פורטל:היישוב/הידעת?/קטעי הידעת? - 2

קטעי "הידעת?" נוספים

1 עד 100 (100%)

101 עד 200 (8%)

201 עד 300 (0%)

לקט קטעי "הידעת?"

101	קודם שנכנס הלורד הרברט סמואל לתפקידו כנציב העליון הראשון הוצגה לפניו "קבלה" האומרת: "נתקבלה מאת הגנרל סיר לואי בולס ארץ ישראל אחת". סמואל הוסיף את ראשי התיבות טל"ח, וחתם את שמו. שנים לאחר מכן, כאשר הוצעה הקבלה למכירה פומבית, זעם סמואל ואמר שהקבלה הייתה בדיחה, וערכה אינו עולה על דולר אחד. דבר זה לא מנע ממוכר הקבלה להשיג 5000 דולר תמורתה.	עריכה | תבנית | שיחה
102	דיזנגוף (מימין) וצ'רצ'יל בביקור רשמי בתל אביב 1921 ב-1921 הגיע וינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות הבריטי, לביקור ממלכתי בתל אביב, וראש העיר מאיר דיזנגוף החליט להרשימו. מאחר שתל אביב הייתה אז בת פחות מ-15 שנה ורחובותיה היו דלים וחפים מצמחייה, הובאו עצים בוגרים מן המושבות הסמוכות, וניטעו באופן זמני בחולות שדרות רוטשילד. צ'רצ'יל עמד נפעם מול "העיר שהתפתחה פלאים", אך פרץ בצחוק למראה העצים הקורסים אחד אחד, כאשר ילדיה הסקרנים של תל אביב טיפסו עליהם כדי לחזות בשר מקרוב. דיזנגוף הנבוך לא ידע את נפשו, אך צ'רצ'יל רק טפח על שכמו ואמר לו: "הקפידו להעמיק שורשיכם, שכן בלעדיהם לא תחזיקו מעמד."	עריכה | תבנית | שיחה
103	ייצור הצפלין החל רק בסוף עשור הראשון של המאה ה-20. פעמיים ביקר צפלין מגרמניה בשמי ארץ ישראל. ב-26 במרץ 1929 הגיע מצפון, עבר את חיפה, השליך חבילה ובה מכתבים על גג בתל אביב והמשיך לירושלים. ב-11 באפריל 1931 הגיע מדרום, לאחר ששט בשמי קהיר, הגיע לסיור קצר בשמי ירושלים.	עריכה | תבנית | שיחה
104	לוחמים צ'רקסים - צפון ארץ-ישראל, 1900 ראשוני אגודת השומר אימצו את הלבוש הלאומי הגאורגי, הצ'וחה, שהיה בשימוש בקרב רבים מתושבי הקווקז ובכללם הצ'רקסים שנקראת בפיהם בשם צ'רקסקיה. הלבוש אומץ בשלמותו, כולל כובע פרווה בנוסח רוסי. השימוש בצ'וחה היה נהוג גם בקרב יהודי גאורגיה.	עריכה | תבנית | שיחה
105	נמל תל אביב מספר שנים אחר כך יום אחד הוזעק ראש אגף ה"רכש" בהגנה לנמל תל אביב, על ידי הידיעה המרעישה: ספינה עגנה בנמל, ובה 325 ארגזים ובהם תותחים. אנשי הרכש המופתעים חזרו והדגישו כי לא ידוע להם על שום משלוח שכזה שאמור להגיע, אולם כמות כזו של תותחים אינה דבר של מה-בכך, והוחלט לפרוק את הספינה. מי יודע, אולי נדיב אלמוני כל שהוא החליט להרים תרומה למאבק? לאחר שנפרקו הארגזים, נפתח הארגז הראשון, ובתוכו לא ניצב תותח, כי אם פסנתר. אנשי הרכש אשר כבר היו מנוסים בכלי נשק המוברחים בתוך מכונות כביסה, מטחנות בשר ושאר כלים כבדים פירקו את הפסנתר כדי למצוא את חלקי התותח, אולם גם לאחר שפירקו מספר פסנתרים - העלו חרס בידם. לבסוף, התברר מקור הבלבול: על גבי המשלוחים שהגיעו באותה עת לארץ לא היה מצוין כדורים, רובים ותותחים, אלא מסמרים, צינורות ופסנתרים. אלא שהפעם היו אלה פסנתרים אמיתיים, ועובדי הנמל העירניים טעו לחשוב שמדובר בשם צופן.	עריכה | תבנית | שיחה
106	מייקל קולינס ישראלים נוהגים בעת הטלת מטבע להכריז "עץ או פלי", למרות שעל מרבית מטבעות מדינת ישראל אין זכר לעץ, או ל"פלי" המסתורי. מקור המנהג הוא במטבעות המיל שהוטבעו על ידי שלטונות המנדט הבריטי, אשר בצדו האחד תמונת עץ, ובצדו השני צמד המילים "פלשתינה (א"י)".	עריכה | תבנית | שיחה
107	אוהל משפחתי-בגלל המצוקה בדיור נאלצו משפחות לארח באוהל שלהם בחור או בחורה נוספים שנקראו-פרימוס מצוקת הדיור בתקופת היישוב, הביאה לכך שלמבני מגורים שיועדו לזוג, צורף לעיתים גם שותף שלישי. שותף זה כונה הפרימוס על שם סוג של כירה ניידת שהיה פופולרי באותה התקופה. אין לדעת אם הכינוי נוצר אם משום שהדייר היווה מטרד כמו רעש הפרימוס, או משום שבנוכחותו נוצרה יחידה של שלושה, כמו הפרימוס בעל שלוש הרגליים.	עריכה | תבנית | שיחה
108	בפרשת הסרג'נטים שהתרחשה ב-1947, חטפו אנשי האצ"ל שני סרג'נטים בריטיים ומאוחר יותר אף הוציאו אותם להורג בתלייה, כתגובה להוצאה להורג של שלושה מחבריהם. בשנת 1981, יותר משלושים שנה לאחר האירוע, התברר שאחד התלויים בפרשה, קליפורד מרטין, היה יהודי על פי ההלכה. אמו, פרננדה, הייתה בת למשפחה יהודית שמוצאה מקהיר. ההנחה המקובלת שאנשי המחתרת לא ידעו עובדה זו, ועל פי הדוקטרינה של מפקד הארגון, מנחם בגין, שהדגיש בתקופת הסזון: "לא נרים יד איש באחיו!", סביר להניח שמרטין לא היה מוצא להורג.	עריכה | תבנית | שיחה
109	בשנת 1942 פרסמו מוסדות היישוב צו גיוס כללי לפלמ"ח או לצבא הבריטי, לכל הגברים בלי ילדים, מגיל 17 עד גיל 45. בצו נכלל סעיף הפוטר את תלמידי בית הספר הלומדים לבגרויות מגיוס. הסעיף יצר תחושת הפליה בקרב חברי הנוער העובד שחויבו לעזוב את מקומות עבודתם ולהתגייס, בעוד חבריהם בני אותו גיל נשארו ללמוד. בשנת 1943, כתבה קבוצת תלמידים, חברי תנועות הנוער הצופים והמחנות העולים כרוז הקורא לנוער לפעול בניגוד להחלטת המוסדות, לעזוב את לימודיהם ולהתגייס. הכרוז קרא גם למוסדות היישוב להסיר את הסעיף המפלה מצו הגיוס. הכרוז נודע בשם "מכתב השמיניות".	עריכה | תבנית | שיחה
110	אקליפטוס בערבית, עץ האקליפטוס מכונה "שג'אראת אל כינא", דהיינו, עץ הכינין, בשל התפישה השגויה, לפיה תרופה מפורסמת הזו, להקלת תסמיני המלריה, מופקת מעצי אקליפטוס. במציאות, הכינין מופק מקליפת עץ הצ'ינצ'אה הדרום אמריקני, ולא מהאקליפטוס, שמוצאו מאוסטרליה. כינוי ערבי אחר לאקליפטוס הוא "שג'אראת אל יהוד", דהיינו, עץ היהודים. כינוי זה דווקא מוצדק, משום שבשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אכן נטעו הרבה עצי אקליפטוס סביב מושבותיהם. אם כי גם לכינוי זה יש קשר, הן למלריה והן לתפישה שגויה. נוטעי האקליפטוסים, כמו אנשי המדע בני תקופתם, ידעו שיש קשר בין ביצות לבין מלריה. אך הם חשבו, שסירחון הביצות הוא גורם המחלה, כפי שהשתקף בשם המחלה עצמו, שפירושו באיטלקית הוא "אוויר רע". נוטעי האקליפטוסים חשבו, שהעץ יטהר את האוויר וגם ייבש את הביצה. בסופו של דבר התברר, שלאקליפטוסים השפעה זניחה על ייבוש הביצות, וגורם המלריה הוא טפיל חד תאי (פרוטיסטי) מסוג פלסמודיום, המועבר בעקיצות יתושות האנופלס, המטילות ביצים בביצות.	עריכה | תבנית | שיחה
111	הכנסייה ומגדל הפעמונים של בית החולים האיטלקי ברחוב הנביאים בעשורים האחרונים, קופות החולים מנהלות תחרות על לבו וכיסו של צרכן שירותי הבריאות הישראלי. מצב זה אינו לגמרי חדש. למעשה, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים, המצב היה קיצוני בהרבה. עם היציאה מן החומות, הרחוב היוקרתי בירושלים היה רחוב הנביאים. ודווקא ברחוב זה, התמקמו שמונה בתי חולים, ולצדן מרפאות קטנות, שהתחרו זה בזה, בטיפול ואשפוז חולי אוכלוסייתה הקטנה של העיר. אלא שבניגוד לימנו, הקרב בין מוסדות הרפואה לא היה על כספו של המטופל. אחדים ממוסדות אלו אפילו הציעו שירות חינם. הקרב היה על נשמת המטופל. חלק נכבד ממוסדות הרפואה מומן בידי המיסיון, והצוות הרפואי בו ניסה לפתות את היהודים והמוסלמים להמיר את דתם. המוסדות האחרים קמו כדי לתת למטופלים ברירה רוחנית, יותר מאשר ברירה בריאותית.	עריכה | תבנית | שיחה
112	מטמון נחל משמר - ראש אלה – מוזיאון הכט (העתק).JPG פסח בר אדון היה מן הדמויות יוצאות הדופן בימי היישוב. הוא היה בן למשפחה חרדית מפולין שעלה לארץ ישראל בגיל 17. שימש כרועה צאן, חקר את חיי הבדואים ושימש כפעיל בהגנה. לאחר קום המדינה היה לסופר וארכאולוג שגילה בין השאר את מערת המטמון בנחל משמר. בשנת 1929, בעת מאורעות תרפ"ט, שהה בירושלים על מנת לארגן את ההגנה היהודית בעיר. באחת הפעמים בהן חיפשו הבריטים נשק בלתי חוקי הסתירה אחת משכנותיו את אקדחו מתחת למזרן מיטתו של בנה בן השלוש. הילד נבהל מהשוטרים ומילא בצרחותיו את הבית והבריטים ויתרו על החיפוש. שמו של הילד היה רחבעם זאבי.	עריכה | תבנית | שיחה
113	יואל מוישה סולומון. המושבה העברית, פתח תקווה, הוקמה בשנת תרל"ח (1878) על ידי קבוצת יהודים בני היישוב הישן מירושלים. בשנת תרל"ו נודע לעסקנים מירושלים, שאדמות הכפר אומלבס עומדות למכירה. דוד גוטמן, יואל משה סלומון, יהושע שטמפפר וזרח ברנט סיירו בנחלה, ושקלו לקנות את כולה. אולם כאשר הגיעו לכפר אומלבס עצמו, הם הזדעזעו ממראה הפלאחים ה"דוויים חסמומים וצהובי הפנים". סלומון נשאר לישון בכפר בעוד שאר הסיירים רכבו ליפו, והביאו את הרופא היווני, ד"ר מזארקי. במשך שלושה ימים ניהל סלומון חקירות, ונודע לו, שהסיבות למחלות של תושבי הכפר היו מי הירקון, שאליהם היו מושלכות נבלות צאן ובקר, והביצות הסמוכות לכפר. הרופא פסק, שמשום שאין ציפורים במקום, "רע ומושחת הוא אוויר המקום הזה". אולם למרות הכול החליטו הירושלמים לקנות את האדמות, כפי שמתועד בבלדה על יואל משה סלומון.	עריכה | תבנית | שיחה
114	פלמחניקים בהופעת הצ'יזבטרון. אחד מכינויי המחלקה הערבית של הפלמ"ח היה "מסתערבים", ובניגוד לתפישה השגויה המקובלת, הכינוי אינו הלחם המילים "מסתערים" ו"ערבים". מחלקה זו כלל לא עסקה בהסתערויות, אלא בריגול. ״מִסתערובּין״, בערבית, משמעותו "מתחזים לערבים" – השורש הוא ע.ר.ב והבניין דומה לבניין השתפעל (إِسْتَفْعَلَ). מחלקה אחרת של הפלמ"ח, ששמה שאול מערבית הייתה הצ'יזבטרון. "כזב/שקר" בערבית זה כַּאדִ'בּ (كاذب), ובריבוי – כִּדְ'בַּאת (كِذْبَات). תת-קבוצה קטנה מערביי ישראל מבטאת בערבית מדוברת, את האות כ"ף, בתחילת מילים, כמו צ', ומכאן "צ'יזבת" או "צ'יזבט".	עריכה | תבנית | שיחה
115	האונייה "יציאת אירופה תש"ז" ("אקסודוס") סיום מלחמת העולם השנייה השאיר מאות אלפי פליטים יהודים באירופה, שהשתוקקו לעלות לארץ ישראל. אולם שלטונות המנדט הבריטי התנגדו לעלייה היהודית. לכן היישוב נאלץ להביא את העולים בספינות חשאיות. בתגובה, הבריטים הגבירו את השמירה על חופי הארץ וגירשו עולים לא חוקיים לקפריסין. אחרי שהחוליה לחבלה ימית של הפלמ"ח הטביעה שתי משחתות בריטיות במוקשים ימיים, הספנים הבריטים הפעילו תרגולות התגוננות מצוללנים. כשאוניית המעפילים אקסודוס הגיעה אל מול חופי הארץ, ועיני כל העולם היו נשואות אליה, בן-גוריון לא אישר לפלמ"ח לירות טורפדו במשחתות שגרשו אותה, מפחד להסלמה ביחסים עם הבריטים. החוליה חיבלה במשחתות, כשאלו עגנו במצרים ובקפריסין, אך היה קשה להתמיד בזה. לכן החליט הפלמ"ח לפגוע במסוף תדלוק המשחתות, בנמל חיפה. אולם הבריטים סיכלו פעולה זו.	עריכה | תבנית | שיחה
116	שלט רחוב על שם הבנק, ביפו בסוף המאה ה-19, מלווי הכספים בארץ ישראל היו בעיקר גברים אלימים או כאלו, שיכלו לשחד את החייליי הצבא הטורקי, כדי שיגבו את חובם בכוח הזרוע. ובהתאם לשיטות גביה מסוכנות ויקרות אלו, הריבית על ההלוואות הייתה חמישים אחוז. ב-1902 נוסד אַפַּ"ק, לימים בנק אנגלו-פלשתינה, לימים בנק לאומי. מנהלו הראשון, זלמן ליבוטין, יסד אגודות הלוואה וחיסכון, שנתנו הלוואות בריבית נמוכה למי שנהגו לחסוך כסף בבנק. ליבוטין הנהיג גם את עקרון שלושת ה-C במתן הלוואות – Capital, Character, Capacity – הערכת רכוש ניתן למשכון, אופיו של הלווה, ויכולת החזרתו מבחינת תזמון רווחיו. את העקרונות האלו הוא הפעיל גם על המושל העות'מאני של ירושלים, בעל מוסר התשלומים הירוד, כשאישר לו רק הלוואה קטנה, ובשעבוד כל הכנסות המס ממחוז חברון. פקיד מהבנק נסע לחברון וגבה את המיסים מהרועים, כהחזר להלוואה. עם פתיחת "הבנק העות'מאני" בירושלים, התחמק ליבוטין ממתן הלוואות נוספות לאותו מושל, בטיעון "אין לנו להיכנס לגבולי עסקי הבנק הזה".	עריכה | תבנית | שיחה
117	דרך שבע האחיות, בצילום משנת 1948 (כיום רחוב שבע האחיות במבשרת עילית) עם קום מדינת ישראל כביש ירושלים-תל אביב היה כל כך מפותל, עד שהוא עבר דרך הרחוב הראשי של אבו גוש ודרך רחוב שבע האחיות שבמוצא עילית (בתמונה).	עריכה | תבנית | שיחה
118	מגדל השעון ותוספות אחרות בשער יפו 1908-1918 בשנת 1902, האימפריה העות'מאנית הקימה מגדלי שעון במספר ערים בארץ ישראל, לציון 25 שנה לשלטון הסולטאן, עבדול חמיד השני. אולם בירושלים היא הקימה מגדל כזה רק ב-1907 – על שער יפו (בתמונה). בסיס המגדל הירושלמי היה ריבועי, ובראשו נקבעו ארבעה שעונים, שפנו לארבע רוחות השמים. השעון המערבי והמזרחי הציגו את השעה באופן המקובל כיום ("שעה אירופית"), בעוד ששני השעונים האחרים הציגו את השעה בשיטה העות'מאנית (שיטת השעות הזמניות). מעל השעונים הוצבו פעמון, סהר וכוכב. עם תחילת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, אנשי ציבור ואמנים הפעילו לחץ לפירוק מגדל השעון שעל שער יפו, בטענה שהוא מכוער ולא מתאים לחומות ירושלים. אחד מהאישים האלו היה בוריס שץ, שהבריטים פרקו לו את ביתן בצלאל, בדיוק בטיעון זה. ב-1922, מגדל שעון זה, אכן פורק. אם כי הבריטים הצמידו לשער יפו תא טלפון אדום, בסגנון לונדוני, ובלחץ מכובדים ערבים, הם בנו מגדל השעון חדש, בקרבת החומה, שפורק רק ב-1934. ב-2004 הנפיק השירות הבולאי הישראלי סדרת בולים בשם "מגדלי שעון עות'מאניים בישראל", שכללה בול של מגדל השעון הירושלמי, שפורק כי נחשב למכוער.	עריכה | תבנית | שיחה
119	לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה שער יפו, בערך ב-1910 הצילום שמימין מתעד את צדו המזרחי של שער יפו, בירושלים, בערך בשנת 1910, בעת שניצב עליו מגדל שעון. למרבה ההפתעה, ברגע הצילום, לוחו הצפון-מזרחי של השעון הורה את השעה ארבע, בעת שצידו הדרום-מזרחי של המגדל הואר באור יום מלא. זאת למרות, שבשעה ארבע אחרי הצהריים, צד זה של כל בניין בארץ ישראל מצוי בצל, ובשעה ארבע לפנות בוקר, שוררת בארץ חשכת לילה, או ששוררים בה דמדומי בוקר / צפרירים. יתרה מזאת, כשמגדילים את הצילום רואים כי שבשונה מלוחו הצפון-מזרחי של השעון, לוחו הדרום-מזרחי הורה את השעה עשר. הצילום אינו מתעד תקלה טכנית. כל אחד מהלוחות הורה את מדידתו של זמן ירושלים בשיטה אחרת. בלוח הצפון-מזרחי נראות השעות הזמניות. בשיטת השעות הזמינות, שעות הזריחה והשקיעה ושעת כל תפילה יהודית ומוסלמית אינן משתנות מיום ליום. אם פעמון המגדל תוזמן עם הלוח הצפון-מזרחי, ייתכן שאחד מצלצוליו, כל ערב שבת, שימש כמעין צפירת שבת.	עריכה | תבנית | שיחה
120	שחקני מכבי תל אביב לאחר זכייתם בגביע, 1946 משחקי כדורגל מאורגנים התקיימו ביישוב העברי החל מ-1928. מקרה מעניין אירע ב-1932, כאשר קבוצת המשטרה הבריטית, אלופת הליגה בשנה זו, התייצבה למשחק גמר הגביע מול הפועל חיפה. לאחר שחיפה הובילה 0-1, פסק השופט הבריטי על בעיטת עונשין מ-11 מטר נגדה. בתגובה התייצב יונה שטרן, קפטן הפועל חיפה, ליד הכדור ומנע את ביצוע הבעיטה. השופט הבריטי העוין הציב לו אולטימטום, ולאחר ששטרן סירב להישמע לכך, שרק לסיום המשחק. בית הדין של ההתאחדות העניק ניצחון טכני לקבוצת המשטרה. מקרה "דרמטי" אחר התרחש בגמר 1947. מכבי תל אביב הובילה אז על בית"ר תל אביב 2-3. בית"ר טענה לשער שוויון ובמהומה שנוצרה חטף שחקנה, יום טוב מנשרוב, שהיה גם מתאגרף מצטיין, את הגביע וערך "הקפת ניצחון". למכבי הוענק ניצחון טכני, ואילו הגביע עצמו נעלם, ומקומו לא ידוע עד היום.	עריכה | תבנית | שיחה
121	הפסל "שרשראות" של עזרא אוריון, הממוקם בגן הפסלים של בסיס תל נוף האטימולוגיה של שמות יישובי ואתרי ישראל מגוונת. אך ספק אם יש אתר נוסף בישראל, מלבד בסיס תל נוף, שקרוי על שם שערורייה. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, האדמות שעליהן עמד לקום הבסיס היו שטחי חול, בבעלות הסוחר וקבלן הבניין, ראובן שיינצויט, ששיווק אותן לאנשים פרטיים. ובכדי להעלות את מחירן, הוא שיקר, וסיפר שהוא עומד לבנות במקום עיר בשם "תל נוף" – על משקל "תל אביב". כאשר נמצאה גוויית נעדר במקום, ושיינצויט נחקר במשטרת המנדט בחשד לרצח, נמצאו בביתו מיקרופונים, שלטענתו נועדו לציתות לשיחות הפרטיות של לקוחותיו, בעת משא ומתן. ומאחר שלקורבן הרצח, המהנדס יעקב צוואנגר, היה עבר עשיר בפעילות פוליטית בין לאומית, חוקית ולא חוקית, דיווחי עיתונות היישוב והעולם על פרשת הרצח בחולות תל נוף היו רבים, ודמו לתסריטי סרטי ריגול. כך התקבע שם השטח כ"תל נוף".	עריכה | תבנית | שיחה
122	יהושע לייב דיסקין אירוע יוצא דופן הביא את הרב והפוסק יהושע לייב דיסקין (המהרי"ל דיסקין) לעזוב את משרת הרבנות בבריסק ולעלות לארץ ישראל. אישה צעירה בבריסק תבעה גט מבעלה, והלה הסכים בתנאי שתשלם לו סכום כסף גדול כ"פיצוי" ותפקיד את הסכום אצל המהרי"ל. הגט ניתן, אך אשת הרב, שזעמה על הסחיטה, החזירה לאישה את הכסף. הבעל הגרוש תבע את המהרי"ל אצל השלטונות, והוא נאסר באשמת מעילה. מה שהציל אותו משליחה לעבודת פרך בסיביר היה שוחד גדול לסוהרים, שבזכותו ברח עם אשתו מרוסיה בשנת ה'תרל"ז (1877), והשתקע בירושלים, שם הפך למנהיג עדת הפרושים, והנהיג חרם נגד המשכילים והמחדשים.	עריכה | תבנית | שיחה
123	מיכאל הלפרן, 1905 איש העלייה הראשונה, מיכאל הלפרן, היה פעיל ציוני רב עשייה, שמעולם לא החמיץ הזדמנות לעשות נפשות לדעותיו. בעקבות הצלחת מהפכת "הטורקים הצעירים", לה סייע במחתרת, הוא זכה בדרגה מקבילה לסרן ואות הצטיינות. לחגיגת העניין, שהתקיימה בבית הסראייה ביפו, הגיע הלפרן על סוס, ובידו הדגל הציוני, ונשא נאום בדבר הקמת מדינה עברית בארץ ישראל, לקול תרועות נציגי השלטון והקהל. לעומת זאת, מנסיעתו לאתיופיה, לניסיון גיוס קהילת "ביתא ישראל" לצבא שחרור יהודי, בארץ, הוא ניצל בעור שיניו. השלטונות שם לא אהבו את ממשנתו. ב-1911 הגיע ליפו קרקס, ומנהלו הציב אתגר למתנדבים אמיצים: להיכנס לכלוב האריות. הלפרן נשא בתוך הכלוב נאום ציוני, ופרץ בתוכו בשירת "התקוה" בליווי שאגות האריות.	עריכה | תבנית | שיחה
124	דוד בן גוריון משוחח עם אריאל שרון בבית ציוני אמריקה. 30.12.1956 צלם מחנה. בילדותו, הצטרף אריאל שרון לגדנ"ע, שם הצטיין ביכולתו הפיזית, והשלים קורס מדריכים. משימתו הפיקודית הראשונה של שרון, בגדנ"ע, הייתה החרמת מכונית משייח' בדואי, שנחשד בקידום פעולות טרור נגד היישוב. עם הזמן קצב הפעולות, שנקרא שרון לפקד עליהן, עלה. בשנת 1942 הצטרף אריאל שרון גם לארגון "הגנה". בסיום לימודיו בגימנסיה, ב-1945, הוא השתתף בקורס מפקדי כיתות (מ"כים) של ה"הגנה", אך לבקשת הוריו, שכעסו על השתתפות הפלמ"ח בסזון, הוא לא התגייס דרך ה"הגנה" לפלמ"ח. יתכן שמסיבה זו, את מלחמת העצמאות, התחיל שרון כמדריך גדנ"ע. אולם הוא עזב את תפקידו זה על דעת עצמו והצטרף, בשטח, לחטיבת החי"ש אלכסנדרוני, שם התבלט והפך למפקד מחלקה, ממרות שלא נשלח לקורס הקצינים.	עריכה | תבנית | שיחה
125	הפוגרום בבית המדרש - פרעות תר"פ ישיבת "עטרת ירושלים", שאחדים מאברכה נרצחו ונפצעו באירועי טרור שונים, פועלת משנת 1983 ברובע המוסלמי, באותו מבנה, בו עד 1947 פעלה ישיבת "תורת חיים", שהשתקמה שוב ושוב מפוגרומים. יתכן, שמלבד זמינות המבנה למפגעים, הייתה עוינות ספציפית כלפי "תורת חיים", כי היא גייסה תרומות בעזרת תצלום מסגד כיפת הסלע, שעליו ציור מגן דוד. תצלום זה שימש ככלי התעמולה האנטי ציוני העיקרי של המועצה המוסלמית העליונה. אולם לא כל הערבים השתכנעו מתעמולה זו. לאחר איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, נתן השָכן הערבי של בניין הישיבה, לקצין צה"ל, חיים הרצוג, את המפתח לחדר הסודי, בו החביא את כל כלי הישיבה, שנחשבו לבזוזים: ארון הקודש, הבימה, לוחות הזיכרון, שולחנות הלימוד, ואלפי עותקים של כתבי קודש וספרות תורנית.	עריכה | תבנית | שיחה
126	בית הקברות הצבאי ברמלה במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה לחמו בני לאומים רבים, בהם יהודים. הנופלים במערכה נקברו בבתי קברות צבאיים ברחבי הארץ. בין הנופלים במערכה היו בני הדודים ניל פרימרוז, בנו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, ארצ'יבולד פרימרוז ואוולין דה רוטשילד, ניניו של נתן מאיר רוטשילד. פרימרוז נפל בתל גזר, בשטח שנקנה בשנת 1913 על ידי בן דוד של סבו, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, הוא נקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה. אוולין דה רוטשילד נפל בקרב על גבעות מֻע'אר, ונקבר במושבה ראשון לציון שנתמכה על ידי בן דוד של סבו, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. מי שסייע לסידורי קבורתו בראשון לציון היה מזכירו הצבאי של הגנרל אדמונד אלנבי, הארי פרימרוז, הידוע בתואר הלורד דלמני, אחיו של ניל פרימרוז.	עריכה | תבנית | שיחה
127	טרומפלדור בשבי היפני יוסף טרומפלדור ידוע בתור הלוחם המהולל שלחם באויביו באמצעות ידו היחידה, אך לא כך דמיין טרומפלדור הצעיר את עתידו. טרומפלדור היה תלמיד מצטיין ובגיל 14 הושפע מאד מתורתו של טולסטוי והפך לצמחוני ולפציפיסט. בשנת 1902, כשקיבל את צו הגיוס, נאלץ להתגייס בעידוד אביו וכדי "שלא יאשימו את היהודים בפחדנות". הוא אמנם הפגין גבורה בשדה הקרב, אך שולמית לסקוב, מחברת הביוגרפיה של טרומפלדור, כתבה את דעותיו על הלחימה – "אין לתפוס נשק אלא ככלות כל הקצים". כשנפל בשבי היפני, יסד במחנה השבויים כיתות לימוד לאנאלפביתים, כיתות להשכלה גבוהה, ספרייה ולהקת תיאטרון. בשל כך דמותו של טרומפלדור מעוררת הערכה ביפן עד היום, וב-2006 נפתחה תערוכה לזכרו בעיר טקאישי שבה נכלא. עם זאת, כשחזר לרוסיה הפך לקצין היהודי הראשון שלא נאלץ להמיר את דתו, והאתוס כלוחם מהולל נקבע.	עריכה | תבנית | שיחה
128	דרך יפו בחיפה היא דרך היסטורית שתחילתה בימי דאהר אל-עומר. הדרך החלה להתפתח במחצית המאה ה-19 בעיר התחתית כשהחלה הבנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה של חיפה. תחילתה ההיסטורית של הדרך הייתה בכיכר חמרה. בשנת 1964 הוחלט לקרוא רחוב על שמו של שלמה נתנזון, ממנהליו הראשונים של בנק אפ"ק בעיר, ששכן ברחוב. לשם כך נגרע קטע מדרך יפו, הממוקם בין מבנה הבנק לכיכר חמרה, וצורף לרחוב שנמשך ממזרח לכיכר. מספרי הבתים לא עודכנו לאחר גריעת הקטע והיום דרך יפו מתחילה מהמספרים 19 ו-24.	עריכה | תבנית | שיחה
129	מבנה הגימנסיה הישן מבנה הגימנסיה העברית "הרצליה", שהוקם בשנת 1905 על ידי האדריכל יוסף ברסקי בסגנון האקלקטי, נהרס בשנת 1959 לטובת הקמת מגדל שלום. ההחלטה השנויה במחלוקת גרמה לכעס רב ולזעזוע עמוק בקרב בוגרי בית הספר, אדריכלים ואנשי רוח רבים והייתה לאחד הגורמים שהניעו את הקמת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שאף החליטה להציב את חזית מבנה הגימנסיה בתור סמלה על מנת להנציח את הטעות המרה שנעשתה בעת הריסת המבנה ההיסטורי.	עריכה | תבנית | שיחה
130	קולנוע עדן בו הוצגו האופרות הראשונות של האופרה הארצישראלית האופרה הארצישראלית, שנוסדה בתל אביב על ידי המוזיקאי הרוסי-יהודי מרדכי גולינקין, בעברו מנצח בבית האופרה בסנקט פטרבורג, הפיקה בשנת 1924 את האופרה "היהודייה". המחזה הועלה גם על הבמה בירושלים. נציג הוותיקן טען אז כי תלבושתו של הקרדינל ותוכן הליברית מהווים פגיעה בנצרות. גולינקין נכנע לדרישות איש הדת ושינה את התלבושת והטקסט בהתאם לדרישותיו. המשורר אורי צבי גרינברג יצא בהתקפה חריפה כנגד הכניעה וכינה אותה "סטירת לחי ליישוב העברי".	עריכה | תבנית | שיחה
131	חברי מחלקת הל"ה שהשתתפו במסלול ובקרב בגוש עציון במחלקת הל"ה היו במקור 40 לוחמים, אולם במסלול המחלקה בגוש עציון שהסתיים בקרב בו נהרגו כל חברי המחלקה, השתתפו רק 35 לוחמים. בתחילת המסע השתתפו כל 40 הלוחמים, אך בהמשך נאלצה המחלקה להשאיר 5 לוחמים מאחור. שני לוחמים (יעקב זרחי ויגאל בוטרימוביץ) נותרו ללא נשק והושארו מאחור. לוחם נוסף (ישראל גפני) נקע את רגלו, ובשל העובדה שהתקשה ללכת, הורה מפקד המחלקה דני מס לשני לוחמים נוספים (אורי גביש ומשה חזן) לחזור עם גפני להר-טוב, המקום אליו הגיעו הל"ה מסמינר בית הכרם.	עריכה | תבנית | שיחה
132	מאיר לנסקי בשנת 1958 אחד היהודים היחידים, שנדחתה בקשתם לאזרחות ישראלית, הוא המפיונר האמריקני, מאיר לנסקי. זאת למרות, שעם הכרזת העצמאות, לנסקי ואנשיו העבירו לידי גולדה מאיר תרומה של מיליון דולר (סכום שווה ערך ל-12.7 מיליון דולר של שנת 2023), עבור המדינה הענייה והשברירית, ששיוועה לכל פרוטה. גם למרות שלנסקי וארגונו סייעו לארגון ההגנה לרכוש ולהבריח נשק ליישוב העברי בארץ ישראל, תוך סיכון עצמי, בשל האמברגו, שהטילה ארצות הברית, רק על צד אחד בסכסוך. בנוסף הפעיל לנסקי את קשריו במאפיה הסיציליאנית, ששלטה באיגוד עובדי הנמל. לכן משלוחי נשק, שרכשו מדינות ערב, נפלו ואבדו במים "בטעות", או שהפליגו "בטעות" ליעדים מרוחקים מאוד מהמזרח התיכון.	עריכה | תבנית | שיחה
133	-	הוספה
134	-	הוספה
135	-	הוספה
136	-	הוספה
137	-	הוספה
138	-	הוספה
139	-	הוספה
140	-	הוספה
141	-	הוספה
142	-	הוספה
143	-	הוספה
144	-	הוספה
145	-	הוספה
146	-	הוספה
147	-	הוספה
148	-	הוספה

בחזרה לפורטל

קטעי "הידעת?" נוספים

1 עד 100 (100%)

101 עד 200 (8%)

201 עד 300 (0%)