הכנסת העשרים ושלוש – הבדלי גרסאות
←נשים: לא שמתי לב את מה אני מגיה. חסר חשיבות לערך הנוכחי |
|||
שורה 176: | שורה 176: | ||
*[[ימינה]] (1): [[איילת שקד]]. |
*[[ימינה]] (1): [[איילת שקד]]. |
||
*[[מפלגת גשר (2018)|גשר]] (1): [[אורלי לוי-אבקסיס]]. |
*[[מפלגת גשר (2018)|גשר]] (1): [[אורלי לוי-אבקסיס]]. |
||
במהלך הכנסת ילדה חברת הכנסת והשרה מירב כהן בן. |
|||
==== להט"בים ==== |
==== להט"בים ==== |
גרסה מ־15:47, 21 במאי 2020
מדינה | ישראל |
---|---|
גוף פרלמנטרי | הכנסת |
ממשלות | ממשלת ישראל השלושים וחמש |
תקופת כהונה |
16 במרץ 2020 (4 שנים ו־7 שבועות) |
מערכת בחירות | הבחירות לכנסת העשרים ושלוש |
הנהגה | |
יושב ראש הכנסת |
בני גנץ (2020) יריב לוין |
ראש הממשלה | בנימין נתניהו |
ראש הקואליציה | מיקי זוהר |
ראש האופוזיציה | יאיר לפיד |
הרכב | |
מפלגת השלטון | הליכוד וכחול לבן |
הכנסת העשרים ושלוש היא הכנסת המכהנת לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש שנערכו ביום שני, 2 במרץ 2020, ו' באדר ה'תש"ף. הכנסת הושבעה ב-16 במרץ 2020, והיא צפויה לכהן עד לאחר הבחירות לכנסת העשרים וארבע. בחירות אלו אמורות להתקיים, על פי הוראת שעה, ביום שלישי, 23 במאי 2023,[1] אלא אם כן יוקדמו או יידחו.
חלוקת המושבים
- ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים ושלוש
תוצאות הבחירות
רשימה | ראש הרשימה | מושבים | |
---|---|---|---|
הכנסת ה-23 | הכנסת ה-22 | ||
הליכוד | בנימין נתניהו | 36 | 32 |
כחול לבן | בני גנץ | 33 | 33 |
הרשימה המשותפת | איימן עודה | 15 | 13 |
ש"ס | אריה דרעי | 9 | 9 |
יהדות התורה | יעקב ליצמן | 7 | 7 |
ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 7 | 8 |
העבודה–גשר–מרצ | עמיר פרץ | 7 | 11 |
ימינה | נפתלי בנט | 6 | 7 |
פיצולים בסיעות הכנסת
- ב-23 במרץ 2020 התפצלה סיעת גשר מסיעת העבודה-גשר-מרצ.[2]
- ב-29 במרץ 2020 התפצלו סיעות תל"ם ויש עתיד מרשימת כחול לבן (חוסן לישראל), והתאחדו לסיעה אחת בשם יש עתיד – תל"ם.[3]
- ב-29 במרץ אושרה בקשתם של יועז הנדל וצבי האוזר להקמת סיעת דרך ארץ מתוך רשימת תל"ם.[4]
- ב-6 באפריל 2020 התפצלה סופית סיעת העבודה–מרצ לשתי סיעות נפרדות: העבודה ומרצ.[5]
סיעות הכנסת הנוכחיות
סיעה | חברים |
---|---|
הליכוד | 36 |
יש עתיד – תל"ם | 16 |
כחול לבן | 15 |
הרשימה המשותפת | 15 |
ש"ס | 9 |
יהדות התורה | 7 |
ישראל ביתנו | 7 |
ימינה | 6 |
העבודה | 3 |
מרצ | 3 |
דרך ארץ | 2 |
גשר | 1 |
חברי הכנסת
חברי הכנסת המכהנים מודגשים:
מאפייני חברי הכנסת
הכנסת העשרים ושלוש נבחרה רק כחמישה וחצי חודשים לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים. לפיכך, רבות מהסיעות בחרו לשמור על סדר רשימתן, וגם באחרות לא חלו שינויים מפליגים.
חברי כנסת חדשים
אל הכנסת העשרים ושלוש נכנסו שלושה חברים חדשים (שיא שלילי של מספר חברי כנסת חדשים):
בנוסף חזרו לכנסת העשרים ושלוש 5 חברי כנסת שכיהנו בכנסת בעבר אך לא כיהנו בכנסת העשרים ושתיים:
- הליכוד (4): פטין מולא, מאי גולן, טלי פלוסקוב, עוזי דיין
- יש עתיד – תל"ם (1): עידן רול
נוסף עליהם חבר הכנסת גדי יברקן, שכיהן בכנסת העשרים ושתיים מטעם מפלגת כחול לבן (מטעם תל"ם), אך התפטר מהכנסת לאחר שעבר להתמודד במסגרת מפלגת הליכוד.
יהודים דתיים וחרדים
בכנסת זו 30 יהודים דתיים (אורתודוקסים), מתוכם כל 16 חברי המפלגות החרדיות וחמישה מחברי סיעת ימינה. בכנסת זו מכהנת חברת כנסת חרדית אחת, עומר ינקלביץ'.
- ש"ס (9): אריה דרעי, יצחק כהן, משולם נהרי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול.
- יהדות התורה (7): יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, יעקב טסלר, יעקב אשר, ישראל אייכלר.
- הליכוד (5): יולי אדלשטיין, זאב אלקין, ציפי חוטובלי, שלמה קרעי, קטי שטרית.
- ימינה (5): נפתלי בנט, רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ', מתן כהנא, אופיר סופר.
- כחול לבן (3): חילי טרופר, אורית פרקש-הכהן, עומר ינקלביץ'.
- יש עתיד – תל"ם (1): אלעזר שטרן.
נשים
בכנסת זו יש 29 נשים בדומה למספרן בכנסת ה-20 וה-21 ואחת יותר מ-28 הנשים שכיהנו בכנסת ה-22.
- הליכוד (11): מירי רגב, גילה גמליאל, ציפי חוטובלי, אתי עטייה, קרן ברק, יפעת שאשא-ביטון, שרן השכל, מיכל שיר, קטי שטרית, מאי גולן, טלי פלוסקוב.
- כחול לבן (5): מיקי חיימוביץ', אורית פרקש-הכהן, מירב כהן, עומר ינקלביץ', פנינה תמנו-שטה.
- הרשימה המשותפת (4): עאידה תומא סלימאן, היבא יזבק, סונדוס סאלח, אימאן ח'טיב-יאסין.
- יש עתיד – תל"ם (4): אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, ר'דיר מריח, אורלי פרומן.
- העבודה (1): מרב מיכאלי.
- מרצ (1): תמר זנדברג.
- ישראל ביתנו (1): יוליה מלינובסקי.
- ימינה (1): איילת שקד.
- גשר (1): אורלי לוי-אבקסיס.
במהלך הכנסת ילדה חברת הכנסת והשרה מירב כהן בן.
להט"בים
לכנסת העשרים ושלוש נבחרו 5 להט"בים, זהה למספרם בכנסת ה-21 והכנסת ה-22:
- העבודה (1): איציק שמולי.
- מרצ (1): ניצן הורוביץ.
- כחול לבן (1): איתן גינזבורג.
- יש עתיד – תל"ם (1): עידן רול.
- הליכוד (1): אמיר אוחנה.
לא-יהודים
בכנסת העשרים ושלוש ישנם 17 חברי כנסת לא יהודים, שלושה יותר מהכנסת הקודמת – מרביתם מהרשימה המשותפת, אחד מהליכוד, אחת מכחול לבן, ואחד מישראל ביתנו.
- הרשימה המשותפת (14): איימן עודה, מטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, וליד טאהא, היבא יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סאמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח, אימאן ח'טיב-יאסין.
- הליכוד (1): פטין מולא.
- יש עתיד – תל"ם (1): ר'דיר מריח.
- ישראל ביתנו (1): חמד עמאר.
ישנן 5 נשים לא יהודיות ו-12 גברים לא יהודים בכנסת זו.
מבחינה עדתית/דתית של חברי כנסת אלו:
- ערבים מוסלמים (11): איימן עודה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, וליד טאהא, היבא יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי (בדואי), סאמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח, אימאן ח'טיב-יאסין.
- ערבים נוצרים (2): מטאנס שחאדה, עאידה תומא סלימאן.
- דרוזים (4): ג'אבר עסאקלה, ר'דיר מריח, חמד עמאר, פטין מולא.
יוצאי מערכת הביטחון
בכנסת זו יש 11 חברי כנסת בדרגות אלוף-משנה ומעלה בצה"ל, לעומת 12 בכנסת הקודמת:
- הליכוד (3): מירי רגב (תת-אלוף), יואב גלנט (אלוף), עוזי דיין (אלוף).
- יש עתיד – תל"ם (3): משה יעלון (רב-אלוף), אורנה ברביבאי (אלוף), אלעזר שטרן (אלוף).
- כחול לבן (2): בני גנץ (רב-אלוף), גבי אשכנזי (רב-אלוף).
- ימינה (2): רפי פרץ (תת-אלוף), מתן כהנא (אלוף-משנה).
- מרצ (1): יאיר גולן (אלוף).
4 חברי כנסת נוספים מילאו תפקידים בכירים בזרועות הביטחון:
- יש עתיד – תל"ם (3): רם בן ברק – כיהן כמשנה לראש "המוסד"; מיקי לוי ויואב סגלוביץ – כיהנו כניצבים במשטרת ישראל.
- הליכוד (1): אבי דיכטר – כיהן כראש השב"כ.
ראשי רשויות מקומיות לשעבר
בכנסת זו יש 10 ראשי רשויות מקומיות לשעבר, בדומה לכנסת הקודמת.
- כחול לבן (3): מיכאל ביטון (ירוחם), אלון שוסטר (שער הנגב), איתן גינזבורג (רעננה)
- הליכוד (2): ניר ברקת (ירושלים), טלי פלוסקוב (ערד)
- הרשימה המשותפת (1): סעיד אלחרומי (שגב שלום)
- ש"ס (1): משה אבוטבול (בית שמש)
- יהדות התורה (1): יעקב אשר (בני ברק)
- העבודה (1): עמיר פרץ (שדרות)
- יש עתיד – תל"ם (1): מאיר כהן (דימונה)
דוקטורים ופרופסורים
בכנסת העשרים ושלוש ישנם 10 בעלי תואר דוקטור, מספר זהה לכנסת הקודמת. בכנסת זו אין פרופסורים:
- הרשימה המשותפת (6): אחמד טיבי, מטאנס שחאדה, עופר כסיף, יוסף ג'בארין, מנסור עבאס, היבא יזבק.
- הליכוד (3): יובל שטייניץ, שלמה קרעי, יפעת שאשא-ביטון.
- דרך ארץ (1): יועז הנדל.
קרובי משפחה
אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי מכהנים במקביל כחברי הכנסת מטעם מפלגת תע"ל החברה ברשימה המשותפת, בדומה לכנסות קודמות.
פעולות עיקריות
בחירת יושב ראש הכנסת
שלושה ימים לפני השבעת הכנסת העשרים ושלוש, הגישו הסיעות כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו והעבודה–מרצ, המונות יחדיו 61 חברי כנסת, בקשה לאדלשטיין לקיים דיון בנושא בחירת יו"ר כנסת חדש.[16] יום לפני השבעת הכנסת הודיע אדלשטיין שלא יקבע בסדר היום הצבעה על בחירת היו"ר כל עוד קיים סיכוי להקמת ממשלת אחדות. הנימוק המשפטי היה הסתמכות על סעיף 2(ב) לתקנון הכנסת, בו נקבע כי יש לקיים את בחירת יו"ר הכנסת עד "המועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה", ומועד זה טרם נקבע. בנוסף אדלשטיין נימק את החלטתו ברמה הערכית, בכך ש"מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה".[17]
בעקבות זאת עתרו לבג"ץ מספר עמותות ומפלגות, בדרישה לחייב את אדלשטיין לקיים את הדיון. בג"ץ, בהרכב של חמישה שופטים, פסק פה אחד שעל אדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת לבחירת יושב ראש בהקדם האפשרי – ולא יאוחר מ-25 במרץ 2020. ב-25 במרץ הודיע אדלשטיין על התפטרותו מתפקידו כיו"ר הכנסת, ונעל את ישיבת המליאה ללא דיון במינוי יושב ראש חדש.[18] בעקבות זאת פסק בג"ץ באותו יום שעמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת, ינהל למחרת ישיבה של מליאת הכנסת לשם בחירת יו"ר קבוע לכנסת.
למחרת, התגלעו חילוקי דעות בין חברי סיעת כחול לבן בנוגע לזהות יושב-ראש הכנסת החדש. עד אז, היה ידוע לכל שמועמד מפלגת כחול לבן לתפקיד הוא חבר הכנסת מאיר כהן הנמנה עם מפלגת יש עתיד. למרות זאת, ביום ההצבעה הגיש לוועדה המסדרת חבר הכנסת אבי ניסנקורן, ממפלגת חוסן לישראל, את מועמדותו של ראש מפלגתו וראש סיעת כחול לבן, בני גנץ, ליושב ראש הכנסת. מעשה זה של גנץ נועד למנוע מצב שבו בעקבות חתימה אפשרית של הסכם עם מפלגת הליכוד לישיבה בממשלת אחדות, מפלגת יש עתיד בראשות חבר הכנסת יאיר לפיד, שמתנגדת לישיבה עם בנימין נתניהו כראש ממשלה, תפרק את סיעת כחול לבן ותשב באופוזיציה. בכך כהן, שיהיה יושב-ראש כנסת מהאופוזיציה, עשוי להיות לעומתי לממשלת האחדות הפוטנציאלית.
בעקבות הגשת מועמדותו של גנץ לתפקיד, לא הוגשה מועמדותו של כהן, ובני גנץ נותר מועמד יחיד ונבחר ברוב של 73 תומכים מול 18 מתנגדים. במועמדותו של גנץ תמכו חברי מפלגתו חוסן לישראל, חלק מחברי מפלגת תל"ם (יועז הנדל, צבי האוזר ואנדריי קוז'ינוב), ואורלי לוי-אבקסיס וכן חברי סיעות גוש הימין: הליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה. התנגדו חברי הרשימה המשותפת ומפלגת מרצ. מפלגת יש עתיד החרימה את ההצבעה, וביחד עם מספר חברים במפלגת תל"ם הגישה לוועדה המסדרת בקשה לפיצול סיעת כחול-לבן.
ביום השבעת הממשלה, ב-17 במאי 2020 (כ"ג באייר תש"ף), מונה יושב ראש חדש לכנסת (לאחר שיומיים קודם לכן, כחלק מהפרוצדורה, הגיש בני גנץ את התפטרותו מתפקיד יו"ר הכנסת) כחלק מתהליך הקמת הממשלה - יריב לוין.
חקיקה
פעילות החקיקה בכנסת העשרים ושלוש החלה בצל מגפת הקורונה, בשני היבטים:
- הממשלה התקינה עשרות תקנות שעת חירום,[19] שהן למעשה חקיקה שעוקפת את הכנסת – די בהחלטת ממשלה כדי לאשרה. התקנות כללו שינוי זמני של חוקים (למשל חוק עבודת נשים) וכן הגבלות חמורות על חופש התנועה. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מסר חוות דעת לראש הממשלה, לשר המשפטים ולמזכיר הממשלה, לפיה יש להעדיף חקיקה רגילה בכנסת על פני התקנת תקנות שעת חירום. לדברי מנדלבליט, קיומו של צורך חיוני ומיידי, שלא מאפשר המתנה להשלמת הליך חקיקה, עשוי להצדיק התקנת תקנות שעת חירום, שיחד אתה יש להמשיך בקידומה של חקיקה רגילה בכנסת.[20]
- חוקים ראשונים שאושרו עסקו במתן מענה לבעיות כלכליות שעוררה המגפה. חוקים אלה כללו תיקון לחוק יסוד: משק המדינה[21] ולחוק הביטוח הלאומי.[22]
לשם הקמת ממשלת ישראל ה-35 אשר הוסכם על הקמתה במודל של ממשלת חילופים, עברו בכנסת תיקונים לחוק יסוד הממשלה וחוק יסוד הכנסת המאפשרים הקמת ממשלה זו.[23]
בעלי תפקידים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה), ס"ח 2795 מ-7 במאי 2020
- ^ אורלי לוי אבקסיס נפרדת רשמית מעמיר פרץ, באתר בחדרי חרדים, 17 במרץ 2020
- ^ צבי זרחיה, כחול לבן מתפרקת; גנץ ואשכנזי בדרך לממשלת אחדות, באתר כלכליסט, 26 במרץ 2020
- ^ גדעון אלון, הפסד ללפיד ויעלון: גנץ יישאר עם השם "כחול לבן"; הנדל והאוזר עוזבים את תל"ם, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2020
- ^ דפנה ליאל ועמית סגל, סוף לאיחוד בשמאל: מפלגת העבודה התפצלה ממרצ, באתר מאקו
- ^ עטרה גרמן, פרטי ההסכם המלאים של הבית היהודי והליכוד, באתר "סרוגים", 15 במאי 2020
- ^ 1 2 בהסכם בין סיעת "הבית היהודי" לסיעה הליכוד הוחלט כי סיעת "הבית היהודי" תמוזג באופן טכני לסיעת הליכוד ובכך תגדיל את מספר המנדטים של סיעת הליכוד ל-37.[6]
- ^ הסיעה התפצלה מסיעת כחול לבן (חוסן לישראל) ( ב-29 במרץ 2020, על רקע המחלוקת סביב ההצטרפות לממשלת ישראל השלושים וחמש.
- ^ ב-29 במרץ 2020 מריח עברה מכחול לבן ליש עתיד – תל"ם
- ^ נכנס עקב התפטרותה של יעל גרמן טרם השבעת הכנסת.
- ^ סיעת יש עתיד – תל"ם התפצלה מסיעת כחול לבן (חוסן לישראל) ב-29 במרץ 2020, על רקע המחלוקת סביב ההצטרפות לממשלת ישראל השלושים וחמש.
- ^ ב-29 במרץ 2020 תמנו-שטה פרשה מיש עתיד ונשארה בכחול לבן
- ^ 1 2 הסיעה התפצלה מסיעת העבודה–מרצ על רקע מחלוקת סבב הקמת ממשלת ישראל השלושים וחמש.
- ^ סיעת דרך ארץ התפצלה מסיעת כחול לבן וממפלגת תל"ם ב-29 במרץ 2020.
- ^ סיעת גשר התפצלה מסיעת העבודה–גשר–מרצ על רקע המחלוקת סביב הקמת ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת.
- ^ אריק בנדר, אנה רייבה ברסקי, כחול לבן: דורשים לקיים הצבעה על בחירת יו"ר כנסת חדש; הליכוד: "אפס במנהיגות", באתר מעריב אונליין, 13 במרץ 2020
- ^ ציוץ בטוויטר של יולי אדלשטיין, 15 במרץ 2020
- ^ מורן אזולאי, אדלשטיין התפטר מתפקיד היו"ר: "בג"ץ מחריב את הכנסת", באתר ynet, 25 במרץ 2020
- ^ תקנות, צווים, החלטות, הוראות והודעות הקורונה, באתר "נבו הוצאה לאור"
- ^ טובה צימוקי, מנדלבליט לממשלה: להגביל את השימוש בתקנות חירום, באתר ynet, 5 באפריל 2020
דניאל דולב, היועמ"ש לנתניהו: הממשלה מעכבת חקיקה דחופה להתמודדות עם הקורונה, באתר וואלה, 6 באפריל 2020 - ^ משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020), ס"ח 2791 מ-7 באפריל 2020(הקישור אינו פעיל, 19.5.2020)
- ^ הביטוח הלאומי (תיקון מס' 213 והוראת שעה - נגיף הקורונה החדש) (קביעת ועדה), התש"ף-2020, ס"ח 2792 מ-7 באפריל 2020(הקישור אינו פעיל, 19.5.2020)
- ^ ספר החוקים 2795 מ-7 במאי 2020
הקודמת: הכנסת העשרים ושתיים 2019-2020 |
הכנסת העשרים ושלוש 2020-מכהנת |
הבאה: הכנסת העשרים וארבע |