שידורי קשת
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
בניין "שידורי קשת" בתל אביב, בעיצוב האדריכל צבי מוססקו. הסמל של הבניין שופץ לאחר שינוי הסמליל של "קשת" ב-2017 | |
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג |
בעלת ערוץ קשת 12 וחברת החדשות (החל מ-16 בינואר 2019), מפעילת אתרי האינטרנט mako ו-N12 מ-2019 מפעילת ערוץ ההומור, ומ-2023 מפעילה את FREETV בעבר:זכיינית שידור בערוץ 2 (1993–2017)[1] מפעילת ערוץ 24 (2009–2019) מפעילת ערוץ ביפ (2001–2010) |
מייסדים | מוזי ורטהיים, דודי ורטהיים,[2] אלכס גלעדי |
תקופת הפעילות | 26 בפברואר 1993[5] – הווה (31 שנים) |
מיקום המטה | ישראל |
משרד ראשי | ראול ולנברג 12, תל אביב |
שליטה בחברה |
החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ (64.6%)[3] משפחת למלבאום (10%) מ. ורטהיים (9.3%) ענבר ומריוס נכט (8%) משפחת גלעדי (6.5%) פאנצ'ליין (1.4%) [4] |
ענפי תעשייה | מדיה וניו מדיה |
מוצרים עיקריים | הפעלת ערוצי טלוויזיה ואתרי אינטרנט. |
רווח | 30 מיליון שקלים (נכון לסוף 2005) |
מנכ"ל | אבי ניר (מנכ"ל קבוצת קשת) |
אנשי מפתח |
חיליק שריר (מנכ"ל ערוץ 12) אבי וייס (מנכ"ל חברת החדשות) אורי רוזן (מנכ"ל והעורך הראשי של אתר mako) אלון שטרוזמן (מנכ"ל קשת אינטרנשיונל) |
https://www.mako.co.il | |
שידורי קשת בע"מ, המוכרת במותג הטלוויזיה "קשת", היא קבוצת תקשורת ישראלית שהוקמה ב-1993, אחת מקבוצות המדיה הגדולות בישראל הכוללת את ערוץ קשת 12, הזרוע הבינלאומית קשת אינטרנשיונל והזרועות הדיגיטליות mako ו-N12 בשיתוף עם חדשות 12. אבי ניר מכהן כמנכ"ל הקבוצה משנת 2002.
החברה הייתה זכיינית שידור בערוץ 2, יחד עם רשת, חברת החדשות והטלוויזיה החינוכית (ועד 2005, גם לצד טלעד), וגם האחרונה ששידרה בערוץ זה. בעקבות פיצול ערוץ 2, עברה החברה ב-1 בנובמבר 2017 להפעיל את ערוץ קשת 12.[6] מ-16 בינואר 2019, חברת החדשות ("החדשות 12") משדרת באופן בלעדי בערוץ 12 של קשת שרכשה את חלקה של רשת בחברה, והפכה לבעלת השליטה היחידה בה.[7]
קשת זכתה לתיאורים כמו "שחקנית התקשורת החזקה והחשובה בישראל"[8] ו"כלי התקשורת הפופולרי בישראל".[9] היא מפיקה, מייצרת, משדרת ומפיצה בישראל ובעולם תוכן מקורי במגוון ז'אנרים – ריאליטי, דרמה, דוקו, שעשועונים ועוד. בין התוכניות הנצפות ביותר של קשת, הן בערוץ 2 הן בערוץ 12, ניתן למנות את "עובדה", "ארץ נהדרת", "חתונה ממבט ראשון", "בית ספר למוסיקה", "הכוכב הבא לאירוויזיון", "כוכב נולד", "להיות איתה", "פלפלים צהובים", "רמזור", "צומת מילר", "מאסטר שף", "חטופים", "בשבילה גיבורים עפים", "נינג'ה ישראל" ועוד. מרבית התוכניות דורגו בין עשרת המקומות הראשונים בטבלאות מדרוג הצפייה בטלוויזיה הישראלית לאורך השנים.
השותפים בחברה הם החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ[10] באמצעות קשת – קבוצת שירותי תקשורת (64.6%), משפחת למלבאום (10%), מ. ורטהיים אחזקות בע"מ (9.3%), ענבר ומריוס נכט (8%), משפחת גלעדי (6.5%),[11] וויליאם נגל באמצעות Punchline pc (1.4%).
חטיבות קשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קשת 12
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קשת 12
קשת 12 הוא ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי. מנכ"ל הערוץ הוא חיליק שריר. עם עליית "ערוץ 2" המסחרי, ב-4 בנובמבר 1993, נמנתה "קשת" יחד עם שתי זכייניות נוספות, "רשת" ו"טלעד". בעקבות פיצול ערוץ 2, הערוץ "קשת 12" הושק ב-1 בנובמבר 2017, והחל מינואר 2019, משדר באופן בלעדי את תוכני חברת החדשות. בערוץ משודרות תכניות טלוויזיה מז'אנרים שונים, בהם ריאליטי, סאטירה, סדרות דרמה וקומדיה, ותכניות בידור ומגזין, והוא הערוץ המוביל בישראל במדדי רייטינג (צפייה).[12]
קשת אינטרנשיונל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קשת אינטרנשיונל
קשת אינטרנשיונל (Keshet International) היא הזרוע הבין-לאומית של קשת, העוסקת במכירת והפקת תכנים מחוץ לישראל. הוקמה בשנת 2012 ובראשה עומד המנכ"ל אלון שטרוזמן.[13] מדורגת כאחת משלוש ספקיות התוכן הבין-לאומיות הזרות הגדולות לשוק האמריקאי, ובין עשר חברות ההפצה לטלוויזיה המובילות בעולם.[14]
בשנת 2011, החלה קשת לפעול בעולם והרחיבה פעילותה עם השנים. באוקטובר 2011, סדרת הדרמה זוכת פרסי גלובוס הזהב והאמי "הומלנד" (במקור: "חטופים" של קשת), הושקה בארצות הברית ברשת הכבלים Showtime והמשיכה ל-7 עונות.[15] שר הכלכלה והתעשייה לשנת 2012, שלום שמחון, בירך את קשת על זכייתה של "הומלנד" באמי ואמר כי "הזכייה מהווה הישג חשוב לתעשיית הטלוויזיה הישראלית והוכחה כי לישראל יש מה להציע גם בתחום הזה".[16] בשנת 2014, רשת BBC הבריטית רכשה את הסדרה "פלפלים צהובים" של קשת לעיבוד מקומי, ושידרה אותה במשך 3 עונות.[17] בשנת 2016, זכתה קשת באות לשכת המסחר ישראל–ארצות הברית, במעמד נשיא המדינה, ראובן ריבלין ושגריר ארצות הברית בישראל, דן שפירו. בנימוקי הלשכה להענקת האות לקשת נאמר כי "קשת זכתה בשל פריצת הדרך התרבותית ושבירת תקרת הזכוכית במכירת תכניות ומיזמים טלוויזיוניים ישראליים לשוק הבינלאומי בכלל והאמריקאי בפרט".[18] באותה שנה, פורסם כי קשת ו-HBO יפיקו יחד סדרה.[19] באוגוסט 2019 היא עלתה לשידור בפלטפורמות HBO בישראל ובעולם תחת השם "הנערים".[20] ב-29 באפריל 2020, זכתה בפרס הדרמה הטובה ביותר וב-13 פרסים נוספים בטקס פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה.[21][22][23]
בדצמבר 2019, הניו יורק טיימס בחר במקום הראשון ברשימת הסדרות הבינלאומיות של העשור את "חטופים" של קשת בגרסתה המקורית בעברית.[24]
בין תכניות קשת הישראליות הנוספות שנמכרו והופצו בעולם על ידי קשת אינטרנשיונל: "בשבילה גיבורים עפים", "כפולים", "להיות איתה", "מסודרים", "רמזור", "סברי מרנן", "האקס המיתולוגי", "הכספת", "הכוכב הבא", "בית ספר למוסיקה", "רק רוצים לרקוד", "לאהוב את אנה" ועוד.
בעשור השני של שנות ה-2000, מאות תכנים ישראליים מקוריים של קשת נמכרו לעולם, אלפי פרקים הובאו לשידור בערוצים המרכזיים ברחבי הגלובוס.[25]
mako
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – mako
"mako" הוא אתר חדשות עצמאי ישראלי מבית קשת, אשר עלה לאוויר באוקטובר 2008 ומהווה את אחד מ-3 אתרי התוכן המובילים בישראל, לצד "וואלה" ו-"ynet". באתר מתפרסמות כתבות ומאמרים בנושאי חדשות, תרבות וספורט וכן תוכני וידאו של קשת, של "חדשות 12" ושל דסק חדשות עצמאי המופעל על ידי האתר.[26] מנכ"ל mako הוא אורי רוזן.
החדשות 12 – חברת החדשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – החדשות 12
החדשות 12 ממומנת מכספי שידורי קשת שהיא גם הבעלים היחידי שלה, זאת החל מ-16 בינואר 2019.[7] תוכניות החברה זוכות למדרוג גבוה יחסית למתחרים האחרים, ומקיימות תחרות עם חדשות 13 (בעבר "חדשות 10"). מהדורת החדשות המרכזית, שמוגשת על ידי יונית לוי ודני קושמרו, היא מהדורת החדשות הנצפית ביותר בישראל. בעקבות נתוני המדרוג הגבוהים, הפכו רבים מהמשתתפים בה, בהם מגישים, כתבים ופרשנים, לאישים מוכרים המזוהים עם האקטואליה בישראל.
N12
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – N12
בפברואר 2020 קשת וחדשות 12 השיקו את "N12" – אתר חדשות ישראלי שמטרתו להוות זרוע דיגיטלית של חברת החדשות, שתספק דיווחים חדשותיים על פני כל היום, זאת בדומה לחברות החדשות אחרות הפועלות ברחבי העולם.[27]
פעילויות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערוץ ההומור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ערוץ ההומור
ערוץ ההומור, בבעלות קשת, החל את שידוריו ב-10 בפברואר 2019 ופועל 24 שעות ביממה עם תכניות סאטירה, קומדיות, מופעי סטנד-אפ ותוכניות בידור ישראליות. בין התוכניות ניתן למנות את "ארץ נהדרת", "הפרלמנט", "רמזור", "החמישייה הקאמרית" והסדרה התיעודית "במדינת היהודים". הערוץ משודר ב-yes (אפיק 15) וב-HOT (אפיק 22).
ערוץ 24
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ערוץ 24
בחודש ספטמבר 2008 רכשה קשת 40% ממניות ערוץ המוסיקה 24, כאשר 60% נותרו בידי חברת מימד. בעקבות הרכישה מונה צביקה ליבליך, סמנכ"ל השיווק של קשת, לממלא-מקום מנכ"ל הערוץ. כמו כן, עבר הערוץ מיתוג מחדש ושינוי לוגו, והוא נפתח במתכונת מחודשת ב־24 במרץ 2009.[28] בשנת 2011 רכשה קשת 50% נוספים ממניות הערוץ וכך החזיקה ב-90% ממניותיו. בקיץ 2018 קשת העמידה את הערוץ למכירה, והערוץ נרכש על ידי טלעד.[29]
ערוץ ביפ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ביפ
בשנים 2001–2010 הפעילה קשת גם את ערוץ "ביפ" ששודר בחברת הכבלים HOT. בין התוכניות ששודרו בביפ ניתן למצוא תוכניות שהופקו בישראל לצד תכנים שנרכשו ממדינות אחרות. חלק מתכני ערוץ זה שודרו בקביעות גם בשידורי הזכיינית בערוץ 2.
MOOMA
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – MOOMA
אתר MOOMA הוקם במסגרת חברה-בת של קשת, בין היתר כחלק מהיערכותה להתמודדות במכרז על ערוץ המוזיקה. במרכזו של האתר הייתה אנציקלופדיה מקוונת בנושא מוזיקה ישראלית ויוצרים מקומיים. לאחר הקמת אתר mako בשנת 2008, אוחד אתר MOOMA עם מגזין המוזיקה של mako. הדף הראשי של MOOMA הפך להפניה ל-mako, ועדכוני האנציקלופדיה והדיסקוגרפיה פסקו. באפריל 2018 נסגר האתר באופן רשמי וקישורים אליו מפנים לעמוד המוזיקה באתר mako.
פודקאסטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קשת מפרסמת מספר פודקאסטים: "אחד ביום" בהנחייתו של שליח חברת החדשות לאירופה אלעד שמחיוף, "Unholy" בהנחיית מגישת החדשות יונית לוי וג'ונתן פרידלנד מעיתון הגרדיאן הבריטי, "בזמן שעבדתם" – וידאוקאסט בהנחייתם של דרור גלוברמן ודני פלד. פודקאסטים נוספים שקשת מפיקה הם "אמא, אבא ואני" בהנחייתה של רינה מצליח, "Wako", "הקלט כסדרה" ועוד.
RGE
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – RGE
ב-18 במרץ 2021, שידורי קשת, הודיעה על רכישה מסתמנת של 49% ממניות חברה RGE והיתכנות להקמת שירות סטרימינג וטלוויזיה משותף. העסקה מותנית באישור הרשות השנייה, רשות התחרות ומועצת הכבלים והלוויין.[30][31] ב-2 בספטמבר 2021 נודע כי הממונה על התחרות אישרה את המתווה לפיו קשת ו-RGE יקימו במשותף פלטפורמת שידורים על גבי האינטרנט אך איפשרה לקשת לרכוש רק 25% מחברת RGE.[32][33] ב-25 בספטמבר 2021 נודע כי יעקב נדברוני יהיה המנכ"ל החדש של שירות הסטרימינג של קשת ו-RGE והשירות עצמו צפוי להיכנס במהלך 2022.[34][35] ב-14 בפברואר 2022 שם חברת הסטרימינג החדשה תיקרא בשם "FreeTV" של קשת ו-RGE.[36] ב-20 במרץ 2022 הכריזה כי פרטנר תשתף פעולה עם חברת FreeTV.[37]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם עליית "ערוץ 2" המסחרי, ב-4 בנובמבר 1993, במסגרת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, נמנתה "קשת" (או "שידורי קשת") יחד עם שתי זכייניות נוספות, "רשת" ו"טלעד". שלוש הזכייניות קיבלו חוזה לעשור יחיד של שידורים, במסגרתו החליפו מספר פעמים בשנה את ימי השידור, כך ששתי זכייניות קיבלו שני ימי שידור, ואחת שלושה (לרוב בסוף השבוע). "קשת" החלה לשדר בערוץ ב-5 בנובמבר.[1]
בשנים 1993–1995 שימש אלכס גלעדי כמנכ"ל החברה. בשנת 1995 אורי שנער מונה למנכ"ל ובשנת 2001 הפך לנשיא החברה עד שנת 2005. ב-2002 מונה אבי ניר למנכ"ל החברה, וב-2005 מונה אלכס גלעדי לנשיא החברה. בשנותיה הראשונות, אליהו בן עמרם כיהן כיו"ר החברה.
באפריל 2005, החליטה ועדה שרק שתיים מתוך שלוש הזכייניות תקבלנה אישור לחידוש זיכיון השידור שלהן. קשת, כמו גם רשת וטלעד, ששידרו בערוץ 2 מהקמתו התמודדו במכרז. בנוסף, הוקמה קבוצת כאן במטרה להתמודד על זיכיון שידור בערוץ 2, והיא הייתה קבוצה חדשה אשר לא שידרה קודם לכן. בתום דיוני המכרז, נבחרו "קשת" ו"רשת" להוביל את הערוץ במשך העשור העוקב.[38][39] "קשת", שהגיעה למקום הראשון במכרז, קיבלה ארבעה ימי שידור ו"רשת" קיבלה שלושה ימים. בשנת 2008 התחלפו ימי השידור של הזכיינות ואלה שבו והתחלפו מאז בימים שלוש פעמים נוספות: בראשית 2010, בתחילת 2012 וב-1 בינואר 2014, אז חזרה "קשת" לשדר בארבעה ימי שידור (רביעי עד שבת) ושידורי "רשת" התקיימו בשלושת הימים הנותרים. בנובמבר 2014, התחלפו שוב ימי השידור של הזכייניות, וקשת חזרה לשדר בימים ראשון–שלישי. קשת שידרה בימים אלה עד אוקטובר 2015, ואז עברו הזכייניות לשיטת הרישיונות, או המשך פעילות ערוץ 2 במתכונתו הנוכחית, תוך החלפת ימי שידור בין הזכייניות. שתי הזכייניות הודיעו כי הן מעוניינות להישאר בשיטת הזיכיונות עד 2017.[40][41]
באוקטובר 2016 פורסם כי קשת ורשת הגישו בקשות רישיון למעבר ל-7 ימים בשבוע.[42][43][44] בחצות הלילה שבין 31 באוקטובר ל-1 בנובמבר 2017 חתמה "קשת" את שידורי ערוץ 2 ועברה לאפיק 12 בשלט, בו החלה לשדר שבעה ימים בשבוע.[45] בדצמבר 2017 נחשף כי ערב פיצול ערוץ 2 ניסתה קשת לרכוש מידי רשת את חברת החדשות תמורת 150 מיליון שקל. מימוש העסקה[46] סלל את הדרך למיזוג בין רשת לערוץ עשר. החל מינואר 2019, משדר ערוץ קשת 12 באופן בלעדי את תוכני חברת החדשות. ב-2017 רשמה החברה הפסד נקי של 117.6 מיליון שקל, כשעיקר ההפסד נוצר מהיערכות הזכיינית לפיצול ערוץ 2.[47]
כאמור, בנוסף לשידורים בערוץ 2 ובערוץ 12, משנת 2008, מפעילה קשת גם את אתר האינטרנט mako, וכן מחזיקה מ-2012 בזרוע ההפצה וההפקה הבינלאומית קשת אינטרנשיונל. בעבר, הפעילה החברה את ערוץ המוזיקה "ערוץ 24", את ערוץ "ביפ" ואת אתר "MOOMA".
בשנת 2020 הוחלט בשידורי קשת לעשות שינויים במבנה הארגוני שלה, שבו נערכת החברה לפעול כקבוצת תקשורת. אחד מהשינויים הבולטים שיתבצעו הוא הקמת הנהלה עצמאית לערוץ 12, כאשר סמנכ"ל התוכניות של קשת, חיליק שריר, מונה למנהל הערוץ. ערוץ 12 יפעל כחברה עצמאית בתוך הקבוצה, בדומה ל-mako ולקשת אינטרנשיונל.[48]
כנס INTV לחדשנות בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנכ"ל קשת, אבי ניר, יזם ופתח את הכנס הבינלאומי השנתי של קשת לחדשנות בטלוויזיה, INTV, אשר נערך בירושלים מאז שנת 2012.[49] בכנס בן היומיים משתתפים מדי שנה בכירי תעשיית התוכן, הבידור, החדשנות והטלוויזיה הבינלאומית ועוסקים במגמות המובילות בעתידה של תעשיית התוכן העולמית.[50] הכנס נערך שש פעמים, כאשר האחרון נערך במרץ 2019.[51]
לאורך השנים, השתתפו בכנס INTV בכירי התעשייה העולמית, בהם נשיא HBO ריצ'רד פלפלר,[52] נשיא NBC בוב גרינבלט,[53] נשיא CNN ג'ף צוקר,[54] נשיאת FOX דנה וולדן,[55] סגנית נשיא התוכן המקורי בנטפליקס סינדי הולנד,[56] סגנית נשיא CNN איימי אנטליס,[57] נשיא CBS NEWS דייוויד רודס,[58] נשיא פירמת הפרסום העולמית מק'קאן האריס דיימונד,[59] הסוכן האמריקאי ארי עמנואל,[60] השחקן יו לורי,[61] יוצר "משפחת סימפסון" מקס פרוס,[62] תסריטאית הסדרה "בנות" תמי זגהר,[63] מפיק "משפחת קרדשיאן" גיל גולדשיין ונוספים.[64] במסגרת הכנס, נפגשו האורחים הבינלאומיים עם נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ועם נשיא המדינה ראובן ריבלין,[65] וכן נערכו אירועי בכורה עולמיים לסדרות ישראליות בינלאומיות כמו "דיג"[66] ו"אוטונומיות".[67]
השקעה בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]קשת השקיעה בשנות ה-2000 בהפקת סרטים שונים בתעשיית הקולנוע הישראלית. החברה מימנה בין היתר את הסרטים "ביקור התזמורת", "לבנון", "רוקדים ביפו" ו"גט - המשפט של ויויאן אמסלם" שיצרו שלומי אלקבץ ורונית אלקבץ, ואשר הועמד לפרס גלובוס הזהב בשנת 2015. בין הסרטים הנוספים בהשקעת קשת: "יוסי וג'אגר", "זוהי סדום", "אדם בן כלב", "עיניים פקוחות", "קירות", "אדמה משוגעת", "חתונה מאוחרת", "המוסד", "מחילה", "אחד בלב" ועוד.
עמותת "רואים רחוק"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1999, החל לפעול בקשת פרויקט חברתי תחת השם "יוצרים עם קשת". בשנת 2015, הפך הפרויקט לעמותה עצמאית תחת השם "רואים רחוק", אשר מאתרת בני נוער מוכשרים ומצטיינים בתחום האומנות והתקשורת, המגיעים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית, ומלווה אותם מגיל 16 ועד להבאתם ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה והטמעתם בתעשיית התקשורת והקולנוע הישראלית.[68][69]
במסגרת העמותה, יוצרים ובמאים ישראלים, בהם טלי שמש, רן טל, דוד אופק, רני בלייר ושלומי אלקבץ, מכשירים את בני הנוער ליצור אמנות ולעסוק בתקשורת, במספר מרכזים ברחבי הארץ: רמלה לוד, שכונת דורה בנתניה, באר שבע, ירושלים, אשדוד, שפרעם ונצרת.[70] בהמשך, מממנת העמותה מלגות מחיה ולימודים אקדמאים.[71] עם סיום התואר מסייעת להם העמותה להשתלב בתעשייה ובשוק התעסוקה בתחום. בין בוגרי העמותה: השחקנים פיראס נאסר ("פאודה"), שאדי מרעי ("פאודה"), מאור לוי ("בתולים") ושירז אדרי ("להעיר את הדב").[72][73]
נכון לשנת 2019, למדו בפרויקט ובעמותה אלפי בני נוער, כאשר מאות בני נוער סיימו את המסלול ועברו את ההכשרה. עשרות בוגרים קיבלו מלגות למוסדות להשכלה גבוהה בתקשורת ואמנות, בהם "סם שפיגל", האקדמיה למוסיקה בירושלים, ניסן נתיב, בית הספר למוסיקה "רימון", אוניברסיטת תל אביב והאקדמיה לאמנות "בצלאל".[74]
הקריאה לחרם מצד ראש הממשלה על חברת "קשת" ותגובות של גופי שידור מתחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2019, פרסם העיתונאי גיא פלג במהדורת החדשות 12 תמלילי שיחה בין שלמה פילבר, לשעבר מנכ״ל משרד התקשורת, לבין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. ערב השידור ניסה נתניהו למנוע אותו, אך בקשתו נדחתה וזמן לא רב לאחר מכן קרא נתניהו לציבור להחרים את ערוץ קשת 12 בהקשר של הסדרה שהפיקה – "הנערים", תוך שהוא מכנה את הערוץ כ"ערוץ תעמולה" וכי ”'קשת' משחירה את דמותה של ישראל”. מתקפתו של נתניהו על שידורי הערוץ אינה חדשה, שכן בעבר נהג לתקוף את כתבי חברת החדשות אמנון אברמוביץ' וגיא פלג (כאשר האחרון כונה על ידי בנו של נתניהו, יאיר, "דמבו") אך בשונה מהפעמים הקודמות נתניהו התבטא גם נגד מנכ"ל חברת החדשות, אבי וייס, וכנגד מנכ"ל שידורי קשת, אבי ניר, ובהמשך אף נגד בעלי המניות של החברה – יצחק תשובה ודרורית ורטהיים.[75]
בתגובה לקריאתו לחרם על הערוץ, התבטאו עיתונאים בערוץ המתחרה "רשת 13" נגד קריאתו של נתניהו לחרם על "קשת", וביניהם איילה חסון, שקיימה ריאיון בתכניתה "המטה המרכזי" עם יו"ר כחול לבן, בני גנץ, והוסיפה כי כפי שראש הממשלה מחרים את שידורי קשת ועיתונאים מסוימים, גם מספר 2 ברשימתו, יאיר לפיד, מחרים אותה.[76] בתאגיד השידור הציבורי פרסמו ציוץ בטוויטר שבו עודדו את הצופים לעבור לצפות בערוץ 12 של קשת, זאת בזמן שבאותה העת שודרה בערוץ כאן 11 תכניתו של יעקב אחימאיר, "רואים עולם". בריאיון לינון מגל ורון קופמן ב-103FM אמר אחימאיר כי הוא כועס מאוד ומתפלא, והמגישים עודדו את המאזינים לצפות בתכניתו בשבת בעוד שאחימאיר קידם את ההאזנה לרדיו 103 במקום ל"כאן רשת ב'".[77]
למרות קריאתו של נתניהו לחרם על ערוץ 12 של "קשת", התראיין נתניהו לאותו ערוץ, במסגרת שידורי חברת החדשות (שגם אותה תקף), בתכנית "פגוש את העיתונות" שלפני הבחירות החוזרות של 2019 ששודרה ב-14 בספטמבר.
תביעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2021 חייב בית המשפט המחוזי בתל אביב את "שידורי קשת" לפצות ב-50,000 ש"ח את יו"ר ועד מתיישבי השומרון, בני קצובר, על שבתוכנית "ארץ נהדרת" הציגה את תמונתו עם הכיתוב "סבא פוגרום". בית המשפט קבע שהפרסום ביחס לקצובר אינו נכנס לגדר סאטירה.[78]
בינואר 2022 חויבה חברת "שידורי קשת" לפצות את אדל בספלוב ב-50,000 ש"ח (ועוד 18,500 ש"ח הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין), לאחר שנפסק שאתר "מאקו" פגע בפרטיותה של בספלוב כאשר פרסם את דבר הריונה בניגוד לרצונה.[79]
סמלילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמל שידורי קשת התבסס במהלך השנים על פרשנויות שונות למושג קשת והיא שינתה את סמליה במהלך השנים פעמים מועטות בלבד ביחס לזכייניות אחרות. הסמל הראשון היה בצורת חץ וקשת מופשט שהוקף בשנות ה-90' באובל בהתאם למגמה העיצובית שהייתה מקובלת אז. בשנת 2001, הציגה החברה סמל ריבועי מעוגל צבעוני ותלת־ממדי בצבעי קשת בענן ואותיות הסמל נכתבו בגופן מיוחד שליווה את השידורים ופרסומי הזכיינית. אותיות הסמליל עודכנו בשנת 2017 והוצגו על גבי סמל דו־ממדי.[80]
סמליל ערוץ 12 התבסס על צבעי הזכיינית ועל סמל ערוץ 2.
-
סמליל החברה למכרז תחילת ערוץ 2 בשנת 1993
-
סמלילה הראשון של החברה (בצורת חץ וקשת) כזכיינית בשנים 1993–2001
-
וריאציה נוספת של סמליל החברה כזכיינית בשנים 1999–2001
-
סמליל האליפסה של החברה בשנים 1999–2001
-
סמליל החברה השני בשנים מדצמבר 2001 עד 2010
-
סמליל החברה בין 2010 (בערך) ל-2012
-
סמליל החברה מ-2013 עד 2017
-
הסמליל הראשוני של הערוץ לאחר תוצאות המכרז באפריל 2017
-
סמליל הערוץ מתקופת סיום שידורי ערוץ 2 ובתחילת שידורי ערוץ 12, הופיע כסמליל משנה.
-
סמליל הערוץ מתקופת סיום שידורי ערוץ 2 ובתחילת שידורי ערוץ 12, בימי ערוץ 2 הופיע לצד סמליל ערוץ 2 ובימי ערוץ 12 הופיע כסמליל ראשי מתחילת השידורים עד 14 בפברואר 2018
-
סמליל קשת 12 החל מ-14 בפברואר 2018
-
סמל חברת החדשות מתקופת הפיצול, כאשר הוחזקה בחציה על ידי "קשת"
-
סמל "החדשות 12", מיום מיזוג רשת-עשר
תכנים בולטים בהווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכניות חדשות 12
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "המהדורה המרכזית" (עברה מערוץ 2) (2017–רץ): מהדורת החדשות המרכזית המשודרת בימים ראשון עד חמישי בהגשת יונית לוי ודני קושמרו לסירוגין.
- "מהדורה ראשונה" (עברה מערוץ 2) (2017–רץ): מגזין אקטואליה יומי בהגשת אורן וייגנפלד ועופר חדד לסירוגין.
- "שלוש" (2020–רץ): מהדורת חדשות מקדימה ל"מהדורה ראשונה", המשודרת ב-15:00, בהגשת עופר חדד. בתחילה הייתה משדר מיוחד של שעתיים מ-14:00 עד 16:00, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל.
- "אולפן שישי" (עברה מערוץ 2) (2017–רץ): מהדורת החדשות של יום שישי עם דני קושמרו.
- "חמש עם רפי רשף" (עברה מערוץ עשר) (2019–רץ): תוכנית אקטואליה וראיונות יומית בהגשת רפי רשף.
- "שש עם" (עברה מערוץ 2) (2017–רץ): תוכנית אקטואליה יומית בהגשת עודד בן-עמי, סיון רהב-מאיר, דפנה ליאל ורינה מצליח לסירוגין.
- "תוכנית חיסכון" (עברה מערוץ 2) (2017–רץ): תוכנית צרכנות וכלכלה בהגשת קרן מרציאנו וגדעון אוקו לסירוגין.
- "סדר עולמי" (עברה מערוץ 2) (2017–רץ): מגזין חדשות החוץ בהגשת ערד ניר.
- "פגוש את העיתונות" (עברה מרשת 13, בעבר בערוץ 2) (2017–רץ): תוכנית ראיונות העוסקת באקטואליה ובפוליטיקה. בהגשת רינה מצליח ולאחר מכן בן כספית ועמית סגל.
- "חדשות סוף השבוע" (עברה מערוץ 2) (2017–רץ): מהדורת חדשות סוף השבוע המשודרת במוצאי שבת, בהגשת דנה ויס.
רצועות יומיות-שבועיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "חדשות הבוקר" (2017–רץ): רצועת הבוקר המרכזית של ערוץ 12 בהנחייתו של ניב רסקין. בימי חמישי מנחה את התוכנית נסלי ברדה.
- "שישי בבוקר" (בעבר תחת השמות "הבוקר", "יום חדש" ו"הבוקר של קשת") (2006–רץ): תוכנית בוקר בהנחיית יואב לימור וגלית גוטמן המשודרת בימי שישי ובערבי חג בשעות הבוקר.
- "ערב טוב עם גיא פינס" (2017–רץ): (עבר מערוץ 10, ולפני כן מהוט) – תוכנית יומית של חדשות מעולם הבידור בהגשת גיא פינס.
- "חי בלילה" (2013–רץ) תוכנית לייט נייט יומית המסקרת את האירועים שקרו במהלך היום, עם דגש על נקודת מבט של הרשתות החברתיות. בהנחיית נדב בורנשטיין.
- "נקסט" (2018–רץ): תוכנית לילית העוסקת בהשפעות החדשנות והטכנולוגיה על החברה האנושית מזוויות רבות. בהנחיית דרור גלוברמן.
תוכניות אירוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גלית ואילנית" (2017–רץ): היא תוכנית אירוח וראיונות טלוויזיונית שבועית בהנחייתן של גלית גוטמן ואילנית לוי המשודרת בימי שישי.
- "אינטימי" (עברה מערוץ עשר) (2019–רץ): תוכנית ראיונות בהגשת רפי רשף.
- "מבשלים עם גיבורים" (2023–רץ): תכנית רעיונות ובישול שמשודרת בחגים עם הגיבורים של מלחמת חרבות ברזל, כשבכל תכנית יש שף אחר שמנחה. בין המנחים: חיים כהן, אייל שני וישראל אהרוני.
סדרות דרמה וקומדיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "משיח" (2019–רץ): סדרה קומית המבוססת על סדרת הרשת המצליחה "משיח", בה אודי כגן מגלם זמר כושל, המנהל אורחן דרכים, שמנסה להגיע ל"טופ" של תעשיית המוזיקה המקומית. הסדרה נעשתה בשיתוף פעולה עם סלקום tv ותמשיך לעונה שנייה.
- "צומת מילר" (2016–2022): קומדיה שיצר אדיר מילר, המבוססת על חייו האישיים והמקצועיים, בסיטואציות שלו כסטנדאפיסט, כבעל וכאבא לילדים.
- "כפולים" (2015–רץ): מותחן ריגול בכיכובם של מיקי לאון ואנחל בונני.
- "להיות איתה" (2014–2021): קומדיה רומנטית שיצר אסי עזר בכיכובם של רותם סלע ואביב אלוש. במרכז הסדרה עומד אופה מבת ים שמתאהב בדוגמנית מצליחה ובתו של טייקון.
- "סברי מרנן" (2011–רץ): סדרה קומית שיצרו רובי דואניאס ויניב פולישוק העוקבת אחרי ארוחות שישי ושבת של משפחת רוזן ומשפחת חסון.
תוכניות סאטירה ובידור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "ארץ נהדרת" (2003–רץ): תוכנית בידור סאטירית של היוצר מולי שגב, בכיכובם של איל קיציס, אלי פיניש, מריאנו אידלמן, עלמה זק וקומיקאים נוספים.
- "מועדון לילה" (2006–רץ): תוכנית הומוריסטית בהנחיית ארז טל ובהשתתפותם של ישראל קטורזה, שי גולדשטיין, אבי נוסבאום, אבי אטינגר, מיה דגן, רמי הויברגר, אביעד קיסוס, עופר שכטר, אורי גוטליב, שלום אסייג ועוד. ב-2014 התוכנית חזרה למספר פרקים לרגל חגיגות תוכנית ה-100. ב-2017 התוכנית חזרה לעונה נוספת. בנובמבר 2019 שודרה העונה השביעית.
- "קסם אישי עם חזי דין" (2017–רץ): תכנית קסמים בהנחיית הקוסם חזי דין. שבה הוא עושה קסמים לקבוצות של ידוענים בבית של אחד מהם. בהמשך יצר סדרת בת בשם "קסם אישי אקסטרים", שבה שתי קבוצות של ידוענים שהשתתפו בעבר בתכנית עושות פעלולים נועזים.
תוכניות מציאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "נינג'ה ישראל" (2018–רץ): תוכנית מציאות בה מתמודדים עוברים דרך מסלול מכשולים במטרה לזכות בתואר הנינג'ה הישראלי. בהנחיית אסי עזר ורותם סלע ובליווי השדרים ניב רסקין ורותם ישראל.
- "הכרישים" (2018–רץ): תוכנית ריאליטי בה יזמים מחפשים את האחד עם הרעיון שיוכלו להשקיע בו את כספם.
- "חתונה ממבט ראשון" (עברה מערוץ 2) (2017–רץ): תוכנית מציאות תיעודית העוסקת בזוגות שמתחתנים יחדיו ללא היכרות מוקדמת.
- "הכוכב הבא" (מוכר גם כהכוכב הבא לאירוויזיון) (2013–רץ): תוכנית המשודרת בשנים שלאחר "כוכב נולד", בה המתמודדים שרים מול מסך סגור. מהעונה השנייה עד העונה השביעית שלחה את הזוכה לאירוויזיון כנציג ישראל. נטע ברזילי, שזכתה בעונה החמישית, זכתה גם באירוויזיון 2018. בהמשך חזרה מגמה זו באירוויזיון 2024.
- "בית ספר למוסיקה" (2011–רץ): תוכנית כישרונות שירה לילדים. את העונות הראשונות הנחה צביקה הדר והשתתפו בה בעבר יהורם גאון, קרן פלס, מתי כספי, שרית חדד ורוני דלומי. בעונה הרביעית, הראל סקעת, מירי מסיקה, משה פרץ ונועה קירל ישמשו כמורים, עידו רוזנבלום הנחה את עונה זו.
- "מאסטר שף" (2010–רץ): עשרות מתמודדים על תואר מאסטר שף מול פאנל שופטים המורכב משפים ומומחי קולינריה: אייל שני, ישראל אהרוני, חיים כהן ומיכל אנסקי.
- "MKR המטבח המנצח" (2018–רץ): תוכנית מציאות בה צוותים מתחרים על הקמת מסעדה. בהנחיית רותי ברודו וחיים כהן.
שעשועונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מונית הכסף" (2007–רץ): שעשועון קומי המתרחש במונית נוסעת בהנחיית עידו רוזנבלום.
- "לא נפסיק לשיר" (2020–רץ): שעשועון טלוויזיוני מוזיקלי בהנחיית אסי עזר ורותם סלע, ששודר בעבר בערוץ 2 בהנחיית צביקה הדר ואחרי כן בהנחיית גלית גיאת והיווה את האב-טיפוס לתוכנית "כוכב נולד".
- "מי רוצה להיות מיליונר" (2020–רץ): שעשועון טריוויה ששודר במקור בזכיינית רשת ובערוץ 10 בהנחיית ארז טל.
תוכניות תחקירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "עובדה" (1993–רץ): תוכנית התחקירים והתעודה הנצפית בישראל בהנחיית אילנה דיין; שודרה בתחילת דרכה בטלעד ועברה בהמשך לקשת.
- "יצאת צדיק" (2004–רץ): תוכנית תחקיר המחפשת רמאים בשוקי עבודה שונים. מנחה התוכנית בשש העונות הראשונות היה חיים הכט והחל מהעונה השביעית המנחה הוא חיים אתגר.
- "המתחזים" (2018–רץ): תוכנית תחקירים בהובלתו של חיים אתגר, העוקבת אחרי התחזיות שונות של אנשים.
- "חשיפה" (לשעבר "הכל אישי") (2015–רץ): תוכנית תחקירים וראיונות בהנחיית חיים אתגר.
תוכניות מציאות תיעודיות ותעודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בגובה העיניים" (2017–רץ): תוכנית תעודה בהנחיית גלית גוטמן
- "אחד למיליון" (2018–רץ): תוכנית דוקומנטרית בהגשת נסלי ברדה
- "אנשים" (2011–רץ): תוכנית מגזין ותעודה בהנחיית חיים אתגר וקורין גדעון המשודרת בימי שבת.
תכנים בולטים בעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכניות סאטירה ובידור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "בוא תצחיק אותנו" (2011–2012): תחרות בדיחות שבה הנחו ושפטו ציפי שביט, ספי ריבלין ושלמה בר-אבא. שנה אחרי ירידת התכנית, היא שודרה במתכונת דומה בערוץ 24 כשליד ציפי שביט, שפט איתה עודד מנשה.
- "הסטנדאפיסטים" (עברה מערוץ 2) (2017–2019): תוכנית סטנדאפ ובידור בהנחיית רשף לוי, שבה הוא אירח סטנדאפיסטים שונים ועבד איתם על קטעים חדשים למופע הסטנדאפ שלהם. ב-2019 עלתה עונת בחירות מיוחדת, שבה אירח לוי פוליטיקאים בולטים שהתמודדו בבחירות 2019, וכתב איתם חומר למופע הסטנדאפ הראשון בחייהם.
- "היום בלילה עם גורי אלפי" (2015–2018): תוכנית סאטירה בהנחיית גורי אלפי, הכוללת פינת אירוח.
- "מה שקורה באילת" (2012–2013): תוכנית בידור קומית העוקבת אחר צוות בידור במלון באילת.
- ״עם סגולה״ (2011): תוכנית מערכונים המתרחשת בכל מיני מדינות בעולם, בכיכובם של מה קשור.
- "טלוויזיה במיטבה" (2011): תוכנית בידור המסכמת את שבוע השידורים בטלוויזיה, בכיכובם של דודו ארז, שחר חסון ואבי אטינגר כחלק מרצועת ביפ.
- "גם אנחנו רוצים תוכנית תחקירים" (2011): סדרה קומית בכיכובם של טל פרידמן ואיל קיציס במבנה תוכנית תחקירים.
- "מה זה השטויות האלה?" (2005–2018): תוכנית דוקו-קומית בכיכובה של הקומיקאית עדי אשכנזי.
- "אמא מחליפה" (2005–2014): תוכנית שבה החליפו שתי משפחות אם לשבוע. פורמט קנוי.
- "איפה אתה חי" (2004): תוכנית בידור, פרי יצירתו של ארז טל, בהשתתפות אסי כהן שמגלם דמויות שונות.
- "הג'וקר" (2001–2002): תכנית בהנחיית צביקה הדר ומורן אייזנשטיין שבה התחרו שלושה אנשים אקראים על סיפור הבדיחה המוצלח.
- "כוכבי השכונה" (2001–2003): תוכנית בידור הומוריסטית בהנחיית אבי גרייניק ועידן אלתרמן.
- "רק בישראל" (1998–2003, 2007): תוכנית בידור בכיכובם של ארז טל ואורנה בנאי. ב-2007, לציון 40 שנים לשידורי הטלוויזיה בישראל, צולמו שמונה פרקים חדשים של התוכנית ופרק מצעד 20 המערכונים הגדולים שלה מכל השנים.
- "הראשון בבידור" (1994–2004): תוכנית בידור ואירוח בהנחיית דודו טופז.
- "פריים טיים" (1994): תוכנית מערכונים שבה כיכבו רמה מסינגר ויואב הייט, בין היתר.
- "נפלו על הראש" (1994): תוכנית מערכונים בכיכובם של נאור ציון, מיכאל וייגל, שרון אלימלך ונבו קמחי.
סדרות דרמה וקומדיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "תיק נעדר" (2020): סדרת מתח בהפקה משותפת עם כאן 11 לפי ספריו של דרור משעני.
- "זה לא הגיל" (2019–2020): קומדיה רומנטית בכיכובם של מירי מסיקה וגפן ברקאי על זוגיות עם פער גילאים.
- "סטוקהולם" (2019): סדרת דרמה בת ארבעה פרקים שהופקה בשיתוף פעולה עם כאן 11, המבוססת על רומן מאת כלת פרס ספיר לספרות, נעה ידלין. בתפקידים הראשיים: גידי גוב, תיקי דיין, לאורה ריבלין, דבל'ה גליקמן וששון גבאי.
- "יש לה את זה" (2018): קומדיה רומנטית בכיכובה של ניב סולטן. נטלי, בחורה מאשקלון שחולמת להיות מעצבת אופנה, מגיעה לתל אביב במטרה להגשים את חלומה.
- "בשבילה גיבורים עפים" (2018): דרמה שגוללה את סיפורם של ארבעה חברים ששירתו יחד בגולני, אשר בעקבות אירוע טראומתי במלחמת לבנון השנייה ניתקו קשר. הארבעה יוצאים למסע חיפושים בקולומביה אחר יעלי, שהוכרזה לפני עשר שנים כמתה. בכיכובם של תומר קפון, נינט טייב, מיכאל אלוני, נדב נייטס ומשה אשכנזי. הסדרה התבססה על ספרו של אמיר גוטפרוינד.
- "להעיר את הדֹב" (2018): סדרת דרמה בכיכובה של נועה קולר שעסקה במורה שקיים עליה איום שיפורסמו תקצירי שיחותיה עם הפסיכולוג שלה.
- "כיפת ברזל" (עברה מערוץ 2) (2017–2018): סדרת דרמה בת שתי עונות המתארת מחלקה של טירונים חרדים בצה"ל.
- "נופלות על הרגליים" (2017): דרמה בלשית בכיכובן של מילי אביטל ושני כהן.
- "התסריטאי" (2015–2016): סדרה מוקומנטרית על חייו של יוצר הסדרה "עבודה ערבית", סייד קשוע. שודרה תחילה בערוץ הראשון.
- "שחקן זר" (2015): דרמה קומית אשר עוסקת בחייו של כדורגלן צעיר שעבר לשחק בלונדון ואיתו עברו גם קרוביו. בכיכובם של מאור שוויצר, מוני מושונוב ויובל סמו.
- "החדש של עומרי גורדון" (2015): דרמה קומית בכיכובו של עידו רוזנבלום.
- "70 מיליון סיבות לעושר" (2014): דרמה קומית שסבבה סביב אדם עני שזכה בפרס של 70 מיליון, בכיכובם של שמוליק לוי, נתי קלוגר ודב נבון.
- "נשואים פלוס" (2012–2017): גרסה ישראלית לקומדיית המצבים נישואים פלוס, בכיכובם של ליאור אשכנזי ודורית בר אור.
- "יום האם" (2012–2016): סדרה קומית שעקבה אחרי חייה של אלה, אמנית נשואה בעלת משפחה.
- "הפרלמנט" (2012–2014): ספין אוף של מערכוני "הפרלמנט" של "ארץ נהדרת" מהעונה השמינית; בכיכובם של אסי כהן, מאור כהן, ערן זרחוביץ', מריאנו אידלמן, יובל סמו וליאת הר לב.
- "גבוה וגרינבאום" (2011): קומדיה שעקבה אחרי שני שותפים בחברה להפקת סרטים לאירועים דלי תקציב.
- "פלפלים צהובים" (2010–2014): דרמה העוקבת אחרי משפחה המגלה שבנה הוא אוטיסט, בכיכובם של עלמה זק ויוסי מרשק.
- "חטופים" (2010–2012): דרמה שעסקה בשלושה חטופים ישראלים שחוזרים לארץ מהשבי הסורי.
- "מעצר בית" (2010): קומדיה בכיכובם של טל פרידמן ואיל קיציס בתפקיד עצמם. התוכנית עוקבת אחרי כניסת השניים למעצר בית.
- "חיים אחרים" (2010): דרמה שעסקה בבחור דתי שנוסע לתל אביב כדי להגשים את חלומו כרקדן, בכיכובו של עוז זהבי. לסדרה הוזמנה עונה שנייה שמעולם לא הופקה.
- "פולישוק" (2009–2015): דרמה קומית על מאחורי הקלעים של לשכת השר פולישוק בכנסת, בכיכובו של ששון גבאי.
- "רמזור" (2008–2014): סדרה קומית שיצר אדיר מילר (יחד עם רן שריג), בה הוא גם מככב לצד ליאור כלפון, ניר לוי, יעל שרוני וליאת הרלב. זכתה בפרס אמי הבינלאומי לסדרה הקומית הטובה ביותר לשנת 2010.
- "עבודה ערבית" (2007–2013): סדרה קומית שיצר העיתונאי סייד קשוע ומספרת על קורותיו של אמג'ד עיתונאי ערבי-ישראלי בכפר הערבי והניסיון להשתלב בחברה הישראלית היהודית.
- "מסודרים" (2007–2009): דרמה קומית על ארבעה חברים שמוכרים חברה תמורת 217 מיליון שקלים, בכיכובם של אסי כהן, אסף הראל, ערן זרחוביץ' ומאור כהן.
- "משמורת" (2007): סדרת דרמה שכתבה עירית לינור, על אודות משפחה המתמודדת עם גירושין.
- "האקס המיתולוגי" (2007): מיכל גולן (טלי שרון), מתגלגלת למסע חיפוש אחר אהבת חייה.
- "מעורב ירושלמי" (2005–2010): עונות חדשות לסדרה של ישראל 10. דרמה העוקבת אחר חייה של משפחה מסורתית ירושלמית. בכיכובם של רותם אבוהב ושמיל בן-ארי.
- "אמא'לה" (2005–2007): תוכנית דרמה קומית בכיכובה של אורנה בנאי.
- "אסתי המכוערת" (2003–2006): תוכנית קומית-דרמטית בכיכובם של שייקה לוי וריקי בליך. לאחר שהסתיימה שודר הספין אוף "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית".
- "אהבה מעבר לפינה" (2003–2005): טלנובלה ישראלית שהופקה בשיתוף עם "רשת" ו"טלעד" בכיכובם של יהודה לוי, רננה רז, איה קורן, אגם רודברג ורן בכור.
- "פרנקו וספקטור" (2003–2004): סדרת דרמה בכיכובם של משה איבגי ורונית אלקבץ.
- "בנות בראון" (2003): סדרת דרמה שתיארה משפחה שנאבקת על אדמתה, בכיכובם של ליאור אשכנזי, אסי דיין וירדן בר-כוכבא.
- "לתפוס את השמיים" (2000–2005): תוכנית דרמה על התמודדות משפחה עם חזרת האב בתשובה. מככבים בה אורלי זילברשץ-בנאי ויורם חטב.
- "הבורגנים" (2000–2003): תוכנית דרמה העוקבת אחר חבורה תל אביבית בורגנית ואחר מהלך חייה. בכיכובם של קרן מור, דב נבון, שי אביבי ועוד.
- "פאזל" (1999–2000): קומדיית מצבים בכיכובם של יואב צפיר, ששי סמוכה, יסמין קידר ואורי רביץ.
- "שמש" (1997–2004): קומדיית מצבים בכיכובם של צביקה הדר, גלית גיאת וזבולון מושיאשווילי. משודרת היום בשידורים חוזרים בערוץ הילדים ובקשת 12.
- "כסף קטלני" (1996–1999): דרמה-טלנובלה שעסקה במאבקי כוח בעולם העסקים וברומנים הנרקמים בין שתיים מהמשפחות העשירות בישראל, בכיכובם של נתן רביץ, גלית גיאת ורפי תבור.
- "הפוך" (1996–1998): סדרת טלוויזיה שעקבה אחר חבורת צעירים תל אביבית, בכיכובם של ניר לוי ודני שטג.
- "ייסורי אפרים" (1995): קומדיית מצבים בכיכובם של דובל'ה גליקמן ולימור גולדשטיין. התבססה על "ספר משפחתי" מאת אפרים קישון.
- "בת ים ניו יורק" (1994–1996): תוכנית דרמה שבועית שעקבה אחר משפחה מסורתית. בכיכובם של יגאל עדיקא, ויקטור עידה ושושה גורן.
- "פאפא" (1994): סדרה קומית בכיכובם של זאב רווח וגאולה נוני, המספרת על קורותיו של פועל נמל באשדוד.
ריאליטי ושעשועונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "2025" (2019): תוכנית ריאליטי בהגשת ארז טל וקורין גדעון, בה 12 תושבים נכנסים לעיר עתידנית ומתנהלים על פי תקציב אישי.
- "לאהוב את אנה" (2018): תוכנית מציאות תיעודית שבמרכזה יצאה אנה ארונוב למספר סבבים של דייטים עם גברים שונים, ניתחה את מסקנותיה מהמפגשים עם הגברים יחד עם ד"ר גבריאל בוקובזה, והכירה במסגרתה את בעלה, אייל אלגבי.
- "אביב או אייל" (2018): תוכנית מציאות לגילוי כישרונות מוזיקליים בהנחיית ארז טל. הזמרים אביב גפן ואייל גולן היו המנטורים של הנבחרות שלהם בתוכנית, והבוררת הייתה מירי מסיקה.
- "היום בעוד שנה" (2018): תוכנית מציאות תיעודית בהגשת אסי עזר, שבה הציבו המשתתפים לעצמם אתגר שבו יצטרכו לעמוד בתוך שנה אחת. הצילומים באולפן צולמו בהפרש של שנה שלמה.
- "כמה רחוק" (2018): תוכנית ריאליטי בהנחיית אילנית לוי, בה שלושה גברים המתגוררים מחוץ לישראל, מחפשים אהבה ישראלית. המתמודדות שנבחרו על ידי הגברים, טסות אל מגוריו של כל אחד מהשלושה – בסוף התוכנית כל אחד מהגברים בוחר את האחת.
- "רק רוצים לרקוד" (2017): תוכנית המשך לנולד לרקוד בהנחיית אסי עזר ורותם סלע, שהציגה תחרות בין רקדנים שחולקו לארבע להקות מחול והתמודדו על התואר "הרקדן של ישראל".
- "בייק אוף ישראל" (2016–2018): תחרות אפייה בהנחיית פאולה רוזנברג ואיה קרמרמן בעונה הראשונה ובהנחיית קורין גדעון בעונה השנייה. מבוססת על פורמט בריטי.
- "המשימה: אמזונס" (2016): תוכנית מציאות בה 18 משתתפים מחולקים לשלוש קבוצות – אדומה, כחולה וצהובה – ולובשים בגדים בצבעי הקבוצות. בהנחיית גל אמיתי.
- "תכנית קיציס" (2014): תוכנית אירוח בהנחייתו של איל קיציס, הכוללת בה פינות סאטירה.
- "הצילו! אני לא יודע לבשל" (2014): עשרה מפורסמים מסתגרים בבית עד שיֵדעו לבשל.
- "נוקאאוט" (2015): תוכנית מתיחות בהנחיית עפר שכטר.
- "מי למעלה?" (2015): שעשועון ובו 3 מתחרים מפורסמים ניצבים על מעליות ועונים על שאלות. בהנחיית ארז טל וישראל קטורזה.
- "אייל גולן קורא לך" (2011–2016): תוכנית מוזיקלית, אייל גולן מחפש זמרות על מנת להפיק להן אלבום, שופטים: יוסי גיספן, ירון אילן ועדי לאון (שודרה במקור בערוץ 24).
- "נראה אותך" (2010–2015): שעשועון קומי המצולם במסעדות ברחבי הארץ בהנחיית שי גולדשטיין ואבי נוסבאום, המבוסס על סיטואציות אמיתיות והנחיות הנמסרות באוזניה נסתרת.
- "אל תפיל את המיליון" (2010–2011): שעשועון בהנחיית ארז טל. למתמודדים היה אסור לענות תשובה שתפיל מיליון ש"ח במזומן שהונחו מולם על מתקן מיוחד.
- "אין כמו בבית" (2009–2010): תוכנית שבה הציגו משפחות את סלון ביתן ואת ההתנהלות בתוכן.
- "האח הגדול" (2008–2017): תוכנית ריאליטי בהנחיית ארז טל ואסי עזר, ובהמשך טל וקורין גדעון, המבוססת על תוכנית הריאליטי העולמית. כמה מתמודדים נכנסים אל בית "האח הגדול", שבו הם מצולמים ומוקלטים 24/7. תוך כדי השהות בבית על הדיירים לבצע משימות שונות כדי להישאר בו. התוכנית עברה לערוץ רשת 13.
- "המטבח" (2007–2009): תוכנית מציאות המבוססת על הפורמט של מטבחי הגיהנום. רץ לשתי תוכניות בלבד בגרסת ה-VIP.
- "אורי גלר מחפש את היורש" (2006–2007): תחרות כישרונות של קוסמים בהשתתפות אורי גלר.
- "נולד לרקוד" (2005–2008): תוכנית גילוי כישרונות בתחום הריקוד, המבוססת על הפורמט "אז אתה חושב שאתה יודע לרקוד". בהנחיית צביקה הדר.
- "המוח" (2005–2006): שעשועון בהנחיית ארז טל.
- "השגריר" (2004–2006): תוכנית מציאות העוקבת אחרי מספר מתמודדים המתחרים על משרת הסברה-ייצוג ישראל בארצות הברית (מבוסס על "המתמחה" האמריקני).
- "כוכב נולד" (2003–2012): תחרות בידור מוזיקלית רבת משתתפים בהנחיית צביקה הדר, בה נבחר הכוכב הנולד הבא של ישראל, בהפקת טדי הפקות.
- "קחי אותי שרון" (2003): תוכנית מציאות בה התחרו מספר גברים על לבה של שרון איילון.
- "החפרפרת" (2001): תוכנית מציאות בהנחיית איתי אנגל המבוססת על פורמט בלגי.
- "הכספת" (2000–2007): שעשועון טריוויה. יצר והגיש בתחילה ארז טל ולאחר מכן החליף אותו גבי גזית.
- "גלגל המזל" (1994–2000): שעשועון בהנחיית ארז טל ולאחר מכן בהנחיית גיל ססובר.
- "סוד כמוס" (1993): שעשועון בהנחיית יואב צפיר שבה התחרו שלושה זוגות של ילדים על כמה הם יודעים אחד על השני.
תוכניות אירוח, אקטואליה, תחקיר ודוקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "פאולה וליאון" (2014–2023): תוכנית בוקר המשודרת מדי יום חול החל מהשעה 9:00, אחרי "חדשות הבוקר", בהגשתם של פאולה רוזנברג וליאון רוזנברג. עוסקת בנושאי בריאות ולייף סטייל.
- "אופירה וברקוביץ'" (2017–2024): תכנית אירוח וראיונות טלוויזיונית שבועית בהנחייתם של אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' ששודרה בימי שישי לפני החדשות.
- "אודטה" (2019): תוכנית בוקר ואירוח בהגשת אודטה שוורץ, שעסקה במשפחה, בהורות, בילדים ובאופנה.
- "בין אריזונה לנס ציונה" (2018): מיני סדרה בת שלושה פרקים שהשוותה בין החיים באמריקה לחיים בישראל. בהנחיית חיים הכט.
- "לילה חם עם אופירה וברקוביץ'" (2018): תוכנית לייט נייט בהגשת אופירה אסייג ואייל ברקוביץ', ששודרה בתקופת מונדיאל 2018.
- "איזה צחוק עם אבי נוסבאום" (2017–2018): תוכנית בה מארח אבי נוסבאום קומיקאים שונים, והם צופים בקטעים נבחרים בהם השתתפו האורחים וכן בקטעים שבחרו האורחים להראות.
- "אחת שיודעת" (עברה מערוץ 2) (2017–2018): תוכנית שעסקה בחדשות בידור ופנאי בהגשת לירון ויצמן. שימשה תוכנית מקדימה של ערב טוב עם גיא פינס.
- "כותרות הבוקר עם מרב ומרב" (2017): תוכנית שהציגה את כותרות העיתונים, בהגשת מרב מילר ומרב בטיטו.
- "העולם הלילה" (2013) תוכנית לילית שסיכמה את כל מה שקרה בישראל ומחוצה לה. בהנחיית יעקב איילון.
- "מה קורה?" (2008–2010): תוכנית אקטואליה בנושאים העומדים על סדר היום. בהנחיית לינוי בר גפן.
- "סופר נני" (2007–2011): מיכל דליות, אשת חינוך, סייעה למשפחות שהתקשו להתמודד עם גידול הילדים וניהול חיי המשפחה.
- "המשמר האזרחי" (2006–2007): תוכנית תחקירים שחשפה שחיתויות ומזימות בהנחיית אורלי וילנאי וגיא מרוז.
- "אהרוני מבשל לחברים" (2006): תוכנית בישול בה מארח ישראל אהרוני את חבריו לארוחה.
- "בולדוזר" (2004–2007): תוכנית תחקירים בהנחיית מיקי רוזנטל, שקודם לכן הנחה אותה בערוץ 8 בשם "בולדוג".
- "בין כרכור לסינגפור" (2004): סדרת תעודה של חיים הכט בה הוא משווה את ישראל לסינגפור בתחומי החיים השונים.
- "מהפך" (2000–2004, 2006, 2015): תוכנית שבה קיבלו שני מתמודדים מלתחה חדשה ואופנתית. בהנחיית אורנה דץ והחל מהעונה השישית יעל בר זוהר עם סנדרה רינגלר.
- "מרגול" (1993–1995): תוכנית אירוח בהנחייתה של הזמרת מרגלית צנעני.
- "חיים יסדר" (1993): תוכנית שבה היה השחקן חיים טופול מגשים את חלומותיהם של ילדים.
תוכניות ילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות ה-90 הפיקה קשת תוכניות ילדים, ששודרו בין שעות הצהריים לערב, בניסיון להתחרות בערוץ הילדים. בתחילת שנות ה-2000 זנחה "קשת" מגמה זו, מתוך כוונה להתמקד בשידורי הפריים טיים, המכוונים לכל המשפחה, והשידורים שודרו בשעות הבוקר. בהמשך, החלה קשת לשדר שידורי רכש מערוץ הופ!, כגון: "באלי דליק ושלוק" ו"סיפורי סומסום".
- "איפצ'י ודיפצ'י" (2001–2002): תוכנית בכיכובם של אח ואחות שהם יצורים מסוג בשם פטצ'ון אשר נרדפים בכל פעם על ידי שדון בשם שנוזל. בכיכובם של אורי אומנותי ושרון צור.
- "נימנומים" (2000–2001): תוכנית בכיכובם של שלוש בובות כוכבים שבכל תוכנית סבבה סביב שאלה ילדותית, כגון: לאן החפצים נעלמים וכו'. בכיכובם של שירה גפן, ליה קניג וירון לונדון.
- "מפתח הלב" (1999–2000): תוכנית בהנחייתו של דן תורן שמארחת בני נוער צעירים לשיחה על נושאי אהבה ועניינים שבלב. התוכנית סובבת סביב משחק הדומה ל"סולמות ונחשים".
- "סיפורי מישמיש" (1998–2000): תוכנית ילדים שמקום התרחשותה היה בחנות צעצועים, בהנחייתם של דפנה דקל ובובת הארנב מישמיש שהופעלה על ידי אילן סביר.
- "זבנג" (1998–1999): סדרה קומית המבוססת על הקומיקס המצליח "זבנג" מאת אורי פינק. בהשתתפות ליאון רוזנברג וסנדי בר.
- "סטגדם" (1998–1999): תוכנית בוקר ששודרה בשבתות. בהנחיית ישי גולן, ישי קרני, שירי גדני ויעל פוליאקוב.
- "איץ ומיץ" (1997): תוכנית בובות. חייזרים נוחתים בטעות על גג בניין, ומתחברים עם הדיירת. עם חגית שמלי, איצ'ו אביטל, אילן סביר ואיקי גלעד.
- "מסע קסום" (1997): תוכנית הלוקחת ילדים לטיול במקומות שונים בארץ, בעזרת "מטאטא הקסמים", ובדרך מגשימה להם משאלה וגם עורכת להם הפתעה. בהנחיית טל פרידמן ומיכל שביט.
- "הקוסם!" (1996): גרסה טלוויזיונית שהופקה למחזמר שנה אחרי שירד. בכיכובן של מיכל ינאי, ויקי בהיר, שרונה אלימלך ושרון מלכי שמש.
- "פליק פלאק" (1993-1994): תכנית שהנחתה מרב לוין בעונתה הראשונה שצולמה בקניון לב המפרץ.
- "בוקר של כיף" (1994–1995): תוכנית בוקר בהנחייתו של דליק ווליניץ.
- "בסלון עם ירון" (1993): תוכנית ילדים שבה ירון לונדון היה משוחח עם שלושה ילדים ותוך כדי היו מראים קטעים מסדרות טלוויזיה ומסרטים.
- "ילדי הקשת" (1993): רצועת ילדים בהנחיית חיים צינוביץ' ומיקי קם. בהמשך השתמשו בלוגו להקרנת קלטות וידאו של קלסיקלטת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של שידורי קשת
- שידורי קשת, ברשת החברתית פייסבוק
- שידורי קשת, ברשת החברתית LinkedIn
- דף הבית של אתר +12 מבית מאקו
- mako – אתר מבית שידורי קשת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ע"פ הסרט "ערוץ 2: עכשיו הסרט" שיצא ב-2003, לציון 10 שנים לערוץ 2, דקה 6:41
- ^ שלומית לן, מי אתה דודי ורטהיים? האיש ששולט בקוקה קולה ובקשת, באתר גלובס, 15 במרץ 2019
- ^ באמצעות קשת –קבוצת שירותי תקשורת)
- ^ עץ השליטה, באתר הרשות השנייה
- ^ לפי "רשות התאגידים Online – מידע ושירותים מקוונים"
- ^ המסך יורד: להתראות ערוץ 2, שלום 12 ו-13, באתר ynet, 1 בנובמבר 2017
- ^ 1 2 ענת ביין-לובוביץ', מיזוג רשת וערוץ עשר יוצא לדרך; מה תראו בטלוויזיה מחר?, באתר גלובס, 15 בינואר 2019
- ^ תהילה שוורץ אלטשולר, הניסיון העיקש של שחקנית התקשורת החזקה והחשובה בישראל לשמור על השליטה, באתר TheMarker, 16 בספטמבר 2010
- ^ נעמי נידם, למה שילמנו על תמונה של המיליארדר שמחזיק בקשת 12?, באתר העין השביעית, 4 ביולי 2022
- ^ מיכאל רוכוורגר, ייאלצו להתחלק: ירושת הענק של דודי ודרורית ורטהיים, באתר TheMarker, 5 בספטמבר 2016
- ^ הרשות השנייה
- ^ נתי טוקר, קשת מובילה, אבל התחרות מתגברת: מה עשה מיזוג רשת־עשר לשוק הטלוויזיה?, באתר TheMarker, 24 בפברואר 2019
- ^ אלכסנדר כץ, KI רכשה חברת הפקות גרמנית – ותפעיל שלוחה מקומית, באתר אייס, 3 באפריל 2017
- ^ קשת הופכת לבעלת השליטה בחברת ההחזקות הבריטית Greenbird, באתר וואלה, 12 במרץ 2018
- ^ הזוכה הגדולה של אמי 2012: "הומלנד", באתר ynet, 24 בספטמבר 2012
- ^ לי-אור אברבך, הישג ישראלי: "הומלנד" המבוססת על "חטופים" זכתה בפרס האמי, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2012
- ^ רותה קופפר, בי־בי־סי רכשה את הסדרה "פלפלים צהובים" לעיבוד מקומי, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2014
- ^ עדי דברת, הוכרזו זוכות אות לשכת המסחר ישראל-ארה"ב לשנת 2016, באתר TheMarker, 31 באוקטובר 2016
- ^ יונתן כיתאין, קשת ו-HBO יפיקו יחד סדרה שתעסוק בחטיפת שלושת הנערים, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2016
- ^ אנה בורד, הילדים של כולנו, באתר "ידיעות אחרונות", 14 באוגוסט 2019
- ^ "הנערים" זכתה בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה, באתר ynet, 29 באפריל 2020
- ^ פרסי האקדמיה לטלוויזיה: "הנערים" היא סדרת הדרמה הטובה ביותר, באתר מאקו, 29 באפריל 2020
- ^ איתי שטרן, "הנערים" היא הזוכה הגדולה בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה, באתר הארץ, 29 באפריל 2020
- ^ "חטופים" של קשת היא הסדרה הזרה הטובה ביותר של העשור, באתר מאקו, 21 בדצמבר 2019
- ^ ענת ביין-לובוביץ', כל הפרטים על הריאליטי השאפתני החדש של קשת נחשפים, באתר גלובס, 5 בפברואר 2019
- ^ מעיין כהן, בין וואלה למקו: חמש הערות, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2008
- ^ ענת ביין-לובוביץ', ראש בראש עם ynet: חדשות 12 משיקה אתר חדש – N12, באתר גלובס, 16 בינואר 2020
- ^ לי-אור אברבך, עיסקת קשת-ערוץ 24 אושרה, באתר nrg, 27 באוקטובר 2008
יעל גאוני, הושלמה עסקת קשת וערוץ 24 – זכיינית ערוץ 2 תחזיק 45% מערוץ המוזיקה, באתר גלובס, 5 בינואר 2009 - ^ אלכסנדר כץ, משה אדרי רוכש את ערוץ 24: הרשות ה-2 אישרה את העסקה, באתר אייס, 6 בינואר 2019
- ^ אביאור אבו, קשת רוכשת 49% מקבוצת RGE, באתר כלכליסט, 18 במרץ 2021
- ^ ענת ביין-לובוביץ', קשת רוכשת 49% ממניות קבוצת RGE תמורת 90 מיליון שקל, באתר גלובס, 18 במרץ 2021
- ^ ענת ביין-לובוביץ', הממונה על התחרות לא מאפשרת לקשת לרכוש יותר מ-25% ממניות RGE, אך מאשרת את מיזם השידורים באינטרנט, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2021
- ^ ענת ביין-לובוביץ', רשות התחרות מערימה קשיים על עסקת קשת-RGE, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2021
- ^ גד פרץ, הנהלה חדשה לחברת הסטרימינג של קשת ו-RGE, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2021
- ^ מערכת ice, קשת ו-RGE מעלות הילוך: זה המנכ"ל החדש של החברה, באתר אייס, 25 באוקטובר 2021
- ^ מערכת ice, קשת ו-RGE בפרוייקט חדש: בדרך למפץ הגדול בעולם הסטרימינג, באתר אייס, 14 בפברואר 2022
- ^ מערכת ice, קשת ופרטנר מאיימות על השוק: זו עסקת הענק שנחתמה, באתר אייס, 20 במרץ 2022
- ^ קשת ורשת זכו במכרז ערוץ 2, באתר וואלה, 14 באפריל 2005
- ^ עומר חימי ויניב זך, "קשת" ו"רשת" זכו במכרז, באתר nrg, 13 באפריל 2005
- ^ נתי טוקר, גם קשת מתבצרת בערוץ 2: הגישה בקשה לזיכיון עד 2017, באתר TheMarker, 30 באוקטובר 2014
- ^ אופיר דור, רשת מודיעה רשמית: לא רוצים לעבור לערוץ עצמאי ב-2015, באתר כלכליסט, 29 באוקטובר 2014
- ^ נתי טוקר, עוזבים את ערוץ 2: רשת רוצה לעבור לשדר בערוץ חדש ברישיון, באתר TheMarker, 13 באוקטובר 2016
- ^ אלירן מלכי, רשת תגיש בקשה לרישיון ותעבור לשדר 7 ימים, באתר כלכליסט, 13 באוקטובר 2016
- ^ נתי טוקר, עוד שלב בפירוק ההיסטורי של ערוץ 2: גם קשת הגישה בקשה לרישיון, באתר TheMarker, 31 באוקטובר 2016
- ^ יונתן כיתאין, תתחילו להתרגל: קשת באפיק 12, רשת ב-13, ערוץ 10 ב-14, באתר גלובס, 26 באפריל 2017
- ^ ענת ביין-לובוביץ', נחתם ההסכם למכירת חלקה של רשת בחברת החדשות, באתר גלובס, 30 בנובמבר 2018
- ^ נתי טוקר, צרות בשוק הטלוויזיה: הפסדי הענק של קשת נחשפים, באתר TheMarker, 26 באוגוסט 2018
- ^ שינוי ארגוני בקשת: חיליק שריר ימונה למנהל ערוץ 12, באתר אייס, 4 במרץ 2020
- ^ אמיר טייג, כנס INTV: "תפקידנו הוא לספר סיפור טוב, ללא קשר לטכנולוגיה", באתר TheMarker, 11 בנובמבר 2012
- ^ אבי ניר מארח: כנס INTV של קשת יוצא לדרך – לראשונה כערוץ עצמאי, באתר וואלה, 21 בנובמבר 2017
- ^ כנס INTV 2019: כל השמות והדוברים, באתר מאקו, 20 בדצמבר 2018
- ^ דוד אברהם, נשיא HBO על גרעין ההצלחה: "ייצוג אמנותי למגוון של קולות", באתר וואלה, 15 במרץ 2015
- ^ לי-אור אברבך, ניר ברקת: "נייצר תמריצים כדי להביא הפקות בינלאומיות לארץ", באתר גלובס, 5 בנובמבר 2013
- ^ יונתן כיתאין, נשיא CNN: "לא היינו מסקרים את קמפיין טראמפ באותה דרך", באתר גלובס, 7 במרץ 2017
- ^ הלאונג' בכירי תעשיית הטלוויזיה עושים את ירושלים | TMI, באתר https://tmi.maariv.co.il
- ^ מיה אשרי, יש לה 12 מיליארד דולר לקבוע מה תראו בטלוויזיה, באתר ynet, 11 במרץ 2019
- ^ יונתן ריגר, מה באמת חושבים ב-CNN על טראמפ?, באתר מאקו, 12 במרץ 2019
- ^ יונתן כיתאין, "התקשורת צריכה לחשוב איך קרה שכל-כך שונאים אותה", באתר גלובס, 13 במרץ 2018
- ^ נתי טוקר, "יותר מדי אנשים סומכים על הפיד שלהם ברשתות החברתיות – שכולל חדשות שגויות ומגוחכות", באתר TheMarker, 3 במרץ 2017
- ^ דוד ורטהיים, כנס INTV: "היוצר יותר חשוב מתוכן התכנית", באתר וואלה, 11 בנובמבר 2012
- ^ שגיא בן נון, יו לורי: "יש היום הרבה יותר מדי טלוויזיה", באתר וואלה, 7 במרץ 2017
- ^ "נתניהו יכול להיות דמות טובה ב'סימפסונס'", באתר מאקו, 20 בפברואר 2017
- ^ אבשלום חלוץ, הקומיקאית שמתקשה לספר בדיחה על המציאות בעידן טראמפ, באתר הארץ, 2 במרץ 2017
- ^ "צחקו עליי, שאלו אותי מי אלו הקרדשיאנס?", באתר מאקו, 14 במרץ 2019
- ^ אלכסנדר כץ, אבי ניר: "ישראל הפכה לגורם אינטגרלי בתעשיית התוכן הבינ"ל", באתר אייס, 10 במרץ 2019
- ^ זוהר ישראל, "חשוב לי לעבוד עם האנשים הכי מוכשרים שאני מכיר, והרבה מהם ישראלים", באתר מאקו, 15 במרץ 2015
- ^ בכורת "אוטונומיות": הסדרה הדיסטופית שמתארת ישראל מפולגת ומשוסעת, באתר מאקו, 12 במרץ 2018
- ^ אופירה אסייג: "לי לא היה מי שיגשים את החלום, אז עשיתי את זה לבד", באתר מאקו, 10 בדצמבר 2018
- ^ רונית מטיאס, רכילות עסקית: אנשי העסקים עוזרים לנוער להיכנס לטלוויזיה, באתר וואלה, 2 בדצמבר 2018
- ^ זמן מסך, באתר "ידיעות אחרונות", 27 בנובמבר 2018
- ^ בר זגה, בלוק זהה: נטע ברזילי, שני כהן ואופירה אסייג חוגגות, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet, 2 בדצמבר 2018
- ^ רואים רחוק: העמותה שמאפשרת לבני נוער בסיכון להגשים חלום בטלוויזיה, באתר מאקו, 29 בנובמבר 2018
- ^ דסק קשת 12, פיראס נסאר ושאדי מרעי נבחרו לרשימת Under30 של פורבס ישראל, באתר מאקו, 5 בפברואר 2020
- ^ רונית מטיאס, מי הגיע לערב המוצלח של מוזיאון תל אביב?, באתר וואלה, 13 בינואר 2020
- ^ בקשתו נדחתה; נתניהו קורא לציבור להחרים את חדשות 12, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2019
- ^ המטה המרכזי 31.08.2019 באתר רשת 13, החל מדקה 33:51
- ^ "מאוד כועס": יעקב אחימאיר מגיב לקידום של "נינג"ה ישראל" ב"כאן", באתר מעריב אונליין, 1 בספטמבר 2019
- ^ אורן פרסיקו, המחוזי קיבל ערעור בני קצובר, באתר העין השביעית, 7 במרץ 2021
- ^ ליטל דוברוביצקי, בימ"ש: "גם לידוענים זכות לצנעת הפרט"; אדל בספלוב תפוצה ב-50 אלף שקל, באתר כלכליסט, 11 בינואר 2022;
ת"א 41627-02-19 אדל בספלוב נ' שידורי קשת ואחרים, ניתן ב-10 בינואר 2022 - ^ עודד בן יהודה, 2017 בתקשורת החזותית: מפיצול ערוץ 2 עד פארסת חגיגות ה-70, באתר Xnet, 31 בדצמבר 2017
שידורי קשת | ||
---|---|---|
ערוצי טלוויזיה | קשת 12 • ערוץ ההומור • בעבר: ערוץ 24 • ביפ • ערוץ האח הגדול • ערוץ 2025 | |
אתרי אינטרנט | מאקו • N12 (החדשות 12) • בעבר: MOOMA | |
אפליקציות | V1 | |
בין-לאומי | קשת אינטרנשיונל |
שידורי טלוויזיה בישראל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
שידור ציבורי |
| ||||||
טלוויזיה מסחרית |
| ||||||
טלוויזיה בכבלים, בלוויין ו-IPTV |
|