אזרבייג'ן
| הרפובליקה של אזרבייג'ן | |||||
|
|||||
| המנון לאומי: המנון אזרבייג'ן | |||||
.svg) |
|||||
| יבשת | אסיה, אירופה (אירואסיה) | ||||
| שפה רשמית | אזרית | ||||
| עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר) |
באקו |
||||
| משטר | רפובליקה | ||||
| ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה |
נשיא אילהם אלייב ארטור ראסיזאדה |
||||
| הקמה - עצמאות - תאריך |
פירוק ברית המועצות מברית המועצות 30 באוגוסט 1991 |
||||
| שטח[1] - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
86,600 קמ"ר[2] 113 בעולם זניח |
||||
| אוכלוסייה[3] (הערכה ליולי 2013) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
9,590,159 נפש[2] 91 בעולם 110.74 נפש לקמ"ר 93 בעולם |
||||
| תמ"ג[4] (הערכה לשנת 2012) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש |
98,160 מיליון $ 74 בעולם 10,235 $ 114 בעולם |
||||
| מדד הפיתוח האנושי[5] (2012) - דירוג עולמי |
0.734 82 בעולם |
||||
| מטבע | מאנאט אזרבייג'ני (AZM) | ||||
| אזור זמן | UTC +4 | ||||
| סיומת אינטרנט | .az | ||||
| קידומת בינלאומית | 994+ | ||||
הרפובליקה של אזרבייג'ן (באזרית: Azərbaycan Respublikası) היא מדינה בקווקז הסמוכה לים הכספי. היא גובלת ברוסיה בצפון, בגאורגיה ובארמניה במערב ובאיראן בדרום. הרפובליקה האוטונומית של נחיצ'יבאן הינה מובלעת המצויה אף היא בשליטת אזרבייג'ן ולה גבול עם ארמניה מצפון וממזרח, עם איראן מדרום וממערב, ורצועה קצרה של גבול עם טורקיה מצפון-מערב.
לאזרבייג'ן מורשת תרבותית עתיקה. היא שוכנת בחבל ארץ הנחשב למקור של ציויליזציות עתיקות. היא ידועה כבעלת אחת החברות האיסלאמיות המתקדמות והחילוניות ביותר, ונחשבת לאחת המדינות המוסלמיות בעלות הסובלנות הדתית הגבוהה ביותר.[6] בעוד שהחוקה האזרבייג'נית לא מגדירה דת רשמית במדינה, רוב האוכלוסייה משויכת לזרם שיעה. אולם הזהות המוסלמית של האזרחים נוטה להיות מבוססת יותר על אתניות ותרבות.
אזרבייג'ן היא המדינה המוסלמית הראשונה שהייתה לרפובליקה דמוקרטית וחילונית. היא נוסדה בשנת 1918, והצטרפה לברית המועצות בשנת 1920. בשנת 1991 היא שבה והפכה לעצמאית. זמן קצר לאחר מכן, במהלך מלחמת נגורנו-קרבאך, כבשה ממנה ארמניה את חבל נגורנו-קרבאך, השטחים המקיפים אותה, ובנוסף כמה מובלעות אחדות.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
ההיסטוריה של אזרבייג'ן טומנת בחובה אלפי שנים של שלטונות מתחלפים, כשרק במאה ה-11 התגבש הלאום האזרי. עד לסוף המאה ה-20 הייתה אזרבייג'ן תחת שלטון זר במשך מאות שנים, בהן הייתה אזרבייג'ן עצמאית רק פעם אחת לפחות משנתיים (1918-1920)[7][8].
בעת העתיקה [עריכה]
בעת העתיקה בחלק משטחה של אזרבייג'ן המודרנית הייתה ממלכת אלבניה הקוקזית ובחלקה הייתה שייכת לארמניה.
מהמאה ה-11 ועד המאה ה-20 [עריכה]
במאה ה-11 פלשו לאזור אזרבייג'ן של היום נוודים טורקמנים[7] והתגבשו ללאום האזרי. משנת 1050 התעוררה התרבות האזרית לחיים והגיעה להישגים גדולים בתחומי האדריכלות והאמנות[7]. במאות הבאות הייתה אזרבייג'ן בשליטת המעצמות השכנות (רוסיה, טורקיה ופרס)[7]. השם 'אזרבייג'ן' היה עד ימי הביניים המאוחרים מזוהה עם החלק של אזרבייג'ן של היום שהיה בשליטת פרס, ואילו שאר האזורים היו תחת השם "אלבניה[9]". עד לפני דורות אחדים עדיין היה אזור אלבניה מכונה בשם "אלבניה הפרסית". אזרבייג'ן הפרסית שימש לפרסים כבסיס מלחמה נגד הכוזרים, ששלטו על חלקים מאלבניה. לאחר מאבקים בין האימפריה הרוסית לבין הממלכה הפרסית במסגרת מלחמת רוסיה-פרס (1813-1804) על השליטה באזור, נחתם בשנת 1813 הסכם גוליסטן, והמדינה חולקה סופית בין רוסיה ופרס לאורך נהר אראס[7]. תחת שלטונה של האימפריה הרוסית תועשה אזרבייג'ן הרוסית, ואזור העיר באקו היה לאחד מהמקומות הראשונים בעולם שהפיקו בהם נפט, הכלכלה צמחה בד בבד עם הכלכלה הרוסית, ואזרבייג'ן סיפקה לרוסיה נפט גולמי, כימיקלים ומוצרי מזון ויין. משאבים אלה נוצלו ודולדלו אמנם על ידי ברית המועצות, אך גם במאה ה-21 אזרבייג'ן ממלאת תפקיד חשוב באספקת נפט וטקסטיל[7].
המאה ה-20 [עריכה]
במהלך אפריל-יולי 1918 בבקו שלטה קומונת בקו שהייתה ממשל סובייטי. לקראת סתיו 1918 ממשל זה הופל ואזרבייג'ן ניצלה את מלחמת האזרחים שבערה ברוסיה, והכריזה עצמאות[10][8]; בכך הייתה לרפובליקה האיסלאמית הראשונה בהיסטוריה[8]. אבל כבר שנתיים לאחר מכן, ב-1920 פלש הצבא האדום לאזרבייג'ן וכבשה[8], והיא נעשתה חלק מהפדרציה הטראנסקווקזית[7], ובכך הייתה לדרומית שברפובליקות ברית המועצות במערב אסיה[8]. ב-1924 סופח החבל נגורנו קרבאך לרפובליקה האזרבייג'נית והיא הייתה תחת השלטון האזרי המוסלמי. שלוש הרפובליקות שנכללו ברפובליקה הפדרלית (ארמניה וגאורגיה יחד עם אזרבייג'ן) פוזרו ב-1936, אך נשארו במסגרת אחת[7], ואזרבייג'ן הייתה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האזרית במסגרת ברית המועצות[10]. במלחמת העולם השנייה כשברית המועצות סיפחה את צפון איראן לשליטתה, היה זה הממשל האיראני שגדע באיבם סימנים ראשוניים של תנועת עצמאות אזרית[7]. תחת השלטון הסובייטי הוגבר עוד יותר התיעוש של אזרבייג'ן ונעשתה בה קולקטיביזציה של החקלאות.
עצמאות [עריכה]
בשלהי ימי ברית המועצות החלו הארמנים שחיו בחבל נגורנו קרבאך לדרוש להסתפח לארמניה[7], ובשנות ה-1990 הביאו דרישותיהם למלחמה. באוקטובר 1991 הכריזה אזרבייג'ן עצמאות[7]. ב1993 התחילה המערכת הפוליטית של אזרבייג'ן להתייצב, עם עלייתו לשלטון של ראש המפלגה הקומניסטית לשעבר חיידר אלייב. ב-1994 לאחר שהתברר שבים הכספי מצויים מרבצי נפט וגז טבעי עצומים, בשליטת אזרבייג'ן, נחתמו שורה של הסכמים בין מדינות המערב לבין אזרבייג'ן, על עסקה ענקית לפיתוח שדות הנפט והגז והעברתם למערב[7]. ב-1998 אלייב נבחר מחדש לנשיא, במערכת בחירות שהועלו בה חשדות לאי סדרים.
המלחמה עם ארמניה [עריכה]
 |
ערך מורחב – מלחמת נגורנו-קרבאך |
מיד לאחר הכרזת העצמאות שקעה אזרבייג'ן במלחמה ארוכה עם ארמניה על השליטה בחבל נגורנו קרבאך. לחימה כוללת התפרצה לקראת סוף החורף של שנת 1992. תיווך בינלאומי על ידי קבוצות שונות לא נחל הצלחה ביישוב הסכסוך. באביב 1993 כבשו כוחות ארמנים אזורים מחוץ לחבל עצמו, ובכך הביאו לאיום של התערבות צבאית של מדינות אחרות באזור. בסוף המלחמה היו הארמנים בשליטה מלאה על המובלעת של נגורנו-קרבאך ובנוסף לכך בשטחים שהיוו 9% משטחה המקורי של אזרבייג'ן אשר מחוץ למובלעת. כ-230,000 ארמנים מאזרבייג'ן וכ-800,000 אזרים מארמניה ומנגורנו-קרבאך נעקרו ממקום מושבם עקב המלחמה. המלחמה הסתיימה בניצחון אזרבייג'ן, ובמאי 1994 הוכרזה הפסקת אש באזור הודות לתיווך רוסי, כשהחבל נגורנו קרבך מקבל אוטונומיה רחבה. בנוסף, החלו שיחות שלום בתיווכו של "הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה". במלחמה נהרגו כ-35,000 בני אדם משני הצדדים.
פוליטיקה [עריכה]
|
ערך מורחב – פוליטיקה של אזרבייג'ן |
אזרבייג'ן היא רפובליקה נשיאותית. הנשיא נבחר לכהונה בת 5 שנים ואחראי, בין השאר, על מינוי השרים בממשלה. בית המחוקקים האזרי מונה 125 חברים אשר נבחרים בבחירות כלליות. הנשיא וראש הממשלה אינם חברים בבית המחוקקים. אזרבייג'ן מכריזה על שוויון זכויות ללא הבדל דת, גזע ומין. לאזרבייג'ן יש יחסים מצוינים עם ישראל, למרות היותה מדינה מוסלמית שיעית.[11]
כלכלה [עריכה]
אזרבייג'ן היא ארץ חקלאית בעיקרה, ויותר מ-40% מתושביה כפריים. כ-18% משטח המדינה מעובדים. החקלאות באזרבייג'ן היא חקלאות שלחין ברובה השקיה מלאכותית, והיא מהווה כשליש מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי). באזור השפלה, חקלאי אזרבייג'ן מגדלים, בין השאר, כותנה, פירות, חיטה, תה, טבק ומינים רבים של ירקות. תולעי המשי מגודלות באזרבייג'ן לייצור משי טבעי לתעשיית הטקסטיל. כן מגדלים בקר, כבשים ועזים, בקרבת האזור ההררי במדינה.
הדייגים האזרבייג'נים דגים פירות ים ודגים בים הכספי הגובל במדינה.
|
ערך מורחב – צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן |
מוצרי התעשייה העיקריים הם מוצרי הנפט, דשנים, כימיקלים, מלט, מוצרי בשר, טקסטיל וקוויאר. באזרבייג'ן ישנם שדות גדולים של נפט וגז טבעי, אבל הפוטנציאל שלהם נוצל רק באופן חלקי בשל אי היציבות הפוליטית באזור וחוסר בהשקעות מצד השלטון הסובייטי של ברית המועצות. עם זאת, כ-70% מההכנסות של אזרבייג'ן מיצוא מקורם במוצרי נפט. באזרבייג'ן משאבי טבע נוספים, ובהם ברזל, בוקסיט, נחושת, עופרת, אבץ ומלח.
בשנות ה-90 סבלה המדינה מאבטלה גבוהה וירידה ברמת החיים, בין השאר בשל הסכסוך המתמשך עם ארמניה. בשנים האחרונות התפתחה רבות תעשיית הנפט והגז במדינה וכמו כן חל גידול בשטחים המעובדים. השוק האזרבייג'ני הוא דינמי ומתפתח במהירות, עובדה זו באה לידי ביטוי בצמיחה גבוהה בתמ"ג השנתי.
גאוגרפיה [עריכה]
אזרבייג'ן ממוקמת במערב אסיה לחוף הים הכספי, היא גובלת ברוסיה ובגאורגיה בצפון, בארמניה במערב ובאיראן בדרום.
פני השטח של המדינה מאוד הררים (הרי הקווקז), כאשר 50% הם ההרים הנמצאים במרכז המדינה. במזרח קיים שטח מישור רחב המשתפל לעבר הים הכספי. כ־11% משטחי הארץ מיוערים.
האקלים באזרבייג'ן הוא צחיח בכל חלקי המדינה פרט לאזור הדרום-מזרחי. באזור הדרום-מזרחי הטמפרטורה נעה בין 6 מעלות צלזיוס בחורף ל-26 מעלות בקיץ (ממוצע). באזורים ההרריים, הטמפרטורה נעה בין 12 מעלות בקיץ ל-9- בחורף. כמות המשקעים השנתית נעה בין 200 ל-400 מ"מ בשנה. הכמות הנמוכה ביותר נמדדת בדרך-כלל באזור הצפון-מזרחי. באזור הדרום-מזרחי, לעומת-זאת, האקלים לח בהרבה וכמות המשקעים יכולה להגיע ל-1300 מ"מ בשנה. ברוב חלקי המדינה, העונות הגשומות ביותר הן האביב והסתיו ואילו הקיץ הוא העונה החמה ביותר.
מקווי המים של המדינה הם ימת מינגאצאור, נהר קורה ויובליו (הגדול ביניהם הוא אראקס).
דמוגרפיה [עריכה]
אוכלוסיית אזרבייג'ן מונה כ-9 מיליון איש (לפי הערכה מ-2010). מעט יותר ממחצית האוכלוסייה היא עירונית. כ-2 מיליון תושבים גרים בבירה באקו ובסביבותיה.
90.6% מהתושבים שייכים לעם האזרי, על-פי מפקד אוכלוסין מ- 1999. האזרים הם עם טורקי, השוכן ברובו באיראן השכנה. המיעוט הגדול ביותר הם הלזגינים שמנו ב-1999 2.2% מן האוכלוסייה. 1.8% מהאוכלוסייה היא ממוצא רוסי. בעבר, הייתה אוכלוסייה זו גדולה יותר אך תושבים רוסים רבים יצאו מן המדינה לאחר שקיבלה עצמאות. אזרים רבים היגרו לאזרבייג'ן מארמניה בעקבות הסכסוך הממושך בין שתי המדינות. מנגד, כמעט כל אוכלוסיית הארמנים באזרבייג'ן התיישבה במוקד הסכסוך - חבל הארץ נגורנו קרבאך. מלבד הקבוצות האתניות שנזכרו לעיל, ישנן עוד קבוצות אתניות קטנות באזרבייג'ן, בהן טלישים (עם איראני קטן) וטורקים.
רוב מכריע של תושבי אזרבייג'ן הם מוסלמים, רובם שיעים ומיעוטם סונים. מיעוט קטן משתייך לדת הנוצרית, בדרך כלל לנצרות האורתודוקסית. מלבד אלה ניתן למצוא באזרבייג'ן קהילות קטנות ממגוון דתות וכתות. רוב תושבי אזרבייג'ן מתייחסים לדת כעניין סמלי ומסורתי וגישתם לחיים היא חילונית בעיקרה.
השפה העיקרית היא אזרית, הקרובה לטורקית.
יהדות אזרבייג'ן [עריכה]
|
ערך מורחב – יהדות אזרבייג'ן |
במדינה זו חיים יהודים עוד מימי הביניים המוקדמים. עם התפתחותה של תעשיית הנפט בבאקו גדלה הקהילה. בשנת 1979 נימנו בה 35,000 יהודים. כיום מונה הקהילה היהודית מאות בודדות. בבאקו ישנם שני בתי כנסת.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אזרבייג'ן, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- אזרבייג'ן באתר יהודי ההרים (ברוסית)
- סקירה של יחסי אזרבייג'ן - ישראל, מברק מ-2009 באתר ויקיליקס (באנגלית)
- רואי בר-שדה, הקווקז קורא לי: יצאתי לגלות מה יש באזרבייג'ן, באתר ynet, 3 בנובמבר 2011
הערות שוליים [עריכה]
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ 2.0 2.1 כולל נגורנו קרבאך וכולל נחיצ'יבאן
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 באתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
- ^ E. Cornell, Svante (2006). The Politicization of Islam in Azerbaijan. Silk Road Paper, 124, 222, 229, 269–270.
- ^ 7.00 7.01 7.02 7.03 7.04 7.05 7.06 7.07 7.08 7.09 7.10 7.11 אזרבייג'ן באתר ynet
- ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 על פי שרון קדמי, הרפובליקה האסלאמית הראשונה בהיסטוריה בהארץ
- ^ אין קשר למדינת אלבניה באירופה
- ^ 10.0 10.1 אזרבייג'ן באתר "חו"ל"
- ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4192980,00.html זה כתוב בפסקה שאחרי המפה של אזרבייג'ן
| מדינות אסיה | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות אירופה | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות חבר המדינות | |||
|---|---|---|---|
|
| ארגון הוועידה האסלאמית | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות ברית המועצות לשעבר | |||
|---|---|---|---|
|
