נישואים של זוגות מאותו המין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.8
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Weddinginholland.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס חתונה חד-מינית שנערכה ב[[הולנד]]]]
[[קובץ:Weddinginholland.jpg|שמאל|ממוזער|302x302px|טקס חתונה חד-מינית שנערכה ב[[הולנד]]]]
'''נישואים של בני-זוג מאותו המין''' (נקראים גם '''נישואים חד-מיניים''' או '''נישואים גאים''') הם נישואיהם של שני אנשים מאותו המין, שנחתמו בטקס אזרחי או דתי. קיימים תיעודים של נישואים חד מיניים החל מ[[המאה ה-1|המאה הראשונה]]. בעידן המודרני, שוויון בנישואים הוענק לראשונה לזוגות חד מיניים ב[[הולנד]] ב-[[1 באפריל]] [[2001]].
[[קובץ:Gay troue.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חתונתן של שתי נשים ב[[דרום אפריקה]]]]
'''נישואים של בני-זוג מאותו המין''' (נקראים גם '''נישואים חד-מיניים''' או '''נישואים גאים''') הם [[נישואים]] בין שני בני-זוג המשתייכים לאותו מין.


נכון ל[[מאי]] [[2021]], נישואים חד מיניים מבוצעים ומוכרים באופן חוקי ב-29 מדינות (בפריסה ארצית או בתחומי שיפוט מסוימים) עם אוכלוסייה כוללת של 1.3 מיליארד (כ-1/6 מאוכלוסיית העולם): [[אורוגוואי]], [[אוסטריה]], [[אוסטרליה]], [[איסלנד]], [[אירלנד]], [[אקוודור]], [[ארגנטינה]], [[ארצות הברית]], [[בלגיה]], [[ברזיל]], [[גרינלנד]], [[גרמניה]], [[דנמרק]], [[דרום אפריקה]], [[הולנד]], [[הממלכה המאוחדת]], [[טאיוואן]], [[לוקסמבורג]], [[מלטה]], [[נורווגיה]], [[ניו זילנד]], [[ספרד]], [[פורטוגל]], [[פינלנד]], [[צרפת]], [[קולומביה]], [[קוסטה ריקה]], [[קנדה]], [[שוודיה]]. ב[[מקסיקו]], נישואים חד־מיניים מותרים ב-17 [[מדינות מקסיקו]] מתוך ה-32 אשר מרכיבות אותה, שאר המדינות מכירות בנישואים חד־מיניים אך אינן מבצעות אותם במדינה.
החל מסוף [[המאה העשרים]] ניכרת מגמה בקרב מספר [[מדינה|מדינות]] [[העולם המערבי]] להתייחס ל[[נישואים אזרחיים]] כאל [[זכות]] שהמדינה מחויבת להעניק לכל [[אזרח]]יה ללא הבדל [[נטייה מינית]]. נישואים ברוב המדינות כרוכים בשורה של משמעויות חוקיות וכלכליות, בין השאר בתחום ה[[פנסיה]], [[משכנתא]], [[מס]]ים, [[הגירה]], זכות ל[[מזונות]] ו[[אחריות הורית]] על ילדי בן-הזוג.


לעומת זאת, 33 מדינות (נכון לשנת [[2021]]), עם אוכלוסייה כוללת של 640 מיליון (1/12 מאוכלוסיית העולם), מגדירות ב[[חוקה|חוקיהן]] מגדרים של נישואים המונעים נישואים חד מיניים, שנחקקו בעיקר בעשורים האחרונים. מדינות אלה הן: [[ארמניה]], [[בלארוס]], [[בוליביה]], [[בולגריה]], [[בורקינה פאסו]], [[בורונדי]], [[קמבודיה]], [[הרפובליקה המרכז-אפריקאית|הרפובליקה המרכז אפריקאית]], [[קרואטיה]], [[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]], [[הרפובליקה הדומיניקנית]], [[גאורגיה]], [[הונדורס]], [[הונגריה]], [[ג'מייקה]], [[קניה]], [[קירגיזסטן]], [[לטביה]], [[ליטא]], [[מולדובה]], [[מונטנגרו]], [[פלאו]], [[פרגוואי]], [[פולין]], [[רוסיה]], [[רואנדה]], [[סרביה]], [[סלובקיה]], [[דרום סודאן]], [[אוגנדה]], [[אוקראינה]], [[ונצואלה]] ו[[זימבבואה]]. מספר מדינות אחרות מתקיימות על פי החוק ה[[אסלאם|אסלאמי]], שבדרך כלל מתפרש כאוסר נישואים חד מיניים וברובן נטיות להט"ביות מופללות במדינה ויכולות לגרור [[קנס|קנסות]], [[מאסר עולם|כליאה]] ואף [[עונש מוות|עונשי מוות]].[[קובץ:Gay troue.jpg|שמאל|ממוזער|260x260px|חתונתן של שתי נשים ב[[דרום אפריקה]] בשנת [[2007]]]]תחולת דיני הנישואין באופן שווה על זוגות חד מיניים וזוגות הטרוסקסואלים (המכונים שוויון בנישואים) משתנה לפי סמכות השיפוט, והוא מתרחש באמצעות שינוי חקיקה לדיני הנישואים, פסיקות בתי משפט המבוססות על ערבויות חוקתיות לשוויון, הכרה בכך שנישואים חד מיניים מותרים על פי חוק הנישואים הקיים, ועל ידי הצבעה עממית ישירה (באמצעות [[משאל עם|משאלי עם]] ויוזמות חברתיות).<ref>{{צ-מאמר|שם=The Effects of Marriage, Civil Union, and Domestic Partnership Laws on the Health and Well-being of Children|קישור=https://pediatrics.aappublications.org/content/118/1/349|כתב עת=Pediatrics|שנת הוצאה=2006-07-01|עמ=349–364|כרך=118|doi=10.1542/peds.2006-1279|מחבר=James G. Pawelski, Ellen C. Perrin, Jane M. Foy, Carole E. Allen}}</ref> הכרה בנישואים חד מיניים הינה [[זכויות האדם|זכות אנושית]] וזכות אזרחית כמו גם פוליטית, חברתית, וסוגיה [[דת|דתית]].<ref>{{Cite news|title=Inter-American Human Rights Court backs same-sex marriage|url=https://www.bbc.com/news/world-latin-america-42633891|newspaper=BBC News|date=2018-01-10|access-date=2021-05-23|language=en-GB}}</ref> התומכים הבולטים בנישואים חד מיניים הם [[ארגוני זכויות האדם|ארגוני זכויות אדם]] וזכויות אזרח כמו גם הקהילות הרפואיות והמדעיות, ואילו המתנגדים הבולטים הם קבוצות [[פונדמנטליזם|פונדמנטליסטיות]] דתיות, [[שמרנות|שמרנים]] ו[[ריאקציה (אידאולוגיה)|ריאקצים]]. סקרים מראים בעקביות תמיכה הולכת וגוברת בהכרה של נישואים חד מיניים בכל ה[[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] ה[[מדינה מפותחת|מפותחות]] וברוב הדמוקרטיות ה[[מדינה מתפתחת|מתפתחות]].
ב-29 מדינות מאפשר החוק רשמית לקיים נישואים אזרחיים בין בני אותו המין בה (נכון לשנת [[2020]]):
[[אורוגוואי]], [[אוסטריה]], [[אוסטרליה]], [[איסלנד]], [[אירלנד]], [[אקוודור]], [[ארגנטינה]], [[ארצות הברית]], [[בלגיה]], [[ברזיל]], [[גרינלנד]], [[גרמניה]], [[דנמרק]], [[דרום אפריקה]], [[הולנד]], [[הממלכה המאוחדת]], [[טאיוואן]], [[לוקסמבורג]], [[מלטה]], [[נורווגיה]], [[ניו זילנד]], [[ספרד]], [[פורטוגל]], [[פינלנד]], [[צרפת]], [[קולומביה]], [[קוסטה ריקה]], [[קנדה]], [[שוודיה]].


מחקרים מדעיים מראים כי הרווחה הכלכלית, הפסיכולוגית והפיזית של אנשים הומוסקסואליים משופרת על ידי קיום נישואים, וכי ילדי הורים חד מיניים מרוויחים מגידולם של זוגות חד מיניים נשואים במסגרת איחוד זוגי המוכר בחוק ושנתמך על ידי מוסדות חברתיים.<ref>{{צ-מאמר|שם=The Effects of Marriage, Civil Union, and Domestic Partnership Laws on the Health and Well-being of Children|קישור=https://pediatrics.aappublications.org/content/118/1/349|כתב עת=Pediatrics|שנת הוצאה=2006-07-01|עמ=349–364|כרך=118|doi=10.1542/peds.2006-1279|מחבר=James G. Pawelski, Ellen C. Perrin, Jane M. Foy, Carole E. Allen}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=The Effects of Marriage, Civil Union, and Domestic Partnership Laws on the Health and Well-being of Children|קישור=https://pediatrics.aappublications.org/content/118/1/349|כתב עת=Pediatrics|שנת הוצאה=2006-07-01|עמ=349–364|כרך=118|doi=10.1542/peds.2006-1279|מחבר=James G. Pawelski, Ellen C. Perrin, Jane M. Foy, Carole E. Allen}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20110511190536/http://www.apa.org/about/governance/council/policy/gay-marriage.pdf|כותרת=Wayback Machine|אתר=web.archive.org|תאריך=2011-05-11|תאריך_וידוא=2021-05-23}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20070812175917/http://www2.asanet.org/public/marriage_res.html|כותרת=MEMBER RESOLUTION AND OPINION POLL|אתר=web.archive.org|תאריך=2007-08-12|תאריך_וידוא=2021-05-23}}</ref> מחקרי מדעי החברה מצביעים על כך שההדרה של הומוסקסואלים מנישואים מפלגת וקוראת לאפליה ציבורית כלפיהם, כאשר המחקר גם דוחה את התפיסה כי [[ציוויליזציה]] או סדרי חברתי קיימים תלויים בהגבלת הנישואים ל[[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.americananthro.org/ConnectWithAAA/Content.aspx?ItemNumber=2602|כותרת=Statement on Marriage and the Family - Connect with AAA|אתר=www.americananthro.org|תאריך_וידוא=2021-05-23}}</ref> נישואים חד מיניים יכולים לספק לאלו המצויים במערכות יחסים חד-מיניות שירותים ממשלתיים רלוונטיים ולהעלות עליהם דרישות כספיות לזו הנדרשת מהנשואים בנישואים חד מיניים, וכן מעניקים להם הגנות משפטיות כגון ירושה, [[פנסיה]], [[משכנתא]], [[מס]]ים, [[הגירה]], זכות ל[[מזונות]] ו[[אחריות הורית]] על ילדי בן-הזוג וזכויות ביקור בבית חולים. התנגדות לנישואים חד מיניים מבוססת על טענות כי הומוסקסואליות אינה נתמכת על ידי מסורות ואמונות דתיות שונות וכי איננה טבעית ולכן, ההכרה באיגודים חד-מיניים תקדם את ההומוסקסואליות בחברה. בנוסף יש האומרים כי גדילה בקרב הורים הטרוסקסואלים הופכת את הילדים לטובים יותר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.learnreligions.com/marriage-is-for-having-children-250076|הכותב=Princeton University M. A., University of Pennsylvania B. A.|כותרת=Arguments Against Gay Marriage: Marriage Is for Procreation|אתר=Learn Religions|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-05-23}}</ref> עם זאת, טענות אלה מופרכות על ידי מחקרים מדעיים, המראים כי הומוסקסואליות היא שונות טבעית ונורמלית במיניות האנושית וכי נטייה מינית איננה בחירה אלא נטייה מולדת. מחקרים רבים הראו שילדים של זוגות חד מיניים מסתדרים בחייהם באותה מידה כמו ילדיהם של זוגות חד מיניים ואף הראו יתרונות רבים בגידולם בקרב הורים חד מיניים והצביעו על כך שהם נמצאו מאושרים ובריאים יותר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.newscientist.com/article/dn14146-gay-brains-structured-like-those-of-the-opposite-sex/|הכותב=Andy Coghlan|כותרת=Gay brains structured like those of the opposite sex|אתר=New Scientist|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-05-23}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=Marriages, Families, and Relationships: Making Choices in a Diverse Society|קישור=https://books.google.co.il/books?id=fofaAgAAQBAJ&pg=PA82&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Cengage Learning|שנת הוצאה=2014-01-17|ISBN=978-1-305-17689-8|מחבר=Mary Ann Lamanna, Agnes Riedmann, Susan D. Stewart|שפה=en}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20191228200229/https://www.americananthro.org/ConnectWithAAA/Content.aspx?ItemNumber=2602|כותרת=Statement on Marriage and the Family - Connect with AAA|אתר=web.archive.org|תאריך=2019-12-28|תאריך_וידוא=2021-05-23}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=The Effects of Marriage, Civil Union, and Domestic Partnership Laws on the Health and Well-being of Children|קישור=https://pediatrics.aappublications.org/content/118/1/349|כתב עת=Pediatrics|שנת הוצאה=2006-07-01|עמ=349–364|כרך=118|doi=10.1542/peds.2006-1279|מחבר=James G. Pawelski, Ellen C. Perrin, Jane M. Foy, Carole E. Allen}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.theguardian.com/australia-news/2017/oct/23/children-raised-by-same-sex-parents-do-as-well-as-their-peers-study-shows|כותרת=Children raised by same-sex parents do as well as their peers, study shows|אתר=the Guardian|תאריך=2017-10-22|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-05-23}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mother.ly/news/lesbian-parents-impact-kids-mental-health/particle-2?rebelltitem=1|כותרת=Major long-term study: Kids with lesbian parents grow up to be happy adults|אתר=Motherly|תאריך=2018-07-23|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-05-23}}</ref><ref>{{Cite news|title=Children of same-sex couples are happier and healthier than peers, research shows|url=https://www.washingtonpost.com/news/morning-mix/wp/2014/07/07/children-of-same-sex-couples-are-happier-and-healthier-than-peers-research-shows/|newspaper=Washington Post|access-date=2021-05-23|issn=0190-8286|language=en-US}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20190616203540/https://www.aamft.org/Consumer_Updates/Same-sex_Parents_and_Their_Children.aspx|כותרת=Same-sex Parents and Their Children|אתר=web.archive.org|תאריך=2019-06-16|תאריך_וידוא=2021-05-23}}</ref>
במספר מדינות אחרות מאפשר החוק נישואים חד-מיניים בחלק מהאזורים. ב[[מקסיקו]], נישואים חד-מיניים מותרים ב-18 מהמדינות המרכיבות אותה וכן ב[[מקסיקו סיטי]].

מחקר שנערך על נתונים ארציים ברחבי [[ארצות הברית]] מינואר 1999 עד דצמבר 2015 העלה כי כינון נישואים חד מיניים קשור לירידה משמעותית בשיעור ניסיון ה[[התאבדות]] בקרב ילדים, כאשר ההשפעה מרוכזת בקרב ילדים בני מיעוט. נטייה מינית, וכתוצאה מכך כ-134,000 ילדים מנסים פחות להתאבד מדי שנה בארצות הברית.<ref>{{צ-מאמר|שם=Difference-in-Differences Analysis of the Association Between State Same-Sex Marriage Policies and Adolescent Suicide Attempts|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5848493/|כתב עת=JAMA pediatrics|שנת הוצאה=2017-04-01|עמ=350–356|כרך=171|doi=10.1001/jamapediatrics.2016.4529|מחבר=Julia Raifman, Ellen Moscoe, S. Bryn Austin, Margaret McConnell}}</ref>


==רקע==
==רקע==

גרסה מ־16:55, 23 במאי 2021

טקס חתונה חד-מינית שנערכה בהולנד

נישואים של בני-זוג מאותו המין (נקראים גם נישואים חד-מיניים או נישואים גאים) הם נישואיהם של שני אנשים מאותו המין, שנחתמו בטקס אזרחי או דתי. קיימים תיעודים של נישואים חד מיניים החל מהמאה הראשונה. בעידן המודרני, שוויון בנישואים הוענק לראשונה לזוגות חד מיניים בהולנד ב-1 באפריל 2001.

נכון למאי 2021, נישואים חד מיניים מבוצעים ומוכרים באופן חוקי ב-29 מדינות (בפריסה ארצית או בתחומי שיפוט מסוימים) עם אוכלוסייה כוללת של 1.3 מיליארד (כ-1/6 מאוכלוסיית העולם): אורוגוואי, אוסטריה, אוסטרליה, איסלנד, אירלנד, אקוודור, ארגנטינה, ארצות הברית, בלגיה, ברזיל, גרינלנד, גרמניה, דנמרק, דרום אפריקה, הולנד, הממלכה המאוחדת, טאיוואן, לוקסמבורג, מלטה, נורווגיה, ניו זילנד, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צרפת, קולומביה, קוסטה ריקה, קנדה, שוודיה. במקסיקו, נישואים חד־מיניים מותרים ב-17 מדינות מקסיקו מתוך ה-32 אשר מרכיבות אותה, שאר המדינות מכירות בנישואים חד־מיניים אך אינן מבצעות אותם במדינה.

לעומת זאת, 33 מדינות (נכון לשנת 2021), עם אוכלוסייה כוללת של 640 מיליון (1/12 מאוכלוסיית העולם), מגדירות בחוקיהן מגדרים של נישואים המונעים נישואים חד מיניים, שנחקקו בעיקר בעשורים האחרונים. מדינות אלה הן: ארמניה, בלארוס, בוליביה, בולגריה, בורקינה פאסו, בורונדי, קמבודיה, הרפובליקה המרכז אפריקאית, קרואטיה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה הדומיניקנית, גאורגיה, הונדורס, הונגריה, ג'מייקה, קניה, קירגיזסטן, לטביה, ליטא, מולדובה, מונטנגרו, פלאו, פרגוואי, פולין, רוסיה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, דרום סודאן, אוגנדה, אוקראינה, ונצואלה וזימבבואה. מספר מדינות אחרות מתקיימות על פי החוק האסלאמי, שבדרך כלל מתפרש כאוסר נישואים חד מיניים וברובן נטיות להט"ביות מופללות במדינה ויכולות לגרור קנסות, כליאה ואף עונשי מוות.

חתונתן של שתי נשים בדרום אפריקה בשנת 2007

תחולת דיני הנישואין באופן שווה על זוגות חד מיניים וזוגות הטרוסקסואלים (המכונים שוויון בנישואים) משתנה לפי סמכות השיפוט, והוא מתרחש באמצעות שינוי חקיקה לדיני הנישואים, פסיקות בתי משפט המבוססות על ערבויות חוקתיות לשוויון, הכרה בכך שנישואים חד מיניים מותרים על פי חוק הנישואים הקיים, ועל ידי הצבעה עממית ישירה (באמצעות משאלי עם ויוזמות חברתיות).[1] הכרה בנישואים חד מיניים הינה זכות אנושית וזכות אזרחית כמו גם פוליטית, חברתית, וסוגיה דתית.[2] התומכים הבולטים בנישואים חד מיניים הם ארגוני זכויות אדם וזכויות אזרח כמו גם הקהילות הרפואיות והמדעיות, ואילו המתנגדים הבולטים הם קבוצות פונדמנטליסטיות דתיות, שמרנים וריאקצים. סקרים מראים בעקביות תמיכה הולכת וגוברת בהכרה של נישואים חד מיניים בכל הדמוקרטיות המפותחות וברוב הדמוקרטיות המתפתחות.

מחקרים מדעיים מראים כי הרווחה הכלכלית, הפסיכולוגית והפיזית של אנשים הומוסקסואליים משופרת על ידי קיום נישואים, וכי ילדי הורים חד מיניים מרוויחים מגידולם של זוגות חד מיניים נשואים במסגרת איחוד זוגי המוכר בחוק ושנתמך על ידי מוסדות חברתיים.[3][4][5][6] מחקרי מדעי החברה מצביעים על כך שההדרה של הומוסקסואלים מנישואים מפלגת וקוראת לאפליה ציבורית כלפיהם, כאשר המחקר גם דוחה את התפיסה כי ציוויליזציה או סדרי חברתי קיימים תלויים בהגבלת הנישואים להטרוסקסואלים.[7] נישואים חד מיניים יכולים לספק לאלו המצויים במערכות יחסים חד-מיניות שירותים ממשלתיים רלוונטיים ולהעלות עליהם דרישות כספיות לזו הנדרשת מהנשואים בנישואים חד מיניים, וכן מעניקים להם הגנות משפטיות כגון ירושה, פנסיה, משכנתא, מסים, הגירה, זכות למזונות ואחריות הורית על ילדי בן-הזוג וזכויות ביקור בבית חולים. התנגדות לנישואים חד מיניים מבוססת על טענות כי הומוסקסואליות אינה נתמכת על ידי מסורות ואמונות דתיות שונות וכי איננה טבעית ולכן, ההכרה באיגודים חד-מיניים תקדם את ההומוסקסואליות בחברה. בנוסף יש האומרים כי גדילה בקרב הורים הטרוסקסואלים הופכת את הילדים לטובים יותר.[8] עם זאת, טענות אלה מופרכות על ידי מחקרים מדעיים, המראים כי הומוסקסואליות היא שונות טבעית ונורמלית במיניות האנושית וכי נטייה מינית איננה בחירה אלא נטייה מולדת. מחקרים רבים הראו שילדים של זוגות חד מיניים מסתדרים בחייהם באותה מידה כמו ילדיהם של זוגות חד מיניים ואף הראו יתרונות רבים בגידולם בקרב הורים חד מיניים והצביעו על כך שהם נמצאו מאושרים ובריאים יותר.[9][10][11][12][13][14][15][16]

מחקר שנערך על נתונים ארציים ברחבי ארצות הברית מינואר 1999 עד דצמבר 2015 העלה כי כינון נישואים חד מיניים קשור לירידה משמעותית בשיעור ניסיון ההתאבדות בקרב ילדים, כאשר ההשפעה מרוכזת בקרב ילדים בני מיעוט. נטייה מינית, וכתוצאה מכך כ-134,000 ילדים מנסים פחות להתאבד מדי שנה בארצות הברית.[17]

רקע

ההיסטוריה של הנישואים החד-מיניים היא במידה רבה ההיסטוריה של ההומוסקסואליות ודרכי קבלתה בחברה האנושית. בתקופות שונות בהיסטוריה היו נהוגים נישואים בין בני אותו המין, או איחודים דומים לנישואים.

קיסרים רומאיים כמו נירון ודיוקלטיאנוס התחתנו עם גברים בטקס דתי (שניהם התחתנו גם עם נשים). גם בסין העתיקה ובקרב חברות ילידיות בצפון אמריקה ואפריקה מתועדים מנהגים של נישואים הומוסקסואליים. מנהגים אלו כיום כמעט ונכחדו, בשל השפעתן החזקה של הדתות הגדולות: הנצרות, האסלאם, ההינדואיזם ואחרות.

בעולם העתיק

יוון הקלאסית

ישנן עדויות חזקות לקיומם של יחסים חד-מיניים ולכינונם בצורה רשמית ביוון העתיקה. כך בדיאלוגים רבים של אפלטון ישנן התפארויות בדבר יחסים בין גברים,[18] בדיאלוג המשתה, למשל, מוצג מיתוס לפיו בני האדם היו פעם שלושה סוגים של זוגות ענקים המחוברים זה לזה בגופם - זכריים, נקביים ואנדרוגינוס - כאשר לאחר פיצולם הזכריים והנקביים הפכו להומוסקסואלים ולסביות (בהתאמה) והאנדרוגינוס הפכו להטרוסקסואלים (אחד זכר ואחת נקבה).[19] בנוסף לאפלטון, קיימים כתבים נוספים מהתקופה בהם מתוארות מערכות יחסים מונוגמיות וממושכות בין גברים כדבר מיוחד ולעיתים אף כאידיאל.[19]

בתחילת המאה הרביעית לפנה"ס, אולי בהשראת כתבי אפלטון, יצר המצביא גורגידס את הגדוד הקדוש של תבאי, אשר היה מורכב משלוש-מאות גברים שהיו בזוגיות מונוגמית אחד עם השני (כלומר מאה וחמישים זוגות). הגדוד היווה מודל ומקור השראה לאהבה הירואית ועמוקה בין גברים.[19]

ידוע כי כבר בתקופה זו (מאה חמישית-רביעית לפנה"ס) התקיימו מעין איחודים חד-מיניים בין גברים בעלי הפרש גילאי ניכר, אשר לרוב אינם נחשבים כנישואים בעיני היסטוריונים, אך קיים קונצנזוס ברור כי הם שימשו מבחינה מעשית כמעין ברית מקבילה לנישואים ההטרוסקסואליים של התקופה: יחסי החיזור התנהלו בצורה זהה בשני המקרים, המשפחה הייתה מעורבת בהחלטת הצעיר כשם שהייתה מעורבת בנישואי האשה וקיום יחסי מין מחוץ לברית זו היה בלתי-לגיטימי.[18] עם-זאת, ישנה אפשרות סבירה כי תפקידי האוהב והנאהב לא תמיד היו כה בלעדיים ונפרדים והייתה גמישות מסוימת שאינה תואמת באופן מוחלט את ההירארכיה המצטיירת מתיאורים אלה.[19]

רומא העתיקה

בתקופת הרפובליקה הרומית, היחס כלפי זוגות חד-מיניים היה סבלני באופן דומה ליחס ביוון העתיקה. הרומאים אימצו מהיוונים את הגישה האידיאליסטית כלפי אהבה זו, ובעולם הרומאי נכרתו בריתות אהבה בין גברים אשר כללו אחריות והשלכות חוקיות, עובדה המקהה את ההבדל בינן לבין נישואים בתקופה זו.[19][18] בניגוד לדעה הרווחת, מערכות היחסים הרומנטיות-מיניות בין הגברים ברומא לא היו בהכרח קשורות בפערי גיל, על-אף קיומו של מערך מצופה באותה עת של מאהב בוגר ונאהב צעיר.[19] לדוגמה, המונח "אח" או "אחות" אשר שימש בני-זוג הטרוסקסואלים לתיאור אהבתם הקשורה לרוב בנישואים, שימש גם לתיאור בני זוג חד-מיניים - דבר המרמז על דמיון באופיים המונוגמי ואף השוויוני של מערכות היחסים החד-מיניות של אותה תקופה. בנוסף, החוק הרומי שהתנגד נחרצות לנישואים בין גבר לבין בתו המאומצת, דווקא גילה סבלנות כלפי אימוץ כצורה של נישואים בין גברים (בתקופה הרומית המונח "אימוץ" היה נרחב יותר, וחל לא רק על ילדים).[19]

מתקופת האימפריה קיימים תיעודים רבים עוד יותר, לפיהם במקביל למיסוד הנישואים ההטרוסקסואליים הלכו ונפוצו גם נישואים חד-מיניים (הדומים באופיים לתיאורים אצל אפלטון).[19] עם שינוי מוסד הנישואים בעת צמיחת האימפריה, במסגרתו הקשר בין בעל ואשה הפך לשוויוני או להדדי יותר ופחות תלוי מעמד ורכוש, נפתח מקום לרגשות חיבה ולאהבה כבסיס או כמרכיב בנישואים אשר הלכו ונהיו ממוסדים בחוק. לטענת ההיסטוריון ג'ון בוזוול, שינוי זה הוא שאפשר במובן מסוים להתגברות תופעת הנישואים בין בני אותו המגדר בטקס ובהתנהלות המקובלת.[18]

למעשה, קיסרים רבים ניהלו מערכות יחסים עם גברים, וחלקם אף התחתנו איתם באופן חוקי, כדוגמת נרון אשר נשא גבר בשם ספורוס בטקס נישואים פומבי שכלל נדוניה והינומה, ושלאחריו ספורוס נשאר עם נרון עד מותו.[19][18]

עם זאת, גם ברומא הנישואים החד-מיניים נתקלו בבעיות. היות שמרכיב מהותי בנישואים המסורתיים היה קניית האשה מסמכותו של גבר אחד (האב) לסמכותו של גבר אחר (הבעל), במקרה של שתי נשים לא היה ברור מי היא השלטת, ובמקרה של שני גברים לא היה ברור מיהו הגבר שמוותר על פריבילגיית השליטה - דבר שיצר מורכבות גדולה יותר, לטענת בוזוול, מהשאלה העולה מנישואי נשים, היות שהירארכיה מגדרית זו עמדה בבסיס החברות העתיקות של יוון ורומא.[19]

לקראת סוף העת העתיקה ועם דעיכתה והתנצרותה של רומא, עם תמורות שחלו באמצע המאה הרביעית לספירה במסגרתן תפקידי המגדר והמיניות חזרו להיות נוקשים יותר, נחקק איסור על נישואים חד-מיניים שתיאר אותם כערעור של תפקידי המגדר כמו-גם של כללי המיניות וקבע עונש מוות לכל גבר שעושה זאת. עם זאת, אין בנמצא ראיות מספקות לביצוע העונשים הללו בפועל. נראה כי גם כאשר תופעת הנישואים החד-מיניים ברומא נחלשה, הדבר הושפע בין השאר מצמיחתן של אלטרנטיבות פרקטיות אחרות לזוגות של בני אותו המגדר, ולאו דווקא בעקבות הרתעה מהחוק הנוקשה.[19]

נישואי נשים

זוגיות בין שתי נשים הייתה דבר מוכר ביוון וברומא העתיקות,[18] אך ההתייחסויות לנישואים חד-מיניים נגעו באופן כמעט בלעדי לנישואי גברים. כאמור, מאחר שנישואים היו מוסד שמסדיר שליטה וחלוקת רכוש והיות שלנשים לרוב לא הייתה האפשרות להיות בעלות שליטה ורכוש, נראה כי נישואים בין שתי נשים היו תופעה נדירה יותר, שנחשבה פחות מקובלת אצל המלומדים היווניים והרומיים וכיום מופיעה בעיקר בספרות הבדיונית של התקופה.[19]

נישואים אזרחיים חד-מיניים בעולם

  מדינות בהן מוכרים נישואים חד מיניים
  בהן הממשלה פועלת להכרה או שעדיין לא נכנסו לתוקף
  בהן הנישואים מוכרים בנסיבות מסוימות
  בהן קיים איחוד אזרחי
  הכרה משפטית מוגבלת
  הכרה משפטית מוגבלת (מבוצעת במקום אחר)
  מדינה כפופה לפסיקת בית משפט בינלאומית
ערכים מורחבים – זכויות להט"ב באירופה, זכויות להט"ב באפריקה, זכויות להט"ב באמריקה

במרבית מדינות העולם הנישואים מוגדרים חוקית כקשר בין איש לאישה בלבד. החל מסוף שנות התשעים הפך נושא הנישואים החד-מיניים לנושא פוליטי טעון בעקבות הצלחות חוזרות של ארגוני הומוסקסואלים ולסביות ובודדים לזכות בהכרה רשמית בזוגיות חד-מינית, באמצעות פסקי-דין תקדימיים או באמצעות שינויי חקיקה. נושא זה שנוי במחלוקת במיוחד בארצות הברית, שם הפך לאחד הנושאים המרכזיים בשיח הפוליטי ובתעמולת בחירות, אך גם בשאר מדינות המערב אין הסכמה רחבה בנושא, והמדיניות הרשמית שונה ממדינה למדינה.

המדינה הראשונה שאישרה נישואים חד-מיניים היא הולנד, בשנת 2001. עוד לפני כן, והחל משנות ה-80, היו נהוגים איחודים אזרחיים במספר מדינות.

המדינות או המחוזות שבהם נהוגים נישואים חד-מיניים או ינהגו בעתיד הן:

אוקיאניה

אירופה

צפון אמריקה

דרום אמריקה

אפריקה

אסיה

החתונה החד-מינית הראשונה בקוויבק, 1 באפריל 2004

היסטוריה

ב-1 בדצמבר 2005 הכיר בית המשפט העליון בדרום אפריקה בנישואיהן של שתי נשים מפרטוריה, ופסק שלפי האיסור בחוקת המדינה על אפליה לפי נטייה מינית, יש לאפשר נישואים בין בני אותו המין; בעקבות הפסיקה, עבר חוק בפרלמנט ב-14 בנובמבר 2006 המאפשר נישואים חד-מיניים במדינה. מדינות רבות נוספות מעניקות זכויות הדומות לנישואים לזוגות הומוסקסואלים שערכו רישום זוגיות; אך לעיתים קרובות רישום זוגיות אינו מזכה בכל הזכויות וההטבות הניתנות לזוגות נשואים.

במרץ 2007 רשם הקונסול הישראלי בבוסטון כנשואות שתי נשים אשר נישאו לפי חוקי מסצ'וסטס, ולהן בת משותפת.

בדצמבר 2009 הייתה מקסיקו סיטי לעיר הראשונה באמריקה הלטינית שבה ניתן לקיים נישואים חד-מיניים וניתנים בה זכויות אימוץ לזוגות מאותו המין. החוק החדש הוא תיקון לחקיקה קיימת שאישרה איחוד אזרחי בין בני זוג מאותו המין כבר בשנת 2006.[22] ב-10 באוגוסט 2010 בית המשפט העליון במדינה קבע כי על כל אחת מ-31 מדינות מקסיקו האחרות לקבל באופן חוקי נישואים חד מיניים אשר נערכו במקסיקו סיטי ולהשוות את זכויותיהם לאלה של זוגות נשואים אחרים, גם אם לא ניתן לערוך בהן את הטקס עצמו.[23]

ב-17 במאי 2010 אישר נשיא פורטוגל, למרות התנגדותו האישית, את החוק שעבר בפרלמנט להנהגת נישואים חד-מיניים במדינה.[24]

ב-11 ביוני 2010 עבר פה אחד בפרלמנט של איסלנד חוק המתיר נישואים חד-מיניים, והחוק נכנס לתוקפו ב-27 ביוני 2010.[25]

ב-15 ביולי 2010 אישר הסנאט הארגנטינאי ברוב קולות חוק המתיר נישואי זוגות חד-מיניים, ומשווה את זכויותיהם בנושאי אימוץ ושירותי רווחה.[26] כך הפכה ארגנטינה למדינה הראשונה באמריקה הלטינית והעשירית בעולם המתירה נישואים חד-מיניים.

ב-7 ביוני 2012 עבר בפרלמנט של דנמרק חוק המאפשר נישואים חד-מיניים. ב-12 ביוני חתמה על החוק מלכת דנמרק, וב-15 ביוני נכנס החוק לתוקפו.[27]

בראשית שנת 2012 עברו חוקים המתירים נישואים חד-מיניים במדינת וושינגטון ובמדינת מרילנד שבארצות הברית. אף על פי שחוקים אלה נחתמו על ידי המושלים ומופיעים בספר החוקים, הם עדיין לא מבוצעים בפועל עד שימוצו הליכים של ערעור ומשאלי עם.

פסק דין מ-2012 קבע כי נישואים חד-מיניים מותרים במדינת אלגואס בברזיל, וכי נישואים כאלו יהיו מוכרים גם בשאר המדינה.

במספר מדינות יש תמיכה של גורמים ממשלתיים בנישואים חד-מיניים: בפינלנד ב-2010 שרת המשפטים דאז אמרה שתבחן כיצד ניתן לקדם את הנושא לאור תמיכתה האישית ותמיכת חלק ממפלגות הפרלמנט[28] ובלוקסמבורג ראש הממשלה הצהיר על כוונתו להכשיר נישואים חד-מיניים.[29]

ב-5 בנובמבר 2012 אישרה ממשלת צרפת הצעת-חוק לנישואים חד-מיניים במדינה. הפרלמנט אישר סופית את ההצעה בחודש מאי 2013.[30] ב-26 ביוני 2013 פסל בית המשפט העליון בארצות הברית ברוב של חמישה נגד ארבעה חוק המונע הטבות לזוגות חד-מיניים מהממשל הפדרלי, אבל עדיין לכל אחת ממדינות ארצות הברית יש הזכות לאשר\לאסור על נישואים חד-מיניים בשטחה.

ב-6 ביולי 2013 הפרלמנט בקוסטה ריקה אישר בטעות חוק המגדיר את ההטבות הסוציאליות שניתנות לזוגות צעירים, אך לא שמו לב שבחוק נשמטה הגדרת הנישואים כאיחוד בין גבר לאישה בלבד. למרות מחאת חברי הפרלמנט הרפובליקנים, הנשיאה לאורה צ'ינצ'ייה אישרה את החוק. כתוצאה מזאת, זוגות חד-מיניים יוכלו להתחתן ולקבל את אותן הטבות כמו זוגות הטרוסקסואלים. ב-17 ביולי אישרה בריטניה נישואים חד-מיניים כאשר המלכה אליזבת חתמה על החוק המתיר זאת.[31]

ב-9 באוקטובר 2014 הייתה אסטוניה למדינה האקס-סובייטית הראשונה שמאפשרת נישואים חד-מיניים.[32] החוק נכנס לתוקפו בשנת 2016.

ב-28 בנובמבר 2014 הפרלמנט הפיני הצביע ברוב זעיר (105 חברי פרלמנט תמכו מול 92 שהתנגדו) בעד נישואים חד-מיניים, ובכך למעשה ה"גוש הנורדי" (פינלנד, איסלנד, דנמרק, נורווגיה ושוודיה) נהפך לגוש הראשון והיחיד בעולם שבכולו מותרים נישואים חד-מיניים ולא מגדריים.[33] החוק יכנס לתוקפו, במוקדם ככל האפשר, רק בתחילת שנת 2016.

ב-22 במאי 2015 נערך משאל עם באירלנד, על אישור נישואים חד-מיניים במדינה והוספת תיקון לחוקה. בכך הייתה אירלנד למדינה הראשונה באירופה אשר אישרה נישואים אלה בקלפי.[34]

במרץ 2015 אישר הפרלמנט הסלובני הצעת חוק בעניין נישואים חד-מיניים, אולם בדצמבר באותה השנה ההצעה נדחתה במשאל עם. ב-26 במאי 2015 הפרלמנט בגרינלנד העביר פה-אחד הצעת חוק להחלת נישואים חד-מיניים, אשר נכנסה לתוקפה ב-1 באפריל 2016.[35] ב-3 ביוני 2015 פסק בית המשפט העליון של מקסיקו שהאיסורים על נישואים חד-מיניים במדינות מקסיקו שבהן ישנם איסורים כאלה, אינם חוקיים. האיסורים לא מתבטלים אוטומטית בשל הפסיקה, אולם כעת זוגות חד-מיניים שלא איפשרו להם להתחתן בשל האיסורים יכולים לפנות לבתי המשפט ומובטח להם שבתי המשפט יאפשרו להם להינשא.

בדצמבר 2015 אישר הפרלמנט היווני חוק המתיר נישואים אזרחיים לזוגות חד-מיניים. 193 מחוקקים הצביעו העד ההצעה ו-56 התנגדו לה. עד לאותה שנה היו נהוגים נישואים דתיים בלבד במדינה בדומה לזה הנהוג בישראל.

ביוני 2017 אישר הפרלמנט הגרמני, הבונדסטאג, נישואים חד-מיניים ברוב גדול.

ב-12 ביולי 2017 אישר הפלמנט במלטה נישואים חד-מיניים ברוב מוחץ (66 מחוקקים הצביעו בעד ואחד בלבד התנגד).[36]

ארצות הברית

הראשונה במדינות ארצות הברית לאשר נישואים חד-מיניים הייתה מסצ'וסטס, במאי 2004, לאחר פסיקה של בית המשפט העליון במדינה.[37]

בקונטיקט פסק בית-המשפט העליון ב-10 באוקטובר 2008 לטובתם של שמונה זוגות חד-מיניים, שטענו כי המדינה מפלה אותם באופן שאינו חוקתי בכך שאינה מאפשרת להם להינשא.[38] פסיקה דומה התקיימה באפריל 2009 במדינת איווה. ורמונט הייתה ב-7 באפריל 2009 למדינה הראשונה בארצות הברית שבה הזכות לנישואים עברה בחקיקה בשני בתי הקונגרס, ולא בצו בית המשפט. בעקבות ההחלטה הודיע מחוז קולומביה (הבירה) כי יכיר בנישואים חד-מיניים שנערכו במדינות אחרות. גם מדינת רוד איילנד מכירה בנישואים חד-מיניים שנערכו מחוץ למדינה; ב-28 במאי 2008 הורה מושל מדינת ניו יורק לרשויות במדינה להכיר גם הן בנישואים חד-מיניים שנערכו מחוצה לה. בית המשפט העליון במדינת ניו ג'רזי קבע ב-25 באוקטובר 2006 כי יש להשוות את זכויות ההומוסקסואלים לזכויות ההטרוסקסואלים בתחום ההכרה בזוגיות; ייתכן כי ההחלטה תאלץ את הרשויות במדינה לקיים נישואים חד-מיניים בה. ב-3 במרץ 2010 החליט נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, ביושבו בבית המשפט העליון בוושינגטון, שלא לדחות את תחולתו של חוק שהעבירה מועצת המחוז ואשר מתיר נישואים חד-מיניים, ולפיכך הותרו בוושינגטון נישואים חד-מיניים החל מ-9 במרץ 2010.[39] בניו-יורק, לאחר מאבק ציבורי ממושך, עבר החוק המאשר נישואים חד-מיניים ב-24 ביוני 2011. על אף זאת, מדינות רבות בארצות הברית באותה עת העבירו תיקונים חוקתיים המונעים הכרה בנישואים חד-מיניים, ובמקרים מסוימים אף אוסרים על כל הכרה שהיא בזוגיות חד-מינית.

במשאל שנערך בקלפיות במהלך בחירות לנשיאות ארצות הברית 2012 בנובמבר 2012, אושרו נישואים חד-מיניים בהצבעה במדינות מיין, וושינגטון ומרילנד בארצות הברית, וכן אושררו במינסוטה.[40] במינסוטה דחו המצביעים תיקון לחוקה שנועד לאסור על נישואים חד-מיניים.

ב-6 באוקטובר 2014 נערך תקדים בארצות הברית, כאשר בית המשפט העליון החליט שלא לקחת את התיק בו ערערו מספר מדינות על החלטת בתי המשפט הפדרליים המורה לבטל את האיסור על נישואים חד-מיניים, וכתוצאה מפסיקה זו מספר המדינות המאפשרות נישואים חד מיניים עלה מ-19 ל-30 בתוך כשבוע.[41]

בינואר 2015, החליט בית המשפט העליון של ארצות הברית לדון בערעור של ארבעה תיקים, העוסקים באיסור של המדינות מישיגן, אוהיו, קנטקי וטנסי על נישואים חד-מיניים, לאחר שבית משפט פדרלי מהמחוז השישי פסק לטובת האיסור. מועד הדיון נקבע ל-17 באפריל 2015, ופסיקתו הסופית ניתנה ביוני באותה השנה (ראו להלן). הערעור דן בשאלה האם מדינות אלו יאשרו נישואים חד-מיניים, וכן בנושא הזכות החוקתית לזוגות חד-מיניים להינשא במדינה, אשר תהיה תקפה לכל המדינות הפדרליות בארצות הברית.[42]

לפני הפסיקה הסופית של בית המשפט ביוני 2015, היו נישואים חד-מיניים חוקיים ב-37 מתוך 50 מדינות ארצות הברית: איווה, דלאוור, וושינגטון (מדינה),ורמונט, ניו מקסיקו, מיין, מינסוטה, מסצ'וסטס, מרילנד, ניו ג'רזי, ניו המפשייר, מדינת ניו יורק, קונטיקט, רוד איילנד, קליפורניה, אילינוי, פנסילבניה, אורגון, הוואי, יוטה, ויסקונסין, אינדיאנה, אוקלהומה, וירג'יניה, מערב וירג'יניה, נבדה, קרוליינה הצפונית, אלסקה, איידהו, אריזונה, ויומינג, קנזס, מונטנה, דרום קרוליינה, פלורידה, אלבמה וכן ב-7 שבטים אינדיאניים ובוושינגטון הבירה.

ב-26 ביוני 2015 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית פסיקה היסטורית, בפסק דין אוברגפל נגד הודג'ס, ברוב של 4–5 שופטים, כי נישואים חד-מיניים הם זכות חוקתית תחת התיקון ה-14 לחוקה, וכך הוחלו נישואים חד-מיניים בכל מדינות ארצות הברית, כשמספר המדינות המאפשרות זאת גדל מ-36 מדינות באותה העת ל-50.[43]

נישואים חד-מיניים בישראל

ערך מורחב – נישואים חד-מיניים בישראל

בישראל נישואים חד-מיניים אינם אפשריים, משום שסמכויות החיתון נתונות בידי בתי הדין הדתיים, הפועלים על פי זרמים הלכתיים, שאינם מכירים בנישואים מסוג זה.
זוגות חד-מיניים יכולים, עם זאת, להיחשב ידועים בציבור, ולזכות בדרך זו בזכויות רבות המוקנות לבני-זוג נשואים. זהו פתרון חלקי בלבד, הן משום שמדובר במעמד נזיל יותר, הקשה יותר להגדרה ולהוכחה מנישואים; הן משום שמעמד זה פחות מוכר על ידי גופים שונים, ומחייב לא פעם מאבקים משפטיים לצורך קבלת הזכויות המוענקות לנשואים על דרך השגרה; והן משום שהוא מקנה לבעליו רק חלק מהזכויות המוענקות לזוגות נשואים.
זוגות חד-מיניים פועלים לעיתים כדי למסד את הקשר ביניהם ולהבהיר את היותם ידועים בציבור המתפקדים כתא משפחתי. לשם כך הם יכולים, בין היתר, לכרות ביניהם הסכם המגדיר את היחסים ביניהם; לערוך טקסים דמויי חתונה; ואף להתחתן במדינה אחרת המאפשרת נישואים כאלה. במקרה האחרון, אף יירשם במרשם האוכלוסין ובתעודות הזהות של בני-הזוג כי הם נשואים זה לזה, אף-על-פי שלא הוכרע אם נישואיהם אכן תקפים בישראל. זאת על פי פסק-דין של בית המשפט העליון שניתן ב-2006.[44][45]
כמו במדינות אחרות, נושא הנישואים החד-מיניים נמצא במחלוקת ציבורית בישראל. על-פי סקר שהתפרסם בעיתון הארץ בשנת 2009, רוב הציבור בישראל תומך בנישואים חד-מיניים, ואף במתן הזכות לאימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים.[46]

לפני הבחירות לכנסת ה-19 המפלגות הבאות הביעו תמיכה בנישואים חד-מיניים או ב'איחוד אזרחי' בין זוגות חד-מיניים:[47][48] יש עתיד, מפלגת העבודה, התנועה, חלק מחברי הכנסת של הליכוד, מרצ וחד"ש.

דרכים נוספות להכרה רשמית בזוגיות חד-מינית

איחוד אזרחי

ערך מורחב – איחוד אזרחי

בכמה מדינות (בעיקר באירופה) יכולים בני-זוג מאותו המין לבצע טקס איחוד אזרחי, המעניק זכויות הדומות מאוד לזכויות זוגות נשואים. רשימת הזכויות וההטבות המדויקת משתנה ממדינה למדינה, אך לא תמיד כל הזכויות הניתנות לזוגות נשואים ניתנות לזוגות שביצעו איחוד אזרחי, בעיקר בתחום האימוץ, ובארצות הברית בתחום ההגירה. בין המדינות שהנהיגו איחוד אזרחי נמצאות אוסטרליה, גרמניה, שווייץ, הונגריה, צ'ילה וקולומביה.

רישום זוגיות

ישנן מדינות בהן יכולים זוגות חד-מיניים החיים ביחד להירשם במאגר מידע, הרשמה המעניקה להם מקצת הזכויות של זוגות נשואים. בכמה מקומות רישום כזה אינו מוגבל רק לזוגות הומוסקסואליים, אלא לכל שני בוגרים החיים ביחד - למשל אח ואחות, או שותפים לדירה. בערים רבות בעולם, ביניהן תל אביב, נהוג רישום זוגיות המקנה זכויות מסוימות ברמה העירונית לבני זוג מאותו המין.

מעמד ידועים בציבור

במדינות שונות (בהן ישראל) קיימת הכרה דה פקטו בזוגיות של זוגות לא נשואים החיים יחדיו, המכונים ידועים בציבור. הכרה כזו קיימת לעיתים גם במדינות המציעות לאזרחיהן אפשרות של איחוד אזרחי או רישום זוגיות. בני-זוג החיים ביחד מעל פרק זמן קובע כלשהו, וידועים בקרב משפחתם וסביבתם הקרובה כזוג לכל דבר, רשאים לקבל זכויות דומות לזכויות זוגות נשואים. החיסרון בשיטה זו הוא הצורך להוכיח את עצם הזוגיות (בעוד שבמקרים אחרים נדרש תהליך פרוצדורלי פשוט). חיסרון נוסף הוא העובדה ש"ידוע בציבור" איננו סטטוס משפטי. העבודה שכל חוק מגדיר תנאים שונים להחלתו על זוגות לא נשואים. הביאה זוגות חד מיניים לפתחם של בתי המשפט שוב ושוב בדרישה להחיל עליהם חוקים העוסקים בזוגיות. החלת חוק על זוג בבית המשפט היוותה תקדים רק אם היא נעשתה בבית המשפט העליון, וגם אז רק לגבי תחולתו של אותו חוק ספציפי.

יחס הדתות לנישואים חד-מיניים

ככלל אפשר לומר שכמעט כל הדתות והזרמים הדתיים כיום מתנגדים בתוקף לנישואים חד-מיניים, וחלק גדול מהדתות רואות בהומוסקסואליות עצמה תועבה. על כל פנים, לכלל זה יש יוצאים מן הכלל, בדמות זרמים הקוראים להנהגת נישואים הומוסקסואליים ואף מבצעים טקסי נישואים בין בני אותו המין. ביניהם:

המחלוקת בנושא נישואים חד-מיניים

בשורש המחלוקת בנושא נישואים חד-מיניים עומדת השאלה מה מקור הלגיטימציה של מוסד הנישואים. לפי פרשנויות מסוימות, הנישואים הם מוסד דתי וסמכותו נובעת ממקור אלוהי; במקרה כזה הגדרת הנישואים תתבסס על טקסטים מקודשים. לפי פרשנויות אחרות, הנישואים הם מוסד חברתי והלגיטימציה שלהם נובעת מן ההכרה החברתית בהם. גישה שלישית רואה בנישואים מוסד משפטי, וממקמת את מקור הסמכות שלהם בחקיקה.

בעוד מצדדי זכויות ההומוסקסואלים טוענים כי הנישואים הם זכות משפטית שמעניקה המדינה לאזרחיה, טוענים מתנגדי הנישואים החד-מיניים כי הנישואים הם מוסד דתי בראש ובראשונה, ולפיכך אין לראות בהם זכות אזרחית. בתגובה מצביעים תומכי הנישואים החד-מיניים על כך שברוב המדינות ניתנות הטבות כלכליות ואחרות לזוגות נשואים, ושהמדינה מאפשרת לבתי המשפט להתערב בפירוק נישואים, ולפיכך יש בנישואים משום חוזה משפטי או אפילו כלכלי.

נימוקים אחרים המועלים במסגרת הוויכוח על נישואים חד-מיניים הם טיעונים פיננסיים הנוגעים לעלות הרחבת מושג הנישואים; טיעונים מנהליים הנוגעים לקשיים הבירוקרטיים העלולים להיגרם כתוצאה מהנהגת נישואים חד-מיניים; טיעונים חברתיים של גורמים שמרניים הרואים בהומוסקסואליות עצמה תופעה שלילית ומאמינים כי הנהגת נישואים חד-מיניים תעודד הומוסקסואליות ותביא לפגיעה כללית בערכי המוסר. בתגובה מצביעים מצדדי הנישואים החד-מיניים על ניסיונן של המדינות בהן הונהגו נישואים כאלה, ואשר בהן לא נרשמו השפעות שליליות כאלו. אשר לנימוקים על עלויות החקיקה והבעיות הבירוקרטיות הנלוות אליה, מציינים מצדדי הנישואים החד-מיניים כי הומוסקסואלים ולסביות משלמים מיסים ככל אזרח אחר, אך אין להם גישה להטבות הכספיות הנלוות לנישואים.

יש הטוענים כי מטרתו היחידה של מוסד הנישואים היא ליצור תנאים אידיאליים לצורך הבאת ילדים לעולם, ומכיוון שזוגות חד-מיניים אינם יכולים להביא ילדים לעולם בכוחות עצמם, הרי שיש בנישואים חד-מיניים משום עיוות של מטרתו המקורית של מוסד הנישואים. על כך משיבים מצדדי הנישואים החד-מיניים כי אפילו בהנחה שהצהרה זו (שמטרת הנישואים היא הבאת ילדים לעולם) נכונה, הרי שלא יעלה בדעתו של איש לשלול את זכות הנישואים מזוג הטרוסקסואלי שאינו מסוגל או אינו מעוניין להוליד ילדים. בנוסף הם מצביעים על המספר הגדל של זוגות חד-מיניים המגדלים היום ילדים במסגרת זוגית. בנוסף, על פי מחקר שנערך באוניברסיטת לונדון, לסביות הן הורות טובות יותר כיוון שהן לא יכולות להתעבר בטעות או במקרה.[49]

טיעונים נוספים בעד התרת נישואים חד-מיניים נשמעים מצד גורמים התומכים בהפרדת דת ממדינה, הגורסים כי איסור על נישואים חד-מיניים הוא בגדר חקיקה דתית שאינה מעניינה של המדינה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ביטון, "השפעתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו על מעמדם של זוגות חד-מיניים", קריית המשפט ב' 401 (2002).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ James G. Pawelski, Ellen C. Perrin, Jane M. Foy, Carole E. Allen, The Effects of Marriage, Civil Union, and Domestic Partnership Laws on the Health and Well-being of Children, Pediatrics 118, 2006-07-01, עמ' 349–364 doi: 10.1542/peds.2006-1279
  2. ^ "Inter-American Human Rights Court backs same-sex marriage". BBC News (באנגלית בריטית). 2018-01-10. נבדק ב-2021-05-23.
  3. ^ James G. Pawelski, Ellen C. Perrin, Jane M. Foy, Carole E. Allen, The Effects of Marriage, Civil Union, and Domestic Partnership Laws on the Health and Well-being of Children, Pediatrics 118, 2006-07-01, עמ' 349–364 doi: 10.1542/peds.2006-1279
  4. ^ James G. Pawelski, Ellen C. Perrin, Jane M. Foy, Carole E. Allen, The Effects of Marriage, Civil Union, and Domestic Partnership Laws on the Health and Well-being of Children, Pediatrics 118, 2006-07-01, עמ' 349–364 doi: 10.1542/peds.2006-1279
  5. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2011-05-11
  6. ^ MEMBER RESOLUTION AND OPINION POLL, web.archive.org, ‏2007-08-12
  7. ^ Statement on Marriage and the Family - Connect with AAA, www.americananthro.org
  8. ^ Princeton University M. A., University of Pennsylvania B. A., Arguments Against Gay Marriage: Marriage Is for Procreation, Learn Religions (באנגלית)
  9. ^ Andy Coghlan, Gay brains structured like those of the opposite sex, New Scientist (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ Mary Ann Lamanna, Agnes Riedmann, Susan D. Stewart, Marriages, Families, and Relationships: Making Choices in a Diverse Society, Cengage Learning, 2014-01-17, ISBN 978-1-305-17689-8. (באנגלית)
  11. ^ Statement on Marriage and the Family - Connect with AAA, web.archive.org, ‏2019-12-28
  12. ^ James G. Pawelski, Ellen C. Perrin, Jane M. Foy, Carole E. Allen, The Effects of Marriage, Civil Union, and Domestic Partnership Laws on the Health and Well-being of Children, Pediatrics 118, 2006-07-01, עמ' 349–364 doi: 10.1542/peds.2006-1279
  13. ^ Children raised by same-sex parents do as well as their peers, study shows, the Guardian, ‏2017-10-22 (באנגלית)
  14. ^ Major long-term study: Kids with lesbian parents grow up to be happy adults, Motherly, ‏2018-07-23 (באנגלית)
  15. ^ "Children of same-sex couples are happier and healthier than peers, research shows". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2021-05-23.
  16. ^ Same-sex Parents and Their Children, web.archive.org, ‏2019-06-16
  17. ^ Julia Raifman, Ellen Moscoe, S. Bryn Austin, Margaret McConnell, Difference-in-Differences Analysis of the Association Between State Same-Sex Marriage Policies and Adolescent Suicide Attempts, JAMA pediatrics 171, 2017-04-01, עמ' 350–356 doi: 10.1001/jamapediatrics.2016.4529
  18. ^ 1 2 3 4 5 6 William N. Eskridge, A History of Same-Sex Marriage, Virginia Law Review Vol. 79 No. 7, עמ' 1419-1513
  19. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 John Boswell, Same-Sex Unions in Premodern Europe, Vintage Books, 1994
  20. ^ סוכנויות הידיעות‏, היסטוריה באקוודור: העליון אישר נישואים חד-מיניים, באתר וואלה‏, 13 ביוני 2019
  21. ^ סוכנויות הידיעות, היסטוריה בקוסטה ריקה: הותרו נישואים חד-מיניים, באתר ynet, 26 במאי 2020
  22. ^ ברוב גדול ניתן אישור לנישואים חד-מיניים ולאימוץ על ידי זוגות הומואים וואלה, 22.12.04
  23. ^ DAVID AGREN, "Mexican States Ordered to Honor Gay Marriages", The New York Times, August 10, 2010
  24. ^ Portugal's president ratifies gay marriage law(הקישור אינו פעיל, 29.2.2020)
  25. ^ "Iceland parliament votes for gay marriage", IceNews, 11 June 2010
  26. ^ "תקדים באמריקה הלטינית: נישואי גייז בארגנטינה", ynet,‏15 ביולי 2010
  27. ^ You may now kiss the groom באתר הקופנהגן פוסט (באנגלית)(הקישור אינו פעיל, 29.2.2020)
  28. ^ "Gender-Neutral Marriage Law Possible by 2012". YLE. נבדק ב-2 ביולי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Le Luxembourg devrait autoriser les mariages homosexuels
  30. ^ צרפת: הממשלה אישרה נישואים בין בני אותו מין
  31. ^ אתר למנויים בלבד אי-פי, בריטניה אישרה נישואים חד-מיניים, באתר הארץ, 17 ביולי 2013
  32. ^ "Estonia first ex-Soviet state to legalise gay marriage". BBC News (באנגלית בריטית). 2014-10-09. נבדק ב-2021-02-21.
  33. ^ Finland legalises gay marriage(הקישור אינו פעיל, 29.2.2020)
  34. ^ אתר למנויים בלבד רויטרס, אי-פי, אירלנד אישרה במשאל עם נישואים חד-מיניים, באתר הארץ, 23 במאי 2015
  35. ^ Marriage Equality Comes to Greenland, 26 May 2015
  36. ^ ""עברנו דרך ארוכה": מלטה אישרה נישואי זוגות חד-מיניים - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. נבדק ב-2017-07-13.
  37. ^ מערכת וואלה‏, מסצ'וסטס מכירה רשמית בנישואים חד מיניים, באתר וואלה‏, 17 במאי 2004
  38. ^ Connecticut Legalizes Same-Sex Marriage", 365gay, 10.10.2008(הקישור אינו פעיל, 29.2.2020)
  39. ^ "Chief justice denies stay of District's same-sex marriage law", Washington Post, March 3, 2010
  40. ^ סוכנויות הידיעות, היסטוריה: במרילנד ומיין אישרו נישואים גאים, באתר ynet, 7 בנובמבר 2012
  41. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, ארה"ב: כבר 30 מדינות מתירות נישואי גייז, באתר ynet
  42. ^ Snow, Justin (16 בינואר 2015). "Supreme Court to hear same-sex marriage cases". Metro Weekly. נבדק ב-16 בינואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ אתר למנויים בלבד רויטרס, פסיקה היסטורית בארה"ב: בית המשפט העליון הכיר בנישואים חד-מיניים, באתר הארץ, 26 ביוני 2015
  44. ^ בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים
  45. ^ עו"ד רוזנר דרזנר, הכרה בסטטוס נישואין של בני זוג מאותו המין בישראל באתר דין – עורכי דין ומידע משפטי בישראל. ‏29/08/2010
  46. ^ "Homosexuality an Aberration for Many Israelis", Angus Reid, August 08, 2009(הקישור אינו פעיל, 29.2.2020)
  47. ^ חדשות 2, ‏בחירות 2013: אילו מפלגות בעד נישואים חד-מיניים ומי מתנגד?, באתר ‏מאקו‏, 8 בינואר 2013
  48. ^ יאיר פרי, ‏ח"כים למען הקהילה הגאה: "מבטיחים שוויון - לא מצליחים לקיים", באתר ‏מאקו‏, 6 בינואר 2013
  49. ^ הארץ, האם התא המשפחתי הלסבי טוב יותר לילדים?, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2009