משתמש:קודקוד צהוב/ארגז חול/מורשת הזירה הימית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


פתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לציבור הישראלי חסר מידע רב על נושאים ימיים. התחום נחשב נחלתם של מומחים. נושאים רבים אינם ידועים כי לא הועלו על הכתב. ספרי הזכרונות שפורסמו מעטים ונכתבים מנקודת ראותו של הכותב שצרה מלייצג את כלל הזירה הימית. לוויקיפדיה יש את הפוטנציאל להוות מקור מידע מלא על מרבית הנושאים בעולם. הוויקיפדיה חשובה יותר מאנציקלופדיה במחשב. היא יכולה להוות ריכוז מידע אולטימטיבי לנושאים השונים.

שאיפתנו להרחיב את הידע בציבור על תחום הימאות התובלה והלחימה בים והוויקיפדיה מאפשרת להציג את המידע שהצטבר מחומר כתוב ומחוויות מניסיון אישי. צורת העבודה באתר פתוח מאפשרת לשתף פעולה בעבודת צוות, כמו שאנו יודעים לעשות בכלי השיט.

חלק מהספרים והמאמרים המהווים את המקורות נכתבו על ידי אנשים ללא השכלה ימית. הכתיבה ההגהה ההפקה והוצאה לאור הן תהליך יקר ולא תמיד משתלם. גם אדם מקצועי אשר כותב לבד ילוו טעויות את כתיבתו. הכתיבה במחשב והפצתו באתר האינטרנט מאפשר החלפת דעות וריכוז חומר ממקורות שונים. העובדה שהכתוב בערך ניתן לתיקון ותמונות יכולות להיות מוחלפות ללא כל הוצאות מאפשרת שיפור מתמיד.

עקרונות לערכי הזירה הימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השאיפה היא שערך רלוונטי לזירה הימית יהיה ברור, נכון, מלא ומעניין.

  • ברור- שמובן לקורא הסביר גם אם לא רכש השכלה ימית,
  • נכון - בדוק ומאומת במקורות שונים ולא מייפה את המציאות לנוחיות הכותב.
  • מלא - מקיף ומזכיר את כל מה שנוגע לנושא לא רק עובדות אלא גם משמעויות.
  • מעניין – לקוראים על ידי הוספת תמונות וקישורים לערכים אחרים.

התייחסות והזמנה לעדכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברים מוזמנים להשתתף ולתרום שיפורים וערכים חדשים. עדיפויות לכתיבה להלן:

  • ערכים ששמותיהם כתובים באותיות רגילות מהווים ערך ראוי שנכתב בעבר וייתכן ויש מקום לשיפורים.
  • ערכים ששמותיהם כתובים באותיות מודגשות עברו שדרוג בעת האחרונה וממלאים את ארבעת העקרונות הכתיבה.
  • ערכים ששמותיהם כתובים באותיות מלוכסנות קצרים חלולים ויש מקום רב לשיפור.
  • ערכים ששמותיהם כתובים באותיות אדומות אינם כתובים כלל יש צורך ליצור אותם מהתחלה.

מאוד ייתכן שיש נושאים נוספים הקשורים לזירה הימית, ראויים לערך ואינם רשומים כאן. נא להסב את תשומת לבנו כדי להוסיפם במקומם.

הערכים בזירה הימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בים ובעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצרי ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצרי ים, מצרי מלאקה, מצר מגלן, תעלת למאנש, מצר דובר, מצר הורמוז, מצר ברינג, באב אל מנדב, מצר גיברלטר, מצרי טיראן מחסום התמזה, התעלה הקלדונית, לשון הים של פורת', ים האלמוגים.

נמלים ומספנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל פורטסמות', נמל מאלברי, קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי, בסיס הצי הרוסי בנמל טרטוס.

ציוד ימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורפדו, טורפדו מאויש "חזיר", פריסקופ, סונאר, מוקש ימי, מיקום דינמי, תותח ימי, תותח מרדף, תותח אורליקון, תותח אוטו מלרה 76 מ"מ, טיל נגד ספינות, אשנב תותח (באונייה), מצפן, סקסטנט, דגל ימי, מפה ימית, כרונומטר, PILOT BOOK[1], רשימת המגדלורים, רשימת תחנות אלחוט [2], מזוט, מבדוק ( שיכלול גם סינקרוליפט), חרטומן (ימאות), פיתה (ימאות), מפרש, נס השירות הפעיל, שולחן בקרת אש.

מושגים ימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמה ימית, ספן, שובר גלים, אי מלאכותי, מגדלור, טקטיקה ימית, מרינה, תפוסה, הדחק (כלי שיט), מטח דופן, היקשרות (ימאות), איתות אור, הידרוגרפיה, אקוסטיקה תת-מימית, ועדת קו האורך, ניווט אסטרונומי, ניווט חופי, שלל ימי (חוק), שודדי ים, פריבטיר, שודדי ים ברברים, שודדי הים הקאריביים, רוג'ר העליז, השקה (אונייה), הסגר (מלחמה), אמנת סן רמו, מחלת הים, רפואה היפרברית, רפואת צלילה, האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים SOLAS,מערכת עולמית לקריאות מצוקה בים GMDSS, מוקד תיאום הצלה RCC, שייטת, פלגה (חיל ים), אזור כלכלי בלעדי EEZ. קומודור (דרגה), אדמירל, חיל ים, קייפסייז, מרשם לוידס.

כלי שיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג כלי שיט: אונייה, אוניית מערכה, נושאת מטוסים, משחתת, סיירת (אונייה), פריגטה, קורבטה, טרפדת, רחפת, גוררת, צוללת גרעינית אוניית צובר, אוניית צובר מעורבת, אוניית גלנוע, אוניית ביבו, היאכטה המלכותית בריטניה, קווין מרי 2.

כלי שיט בתקופות קודמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינת מלחמה, אוניית קו, אוניות הקו בצי הבריטי, שיטת דירוג האוניות בצי המלכותי הבריטי, ספינת משוטים, אוניית מפרשים, סקונר, סלופ מלחמתי, ספינת הרעשה, ספינת תותחים, ספינת רקטות, קרוולה, תלת-חתרית, ליבורנה, בריג, בריג תותחים, בריגנית, גאליוט, גליאצה, גליאון, קוג, קאראק, הספינה העתיקה ממעגן מיכאל.

חילות ים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצי המלכותי הבריטי, צי ארצות הברית, משמר החופים של ארצות הברית, הצי הסובייטי, חיל הים המצרי, חיל הים הסורי, הצי השישי של ארצות הברית, הצי הצרפתי, צי הים השחור, הצי הלבן הגדול, חיל הים הגרמני, הצי הקיסרי היפני, הצי המלכותי האוסטרלי, הצי היפני המשולב,.

כלי שיט בציים אחרים: האמיר פארוק, סקורי, קומאר, אוסה, שולת מוקשים, מקשת, יורקטאון (CV-5), לקסינגטון (CV-2), שוקאקו, זואיקאקו.

בתי ספר ימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הימי בצ'יוויטווקיה, מכללת המלחמה הימית USNWC, האקדמיה הימית של ארצות הברית.

הוגי דעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפרד תייר מהן, ג'וליאן קורבט, אדוארד ליטוואק, נורמן פולמר,

ימאים בציי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישל הווארד, סרגיי גורשקוב, סטיפן מקרוב, ג'רמי בורדה, הוריישו נלסון, לואי מאונטבטן, שיגיושי אינואואה, פרנק ג'ק פלטצ'ר, תומאס קינקייד, .

קרבות ומבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמדה הגדולה, המלחמה הברברית הראשונה, קרב צושימה, מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה, המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939–1945), הקרב הימי על גוודלקנל, פרויקט אזוריאן, טביעת הצוללת האמריקנית טרשר, טביעת הצוללת הרוסית קורסק, טביעת הצי האנגלי ליד איי סילי (1707), קרב כף סנט וינסנט, קרב לפנטו, טיטניק, הטבעת אוניות הצי הצרפתי בטולון, פרויקט אזוריאן, תקרית נהר היאנגצה ייבוש קרקע בנמל ולינגטון, קרב ים האלמוגים קרב מידוויי, .

הפלגות וארועים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסע הצי הבלטי, מרוץ היאכטות סידני-הובארט, טביעת המעבורת טויה מארו, השריפה באונייה גנרל סלוקוםהתאונה בנושאת המטוסים פורסטל (1967)

הזירה הימית ועם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלים ודגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלים ואותות בחיל הים הישראלי, דגל צי הסוחר הישראלי , דגלי הקוד הבינלאומי, דגל מפקד חיל הים, נס הקצין הבכיר.

מוסדות ספנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צי עברי, חיל הים, הצי הישראלי, המוסד לעליה ב', החבל הימי לישראל, האגודה למחקר תת-ימי בישראל, מחנה המעצר בעתלית, החוליה לחבלה ימית, כ"ג יורדי הסירה.

'חברות ספנות - צים, אל-ים אניות, חברה לשירות ימי עתיד, מספנות ישראל.

נמלי הים - נמל אשדוד, נמל חיפה, נמל אילת, נמל אשקלון, נמל חדרה, נמל תל אביב,

מרינות - מרינה עכו, מרינה "שביט" חיפה, מרינה הרצליה, מרינה תל אביב, מרינה אשדוד, מרינה אשקלון, מרינה אילת.

חינוך ומורשת: בית הספר הימי בצ'יוויטווקיה, המוזיאון הימי הלאומי , מוזיאון ההעפלה וחיל הים, בית הספר הימי זבולון, בית הספר לקציני ים עכו, בי"ס ימי מבואות ים, בי"ס אורט ימי אשדוד, מערכות ים, מכון וידרא.

עמותות ימיות- אגודת יורדי ים זבולון, צופי ים, ההתאחדות הישראלית לצלילה, איגוד השיט, עמותת חיל הים, עמותת העטלף, עמותת דולפין, עמותת בוגרי בי"ס קציני ים, עמותת ידידי בי"ס מבואות ים.

מכוני מחקר ורפואה - המכון לרפואה ימית, המכון לחקר ימים ואגמים

מצבות זיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יד לחללי חיל הים, אנדרטת הצוללת אח"י דקר, האנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה, האנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה (תל אביב), האנדרטה לזכר רב החובל פיליפ עירון, יד לחללי אסון השייטת, אתר ההנצחה לימאי צי הסוחר, פסל-ים, אנדרטה לזכר חללי המשחתת אילת, אנדרטה לחללי אסון משאית התחמושת.

כלי שיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר ציון (אונייה), טביעת האונייה מצדה, מינרל דמפייר, טביעת האנייה השלושה, טביעת האנייה מסדה

כלי שיט תקופת טרום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניות מעפילים 1947[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערכי אוניות המעפילים הושקעה תשומת לב רבה וכולם ראויים להכתב באותיות מודגשות.
אוניית מעפילים, ביריה (אוניית מעפילים) אף-על-פי-כן (אוניית מעפילים), אקסודוס (אוניית מעפילים), בן הכט (אוניית מעפילים), גאולה (אוניית מעפילים), המעפיל האלמוני (אוניית מעפילים), הפאנים, הפורצים (אוניית מעפילים) התקוה (אוניית מעפילים), חיים ארלוזורוב (אוניית מעפילים), י"ד חללי גשר הזיו (אוניית מעפילים), יהודה הלוי (אוניית מעפילים), כ"ט בנובמבר (אוניית מעפילים), לא תפחידונו (אוניית מעפילים), לנגב (אוניית מעפילים), מדינת היהודים (אוניית מעפילים), מולדת (אוניית מעפילים), מורדי הגטאות (אוניית מעפילים), עליה (אוניית מעפילים), עצמאות (אוניית מעפילים), קדימה (אוניית מעפילים), קיבוץ גלויות (אוניית מעפילים), שאר ישוב (אוניית מעפילים), שבתאי לוז'ינסקי (אוניית מעפילים), שיבת ציון (אוניית מעפילים), תיאודור הרצל (אוניית מעפילים),

אוניות מעפילים ועליה בשנת 1948[עריכת קוד מקור | עריכה]

בונים ולוחמים (אוניית מעפילים), האומות המאוחדות (אוניית מעפילים), טירת צבי (אוניית מעפילים), יחיעם (אוניית מעפילים), ירושלים הנצורה (אוניית מעפילים), ל"ה גיבורי גוש עציון, לניצחון, לקוממיות, מדינת ישראל (אוניית מעפילים), משמר העמק (אוניית מעפילים), נחשון (אוניית מעפילים).

כלי שיט חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי שיט בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקיפדיה מקבלת ברצון ערך על כל כלי שיט שיש לו שם:

כלי שיט של חיל הים הישראלי

ספינות משמר וטרפדות: במקום ערך נפרד קטן סוכם להכין טבלה בערך שייטת הטרפדות, בה יפורטו כלי השיט הקטנים לפי סדר הכניסה לשירות.

נחתות:במקום ערך נפרד קטן סוכם להכין טבלה בערך שייטת הנחתות, בה יפורטו כלי השיט הקטנים לפי סדר הכניסה לשירות. עם זאת במידה ויש למישהו עניין ומוכן להשקיע ניתן לכתוב על כל כלי שיט בנפרד.

נחתות 36 מטר: עציון גבר פ-51, קיסריה פ-53, שקמונה פ-55,

נחתות 60 מטר: אח"י אשדוד פ-61, אח"י אשקלון (פ-63), אח"י אכזיב (פ-65),

נחתת 90 מטר: אח"י בת שבע (פ-57)

נחתות אמריקאיות (אבו נפחאות): אח"י אופיר (פ-91), אח"י שבא (פ-93), אח"י תרשיש (פ-95)

גוררות: אח"י מיכל.

סירות חמושות: צרעה (כלי שיט), ציפור (כלי שיט), יתוש (כלי שיט) סנונית נשק, סירת מחץ.

אוניות ראשונות: אח"י אילת (א-16), אח"י אף על פי כן .

הקורבטות: אח"י מעוז (ק-26), אח"י הגנה (ק-20), אח"י ווג'ווד (ק-18), וציידת צוללות אח"י נגה (ק-22).

הפריגטות- 1948 עד 1958: אח"י מבטח (ק-28), אח"י משגב (ק-30), אח"י מזנק (ק-32).

המשחתות- 1956 עד 1969: אח"י אילת (ק-40), אח"י יפו (ק-42), איברהים אל-אוול.

כלי שיט מתקופת הטילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינת טילים, ספינות שרבורג, ספינות סער.

דגמים: סער 1, סער 2, סער 3, סער 4, סער 4.5, סער 5,

סער 2 שהחלו כסער 1: אח"י מבטח, אח"י משגב, אח"י מזנק,

סער 2: אח"י אילת (סער 2), אח"י חיפה (סער 2), אח"י עכו,

סער 3: אח"י סער, אח"י סופה (סער 3), אח"י געש, אח"י חרב (סער 3), אח"י חנית (סער 3), אח"י חץ (סער 3).

סער 4: אח"י רשף, אח"י קשת, אח"י רומח (סער 4), אח"י כידון (סער 4), אח"י תרשיש (סער 4), אח"י יפו (סער 4), אח"י ניצחון, אח"י עצמאות (סער 4), אח"י מולדת, אח"י קוממיות

סער 4.5 דגם חוחית (נושאית מסוק):, אח"י עליה, אח"י גאולה

סער 4.5: אח"י קשת (סער 4.5), אח"י רומח (סער 4.5) , אח"י חץ (סער 4.5) , אח"י חרב (סער 4.5), אח"י תרשיש (סער 4.5), אח"י סופה (סער 4.5)

קורבטות טילים: אח"י להב, אח"י חנית, אח"י אילת (סער 5)

ספינות ביטחון שוטף: ספינות סיור: דבור (כלי שיט), דבורה (כלי שיט), נחשול (ספינה), שלדג (כלי שיט),

פרויקטים: שלכת (פרויקט), זיוונית, סער 72, פריגטות המגן

כלי שיט נוספים ומטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלים מיוחדים: פרוטקטור (כלי שיט).

אוניות עזר: , אח"י בת גלים II, אח"י בת-ים, אח"י מעוז II, אח"י נגה.

אוניות סוחר: מינרל דמפייר.

מטוסים: ווסטווינד, מסוק דולפין, מסוק עטלף.

צוללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוללת, שייטת הצוללות, אח"י תנין (צ-71), אח"י רהב (צ-73),

הצוללות מסדרת T, אח"י לווייתן (צ-75), אח"י דולפין (צ-79) , הצוללות מסדרת גל גל (צוללת), אח"י תנין - צוללת מסדרת גל,

הצוללות מסדרת דולפין, אח"י דולפין (1999), אח"י לווייתן (1999), אח"י תקומה (2000), אח"י תנין (2012), אח"י רהב (צוללת מסדרת דולפין).

צוללת ולטר, תא דלק, מערכות הנעה לצוללות ללא תלות באוויר חיצון.

יחידות חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספן מטה, מספן ים, מספן מודיעין, מספן הציוד, מספן כוח אדם, שייטת ספינות הטילים, שייטת הצוללות, שייטת 13, פלגה 916, פלגה 915, פלגה 914,

בסיס אשדוד, בסיס חיפה, זירת ים סוף, מרכז מחשבים חיל הים - ממח"י, יחידת האיתור התת-מימית, סנפיר (יחידה), מערך השליטה הימית, יחידת שליטה ימית - יש"י, מספנת חיל הים, בסיס הדרכה חיל הים, מכון לרפואה ימית, בי"ס צור ים, קורס חובלים, בית הספר לפיקוד ימי.

יחידות ישנות שפורקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שייטת המשחתות, שייטת הנחתות, פלגה 788, שייטת הטרפדות, יחידת הנצלה ימית, בסיס דפנה.

גופים בשתוף פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טייסת 193, יחידת השיטור הימי.

קרבות ומבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההעפלה

עצמאות וסיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות- הזירה הימית במלחמת העצמאות, מבצע שודד, טיבוע האמיר פארוק, פגיעה באיגריס, שחרור עין גדי.

שנים ראשונות: - פרשת הספינה בת גלים, שביתת הימאים (1951).

במלחמת סיני: - הזירה הימית במלחמת סיני, איברהים אל-אוול, חילוץ מיג 15 מימת ברדוויל.

כנרת: - חילוץ ספינת המשמר בכנרת, מבצע כנרת.

במלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזירה הימית במלחמת ששת הימים, תקרית ליברטי, פעולת פורט סעיד (1967), קרב רומני (קרב ימי), .

במלחמת ההתשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזירה הימית במלחמת ההתשה, טביעת הצוללת דקר, טיבוע המשחתת אילת, טיבוע ספינת הדיג אורית,אסון משאית התחמושת, מבצע קשת אווירי, מבצע רביב, מבצע בולמוס 5[3], הפשיטה על האי גרין, מבצע אסקורט.
הוספת החלק הימי במבצעים מבצע ברדס 54-55, מבצע אביב נעורים ומבצע ברדס 20.

במלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים, קרב לטקיה, קרב פורט סעיד, קרב דמיאט, הפגזת החוף הסורי ב-11 באוקטובר, קרב מרסה תלמאת, תקיפת מעגן ראס-ע'ריב, מבצעי מגבית, מבצע ליידי.

בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות הימית במבצע ליטני, הפיגוע במלון סבוי, חסימת אגיוס דמטריוס.

במלחמת לבנון הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזירה הימית במלחמת לבנון, חטיפת ספינת המחבלים אנג'ל,

בין מלחמות לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע מתח גבוה, מבצע כחול וחום, אסון השייטת, קארין איי, מבצע דרך נץ, חסימת האוניה אטבירוס, הקרב בג'נין 2002, תפיסת ספינת המחבלים אנג'ל, מבצע ארבעת המינים, הוספת הקטע הימי למבצע הצגת תכלית, חיסול אבו ג'יהד,

במלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזירה הימית במלחמת לבנון השנייה, פשיטת שייטת 13 בצור (2006),

בעת הנוכחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשט לעזה (2010) הכולל את חסימת מאווי מרמרה, המשט לעזה (2011), מבצע חוק ברזל, מבצע חשיפה מלאה.

הפלגות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע קולומבוס ביקור שייטת 1 בארצות הברית 1951, סיוע חיל הים הישראלי לנפגעי הרעש באיי יוון ב- 1953, מבצע שנונית 1956.

מבצע מוניטין, מבצע בציר ענבים, מבצע יופי - ספינות סער 2 סביב אפריקה הפלגת ציפור עדן -העברת 3 נחתות 60 מטר, לאילת סביב אפריקה בשנת 1974.

מבצע פעמון החירות, מבצע הולנדי מעופף.

מבצעי בואך לשלום -העברת ספינות ח"י בתעלת סואץ.

ימאים מפקדים ואנשי ספנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם זכאי, פיורנצו קאפריוטי, מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי, אדמונד וילהלם ברילנט, מילה ברנר, אברהם לוקסמבורג, יהושע להב , ג'ו נוביק, מתנדבי היישוב לצי המסחרי המגוייס.

מפקדי חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשון זק \ פול שולמן, שמעון פרס/מוניה מרדור, שלמה שמיר, מרדכי לימון, שמואל טנקוס, יוחאי בן-נון , שלמה אראל, אברהם בוצר, בנימין תלם, מיכאל ברקאי, גדעון רז זאב אלמוג, אברהם בן-שושן, מיכה רם, עמי אילון, אלכס טל, ידידיה יערי, דוד בן בעש"ט, אלי מרום, רם רוטברג.

מפקדי שייטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי שייטת המשחתות : צבי קינן, יצחק רהב, מנחם כהן (קצין), נפתלי רוזן.

מפקדי שייטת 13 : שי אלבז, נבו ארז, אהרון בן יוסף, שי ברוש, צבי גבעתי, אורי גיל, רן גלינקא, אלי גליקמן, יואב גלנט, שאול זיו, עוזי לבנת, רפי מילוא, חנינא עמישב, יעקב עציון, דוד פרומר, דרור פרידמן, ארז צוקרמן, יצחק רהב, , גדי שפי, דב שפיר.

מפקדי שייטת הצוללות: יוסף דרור, הדר קמחי, אברהם דרור, ישראל לשם, דורון עמיר, שאול חורב, מיכאל קיסרי, חיים כפיר, ניר מאור, דוד לוריא, אורי דיסטניק, יובל צור, אייל בן ציון, יהונתן ורט, עמית פרבר, עודד גור לביא.

מפקדי שייטת ספינות הטילים: הדר קמחי, שבתאי לוי, מיכאל ברקאי , אלי רהב, מיכאל לצרוס, חיים שקד, זאב יחזקאלי, אריה רונה, שמעון מאיר, שאול חורב, יוסי לוי, רוני איכר, יעקב גואז, חזי משיטה, נועם פייג, רן בן יהודה, אבי ארזוני, דני מעוז, אילן שריקי, אלי שרביט, דוד סלמה, יובל הראל (קצין), זיו רותם.

מפקדי שייטת הנחתות: יצחק גזית, יהודה בן-צור, ברוך ברושי, מייק אלדר,

ראשי מספנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל אביר, רפי אפל, אברהם אשור, ראובן אשכנזי, חנוך בן אליהו, אבריאל בר יוסף, אלי לוי, שמואל ינאי (להוסיף תמונות), יוסי וייס, יוסי לוי (קצין), רמי לונץ, ג'ו נוביק, אריה קפלן (קצין), יעקב שפי (קצין), ומיכל תשובה.

ימאי חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכונת הצניעות בולטת אצל מרבית מייסדי החיל ומפקדים עד היום. הצטברות הצניעות בתחום האישי גורמת לחוסר מידע והערכת חסר לחיל הים ולזירה הימית בכללותה. התייחסות הויקיפדים שיש מקום לערך על אנשים שיש בהם עניין לציבור. בדרך כלל מרמת אל"מ אבל לא רק:- קיבלו צל"ש, כתבו ספרים, פעלו בתחום אחר או פשוט הוזכרו בערכים אחרים. להלן רשימת האישים בקבוצת ימאי חיל הים:
אילן אגוזי, דרור אלוני, זאב אלמוג (אברוצקי), יוסף אלמוג, יצחק אלמוג (קורל), עודד אמיר, אמנון בן ציון, יוסף בן שמואל, חיים געש, יצחק דביר, יוסף דרור, אליעזר חודורוב, עובד יושע, שלמה יעקבסון, כתריאל יפה, יעקב כהנוב, יהודה מלמד, משה מרום, יקותיאל נץ, סמי עופר, חרות צמח, אלי רגב, עובד יושע, חיים רומנו (מנהל), אליהו ריקה, יצחק שושן וחיים שחל.

אנשי הספנות העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנריקו לוי, זאב הים (רב חובל), צבי שידלו, עמנואל קלמפרר, אברהם אריאל, נפתלי וידרא, יהודה רותם, מאיר שש, עזריה רפפורט, מיכה לימור, שי חורב, יגאל מאור, יצחק (אייק) אהרונוביץ', מרטין אקדיש, יינץ בורכרד, פיליפ עירון.

תומכים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפטן סטיב, פליקס אמיו, מרטין סיאם,

מידע והנחיות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מומלצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסימן המציין בוויקיפדיה העברית כי מדובר ב"ערך מומלץ". יופיע תמיד בראש הערך מצד שמאל ושוב יופיע בסופו.

הגדרת ערך כ"מומלץ" נעשית לאחר דיון בדף השיחה של הערך. המשתמשים מביעים דעתם ומתקבלת החלטה. כרגע ישנם 705 ערכים מומלצים מתוך 180,606 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 256 ערכים (0.39%) הוא ערך מומלץ. מתוכם נוגעים לזירה הימית, הערכים:מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה , שייטת ספינות הטילים, אוניית מערכה, אוניית צובר, טורפדו, אוניית מערכה, טביעת הצוללת דקר, ספינות שרבורג וספינות סער.

הנחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הערך - מנגנון החיפוש בוויקיפדיה מחייב לרשום את שם הערך באיות מדויק. שינוי באות, מקף, סוגרים או פסיק כבר אינו מכיר. לכן כדאי לבדוק תחילה במנגנון חיפוש גוגל.

שמות המפקדים – בספרות העולמית שככל פעם שמוזכר שם אניה מופיע בסוגריים שם המפקד בעת האירוע. במאמרים המתארים פעילות ימית של חיל הים חסרים לרוב שמות המפקדים. היות לספינות, בניגוד לטנקים ומטוסים יש שם, קיימת נטייה להסתפק בו ולשכוח את שם המפקד. וכאשר תרצה לבדוק נושא או להזמין מרצה צריך לדעת עם מי לדבר. החלטות נעשות על ידי אנשים ובשביל אנשים וכדי שיהיה מעניין צריך לרשום אותם גם אם זה מסבך מעט את הניסוח. סא"ל ד"ר אזרן כוכבי מרכז פעילות מורשת ומשלים את שמות המפקדים ליחידות חיל הים בתקופות השונות ויכול לעזור בעניין הזה. הרשימה מתעדכנת על ידי כוכבי ונמצאת במוזיאון ההעפלה וחיל הים.

עדיפויות – מציע לחברים לטפל בנושאים שיש עניין אליהם.

בקרת נזקים, עד לשיפוץ כללי – הרישום לוויקיפדיה מהוה כעין התנדבות. ויקיפד הקורא ערך ומוצא בו פגם יעשה מאמץ לתקן את הפגם מוקדם ככל האפשר. כשעוברים על ערך ויש מה לתקן ההמלצה היא לא לחכות לשיפוץ הכללי ולעשות מייד בקרת נזקים.

דף השיחה - בערכים רבים תמצא עניין בקריאתו לא פחות מהערך עצמו. זה המקום להכניס הערותיך לגבי נושאים במחלוקת. לפתוח לעריכה את הרישום האחרון להוסיף ==כותרת חדשה== לרשום התייחסות ולחתום ב ארבעה סימני ~ רצופים היוצרים אוטומטית את חתימת המשתמש. לאחר הכתיבה יש לבדוק בתצוגה מקדימה ואז לקבוע ב שמירה.

מקורות - ויקיפדיה אינה רואה עצמה כמקום לפרסום מחקר ראשוני אלא יצירת ערך מסודר ומאורגן קל נוח ומלא לנושא. כדאי לתמוך את הערך בציון המקור. לתת את המחבר, שם הספר או המאמר ומספר העמוד. בשתי צורות לבחירה: תחת כותרת לקריאה נוספת או בהערה | המקור הנו .... בציון המקור אינך קובע עמדה לגבי שאר הכתוב במאמר\בספר. כאשר ידוע לך שהמקור טועה תוכל להוסיף הסתייגות בהערה. אתרי עמותות הימיות ופרטיים יכולים להוות מקור להרחבת ידע בנושא.

אזכור הערך בוויקיפדיה - מומלץ לציין את הערך בוויקיפדיה בהרצאה או במאמרים המתפרסמים במקומות אחרים. ידוע כי אנשי האקדמיה אינם אוהבים התייחסויות לוויקיפדיה בעבודות הסטודנטים. חלקם מצפים שהסטודנט יגלה מקורות נוספים. הסתיגויות אחרות ניתן ליחס לקנאת סופרים. נראה שהזמן עובד לטובת הוויקיפדיה והיא מתקבלת כמקור מהימן.

קשר ישיר בין משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתתפות בוויקיפדיה - לפני תחילת העבודה בוויקיפדיה חשוב לרשום את עצמך כמשתמש המונח שהנו תרגום מאנגלית אך למעשה הכוונה למשתתף. לקראת הרישום יש לבחור שם. מומלץ לא להסתפק בשם הרגיל אלא לבחור שם ספרותי קצר. הדבר יתן לך חופש להביע דעה כצד משוחרר מאני העצמי. לזכור את הסיסמה לקראת הכניסות הבאות. המחשב שלך יזכור אותך. הרישום אינו מחייב תשלום. ויקיפדיה תשמח לקבל תרומה כפי שתראה בהמשך.

לצורך יצירת שיתוף פעולה כדאי ללמוד עם מי אתה מתכתב. גם בדף השיחה לא רצוי להתנצח. כאשר מתפתח ויכוח בין שני כותבים אפשר לקיים קשר באמצעות דף השיחה של המשתמשים: ניתן ליצור קשר עם משתמשים מסוימים באמצעות דף שיחת המשתמש שלהם. כדי להגיע לדפי שיחה אלו, יש ללחוץ על שם המשתמש ולבחור בלשונית "שיחה" שבראש הדף (או הקלידו בתיבת החיפוש "שיחת משתמש:" ואז את שם המשתמש או המשתמשת). או באמצעות כתובת דואר אלקטרוני: לאחר שתירשמו, תוכלו לבחור באפשרות "שלח דואר אלקטרוני למשתמש זה" המופיעה בתיבת הכלים (בצד ימין) בדף המשתמש המיועד.

עימותי עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחס מקצועי - ויקיפדיה הינה מערכת שכלתנית. כאשר יש יחס עמוק חיובי או שלילי כלפי נשוא הערך עדיף להימנע מלהתבטא בו. להבעת רגשות רומנטיים או תסכולים צריך לחפש מקום אחר. הוכחה לשכלתנות היא התופעה שבעת עימותים מנסים לסתור את הכתוב במישור הענייני כאילו לא היו הדברים מעולם. אחר כך עולים טיעונים במישור הבירוקרטי אין לכתוב תקדים במקום אחר. ורק כשנגמרים הטיעונים עוברים לתקיפה אישית על הכותב כדי להבהילו.

כותבים חדשים עלולים להיתקל במשתתפים ותיקים קיבעו לעצמם סמכויות על סמך כמות עריכות קודמות. או שליטה טובה יותר בתוכנה בה כותבים בוויקיפדיה. אתה עלול למצוא את דבריך נמחקים על ידי מי שלא מבדיל בין חרטום לירכתיים.

בקורת תמיד מרגיזה אך במקרים רבים הערך בעימות יוצא טוב יותר. לא יעיל לפתוח במלחמת מחיקות בה הכותב החדש בטוח מפסיד. בשביל זה יש את דף השיחה. צריך ואפשר לשכנע "עם עיקש תתעקש ועם פתל תתפתל" ולפעמים גם תשתכנע בעצמך לקבל את התיקונים.

נוכחתי שהערות המשתתפים תורמות והוויכוח מחייב לחשוב ולבדוק עוד פעם. במרבית הפעמים הצלחנו להגיע לעמק השווה.

נושאים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלאת תמונות וזכויות יוצרים - החשש בוויקיפדיה מתביעות לזכויות יוצרים מקשה על העלאת תמונות. בארצות הברית כל תמונות הממשל האמריקאי פתוחות לציבור. כדאי שיהיה כך גם עם תמונות של חיל הים. מנהל מוזיאון ההעפלה וחיל הים שהוא גם האחראי על המורשת בחיל הים הכריז שמרבית התמונות חופשיות להעלאה. בשעת רצון נעלה את העניין בפני מפקד חיל הים.

קטעים מתוך אתרים - גם חומר המועתק מאתרים אחרים נכנס לתחום הזכויות יוצרים.

ביטחון מידע - מרבית הנושאים שאנו עוסקים בהם כבר אינם בגדר חדשות. עם זאת כאשר יש ספק ניתן להפנות שאלה לביטחון מידע חיל הים.

התייעצות ובדיקה - כדאי להתייחס להכנת ערך בוויקיפדיה כעבודה קבוצתית. כמעט בכל נושא החוויות היו משותפות לחברים נוספים. יש הרבה שכל בחיל הים והוא מפוזר פחות או יותר שווה. אין לנו את החשש שמלווה עיתונאי שיגנבו לו את הסקופ. כמעט תמיד הערך משתפר בהתייעצויות. סיוע רב ניתן לקבל מתא"ל ניר מאור מנהל מוזיאון ההעפלה וחיל הים.


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ PILOT BOOK
  2. ^ תחנות אלחוט לשירות ימי
  3. ^ קצרמר בהיקף של 10 שורות חלול ושגוי

קטגוריה|הזירה הימית

קטגוריה |היסטוריה של עם ישראל