משולם בן קלונימוס
| לידה | בסביבות 950 |
|---|---|
| פטירה | בסביבות 1010 |
| תקופת הפעילות |
? – המאה ה־11  |
| השתייכות | חכמי אשכנז בתקופת הגאונים |
| תחומי עיסוק | פרשן תלמוד, פוסק |
| חיבוריו | פיוטים, שו"ת, פירוש למסכת אבות. |
  | |
רבי משולם בן קָלוֹנִימוּס (ידוע גם בכינויים רבנו משולם, "משולם הגדול", "משולם הרומי" וגם בכתיב חסר "משלם"; סביב 950 - סביב 1010, נולד בלוּקָא, איטליה, או במגנצא, גרמניה) היה פוסק בן תקופת הגאונים, פרשן המשנה ופייטן.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעט מאוד ידוע על תולדות חייו. השמות "קלונימוס" ו"משולם" חוזרים ומופיעים בשושלת משפחת קלונימוס (ואף בכינוי "הגדול")[1]. מקובל על רוב החוקרים שרבי משולם דנן הוא בנו של קלונימוס בן משה. משערים שמשה בן קלונימוס הוא בן המשפחה שהיגר מלוקא למגנצא, בערך בין השנים 900 ל-926, ועל כן ייתכן שרבי קלונימוס ובנו, רבי משולם, פעלו ממגנצא והיו מראשוני החכמים של יהדות גרמניה. עם זאת, יש לציין שיש גם מקורות לטענה שהם פעלו בלוקא.
גם לגבי שנת לידתו ושנת מותו הדעות חלוקות. צונץ מקדים את זמן מותו לשנת 975, אך מקובל היום להניח שנפטר בין השנים 1000 ל-1010[2].
על פי איגרת מרבי שמואל בן דנאן[3], מן הדור השני של מגורשי ספרד, כשהיה רבנו משולם בן ארבע עשרה, נלקח מאביו על ידי סוחרים שהוליכו אותו עמם לבבל. שם מכרוהו לנשיא וראש הישיבה שבבבל. בתחילה רבנו משולם היה אחראי על מטבחו, ובסתר היה מגיה בכתביו של ראש הישיבה על פי מה שלמד מאביו. שני תלמידים נשארו בסתר לגלות את זהות המגיה, וכשגילו שזהו רבנו משולם הושיבוהו עמם בישיבה. בשלב מסוים אף הוצעה לו בתו של הנשיא לאשה, אך רבנו משולם סירב להנשא שלא ברשות אביו. על פי האיגרת, רבנו משולם חזר למגנצא ונשא שם קרובתו והוליד ממנה בן ושמו תודרוס. והיה רבי תודרוס ראש ישיבה במגנצא אחר פטירת אביו.
בנו, רבי קלונימוס בן משולם הוא הידוע מהאגדה על רבי אמנון ממגנצא כמי שקיבל בחלום את התפילה ונתנה תוקף מפי מחברה.
קדם בדור לפוסקים הראשונים שחלקם חיו בתקופתו, כגון: רבנו גרשום מאור הגולה, הפייטן רבי שמעון בן יצחק (בן למשפחת "אבון" שהייתה מקושרת בקשרי נישואין למשפחת "קלונימוס"), ונחשב לגדול חכמי אשכנז בתקופתו.
| תקופת חייו של הרב משולם בן קלונימוס על ציר הזמן |
|---|
 |
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיצירתו נמצאו שרידים רבים באופן יחסי לבני תקופתו, בעיקר בגניזת קהיר. היא כוללת מספר תחומים: פסיקות במסגרת "שאלות ותשובות" (שו"ת), פיוטים ופירוש למסכת אבות. איגרת ידועה שלו ליהודי קושטא עוסקת בהתמודדות מול הקראים.
שו"ת
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבנו משולם היה מוכר בקהילות רבות וקיבל פניות מרחבי אשכנז. תשובותיו עוסקות בכל תחומי החיים, אך מתבלטים בהם שני נושאים: דיני ממון ומסחר (לדוגמה: דיון ב"מערופיה" - ציבור לקוחות, "קליינטורה") וסדרי הקהילה (כגון: סכסוך בין קהילת יהודי אַרְלְ - Arles שבצרפת לבין מסתפחים אל הקהילה). העיסוק בנושאים אלה נובע מהתעוררות חיי הקהילה היהודית באשכנז בתחילת האלף השני לספירה.
בתשובותיו הסתמך רבות על התנאים ועל הגאונים בני דורו. הוא הפנה שאלות לרב שרירא גאון ולבנו הרב האי גאון. תשובותיו נכתבו ברובן בעברית וחלקן בארמית.
חלק מתשובותיו מופיעות בספר הקדום "בשר על גבי גחלים".
פיוטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנים עשר פיוטים שלו נשתמרו. הם כוללים, בין השאר, קרובה (קדושתא) ליום כיפור הפותחת "אימיך נשאתי", שנאמרת במנהג אשכנז בשחרית של יום כיפור (בין חלקי הקרובה הם הפיוטים "מעשה אלהינו אין מי בשחק" ו'על ישראל אמונתו")[4], ושני סדרי עבודה "אמיץ כח" (שהתקבל במנהג אשכנז), ו"אשוחח נפלאותיך" שנאמר בימי הביניים בקצת קהילות. הוא חיבר גם מערכת יוצר מקיפה לפסח הפותחת "אפיק רנן" ובנויה על סדר שיר השירים (כחיקוי למערכת של רבי שלמה הבבלי "אור ישע מאושרים"). המערכת התקבלה במנהג אשכנז ואף בקצת קהילות צרפת ליום שני של פסח[5], ושתי זולתות על שעבוד מלכיות[6]. נוסף על כך, ישנן מספר סליחות החתומות בשמו, אך ייחוסן אליו אינו ודאי[7]. פיוטיו שייכים לאסכולה האיטלקית-אשכנזית היונקת מהפיוט שמקורותיו בארץ ישראל[8].
פירוש למסכת אבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפירושו למסכת אבות הגיעו אלינו חלקים מועטים בלבד. מחלקים אלה ניתן להסיק באופן עקיף שהפירוש הקיף את כל המסכת. בפירושו זה עולה בקיאותו הרבה במקרא.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי משולם בן קלונימוס בפרויקט בן-יהודה
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' משולם בר קלונימוס מלוקא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1167-1166, באתר היברובוקס
- ירמיהו מלחי, ראשוני משפחת קלונימוס (הסב, האב והנכד) והגירתם מלוקה - למגנצה, שנתון "שאנן", כרך יא, תשס"ו
- יצחק ברוידא וריצ'רד גוטהייל, "Meshullam the Great", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
משולם בן קלונימוס, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו אזכור של רבנו קלונימוס ובנו רבי משולם בתוספות תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ק"ט, עמוד ב', וברש"י תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף מ"ה, עמוד ב'
- ^ אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, הוצאת מאגנס, ירושלים תשס"א.
- ^ מעשה בר' משולם ב"ר קלונימוס, מתוך 'אוצר גנזים' מאת הרב יעקב משה טולידאנו, עמ' 13. באתר HebrewBooks
- ^ דניאל גולדשמידט, מחזור לימים נוראים, ירושלים תש"ל, חלק ב (יום כיפור), עמ' 112.
- ^ יונה פרנקל, מחזור פסח, ירושלים תשנ"ג, עמ' ל בהקדמה.
- ^ ראה בספירת העומר#פיוטים לשבתות ספירת העומר.
- ^ אברהם פרנקל, "תשלום מערכת היוצר 'אפיק רנן ושירים' לר' משולם בר קלונימוס", בתוך היגיון ליונה: היבטים חדשים בחקר ספרות המדרש, האגדה והפיוט (הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ז), עמ' 551–552.
- ^ ראו גם ר' משולם בר קלונימוס, באתר הפיוט והתפילה
הפיוט ברח דודי אל מכון, באתר הפיוט והתפילה.
