ויקיפדיה:כיכר העיר

המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה. לעניינים אחרים ראו כאן

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

תמונת פנורמה של כיכר העיר

אירועי היום בקהילת ויקי כ"ז בניסן ה'תשפ"ד - 5 במאי 2024 יום הולדת לתומר א. • שיחה יום נהדר לכולם אופס, כבר עבר יום הולדת לועזי לישי 120 • ישי (אבל הוא חוגג בעיקר בתאריך העברי:) יום הולדת (עברי - בו אני חוגג) למבריקון - השאירו פידבק! 📞 לוח השנה המלא לקהילת ויקי

דפי משנה

----

• לובינג
• סקרים: 1 - 2 - 3 - 4 - 5

---

ארכיונים

---

1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139 - 140 - 141 - 142 - 143 - 144 - 145 - 146 - 147 - 148 - 149 - 150 - 151 - 152 - 153 - 154 - 155 - 156 - 157 - 158 - 159 - 160 - 161 - 162 - 163 - 164 - 165 - 166 - 167 - 168 - 169 - 170 - 171 - 172 - 173 - 174 - 175 - 176 - רק"פ

טקסט לבן לצורך צורת הדף

מערכת לשמירת בטיחות בדרכים רשמה קנס לדיוקן

היי. בסין פועלת מערכת שמצלמת אנשים העוברים את הכביש באור אדום, מריצה על התמונה זיהוי פנים ושולחת הודעת קנס לעבריינים. השבוע נשלח הקנס למעצבת שתמונתה הופיעה בהודעת פרסומת על צידי אוטובוס. [1] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:48, 23 בנובמבר 2018 (IST)

זה כלום לעומת הכישלון של מערכת הבינה המלאכותית של ED-209. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:08, 23 בנובמבר 2018 (IST)

אבל אמיתי לעומתו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:10, 23 בנובמבר 2018 (IST)

הויקיפדיה העברית מספקת לעורכיה כלים המותנים בתשלום?

לאחרונה קיבלתי דרך הויקיפדיה האנגלית גישה לאתר JSTOR שבו עשרות אלפי כתבי עת, כולל כתבי עת ישראלים (בעיקר בנושא ארכיאולוגיה). חלקם הגדול של כתבי העת האלה ניתנים לקריאה רק באמצעות תשלום, והמפתח שקיבלתי מאשר קריאה חופשית של כל המאמרים הקיימים שם. האם גם הויקיפדיה העברית מספקת כזה דבר? למשל, מנוי לאתר של "כותר"? אני כעת עובד על ערך אנגלי לרמת כורזים ונראה שמירב המידע הדרוש נמצא בספר של הוצאת אריאל שנקרא "הגליל העליון המזרחי ורמת כורזים", אבל אין שום דרך להשיג את הספר הזה אלא בתשלום 29 שקל על מנוי חודשי לכותר (249 למנוי שנתי), או רכישת הספר עצמו במחיר 45 שקל (לא כולל משלוח), ואני... חייל שמרוויח 1,600 שקל שחודש ואין לי ממש כסף לבזבז על כאלה דברים וגם אין לו זמן ללכת לספרייה הקרובה ולהשאיל את הספר, או לספריה עם מחשב ולשבת שם ולערוך. אין זה הפעם הראשונה שאני נבלם על ידי הצורך לשלם על מקורות. האם יש ויקיפדיה עושה משהו בנושא?--Bolter21 - שיחה 21:32, 23 בנובמבר 2018 (IST)

עמותת_ויקימדיה ישראל מסייעת במקרים כאלה, ראו ויקיפדיה:עמותת ויקימדיה ישראל/העמותה למען הקהילה/מענקים קטנים. Shnili-WMIL - שיחה 22:06, 23 בנובמבר 2018 (IST)

Bolter21 אשמח לדעת - איך קיבלת את המפתח ל-JSTOR? - מאוד הייתי רוצה גם. תודה, Sima shimony - שיחה 19:28, 24 בנובמבר 2018 (IST)

דרך Wikipedia Library Card Platform. הגשתי בקשה למפתח לJSTOR בטענה שאני עורך ערכים שיש להם קשר לכתבי עת שנמצאים שם (בעיקר למאמרים הארכיאולוגיים) ואישרו אותה אחרי חודש.--Bolter21 - שיחה 20:16, 24 בנובמבר 2018 (IST)

הייתי שמח מאד על הרשאה לאתר כותר, נצרכתי לו רבות בעיקר כשכתבתי על ערכי אתרים , אך לא רק. בברכה בן-ימין - שיחה 21:10, 24 בנובמבר 2018 (IST)

JSTOR פתוח לכלל הציבור דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר רישום, באדיבות הספרייה הלאומית. ביקורת - שיחה 22:29, 24 בנובמבר 2018 (IST)

זה נכון רק לגבי כתבי העת העבריים שמצוינים באתר הספרייה הלאומית, אבל ב-JSTOR יש עוד אלפי כתבי עת, שחלקם מצריכים מנוי. דוד שי - שיחה 22:54, 24 בנובמבר 2018 (IST)

על "כותר" אפשר לעשות מינוי פרטי; מניסיוני - משתלם ביותר. ראובן מ. - שיחה 22:07, 25 בנובמבר 2018

מנויי הספרייה העירונית בתא זכאים לגישה מקוונת לכמה מאגרים ובהם "כותר". רוזמן יצחק - שיחה 07:15, 26 בנובמבר 2018 (IST)

"כותר" מאפשר לרכוש מנוי מוסדי, שבתוכו אפשר לפתוח משתמשים שונים. מנוי כזה יכול להיות יעיל מאוד לעורכים רבים בויקיפדיה, ולדעתי כדאי לקנות או להשיג אחד כזה. מכיוון שהמאגר שייך למט"ח, יכול להיות אפילו שיתנו מנוי כזה בחינם (עם הגבלה על מספר המשתמשים או משהו), אם נבקש. מתייג את מיכל לסטר נתנאל • שיחה 13:27, 26 בנובמבר 2018 (IST)

שלום לכולם, מינוי מוסדי לכותר הוא על בסיס כתובת IP קבועה. כבר בדקנו אפשרות לעשות מנוי לכותר לעורכי ויקיפדיה אבל אין אפשרות כזו. כמו שכתב Shnili-WMIL, אתם מוזמנים לפנות בבקשה למענקים לתמיכה ביצירת תוכן חופשי. לסטר - שיחה 14:21, 27 בנובמבר 2018 (IST)

פרס איג נובל בפיזיקה לשנת 2018

הוענק למדען צרפתי בסוגיית האם חתולים הם מוצק או נוזל. אילן שמעוני - שיחה 23:43, 25 בנובמבר 2018 (IST)

שאלה חשובה מאין כמוה ! צחי לרנר - שיחה 18:32, 26 בנובמבר 2018 (IST)

קולואיד...Dovole - שיחה 14:13, 27 בנובמבר 2018 (IST)

פה נראה שטעות בידך, והפרס הוענק על כך ב-2017. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 02:55, 28 בנובמבר 2018 (IST)

InSight נחתה בשלום

עוד כמה שעות פרישת פאנלים סולריים, סיום בדיקת מכשירים ותחילת עבודה. אילן שמעוני - שיחה 22:10, 26 בנובמבר 2018 (IST)

ומתי ינחת האדם הראשון על מאדים? אגסי - שיחה 22:42, 26 בנובמבר 2018 (IST)

מזל טוב ! היא הגיעה רחוק. צחי לרנר - שיחה 22:55, 26 בנובמבר 2018 (IST)

והנה תמונות! אמא של גולן - שיחה 10:37, 27 בנובמבר 2018 (IST)

ממש תודה על העדכון והתמונות! התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 02:51, 28 בנובמבר 2018 (IST)

תמונות ראשונות מInSight

למרות שכבר הגיעו משם אין סוף תמונות, אף פעם לא נמאס. Assafn • שיחה 19:18, 28 בנובמבר 2018 (IST)

איפה האנשים הירוקים הקטנים? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:39, 28 בנובמבר 2018 (IST)

EXCLUSIVE: Chinese scientists are creating CRISPR babies

• באתר MIT Technology Review. צחי לרנר - שיחה 12:45, 29 בנובמבר 2018 (IST)

עדיין לא ברור אם זה פייק ניוז או שיש דברים בגו Assafn • שיחה 13:35, 29 בנובמבר 2018 (IST)

אני לא הכי בעניינים אך איזו סיבה יש לחשוד שהוא משקר? יש סיבה שקריספר לא יעבוד ביישום המדובר (מה פריצת הדרך לבד מהפריצות המוסרית?)? יש משהו שירסן אותו אם הוא מפרסם הדברים ברבים? מישהו משוכנע שהדברים האלה לא נעשים גם במערב...? אני נוטה לקבל שיש מקומות שאין בהם גבולות, והמקומות האלה פזורים בגלובוס בין המעצמות המתחרות ללא הפסק.Dovole - שיחה 15:32, 29 בנובמבר 2018 (IST)

מאותה סיבה שמדענים משקרים מאז ומעולם, תקציבי מחקר. ברגע שמדען עולה לכותרות יותר קל לו לגייס כסף, גם אם המחקר לא ישים או שהנתונים הראשוניים שלו שקריים. בנתיים אף אחד לא ראה את התינוקות המדוברים. לגבי היתכנות, כרגע שינוי גנטי באמצעות קריספר מאד לא צפוי, כלומר לפעמים הוא לא משנה את הגנים הנכונים או משנה אבל הורס גנים אחרים. תיאורתית זה אפשרי אבל ידרוש מספר רב של ניסיונות הפריה והרבה מזל. אני לא מכיר את המספרים המדוייקים אבל סביר להניח שהוא יצטרך לשאוב מהאישה המון ביציות להפריה אחת מוצלחת ולא ברור אם התינוק שיוולד יהיה בריא. Assafn • שיחה 15:57, 29 בנובמבר 2018 (IST)

תודה אסף על ההסבר המלומד. אך האם אפשר להניח שבהינתן משאבים (ביציות לא חייבות לבוא מאישה אחת כדי שינסו לטפל במקטע מסוים- שכיח באוכלוסייה, או שכן?) ניסויים כאלה ייתכנו ולמעשה מעסיקים-מעניינים חוקרים? אולי כפי שאתה מציע (או בדומה למה שאתה מעלה כאפשרות) החוקר אותת שהוא נכון לבצע ניסויים מרחיקי לכת שכאלה כדי להגיע למקום שבו אכן עורכים כאלה ניסויים כבר...Dovole - שיחה 16:52, 29 בנובמבר 2018 (IST)

הכל יכול להיות, קריספר היא טכנולוגיה די חדשה ומשקיעים בה מיליארדים לכן אין ספק שמתישהו בעתיד מישהו ירצה להחזיר את ההשקעה ולמכור שירותי עריכה. כרגע המגבלות העיקריות הן מוסריות וטכנולוגיות. השיטות לעריכה יעילה משתפרות כל הזמן לכן סביר להניח שתוך זמן קצר נשאר רק עם השאלות המוסריות. Assafn • שיחה 17:15, 29 בנובמבר 2018 (IST)

בשורה התחתונה: הטיפול לא הצליח, מיותר מבחינה רפואית, ורצוף בעיות אתיות קשות. Uziel302 - שיחה 13:38, 1 בדצמבר 2018 (IST)

מפגש נוער חנוכה תשע"ט

עמותת ויקימדיה ישראל מזמינה אתכם, בנות ובני נוער, מגיל 11 ועד 18, למפגש חנוכה תשע"ט. המפגש יערך במשרדי ויקימדיה ישראל שבקרליבך 7, תל אביב, בתאריך 10 בדצמבר, 2018, החל מהשעה 10:00 ועד ל-16:45. המפגש יכלול הרצאה ושיח בנושא האסלאם וויקיפדיה העברית בהשתתפות שייח' מורסי מאסרווה מקבוצת דאר א-סאלם (בית השלום) וחבר נוסף. לאחר מכן עריכה חופשית. עורכים ועורכות בתחילת דרכם יכולים להיעזר בי ובחברי הקבוצה הוותיקים בהדרכה ויעוץ. מחשבים יועמדו לרשותכם לעריכה אבל מי שיכולים להביא מחשב נייד נודה להם אם יביאו. כרגיל, נדרש אישור הורים. פרטים והפניה להרשמה בדף המיזם. נשמח להשתתפותכם. Shnili-WMIL - שיחה 13:39, 29 בנובמבר 2018 (IST)

השרים צפויים לדון בהצעה שתתיר לחלוטין הפרדה בין גברים ונשים באקדמיה

• באתר הארץ. צחי לרנר - שיחה 12:47, 30 בנובמבר 2018 (IST)

למותר לציין שבדיון הזה תהיה הפרדה גמורה בין השרים לשרות, שישבו בחדרים נפרדים ובזמנים נפרדים. דוד שי - שיחה 13:43, 30 בנובמבר 2018 (IST)

דוד, אני מתגלגל מצחוק. צחי לרנר - שיחה 17:08, 30 בנובמבר 2018 (IST)

לא רואה שום הבדל משמעותי בין זה לבין "נפרד אבל שווה", התירוץ של כבוד לדתיים לא מלבין את המעשים הללו. --א.פ עריכות-שיחה 18:54, 30 בנובמבר 2018 (IST)

נראה קצת תמוה ומופרך לנסות "לשלב" על ידי יצירת הפרדה. אבל מצד שני ההחלטה לא תשפיע כלל על המוסדות ה"רגילים", אלא תעזור לפתוח מסלולי לימוד חדשים ל"אוכלוסיות מיוחדות"(כאילו שעצם השהיה בחדר עם המין השני פוגעת בהם. קצת עצוב). Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:02, 30 בנובמבר 2018 (IST)

לא קראתי כי הכתבה חסומה לקריאה. זה אומר שכשאהיה סטודנט במכללה או אוניברסיטה כלשהי יכול להיות שאלמד בכיתה של גברים בלבד? ניב - שיחה 23:28, 30 בנובמבר 2018 (IST)

זאת הצעה מבישה. אני מקווה שוועדת השרים תדחה אותה. גילגמש • שיחה 23:29, 30 בנובמבר 2018 (IST)

ניב, ההצעה נועדה בעיקר לקהל החרדי. המכללות ה"רגילות" והאוניברסיטאות לא יושפעו מההחלטה. כך שהסיכוי שלך להגיע לכיתת גברים בלבד הוא נמוך מאוד. אלא אם כן אתה הולך ללמוד הנדסת מכונות בטכניון.... Corvus‏,(Nevermore)‏ 01:32, 1 בדצמבר 2018 (IST)

טוב לשמוע. ולגבי הנדסת המכונות - אני ביותר בכיוון של מדע המדינה/יחסים בינלאומיים/דיפלומטיה. ניב - שיחה 11:40, 1 בדצמבר 2018 (IST)

דבריה של פרופ' אורנה קופרמן. צחי לרנר - שיחה 23:47, 1 בדצמבר 2018 (IST)

למדינה חובה וגם אינטרס לסייע בשילובן של כלל האוכלוסיות בשוק העבודה, כולל אלה שנמנע מהם בצעירותם חינוך מודרני. אבל אל לה לפגוע לשם כך בערכיה, בכללם שיוויון האשה. מי שלא יכול ללמוד באקדמיה מטעמי דת, שיתאימו לו קורסים מקצועיים, קורסים בלמידה מרחוק וכו'. באקדמיה עצמה יש בהחלט מקום להתחשבות בדתיים, למשל ע"י לוח שנה אקדמי שמתאים לחגי ישראל, אבל לא לוותר על ערכי יסוד. דב ט. - שיחה 09:53, 2 בדצמבר 2018 (IST)

כפיית אנשים ללמוד בכיתה מעורבת היא "ערך יסוד"?! מי שרוצה ללמוד במסלול כזה שיבושם לו, כל עוד ניתנת לכל אדם זכות הבחירה ללמוד בכיתה מעורבת או מופרדת אין שום ויתור על שום ערך, להפך. א.פ. ההבדל העצום בין זה לבין "נפרד אבל שווה", הוא שכאן ניתנת האופציה, מי שרוצה ללמוד במסלול מעורב אפשרויותיו לא מצומצמות בשום אופן בעקבות החוק, רק נפתחת אופציה נוספת למי שרוצה ללמוד בנפרד. הנסיון של המלינים כאן להציג דברים שמאפשרים מימוש רצונות כהבלות על זכויות הוא מגוחך ומקומם. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 12:48, 4 בדצמבר 2018 (IST)

נכון. זה ערך יסוד. אני רואה בהצעה הזאת דריסה חמורה של כל מה שחשוב לי. משום מה החרדים מתקשים להבין את זה. הכפייה הדתית גורמת לי לשנאה יוקדת, עזה ומלאה של הדת. שונא אותה. לא סובל אותה. לא מוכן לקבל אותה. הפסקתי מזמן לקיים כל מנהג דתי או שנתפס בעיני כדתי. לא מוכן להתקרב אליה וסובל ממנה. היא דורסת אותי, דורכת עלי. הכל בראשותם של האדון ליצמן והחבר העבריין שלו מר דרעי. שני אלה הם חוד החנית בדריסה הדתית בהשראת רבניהם. ככה אני רואה את הדת וזאת התחושה האישית שלי כלפיה. גילגמש • שיחה 12:57, 4 בדצמבר 2018 (IST)

ההפרדה אסימטרית: מרצה אישה לא יכולה ללמד כיתת גברים אבל משום מה אין בעיה שמרצה גבר ילמד כיתת נשים. את התוצאה של אסימטריה כזו רואים כבר כיום במסלולים מופרדים בצה"ל: המערכת לומדת להעדיף ולתעדף מדריכים גברים כי להם מותר להדריך גם גברים וגם נשים. H. sapiens - שיחה 13:10, 4 בדצמבר 2018 (IST)

לא כופים על איש ללמוד באוניברסיטה כמובן. ובהחלט ראוי למצוא מסלולי הכשרה מקצועית למי שלא יכול ללמוד באקדמיה מסיבות שונות. באוניברסיטה - כל מסלולי הלימוד וכל הקורסים פתוחים לגברים ולנשים, הן כתלמידים והן כסגל ההוראה, מפני עקרון השיוויון. דב ט. - שיחה 13:29, 4 בדצמבר 2018 (IST)

אז מה רע שיתקיים שני מסלולים מקבילים שכל ההבדל ביניהם הוא הכיתות הנפרדות, כל עוד המסלול הרגיל נשאר כפי שהיה מה זה משנה? ולמה לימודים נפרדים בבית זה בסדר, אבבל ברגע שמשלמים למרצה ולאוניברסיטה זה נורא ואיום? לגבי הפרדה אסימטרית זו כבר בעיה בלוגיקה שלהם. וגילגמש, מה בדיוק נכפה עליך כאשר מציעים עוד מסלול לימודים זהה שבו הכיתות נפרדות. כל עוד כל הקורסים שהיו קודם נשארים במתכונתם הרגילה, ורק נוספו אחרים במתכונת שונה. זה כמו להתלונן על פתיחת כיתות בערבית בגלל שזה גזעני, מי שרוצה ללמוד בערבית ילך ללמוד בכיתה הזו, ומה לעשות מי שלא דובר ערבית יישאר בכיתה בה למד קודם. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 13:42, 4 בדצמבר 2018 (IST)

עצם קיום התופעה מפריע לי. זה מנוגד למערכת הערכית שלי. תחשוב על ערך שחשוב לך שלא מתייחס אליך ישירות ותחשוב על פגיעה בו. זאת התחושה שלי לגבי הדבר הזה. אני לא רוצה לתת דוגמה ספציפית, אבל אני בטוח שתוכל לחשוב על משהו. החרדים מתעלמים לחלוטין מהדבר הזה ומתייחסים אך ורק לעצמם. יש רק דבר אחד שחשוב להם. הם עצמם. שום דבר אחר לא. זה נורא מפריע. זה בא לידי ביטוי בשירות צבאי למשל. הם מוכנים להיהרג באוהלה של תורה - אחרים - מה אכפת להם. ולא שאני תומך בגיוסם. מבחינתי שלא יתגייסו. אבל זאת דוגמה מובהקת מבחינתי לחוסר הסולידריות מצדם. אני חש שאני לא חשוב להם. אני חש שהם מוכנים שאמות ובתנאי שדבר לא יגרע מהם. לכן, כמובן שיש לי רצון קטן ביותר להיענות לדרישותיהם. גילגמש • שיחה 13:47, 4 בדצמבר 2018 (IST)

נהפוך הוא, בשם ערך השיוויון צריך לתת גם לאלו המעוניינים בלימודים ובהשכלה נקודת פתיחה שווה שתאפשר להם להיות אזרחים שווה ערך לכלל האזרחים. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 13:50, 4 בדצמבר 2018 (IST)

שוויון לא יכול לבוא לידי ביטוי אם יש מישהו שמודר מהמקום בגלל מינו, מוצאו, נטייתו המינית וכו'. גילגמש • שיחה 13:52, 4 בדצמבר 2018 (IST)

וזה בדיוק העניין, הרי אותם חרדים מופלים על רקע מוצאם ולכן צריך לדאוג להם לקורסים נפרדים.פעיל למען זכויות אדם - שיחה 14:04, 4 בדצמבר 2018 (IST)

גילגמש, אני לא שופך קיתונות אש על מי שנוסע בשבת לצורך ההדגמה, למרות שזה מנוגד למערכת הערכית שלי, כך גם לא על צמחונים שמפריעים לי עוד יותר. כל עוד לא פוגעים בי באופן ישיר או עקיף מי אני שאכפה בשם השיוויון והליברליות את ערכיי. התנגדותם לגיוס ולשוק העבודה היא דבר שפוגע בעם, ואילו על כך היה יוצא הקצף לא הייתי מוחה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 13:57, 4 בדצמבר 2018 (IST)

ההבדל היחיד בין ההתנגדות לחוק הזה לבין חוק סגירת מרכולים בשבת הוא אלו ערכים נכפים על איזה ציבור, האם ערכי המערב נכפים על החרדים, או שערכי הדת נכפים על הציבור החילוני. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 14:05, 4 בדצמבר 2018 (IST)

נוח למצדדי ההפרדה לגרור הדיון לשאלה הערכית (יש ערכים כאלה ויש אחרים, כאילו זכור ושמור את יום השבת כמוהו "לא תרצח"), אך מדובר בשאלות מעשיות, עד איזה גיל ושלב בחיים חרדים הם כמו ילדים שצריכים לנהוג בהם בזהירות מיוחדת? האם במקומות העבודה ראוי להנהיג הפרדה, כי חרדים לא יכולים להתמודד עם בני המין השני? לא מדובר כאן בעניין ערכי-עקרוני, הרי אז חברי הכנסת החרדים לא היו יכולים לייצג את הגברים החרדים בפני חברות הכנסת הנשים...כאילו חברי כנסת חרדים הם חסינים במיוחד מפני קסמן, אינם כמו המון החרדים שיש להתייחס אליהם כאל ילדים (או שחברות כנסת נעדרות אותם הקסמים).Dovole - שיחה 14:38, 4 בדצמבר 2018 (IST)

אכן, אם תהיה דרישה מספיק גדולה מצד העובדים, מן הסתם יפתחו עבורם סביבות עבודה נפרדות (ולדעתי כבר יש כאלה), הכל תלוי בבקוש. בן עדריאל • שיחה • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט 14:51, 4 בדצמבר 2018 (IST)

כן מקצועות מסורתיים הם דוגמא לכך...המציאות הנוכחית היא תוצר של מציאות שבה לדת הייתה השפעה משמעותית, רק צריך להביט על העבר...מצער שיהיה לזה מקום משמעותי בעתיד.Dovole - שיחה 15:46, 4 בדצמבר 2018 (IST)

דב, אינני מצדד בהפרדה, אלא מתקומם על הצבועים שמתנגדים לזכות הרוצים בהפרדה לקבל זאת. אולי אין דין חילול שבת כרצח, אבל גם אין דין אפשור הפרדה כדין רצח. ולגבי חברי הכנסת, יש יחידים שמקריבים עצמם לטובת הכלל, כמו שהרב שמתווכח עם הכומר צריך ללמוד נצרות, דבר שלא בהכרח יתירו לכל ילד. ולשאלה העקרונית שעולה כאן, אין זה שהחרדים לא יכולים להתמודד עם בני המין השני, אלא שבאופן כללי בכיתות ומסגרות מעורבות צצות פעמים רבות תקלות צניעות, ניתן למצוא הדגמה יפה מאד לכך בספרות הפרוזה והרומנים בין היתר. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 15:22, 4 בדצמבר 2018 (IST)

אפקטיבית אתה מצדד בהפרדה...ואתה יודע לאסור המותר...האם נאסור את הנסיעה בדרכים בגלל תאונות הדרכים? אני לא רואה שום צביעות, החירות (חירויות הפרט) אינה עומדת קודם לשוויון היא עומדת לצדו, היא אף נובעת ממנו.Dovole - שיחה 15:34, 4 בדצמבר 2018 (IST)

היחידים שקראו לאסור משהו הם המתנגדים לחוק זה. המצדדים בחוק מתירים הפרדה על פי רצון הסטודנטים, מי שלא רוצה מותר לו ללמוד בכיתה מעורבת אף אחד לא יפריע לו. שום חירות איננה נמנעת על ידי חוק זה, להפך קודם לחוק נמנע השויון והחרות ללמוד בתנאים של הסטודנט, ולכן התנגדות לחוק שמקדם שויון וחרות בשם השויון והחרות היא צביעות. תוכל להצביע לי על משהו אחד שנמנע ממישהו בעקבות חוק זה? ולגבי איסורים בעקבות תאונות, בהחלט יש לנו כאלו, הגבלות על מהירות הנסיעה ועוד רבים שאני מניח שלא יקשה עליך לחשוב עליהם, לדעתך ישיבה בכיתה נפרדת כמוה כאיסור נסיעה בדרכים, ולדעתם היא כמו הגבלת המהירות ל70 קמ"ש. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 15:47, 4 בדצמבר 2018 (IST)

כלומר בהפרדה מותר לגברים ולנשים ללמוד זה עם זה וללמד אלה את אלה? הפרדה איננה פעולה אלא המצב הטבעי? האם לרופא מותר להציע את השירות שלו רק לבני מין אחד? התיאור לפיו נשללים הערכים של צד אחד, שגוי, אתה מתאר הפרדה כפעולה שאינה פוגעת בשוויון, או שאתה למעשה טוען ש"פגיעה בשוויון" היא ערך? (אם כך אכן מדובר בהכשרת שרץ)Dovole - שיחה 16:05, 4 בדצמבר 2018 (IST)

כאן הוכחת שלא טרחת אפילו לבדוק על מה אתה מדבר לפני שאתה מתלונן. החוק איננו קורא להפרדת האקדמיות, או להפרדת שום מסלול מעורב, אלא להמשיך להתיר מסלולים נפרדים נוספים לפי שיקול דעת האוניברסיטה ללא צורך בהתערבות המל"ג. כל המסלולים המעורבים עומדים על תלם, כך שגברים ונשים אכן יכולים ויוכלו עדיין ללמוד יחד וללמד אחד את השני באין מפריע. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 16:12, 4 בדצמבר 2018 (IST)

מצטער לא משוכנע שהבנתי מדוע "לא טרחתי אפילו לבדוק"...מה זה בדיוק לימודים נפרדים (גם אם קיימים מימי סורא ופומבדיתא)? אני לא דיברתי על כך ש"ישנה" אפשרות (הטענה של מי שקיומו של מסלול מופרד חשוב בעיניו היא שאלמלא קיומו לא היה לומד כלל, לכן לשיטתו אין כאן בחירה בין מסלול כזה לאחר) ללמוד ביחד או לחוד, אני דיברתי שהאפשרות ללמוד לחוד לא מאפשרת ללמוד יחד, אתה מבין זה עניין מובנה ופשוט ולא דרשני במיוחד. אתה מנסה להציג הפרדה כדבר שאינו נוגע לשוויון, מצטער באמת שאני לא מסכים עם המאמץ להכשיר שרץ (ולא מתרשם במיוחד מהתוצאות, לשיטתך אנחנו יכולים לסבול כל מה שחברות מסחריות יעשו כדי להרבות היקף פעילותן, כמובן עד שזה מגיע למרכולים בשבת).Dovole - שיחה 19:15, 4 בדצמבר 2018 (IST)

גילגמש, כל הכבוד על דבריך! מרבית האנשים יעדיפו להשתמש במכבסת מילים ולא להתבטא בצורת ההתבטאות שלך, ועל כך קבל ח"ח.

אשמח לדעת מה יעשו הסרוגים בתוך הסיפור הזה לפי דעתך, האם גם הם אנוכיים ודואגים רק לעצמם, כך שלא מגיע להם קורס נפרד? או מאחר שמרבית המגזר סובל בשקט בכיתות המעורבות אז שיסתדר. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 14:00, 4 בדצמבר 2018 (IST)

מלא כל הארץ - הפרדה בהכרח סותרת שיוויון. זה לא עניין תיאורטי, מרגע שאתה פותח כיתה שבה המרצה חייב להיות גבר, אתה נותן יתרון לא הוגן לגברים בתחרות על משרות הוראה. אפשר להתפשר על דברים אחרים, למשל על החירות למכור חזיר בקמפוס, אבל לא על השיוויון. אוסיף גם שמזה עשרות שנים יהודים דתיים אדוקים לומדים עם נשים ומפי נשים, ומלמדים נשים, והם אינם רואים בזה הפרה של מצווה כלשהי. אם המטרה היא להשתלב בשוק העבודה הכללי - כדאי להתחיל להסתגל. דב ט. - שיחה 14:29, 4 בדצמבר 2018 (IST)

אם יש מספיק משרות פתוחות גם לנשים ואין עודף שלהם בשוק העבודה יותר משיש אצל גברים אז אין הבדל. ואם המטרה איננה להשתלב בשוק העבודה הכללי, אלא רק לתרום את חלקם לפיתוח הכלכלה, אז אין צורך להתחיל להסתגל. לשם ההבהרה, אני עצמי אינני רואה צורך בהפרדה, אבל זה לא אומר שאמנע ממי שכן רוצה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 15:22, 4 בדצמבר 2018 (IST)

אם אפילו משרת הוראה אחת פתוחה לגברים בלבד ולא לנשים, האוניברסיטה אינה שיוויונית. עניין של עקרון. מובן שזה לא יעורר גל אבטלה גדול אצל נשים - זה עניין עקרוני וערכי. הפרדה סותרת שיוויון. מקוממת התפיסה שעקרונות וערכים נמצאים בצד אחד בלבד, ואילו הצד השני צריך להתחשב ולנהוג בפרגמטיזם ואין לו באמת עקרונות. התחשבות - איפה שאפשר, כמו בלוח החופשות או בהיצע המזון בקפיטריה. לתרום לכלכלה אבל תוך הקפדה על מנהגים מגזריים קיצוניים (הרבה מעבר לשמירת מצוות כמקובל על יהודים דתיים באשר הם) - ברוכים הבאים, יש דרכים אחרות שאינן תואר באוניברסיטה. דב ט. - שיחה 15:42, 4 בדצמבר 2018 (IST)

”מקוממת התפיסה שעקרונות וערכים נמצאים בצד אחד בלבד, ואילו הצד השני צריך להתחשב ולנהוג בפרגמטיזם ואין לו באמת עקרונות. התחשבות - איפה שאפשר”. חוזר על קביעתך זו, רק בהיפוך המושאים שבכוונת המשורר. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 15:48, 4 בדצמבר 2018 (IST)

"אם אפילו חנות אחת פתוחה בשבת, המדינה אינה יהודית (ודמוקרטית). עניין של עקרון. מובן שזה לא יביא לפגיעה ממשית בחיי הדתיים - זה עניין עקרוני וערכי. פתיחת מרכולים בשבת סותרת את היהדות. מקוממת התפיסה שעקרונות וערכים נמצאים בצד אחד בלבד, ואילו הצד השני צריך להתחשב ולנהוג בפרגמטיזם ואין לו באמת עקרונות. התחשבות - איפה שאפשר, כמו בלוח החופשות או בהיצע המזון בקפיטריה." בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 15:53, 4 בדצמבר 2018 (IST)

ואם השויון כל כך חשוב לך, אז מדוע כשזה מגיע לדרישה של חרדי (לעומת דרישה של מרצָה) אתה אומר "יש דרכים אחרות שאינן תואר באוניברסיטה"? מה קרה לשויון ולכך שכל אחד זכאי ללמוד באוניברסיטה? יש גם אופציות אחרות ללמד ולהרצות שאינן בכיתה זו באוניברסיטה זו, למשל הכיתה ליד. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 15:56, 4 בדצמבר 2018 (IST)

כל הויכוח פה הוא בהנחה שמשרה הפתוחה לגברים ולא לנשים תפגע בשוויון. אם כן, לכאורה אפילו לשיטתכם לא צריכה להיות בעיה במסלולים נפרדים בהם נשים מלמדות נשים וגברים מלמדים גברים. דב, אני לא בטוח שאתה צודק שמדובר על "מנהגים מגזריים קיצוניים שמעבר לשמירת מצוות המקובלת". המחלוקת בין שומרי המצוות היא רק בסדר העדיפויות. כלומר, בהנתן שהחברה המערבית כופה את התערובת, האם לוותר על לימודים או ללמוד על אף התערובת, תוך שמירה על הל' צניעות. רובם המוחלט של שומרי המצוות יסכימו שהמצב העדיף הוא לימודים נפרדים. בן עדריאל • שיחה • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט 16:03, 4 בדצמבר 2018 (IST)

בהחלט תהיה בעיה של שיוויון, הרי מה הסיכוי שמספר שעות ההוראה הנדרש בכיתות נפרדות לגברים ונשים יהיה זהה בדיוק? ומבחינת התלמידים - שהתכנים יהיו זהים לחלוטין, רמת ההוראה זהה לחלוטין? עיקרון זה עיקרון, ושיוויון הוא שיוויון, לא כמעט ולא בערך. הפרדה, עקרונית, סותרת שיוויון. העדפות כבודן במקומן מונח, אבל הן עדיין רק העדפות. על העדפתם של חלק מהסטודנטים החילונים או הלא-יהודים שימכרו חזיר בקמפוס, או שיתקיימו לימודים בחגי ישראל, אפשר להתפשר. לא על עקרונות. זה לא שמאלצים את הסטודנטים הדתיים להגיש מטלה ביום כיפור בניגוד ליסודות אמונתם. (אני לא בטוח אגב שרוב שומרי המצוות יעדיפו לימודים נפרדים. אולי. מדוע למשל למד ישראל אומן בקולג' כללי בניו-יורק ולא בישיבה יוניברסיטי?). דב ט. - שיחה 16:35, 4 בדצמבר 2018 (IST)

למה יש צורך בשוויון מדומה? אם מספר השעות הנדרש שונה, למה יש להכריח את אחד המינים לשמוע פחות שעות או יותר שעות מהדרוש לו? לעניין פרופ' אומן, עדיף כמובן לשאול אותו, אבל הרשה לי לנחש שהדבר קשור בהבדלים ברמה האקדמית של שני המוסדות (הטענה שלי היתה שכאשר זהו השיקול היחיד, הרוב יעדיפו הפרדה, ורק שאלת דירוג הערכים הוא הנתון במחלוקת). בן עדריאל • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ט 22:40, 4 בדצמבר 2018 (IST)

דב ט., באקדמיה מתקיימת הוראה מקבילה (אותו קורס מפי מרצים שונים) מאינספור סיבות פרקטיות, ואיש אינו מוודא שהתכנים ורמת ההוראה "זהים לחלוטין"; זו תהיה פגיעה בחופש האקדמי של המרצים. עוזי ו. - שיחה 23:07, 4 בדצמבר 2018 (IST)

עוזי, החלוקה לקורסים במצב כזה נעשית על בסיס שיוויוני, לא על בסיס דת, מין וכו'. מה אם (כפי שאכן המצב) יש הרבה יותר בנים מבנות המעוניינים בקורס מסוים במשפטים? חלוקה על בסיס מין היא כבר לא כ"כ מקבילה ורחוקה מלהיות שווה, בניגוד לחלוקה שרירותית לקורסים הניתנים במקביל. דב ט. - שיחה 10:52, 5 בדצמבר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

− ההפרדה הזאת היא יסוד הדת. לכן, אין אפשרותה לקבל במרחב הציבורי. המרחב הציבורי חייב להשאר חילוני. כנראה שהיתי צריך להזכיר את הדבר הזה, שחשבתי שהוא מובן מאליו אבל כנראה שלא. כך לפחות לשיטתי. המרחב הציבורי בכל המדינה, כולל באזורים דתיים חייב להשאר חילוני. לכן, לא תתכן הפרדה באוטובוסים (גם אם נוסעים בהם רק חרדים) לא תתכן הפרדה ברחובות (גם אם הרחובות האלה בלב שכונה חרדית) לא תתכן כפייה דתית כלשהי במרחב ציבורי. ההפרדה הזאת היא סממן לכפייה זו, גם אם היא לא פוגעת בי ישירות. לכן, תמיד תהיה התנגדות לדבר כזה ואני די בטוח שבסופו של דבר, גם אם תתקבל ההפרדה, היא תתנקם בציבור החרדי. אני לא חושב שהציבור החילוני, שהוא הרוב המכריע בכל הצמתים המרכזיים יקבל את הדברים האלה. החרדים ברובם הגדול לא מהווים כוח כלכלי משמעותי. לכן, ההפרדה הזאת לא תעזור לשילובם, לדעתי אפילו תפגע. אבל לא בגלל זה אני מתנגד. פחות אכפת לי אם פלוני משתלב או לא. זאת זכותו לחיות בשילוב או בנפרד. לא מעניין אותי כל כך מה הוא בוחר. ההתנגדות שלי היא כאמור בגלל הכפייה הדתית שאני חש. עם זאת, אני כאמור מתנגד לכל פגיעה בחרדים ובעד שיתוף פעולה עם חברה זו, עד כמה שהדבר אפשרי (בלי פגיעה בעקרונות יסוד). גם כאן בוויקיפדיה אני שמח לשתף פעולה עם עורכים חרדים ודתיים. אני משתדל מאוד לא לפתוח הצבעות בשבת ולא מתייג אף משתמש דתי בשבת (אם ראיתי בקשה כזאת) ומשתדל לא לכתוב להם הודעות בשבת. גם בפיקניקים שבהם היתי אחראי על רכישת בשר תמיד הקפדתי על תעודת כשרות ועוד כהנה וכהנה (הוותיקים יכולים להעיד על כך).

כמו כן, אני סבור שהתהליך שעבר על אירופה יעבור גם על ישראל והחרדיות תעלם מהעולם. המודרנה עברה כבר פעם אחת על החברה היהודית המסורתית במאה ה-19. התוצאה היא החילון הנרחב. אני בטוח שזה יקרה שוב והמודרנה שוב תפגע באורח החיים החרדי. אני לא חושב שהם יעלמו לחלוטין, אך מספרם יצטמצם. אני לא יכול לדעת מתי זה יקרה אבל זאת דעתי על החברה הזאת. אני לא חושב שקיצון דתי יכול להתקיים לצדה של מודרנה. אגב, גם בארה"ב יש ירידה ניכרת במספר המאמינים ועלייה בחוסר אמונה באלוהים () גם שם שיעור האמונה באלוהים יגיע לזה שמקובל באירופה (בין 20 ל-30 אחוזים ברוב המדינות המערביות, כ40-50 אחוז במדינות מסורתיות יותר וגם המספרים האלה הולכים ופוחתים). אני מקווה שזה יקרה בימי חיי. אצל החרדים זה כנראה יקח קצת יותר. קשה לדעת כמה בדיוק. אבל כמה אפשר להתמקד בלימוד תורה כשיש עולם שלם בחוץ. עולם שקל לראות. חופש מיני, חופש מחשבה, חופש לבוש ועוד. כל זה מעבר לכביש עבור רוב החרדים הישראלים (יתכן שגם בחו"ל, אני לא מכיר את המצב שם). הם מנסים לשבור טלפונים סלולריים כאילו שזה יכול למנוע את האינטרנט. מנסים להטיל פיקוח בגלישה כאילו שפיקוח עצר אי פעם התקדמות טכנולוגית. מי שרוצה יעקוף את הפיקוח. לכן, בסך הכל אני אופטימי לגבי הציבור הזה. אז אולי אוכל לחזור לתחושתי הקודמת כלפי הדת (הייתה תקופה שדי חיבבתי אותה, אם כי אף פעם לא היתי דתי או קרוב לכך). גילגמש • שיחה 23:10, 4 בדצמבר 2018 (IST)

רח"ל. מובטחים אנו ”"כי לא תשכח מפי זרעו" - הרי זו הבטחה לישראל שאין תורה משתכחת מזרעם לגמרי” (ספר דברים, פרק ל"א, פסוק כ"א ורש"י שם). בן עדריאל • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ט 23:20, 4 בדצמבר 2018 (IST)

אמרתי שהחרדיות לא תעלם לחלוטין. לכן, מבחינה זו אין מחלוקת ביננו. גילגמש • שיחה 23:22, 4 בדצמבר 2018 (IST)

בן עדריאל "”והלוים מבינים את העם לתורה...אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם...והלוים מחשים לכל העם לאמור הסו כי היום קודש...וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם, הכהנים והלוים אל עזרא הסופר ולהשכיל אל דברי התורה...וימצאו כתוב בתורה...וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא” איני בטוח באשר לעתיד, אך התורה נשכחה בעבר, ומה בכלל מועילה התורה למי שלא מקיימים אותה, יהיו אלה הרוצחים והיורשים, הפודים את ציון באלימות, המבקשים להמיר את הטוב ברע, אלה שנאחזים במסורת שלהם כמו אינם מבינים זו אותה המסורת שהעבירו אבות לבנים אמהות לבנות בימי ירבעם בן נבט במקדשי בית אל ודן.Dovole - שיחה 00:58, 5 בדצמבר 2018 (IST)

ההפרדה אינה יסוד הדת. הרי יש דתיים מאמינים שומרי מצוות שלומדים וגם מלמדים במסגרות מעורבות. הטענה של בן עדריאל שכולם היו מעדיפים הפרדה מלאה טעונה הוכחה בעיני. אף אחד לא יטען ששמירת עשר שעות בין בשר וחלב עדיפה מבחינה דתית על פני שמירת פער הזמן המקובל. האם בענייני צניעות אין זה כך, וכמה שיותר מופרד יותר טוב? (ומי שמוכן ללמוד עם נשים עושה פשרה?). דב ט. - שיחה 10:55, 5 בדצמבר 2018 (IST)

הצבעה חדשה במדור המומלצים

אני יודע שהפרסום מתאים יותר אל לוח המודעות, אבל לכיכר העיר יש יותר כניסות והשאיפה שלי היא שבהצבעות במדור המומלצים ייקחו חלק מספר מרובה של משתמשים, כמו בהצבעות מחלוקת או מחיקה. אבקש מאוחר יותר היום במזנון את רשות הקהילה לפרסם את ההצבעות בכיכר העיר באורח קבוע, אבל עכשיו אני מפרסם כדי לראות אם אכן יהיו יותר כניסות דרך כיכר העיר. מוזמנים כולכם להצביע! ניב - שיחה 12:47, 1 בדצמבר 2018 (IST)

לשלוף את הפרט הנכון מויקיפדיה

לכל זה אפשר לחבר את מאגר הידע העצום של גוגל עצמה, שתוכל לענות לכם על שאלות כמעט בכל נושא: מתי פרצה מלחמת העולם השנייה, מי היה הנשיא השביעי של ארה״ב, מתי ייערכו הבחירות המקומיות בישראל. אם מידע כלשהו איננו מופיע במאגר של גוגל עצמה, יידע Google Home לשלוף את הפרט הנכון מויקיפדיה ולהקריא לכם אותו.--כמה אנחנו רחוקים משליפה מהויקי העברית? 129.69.140.138 13:10, 1 בדצמבר 2018 (IST)

אתה מצטט מכתבה על גוגל הום, והשאלה היא כמה גוגל הום רחוק מתמיכה בעברית. חיפוש בגוגל כבר כיום מציג מידע מוויקיפדיה העברית. Uziel302 - שיחה 13:30, 1 בדצמבר 2018 (IST)

הורות ליברלית

קראתי פעם כתבה שזה נעשה גם בארץ. איך עוצרים את הטירוף הזה?!

https://www.youtube.com/watch?v=i9eQGeCLOAo&authuser=0

שבוע טוב, נדנד - שיחה 20:24, 1 בדצמבר 2018 (IST)

מוזר לי שזה מתויג כהורות ליברלית - הרי זה בדיוק ההפך מליברליות. הילד לא זוכה 'ללכת עם האמת שלו' אלא מוכתב לו מסלול שעליו ללכת בו גם אם לא מתאים לו. מאוד לא ליברלי. זה סיפור ממש מוזר, וגם חסר פרטים נוספים שיתנו, אולי, הסבר כלשהו להתנהגות יוצאת הדופן הזו של האמא, שעל פניו נשמעת כמו מקרה קיצוני של בורג שהשתחרר, כמו הרבה סיפורים שמגיעים לחדשות בארה"ב. לא חסרים טיפוסים הזויים באופן יוצא דופן (כמובן, אולי גם הסיפור הזה הומצא או מאוד נופח, מאחר שהוא בסך הכל סרטון יוטיוב שמועבר על ידי נערה עם אג'נדה, שתורגם לערוץ עם אג'נדה. אם תמצא במקרה סיקור קצת יותר רציני של הסיפור הזה, יכול להיות מעניין שתשתף). איש השום (Theshumai) - שיחה 01:59, 4 בדצמבר 2018 (IST)

טוב, במקרה גם מדובר למיטב הבנתי על סירוס כימי בילדות, וכיון שזה כנראה חוקי, זה די מזעזע. המקרה הספציפי לא רלוונטי. כתבתי למעלה שראיתי כתבה שגם בארץ עושים את זה לילדים, וגם אם נניח שזה ברצון ההורים זה עדיין מזעזע שנותנים להם לעשות את זה לילדים בני ארבע. ובקשר לליברלי כן\לא, הליברלים לא ממש עקביים בקשר לרעיונות שלהם, למשל בנוגע להפלה, שנהייתה זכות ליברלית, וכל רעיון שמטשטש את גבולות המגדר הם מאמצים באופן מיידי. חנוכה שמח! נדנד - שיחה 16:37, 6 בדצמבר 2018 (IST)

מדוע האוניברסיטה העברית רוצה להתנתק מהשפה העברית

• באתר מקור ראשון. צחי לרנר - שיחה 22:22, 2 בדצמבר 2018 (IST)

אין בזה חידוש גדול. כדי לאפשר לימודים של סטודנטים זרים, ובוודאי לשם השתתפות של מרצים אורחים, מתקיימת באוניברסיטאות בישראל פעילות באנגלית. כאשר נזכה לקיום דבר ישעיהו הנביא ”כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים” ילמדו בעברית בכל אוניברסיטאות העולם, אבל עד אז האנגלית שולטת. דוד שי - שיחה 06:28, 3 בדצמבר 2018 (IST)

בוודאי שיש בזה חידוש עצום. במהלך עשר שנותי במחלקה לפיסיקה של האוניברסיטה העברית הייתי בשני קורסים בלבד שהועברו בשפה האנגלית, שניהם קורסי רשות שהועברו על ידי מרצים שאינם דוברים עברית. כל התרגילים והעבודות שהגשתי, וכל המבחנים שכתבתי, מלבד שתי עבודות התזה, נכתבו בעברית. כאן מדובר על כך שהתארים המתקדמים במדעים המדוייקים ילמדו באנגלית. אני מסכים שזהו אכן מחסום רציני בפני סטודנטים זרים, אבל זה לא משנה את העובדה הפשוטה שזה רחוק מלהיות המצב הקיים כיום. משה פרידמן - שיחה 16:25, 3 בדצמבר 2018 (IST)

דוד שי, מתי ילמדו בסינית ? צחי לרנר - שיחה 08:51, 3 בדצמבר 2018 (IST)

ברגע שהם ישתלטו על העולם. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 17:29, 3 בדצמבר 2018 (IST)

אולי הרבה קודם, כלומר כבר עכשיו, במכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה. דוד שי - שיחה 21:18, 3 בדצמבר 2018 (IST)

יוזמה מבורכת של האונ' העברית. בהחלט ראוי ללמד באנגלית החל מתואר שני. הדבר נכון במיוחד למקצועות טכנולוגיים כמו הנדסה. אני לא בטוח שיש בכלל מונחים במדעי המחשב בשפת הקודש ואם יש כאלה אני מניח שלא מרבים להשתמש בהם. גם במקצועות מדויקיים ראוי ללמד באנגלית כי המחקר העדכני בלאו הכי נעשה באנגלית. במדעי הרוח שקשורים באופן ישיר לישראל או ליהדות היתי משאיר את הלימוד בעברית אבל ביתר הדברים ראוי לשקול מעבר לאנגלית. גילגמש • שיחה 09:39, 4 בדצמבר 2018 (IST)

אבל אולי כדאי שישקלו לשנות את שם המוסד קודם, אחרת האבסורד יחגוג... בן עדריאל • שיחה • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט 14:47, 4 בדצמבר 2018 (IST)

בן עדריאל, זאת סתם חוסר הבנה של המושג "העברית" בהיסטוריה של עם ישראל. Shannen - שיחה 09:25, 5 בדצמבר 2018 (IST)

אני לא יודע למה אתה חושד אותי בבורות שכזו. אני יודע שהמושג "עברי" שמש אז כמעין "יהודי-ציוני", ובכל זאת יש משהו מגוחך בעובדה שהאוניברסיטה העברית תעבור לאנגלית. אחד הביטויים של ה"עבריות" אכן היה חזרה לשפה העברית. בן עדריאל • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תשע"ט 23:05, 5 בדצמבר 2018 (IST)

לפעמים נראה שבאמת לאנשים נמאס מהעברית... אין דרך אחרת לתאר את זה. התגובה הזאת מדברת בעד עצמה. קנורוזובסקי - שיחה 16:25, 5 בדצמבר 2018 (IST)

הוצאתי מדירוג שנגחאי את חמשת האוניברסיטאות המדורגות ראשונות מארצות שאינן דוברות אנגלית, וניסיתי לברר את דרישות השפה לתארים מתקדמים. המכון לטכנולוגיה של ציריך: רוב התכניות באנגלית. אוניברסיטת טוקיו: רוב התכניות ביפנית, יש כמה תכניות ספציפיות באנגלית. אוניברסיטת קופנהגן: תואר שני בדנית (למעט חריגים), תואר שלישי ניתן ללמוד באנגלית (לא ברור לי מה זה אומר בדיוק). אוניברסיטת קיוטו: מציעה תכניות גם באנגלית. סורבון: תלמידים זרים מחוייבים לדעת צרפתית ברמה אקדמית. לא ברור לי מה לגבי הקורסים. מה אני למד מזה? שאפשר להיות אוניברסיטה מובילה ברמה בינלאומית גם מבלי לשנות את שפת ההוראה, אבל זו לא בושה להחזיק גם תוכניות באנגלית. משה פרידמן - שיחה 20:37, 5 בדצמבר 2018 (IST)

תגובת האקדמיה ללשון העברית שהבאת מדגימה ניתוק מהו. תסריט המדרון החלקלק שלהם מופרך למדי. מוטב שידאגו לא מכך שילמדו קורסי תואר שני באנגלית - מה שכנראה יציל את החוגים למדעי הרוח בישראל - אלא ממצבם של התארים הראשונים הנלמדים בעברית. Reuveny - שיחה 21:22, 5 בדצמבר 2018 (IST)

בכלל לא תמימה ההחלטה הזאת. משום מה נראה שהאוניברסיטה העברית בירושלים נמצאת בתהליך התנערות מובהק מהצביון הלאומי של מדינתנו היהודית: קודם מתנערת משירת התקווה, ואחר כך מבטלת לימודים בעברית. מה לדעתכם מעיד השילוב הזה? קנורוזובסקי - שיחה 22:09, 5 בדצמבר 2018 (IST)

אוניברסיטה עברית אינה אוניברסיטה יהודית...נראה שמישהו באמת התנתק מהלאומיות שלו. להתנער משני משפטים ארכאיים גזעניים ולאומניים אינו להתנער משפה, מישהו חשב שתואר שני אפשר לעשות מבלי לדעת אנגלית? אפילו במקצועות כמו משפטים זה מגביל ובעייתי ללמד בעברית (אם בעבר בשל המקורות הבריטיים של המשפט והמנהל ואם כיום בעולם המשפט המשווה והגלובלי). ישנם מספיק מוסדות לימודיים שילמדו בעברית, בערבית וביידיש,האוניבסיטה העברית בסך הכל מבחינה עצמה, מייצרת מדרג ורמה בין המוסדות השונים, במכון ויצמן כך היה נהוג, ובמרבית הדוקטורטים קשה להאמין שהחומר אינו באנגלית או שפות זרות אחרות. ההערה של בן עדריאל מעלה חיוך, אך למעשה בעברית התרחשו אבסורדים כמו לימודי ספרות אנגלית באוניברסיטה העברית (לא יודע מה אבסורדי יותר מאשר ללמד זאת בעברית), לא צריך להגזים בהערכה לשמות, תמיד ישנו מרכיב של בגידת הדימויים, אידאליזם, סימולאקרה או ביהודית שלילת התארים, ואם לא אז חוטאים ברדוקציוניזם.Dovole - שיחה 22:59, 5 בדצמבר 2018 (IST)

לפי ההישגים עד היום כנראה שכן אפשר ללמד תואר שני בעברית ומי שחשב כך לא טעה. עם זאת, אין כוונתי להתווכח עם מי שחושב שמדינת ישראל יותר טרוריסטית מארגוני הטרור הפלסטיניים. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ט • 23:24, 5 בדצמבר 2018 (IST)

לא ראיתי שמכון ויצמן, המלמד באנגלית בלבד, הגיע להישגים גבוהים יותר מאוניברסיטאות אחרות בארץ המלמדות בעברית. משה פרידמן - שיחה 23:38, 5 בדצמבר 2018 (IST)

איני יודע מה זה "יותר הישגים" ואיך בדיוק מודדים אותם, אבל זו לא קפיצה רחוקה להסיק שמדובר במקדם של הספק מדומה- הצורך להעביר הידע מאנגלית לעברית והוויתור עליו מאפשר למרצים ולתלמידים להגביר ההספק הממשי, כאשר מלכתחילה מי שמעוניין שהדיסרטציה שלו תקבל התייחסות רצינית יותר יערוך אותה באנגלית, כי רק כך תהיה גישה לצטט...איני יודע מה זה ההישגים עד היום, למדו תואר שני ואז מה השלימו דוקטורט באנגלית ופוסט בכלל בארה"ב...באשר להערה המגוחכת על הטרור, אני שב ומזכיר לך כי שכחת שאתה מי שפתח בתחרות "למי יש טרור גדול יותר"...ואיני מצליח להבין בכלל ההקשר...אולי תכתוב גם שצריך להשמיד את קרתגו ולמחות את זרע עמלק...Dovole - שיחה 01:19, 6 בדצמבר 2018 (IST)

גם ההערה לגבי צרפת ויפן לא כל כך רלבנטית לישראל שהיא שבריר מכמות דוברי השפות הללו והיקף המחקר בהן, ההשוואה לדנמרק היא הראויה. באשר "לתמימות" ההחלטה, אני הייתי מציע לקרוא בערך מלחמת השפות, אם כבר המעשה הלא תמים בעליל הוא הנדסת הלאומיות והלאום, באותה השעה, אני לא יכול לדמיין עצמי מוותר על העברית, מים חיים, שעל פה, על שפתיים ועל לשון...Dovole - שיחה 01:28, 6 בדצמבר 2018 (IST)

זה בדיוק הדבר הבא שחשבתי עליו: הולכת להיות מלחמת השפות (2019)? זה הזמן להכריז על כך קנורוזובסקי - שיחה 09:37, 6 בדצמבר 2018 (IST)

בשנת 1913 לא הייתה קיימת כמעט תרבות עברית. כמוכן באותו הזמן המילה התייחסה לא רק לשם השפה אלא גם לעם: העברים. השימוש הזה נפוץ פחות כיום. אולם האוניברסיטה הייתה גם האוניברסיטה של העברים. בכל מקרה, בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה העשרים נאלצו לדחוף לאנשים את השפה. בהמשך, כמאמר קישון, זו הייתה שפת אם שאמהות למדו מבניהן. אבל כבר עברנו את השלב הזה. אנחנו כבר חולמים בעברית. Tzafrir - שיחה 15:44, 6 בדצמבר 2018 (IST)

צרפת ויפן בהחלט דומות לישראל. הצורך של מדען יפני באנגלית זהה בדיוק לצורך של הישראלי, וכנ"ל בצרפתית. נדיר מאוד שפיזקאי יפרסם מאמר בשפות הללו (סינית דווקא יש), ואני מעולם לא נזדקקתי לציטוט בשפות הללו. (יצא לי רוסית, סינית וגרמנית, וגם זה מעט מאוד מאוד). כל הכנסים המדעיים מתנהלים באנגלית. ובכל זאת, הם מלמדים את הסטודנטים שלהם בשפת האם, בדרך כלל. גם הטענה שלך על הספק מדומה מעידה על חוסר הכרות עם השטח. כתיבת העבודות והמאמרים נעשית באנגלית ללא קשר לשפת ההוראה. אף אחד לא מתרגם מאמרים או תזות. כנ"ל קריאה של מאמרים בשפת המקור. השאלה היא על שפת ההוראה בכיתות. ולגבי השאלה ביחס להישגים: יש מדדים מקובלים, ובהם מכון ויצמן לא מדורג בדרך כלל לפני האוניברסיטה העברית והטכניון שמלמדים בעברית. משה פרידמן - שיחה 16:48, 6 בדצמבר 2018 (IST)

טוב הן דומות לישראלית...(למעלה מ-200 מיליון דוברי צרפתית ורק 126 מיליון דוברי יפנית). אני מוצא שהדוגמאות שלך רק מממחישות עד כמה מדובר בגורם שהוא גרר. בעברית כנראה הבינו שאם הם לא רוצים להשתרך מאחורי מכון ויצמן מוטב להם ללמד באנגלית, המסננת שלהם תהיה עדינה יותר ובכך איכותית יותר, התלמידים שלהם ישתכרו מכך שיתרגלו למציאות, היצע המורים שלהם יהיה גמיש יותר, והיצע התלמידים גם כן... אני לא טענתי שמתרגמים מאמרים (אם כי זה קיים, אין לי מושג לגבי ההיקף, זה קיים לאנגלית בכל מקרה) אלא שיש לערוך תכניות לימודים, הרצאות, ספרי לימוד...Dovole - שיחה 19:28, 6 בדצמבר 2018 (IST)

יש גם מיליארד הודים. המספר לא רלוונטי לכלום. כתבי העת המדעיים יוצאים באנגלית. לא בצרפתית ולא ביפנית. כך גם הכנסים. כרגע, בדירוגים המקובלים האוניברסיטה העברית מדורגת לפני מכון ויצמן, אז ההערה שלך לגבי ההשתרכות מאחור לא ברורה ומנותקת מהמציאות. כתבת למעלה על הצורך להעביר ידע מאנגלית לעברית, עם הערה לא ברורה על דיסרטציות. מה שאני אומר הוא פשוט מאוד: לא מעבירים כמעט כלום מאנגלית לעברית או להיפך. זה המצב כבר היום. לא תכניות לימודים, לא הרצאות, לא סיפרי לימוד ולא דיסרטציות. אנשים במדעים המדוייקים לא מבזבזים זמן על תרגום. ובכל מקרה הטיעון שלך מנותק מהמציאות, שהרי כבר הדגמתי לך שגם באוניברסיטאות המובילות בעולם ממדינות שאינן דוברות אנגלית לא העבירו, בדרך כלל, את שפת ההוראה לאנגלית, למרות הצורך לכתוב דיסרטציות באנגלית. משה פרידמן - שיחה 19:44, 6 בדצמבר 2018 (IST)

אני לא מבין מדוע משתמש:בן עדריאל מתפלא על כך שאוניברסיטה הכנה עצמה "עברית" מלמדת בשפה שאינה עברית, בעוד שהאקדמיה ללשון העברית טרם מצאה לעצמה שם בעברית. דגש - שיחה 20:02, 6 בדצמבר 2018 (IST)

המילה אקדמיה היא מילה תקינה לשימוש בעברית. אין חובה לעברת כל מילה. יתרה מכך: אף אחד לא היה מעביר ביקורת על האוניברסיטה העברית, אילו חוקריה היו מלמדים על רזוננס במקום על תהודה, או על היררכיה במקום על מדרג. הביקורת היא על נטישה מוחלטת של העברית כשפת הוראה בתארים מתקדמים, לפחות בחלק מהחוגים. משה פרידמן - שיחה 20:19, 6 בדצמבר 2018 (IST)

קודם כל המחקר בהודו אולי לא בשנים האחרונות אך עד לפני כ-400 שנה נחקר גם היום במידה של אינטנסיביות (שלא לדבר על במאות ה-17-19). אך הודו היום אינה במצב של יפן וצרפת (ששוב כל כך דומות לישראל הכלכלה השלישית בגודלה בעולם והכלכלה (נגיד) שישית), הודו תהיה שם כנראה, סין נראה שכבר שם...בכל מקרה ניכר שאינך מוכן לקבל שביפן ובצרפת הכשרת מהנדסים בשפות המקומיות היא משתלמת, ואילו באוניברסיטה שלא מכוונת להכשרה מקצועית אלא למחקר, ומבקשת לאכלס איזו עילית שהיא יותר מסך דובריה של שפה יחסית מצומצמת בדובריה, יש הצדקה לבחור ללמד בלינגואה פרנקה.Dovole - שיחה 01:29, 8 בדצמבר 2018 (IST)

190 universities just launched 600 free online courses. Here’s the full list.

• באתר Quartz. צחי לרנר - שיחה 09:34, 4 בדצמבר 2018 (IST)

תודה רבה, צחי! מצאתי קורסים מעניינים רבים! גילגמש • שיחה 09:42, 4 בדצמבר 2018 (IST)

בבקשה גילגמש, צחי לרנר - שיחה 09:46, 4 בדצמבר 2018 (IST)

יש גם כמה בעברית (מתכתב עם האייטם העליון יותר) קמפוס. ביקורת - שיחה 14:23, 4 בדצמבר 2018 (IST)

נפתחה הצבעת המחלוקת באשר לדף "רבין"

לאחר דיון ממושך בין הצדדים נפתחה הצבעת המחלוקת.Dovole - שיחה 14:25, 4 בדצמבר 2018 (IST)

התקשורת הישראלית

ירמי עמיר, גל"צ מציגה: סיכול ממוקד לרזי ברקאי, באתר TheMarker‏, 5 בדצמבר 2018

אני לא בעד הצעד הספציפי הזה אבל בהחלט תומך במהלך המבורך הזה. משהו טוב עובר על התקשורת הישראלית. eli - שיחה 01:34, 6 בדצמבר 2018 (IST)

כמובן שכחתי את זה: לונדון וקירשנבאום יורדת ונחום ברנע מפסיק לכתוב את טורו. eli - שיחה 16:24, 6 בדצמבר 2018 (IST)

חבל, כי רזי הוא מגיש מצויין. כימני, אני לא מזדהה עם הרושם של הכותב שרזי הוא דעתני במיוחד או נשכן. להפך. אני חושב שיחסית לאחרים הוא משתדל להיות מאופק, נייטרלי וממלכתי. והוא גם מאוד מקצועי. רינה מצליח, למשל, שתוארה בכתבה כמישהי שתבוא במקומו, הרבה פחות מאופקת, הרבה פחות נייטרלית, הרבה פחות ממלכתית, ולדעתי גם פחות מקצועית. אני שומע את רזי כמעט כל יום ומאוד נהנה. מה שכן: לדעתי שעתיים זה יותר מדי. בלי קשר לעמדותיו. בדרך כלל השעה הראשונה הרבה יותר מעניינת מהשניה. משה פרידמן - שיחה 16:41, 6 בדצמבר 2018 (IST)

הוא בן 69, מתי בדיוק הוא אמור לפנות המקום לאחרים ולאחרות?Dovole - שיחה 19:31, 6 בדצמבר 2018 (IST)

מתי שבן גילו (ופקודו לזמן קצר) נתניהו יפנה את מקומו? אני הפסקתי להקשיב לתוכנית של גל״צ בחמש אחרי הצהריים בגלל יעקב ברדוגו שמצליח לתחוב את דעתו לכל מקום ולכל שאלה שלו. לעומת זאת לקלמן ליבסקינד (ואסף ליברמן) בבוקר אני נהנה לרוב להקשיב (תחרות קשה מול ברקאי) למרות שאני לא מסכים לדעותיו במקרים רבים (ואולי אף ברוב המקרים), ואפילו כאשר זו שעה שניה (לא הרגשתי בירידה באיכות). Tzafrir - שיחה 19:53, 6 בדצמבר 2018 (IST)

נכון מאוד. ברדוגו זה ממש קשה. וגם רזי שכח להיות נושך כבעבר, או שבאמת זז ימינה משמעותית. ליבסקינד רהוט ואינטלגנט, ואפשר לשמוע אותו גם בלי להסכים לדעותיו. חותם על דבריך. ביקורת - שיחה 20:16, 6 בדצמבר 2018 (IST)

אני לא חושב שרזי זז ימינה. אני חושב שהוא פשוט מקצועי, ומנסה לצמצם מעט את הנוכחות של עמדותיו האישיות בתכנית. משה פרידמן - שיחה 20:54, 6 בדצמבר 2018 (IST)

נתניהו באמת עושה צחוק מדמוקרטיה, והעוול האחד לא מכסה על האחר. אני מעולם לא האזנתי לברקאי, קראתי פעם אחת מאמר תגובה שכתב בהארץ (לפני כמה חודשים או שנה...). ליבסקינד עיתונאי מקצועי, וזה מפיל מהכסא מי שרגיל לאנשי תקשורת מימין שחפים ממקצועיות..."גזענות של ציפיות נמוכות"(בהשראת אביר מתמטיקה)...Dovole - שיחה 22:06, 6 בדצמבר 2018 (IST)

רזי מבליט את דעותיו ללא הרף, ובצורה מטרידה ביותר. אני כבר מעדיף לשמוע את רינו צרור, שלא מנסה להיות אובייקטיבי (לא שאני מקשיב לו...), מאשר את רזי שאתה כל הזמן צריך לשים לב לשיטות שלו לקדם דעות מסויימות. נדנד - שיחה 00:58, 7 בדצמבר 2018 (IST)

הסיכול הממוקד לרזי ברקאי נעשה עוד לפני כשנתיים, כשצירפו לתוכניתו מיני ארחי פרחי. רזי ברקאי עצמו הוא מהשדרנים הטובים ביותר שיש כיום, ואינני רואה שום הצדקה להערה הגילנית שהושמעה לעיל - כל זמן שכוחו במותניו אין סיבה לכפות עליו פרישה (ובאותה מידה אין לטעון שישי שנרב צעיר מדי). אני מתנחם בתוכניות של אריה גולן (כבר בן 71 ומלא מרץ) ואילנה דיין. שדרנים כמו ברדוגו גורמים לי להאזין יותר ויותר למוזיקה קלאסית. דוד שי - שיחה 06:43, 7 בדצמבר 2018 (IST)

אם כבר צעירים ומבוגרים: ליבסקינד הוא איזשהו סוג של ילד? Tzafrir - שיחה 09:15, 7 בדצמבר 2018 (IST)

"הסיכול הממוקד" לרזי לפני שנתיים נעשה בגלל שהוא פשוט משעמם, לא? נדנד - שיחה 12:01, 7 בדצמבר 2018 (IST)

ההערה "הגילנית" שלי אינה גילנית יותר מגיל הפרישה, מדוע פורשים בגיל 62-70? אין לי יותר מדי מושג לגבי ברקאי, אך אני שומע-צופה באחרים שראוי היה שיפרשו, והם פרשו ובכל זאת מעסיקים אותם בקבלנות. להבנתי אין צעיר מדי (אבל כן יש לאומן וגזען מדי), אם כי לא לקחתי בשיקול את העובדה שמדובר ברדיו, ולקול עמוק, מחוספס יש איכויות משלו...זה לא המקרה של ברקאי :-) Dovole - שיחה 01:22, 8 בדצמבר 2018 (IST)

כשהשמאל היה בשלטון איש בגלי צה"ל או ברשות השידור לא חשב שתפקיד התקשורת לשאול שאלות קשות מימין. הצורך לאתגר את השלטון עלה יחד עם שלטון הימין. נתניהו נמצא היכן שהוא נמצא כי הציבור בחר בו. ברקאי - לא. ייתכן שהוא מעט מחזיק את עצמו לאחרונה, כי הוא מבין שסוף הקריירה שלו כבר קרוב ואינו רוצה להחיש אותו. אני הייתי מוותר לגמרי על גלי צה"ל. רב הנזק על התועלת. את כל התפקידים החשובים (זה לא כולל את הצורך שאנשים יתחילו לקדם את הקריירה התקשורתית שלהם כבר במסגרת שירות החובה) אפשר להעביר למסגרות אחרות. אם כבר יש גלי צה"ל, הייתי מצמצם שם את הבעת העמדות הפוליטיות למינימום. אם בכל זאת מותר להביע עמדות פוליטיות - יש לאזן בין ימין ושמאל. אמנם בציבור יש יותר ימין, אבל אפשר להסתפק בחצי חצי. עד שיסגרו לגמרי את התחנה. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשע"ט • 13:29, 7 בדצמבר 2018 (IST)

סיכול ממוקד? השם של רזי לא רשום בטאבו על משבצת השידור הזו. בסך הכל קיצרו את התוכנית שלו משעתיים לשעה, ככל הנראה משיקולי רייטינג. תוכניות רבות היום, ובעיקר תוכניות אקטואליה, מוגשות בצמדים - כי האינטראקציה בין שני מנחים/שדרנים, לעיתים בעלי דעות שונות, מוסיפה לתוכנית מימד של דיון ועניין, ומשדרגים אותה ליותר מאוסף ראיונות. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:41, 7 בדצמבר 2018 (IST)

אולי פחות אקטואליה באופן כללי...גם כך זה לא שהיא עוסקת במצוקות האנשים אלא בתרגילים פוליטיים וכדומה...ובאשר לדברים של נרו...לוותר על גלי צה"ל...עוד מעט תהיה מוכן לוותר על "צה"ל"...Dovole - שיחה 01:22, 8 בדצמבר 2018 (IST)

ביום שצה"ל יהיה שמאלני כמו התקשורת, כנראה שיהיה אפשר לוותר גם עליו... נדנד - שיחה 18:30, 8 בדצמבר 2018 (IST)

שאני אדבר בשבח הצבא...? ובכן, הצבא בישראל כמו במדינות מזרח תיכוניות אחרות הוא סמן דמוקרטי, באורח מופרך משהו...הוא היה מוכן לקבל את הערבים היהודים ולהיות להם למכשיר ל"מוביליות" חברתית, וכך במידה לערבים הדרוזים, וביום שיהיה כך לפלסטינים, אלה אלה ימות המשיח, לא נצטרך צבא. לסיכום אני מסכים איתך נדנד שימות המשיח הם צבא "שמאלני" שבאורח הגיוני יהיה צבא של מדינה שככל המדינות תהיה של כל אזרחיה ולא רק של חלקם, כמו במקומות שהיו "גרייט" של דרום אפריקה וארה"ב לפני חוק זכויות האזרח.Dovole - שיחה 18:55, 8 בדצמבר 2018 (IST)

אני מסכים שיהיה יפה אם הפלשתינים ירצו לתרום למדינה שנתנה להם כל כך הרבה, ושלפניה לא היה כאן כלום.נדנד - שיחה 19:08, 8 בדצמבר 2018 (IST)

כן, פלסטינים הם כלום ויהודים הם הכל...יהודים שיודעים לבנות בכוח ידיהם את בתיהם והפלסטינים רק הורסים עם פצצות חצי טון ומטוסי F16...‏Dovole - שיחה 19:16, 8 בדצמבר 2018 (IST)

שלא לדבר על הערבים שבאו והפריחו את השממה עד שבאו היהודים והחריבו הכל, בניגוד להחלטת האו"ם, ויצאו למסע כיבוש ברחבי הארץ כנגד הערבים האומללים שניסו בגבורה להגן על בתיהם... נדנד - שיחה 19:33, 8 בדצמבר 2018 (IST)

כן אותם ערבים שבלעדיהם לא היה לנו דקדוק בעברית...ולמוסא בן מימון לא היה הידע ברפואה ובפילוסופיה הלניסטית...באמת הערבים שממה וישימון בגלל זה אברהם אבן עזרא מוזג בשירים שלו ערבית בעברית ומחדד "והישמעאלים שיריהם באהבים ועגבים". הפלסטינים לא רק התגוננו כנגד התנועה הקולוניאליסטית אלא תרמו מכשרונם ואיכויותיהם ובנו אותה ממש, תרשה לי לשער שאתה גר תחת קרות גג שסיפקו לך ידיהם פלסטיניות ברוכות, זה מאפשר לנו בינתיים לכונן תעשיית כלי משחית "משגשג" ברחבי העולם.Dovole - שיחה 22:24, 8 בדצמבר 2018 (IST)

היו לערבים זמנים יפים, זה נכון, אבל היום הם לא תרבויות מפותחות כל כך, מה לעשות. ואיך קשור זה שפועל ערבי בנה לי את הבית בשביל הכסף ששילמתי לו לעניין? נדנד - שיחה 00:22, 9 בדצמבר 2018 (IST)

אני לא אוהב את הכותרת. זה לא סיכול ממוקד. זה בסך הכל החלפה פרסונלית בהגשה. אני לא יודע מה החוזה של ברקאי עם גל"צ ואני מקווה שזכויותיו לא הופרו. באופן אישי, אני מצטער על ההחלטה. אהבתי להאזין לשידוריו. גילגמש • שיחה 13:31, 8 בדצמבר 2018 (IST)

תקציר העריכה האהוב עליי היום

"החלפתי חלילן לחלילתן כי חלילן מתייחס לחליל וחלילתן מתייחס לחלילית ומיכאל מלצר הוא נגן חלילית ולא חליל". נכתב על ידי משתמשת שזו לה העריכה הראשונה חנה שטרן :-) אבנר - שיחה 20:24, 6 בדצמבר 2018 (IST)

בהחלט ראוי להקפיד! הלא חליל הוא כלי נגינה צבאי ועל כן זכאי לכבוד מיוחד. לצליליו צעד הפלנקס הספרטני לקרב! גילגמש • שיחה 20:47, 6 בדצמבר 2018 (IST)

אתה משוכנע שמדובר בחליל המודרני ולא חלילה בטרברסו או נאי? זהו תיקון חשוב במקרה של חלילתנים ורק מעט פחות במקרה של חלילנים...Dovole - שיחה 22:11, 6 בדצמבר 2018 (IST)

לצלילי חליל הוביל גם החלילן מהמלין את ילדי העיר שלא שילמה לו על שירותיו.שלומית קדם - שיחה 17:45, 7 בדצמבר 2018 (IST)

לפי האיורים הוא דווקא ניגן בחלילית, אז אולי צריך לתקן את שם האגדה להחלילתן מהמלין? אביהו - שיחה 18:17, 7 בדצמבר 2018 (IST)

לאור יצירתו המקסימה של ג'ון קוריליאנו, בכל זאת חליל.שלומית קדם - שיחה 20:46, 7 בדצמבר 2018 (IST)

משתמש:Dovole לא מדובר בחליל מודרני כמובן. מדובר באאולוס (כלי נגינה) אבל זהו חליל לכל דבר ועניין. גילגמש • שיחה 20:50, 7 בדצמבר 2018 (IST)

אתה מתכוון שזו חלילית לכל דבר ועניין...(בדומה לראטנפנגר פון המלין שדווקא ההולם ביותר שזו מעין זורנה מכשפת נחשים ועכברושים)Dovole - שיחה 00:55, 8 בדצמבר 2018 (IST)

באשר לזורנה...באירופית שוֹם.Dovole - שיחה 01:06, 8 בדצמבר 2018 (IST)

למה זאת חלילית ולא חליל? גילגמש • שיחה 13:29, 8 בדצמבר 2018 (IST)

גילגמש קרא בערך באנגלית, אאולוס היא כלי נשיפה מעץ שקרוב יותר לכל כלי הנשיפה מעץ המערביים המודרניים מאשר לחליל- אבוב, קלרינט אפילו חמת חלילים...כמו כן, כמי שמג'מג'ם (שלא לומר מגמגמם) גם בטרברסו וגם בחליליות אני מכיר כמו כל תלמיד את חליליות הפלסטיק הזולות והנפלאות של היצרנית "אאולוס". ואגב בלטינית קוראים לו טיביה (מזכיר משהו משיעורי אנטומיה).Dovole - שיחה 15:51, 8 בדצמבר 2018 (IST)

נדמה שיש פה נסיון נואל לפגוע בכלי הצבאי היפה. היעלה על הדעת להוריד כלי נגינה צבאי מהרמה הגבוהה של החליל לעבר החלילית הסתמית? יש פה טעם לפגם. גילגמש • שיחה 16:40, 8 בדצמבר 2018 (IST)

לי צבאי נשמע שפל ונחות, ולעומתו צליל הזמיר של החלילית הוא הוא המנצח...וכאשר יש לנו הרמוניה...אז בכלל אני נזכר בפיתגורס ובקפלר שמלמדים היחסים הנפלאים של ההרמוניה של המכניקה השמימית.Dovole - שיחה 18:48, 8 בדצמבר 2018 (IST)

נו, הינה. חטא הפציפיזם. גילגמש • שיחה 19:11, 8 בדצמבר 2018 (IST)

אתה שוגה...לא פצפיזם, אלא איזה הכרח נחות ושפל, ולעולם לא השיא והמיטב.Dovole - שיחה 19:14, 8 בדצמבר 2018 (IST)

לא נחות ולא שפל. ערך עליון להרוג את הרעים. צבא טוב הוא צבא קדוש. נדנד - שיחה 19:57, 8 בדצמבר 2018 (IST)

כן להרוג זה טוב...מה פתאום שנגיד שזה רע הכרחי, לרחוץ בדמים ולבנות את בית המקדש.Dovole - שיחה 22:34, 8 בדצמבר 2018 (IST)

מעניין איך החללית נכנסת לתוך השקפת העולם הזו. בברכה, זאב קטן • שיחה • ל' בכסלו ה'תשע"ט • 19:18, 8 בדצמבר 2018 (IST)

זאב...?Dovole - שיחה 19:28, 8 בדצמבר 2018 (IST)

חלילן מתייחס לחליל, חלילתן מתייחס לחלילית וחללית לחייזרים? בברכה, זאב קטן • שיחה • ל' בכסלו ה'תשע"ט • 19:52, 8 בדצמבר 2018 (IST)

לחלל...?-: חלל, חלול, חליל, חילל, כמו עוגב ועגב.Dovole - שיחה 22:46, 8 בדצמבר 2018 (IST)

מנסה להבין איך זה שאומרים שהנכבה לא הייתה מתוכננת

בוא נניח שאתם מנהיגים ציוניים לפני 1948. אתם רואים את המפה הדמוגרפית בארץ ישראל: אין לי נתונים מדוייקים, אבל להבנתי באזור שהפך בהמשך למדינת ישראל היו בהתחלה 800,000 ערבים-פלסטינים ונשארו רק 100,000. אתם ציונים, ציונות=תמיכה בהקמת מדינת לאום לעם היהודי. מדינת לאום לעם היהודי=מדינה עם רוב יהודי. עכשיו בואו תגידו לי איך היה אפשר להקים מדינה יהודית בארץ ישראל בלי לבצע גרוש מסיבי של מאות אלפי פלסטינים? בכל הקשור לנושא הזה של 48 אני דווקא מאמין ל״נרטיב הפלסטיני״ כי פשוט הגיוני שהוא קרה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

צודק. יוחזר שייח' מוניס לאלתר! יזהר ברק • שיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 21:23, 8 בדצמבר 2018 (IST)

ראו תוכנית החלוקה. שנילי - שיחה 21:25, 8 בדצמבר 2018 (IST)

המדינה היהודית בחלוקת האו"ם הייתה עם רוב יהודי. מלחמת העצמאות לא הייתה מתוכננת, אז מה לא הגיוני שלא היה גירוש מתוכנן? מי אמר שהייתה תכנית לטווח ארוך בשעת המלחמה? אי אפשר לצאת מנקודת הנחה שהם בטוח היו מורים על גירוש לצורך הקמת המדינה היהודית, ואז לטעון שזה היה מתוכנן. המלחמה נכפתה עליהם, והם היו מוכרחים לכבוש. יצא טוב שכולם ברחו, אז אפשר להישאר. חנוכה שמח! נדנד - שיחה 21:44, 8 בדצמבר 2018 (IST)

הם בנו על עלייה המונית, מה שאכן קרה, והיה קורה בהיקף גדול יותר לולא המלחמה שזרעה הרס וחורבן עצומים והסכסוך שבעקבותיה. בן-גוריון האמין לפני קום המדינה, שכל יהודי בעל הכרה לאומית יבוא לישראל לאחר שתוקם. כלומר אחוז נכבד מתוך עם של 12 מיליון נפש בערך. על עמדה זו של דב"ג כתב השופט חיים כהן בזכרונותיו. עלייה זו היתה מגדילה את הרוב היהודי מ-60% בערך שהיה במדינה המוצעת (600,000 יהודים מול 400,000 ערבים, לא כולל יפו שנועדה להיות מובלעת ערבית), ל-80% ומעלה, כפי שהתקיים לאורך רוב שנותיה. דב"ג לקה במובן זה בנאיביות מסוימת, לא כל יהודי וגם לא כל ציוני הזדרז לעלות למדינה החדשה, אבל סביר שהיינו רואים עלייה משמעותית יותר לולא המלחמה. דב ט. - שיחה 21:51, 8 בדצמבר 2018 (IST)

מה זו תכנית שאיננה מתוכננת? במרוצת השנים אנו לומדים חטאי הציונים, והתכניות לנכבה שנייה. אך במובן מסוים מדינת ישראל והציונות אינן חריגות, כי הכל נולד בחטא.Dovole - שיחה 22:19, 8 בדצמבר 2018 (IST)

דב ט. האם הייתה הגירה המונית אלמלא הגזענות בגרמניה של שנות ה-30, מלחמת העולם השנייה ורצח העם שבוצע ביהודים? האם לתנועה הציונית בפלשתינה-א"י ישראל הייתה למעשה זהות אינטרסים עם הנאצים? הציונות כראקציה גזענית לגזענות.Dovole - שיחה 22:50, 8 בדצמבר 2018 (IST)

לרמוז ש"הציונים" שיתפו פעולה עם הנאצים היא סוג של הכחשת וזילות שואה הנפוצה ברחוב הפלסטיני, מאבו-מאזן ועד לחמאס. אני מציע שתמחוק את הרמיזה המכוערת הזאת. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:54, 8 בדצמבר 2018 (IST)

עדיף שישאיר. יותר טוב מאנשים שמסתירים חלק מדעותיהם כדי שיוכלו לשכנע אנשים. נדנד - שיחה 23:14, 8 בדצמבר 2018 (IST)

דובלה, עיין בחוק גודווין. הגזרה השווה שאתה גוזר היא מופרכת לחלוטין. הציונות היא תנועה לאומית, אפשר להאשימה בגזענות כפי שאפשר להאשים בגזענות כל תנועה לאומית, מצ'כיה עד קוריאה. הנאציזם גזעני ביסודו. לשאלתך, הגירה המונית היתה גם לפני הנאציזם ולולא הנאציזם. לתנועה הציונית לא היתה זהות אינטרסים עם הנאציזם אלא ניגוד אינטרסים מוחלט, שבעטיו נרתמה הנהגת היישוב למלחמה לצד בריטניה. הנאצים השמידו חלק נכבד מהעתודה הפוטנציאלית של הציונות, מאות-אלפי ציונים פעילים בפולין לבדה. שותפות אינטרסים פעילה ומשמעותית עם הנאציזם היתה להנהגה הפלסטינית ברשות המופתי חג' אמין אל-חוסייני. דב ט. - שיחה 23:46, 8 בדצמבר 2018 (IST)

איזה שיתוף פעולה? מה הציונים התערבו בבחירות בגרמניה במרץ 33' ושלחו לגרמנים פייק ניוז בפייסבוק? אני בסך הכל מציין שהציונות צמחה כתגובה לגזענות, ובסופה של דבר מתבררת בעצמה כגזענית (לעומתה היו למשל בונדיסטים שכמובן נשכחו כאן בארץ הציונות). לא רק זאת היא גם נכשלה כישלון חרוץ בכל אשר לגורלם של שישה מיליונים, נשים אנשים וטף, שהתיימרה לפתור את מצוקתם, לא כל כך הצליחה...כמו גם לא הבונד ולא כל העולם ה"נאור" על הלאומיות הזקופה שלו.Dovole - שיחה 23:51, 8 בדצמבר 2018 (IST)

דב ט. מה הקשר לגודווין, אתה מנסה לרמוז שלעלייה במגמת היהודים המהגרים לישראל אין קשר לשואה? מדוע צמחה הלאומיות היהודית במזרח אירופה רוויית האנטישמיות (לא היו חסרים משיחים בעבר היהודי אך לא הצליחו לסחוף כמעט...? הרצל באה לפתור את "בעיית היהודים" היינו את הגזענות האנטישמית, הוא פתר אותה בגזענות, אם כי לעת עתה, פחות קטלנית.Dovole - שיחה 23:51, 8 בדצמבר 2018 (IST)

דב, אני מבקש להוסיף גם שהתאזרחות בישראל אפשרית מכוחם של שני חוקים, האחד מזכיר מאוד את חוקי נירנברג, ודן בשאלת השאלות "מיהו יהודי", והתשובה בשני החוקים, זה של הרייך בן האלף וזה של המדינה הציונית היא אותה התשובה.Dovole - שיחה 23:58, 8 בדצמבר 2018 (IST)

אני הסברתי לשואל האלמוני מדוע התיזה שלו מופרכת, ומה עמד מאחורי הנכונות של הנהגת הציונות לקבל את תוכנית החלוקה למרות הרוב היהודי הדחוק יחסית, כ-60% - לא תכנון מוקדם לפתוח במלחמה ולגרש את הערבים, אלא הסתמכות על עלייה המונית. אתה באת משום מקום ודחפת לקלחת השוואה לנאצים, ללא קשר ממשי לדיון, וללא צורך. המטרה היא רק להשחיר את הציונות (מעצם ההשוואה לנאצים) לצרכים רטוריים. אענה בכל אופן שוב, ובפעם האחרונה, לשאלותיך. השואה כאמור לא תרמה לעלייה אלא פגעה בה קשות, בכרתה (לשמחתך אולי) את הבסיס הדמוגרפי של הציונות באירופה, מאות אלפי ציונים פעילים ומיליונים של תומכים בפוטנציה; לאנטישמיות (לא לנאציזם) אכן יש קשר לעליית הלאומיות היהודית. תופעה אופיינית לתנועות לאומיות באשר הן (והדוגמה הפלסטינית היא אגב דוגמה מובהקת). הן מגיבות ללחץ חיצוני, כמו גם לדחף פנימי ורצון ביצירה לאומית וגיבוש לאומי. הפיתרון של הרצל, כמו הרצל עצמו, לא היה גזעני בשום מובן, לא יותר מאשר כל מדינת לאום היא גזענית. עד כאן ברשותך. דב ט. - שיחה 00:03, 9 בדצמבר 2018 (IST)

מדוע הם חשבו שיבואו פתאום מהגרים יהודים רבים לארץ ישראל? הציונות טמנה זרע של פורעננות ביחסי היהודים הערבים בקהילותיהם, והתבססה על זרם הפליטים היהודים שלרובם לא היה מזור אלא במדינת ישראל. הנכונות לקבל את תכנית החלוקה לא הייתה מתוך פנטזיות על הגירה מואצת של יהודים, אלא מתוך הבנת עמדת הנחיתות היחסית והנכונות גם לחטוא במחיר הגשמת המטרה, מדינה לאום ליהודים המגויסים כנגד כל אוכלוסייה פלסטינית-ערבית-ילידית, מיעוט או רוב, באמצעים משטריים אלימים, מהממשל הצבאי עבור בהפרדה, אפליה, כיבוש ונישול.Dovole - שיחה 00:09, 9 בדצמבר 2018 (IST)

איני משווה את הציונות לנאציזם (רק כי הכרחת אותי הדגשתי שהגזענות הציונית לא מתקרבת בקטלניותה לזו של הנאצים) אני מציג הקשר בין ציונות לגזענות, שהוא בהחלט קשר הדוק יותר מזה של תנועות לאומיות אחרות, אם כי לאומיות ולאומנות לא נתפשות בעיני כחיוביות במיוחד.Dovole - שיחה 00:13, 9 בדצמבר 2018 (IST)

אחי, עובדות! תכנית החלוקה נתנה ליהודים חצי מהמדינה שבו יש רוב ליהודים! נדנד - שיחה 00:10, 9 בדצמבר 2018 (IST)

מזל שיש את מי להאשים. הציונות טמנה זרע פורענות ביחסים. ומי זרע את זרע הפורענות לפני קיומה? זה שבגללו העמים השונים רצחו מליוני יהודים לאורך כל ההיסטוריה של הגלות? הדם שהיהודים לקחו לאפיית המצות? יזהר ברק • שיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 00:15, 9 בדצמבר 2018 (IST)

מבחינה ערכית Dovole צודק. חוק השבות וחוקי נירנברג די דומים. אין הצדקה אמיתית לציונות ללא נאמנות לערכי התורה. ממילא היא גם פשטה רגל, וכמעט לא קיימת היום. Dovole עצמו, מן הסתם מצאצאי הציונים, הוא ראייה יפה לכך. יזהר ברק • שיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 00:23, 9 בדצמבר 2018 (IST)

מדוע הם חשבו שיהודים יבואו בהמוניהם? מאותן סיבות שהם עצמם באו. הם חשבו כך גם לפני השואה - ואז היו הרבה יותר יהודים שיבואו. הכוונה בעיקר ליהודים אירופים, לא בהכרח ליהודי המזרח. לגבי יהודי המזרח, יחסי יהודים וערבים, שממילא היו רחוקים מהאידיליה שמנסים לצייר לפעמים (וראה התריתל) היו מתערערים גם ללא הציונות, כתוצאה מעליית הלאומיות הערבית, הכרוכה באסלאם. מיעוטים לא-ערבים ולא-מוסלמים סבלו וסובלים אפלייה, רדיפות וגירוש ברחבי העולם הערבי והמזרח התיכון. הארמנים, הנוצרים האשורים שעברו רצח-עם וגירוש בעירק בשנות השלושים, היוונים, האיטלקים ושאר ה"זרים" שגורשו מאלכסנדריה בידי נאצר, אחרי שישבו שם דורות רבים, והדוגמאות רבות, עד היזידים בימינו. דב ט. - שיחה 00:25, 9 בדצמבר 2018 (IST)

יזהר ברק, אתה מנסה להכשיר את הפסול של הציונות בפסול של הגזענות האנטישמית...?כי פשוט זה מה שכתבתי שעושים...Dovole - שיחה 00:40, 9 בדצמבר 2018 (IST)

נדנד לך ללמוד היסטוריה, בין תכנית החלוקה ובין גבולות ישראל 49' אין הרבה, וגם היו הרבה פחות פלסטינים שעשו רילוקישן לסיליקון ואדי, נו מוטב חול ים מאשר מי ים. מה שהנהגת הישוב הסכימה לו וכיצד פעלה אלה דברים שונים, ובמידה רבה של תבונה כנראה... וגם אכזריות.Dovole - שיחה 00:40, 9 בדצמבר 2018 (IST)

דב אתה תולה האשמה בלאומיות הערבית ואני תוהה מדוע ללאומיות היהודית אין בזה אותו החלק...אני לא מבקש להתלות באיזה איור של אידיליה, אך דוגמא זניחה כזו או אחרת הופכת זניחה בלמעלה מאלף שנים של חיים משותפים שבהן היינו ערבים לכל דבר.Dovole - שיחה 00:40, 9 בדצמבר 2018 (IST)

מחאת הנשים - זעקת אמת או פוליטיקה?

ככל שעובר הזמן, מתברר שהמחאה הזאת הייתה דמגוגית ופוליטית, כצפוי. לצערי כל המערכת זרמה איתן כדי לא לחטוף בתקשורת. נדנד - שיחה 23:26, 8 בדצמבר 2018 (IST)

זה היה ברור מההתחלה, ובכל זאת מומלץ לקרוא את המאמר של קלמן ליבסקינד. יזהר ברק • שיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 23:42, 8 בדצמבר 2018 (IST)

באיזה מובן הייתה דמגוגית...? בכל אמירה יש הטעיה או חלקיות... אם אתה חושב שאין מקום למחות על כך שמאות אלפי נשים וילדים סובלים מהתעללות ואנחנו מתבלבלים כיצד לסייע להם, ושלמעלה משליש מהנשים שנרצחו התלוננו במשטרה על אלימות מצד הרוצח...אז אני בכיכר עם אמא שלי, אחיותי, ובנותי.Dovole - שיחה 23:43, 8 בדצמבר 2018 (IST)

מזל שהיתה נכבה. אחרת, שיעורי רצח הנשים היו גבוהים בהרבה. יזהר ברק • שיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 23:46, 8 בדצמבר 2018 (IST)

למה דמגוגית? כי חלק גדול נרצחות לא על רקע מגדרי, וחלק גדול, אם לא רוב, נרצחות על ידי ערבים או מסתננים. כמעט וחשתי אשמה לרגע על החברה האלימה שלי! אבל כצפוי, פוי. נדנד - שיחה 23:50, 8 בדצמבר 2018 (IST)

אז על איזה רקע הן נרצחות...? הן חלק ממשפחות הפשע? חלק מהמאפיה...נראה לי שאתה מתכוון שמבחינתך פלסטיניות לא רק שהן לא נשים הן לא אנשים, אז ברור שזה לא על רקע מגדרי...זה גם לא על רקע אנושי...זה על רקע תת-אנושי.Dovole - שיחה 23:55, 8 בדצמבר 2018 (IST)

נפלא כמובן שאינך רואה באזרחיות ישראליות חלק מהחברה שלך...אתה נאציונליסט למהדרין שבמהדרין.Dovole - שיחה 23:56, 8 בדצמבר 2018 (IST)

רובן הגדול רואה בעצמן אזרחיות פלסטין. אז - יאללה...אודרוב... 109.253.194.63 23:59, 8 בדצמבר 2018 (IST)

אגב אתה יכול למנות לנו את הרוב הנרצחות על ידי מבקשי מקלט? אני מכיר שני שמות...אה שכחתי למה שיהיו להן שמות בכלל, הן לא בנות אדם וחווה, זה רק אנחנו היהודים.Dovole - שיחה 00:00, 9 בדצמבר 2018 (IST)

כשאני אומר לא מגדרי, אני מתכוון להרבה סיבות אחרות. ראה את התחקיר של קלמן ליבסקינד. והאם לדעתך אני אמור לחוש אשמה על רציחות בחברה שמסיבות תרבותיות משלה עושה דברים רעים? באמת? נדנד - שיחה 00:04, 9 בדצמבר 2018 (IST)

בקשר למבקשי מקלט, אתה מעוות את דבריי בכוונה, שזה מעשה לא מוסרי. כתבתי ערבים ומסתננים. נדנד - שיחה 00:04, 9 בדצמבר 2018 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: השאלה מי נכלל בחברה שלי או של נדנד לא רלוונטית כלל לנושא. יש כאן בעיה שאותה לכאורה צריך לפתור. בחברה הערבית הרציחות הן חלק מהותי מהתרבות. ממילא, מדובר בבעיה אחרת שדרכי הפיתרון שלה שונים. לכן כריכת כל הנשים ביחד (שלא לדבר על אלו שכלל לא נרצחו על רקע מגדרי, או אפילו לא ברור שנרצחו. בטח עוד לא קראת את מה שכתב ליבסקינד. חבל) - היא דמגוגיה למהדרין שבמהדרין. לא ברור איזו מטרה היא משרתת (אם כי יש כמה השערות טובות), אבל ודאי לא את מטרת פתרון בעיית האלימות נגד נשים. יזהר ברק • שיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 00:09, 9 בדצמבר 2018 (IST)

מנסה להבין מדוע לומר שהרציחות הן חלק מהותי מהתרבות הערבית זו אמירה לגיטימית, אבל לומר שהיהודים מפיצים מחלות או שוחטים ילדים נוצרים זו אמירה אנטישמית גזענית. 109.253.194.63 00:13, 9 בדצמבר 2018 (IST)

אני שמח שאתה מסתמך על הסטטיסטיקאי המדופלם שהצליח לבודד את הגורמים, עכשיו רק נותר לו לטפל בהם...אל תחוש אשמה על שום דבר...אתה יהודי המאמין בערבות הדדית, כולנו באותה הסירה, אינך מובן להבין זאת לגבי אחיותיך הפלסטיניות? מעניין אם אינך רואה בנשים יהודיות רכוש וסחורה פגומה בנוסח אבות דרבי נתן "אל תרבה שיחה עם אישה"...Dovole - שיחה 00:19, 9 בדצמבר 2018 (IST)

ברור תרבות ערבית שווה רצח...ומה זה חשוב ש"עין תחת עין" זה בעברית, זה שלנו, אנחנו היינו קודם, וכל שאר הססמאות הנפוחות מגאווה על שום דבר וכלום.Dovole - שיחה 00:19, 9 בדצמבר 2018 (IST)

”ולטובת מי שלא מבין עד כמה עמוקה הבעיה, ועד כמה מדובר בסיפור של תרבות מוסרית רקובה, ששום תקציב ממשלתי לא יעזור לה, מובא כדוגמה, אחת מני רבות, סיפורה של חנאן אלבחירי, בת ה־19 מלקיה, שנרצחה לפני שנה וקצת וגופתה נמצאה רק אחרי חודש וחצי. אלבחירי נרצחה משום שנטען שהיא פגעה בכבוד המשפחה. איך פגעה? ובכן, כתב האישום שהוגש נגד בן דודה ושני דודיה מספר שהרקע לרצח שלה נעוץ בגירושיה, זמן קצר אחרי שחותנה עם גבר עם מוגבלות. אחרי הגירושים היא נדרשה להחזיר את המוהר ששולם עבורה, וכדי לממן אותו החליטה לצאת לעבוד. אלא שדודה, שהיא הייתה תחת חסותו מאז שאביה מת, חשב שיציאה לעבודה פוגעת בכבוד המשפחה. אלבחירי נלקחה לאזור גבעות גורל, שם שברו הרוצחים את המפרקת שלה, שרפו את גופתה, העבירו את השאריות לשק וקברו אותו עמוק מתחת לאדמה. "חנאן מסכנה", אמרו שכניה לאילנה קוריאל ב־ynet, אבל הוסיפו הסבר: "יש לנו את המנהג שלנו ששונה משלכם (היהודים). יש דברים שאנחנו רואים בצורה לא טובה. אצלכם זה חופשי. לנו יש את המנטליות שלנו"” יזהר ברק • שיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 00:26, 9 בדצמבר 2018 (IST)

מה אתה יודע על עין תחת עין? ומתי ראית לאחרונה מקרה דומה או קרוב לסיפור כמו זה של אלבחירי במגזר היהודי? שום דבר וכלום. יזהר ברק • שיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 00:33, 9 בדצמבר 2018 (IST)

כל שמות הנרצחות על-ידי קרוביהן מאז 2011 מופיעים כאן [2] באתר הארץ. ביניהן 10 מבקשות מקלט מאריתריאה, מתוך 158. שיעור מקרי רצח גבוה מאד ביחס לחלקן באוכלוסייה, שאינו עולה על 0.5% (כנראה הרבה פחות, אם להאמין לכתבה אחרת ב"הארץ"). דב ט. - שיחה 00:14, 9 בדצמבר 2018 (IST)

אנונימי נחמד, על רצח על חילול כבוד המשפחה שמעת? נדנד - שיחה 00:17, 9 בדצמבר 2018 (IST)

תמשיך להצביע על "אחרים", כאילו לך יש במה להתהדר...החברה הישראלית היודעת להעניק לבנותיה ביטחון מהרב ברלנד ועד טרגדיית אסתי ויינשטיין.Dovole - שיחה 00:22, 9 בדצמבר 2018 (IST)

סוף סוף! היה צפוי שתגיע לשם... וגם אתה יודע שאתה מרמה, כמובן. אתה רוצה שאאשים אותך ברצח שלושת הנערים ז"ל? או ברצח רבין? נדנד - שיחה 00:25, 9 בדצמבר 2018 (IST)

אגב, 10 נרצחות מבקשות מקלט, ועוד כמה יהודיות על ידי מבקשי מקלט? נדנד - שיחה 00:27, 9 בדצמבר 2018 (IST

עשר נרצחות ע"י קרובים מדרגה ראשונה. לגבי מקרים אחרים של רצח של נשים אריתריאיות שלא ע"י קרוביהן, או רצח נשים שאינן קרובות בידי גברים אריתריאים איני יודע. אני מכיר את המקרים של אסתר גלילי ז"ל ואולימפיה חביב. דב ט. - שיחה 00:34, 9 בדצמבר 2018 (IST)

דב ט. תודה על הקישור.Dovole - שיחה 00:30, 9 בדצמבר 2018 (IST)

הסבר...? כחברה יש לנו אחריות, וכן כאשר מוקד 100 נכשל לסייע לשלשה נערים מתנחלים, זה ממש חלק מהיעדר המקצועיות של המשטרה, שכמובן מפריע לך רק כשנרצחים זכרים, רצוי חובשי כיפה, רצוי בנים לגוזלי אדמות...האחריות באשר לרצח רבין היא כבר ממש הדדית "בדם ואש את רבין נגרש" וכמובן הלהיט של 2018 "גדי גדי תיזהר רבין מחפש חבר".Dovole - שיחה 00:30, 9 בדצמבר 2018 (IST)

Dovole, אמנם הקטע של הסתמכות על עובדות ונתונים מאוד רופף אצלך, אבל בכל זאת קצת הגזמת. אלעד ונוף איילון גם לשיטתך אינן "אדמות גזולות", אלא אם כן אתה סובר שכולנו צריכים ללכת לשתות מהים של עזה. יזהר ברק • שיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 00:49, 9 בדצמבר 2018 (IST)

מה פתאום ישראליות...00:30, 9 בדצמבר 2018 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: עם כל הכבוד לליבסקינד והאג'נדה שלו, א. עדיין אחוז הנשים הנרצחות הוא יותר גבוה, וכפי שצוין כאן לעיל. ב. חבל שהובאה כאן דוגמה לא מתאימה מעלילות דם, שכן לדעתי הדוגמה הנכונה היא, שבעוד שארגונים המעזים לבקר את הפעילות של צה"ל בשטחים, בהם מוחזקת אוכלוסיה תחת שליטה צבאית ללא זכויות אזרח כמו למשל לבחור בעצמם במנהיגות מדינית, מוגדרים כאנטישמים וכו', את הערבים מותר לבקר ללא מעצורים, ולמהדרין תוך הכללות מגוחכות. אפרופו הנעשה במגזר הערבי, כולל רצח על חילול כבוד המשפחה, יש כאן מדינה האמורה לדאוג לאכיפת החוק בקרב כלל האזרחים. מה שקורה הוא הזנחה במשך שנים ארוכות של הציבור הערבי, תוך טמינת הראש בחול, שכיום אנו אוכלים את פרותיה. עוד נקודה קטנה בעניין גזענות: מדוע לומר על התרבות הערבית את הדברים שנאמרו כאן לעיל, זה בסדר, אך לתאר כל מיני דברים בתרבות של יהודים שעלו מארצות ערב, זו גזענות? ושיהיה ברור אינני מאמין בהכללות ובסטיגמות עדתיות, והדוגמה הובאה אך ורק בתור חומר למחשבה. האדם החושב - שיחה 00:32, 9 בדצמבר 2018 (IST)

עוד בעניין היחס כלפי ערבים ומבקשי מקלט, למרות שאינני מאמין גדול במיוחד בתנ"ך, אצטט לאוזני הימין המסורתי את הפסוק ”וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם” (דברים י יט), על אחת כמה וכמה אחרי כל השנים בהם נרדפו היהודים בשלל ארצות הגולה. האדם החושב - שיחה 00:37, 9 בדצמבר 2018 (IST)

ענף הספורט של ציטוט פסוקים על ידי מי שלא מאמינים בהם, ובקושי יודעים לקרוא אותם צריך לעבור מן העולם. אמליץ לך שתי המלצות: 1. קרא את הפסוק שאחרי. פעם הבאה כשאתה בא לצטט את פסוק י"ט, צרף גם את פסוק כ', או וותר על כל העסק ואל תעשה לעצמך פאדיחות. 2. קרא את הערך גר. זה יעזור לך קצת להפיג את בורותך. יזהר ברק • שיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 00:49, 9 בדצמבר 2018 (IST)

מצאי כלי הירייה בחברה הפלסטינית-ישראלית הוא כזה שלמשטרה יכולה להיות השפעה עליו, ולזה תהיה השפעה גם על רצח פלסטיניות בידי קרוביהן. כמובן שתת-התרבות עצמה צריכה להוביל את המאבק, ושהמשטרה לבדה, בלי גיבוי לא תצלח האתגר, וגם בעבור זה ישנן ההפגנות.Dovole - שיחה 00:50, 9 בדצמבר 2018 (IST)

על הסוגיה התרבותית ישפוך אור הראיון הבא, עם צעיר שרצח את אחותו בלחץ ובעידוד משפחתו: [3]. תת-חברה (גם בתוך החברה הערבית זה מיעוט) שבה הכאת נשים היא שגרה ורצח נשים ש"סרחו" אינו פשע, אלא חובה. בכלים משטרתיים בלבד אין די כדי לעצור את מקרי הרצח בחברה כזו. דב ט. - שיחה 00:39, 9 בדצמבר 2018 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: מי אמר שאין אחריות? בהחלט צריך לפעול נגד האלימות בחברה הערבית, ולפעול לגירוש כל המסתננים מיד. אם המחאה הייתה נגד "האלימות נגד נשים בחברה הערבית" הייתי מצטרף אליה, אבל למרבה הדמגוגיה והשקר היא לא נקראה כך, ובכל ההפגנות לא דובר על כך. נדנד - שיחה 00:39, 9 בדצמבר 2018 (IST)

כולי אושר שאתה תומך באלימות כנגד יהודיות...זה באמת הולם את התפישה המקראית..."ובעלת והיתה לך לאישה".Dovole - שיחה 00:42, 9 בדצמבר 2018 (IST)

"תומך באלימות נגד יהודיות"?! די כבר עם הדמגוגיה שלך! מה לעשות שהבעיה העיקרית היא לא אצל יהודים אלא אצל ערבים ומסתננים? מה לעשות? התשובה שלהן ושלך היא - נשקר. לא נספר. נדנד - שיחה 00:48, 9 בדצמבר 2018 (IST)

אגב, אתה רוצה לפתוח את הנושא המקראי? לכן הזכרת אותו? נדנד - שיחה 00:48, 9 בדצמבר 2018 (IST)