ויקיפדיה:כיכר העיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ויקיפדיה:כר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם
מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף
תמונת פנורמה של כיכר העיר
אירועי היום בקהילת ויקי

ט"ז בתמוז ה'תשע"ט - 19 ביולי 2019


אופס, כבר עבר

ארכיון

דפי משנה




1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139


טקסט לבן לצורך צורת הדף

תוכן עניינים

דירוג בינלאומי: האוניברסיטאות בסעודיה עקפו את הישראליות[עריכת קוד מקור]

נראה לי מוזר. ייתכן שזה בגלל שהאוניברסיטאות הסעודיות עשירות יותר ולכן יכולות לקבל ניקוד גבוה יותר במדדים כמותיים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:49, 19 ביוני 2019 (IDT)
בדירוג שנגחאי הטכניון והעברית במאיה הראשונה, ויצמן 101-150, תל אביב 151-200, בר אילן ובן גוריון 401-500. לסעודים יש שתיים במקומות 101-150, אחת ב 201-300 ואחת ב 301-400. משה פרידמן - שיחה 23:30, 19 ביוני 2019 (IDT)
מעניין מה דירוג ויקיפדיה לאוניברסיטאות, על איזה אוניברסיטאות נכתב הכי הרבה בוויקיפדיה ואיזה חוקרים הכי מצוטטים ומה השוני בכך בין הוויקיפדיות השונות ? צחי לרנר - שיחה 18:22, 20 ביוני 2019 (IDT)
באמת מעניין. לצערי האוניברסיטה שתזכה תהיה כנראה ynet. משה פרידמן - שיחה 18:58, 20 ביוני 2019 (IDT)
משה פרידמן, הצלחת להעלות חיוך על דל שפתיי, אבל אני כמובן התכוונתי לאיזו אוניברסיטה ישראלית מוזכרת הכי הרבה בוויקיפדיה העברית, מי הבאה אחרי וכן הלאה וכך כמובן גם לגבי האוניברסיטאות הזרות ולבדוק אותה סטטיסטיקה לגבי חוקרים. צחי לרנר - שיחה 21:06, 20 ביוני 2019 (IDT)
קח בחשבון שעיקר התוצרת של האוניברסיטה לא מפורסמת באתר האוניברסיטה אלא בהרבה מאוד כתבי עת ללא שיוך מוסדי, ורבים מכתבי העת הללו לא נגישים ללא תשלום (יקר) ולכן מאוד קשה לצטט אותם בוויקיפדיה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:39, 20 ביוני 2019 (IDT)
MathKnight, כלל איני מתכוון לכך, אלא לאילו אוניברסיטאות הכי מוזכרות בוויקיפדיה ואילו חוקרים הכי מוזכרים בוויקיפדיה, ניתן לבדוק זאת בקלות. צחי לרנר - שיחה 11:27, 21 ביוני 2019 (IDT)
אה, זה יכול להיות מעניין. – ד"ר MathKnight (שיחה) 09:55, 27 ביוני 2019 (IDT)

‏לידיה ממראוף-מאונטפורד[עריכת קוד מקור]

Lydia Mamreoff von Finkelstein Mountford.jpg

נתקלתי בתמונה שלה כשעסקתי בצלם גאראבד קריקוריאן. אני בדרך כלל מוסיף תמונות כאלה לדף ויקיפדיה:תמונה מחפשת ערך. במקרה הזה אולי יהיה מישהו שירצה לקחת את הכפפה ליצור ערך עליה. אישה מתקופת היישוב שהמירה את דתה לנצרות (הייתה כפי הנראה יהודייה לפני כן). דמות מעניינת. פתחתי לה כרטיס בוויקינתונים - ‏לידיה ממראוף-מאונטפורד‏ (Q64707927) וצרפתי לשם שפע של מקורות מפורטים על חייה. Geagea - שיחה 16:47, 19 ביוני 2019 (IDT)

כדאי לפרט כאן מדוע היא חשובה אנציקלופדית. אגסי - שיחה 14:02, 21 ביוני 2019 (IDT)
אגסי, לדעתי עוברת את רף החשיבות בקלות. המקורות שמופיעים בוויקינתונים: הארץ, על ספר שכתבה, מוזכר במאמר, באנגלית. אגב כל התמונות המופיעות הן PD-Israel ואפשר להעלות אותן. Geagea - שיחה 13:00, 24 ביוני 2019 (IDT)
תיוג לא עבד אגסי. Geagea - שיחה 13:05, 24 ביוני 2019 (IDT)

מה עם מפגש הקיץ 2019[עריכת קוד מקור]

הגיע הזמן להתחיל לתכנן את המפגש - הצביעו והשפיעו דרור - שיחה 12:05, 7 ביוני 2019 (IDT)

חשוב מאד להחליט. דרור - שיחה 13:37, 17 ביוני 2019 (IDT)
התקבלה החלטה - ועכשיו דיון על אופי המפגש כאן. דרור - שיחה 00:08, 20 ביוני 2019 (IDT)

חידה בפיתה: אם הטבעונות מתפשטת, למה צריכת הבשר משתוללת?[עריכת קוד מקור]

https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_meat_consumption
אפשר תקציר מנהלים? – ד"ר MathKnight (שיחה) 11:57, 22 ביוני 2019 (IDT)
זה למנהלים. צחי לרנר - שיחה 12:14, 22 ביוני 2019 (IDT)

יש בערך 4 אחוזים של צמחונים ומספר דומה של טבעונים, מה שמביא את ישראל למקום הראשון בעולם באופן יחסי. אנחנו מדברים על כמה מאות אלפים, אז יש *הרבה* כאלה. אבל 8-10 אחוז הם מיעוט קטן מאוד לעומת 90 אחוז קרניבורים. מספיק שה-90 יעלו את צריכת הבשר שלהם ב-11 אחוז כדי לבטל לחלוטין את אי צריכת הבשר של קבוצת הטבעונים-צמחונים talkback in haaretz

אבל הרושם הסובייטיבי לחלוטין שלי הוא שהם רבים הרבה יותר, אולי בגלל שחלק נכבד מהצמחונים והטבעונים מרבים לדבר ולהטיף להשקפת עולמם, בעוד שקרניבורים אינם עושים זאת, אולי בגלל שאני מתגורר בתל אביב וייתכן שמספר הטבעונים והצמחונים בתל אביב עולה בהרבה על הממוצע הארצי וייתכן שהמעגל החברתי שלי מכיל אנשים רבים שהם צמחונים וטבעונים. צחי לרנר - שיחה 17:53, 22 ביוני 2019 (IDT)
תל אביב נחשבת לבירת הטבעונות העולמית, ובה הטרנד הטבעוני תפס חזק במיוחד. יש בה ריכוז גבוה יחסית של טבעוניים ומסעדות טבעוניות, כמו גם אקטיביזם למען זכויות בעלי חיים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 17:58, 22 ביוני 2019 (IDT)
MathKnight, למה דווקא תל אביב ? ישראל הארץ עם אחוזי הצמחונים והטבעונים הגדולים בעולם ? האם היהודים הכי רחמנים ומצפוניים ? צחי לרנר - שיחה 18:53, 22 ביוני 2019 (IDT)
רוב הטבעונים בישראל מרוכזים בתל אביב וכך גם המסעדות הטבעוניות. למה? כנראה בגלל האופי הפרוגרסיבי של העיר והיותה מרכז היפסטרי. האם היהודים הם הכי רחמנים ומצפוניים? ככל הנראה התשובה לכך חיובית, וזה לא רק בגלל אחוז הטבעונים/צמחונים שבהם. דין התורה וההלכה היהודית, כמה שהיא מיושנת, נחשבים עד היום למערכות חוק הוגנות ומלאות חמלה (מרבים לצטט את עונש המוות שיש בהלכה, אך שוכחים לציין שבאותה הלכה נוצרו מנגנונים שבפועל מבטלים את עונש המוות), בטח יחסית לחוקות אחרות בנות זמנם ואפילו כאלו שהיו נפוצות באירופה לפני המאה ה-20. אין זה אומר שצריך לבטל את החוקה הקיימת לטובת מדינת הלכה (כי ההלכה לא מעודכנת ולא מותאמת למדינה ריבונית מודרנית), אלא רק להראות שהדת היהודית היא אחת הדתות הכי פחות אלימות והכי מלאות חמלה. לא סתם, עקרונות המוסר של היהדות עומדים בבסיס רוב אידאולוגיות המוסר החילוניות, הפילוסופיות והדתיות המקובלות בעולם ונחשבים לנאורות. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:19, 22 ביוני 2019 (IDT)
טבעונים לא זקוקים למסעדות טבעוניות. יש להם מגוון של אפשרויות למנות טבעוניות כמעט בכל מקום. המודעות העצומה לטבעונות בישראל קיימת בכל הארץ ולא רק בתל אביב. בפריפריה הכי מרוחקת בישראל יש מודעות גדולה אלפי מונים מזו שבכל מדינה אחרת. אני יודע את זה כי אני נוסע באופן קבוע בכל הארץ ונוסע די הרבה לחו"ל. כשהייתי בברלין אמרתי שאני טבעוני, אז לקחו אותי למסעדה מיוחדת לטבעונים. בטורונטו המלצרית הסתכלה עלי כאילו הגעתי הרגע מכוכב אחר ובקניון הגדול בעיר היה רק מקום אחד (!) לטבעונים. במזרח הרחוק בכלל לא מבינים מה אני רוצה ומה הבעיה עם חזיר בסלט. בהרבה מקומות חשבו שאני לא אוכל בשר מטעמים דתיים, כי אני יהודי. בישראל, לעומת זאת, בפיצריה שכונתית נידחת בחיפה, בעל המקום ידע בדיוק מה זה אומר טבעוני והציע לי אפשרויות נוספות למקרה שאני רגיש לגלוטן וכו'. בכל רשת מסעדות ובתי קפה יש מנות מתאימות או מותאמות לטבעונים. את המנות הללו עושים לי גם בסניפים הכי רחוקים מתל אביב. זה אומר שגם בפריפריה יש הרבה שמבקשים אותן. כל מלצר מתלמד יודע מה זה טבעוני וברוב הגלידריות יש טעמים מסומנים בכף בצבע שונה. אלה לא דברים שניתן למצוא בקלות בחו"ל, גלידה או פיצה לטבעונים. בכל מכולת קטנה בפריפריה ניתן למצוא על המדפים חלב שלא יצא מפרה. זה אומר שגם שם יש מספיק לקוחות שמעונינים להימנע ממנו. ישראל היא גן עדן לטבעונים. וזה אומר הרבה על כלל הישראלים, שרובם המוחלט אינם טבעונים. על הסובלנות שלהם, על הפתיחות שלהם. אם ברשתות ההמבורגרים הכבדים ניתן להזמין מנות טבעוניות, זה אומר הרבה גם על הטבעונים הישראלים, שמוכנים לשבת במסעדה כזאת כדי לאכול עם האנשים שהם אוהבים. עברו כבר כמה שנים טובות מאז הביקור ההיסטורי של גארי יורופסקי בישראל. כבר שכחנו ממנו, כי הטבעונות כאן היא בעלת אופי ישראלי לגמרי ולא סתם חיקוי של איזה טרנד מהמערב. מאז שהתחיל "הטרנד הטבעוני" בישראל, הוא רק התחזק והתקבע. על מוצרים רבים במרכולים ניתן למצוא סימון טבעוני. ניתן עדיין לשמוע את הבדיחה הקבועה על כך שטבעוני כבר ידאג לספר שהוא כזה. האמת היא שזה לרוב להפך. אלה הם הלא-טבעונים ששואלים שאלות ורוצים לדבר על זה. חלק מהם מתוך התענינות לגבי מעבר לתזונה צמחונית וחלק קטן כדי להתנגח. הרוב פשוט סקרנים. Liad Malone - שיחה 00:59, 23 ביוני 2019 (IDT)
לי נראה שהאביר צודק. אני כמעט בטוח שגם בברלין וגם בטורונטו, שלא לדבר על פריז ועל סטוקהולם, תמצא בהרבה מאוד מסעדות מנות לטבעונים, וב-99% מהמכולות חלב סויה, ולו בגלל הרגישים. מן הסתם לא בפיצריות, וגם בארץ, עם כל הכבוד לפיצריה הספציפית בחיפה, לא נראה לי שתמצא בדרך כלל. נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 01:18, 23 ביוני 2019 (IDT)
נבדוק את מה שהוא אומר: בערך 4% מאוכלוסיית ישראל טבעונית. כלומר: 360,000. רובה נמצאת בתל אביב לפי האביר. בתל אביב יש 443,000 תושבים. כלומר: בתל אביב יש מעל 180,000 טבעונים ובכל הארץ פחות מ־180,000 טבעונים. בתל אביב יותר משליש מהתושבים טבעונים. לא. זה לא נראה לי הגיוני. מעבר לכך: תל אביב היא גם מרכז תרבותי לכל הארץ. אנשים מגיעים מכל הארץ למסעדות בתל אביב ושומעים הרבה יותר על מסעדות בתל אביב. לכן בפרט שומעים הרבה יותר גם על מסעדות טבעוניות בתל אביב. Tzafrir - שיחה 08:07, 23 ביוני 2019 (IDT)
מנסיוני האישי, אכן כמעט בכל מסעדה יש מנות צמחוניות וטבעוניות, ובפיצריות רבות, גם בפריפריה, יש פיצה טבעונית. ובכל מרכול, קטן או גדול, יש מבחר מאכלים, הן ללא גלוטן והן לטבעונים. זה שינוי ברור שחל בשנים האחרונות, ואני מקווה שימשיך לצמוח ולהתפשט. כצמחונית כל חיי אני יכולה להעיד, שהמגמה השתנתה כליל והיום אין יותר שאלות מתגרות אלא התעניינות כנה מצד אוכלי בשר, שרוצים לנסות .

אגב, גם בחו"ל יש היום מנות צמחוניות בכל מסעדה, וברובן גם אפשרויות בחירה טבעוניות. אינני יודעת איך זה בארגנטינה, למשל - שם לא הייתי וסביר שארוחה לא בשרית נתפסת בעיניהם כחילול קודש. נו מילא. לשם לא אסע.שלומית קדם - שיחה 09:36, 23 ביוני 2019 (IDT)

לדעתי גם בגלל שיקולי כשרות קל יותר למצוא אוכל צמחוני וטבעוני בישראל - מנות או מסעדות שלמות. בחו"ל תמצא לעתים קרובות רכיב בשרי כלשהו (כמו שומן מן החי המשמש בטיגון) במנות שעיקרן מן הצומח. בישראל יש תמריץ כפול להמנע מכך, כשרות וטבעונות/צמחונות. הקונספט של מסעדה חלבית, ששכיח בישראל הרבה יותר מבחו"ל, קם במקור בעיקר מטעמי כשרות, אבל משרת גם צמחונים וטבעונים. דב ט. - שיחה 09:57, 23 ביוני 2019 (IDT)
לא הבנתי איך קונספט של מסעדה *חלבית* משרת *טבעונים*. דגש — 10:00, 23 ביוני 2019 (IDT)
חלבי פירושו שאין בשר, לא שהכל חלבי. למסעדה חלבית קל יותר להגיש מנה על טהרת הטבעונות, ואף הגיוני יותר עסקית שתדאג להציע כמה מנות כאלה מאשר מסעדה לא-כשרה רגילה. דב ט. - שיחה 10:16, 23 ביוני 2019 (IDT)
ואגב, ישראל היתה גם מהחלוצות בייצור מוצרי מזון תעשייתי מן הצומח, כמו שניצל טבעול. גם המוצר הזה משרת את שומרי הכשרות, נוסף על הצמחונים. דב ט. - שיחה 10:20, 23 ביוני 2019 (IDT)
נראה שאתה צודק. צפריר, לא חושב שמישהו אמר שרוב הטבעונים הישראליים בתל אביב, אבל מסתבר שאכן המגמה הזאת חזקה יותר שם. אם יותר לי להכליל על בסיס רושם אישי, נראה שהמגמה חזקה יותר בקרב אשכנזים ואנשי שמאל, ובפרט פעילות אקטיבית בעניין. לפני שמביאים לי דוגמאות ספציפיות סותרות, לא אמרתי שרק הם, אמרתי שנראה שהמגמה חזקה יותר אצלם. נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 12:00, 23 ביוני 2019 (IDT)

גדול חוקרי התלמוד בימינו מגלה מדוע היהדות היא מונח מומצא[עריכת קוד מקור]

את פרופ' בויארין, מ--גדולי-- חוקרי התלמוד החיים כיום, כמעט שאין צורך להציג. ב–30 השנים האחרונות הוא שימש סמן דרך מרכזי של כיוונים עכשוויים במדעי היהדות.
במה הוא מתכוון ל"מונח מומצא"? – ד"ר MathKnight (שיחה) 17:56, 22 ביוני 2019 (IDT)
+1 עמית - שיחה 08:34, 23 ביוני 2019 (IDT)
אותי מעניין מי המציא שהוא גדול חוקרי התלמוד. נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 01:10, 23 ביוני 2019 (IDT)
לא יאומן כיצד אדם הבקי בתחומו יכול לחבר ספר שלם על דבר אווילי כל כך, וכיצד עיתון המכבד את עצמו מקדיש לכך כתבה שלימה תחת כותרת מנופחת: "היהדות היא מונח מומצא", היהדות, בה"א הידיעה - לא השם 'יהדות', אלא המסגרת הדתית של היהדות כולה.
האם באמת כל-כך מפעים לגלות שלפני ה"יהדות" שימשו כ"מסגרת אמונית או תיאולוגית" רק המונחים "דת יהודית", "תורה", או "דת ישראל"? האם באמת יש הבדל ביניהם, והאם זוהי תגלית גדולה שהשורש י.ה.ד המופיע בתנ"ך ("איש יהודי", "וינשל את היהודים") הולבש בתחילה על האדם ולאחר מכן על דתו, שכונתה לפני כן בשמות מקבילים? אבל ל"הארץ" פתרונים: "גדול חוקרי התלמוד" (?) מגיע ו"מצטרף אפוא לשורה של מחקרים שמערערים על התפיסה הנאיבית־פופולרית של היהדות". ומהי אותה תפיסה נאיבית ומגוחכת? ציטוט: "במילים פשוטות, בויארין קובע שכלל לא היתה "יהדות" עד לפני כמה מאות שנים." כמובן. לא הייתה יהדות. תמהני. אבי גדור - שיחה 01:42, 23 ביוני 2019 (IDT)
בתנך זה מופיע בצורה זו למיטב זכרוני רק במגילת אסתר. היהודים שם הם בני ארץ יהודה/יהוד. Tzafrir - שיחה 07:47, 23 ביוני 2019 (IDT)
אפשר למצוא את המאמר גם אצל תומר פרסיקו. החוקר האמור הוא דניאל בויארין. הטענה שלו היא שהמושג יהדות לא היה קיים עד מאות השנים האחרונות כי לא היה בו צורך. Tzafrir - שיחה 07:47, 23 ביוני 2019 (IDT)
אפילו באתרנו האומלל כתוב במפורש שיהדות היא מונח נוצרי שנעשה נפוץ רק מימי טרטוליאנוס ושבמאות ה-18 וה-19 החל המונח "יהדות" לשמש לראשונה בפי יהודים. הערת השוליים היא למאמר של סטיב מייסון, שלמרבה הצער פחות מפורסם מבויארין כי הוא פחות סנסציוני ומתוקשר, אבל הוא חוקר רציני קצת יותר. אגב, בויארין הפסיק לחקור את התלמוד בערך בזמן הדיסרטציה שלו, וספריו הם בעיקר מאמרי דעה מתלהמים המציגים את הפילוג היהודי-נוצרי מבעד לאספקלריה של כפיית זהות מינית חד-מימדית בתרבות המערבית. הוא פרופסור לתרבות תלמודית, לא לתלמוד ממש. AddMore-III - שיחה 09:33, 23 ביוני 2019 (IDT)
מה שלא מובן להדיוט, כמוני, הוא האם החידוש הוא המונח עצמו, או תוכנו. זה לא משנה במיוחד אם היהודים קראו לדתם "דת משה וישראל" נניח, ולא השתמשו במילה "יהדות", אבל זה כן משנה אם לא חשבו שהיא דת בכלל (?), ולא היה להם מונח דומה למדי, לא בהכרח זהה, ל"יהדות" במובן המקובל כיום, אם זה מה שטוען בויארין. אעיר שגם היום אין בדיוק הגדרה אחת, ממצה ומוסכמת לשאלה מהי יהדות. דב ט. - שיחה 10:10, 23 ביוני 2019 (IDT)
AddMore, זה סטיב מייסון ? צחי לרנר - שיחה 10:48, 23 ביוני 2019 (IDT)
אכן "תגלית" לשונית בלבד ולא עניינית. וכפי שניתן לראות בערך יהדות, השורש מופיע לא רק במגילת אסתר אלא כבר הרבה לפני כן. אבי גדור - שיחה 10:53, 23 ביוני 2019 (IDT)
אכן, זהו סטיב מייסון, ואם היה מעניק לספריו שמות מפוצצים כמו Socrates and the Fat Rabbis אולי היה ידוען כמו בויארין. אגב, בניגוד לדעות שהושמעו כאן, בויארין מציב נקודה חשובה (אם כי הוא לא "גילה" אותה): למושג "יהדות" יש הקשר מסוים מאוד, ואימוצו להגדרה עצמית הכניס עמו עולם שלם של הקשרים ודרכי חשיבה (למשל המושג "דת" על כל מובניו האירופאיים) שלא היו מוכרים ליהודים קדם-מודרניים. ולכן, "יהדות" היא אכן קונסטרוקציה מודרנית, ואפשר לראות עד כמה היא כזו כשיהודים מודרניים מחולנים מנסים להתווכח עם חרדים מן היישוב הישן בירושלים, למשל. AddMore-III - שיחה 11:01, 23 ביוני 2019 (IDT)
בהמשך לסקירה, תומר פרסיקו מראיין את בויארין. Tzafrir - שיחה 12:04, 27 ביוני 2019 (IDT)

"ספר? המוצר הכי נמכר אצלנו הוא מטען לפלאפון ב-30 שקל", ריאיון עם אבי שומר, מנכ"ל "צומת ספרים"[עריכת קוד מקור]

ראיון מעניין, אם כי יש לזכור שהאיש הוא בעל עניין.
בהקשר הוויקיפדי מעניין לראות את חלקם של המקורות הכתובים בסעיפי לקריאה נוספת/המקורות החיצוניים, לאורך השנים. דב ט. - שיחה 10:02, 23 ביוני 2019 (IDT)
הצרכנים - ציבור הקוראים כנראה מתמעטים, אבל לעומתז את היצרנים - הכותבים, כנראה מתרבים; כותבי ספרי הפרוזה, השירה, העיון, ספרי הילדים ואפילו כותבי המאמרים האקדמיים וספרי המחקר (אולי הקוראים שלהם דווקא מתרבים במספרים מוחלטים, אם כי הם מאכלסים את מוסדות המחקר בלבד ואלה שמכוונים עצמם למשרות בהם). צחי לרנר - שיחה 10:41, 23 ביוני 2019 (IDT)
מעניין. תודהdavid7031שיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ט • 21:39, 23 ביוני 2019 (IDT)

שואת יהודי ליטא[עריכת קוד מקור]

לאחר שהעליתי את הנושא בדף השיחה של הערך השואה ולא קיבלתי תגובות, אני מעלה את שאלתי כאן.

ובכן שאלתי כדלהלן - המספרים שמופיעים בערך השואה בטבלה, ביחס להרוגים ואחוזי ההרוגים מכלל האוכלוסיה היהודית בליטא, אינם תואמים כלל את המספרים המופיעים בערך שואת יהודי ליטא, ומה שמקובל בדרך כלל במחקר -

בערך השואה כתוב על 168,000 יהודים בליטא ערב המלחמה ומתוכם 140,000 הרוגים, ואילו המספרים המקובלים הם 212,000 הרוגים מתוך אוכלוסיה של 220,000.

אשמח למענה ממומחים ומחובבנים כאחד.

--נפתלי מאיר - שיחה 23:27, 22 ביוני 2019 (IDT)

מתאים לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה. אני מנחש שהפערים נובעים מהגדרה שונה של שטח ליטא, שגבולותיה השתנו. ביקורת - שיחה 23:39, 22 ביוני 2019 (IDT)
רק השערה, כי אינני בקיאה בנושא - האם ייתכן שמספר היהודים בליטא גדל בגלל בריחה של יהודים מפולין לשם? שלומית קדם - שיחה 09:43, 23 ביוני 2019 (IDT)
למיטב זכרוני גרמניה הנאצית העבירה לגטאות ליטאיים יהודים מגרמניה גופא, לפני שחיסלו אותם. בברכה. ליש - שיחה 09:59, 23 ביוני 2019 (IDT)
לא הובא מקור למספר היהודים ערב המלחמה בערך השואה? אעלה השערה שהמונח ערב המלחמה יכול להתייחס ל-1939 ויכול להתייחס ל-1941. בין לבין היו שינויים, יהודים ברחו לליטא מפולין ויהודים עברו מליטא לעומק ברה"מ. דב ט. - שיחה 10:05, 23 ביוני 2019 (IDT)
תודה לכל המגיבים, אחר כך ראיתי שבערך שואת יהודי ליטא באנגלית כתוב שההיסטוריונים העלו כמה מספרים החל מ - 165,000 ועד 254,000 כך שכנראה המספר לא ברור דיו, ויש בזה דעות חלוקות. --נפתלי מאיר - שיחה 02:25, 24 ביוני 2019 (IDT)
באתר יד ושם נאמר שבתחילת הפלישה הגרמנית לברה"מ נמנו בליטא 220,000 יהודים. חלקם לפחות הגיע לשם אחרי 1939. (בדף על וילנה ביד ושם נאמר שברחו אליה 12,000-15,000 יהודים מפולין). דב ט. - שיחה 10:42, 24 ביוני 2019 (IDT)

תהייה א'[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף משתמש:שלום1234321/כמה תהיות
  1. אם לפי הערך מרחב-זמן הזמן הוא יחסי, איך אפשר למדוד את גיל היקום בשנים (כלומר בזמן)?שלום1234321אפצישיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט
    1. ברשותך, תשובה לענ"ד: לא מודדים את גיל היקום במדויק, אלא מעריכים על פי אינדיקטורים שונים, בעיקר: מהירות ההתרחקות של הגלקסיות הרחוקות ביותר, ביחד עם המרחק אליהן (המרחק מחולק במהירות נותן הערכה לזמן שעבר מאז המפץ הגדול, על פי התאוריה); ובנוסף: הטמפרטורה של קרינת הרקע הקוסמית, שמהווה מדד לזמן שעבר מאז המפץ. שתי ההערכות מתיישבות במידה סבירה של דיוק. ספציפית למדידה הזאת, תחום הטעות (שהוא להבנתי כמה מאות מיליוני שנים) גדול בהרבה מהסטיה בגלל התארכות הזמן, שנובעת מתורת היחסות. מקווה שתרמתי משהו ולא בלבלתי.
- סוף העברה

תהייה ב'[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף משתמש:שלום1234321/כמה תהיות
  1. האם ספורנו הרמבן והרד"ק התכוונו להמפץ הגדול בפירושם ליום ראשון של בריאת העולם? (האם הרמבן התכוון בדבריו:"והאש נקראת "חֹשֶׁךְ", מפני שהאש היסודית חשוכה; ואלו היתה אדומה, היתה מאדימה לנו הלילה." לקרינת הרקע הקוסמית?) (האם ספורנו התכוון בדבריו "בראשית-בתחילת הזמן, והוא רגע ראשון בלתי מתחלק, שלא היה זמן קודם לו." לסינגולריות כבידתית שהיתה במפץ הגדול?) (האם גם הרמבן התכוון ל לסינגולריות כבידתית שהיתה במפץ הגדול בדבריו "והנה בבריאה הזאת, שהיא כנקודה קטנה דקה ואין בה ממש, נבראו כל הנבראים בשמים ובארץ."שלום1234321אפצישיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט
    1. לחכמים שהזכרת (שבעיני באמת היו חכמים מאד, למרות היותי אתאיסט) לא היו באמת אינדיקציות מדעיות למפץ הגדול, כפי שיש היום; אבל אינטואיציה בריאה כנראה הייתה להם בהחלט. מעניין שהרמב"ם כותב במורה הנבוכים (ח"ב פי"ג): "הזמן עצמו גם כן מכלל הנבראים", וזה דווקא מתאים לדעתם של רוב הפיזיקאים כיום, אם כי יש תאוריות רבות ומתנגדות זו לזו. המתנהלאיטושיחהאופניים, זה האוטו שלי בחיים 13:22, 10 במרץ 2019 (IST)
- סוף העברה

יהדות ומדע (ראו בפסקאות מעל)[עריכת קוד מקור]

הנושא טעון...ובכל זאת אני רוצה שנדון בו. האם יש פה סתירה?--שלום1234321אפצישיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ט 07:22, 24 ביוני 2019 (IDT)

לא בהכרח. סתם דוגמה, אורי מקלב מיהדות התורה הוא יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה. ניב - שיחה 21:59, 24 ביוני 2019 (IDT)
להרחבה בעניין: עידו אפרתי, השידוך המפתיע בין יהדות התורה לוועדת המדע בכנסת, באתר הארץ, 12 במאי 2015. ניב - שיחה 22:00, 24 ביוני 2019 (IDT)
זו שאלה שהתשובה אליה תלויה בהשקפת עולם. ראשית, מה זו "יהדות", ובאם הכוונה לאמונה היהודית, או הדת היהודית, יש תפיסות שונות ביחס למה שהיא מכילה. מאידך, גם המושג "מדע" הוא מושג רחב. אינה דומה הקוסמולוגיה לארכיאולוגיה, ושתיהן אינן דומות לחקר המקרא. ולבסוף, יש את שאלת היחס ביניהן. בכל אחת מהסוגיות ישנן עמדות שונות. בשורה התחתונה תוכל למצוא אנשים הרואים סתירה, ושוללים את המדע או את האמונה היהודית, ותוכל גם למצוא אנשים שלא רואים סתירה, כולל אנשי מדע דתיים. דוגמא בולטת למה שכתבתי תוכל למצוא באדם כמו חיים סומפולינסקי, שעוסק באחד התחומים המורכבים ביותר ביחס בין האמונה היהודית והמדע, ורואה בעצמו יהודי דתי על אף שהוא מחזיק בעמדות שבעיני רבים לא מתיישבות עם האמונה היהודית. משה פרידמן - שיחה 20:36, 25 ביוני 2019 (IDT)
התכוונתי שהדיון יהיה "המשך" לזוג הפסקאות שמעל--שלום1234321אפצישיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ט 07:44, 27 ביוני 2019 (IDT)

אזרחות התושבים בתקופת המנדט[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה#אזרחות התושבים בתקופת המנדט

בנימין נתניהו, התחקיר הראשון[עריכת קוד מקור]

ב-21 ביוני 1996, לפני 23 שנים, התפרסם ב״כל העיר״ הפרופיל המקיף הראשון של בנימין נתניהו, אחרי שנבחר לראשות הממשלה בפעם הראשונה. The Times of Israel מפרסם עכשיו שוב את הכתבה כלשונה (כ-18 אלף מילים!) ובצורתה המקורית. פרספקטיבה. 79.180.48.89 16:04, 25 ביוני 2019 (IDT)

צד את עיני הקטע על הוויתור על האזרחות. מכיוון שאני יודע שגם אבי (עליו השלום) נתקל באותה בעיה לגבי השירות בצה"ל, אני מבין שאין לסמוך על ה"תחקיר" בכתבה הזאת. Liad Malone - שיחה 16:39, 25 ביוני 2019 (IDT)
מה בדיוק לא נכון שם? Tzafrir - שיחה 17:35, 25 ביוני 2019 (IDT)
כתוב "כשהתגייס לצה"ל לא איבד את אזרחותו האמריקאית כפי שטען (החוק בארה"ב שונה חמש שנים קודם לכן), וממילא לא החזירו אותה האמריקאים ביוזמתם, הליך שכלל לא קיים". נתחיל מהסוף. על פי הציטוט בכתבה, נתניהו בכלל לא אמר שזה הליך שנעשה מיוזמתם, אלא פשוט שהם החזירו לו את הדרכון. כתוב בכתבה שהחוק שקבע שאסור לשרת בצבא הישראלי שונה חמש שנים לפני שהתגייס, כלומר בתחילת שנות ה-60. זה בהחלט סותר את מה ששמעתי מאבי בזמנו (אני לא מכיר את החוקים בעבר או בהווה ממקור ראשון). הוא עלה לישראל ב-1962 אבל הפך לאזרח רק כעבור עשר שנים או קצת יותר ורק אז גויס לצה"ל, מתוקף אזרחותו הישראלית. לדבריו, החוק האמריקאי אסר על אזרחי ארה"ב לשרת בצבא זר ולכן נאלץ לוותר על אזרחותו האמריקאית. מאוחר יותר, כאשר שונה החוק, קיבל אותה שוב. Liad Malone - שיחה 19:46, 25 ביוני 2019 (IDT)
מחיפוש מאוד מהיר ראיתי שהאיסור על אמריקאים עם אזרחות כפולה לשרת בצבאות זרים בוטל בתהליך הדרגתי שהחל בשנות ה־60. לא מצאתי פרטים נוספים. לא מן הנמנע היה שבשלבים הראשונים היו מי שהכירו את ביטול האיסור והיו מי שלא הכירו. הערך שלנו על נתניהו לא מתייחס כלל לאזרחותו האמריקאית. Tzafrir - שיחה 22:50, 25 ביוני 2019 (IDT)
ליתר דיוק: כלי התקשורת המפרסם הוא זמן ישראל. זהו כלי תקשורת מאותו בית של The Times of Israel אך אינו מהדורה עברית שלו. Tzafrir - שיחה 17:35, 25 ביוני 2019 (IDT)

סקר בעולם הערבי: הערבים פחות דתיים - וחושבים שישראל היא האיום הגדול ביותר[עריכת קוד מקור]

לא מצאתי אזכור לישראל בכתבה באנגלית. Liad Malone - שיחה 21:50, 25 ביוני 2019 (IDT)
לארץ יש הסכם אגרגציה עם הגרדיאן, ולכן הכתבה התבססה בעיקרון על זו של הגרדיאן. אבל הכתבה נערכה עצמאית ושופרה על פי הנתונים המקוריים של הסקר. הסקר נערך על ידי בי בי סי בערבית ולכן אפשר למצוא את תוצאותיו שם. Tzafrir - שיחה 22:47, 25 ביוני 2019 (IDT)
הסקר הזה מלא בפגמים, קראתי ברשתות החברתיות הרבה ביקורת עליו, מקצועית ועניינית. אין להתייחס אליו כאל מקור אמין. -- ‏גבי‏ • שיח 07:37, 28 ביוני 2019 (IDT)
לדוגמה? Tzafrir - שיחה 10:18, 28 ביוני 2019 (IDT)
היו הרבה טענות של גולשים בדבר אמינות הסקר. הטענות המרכזיות הן:
  • חלק גדול מהשאלות המוצגות בסקר לא נשאלו כלל, אלא נשאלו שאלות "עקיפות" והסוקרים למעשה המציאו את התשובות. מידע זה נאמר במפורש בגרסה הערבית של הסקר, אך הושמט, כנראה במכוון, בגרסה באנגלית.
  • עריכת הסקר נערכת על ידי חברות סקרים שונות בכל מדינה, באופן לא אחיד, ויש התפלגות לא-סבירה באחוזי המשתתפים מכל מדינה.
  • בסקר נטען שהם לא יכולים לראיין את תושבי סוריה בגלל מלחמת האזרחים במדינה, אבל הם כן הצליחו לראיין את תושבי תימן, שגם בה מתחוללת מלחמה קשה. זו טענה שפוגעת באמינות הסקר.
  • הסקר לא כולל את מדינות המפרץ.
  • הסקר ממומן על ידי גוף בשם "הברומטר הערבי" הממומן חלקית על ידי ממשלת ארצות הברית.
  • החברה שנבחרה לערוך את הסקר בלבנון התפרסמה במקרים רבים של פרסומים שגויים שנבעו מהטייה פוליטית ימנית.
--‏גבי‏ • שיח 20:09, 28 ביוני 2019 (IDT)

בגלל הכותרת[עריכת קוד מקור]

עריכה, שנעשתה (כנראה) בגללה הכותרת שאומרת שמשימת בראשית 2 בוטלה, באתר "הידען"--שלום1234321אפצישיחה • כ"ג בסיוון ה'תשע"ט 11:30, 26 ביוני 2019 (IDT)

How the CIA made Google[עריכת קוד מקור]

פוסט משנת 2015. לא ברור לי עד כמה, אם בכלל, הוא נכון. Tzafrir - שיחה 21:42, 26 ביוני 2019 (IDT)
התחלתי לקרוא. אם אני מבין נכון: כבר החל מתחילת שנות ה־90 סוכנויות שונות של ממשלת ארצות הברית החלו להיתקל בצורך של ניתוח כמויות גדולות של מידע. בין השאר הם החלו להשקיע בדרכים שונות בעידוד יצירת טכנולוגיות בתחום. בין השאר הם גם נתנו מענקים שהיו חלק מהמימון לסרגי ברין כשהחל את המחקר שלו על מה שיהפוך בהמשך לגוגל (מנוע חיפוש). המאמר יוצר אווירה של קשירת קשר סביב כל מימון אפשרי מסוכניות אלו. לא נראה לי שיש כאן משהו משמעותי (או: לא מספיק). אפשר לשאוב מכאן מידע על תחילת הדרך של גוגל. אבל מן הסתם יש גם מקורות טובים יותר. Tzafrir - שיחה 22:35, 26 ביוני 2019 (IDT)
Tzafrir, תודה על דעתך המחכימה. צחי לרנר - שיחה 00:03, 27 ביוני 2019 (IDT)
ואם מדברים על פרויקטים במימון הממשלה האמריקאית ובפרט, משרד ההגנה: רבים (אבל אולי לא מספיק) יודעים שהאינטרנט החל כפרויקט של משרד ההגנה האמריקאי, ובגלגוליו הראשונים נקרא DARPANET כאשר DARPA זה "Defense Advanced Research Projects Agency" (המילה הראשונה היא קיצור של משרד ההגנה).
קצת פחות ידועה העובדה ש-PARC, פרויקט של חברת זירוקס שבדרך כלל נהוג לזקוף לזכותו חידושים כמו ממשק המשתמש הגרפי, רשת האתרנט (לא לבלבל עם אינטרנט), תכנות מונחה עצמים, ומדפסת הלייזר (שאמנם הומצאה ב-IBM, אבל הובאה לבשלות ב-PARC), לא בדיוק התחיל מאפס: רבים מהחוקרים והמובילים ב-PARC, ורבים מהרעיונות אותם פיתחו, היו "פליטים" של תכנית בשם SRI(אנ'), ובפרט תת-תכנית בשם NLS(אנ') בראשות דגלאס אנגלברט, (שאם מישהו זוכר אותו היום זה בדרך כלל בתור "ממציא העכבר", שזה בערך כמו לזכור את איינשטיין בתור מי שהגה את עיבוי בוז-איינשטיין). SRI היה פרויקט שאמנם לכאורה רץ באוניברסיטת סטנפורד, אבל למעשה היה במימון מלא של הממשלה האמריקאית, ובעיקר משרד ההגנה האמריקאי. למעשה יש ציטטה ידועה של אחד מהחוקרים המובילים ב-PARC שאמר בערך משהו כזה - "רק אלוהים יודע מה נעשה אחרי שייגמרו לנו הרעיונות של דגלאס". אז אם זוכרים את האינטרנט, GUI, תקשורת מחשבים, video conferencing, ועוד טונות של פיתוחים שהחלו והתנהלו בראשית דרכם בעידוד ומימון הממשלה האמריקאית ומשרד ההגנה האמריקאי (למעשה, במידה לא מעטה, עמק הסיליקון כולו חייב חלק משמעותי מאד מההצלחה המסחררת שלו למימון כבד של משרד ההגנה, NASA, והממשלה האמריקאית בכלל, בשנים הקריטיות שלו), אז לא צריך להתרגש יותר מדי מזה שגם הטכנולוגיות שגוגל מבוססת עליהן ינקו מאותם עטינים.
זה קצת קומי לראות ולשמוע את כל הליברטרינים מפיחים תאוריות כמה כל התערבות ממשלתית זה דבר ממאיר ואיום ואסון, ומביאים בתור דוגמה וראיה לגדולת "היוזמה הפרטית" את עמק הסיליקון והפיתוחים החדשים, בלי שהם יודעים דבר וחצי דבר על ההיסטוריה שלו ועל עומק ההשקעה הממשלתית שאפשרה זאת.
יש מיתוס ידוע שאומר שהחידוש המועיל העיקרי שצמח מתוכנית החלל האמריקאית הוא הוולקרו (צמדן). האמת היא, שכל תעשיית המעגלים המשולבים (או במילים אחרות, עמק הסיליקון) צמחה מתכנית החלל, ומפרוייקטים של משרד ההגנה בשנותיה הראשונות, ולולי אלו, הייתה נמצאת היום בפיגור של עשרות שנים לעומת המצב בפועל. קיפודנחש 01:11, 27 ביוני 2019 (IDT)

המפלגה החדשה של ברק[עריכת קוד מקור]

ברצוני לכתוב עליה ערך יש למשהו מושג מה שמה?-- הלל יערישיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ט • 21:38, 26 ביוני 2019 (IDT)

זו לא התחלה טובה לכתיבת ערך. אם לא ידוע שמה, זה כנראה מוקדם מדי. Liad Malone - שיחה 21:42, 26 ביוני 2019 (IDT)
מוקדם לדעת. סביר להניח שהבסיס החוקי יהיה מפלגת העצמאות שכרגע מתפקדת כמפלגת מדף, אב צריך לחכות קצת. תוכל לכתוב בינתיים בדף טיוטה כדי לא לאבד מידע ומקורות ולצרף את הפסקאות לערך הרלוונטי בהמשך. ‏DGtal‏ - שיחה 08:51, 27 ביוני 2019 (IDT)
אכן מפלגת העצמאות. אני מוכרחה להגיד שמסקרן אותי איך האיש-עבר-זמנו הזה מתכוון לצלוח את אחוז החסימה. אן שרלי - שיחה 18:56, 27 ביוני 2019 (IDT)
הוא ינסה להקים עוד ישראל אחת עם כמה שיותר מפלגות. ‏DGtal‏ - שיחה 19:14, 27 ביוני 2019 (IDT)
אין שם, עדיין טיפה מוקדם לערך. אני מניח שעוד יום-יומיים השם והמצע יתפרסם. עד אז זאת אפילו לא עובדה שהוא אכן יקים מפלגה, אלא רק הצהרת כוונות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:24, 28 ביוני 2019 (IDT)
יש שמועה שאומרת שלמפלגה יקראו "(מפלגת) הדמוקרטים" או משהו כזה. ניב - שיחה 23:16, 28 ביוני 2019 (IDT)
מצטערת מממממממששששש. תיקון: 'ישראל דמוקרטית'. שם, סליחה על המילה, פשוט מטומטם. כמו 'ימין שפוי' רק הרבה יותר גרוע. עדיף שישראל תהייה מדינה דמוקרטית משוגעת מאשר שתהייה מדינה דקטטורית שפויה. אן שרלי - שיחה 15:12, 7 ביולי 2019 (IDT)

Over 16,000 sound effects from the BBC archive are now available for free[עריכת קוד מקור]

ליתר דיוק: לשימוש לא מסחרי. Tzafrir - שיחה 10:20, 28 ביוני 2019 (IDT)
תודה על היידוע Tzafrir. צחי לרנר - שיחה 10:31, 28 ביוני 2019 (IDT)

Your Professional Decline Is Coming (Much) Sooner Than You Think[עריכת קוד מקור]

מחקר: כך חיו הניאנדרטלים מחוץ למערות[עריכת קוד מקור]

מדובר על האתר עין קשיש (כרגע חלק מהערך תל קשיש). Tzafrir - שיחה 10:18, 28 ביוני 2019 (IDT)
תודה Tzafrir. צחי לרנר - שיחה 10:31, 28 ביוני 2019 (IDT)
למעונינים המאמר המדעי המקורי, חופשי לקריאה בכתב העת המדעי המקוון PLOS ONE. בין המחברים נמצא גם ד"ר ראובן ישורון שכותב אצלנו. H. sapiens - שיחה 10:59, 29 ביוני 2019 (IDT)
מעניין, תודה H. sapiens. צחי לרנר - שיחה 11:32, 29 ביוני 2019 (IDT)

הלהט"ב - מיעוט נרדף או קבוצה כוחנית?[עריכת קוד מקור]

אירועי הגאווה כבר מזמן אינם מחאה נגד קיפוח זכויות, אלא מפגן כוח מאיים של קבוצה חזקה ושתלטנית, באתר ערוץ 7. דעתכם? התו השמיניהבה נשוחחתובנות 00:56, 29 ביוני 2019 (IDT)

זכויות - ראה בין השאר בערכים נישואים חד-מיניים בישראל (עדיין אין), יגאל גואטה (לפני פחות משנתיים התפטר מן הכנסת, בלחץ רבנים, אחרי שנודע שהשתתף בטקס נישואים חד מיניים של אחיינו).--א 158 - שיחה 10:02, 29 ביוני 2019 (IDT)
מאמר של יובל נח הררי בעניין. צחי לרנר - שיחה 11:35, 29 ביוני 2019 (IDT)
מעבר כך, הוא מעלה עוד שתי נקודות:
  • טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט. יש כאן משהו די חלקי בדבריו. ולדעתי גם הערך שלנו טעון שיפור (סביר, אבל טעון שיפור). יש שתי גישות אפשריות לחלוקת קטגוריה במקצועות ספורט בין נשים וגברים: אחת טוענת שנדרשת הפרדה בין נשים לגברים. השנייה טוענת שצריכים ליצור קטגוריה נפרדת לנשים (על בסיס מין ולא על בסיס מגדר) כדי לאפשר גם להן להתחרות. בנוסף יש קטגוריה כללית שמכונה לרוב קטגוריית גברים כי כמעט בכל המקרים רק גברים מתחרים בה, אבל אין מניעה שנשים יתחרו בה. לפי הערך היסטורית יש מקרים רבים שנשים לא הורשו להתחרות כלל או הורחקו לקטגוריה נפרדת, אבל כיום הגישה השלטת היא הקטגוריה הכללית וקטגוריית הנשים. הבעיה העיקרית היא עם מי שהיו עם גוף גברי (ר’ בערך הגדרה מדויקת יותר ואוסף שלם של ניסיונות להגדיר מה זה בדיוק) וכעת באות להתחרות בקטגוריה של הנשים. חלק גדול מהערך מתמקד בבעיות שנוצרות. אפשר גם לבטל כליל את ההבדלה בין גברים לנשים ולהשאיר קטגוריה אחת. אבל אז ככל הנראה יעלם הרוב המוחלט של הספורט ההישגי הנשי (בערך יש טענה ספקולטיבית שבעתיד זה לא הולך לקרות. בינתיים אני לא רואה נשים משתלבות בליגות גבריות. להבדיל ממרוצי מכוניות, משחקי מחשב, ועוד).
  • טיפולי המרה. כאן הקונצנזוס המחקרי כבר ברור שאין בהם ממש. מצד שני, מעניין יהיה לדעת יותר על הבסיס הפיזיולוגי להומוסקסואליות וכדומה. אני לא שולל את זה שעם התקדמות המחקר יימצאו שיטות לביטול אותו בסיס פיזיולוגי (אם זה רצוי, או לא: זה כבר סיפור אחר). אבל ברור שהשיטות שאליהן מתייחס הכותב לא משיגות את התוצאה שהן מכוונות שהשיג באופן כללי.
Tzafrir - שיחה 15:39, 29 ביוני 2019 (IDT)
כותרת המאמר של עמנואל שילה היא "המשפחה המסורתית יוצאת מהארון". אף פעם היא לא היתה בארון, ואף אחד אינו מנסה לפסול אותה או לפגוע בזכויותיה. מכירים, לצידה, גם במשפחות מסוגים אחרים, ושואפים להשוות את זכויותיהן לזכויותיה. --א 158 - שיחה 15:53, 29 ביוני 2019 (IDT)
הביטוי קצת לא מדויק, אבל הרעיון שהוא מנסה להעביר זה בעיקר "הדוגלים במשפחה מסורתית כאופציה יחידה יוצאים מהארון". דהיינו, כיום ישנה סתימת פיות די רצינית מצד החברה החילונית כלפי מי שמביע דעות המכונות "הומופוביות" (אני מאוד לא אוהב את הביטוי, כי הוא מכליל תחת קטגוריה אחת הרבה גוונים של אנשים ברמת התנגדות כזו או אחרת לקהילה הלהט"בית, אבל זה נושא לדיון אחר). מה שיוצא בפועל זה שאם עד היום האידאולוגיה הלהט"בית הייתה מושתקת, היום האידאולוגיה האנטי להט"בית, זו שדוגלת בכך שלא כל יחסים זוגיים בין שני אנשים הם לגיטימיים, ושמרנות ביחסים בין המינים הם דבר הכרחי (ואני אפילו לא מתחיל לדבר על אנשים שמרגישים אחרת מהמין שלהם), מושתקת או מוצגת כלא לגיטימית. עוד נקודה חשובה, היא הלחץ האדיר שמפעילים ארגוני הלהט"ב על כל מיני גופים במטרה לגרור אותם לתמיכה בהם (רק אזכיר לדוגמא את המחאה על חוק הפונדקאות שהתקיימה בקיץ שעבר, בה הארגונים הפעילו לחץ על חברות [ובמקרים מסויימים גם על צה"ל] לשחרר אנשים כדי להשתתף באירועי המחאה, דבר שלא היה קורה בשביל אף מטרה פוליטית–חברתית אחרת).david7031שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 01:20, 30 ביוני 2019 (IDT)
איך אפשר להצדיק עמדה שאומרת "האידאולוגיה האנטי להט"בית, זו שדוגלת בכך שלא כל יחסים זוגיים בין שני אנשים הם לגיטימיים, ושמרנות ביחסים בין המינים הם דבר הכרחי"? למי יש את הזכות לקבוע זאת? הכיצד? בשם איזה תוקף מוסרי? תמהתני.Sima shimony - שיחה 11:09, 30 ביוני 2019 (IDT)
הוא לא דורש מאחרים שיאמינו בזה, הוא מצפה שיכבדו גם את מי שסבורים כך בשל דתם או מסיבות אחרות. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 14:17, 30 ביוני 2019 (IDT)
"הדוגלים במשפחה מסורתית כאופציה יחידה" רוצים למנוע מזוגות חד מיניים את האופציה להקים משפחות, ובכך מונעים מהם שוויון זכויות, או נוקטים נגדם אפליה. לקרוא להם "המשפחה המסורתית" זה לא "ביטוי קצת לא מדויק" אלא עיוות גדול, ובמקרים רבים גם מכוון. --א 158 - שיחה 14:36, 30 ביוני 2019 (IDT)
האם זו אינה המסורת במשך מאות שנים או יותר, ביהדות, בנצרות, באסלאם ועוד? נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 14:38, 30 ביוני 2019 (IDT)
בוא לא נבלבל בין "המשפחה המסורתית" לבין "האפליה המסורתית". --א 158 - שיחה 14:54, 30 ביוני 2019 (IDT)
למה "למנוע להקים משפחה"? הם פשוט מתעקשים על כך שלמשפחה יש מובן מסוים, ובסופו של דבר הוא כולל גבר ואישה. לפיכך שני גברים, גם אם יגורו באותה דירה, לא ייחשבו משפחה.david7031שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 14:58, 30 ביוני 2019 (IDT)
לא ייקראו משפחה, אבל מעבר לזה מקבלים אותן זכויות. 158, לא הבנתי. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 15:02, 30 ביוני 2019 (IDT)
בדרך כלל, מי שדוגל "במשפחה מסורתית כאופציה יחידה" לא מתנגד אך ורק לשימוש במילה "משפחה". הם מתנגדים גם לעוד כמה דברים, כמו נישואים חד מיניים (עדיין אין בישראל), הורות משותפת של זוג גברים או זוג נשים (קיים בישראל מאז 2006/2010 - תלוי בנסיבות), ופונדקאות להומוסקסואלים. --א 158 - שיחה 16:08, 30 ביוני 2019 (IDT)
אז מה תעשה, תאסור עליהם להתנגד? בפועל ישנן כל הזכויות כולן, באדיבות בג"ץ. פונדקאות היא עניין נפרד, גם גבר ואישה נשואים לא מקבלים אותה אלא לאחר ניסיונות קשים ואינטנסיביים מאוד של האישה, הם לא יכולים לקבל סתם כי יותר נוח. בכלל פונדקאות היא עניין בעייתי שמדינות רבות אוסרות וראוי לאסור אותה גם בישראל. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 17:04, 30 ביוני 2019 (IDT)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── אני הייתי בטוח שנישואים זה הטקס שיוצר "משפחה", כמעט כנ"ל הורות, שנוצרת בצורה ביולוגית על ידי גבר ואישה, ולעיתים מוגדרת גם על ידי בן/בת הזוג של הורה יחידני, אבל גם כחלק ממשפחה.david7031שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 16:22, 30 ביוני 2019 (IDT)

מי שמתנגד לנישואים חד מיניים, או להורות משותפת של זוגות להט"ב, מתנגד לשוויון זכויות ביניהם לבין זוגות של גבר ואישה. התנגדות לשוויון זכויות היא תמיכה באפליה. אסור להתבלבל בין תמיכה במשפחה המסורתית (עבור מי שזה מה שמתאים לו וטוב לו) לבין תמיכה בבלעדיות של המשפחה המסורתית, שמשמעותה תמיכה באפליה נגד זוגות חד מיניים. התמיכה במשפחה המסורתית אינה מונעת תמיכה, בדיוק באותה מידה, גם במשפחות להט"ב. --א 158 - שיחה 17:06, 30 ביוני 2019 (IDT)
אז תשתיק את מי שמאמינים בבלעדיות של המשפחה המסורתית? תצנזר את ספרי התורה? נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 17:08, 30 ביוני 2019 (IDT)
טוב. אז אני תומך באפליה. "שוויון זכויות", הוא ערך, אבל לא הערך הכי נעלה. גם אתה, אני מניח, מוכן להגביל במקרים מוסימים את חופש הפרט, אפילו בתחום המיני. עיין ערך פוליאמוריה, או גילוי עריות. אז אני, חושב שזוגות חד מיניים זה דבר רע, לא פחות אלא הרבה יותר מאשר פוליאמוריה, ולכן אני מוכן לדרוס את זכויות הפרט בנושא הזה. קל וחומר, שאני לא מוכן לקבל את הכפייה המחשבתית שלהם עלי להכיר בכך שהם משפחה. הואיל והם לא משפחה, נגזרות כל שאר הזכויות שנשללות מהם. אני משתתף בכאבו של כל אדם שלא נמשך למין השני, אבל הפתרון לבעייתו אינו הכרה בזוגיות חד מינית. (וזה בלי להיכנס לשאלה האם טיפולי המרה עובדים. גם אם אין שום פתרון, ונגזרו עליו חיי סבל, משפחה תישאר גבר ואישה).david7031שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 17:21, 30 ביוני 2019 (IDT)
אה! אז כשאתה אומר "המשפחה המסורתית", אתה מתכון לאיש, אישה, אחותה, השפחה של האחות הראשונה, והשפחה של האחות השניה? emanשיחה 17:24, 30 ביוני 2019 (IDT)
אני חושב שאנחנו יכולים להסכים על תשובה לשאלה המקורית - המוני ישראלים עדיין תומכים בקול גדול באפליה נגד להט"ב, ולכן יש מקום להמשך המאבק שלהם על שוויון זכויות.--א 158 - שיחה 17:40, 30 ביוני 2019 (IDT)
יפה שסיכמת שכולם מסכימים איתך, עכשו נשאר רק שמי שלא חושב כך יסכים. בהמשך דבריך יש כשל לוגי, מלבד מה שאם יש שוויון זכויות לא נותר על מה להיאבק. לכל היותר אפשר להיאבק נגד הרצון לשנות את המצב הנוכחי. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 18:01, 30 ביוני 2019 (IDT)
איך שוויון זכויות אם עדיין אין לזוגות להט"ב זכות להינשא בישראל?--א 158 - שיחה 18:08, 30 ביוני 2019 (IDT)
זו זכות סמלית יותר מאשר ממשית. מקבלים את כל ההטבות והזכויות שמקבלים נשואים, רק לא קוראים לזה בשם המפורש "נישואין". על זה המאבק הגדול? נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 18:11, 30 ביוני 2019 (IDT)
באמת?! זכות סמלית יותר מממשית?! כמה קל לזלזל בזכויות של אחרים, כשלא אתה צריך לחשוב שאם חו"ח יקרה לך משהו, בת זוגתך תצטרך להתמודד עם בירוקרטיות מתישות דווקא בעת אסון, בשביל דברים שהמדינה בצדק דאגה להקל בהם. [1]. emanשיחה 19:35, 30 ביוני 2019 (IDT)
אתה הוא המזלזל ("באמת?!"). אני שמתי בפרופורציות. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 22:18, 30 ביוני 2019 (IDT)
נרו יאיר - רק "שמת בפרופורציות". שמת בפרופורציות סבל אנושי שאתה אפילו לא מסוגל להבחיו בו. התגובה שלך מרתיחה. עוד דוגמה לפרובוקציות שלך. אני ביקשתי את חסימתך. emanשיחה 17:06, 1 ביולי 2019 (IDT)
אני מתנצל שדעתי מרתיחה אותך. נרו יאירשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ט • 21:04, 1 ביולי 2019 (IDT)
אני לא מבינה איך מישהו לוקח לעצמו את הזכות להחליט עבור מישהו אחר מה היא משפחה. באיזה זכות? לאיזה צורך? מי צריך משטרת "יודעי דבר" שכאלה? הקמפיין האגרסיבי הזה פרדוקס הסובלנות ודמגוגיה אנטי-להט"בית Sima shimony - שיחה 21:26, 30 ביוני 2019 (IDT)
הדיון קצת סטה, אסביר את שורש המחלוקת. לכולם ברור שאם קבוצת אנשים יחליטו שלגיטימי לרצוח, אנחנו נילחם בהם מלחמת חורמה, בניגוד גמור לחופש הביטוי. אז המחלוקת פה היא לא על האם לגיטימי או לא לרצוח, אלא על האם לגיטימי לתמוך/להתנגד לרצח. אין כוונתי להמשיל לרצח. תודה. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ט • 21:42, 30 ביוני 2019 (IDT)
הערך של מסורתיות בהקשר זה הוא בעייתי. על פי איזה קריטריון נקבע שזוגיות חד מינית היא אינה ראויה, או שיש בה משהו פסול? אם הדבר נוובע מאמונה באיסור זה או אחר בתורה, אז הרי שהדיון נגמר פה, עבור מי שאינו רוצה לנהל את הדיון במסגרות הלכות ופסיקות, אלא מחוץ לתורה. אם מעוניינים לנהל את הדיון מחוץ לתורה ולמסורתיות שאולי נובעת ממנה, אז יש לקבוע קריטריון - מה מבדיל אהבה חד מינית מאהבה דו מינית? האם זה היעדר היכולת הטבעית להביא ילדים? האם זה מעיד על קושי אחר? מה בעצם הטעם של הפסילה הזו? אביעד‏ • שיחה 21:42, 30 ביוני 2019 (IDT)
ניחוש מאוד לא מבוסס שלי: הערך שמאוים כאן הוא מצוות פרו ורבו. Tzafrir - שיחה 23:29, 30 ביוני 2019 (IDT)
אנשים בורים שתומכים באפליה תוך שימוש בטיעונים מגוחכים והזויים כמו "שימור המשפחה המסורתית" הופכים למיעוט קטן יותר ויותר עם הזמן, וטוב שכך. אם רוצים לשמר את "המשפחה המסורתית", אז יאללה – עד הסוף! בואו גם נחזיר את העבדות ונאסור על נשים לצאת לעבוד משום שתפקידן "המסורתי" הוא להישאר בבית ולטפל בילדים. אולי גם נאסור על אימהות חד־הוריות לגדל ילדים כי הן לא עומדות בהגדרה "המסורתית" של משפחה – אימא, אבא וילדים. למרבה המזל, אותם הבורים שתומכים באפליית להט"בים ומיעוטים בשם ה"מסורתיות" הפסידו בארה"ב, באמריקה הדרומית, באוסטרליה ובאירופה. ישראל היא בין המקומות המערביים היחידים שבהם הבורים הללו עדיין לא הפסידו, וגם זה רק בגלל שקבוצה קטנה בפוליטיקה הישראלית חושבת שמגיע לה הכול וסוחטת את הממשלה במשך שנים עם דרישות הזויות לשימור ה'סטטוס קוו'. אולי לאחר הבחירות הקרובות יתמזל מזלה של החברה הישראלית ותוקם ממשלה ללא קבוצות קטנות וסחטניות, ואז האפליה המכוערת סוף סוף תיפסק. ‏Guycn2 · ☎‏ 16:24, 1 ביולי 2019 (IDT)
אז מה אתה מפחד מהמיעוט הקטן, המכוער והעלוב הזה של הבורים, תן להם את חופש הביטוי, הם עדיין בני אדם ומגיעות להם זכויות. נרו יאירשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ט • 16:29, 1 ביולי 2019 (IDT)
אכן מיעוט קטן, מכוער ועלוב שבדורות הבאים ייעלם. בעוד 30 שנה יסתכלו על תומכי אפליית הלהט"בים כמו שמסתכלים היום על מי שתומך בעבדות של השחורים בארה"ב (ועדיין יש קבוצות לאומניות כאלה). ממי בדיוק נמנע חופש הביטוי? זו סתם התבכיינות שנועדה להציג את הלהט"בים כבריונים, בעוד שמי שתומך באפלייתם הם הבריונים האמיתיים. כשאלי ישי שולל את זכות קיומן של אלפי משפחות עם שני אבות – האם מישהו נוקט נגדו צעד חוקי כלשהו או מנסה למנוע את התמודדותו לכנסת? אין כאן שום סתימת פיות ולא נעליים. להפך. ‏Guycn2 · ☎‏ 16:35, 1 ביולי 2019 (IDT)
קבוצה קטנה עם 38 מנדטים... מיכאל.צבאןשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ט • 16:40, 1 ביולי 2019 (IDT)
מעניין מאוד איך הגעת ל־38 מנדטים. אם תספור את המנדטים של מי שתומך באפליה אל מול המנדטים של מי שמתנגד לאפליה, תגלה שהקבוצה השנייה הרבה יותר גדולה. הליכוד נחשבת ברובה המוחלט לקבוצה שמתנגדת לאפליה, וכך גם מצביעיה. זה שהיא נכנעת לקבוצות הסחטניות הקטנות שהיא זקוקה להן כדי להקים ממשלה – זה כבר סיפור אחר. ‏Guycn2 · ☎‏ 16:42, 1 ביולי 2019 (IDT)
א. אני מסופק אם בוחרי הליכוד מתאימים למה שנחשב בעיניך, ואל תשכח גם את המנדטים של החברה הערבית, גם הם אזרחים שווי זכויות. ב. כפי שתראה בדיון למעלה ה"אפליה" שנותרה כלפי הלהט"ב מצומצמת מאוד. ג. עמנואל שילה מדבר על אפליה הפוכה, איסור לבטא את העמדות המסורתיות בשלטים. זאת אפליה אמיתית ומניעת זכויות אדם, רק כי בעיניך, אביר זכויות האדם, מדובר באנשים מכוערים ועלובים. נרו יאירשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ט • 16:47, 1 ביולי 2019 (IDT)
א. רובם המוחלט של בוחרי הליכוד אינם תומכים באפליית להט"בים. למעשה, חלק גדול מהקהילה הגאה מצביעה לליכוד, וחבר הכנסת ההומוסקסואל הראשון שנבחר בעודו מחוץ לארון הוא מהליכוד. זה לא הופך את הליכוד למפלגה ליברלית או פרו-להט"בית, אבל זו ללא ספק איננה מפלגה אנטי-להט"בית. אני מבין שלא נוח לך שאפילו רובו של המחנה הפוליטי שאתה בעצמך משויך אליו התקדם מזמן בנושא. מה לעשות, גם אם מעצבן אותך שהדעות שלך על להט"בים כבר מזמן לא פופולריות, זה לא ישנה את המציאות שגם הימין כבר לא כל כך אנטי-להט"בי ברובו.
ב. כמה קל להגיד שאין אפליה כשאתה לא שייך לקבוצה המופלית. הומוסקסואלים ולסביות ממלאים את כל חובותיהם למדינה, אך הם אינם יכולים להינשא או להקים משפחה בישראל בעוד שהטרוסקסואלים יכולים. זו אפליה על פי כל ההגדרות האפשריות של המילה. אתה אולי תומך באפליה הזו וחושב משום מה שהיא מוצדקת, אבל אני בטוח שאפילו אתה מבין שיש כאן אפליה למרות שאתה תומך בהמשכהּ. אתה כנראה מעדיף להגיד "אין אפליה" מאשר "יש אפליה ואני תומך בה", כי זה נשמע יותר טוב מבחינה פוליטית. כך גם אמרו פעם השמרנים שלא רצו לתת לנשים את הזכות להצביע בבחירות.
ג. לא ברור על מה אתה מדבר. כפי שהזכרתי למעלה, רק בקמפיין הבחירות האחרונות אלי ישי תלה שלטים בכל המדינה נגד משפחות עם הורים מאותו המין. על איזה "איסור לבטא עמדה" אתה מדבר בדיוק? כאמור, סתם התבכיינות שנועדה להציג את הלהט"בים כבריונים. ‏Guycn2 · ☎‏ 00:45, 4 ביולי 2019 (IDT)
לא אגיב בפירוט כי אתם מתקשים לדון בנחת ועצם השמעת דעות שונות משלכם מגיעה כדי תביעה לחסום את בעל הדעה השונה. למעשה על רוב דבריך כבר עניתי. אסתפק בתשובה לג': עמנואל שילה דיבר על כך שעיריית ירושלים סירבה לתלות שלטים בנוסח "אבא ואמא = משפחה", ובג"ץ, השומר הגדול של חופש הביטוי כביכול, גיבה אותה. אם בעבר אלי ישי כן תלה ללא הפרעה - המסקנה היא שיש מגמת החמרה בהשתקת בעלי דעות מסורתיות בתחום הזה. נרו יאירשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ט • 10:43, 4 ביולי 2019 (IDT)
סליחה, לפחות 34. אכן טעות משמעותית, אך עדיין מדובר על כרבע מהאזרחים. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"ט • 22:05, 1 ביולי 2019 (IDT)
גם ל־34 לא ברור איך הגעת. בכנסת הנוכחית, אין יותר מ־22 מנדטים בסה"כ למפלגות שמצען כולל תמיכה באפליית להט"בים. ואפילו אם היה מדובר ברבע מהאזרחים כמו שאתה אומר, האם לדעתך במדינה דמוקרטית רבע מהאזרחים יכולים לכפות את עמדותיהן הלא פופולריות על הרוב, תוך פגיעה בשוויון זכויות של קבוצות מיעוט? ואם במדינה אחרת רבע מהאזרחים יסברו שצריך לגרש את כל היהודים מהמדינה, האם ייתכן שייעשה דבר כזה כדי לרצות את אותו הרבע? ‏Guycn2 · ☎‏ 00:45, 4 ביולי 2019 (IDT)
כתבה עם מלא טענות מגוחכות. לדוגמה לכתוב במדייה שאליה נחשפים מאות אלפי גולשים "אין חופש ביטוי. סותמים לי את הפה!" זה קצת פרדוקס. הטענה שאין שיח בנושא פונדקאות היא הבל מוחלט.
הכותב מהלל ומשבח את המשפחה המסורתית, שזה בפני עצמו אינו בעיה. בעיה היא שהוא מניח שגם האחרים אמורים לראות במסורת הזאת ערך עליון. לשיטתו הומוסקסואלים ישמחו מרצונם החופשי לעבור טיפול המרה, וזאת למרות שהוא מודע לכך שהם מתנגדים לכך...
בנוסף, נראה שהכותב שכח להתייחס כלל לאותם הזכויות עליהם מדברת המחאה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:55, 1 ביולי 2019 (IDT)

התשובה שלי למאמר (ובאופן כללי לכל אלו שחושבים שלהט"בים מאיימים על ההטרונורמטיביות השברירית שלהם) פשוטה: כשיהיו לנו זכויות שוות, אז אולי נקשיב לשטויות שאתם מוציאים מהפה. עד אז, au rovior. (מה גם שמערוץ 7 בכלל כדאי להתעלם.) פשוט וקל. //מי אני: YuvalNehemia - מה עשיתי - בואו נדבר// 01:28, 2 ביולי 2019 (IDT)

תזכורת לשני הצדדים: כל אחד מצליח לראות את עצמו ואת הקבוצה / קבוצות שאליהן הוא שייך כמקופחת: אנחנו מקבלים כמובן מאליו את מה שכבר יש לנו ושמים לב במיוחד למה שחסר (ושעליו נאבקים). זה עלה כמה פעמים בדיון. לכן יש כאן שתי קבוצות שמצליחות לראות כל אחת את עצמה כמקופחת ואת השנייה כחזקה ביותר בחברה הישראלית. Tzafrir - שיחה 01:35, 2 ביולי 2019 (IDT)

Theodore Dalrymple on Elite Medical Journals and the Criminal Underclass[עריכת קוד מקור]

זה סיפור מעניין שנוגע למגוון ערכים. אין לנו ערכים על בני משפחת סאקלר. בארץ הם מהתורמים הנדיבים לאוניברסיטת תל אביב ומוסדות שונים שם נקראים „סאקלר״. המשפחה עשתה את הונה בתעשיית התרופות (והיא גם תורמת חשובה פקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב). החברה של המשפחה היא פרדו פארמה. אחת התרופות הידועות (לשמצה) שלהם היא האוקסיקונטין: זוהי גלולה של אופיאט בשם אוקסיקודון עם שחרור מושהה. כמו ההרואין היא שווקה כתרופה שאמורה להיות להיות לא ממכרת למרות שלא כך היה. בניגוד להרואין, היא עברה הליכי אישור קפדניים בהרבה והחברה רימתה. היא אחת החברות שנושאות לפחות בחלק מהאחריות למגפת האופיאטים בארצות הברית. אז יש כל מיני מוסדות שכבר לא כל כך מעוניינים בהם כתורמים. אבל לא זה המצב בארץ למיטב זכרוני. Tzafrir - שיחה 23:44, 30 ביוני 2019 (IDT)
תודה Tzafrir. צחי לרנר - שיחה 00:20, 1 ביולי 2019 (IDT)

Ethics fly out of the window at Oxford University when big donors come calling[עריכת קוד מקור]

אם כבר מייללים על המצב בויקיפדיה...[עריכת קוד מקור]

בניסיון להרים מעט את מצב הרוח פתחתי דף, שבו יש תמונות מייללות שמחפשות ערך חם ואוהב... מזמין את כולם להצטרף לחיפוש שממשיך את החיפוש בדף משתמש:Hidro/של מי התמונה הזאת.--שלום1234321אפצישיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט 16:29, 3 ביולי 2019 (IDT)

הטרדה בסמסים[עריכת קוד מקור]

או איך להשבית טלפוני פעילים. למקרה שנדרש מנוי, כתבה נוספת. דוריאןDGW – Talk 19:13, 3 ביולי 2019 (IDT)

מערכת הביטחון מסתירה בכספות מסמכים על הנכבה. זה מה שהם מספרים[עריכת קוד מקור]

מעניין. כידוע המדינה מתמהמהת בפרסום חומרים שנמצאים בארכיון המדינה. אבל כאן מדובר על מסמכים שנמצאים בארכיונים אחרים. לפי הכתבה, החל משנת 2009 קיבלה המלמ"ב סמכות למנוע פרסומים של מסמכים מארכיונים אחרים. הסמכון הזו ניתנה לה בעיקרון עבור תחום עיסוקה של המלמ״ב: מפעלי טקסטיל בנגב. אבל מתברר שבפועל הם גם מנעו גישה לכל מיני מסמכים שקשורים לגירוש ערבים בזמן הקמת המדינה. לפי הכתבה ראש המלמ״ב לשעבר אישר את זה במפורש בראיון איתו. אז יש לנו משהו שמפחדים לדבר עליו והוא סוד. ולכן אנחנו נאלץ להסתפק בנתונים של זוכרות ובכל מיני שמועות על מסמכים. כל הכבוד. Tzafrir - שיחה 08:41, 5 ביולי 2019 (IDT)
א. תחום עיסוקה של המלמ"ב רחב הרבה יותר ממפעלי הטקסטיל. ב. אולי העדויות שם יכניסו לפרופורציות את הטענות נגד מפעל ההתנחלות. ג. השאלה העיקרית שבה יש לדון היא האם מדינת ישראל הייתה יכולה בכלל להרשות לעצמה לנהוג אחרת. האם בסטנדרטים של "הארץ" רובנו היינו חיים היום. נרו יאירשיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ט • 09:58, 5 ביולי 2019 (IDT)
צודק. לא סתם טקסטיל. כל מה שקשור לאב"כ (ישראל מפתחת גם נשק ביולוגי וגם נשק כימי – היא מהמדינות היחידות בעולם שלא אשררו את האמנה למניעת הפצה של נשק כימי) ובכלל של תעשיית נשק, כי לפי השמועות מכרנו נשק לשלטון שביצע את רצח העם ברואנדה וסיפקנו נשק לשלטונות שטובחים בבני הרוהינגיה בבורמה ופיתחנו נשק גרעיני ביחד עם שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה וסיפקנו נשק לרודנים הרצחניים של ארגנטינה ועוד. אבל כל זה רק שמועות כי אסור לדבר על זה (בארץ, ולכן השמועות מסתובבות חופשי).
אבל אז מסתבר שליחידה השושואיסטית הזאת מרחיבים את המנדט ועכשיו היא באה לשכתב את ההיסטוריה. מדינת ישראל פוחדת מהצגת העובדות כהווייתן. מה בדיוק קרה ב־1948? (חוץ מכתיבה של ספר אחד)? Tzafrir - שיחה 10:28, 5 ביולי 2019 (IDT)
יותר רחב גם ממה שאמרת. להערכתי חורב צודק שיש להם סמכות להורות על החרמת כל מסמך שלפי שיקול דעתם פוגע בביטחון המדינה. מן הסתם אפשר לעתור נגדם לבג"ץ, שהוא כידוע השליט העליון. נרו יאירשיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ט • 10:58, 5 ביולי 2019 (IDT)
למלמ"ב סמכויות נרחבות במערכת הביטחון ובתעשיית הנשק, אבל אין לו שום סמכות בנושאי מידע ארכיוני שאינו נוגע לתחומים אלה. לפני שמתלוננים על סמכויות שבג"ץ לקח לעצמו, כדאי להתלונן על סמכויות שהמלמ"ב לקח לעצמו. סליחה, נזכרתי: בניגוד לבג"ץ שאין לו ארנק ואף לא חרב, למלמ"ב יש ארנק ויש חרב. תשכחו את כל מה שאמרתי, ותזכרו רק שהמלמ"ב מותק, מוי מוי מותק, ואני אוהב את המלמ"ב. דוד שי - שיחה 16:31, 5 ביולי 2019 (IDT)
ובכן חורב חולק עליך: "אם אני יודע שיש בארכיון חומר מסווג, אני מוסמך להגיד למשטרה שילכו להביא משם את החומר. אני יכול גם להפעיל את בתי המשפט. אני לא צריך אישור של הגנז. אם יש חומר מסווג, יש לי סמכות לפעול". אני מעריך, לאור היכרותו עם התפקיד שמילא במשך שנים רבות, שהוא מכיר את המצב החוקי טוב יותר ממך, ושהוא גם לא ישקר בראיון כזה להארץ. בעניין ההשוואה לבג"ץ, גם לשיטתך מלמ"ב חרג בסך הכול לתחום הארכיונים. בג"ץ, לעומת זה, מלוא כל הארץ משפט. מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל חוקי היסוד, פוסק סופי ומוחלט בכל תחום אפשרי. הפרדת רשויות בתפארתה. על כל פנים, אני לא התיימרתי להשוות את כוחם של שני הגופים, אלא רק לומר שמן הסתם אם מלמ"ב יחרוג מסמכותו יעתרו נגדו לבג"ץ. אולי מישהו ירצה לבדוק אם היו עתירות כאלה, זה מעניין. נרו יאירשיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ט • 16:43, 5 ביולי 2019 (IDT)
דבריך על בג"ץ אינם ראויים להתייחסות.
המלמ"ב "מוסמך להגיד למשטרה"?! גם אני מוסמך להגיד למשטרה, גם אתה מוסמך להגיד למשטרה, דלתות תחנות המשטרה פתוחות לכל. האם המשטרה חייבת לקפוץ לדום ולציית למלמ"ב? לא, כשם שאינה חייבת לציית לי. עליה לבדוק את המידע שנמסר לה, ולהחליט האם יש כאן עניין שמצריך את התערבותה. דוד שי - שיחה 17:42, 5 ביולי 2019 (IDT)
זה נוח לא להתייחס לטענות קשות. לגבי המלמ"ב אין ספק שהכוונה היא להורות למשטרה. נרו יאירשיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ט • 17:46, 5 ביולי 2019 (IDT)

"נוח לא להתייחס לטענות קשות" זו דמגוגיה זולה. טענות נגד הבגץ הן לחם חוקם של מערערי הדמוקרטיה בישראל, והעובדה שידם של המערערים על העליונה בזירה הפוליטית, לא עושה את הטענות נכונות או משכנעות יותר - רק מגבירה את הווליום, ומקרבת את הקריסה של מה שנשאר משלטון החוק (בהסתכלות אופטימית, שמקווה שהקריסה הזו עדיין בעתיד, ועדיין יש סיכוי לתיקון מגמה).

לגבי הנכבה - אורי אבנרי דיבר קרוב ל 70 שנה על "מנגנון החושך", שאחת ממשימותיו הייתה ועודנה לתת גיבוי לגרסה הרשמית ("התושבים הערבים האמינו למנהיגיהם ועזבו את בתיהם מרצון, בבטחון שתוך זמן קצר, אחרי הנצחון על הציונים, ישובו"), ולהילחם בכל פרסום שיכול לבלבל, כמו למשל מידע על גירוש תושבים, בייחוד כשמדובר על "מידע קשה"; תאריכים, שמות אנשים ויישובים, מספרים, ומידע על אופן ביצוע הגירוש. לפני קרוב לחמשים שנה ניתשה מלחמת חורמה כדי למנוע מבתי ספר תיכוניים להשתמש בסיפור חרבת חזעה של יזהר כחומר לימוד, ובגדול, גרסתו של הנרטיב הציוני היא השלטת, כשאחד הכלים החשובים של הממסד במאבק הזה, היא השליטה המוחלטת על המידע.

המשימה מוטלת על חלקים כאלה או אחרים של "מנגנון החושך", ואלו מפעילים את כל הכלים העומדים לרשותם - במקום שזה מתאים הם משתמשים בחוק, ובמקומות אחרים עוברים עליו. אם קוראים להם מלמב או שיןבית או שבכ או בשם אחר, זה פחות משמעותי.

ההתייחסות לפעולת המנגנון אמביוולנטית: כאזרח מן השורה, קשה להכחיש שתפקידו העיקרי של המנגנון הוא הגנה על שלומך, וביקורת כלפיו נתפסת כ"נשיכת היד המאכילה". מצד שני, כאזרח מן השורה, קצת קשה לקבל חלקים מן הממשל שמנכסים לעצמם סמכויות מקיפות, פועלים לכאורה ללא פיקוח, ורואים זאת כזכותם "לעשות מה שצריך" בלי לייחס חשיבות רבה לשאלה באיזה צד של החוק "מה שצריך" נופל, בלי בקרה של אף גוף אחר, במחשכים, וללא אפשרות ערעור. קיפודנחש 19:55, 5 ביולי 2019 (IDT)

ועל זה אפרים קישון היה אומר: "סליחה שניצחנו ולא נרצחנו". – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:23, 5 ביולי 2019 (IDT)
כשמאפשרים לגופים חשאיים לעבוד ללא פיקוח, מקבלים לפעמים בעיות רציניות. היה פעם בארץ גוף חשאי בשם הלשכה לקשרי מדע. זה היה הגוף שהפעיל את ג'ונתן פולארד אחרי שהמוסד לא הסכים לעבוד איתו. התוצאה הייתה פגיעה חמורה ביחסים עם ארצות הברית. בסופו של דבר הלשכה פורקה וסמכויותיה עברו למלמ״ב. עוד באותן השנים: גורמים בממשל של ארצות הברית רצו לשלוח סיוע למורדים בניקרגואה. אבל בלי שזה יופיע בספר התקציב. אז הם יזמו עסקה סיבובית שכללה מכירת נשק לאיראן. וחזרה אצלנו: מחבלים חטפו אוטובוס. שניים מהם יצאו מזה בחיים, אבל לא מחקירת השב״כ. כדי לחפות על ההרג הזה נערכו שורה של טיוחים. בין השאר השב״כ ניסה לתפור תיק לאיציק מרדכי. מי שידעו על הטיוחים הצליחו לסחוט דברים מראש השב״כ. עד שזה התפוצץ. כספיח לפרשה הזו: במהלך החשיפה שיוסי גנוסר קיבל עקב הפרשה צץ שוב המקרה של עיזאת נאפסו, קצין צהל צ’רקסי שהואשם בחקירת שב״כ (שבה היה מעורב גנוסר). בעקבות במקרה שלו הוקמה ועדת לנדוי. ואנחנו יודעים שחקירות שב״כ זה דבר רע (אלא אם כן הם חוקרים ערבים בשטחים, שידוע מראש שהם אשמים).
או בקיצור, כמו שיהודי אחד אמר פעם, אור השמש הוא מחטא לא רע. Tzafrir - שיחה 01:22, 6 ביולי 2019 (IDT)
אני רק שמה את זה כאן: יאיר אורוןסיפורה של שבירת שתיקה בת 68 שנים - בסוף 1948 מישהו ושמו ש' קפלן כתב לעורך "על המשמר" עדות ששמע מחייל על מעשי זוועה שנעשו לתושבי הכפר הערבי דווימה בעת מלחמת העצמאות, באתר הארץ, 7 בפברואר 2016 Sima shimony - שיחה 15:00, 6 ביולי 2019 (IDT)
גם במלחמת העולם השנייה היו חיילים בבעלות הברית שעשו מעשים לא תקינים בלחימה בגרמניה (הרבה יותר מאשר חיילים ישראליים במלחמת העצמאות) וחילות האוויר שלהם הפציצו את דרזדן וערים אחרות עד היסוד. האם זה הופך את המלחמה בנאצים ללא לגיטימית? האם זה אומר שצריך לבטל את תוצאות המלחמה ולהחזיר את הנאצים לשלטון? אותו דבר כאן - מלחמת העצמאות הייתה מלחמת מגן לגיטימית וצודקת של ישראל, והניסיון של השמאל האנטי-ציוני לעשות לה דה-לגיטימציה ולהפוך אותה לפשע מלחמה אחד גדול כדי לתת תוקף לדרישתם הרצחנית להשמיד את ישראל, לא רק שהוא שקרי ומתועב - הוא גם פסול מוסרית ואנטישמי מיסודו. – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:15, 6 ביולי 2019 (IDT)
אם אין בעיה, למה צריכים להסתיר? Tzafrir - שיחה 23:46, 6 ביולי 2019 (IDT)
אין לתת לאויב נשק תעמולה בזמן שמלחמתו להשמידנו עדיין נמשכת, בייחוד בתקופה שבה דעת הקהל העולמית איבדה את ההיגיון הפשוט והנכון שהיה לה בימי המלחמה בנאצים המקוריים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 00:00, 7 ביולי 2019 (IDT)
קראתי פוסט על פאדי כמאל בכּיראת מירושלים שהרביצו לו, והוא מאושפז בבית חולים הדסה עין כרם בירושלים המערבית הכבושה. כך כתוב בפוסט: "הירושלמי פאדי כמאל בכּיראת, בן 43, הועבר לבית החולים ׳הדסה עין כרם׳ בירושלים המערבית הכבושה.
أدخل المقدسي فادي كمال بكيرات (٤٣ عاما) إلى مستشفى " هداسا عين كارم " غربي القدس المحتلة، مساء الخميس".
אם לא תירגמתי נכון, וצריך להיות "ממערב לירושלים הכבושה", אנא עדכנו כאן. דוריאןDGW – Talk 00:23, 7 ביולי 2019 (IDT)
איך זה קשור לדיון הנוכחי? נרו יאירשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ט • 00:32, 7 ביולי 2019 (IDT)
אז אתה אומר שאנחנו צריכים לצנזר את הערך צפצאף אצלנו כדי לא לתת תעמולה לאויבי ישראל (שלא יודעים לקרוא אנגלית וערבית)? Tzafrir - שיחה 06:30, 7 ביולי 2019 (IDT)
במלחמה טוטלית לחיים ולמוות מתרחשים גם מעשי טבח. ואם כלל מעשי הטבח, מעשי ידיו של הצד המותקף, שהתמזל מזלו וניצח, לא מסתכמים ביותר מכמה מאות נטבחים, מבלי שספרנו את הנטבחים בצידנו, אפשר להירגע ולאפשר למלמב להמשיך משימה צודקת שהובילו בן גוריון וממסדו מיומה הראשון של המדינה - לחורר את בלון התבערה ש"אוהבינו" מנפחים ללא הרף במטרה להקהות את מוחנו כדי שנשכח שעמנו הצדק. 37.26.148.196 07:07, 7 ביולי 2019 (IDT)
אם. אם אנחנו מסתירים את המסמכים זה יכול לרמוז לקוראים המתאימים שיכול להיות שהיו עוד לא מעט. Tzafrir - שיחה 07:37, 7 ביולי 2019 (IDT)
ואם. ואם משתחררים כל המסמכים אז הקוראים המתאימים ישתכנעו שזהו ואין בלתו? היעד הוא אותו היעד. 37.26.148.196 07:44, 7 ביולי 2019 (IDT)

בדרך לבג"ץ: "לפסול את תעודת הרבנות של הרב מוטי אלון"[עריכת קוד מקור]

מתוך הידיעה: „ברבנות הדגישו כי בשונה מתעודות הסמכה לרבנות שכונה או עיר, המוענקים על ידה, התואר "רב" בפני עצמו אינו מנוכס לה בחוק, וממילא אין באפשרותה לאסור את השימוש בו על ידי אדם זה או אחר. בהתאם לכך, "ועדת המשמעת סבורה כי הליך שלילתה או השעייתה של תעודת כשירות (...) נועד בעיקר להבטיח שרב המחזיק בתעודת כשירות שהורשע בפלילים לא יכהן בפועל במשרת רב עיר או בתפקיד ציבורי אחר הדורש כשירות רבנית".״
אז מי מחליט? לדוגמה: רון יוסף. Tzafrir - שיחה 18:29, 7 ביולי 2019 (IDT)
התגובה של הרבנות ברורה ומאוד הגיונית. התואר רב ניתן על ידי הרבנות הראשית, אך לא באופן בלעדי. הוא ניתן מזה מאות שנים ואין הליך לשלילתו, למרות שיש רבים שקבלו תואר "רב" ואחר כך עשו כל מיני דברים שאינם מתאימים לרב בישראל. פתיחת הליך לשלילת התואר היא תיבת פנדורה מיותרת. הציבור הוא זה שמחליט אם לסמוך על מישהו שנקרא רב או לא. לעומת זאת, כשירות לרב עיר יש להרבה פחות אנשים והם גורסים שלגבי אלו יש טעם לשלול את התואר במקרים מתאימים. לא ברור לי לגמרי לשם מה, אבל אולי יש חשש שאנשים בלתי מתאימים ייבחרו בכל זאת לרב עיר בערים רפורמיות או בערים שחובבים פושעים בתור רבנים. עדירל - שיחה 19:08, 7 ביולי 2019 (IDT)
אגב, הכותרת ב"דרך לבג"ץ" מטעה. צריך להיות: "עתירה לבג"ץ כדי לקבל כותרת". עדירל - שיחה 19:10, 7 ביולי 2019 (IDT)
מסכים במידה רבה עם עדירל, רק שצריך לדייק, בהמשך למה שכבר ציטט צפריר: הרבנות לא נותנת את התואר רב, היא נותנת כשירות למשרת רבנות שכונה או עיר. נרו יאירשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ט • 19:19, 7 ביולי 2019 (IDT)
תודה על ההבהרה. האם המידע הזה מופיע בערכינו? לדוגמה, בערך רב (להוסיף שם משהו על רב#בישראל)? Tzafrir - שיחה 20:12, 7 ביולי 2019 (IDT)
חלקית, חידדתי את הדברים. רבנים רבים, כולל בולטים ביותר (אמנם לא רבני שכונות וערים רשמיים), לא נסמכו בידי הרבנות, ומצד שני ישנם רבים שעברו את הבחינות של הרבנות במלואן אבל לא מחזיקים בשום תפקיד ולא מכונים "הרב". למעשה אלה שני דברים נפרדים. נרו יאירשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ט • 20:53, 7 ביולי 2019 (IDT)
להבנתי, מי שעובר בחינות של הרבנות זוכה גם לתואר רב. אבל אולי אנשים קוראים לו רב כי הוא עבר את הבחינות? עדירל - שיחה 22:50, 7 ביולי 2019 (IDT)
מכיר אנשים שעברו את הבחינות ולא משמשים ברבנות כלשהי. לאף אחד מהם לא קוראים רב. השגת כושר לרב שכונה לא הופכת אדם לרב, כמו שלא כל מי שלמד כתיבה יוצרת הוא סופר. נרו יאירשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ט • 01:01, 8 ביולי 2019 (IDT)
אני מכיר אנשים שמעולם לא שימשו ברבנות כלשהי, אבל מכיוון שהוסמכו מדי פעם, למשל בעלייה לתורה, קוראים להם "הרב". אין לי מושג מה הרבנות אמורה לעשות בעניין, והאם העותרות רוצות גם פקחים שיחלקו דוחות לאנשים שיקראו "הרב" לאנשים שנשללה מהם תואר הרב שלהם, אבל בימים אלו כשאנשים רוצים שהמדינה תנהל את כל הפעוטונים במדינה ותזהה פסיכופתים ברוח הקודש, אין לי כבר מה לאמר. סביר שבג"ץ ישלח את העותרות לכל הרוחות, אבל עם בג"ץ לא תמיד ניתן לדעת. אולי גם להם יש רוח הקודש. עדירל - שיחה 02:09, 8 ביולי 2019 (IDT)
אכן. יש גבאים שאומרים "הרב" לכולם, מה שבטוח, ובציבור החרדי כל מי שמכבדים קוראים לו הרב, בלי קשר לסמיכה כלשהי. נרו יאירשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ט • 13:13, 8 ביולי 2019 (IDT)
וחזרה לידיעה עצמה: הידיעה היא על דרישה מהרבנות הראשית לשלול את תעודת הכשירות של מוטי אלון. את התעודה הזו הרבנות העניקה ולכן גם בסמכותה לבטל. Tzafrir - שיחה 06:51, 8 ביולי 2019 (IDT)
והרבנות אומרת שזה צעד חסר משמעות, כי איש לא מתכוון למנות אותו והוא התחייב שלא להתמנות, כך שהתעודה הזאת זניחה לגמרי. נרו יאירשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ט • 13:13, 8 ביולי 2019 (IDT)
זו טענה חלשה, משום שזו תעודה עם אמירה גם אם לא משתמשים בה. מעניין אותי האם יש תקדימים לביטול תעודה, למשל כאשר רב יצא בשאלה. משה פרידמן - שיחה 16:54, 8 ביולי 2019 (IDT)
על זה ממש הוויכוח, מהי משמעות התעודה ומה היא אומרת, וגם האם יש צורך לבטל אותה חגיגית או מספיק שכל הצדדים אומרים שאין לה משמעות והכושר לא ימומש. נרו יאירשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ט • 18:45, 8 ביולי 2019 (IDT)
לכן מעניין אותי לגבי תקדימים. כדי לדעת האם זו טענה אמיתית או שזה תירוץ. האם בעל תעודת כושר לרב שיצהיר שאין אלוהים ימשיך להחזיק בתעודה שלו? האם בעל תעודת כושר לרב שיצהיר שהגיע למסקנה שכולנו צריכים להיות רפורמים ויקים ארגון שעוסק בכך ימשיך להחזיק בתעודה? אז אני מניח שאין הרבה דוגמאות לכך, אבל מעניין אותי האם אי פעם נשללה תעודת כושר לרבנות ממאן דהוא, ועל איזה בסיס. משה פרידמן - שיחה 17:04, 9 ביולי 2019 (IDT)
לא שוללים הסמכה לרבנות. הרי זה יביא בוקה ומבולקה. מה לגבי מי שיגיד שהוא מקבל את ביקורת המקרא? או יטען שנשים לא מחוייבות בכיסוי ראש? או שאין לנהוג בימינו יום טוב שני? או שמותר להסתפר בספירת העומר? או שמותר לחתן זוגות בלי להרשם ברבנות? הרבנות תהיה עסוקה אך ורק בניהול דיוני כשרות על רבנים. עדירל - שיחה 18:18, 9 ביולי 2019 (IDT)
היה לפחות תקדים אחד, הרב יהודה רוזיליו שב-2013 שללו ממנו את ההסמכה. גם כנגד הרב מצגר עמדה עתירה לבג"ץ שתדרוש מהרבנות לשלול ממנו את התואר ובסוף התפשרו על ההתחייבות שלו שלא לשמש בשום תפקיד ברבנות. והיו עוד מקרים שפורסמו שאני לא זוכר. יחיאל - שיחה 13:44, 10 ביולי 2019 (IDT)
בכתבה המקורית מצוין שהיו מקרים ששללו, והיו מקרים שלא שללו בעקבות התחייבות שלא להשתמש בתעודה כדי להתמנות. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ט • 16:51, 11 ביולי 2019 (IDT)

מונה עריכות ומונה עריכות מפורט[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#מונה עריכות ומונה עריכות מפורט

כתבה על ויקיפדיה בטמקא[עריכת קוד מקור]

16 שנה לוויקיפדיה העברית: "פער מגדרי באתר YNET. סחטיין ללליב. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 11:20, 9 ביולי 2019 (IDT)

תודה ללליב על הראיון. אציין כי חבל שעם כל ההישגים של ויקיפדיה בשנתה ה-16 - מעמדה, רוחב היריעה שלה וציטוטים ממנה בפסקי דין של בית המשפט, במאמרים ובתקשורת, הדבר הראשון והמרכזי שכל הזמן עולה בהקשרה הוא הפער המגדרי. זה גורם לאיבוד האמון של הקוראים באתר, ובמיוחד שכפי שפורט בכתבה - המצב אצלנו טוב יותר מאשר יתר הוויקיפדיות בשפות האחרות. מציע להבא לנסות ולשים את הזרקור יותר על הדברים היפים ולהזמין את הציבור להשתתף ולערוך. דברי הם לא ביקורת כלפי לליב, אלא הערה כללית. אמירושיחה 11:33, 9 ביולי 2019 (IDT)
מבקשת סליחה מאמירו על קיום הפער המגדרי בעולם. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ט 12:35, 9 ביולי 2019 (IDT)
"זה גורם לאיבוד האמון של הקוראים באתר" - לא נראה לי שזה מזיז לקצה הזרת של מישהו למעט המוחות והמוחים כמובן. עדירל - שיחה 13:54, 9 ביולי 2019 (IDT)
ברור כשמש. להערכתי אין אפילו אחוז אחד מהאוכלוסיה שמסתמך פחות על ויקיפדיה בגלל הפער המגדרי, ולא נראה לי שיש הרבה מקורות שזוכים, בפועל, לאמון רב יותר מאשר ויקיפדיה. משה פרידמן - שיחה 16:58, 9 ביולי 2019 (IDT)
גם לדעתי. אל תתרגשו מכתבות בתקשורת, כי גם הציבור הרחב לא ממש מתרגש. נרו יאירשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ט • 21:19, 9 ביולי 2019 (IDT)
יש לי ביקורת על המראיינת, שמכל מה שיש לספר על ויקיפדיה לכבוד יום ההולדת, בחרה לעסוק אך ורק בטענות נגדה ובשתי הצבעות מחיקה מלפני כמה שנים. --א 158 - שיחה 16:07, 10 ביולי 2019 (IDT)
זה נראה כמו חלק מראיון ארוך יותר (העריכה יצרה לטעמי רושם די מקוטע). Tzafrir - שיחה 02:00, 11 ביולי 2019 (IDT)
בהמשך לדבריי לעיל, התקשורת מחפשת רייטינג וסנסציות וכותרות צעקניות, אין מבחינתה תועלת בסיקור "יבש" של הנעשה בויקיפדיה או בכלל. מאותה סיבה גם הציבור התרגל לסנסציות בסדר גודל הרבה יותר דרמטי, כך שהכתבה הזאת די תשעמם אותו. אני מעריך שרוב הצופים בכתבה לכל אורכה הם מי שמכירים ברמה זו או אחרת את ויקיפדיה מבפנים. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ט • 10:19, 11 ביולי 2019 (IDT)

גם אתר "mako" יוצא בידיעה על שטות בוויקיפדיה שמקורה אולי בפער המגדרי (בעקבות זאת השטות הוסרה מהערך). מה שלא מובן לי זה מדוע מערכת ערוץ הנשים של mako יצאה מהמגרש הביתי שלה לחיפוש שטויות מגדריות, כאשר באתר mako עצמו יוכלו למצוא שפע כתבות העוסקות בהחפצת נשים ובשוביניזם, והופכות את אתר mako לאחד הנתעבים ביותר באינטרנט העברי. דוד שי - שיחה 12:20, 10 ביולי 2019 (IDT)

דוד שי, הכתבה איננה מדויקת. הטקסט לא נכתב על ידי דודס, אלא על ידי Ladypine ב-19 בנובמבר 2005. כעת קראתי כמה סיפורים שכתבה. דודס בסך הכל שיחזר אנונימי שמחק את זה. ב-5 בינואר 2007 עבר הראל על הטקסט, כתב "לממכר" במקום "למכירת", "מבקשים" במקום "רוצים", ואת שאר הטקסט השאיר. קרוב לוודאי שלא התעמק במשמעות הקיר, משום שביצע תיקונים נוספים באותו ערך.
גם הכיתוב במאקו כאילו בעקבות הפרסום הערך תוקן, אינו מדויק. הערך תוקן בשעה 10:32 בנימוק של חוסר מקור, והכתבה פורסמה במאקו רק בשעה 12:21. בשעה 12:15 הסיר עורך אחר טקסט נוסף בעקבות הכתבה במאקו, ובשעה 14:57 עידכנה מאקו שהערך תוקן. תיאורטית צודקת מאקו, אך הקיר הוסר באותו יום כבר בשעה 10:32 בבוקר.
בהמשך הכתבה במאקו מוצג סרטון מפרגן לעורכי ויקיפדיה, ואין שום קשר בינו ובין הקיר. התפלאתי על אמירה שנאמרה בסרטון בדקה 2:31, ושאר הסרטון מצויין. ההופעה הוויזואלית של העורכים טובה מאוד. דוריאןDGW – Talk 16:43, 10 ביולי 2019 (IDT)
אולי לא בעקבות הפרסום אלא בעקבות שאלות שלפני הפרסום? התזמון הזה לא נראה מקרי. Tzafrir - שיחה 10:23, 11 ביולי 2019 (IDT)
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה. יש לסקר אותה ככזאת ולא כעוד חזית במאבק המגדריסטי. – ד"ר MathKnight (שיחה) 12:43, 11 ביולי 2019 (IDT)

מה קרה פה?![עריכת קוד מקור]

אני בטוח שהיה כתוב על חבילת הזרעים "גזר". הרי מכל שאר הזרעים צמחו גזרים. אבל מה זה?!--שלום1234321אפצישיחה • ז' בתמוז ה'תשע"ט 20:44, 9 ביולי 2019 (IDT)

שורש כתום ועליו
שורש כתום

האם מותר לפוליטיקאי לחסום בחשבון הטוויטר הרשמי?[עריכת קוד מקור]

אליבא דבית המשפט בארה"ב, הדבר מנוגד לתיקון הראשון לחוקה האמריקנית. ([2]) דגש — 05:45, 10 ביולי 2019 (IDT)

Face-smile.svg Face-smile.svg Face-smile.svg Face-smile.svg Face-smile.svg Face-smile.svg Face-smile.svg Face-smile.svg Face-smile.svg Face-smile.svg. אן שרלי - שיחה 18:38, 10 ביולי 2019 (IDT)
אין דבר כזה "חשבון הטוויטר הרשמי". מה שקורה זה שהחזיר משתמש בחשבון הטוויטר שלו כדי לפרסם החלטות של הממשל (לא אחת קורה שהשרים שתפקידם לבצע את ההחלטות הללו קוראים עליהן לראשונה בטוויטר). בכך הוא הפך את ערוץ הטוויטר שלו למעין "ביטאון רשמי" של הממשלה (למרות שכאמור, אין דבר כזה "חשבון טוויטר רשמי"), וככזה, הוא לא רשאי למנוע מאזרח כלשהו לקרוא את הפרסומים. תאורטית הוא היה יכול כנראה לחסום את הערוץ בפני אנשים שאינם אזרחים, אבל חובת ההוכחה (שהחשבון החסום לא שייך לאזרח ארה"ב) הייתה במקרה כזה עליו, מה שהופך זאת ללא מעשי. קיפודנחש 00:31, 16 ביולי 2019 (IDT)

האם מספר העורכים הפעילים-מאד בויקיפדיה העברית עולה עם השנים?[עריכת קוד מקור]

או שמא הוא די דומה למספר העורכים הפעילים בשנים 2006, 2009 וכדומה, למרות הגידול בכמות האוכלוסייה מאז וכו'? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התשובה מופיעה כאן בגרף הראשון. כפי שניתן לראות, לא חלה עליה בכמות העורכים הפעילים מאוד. אמירושיחה 09:08, 11 ביולי 2019 (IDT)
אני הייתי שמח לשמוע תשובה מאדם שנמצא כאן מראשית ימי האתר, כמו דוד שי או גילגמש. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:17, 11 ביולי 2019 (IDT)
נראה לי שאתה לא קורא את הגרף נכון. יש מגמת עליה מתמשכת (ואמנם צנועה). Tzafrir - שיחה 10:21, 11 ביולי 2019 (IDT)
מ-2007 זה נראה די יציב. לא נראה לי שעורכים ותיקים יכולים להעריך דבר כזה. אם מותר לי לזרוק השערה, ייתכן שאנשים צעירים בעשור האחרון (דור y ו-z) פחות נוטים להשקיע לאורך זמן בהתנדבות כזאת. לא אומר שבכלל לא, אבל פחות. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ט • 10:28, 11 ביולי 2019 (IDT)
ממה שאני מכיר, המספר עלה באופן חד בשנים הראשונות לקיום האתר ומאז נותר יציב על כ-150-200 עורכים פעילים שנמצאים באתר בחודש נתון. בנוסף אליהם יש כמה אלפי משתמשים שתורמים עריכות בודדות בלבד או אנונימים קבועים. המספר הזה נותר ללא שינוי משמעותי והגרף די תומך בזה. הגעתי למספר של 150-200 לפי הצבעות חשובות. בהצבעות חשובות רבים מאוד מצביעים ומגיעים בקלות לכ-100 -120 מצביעים. בהתחשב בכך שיש לא מעטים שלא מצביעים אף פעם אני מעריך שיש עוד כמה עשרות שפשוט לא טורחים להצביע. גילגמש שיחה 10:46, 11 ביולי 2019 (IDT)
הגרף דומה לזה של שפות כמו פורטוגזית, פולנית או צרפתית - עלייה עד סביבות 2007, ירידה עד 2009, ואח"כ קיפאון יחסי. אצלנו יש עלייה מסוימת בעורכים לא קבועים (עד 5 עריכות), עלייה זניחה במתנדבים הכבדים, ככל שהצלחתי לראות. הגיוני, יש שלב ראשוני של חדירה שבו עדיין יש קהל גדול שלא מודע כלל למיזם, או לאפשרויות הפתוחות בפני כל אדם לערכו, יש הרבה שטח פעולה פרוץ ואין הרבה מי שיעזוב. אחר-כך הדברים מתייצבים, כבר לא נשאר קהל שלא מכיר את המיזם, כבר יש מספיק עורכים ותיקים שיכולים לעזוב, וכבר נשארו פחות שדות-צייד רעננים לערכים חדשים.
נרו יאיר, אני חושב שזה פחות עניין דורי, הצעירים מתנדבים למסגרות שונות, כולל פרויקטים של קוד פתוח וניתוח נתונים שקצת דומות במהותן לויקיפדיה (הנגשת מידע לציבור). במסגרות התנדבותיות שהייתי בהן בעולם הלא וירטואלי, רוב המתנדבים היו צעירים יחסית, ומדובר על מחויבויות ארוכות טווח על בסיס חודשי לפחות.
שאלה מעניינת היא כמה מהעורכים היום ערכו גם לפני עשור. מה הדינמיקה של הצטרפות לעומת נטישה.
מבחינת הפרויקט אגב כלל לא בטוח שהרבה עורכים קבועים זה חשוב במיוחד, מעבר לשדרת פיקוד בסיסית שתדאג להיבטים הטכניים, חסימות, הגנות, הרשאות בוטים וכדומה. מה שמשנה זה כמות הערכים ובעיקר איכותם. בתיאוריה, 80,000 איש (כ-1% מדוברי העברית) בעלי מומחיות בתחום כלשהו ויכולת כתיבה, שיעלו 3 ערכים כל אחד ואז יעזבו, יכולים ליצור אנציקלופדיה מעולה שבמעולות. (בויקיפדיה הארמנית היה ניסיון כזה, שכל ארמני יכתוב ערך). דב ט. - שיחה 12:30, 11 ביולי 2019 (IDT)
אם מדובר על הקו בצבע תכלת של 100+ עריכות, יתכן שצפריר צודק. קשה לראות עלייה בגרף בגלל שהסקלה מאוד קטנה (ע"מ לכלול גם את הקו הסגול הגבוה בהרבה של עורכים מזדמנים). המספרים עצמם עשויים להראות על עלייה קלה בשנים האחרונות. H. sapiens - שיחה 12:45, 11 ביולי 2019 (IDT)
דב, מאז 2007 גדלה האוכלוסיה היהודית בישראל ביותר ממיליון איש, משהו כמו 17% (לא מדויק). לא נראה שהעורכים הקבועים גדלו באותו שיעור. אני לא יודע על אילו מסגרות התנדבותיות אתה מדבר, אבל נראה שמהותן שונה (ולמעשה ספק אם יש עוד משהו כמו ויקיפדיה). עורכים קבועים חשובים מאוד, לוקח זמן ללמוד איך כותבים אנציקלופדיה איכותית. להערכתי רוב גדול של הערכים האיכותיים (לא כולל ערכים שיש למישהו אינטרס מובהק בעצם קיומם, כגון אנשים שחיים היום, חברות ומוצרים) נכתבו ונערכו בידי עורכים קבועים. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ט • 13:01, 11 ביולי 2019 (IDT)
כאן אפשר לראות את המספרים הגולמיים, על בסיס חודשי (ניתן לראות למשל גידול בחודשי הקיץ). אכן יש מגמת גידול מסוימת, אבל מתון ולא עקבי. היו חודשים ואפילו שנים של ירידה, מאז הפריצה הראשונית. [3] דב ט. - שיחה 13:06, 11 ביולי 2019 (IDT)
נרו, אין משהו כמו ויקיפדיה ממש, אבל יש פרויקטים של קוד פתוח והנגשת מידע, שבהם רוב המתנדבים הם צעירים, ויש המון מסגרות התנדבותיות אחרות, שצעירים משתתפים בהם בקביעות. דב ט. - שיחה 13:08, 11 ביולי 2019 (IDT)
לפי זה יש עלייה מ-115 בדצמבר 2008 ל-161 בדצמבר 2018, שזו עלייה יפה (אבל לא נראה לי שמתאימה לגרף). לא אמרתי כמובן שאין צעירים שמתנדבים, ודאי שיש. כאן מדובר בהשתתפות אינטנסיבית, על בסיס יומיומי או קרוב לזה, לאורך זמן, ובדרך כלל באופן אינדווידואלי, לא כחלק מקבוצה. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ט • 13:29, 11 ביולי 2019 (IDT)
בבדיקה זריזה לכל חודש משנת 2009 ועד 2018 יש עליה שבין 7% ל-52%. H. sapiens - שיחה 13:35, 11 ביולי 2019 (IDT)
מספר הערכים, אגב, עלה בקצב מהיר בהרבה - מ 88 אלף ב-2008 ל-236 אלף ב-2018 (פי 2.7). זאת אומרת שעול התחזוקה והעדכון על הוויקיפד הפעיל הולך וגובר. דב ט. - שיחה 17:25, 11 ביולי 2019 (IDT)
ללא ספק. זה הסיפור הגדול. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ט • 17:54, 11 ביולי 2019 (IDT)
אני לא חושב שמספר הערכים הוא הקובע את עול התחזוקה אלא מספר העריכות. עדירל - שיחה 23:18, 11 ביולי 2019 (IDT)
לשני הפרמטרים יש השפעה. דוגמה: כאשר אתר מסוים שובר את כל הקישורים אליו (מנהג מצער אך נפוץ) עול תיקון הקישורים הוא פונקציה של מספר הקישורים, וזה תלוי במספר הערכים. דוד שי - שיחה 05:01, 12 ביולי 2019 (IDT)
גם כשמחליטים לשנות משהו בקטגוריות, למשל. יותר ערכים - יותר בלגן, ולא חשוב אם יש שורה בכל ערך.
בגדול התוכן הולך ומצטבר, איך שלא ימדדו אותו (בערכים, בעריכות, בנפח), וגם הולך ונעשה פחות עדכני. מצב שבו מספר העורכים הפעילים קבוע, או עולה במתינות, יגרום בהכרח להכבדת נטל התחזוקה, וכנראה גם לירידת הרמה. אותם ויקיפדים פעילים מצד אחד תורמים תוכן, לצד תורמים מזדמנים, והתוכן הזה דינו להתיישן והוא מצריך תחזוקה; ומצד אחר (עם פחות סיוע ממזדמנים) עוסקים בתחזוקה של התוכן הקיים. דב ט. - שיחה 12:09, 14 ביולי 2019 (IDT)

החתול החשמלי[עריכת קוד מקור]

Styrofoam peanuts clinging to a cat's fur due to static electricity

היי. הייתי רוצה להוסיף לערך חשמל סטטי עוד תמונה. מישהו יודע איך לתרגם לעברית את הביטוי "Styrofoam peanuts" (אנ')? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:31, 11 ביולי 2019 (IDT)

”פתיתי פוליסטירן מוקצף” זה השם שאני מכיר לחומר האריזה הזה. בברכה, Easy n - שיחה 09:28, 12 ביולי 2019 (IDT)
תודה לך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:13, 12 ביולי 2019 (IDT)

לשבח שיתוף הפעולה[עריכת קוד מקור]

אני לא אוהב לכתוב ערכים חדשים ובגלל זה כל כך שמח שיש אחרים שהתחילו את הערכים והכינו תשתית אליו אני יכול להוסיף מידע מבלי להתעסק ביצירת הערך. תודה לכם. בנוסף, אני רוצה להודות לאלו שכשאני יוצר ערכים או סתם מוסיף מידע לערך, באים אחרי, מתקנים את שגיאותי, ומוסיפים תבניות שהחסרתי. יש פה ממש שיתוף פעולה משמעותי שהוא הבסיס להצלחה של הויקיפדיה. עדירל - שיחה 23:15, 11 ביולי 2019 (IDT)

אני מסכים אתך לגמרי. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 10:59, 15 ביולי 2019 (IDT)

כתב העת "גג" עלה לאינטרנט![עריכת קוד מקור]

כתב העת לספרות "גג" העלה את מרבית גיליונותיו לאינטרנט, וזו כמובן בשורה נפלאה לאוהבי ספרות עברית, משום שכתב העת כולל שירים, סיפורים קצרים ומאמרים של טובי הכותבים. לקישור לכתב העת יצרתי את תבנית:גג. עוטו על כתב העת, קראו את תכניו, קשרו מערכי ויקיפדיה והרחיבו את הערכים. דוד שי - שיחה 06:51, 13 ביולי 2019 (IDT)

כל הכבוד. אולי ראוי לפרסום בלוח המודעות או המזנון. דב ט. - שיחה 12:10, 14 ביולי 2019 (IDT)

חזרה חלקית לעריכה בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם,

יצאתי לחופשה ארוכה בגלל נסיבות חוץ ויקיפדיות אבל כעת יש לי קצת זמן פנוי, מקווה לחזור לפעילות. נחמד לראות את ההתפחויות בוויקי שהתרחשו בזמן העדרותי. גילגמש שיחה 21:11, 13 ביולי 2019 (IDT)

שמח ברוך השב! מיכאל.צבאןשיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ט • 22:12, 13 ביולי 2019 (IDT)
שיבה נעימה ופורייה! אבי גדור - שיחה 02:11, 14 ביולי 2019 (IDT)
ברוך השב! Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 10:37, 14 ביולי 2019 (IDT)
תודה :) גילגמש שיחה 00:08, 15 ביולי 2019 (IDT)

אלי גורנשטיין, יבדל לחיים ארוכים וטובים[עריכת קוד מקור]

ביום שישי חשכו עיני קוראי העיתונים למראה מודעות אבל על אלי גורנשטיין. רבים ודאי חשבו כי מדובר בזמר/שחקן המוערך. ראו את הסטטיסטיקה שאינה משקרת: [4]. מסתבר שמדובר באדם אחר, תנחומים למשפחתו, אך לא בשחקן. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 10:36, 14 ביולי 2019 (IDT)

הקיצוץ בתקציב משרד החוץ: "אין כסף לכרטיס לרכבת או לכוס קפה בפגישות"[עריכת קוד מקור]

תגובות של גולשים רבים לידיעות כאלו הן "הדיפלומטים לא נחוצים ומבזבזים כספי ציבור. שישלמו מכיסם את ההוצאות". אז אחד משניים: או שהדיפלומטים באמת לא דרושים, ואז כל מערך הנציגויות הדיפלומטיות בחו"ל איננו דרוש ויש לסגור אותו - או שהם כן דרושים, ואם כך יש לתת להם את האמצעים לעשות את עבודתם, ולא על חשבונם. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 11:16, 15 ביולי 2019 (IDT)
בהקשר זה - הרפורמה של כץ במשרד החוץ: שגרירויות יימדדו לפי הישגים כלכליים. צחי לרנר - שיחה 15:15, 16 ביולי 2019 (IDT)

עומס בבקשות ממפעילים[עריכת קוד מקור]

צריך לעשות משהו כדי לפתור את בעיית העומסים. אגסי - שיחה 10:23, 15 ביולי 2019 (IDT)

הפתרון נמצא פה.david7031שיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ט • 10:39, 15 ביולי 2019 (IDT)

פנייה מטורקיה[עריכת קוד מקור]

עורכ/ת מטורקיה כתב/ה בדף השיחה שלי במיזם ויקינתונים וביקש/ה ממני לתרגם לוויקיעברית ערכים מסוימים. לדברי העורכ/ת, הוא חי בטורקיה שבה תחת הדיקטטוריה האיסלאמית של ארדואן נחסמה הגישה לוויקיפדיה יחד עם רבבות אתרים אחרים, ורק ויקינתונים וויקישיתוף לא נחסמו עדיין.

אני עסוק כעת בעניינים אחרים ולכן התבקשתי לפרסם את הבקשה שלו/שלה בוויקיעברית. הבקשה היא לתרגום הערכים National Archive Department of Azerbaijan ו-National Library of Azerbaijan וכן ליצור את הקטגוריה:Archives in Azerbaijan. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 10:57, 15 ביולי 2019 (IDT)

בעקבות הבקשה, היו הערכים בתבנית:לטיפול דחוף לפני מספר שבועות, אך למרבה הצער אף אחד לא הרים את הכפפה. כרגע הן נמצאות בויקיפדיה:ערכים לא קיימים/לטיפול דחוף. ‏עמיחישיחה 13:21, 15 ביולי 2019 (IDT)
אני רק שאלה: מה הדחיפות בקיומו של ערך עברי אודות הגנזך הלאומי של אזרבייג'ן, זכותו תגן עלינו? ליאור पॣ • ט"ו בתמוז ה'תשע"ט • 20:28, 17 ביולי 2019 (IDT)
אין דחיפות. זה ערך לגיטימי. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 15:19, 18 ביולי 2019 (IDT)

יותר מאלף קישורים שבורים לאתר "ישראל היום"[עריכת קוד מקור]

יותר מאלף קישורים לאתר "ישראל היום" נשברו. בבדיקה מדגמית שערכתי, רבות מהכתבות נמצאות באתר "ישראל היום", אך שינו כתובת (ניתן לאתר אותן באמצעות גוגל), ואחרות נעלמו ואינן (אולי ניתן לאתר אותן במהדורה המודפסת, לפי תאריך פרסומן. מרים ושלדון אדלסון אכזבתם אותי, מאנשים במעמדכם ציפיתי שתשכרו עובדים שיודעים לנהל אתר אינטרנט, ולא תהמרו על עובדים ששוברים קישורים. מאידך, הוכחתם לי כמה נכון הפסוק מתהילים, "אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה", בזאת נחמתי.
אתגר לכותבי בוטים: לכתוב בוט שעובר על הקישורים השבורים, שיכולים להופיע בתבנית:ישראל היום או ב-URL, מחפש באמצעות גוגל את כותרת הכתבה באתר "ישראל היום", ומתקן את הקישור. את החשבון, לפי התעריף המקובל לשעת עבודה בהיי-טק, הגישו למרים אדלסון. דוד שי - שיחה 11:56, 17 ביולי 2019 (IDT)

למה למרים ולא לשלדון? יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 15:18, 18 ביולי 2019 (IDT)
מרים אדלסון היא המו"ל של "ישראל היום". דוד שי - שיחה 00:37, 19 ביולי 2019 (IDT)
פנית אליהם? שמוליק - שיחה 19:40, 17 ביולי 2019 (IDT)
לא, אבל ראוי לעשות זאת. דוד שי - שיחה 00:37, 19 ביולי 2019 (IDT)

כתבה ב-ynet על הערך מפלגת נעם[עריכת קוד מקור]

עמיחי אתאלי, ערך הוויקיפדיה של מפלגת הימין החדשה הוסר: "סתימת פיות", באתר ynet, 18 ביולי 2019

הערך נמחק כי לא נכתב כראוי, ולא מסיבות אחרות Nirvadel - שיחה 14:50, 18 ביולי 2019 (IDT)
פשוט מגוחך, הערך נכתב בצורה מחפירה שרק הייתה מביישת את ויקיפדיה ואף הורסת את היח"צ של המפלגה, עם עמוד ממוצע של טרול משועמם, ולזה עוד קוראים סתימת פיות. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 18:37, 18 ביולי 2019 (IDT)
המפלגה קרויה "נעם - עם נורמלי בארצו", ואני מבין שהיא ממשיכת דרכם של אנשי סדום, שבאמצעות מיטת סדום וידאו שכל אדם יהיה "נורמלי", ממש בצנטרום של הנורמה.
אם הבנתי נכון, זו מפלגה הקרויה על שם גבינה צהובה, ומייצגת דעות של רב הקרוי על שם טיל נ"ט. דוד שי - שיחה 00:43, 19 ביולי 2019 (IDT)
ברצינות. הוא נולד לפני הטיל. אם כבר אתה יכול לטעון שהוא נקרא על שם τ או הטאו. אם אתה ממש רוצה להשמיץ אותו, אתה יכול לציין שהוא יליד התרצח. גם לנעם יש, כמובן, פירושים אחרים (הגבינה לא מופיעה שם). Tzafrir - שיחה 04:50, 19 ביולי 2019 (IDT)
ביתר רצינות: כידוע, אין מוקדם ומאוחר בתורה. בנוסף אמרו חז"ל: ארבעים יום קודם יצירת הוולד, יוצאת בת קול ומכרזת: ולד זה ייקרא על שם טיל שיפותח בעוד ארבעים שנה (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ב', עמוד א'). דוד שי - שיחה 06:41, 19 ביולי 2019 (IDT)
חבר'ה, מדובר בתלמיד חכם, קצת כבוד. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 11:37, 19 ביולי 2019 (IDT)
כמו שאתה רואה לא כולם כאן מכבדים אותו, או רבנים בכלל (אולי מכבדים רבנים ליברלים במיוחד). אמנם אני סקרן כיצד דוד שי היה מגיב אם מישהו היה מלגלג על שמם של הוד קדושתם אהרן ברק או אסתר חיות. נרו יאירשיחה • ט"ז בתמוז ה'תשע"ט • 12:04, 19 ביולי 2019 (IDT)
מעבר לבעיה של הכבוד, זה גם ילדותי ללגלג על שמות. תבנית:ד, אם יש לך טיעון רציני למה המפלגה לא לגיטימית (ככה לפחות הבנתי את מטרת הלעג שלך, לטעון שהמפלגה לא לגיטימית) אשמח אם תציג אותו, ונוכל להתווכח בהנאה כמו בני אדם.david7031שיחה • ט"ז בתמוז ה'תשע"ט • 12:23, 19 ביולי 2019 (IDT)
אתם כבדים, משהו. אהיה גם אני כבד: הכבוד המופרז שמעניקים חרדים לרבניהם ואדמו"ריהם גובל בעיני בהפרת הדיבר "לא יהיו לך אלוהים אחרים על פני" - הערצת הרבנים יוצרת את הרושם שעבודת אל מופשט, אשר אין לו גוף ולא דמות הגוף, היא מעבר ליכולתם של המאמינים, והם עובדים את התגשמות האל ברבניהם.
את דעתי על המפלגה כבר הבעתי בפתח דברי: דרישתם ל"עם נורמלי" היא מידתם של אנשי סדום. דוד שי - שיחה 14:25, 19 ביולי 2019 (IDT)

ISRAEL HAS ALMOST AS MANY RELIGIOUS RESTRICTIONS AS IRAN, REPORT SAYS[עריכת קוד מקור]

גוף חרדי חדש יפקח על לבוש הנשים בצפון העיר[עריכת קוד מקור]

יקרה יותר מהונג-קונג וארה"ב: ישראל מדורגת במקום ה-13 במדד יוקר המחייה העולמי[עריכת קוד מקור]

יוקר המחיה בישראל קיצוני וגורם להמון רעות חולות שיש במדינה; 30 אלף איש הפגינו אתמול בתל אביב על כך שלא נותנים להם לרקוד טראנס - כשאדם מסומם עד שיכרון חושים, כנראה שפחות חשים את הבעיות האמיתיות. אני אשאיר לקורא לשער על האופנים האפשריים בהם הסמים מושגים וגם על מה מוביל אליהם ואני כמובן לא מכליל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ספר חדש שלא ידוע עליו דבר מוציא את צרפת מדעתה[עריכת קוד מקור]

ההפיכה התאגידית באקדמיה הישראלית[עריכת קוד מקור]