ויקיפדיה:כיכר העיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ויקיפדיה:ככר העיר)
המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה. לעניינים אחרים ראו כאן
תמונת פנורמה של כיכר העיר
אירועי היום בקהילת ויקי

ו' בשבט ה'תשפ"ג - 28 בינואר 2023

  • יום נהדר לכולם

מחר, ז' בשבט - 29 בינואר

אופס, כבר עבר

ארכיון
דפי משנה
----

1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139 - 140 - 141 - 142 - 143 - 144 - 145 - 146 - 147 - 148 - 149 - 150 - 151 - 152 - 153 - 154 - 155 - 156 - 157 - 158 - 159 - 160 - 161 - 162 - 163 - 164 - 165 - 166


טקסט לבן לצורך צורת הדף

הזדמנות להגיב ולתרום לגיבוש אמנת התנועה[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם,

להלן הודעה מקרן ויקימדיה העולמית:

"We are in the middle of the community consultation period on the three draft sections of the Movement Charter: Preamble, Values & Principles, and Roles & Responsibilities (statement of intent). The community consultation period will last until December 18, 2022. The Movement Charter Drafting Committee (MCDC) encourages everyone who is interested in the governance of the Wikimedia movement to share their thoughts and opinions on the draft content of the Charter.

How to share your feedback?

Interested people can share their feedback via different channels provided below:

Fill out a survey (optional and anonymous, accessible in different languages)


Share your thoughts and feedback on the Meta Talk Pagesː

Preamble

Values & Principles

Roles & Responsibilities (Statement of intent)

Share your thoughts and feedback on the MS Forumː

Preamble

Values & Principles

Roles & Responsibilities (Statement of intent)

Send an email to: movementcharter{{@}}wikimedia.org "


אנו מעודדים את כל מי שמעוניין ומעוניינת להגיב ולתרום לגיבוש אמנת התנועה. OphirT - WMIL - שיחה 13:16, 11 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

תרגום, נשמה! אייל - שיחה 19:39, 17 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
זאת הזמנה לוויקיפדים להביע את דעתם על כמה סעיפים באמנת התנועה שמנצאים בתהליך גיבוש. אפשר להגיב עד ה-18 בדצמבר 2022 דרך הקישורים או כתובת המייל לעיל. יהודית1000 💜 08:22, 18 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הספר הנמכר ברוסיה הוא 1984[עריכת קוד מקור]

[1]

מעניין בכמה עותקים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:35, 13 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

האם ב-2023 הספר הפופולרי ביותר יהיה חוות החיות?גם הוא, עדיין מתאר מציאות קיימת ברוסיה המושחתת והלאומנית. בברכה דזרטשיחה 21:44, 16 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כותרת הכתבה בעיתון סנסציונית, כמו כותרת בעיתון, ואינה תואמת את הכתבה עצמה.
כותרת הסעיף בכיכר העיר מעידה על קריאה רשלנית. מה שכתוב שם זה ש-1984 הוא הספר הנמכר ביותר ברוסיה בז'אנר המדע הבדיוני, לא "הספר הנמכר ברוסיה" כמו שנדמה לשמעוני. קיפודנחש 20:14, 9 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

תראו על מה אנחנו משלמים משכורת לחברי הכנסת[עריכת קוד מקור]

להלן פנינים והגיגים של חברי הכנסת בהסתייגויות לתיקון חוק הכנסת:

  • אחרי "חברי הסיעה לפחות" יבוא "או כל חבר סיעה המתעמת עם יו"ר הסיעה"
  • "ואחרי ״קבוצה של״ יבוא ״חברי כנסת התומכים בסגירת חברת עמידר״
  • "ואחרי ״קבוצה של״ יבוא ״חברי כנסת הפועלים למניעת סגירת מפעל טכנולוגיית להבים"
  • יבוא "ואחרי ״קבוצה של״ יבוא ״חברי כנסת הפועלים למניעת סגירת מפעל המלט בהר טוב״
  • יבוא "ואחרי ״קבוצה של״ יבוא ״חברי כנסת שיזמו לפחות הצעת חוק אחת לפיתוח הנגב והגליל״
  • יבוא "ואחרי ״קבוצה של״ יבוא ״חברי כנסת שאינם נורווגים"״
  • יבוא "ובסופו יבוא ״או קבוצה של ארבעה תושבי הפריפריה שהצליחו לקבוע תור לרופא מומחה בטווח זמן של פחות משלושה חודשים״"

והשיט שמור למתן כהנא:

  • יבוא "וסופו יבוא ״או קבוצה של ארבעה חברי כנסת שמכירים בע"פ פיוט במרוקאית״".

87.69.242.88 00:25, 16 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

זו שיטה ידועה של האופוזיציה כדי לשים ללעג הצעות חוק של הקואליציה, בפרט כשחותרים לפיליבסטר. לא מתן כהנא המציא את השיטה (שלטעמי אינה ראויה - אל הליך החקיקה יש להתייחס בכבוד, ואת הכנסת אין להפוך למושב לצים). דוד שי - שיחה 08:43, 16 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כל זה אכן לא ראוי, אך כך גם הצעת החוק עצמה. יואב ר. - שיחה 09:11, 16 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

אז תחליפו את התמונה או להתרגל לזה שאף אחד כאן לא אוהב לעשות שום דבר בלי הצבעה?[עריכת קוד מקור]

יש תמונה כאן של כיכר העיר מ2007. המקום המצולם השתנה בצורה ניכרת, מה גם מעולם לא חשבתי על הכניסה לשוק הכרמל ככיכר, יותר מקום של קבצנים וכל מיני הופעות הזויות?


לפני יותר מחצי שנה הצעתי הצעה ואפילו צילמתי תמונות, ואף אחד לא היה "טוב יאללה נחליף" כנראה כי העדיפו את הישן, ונצא מהנקודה של "אני צילמתי", הנה משהו יותר מוצלח (אם כי לדעתי שווה לעבד טיפה שיהיה פחות קודר, אבל זה עניין של טעם אישי). זה לא עניין של חיבה או אי חיבה שלי לתמונה הנוכחית - זה פשוט עצוב שדבר נתקע (כי היו תמונות כיכר עיר אחרות לפני זאת בכרמל) ונשאר ללא שינוי שנים רבות... אני בטוח שיש מי שאשפים כאן ויכולים למצוא 20 תמונות יותר מוצלחות בדקה.


אני תוהה במשמעות הפילוסופית של החלפה או אי החלפה של התמונה. האם אי ההחלפה (עובדה שזה עלה כאן ועורר עניין) היא הויקיפדים, שמשמרים את הסדר הישן בכוח, גם כשהעולם משתנה? כמו בUP? או בסין? כי בתור משתמש קז'ואלי (לא מישהו שיכול או מדמיין שאי פעם ישתתף בהצבעות) שנמצא כאן במשתמש הזה (ולפעמים לא מחובר, ופעם במשתמש אחר שננטש, ולפני זה בלתי משתמש) זה פשוט מרגיש כמו להיכנס לבניין ממשלתי עם ניאונים וקירות פורמייקה מצהיבים עם שלטי "לא לעשן" ומאפרות מתכת כל 20 מטר מוצמדות לקיר.


לא להחליף תמונה יותר מעשור זה לא אמירה, זה לא שימור. זה עולב. וכל פעם שאני נכנס לכאן אני חושב על זה. לכן אני משתדל לא להכנס לכאן. Benderbr - שיחה 13:55, 16 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

מסכים עם כל מילה, Symbol support vote.svg בעד החלפת התמונה (אף שאני ממש נגד הצבעה לעניין הזה) שלמה - שיחה 15:12, 16 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אם כבר אני חושב שעדיף שתהיה תמונה צבעונית יותר, אפשר לדוגמא לשים תמונה של כיכר טיימס כמו זה או בכלל משהו מהסגנון הזה פיטר פן - שיחה 🍂 17:21, 16 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
נורא. אני לא סובל תמונה עם כל כך הרבה פרסומות. ואנשים אוהבים לשבת שם? Tzafrir - שיחה 21:47, 16 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מי אמר שצריך שאנשים יישבו בתמונה? פיטר פן - שיחה 🍂 21:50, 16 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אם תביא תמונה של מקום עממי ולא אליטיסטי, עם הרבה אנשים, מישראל ולא מלונדון או ניו יורק, ושבנוסף תהיה תמונה מוצלחת, אני מאמין שתהיה תמיכה להחלפה. כנראה שהתמונות שהובאו לא ענו על הדרישות הללו ואולי על דרישות נוספות של משתמשים נוספים.אודי - שיחה 18:23, 16 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני גם חושב שכדאי מקום ישראלי "חדש", כיכר טיימס היא אמנם אחת הכיכרות המפורסמות בעולם, אבל אני חושב שעדיף משהו מקומי או לכל הפחות. לפני בערך שנה (אולי יותר, אני לא זוכר) היה דיון ארוך ורציני שכלל הצעות חדשות אבל בסופו של דבר, הוחלט לא לשנות. הייתי אומר שנחכה שיסיימו את שדרוג כיכר רבין ונוכל לשנות, אבל זה דבר שיקרה רק באזור 2026... כל הצעה, גם לא בהכרח ישראלית אבל גם ניחוח מקומי לדעתי ראויה לדיון. בברכה דזרטשיחה 21:52, 16 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
להתרגל לזה שאף אחד כאן לא אוהב לעשות שום דבר בלי הצבעה! Benderbr - שיחה 22:46, 16 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

Symbol oppose vote.svg נגד. אין שום רע בתמונה הקיימת ולא מוכרחים להחליף רק כי היא נמצאת כאן הרבה זמן, שום דבר לא "נתקע", שום דבר לא "עצוב", השרדות התמונה אינה קשורה לשימור סדר ישן, התמונה לא דומה לקריות פורמייקה מצהיבים, וחלאס. אולי גם בגלל הכותרת הצדקנית. אסף השני - שיחה 14:57, 17 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

אני מתנגד לשינוי. גילגמש שיחה 14:59, 17 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מסכים עם אסף, במיוחד שהתמונה פה יותר טובה - יש יותר אנשים. אייל - שיחה 19:45, 17 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אנונמי, מקווה שכבר הבנת. יש מי שמתנגד בכלל לשינוי, ויש מי שרוצה שהשינוי יהיה בדיוק למה שהוא רוצה, (צבעוני, עם אנשים, מקומי, וכו'). לכן עושים הצבעה. כי בלי הצבעה בטח לא יקרה כלום. בתלמוד זה נקרא קדירה דבי שותפיהערך המילוני "קדירה דבי שותפי" באתר ויקימילון (=קדירה של שותפים). בן-ימין - שיחה 22:33, 17 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני חושב שהמבחן של ויקיפדיה העברית יהיה אם נצליח לשנות בלי הצבעה עניין זניח ושולי כ”כ שלא נוגע בכלל למרחב הערכים. שמיה רבהשיחה • כ"ד בכסלו ה'תשפ"ג • 23:25, 17 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני מציע לוותר על התמונה. היא אינה תורמת דבר. Yyy774 - שיחה 08:30, 18 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אבל אם צריך לבחור תמונה שתייצג את הדף כיכר העיר
היא לא צריכה להיות תמונה של כיכר שנמצאת בעיר.
היא צריכה להיות תמונה של אנשים משוחחים בקבוצות, אם הם בכיכר זה בונוס.
לכן כל התמונות המוצעות פחות טובות. Yyy774 - שיחה 09:24, 18 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
עד פני כמה שנים הייתי ויקיפד פעיל, עכשיו רק נכנס מידי פעם. הדיון הזה ממש מוזר לי כי בזמנו לא היו דיונים על דבר כזה בכלל... כל אחד בא ותרם מה שהוא יכול והציפיה מוויקיפדים היא שיהיה כבוד הדדי ולא ידרסו משהו שמישהו אחר השקיע בו סתם כך. במרחב הערכים אם יש למישהו תמונה יותר טובה הוא לא פותח על זה דיון אלא פשוט מחליף ואם יש מקום לשתי התמונות מזיז את הקודמת פנימה ושם בראש את היותר מתאימה. במרחב המשתמש זה צריך להיות אפילו יותר קליל, כל אחד יכול לכתוב ולערוך תבניות משתמש עם תמונות כאוות נפשו ויש תבניות כמו {חופשת ויקי} שבשימוש של מספר ויקיפדים גבוה יותר מכאלה שנכנסים לכיכר העיר... במרחב משתמש הציבורי גם היו שינויים לאורך השנים בלי יותר מידיי דיונים. הצורה של ארכיון שנמצאת בכל דף השתנתה כשבא ויקיפד מוכשר ועידכן את התבניות. אם כבר נפתח דיון זה אומר שיש חשש שזה לא יתקבל בברכה על ידי כולם. אני יכול להסכים עם כולם כאן, גם עם התחושה של משהו מצהיב וגם עם התחושה של רצון לשמור על משהו מוכר. מה שאני לא מסכים זה שצריך דיונים או ויכוחים בשביל להכריע בזה, ודאי לא הצבעה. בקיצור קישקשתי הרבה וכנראה התמונה תישאר כאן עוד כמה שנים עד שיבוא מישהו חדש שלא ער לדיון כאן ובתום לב יחליף אותה בתמונה יותר טובה של כיכר עיר עם אנשים שמדברים ביניהם בנועם 94.159.130.244 12:10, 20 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

השינוי הדמוגרפי בבית שמש[עריכת קוד מקור]

לאחרונה שודרה כתבה בערוץ 12 (לשעבר ערוץ 2) שאותה אני מצרף כאן: [2] הכתבה עוסקת בגידול באוכלוסיה החרדית בבית שמש ובהשלכות הדבר על הקהילות האחרות בעיר. הכתבה, בדומה לכל דבר שמדובר בטלוויזיה, מתלהמת במידה מסוימת ויש שם כמה הצגות שהתושבים עושים מול המצלמה, אבל בסך הכל אינפורמטיבית. מעניין מה חושב הקהל המקומי על המצב בבית שמש וגם על הכתבה של ערוץ 2 (אקרא לו כך לזכר ימיו הטובים). גילגמש שיחה 18:09, 17 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

שבח לבורא עולם, אחותי וחמישה בני דודים שלי, נותנים חלק במהפך המבורך, קריצה. אייל - שיחה 19:35, 17 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
למה שלא יתפצלו ל"בית שמש איחוד" ו"בית שמש מאוחד"? בקיבוצים זה עבד יופי. בר 👻 שיחה 22:06, 18 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אלי ישי הציע הסבר אפשרי לבעיות שעשויות להתעורר אם יעשו כן. גילגמש שיחה 04:10, 20 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

עוד כמה מילים על המונדיאל[עריכת קוד מקור]

לאחר הגמר הדרמתי אני מבקש להתחיל בברכות לנבחרת ארגנטינה הזוכה ולקפטן שלה, ליאונל מסי. גיבור תרבות אמתי. ברכות גם למלך שערי התחרות, קיליאן אמבפה, אותו אני מלווה בתקווה, שעוד נראה ממנו ריקודים מופלאים ברחבות שערי היריב.

בסיום נהוג לערוך סיכומים והשוואות ואני רוצה להכניס כאן הערת אזהרה - הכדורגל של היום שונה מהכדורגל של העבר. רוצים דוגמאות? בבקשה, במונדיאל הראשון אי אפשר היה להחליף שחקנים במהלך המשחק, גם אם שחקן שבר רגל, אי אפשר היה להחליף אותו. הזכרתי את המונדיאל הראשון וכאן המקום לספר מדוע הוא נוצר - מארגני אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) החליטו לא לכלול בתחרות את הכדורגל (הסתפקו בכדורגל אמריקאי...), לכן התאחדות הכדורגל החליטה לקיים את המונדיאל הראשון. המדינה המארחת, אורוגואי, זכתה בשתי האולימפיאדות הקודמות ועמדה לחגוג 100 שנים לחוקתה. ואיך נבחרו המדינות שלקחו חלק במונדיאל הראשון? הן לא נבחרו, הן לא עברו שום מוקדמות. הדרך עד אורוגואי ממרבית ארצות הכדורגל הייתה רחוקה וארוכה (לא היו טיסות) היא הייתה כרוכה בנסיעות ארוכות ברכבת והפלגה חוצת אוקיינוס. מי שנסע למונדיאל היה צריך לקחת בחשבון היעדרות מארצו, ממשפחתו ומעבודתו של לפחות חודשיים. לא רבים היו מוכנים לכך, למונדיאל הראשון נרשמו 7 מדינות מדרום אמריקה ו-2 מצפון אמריקה - אף מדינה מאירופה. שידולים ותחנונים שכנעו בסופו של דבר 4 מדינות אירופאיות להצטרף, צרפת, בלגיה, רומניה ויוגוסלביה. קרול השני, מלך רומניה דאג אישית לנבחרת ארצו, מימן אותה וניהל משאים ומתנים עם מעסיקי הכדורגלנים, כדי שבשובם עדיין יהיה להם מקום עבודה - באותה תקופה הכדורגל היה חובבני. כדי לחסוך בהוצאות הנבחרות של רומניה, בלגיה וצרפת הפליגו לדרכן באותה ספינה, היוגוסלבים הפליגו בנפרד. ישראל עדיין לא קמה, אך נציגות יהודית הייתה במונדיאל הראשון, רודולף וצר, קפטן נבחרת רומניה ועוזר המאמן שלה היה יהודי, שסיים את חייו בחיפה, בישראל. טוב, יש עוד הרבה מה לספר, אך נסתפק בזה. בברכה. ליש - שיחה 07:17, 19 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

נהניתי מאוד מהמונדיאל, בעיקר ממשחק הגמר המרתק ובעיקר מהשער השני של ארגנטינה שהיה מלאכת מחשבת של תיאום קבוצתי מושלם, מחשבה יצירתית ויכולת אישית של השחקנים המעורבים. שמחתי שארגנטינה ניצחה, לא בגלל מסי, אלא בגלל שהם הראו לדעתי את התשוקה והלחימה הגדולה ביותר יחד עם האיכות הגבוהה ביותר לאורך רוב הטורניר. בגדול, אני מזדהה עם כתבתו של אוריאל דסקל ב"כלכליסט". ממרום שנותי, יש לי הרבה ביקורת על חוקי המשחק ואופן הניהול על ידי השופטים, שלדעתי, נותנים יתרון להגנות במקום שיתנו אותו להתקפה ולשחקנים היצירתיים, אבל נראה שהשיירה של פיפ"א עוברת מהצלחה להצלחה ואני כלב בודד שנובח במדבר. בעניין ההשוואות שעושים בין מסי ובין מרדונה, אני במפלגה של מרדונה. אני חושב שמסי הוא כמו כל השחקנים הטובים אבל טוב יותר. מרדונה היה משהו אחר ומיוחד. היו לו עליות וירידות רבות, אבל המהלכים שלו היו גאוניים, בעיקר המסירות שלו, בשנות השיא שלו בנאפולי, שנוטים לשכוח אותן לטובת השערים שהבקיע. אודי - שיחה 11:53, 19 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
היה מונדיאל נהדר. הסיקור התקשורתי היה סך הכול טוב (כמובן הוגן בלי הטיות). מסי בהחלט השתחרר מצילו של מראדונה, הסטטיסטיקה שלו הרבה יותר טובה מזו של מראדונה, הרבה יותר שערים, תארים ושיאים ברמת הנבחרת והמועדונים, ובלי כל השערוריות. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 12:29, 19 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

ההרשמה ליום ההולדת ה-22 של ויקיפדיה נפתחה![עריכת קוד מקור]

שלום לכולם,

אני שמח לבשר שההרשמה ליום ההולדת ה-22 של ויקיפדיה נפתחה!

יום ההולדת יערך ב-13 בינואר 2023 (יום שישי) במרכז שביט ברמת גן.

מוזמנים ומוזמנות להירשם בקישור המצורף

OphirT - WMIL - שיחה 15:49, 19 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

אני מעוניין להגיע. לא מעוניין למסור את הפרטים הנדרשים בטופס. Tzafrir - שיחה 20:02, 19 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
בשטעטל נוהגים לרשום שם פיקטיבי. אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 18:24, 20 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא צריך זיופים. כאן אני מזוהה היטב. אני לא צריך לרשום את הפרטים הללו בשום מקום אחר ולא צריך להתחיל לחשוב איזה מידע מופיע שם או לא מופיע שם. Tzafrir - שיחה 18:27, 20 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
Tzafrir, אתה מוזמן להגיע בלי להירשם. ההרשמה היא רק לצורך הכנת כיבוד, אבל כיוון שאני בדיאטה אסתפק באכילת גזר בלבד, ואתה תוכל לאכול את המנה שלי. דוד שי - שיחה 14:47, 21 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
גם את המנה שלי, הכשרים וזה... אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 15:26, 21 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הדרישה למסירת פרטים אישיים אכן איננה מובנת. מדוע אי אפשר להסתפק בכינוי? גילגמש שיחה 22:02, 22 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני מאמינה שאף אחד לא יגיד שום דבר אם בשדה ״שם מלא״ תמלאו שם שזהה לכינוי בוויקיפדיה. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 11:20, 23 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני יודע שאני יכול לשקר. אבל מבחינתי זו חוצפה שגוף שאני מחשיב אותו כידידותי מתנהג כמו אחרון המשווקים ודורש (כלומר: פרט חובה) ממני למלא את שמי וכתובת הדואר שלי. אני מעודד גם אחרים לא להירשם, כי המידע שלכם יקר. Tzafrir - שיחה 23:05, 23 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מבין את הכעס, עם זאת יש להניח כוונות טובות תחילה. איני חושב כי הסיבה לדרישה של הפרטים היא בכדי לדלות מידע או לעשות אאוטינג לחבריי הקהילה, אלא אי נעימות שנעשתה בתום לב. זה בסדר להעיר ולשאוף לשינוי, אין סיבה להפוך זבוב לפיל. Bear - שיחה 02:51, 24 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הנחתי כוונות טובות בפעם הקודמת. זה לא עבד. Tzafrir - שיחה 11:09, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
חברים וחברות, יקרים ויקרות-לא חובה לצרף מייל (ושינינו זאת בטופס). מה שמתאים לכם, מתאים לנו :)
נשמח מאד לראות אתכם ואתכן ביום ההולדת הקרוב!
לנוחותכם, תוכנית המפגש נמצאת כאן OphirT - WMIL - שיחה 11:18, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

האם יש פחות עריכות בויקיפדיות השונות מבעבר?[עריכת קוד מקור]

יכול להיות שעם השנים הויקיפדיות השונות הפכו למעין "פילים לבנים" וכיום יש פחות עריכות מבעבר, הן מצד ותיקים והן פחות עורכים חדשים?

Symbol opinion vote.svg אזהרת סרקזם או שאולי הויקיפדיות שלמות יותר ויש פחות על מה לכתוב. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 16:32, 20 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אולי. Tzafrir - שיחה 16:52, 20 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כל ויקיפדיה שונה מהשנייה. לצד מס' העריכות יש פרמטרים אחרים, כמו מס' הערכים, מס' המלים ועוד. לפי ויקיפדיה:הגודל של ויקיפדיה (Wikipedia:Size of Wikipedia) בוויקי האנגלית השיא היה בשנת 2008. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 19:23, 20 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
היא עדיין ממשיכה לגדול. קצב הגידול פחת. מבחינת כמות העריכות: בסביבות שנת 2008 היה שם שיא, ומאז הייתה ירידה עד שנת 2014. מאז יש עליה איטית, אבל עדיין לא חזרו לכמות העריכות של שנת 2008. אצלנו זה לא היה המצב. אפשר להסתכל גם על פרמטר אחר: עורכים פעילים (עורכים שערכו לפחות חמש עריכות באותו חודש(?)) והפעם דווקא אצלנו. צריך להתעלם מהקפיצה שהייתה בזמן הקורונה ומשינויים עונתיים, ורואים שנמשכת מגמת עליה איטית מאז 2008. Tzafrir - שיחה 20:21, 20 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
בעניין ההשערה "אולי הויקיפדיות שלמות יותר ויש פחות על מה לכתוב", לפחות בוויקיפדיה העברית ההפך הוא הנכון: מדי יום נכתבים כארבעים ערכים חדשים, אך ללא ספק מתרחשים יותר מארבעים אירועים שמצדיקים כתיבת ערך: מנהיגים חדשים נבחרים, מבנים ראויים לציון נבנים, אסנות מתרחשים, קרבות נערכים וכו'. כיוון שכך, בכל יום שחולף אנו מתרחקים מהשלמת ויקיפדיה, ויש יותר על מה לכתוב. דוד שי - שיחה 14:44, 21 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מספר הערכים הוא הבעייה הקטנה שלנו. הבעייה היא שיש המון ערכים חלקיים או מתיישנים ואין כח אדם שמתרכז בלשפר את הקיים. ‏DGtal‏ - שיחה 15:51, 21 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
DGtal, מסכים עם כל מילה. – עוז גבריאל 😃 בואו נשוחח! 23:40, 21 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כי לא מוחקים מספיק. צריך למחוק כדי לכתוב יותר. גילגמש שיחה 22:01, 22 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הדיון הוסט במקצת מאז פתיחתו. אנצל את ההסטה ואעמיק אותה:
הבעיה היא לא "שלא מוחקים". הבעיה היא האתוס של ויקיפדיה, שמעלה על נס "יצירת ערכים" - זכורות לי לפחות חמש הצעות שונות, ועורכים רבים שתמכו בהן, להתנות זכות הצבעה ב"יצירת ערכים", ובדומה, התנגדויות למינוי ביורוקרטים ומפעילים כי "לא יצרו מספיק ערכים". גם ההדרכות השונות שמועברות על ידי קרן ויקימדיה או גורמים אחרים שמות דגש רב מדי על "יצירת ערכים".
האתוס הזה היה נכון כשבוויקיפדיה היו ערכים מעטים, וערכים רבים על נושאי ליבה מרכזיים טרם נוצרו. שנים רבות לא זה המצב, אבל אנחנו נשארנו תקועים עם אתוס מיושן שאינו תואם את מצבה של ויקיפדיה, והאתוס הזה, שעבר זמנו, מזיק. הבעיה של ויקיפדיה בעברית כבר מזמן אינה כמות, אלא איכות.
לא יצרתי המוני ערכים (קצת יותר משני תריסרים), ורוב הערכים עליהם גאוותי הם ערכים שאחרים יצרו ואני שיפרתי. בזמנו הרצנו בוויקיפדיה מיזמים רבים בסגנון "מקצרמר למובחר", והכרזנו על שבוע כזה או שבוע אחר שהוקדשו למאמצים ממוקדים של הקהילה בתחום מסוים. כדאי לשקול משהו דומה: "חודש מורטוריום על יצירת ערכים", שיכוון את הקהילה לנוח קצת מ"יצירה", ולהפנות את מירב המאמצים לשיפור ותיקון ערכים שמצבם עלוב (לאו דווקא קצרמרים).
הדגמה בוטה לאתוס הבעייתי היא השורה "לטיפול דחוף" בתחתית הקופסה שמתנוססת בראש רשימת המעקב ושינויים אחרונים: די נדיר למצוא שם משהו שבאמת ראוי לטיפול דחוף, וכמעט תמיד הערכים שמופיעים שם אדומים - חלקם לא ראויים לערך בכלל, ולרובם המכריע חשיבות שולית, בעוד נדיר לראות שם ערך כחול שמשווע ל"טיפול דחוף", למרות שיש בוויקיפדיה אלפים, אם לא עשרות אלפים כאלה. קיפודנחש 20:35, 9 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

דיון על ציטוט של ז'בוטינסקי על יהודים גלותיים[עריכת קוד מקור]

במרשתת מסתובב בכמה אתרים "ציטוט" של ז'בוטינסקי נגד יהודים שלא מסוגלים להשתחרר מנהגי הגלות:

בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפאות כעל אזרחים מדרגה שנייה. לא ניתן להם זכות בחירה

קיים חשד סביר שהציטוט מזויף, או לפחות לא נכתב במקור על־ידי ז'בוטינסקי. הציטוט ומקורו נדון אפילו אצלנו, בויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 139#מעט מקורות במדיה לנפש החפצה (במקור מהמזנון). פתחתי על כך דיון בויקיפדיה:הכה את המומחה#ציטוט של ז'בוטינסקי על יהודים גלותיים, מוזמנים להשתתף ולתרום מידיעתכם! פעמי-עליון - שיחה 17:01, 21 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

חכם על חלשים[עריכת קוד מקור]

קולופוניום.jpg

במעבר על הערכים החדשים ראיתי את הערך קולופוניום, שבתקציר העריכה שלו נאמר: "נכתב במסגרת מיזם האנציקלופדיה העברית שלי. תרגום ועיבוד של הערך מוויקיפדיה באנגלית". בצד שמאל תוכלו לראות את הערך "קולופוניום" באנציקלופדיה העברית, הבולט בעליבותו בהשוואה לערך אצלנו. כבוד ליוצר הערך אצלנו, אביהו, ששם את האנציקלופדיה העברית בכיס הקטן (כמטפורה, ולא מפני שיש לו אותה על דיסק און קי). דוד שי - שיחה 21:40, 22 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

מחיאות כפיים משה כוכבי - שיחה 13:50, 23 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
ערך מעולה, וכל הכבוד לאביהו שיוצר בהתמדה מפעל איכותי ומעורר השראה.
אבל הזלזול באנציקלופדיה העברית אינו במקום. מי שיש לו עדיין עותק מודפס שלה מוזמן לפתוח באקראי ולהשוות. הערכים בנושאי מדע, גיאורפיה, היסטוריה ותרבות, באנציקלופדיה העברית, עולים כמעט תמיד לאין ערוך על המקבילות שלהם בוויקיפדיה, שיכולה אמנם להתהדר בנתונים עדכניים מן השבוע שעבר, אבל נופלת מן המתחרה בת הסמכא בכמעט כל פרמטר אחר: רוחב יריעה, סמכותיות, עומק, סגנון. עוזי ו. - שיחה 16:11, 23 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
חלילה לי מלזלזל באנציקלופדיה העברית, שלה אני מקדיש מדף באורך מטר שלם בארון הספרים שבביתי. אי אפשר שלא להתפעל מהתעוזה של יוזמיה, שיצאו לדרך בשלהי מלחמת העולם השנייה ופרסמו את הכרך הראשון במלחמת העצמאות, תקופות קשות ביותר לקוראי העברית. גם התוצאה מעוררת התפעלות. עם כל זאת, הבה נבחן את הפרמטרים שהבאת:
  • רוחב יריעה: כל תחום שמכוסה באנציקלופדיה העברית מכוסה גם בוויקיפדיה העברית, ובהיקף כיסוי רחב יותר. ניקח, למשל, את ערכי המתמטיקה, ונגלה שבאנציקלופדיה העברית יש מעט מאוד ערכים, כאלה שנותנים רק מידע כללי על נושאי יסוד, רק על הגזע של העץ הרחב, בזמן שוויקיפדיה העברית נותנת מידע גם על הענפים והעלים. מעבר לכך, יש תחומים רבים (קולנוע, ספורט, כלכלה ועוד) שהכיסוי שלהם באנציקלופדיה העברית אפסי, בזמן שבוויקיפדיה העברית יש להם כיסוי נאות. כל זה לא מפתיע בהתחשב בכך שמספר הערכים בוויקיפדיה העברית גדול פי 11 ממספר הערכים באנציקלופדיה העברית.
  • סמכותיות: אין צל של ספק שאת האנציקלופדיה העברית כתבו בני סמכא, בהם גדולי הדור, ואת ויקיפדיה העברית כותב העם, כך שמבחינת סמכותיות אנחנו לא באותה ליגה. אי אפשר להשוות, מבחינת הסמכותיות (וגם מבחינת עומק), את הערך קבלה בוויקיפדיה העברית, שנכתב בידי שלל אנשים נחמדים שאיש לא שמע את שמעם, לערך "קבלה" באנציקלופדיה העברית, שכתב גרשם שלום. ועם כל חוסר הסמכותיות, כמה פעמים ניגש האדם הסביר לאנציקלופדיה העברית כשהוא זקוק למידע, וכמה פעמים הוא ניגש לוויקיפדיה העברית?
  • עומק: הדגמתי לעיל את הפער העצום בערך קולופוניום בין ויקיפדיה לאנציקלופדיה העברית, וזה כמובן רחוק מלהיות מקרה יחיד. בערך לאונרד אוילר, למשל, הפער לטובת ויקיפדיה העברית ממש עצום, ולא מדובר בערך שולי, אלא בערך על אחד מהבולטים ביותר בתולדות המתמטיקה. בשום אופן אי אפשר להבין מה עבר בראשו של עורך האנציקלופדיה העברית כשהחליט להקדיש מקום כל כך מצומצם לאוילר (פסקה אחת, פחות מרבע עמוד, מה שקרוי אצלנו קצרמר).
  • סגנון: סגנון הוא עניין של טעם. אני לא רואה יתרון לסגנון של האנציקלופדיה העברית, ובוודאי אין יתרון לכתיב הארכאי של הכרכים הראשונים.
כפי שמלמדת כותרת דיון זה, בדבריי אלה אני חכם על חלשים - האנציקלופדיה העברית הולכת ומתיישנת ואילו ויקיפדיה העברית הולכת ומתחדשת. לאחר שקראתם את כל דבריי אלה, אל יגבה לבבכם ואל תנוחו על זרי הדפנה - עוד רבה המלאכה לפנינו, גם בכתיבת ערכים חדשים וגם בשיפור ערכים קיימים. דוד שי - שיחה 08:47, 24 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אכן, כל הכבוד לאביהו על ערך זה ורבים נוספים. כיון שהוזכר, מיזם 'האנציקלופדיה העברית שלי' נוצר מתוך כבוד וההערכה לאנציקלופדיה העברית (גם אצלי היא תופסת את מדפיה), ועם התפיסה המציאותית של נגישותה ההולכת ופוחתת לציבור (ראו ציטוט בלתי נשכח של קישון בעמוד הבית של המיזם, ציטוט שנכתב לא לפני עשור ולא לפני עשוריים). לגבי הסמכותיות שהוזכרה, היא עשויה לעמוד לרועץ, במקרים רבים ערכים באנציקלופדיה העברית (וכך מטבע הדברים גם באנציקלופדיות אחרות) אינם מקובלים על זרמים אחרים במחקר משל כותביה. כשכותבים אנציקלופדיה מנקודת סמכות ואחריות אקדמית, דברים נוטים להיות יותר קשוחים. ודווקא לאנציקלופדיה שנכתבת מלמטה יותר קל להציג במקביל כמה גישות. [הכשל שלנו, ולא זה מה שעומד על שולחן הדיונים כעת, הוא היכולת להביא את מגוון הגישות ועדיין להבליט מהי הגישה המקובלת על הזרם המרכזי במחקר או כמה כאלה, ומה הן גישות איזוטריות יותר. כדי לדעת לעשות זאת, צריך כותב עם פרספקטיבה רחבה של התחום ולא די באזכור מקורות נקודתיים ולכן זה יותר קשה, ומהתרשמותי - פעמים רבות מדי לא קורה]. ביקורת - שיחה 03:00, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

בארה"ב 600,000 חסרי בית, וסופה של "פעם בעשור"[עריכת קוד מקור]

כמה מהם לא ישרדו? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:21, 23 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

כיוון שכל שנה בממוצע יש סופה של פעם בעשור, אני אופטימי. ובכל מקרה, המצב שם הרבה יותר גרוע מבישראל, בעיקר בגלל הערבוב הלא-הגיוני של הקפיטליזם והסוציאליזם. התו השמיניהבה נשוחח 21:19, 24 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
משתמש:התו השמיני, בארצות הברית נוהג קפיטליזם חזירי. מה שם הוא סוציאליסטי? יואב ר. - שיחה - נמשיך להתנגד ולמחות, לעולם לא ניכנע - 06:34, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

לא נשארו רומנים[עריכת קוד מקור]

מה יותר רומני מרומני? מסעדה רומנית. לאוכל הרומני יצאו מוניטין וגם לא רומנים לא מעטים אהבו להתארח במסעדות רומניות. אני עליתי ארצה בגיל 16, לכן לא יצא לי להכיר מסעדות רומניות ברומניה, הכרתי בארץ, בעיקר בחיפה. כשנסעתי לרומניה לראשונה, בשלהי תקופת צ'אושסקו, היה קשה להשיג אוכל במסעדות הרומניות. המחירים היו מאוד זולים, אבל היה קשה למצוא אוכל - צ'אושסקו החליט לפרוע את חובות החוץ של רומניה ולשם כך מכר כל דבר שהיה לו ביקוש ובמסעדות לא היה אוכל. מה הפלא שכעבור זמן לא רב העיפו אותו מהשלטון וגם הוציאו אותו להורג.

אחותי וגיסי המנוחים, שניהם מהנדסים, שלא מצאו עבודה במקצועם בתקופת המיתון הגדול, עברו למערב אירופה, שם קיבלו עבודה ובאו ארצה לביקורים שנתיים. באחד הביקורים הזמינו אותי עם בני ביתי למסעדה רומנית בתל אביב, שם סיפר גיסי, אפשר עדיין למצוא מאכלים שכבר אין ברומניה (לדעתי זו לא הייתה רבותא גדולה, ברומניה, כפי שכבר סיפרתי, כבר לא היה אוכל במסעדות). הגענו למסעדת "מאמאיה", שם אכלנו אוכל רומני לא כל כך מפולפל, אבל המחירים היו מפולפלים. אני לא התלהבתי מהאוכל שלהם, העדפתי את המסעדות הרומניות של חיפה, אבל לא סיפרתי על כך לגיסי.

לאחרונה נתקלתי במאמר ב"כלכליסט" המספר על סגירת מסעדת "מאמאיה". בעל המסעדה מספר שהתעייף, ילדיו לא רוצים להמשיך במסעדה ו... כבר אין רומנים. בהזדמנות זו למדתי מהמאמר, שבעל המסעדה אינו מיוצאי רומניה, אלא צאצא ליוצא טורקיה, שייסד מסעדה בשם "אנקרה" ואחרי זה פתח מסעדות תימניות. שכן שלו, שהחזיק מסעדה רומנית, מכר את המסעדה שלו ושכנע אותו להסב את המסעדה הטורקית למסעדה רומנית. גם מוחמד, הטבח, אינו רומני. רק סטלה, המלצרית משמרת את הקשר לרומנים.

אני לא אתגעגע ל"מאמאיה" ולמי שרוצה מסעדה רומנית עם אוכל בלתי נשכח, אמליץ על מסעדת Caru' cu Bere (העגלה עם הבירה) במרכז ההיסטורי של בוקרשט. אומנם קצת רחוק, אבל שווה את הטורח. בברכה. ליש - שיחה 17:00, 23 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

מסעדת 'מיטש' בשוק הכרמל הייתה מסעדה רומנית מדהימה שגם נסגרה לצערי הרב. Bear - שיחה 08:25, 24 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני חושב שמדובר בעניין דורי, אני למשל כחצי רומני (משני צדדים שונים) לא חסיד של אוכל רומני, סבי הרומני מאוד אהב אוכל רומני אבל הדמוגרפיה עשתה את שלה, והוא נפטר בשיבה טובה. כך גם סבתי. היום רוב הצעירים ממוצא רומני, אוהבים את הפאסט פוד, האוכל האסייתי או האוכל ה"טרנדי" התורן. אני חושב שזה נטו דמוגרפיה והחוסר ביקוש בקרב צעירים לאוכל אשכנזי, גם שמדובר באוכל רומני שהוא מפולפל ומתובל יחסית לחבריו האחרים במטבח האשכנזי. בברכה דזרטשיחה 16:26, 24 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
@ליש, המלצה מעניינת, בעיקר בהתחשב בזה שבדיוק לפני שבוע אכלתי ב-Caru’ cu bere ארוחה מפוצצת בת שלוש מנות גדולות וגדושות ונהניתי מכל ביס. מצטרף להמלצה. תאו הארגמן - שיחה 00:18, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
Face-smile.svg בברכה. ליש - שיחה 06:28, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הרשימה השחורה[עריכת קוד מקור]

מיום ליום, אנחנו מגלים כמה מהות קיומה של מפלגת נעם ותפקידו של אבי מעוז בפוליטיקה הישראלית היא חולנית ושפלה. העיתונאי נדב איל חשף [3], כי נעם שחררו (וכמובן שמרו לעצמם) מסמך שמתאר את הלהט"בים בכל כלי התקשורת הישראלים (כאן 11, קשת 12, רשת 13, גלגלצ ואחרים). הדבר מזכיר לי רשימות של עיתונאים וסופרים יהודים ממדינות באירופה משנות ה-40. האם אבי מעוז יוציא תוכניות שמזכירות את הדמיון? הרי חלילה שהילדים שלנו יושפעו מה-PC המטרולל ויגלו שגם הלהט"בים "הסוטים", הושמדו בשואה. בברכה דזרטשיחה 16:49, 24 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

פרופסור ליבוביץ המנוח דיבר פעם על "יודונאצים", דיבור שזעזע את הציבור בארץ בזמנו, ועורר גל של מחאות, ביקורת, השמצות וגידופים. למרבה הצער, השנים שחלפו מאז הדגימו יותר ויותר שהפרופסור הצליח לחזות את העתיד לבוא טוב יותר כמעט מכל אחד אחר.
אם להיתלות באילנות גבוהים, אפשר היום לומר על מפלגת נעם ודומיה, בפרפרזה על דברי ליבוביץ, שהם "יודוטליבאנים": אמנם מדובר בדתות שונות, אבל אין הבדל עצום בין "מדינת הלכה", מטרתם המוצהרת של נעם, למדינת שריעה, מטרת הטליבאן באפגניסטאן, ולהבדיל, הכיוון של מדינות אחרות בהן שולט פנדמנטליזם דתי, כמו איראן ועוד כמה. אלו גם אלו יוצאים בחרי אף נגד דברים שונים, ואלו גם אלו שמים במרכז המטרה את הלהט"בים.
עד כמה שזה מכוער ולא נעים לראות, אותי מדאיגים היודונאצים, ששוחים היום במסלול המרכזי בבריכה ולא נידחים בשוליה כפי שהיו בימים בהם ליבוביץ טבע את הביטוי, יותר מהיודוטליבאנים שמעוז מייצג.
אין כמובן סתירה בין הדברים, ויכול מישהו להשתייך לשני המחנות הללו בוזמנית. יתכן גם שטעות בידי, והיודוטליבאנים בעצם גרועים ומסוכנים אפילו יותר מהיודונאצים. קיפודנחש 18:06, 24 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מכיון שבויקיפדיה אנו נדרשים למקורות איכותיים הרי לכם שחור על גבי שחור משחור דעתם של אותם מטורפי נפש ומעוותי מחשבה. וכאן המקום להדגיש בהדגשה יתרה מובהקת וחדה: יש אנשים דתיים כמו חילונים, יהודים כמו מוסלמים ואחרים שמחשבתם ולבם טובים להם ולזולתם ואין בהם רצון לכפות ולכופף ולא לבזות את האחר אלא לחיות בשלום וברצון טוב.
שנדע בחיינו רק אנשים שמפיצים רוח טובה. Asaf M - שיחה 18:20, 24 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
פעם ניסית לסקול אנשים אחד אחד? אתה יודע כמה זמן זה לוקח? הרבה יותר נוח כשיש רשימה. התו השמיניהבה נשוחח 21:20, 24 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני מסכים עם הנאמר. הביטוי "יודו-טאליבנים" אכן הולם מאוד את מפלגת נעם. גילגמש שיחה 21:22, 24 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
ואין לנו לומר אלא לא בשם האל! אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 04:35, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
@אייל, תודה על הקישור. אני חושב שדווקא בוויקיפדיה אנחנו מצליחים לחיות בצורה טובה באופן משותף. חשוב מאוד להמנע מהתנקלות הדדית על רקע דתי. זה גם מפגר וגם מאוד אנטי ליברלי בעיני. כך למשל תמיד התנגדתי להצעות מטומטמות לצאת בשיירת מכוניות לבני ברק בשבת בגלל שפלוני עשה כך או אחרת. מה אשמים תושבי בני ברק? יתכן שהם מתנגדים בכלל למעשה שבגינו רוצים להפגין אצלם. זיהוי תכונות של אדם פרטי עם קבוצה זה המהות של הגזענות. עם זאת אני בהחלט כועס מאוד על חברי הכנסת החרדים (בעיקר האשכנזים - אלה מיהדות התורה) ועל חלק מחברי הכנסת הדתיים הסרוגים. לדעתי הם מנסים לכפות עלי את שמירת חוקי הדת. במיוחד חברים מנעם ומיהדות התורה. מפד"ל מבחינה זו הייתה הרבה יותר טובה. לא הצבעתי לה כמובן אבל הערכתי את זבולון המר, את אורלב, את יהלום. גם מנחם אילון ממולדת היה בסדר גמור. אנשים מכובדים. אפילו ביהדות התורה היה פעם חבר כנסת נאה - רב רביץ. בהחלט אדם ראוי. והיום? הקצנה מיותרת ומגוחכת. גילגמש שיחה 05:47, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לשמוע ולא להאמין. והנורא ביותר זה לקרוא את התגובות לדברי הזוועה של גופשטיין, ואיך עלילת הדם של הנוצרים עברה בשלמותה, ועם תוספות, אל המוסלמים? וכמו ברוסיה לפני 100 שנים, הבורים והמטומטמים בולעים הכל... לאן הולך העולם הזה?שלומית קדם - שיחה 09:30, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
”אפילו ביהדות התורה היה פעם חבר כנסת נאה - רב רביץ”. - וזה חלק מהסיבות שהוא הועף מהמפלגה. שמיה רבהשיחה • א' בטבת ה'תשפ"ג • 09:34, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
בדומה לגילגמש, גם אני אהיה האדם שאתמוך בזלזול ופגיעה באנשים מאמינים שלא עשו לי כלום - "חיה ותן לחיות", אנשי המפד"ל אכן היו מתונים בהרבה וברי-שיח ולפעמים גם ברי-פלוגתא, אבל בצורה מכבדת והגיונית. אני חושב שכפייה חילונית היא אנטי-ליברלית בדיוק כמו כפייה דתית, אם אדם רוצה לשמור שבת ולא לסבול מתחבורה ציבורית בשבת בלב השכונה החרדית בו הוא גר, מי אנחנו שנגיד לו לא?בוגע לגופשטיין, שמעתי שיש סעיף בהסכם עם עוצמה יהודית בנוגע לביטול הסעיף הפוסל מריצה לכנסת את מי שמסית לגזענות או שולל את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ביטול פרסונלי שמטרתו לאפשר את ריצתם של גופשטיין ושל ברוך מרזל לכנסת, אבל העיקר עוצמה יהודית תמשיך להסביר שהיא נלחמת באנטי-ציונים שמסרבים להכיר במדינה כיהודית... בברכה דזרטשיחה 10:20, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
@דזרט, ביטול סעיף הגזענות הוא מעשה מתבקש (לדידם). אם בכל מקרה משתמשים בו באופן מידתי ולא הוגן, כשפוסלים רק את מרזל ושותפיו ולא את בל"ד שחפצה בהשמדת מדינת הלאום היהודי, איזו זכות קיום נותרה לו?
באופן אישי אני חושב שיש שתי אופציות: או להדק את החוק כך שיפסול כל אדם שהביע תמיכה במעשה טרור, מה שיפסול חלק מחברי בל"ד ושכמותה, או לבטל אותו לחלוטין ולתת לכולם להתמודד. התו המתחרה - שיחה 10:56, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
ואיזה פתרון הם מציעים? לאפשר לניאו-נאצים להתמודד בבחירות? ביטול הסעיף הזה הוא הזיה, לא פתרון לשום דבר. סתם פתרון של בעיה בבעיה. שמש מרפא - שיחה 12:19, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
@דזרט, אני לא מסכים איתך, כשאנו חיים במדינה משותפת אי אפשר לשחרר ציבור מחובות בסיסיים. לצורך הדיון, האם תסכים גם לפולחן של הקרבת הבכור? האם תסכים גם לסקילת מי שעובר על דיני התורה? יתר על כן, כשמשחררים ציבור גדול מחובת השירות הצבאי, אוטמטית מכבידים חובה זו על האחרים. כ/שמשחררים ציבור גדול מחובת פרנסת משפחתו, אוטומטית מטילים עול כבד על המדינה ובעיקר על משלמי המיסים. כשמשחררים ציבור גדול מחובת הקניית השכלה בסיסית (לא תורנית) לצאצאיו, מענישים בכך ילדים רכים, שנגזלת מהם אפשרות בחירה וגם פוגעים בעתיד הכלכלי והחברתי של המדינה. לא, אי אפשר לוותר על לימודי ליבה בגלל תפיסה ליברלית. בברכה. ליש - שיחה 12:22, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
@התו המתחרה, אתה משתמש בכשל לוגי, כשאתה טוען "בכל מקרה משתמשים בו באופן מידתי ולא הוגן, כשפוסלים רק את מרזל ושותפיו ולא את בל"ד שחפצה בהשמדת מדינת הלאום היהודי" - לא הוכחת זאת ואתה מתייחס לזה כאל אקסיומה, למרות שאינה כזאת. בברכה. ליש - שיחה 12:22, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
שמש מרפא, אין ספק שצריך לפסול את בל"ד. לאומנות ערבית קיצונית שאין לה מקום במדינת ישראל. גם המצביעים הערבים חושבים כך - עובדה שרק מעטים הצביעו לה והיא לא עברה את אחוז החסימה. רבים מנציגיה תמכו במחבלים או אפילו ביצעו בגידה של ממש (כמו במקרה של חבר הכנסת לשעבר בשארה). גילגמש שיחה 12:33, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אתה יכול להסביר ליבמה זו "לאומנות ערבית קיצונית" לדגול בעקרון ש: ”המדינה תעגן בחוקה את עקרון האזרחות השווה לכל אזרח, תוך הכרה בקיומן ובזכויותיהן של שתי קבוצות הלאום, היהודית והערבית, החיות בגבולות המדינה המוכרים על פי הדין הבינלאומי. החוק יגדיר את המדינה כמדינת כל אזרחיה שהמשטר בה הוא משטר דמוקרטי המושתת על ערכי כבוד האדם, חירותו והיותו שווה בין שווים”?
ואגב, ה"מעטים" שחושבים כך היו מספיקים ל 3 מנדטים, אילולי אחוז החסימה הדרקוני. emanשיחה 12:46, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא לא לא, המדובר היא על התמיכה העקבית של אנשי המפלגה בטרור, לא על נופת הצופים שמופיע במצע המפלגה. אל תתבלבל. שמש מרפא - שיחה 12:50, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הציטוט שמביא עמנואל כמובן בסדר גמור ואני מניח שיש הסכמה רחבה בקרב הציבור הישראלי (יהודי וערבי כאחד) לדברים המצוטטים בו. למרבה הצער בכך לא מסתיימות הדרישות של המפלגה האמורה. תמיכה בטרור ובמאבק מזוין נגד ישראל ע"י בכיריה זה פן אחד חשוב אך לא היחיד. בל"ד מבקשת לכונן כאן מדינה שתבטל את האופי היהודי של המדינה הישראלית. היא מבקשת לחסל את מדינת הלאום היהודית. הכוונה היא לא להשמדה פיזית של היהודים אלא ביטול לאומיותם. לכך הם מתכוונים כשהם מציעים "מדינת כל אזרחיה". הרי כבר עתה המצביעים של מפלגת בל"ד הם אזרחי ישראל. לכן, אני חושב שהמפלגה חותרת תחת קיומה של המדינה וראוי לפסול אותה. גילגמש שיחה 13:05, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
גם את בל"ד צריך לפסול, מדובר במפלגה חתרנית וקיצונית. אריה ענבר ההבדל בין סקילה למי שעבר על דיני התורה (כלומר, הוצאה להורג ללא משפט ורצח של ממש). לגבי הפטור, אני גם חושב שזה לא בסדר וצריכים לבטל את הפטור ל"תורתם אמונתם" אבל אין קשר בין לבין להעביר תחבורה ציבורית בשבת בנחלאות (מעבר לכך, שאין לזה ביקוש בניגוד למקומות כמו הרצליה, תל אביב-יפו, חיפה וערים נוספות) בברכה דזרטשיחה 14:47, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הציטוט שהבאתי לקוח מתוך מצע בל"ד. והוא אחד מתוך שורה שלמה של דברים בעל אולי דומה.
אתה כותב שבל"ד בעד כינון מדינה שתבטל את האופי היודי של המדינה הישראלית. לא ברור למה אתה מתכוון באופי זה. האם אתה מתכוון שתהיה בה "עליונות יהודית", כלומר שהמדינה שייכת רק ליהודים, ופועלת רק למענם, והיתר צריכים לומר תודה שנותנים להם להיות כאן? אז כן, היא נגד זה. כמו שהם כותבים: ”בל'ד היא חלק מהעם הפלסטיני אשר נותר על אדמתו בארץ מולדתו לאחר הנכבה. אנו חיים במשטר שאיננו חפץ לשמש כמדינת כל אזרחיה, אלא דבק בניגוד לרצוננו בהיצמדותה המהותנית של המדינה להגדרת זהותה היהודית, ובהתאם לאידאולוגיה הרשמית שלה – הציונות – ובכך נוגד את האפשרות של קיום שוויון מלא. המדינה שואפת בצורה מתמדת להבטיח זכויות יתר לרוב היהודי, ומתיימרת לטעון ולחנך כי משטר זה משקף את התגלמות הצדק. כל דרישה של בני המיעוט הפלסטיני לתיקון המשטר נתקלת בהתנגדות של הממסד השלטוני, ומתוארת כקונספירציה.”.
אבל עדיין איך זה נכנס להגדרה של "לאומנות ערבית קיצונית"?
איך זה מתאים להגדרה של לאומנות כ"אידאולוגיה לאומית קיצונית בדרכי מימושה, לפיה טובת הלאום קודמת לכל ערך אחר, ומצדיקה ומרוממת כל פעולה המקדמת מטרה זו. האידאולוגיה לעיתים גם רואה את הלאום של מאמיניה כנעלה על לאומם של עמים אחרים ואת צרכיו כחשובים מצרכיהם של עמים אחרים, ולכן מצדיקה את ניצולם ואף שנאה אליהם"? emanשיחה 23:30, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

אותי מעניין אם לפי חלק מהמגיבים פה יש גם עילה לפסילת הליכוד על חתירה לחיסול המדינה "היהודית והדמוקרטית" בגלל היותה מקדמת את מפלגת נעם. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

והנה, עוד לא ערב ויורש העצר התראיין היום ואמר "נתניהו הוא ראש הממשלה שנבחר על ידי העם הישראלי, זאת אומרת מבטלים את הבחירה של העם הישראלי, בחירה דמוקרטית!קוראים לדבר הזה הפיכה, שקוראים לה בגידה במדינה וכולם מזומנים להיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל ולהסתכל מה העונש על בגידה במדינה - וזה לא כלא". טרלול זו מחמאה לעומת מה שהולך בימים האחרונים במדינה בברכה דזרטשיחה 16:18, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
דזרט, משהו בניסוח דבריך איננו ברור. כתבת "ההבדל בין סקילה למי שעבר על דיני התורה (כלומר, הוצאה להורג ללא משפט ורצח של ממש)." ולא הסברת מהו ההבדל - בין סקילה לבין מה? בני גופשטיין דיבר במילים ברורות על מהלומות אגרופים למי שיסרב להניח תפילין או להתעטף בטלית, ועד כמה שאני זוכרת (אין לי שום כוונה להקשיב שוב לדברי הבלע שלו), גם רמז לחיסול ממש. באשר לתחבורה ציבורית בשבת - מתי הציע מישהו להנהיג תחבורה ציבורית בשבת בשכונות חרדיות? מעבר לחוסר ההגינות שבכך, לשם מה יעשו זאת? מי ישתמש בה שם? אגב, האם נחלאות הפכה לשכונה חרדית? ממתי? בכל אופן, כל חילוני ישמח אם תהיה תחבורה ציבורית בשבת בתל אביב, רמת-גן, חולון, בת-ים, ראשל"צ ורחובות. ואני אשמח אם האוטובוסים מקריית עקרון לרחובות יתחילו לנסוע במוצאי שבת שעה לאחר יציאת השבת, לא שלוש או ארבע שעות, כמו עכשיו.שלומית קדם - שיחה 17:00, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
היי, לא ניסחתי זאת טוב. ההבדל בין סקילה לבין אי העברה של תחבורה ציבורית בשבת בערים דתיות/שכונות דתיות הוא עצום ועליו צריך להקפיד (אין לאפשר לציבורים מסוימים "פטור" מחובות אזרחיות או כספיות, אך יש לכבד אותם). לדעתי, אני מסכים איתך שכל הערים שציינת ראוי שיהיה תחבורה ציבורית בשבת. לגבי נחלאות, טעות שלי (בכל זאת, לא הייתי תקופה ארוכה מאוד בירושלים Face-smile.svg) וכוונתי הייתה לשכונות החרדיות באזור (שהייתי בטוח שנחלאות היא אחת מהן). בנצי גופשטיין אכן אמר דברי בלע מחרידים, כוונתי הייתה שיש לחיות על פי "חיה ותן לחיוות" - אף אחד לא מתכוון להעביר תחבורה ציבורית בשבת בשכונות חרדיות ולכן הטענה על "פרצה" בחוק שתגרום לכך, מגוכחת. גם אני, כאחד שגר במטרופולין (ובכללי, כחילוני) הייתי יותר משמח שהייתי יכול לצאת בשישי גם בערב וכמובן, גם עם יציאת השבת (ולא רק ב20:00). בברכה דזרטשיחה 17:30, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא יודע לגבי קריית עקרון, בירושליםיש אוטובוסים כשעה לאחר צאת השבת. יכול להיות שזה עניין של ביקוש. שמש מרפא - שיחה 17:36, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני בטוחה, שלו היו אוטובוסים במוצאי שבת, היה גם ביקוש. כשיודעים שאין אוטובוס, אין טעם לצאת לחכות לו, ופניות לרשויות אינן מועילות, ניסיתי. מוזר מאד, שבירושלים, מכל המקומות, יש אוטובוסים שעה אחרי צאת השבת ואילו בקריית עקרון, בימים הקצרים ביותר של השנה, ב-31 בדצמבר, לא היה אוטובוס עד 20:30 או 21:00. זה גורלה של פריפריה... אגב, אני זוכרת היטב שהציבור החילוני כיבד את רגשות הדתיים גם בערים חילוניות כמו תל אביב, והיה מקובל שאין נוסעים ליד בתי כנסת בשבת, כמו שלא מסתובבים עם אוכל ביד ביום הכיפורים. לא היה איסור מפורש ואיש לא איים עלינו, פשוט היה כבוד הדדי ורצון טוב משני הצדדים. היום אין זכר לזה, ואם הכפייה והאיומים יימשכו, ייתכן שביום הכיפורים הבא נראה אלפי מכוניות נוסעות בכבישים, להכעיס. אותי זה יצער מאד.שלומית קדם - שיחה 18:01, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הרשויות מעבירות את האחריות למשרד התחבורה בטענה שהוא זה שאחראי (בעצם) על התחבורה ועל הקווים ועל כל הזמנים של כלל הקווים. PRIDE! - שיחה 18:19, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני חושב שלעיתים קרובות מכנים "כפייה דתית" נורמות רבות שאין להן שום קשר עם כפייה או דת. דוגמה טובה הוא עניין התח"צ בשבת - אין שום הגיון דתי במניעתה שכן לפי ההלכה, נסיעה ברכב פרטי היא איסור חמור הרבה יותר. אם המטרה הייתה למנוע מהחילונים חילול שבת, היה צריך להפעיל תח"צ ביתר שאת ועל ידי גויים, נניח. בסך הכל מדובר על שמירת הצביון היהודי של המדינה, במסגרת איזשהו סטטוס קוו שקיים שנים רבות. יש גם ויתורים בצד השני, לא בהכרח עם הגיון רב, כמו הפעלת שדות תעופה בשבת על ידי מוסדות המדינה עצמה, או הפעלת אוטובוסים בחיפה בשבת בגלל סיבות היסטוריות. זה עניין לאומי-יהודי הרבה יותר מאשר עניין דתי. שמש מרפא - שיחה 18:56, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא נכון. מקור האיסור הוא בדת. לכן, הכפייה היא לא "לאומית-יהודית" אלא "יהודית-דתית" או בשמה היותר מוכר - כפייה דתית. גילגמש שיחה 19:02, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
איך בדיוק זה כפייה דתית אם במסגרת הכפייה הזאת "כופים" יהודים לחלל שבת באיסור חמור יותר? לסבר את האוזן, במקרה של פיקוח נפש יש להעדיף נסיעה באוטובוס על פני נסיעה ברכב (כאשר שתי הנסיעות שוות).
זו כפייה יהודית-לאומית, כאשר מקורו של הזהות הלאומית היהודית היא בדת היהודית, כמו רוב הסנטימנטים היהודיים. שמש מרפא - שיחה 19:05, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
תסביר לו את ההבדל בין הלכה לזהות לאומית. אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 19:06, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כי הצליחו לסגור רק את התחבורה הציבורית בשבת ובכך דפקו את החלשים ביותר. אני לא זקוק לאוטובוס. יש לי רכב. אני בטוח שאילו יכלו היו מונעים בכוח הזרוע את הנסיעה של החילונים בשבת. הכל למען אהבת ישראל כמובן, כפי שמוכיחה לנו מפלגת הציונות הדתית. הלא לפי חברי הכנסת שלה ראוי להעיף הומואים מבתי מלון, לא להנעיק טיפול רפואי לערבים ועוד. כך אמרה גב' סטרוק, פעילת זכויות האדם, ואדון רוטמן. הכשלון בהצבעה מצער אותי. טוב אילו בוויקיפדיה היה נותר התואר "פעילת זכויות אדם" בערך אודותיה כדי שהקוראים יבינו לאיזה זכויות ולאיזה אדם מתכוונת גב' סטרוק. מבחינה זו, אני מניח שגם אדון מרזל או אדון גובשטיין הם פעילי זכויות אדם היות שגם הם דואגים לזכויות של קבוצה מסוימת או נניח אדון ד"ר טיבי שגם לו פעילות חברתית ענפה. וכך באהבת ישראל אינסופית המפלגה הזאת רומסת כל מה שנוגד את הדת האהובה עליה. כמובן הכל למען אחדות ישראל. מעניין איפה אדונים אלה וגב' זו היו עוצרים אילו לא היו להם בלמים קואליציוניים. גילגמש שיחה 19:13, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הם לא היו עוצרים - ראה באפגניסטן מה קורה כשפנטים דתיים תופסים את השלטון. בברכה. ליש - שיחה 19:23, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אוי באמת. מדובר במצב שקיים כבר 74 שנה, שטחי מאד מצדך לתלות את זה רק בתיאבון של אי אלו מפלגות שנבחרו לכנסת לפני כמה חודשים. שמש מרפא - שיחה 19:24, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כאן פרשתי. בהצלחה עם איחוי הקרע בעם שיצר ההקריימיניסטר. שמש מרפא - שיחה 19:25, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מצב שנוצר לפני 74 איננו תקין בעיני אך התיקון צריך להיות עדין והדרגתי ולהתחשב בכל חלקי החברה. מעולם לא קראתי לביטול מוחלט על האיסור לתחבורה ציבורית בשבת. הדוגמה של ליש לגבי אפגניסטן ככל הנראה נכונה גם במקרה של המפלגה הזאת. גילגמש שיחה 19:38, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
התמיכה כמו התנגדות לשינוי המצב לגטימיים, אבל חשוב למסגר את הדיון ולהבין על מה הוא נסוב - לא מדובר כאן על כפיית איזשהי דת על מאן דהוא, אלא על הצביון של המדינה היהודית. שמש מרפא - שיחה 20:00, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
צביון בעל אופי דתי. זה חלק חשוב מהצביון האמור. אני לא מעוניין לחוות צביון יהודי דתי. אני חסר דת. אתאיסט. אני, אמנם, יהודי על פי ההלכה אך לא לפי הדת שאני משתייך אליה. אני חסר דת כלשהי. לכן, צביון דתי יהודי או צביון דתי נוצרי או צביון דתי הינדי או צביון דתי שמבוצע לפי חוקי הדת היוונית העתיקה כולם מעצבנים אותי באותה המידה. היות שאני נחשף לזה בישראל מתוקף מקום מגוריי אז על זה אני כועס. אילו גרתי במדינה אחרת שבה היה אסור לנסוע באוטובוס ביום הקדוש לאותה דת היתי כועס באותה המידה וגם כן קורא לזה כפייה דתית. גילגמש שיחה 20:06, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
למה לך לנהל חיים של כעס מתמשך?... להזכירך, האתאיסטים הם מיעוט קטן בישראל, אולי אחוז מהאוכלוסייה? גם בקרב החילונים הם מיעוט (הייתי מהמר שרוב החילונים בישראל כן מאמינים שקיים אל כל שהוא גם אם הוא שונה מאד מאלוהי הדתות. במקום לכעוס, אתה יכול להגר למדינה אחרת שהיא פלורליסטית במוצהר כמו ארה"ב ולא לכעוס כל יום ביומו. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא מבין על מה המהומה. סוף סוף יש לנו חברת כנסת שחצי מעורכי ויקיפדיה רואים כלוחמת זכויות אדם, ואני בטוח שהיא לא תתמוך בשום דבר שיאפשר אפליה נגד חלקים באוכלוסיה. מקסימום קצת חינוך מחדש שיעזור לכולנו לנהל אורח חיים בריא ומועיל יותר. פוליתיאורי - שיחה 20:17, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני מאוד הופתעתי שברשימה השחורה לא היתה קטגוריה "עורכי ויקיפדיה להט"בים". אולי כי עוד מעט אולי יחסמו את כל ויקיפדיה, כמו שעושים במדינה נורמלית אחרת שבה שומרים על ערכי המשפחה הקדושים ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 12:29, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני מציע שמישהו יערוך רשימה של כל הדברים שאמורים לקרות "עוד מעט", לצרכי מעקב. עוזי ו. - שיחה 13:00, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
קשה לעמוד בקצב של נציגי הציונות הדתית (המגזר, לא המפלגה) ושל בעלי בריתם החרדים, שמנחיתים על הציבור החופשי בישראל מקבצים של איומים חדשים מדי יום. נראה שהם משתעשעים רק מעצם הצפייה בחילוניים בחרדה, ומתחרים אלה באלה בחומרת הגזירות העתידיות, כשהם יודעים שבראש קואליציית החושך שלהם עומד מלך שנתון לחלוטין למרותם. קנוסה בירושלים. Liadmalone - שיחה 13:58, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

כולם עורכים רשימות, גם ארגוני להט"ב. לא תמיד זה מתפרסם. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

אנונימי, אתה אומר את זה מתוך ידע אישי, כי אתה שייך ל"ארגון להט"ב" וערכת או ראית רשימות כאלה? שואלת מתוך סקרנות. סיון ל - שיחה 13:40, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא, אני אומר את זה מהכרותי עם מדע המידע, רשימה היא כלי לארגון מידע, לכל ארגון יש יכולת להכין רשימות, אין מה להתרגש. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
נניח ואתה צודק, ההבדל הוא בין הכוונה של נעם בין הכוונה של איגי, נעם שמה לעצמה מטרה למגר להט"בים ואת "תופעת המשפחות השונות", איגי לא. בברכה דזרטשיחה 14:17, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אוי נו, אתה באמת חושב שארגוני להט"ב לא ישננו היטב מי מתנגד להם ו"יחפשו" אותו? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
לא, למה אתה מספיק מסקנות כאלו ללא ביסוס, אפילו הקטן ביותר?מעבר לכך, נשמע שמדובר בניסיון ליצור הצדקה לרשימה הפשיסטית של מפלגת נעם, שבאופן מצחיק (יש היגידו עצוב) אותה מפלגה שעשתה אנלוגיה בין הנאצים לרפומים ובין נאצר והנאצים ללהט"ב. הנה סרטון דוגמה. בברכה דזרטשיחה 15:28, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אתה לא חושב כך, אני חושב כך, זה עניין של ניסיון חיים -- אינני אומר שיש לי יותר ניסיון חיים מלך אלא שפשוט הגענו למסקנות שונות לגבי פוליטיקה.

זה יצא מפרופורציות, מה קורה בעיתונות הישראלית, במיוחד במדורי הטוקבקים? אין לו שום כוח פוליטי משמעותי ואני אישית בספק שיהיה לו ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

יש דיון בנושא למעלה, נא לא לפתוח דיון חדש בנושא, זה מיותר. אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 14:57, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

בענייני ניטור[עריכת קוד מקור]

קורה יותר מדי פעמים שמישהו/י מבצע ניסוי בדף (כמו לכתוב "חלכיחלכיד") ולא חוזר לכתוב שטויות בערך, ואותו אדם מקבל/ת תבנית "אזהרה" אדומה ומאיימת. יש תבנית שנועדה בדיוק לזה, ולא מפחידה כמו תבנית האזהרה. אין שום סיבה להשתמש בתבנית אזהרה אם אין באמת צורך. לתשומת ליבם של המנטריםמשתמש:מקףמשתמש:HaShumaiמשתמש:omer abcdמשתמש:david7031משתמש:ספסףמשתמש:עוז גבריאלמשתמש:העיתונאי המנטרמשתמשת:Saifunnyמשתמש:ארז האורזמשתמש:HiyoriXמשתמש:אנדרסןמשתמש:חובב המכוניותמש:לבלובמשתמש:Neriah. Eitanbb (דף משתמש חדש!) 💬 ✏️ 📋 13:54, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

מי שמבצע השחתה יקבל תבנית שמתאימה לכך שמזהירה אותו לא לחזור על המעשה. אם יחזור על המעשה יחסם. מי שמבצע ניסוי עריכה תמים יקבל תבנית ניסויים. גילגמש שיחה 14:34, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
Gilgamesh אני יודע, אבל ההודעה הזו נכתבה כדי להבהיר את זה לדי הרבה מנטרים שגם אם מישהו כותב "כלחילחד" הוא מקבל תבנית אזהרה. ‏Eitanbb (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
Gilgamesh מתייג שוב כי שכחתי לחתום. Eitanbb (דף משתמש חדש!) 💬 ✏️ 📋
תלוי באיזה הקשר בוצעה העריכה. לרב גם עריכה מהסוג הזה היא השחתה ולא ניסוי עריכה תמים. גילגמש שיחה 14:58, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
יש ארגזי חול, וניתן לעשות תצוגה מקדימה, אין צורך לשמור, די קל להבין מתי זה ניסוי ומתי זה השחתה. אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 18:04, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

לא ממש ממש סביר שיהיה ערך "מיזם עתידי" בנושא? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

הערך במצב טיוטה, לא מדובר במיזם עתידי אלא בממשלה שתוקם. אם וכאשר תוקם, הערך יעבור למרחב הערכים. כרגע, גם לא ידועה זהותם של חצי מהשרים. בברכה דזרטשיחה 17:39, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
תודה, עד קריאת דבריך לא היה לי מושג שיש טיוטה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
שמח שגילית, בהזדמנות זו אני מזמין אותך להירשם לאתר. בברכה דזרטשיחה 17:44, 25 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

למה אמיר אוחנה לא מגיב לסערת אבי מעוז?[עריכת קוד מקור]

ההשערה שלי היא שהוא פשוט מבין שזה רצון הבוחר הישראלי (כמו גם רצונו האישי של נתניהו) והוא מכבד את זה. אני טועה? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

למה, 2.3 מיליון ישראלים (שזה אגב רוב מזערי מול מספר קרוב מאד של תומכי הגוש שכנגד) הצביעו בשביל מפלגת נעם? יואב ר. - שיחה 07:47, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
רוב העם תומך באבי מעוז ומסיבה כלשהי הוא קיבל רק מנדט אחד, מעניין. Bear - שיחה 08:33, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא ידעתי שהוא קיבל רק מנדט אחד (למשל הייתי בטוח שאיתמר בן גביר הוא חבר מפלגת נעם). אולי השאלה הטובה יותר היא למה אמיר אוחנה טרם הגיב לכל סערת "ממשלת הדת" הזו. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אני בטוח שיש בליכוד אנשים שלא מסכימים עם האידיאולוגיה של מעוז, אבל בשביל שהם יצאו וימחו נגד יו"ר הליכוד לגבי הקואליציה שהוא מנסה להרכיב צריך הרבה אומץ שככל הנראה חסר שם (אבל תראו את ביטן) פיטר פן - שיחה 🍂 09:46, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא מבין מדוע נטפלים דווקא לאמיר אוחנה. האם זה בסדר שדודי "פה גדול" אמסלם שותק? ומה עם השתיקה של יריב לוין? ולמה זה לא שומעים בעניין זה את גלית דיסטל-אטבריאן? כל אדם הגון, וגם חלק לא מבוטל מהאנשים הלא הגונים חייב להתנגד לגישתו של אבי מעוז. כן, גם אמיר אוחנה, אבל לא רק הוא. דוד שי - שיחה 12:37, 27 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
"נטפלים" לאוחנה כי הוא הומוסקסואל מוצהר וככזה אמור לכאורה להסתייג מרדיפת הלהט"ב. לדעתי אוחנה רק עשה שימוש בהומוסקסואליות שלו כדי להיכנס לפוליטיקה ולכנסת, ומשהשיג את מטרתו אין לו שום עניין ומוטיבציה להיאבק למען זכויות הקהילה הזו. אכפת לו רק מעצמו. יואב ר. - שיחה 12:57, 27 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
האם רק יהודים אמורים להסתייג מאנטישמיות? הכל אמורים להסתייג מרדיפת הלהט"ב. דוד שי - שיחה 17:23, 27 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מיהודי אני מצפה ליותר מאשר רק "להסתייג" מאנטישמיות. כך גם מאמיר אוחנה אני מצפה ליותר מהסתייגות מחבריו האנטי-להט"בים לקואליציית החשיכה הזאת, שהוא חבר בכיר בה. זה כמו שיהודי יהיה חבר בכיר בקואליציה שרוב חבריה מתנגדים ליהודים. יש כאן קהילה אחת שמאיימת להחזיר את הקהילה של אוחנה בחזרה לכלא בן אלפי השנים שהשתחררה ממנו, ואוחנה עומד מן הצד ומלווה את קריאות המחוקקים-הפורעים בנגינת סולואים על גיטרה. Liadmalone - שיחה 19:33, 27 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

רצונו של הבוחר הישראלי[עריכת קוד מקור]

מאז הסתיימו הבחירות בתוצאה של כמעט חצי-חצי בקלפיות, אך רוב ברור לגוש נתניהו בכנסת (בגלל שתי מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה), אני שומע וקורא דברי פרשנים כביכול, אך למעשה דוברים של גוש נתניהו, שמהללים את רצון הבוחר הישראלי. אני מבקש להפריך כמה אמירות.

  1. בניגוד לדברי יאיר נתניהו, הבוחר הישראלי מעולם לא בחר באביו, בנימין נתניהו לראשות הממשלה. ביבי נבחר על ידי קואליציה של חברי כנסת ממפלגות שונות, מפלגתו קיבלה בסביבות רבע מקולות הבוחרים.
  2. בניגוד לכל מיני אמירות, הבוחר הישראלי לא בחר בבן גביר לפיקוד המשטרה. אף מפלגה, שהשתתפה בבחירות האחרונות, כולל מפלגתו של בן גביר, לא הציגה דרישה זו במצע שלה, לכן הבוחר הישראלי מעולם לא ביטא את רצונו בנושא זה. אגב, מפלגתו של בן גביר קיבלה 6 מנדטים, מהווים 5% מהנציגות בכנסת - זה לא רוב, זה רחוק מאוד מהרוב.
  3. גם אם אפשר לטעון שהבוחר הישראלי, ביום הבחירות, נתן רוב דחוק לגוש נתניהו, אין פירוש הדבר שהבוחר הישראלי תומך בחקיקה גזענית, שמנסים לקדם במפלגת סמוטריץ', אין פירוש הדבר שהבוחר הישראלי תומך בהעברת משאבי המדינה לידי החרדים ואין פירוש הדבר שהבוחר הישראלי תומך בהעברת השליטה על מערכת החינוך החילונית לידי הדתיים והסקרים המתפרסמים לאחרונה מוכיחים זאת.

אז, אנא, תפסיקו לבלבל את המוח עם "זה מה שרצה הבוחר הישראלי" ו"העם אמר את דברו". בברכה. ליש - שיחה 09:58, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

תודה ליש, יפה אמרת. יואב ר. - שיחה 10:59, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
גם מי שהצביע לליכוד או לחרדים ידע שבן גביר יהיה חלק מהממשלה. כל מי שהצביע לאיזשהי מפלגה מהגוש המסורתי / אמוני / לאומי (מה שבטוח, ימין הם לא) הצביע לכל הגוש. ההצבעה למפלגה כזאת או אחרת זו הצבעה מגזרית, לא אדיאולוגית.
דבר שני, אי אפשר להגיד שהצביעו לבן גביר 5%, אמנם לעוצמה יהודית יש רק שישה חברי כנסת, אבל לרשימה שבה בן גביר רץ הצביעו 14 מנדטים, אי אפשר באמת לדעת כמה מהם הצביעו בגלל בן גביר וכמה מהם הצביעו בגלל סמוטריץ או אבי מעוז.
מה שבטוח, בן גביר מייצג את הציבור הרבה יותר מכל מפכ"ל, שופט, או פקיד כלשהו. הנר הדקיק - שיחה 11:03, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא , לא בטוח. על כל אדם שתומך בבן גביר יש לפחות אחד שנגעל ממנו.
רשימת בן גביר-סמוטריץ' קיבלה 10.8% מהקולות הכשרים בבחירות לכנסת.
שני הדברים היחידים שאפשר לגזור מתוצאות הבחירות הם שלגוש נתניהו יש רוב בכנסת שנבחרה, ושהציבור הישראלי חצוי בנושאים שבמחלוקת (כ-2.3 מיליון מצביעים לכל צד). יואב ר. - שיחה 11:06, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אין ספק שהשיטה הזאת בעייתית מאד, וקשה מאד להבין ממנה מהו בדיוק רצון הבוחר, אבל כל עוד אתה לא מציע לשנות את השיטה אין לך מה להתלונן, הממשלה הזאת לא פחות דמוקרטית מכל ממשלה אחרת (במדינה שבה שיטת הבחירות היא דמוקרטיה פרלמנטרית) הנר הדקיק - שיחה 11:11, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
יש לי הרבה מאד מה להתלונן על הממשלה הזאת. יואב ר. - שיחה 11:14, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
זכותך. אבל הממשלה הזאת לא פחות דמוקרטית מכל ממשלה אחרת במדינה שבה שיטת הבחירות היא דמוקרטיה פרלמנטרית. הנר הדקיק - שיחה 16:28, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הממשלה הזו מוקמת באופן דמוקרטי. מה שהיא מתכוונת לעשות יחתור תחת יסודות הדמוקרטיה הליברלית ותחת האפשרות לקיים חיים משותפים של הציבורים השונים בישראל. יואב ר. - שיחה 16:39, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
ליש, אני לא מסכים איתך. כבר כמה שנים טובות ההצבעה היא לגוש רק ביבי ולגוש רק לא ביבי. מי שבוחר במפלגה שהצהירה עוד לפני הבחירות שהיא הולכת עם ביבי הצביע בפועל לביבי כראש ממשלה. הנקודה השנייה שלך היא נכונה פילוסופית אבל לא נכונה מהותית. כבר עשורים רבים אין מפלגה בישראל עם רוב מיוחס (מעל 60 מנדטים) אז זה אומר שלשום מפלגה אין רוב? זה לא נכון מהותית. היו הרבה ממשלתות קואליציוניות שהיתה להם תמיכה של רוב העם גם אם לא לפוליטיקאי או למפלגה מסויימת. בסוף אם בחרו במפלגה של בן גביר אז רוצים שיהיה לו תפקיד כלשהו. ובכל מקרה לא היית מרוצה אם הוא היה שר המשפטים או שר החינוך או שר האוצר או כל שר ביצועי אחר. (3) מי שהצביע לאחת ממפלגות "רק ביבי" שלא יתלונן עכשיו שהחרדים לוקחים את חלקם ואף יותר. ושלא יתלונן שיש דתיים בקואליציה שרוצים להשפיע בדרכם. מה הוא ציפה, שהליכוד יקבלו 60 מנדטים? ואם אתה כבר עוסק בתוצאות בחירות או סקרים. אז גם אם נניח שהסקרים מייצגים את האוכלוסייה בישראל, אז הם נכונים רק יום שהם נערכו ואפילו לא ביום שהם מפורסמים (לרוב יום-יומיים לאחר מכן) אז אין לך מה להביא מסקר הוכחה לשום דבר.
יואב ר., היא עוד לא עשתה כלום. על מה יש לך להתלונן?
אינני מתומכיו של נתניהו ואני חושב שהוא ראש ממשלה לא טוב. הוא לא מייצג את הימין בהרבה מאוד נושאים, הוא הססן, הוא שם את עצמו לפני המדינה ועוד. לכן גם לא הצבעתי לליכוד או למפלגות מגוש נתניהו כבר מספר מערכות בחירות. אותי כרגע משעשע שכל מה שמפלגות גוש נתניהו עושים הם התלוננו שבנט עשה (ממשלה גדולה יותר מהכנסת, כל אחד עם מנדט וחצי רוצה להיות שר בכיר ועוד). אני יכול רק לקוות, שכל מפלגות הכנסת יבינו שהשיטה שהיתה סבירה על לפני עשור, היא שיטה גרועה היום ויפעלו לשינוייה. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 17:02, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הבוחר הישראלי כן בחר בבנימין נתניהו לראשות הממשלה, ב96'.. קריצה משה כוכבי - שיחה 17:04, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
יונה, מזל טוב ליום הולדתך. התשובה הקצרה: הממשלה אמנם לא קמה עדיין, אבל האיוש של כמה משרדים על ידי אישים בה כבר ידוע, ואני סבור שהוא מבשר רעות עד מאד. גם תיקוני החקיקה שנעשו/נעשים לקראת הקמתה מעוררים חרדה (אצלי). יואב ר. - שיחה 17:25, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
תדייק. ללא אחוז החסימה התוצאה הייתה 61 לגוש נתניהו (כולל שקד שהצהירה שתתמוך בו). להזכירך, זהו הרוב בו הושבעה הממשלה הקודמת. שמש מרפא - שיחה 17:53, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני מתנצל על טעות, שהייתה לי בסעיף הראשון, משה כוכבי צודק, בבחירות 1996 נתניהו נבחר בבחירות אישיות לראשות הממשלה. נכון שהניצחון היה דחוק, נכון שהניצחון היה נגד שמעון פרס, לאחר שיגאל עמיר מנע מרמטכ"ל מלחמת ששת הימים, יצחק רבין, להתמודד מול נתניהו ובכל זאת בפעם ההיא נתניהו נבחר לראשות הממשלה, פעם יחידה.
ועכשיו לעניין הדמוקרטיה, עוד סיסמא, שמנפנפים בה על מנת להצדיק דברים לא דמוקרטיים בעליל. יש כל מיני דמוקרטיות, ולא כל מי שמכריז על דמוקרטיה הוא דמוקרטי. הדמוקרטיה האתונאית לא נתנה זכות הצבעה לנשים ולעבדים, יופי של דמוקרטיה! היום מדברים על דמוקרטיה מודרנית המכונה גם דמוקרטיה ליברלית, אז חוקי סמוטריץ' הם לא ליברלים ומכאן שגם לא דמוקרטים. דמוקרטיה בנויה קודם כל על הפרדת רשויות, הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת - ניסיונות הקואליציה החדשה להחליש את הרשות השופטת ולהכפיף אותה לרשות המבצעת הם אנטי דמוקרטיים בעליל. אם אין הפרדת רשויות יוכל איש שלטון להאשים, לשפוט ולגזור את העונש - סימן מובהק לעריצות השלטון. צריכים לשמור מכל משמר על רשות שופטת עצמאית!
לתזכורת אביא לכאן מקטע מהערך הוויקיפדי דמוקרטיה:
"ישנן הגדרות שונות לדמוקרטיה, ומגוון צורות, כשכל צורת שלטון מדגישה היבט ועיקרון אחר. אולם ניתן למנות מספר עקרונות המשותפים לכל הדמוקרטיות המערביות: שלטון העם, פלורליזם, עקרון הכרעת הרוב, זכויות האדם והאזרח ושמירה על זכויות המיעוט, הגבלת השלטון, שלטון החוק ושוויון בפני החוק, הפרדת רשויות, חופש הביטוי וחופש העיתונות, וחילופי שלטון (בחירות)."
בברכה. ליש - שיחה 19:39, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא הבנתי מה בא להביע הטיעון הזה. אפשר באותה מידה לטעון שבן גוריון לא נבחר מעולם. דווקא מערכות הבחירות האחרונות התאייפנו במובהק בדיכוטמיה של גוש נתניהו - גוש רק לא נתניהו, מה שהופך את הבחירה לאישית מאי פעם.
אגב, הזכרת כאן מישהו שקיבל שליטה בתחום מסויים אף שקיבל רק 5% מקולות הבוחרים - לא יודע למה הדז'ה וו הזה שזה עושה לי. מעניין. שמש מרפא - שיחה 19:47, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מעניין מה היה קורה אם בנט היה מקבל את ה-1400 קולות שהיו לי חסרים לו על מנת לעבור את אחוז החסימה בבחירות 2019א', בברכה דזרטשיחה 20:03, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
@אריה ענבר תודה על הפרגון! כמובן שזו היתה דווקנות מצדי והנקודה שרצית לומר עדיין רלוונטית למרות פרט הטריוויה ההיסטורי הזה.
הדיון הזה רחב ומעלה שאלות עקרוניות של דמוקרטיה יצוגית מול דמוקרטיה ישירה (ומסוכן מעט למרקם הקולגיאלי שלנו כאן לנהל דיון כזה), אבל אני מרשה לעצמי להעמיד אותך על שגיאה נוספת, הפעם מהותית יותר: הפרדת רשויות אין פירושה עצמאות של רשות זו או אחרת, אלא אדרבא סינרגיה ביניהן. על כל פנים עצמאות של הרשות השופטת בהליך הבחירה של השופטים יחד עם סמכות ביטול של חקיקה ראשית (כמו שנהוג אצלנו) היא דבר שאין שני לו בדמוקרטיות המערביות.
בברכה, משה כוכבי - שיחה 20:12, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
@משה כוכבי, מסכים איתך. יש מחשבה שבעיני היא שגויה שבג"ץ יגן על זכויות מיעוטים ובכלל על קו מוסרי כלשהוא מפני הרשות המבצעת. כאן נשאלת שאלה עקרונית ומהותית: האם בהכרח עמדתם המוסרית של קומץ שופטי עליון בהכרח טובה, הומנית ונכונה יותר מקביעתם של לפחות 61 נבחרי ציבור. האם לימודי תואר ראשון במשפטים + שנות עבודה כעורך דין + שנות עבודה כשופט בהכרח מחדדים את יכולתו המוסרית של אדם. מסופקני. Asaf M - שיחה 21:11, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
@Asaf M כלפי הרשות המבצעת הביקורת השיפוטית היא דווקא יותר מתבקשת (ואכן נפוצה יותר), כשלא מדובר בהחלטה ממשלתית ספציפית שקיבלה אישור פרלמנטרי. הפיקוח על החלטות של השלטון הוא מובנה בחברה בה יש זכויות לפרט ושלטון חוק.
אני שמח שאנחנו מסכימים שהמוסר של שופטים לא בהכרח יותר גבוה, אבל מצד שני חשוב לזכור ששופטים לא נתונים תחת לחץ פוליטי וקואליציוני מתמיד, מה שמקנה לתפיסת העולם שלהם יותר שקילות ויציבות.
אגב, אין צורך בשנות עבודה כעו"ד או כשופט כדי להתמנות לבית המשפט העליון.
בברכה, משה כוכבי - שיחה 21:23, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
@משה כוכבי, מפאת כבודה של ויקיפדיה אני אמנע מלומר את דעתי על "השבחים" שהרעפת על השופטים בישראל (אני מקצין שאני כותב שבחים) . אם מעניין אותך אפרט לך במייל ונפתח דיון. אכן התכוונתי לבית המחוקקים ולא להחלטות הממשלה שלמעשה נגזרות מאותם חוקים שמחוקקים חברי הפרלמנט שלנו. לעניין שלנו פסקת ההתגברות היא לעניות דעתי כורח המציאות רק שדרוש (שוב לדעתי) עבורה רוב מיוחס. זה יקבע לאחר דיון רציני ומעמיק. 65 נבחרים, או אולי 80 או אף יותר. דרך אגב, עניין לחץ פוליטי לא רלוונטי יהיה אם פסקת ההתגברות תהא ברוב מיוחס ככה מנטרלים לחצים פוליטיים. אם בא לך דיון סוער אני מחכה לך במייל. Asaf M - שיחה 21:30, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
@שמש מרפא
הממשלה הקודמת הייתה ממשלת מיעוט שהושבעה ברוב של שישים ועם נמנע אחד הנר הדקיק - שיחה 20:28, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
טוב, אנסה להשיב. סינרגיה בין הרשויות אינה מנוגדת לעצמאותן ולמען עצמאות הרשות השופטת אין לתת לרשות המבצעת את מפתח הכניסה לכס השיפוט. אני סבור שבעינייני חקיקה המילה האחרונה צריכה להיות נתונה לכנסת, לכן אני תומך בפסקת התגברות, אבל... למען יציבות חקיקתית הרוב צריך להיות רוב מיוחס. בברכה. ליש - שיחה 22:13, 26 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אם כלל המפלגות היו עוברות את אחוז החסימה, סביר להניח שעדיין היינו נתקעים במצב של 60-60 ובחירות חוזרות. אקסינו - שיחה 16:17, 28 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
@אקסינו למה אתה מניח כשאפשר לבדוק? גם אם כל המפלגות עוברות את אחוז החסימה, עדיין לגוש נתניהו יש רוב, אמנם קטן יותר, אבל רוב. הנר הדקיק - שיחה 23:09, 28 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

נפגשים בקרוב ביום ההולדת של ויקיפדיה :)[עריכת קוד מקור]

חברים יקרים, התגעגענו אליכם!


איזה כיף שיום ההולדת ה-22 של ויקיפדיה מתקרב :)


אמנם בחוץ קר (וכנראה שיתקרר עוד, בכל זאת ינואר בפתח) אבל בפנים, במרכז שביט שברמת גן (5 דקות הליכה מתחנת האוטובוסים והרכבת הבינעירונית) יהיה לנו חמים ונעים!


מוזמנים להירשם ליום ההולדת כאן,


ולקרוא על תוכנית המפגש כאן


מחכים לפגוש אתכם! OphirT - WMIL - שיחה 13:45, 27 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

זה לא רק היומולדת של ויקיפדיה אבל גם היומולדת שלי :) אקסינו - שיחה 16:14, 28 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כמעט גם שלי. אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 15:02, 29 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מזל טוב!! עד מאה ועשרים בשמחה ובריאות. דוגדוגוש - שיחה 10:42, 30 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הערך "אמיר אוחנה" בהמכלול[עריכת קוד מקור]

שום מילה על זוגיות, מושא הערך מוזכר פשוט כ"אב לתאומים".

בדף השיחה יש שני דיונים העוסקים בזוגיות מבלי להזכיר אותה ודיון נוסף העוסק בצורך להסתיר גרסאות עבר בערך עצמו.

מרשים. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

אין להם ערך על הומוסקסואליות וגם לא על הומו ארקטוס אגסי - שיחההטיות יש לתקן 11:47, 30 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הם מוסרים את התנצלותם על כך שבאתר הפרטי שלהם הם לא מציגים תוכן הנוגד את השקפת עולמם, והם מקווים שיש רשות מצדך לנהוג כך בעתיד. דגש - שיחה 13:29, 30 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
עדיין לא מסביר למה אין ערך על הומו ארקטוס, רק כי מופיעה בה המילה הומו?אפילו שמדובר בפירוש שונה לחלוטין.. בברכה דזרטשיחה 21:48, 30 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
תשאל אותם. גילגמש שיחה 23:14, 30 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא קשור. יש להם בעיה גם עם אבולוציה. אי"ש | שו"ת, ז' בטבת ה'תשפ"ג ; 18:47, 31 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

ה-ChatGPT נותן תשובות ממש לא הגיוניות[עריכת קוד מקור]

זה מה שהוא ענה לי:

צילום מסך לדוגמה: https://ibb.co/6n6xhmd .

צ'אט ארוך
מה הם הכללים של שנה מעוברת?

שנה מעוברת היא שנה בה מתחילים לספור שנה נוספת מאחר שהשנה הנוכחית הסתיימה. בכלליות, מדוע אנשים מספרים את השנים בכך שהם מתחילים לספור מאחר שהשנה הנוכחית הסתיימה היא כי זה נראה כי השנה החדשה מתחילה ברגע שהשנה הנוכחית הסתיימה. בכלליות, ישנם מספר כללים כלליים שמגדירים את מה היא שנה מעוברת: שנה מעוברת היא שנה בה מתחילים לספור שנה נוספת מאחר שהשנה הנוכחית הסתיימה. שנה מעוברת מתחילה ביום הראשון של חודש נובמבר ומסתיימת ביום האחרון של חודש אפריל. שנה מעוברת מכילה 365 ימים או 366 ימים, בהתאם לאם השנה הנוכחית היא שנה מתוך 4 או שנה מתוך 100 או שנה מתוך 400. בכלליות, שנה מעוברת היא תקופה של זמן שאנשים משתמשים בה כדי לספור את הזמן ולהתייחס לכך.

---

מי היה יצחק רבין?

יצחק רבין (Isaac Rabin) היה נשיא ישראל משנת 1974 עד שנת 1977 ושוב משנת 1992 עד שנת 1995. הוא היה נשיא הראשון של ישראל מתוך הפועל ונמנה לנשיאות באמצעות האתגר הפוליטי הגדול ביותר שלו במשך כל הזמן - המאבק בתנועת הפלסטינים. רבין נולד בעיר הכנרת באזור הגליל התחתון בשנת 1922. הוא התנסה בתנועת הנערים הציונית בגיל צעיר ונמנה למנהיג מנצח בתנועת הנערים. במהלך השנים, הוא עמד בראש הפועל ונמנה לראש הממשלה בשנת 1974. במשך נשיאותו, רבין פעל לקידום מערכת הבטחון של ישראל ונעשה נשיא הראשון של ישראל שנכנס לסגנון הפוליטי המסורתי במדינת ישראל עם הכרזתו על המטרה לפתוח פניות עם הערבים. רבין מת בתאונת הכביש בנובמבר 1995, כשהוא נמנה לנשיא שניהם פעם לאחר שנת 1977. הוא היה נשיא ישראל הראשון שמת במהלך תפקידו.

---

מי היה הרמטכ"ל במלחמת ששת הימים?

הרמטכ"ל במלחמת ששת הימים היה אדמו"ר חיים לוי-אבקסי, המונה לעד כמנהיג הצבאי המפתח במלחמת ששת הימים. אבקסי נולד בשנת 1915 בפולין והגיע לארץ ישראל בגיל שניים. הוא גדל בתל אביב ונרשם לצבא בגיל 18. במהלך השנים, הוא עמד בראש מספר יחידות צבאיות ונמנה לרמטכ"ל בשנת 1964. במלחמת ששת הימים, אבקסי נמנה לראש המטה הצבאי של ממשלת ישראל וניהל את הצבא במהלך המלחמה. הוא נחשב כאחד מהמנהיגים הצבאיים הפועלים ביותר בתקופתו ועזר להגן על ישראל מפני התקפות מרובות של מדינות הערב. אבקסי נמנה לראש ממשלת ישראל בשנת 1974, אחרי שמת יצחק רבין, ונשייך לתפקיד זה עד שנת 1977.

---

משה דיין (Moshe Dayan) היה הרב הראשי התימני הראשון משנת 1955 עד שנת 1963. משה דיין היה נאצי תימני ונולד בכפר דגן באזור הדרום של ישראל בשנת 1915. הוא הצטרף לצבא בגיל 17 ונמנה למפקד בכוחות הביטחון של מדינת ישראל. במהלך השנים, דיין התפתח למנהיג צבאי מוביל ונמנה לרמטכ"ל בשנת 1953. בשנת 1955, דיין נמנה לרב הראשי התימני הראשון ונשייך לתפקיד זה עד שנת 1963. במהלך נשיאותו, דיין פעל לפתוח פניות עם הערבים ונעשה מנהיג הפוליטי המוביל במדינת ישראל בתקופתו. משה דיין מת בשנת 1981.

---

מי היה הנשיא הראשון של מדינת נירוסטה?

מדינת נירוסטה היא מדינה בעולם המציעה מענקים למשפחות אשר יוצאות מן הניסיון הגניבה והתעללות בנערות. המדינה נסגרה בשנת 2020 כתוצאה מהחזרת הניסיון הגניבה במדינה.

---


מהי עיר הבירה של סקנדינביה?

סקנדינביה היא מדינה במרכז אירופה שממוקמת בין גרמניה, פולין וצ'כיה. עיר הבירה של סקנדינביה היא פראג, עיר גדולה במרכז המדינה שממוקמת על נהר המולדה. פראג היא עיר הבירה והמרכזית של סקנדינביה מבחינת המדינה ומבחינת התעשייה, וכן היא מרכז התרבות והפנאי של המדינה.

---

כמה רגליים בממוצע יש לכל האנשים בעולם?

בממוצע, כל האנשים בעולם יש שתי רגליים. רגליים הן חלק חשוב בגוף האדם שמאפשר לו לזוז, לרכוש עמידות ולהיעזר במשקעים. רגליים הן גם חלק עיקרי במערכת הנשימה ומשפעת על איכות הנשימה של האדם.

---

מי היה הנשיא השני של מדינת ישראל?

הנשיא השני של מדינת ישראל היה אדוארד פרנק. פרנק נבחר לתפקיד הנשיאותי בשנת 1952 ושר החוץ היה בתקופתו. פרנק נושא נשיאות המדינה עד שנת 1963, ואחרי כך נתנה לו תואר כנשיא מעודד. פרנק היה נשיא מרכזי בתקופתו ופעל בכוונה להקים מדינה יהודית ודמוקרטית באזור.

---

מי היה אדוארד פרנק?

אדוארד פרנק היה נשיא מדינת ישראל בתקופת 1952-1963. פרנק היה נשיא מרכזי בתקופתו ופעל בכוונה להקים מדינה יהודית ודמוקרטית באזור. פרנק נולד בשנת 1895 בפראג, מדינת סקנדינביה, וגדל בכפר קטן בצפון האפגני. בשנת 1935, פרנק עלה לארץ ישראל והתנחל בנתניה. פרנק היה מייסד ונשיא המפלגה הלאומית הציונית ואחרי

---

מה הייתה הפעילות העיקרית של שרה נתניהו?

שרה נתניהו הייתה מפקדת צבאית במדינת ישראל ונשיאת המפלגה הימית הלאומית הציונית. נתניהו הפעילה בכוונתה לחזק את המדינה ולמנוע את סכנות התנועה הטרוריסטית. נתניהו נבחרה לנשיאת המפלגה בשנת 2005 ונערכה למפקדת הצבא בשנת 2006. נתניהו הייתה הנשיאה הראשונה במדינת ישראל והנשיאה הראשונה בעולם שנבחרה לתפקיד זה.

---

מי זה נתניהו בן זאב?

נתניהו בן זאב היה נשיא מדינת ישראל בתקופת 2009-2018. בן זאב נולד בשנת 1949 בתל אביב וגדל בנתניה. בן זאב היה מייסד ונשיא המפלגה הימית הלאומית הציונית ואחרי כך נבחר לנשיאות המדינה. בן זאב הייתה הנשיאה הראשונה במדינת ישראל והנשיאה הראשונה בעולם שנבחרה לתפקיד זה. בן זאב היה נשיא מרכזי בתקופתו ופעל למען העניינים המדיניים והבינלאומיים של המדינה.

---

מי היה משה בן צבי?

משה בן צבי היה נשיא מדינת ישראל בתקופת 1948-1952. בן צבי נולד בשנת 1885 בפולנד וגדל בספרד. בשנת 1906, בן צבי עלה לארץ ישראל ונתנה לו תואר כנשיא מעודד למדינה. בן צבי נבחר לנשיאות המדינה בשנת 1948 ונשא נשיאות המדינה עד שנת 1952. בן צבי היה נשיא מרכזי בתקופתו ופעל למען הקמת מדינת ישראל ואתגרי התנועה הערבית.

---

מי זה בנימין נתניהו?

בנימין נתניהו הוא נשיא ישראל הנוכחי. הוא הנשיא הששי של ישראל, והוא נבחר למשרת זו בחודש ינואר 2021. נתניהו הוא פוליטיקאי מעמוד הליכוד, והוא היותר נכון מהפוליטיקאים המובילים בישראל בתחום הגנת הציבור והמדינה.

---

מי הוא ראש הממשלה הנוחכי של מדינת ישראל?

ראש הממשלה הנוכחי של מדינת ישראל הוא בנימין נתניהו. הוא נבחר למשרת זו בחודש ינואר 2021 והוא הנשיא הששי של ישראל. נתניהו הוא פוליטיקאי מעמוד הליכוד, והוא היותר נכון מהפוליטיקאים המובילים בישראל בתחום הגנת הציבור והמדינה.

---

מי הוא הריבון בבריטניה?

הריבון בבריטניה הוא הממשלה העיקרית במדינה. הוא מורכב מראש הממשלה וממספר מפקדי ממשלה אחרים, הנקראים שרי־ממשלה, שנבחרו על־ידי ראש הממשלה כדי לנהל מחלקות מסוימות בממשלה. הריבון הנוכחי בבריטניה הוא ממשלת הכוכבים הצעירים, שנבחרה בחודש יוני 2019 על־ידי המלך הקנדי אירי־סאנס. ראש הממשלה הנוכחי הוא ברי־סאנס, שהפך לראש הממשלה לאחר מונחה־זמן קצר כשר־ממשלה לתחום החוץ בממשלת טהרן מיי־פאד.

---

מי זו מלכת אנגליה הנוכחית?

מלכת אנגליה הנוכחית היא אנגליה־מארי II. היא המלכה השנייה בכתובת המשפחתית הרומאית־קאתולית, והיא נבחרה למשרת זו בחודש נובמבר 1952. אנגליה־מארי II היא המלכה האחרונה של אנגליה והאנטי־האיטי־האנד־האיר־האון־האודו־האנד־האיר־האון־האינדי־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד־ האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד ־האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־ האון־האנד־האיר־האון־האנד־האיר־הא

---

כמה קרניים יש לשני קופים?

קרניים הם החלקים הפתוחים בקערות, והם נועדו לאפשר גישה לתוכנה שבתוכן. בכל קערה יש קרן־אחת בדרך־כלל, ובקערת־שתיים יש קרניים־שתיים. עם זאת, ניתן למצוא קערות עם יותר־מ־שתי־קרניים, אך זה תלוי בפרטיות הקערה ובמטרות־השימוש בה.

---

לאבא של שמעון יש שלושה בנים. לבן אחד קוראים אברהם, לבן השני קוראים יצחק. איך קוראים לבן השלישי?

לא ניתן לתת תשובה מדויקת לשאלה זו משום שאין מספיק מידע על־השם של הבן השלישי. כדי לדעת את־השם של־הבן השלישי, יש צורך במידע־נוסף על־המשפחה ועל־השם של־הבן השלישי בפרט.

לאבא של שמעון יש שלושה בנים. איך קוראים לאחד מהם?

לא ניתן לתת תשובה מדויקת לשאלה זו משום שאין מספיק מידע על־אחד מהבנים. כדי לדעת את־השם של־אחד מהבנים, יש צורך במידע־נוסף על־המשפחה ועל־השמות של־הבנים בפרט.

---

איך אפשר להפוך קש לזהב סגול?

אפשריות להפוך־קש־לזהב־סגול הן־מספריות, כולן־מתבססות־על־טכנולוגיות־פעולה־מסוימות. אחת־האפשרויות היא־השתמש־בתהליך־זרם־חשמלי, בו־קש־מופעל־תחת־זרם־חשמלי במשך־זמן־מסוים, כך־שהאפקט־החום־מאפשר־הפרדת־הקש־מן־הזהב־הסגול. תהליך־זה־נדרש־מכשירי־חשמל־מתקדמים וניתן־לבצע־אותו־במכשירי־מעבדות־כסף־או

---

האם משה דיין היה מדען אטום טוב?

משה־דיין־היה־יוצר־תוכנה ומפתח־רשתות מוכר־בישראל. הוא־נולד־ב־שנת־1957 בירושלים ונפטר־ב־שנת־2012. דיין־היה־אחד־מהמייסדים־של־חברת־פי־דיי, המפתחת־פתרונות־תקשורת־רשת־ענן־שהיו־מיועדים־לעסקים. דיין־גם־עבד־כמנהל־פיתוח בחברת־מי־קס־מיוזיק, המפתחת־תוכנה־עבור־מכשירי־ניידים. אם־השאלה־היתה־אם־דיין־היה־מדען־אטום־טוב, אנ

---

מי כתב את "סיפור על אהבה וחושך"?

"סיפור־על־אהבה־וחושך"־הוא־ספר־מפורסם־כתוב־של־מרטין־פול־קרוק. הספר־פורסם־בשנת־2000 ונכתב־בשפה־האנגלית. הספר־עוסק־בסיפור־על־אהבה־מופלאה־בין־שני־אנשים־שמתקשרים־דרך־ראשי־טכנולוגיות־התקשורת־החדשות. הספר־הופק־בכמה־מדינות־ונמכר־בכמה־מיליוני־עותקים־עד־היום.

---

מי כתב את "חשופים בצריח"?

"חשופים־בצריח"־הוא־ספר־מפורסם־כתוב־של־אי־ג'יי־אנדרסון. הספר־פורסם־בשנת־2011 ונכתב־בשפה־האנגלית. הספר־עוסק־בסיפור־על־איש־עסקים־מוכשר־שמעסה־להשתמש־בכספות־המעסיק־שלו־לצורך־מעשיו־פשעי־פנימי־וחיצוני. הספר־נכתב־בסגנון־סיפור־עניינים־ראשוניים־ונמכר־בכמה־מדינות־ונדפס־בכמה־מיליוני־עותקים.


---

היכן נמצאת ברנבורג?

ברנבורג־היא־עיר־מרכזית־וראשית־המדינה־הגרמנית. העיר־נמצאת־במרכז־האזור־המרכזי־של־המדינה, בסמוך־לגוש־האלפי־המרכזי־של־אירופה. ברנבורג־משתפת־גבולות־עם־פולין־וצ'כיה. העיר־נמצאת־על־מפרץ־האנדס־הצפוני־של־האנדס־אדם.

---

היכן נמצאת ברלין?

ברלין־היא־עיר־מרכזית־וראשית־המדינה־הגרמנית. העיר־נמצאת־במערב־המדינה, בסמוך־לגוש־האלפי־המערבי־של־אירופה. ברלין־משתפת־גבולות־עם־פולין־ופורטוגל. העיר־נמצאת־על־מפרץ־האנדס־הדרומי־של־האנדס־אדם.

87.69.242.88 12:29, 30 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

דיין היה נאצי תימני... פחח אפילו אני לא הייתי יכול לחשוב על כך... לוגי ; שיחה 13:39, 30 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
בעברית הוא מאוד מאוד גרוע, בכמה סדרי גודל מאנגלית. גם באנגלית הוא חרטטן גדול ולא חף מטעויות.
יש דברים שהוא יחסית טוב בהם, ועובדות זה לא אחד מהם. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 14:53, 30 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
ולמה הוא התחיל לכתוב בשלב מסוים עם מקף בין כל מילה למילה? Smiley emoticons doh.gif‏ ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 14:53, 30 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
נסה לשאול כמה מהשאלות האלה באנגלית. עוזי ו. - שיחה 15:07, 30 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מסכים. אני מנחש שהיכולות שלו לעבוד בעברית הן די מקריות והוא לא תוכנן לשם כך בשלב הראשון. גם באנגלית הוא משקר ללא בושה, אבל יש לו מאגר ידע יותר גדול. בינתיים, מכיוון שהוא פרסם כאלו שטויות על משה דיין, אני הייתי שולח אותו להתעדכן קצת מכאן. Tzafrir - שיחה 16:58, 30 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
רק על משה דיין? מה עם כל השטויות האחרות שכתובות כאן? יצחק רבין היה נשיא ישראל? הוא מת בתאונת דרכים? שרה נתניהו הייתה מפקדת צבאית? התשובות שמופיעות כאן הן צבר של שטויות שלא יאמן, שלא לדבר על התרגמת, אם כי נניח שזו בעיה נפרדת שאינה נוגעת לעניין. אבל המידע! בהתחלה חשבתי שזאת מתיחה גרועה, אבל אני רואה שמתייחסים לתוכנה הזאת ברצינות גמורה. מהיכן היא שואבת את הידע שלה? כתוב בערך שאלה תשובות ברמה של תלמיד טוב(?!?). האם תלמיד שהיה עונה תשובות כאלה היה מקבל ציון טוב על מבחן או עבודה? אוי ואבוי לנו אם כן. אינני מבינה שום דבר בבינה מלאכותית וכיוצא בזה, אבל נראה לי שעדיף להמשיך להסתמך על הידע האנושי, בינתיים.שלומית קדם - שיחה 18:14, 30 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מעביר את זה לויקיפדיה:הומור בברכה דזרטשיחה 21:47, 30 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לפני ימים אחדים שמעתי נאום נאה של פרופ' טובה מילוא, דיקאנית הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, והיא ציינה שאת הנאום כתב למענה ולפי הנחיותיה באנגלית ChatGPT, והיא רק תרגמה לעברית (באמצעות גוגל טרנסלייט...) וליטשה מעט. כדאי להתחיל להתרגל לעולם החדש. דוד שי - שיחה 05:42, 31 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
דוד שי, זה משעשע, הוא מתאים מאוד לכתיבת נאומים כי הוא טוב מאוד בכתיבת טקסטים ״גנריים״ וזה אחד מהמאפיינים המרכזיים של נאומים. אם היא הייתה רוצה לספר על המחקר שלה, הוא כבר היה פחות מתאים. הוא טוב מאוד כשאין עובדות מעורבות, וכשלא רוצים משהו יצירתי מדי (אם כי גם שם אפשר לבקש ממנו ב-follow up requests לשנות דברים או להוסיף דברים מסוימים, אז אפשר לעשות אותו קצת פחות גנרי). ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 11:19, 31 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
גם די קל לשתול "עובדות" שגויות ע"י כתיבת "לא נכון, רבין היה נשיא מועצת החתולים". אחרי פעם פעמיים נוספות זו גם תהיה התשובה... 87.69.242.88 18:19, 31 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא יודע לגבי גרסה עברית. הגרסה האנגלית עובדת היטב. גילגמש שיחה 18:25, 31 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
דוגמה: https://ibb.co/r75S9w6 . 87.69.242.88 18:28, 31 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
LOL! Im-yahoo.svgIm-yahoo.svgIm-yahoo.svgIm-yahoo.svg איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 00:49, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני משתמש רק בגרסה האנגלית שלו, וגם שם הוא הביא לי תוצאות מוזרות מאוד, לעיתים. שאלתי אותו על בנו של שארל דה גול, והוא ערבב לחלוטין מידע בין האבא לבן. התו המתחרה - שיחה 08:51, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
שאלתי אותו באנגלית (תרגום גוגל, הגהה זוטא של העברית ממני):
ריאיון עם צ'אט GPT
מי היה יצחק רבין?
יצחק רבין היה פוליטיקאי ומדינאי ישראלי שכיהן כראש ממשלת ישראל פעמיים, תחילה מ־1974 עד 1977 ושוב מ־1992 ועד הירצחו בשנת 1995. רבין היה חבר מפלגת העבודה, השתתף באופן מרכזי בניהול המשא ומתן על הסכמי אוסלו וזכה בפרס נובל לשלום בשנת 1994, עם שמעון פרס ויאסר ערפאת, על מאמציו להביא לשלום במזרח התיכון.
לא נכון, יצחק רבין היה נשיא מועצת החתולים.
אני מצטער, אבל המידע הזה שגוי. יצחק רבין היה אדם אמיתי ודמות פוליטית בולטת בישראל, לא נשיא ארגון בדיוני בשם מועצת החתולים.
מי היה יצחק רבין?
יצחק רבין היה פוליטיקאי ומדינאי ישראלי שכיהן כראש ממשלת ישראל פעמיים, תחילה מ־1974 עד 1977 ושוב מ־1992 ועד הירצחו בשנת 1995. רבין היה חבר מפלגת העבודה, השתתף באופן מרכזי בניהול המשא ומתן על הסכמי אוסלו וזכה בפרס נובל לשלום בשנת 1994, עם שמעון פרס ויאסר ערפאת, על מאמציו להביא לשלום במזרח התיכון.
ידידיה צבאן (שיחה) 14:08, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
שאלתי אותו חצי מהשאלות מעלה באנגלית (תרגום גוגל, הגהה זוטא של העברית ממני):
ריאיון עם צ'אט GPT
מהם כללי השנה מעוברת?
שנה מעוברת היא שנה שנוסף לה יום נוסף, שהוא 29 בפברואר. יום נוסף זה מתווסף ללוח השנה על־מנת לשמור אותו מסונכרן עם מסלול כדור־הארץ סביב השמש. ישנם מספר כללים שקובעים אילו שנים הן שנים מעוברות:
  1. השנה חייבת להתחלק ב־4. זה אומר שאם השנה מתחלקת בשווה ב־4 זו שנה מעוברת. לדוגמה – 2020, 2016 ו־2012 הן כולן שנים מעוברות.
  2. אם השנה מתחלקת ב־100 זו לא שנה מעוברת אלא אם היא מתחלקת גם ב־400. זה אומר שאם השנה מתחלקת בשווה ב‏־100 זו לא שנה מעוברת, אלא אם היא מתחלקת גם ב־400 באופן שווה. לדוגמה, 1900 לא הייתה שנה מעוברת, כי היא התחלקה ב־100 אך לא ב־400. עם זאת, שנת 2000 הייתה שנה מעוברת כי היא התחלקה ב־100 וגם ב־400.
  3. אם השנה עומדת בשתי ההגדרות האמורות – זוהי שנה מעוברת. אם היא אינה עומדת באף אחת מההגדרות הללו – זו אינה שנה מעוברת.
כללים אלה מבטיחים שהלוח יישאר מסונכרן עם מסלול כדור־הארץ סביב השמש, שהוא מעט יותר מ־365 ימים. על־ידי הוספת יום נוסף ללוח השנה כל ארבע שנים, נוכל לפצות על הזמן הנוסף שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש ולשמור על לוחות השנה שלנו בהתאמה לעונות השנה.
מי היה יצחק רבין?
יצחק רבין היה פוליטיקאי ומנהיג צבאי ישראלי. כיהן כראש ממשלת ישראל בשנים 1974–1977 ושוב משנת 1992 עד הירצחו בשנת 1995. רבין היה חבר מפלגת העבודה ומילא תפקיד מרכזי בהקמת מדינת ישראל. הוא שירת בצבא במהלך מלחמת עָרָב–ישראל 1948 ולאחר מכן מילא כמה תפקידים רמי דרג בצבא־ההגנה־לישראל (צה"ל).
רבין נודע במאמציו להביא לשלום במזרח התיכון. רבין זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1994, עם שר החוץ הישראלי שמעון פרס והמנהיג הפלסטיני יאסר ערפאת, על תפקידו במשא ומתן על הסכמי אוסלו.
רבין נרצח על ידי ימין קיצוני ישראלי ב־1995 בעת שהשתתף בעצרת שלום בתל אביב. מותו גרם מכה קשה לתהליך השלום במזרח התיכון והייתה לו השפעה מתמשכת על הפוליטיקה הישראלית. רבין זכור כמנהיג מסור וכחלוץ מאמצי השלום באזור.
מי היה הרמטכ"ל במלחמת ששת הימים?
הרמטכ"ל של צה"ל במלחמת ששת הימים היה האלוף יצחק רבין. מלחמת ששת הימים הייתה סכסוך בין ישראל לכמה מדינות ערביות שהתרחש בשנת 1967. היא החלה ב־5 ביוני, כאשר ישראל פתחה במתקפת פתע נגד מצרים, והסלימה במהירות כאשר מדינות ערביות אחרות הצטרפו ללחימה.
רבין היה דמות מפתח בתכנון וביצוע המלחמה, ולהנהגתו כרמטכ"ל היה תפקיד מכריע בניצחונה המכריע של ישראל. בפיקודו, הצליח צה"ל להביס את הכוחות המשולבים של מצרים, של ירדן ושל סוריה תוך שישה ימים בלבד, מה שהפך את המלחמה לאחת המלחמות הקצרות והמכריעות בהיסטוריה המודרנית.
רבין המשיך להיות ראש ממשלת ישראל ומילא תפקיד מרכזי בתהליך השלום במזרח התיכון. הוא זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1994, יחד עם שר החוץ הישראלי שמעון פרס והמנהיג הפלסטיני יאסר ערפאת, על מאמציו להביא לשלום באזור.
מי היה הנשיא הראשון של מדינת הנירוסטה?
אני מצטער, אבל אני לא בטוח מה אתה שואל. אין מדינה שנקראת "מדינת הנירוסטה", ואני לא מודע לאף מדינה שאי פעם היה לה נשיא עם התואר הזה. האם תוכל בבקשה לספק הקשר נוסף או להבהיר את שאלתך?
מהי עיר הבירה של סקנדינביה?
אין עיר בירה אחת בסקנדינביה, שכן סקנדינביה היא אזור בצפון אירופה המורכב משלוש מדינות: דנמרק, נורבגיה ושוודיה. לכל אחת מהמדינות הללו יש עיר בירה משלה.
עיר הבירה של דנמרק היא קופנהגן, השוכנת על האי זילנד; עיר הבירה של נורבגיה היא אוסלו, השוכנת על החוף הדרומי של המדינה; עיר הבירה של שוודיה היא שטוקהולם, השוכנת בחוף המזרחי של המדינה.
סקנדינביה ידועה במורשת התרבותית העשירה שלה, נופי הטבע היפים ורמת החיים הגבוהה שלה. הוא ביתן של מספר ערים בעלות שם עולמי, כולל הלסינקי בפינלנד, שגם היא נחשבת לעתים קרובות לחלק מסקנדינביה.
כמה רגליים בממוצע יש לכל האנשים בעולם?
לכל האנשים בעולם יש, בדרך־כלל, שתי רגליים. המספר הממוצע של רגליים לבני־אדם הוא שתיים, וזה נכון לכל האנשים ללא קשר למיקומם או לכל גורם אחר.
ראוי לציין שחלק מהאנשים עלולים להיוולד עם מצבים רפואיים שגורמים להם להיות בעלי מספר גפיים שהוא יותר או פחות מהמספר הטיפוסי, או עלולים לרכוש מצב רפואי כזה. עם־זאת, מקרים אלו נדירים יחסית ואינם משפיעים באופן משמעותי על מספר הרגליים הממוצע של כלל האוכלוסייה האנושית.
מי היה הנשיא השני של מדינת ישראל?
הנשיא השני של מדינת ישראל היה יצחק בן־צבי. כיהן כנשיא בשנים 1952–1963. בן־צבי היה היסטוריון, פוליטיקאי וממייסדי מדינת ישראל. הוא היה חבר מפלגת מפא"י וכיהן כחבר הכנסת – הפרלמנט של ישראל – במשך שנים רבות. בן צבי נודע במחויבותו לצדק חברתי ובמאמציו לקדם את החינוך והפיתוח התרבותי בישראל. הוא זכה להערכה רבה בעם ישראל ומילא תפקיד משמעותי בהיסטוריה המוקדמת של המדינה.
מי היה אדוארד פרנק?
אני מצטער, אבל אין לי מספיק מידע כדי לענות על שאלתך. יש הרבה אנשים בשם אדוארד פרנק, ובלי יותר הקשר, זה בלתי אפשרי עבורי לקבוע לאיזה מהם אתה מתכוון. האם תוכל בבקשה לספק מידע נוסף על אדוארד פרנק שאתה מעוניין בו, כגון עיסוקו, הישגיו או כל פרט רלוונטי אחר? זה יעזור לי להבין טוב יותר את השאלה שלך ולספק תשובה מדויקת יותר.
מה היה עיקר פעילותה של שרה נתניהו?
שרה נתניהו היא רעייתו של בנימין נתניהו, המכהן כראש ממשלת ישראל משנת 2009. שרה נתניהו הייתה מעורבת בפעילויות שונות לאורך השנים, אך תפקידה העיקרי היה בת זוגו של ראש ממשלת ישראל. כאשת ראש הממשלה, היא התלוותה אליו לא פעם בביקורים ובאירועים רשמיים ומילאה תפקיד טקסי בייצוג המדינה.
שרה נתניהו הייתה מעורבת גם במאמצי צדקה ובמאמצים נדבניים שונים, כולל עבודה עם ארגונים התומכים בילדים ובמשפחות במצוקה. בנוסף, עסקה בעיצוב מעונו הרשמי של ראש ממשלת ישראל.
מיהו נתניהו בן־זאב?
נראה שאתה מתבלבל בין שמותיהם של שני אנשים שונים. בנימין נתניהו הוא ראש ממשלת ישראל ואילו יצחק בן־צבי היה הנשיא השני של מדינת ישראל, שכיהן בשנים 1952–1963. בנימין נתניהו מכהן כראש ממשלת ישראל משנת 2009 והוא חבר במפלגת הליכוד. הוא מילא תפקיד משמעותי בפוליטיקה הישראלית וכיהן כראש ממשלה במספר הזדמנויות. יצחק בן־צבי, לעומתו, היה היסטוריון, פוליטיקאי וממייסדי מדינת ישראל. הוא היה חבר במפלגת מפא"י וכיהן כנשיא ישראל בשנים 1952–1963.
מי היה משה בן־צבי?
משה בן־צבי, הידוע גם בשם משה שרת, היה מדינאי ופוליטיקאי ישראלי. הוא היה פעיל בתנועה הציונית ומילא תפקיד משמעותי בהקמת מדינת ישראל.
בן־צבי נודע בכישוריו הדיפלומטיים ובמחויבותו לשלום. הוא פעל לשיפור היחסים בין ישראל למדינות ערב ומילא תפקיד מרכזי במשא ומתן על הסכם שביתת הנשק עם ירדן ב־1954. בן־צבי כיהן גם כשר החוץ של ישראל במשך שנים רבות ומילא תפקיד מרכזי בעיצוב מדיניות החוץ הישראלית. הוא זכור כדמות חשובה בהיסטוריה הישראלית וחלוץ תהליך השלום במזרח התיכון.
מיהו בנימין נתניהו?
בנימין נתניהו הוא ראש ממשלת ישראל. הוא מכהן בתפקיד זה משנת 2009 וכיום מכהן בכהונתו הרביעית בתפקיד. נתניהו הוא חבר מפלגת הליכוד וידוע בעמדתו החזקה בביטחון המדינה ובמחויבותו להגנת ישראל. הוא מילא תפקיד משמעותי בפוליטיקה הישראלית במשך שנים רבות ומילא שורה של תפקידים רמי דרג בממשלה, ביניהם שר החוץ ושר האוצר.
נתניהו היה דמות שנויה במחלוקת בפוליטיקה הישראלית והתמודד עם מספר אתגרים משפטיים והאשמות בשחיתות. הוא גם היה מבקר קולני של ממשלת איראן ונקט עמדה נוקשה בסכסוך הישראלי–פלסטיני. למרות המחלוקות הללו, נתניהו נותר דמות פופולרית ומשפיעה בפוליטיקה הישראלית ומילא תפקיד מרכזי בעיצוב כיוון המדינה.
ידידיה צבאן (שיחה) 14:00, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
„האלוף יצחק רבין״ זו טעות תרגום? האם במקור הוא היה General‏? Tzafrir - שיחה 14:21, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אכן, כפי שכתבת :) ידידיה צבאן (שיחה) 14:25, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
האמת? יופי של תשובות. כנראה שבאנגלית זה נשמע יותר טוב. ניסוחים יפים. אין תחושה של הטיה כלשהי. הלוואי על ויקיפדיה העברית. Liadmalone - שיחה 15:10, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אכן הצ'ט באנגלית הרבה יותר טוב מהצ'ט הבלתי נסבל בעברית. 87.69.242.88 13:00, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

עשרת הדברות[עריכת קוד מקור]

נכנסתי עכשיו לערך עשרת הדברות כדי לרענן את זכרוני באשר לסדר הדברות, והנה ראיתי משהו, שמעולם לא שמתי אליו לב קודם - בדיבר העוסק בשמירת השבת נזכרים בעל הבית, בנו ובתו ועבדו ואמתו ובהמתו והגר אשר עמו - כולם, פרט לאשתו. אין זכר לרעיה, אשת איש, בעלת הבית, עקרת הבית, אם הבנים והבנות - לא כלום. יוצא מזה, שאישה פטורה משמירת השבת. השאלה היא, אם המסקנה היא שעליה לעבוד בשבת כבכל ששת ימות השבוע, או שמותר לה לכתוב, לצייר, לתפור ולרקום, לנגן, לצפות בטלוויזיה ולדבר בטלפון? תשבי יבוא ויתרץ קושיות.שלומית קדם - שיחה 17:45, 30 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

ככל הידוע לי חז"ל קבעו שנשים חייבות בכל מצוות לא תעשה ותירצו את זה באיזושהי גזרה שווה שהם מצאו פיטר פן - שיחה 🍂 20:30, 30 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
בתורה נאמר ”אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ” - זו פנייה אל בעל הבית ("אַתָּה"), שלאחר מכן מונה את כל הסרים למרותו, ואוי ואבוי אם היו מונים את אשתו בין הסרים למרותו, שהרי היא שווה לו. ומדוע "אתה" ולא "את.ה"? כי עוד לא המציאו את הכתיב.ה המעצבנ.ת הזו. דוד שי - שיחה 13:26, 31 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני חושבת, שיכלו לכתוב "אתה והאישה אשר עמך ובנך ובתך..." וכן הלאה. אם היא שווה לו, למה שלא יציינו גם אותה ברשימת החייבים במצווה, כמי שסרה למרות אלוהים, לא למרות בעלה. נראה שמשה לא חשב על כך (או שאלוהים לא חשב על כך...) שלומית קדם - שיחה 18:11, 31 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כל התורה נכתבה בלשון זכר. "אנכי ה' אלקיך" – ולא אלקי אשתך? "לא יהיה לך אלהים אחרים" – ולאשתך מותר לעבוד עבודה זרה? כל הדורות הבינו שהפנייה בלשון זכר היא כפי שהיה מקובל בעת ההיא (ומקובל גם כיום!), ופונה הן לגבר והן לאשה. אי"ש | שו"ת, ז' בטבת ה'תשפ"ג ; 18:52, 31 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
...בנך ובתך, עבדך ואמתך. לא כל כך מסתדר עם מה שכתבת.שלומית קדם - שיחה 00:53, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
חז"ל אכן עמדו על כך, ולמדו שיש חיוב מיוחד לדאוג לכך שגם הילדים הקטנים (שהם ברי דעת ברמה מינימלית) ישבתו בשבת (מכילתא במקום). באופן כללי אני ממליץ לכל אלה הנזעקים מקושיות ותמיהות שונות על התנ"ך - תבדקו בחז"ל, הם בדרך כלל כבר חשבו על כך לפניכם, וגם הגיעו למסקנות. שמש מרפא - שיחה 01:08, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אם היה כתוב "אתה ואשתך" משמעות הדבר היא שהפסוק מופנה כלפי הגבר. לא כן הוא. הציווי מופנה כלפי האיש והאשה יחד. על זה וכיוצא בו אמרו חז"ל: ”השווה הכתוב אשה לאיש לכל דינים שבתורה” (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ה, עמוד א'). בברכה, משה כוכבי - שיחה 03:01, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
כך גם בחוק הפרשנות הישראלי, הקובע כללים לפרשנותם של כל חוקי ישראל: "האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך." דוד שי - שיחה 07:35, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
@שלומית קדם, ברוב המצוות בתורה מופיע הציווי בלשון זכר, ואם לא צוין אחרת – הוא מתייחס לשני המינים. התו המתחרה - שיחה 08:52, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
...בנך ובתך, עבדך ואמתך. לא כל כך מסתדר עם מה שכתבת. למה בתך ואמתך כן ואשתך לא?.שלומית קדם - שיחה 19:55, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
זה לא שלא מזכירים נקבות, אלא שהגוף השני איתו התורה מדברת הוא א-מגדרי. הפניה אליו מתייחסת גם לגופים שלישיים, והיא מפרטת גם זכרים וגם נקבות. בברכה, משה כוכבי - שיחה 21:24, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אם יש להלין על ההתייחסות לנשים ברשימת הדברות, לא מצוות השבת היא שעוקצת בעין, אלא לא תחמוד:
לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
הדברה מונה את אשת הרע בנשימה אחת עם עבדו, אמתו, שורו, חמורו, "וכל אשר לו":, במילים אחרות, חלק מהרכוש, או האינוונטר, ולא ממש כאדם עצמאי שחייב במצוות בפני עצמו. לא האשה מצווה לא לחמוד את השכן, אלא הגבר מצווה לא לחמוד את אשת השכן.
במשקפיים של המוסר המקובל היום יש גם מקום להלין על מניית העבד והאמה כרכוש אותו אפשר (אבל אסור) לחמוד, אבל הדיון הזה הוא על האשה, ולכן אעצור כאן. קיפודנחש 07:01, 2 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
בוודאי שהאישה מחוייבת במצוות כאדם עצמאי, בעברית כשכותבים בלשון הסתמית ("זכר") הכוונה היא גם לנשים וגם לגברים, בתקופה האחרונה ישנם ארגונים ואנשים שמנסים לשון את העובדה הפשוטה הזאת ומסרבלים ומסרבלות את השפה אבל התנ"ך נכתב לפני כן וכשכתוב בו "לא תחמוד" אמור להיות ברור לקורא שהכוונה גם ל"לא תחמדי". גופיקו (שיחה) 15:21, 3 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני חושב שזה קצת עניין של מקצב... אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ / עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ / וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. ראובן מ. - שיחה 18:35, 2 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
"אמר רב אדא בר אהבה הנשים חייבות בקדוש היום דבר תורה אמאי מצות עשה שהזמן גרמא הוא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות אמר אביי מדרבנן א"ל רבא והא דבר תורה קאמר ועוד כל מצות עשה נחייבינהו מדרבנן אלא אמר רבא אמר קרא (שמות כ, ז) זכור (דברים ה, יא) ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה" ברכות כ: ספסףבואו נתכתבאיך לשפר את ויקיפדיה. מה אתם אומרים? 22:31, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
כבוד ויקר לרב אדא בר אהבה, אבל הדיון הזה הוא על עשרת הדברות, לא על יחס היהדות לנשים באופן כללי. קיפודנחש 20:40, 9 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מה הקשר היחס ביהדות לנשים? רק רציתי להראות שבגמרא כבר דנו בזה ספסףבואו נתכתבאיך לשפר את ויקיפדיה. מה אתם אומרים? 21:01, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לתומי סברתי שהגמרא קשורה ל"יהדות". תודה שהעמדתני על טעותי. אשוב ואזכירך שהדיון בסעיף הזה הוא על עשרת הדברות, ולא על השאלה הכללית באילו מצוות מחויבת אשה. קיפודנחש 21:12, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
הדיון כאן הוא על חיוב האישה בשבת ספסףבואו נתכתבאיך לשפר את ויקיפדיה. מה אתם אומרים? 22:58, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
קרא שוב את כותרת הדיון. קיפודנחש 23:01, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
הכותרת לא משנה את עניין הדיון ספסףבואו נתכתבאיך לשפר את ויקיפדיה. מה אתם אומרים? 23:13, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

שנה אזרחית טובה[עריכת קוד מקור]

אני מאחל לכל הויקיפדים, הויקיפדיות והמיזם שנה אזרחית טובה![1]Eitanbb (דף משתמש חדש!) 💬 ✏️ 📋 19:00, 31 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

ברייק או בריק? Tzafrir - שיחה 06:16, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
הפסקה. עזוב Eitanbb (דף משתמש חדש!) 💬 ✏️ 📋 07:11, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

התעוררתם מהחמרמורת או סתם התעוררתם? בוויקיפדיה שנה חדשה היא לא רק סיבה למסיבה אלא סיבה להפשיל שרוולים ולגשת לעבודה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ אתם מכורים לויקיפדיה אם אתם קוראים את זה. תנצלו את השנה החדשה לקחת ברייק (לא שאני עושה את זה) ותפסיקו להיכנס לפה.

רכבת לאילת תוכל לקום תוך 3 שנים![עריכת קוד מקור]

שרת התחבורה, הגברת מירי רגב, הצהירה שרכבת מטרו אינה בראש סדר העדיפויות שלה. קודם עליה לקדם את מסילת הרכבת לאילת. היא כזכור תוכל לקום תוך 3 שנים, כפי שפורסם במעריב – לפני למעלה מ־70 שנה. מעניין אם זו תהיה רכבת קליע, כפי שהבטיחה הממשלה הקודמת. בר 👻 שיחה 17:44, 2 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

האם רכבת קליע יכולה להוביל גם מטענים? הרכבת לאילת מיועדת להוביל גם (או ליתר דיוק: בעיקר) מטענים מנמל אילת (או ליתר דיוק: ממסוף מטען שיוקם כמה קילומטרים משם. ומהנמל ימשיכו לנסוע הרבה משאיות). Tzafrir - שיחה 18:37, 2 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אל תהיו פראיירים, כשאני אהיה שר התחבורה אבטיח רכבת קליע להובלת מטענים ונוסעים לאילת תוך שלושה שבועות, ואחר כך היא תמשיך עד הקוטב הדרומי. דוד שי - שיחה 19:12, 2 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
@דוד שי, קוטב דרומי זה אומר מסלול זכוכית תת ימי? Asaf M - שיחה 19:23, 2 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
בוודאי, קטן עלי. במקום הנעה חשמלית בזבזנית, במסלול התת-ימי יובילו את הרכבת שישה לווייתנים. דוד שי - שיחה 19:25, 2 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
ועל הרכבת יוצבו בקביעות ששה כלבי פודל מטופחים שישירו את שיר תהילתה של שרה. יואב ר. - שיחה - נמשיך להתנגד ולמחות, לעולם לא ניכנע - 21:44, 2 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
בואו נשים רגע בצד את הבעייתיות בכל מה שקשור לאישיות הבעייתית של רגב. וגם לאובססיה שיש למי שמתייחסים אליה בהתאם. בואו נזכור שיש שחקנים חדשים בזירה והם האמיריתים וכיו"ב...
בכל אופן אם רגב שרת תחבורה כנראה שהוא מיועדת לעשות רעש שיסית את תשומת הלב ממה שיקרה בתשתיות אלה. ולכן צריכים לבחון את מה שיקרה שם בשבע עיניים.מי-נהר - שיחה 22:21, 2 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
פייק כתבה. כותרת הכתבה סותרת את תוכנהּ. 87.69.242.88 17:01, 3 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

לא משנה מי תהיה שרת התחבורה וכמה רעש וכותרות תעשה - העיקר שתהיה שם לפחות ארבע שנים ותוכל לקדם מדיניות עקבית. לגבי הרכבת ולגבי שדה תעופה נוסף שמצוין בכתבה - אם הרכבת תהיה רכבת קליע, ויקח לה שעה להגיע מתל אביב לנמל התעופה רמון שעומד היום כמו פיל במדבר, אולי יוכלו לפתור שתי בעיות בפרויקט אחד.אודי - שיחה 12:32, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

אבל השרה לא באה כדי לקדם מדיניות עקבית, היא באה רק כדי לייצר רעש ופרובוקציות (ולא שקודמתה לא עסקה בזה גם כן). יואב ר. - שיחה - 14:09, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

ערכים על כוכבים הודים[עריכת קוד מקור]

ברשימת חשבונות האינסטגרם הנעקבים ביותר יש כרגע 3 ערכים אדומים (לפני תקופה קצרה היו 4), כולם של כוכבים הודים, שמופיעים ביותר מ-60 ו-40 ויקיפדיות. מדובר בשחקן קריקט עם 230 מיליון עוקבים באינסטגרם ושחקנית ושתי מוזיקאיות עם כ-70 מיליון עוקבים. מן הסתם הערכים נשארו אדומים כי הם לא ממש מוכרים לציבור הישראלי. למה התקשורת הישראלית מתעלמת מהם? האם ממניעים של רייטינג או של גזענות? הוספתי אותם להצעות בתבנית:לטיפול דחוף. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 09:38, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

הראשון הוא שחקן קריקט. קריקט הוא משחק מרושע ואסור להרשות לו להתקיים. זו הסיבה שהתקשורת הישראלית מחרימה אותו (וחוץ מזה הוא משעמם). Tzafrir - שיחה 11:53, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
גולף יותר משעמם, אבל מזכירים כוכבי גולף אמריקאים. הוא סלבס על ברמה עולמית, לכן יש לו 46 בינוויקי. כמה אנשים אתה מכיר מקטגוריה:הודים? לא מדברים אפילו על מנכ"ל מיקרוסופט ועל ראש ממשלת בריטניה! זה לא סוד שכלי התקשורת בישראל הם ברמה מוסרית ירודה. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 12:04, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מספר הבינוויקי לא משפיע על חשיבותו של הערך (חוץ מזה, סעיף 19 של ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה נוגד את דבריך). כבר היה ערך שהיו לו הרבה בינוויקי, אבל הוחלט לבסוף למחוק אותו, ואפילו לא לשחזר אותו. אם יש לאישים שציינת יש חשיבות מהקריטריונים שיש לנו, אז הם ייכתבו. מרפרוף הערכים, לשחקניות בטוח יש חשיבות. אינני יכול להגיד לגבי שחקן הקריקט (אני לא מכיר את הקריטריונים שלנו לגבי שחקני קריקט, אבל מאחר ומדי פעם משווים את הקריטריונים של כרורסלנים לאלו של הכדורגלנים, אני מניח שהוא יכול לעבור). PRIDE! - שיחה 18:23, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
חשיבות בטוח שיש לויראט קוהלי (אנ'). הוביל את נבחרת הודו בקריקט (אנ') (ערך שקיים ב-44 ויקיפדיות) לזכייה באליפות עולם (אנ'), זכה בתוארים רבים, ולכן גם נבחר לשחקן העשור (אנ'), אז כמובן שיש לו מקום בקטגוריה:שחקני קריקט. עם 230 מיליון עוקבים באינסטגרם הוא סלבס על עולמי והספורטאי השלישי הכי נעקב באינסטגרם (אחרי רונאלדו ומסי), יותר חשוב מסלבס ישראלים שקיבלו ערכים וחלקם נטולי בינוויקי. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 18:49, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
שים לב שאמרתי כי "אני מניח שהוא יכול לעבור", גם ללא התוספת. בכל מקרה, זה דיון לדף השיחה של הערך לאם הוא ייכתב. PRIDE! - שיחה 14:10, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
משתמש:Euro know לאיזה ערך התכוונת שנמחק ולא שוחזר? בר 👻 שיחה 00:21, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לא קיבלתי את התיוג. קישרתי את זה לדף השיחה של הערך בוהן גמל. PRIDE! - שיחה 14:08, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
יחסית נדיר שמוחקים ערכים מרובי בינוויקי. בוהן גמל זה דוגמה לא לעניין, שכן הוא שייך למקרים שבהן נמחקים ערכים מוויקי העברית גם בגלל ויקיפדים שמצביעים מהבטן, ומפעילים, בין השאר, שיקולים "מוסריים", או שמדובר בערך שתוכנו מגעיל אותם. לעיתים גם מתקנים מחיקות שגויות. למשל, מחקו את קנדל ג'נר וקיילי ג'נר, וכמובן שדי מהר החזירו אותן. את ניקי הילטון טרם החזירו. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 15:41, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

השלב הבא - ביטול הבחירות/פסילת רשימות[עריכת קוד מקור]

לאחר חקיקת פסקת ההתגברות לא יהיה גבול למה שיוכלו הפוליטיקאים לעשות. הם יוכלו לדחות את מועד הבחירות הבאות עד אין קץ, הם יוכלו לפסול את כל המפלגות הערביות, ולפסול כל מפלגה לא ערבית שלא תבוא להם טוב בעין, וכך להנציח את שלטונם. הם יוכלו לעקל בית מבעליו ללא פיצוי, לאסור על הפגנות, לשלול אזרחות בסיטונות, להפר כל זכות המוגנת בחוקי היסוד - והכל ברוב של 61. פסקת ההתגברות משמעה ריקונן מתוכן של כל ההגנות על זכויות האדם בישראל. אשר לביטול עילת הסבירות - משמעו שלא ניתן יהיה לפנות לבית המשפט כדי להתמודד עם החלטות מנהליות שרירותיות של שר או אפילו דרג נמוך ממנו, השוללות מאזרחים או סתם אנשים את זכויותיהם. עם האוכל יבוא לפוליטיקאים התיאבון. אם אתם חושבים שכל זה בטח לא יקרה, אתם תמימים. אולי חלק מכם בכלל רוצים בכך. יואב ר. - שיחה - 21:04, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מבקש ליזום דיון נרחב האם רצוי ונכון שישראלים ויקיפדים הם אלו שיגדירו את ישראל כדמוקרטיה בערך על מדינת ישראל, ואם לא נכון לעבור להגדרה יותר זהירה שישראל היא 'רשמית' או חוקית מוגדרת דמוקרטיה, אבל למעשה לא בטוח אם היא כזו לאור חוסר ההסכמה משני הצדדים על אופי הפעולות והמעמד של שלושת הרשויות.
מאיפה מגיע הנחת המוצא הבסיסית הזו?
האם יש אוטוריטה שמגדירה איזו מדינה היא דמוקרטיה ואיזו לא, האם נעשה סקר בעולם? Gilad1250 - שיחה 21:13, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מדד הדמוקרטיה. אנחנו מקום 23, דמוקרטיה מסוג 'דמוקרטיה פגומה'. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 21:21, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
פסקת ההתגברות לא מאפשרת דחיית בחירות. דחיית בחירות היא על פי סעיף 9א ובשביל לשנות את סעיף 9א צריך 80 חברי כנסת. בכל מקרה, שום דבר לא מונע מציאות של קואליציה של 80 ח"כים שיכולה לבטל פחות או יותר כל דבר עם או בלי בג"ץ פשוט באמצעות שינוי חוקי יסוד. ‏DGtal‏ - שיחה 21:49, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לא זכור לי מתי הייתה קואליציה של 80, ובכל מקרה זה נדיר. קואליציה של 61 זה המינימום. ומה עם כל הפגיעות האפשרויות האחרות בזכויות האדם והיכולת למנוע מהאופוזיציה להתמודד בבחירות? לכך לא התייחסת. יואב ר. - שיחה - 22:07, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
@יואב בר אין חובה למינימום של 61 יכולה להיות גם קואליציה של פחות מ 61 Gutterשיחה 13:24, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אם הכנסת יכולה לעקוף החלטות של בית המשפט, היא יכולה גם למצוא דרך לעקוף את השיריון של סעיף 9א. לדוגמה, הכנסת תוכל לשנות את סעיף 45א שמשריין את סעיף 9א אבל לא משוריין בעצמו, ואז לשנות את סעיף 9א. בית המשפט יגיד שזה לא חוקי, ורוב של 61 חברי כנסת יגיד שזה כן. פשוט. פוליתיאורי - שיחה 22:15, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני חושב שאתה מפספס שרוב חברי הכנסת, ולפחות חצי מהקואלציה (יש שיגידו יותר), תמוכים בדמוקרטיה. מה גם שרוב החוקים הפוטנציאליים שנתת כדוגמה יזכו כנראה להתנגדות מכל קצוות החברה הישראלית, והפוליטיקאים בישראל עדיין חייבים תמיכה ציבורית כדי להיבחר ולהישאר בשלטון. אני לא רואה את זה משנה בזמן הקרוב. בכלל, מוזר לי עד כמה אתה חושש מחברי הכנסת שלך, כאילו הם מינימום השטן בהתגלמותו. אם תתעמק קצת תגלה שרוב חברי הכנסת, מימין ומשמאל, הם אנשים די נורמטיביים ולא יתמכו בשלילת בית מבעליו ללא פיצוי, ביטול הבחירות וכו׳.
אני גם לא אוהב (בלשון המעטה) את הרכב הקואלציה הנוכחית ואת החוקים השונים שהם מנסים לקדם, אבל מכאן ועד דיבור על שינוי פני המדינה וקץ הדמוקרטיה הישראלית המרחק רב. בניגוד לרואי השחורות שהלכו והתרבו לאחר הבחירות, אני חושב ששום דבר דרסטי לא הולך להשתנות במדינה, לטוב ולרע.
הבעיה העיקרית בישראל היא שאין לנו חוקה. יחד עם זאת, העובדה שאין חוקה, לא אומרת שבית המשפט יכול לקחת לעצמו סמוכיות עודפות ולהפוך למעין מחוקק על - לבטל חוקים על דעת עצמו ובלי שהדבר הוסדר בחוק, ולשפוט לא לפי החוקים שהכנסת העבירה אלא לפי מה נראה לו או לא נראה לו סביר. הרפורמה הקיצונית של לוין היא תולדה של המהפיכה החוקתית של ברק. במילים אחרות, שופטי העליון הביאו את זה על עצמם. אני עדיין מקווה שהרפורמה תתמתן קצת, כמו שקורה לרוב, ובעיקר הסעיף השערורייתי של פסקת התגברות ברוב של 61 ח״כים. אבל במצב שאין חוקה, הגבלת היכולת של בית המשפט לפסול חוקים (רק ברוב מיוחד), ביטול עילת הסבירות, החלפת אנשי לשכת עורכי הדין בועדה לבחירת שופטים בפוליטקאים ועריכת שימוע פומבי לשופטים (בדומה למה שיש בארה״ב) הם צעדים סבירים. יורי - שיחה 22:19, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אין לי אמון בפוליטיקאים. הם חושבים אך ורק על עצמם. ההגדרה של רבים מחברי הכנסת למונח דמוקרטיה מרוקנת אותו מתוכן. סביר ביותר שחברי הקואליציה הנוכחית יתמכו כאיש אחד בחקיקה שתמנע ממפלגות ערביות להתמודד בבחירות, שכן בכך הם יבצרו את שלטונם לנצח, ופסקת ההתגברות תמנע מבית המשפט לפעול נגד אקט כזה. אשר לביטול עילת הסבירות - מעשה זה יפתח פרצה רחבה ביותר למעשים שרירותיים של הרשות המבצעת, לרבות איסור על הפגנות של האופוזיציה. צביקה פוגל איש מפלגתו של בן גביר כבר רמז על כוונתו להורות למשטרה לפזר הפגנות של השמאל בבלפור [4]. יואב ר. - שיחה - 22:28, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
כאילו לגישתך כל הכנסת או לכל הפחות, כל הקואליציה הם אנשי עוצמה יהודית. להזכירך יש להם רק 6 מנדטים. גם אם ניקח בחשבון את כל הציונות הדתית, אז זה עדיין רק 14 מנדטים. תנסה להיכנס קצת לפרופרציות. אם אלו היו המפלגות היחידות בקואלציה, אולי לחששות שלך היה בסיס. ההרכב הנוכחי של הקואלציה הוא מחורבן, אבל לא עד כדי חשש שיעבירו חוקים כמו ״איסור הפגנות״, ״איסור ריצה ממפלגות ערביות וכו׳״. אין לזה רוב בכנסת, לא קרוב אפילו, וגם המעטים שאולי משתעשים ברעיונות כאלה ירדו מהם אחרי שיבינו את התגובה הבינלאומית החריפה שתבוא אחריה. שלא לומר על התסיסה הפנימית שתהיה אם תוציא מחוץ לחוק מפלגות ערביות או תאסור על הפגנות. בקיצור, אין בעיה לחשוש מכל מיני חוקים פרו-דתיים (הגדלת שעות לימודי התורה בבתי ספר, תקציבים לחרדים על חשבון הציבור החילוני) או פרו-ביטחוניים (הוצאות להורג, הקלת נהלי פתיחה באש). אבל אין סיבה לקחת את זה למחוזות הביזארי. יורי - שיחה 22:43, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
זה לא ביזארי כלל. אנשי מפלגות סמוטריץ ובן גביר יתמכו בהרחקת הערבים (וסמוטריץ גם דיבר על כך), את החרדים הדמוקרטיה לא מעניינת כלל, ואילו כל חברי סיעת הליכוד הם עבדים נרצעים של נתניהו. אם הוא ירצה בחוק מסוים, הם יצייתו לו. יואב ר. - שיחה - 22:49, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לא ביזארי? כמו שאמרתי, יש כל כך הרבה סיבות למה זה לא יקרה שקשה לפרט את כולם.
קודם כל, אני לא בטוח שאפילו כל אנשי הציונית הדתית יתמכו בהרחקה גורפת של מפלגות ערביות מהכנסת, אבל נניח.
החרדים בחיים לא יסכימו לזה כי הם עלולים להיות ההבאים בתור שמורחקים בפעם הבאה שהם ימצאו את עצמם מחוץ לקואליציה, והם מבינים זאת היטב.
נתניהו לא יסכים לזה בחיים, יש לו מלא מגרעות, אבל חוסר אמון במשטר דמוקרטי זה לא אחת מהן. הוא אוהב להתראיין בתקשורת האמריקאית ולהסביר עד כמה ישראל היא מדינה נאורה ודמוקרטית. אבל גם אם נניח שהוא יחליט לקדם את זה, ספק גדול אם כלל חברי הכנסת של הליכוד יתמכו בזה. חלק גודל מהם כועסים עליו בגלל שלא הביא להם תפקידים וגם בקרב בוחרי הליכוד צפויה התנגדות משמעותית לחוק כזה, אז בכלל זה ייתן להם רוח גבית.
אם איכשהו בכל זאת חוק כזה יעבור בדרך נס בכנסת, בית המשפט יפסול אותו. לדעתי גם ברפרומה של לוין אי-אפשר להתגבר על חוק שנפסל פה-אחד על ידי השופטים.
חוק כזה גם יקבור את מעמדה הבינלאומי של ישראל. ארה״ב והאיחוד האירופי יאיימו בהפסקת התמיכה / השקעות בישראל. על דבר פעוט כמו מינוי סמוטריץ׳ למשרד הביטחון נתניהו התקפל בגלל שארה״ב עשתה לו פרצופים, ופה נראה לך הוא יהיה גיבור?
גם התסיסה הציבורית שתגיע אם תהיה הצעה רצינית להעביר חוק כזה בכנסת, תקבור את החוק הזה מהר מאוד.
אותו כנ״ל אפשר להגיד על כל החוקים הקיצוניים הפוטנציאליים שאתה כל כך חושש מהם. לא יקרה. אבל אם אתה מתעקש לראות שחורות, אני לא אפריע לך יותר. יורי - שיחה 23:10, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אתה נשמע לי כמו אדם שמשכנע את עצמו למה הרע מכל לא יקרה כדי להרגיע את עצמו. היו כל מיני מצבים כאלה בהיסטוריה (ואני לא משווה את המצב הנוכחי לעליית היטלר). מישהו פה חוץ מקומץ קיצונים האמין שאיתמר בן גביר יהיה השר לבטחון פנים? ובכן זה קרה. יואב ר. - שיחה - 08:39, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
היטל עינוגים על תחזיות מופרכות והיסטריות צריך להדאיג הרבה יותר. עוזי ו. - שיחה 23:33, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
דברי אלוהים חיים. אתה לא תצטער כלל אם ידפקו לבית המשפט העליון את הצורה. יואב ר. - שיחה - 08:39, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לראשונה שמרנים ששים למהפכה. בר 👻 שיחה 00:17, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
עוזי, לפני היטל עינוגים על "תחזיות מופרכות והיסטריות" כדי שנתענג על מה שאינו תחזית אלא עובדה שהתממשה (או מתממשת):
  • נאשם בשוחד הוא ראש הממשלה.
  • עבריין סדרתי הוא שר הפנים ושר הבריאות.
  • נאשם בשוחד הוא ראש ועדת הכלכלה.
  • מס על משקאות ממותקים מתבטל, בניגוד לכל היגיון.
וזוהי רק ההתחלה, בשבוע ראשון של כהונת הממשלה. דוד שי - שיחה 10:19, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אנחנו נמצאים בנקודה קריטית, עדיין ניתן לתקן קלקולים, אך גם אפשר להתדרדר לאנרכיה או למלחמת אזרחים (סוף הבית השלישי...) או מעבר לדיקטטורה מושחתת (אין דיקטטורה לא מושחתת).
נדמה לי שארכימדס הוא זה שביקש נקודה יציבה ועם מנוף התיימר להפוך את העולם - הנקודה היציבה/הקריטית אצלינו היא ראש ממשלה מושחת, שמשפטו מתקדם והוא רואה בלילה בחלומו את סורגי הכלא. ביבי תמיד הסתמן כלחיץ ועכשיו הוא לחיץ בריבוע וכל קנאי וכל מושחת ולא חסרים כאלה בקואליציה שלו, מלחיץ אותו לתועלת המטרות הרעות ולרעת המדינה והעם.
כשיורי ועוזי, ימנים הגונים, ינקטו עמדה מתאימה, ניתן יהיה לתקן את הקלקולים ואם לא... או ואבוי. בברכה. ליש - שיחה 12:44, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
השאלה העקרונית שצריכה להשאל (לדעתי), האם אמת המידה המוסרית של שופטי העליון היא בהכרח טובה יותר/גבוהה יותר/נכונה יותר מעמדתם המוסרית של הפרלמנטרים הישראלים, זו השאלה! אני בטוח שפסקת ההתגברות היא כורח המציאות (מאז מהפכת אהרון ברק) אבל לא ברוב של 61 כי אז מדובר בעניין פוליטי טהור, אלא ברוב מיוחס, 65 או 70 או 80 אינני יודע. כך נוכל לוודא שפסקת ההתגברות מופעלת בהסכמה רחבה חוצת גושים ומפלגות. מערכת המשפט לא יכולה להשאר ללא רפורמות. נ ק ו ד ה! Asaf M - שיחה 12:47, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לא הבנתי מה הבעיה. כרגע הכנסת פשוט מתקנת הפיכה משפטית שביצע אהרן ברק ללא רשות. התו השמיניהבה נשוחח 14:01, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אם לא הבנת עד עכשיו אז כנראה אינך רוצה להבין וכל ההסברים שבעולם לא יועילו. יואב ר. - שיחה - 14:23, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
"תיקון" זו מילה סובייקטיבית. יש שיראו בהשמדת מדינת ישראל תיקון להחלטה שלקח בן־גוריון ללא רשות. את השינוי יש לבחון בשאלה האם הוא מיטיב עם העם. כי אם יוחלף "העוול של ברק" (לכאורה) ב"עוול של לוין" (לכאורה) בוודאי שאין פה שום תיקון. בר 👻 שיחה 01:09, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני לגמרי שותף לחוסר ההבנה של ה@התו השמיני, אולי זה לא בדיוק אך ורק ההפיכה של אהרון ברק (אני חושב שזה מעבר להפיכה), אבל אם לתמצת אז התו בהחלט הציג את העניין בוורסיה הפשוטה של הצגת הדברים. Asaf M - שיחה 14:55, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אין לי שום בעיה להסכים שיש מה לתקן ברשות השופטת ושהיחסים בינה לבין הרשויות האחרות טעונים הסדרה. העניין הוא שההסדרה שמציע כעת יריב לוין היא הסדרה קיצונית, שמאיינת את כח הפיקוח של הרשות השופטת על המבצעת, ולמעשה מוסרת בידי הפוליטיקאים כח בלתי מוגבל. דבר זה הוא הרסני לקיום דמוקרטיה ליברלית ומתכון בטוח להפיכתה למדינה סמכותנית, שבה אין מכבדים זכויות אדם והשלטון נוהג בשרירות לב. אלו יהיו גם תנאים מיטביים לשגשוגה של שחיתות שלטונית. דרושה הסדרה הרבה יותר שקולה ובהסכמה רחבה, כזו שלא תיתן בידי הפוליטיקאים כוח בלתי מרוסן ושליטה מלאה ברשות השופטת. זו סכנה קיומית למדינה.
כדי להוסיף חטא על פשע, ההסדרה המוצעת איננה תמימה אלא היא מיועדת בשלב ראשון להכשיר את מינויו של עבריין סדרתי לשר בממשלה, ומכינה את הקרקע להפסקת המשפט הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה מבלי שתושג בו הכרעה שיפוטית (אם נתניהו לא היה חושש מתוצאת המשפט אז לא הייתה לו שום סיבה למנוע ממנו מלהגיע לסיומו התקין). אלו הם מניעים זדוניים ואף עברייניים. יואב ר. - שיחה - 15:05, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
יואב אני מסכים איתך שפסקת ההתבגרות ברוב רגיל של 61 הוא הליך פסול לחלוטין (שוב לדעתי האישית) מכיון שמדובר אפילו אם רק למראית עין במהלך פוליטי מובהק. יחד עם זאת פסקת ההתגברות מחויבת המציאות ואסור בתכלית האיסור להשאיר את המערכת המשפטית כפי שהיא. מכל מיני סיבות אישיות אני קורא הרבה פסקי דין כאלה שמפורסמים וגם כאלה שלא. אני גם מודע להתנהלות של גורמים מסוימים בפרקליטות שלא לדבר על לשכת עורכי הדין שהיא בכלל מחוץ לסקאלה בכל אספקט מוסרי או ביקורתי ולכן הרפורמה היא חובה ואני מדבר על משהו מרחיק לכת. עכשיו בוא תעשה איתי תרגיל מחשבתי: פסקת התגברות ברוב של 80 פרלמנטרים, איפה הנזק? זו רק ביקורת ואיזון בלמים איכותי ומשובח! מה החשש? Asaf M - שיחה 15:17, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
כן, יכול להיות (לך תשכנע בזה את יריב לוין). עדיין יש לוודא שאפילו רוב כזה בכנסת לא יוכל לפגוע בחירויות הבסיסיות ביותר, כמו חופש הביטוי וההפגנה והזכות של מיעוטים לבחור ולהיבחר. יואב ר. - שיחה - 15:20, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני מציע לפתוח בקהילת ויקיפדיה כמקובל בחברות נאורות ברחבי העולם הימורים על כל אחד מהחששות שלך בנפרד:
  • יבוטלו או יידחו/לא יבוטלו או יידחו הבחירות
  • תיאסר/לא תיאסר ריצת רשימות ערביות לכנסת
  • משפט נתניהו יבוטל/לא יבוטל (כולל האופציה של הסדר טיעון)
  • ייאסרו/לא ייאסרו ההפגנות בישראל
בואו, שימו את הכסף שלכם היכן שהמילים שלכם. עמית - שיחה 15:21, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
הרושם שלי הוא שההצעה הזו מיועדת להגחיך את כל הדיון. יואב ר. - שיחה - 15:24, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אלא אם כן אתה לא באמת מאמין במה שאתה כותב, וכל הדיון הזה הוא הטרלה אחת גדולה, ההצעה שלי רצינית ביותר. אני מוכן להתערב איתך על 1000 שקל על כל אחד מארבעת הסעיפים שהוא לא יתרחש. עמית - שיחה 15:38, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לצערי אני מאמין לגמרי במה שאני כותב, וזה אוכל אותי מבפנים. אבל בהימורים אני לא מאמין.
(הבהרה: הסדר טיעון מוסכם הוא דרך לגיטימית לסיום משפט. אני מדבר על הפסקת המשפט בדרך של שינוי החוק או מינוי תובע-מטעם שימשוך את האישומים). יואב ר. - שיחה - 15:57, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני מתכנן להיות פה עוד 4 שנים, מקווה שגם אתה. לא רוצה לשים כסף? סבבה. בוא נסגור שאם אני צודק אתה בבחירות הבאות מתפקד לליכוד? עמית - שיחה 18:04, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
זה לעולם לא יקרה. יואב ר. - שיחה - 18:40, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לפי דעתי איסור על הריצה לש המפלגות הערביות בבחירות הבאות זה דבר סביר בהחלט. הייתי נותן לזה אפילו קצת יותר מ 50 אחוז. גם ביטול משפט נתניהו זה לחלוטיןם לא דבר מופרך. ולגבי הפגנות, נתניהו כבר השתמש ברעה בתקנות הקורונה בשביל למנוע הפגנות נגדו (ואחרי זה מתפלאים איך צמחו פה מכחישי קורונה ומתנגדי חיסונים). emanשיחה 03:43, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
ההתקפה על מערכת המשפט בהחלט צריכה להדאיג את כולנו. ראוי לציין כי המהפכה החוקתית, שהחלה למעשה בשנת 1992, בעקבות חקיקת 2 חוקי יסוד, היא לא פרי החלטה של אהרן ברק לבדו. נכון שהוא היה התומך הכי נלהב בעליון, אבל מאיר שמגר שהיה נשיא בית המשפט העליון עד 1995, היה שותף מלא למהפכה החוקתית וגם שופטים אחרים (כפי ששניהם אמרו), אבל לגורמים פוליטיים נוח להטיל את כל האחריות על ברק, וגם ברק עצמו אמר ששמגר תמיד יוצא יבש מהעניין. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 15:55, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
@אגסי, באיזו סמכות חוקית התנהלו שופטי העליון כפי שהתנהלו? היכן בחוק יסוד השפיטה או בחוקים נלווים/משלימים או אחרים היתה לשופטי העליון האפשרות ליטול לידיהם חופש פעולה שכזה? אני שואל כדי לדעת, חס ושלום לא בא בטענות אליך Face-smile.svg. Asaf M - שיחה 17:00, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── הדמוקרטיה הישראלית שרויה בסכנה! אחד מיסודות הדמוקרטיה המודרנית/ליברלית הוא הפרדת הרשויות. יש שלוש רשויות, הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. חשוב מאוד ששלושת הרשויות יהיו עצמאיות ונפרדות, כדי שיהיה איזון מתאים ביניהן וביקורת הדדית. זה דומה לכיסא עם 3 רגליים, אם נקצץ רגל אחת כבר לא נוכל לשבת עליו. ההצעה של יריב לוין היא סירוס הרשות השופטת ובכך בעצם חיסול הדמוקרטיה הישראלית. לא מדובר בתיקונים, מדובר בסירוס. פסקת התגברות מקובלת עלי, אך היא צריכה לעבור ברוב מיוחס. פסקת ההתגברות ברוב של 1 פירושה העברת השליטה לידי הרשות המבצעת, הממשלה, ששולטת בכנסת באמצעות המשמעת הקואליציונית, תשלוט גם על החקיקה ועל הביקורת השיפוטית של החקיקה. יתר על כן, שינוי הוועדה לבחירת שופטים תבטיח בחירת שופטים שפוטים של השלטון ובכך יהפכו השופטים לכלים נוספים של הרשות המבצעת, כמו בברית המועצות של סטלין, כמו בצפון קוריאה. היועצים המשפטיים יהפכו משומרי סף למשרתי השלטון. קל להרוס דמוקרטיה, קשה לבנות אותה. דמוקרטיה יכולה להתקיים רק אם רוב העם תומך בערכים משותפים - הצעותיו של לוין נועדו לנצל רוב זעיר בבחירות האחרונות לשינוי השיטה כולה. האם המצב ישאר על כנו בהמשך? שינוי בבחירות לא יביא לשינויי חקיקה נוספים? פינג פונג של חקיקות. חוסר יציבות משפטית יוצרת מצב בו האזרחים לא בטוחים מה החוק ומה יהיה החוק מחר, זה עלול להתדרדר לאנרכיה ומשם לדיקטטורה. אני נותן קרדיט לנתניהו שהוא יודע את זה ומדרדר את המדינה לכך בעינים פקוחות. בושה וחרפה! בברכה. ליש - שיחה 18:00, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

אם היה לי שקל על כל פעם שמישהו כתב את המשפט "הדמוקרטיה הישראלית בסכנה", אני הייתי קונה את טוויטר. עמית - שיחה 18:06, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אין באמת בישראל שלוש רשויות, אלא רק שתיים: הרשות השופטת והרשות המחוקקת–המבצעת. עקב השיטה הקואליציונית, אין באמת הפרדה בין הכנסת לממשלה. יש קואליציה, הממשלה היא "ההרכב הפותח" שלה, ושאר חברי הכנסת הפשוטים מתחממים על הקווים בתקווה לעלות למגרש. הקואליציה מחליטה דברים, מחוקקת אותם בכנסת ומבצעת אותם בממשלה. כשהפוליטיקאים יקבלו את רוב הכוח להרכיב את הרשות השופטת, תישאר למעשה רק רשות אחת שיש לה כמה זרועות, כיאה למדינה טוטליטרית. Liadmalone - שיחה 10:41, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מה שאמרת לגבי הרשות המחוקקת - המבצעת נכון לכל דמוקרטיה פרלמנטרית. במה למשל זה שונה מהפרלמנט הבריטי / הממשלה הבריטית שעובדת בצורה דומה מאוד למה שיש בישראל.
דרך אגב, אם כבר מדברים על הבריטים, שם אין פסקת התגברות פשוט כי לבית המשפט מלכתחילה אין סמכות לפסול חוקים אלא רק להמליץ לפרלמנט לבטל חוק מסוים. האם זה אומר שהממלכה המאוחדת היא מדינה טוטליטרית? יורי - שיחה 12:36, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
יורי, בבריטניה, יש למלך יכולת לבטל חוקים ולבית הלורדים לדחות את יישומם בשנה. לנו אין מלך, ואני מקווה שלא יהיה, אבל זה העניין: מישהו שלא תלוי בממשלה, ולא ממונה על ידה, ולא צריך להתחנף להמון, שיתערב כשהמחוקק עובר את גבול הטעם הטוב. אסף השני - שיחה 19:53, 9 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

ואולי[עריכת קוד מקור]

נדמה לי שאנשים בשמאל שרויים עכשיו בתימהון גדול. כיצד יתכן, הם שואלים את עצמם, שאנשים ישרים מן הימין אינם עומדים איתם על הגשרים ומחזיקים את שלטי המחאה. הלוא אמרתם כבר לפחות תריסר פעמים את מלת הקסם "הנאשם"; איך זה שהדיון נמשך בכלל. אני מתנצל מראש על שאין לי זמן או כוונה להכנס לוויכוח פוליטי. לא אנסה לשכנע. רק להציע כמה נקודות מהותיות שנשכחות מרוב מהומה והיסטריה (כן; הרעיון שהימין "ידחה את מועד הבחירות עד אין קץ" מבטא היסטריה יותר משהוא חלק מדיאלוג; הטיעון הפופולרי ש"זו לא דמוקרטיה אם נתניהו שולט עשר שנים ברצף" נשתבש קצת לאחרונה, אבל גם הוא לא מבטא לוגיקה צרופה). כדי לעזור להבין.

  1. פוליטיקה היא מלאכת התיעדוף הקולקטיבי. יש לבחור בין אפשרויות, לפעמים בין גרוע לגרוע יותר. העובדה שאלטרנטיבה מסויימת גרועה, אין פירושה שאדם רציונלי אינו יכול לבחור בה. הוא לא בוחר בה מתוך תשוקה נלהבת, אלא בלית ברירה.
  2. נציג ציבור צריך להיות נקי כפיים ובר לבב. גם, וגם. ואם מוכרחים לבחור? מה שרוב גדול בעם מספר לכם הוא שבבחירה בין קואליציה שיש בה (למרבה הבושה) אנשים שמעלו באמון הציבור לטובת אינטרסים פרטיים אבל ליבם איתנו, לבין קואליציה שיש בה רבים שבליבם ולפעמים גם בפיהם מצדדים באוייבינו הגרועים ביותר, ויהיו כפיהם זכות כשלג, הוא מעדיף -- בלית ברירה -- את הקבוצה הראשונה. (ואיך אני יודע שכאשר עפים הטילים מעזה, או כאשר עולה אפשרות לעיצומים בינלאומיים, הם שמחים למשבתה של ישראל? אני לא *יודע*; אני *משער* שכך הציבור *מרגיש*; זה לא כל כך מסובך להבדיל בין ביקורת שבאה מדאגה ואהבה, לביקורת שמטרתה להחליש, להזיק, לפורר).
  3. מדוע איבדה הסיסמא "שוחד, מרמה, הפרת אמונים" מכוחה המיסטי, עד שכמעט נעלמה ונותר ממנה רק "נאשם"? משום שהפרקליטות, במהלך ארוך שנים, הצליחה לשחוק עד עפר את סמכותה המוסרית למיין את נבחרי הציבור לטובים ורעים. הציבור אומר לה דבר פשוט: לא מאמינים לכם. אתם מאשימים בפונט 80 בעמוד הראשון של העיתון, ואנחנו מגחכים. לא מפני שאנחנו חושבים שפסה שחיתות מן הארץ, אלא משום שראינו פעם אחר פעם אחר פעם איך מה שמותר ליופיטר אסור לשור. המערכת, ביהירותה, חשבה שהמהלך להצלת הדי-אן-איי של עם ישראל מכשיר כל שרץ. שלממשלת מעבר שמאלית מותר, "מבחינה מקצועית", לשנות קווי גבול ולממשלה ימנית אסור להעביר חיסוני קורונה למדינה נזקקת. ועכשיו לא מאמינים לה יותר. מעדיפים לטעות ולחבק חוטא שאינו ראוי לכך, מאשר להמשיך ולקבל תכתיבים שהעוגן המוסרי שלהם נעלם מזמן.
  4. שכחתם פרק חשוב בהיסטוריה. החסינות של נבחרי ציבור נועדה להגן עליהם מפני מערכת המשפט, שהיא זרועו הארוכה של השלטון כנגד הפרט. חשדנות-אין-קץ היא התגובה הנכונה כאשר מנהיג האופוזיציה (בוודאי שכן) נגרר לבית המשפט בהאשמות תקדימיות. ומה קורה כששוחקים את החסינות, והמשפט הופך לחרב? הציבור רואה, ומבין, ובוחר. עוזי ו. - שיחה 18:05, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
@עוזי ו., קמתי מהכסא ומחאתי לך כפיים. מה שכתבת זו לא דיעה, זו הצגת המציאות בצורה הכי ישירה וכנה שראיתי בחיי ואין למה שכתבת שום קשר לימין ושמאל אלא ליושרה והגינות, כל הכבוד. Asaf M - שיחה 18:20, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
כשמעדיפים להתווכח עם מישהו מהשוליים של המחנה הנגדי, עושים זאת כדי להשכיח את יתר המחנה, הקרוב יותר למרכז. ואם מעדיפים את המושחתים על פני נקיי הכפיים, שלא מתעלמים עמדות האויב, לא מחזקים את המחנה העומד מול האויב, כי המושחתים מחלישים את המחנה מבפנים, כמו במחזה כולם היו בניי. תמורת רווח מוכרים את דם הבנים, אולי לא במנועי מטוסים, אולי בצוללות. בברכה. ליש - שיחה 18:25, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
שוחקים? אולמרט, לדוגמה? נתניהו ויתר על חסינותו. Tzafrir - שיחה 18:32, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
שוחקים את הזיכרון. היו חקירות פליליות (וכתבי אישום) גם נגד אנשי שמאל. ברק "הנורא" העמיד לדין את לאה רבין וגרם לפרישת יצחק רבין, (ומונה לעליון על ידי בגין). פואד נחקר 4 ימים לפני הבחירות לנשיאות, ואולץ לפרוש ועוד. כאשר הקואליציה כיום היו באופוזיציה, הם עתרו לבג"ץ או תמכו בעתירות שהוגשו, במטרה שבג"ץ יהיה אקטיבי ויתערב בפעולות הכנסת והממשלה. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 18:58, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אז המקרה של פואד היה מקרה שהמערכת פעלה באיחור, אבל פעלה.
אבל עוזי שואל בצדק למה אנחנו מתמקדים ב„נאשם״? לפני יותר מעשרים שנים, לאחר סיום כהונתו הראשונה, נתניהו נחקר בפרשת עמדי. האישומים שעלו בפרשה הזו די דומים לאישומים שעלו מאוחר יותר נגד נתניהו בהקשרים שונים. הערך מקשר להחלטת היועץ המשפטי לסגור את התיק. היועץ (אליקים רובינשטיין) הוסיף שם סוף דבר (סעיף 62 ואילך) – שבוא כתוב (ניסוח שלי) – אני לא חושב שאפשר להוכיח שהיו כאן עברות על החוק. אבל זה בכלל לא אומר שזה בסדר. הציבור חייב להבין שזה שאי אפשר להוכיח עברות, לא אומר שההתנהגות תקינה.
אז מסתבר שזה לא עזר. הנורמה הנוכחית היא שאם זה חוקי, זה תקין. ממשלת אולמרט הבינה שיש כאן בעיה והקימה ועדה לגבש כללי אתיקה לחברי הממשלה: ועדת שמגר (כללי אתיקה לחברי הממשלה) [5] אבל המלצותיה הגיעו לממשלת נתניהו שהקימה בהמשך את ועדת נאמן. אבל גם המלצותיה משנת 2013 לא התקבלו. אז מסתבר שאין שום דבר חוץ מהמגבלות החוקיות, בין השאר בגלל מאמציו של נתניהו.
ומי היה מנהיג האופוזיציה שנגרר לבית המשפט? מה עם התמונה של שמונה שרים (ביניהם השר לביטחון פנים) לצידו של ראש הממשלה נתניהו ביומו בבית המשפט? Tzafrir - שיחה 22:21, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
נתניהו, מאז שנבחר לראשות הממשלה לראשונה, הוא מנהיג האופוזיציה (בעברית -- נגדה). עוזי ו. - שיחה 01:25, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
משתמש:עוזי ו. טוען - לדעתי בנאיביות - שנתניהו (ואחרים) בליבו אתנו. ובכן, נתניהו הוא עם עצמו. אוהב את עצמו ופועל למען עצמו. רק עצמו. מדינת ישראל ותושביה לא באמת מעניינים אותו, הם רק כלי בידיו להשגת מטרותיו האישיות - כבוד, כוח וכסף, וקיבוע המיתוס של עצמו כמנהיג בקנה מידה היסטורי של העם היהודי. לצורך כך הוא עורך מניפולציות, מסית, מפלג ומשסה קבוצות בחברה זו בזו ומחולל כאוס בחברה ובמערכות השלטון. הכאוס משרת אותו אישית. קוראים לזה הפרד ומשול ואין אומן גדול ממנו במלאכה זו. זו התנהגות של אדם בעל אישיות פסיכופתית (עוזי, אני משער שאתה יודע מה זה, ואם לא, תשאל את אשתך הפסיכיאטרית). הנזק שהספיק נתניהו לגרום למדינת ישראל גדול מזה שהצליחו לגרום לה כמה מאויביה הגדולים. האיש הוא אסון בקנה מידה היסטורי. יואב ר. - שיחה - 07:22, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
עובדתית, ראשי מדינה פסיכופתים הם תופעה לא נדירה ולא בעייתית. פסיכופתים רבים נושאים בתפקידים חשובים ובהצלחה רבה. היכולת לפעול ללא אמפתיה וללא רגשות מהווה יתרון אדיר בתחומים מסויימים - הנהגת מדינה היא בהחלט אחד מהם (היית רוצה להיות מנותח על ידי רופא שמתעלף כשהוא רואה דם?). לגבי הנזק שנתניהו מחולל, בכל פרמטר מדיד שנשווה את מצבה של ישראל היום לזה של שנת 1996, המצב היום טוב בהרבה. אז אם נתניהו, שהיה ראש הממשלה רוב תקופה זו, נתפש כאחראי לכל מה שרע - אי אפשר לקחת ממנו את כל מה שטוב. עמית - שיחה 12:21, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
"ראשי מדינה פסיכופתים הם תופעה לא בעייתית" - זה לא עניין של עובדה אלא של השקפה. בישראל יש ללא ספק תמיכה רבה בראש הממשלה עם אישיות זו. מדינה מופרעת. יואב ר. - שיחה - 14:29, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
כמדומני אינך מוסמך לקבוע שנתניהו או בני משפחתו הם פסיכופתים. ראה תקדים אהוד אולמרט. – ד"ר MathKnight (שיחה) 18:40, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
גם אם פסיכיאטר מומחה יקבע זאת אתה הרי לא תקבל את דבריו. אין סיכוי. יואב ר. - שיחה - 10:00, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

חידה קשורה: מה משותף לאביגדור קהלני, יעקב נאמן וראובן ריבלין? רמז: זה קשור לדברים שכתב משתמש:עוזי ו.. – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:51, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

להרבה פולטיקאים סגרו תיקים, או עשו איתם עסקאות טיעון מפנקות. בשנים האחרונות מעטים זוכו בבית המשפט. כל החשודים המפורסמים בהתחלה כפרו בהאשמות, וכולם תקפו את גורמי החקירה (גם עם קונספיציות), באופן ישיר או באמצעות תומכיהם. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 02:03, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
ועוד רמז, בהמשך לדברים שכתבו משתמש:עוזי ו. ו-MathKnight: מה משותף ל-15 השרים שבקטגוריה:שרי ממשלות ישראל שהורשעו בדין?
השחיקה באמון הציבור במערכת המשפט נובעת מסיבה פשוטה: במשך שנים נבחרי ציבור, בהם עבריינים, מותחים ביקורת אינטרסנטית על מערכת המשפט, אל תצפו שלא יהיו לכך תוצאות. שוחד היה שוחד ויישאר שוחד, ורק נתן הנביא הוחלף בדוד ביטן.
"החסינות של נבחרי ציבור נועדה להגן עליהם מפני מערכת המשפט" על מעשים הרלוונטיים לתפקידם הציבורי. טרם פגשתי נבחר ציבור שעישון סיגרים, שתיית שמפניה וענידת תכשיטים יקרים היא חלק מתפקידו הציבורי. דוד שי - שיחה 10:19, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אגב, סקרנת אותי: מה באמת משותף לכולם חוץ מהיותם גברים ויהודים? עמית - שיחה 12:23, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
עלו נגדם חשדות, הם פרשו, והחשדות התבררו כחשדות שווא. משום מה הרשימה לא כוללת את חיים רמון שנאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות נשיקה ללא בקשה אבל יותר מכך: בעקבות נסיונות טיוח של אותו מעשה. Tzafrir - שיחה 15:27, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לא. החסינות לא קשורה לאופי המעשים. ממחנה שיודע לחשוש מהיום שבו נבחרי הציבור ירצו להוציא להורג את הג'ינג'ים אני מצפה להסתכלות יותר עמוקה. חסינות נועדה להגן על נבחר ציבור מהאשמות שווא, והאשמות שווא יכולות להיות בכל נושא שהוא. החוק מכיר כמובן באפשרות שהאשמות יכולות להיות מבוססות על אדני אמת. לכן המנגנון החוקי שמיישם את עקרון החסינות (עיקר וטפל) יוצר הפרדה בין מחלקות של התנהגויות אפשריות, ומשריין היטב את האפשרות לפתוח בחקירה נגד ראש ממשלה בהסכמה מודעת ומפורשת של ראש המערכת. החוק מבין שהחשש מפני תפירת תיקים ליריב פוליטי חמור לאין ערוך מכל שחיתות. ועכשיו כבר ברור שהסכמה כזו לא ניתנה. האשמות נגד נתניהו נחקרו חודשים לפני התאריך שעליו נאמר שבו נתן מנדלבליט "הסכמה בעל פה". זוהי שבירה של מה שאוהבים לכנות בעגה המשפטית "עקרונות היסוד של השיטה". כולם הרי שווים בפני החוק, ומי מרכז בידו יותר כוח מסוכן לחירות הפרט מאשר שומרי החוק. אלו עבירות מהותיות, שלידן יתגמד גם בית חרושת לסיגרים. במה אמור לעסוק מי שדואג למשטרה הדמוקרטי של ישראל? (הנה, גם אני אמרתי "קץ הדמוקרטיה"). עוזי ו. - שיחה 15:41, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
נניח היפותטית שכל הסיפור נמאס לנתניהו והוא פורש למקום אחר (או יוצא חו״ח לנבצרות שרונית) ומוחלף בידי חבר כנסת אחר מהליכוד. ואז הרשעים מהפרקליטות מאשימים את אותו חבר בהאשמות מופרכות (מזמן ידענו שהוא רצח את ארלוזורוב). האם החבר יודח בקלות? לא. לחבר שלנו עומדת חסינותו. הוא יכול לבקש מחברי הכנסת לקבל חסינות ואז נדרשת תמיכת רובם כדי להסירה.
מה קרה במקרה של נתניהו? הוא לא ביקש חסינות כי הוא ידע שלא צפוי לו רוב. אבל בערך באותו זמן הפרקליטות רצתה להגיש כתב אישום כנגד דודי אמסלם ורוב מאותם חברי כנסת דווקא הסכים לבקשת החסינות שלו. Tzafrir - שיחה 16:27, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
קראתי את דברי עוזי ו. ונדהמתי, מסתבר שכל חיי, הם די ארוכים, אני בחצי השני של העשור השמיני של חיי, חייתי עם הרעיון שחסינות פרלמנטרית אמורה להגן על המחוקקים מפני... היד הקשה של הרשות המבצעת והנה, עוזי גילה לי, שהחסינות היא נגד הרשות השופטת, שתמיד ראיתי בה הרשות החלשה ביותר. רצתי לבדוק את הערך וגיליתי שאין לנו ערך על החסינות הפרלמנטרית. מי אשם בכך? על פי המאמר של איתמר בגיליון החדש של הטילדה הרביעית (ראו, כאן, למטה) מי שמתלונן (אני) אשם שלא כתבקריצה. אז אני מתחיל בהתנצלויות, אני מתנצל בפני עוזי ובפני כל מי שחיפש את הערך ולא מצא אותו וכעת אגש לכתיבתו. בינתיים אני מפנה את כל הקוראים למאמר של המכון הישראלי לדמוקרטיה: שני פנים לחסינות הפרלמנטרית ואציין בינתיים, שהחסינות נועדה למנוע סתימת פיות, היא לא נועדה לאפשר קבלת מתנות מטייקונים ולא עסקאות רקובות עם בעלי עיתונים. בברכה. ליש - שיחה 18:34, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
עוזי ו., אני מבין מדבריך שבבית המשפט העליון מכל עליון בראשותה של כנרת בראשי כבר נפסק שנתניהו זכאי מחוסר אשמה, משום שתפרו לו תיקים תוך הפרת החוק. לפי מקורות המידע שלי משפט נתניהו עודנו בעיצומו. דוד שי - שיחה 06:31, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
תוך כדי חיפוש חומרים עבור הערך חסינות פרלמנטרית, מצאתי את המאמר התייחסות לבקשתו של ראש הממשלה לקבל חסינות, שבו פרופסורים ודוקטורים למשפטים עונים לטענותיו של עוזי ו. ומאשרים פעם נוספת שחסינות חברי הכנסת לא נועדה להגן עליהם מפני הרשות השופטת, אלא מפני הרשות המבצעת. ממליץ לקרוא את המאמר ובעיקר סיכומו. בברכה. ליש - שיחה 14:57, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
א. מי שמעמיד לדין זו הרשות השופטת ולא הרשות המבצעת (מבחינתי הפרקליטות היא חלק מהרשות השופטת או לכל הפחות חלק ממערכת המשפט, בטח ובטח מבחינה אידאולוגית). ב. בעשורים האחרונים הרשות השופטת הפכה בפועל גם לרשות המבצעת. – ד"ר MathKnight (שיחה) 18:38, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
א. מי שמעמיד לדין זו הרשות המבצעת - משרד המשפטים הוא חלק מהרשות המבצעת, ראה לדוגמה את שר המשפטים הנוכחי.
ב. אלה שטויות חסרות כל בסיס וחבל שמי שכתב שטויות כאלה חותם עם התואר "דוקטור". בברכה. ליש - שיחה 18:45, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
א. לא בדיוק. שר המשפטים לא יכול להורות לפרקליטות להעמיד לדין או להימנע מלהעמיד לדין פלוני. הפרקליטות בנושא הזה עצמאית ולא כפופה לדרג הנבחר (היא גם לא כפופה לשום גוף ביקורת). ב. אלו לא שטויות. בעשורים האחרונים בג"ץ התערב יותר מידי בעניינים ששייכים לרשות המבצעת, וכפה ביצוע החלטות שהרשות המבצעת לא רצתה לבצע, ומנע החלטות שהיא כן רצתה לבצע. הפרדת הרשויות עובדת (או אמורה לעבוד) לשני הכיוונים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 18:59, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
הגיע רגע האמת: כחובב D9 ותיק, האם אתה תומך בהצעה ש-D9 יעלה על בית המשפט העליון (ואולי גם על הפרקליטות)? דוד שי - שיחה 19:38, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אין ספק שהגופים הללו צריכים תיקון יסודי והרפורמה של לוין היא צעד בכיוון הנכון, גם אם על חלק מהפרטים אפשר להתווכח (וככל הנראה גם ישתנו, כגון הרוב הדרוש לפסקת ההתגברות). – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:19, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
ליש, התדהמה נובעת מכך שאתה שבוי בחלוקה הפורמלית בין רשות מבצעת ושופטת; הבן שהפרקליטות שאין עליה מורא חרב או ארנק (אפילו הזכות לבחור את העומד בראשה נעקרה מידי נבחרי הציבור), היא רשות מבצעת מן הבחינה המהותית, שלשמה הומצאה החסינות מלכתחילה, ותנוח דעתך. עוזי ו. - שיחה 20:35, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

כתבתי לפני התנגשות עריכה: :שר המשפטים לא אמור לעשות עבודה של פרקליט, כפי ששר המשטרה לא אמור לעשות עבודה של שוטר וכפי ששר הרווחה לא אמור לעשות עבודה של עובד סוציאלי. זה אלפבית של ניהול ולהתלונן על כך מוכיח חוסר הבנה בסיסית בנושאי ניהול. אני לא סבור כמוך לגבי בג"ץ, אבל אם חושבים כך, צריך לתת תרופה בחקיקה, פסקת התגברות, אך מה שמציע שר המשפטים זה להרוס את כל המבנה. פסקת התגברות צריכה להיות ברוב מיוחס, כדי להבטיח שמדובר בתיקון מקובל על רוב משמעותי ולא החלטה של הקואליציה. רוב מיוחס מבטיח יציבות חוקתית, אחרת בבחירות הבאות, אם יתממשו הסקרים החדשים, יהיה שוב מהפך ושוב תבוא ממשלה חדשה, שתבטל את חוקי הממשלה הקודמת. לא כך נוהגים, צריך לנסות להגיע להסכמה רחבה ככל האפשר ולא לקבל החלטות ברוב מזערי. צריך ללמוד מהיסטוריה של עמים אחרים. בברכה. ליש - שיחה 19:41, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

נכון, אבל אם הפרקליטות לא כפופה לממשלה אלא עצמאית, איך חסינות פרלמנטרית נועדה מלמנוע מהדרג הפוליטי הנבחר להתנכל לחברי הכנסת? אם הממשלה לא יכולה להורות לפרקליטות להעמיד לדין חברי כנסת מסוימים, אז החסינות לא נועדה להגן עליהם מפניה. דבר שני, אני מסכים שרוב לפסקת ההתגברות צריך להיות יותר מ-61, וכנראה שזה ישתנה במהלך החקיקה והדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, אבל בכללי הרפורמה של לוין נדרשת. – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:19, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
@MathKnight, לא רק לפסקת ההתגברות. אני טוען שלפסקה דרוש רוב משמעותי (+70) אך גם לפסילת חוק דרוש רוב משמעותי בהרכב העליון (דעתי פה אחד מלבד אחד) או פה אחד או מתנגד אחד. שני מתנגדים החוק לא נפסל. כך נוכל להגביר את האיזון בין הרשויות. Asaf M - שיחה 20:36, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
@Asaf M אכן כן. ואם אני לא טועה, שרת המשפטים איילת שקד הציעה הצעה דומה בתזכיר חוק יסוד: החקיקה שפרסמה בזמנו. – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:41, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
יש למישהו קישור להצעת החוק האמורה? אחת הנקודות שהפריעו לי כשקראתי עליהן היא שלפי מה שקראתי (וזה מכלי שני או שלישי, כי לא קראתי את ההצעה עצמה), לבית המשפט העליון לא תהיה סמכות לשנות חושי יסוד. זה בעיקרון שינוי לגיטימי, אם מגדירים בצורה מסודרת מהו חוק יסוד. בשנים האחרונות יש אינפלציה בשינויים בחוקי יסוד. חלק מההצעות של הצעת חוק יסוד: החקיקה מתייחסות לזה וקובעות ששינוי חוק יסוד ידרוש רוב מיוחד (לדוגמה: 80 חברי כנסת). אם 61 חברי כנסת יכולים להחליט שחוק הוא חוק יסוד, הרי שהרעיון של חוקי יסוד מתעוות. Tzafrir - שיחה 20:54, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
@Tzafrir, שאלה לי אליך אולי במקרה אתה יודע. למה בעצם לא חוקקו חוקה לישראל ומה תכלס ההבדל בין אוסף חוקי יסוד לחוקה? האם לא נכון לומר שההבדל בין חוקה או חוק יסוד לחוק רגיל הוא ברוב המיוחס הנדרש לשנותו? Asaf M - שיחה 20:57, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
כמעט כל חוקי היסוד אינם משוריינים, והם משתנים כל שני וחמישי לפי צורכי הרגע. המשמעות פשוטה: ישראל היא מדינה שאין בה חוקה וגם לא משהו שדומה לחוקה, והניסיון לתת עדיפות לחוקי היסוד, ובפרט חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, עומד בפני חיסול. דוד שי - שיחה 21:10, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
החוקה לא חוקקה בגלל התנגדות הדתיים לסעיף השיוויון ואין חוקה בלי סעיף שיוויון. בברכה. ליש - שיחה 21:12, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
הכנסת הראשונה הייתה אמורה להיות אספה מכוננת שתכתוב חוקה למדינת ישראל. ישבו חכ[מ]ים, ישבו, וישבו, ולא הצליחו לכתוב. ואז הציע אחד מהם לא לכתוב בינתיים חוקה ולחוקק אותה בבוא העת: פשרת הררי. חוקי היסוד הם חלקי החוקה. בשנת 1988 היה ניסה שר המשפטים דאז דן מרידור להעביר את החלקים החסרים של החוקה. הניסיון נכשל. אולם לאחר החלפת הממשלה בשנת 1990, המשיך המהלך. מרידור הבין שהוא מריך לפצל את החוק לחלקים נפרדים ולנסות להעביר כל אחד מהם בנפרד. כך עברו חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. החלק החסר העיקרים בחוקה הוא חוק יסוד: החקיקה. כאמור, צריך גם לראות מה מקומו של השוויון בחוקה.
מאז היו ניסיונות שונים לנסח ולהעביר את חוק יסוד החקיקה. נראה לי שיש הסכמה די רחבה שהגיע הזמן להעביר את החוק הזה, אבל אין הסכמה על תוכנו. וזה חבל, כי ראוי שחוק כזה יעבור בהסכמה רחבה (שני חוקי היסוד שציינתי עברו לכאורה ברוב קטן, אבל למעשה זה בגלל שהייתה עליהם הסכמה רחבה בעקבות העבודה המוצלחת של מחברי החוקים. הנוכחות בהצבעה הייתה דלה כי היו הייתה הסכמה וכולם ידעו שזה יעבור). Tzafrir - שיחה 22:26, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אם חוק יסוד:החקיקה יהיה, בדומה לחוקי יסוד אחרים, חוק שמשתנה ללא הרף לפי צורכי הרגע, הוא לא יביא תועלת רבה. נדרשים חוקי יסוד משוריינים, אבל לשם כך נחוצה הסכמה רחבה בין המחוקקים, וקשה לראות הסכמה כזו בשסע הפוליטי הנוכחי. דוד שי - שיחה 07:30, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
בינתיים נתניהו דחה נסיונות הידברות של גנץ (שבסיעתו נמצאים גם סער ואלקין. שניהם תמכו בהסדרת החקיקה בכנסת הקודמת. אבל לא היה מול מי לדבר). הוא כותב שהפורום להידברות הוא ועדת החוקה של הכנסת. בעיקרון הוא צודק: שני חוקי היסוד שהזכרתי עברו דיונים מאוד מהותיים באותה ועדה. אבל בינתיים אנחנו רואים נוסח מאוד שנוי במחלוקת שיעבור בקריאה ראשונה (בגלל הרוב הקואליציוני). אבל גם לא לגמרי צודק כי הצעת חוק ממשלתית היא בשלבי ניסוח. Tzafrir - שיחה 12:00, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
בינואר 1949 העם הלך לבחירות לאסיפה המכוננת שהייתה אמורה לחוקק חוקה ולהתפזר לאחר מכן והתעורר ל'פוטש' של בן גוריון כאשר האסיפה המכוננת הנבחרת שינתה את יעודה והצביעה על הפיכתה ל'פרלמנט'. 176.12.152.133 16:28, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
פלאי הבריאה: בג"ץ בשבתו כקומץ מטורלל של שמאלנים קיצוניים ביותר ותומכי טרור, כפי שהוא מקפיד להוכיח לציבור הישראלי כמעט בכל אחת מפסיקותיו, מנסה להפיל שוב ממשלת ימין חוקית, בעלת רוב ברור ומוצק, באמתלאות מביכות ביותר וצבועות ביותר. ואחר כל זאת, יש כאן אנשים הגונים שעדיין לא מבינים מדוע הכרחי למקם ולהגביל את המפלצת הדיקטטורית הזאת יום אחד קודם.
טרם ההיסטריה שמא הכנסת תפסול הצבעה של בני מיעוטים, הגיעו לובשי הגלימות המגלומניים, והחליטו שסבירות של עשרה אזרחים משקלה גובר על סבירות של מאות אלפים וגם של מליונים. סדום ועמורה. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 08:21, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
יש לי דעה אחרת לגבי מי פה המטורלל. יואב ר. - שיחה - 08:34, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
ולי יש דעה משלי לאן מתקדמים דיונים מרובי נאצות. Tzafrir - שיחה 09:09, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

לא סרק! לא סרק![עריכת קוד מקור]

דיונים פוליטיים בכיכר העיר הם בדרך כלל דיוני סרק - שום תועלת אינה צומחת מהם, משום שכל צד מתחפר בעמדתו. והנה, הדיון הזה נשא פרי, הערכים חסינות פרלמנטרית והיטל עינוגים נכתבו בזכותו. דוד שי - שיחה 06:40, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

יבורכו הכותבים. בר 👻 שיחה 18:34, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
חן חן גם לכותב של אחד הערכים הנ"ל Applau.gif משה כוכבי - שיחה 20:12, 9 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

למה צריך את רפורמת לוין וצביעות בג"ץ[עריכת קוד מקור]

קלמן ליבסקינד בטור מצוין בנושא, מראה את הצביעות בדיון הפוליטי סביב רפורמת לוין, מראה שבג"ץ מוטה פוליטית ומייצג מיעוט שהעם לא בחר, ומפריך את הטענה שבג"ץ שומר על זכויות האדם מפני הממשלה: בג"ץ פעל באופן אקטיבי להפרת זכויות אדם מסיבית בזמן תוכנית ההתנתקות, לא רק בזה שאישר אותה אלא גם בזה שפעל באופן דרקוני נגד המחאה נגד תוכנית ההתנתקות כולל אישור סיטונאי של מעצרים שרירותיים ודריסת זכויות האדם של המתנחלים והדתיים הלאומיים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 18:35, 14 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

הטילדה הרביעית - גיליון חדש![עריכת קוד מקור]

טילדה חדשה יצאה ממכבש הדפוס! הטילדה הרביעית חוזרת עם שאלות, מפגשים ותובנות חדשות
HatildaHarviit-new.png

המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 11:10, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

היו לו הלילה כמה רגעי תהילה. הערך במצבו הנוכחי הוא דוגמה טובה לאן הדרדרה הוויקי בעברית 2A02:3038:410:DB6F:E074:3526:CA4C:5CC9 07:57, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

תודה רבה, מה היינו עושים בלי שתסביר לנו עד כמה ויקיפדיה העברית התדרדרה. התו השמיניהבה נשוחח 18:41, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
הודעות של אננימיים בכיכר העיר לא עושות עלי רושם. יואב ר. - שיחה - 13:20, 10 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

ויקיפדים, הזהרו בנסיעתכם לערב הסעודית[עריכת קוד מקור]

Saudi Arabia jails two Wikipedia staff in ‘bid to control content’, ידיעה בגרדיאן. דוד שי - שיחה 14:44, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

שוב זה קורה?[עריכת קוד מקור]

ראיתי במקרה את הכתבה הבאה: גל אהרונוביץ', מנסה לשלוט בתכני ויקיפדיה: סעודיה כלאה שני עובדים של האתר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 06 בינואר 2023
מישהו יודע מה קרה, מה הסיפור? אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 14:53, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

לא מדובר בעובדים אלא בוויקיפדים. דוד שי - שיחה 16:48, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

לרגל המהפך בבית הנבחרים- כל מה שמסתירים מאיתנו נמצא בטוויטר של ה-RNC[עריכת קוד מקור]

חשבון הטוויטר של RNC (הוועדה הרפובליקנית הלאומית) מטבע הדברים עוסק בתעמולה, (לפעמים גם קטנונית). הם בין השאר מפרטים את הביקורת המרכזית של הרפובליקנים על ממשל ביידן בתחומים רבים, כולל פירוט על נתוני הגירה לא חוקית ונתונים על האינפלציה ועוד, וכן ביקורת אישית על קמלה האריס ובמיוחד על ביידן, תוך פרסום פרטים על החופשות המרובות של ביידן, סירובו לבקר בגבול מקסיקו ולערוך מסיבות עיתונאים ועוד. הם מפרסמים לא מעט סרטונים על פליטות הפה הרבות של ביידן (שמטילים צל על יכולתו לתפקיד היטב), מבוכות של האריס ודוברת הבית הלבן. אני לא נכנס לשאלה מי צודק, והאם זה חשבון טוויטר אייכותי, אלא להונאה של התקשורת הישראלית, במיוחד בטלוויזיה, שמשמשים מקור לוויקיפדיה העברית. כזכור התייחסו בהרחבה לפליטות פה של עמר בר לב, ומנגד מקפידים להסתיר את פליטות פה של האיש החזק בעולם.. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 19:14, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

אתה באמת משוכנע שפליטות פה של מישהו, הן בעלות חשיבות? האם לאחר כל פליטת פה שלך אתה עוצר מפעילות לשם תחקיר יסודי של התקלה? דוד שי - שיחה 19:42, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אנחנו עוד מחכים לתוצאות המרעישות של הספירה החוזרת שהבטחת לנו באריזונה! emanשיחה 23:58, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
דוד, ההסתרה היא לא רק של פליטות פה. ואגב אני לא מכיר איש ציבור עם פליטות פה כאלה, וכאן מדובר בנשיא ארה"ב בן 80 עם מזוודה גרעינית, שעומד להכריז על ריצה לקדנציה שנייה. Eman, לא אמרתי דבר וחצי דבר דומה. אגב, כדאי לך להצליב מידע, ולא לסמוך על העיתון שמסלף כל יום, ואצלו הרפובליקנים הם איומים והנהגת החמאס והרש"פ הם בסדר. אני לא רוצה להרחיב כאן בענייני העבר, אלא רק בדף השיחה שלי. אני מתייחס לעתיד, ודי ברור שההסתרה תימשך כרגיל, גם אחרי המהפך בבית הנבחרים. לא יסקרו את מעשיי ודבריי מקארתי והרפובליקנים, כפי שסיקרו בהרחבה ובאופן חיובי את מעשיי ודברי פלוסי והדמוקרטים. אני מציע למי שמעוניין לקבל מידע בלי צנזורה, ולראות את מה שכלי התקשורת מסתירים מאיתנו, ועד כמה הם רמאים, להציץ מדי פעם בחשבון של RNC וגם בחשבון של הרפובליקנים בבית הנבחרים. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 10:59, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
בעניין המזוודה הגרעינית, אני מודאג יותר מפוטין, אף שאין לו פליטות פה. דוד שי - שיחה 12:50, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
זה נכון. ביידן גם אם ירצה לא יוכל להפעיל מיוזמתו את המזוודה. המצלמות קלטו שביידן נשלט על ידי היועצים שלו. פוטין לא נשלט אבל מפיצים סיפורים לא מבוססים ואולי תעמולה, שהוא חולה בסרטן ועוד ואולי עומד למות. אני לא נגד ביידן, אלא נגד הטיות שיטתיות. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 14:27, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
RNC צייצו כי 5.3 מיליון מהגרים בלתי חוקיים חצו את הגבול מאז כניסתו של ביידן לתפקיד - כולל 1+ מיליון "נמלטים" שנמלטו לארה"ב ללא זיהוי. זאת, גם לרגל ביקורו הראשון והמהיר של ביידן בגבול. אצלנו הערך גבול ארצות הברית–מקסיקו עודכן לאחרונה לפני שנתיים, שביידן עם כניסתו לתפקיד חתם על צווים להפסקת בניית החומה. אין אזכור למה שקרה מאז בגבול, ולשיאים השליליים שנשברו. זאת, למרות שבכירי הרפובליקנים כל יום תוקפים את ביידן בנושא, בין היתר, משום שהנושא הורד לחלוטין מסדר היום התקשורתי כאן. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 02:16, 9 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
עוד חדשות שהוסתרו. א. הרפובליקנים ששולטים כעת בבית הנבחרים הודיעו גם בציוץ: אנחנו נחקור את: משבר הגבול של ביידן, הונאת התמיכה הכספית בתקופת הקורונה, הנסיגה מאפגניסטן, משבר אנרגיה, מקורות קוביד, והשפעת משפחת ביידן. ב. RNC צייצו את CNN שהודיעו שנמצאו מסמכים מסווגים באחד המשרדים הפרטיים של ביידן. ג. RNC צייצו בשירשור 21 בדיות שביידן סיפר על עצמו כנשיא. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 23:16, 10 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לפחות כאן 11 ציין את המסמכים שציינת. PRIDE! - שיחה 11:37, 11 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
כן, אחרי שהבית הלבן פרסם הודעה בעניין. האם זה הוצנע, 30 שניות לקראת סוף המהדורה? האם הראו כיצד דוברת הבית הלבן מתפתלת שוב ושוב כאשר היא נשאלה בנושא כולל מדוע דיווחו על הפרשה באיחור ניכר? וביידן משווה את מבקשי המקלט (מהגרים) בגבול ארה"ב עם מקסיקו ליהודים שנמלטו מגרמניה במהלך השואה? בעבר נהגו לדווח על דברי פלוסי וחקירות הדמוקרטים, ועכשיו יש איפול על דברי המחליף שלה, מקארתי ,ועל החלטות של הרפובליקנים ובהם החלטות להקים ועדות בדיקה למקור הקורונה בסין ולהתנהלות פוגענית של הממשל. ויש עוד הרבה. רק צריך לעקוב אחרי הציוצים של הרפובליקנים, שהרמאים בישראל מודעים להם היטב אגסי - שיחההטיות יש לתקן 00:52, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

בישראל זה לא היה קורה[עריכת קוד מקור]

הם לא היו מוצאים חנייה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

באיזה מדינות נאשם בפלילים מקדם מהפכה משפטית?[עריכת קוד מקור]

למעט ישראל, באיזה מדינות נאשם בפלילים מקדם מהפכה משטרית? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

מקרה פשוט יותר: מר הון–שלטון–עיתון האיטלקי, סילביו ברלוסקוני, דאג לשנות את החוקים לגבי תקופת התיישנות, וזה מנע את העמדתו המוצלחת לדין כעבור כמה שנים. Tzafrir - שיחה 19:22, 9 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
למעט ישראל, באיזו מדינה אדם עם שישה מנדטים יהיה ראש ממשלה? או שאנשים שמתנגדים לעצם קיומה של המדינה חברים בפרלמנט שלה?
רואה, לקנטר זה קל. אני יכול להמשיך, אם אתה רוצה. 2A01:6500:A046:213E:97D5:7868:B3B6:5402 08:50, 10 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
הטענות שהצגת אינן קנטריות. הן מציגות מצב מאוד לא בריא. אינך מסכים שכך גם בעניין המשפטי? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
משה רבנו שנאשם בפלילים בפרשת הריגת המצרי וטמינתו בחול קידם מהפכה משטרית לא קטנה. יורם שורק -