ויקיפדיה:כיכר העיר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 102: שורה 102:
::::::: חלק המרכזי של הוובינרים יהיה על עריכה, ואנחנו לומדים כעת איך לשלב את זה עם ההדרכה מרחוק.... [[משתמש:atbannett|עמיחי]] [[משתמש:Gitit- WMIL|Gitit- WMIL]] - [[שיחת משתמש:Gitit- WMIL|שיחה]] 16:14, 29 במרץ 2020 (IDT)
::::::: חלק המרכזי של הוובינרים יהיה על עריכה, ואנחנו לומדים כעת איך לשלב את זה עם ההדרכה מרחוק.... [[משתמש:atbannett|עמיחי]] [[משתמש:Gitit- WMIL|Gitit- WMIL]] - [[שיחת משתמש:Gitit- WMIL|שיחה]] 16:14, 29 במרץ 2020 (IDT)
:::::::: יופי, תודה! מחכה לעדכון. האם ארגונים יכולים לפנות אלייך להדרכה עבור קהל היעד שלהם? ‏[[משתמש:atbannett|עמיחי]] • [[שיחת משתמש:atbannett|שיחה]] 16:16, 29 במרץ 2020 (IDT)
:::::::: יופי, תודה! מחכה לעדכון. האם ארגונים יכולים לפנות אלייך להדרכה עבור קהל היעד שלהם? ‏[[משתמש:atbannett|עמיחי]] • [[שיחת משתמש:atbannett|שיחה]] 16:16, 29 במרץ 2020 (IDT)
:::::::::[[משתמש:atbannett|עמיחי]], בשביל הדרכות בזום אתה לא צריך לחכות לעמותה. אתה מוזמן להתחיל מיזם כזה משלך. השאר הודעה פה, ב[[וק:די]], ב[[וק:למ]] או ב[[וק:מ]], הסבר מה בדיוק נצרך (הרצאה של "מדריך לעריכה", או זמינות לשאלות על עריכה), ובקש מוויקיפדים להצטרף.[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • ה' בניסן ה'תש"ף • 18:22, 29 במרץ 2020 (IDT)


== דגל שחור ==
== דגל שחור ==

גרסה מ־18:22, 29 במרץ 2020

המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה. לעניינים אחרים ראו כאן
תמונת פנורמה של כיכר העיר
תמונת פנורמה של כיכר העיר
אירועי היום בקהילת ויקי

י"ח בניסן ה'תשפ"ד - 26 באפריל 2024

מחר, י"ט בניסן - 27 באפריל

אופס, כבר עבר

ארכיון
דפי משנה
----

1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139 - 140 - 141 - 142 - 143 - 144 - 145 - 146 - 147 - 148 - 149 - 150 - 151 - 152 - 153 - 154 - 155 - 156 - 157 - 158 - 159 - 160 - 161 - 162 - 163 - 164 - 165 - 166 - 167 - 168 - 169 - 170 - 171 - 172 - 173 - 174 - 175 - 176 - רק"פ


טקסט לבן לצורך צורת הדף

לראש הדף
לתחתית הדף

שרת דיסקורד לויקיפדיה העברית

שלום לכולם! כפי שידוע לכם, הערוץ IRC של ויקיפדיה העברית בשרת freenode דיי מת, ואף אחד לא נמצא בו למעט מתניה וצפריר. עקב כך, החלטתי להקים שרת דיסקורד אשר ישמש אותנו לתקשורת חוץ ויקיפדית. חלקכם כבר חברים אחד של השני ברשת הפייסבוק או קבוצות וואטסאפ/טלגרם, אך לצערי הרב, אפליקציות אלו אינם הכלים האולטימטיביים לתקשורת בין הויקיפדים מכיוון שהם דורשים שם מלא או מספר טלפון. בזמן שבדיסקורד אתם יכולים לשמור על הזהות הויקיפדית האנונימית שלכם ללא כל בעיה.

אז, אם אתם בעניין, הגיע הזמן שתצטרפו לשרת אשמח לשיתוף פעולה מלא מצד כל החברים בתפעול השרת, בין אם זה בהיבט הטכני או בהיבט הקהילתי. שאר רעיונות והצעות וכל סוג של סיוע ייתקבלו בברכה!

כמו כן, אם ברצונכם להוסיף ערוצים נוספים או לנהל ערוץ מסויים אנא הודיעו לי.

שימו ששרת זה אינו שרת רשמי של ויקיפדיה העברית, אך אם כולנו נתרום להתפתחותו אולי הוא יהפוך לאחד כזה, ואפשר יהיה גם ליצור דף ויקיפדיה ייעודי לשרת שלנו בדומה לויקיפדיה האנגלית.

להצטרפות לשרת הדיסקורד לחצו כאן.

יאצקין52 - שיחה 08:19, 17 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

אפשר לפתוח פרופיל פיקטיבי בפייסבוק. קרא לעצמך משה יצקין וזהו. גילגמש שיחה 08:26, 17 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
היי. השקעתי המון מחשבה בשנה שעברה בסוגייה הזאת, והגעתי למסקנה, שעד שלא תהיה בדיסקורד תמיכה בכתיבה מימין לשמאל, זה לא יצליח. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:45, 17 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
היי יגאל, תודה שהעלאת את הנושא הזה. כל הישראלים/ערבים סובלים מכך. אך עדיין ממשיכים להשתמש בדיסקורד.. מקווה שיימצא איזה שהוא פתרון כחול-לבן לבעיה הזאת. יאצקין52 - שיחה 18:56, 17 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אם הוא יימצא בעוד עשר שנים, אז צריך לפתוח את השרת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:59, 17 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
ועד אז, כדאי להתייעץ על כל ענייני הדיסקורד, כי מה שיש עכשיו בקישור הזה מפר המוני כללים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:08, 17 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אפשר לפתוח קבוצה בטלגרם, למיטב ידיעתי זה באנונימיות מוחלטת ואין הגבלה על כמות האנשים. אמירושיחה 20:02, 17 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

סגורים בבית ומחפשים מה לעשות? אתם מוזמנים ליהנות בחינם מקורס דיבייט (ויכוח תחרותי) ושכנוע אונליין, של מועדון הדיבייט הליברלי

הנה וידיאו יוטיוב לדוגמא [1]

מועדון הדיבייט הליברלי, בהדרכת מוניקה פורמן, הינו המועדון הראשון שמציע הכשרה רטוריקה מלאה ותרגול דיבייט עבור מי שאינו סטודנט. המועדון המקיים מפגשים במתחם מרכז איין ראנד בשרונה תל אביב, החליט לקחת יוזמה גם בימי הקורונה ולעבור לפעול במתכונת וירטואלית מלאה!
החל מה23.03 ומדי שני, יתחיל את הקורס בן 12 המפגשים בשעה 18:00. לכל מפגש שני חלקים: הרצאה בת שעתיים ובה כלים מעשיים לשיפור יכולות השכנוע והעמידה מול קהל: בחירת ובניית טיעונים מנצחים, הפרכה, מענה על שאלות והתמודדות עם התנגדויות. לאחר-מכן יתקיים תרגול של שעתיים בו חברי הקבוצה מתחרים אלה באלה, נואמים בעצמם ומקבלים פידבק מיידי לשיפור.

החלק הראשון - של ההרצאה - פתוח לכל הנרשמים בקישור הבא [2] אך חלק התרגול הוא בתשלום לכל המעונין. --‏Yoavd‏ • שיחה 08:25, 17 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

גילוי נאות - אין לי כל קשר עסקי עם הנושא, פשוט הסבו את תשומת לבי ונראה לי מעניין. --‏Yoavd‏ • שיחה 08:30, 17 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

מאבק בקורונה

כמעט אף אחד מאיתנו לא יכול לעשות שום דבר לגבי מציאת פתרון למחלת הקורונה, אבל כל אחד מאיתנו יכול לסייע לגוף שחוקר את המחלה. אנא קראו בקישור הבא: [3] ואם ייראה לכם ניתן להוריד קטע תוכנה קטן [4] ולהפעיל על המחשב שלכם. המחקר צורך כח חישוב עצום, והתוכנה עושה שימוש ביכולות של המחשבים הביתיים ונותנת לכל מחשב קטע קטן ומקבלת בחזרה את התשובה וכן הלאה. כולכם מוזמנים! ניתן לבקש מהתוכנה להפסיק להעמיס את המחשב כשאתם עושים בו שימוש.--‏Yoavd‏ • שיחה 08:31, 17 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

תודה, הצטרפתי למאמץ. Like (שימנשמע?) מה, אין? 09:02, 17 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

מיזם ויקישטעטל

רק עכשיו שמתי לב למיזם ויקישטעטל, שמטרתו להעלות לוויקיפדיה ערכים על קהילות יהודיות שנכחדו בשואה, ולהעניק להן על ידי זאת זיכרון, שם ופנים. המיזם כבר הניב עשרות ערכים, ויש בו מקום לכולנו, בכתיבת ערכים נוספים, בהגהה, בהוספת תמונות ובכל מה שוויקיפדים יודעים לעשות. דוד שי - שיחה 05:41, 18 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

שלום לכולם, יש גם תחרות כתיבה בהכנה מתקדמת (ראו שם בלשונית), וגם ניסיון לקדם את המיזם ללמידה רב־תחומית במערכת החינוך (במקום בחינות הבגרות שמתבטלות). נשמח שכל אחד שיוכל לתרום ייכנס ויתרום מהידע שלו וכישוריו :) תלם - בואו להצטרף לוויקישטעטל! 17:07, 18 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

נרפאו מקורונה

בימים האחרונים התבשרנו על כאלה שנרפאו מקורונה. שאלה: האם הם מחוסנים מהופעה חוזרת של קורונה? אם התשובה היא כן אז יכול להיות שהשיטה האנגלית עדיפה. Geagea - שיחה 13:47, 18 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

באנגליה ערכו את הניסוי הקליני הגדול מתמיד. את התוצאות נדע תוך שבועיים. דוד שי - שיחה 15:18, 18 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
יש לא מעט מקרים של מחלה חוזרת. 14% מהנרפאים בסין ולפחות אחד רשמי באירופה. לגבי השיטה האנגלית, להרוג מיליוני אנשים, לא נראה לי שזה עדיף. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:29, 18 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
איך נדע בעוד שבועיים? אחרי תקופת הדגירה יהיו הרבה חולים "צעירים" שהציפייה היא שיעברו את המחלה בקלות. ייקח זמן עד שנדע אם הניסוי היה נכון.
יגאל, אין שום כוונה להרוג מיליונים. הכוונה היא שהצעירים ייחלו ויפתחו חיסון טבעי ואילו המבוגרים וקבוצות הסיכון בהסגר. אין כוונה שמישהו ימות בכלל. השאלה אם מי שכבר נרפא מפתח חיסון וגם יש שאלה של מוטציות של הנגיף. Geagea - שיחה 17:20, 18 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
נו, ואיך זה עובד בבריטניה... יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:24, 18 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
[1] אבל אי אפשר לדעת עכשיו, צריך להמתין לפחות שבועיים עד שיחלים הגל הראשוני של הנדבקים (אגב, העליה במספר החולים בישראל היום נובעת מהגדלת היקף הבדיקות, כבר לפני כשבועיים הציעו כמה רופאים לבצע בדיקות סקר מדגמיות לכלל האוכלוסייה). חסר תקנה :-)שיחה • כ"ב באדר ה'תש"ף • 17:34, 18 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
גרף קצב ההידבקות והתפשטות המחלה בישראל מעיד על חוסר סדירות גדול יום אחד זינוק של 34% ולמחרת גידול של 10% בלבד, ושוב תנודות כאלה. אלה תוצאות לא סבירות, ולהערכתי יותר משהן מלמדות על התפשטות המחלה, הן מעידות על הידיעה החלקית מאוד של משרד הבריאות על התפשטות המחלה. דוד שי - שיחה 21:52, 18 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
והנה אתמול זינוק של 56% במספר החולים המאומתים בישראל, מספר שלדעתי ממש לא מתאר את קצב התפשטות המחלה, אלא את קצב הרחבת הבדיקות. אני ממליץ על המאמר ב"הארץ" "ד”ר דן ימין, מומחה למגפות: טראמפ צודק, ארגון הבריאות העולמי טועה", שאביא מתוכו פסקה אחת:
"אם אני עורך מעט בדיקות, אבדוק את אלה שיש להם את הסיכוי הגבוה ביותר להימצא חולים, ואז כשאבדוק את שיעור המתים מתוכם — אקבל מספרים גבוהים מאוד. אבל יש מדינה אחת שאפשר ללמוד ממנה: דרום קוריאה. דרום קוריאה מתמודדת עם הקורונה כבר זמן רב, יותר מרוב המדינות המערביות, והם מובילים במספר הבדיקות לנפש. לכן שם שיעור התמותה הרשמי עומד על 0.9%. אבל גם בדרום קוריאה לא הגיעו לכל הנדבקים, שלרובם סימפטומים קלים ביותר. מספר החולים האמיתי בדרום קוריאה הוא לפחות כפול מהמדווח, ולכן הסיכוי למות נמוך לפחות פי שניים, והוא עומד בערך על 0.45% — רחוק מאוד מה–3.4% של ארגון הבריאות העולמי. וזו כבר סיבה לאופטימיות זהירה". דוד שי - שיחה 05:47, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אכן, בסיס הדברים נטען כבר בתחילת ההתפרצות (ראה דברי בעניין במעלה הדף), הנתונים התייחסו רק לנשאים שפתחו סימפטומים, כמו בכל דבר בחיים הדעות גם בקרב אנשי המקצוע היו חלוקות, רק חבל שבתקשורת דאגו עד כה להדגיש צד אחד, מה שלדעתי הוביל להיסטריה (ולאחוזי רייטינג), גם באתרים העוסקים ברפואה לא הבליטו מספיק את הדעה האחרת, זה בעיקר מה שהוביל אותי לתובנות שהצגתי לעיל, על המרוויחים העיקריים מכך (לא שאני מאמין שהארץ אובייקטיבי, אבל מסכים עם רוח הדברים). חסר תקנה :-)שיחה • כ"ד באדר ה'תש"ף • 09:52, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
ולאחר הזינוק של 56% במספר החולים המאומתים אתמול, היום יש גידול מתון של 4% בלבד. לפני שאתם קופצים משמחה שהמגפה הודברה, יש לי הסבר אחר: דובר משרד הבריאות הלך בצהריים להכין את השבת, ולכן אין עדכונים על מספר החולים לאחר מכן. גרוע מכך, גם המעבדות עברו למתכונת שבת [5]. דוד שי - שיחה 18:59, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
דוד, אולי זה עשוי לעניין אותך (אם נתרגם את הנתונים לישראל, 19.2% נדבקים, הם 1,728,000, מספר החולים הזקוקים לטיפול נמרץ 167,616 ומספר המתים -1.3% = 22,464, אבל זה כאמור רק בהנחה שכל התושבים ייחשפו לנגיף כמו שהיה באניה, לפי הנתונים שאני מכיר בסביבות 150,000 נמצאים בבידוד לאחר שנחשפו לחולים כך שמספר המתים לפי זה הוא כ-350, והזקוקים לט"נ 9.7% ס"ה 2720, כמספר מכונות ההנשמה השמישות של ישראל ;). חסר תקנה :-)שיחה • ב' בניסן ה'תש"ף • 21:54, 26 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

בעטיו של המצב, אוצר החכמה פתוח לכלל הציבור ללא תשלום

כדאי לדעת. דגש חזק - שיחה 14:06, 18 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

עייין בוק:מזנון#אתרי אוצר החכמה ופרוייקט השו"ת פתוחים ללא תשלום. --דוד-- Cumputer guyשיחה • כ"ב באדר ה'תש"ף • 17:08, 18 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

ויקימדיה ישראל בעתות קורונה

ימים לא פשוטים עוברים על כולנו, ואני מקווה ומאחלת לכם וליקירכם בריאות טובה. חשוב לי לכן, לעדכן אתכם כיצד אנו פועלים בנסיבות אלו, שאינן כתיקונן, וכיצד אנו ממשיכים בפעילותנו בהתאמה למציאות החדשה.

בהתאם להנחיות משרד הבריאות והקרן העולמית, הופסקו לאלתר כל הפעילויות הציבוריות שלנו, ואנו – צוות ויקימדיה ישראל, עברנו השבוע לעבוד מהבית, תוך בניית שיגרה חדשה כמתבקש. עם כל האתגרים שזה מזמן, סל אפשרויות ויכולות העשייה שלנו הוא רחב ומגוון ומאפשר לנו לקיים קשר עם שותפינו, דבר שאנו מקפידים עליו. את שניתן להמשיך ולקיים כמתוכנן, אנו ממשיכים, ובמקביל, קשובים לצרכי השטח, בודקים עם שותפינו דרכי פעולה חלופיות ובוחנים במקביל אפשרויות חדשות ובכלל זה יצירה, ופיתוח של כלים ותוכן המותאמים לנסיבות אלו ושגם ישרתו אותנו בהמשך, כשתבוא עת השיגרה החדשה.

עם כל הקושי שבדבר, ואי הוודאות הגדולה, אני מאמינה כי בכל אתגר טמונה הזדמנות, או אם תרצו "מעז ייצא מתוק", וכי עלינו למצוא את הדרכים לעשות זאת. ויקיפדיה ושאר המיזמים הם בדיוק הפלטפורמות לכך. הרשת העצומה והמדהימה הזו, שאת, אתה, וכל אחד מאיתנו הם חלק ממנה, של א.נשים שיצירת ידע ותוכן מניעים אותם, שקשורים אלו באלו, כאן וברחבי העולם בחזון משותף ועשייה מתמדת יכולה להיות דוגמא מדהימה לכך.

בימים אלו עוד יותר מתמיד. אני, ויחד עימי כל צוות ויקימדיה ישראל, מזמינות אתכם, להיות בקשר, להציע רעיונות, לחשוב על אפשרויות עשייה. אנו נהייה קשובות לדברים ונשמח לבחון את התכנותם על פי היכולות, האפשרויות וההתאמה לדרכי פעילותנו, כמקובל כאן אצלנו בפרט, ובתנועה העולמית, בכלל.

שמרו על עצמכם.ן. על יקירכם.ן, ובריאות רבה לכולנו. RevitalP-WMIL - שיחה 16:33, 18 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

תודה רבה ורק בריאות Chenspec - שיחה 11:16, 29 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]

ויקיפדיה תרוויח מהקורונה

לא בדקתי, אבל אני מתאר לעצמי שמספר ואיכות הערכים בוויקיפדיות בשפות השונות תגדל בהרבה, אני טועה ? צחי לרנר - שיחה 19:40, 18 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

נשמע הגיוני. המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 19:41, 18 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
מעניין איזה סוג ערכים ייכתבו יותר מבעבר ואיזה סוג ערכים ייכתבו פחות מבעבר ובאילו צורות יעשו זאת בשונה מבעבר ? צחי לרנר - שיחה 19:45, 18 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אבל למה להתעקש על שפה מקולקלת? ערכי ויקיפדיה ניתן לספור ולכן יש לומר 'מספר הערכים' וכך לגבי כל עצם שניתן למנות אותו. 147.161.9.75 07:48, 19 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
התכוונת את ערכי ויקיפדיה. למה אתה מתעקש על שפה מקולקלת? נרו יאירשיחה • כ"ד באדר ה'תש"ף • 00:30, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
התכוונתי למה שכתבתי. אין הכרח להוסיף 'את'. 147.161.8.33 13:29, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אם נהיה רציניים, מספר הערכים החדשים יקטן, משום שנצטרך להשקיע זמן רב בעדכון ערכים קיימים בתיאור השפעתה של מגפת הקורונה. דוגמה: הוספתי בערך "אל על" משפט על מגפת הקורונה, אך מובן שמשפט דומה, עם אסמכתאות, יש להוסיף בעוד עשרות ערכים שבקטגוריה:חברות תעופה. דוד שי - שיחה 06:57, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
נראה לי שערכים בתבנית לטיפול דחוף, נכתבו בקצב מהיר מאוד השבוע. השעמום בבידוד עושה את שלו. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 19:10, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
זה נכון. כמעט 20 ערכים חדשים בשבוע האחרון! ‏עמיחישיחה 13:47, 24 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
האם יש מיזם הרחבה / כתיבת ערכים בימי קורונה? ראיתי את ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/בית ספר ויקיפדיה, אבל הוא מיועד לתלמידים. פנו אלי גורמים חוץ ויקיפדיים שרוצים סדנת עריכה ב"זום". מה דעתכם על פתיחת מיזם ופתיחת השורות? מתייג את משתמש:RevitalP-WMIL משתמשת:Gitit- WMIL משתמשת:Ruti-WMIL. ‏עמיחישיחה 13:52, 24 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
הייתי שמח אם עורכים יעלו ליוטיוב הרצאות בנושאים שונים (בסגנון של ההרצאות שמועברות במפגשים). אמירושיחה 14:00, 24 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אז נכון עמיחי, באמת עלה לנו רעיון של סדרת הרצאות אונליין בעמוד העמותה, פרסמתי הרגע בכיכר את כל ההסבר, מקווים שכמה שיותר יצטרפו. --Gitit- WMIL - שיחה 12:28, 26 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
תודה Gitit- WMIL. האם חשבתם גם על דרך שבה ייכתב יותר חומר בוויקיפדיה? ‏עמיחישיחה 14:14, 27 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]
היי, עמיחי, הנושא עולה הרבה אצלנו בישיבות, אבל עוד לא התגבש מתוווה לכך, אם יש לך רעיון או כיוון שאתה חושב שיתאים לקהילה הבוגרת של ויקיפדיה או לעורכים חדשים אשמח לשמוע, זמינה במייל או בנייד Gitit- WMIL - שיחה 10:59, 29 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]
שוב תודה Gitit- WMIL. פנו אלי ושאלו אם אפשר להעביר סדנאות עריכה בוויקיפדיה, דרך "זום". ‏עמיחישיחה 15:52, 29 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]
חלק המרכזי של הוובינרים יהיה על עריכה, ואנחנו לומדים כעת איך לשלב את זה עם ההדרכה מרחוק.... עמיחי Gitit- WMIL - שיחה 16:14, 29 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]
יופי, תודה! מחכה לעדכון. האם ארגונים יכולים לפנות אלייך להדרכה עבור קהל היעד שלהם? ‏עמיחישיחה 16:16, 29 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]
עמיחי, בשביל הדרכות בזום אתה לא צריך לחכות לעמותה. אתה מוזמן להתחיל מיזם כזה משלך. השאר הודעה פה, בוק:די, בוק:למ או בוק:מ, הסבר מה בדיוק נצרך (הרצאה של "מדריך לעריכה", או זמינות לשאלות על עריכה), ובקש מוויקיפדים להצטרף.david7031שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 18:22, 29 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]

דגל שחור

אזרחי ישראל נקראים להניף דגל שחור כמחאה נגד הרס הדמוקרטיה ותמיכה בהפגנה שיצאה היום אל הכנסת. הצטרפו למחאה! שלומית קדם - שיחה 15:31, 19 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

ולנסות להעביר חוק שראש ממשלה מואשם לא יכהן כראש ממשלת מעבר יוצאת זה לא הרס הדמוקרטיה? כחול לבן מנסים להעביר חוקים "אישיים" גם ככה מדינה לא יכולה להתנהל. כמעט שליש מהמצביעים במדינה בחרו בו, להעביר חוק אישי נגדו זה גם הרס הדמוקרטיה. --דוד-- Cumputer guyשיחה • כ"ג באדר ה'תש"ף • 15:42, 19 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
מדובר על חוק שאותו ראש ממשלה הצביע בעדו (ולא רק הוא: הרבה חברי כנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה) כשהוא עלה בפעם הקודמת, בקריאה טרומית. אבל אם אתה מדבר על שליש מהמצביעים: אותו ראש ממשלה טוען שהסיבה לאיסור כינוס הוועדות היא שאסור לנציגים של חמישית מהאוכלוסייה לכהן כראשי וועדות בכנסת. Tzafrir - שיחה 16:42, 19 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
Cumputer guy דמוקרטיה פרלמנטרית היא כזו שהרשות המחוקקת נבחרת על ידי הציבור ויכולה להשיג רוב מתוכה כדי לחוקק חוקים. חוקים פרסונליים שני הצדדים מנסים להעביר כבר שנתיים, וזה אולי מסריח, אבל אם חוק נקבע על ידי רוב חברי הכנסת זה מאוד *דמוקרטי*. מה שלא דמוקרטי זה לפזר את הכנסת, למנוע פעולתה של הכנסת, למנוע בחירת יו"ר כנסת חדש למרות שפג תוקף אמון היו"ר המכהן, להוציא תקנה (מאוד מאוד פרסונלית) לפיה 5 מכל גוש יהיו בכנסת וכך מתבטל רוב של אחד הגושים. באופן כללי התנהלות של ממשלת מעבר שלא קיבלה את הלגיטימציה מהציבור היא מצב חולה מאוד, שפוגע בדמוקרטיה, ואני מקווה שנעבור את השלב הזה כבר. איש השום (Theshumai) - שיחה 16:01, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
מחאה נגד מה? נגד ניהול משבר עולמי בצורה מעוררת השתאות? נגד התנגדות לשיתוף בממשלה של אנשים שהצהירו שמטרתם היא לבטל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית?david7031שיחה • כ"ג באדר ה'תש"ף • 15:43, 19 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
למעשה הדמוקרטיה די הרוסה כבר, זה שאדם המואשם בשלושה תיקים רציניים יש לו את החוצפה לשאוף להיות ראש ממשלה, זה כלום לעומת החרפה שרבים כל כך הצביעו למענו. זו דמוקרטיה? למראית עין כן, אבל היא כבר נמצאת במדרון חלקלק, מתקרבת כבר לתחתית המדרון. מה שעשו לכנסת כעת מבשר את התקרבות הדיקטטורה. מדברים על דמוקרטיה ושוכחים (אולי אף פעם לא ידעו) מהי דמוקרטיה. דמוקרטיה היא קודם כל שיוויון בין כל אזרחים - האם בוזגלו, שגנב קופת צדקה מחנות קיבל בבית המשפט יחס, כמו שמקבלים דיירי הבית ברחוב בלפור? האם עצמאי קטן יכול היה להחביא את חשבונותיו העלומים באיים הקריביים? להרוויח הון במשחקים מלוכלכים עם מידע פנימי וששלטונות המס יתעלמו מכך? בחלום הלילה. מי שניסה להעביר חוקים לצורכי חסינותו, שלא יתלונן על חוקים אישיים, במצבים כאלה מקובל להגיד "הוא התחיל". בברכה. ליש - שיחה 15:58, 19 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אולי זה יסביר טוב יותר במה מדובר: https://timeout.co.il/מחאה-למרות-הקורונה. היכנסו וקראו.שלומית קדם - שיחה 16:01, 19 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אריה, כל עוד החוק לא אוסר עליו להתמודד (ואפילו לא הפסיקה המוזרה בהלכת דרעי-פנחסי), פגיעה בדמוקרטיה היא לדרוש לאסור עליו להתמודד. אין כל קשר בין שאלת מבחן בוזגלו לבין השאלה האם התבטאות רצון העם בהצבעה לנתניהו היא ראויה.david7031שיחה • כ"ג באדר ה'תש"ף • 16:09, 19 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אני נמנע מלהתערב בפוליטיקה ודת כאן, אבל כמה אפשר? עלה לכם הדם לראש, כתבו ערכים/ערכו ערכים/קטגרו קטגוריות, כמה אתם יכולים להיבהל מביבי, לשנוא את ביבי, ולמחות בביבי ועוד בזמן של כזה נגיף, צאו מהסרט ותחזרו לחיים. שים שלום - שיחה 16:42, 19 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אלה החיים, החיים שאנחנו רוצים בהם, דמוקרטיה וצדק והגינות. קורונה איננה דוחה את כל אלה, אבל יש מי שמנסה להשתמש בה.שלומית קדם - שיחה 17:50, 19 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
david7031, מכובדי, במהלך חיי, הארוכים פי 4 מחייך, הספקתי ללמוד לא מעט דברים, שאולי לא הספקת ללמוד בעצמך. החוקים משתנים כל הזמן, כדי להתאים אותם למציאות המשתנה. פעם לא היו חוקים בנוגע למס ערך מוסף, כי לא היה מס ערך מוסף, אולם לאחר הופעתו היו צריכים לחוקק חוקים בנוגע אליו. פעם לא היו חוקים לגבי עבירות אינטרנט, כי לא היה אינטרנט. המחוקק נמצא במרוץ מתמיד מול המציאות המשתנה ומנסה להתאים את מערכת החוקים למציאות. זה הולך גם בכיוון השני, פעם היו חוקים שאסרו יחסי מ‏ין בין שני גברים ועם השתנות היחס להו‏מוסק‏סואלים בוטלו חוקים אלה. אין ולא היו חוקים שאסרו על נאשם בפשע להרכיב ממשלה, כי לא היו מצבים כאלה ואיש לא העלה על דעתו שיהיו מצבים כאלה. בנוסף לחוקים יש התנהגות מקובלת ודעת קהל, בחברה מתוקנת לא היה צורך בחוקים כאלה, כי אף אדם מכובד לא היה מעלה על דעתו להתמודד לראשות הממשלה עם מטען כזה על גבו ואם בכל זאת היה עושה זאת, ודאי לא היה עובר את אחוז החסימה. ובכל זאת זה קרה ועכשיו צריך להתאים את מערכת החוקים שלנו למציאות החדשה ולמנוע תופעות כאלה. יתר על כן, מקובל בעולם, בארצות הברית, בצרפת ובמדינות נאורות רבות, שמגבילים את כהונתו של ראש הממשלה/הנשיא, האדם בעל העוצמה הרבה ביותר, כי מתחת לאבן שלא מזיזים מתחבאים שרצים. הכוח משחית וכוח בלתי מוגבל משחית בצורה בלתי מוגבלת. בתחילת דרכו נתניהו היה פוליטיקאי מבריק עם התנהלות סבירה, אולם ככל שהתארכה כהונתו עלה לו לראש נוזל לא טהור, התחיל לנפץ את המוסדות, שנועדו להגביל את כוחו וכעת אנו עדים למה שקורה לכנסת. אין כל פסול בהגבלת כהונתו של ראש הממשלה, ההפך. אין כל פסול בהטלת איסור על נאשמים להרכיב ממשלה, להפך, זה נועד לחזק את הדמוקרטיה, כל עוד יהיה רוב פרלמנטרי לחקיקה. ההפך, אם מיעוט יצליח למנוע חקיקה זו, בדרכי עורמה, בפיתוי חברי/ות כנסת לעבור מצד לצד, זו תהיה פגיעה בדמוקרטיה. בברכה. ליש - שיחה 18:12, 19 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
איש לא העלה על דעתו שיבוא יום וראש ממשלה ייבא לארץ מחבלים מתוניסיה ויחלק להם נשקים. איש לא העלה על דעתו שראש ממשלה יעקור 10,000 יהודים מאדמתם ואיש לא העלה על דעתו שראש ממשלה יתן יד חופשית לפרשים לנפץ גולגלות יהודים. ועדיין, אף אחד לא רץ לחוקק חוקים נגד הטירוף הזה, ואפילו יש ציבור נרחב שישמח לראות זאת שוב כשהצד שלו יעלה שוב לשלטון. כשזה המצב, אל תצפו שנתרגש מראש ממשלה מושחת. לציבור שמזדעק היום על פגיעה בדמוקרטיה היה נוח להעביר את אוסלו ב' על גבם של גונן שגב ואלכס גולדפרב. מנחם.אל - שיחה 19:06, 19 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
משתמש:ליש, החוק אינו קובע שאסור לנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה. עד להרשעה (אם תהיה) הוא אינו חייב להתפטר מתפקידו. אין זו פגיעה בדמוקרטיה כלל וכלל, ובטח לא כש1,352,449 (!) מבעלי זכות הבחירה בחרו בו. אן שרלי - שיחה 19:47, 19 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
משתמש:ליש, אמנם החוקים משתנים, אך זה יהיה מגוחך לטעון שמשום כך על נתניהו להתפטר. אם החוק אינו מתאים למצב החדש, יתכבדו איפוא חברי הכנסת וישנו אותו. אן שרלי - שיחה 19:52, 19 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
יושב ראש הכנסת היוצאת לא מאפשר לחברי הכנסת לחוקק את החוקים הללו כרגע. Tzafrir - שיחה 23:48, 19 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
ראש ממשלה אמור לכהן מכוח אמונם של מרבית חברי הכנסת. אם מרביתם מתנגדים לכהונתו עליהם פשוט למנות מישהו אחר וחקיקה (פרסונלית, יש לומר) במקרה זה מתייתרת. מטרת חקיקת החוק היא אילוץ הצד השני להחליף יו"ר כדי שיתאפשר להם להקים ממשלה עם מי שהם מעוניינים. זו הזניה של מוסד החקיקה, ובעולם ערכי פרצופם של אנשי הצעה כעין זו היה מתכסה; לא ממסכה רפואית אלא מכלימה. אבל בג'ונגל הפוליטי שלנו מי שמשתמש בסמכותו כדי לעצור מהלך פוליטי פרסונלי מואשם בפוליטיזציה. נו שוין, התרגלנו. דגש חזק - שיחה 00:05, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
די מדהים לגלות איך האיש החזק במדינה, זה שרודף את יריביו בכל דרך אפשרית, הצליח להטמיע את הנרטיב שהוא אדם נרדף, על ידי המשטרה, הפרקליטות, היועמ"ש וכעת גם חברי הכנסת. האמת מתה, נותר רק הנרטיב. אן שרלי, האם ידוע לך שכאשר אדם חשוד בשוחד, כל המשרות בשירות המדינה, ממשרת מחלק תה ועד משרת שר, חסומות בפניו, למרות שאין חוק האומר זאת? החיים אינם רק חוק, יש גם נורמה, ונתניהו עצמו תמך בנורמה שראש ממשלה חשוד בשוחד צריך להתפטר, כאשר נורמה זו הופנתה כלפי אולמרט. הצעד שמבקש להפוך נורמה זו לחוק ממש אינו פרסונלי - כבר חווינו יותר מדי אנשי ציבור מושחתים, והגיע הזמן לעצור זאת. דוד שי - שיחה 06:12, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
דגש חזק, נראה לי שאתה מבלבל בין שני דברים שונים. כרגע ו״ר הכנסת היוצאת חוסם כל פעילות של הכנסת. בלי קשר לחקיקת חוקים. מטרת החקיקה היא אולי לאלץ את ראש הממשלה (שגם הוא ראש ממשלת מעבר, ובמקרה שלו: כבר יותר משנה) לא להיותר ראש ממשלה (מתי? יש גרסאות שונות לפי הגרסאות השונות של החוק. לפי הגרסה שבה תמך נתניהו בקריאה טרומית: מיד). Tzafrir - שיחה 09:52, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אני בגדול נגד כל הפגנה שעלולה לגרום למוות. במקרה הספציפי הזה לצאת להפגין בקבוצות גדולות כך כך זהו דבר שגובל בסכנת הדבקות ובשפיכת דם. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 02:15, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אנשים שנוסעים במכוניותיהם מבודדים. אם כבר, שוטרים שאילצו אותם לצאת מהמכוניות הם שהעלו את הסיכון להעברת מחלה. Tzafrir - שיחה 09:52, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
זה לא מעניין אם ביבי תמך בעבר בחוק מהאינטרסים שלו, וזה לא מעניין שהחוק הוא פרסונלי. לגופו של חוק, החוק הוא אנטי דמוקרטי בעליל, שאסור לתת לו יד. החוק בעצם אומר שאדם אחד שלא נבחר בידי שום ציבור, אלא על ידי וועדת איתור של קבוצת אנשים מקורבת, הוא לבדו יכול להפיל שלטון בישראל ללא שום ביקורת. שהרי רק בידיו של היועמ"ש להגיש כתב אישום כנגד ראש ממשלה, לא משנה מהם הדעות המשפטיות הנגדיות. ובעצם, ציבור גדול יכול לבחור בהמוניו בממשלה יציבה וחזקה, ואדם אחד בלבד יכול להפיל אותה כראות עיניו, אפילו ללא ביקורת שיפוטית. היעלה על הדעת חוק הזוי כזה במדינה דמוקרטית?! בר-כח - שיחה 05:56, 22 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
התהליך הזה הוא תהליך ממושך, כמו שראינו בעצמנו, אבל מכיוון שראש הממשלה הוא חבר כסת, יש בו שלב שבו הכנסת יכולה להחליט שהיא מעניקה חסינות לחבר ראש הממשלה. לכן בהחלט יש כאן ביקורת של ראשות אחרת.
ולחברי מהשמאל שמרגישים שבר כח מדבר שטויות, אני מציע להיזכר בהיסטוריה הקרובה של ברזיל ולהליך שעבר על לולה דה סילבה ועל דילמה רוסף ושמילא חלק חשוב בעלייתו לאחר מכן של ז'איר בולסונארו. ההאשמות מהשמאל הברזילאי הן בדיוק ההשאמות האלו. המקרה הברזילאי ממחיש את הבעיה בהסתמכות על המערכת הפוליטית לעשיית הצדק: עלתה הצבעת הדחה לרוסף(?), ובסופו של דבר היא עברה עם רוב מקרי בפרלמנט (נכון? מישהו רוצה להרחיב?)
אבל גם אז, אם יש רוב בכנסת נגד ראש הממשלה, הוא בכל מקרה בבעיה. בלי קשר למשפט. Tzafrir - שיחה 09:57, 22 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אהבתי את הדרמטיזציה בדבריו של בר-כח, שממחישה עד כמה נתניהו ותומכיו הצליחו לעוור חלק מהעם. היועמ"ש נבחר על ידי ועדת איתור, ניקיון כפיו נבחן על ידי ועדה נוספת ומינויו מאושר על ידי הממשלה. זה ממש לא "ועדת איתור של קבוצת אנשים מקורבת". האמנם "הוא לבדו יכול להפיל שלטון בישראל ללא שום ביקורת"? הוא פשוט קם בבוקר במצב רוח רע ומדיח את הממשלה? ממש לא. קודם לכך יש חקירת משטרה יסודית, שעליה חלות מגבלות רבות, ממצאי החקירה מועברים לפרקליטות וזו דנה בהם בכובד ראש, ורק לאחר תהליכים אלה מגיעה ההחלטה אל היועמ"ש. גם לאחר החלטתו הכנסת (נבחרי העם) יכולה לבלום את המהלך המשפטי. ובאשר למשפט "אפילו ללא ביקורת שיפוטית" - שערי בג"ץ פתוחים לכל, גם לראש ממשלה שסבור שנגרם לו עוול. דוד שי - שיחה 06:50, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
נו באמת. בג"ץ לא ימנע מיועמ"ש להגיש כתב אישום. עם כל הכבוד לחקירות משטרה ומסקנות פרקליטות, כבר ראינו פעמים רבות כיצד פוליטיקאים זוכו מכתבי אישום שעברו כמובן את כל התהליך הזה. נרו יאירשיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 15:29, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
וכך צריך להיות, הרי אם כל כתבי האישום היו מסתיימים בהרשעה, זה היה הופך את בתי המשפט לחותמת גומי. לעתים יש חילוקי דעות משפטיים, היועץ סבור כך ובית המשפט סבור אחרת. לעתים יש חילוקי דעות גם בין השופטים היושבים באותו הרכב. אבל כשרוצים לתקוף את מערכת המשפט, תוקפים אותה גם בגלל הזיכויים וגם בגלל ההרשעות... בברכה. ליש - שיחה 16:06, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
לא הבנת. אכן דרכו של עולם היא שלעתים נאשם מורשע ולעתים מזוכה, וכאשר מדובר בכמות סבירה של זיכויים זה גם לא מטיל פגם בשיקול דעתה של הפרקליטות. כאשר כמות הזיכויים של פוליטיקאים גדולה במיוחד ראוי שהפרקליטות תציב לעצמה סטנדרטים גבוהים יותר, אבל גם זה לא העניין. העיקר הוא שיש כוח רב מדי כאשר נותנים לפרקליטות אפשרות להחליף את השלטון בדרך הזו. גם המחוקק חשב כך, ולכן קבע בפירוש שראש הממשלה ימשיך בתפקידו גם כאשר מתנהל נגדו משפט, כל עוד אין פסק דין חלוט בערכאה אחרונה. נרו יאירשיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 17:28, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
דוד שי, במשטרה אתה תולה את יהבך שיאזנו את סמכויות היועמ"ש?! רק אזכיר שכל חקירת המשטרה מתנהלת עפ"י אישוריו של היועמ"ש. הוא מחליט על קצב החקירה, הוא קובע את הלו"ז של כל חקירה וחקירה, והוא מחליט מה לעשות עם מסקנות החקירה. כך שלא ברור למה בכלל הזכרת אותם. הפרקליטות תאזן את היועמ"ש?! הרי הפרקליטות כפופה ליועמ"ש. ההחלטה אם להגיש כתב אישום לראש הממשלה לא תלויה בפרקליטות, ולמעשה, היועמ"ש, כבוס הרשמי של פרקליט המדינה, יכול להחליט שהוא לא משתף את הפרקליט בחקירת ראש הממשלה, אלא הוא מציב את האנשים שלו בלבד לטיפול בתיק.
בחירת היועמ"ש לתפקידו נעשה ללא רבב?! ללא תקלות?! ללא קומבינות?! והרי המקרה האקטואלי שבו אנו נמצאים מוכיח אחרת. הוועדה שבדקה את יושרו של מנדלבליט מודה שלא נחשפה להקלטות מפרשת הרפז. אותן הקלטות שמחתימות את יושרו של מנדלבליט, שעליהן מנדלבליט עצמו משום מה החליט להגיש צווי איסור פירסום מוחלטים - עוד סממן שפוגע ביושרו. יותר מזה, סגירת התיק מחוסר אשמה (ולא מחוסר ראיות), הייתה תהליך מובהק של קומבינה שנעשה עם המועמד של מנדלבליט לתפקיד פרקליט המדינה שלמה למברגר. לטעון שהכל נקי בתהליך ולא יכולות להיות תקלות או קומבינות, זאת או תמימות או היתממות.
החוק המדובר הוא אסון דמוקרטי, לא פחות. גם ככה סמכויות היועמ"ש הן לא פרופורציונליות, ונבחרי הציבור חייבים להגביל אותן במהרה. לתת לו גם את הכוח בחוק להפיל שלטון בישראל?! זה כבר גבול שאסור לעבור. בר-כח - שיחה 17:41, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אם מישהו עשה קומבינה במינויו של מנדלבליט, הרי זה האיש שדחף יותר מכל למינויו - בנימין נתניהו.
ואם אתה סבור שכל מערכת אכיפת החוק הושחתה, כדאי שתזכור מי היה ראש הממשלה בתקופת השחתתה - בנימין נתניהו. דוד שי - שיחה 18:04, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
למרות שהזכרתי את מנדלבליט, זאת הייתה רק דוגמה לשחיתות אפשרית במינוי היועמ"ש. דבריי הם כלליים, ולא מדברים על מקרה ספציפי. אסור שלאדם אחד או אפילו גוף או ארגון שאינם נבחרי ציבור, אלא נבחרו ע"י וועדות מקצועיות, שיהיה להם כוח להפיל ממשלה בישראל שנבחרה ע"י העם. החוק הנזכר גורם בדיוק לדבר הזה. והכל בחסות "רק לא ביבי". כי לא בכדי החוק הקיים מאפשר לראש ממשלה לכהן עד פסק דין חלוט. כי החוק חושש בדיוק לדבר שאותו הזכרתי. החוק הקיים ענייני ואובייקטיבי. החוק שאותו ליברמן וכחול-לבן מעוניינים להעביר הוא כל כולו "רק לא ביבי", ולא מנסה להתייחס אפילו לחשש אותו הזכרתי. בר-כח - שיחה 18:17, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
ארגון אחד?
  • משטרה
  • פרקליטות
  • היועץ המשפטי לממשלה
  • הכנסת (אפשרות לבקשת חסינות)
  • בג״צ (במקרה של החלטה מאוד לא סבירה של כל אחד מהללו)
Tzafrir - שיחה 18:37, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
הסברתי למעלה מדוע זו החלטה של אדם אחד בלבד. המשטרה לא יכולה לעכב הגשת כתב אישום. היא פועלת עפ"י הלו"ז שהיועמ"ש קובע, ומסקנותיה מתפרשות ע"י היועמ"ש וצוותו לאחר סיום החקירה, מבלי חיוב להתייחס להמלצות המשטרה. לאחר סיום חקירת המשטרה, היועמ"ש עצמו קובע מיהו הצוות המשפטי שישב על התיק, תוך יכולת בלעדית לדחוק אנשים המתנגדים לדעתו המשפטית. כל התהליך יכול להסתיים בחודשים ספורים, תלוי ברצונו של היועמ"ש עצמו. הסיכוי שבג"ץ יתערב בהחלטה כזו כאשר החוק מפורש, מבלי שבחן בעצמו את התיק, הוא אפסי. ערכאת החסינות בכנסת, היא הערכאה היחידה שיכולה להציל את הממשלה מידיו של היועמ"ש. לאחר שראינו את פסטיבל החסינות של ביבי לפני כחודשיים, לא יודע עד כמה באמת אפשר להתייחס להחלטותיהם בענייניות. בר-כח - שיחה 18:59, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
ראשית יש נורמות ציבוריות, נתניהו סתר נורמה שהוא תמך בחר בה בעבר. מציין שכחול לבן הציעה חוק דומה(שמופיע במצע) באפריל ואולי בספטמבר. הפעם יש רוב ולכן הליכוד חושש ומהדהד טענות. לגבי היועמש, הוא יודע שזיכוי או כשלון יפגע בו ציבורית ומקצועית. חלק מהם גם שואפים להיות שופטים . מטרת ועדת האיתור היא צמצום השפעה פוליטית ישירה ובחירה לפי מקצועיות. הממשלה אחכ מאשרת. הרכב הועדה מגוון וכולל גם נציגות פוליטית [ראו ערך היועץ המשפטי לממשלה]. ליועמש יש השפעה רבה על ההליך המשפטי אבל בסוף הוא מבוצע בצוות ויש המון גורמים נוספים (פרקליט המדינה למשל). הם לא מריונטות. הוא מחליט בסוף אבל לרוב עם הצוות (ותאורטית הממשלה והכנסת יכולה לשנות את הנוהל ולהפוך אותו למחיב) . ונושא החסינות, אינו מתיחס לעבירות חמורות (כך , נתניהו ידע זאת ועדין ביקש בשביל למרוח) ותלוי בחכים. יש גם חסינות מהותית(למשל כשנתניהו חשף מסמך סודי ) שאינה דורשת הצבעה. אני חושב שיש עוד פרמטרים: רהמ ישלב ניהול מדינה ומשפט . זה שדה לא חרוש. נוסיף על כך ערעור האמון במוסדות השלטון , ניצול השלטון ללחץ על התביעה\השפעה על ההליך המשפטי(הניסיון לחוקק את חוק ההמלצות) . ראינו איך הגיבו חלק מהאנשים על הפרסום על סגירת ביתי המשפט בתחילה. ובאופן כללי: למי יש אינטרס שזה יהיה ככה ומי קמפיינר טוב. מי אוהבים ומעריכים ולכן מאמינים לו? מי החמיא לגוף חוקר עד שהוא עשה משהו שהוא לא אוהב? למה מכלילים מערכות במקום להבין שלא כולם רעים או טובים ושתמיד יש מה לתקן ולשמר? לנאשמים\ חשודים יש כמה אסטרטגיות: עניניות, שתיקה והתבכינות על רדיפה. מה בחר נאשם מפורסם? אלה הסיכונים, על חלקם נבחרי הציבור חשבו?
בכל מקרה, לדעתי , פתרון הביניים הוא יציאה לניבצרות וניהול משפט בזק. אם יזוכה, יחזור (במקרה של נתניהו, חזק יותר). לא מריחה. החוק דיבר על נתינת המנדט לחכ נאשם החל מהכנסת הבאה. אולי יהיו כמה כאלה והבוחר ידע . לא מדברים על קטיעת קדנציה (מה שהמחוקק מנע) אלא איסור על פתיחת קדנציה וממשלה חדשה. במשטר הישראלי, ממני חכ מסוים המקבל את דעת הרוב. הנורמה הפוליטית הוא יור מפלגה אבל לא חייב לפי חוק. ודעת הבוחר ביחס לנתניהו, אני חושב שרוב הבוחרים או אדישים או מתנגדים לנתניהו 2a00:a040:196:e146:4971:cb40:289e:3706 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

המלצות קריאה לתקופת הבידוד-סגר-עוצר

יש למישהו המלצות לספרים מרגיעים לקריאה נינוחה ומעוררת מחשבה בבידוד, מלבד "בכלות העשב" ו"הדבר"? ביקורת - שיחה 02:11, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

ואם נמליץ, איך תשיג את הספר? ראוי להמליץ רק על ספרים שאפשר להשיג בסופרמרקט, בקופת חולים או בבית המרקחת. אענה לאתגר. בביקורי האחרון בקופת חולים מצאתי שם את הספרון "מקום קטן" מאת הסופרת בת עמנו ג'מייקה קינקייד, שהוא קינה נזעמת על גורלה של אנטיגואה תחת השלטון הקולוניאלי האנגלי ותחת השלטון המושחת שצמח בה לאחר שזכתה בעצמאות. הקריאה בו מעוררת מחשבה, אבל הדבר האחרון שאפשר לומר עליה הוא שהיא נינוחה. דוד שי - שיחה 05:32, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אפשר לרכוש ספרים אונליין. ממליץ על "המטופלת השקטה". רדיומן - שיחה 08:20, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
המעבר, תוכל להתנחם שישנם תרחישים יותר גרועים... חסר תקנה :-)שיחה • כ"ד באדר ה'תש"ף • 09:30, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אם זה אז גם העמדה של סטיבן קינג, אבל אני לא אוהב את הז'אנר. ביקורת - שיחה 13:28, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
ספר יום הדין מומלץ למדי. (שימנשמע?) מה, אין? 09:45, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
גם אני אהבתי את "מקום קטן", אם כי יש להעיר שהוא ככה"נ לא מקור מהימן להיסטוריה של אנטיגואה . מסקרנות בדקתי קצת כמה מהטענות היותר קשות שלה על התקופה הקולוניאלית, ונראה שלא כולן מבוססות. דב ט. - שיחה 14:06, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אני ממליץ להמנע מספרים שעוסקים במגפות ולהתמקד בספרים אפוקליפטיים שמציבים את הקורונה בפרופורציות הנכונות, כמו למשל, הדרך או פטיש השטן. ככה אפשר לזכור שיש גם דברים גרועים ממגפה עולמית. בברכה, Easy n - שיחה 18:04, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
ביקורת, "הדבר" הוא לא ממש ספר מרגיע ונינוח, עד כמה שזכור לי. אך אם אתה לו שמעני, קח לך ספר מותח, אבל כתוב היטב כמו "שלוש" של דרור משעני, או "צבע החלב" המעולה של נל לישון, "יהודים ומילים" של עמוס עוז ובתו פניה עוז-זלצברבר - לא קליל, אבל חכם, מאוד קריא ומאיר עיניים. ואחרי שתסיים את אלו, אני מקווה שתסתיים המגיפה, אי"ה. אשר לזמינות, ניתן להזמין את הספרים באפליקציה: "עברית" ולקרוא דיגיטלית. זמינות מיידית וחצי או אפילו שליש מחיר מספר מודפס. תיהנה! Tmima5 - שיחה 00:23, 21 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אכן, אלה שלושה ספרים מצוינים! רדיומן - שיחה 08:12, 21 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
איך קוראים ספר ב"עברית"? יש להוריד את האפליקציה חינם לטלפון חכם או טאבלט. לבחור מרשימת הספרים ספר שמסקרן. ניתן לקרוא פרק ראשון מהספר, וזה יתרון חשוב לגבי סוג הכתיבה והכיוון, ואז להזמין, והספר יורד מיידית למכשיר. אתה יושב באוטובוס, בהמתנה לרופא, או בבידוד... מוציא את הטלפון וקורא להנאתך את הספר, לאחר כמה ניסיונות כושלים של ניסוי וטעייה... לגבי המחיר, "צבע החלב" למשל עולה 29.- ש"ח, לעומת 89 מחירו הקטלוגי. יש גם ספרים חינם, ויש אפשרות לשאול ספרים, אבל אני לא בקיאה בשיטה הזו. Tmima5 - שיחה 09:57, 21 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אני לא משתמש ב"עברית" אבל הספרייה אצלנו מאפשרת לשאול כותרים דיגיטליים דרך "הספרייה הדיגיטלית הישראלית" ולקרוא אותם דרך הדפדפן או ב-OverDrive על הטאבלט או בטלפון. אני לא זוכר שאחד מהספרים הללו מופיע שם, אבל ניתן לבקש, ואולי ירכשו. ביקורת - שיחה 20:37, 21 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
לי הוצף דווקא "על העיוורון". מאוד מרגיע, כמובן... נתנאלשיחה 22:38, 24 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

Open-Access JSTOR Materials Accessible to the Public

למה להפנות למתווך מבולבל? הנה ההודעה באתר JSTOR, שלפיה השינוי העיקרי מבחינת הציבור שאינו מנוי הוא גישה חופשית ל-26 כתבי עת העוסקים בבריאות הציבור. דוד שי - שיחה 06:00, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
תודה רבה דוד שי. צחי לרנר - שיחה 13:22, 20 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
זה מעולה במיוחד לאור המצב הנוכחי. ממליץ לערוך את הכותרת בהתאם. יש מקום במיוחד עכשיו לעשות "מתקפות" על ערכי בריאות הציבור. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 17:17, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

הומור שחור בימים של מגפה ודמדומי הדמוקרטיה

דוגמאות נוספות יתקבלו בברכה, כי אם לא נצחק לא נותר לנו אלא לבכות. דוד שי - שיחה 10:05, 21 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

ולפני שאתם מתנפלים עלי בשאלה "מה פתאום דמדומי הדמוקרטיה?", זה לא אני, זה גרשום גורנברג בוושינגטון פוסט, אלון בן-דוד במעריב, יובל נח הררי בידיעות אחרונות ומשה גורלי בכלכליסט. דוד שי - שיחה 10:26, 21 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אלון בן-דוד טען בהתחלה שמדובר בשפעת שביבי מנצל לצרכיו ללא שום הצדקה ושעוד חודשיים ישכחו ממנה. הבנה גדולה ברפואה אין לו, יהירות ובורות מסוכנת יש ויש. דב ט. - שיחה 11:52, 22 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

אני מבקש ערך על תחזיות על סוף הדמוקרטיה (ישראל), כדי שנוכל לצחוק גם בעתיד. עוזי ו. - שיחה 15:07, 22 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

בוודאי תשמח לשמוע שלדעת דוד פטר מפורום קהלת "לא דובים ולא הפיכה. זו דמוקרטיה במיטבה". דוד שי - שיחה 18:31, 22 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

כואב לי הלב על הקיטוב הנורא שיש היום בחברה הישראלית. בשנים האחרונות אני שומע משני הצדדים אווירה של "הלכה המדינה". בין הרודן בנימין ארדואן לדיקטטורה השיפוטית, אנשים מאבדים אמון במה שמחזיק אותנו יחד כחברה. ולא, אני לא חושב שזה מבוסס. אני לא חושב שמערכת משפט עצמאית שמבקרת את הרשויות האחרות הופכת את המדינה לדיקטטורה שיפוטית, אפילו אם הם לפעמים חורגים מסמכות או פועלים מתוך אג'נדה. ולא, אני לא חושב שמאבק פוליטי מלוכלך שמעכב בשבוע את תחילת פעילותה של הכנסת הופך את המדינה לדיקטטורה, אפילו אם הוא נעשה מתוך נסיון להיאחז בקרנות המזבח לאחר תבוסה פוליטית. ברוך השם אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, אפילו אם יש בעולם דמוקרטיות מוצלחות יותר. ויש אצלנו מאבקים פוליטיים, ויש מאבקים על דמותה של המדינה, ולא תמיד הכל נעשה בצורה הכי טובה. אבל לא צריך להגזים, כי בסוף אנחנו נצטרך להמשיך לחיות כאן ביחד. וזה אפילו די נחמד, בכל זאת חיכינו לזה איזה אלפיים שנה. משה פרידמן - שיחה 11:36, 25 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

השר יריב לוין ואחרים רצו להגביל בתקנות שעת חירום את פעילות הכנסת

ראו כאן: [6]. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 10:29, 21 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

מוזר שהממשלה הזו, שבכל שני וחמישי מהללת את עצמה על היותנו "סטארט-אפ ניישן", לא מציעה לקיים חלק מפעילות הכנסת בוועידת וידאו, עם כלי כמו Zoom. דוד שי - שיחה 10:42, 21 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
זו הנקודה? כמה משרי הממשלה רצו לשתק את פעילות הפרלמנט על ידי התקנת תקנות שעת חירום. דיקטטורה בדרך. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 11:01, 21 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
רק שלא תפרוץ שריפה בכנסת. אסף השני - שיחה 14:02, 21 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אכן די מוזר שלא עורכים הצבעות באופן מקוון, אבל כנראה הדבר קשור לעובדה שהחוק מגדיר את האופן בו יש לערוך הצבעות, וכדי לשנות את החוק יש לערוך הצבעה על פי החוקים הקיימים כרגע, והדבר לא ממש אפשרי. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ו באדר ה'תש"ף • 09:12, 22 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
מדוע לא ממש אפשרי? יתכנסו מחר ויחוקקו, ולאחר מכן ימשיכו בפעילות כל אחד מביתו. דוד שי - שיחה 14:37, 22 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
לא יודע, עד היום אמרו שבממשלת מעבר יש לצמצם את פעילות הכנסת. נרו יאירשיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 17:32, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אתה טועה. זו ממשלת מעבר, ולכן יש לצמצם את פעילותה. הכנסת היא כנסת נבחרת, ראוי שתפעל במלוא כוחה. דוד שי - שיחה 18:08, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
זה לא אני. היועמ"שים אמרו שיש לצמצם למינימום את הפעילות בכנסת כאשר הממשלה הופכת לממשלת מעבר. נרו יאירשיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 18:14, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אבל הכנסת היא עכשיו כנסת נבחרת חדשה ולא הכנסת שהתפזרה כשלא הצליחה להקים ממשלה. Tzafrir - שיחה 18:34, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
גם הקודמות היו נבחרות וחלקן גם חדשות, וגם הנוכחית לא מצליחה להקים ממשלה. במשך שנה ורבע לא בער לאף אחד להקים ועדות או להפעיל אותן במלוא הקיטור. נרו יאירשיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 19:47, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
הייתה סיבה פוליטית לכך: היה רוב בכנסת שהתנגד להקמת ועדת כנסת כדי להימנע מדיון בחסינות ראש הממשלה. המצב הזה השתנה פתאום אחרי בעקבות שינוי דעתו של ליברמן. זה קרה כבר לאחר פיזור הכנסת העשרים ושתיים. אבל אותו הרוב בערך קיים גם בכנסת העשרים ושלוש, והיא לא מפוזרת. מעבר לכך ועדה מסדרת קמה הן בכנסת העשרים ואחת (בראשות הליכוד) והן בכנסת העשרים ושתיים) (בראשות כחול לבן). כאן ניסו אדלשטיין ושות’ למנוע גם את הקמתה של זו. Tzafrir - שיחה 20:54, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
נו, אז למה נלחמו אז בעמדתו המסוכנת של ליברמן, כולל הפגנות עם דגלים שחורים? אז אנשים פחות חששו לצאת מהבית. עצם קיומה של ועדה מסדרת אינו בשורה גדולה, השאלה מה היא מסדרת הלאה. נרו יאירשיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 21:03, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
יש הפגנות שבועיות בנושא כבר במשך שלוש שנים ויותר (עמדתו של נתניהו. ליברמן היה סתם עוד מישהו בצד). Tzafrir - שיחה 21:31, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
זה ממש העניין. הבעיה האמיתית של המפגינים היא לא פעילות הכנסת בתקופה זו או אחרת וגם לא תקנות חירום בעת מגפה, הבעיה שלהם היא נתניהו. נרו יאירשיחה • כ"ח באדר ה'תש"ף • 11:40, 24 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
כוחה של ממשלת מעבר מוגבל בגלל בחירות (ניצול לפופוליזם), הכנסת מפוזרת\פועלת חלקית \לא פועלת , הממשלה לא קיבלה את תמיכת הכנסת וכו. אנחנו נמצאים במשבר בריאותי. כתוצאה מכך , הממשלה משתמשת בצוים לשעת חירום ועושה המון צעדים. יש שיטענו שיטענו שסמכויויה כמעט מלאות בפועל. לכן, פיקוח של הכנסת חיוני יותר מקודם. אפשר הוסיף שהפעם נמנעה הקמת הוועדה המסדרת (תאורטית , זה יכל להגרר עד סוף המנדט של גנץ כי ביבי חושש מחקיקה ) וכדבריו של היועמש ינון: הפכנו לדמוקטיה נכה לזמן מסוים. בכנסת ה21 פעלו: ועדת הכספים הזמנית ,ועדת החוץ והביטחון הזמנית. לא היו הפגנות . לקראת שנת הלימודים, הוקמה ועדת החינוך, התרבות והספורט הזמנית . בכנסת ה22, ליברמן (והבלוק שגם התנגד לועדת קורונה למשל) מנע הפעלה שלהם לתקופה. וכן, גם היחס לנתניהו משפיע על חלק.--2A00:A040:196:E146:D41E:EFA6:653E:606C 14:15, 26 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

יפן והקורונה

מפליאה אותי התופעה של התמודדות יפן עם הקורונה. מדינה של 128 מיליון נפש שהייתה אחד המקומות הראשונים מחוץ לסין שנדבקו בו אנשים בנגיף, עברה רק אתמול את ה-1,000 נדבקים. ראש הממשלה ביקש לפני שלושה שבועות לסגור את בתי הספר עד 3 באפריל וכנראה שיפתחו מחדש בתאריך זה. זוהי מצלמת רחוב שמשדרת רחוב בשיבויה בטוקיו. כנראה בדרך כלל הרחוב הומה הרבה יותר, אבל גם עכשיו ניתן לראות תנועת אנשים רגילה (חלקם עם מסיכות) וכנראה גם החנויות פתוחות. היפנים גם מתעקשים על קיום אולימפיאדת טוקיו במועד שנקבע ולא שועים, בינתיים, לבקשות מרחבי העולם לדחייה או ביטול. למישהו יש הסבר איך בעולם המערבי המגיפה מתפשטת כאש בשדה קוצים בזמן שביפן היא נראית כשפעת עונתית?אודי - שיחה 11:15, 21 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
מאמר בנושא.אודי - שיחה 11:21, 21 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

בהחלט מפליא, בעיקר בהתחשב בכך שבניגוד לקוריאה, הם לא בדקו הרבה. או שהצליחו בכל זאת איכשהו לאתר את המוקדים מוקדם, או שזה יתפוצץ בשבועות הקרובים. סיפור הקורונה הוא דינמי ביותר, לפני פחות מחודש זו נראתה כמו הבעיה של הסינים ובארה"ב למשל היו רק עשרות מקרים. דב ט. - שיחה 11:44, 22 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
היום היפנים מדווחים כי ביצעו 1,265 בדיקות ומצאו 37 חיוביים (2.9%). בישראל נראה לי שהפרסום היומי על מספר הנדבקים אינו עקבי כי השונות רבה מדי. אבל אם ניקח את ארבעה הימים האחרונים שבהם דווח על קצת מעל ל-500 נדבקים חדשים, נקבל ממוצע של 125 ליום. אם נעריך שבוצעו בממוצע בימים אלו כ-2,000 בדיקות ביום נקבל 6.25% תוצאות חיוביות מהבדיקות. בהנחה שבחירת הנבדקים בשתי המדינות די דומה, כנראה מצב התחלואה ביפן באמת טוב יותר מבישראל.אודי - שיחה 18:09, 22 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
בישראל מספר הבדיקות הרפואיות לא מגיע למספר הנדרש. חולים סורבו לקבל בדיקות כי לא היו מספיק בדיקות ולא הייתה יכולת לטפל בכל הבדיקות. דרום קוריאה זו מדינה שבה פורסם סרטון איך שני טורי מכוניות שעומדות בפקק זזים במופתיות הצידה כשמגיע אמבולנס במנהרה עם שוליים מינימליים. ובישראל יש לנו את הרב קנייבסקי, הרב מאזוז וצחי הנגבי ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 17:25, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
מהו "המספר הנדרש"? מנכ"ל משרד הבריאות אמר שבכל רגע נתון 200 אלף איש רוצים בדיקה, ואפשר להבין אותם עם כל הלחץ (והרצון לצאת מהבידוד, למרות שאדם יכול גם לצאת נקי ולמחרת חולה). ככל שהבנתי יש אצלנו באופן יחסי יותר בדיקות מדרום קוריאה, ומסוף דבריך משמע שהפוליטיקה עומדת ברקע של שאר דבריך. נרו יאירשיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 17:30, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
המספר הנדרש בישראל הוא שמונה וחצי מיליון בדיקות מדי יום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:40, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
התכוונת מעל תשעה מיליון. אבל למה להסתפק בבדיקה אחת ליום? אדם יכול להידבק מיד לאחר הבדיקה. צריך להצמיד בודק לכל אזרח. נרו יאירשיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 18:02, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
הבעיה היא בדיקות. חפשו בגוגל חולה 269 ואת שמו של הנפטר. אנשים צריכים להילחם בשביל שיעשו להם בדיקה. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 21:46, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

הבעיה אינה בדיקות. הגורם שנמצא במחסור אמיתי הוא הצוותים הרפואיים. אם במקום 1,300 נדבקים נאתר עכשיו 5,000 נדבקים, מי יטפל בהם? כל זמן שהאוכלוסיה מבודדת את עצמה במשפחות גרעיניות, גם אם חלקה נדבקה ולא מודעת לכך, זה עדיף מבחינת המערכת על שחיקת הצוותים הרפואיים שנכונה להם עוד תקופה קשה וארוכה של מאבק בנגיף.אודי - שיחה 21:44, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

כפי שהסברתי למעלה, הבעיה כרגע היא גם בדיקות, חוסר בציוד מגן ואי הטלת סגר. כי הצוותים הרפואים נדבקים בעצמם ופוחתים. אתה לא יכול לאתר 5000 נדבקים כי אין לך מספיק אנשים שיטפלו בתחקיר אפידימיולוגי. בשלב הזה אנחנו רואים תוצאות של מה שהיה לפני שבועיים. עכשיו בזה הרגע חייבים סגר ולא החלטות פופוליסטיות ש"הציבור ימרוד בגללן". הביביסטים ימשיכו להריע, ה"רק לא ביבי" ימשיכו למחות, לפחות חסרי האחריות ישארו בבית או יחטפו קנס של 5000 שקל ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 21:49, 23 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
היפנים רגילים לציית להנחיות כנראה Nirvadel - שיחה 19:59, 24 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אודי, טרם קראתי את המאמר שקישרת אליו, תוכל לתמצת אותו?
במקום אחר קראתי הסבר, שלפיו חלק מהעניין הוא נורמות תרבותיות ביפן. רבים נוהגים ללכת עם מסיכות, בלי קשר לקורונה (מטעמי אלרגיות וסיבות אחרות), ורבים מכינים אותן בעצמם. הם מקפידים על מרחב אישי, לא לוחצים ידיים, לא מדברים בטלפון בתחבורה הציבורית. מבחינת אכילה בחוץ, מקפידים מאד על הניקיון וממעיטים יחסית לאכול עם הידיים (אוכל רחוב מערבי טיפוסי אוכלים עם הידיים - כריכים, פיצות וכדומה, זה קיים כמובן ביפן אבל פחות). לכן הצליחו להאט את התפשטות המחלה באמצעים יחסית נקודתיים ומתונים, איתור מוקדי מחלה ומגבלות מסוימות, וולנטריות בחלקן, על התכנסויות גדולות וכמה סוגי עסקים שזוהו כבעייתיים. רחוק מאד מסגר כולל. יש לסייג את כל זה במספר הבדיקות הנמוך שבוצע עד כה. דב ט. - שיחה 09:14, 25 במרץ 2020 (IST)[תגובה]
אלו חלק מהסיבות שמוזכרות במאמר. בגדול, נאמר שלא ברור עם יפן הצליחה להתחמק מהפגז ששמו קורונה בעזרת מזל וצעדים נחרצים לבידוד מקבצים של הדבקה, או שמדובר בבדיקות מעטות מדי וההתפרצות בוא תבוא. נקודה שלא עלתה במאמר ושהוזכרה בחדשות בהקשר של דחיית האולימפיאדה, היא קונספרטיבית במהותה וטוענת כי הבדיקות המועטות הן תוצאה של רצון הממשלה להוכיח שהכל בשליטה וכרגיל ולכן ניתן לקיים את המשחקים. טענה זו תעמוד עתה במבחן לאור דחיית המשחקים ונוכל לראות אם יעלו את מספר הבדיקות. נקודה מעניינת שמוזכרת במאמר היא מסקנה של צוות ממשלתי שפורסמה ב-9 במרץ שבדק ומצא כי 80% מהחולים שנמצאו לא הדביקו אנשים נוספים. מי שייכנס לערך האנגלי של התפרצות נגיף הקורונה ביפן (אנ') יוכל לראות את הדיאגרמות. הקישור החיצוני השני בתחתית המאמר מוביל לסטטיסטיקה היומית של היפנים שהיא מעניינת כשלעצמה. האם יש סטטיסטיקות דומות גם באתר משרד הבריאות הישראלי?אודי - שיחה 17:54, 26 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

הנתונים הרשמיים ביפן כרגע הם 47 מתים ו-1,400 חולים. בהשוואה למדינות אחרות, או שמערכת הרפואה שם גרועה במיוחד (והיא לא), או שיש להם הרבה יותר חולים ממה שהם חושבים. לפי זה ייתכן גם שיש להם גם מתים מקורונה שהם לא ידעו שהם חולים, ולכן לא נכנסו לסטטיסטיקה. נרו יאירשיחה • א' בניסן ה'תש"ף • 19:56, 26 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

בית ספר ויקיפדיה!

שלום לכולם! אני מזמין את כולכם, בעיקר התלמידים שבניינו, להצטרף לבית ספר ויקיפדיה, מיזם בו תלמידים שבית ספרם נסגר בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל, יכולים בכל שבוע לעבור שיעור אחר שיבוא לידי ביטוי בשיפור הויקיפדיה העברית. השבוע, לאחר שיעור מוזיקה מוצלח בו נכתבו 39 ערכים חדשים, מתחיל שיעור קולנוע, בו נתמקד בכתיבת ועריכת ערכים בנושא סרטים, סדרות ומה שביניהם. נתראה! GUNR7229 - שיחה 12:15, 22 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

תודה. זו נראית לו יוזמה מבורכת, נוסף על הערכים שאתה כותב. נראה לי שגם מגיע לך הרשאה של מנטר. אגסי - שיחה 23:26, 24 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

ויקימדיה ישראל מציעה לכם/ן להשתתף ביצירת תוכן בימים אלה

שלום לכולם,


אנו מקווים שאתם נמצאים בטוב, בימים אלו, יחד עם בני משפחותיכם מתוך המציאות החדשה אליה אנו מסתגלים, עלה בעמותת ויקימדיה ישראל הצורך לייצר פעילויות ותכנים המתאימים לנסיבות אלו. שמחנו לראות שרעיונות דומים קיבלנו גם מאחדים מכם.

אחד הכלים שמצאנו כמתאימים לכך מאד היא הפקת סדרת הרצאות וסדנאות וובינר. הכוונה היא להציע הרצאה מקוונת אחת לשבוע. משך כל הרצאה כ- 30-40 דקות. ההרצאה תשודר בשידור חי לקהל הרחב, דרך מערכת ZOOM לתוך עמוד הפייסבוק של העמותה. מדי שבוע ירצה דובר אחר בנושא נבחר שיקבע מראש.

וכאן הפנייה שלנו אליכם ואליכן, נשמח אם גם אתם, ויקיפדים ווקיפדית, תקחו בכך חלק ותעשירו את קשת התכנים והמרצים בסדרה, וזאת בנוסף לדוברות מקרב צוות העמותה (ולליב שכבר התנדבה לכך), וכדי שנייצר מגוון מעניין ועשיר בידע.

אז מה צריך כדי להצטרף?

אם יש לך רעיון/ הצעה להרצאה קצרה שעשויה לעניין קהל אנשים רחב, אשמח אם תכתבו לי במייל המקושר לשם המשתמש שלי. זה יכול להיות על כל נושא הקשור לוויקיפדיה, לידע חופשי, לפעילות שלנו, לזכויות יוצרים, ארכיונים, או כל נושא רלוונטי אחר, ומשם נמשיך בעשייה. בנוסף, אם תרצו להציע קונספט אחר, אשמח בהחלט לשמוע.

מה נדרש?

לפטופ, התחייבות למועד (יום לשעה) בה הוובינר יוקרן, וגם הכנה מוקדמת של המצגת וההרצאה, לכל המאוחר עד כ-4 ימים לפני ההרצאה. אני מודעת לכך שמדובר בהשקעת זמן ומאמץ, ותודתי נתונה לכם מראש, אבל אנחנו מאמינים שסדרה כזו תניב שלל תכנים טובים ומעניינים שיתרמו לקהל הרחב ויהיו שם עבורו בזמנים אלו ולתמיד.

--Gitit- WMIL - שיחה 12:21, 26 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

שיפור משמעותי בקצב ההדבקה

זה לא בטוח להסתמך בודאות על 7 נקודות נתונים, אבל נראה שעברנו מהתפשטות אקספוננציאלית להתפשטות לינארית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:10, 28 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]

אכן. יותר משמעותי זה ששוייץ ואיטליה שמקדימים אותנו עברו, ככל הנראה לגידול לינארי. עכשיו משרד הבריאות מתייחס לחולים קשה שעדיין גדל מעריכית. אבל גם זה צפוי להסתיים תוך מקסימום שבועיים. עדירל - שיחה 01:40, 29 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]
אין לי אמון במידע שמפרסם משרד הבריאות, לא מפני שאני סבור שהמידע שקרי, אלא משום שיש לי רושם שבכל הנוגע למגפה למשרד יש מידע חלקי, והנתונים של מספר החולים משקפים את הידע של משרד הבריאות, שמוגבל על ידי מספר הבדיקות, ולא את המציאות. מעבר לכך, גם לינארי של 750 חולים נוספים מדי יום אינו מציאה גדולה כל כך. דוד שי - שיחה 07:33, 29 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]
אבל מספר הבדיקות הולך וגדל מיום ליום, כך שאם קצב גדילת מספר החולים לא גדל, כנראה שהושגה שליטה מסוימת. מיכאל.צבאןשיחה • ד' בניסן ה'תש"ף • 09:53, 29 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]
דוד, בתקופה שמתחילת חודש מרץ (או לפחות השמיני בו) ועד ל 25 בו נתוני משרד הבריאות תיארו במדוייק מודל גידול מעריכי, (מלבד יום ה 19 במרץ שהיה חריג כלפי מעלה ותוקן למחרת היום). הסיכוי שמדובר על טעות או על תוצאה של מספר הבדיקות כמעט ולא קיים. להדגיש, זה לא אומר שאנחנו מאתרים את כל החולים, אבל זה כן אומר שאנחנו מאתרים אחוז קבוע שלהם, ושקצב ההדבקה פרופורציוני לכמות החולים. החל מה 26 במרץ ישנה התמתנות בקצב הגדילה באופן מובהק סטטיסטית, אבל מדובר על מעט מידי ימים בשביל לקבוע משהו. דווקא זה יכול להיות קשור לקצב הבדיקות, שייתכן ואינו גדל מספיק מהר ביחס לכמות הנדבקים. משה פרידמן - שיחה 12:32, 29 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]
"התמתנות בקצב הגדילה באופן מובהק סטטיסטית" - איך אתה בודק? עוזי ו. - שיחה 12:58, 29 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]
עוד לא למדתי איך להעלות לכאן גרפים ואין לי כוח להתעסק עם זה, אז אנסה להסביר במילים. אני מצייר על גרף את כמות החולים בכל יום מאז תחילת מרץ, ומשייך לכל יום שגיאה סטנדרטית של . לנתונים אני מתאים פונקציה מעריכית, ומבצע מבחן כי בריבוע. (משמיט את הנקודה של ה -19 בחודש). אם אני מבצע את ההתאמה עד ל 25 במרץ, אני מקביל . (עשיתי עוד כמה בדיקות, אבל זה העיקר). אם אני מנסה לצרף את ה-26 והלאה, (לא כולל הנתון של היום בבוקר, כי זה אמצע היום), אני מקבל . משה פרידמן - שיחה 13:20, 29 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]
ובשביל השעשוע ניסיתי להתאים פונקציה מהצורה: עבור ו עבור , ולהשאיר את כל הפרמטרים חופשיים. אני מקבל כאשר . יחידות הזמן הם ימים, ו A הוא מספר חולים. משה פרידמן - שיחה 13:31, 29 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]

אין לנו באמת מושג כמה אנשים נדבקו בנגיף. אבל יש לנו בעיה לוגית קשה. אם מספר הנדבקים המאומתים משקף את מספר הנדבקים האמיתיים, נגיד שמדובר על פי 4-5, אז הצעדים שהופעלו אחרי פורים עובדים מצויין. אם, לעומת זאת, מספר הנדבקים הרבה יותר גדול ועומד נגיד על 200,000, אז מספר החולים קשה הצפוי גם אם יסירו את כל המגבלות, מאפשר טיפול בכולם. הקיטון בקצב שיעור ההדבקות מעיד על כך שהנגיף מתקשה למצוא אנשים חדשים להדביק אותם, בין אם בגלל הצעדים שהופעלו אחרי פורים ובין אם בגלל שאנשים רבים (כבר) חסינים. עדירל - שיחה 15:39, 29 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]

כדי להגיע למצב שהירידה נובעת מכך שיש פחות את מי להדביק, צריך שאחוז הנדבקים יהיה משמעותי - הרבה יותר מ 200 אלף. עקרונית קל לבדוק את זה אם דוגמים כמאה אנשים אקראיים ברחוב. בסנריו שאתה מציע לפחות עשרה אחוזים צפויים להיות נשאים. אינני יודע האם מישהו עשה את הבדיקה. משה פרידמן - שיחה 16:02, 29 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]
אני צופה שהעקומה בחודש הקרוב תהיה סיגמואידית, זה הגיוני לאור ההגבלות החמורות. איפשהו בעשרת הימים הקרובים (בתקווה) הגרף יתחיל להתעקם כלפי מטה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:24, 29 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]

בית ספר ויקיפדיה ממשיך ובגדול!

שלום לכולם! השבוע הסתיים שיעור קולנוע שנעשה במסגרת בית ספר ויקיפדיה, בו נכתבו 12 ערכים חדשים חדשים! השבוע מתקיים שיעור גאוגרפיה, בו ניתן לכתוב ולערוך ערכים הקשורים לגאוגרפיה, ביניהם ערים, מחוזות, יחסי חוץ, נופים, מקומות, אישים, אירועים היסטוריים וכו'. כולכם מוזמנים להצטרף לשיעור ולקחת בו חלק פעיל! כמו כן, חשוב לי לעדכן שלאחר שיחה עם קרן ויקימדיה הוחלט לחלק פרסים למשתתפים הפעילים במיזם. נתראה בשיעור! GUNR7229 - שיחה 14:30, 29 במרץ 2020 (IDT)[תגובה]