דאעש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אל-קאעידה בעיראק)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המדינה האסלאמית
(דאעש)
דגל דאעש
דגל דאעש ובו השהאדה
Territorial control of the ISIS.svg

██ השטחים שבהם פועל או שולט דאעש

██ השטחים אותם תובע הארגון


שנות פעילות 2003 ואילך
אידאולוגיה הג'יהאד הסלפי
מנהיגים אבו מוסעב א-זרקאווי
אבו איוב אל-מסרי
אבו בכר אל-בגדאדי
מטה Flag of Iraq.svg עיראק
אזורי פעילות Flag of Iraq.svg עיראק
Flag of Syria.svg סוריה
חלק מ Flag of al-Qaeda in Iraq.svg אל-קאעידה עד 2014
מתנגדים Flag of Iraq.svg עיראק
Flag of Syria.svg סוריה
Flag of Iran.svg איראן
Hezbollah Flag.jpg חזבאללה
הצבא הסורי החופשי
קרבות מלחמת עיראק
מלחמת האזרחים בסוריה

דאעשערביתداعشראשי תיבות של الدولة الاسلامية في العراق والشام, תעתיק מדויק: אלדולה אלאסלאמיה פי אלעראק ואלשאם, "המדינה האסלאמית בעיראק ובשאם"' או: "המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט"‏; ראשי התיבות באנגליתISIS‏ או ISIL) הוא ארגון טרור אסלאמי סוני שפועל בסוריה ובעיראק, המגדיר עצמו כח'ליפות אסלאמית סונית.

הארגון הוקם ב-2003 כאיגוד של קבוצות אסלאמיות קיצוניות, ב-2004 נשבעו חברי הארגון אמונים לארגון אל-קאעידה המרכזי באפגניסטן, ונודעו כאל-קאעידה בעיראק. ב-2014, בעקבות חילוקי דעות בין ההנהגה המרכזית של אל-קאעידה למפקדים של הארגון בשטח, הם התנתקו מאל-קאעידה, והפכו לארגון עצמאי בשם דאעש. מנהיג הארגון הוא אבו בכר אל-בגדאדי. הארגון משתתף גם בלחימה בסוריה[1].

בסוף יוני 2014 הכריז הארגון על הקמת ח'ליפות אסלאמית עצמאית בשטחים שבשליטתו ושינה את שמו להמדינה האסלאמית, שינוי המלמד על השאיפות שגדלו ואינן מוגבלות יותר מבחינה גיאוגרפית. כמו כן הוכרז אל-בגדאדי כח'ליפה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הוקם על ידי אבו מוסעב א-זרקאווי ב-2003 בשם ג'מאעת א-תוחיד ואל-ג'יהאד, כשמטרתו להילחם בכוחות הקואליציה שחדרו לעיראק כדי להפיל את שלטונו של סדאם חוסיין.

ב-2004 נשבעו לוחמי הארגון אמונים לאל-קאעידה והפכו לשלוחה שלו בעיראק.

הארגון נודע לשמצה בעולם לאחר שפרסם ברשת האינטרנט סרטונים בהם הציג את אנשיו עורפים את ראשיהם של קורבנות שנחטפו על ידי הארגון. אחד המקרים המפורסמים הללו היה פרשת חטיפתו ורציחתו של איש העסקים האמריקאי-יהודי ניק ברג. לאחר שסגנו של אוסאמה בן לאדן, איימן א-זוואהירי, מתח ביקורת על אבו מוסעב א-זרקאווי, בטענה שפרסומים אלה גרמו לירידה בתמיכה בארגון בקרב המוסלמים, הופסקו הפרסומים. הכוחות המזוינים של ארצות הברית מצאו קלטות וידאו (שלא פורסמו באינטרנט) שבהן צילומים של כ-80 כריתות ראשים של אנשים שנחטפו ונרצחו בעיראק. איימן א-זוואהירי אף מתח ביקורת על הפגיעות הקשות באזרחים שביצע הארגון, אך ביקורת זו לא הביאה לשינוי במדיניותו של פגיעה באזרחים. בנוסף לפעילותו בעיראק, ביצע הארגון פיגועים גם במצרים, ירדן, לבנון ותימן.

מנהיג הארגון אבו מוסעב א-זרקאווי נהרג ב-8 ביוני 2006 בהפצצת חיל האוויר של ארצות הברית בעיראק, לאחר נסיונות התנקשות קודמים שנכשלו.‏[2]

אבו איוב אל-מסרי (אבו חמזה אל-מוהאג'ר), שהחליף את א-זרקאווי בראש הארגון, הודיע ב-24 באוקטובר 2008 כי הארגון יתמקד כעת בעיקר בתקיפות מחוץ לעיראק. בהודעה שפורסמה רמז אל-מסרי כי ארגונו אחראי לפיגוע הכושל בנמל התעופה הבינלאומי בגלאזגו שבבריטניה ביוני 2007.‏[3]

ב-18 באפריל 2010 חוסל אבו איוב אל-מסרי יחד עם בכיר נוסף, אבו עומר אל-בגדאדי, בפעילות אמריקאית-עיראקית. כשלושה שבועות לאחר מכן, ב-10 במאי 2010, ביצע הארגון שרשרת פיגועים נגד יעדים שיעיים ונגד כוחות הביטחון העיראקיים בערים שונות בעיראק, שבהם נרצחו מעל מאה בני אדם ונפצעו מעל שלוש מאות‏[4].

לאחר הריגתו של אבו איוב אל-מסרי מונה אבו בכר אל-בגדאדי למפקד הארגון.

באוגוסט 2012 הפיץ הארגון לאמצעי התקשורת סרטון באורך כ-49 דקות, שמוצגת בו מתקפת טרור שביצע הארגון בעיר חדית'ה שבמחוז אנבאר שבעיראק, ב-5 במרץ 2012. בסרטון נראים, בין היתר, עשרות הטרוריסטים לבושים במדים של יחידת ההסתערות המיוחדת של המשטרה העיראקית הלאומית, כשהם פורצים עם טנדרים בהם מורכבים מקלעים לתחנות משטרה ויעדים נוספים בעיר, תופסים את השוטרים ומפקדיהם, כובלים אותם ורוצחים אותם ביריות‏[5].

מאז שאבו בכר אל-בגדאדי החל להנהיג את הארגון מתמקד הארגון בניסיון להשתלט על אזורים בעיראק ולהשליט שם שלטון אסלאמי קיצוני. בנוסף, הארגון הצטרף ללחימה בסוריה. ב-2013 דווח כי איימן א-זוואהירי, מנהיג אל-קאעידה, דרש מהארגון להתמקד בעיראק ולהותיר את הפעילות בסוריה לארגון חזית א-נוסרה, המהווה למעשה שלוחת אל-קאעידה בסוריה‏[6]. לאחר שאל-בגדאדי סירב להפסיק את פעילות הארגון בסוריה, הודיע ארגון אל-קאעידה ב-2014 על ניתוק קשריו עם אל-קאעידה בעיראק, והארגון שינה את שמו ל"דאעש", ראשי תיבות של "המדינה האסלאמית בעיראק ובשאם".

בראשית יוני 2014 זכה הארגון להישג בולט כשכבש את רוב שטחה של מוסול - העיר הגדולה והחשובה ביותר בצפון עיראק, והביא למנוסת מאות אלפי פליטים מאזור הלחימה.‏[7] כמו כן, השיג הארגון שליטה בעיר תכרית.‏[8] ב-15 ביוני דווח כי דאעש כבש גם את העיר תל עפר,‏[9] וכי הוציא להורג כ-1,700 חיילים מצבא עיראק שנשבו על ידו.‏[10]

נכון ליוני 2014, קיימת הערכה כי הארגון מונה כ-6,000 לוחמים בשטח עיראק וכ-5,000-3,000 לוחמים בשטח סוריה. מתוכם, כ-3,000 הם כנראה לוחמים זרים: כ-1,000 מצ'צ'ניה וכ-500 ממדינות אירופה.‏[11]

מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירגון שם לעצמו מטרה, להקים מדינה אסלאמית, הכוללת את כל השטחים מעיראק ועד לים התיכון, שתתנהל על פי חוקי ההלכה האיסלאמית - השריעה, על פי פרשנותה הקיצונית ביותר. בין החוקים שהשליט האירגון בשטחים שכבש ניתן למנות‏[12][13][14]:

  • איסור מוחלט על צריכת אלכוהול
  • איסור על סמים
  • איסור על עישון סיגריות
  • איסור על השמעת מוסיקה
  • דרישה מנשים להימנע מיציאה מהבית, אלא אם הדבר הינו בחזקת מצב חרום
  • במידה ונשים יוצאות, עליהן להיות מכוסות לחלוטין, מכף רגל ועד ראש
  • חובה על כל גבר להתפלל 5 פעמים ביום. העונש על הפרת חובת התפילה הינו חיתוך הידיים.
  • איסור על הנפת דגלים, מלבד דגלי האירגון
  • על כל הכופרים לחזור לחיק האסלאם או שדינם יהיה מיתה.
  • איסור על כל התקהלות מלבד התקהלויות המאורגנות על ידי האירגון

התייחסות לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2014, הודיע האירגון שלחימה בישראל אינה נמצאת בסדר היום שלו. על פי האידיאוליגיה של האירגון ופרשנותו לקוראן, המלחמה במוסלמים שהפכו להיות כופרים, חשובה הרבה יותר מאשר המלחמה בכאלו, שהם כופרים מלכתחילה (יהודים). במיוחד מרכז האירגון את התקפותיו כנגד מנהיגי מדינות ערב. להשקפתו, רק לאחר נפילתם, יש טעם לפעול לשיחרור ירושלים[15].

עם זאת, במסגרת העימות עם החמאס במסגרת מבצע צוק איתן, השתתפה שלוחה של האירגון, הנקראת 'ארגון המדינה האסלאמית בית אל-מקדס' בירי לכיוון ישראל[16].

פיגועים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון ביצע פיגועים רבים בעיראק אך נטל אחריות רשמית רק על מעטים מהם, בשל הכעס הרב בציבור העיראקי על הפגיעות הרבות שנגרמו לאזרחים.

  • 7 באוגוסט 2003: פיצוץ מכונית תופת ליד שגרירות ירדן בבגדאד בירת עיראק. בפיגוע נהרגו 17 בני אדם ונפצעו לפחות 40. על פי הערכות, הפיגוע בוצע בגלל תמיכת ירדן במלחמה בעיראק.
  • 19 באוגוסט 2003: פיצוץ משאית תופת ליד בניין מטה האו"ם בעיראק שנהרס לחלוטין. בפיגוע נהרג הדיפלומט הברזילאי סרג'יו ויירה דה מלו ו-23 בני אדם נוספים. מעל 100 בני אדם נפצעו.
  • 29 באוגוסט 2003: פיגוע במסגד איימאן עלי בעיר נג'ף שבעיראק. בפיגוע נהרגו מעל 85 בני אדם ובהם האייתוללה מוחמד באקר אל-חכים. מעל 500 בני אדם נפצעו.
  • 12 בנובמבר 2003: פיגוע משאית תופת בעיר נאסריה שבעיראק. בפיגוע נהרגו 27 בני אדם, בהם 17 שוטרים צבאיים איטלקים. מעל 100 בני אדם נפצעו.
  • 2 במרץ 2004: שורת פיגועים בערים בגדאד וכרבלה במהלך יום העשורא. בפיגועים נהרגו 178 בני אדם ונפצעו מעל 500.
  • 19 באפריל 2004: ניסיון פיגוע באמצעות פצצה כימית בעמאן בירת ירדן - כשל. הפעולה מומנה על ידי הארגון.
  • 18 במאי 2004: התנקשות באמצעות מכונית תופת במנהל המועצה העיראקי עז א-דין סלים בבגדאד.
  • 18 ביוני 2004: פיגוע התאבדות באמצעות מכונית תופת בבגדאד שבו נהרגו 35 בני אדם ונפצעו כ-145.
  • 14 בספטמבר 2004: פיצוץ מכונית תופת ברחוב חיפה בבגדאד שבו נהרגו 47 בני אדם ונפצעו כ-100, בהם גם שוטרים טירונים.
  • 2 ביולי 2005: חטיפת איהאב א-שריף, שהיה מיועד להתמנות לשגריר מצרים בעיראק, ורציחתו ב־7 ביולי 2005. הואשם בייצוג ממשל של כופרים שתומך בנוצרים וביהודים. לשגריר היה רקע של עבודה בישראל.‏[17]
  • 9 בנובמבר 2005: פיגועי התאבדות בשלושה בתי מלון אמריקאיים בעמאן, שבהם נהרגו כ-60 בני אדם ונפצעו מעל 100.
  • 24 באפריל 2006: שלושה פיגועי התאבדות בשתי מסעדות וסופרמרקט בעיירה דהב שבסיני. בפיגועים אלו נהרגו כ-20 בני אדם ונפצעו מעל 70.‏[18][19]
  • 3 בפברואר 2007: משאית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד התפוצצה בשוק השיעי בבגדאד בירת עיראק, בפיגוע נהרגו 121 אזרחים עיראקים ממוצא שיעי ונפצעו יותר מ-200.
  • 17 בספטמבר 2008: פיגוע בשגרירות ארצות הברית בצנעא בירת תימן, שבוצע באמצעות שתי מכוניות תופת שפוצצו את שער השגרירות, ירי צלפים ומחבלים חמושים ברובים אוטומטיים ורקטות RPG אשר פתחו באש לעבר שומרי השגרירות. בפיגוע נהרגו 19 בני אדם ובהם שישה חיילים, שישה מחבלים ואזרחית אמריקנית ששהתה במקום. פיגוע זה בוצע בשיתוף עם ארגון אל-קאעידה בתימן.‏[20][21]
  • 26 בדצמבר 2008: תקיפת תחנת משטרה בעיר רמאדי שבעיראק, הנמצאת כמאה קילומטרים מערבית לבירה בגדאד. בפיגוע נהרגו כ-13 אנשים (מתוכם שישה שוטרים עיראקים ושבעה אנשי אל-קאעידה).‏[22]
  • 8 במרץ 2009: הפצצת אקדמיית משטרה במרכז העיר בגדאד בירת עיראק. לפחות 30 בני אדם נהרגו ו-57 בני אדם נפצעו, הנפגעים הם בעיקר שוטרים ומגויסים טריים.‏[23][24]
  • 8 בדצמבר 2009: הפצצת משרדי ממשלה בבגדאד בירת עיראק באמצעות שלוש משאיות תופת. לפחות 127 בני אדם נהרגו וכ-261 נוספים נפצעו.
  • 25 בינואר 2010: הפצצת מלונות פאר שבהם נוהגים לבקר זרים בבגדאד בירת עיראק באמצעות שלוש מכוניות תופת. לפחות 41 בני אדם נהרגו וכ-70 נוספים נפצעו.‏[25][26]
  • 19 בספטמבר 2010: פיגוע במרכז בגדאד באמצעות פיצוץ של שתי מכוניות תופת כמעט בו-זמנית. לפחות 31 בני אדם נהרגו.‏[27][28]
  • 1 בנובמבר 2010: חמושי הארגון החזיקו כ-120 בני ערובה במשך כארבע שעות בכנסייה הסורית בבגדאד בירת עיראק. בניסיון החילוץ נהרגו כ-52 בני אדם בהם כומר ו-10 קצינים עיראקים ונפצעו כ-67 בני אדם.‏[29][30]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'קי חורי, השחקן האיסלאמיסטי העולה שמדיר שינה מעיני האמריקאים, באתר הארץ, 6 בינואר 2014
  2. ^ מפקד שלוחת "אלקאעדה" בעיראק נהרג בהפצצה אווירית, אתר המרכז למורשת המודיעין.
  3. ^ AP, בכיר באל-קאעידה רמז: אנו אחראים לפיגוע בנמל התעופה בגלזגו, באתר ynet‏, 24 באוקטובר 2008
  4. ^ ארגון אלקאעדה בעיראק מינה מחליפים לשני בכיריו, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 23 במאי 2010.
  5. ^ חיים איסרוביץ', צפו: התקפה נועזת של אל-קאעידה בעיראק, באתר nrg‏, 21 באוגוסט 2012
  6. ^ Qaeda chief annuls Syrian-Iraqi jihad merger, באתר אלג'זירה, 9 ביוני 2013.
  7. ^ חצי מיליון נמלטו ממוסול: "אין מי שיעזור לנו", באתר וואלה!, 11 ביוני 2014
  8. ^ סואדד אל סלחי וטים אראנגו, Sunni Militants Drive Iraqi Army Out of Mosul, ניו יורק טיימס,‏ 11 ביוני 2014
  9. ^ אל-קאעידה בדרך לבגדד: מי נגד מי בעיראק?, באתר ynet‏, 17 ביוני 2014
  10. ^ תמונות מעיראק מראות: מאות חיילים נטבחו, באתר ynet‏, 16 ביוני 2014
  11. ^ Two Arab countries fall apart, באתר האקונומיסט,‏ 14 ביוני 2014
  12. ^ ynet, נשים הביתה, ידיים ייכרתו. חוקי אל-קאעידה, באתר ynet
  13. ^ אסף גבור, קטיעת ידיים למי שלא מתפלל: האסלאם כובש את עיראק, באתר nrg
  14. ^ הדר פרבר, אסור לעשן, אסור לנשים לצאת מהבית, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)
  15. ^ ירון שניידר, ‏דאעש: אין בכוונתנו להילחם בישראל, באתר ‏mako
  16. ^ nrg, גורמים מזוהים עם דעא"ש ירו רקטות לעבר ישראל, באתר nrg‏, 16 ביולי 2014
  17. ^ סוכנויות הידיעות, "שולחיו הם סוכנים של היהודים", באתר nrg‏, 7 ביולי 2005
  18. ^ עלי ואקד ורועי נחמיאס, סדרת פיגועים בדהב: עשרות הרוגים - לא ישראלים, באתר ynet‏, 25 באפריל 2006
  19. ^ חנן גרינברג ורוני סופר, הערכות: אל-קאעידה אחראי לסדרת הפיגועים, באתר ynet‏, 24 באפריל 2006
  20. ^ סוכנויות הידיעות, תימן: 16 הרוגים במתקפה על שגרירות ארה"ב, באתר ynet‏, 17 בספטמבר 2008
  21. ^ רויטרס, "הג'יהאד האיסלאמי בתימן": נמשיך בפיגועים נגד גורמים מערביים, באתר ynet‏, 18 בספטמבר 2008
  22. ^ AFP, עיראק: 13 הרוגים בהתקפת אל-קאעידה על תחנת משטרה, באתר ynet‏, 26 בדצמבר 2008
  23. ^ סוכנויות הידיעות, בגדד: לפחות 30 הרוגים בפיגוע התאבדות, באתר ynet‏, 8 במרץ 2009
  24. ^ רויטרס, עיראק: אל-קאעידה קיבל אחריות לפיגוע בביה"ס לשוטרים, באתר ynet‏, 12 במרץ 2009
  25. ^ סוכנויות הידיעות, עשרות נפגעו בפיצוצים ליד 3 מלונות בבגדד, באתר nrg‏, 25 בינואר 2010
  26. ^ סוכנויות הידיעות, אל-קאעידה: אנו ביצענו פיגועי המלונות בבגדד, באתר nrg‏, 27 בינואר 2010
  27. ^ AP, בגדד: 29 נהרגו בפיצוץ שתי מכוניות תופת, באתר ynet‏, 19 בספטמבר 2010
  28. ^ AP, עיראק: אל-קאעידה לקח אחריות על הפיגוע בבגדד השבוע, באתר ynet‏, 24 בספטמבר 2010
  29. ^ סוכנויות הידיעות, עיראק: השתלטו על כנסייה וקראו לשחרור אסירים, באתר ynet‏, 1 בנובמבר 2010
  30. ^ AP, החילוץ נכשל: 52 נהרגו בקרב בכנסיה בבגדד, באתר ynet‏, 1 בנובמבר 2010