התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל מרצועת עזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל
A rocket fired from a civilian area in Gaza towards civilian areas in Southern Israel.jpgרקטה שנורתה מרצועת עזה לישראל, 2008
ארגוני טרור תוקפים פת"ח
חמאס
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני
החזית העממית לשחרור פלסטין
ועדות ההתנגדות העממית
כוח 17
ג'מעאת אנצאר אל סונה
צבאות הייחוד והג'יהאד בפלסטין
צבא האסלאם של עזה
גדודי עבדאללה עזאם
מועצת השורא של לוחמי הג'יהאד בסביבות ירושלים
סוגי הרקטות הנורות פצמ"רים
קסאם
גראד 122 מ"מ (רגיל ומשופר)
פאג'ר 3 ו-5
M-75 (רגיל ומשופר)
ערים נפגעות אשדוד, אשקלון, באר שבע, אילתסיני), קריית גת, קריית מלאכי, נתיבות, שדרות, אופקים, יבנה.
בזמני לחימה:
ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה, חולון, רמת גן, בת ים, רחובות, דימונה, מודיעין-מכבים-רעות.
אמצעי הגנה צבע אדום, כיפת ברזל

התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל מרצועת עזה הן התקפות טרור פלסטיני באמצעות ארטילריה רקטית (ירי תלול-מסלול) המתרחשות מאז 2001 ומופנות בדרך כלל למחוז הדרום ולישובי עוטף עזה. כתוצאה מההתקפות נהרגו עשרות אזרחים ונפצעו עוד כאלפיים ישראלים,[1][2] ההשפעה העיקרית של ההתקפות היא יצירת טראומה פסיכולוגית נרחבת של התושבים ושיבוש שגרת חיי היום-יום בקרב האוכלוסייה הישראלית.[3] מחקרים רפואיים שנערכו בשדרות, העיר הקרובה ביותר לרצועת עזה ובכך המותקפת ביותר על ידי רקטות, תעדו שכיחות הפרעות פוסט-טראומטית בקרב 50% מילדי שדרות, כמו כן תועד גם שיעור גבוה של דיכאון ואף הפלות.[4][5][6] ירי הרקטות מרצועת עזה נמשך עד היום.

הרקטות נורו תחילה לטווח קצר והשפיעו בעיקר על שדרות ויישובי עוטף עזה הסמוכים לרצועת עזה. ב-2006 החלו המחבלים לירות רקטות שהגיעו לטווח רחוק יותר, ב-2009 לדוגמה, החלו להגיע רקטות מסוג גראד ו-WS-1B לאשדוד ובאר שבע,[7][8] ב-2012, לראשונה מאז מלחמת המפרץ, שוגרו לכיוון תל אביב וירושלים רקטות.[9][10] בנוסף, כמה מן הרקטות אשר נורו לעבר ישראל כללו בתוכן פצצת זרחן.[11][12][13][14][15][16][17]

ירי הרקטות נחשב ואף הוכרז על ידי האומות המאוחדות והאיחוד האירופי כפעולות טרור, ארגוני זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל ומשמר זכויות האדם מגדירים את ירי הרקטות כפשעי מלחמה.

על מנת להתגונן מפני הרקטות התוקנה מערכת צבע אדום ברחבי כל ערי מחוז הדרום. ב-2006 החל פיתוחה של מערכת כיפת ברזל. זמן קצר לאחר שנפרסה המערכת בבאר שבע ואשקלון באביב 2011 היא יירטה את הרקטה הראשונה שלה בהצלחה.[18]

במרבית הפעמים, כאשר מתקפות הרקטות מתחזקות, מגיבה ישראל להתקפות בסיכולים ממוקדים ומבצעים צבאיים: מבצע קשת בענן (מאי 2004), מבצע ימי תשובה (2004), מבצע חורף חם (2008), מבצע עופרת יצוקה (2009), מבצע עמוד ענן (2012) ומבצע צוק איתן (2014).

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נער נושא על כתפו רקטת קסאם בשדרות, 2009

התקפות של רקטות מתוצרת פלסטינית על ישראל החלו ב-2001, בעת שהאינתיפאדה השנייה הייתה בעיצומה. מאז תחילת ההתקפות פגעו בדרום ישראל כ-4,800 רקטות, יותר מ-4,000 מהן שוגרו אחרי תוכנית ההתנתקות באוגוסט 2005. טווח הרקטות משתנה וגדל עם הזמן, רקטת קסאם מסוגלת להגיע למרחק של כ-10 קילומטר מרצועת עזה בעוד שרקטת גראד 122 מ"מ משופרת מסוגלת להגיע למרחק של כ-40 קילומטר מרצועת עזה.[1] לארגוני הטרור ישנן גם רקטות בעלות טווח של למעלה מ-70 ק"מ המכסה גם את ערי גוש דן. בנוסף לרקטות יורים הפלסטינים פצצות מרגמה על יישובי עוטף עזה הסמוכים לגבול ועל כוחות הביטחון המאבטחים את ציר הוברס.

יש אנליסטים הרואים בהתקפות הרקטות כהתרחקות הפלסטינים מפיגועי התאבדות, שהייתה בעבר השיטה העיקרית של הפלסטינים לתקוף את ישראל, ואימוץ טקטיקות מלחמה מתקדמות.[19]

ארגונים תוקפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצות העיקריות האחראיות לתקיפות הן החמאס, הג'יהאד האסלאמי,[20] החזית העממית לשחרור פלסטין,[21] ועדות ההתנגדות העממית,[22] הפת"ח[23] והחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין.[24]

על פי הערכה של מרכז המידע למודיעין ולטרור בישראל ב-2007, ההתפלגות של הרקטות ששוגרו מרצועת עזה לפי יורה היו[25]:

הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני: 34% חמאס: 22% פת"ח: 8% ועדות ההתנגדות העממית: 6% לא ידוע: 30%Circle frame.svg

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנת 2000 החל ירי של פצצות מרגמה אל עבר יישובי גוש קטיף ומאוחר יותר אל יישובי עוטף עזה.

2001–2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה זו נורו מרבית הרקטות, שהיו מדגמי קסאם, לכיוון שדרות, העיר הישראלית הקרובה ביותר לרצועת עזה.[26] צפיפות האוכלוסייה של שדרות הייתה אז מעט גדולה יותר משל רצועת עזה, בשל כך נגרם נזק רב יותר לאזרחי העיר, לבתים ולרכוש וכן לטראומות נפשיות של התושבים והגירה מן העיר לכיוון המרכז והצפון.[1] כ-90% מאזרחי העיר חוו רקטות שהתפוצצו ברחוב שלהם או אף בביתם.[1]

שרידי בית שנפגע מרקטת קסאם בשדרות, 2007

באוגוסט 2005 ביצעה את ישראל את תוכנית ההתנתקות וצה"ל פינה את כל רצועת עזה, לרבות ציר פילדלפי. בעקבות כך התגברו באופן ניכר הברחות אמצעי הלחימה במנהרות ההברחה של רצועת עזה, לרבות ברקטות ארטילריות תקניות קטלניות יותר מהקסאם.

ב-28 במרץ 2006, במהלך בחירות 2006, נורתה רקטת גראד 122 מ"מ הראשונה לעבר ישראל מרצועת עזה, והיא נפלה בסמוך לקיבוץ יטפא[דרושה הבהרה] בפאתי אשקלון ולא גרמה לנזק או נפגעים, מאוחר יותר לקח הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני אחריות על ירי הרקטה,[27][28] כמה חודשים לאחר מכן, ב-5 ביולי 2006, פגעה רקטה באשקלון בפעם הראשונה, שעליה לקח החמאס אחריות.[29][30]

ב-25 במאי 2006 חוליה של גדודי חללי אל-אקצה שגרה לעבר ערי ישראל רקטות גראד,[31] מאוחר יותר שלחה הקבוצה מכתב ל-Ramattan, סוכנות הידיעות הפלסטינית, שבו טענו כי הם פיתחו נשק ביולוגי ונשק כימי ואיימו איתו על ישראל.[32][33]

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 בינואר נורתה רקטה מסוג גראד לעבר אשקלון משכונת אל-עטטרה שבצפון רצועת עזה, בהתקפה לא נפגע איש אך נגרם נזק רב לאזור בו פגעה הרקטה.[34] ב-7 באוקטובר נטלו ועדות ההתנגדות העממית אחריות על ירי רקטה מסוג גראד שפגעה בבית בנתיבות.[35] עם זאת, במהלך 2007 ירי רקטות מרצועת עזה היה נדיר.

2008–2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפוצצות טיל גראד בבאר שבע, 2009

בינואר 2008 נפרץ הגבול בין עזה למצרים (ציר פילדלפי) על ידי החמאס, הפריצה אפשרה לחמאס להבריח רקטות לטווח ארוך יותר ובכך לפגוע ביותר בתים ואזרחים.

במחצית השנה הראשונה של 2008 ירי הרקטות עלה להיקף של כ-100 רקטות בכל חודש, מרבית הרקטות נורו לעבר אשקלון. בין 19 ביוני ל-19 בדצמבר ב-2008 נכנסה לתוקף הפסקת אש בתיווכה של מצרים, במהלך תקופת הפסקת האש נורו לעבר ישראל רק כמה עשרות רקטות קטנות, ירידה ניכרת ממחצית השנה הראשונה של 2008.[36]

ב-2009 החלו לדווח על פצצות זרחן לבן ששולבו ברקטות שנורו לעבר ישראל[11] ומד"א נערך לטפל בנפגעים מפצצת הזרחן.[37][38]

בסוף 2008, בעקבות ירי כבד של רקטות אל עבר ישראל, פתחה ישראל במבצע עופרת יצוקה. המבצע נפתח בהפצצה מסיבית על מטרות טרור ובה נהרגו כ-300 מחבלים. המשך המבצע כלל גם כניסה קרקעית ותקיפות מהים. במהלך המבצע נהרגו כ-1,160 פלסטינים, ונגרם נזק כבד לתשתיות ברצועה. ישראל סבלה מירי מאות רקטות, כולל מטחים על באר שבע ואשדוד. ב-18 בינואר 2009 הודיעה ישראל על הפסקת אש חד-צדדית ומעט זמן לאחר מכן הודיעו החמאס והג'יהאד האסלאמי כי הם יחדלו מלשגר רקטות למשך שבוע,[39] בתום השבוע שבו חדלו החמאס והג'יהאד האסלאמי משיגור רקטות הם המשיכו לשגר פצצות מרגמה ורקטות מדי יום עד פברואר של אותה שנה.[40] ב-21 בינואר 2009 השלימו כוחות צה"ל את נסיגתם מרצועת עזה ובכך תם המבצע[41] על פי הרשויות בישראל, במהלך מבצע עופרת יצוקה נורו 571 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל ומתוכן רק 205 הגיעו אל יעדן.[24]

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הדו"ח השנתי של השב"כ שגרו הפלסטינים 150 רקטות ו-215 פצצות מרגמה לעבר ישראל במהלך 2010, זוהי ירידה ניכרת מ-2009 שבה שוגרו לעבר ישראל 569 רקטות ו-289 פצצות מרגמה.[42][43] בדו"ח פורסם גם כי איראן הצליחה להבריח 1,000 פצצות מרגמה ו-100 רקטות קצרות טווח לעזה דרך ישראל במהלך 2010.[42] השב"כ גם הזהיר בדו"ח כי מדבר סיני הפך ל"חצר האחורית של החמאס" מכיוון שבמהלך 2010 אוחסנו בסיני מאות רקטות ונשקים.[42]

ב-30 ביולי פגע גראד בלב העיר אשקלון, איש לא נפגע פיזית אך שניים סבלו מחרדה ומכוניות ומבנים נפגעו מהפיצוץ.[44][45]

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 2011 נורו 680 רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר דרום ישראל.[46] בסוף 2010 הצהיר הג'יהאד האסלאמי כי בכוונתו להפסיק באופן זמני את ירי הרקטות לעבר ישראל החל מ-2011,[47] עם זאת ב-7 בינואר 2011 נטל הג'יהאד האסלאמי אחריות לשיגור פצצת מרגמה אשר פצעה שלושה עובדים חקלאיים.[48] ב-12 בינואר הצהיר הג'יהאד האסלאמי בשנית כי הוא יפסיק את ירי הרקטות באופן זמני.[49]

ב-2 בינואר נחשף כי שני ערבים ממזרח ירושלים, שהיו עובדי הקונסוליה הכללית של בריטניה בישראל, נעצרו בחשד לתכנון יריית טיל לעבר אצטדיון טדי במהלך משחק כדורגל ובכך לפגוע בשחקנים ובאלפי הצופים, יום למחרת הואשמו השניים בסחר בנשק.[50][51]

מערכת כיפת ברזל מיירטת רקטה, 2012

ב-15 במרץ עצר חיל הים הישראלי ספינה בשם "ויקטוריה" אשר הכילה טילים איראניים שנועדו להברחה לרצועת עזה.[52]

ב-27 במרץ נפרסה סוללת מערכת כיפת ברזל לראשונה, תחילה בעיר באר שבע ושבוע לאחר מכן גם בעיר אשקלון.[53] ב-7 באפריל יירטה הסוללה שבאשקלון רקטה לראשונה, הרקטה הייתה מסוג גראד ושוגרה מרצועת עזה לעבר אשקלון.[18]

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2012 נורו שתי פצצות מרגמה מרצועת עזה לכיוון המועצה האזורית אשכול. הפצצות נחתו בשטח פתוח ובכך לא גרמו לנפגעים או לנזק אך הכילו בתוכן זרחן לבן ששימש כחומר לחימה כימי,[54] ראש המועצה האזורית הגיש תלונה רשמית לאו"ם וציין כי אמנת ז'נבה אוסרת על שימוש בזרחן לבן נגד אזרחים.[14][55]

ב-24 באוקטובר נורו לעבר ישראל מרצועת עזה כ-65 רקטות אשר פגעו באישה, שלושה עובדים זרים ושוטר וגרמו לכמה אנשים התקף חרדה.[56]

בעקבות ירי הרקטות הכבד בנובמבר פתחה ישראל במבצע עמוד ענן להקטנת ירי הרקטות. המבצע החל ב-14 בנובמבר 2012 והסתיים ב-21 בנובמבר 2012. המבצע החל עם הריגתו של אחמד ג'עברי, מפקדה בפועל של הזרוע הצבאית של החמאס. במהלך המבצע נערכו אלפי תקיפות על יעדים ברצועת עזה, ובמקביל נורו מרצועת עזה אלפי רקטות לעבר יישובי הדרום ולראשונה בוצע ירי גם לעבר ערי המרכז בהן ראשון לציון, תל אביב וירושלים. לפי דובר צה"ל, במהלך המבצע פגע צה"ל בלמעלה מ-1,500 מטרות והרג כ-30 פעילי טרור בכירים, ומנגד נורו על ישראל 1,506 רקטות, כאשר 421 מתוכן יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל.[57] במהלך המבצע נהרגו ארבעה אזרחים ישראלים ושני חיילים, כתוצאה מפגיעת רקטות. אזרח נוסף שנדרס בעת שרץ למרחב מוגן בקריית מלאכי ונפצע קשה, נפטר מפצעיו כשנה וחצי לאחר המבצע.[58]

המבצע הסתיים כעבור שבוע בהכרזה על הפסקת אש כאשר שני הצדדים טוענים לניצחון. במסגרת ההבנות שהובילו לסיום המבצע התחייב חמאס להפסיק את הירי מרצועת עזה וכן לאכוף התחייבות זו על שאר ארגוני הטרור הפועלים ברצועת עזה. בשנה שלאחר תום המבצע פחת ירי הרקטות מרצועת עזה בלמעלה מ-98%.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע עמוד ענן אשר התרחש בשנה הקודמת לזו השפיע עליה והביא בה לשקט יחסי, ירי הרקטות בשנה זו היה מועט מאד. בחודש ינואר, למשל, לא נורתה אף רקטה אחת לעבר מדינת ישראל[59] ובוחדש פברואר נורתה רק רקטה אחת.[60]

ב-21 במרץ, במהלך ביקור נשיא ארצות הברית ברק אובמה, נורו לעבר ישראל ארבע רקטות: רקטה אחת פגעה בחצר בית בשדרות וגרמה לנזק רב, רקטה שנייה נחתה באדמה בשטח פתוח במועצה האזורית שער הנגב והשתיים הנותרות נחתו ברצועת עזה.[61][62][63][64] מועצת השורא של לוחמי הג'יהאד נטלו אחריות לשיגור ארבע הרקטות.[65]

ב-2 באפריל בוצע ניסיון לשגר לעבר ישראל שתי פצצות מרגמה אך אלו נפלו בתוך רצועת עזה, בערב אותו היום שוגרה רקטה אשר נחתה במועצה האזורית אשכול.[66] מועצת השורא של לוחמי הג'יהאד נטלה את האחריות על שיגור הרקטות.[67][68][69] ישראל הגיבה על שיגור הרקטות גם בליל 2 באפריל בתקיפה אווירית על שתי מטרות בעזה.[67]

ב-3 באפריל נורו מרצועת עזה שתי רקטות לעבר שדרות בשעות הבוקר במכוון לפגוע בילדים אשר יוצאים לביתם ספרם.[70] רוברט סרי, נציג האו"ם במזרח התיכון, גינה את הירי וקרא לישראל לנהוג באיפוק.[71]

ב-4 באפריל נורו רקטה ושלוש פצצות מרגמה לעבר ישראל, הרקטה נחתה בשטח פתוח במועצה האזורית אשכול ופצצות המרגמה נחתו ברצועת עזה.[72][73]

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל עולה באש בשדרות בעקבות פגיעת רקטה, 28 ביוני 2014
בית אשר נהרס בשל התפוצצות רקטה, 12 ביולי 2014

ככלל, בשנה זו נורה מספר הרקטות הגדול ביותר לעבר ישראל בהיסטוריה, כ-4,500 רקטות (כ-4,000 מהן נורו במהלך מבצע צוק איתן).

חודש ינואר היה שקט יחסית ובמהלכו נורה רק מספר מצומצם של רקטות, בסך הכל בחודש זה נורו לעבר מדינת ישראל 22 רקטות ו-4 פצצות ב-12 התקפות.[74] התקפות רקטות נוספות בחודש זה התרחשו ב-13, ב-16, ב-30 וב-31 בינואר.[75][75][76][77]

חודש פברואר היה אף שקט יותר מהחודש הקודם לו וירי הרקטות בו היה מצומצם, בסך הכל בחודש זה נורו לעבר מדינת ישראל תשע רקטות ב-7 התקפות.[78] ב-6 וב-8 בפברואר התרחשו שלוש התקפות רקטות לעבר הדרום, ולא דווח על נפגעים או נזק.[79][80][81] ב-10 בפברואר נורו שתי רקטות לעבר מדינת ישראל, בתגובה לכך הגיב צה"ל בתקיפה אווירית על משגר רקטות תת-קרקעי במרכז רצועת עזה.[82][83] בערב 14 בפברואר שוגרו שתי רקטות מרצועת עזה לעבר מדינת ישראל, רקטה אחת נפלה במועצה האזורית אשקלון ורקטה שנייה במועצה האזורית אשכול, לא נגרם נזק.[84]

בחודש מרץ התגבר ירי הרקטות, בסך הכל בחודש זה נורו לעברת מדינת ישראל 65 רקטות ופצצות מרגמה ב-23 התקפות.[85] בליל 1 במרץ נשמעו פיצוצים באזור החרמון ולאחר סריקה שביצע צה"ל נמצאו שרידי שתי רקטות בסמוך למוצב צה"ל, לא דווח על נזק.[86] ב-3 במרץ נהרג בתקיפה אווירית של צה"ל מחבל שניסה לשגר לעבר ישראל רקטות מביתו.[87] ב-5 במרץ נורתה רקטה אחת לעבר המועצה האזורית שער הנגב, ונחתה ברצועת עזה, ורקטה נוספת לעבר שדרות, וזו נפלה בשטח פתוח ולא גרמה לנזק.[88] ב-5 במרץ, במהלך מבצע חשיפה מלאה, עצרו כוחות חיל הים של צה"ל ספינה אשר נועדה להבריח מאיראן לרצועת עזה עשרות רקטות ארוכות טווח.[89] התקפת רקטה נוספת התבצעה ב-11 במרץ.[90] בין 12 ל-14 במרץ התרחש ירי הרקטות הכבד ביותר מאז 2012 כאשר ירה הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני לפחות 60 רקטות לעבר מדינת ישראל, הרקטות לא גרמו לנזק רב ולנפגעים מלבד אישה בת 57 שנפצעה קלות.[91][92]

בחודש אפריל ירי הרקטות לעבר מדינת ישראל נחלש במיוחד מחודשו הקודם, בסך הכל נורו לעבר מדינת ישראל 19 רקטות ו-4 פצצות מרגמה ב-14 התקפות.[93] ב-1 באפריל נורו לעבר ישראל שלוש רקטות, וכולן יורטו על ידי כיפת ברזל.[94] במהלך 3 באפריל נורו לעבר ישראל כ-5 רקטות אך כולן נחתו ברצועת עזה.[95] התקפות נוספות אירעו במהלך שאר החודש, כאשר מרבית הרקטות יורטו על ידי כיפת ברזל בעוד השאר נפלו בשטחים פחותים.

בחודש מאי ירי הרקטות היה נדיר במיוחד, בסך הכל נורו לעבר מדינת ישראל 4 רקטות ו-3 פצצות מרגמה ב-5 התקפות.[96] ב-21 במאי נורו לעבר כוחות צה"ל בגבול רצועת עזה עשרות פצצות מרגמה אם כי לא נגרם נזק.[97] שאר ההתקפות אשר התבצעו בחודש זה לא גרמו לנזק.

בחודש יוני גבר ירי הרקטות, בסך הכל נורו לעבר מדינת ישראל כ-53 רקטות ופצצות מרגמה ב-17 התקפות.[98] ההתקפות בחודש זה גרמו לנזקים ענקיים, לנפגעים פיזיים מועטים אך לנפגעי חרדה רבים. חודש זה, יחד עם תחילת חודש יולי, הוביל למבצע צוק איתן. ב-28 ביוני נורו 2 רקטות מרצועת עזה אשר פגעו במפעל בשדרות וגרמו לשריפה גדולה, איש לא נפגע אך המפעל ומפעלים סמוכים לו נשרפו עד היסוד.[99] במהלך 30 ביוני נשמעו לאורך כל הלילה אזעקות צבע אדום, רק כמה מן הרקטות יורטו על ידי כיפת ברזל בעוד השאר גרמו לנזק בינוני אך לא לנפגעים.[100] גם שאר ההתקפות בחודש זה גרמו בעיקר לנזק אך לא לנפגעים.

מבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע צוק איתן

בתחילת חודש יולי גבר ירי הרקטות לעבר בישראל בצורה משמעותית. ב-1 ביולי נורו לעבר יישובי עוטף עזה 22 רקטות, ב-2 ביולי נחטף ורנצח נער ערבי במזרח ירושלים על ידי טרוריסטים יהודיים ומכך רק החמיר ירי הרקטות. ב-3 ביולי נורו לעבר ישראל כ-55 רקטות ופצצות מרגמה, ב-4 ביולי וב-5 ביולי ירי הרקטות התעצם והטווחו החל לגדול.[101] ירי הרקטות לעבר ישראל נמשך גם ב-6 ביולי ובתגובה תקף צה"ל 15 מטרות טרור בדרום רצועת עזה,[102] בתקיפות אלו הרגו מחבלי חמאס, דבר אשר הוביל להתעצמות הירי.[103][104] ירי הרקטות המשיך והתעצם, בעקבות כך פתח צה"ל ב-8 ביולי במבצע "צוק איתן".

הירי היווה כנשק היחיד של החמאס למול ישראל ובתחילת המבצע היו בבעלותו כ-10,000 רקטות, התקפות חיל האוויר ברצועת עזה והתעצמות הירי גרמו לחמאס לאבד את מרבית הרקטות שלו ולהישאר עם כ-2,700 בלבד. המבצע היה הקטלני ביותר שבירי הרקטות, והירי התרחב עד לגוש דן, השפלה, ירושלים ואזור חיפה. בשל התגברות מתמדת של הירי ואיום מנהרות הטרור שברצועה נכנסו כוחות רגלים, שריון והנדסה של צה"ל לתוך רצועת עזה, ביום הראשון של הכניסה הקרקעית התגבר ירי הרקטות אם כי לאחר הגברת הפעילות הקרקעית נחלש הירי באופן משמעותי. לאחר צאת הכוחות הקרקעיים מהרצועה גבר ירי הרקטות בשנית אם כי בקירוב לתום המבצע נחלש ירי הרקטות.
עד סוף המבצע נורו לעבר ישראל 4,258 רקטות —— 661 מתוכן יורטו על ידי כיפת ברזל ו-3,306 נפלו בשטחים פתוחים או בנויים —— ולמעלה מ-2,500 פצצות מרגמה.[105]

2015 - 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 שוגרו מעזה 24 רקטות ובשנת 2016 שוגרו 15 רקטות (עדכני לדצמבר 16') לעבר ישראל.[106]

ב-23 באפריל 2015, במוצאי יום העצמאות, נורו שתי רקטות מעזה לעבר שטח ישראל. רקטה אחת נחתה במועצה אזורית שדות נגב, לא היו נפגעים ולא נגרם נזק, היו אלו שתי רקטות ראשונות מתחילת 2015[107] ב-26 במאי 2015 נורו 4 רקטות מעזה לעבר שטח ישראל, שלוש מתוכן נפלו בשטח הרצועה ואחת בשטח ישראל בסמוך ליישוב גן יבנה. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק.

ב-3 ביוני 2015 נפלו שתי רקטות בשדות נגב. ב-11 ביוני 2015 נפלה רקטה במועצה אזורית חוף אשקלון. ב-23 ביוני 2015 נפלה רקטה בעוטף עזה. בכל המקרים הנ"ל לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. ב-16 ביולי 2015 נפלה רקטה במועצה האזורית חוף אשקלון ללא נפגעים או נזק.

ב-18 בספטמבר 2015, לראשונה מאז מבצע "צוק איתן" נורתה רקטה אל לב העיר שדרות. הרקטה לא גרמה לנפגעים, אך גרמה לנזק קל לאוטובוס.

ב-29 בספטמבר נורו רקטות לאזור אשדוד וחוף אשקלון.[108]

טקטיקת ההתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חאלד ג'עברי, מפקד גדודי חללי אל-אקצה, אמר כי קבוצת גדודי אל-אקצה עושה שימוש ב-Google Earth על מנת לקבוע מטרות.[109] ירי הרקטות מעת לעת מתרחש בשעות הבוקר המוקדמות, בזמנים שבהם הולכים ילדים לביתם ספרם, על מנת לפגוע בכמה שיותר אזרחים.[110][111]

ירי הרקטות נעשה מאזורים מאוכלסים תוך שימוש באזרחים כמגן אנושי.[112] ב-2011 נכתב באתר ynet כי "ארגוני הטרור בעזה בוחרים לירות מהאזורים העירוניים בידיעה שצבא ההגנה לישראל יימנע מלתקוף מחשש לפגוע באזרחים. הרג האזרחים בעזה גם משרת את מטרותיהם של המחבלים שטוענים שישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה".[113]

בתחילת העשור השני של המאה ה-21 בנו ארגוני הטרור הפלסטיניים בראשות חמאס משגרים מוטמנים רבים המופעלים בשלט רחוק או על ידי שעון עצר ("טיימר"). המשגר המוטמן הוא בור מסווה באדמה המכוסה בכיסוי כלשהו שבתוכו משגר רב-קני המכיל מספר רקטות. השימוש במשגר מוטמן מקשה על איתור המשגר טרם הפעלתו והיותו מופעל מרחוק מונע פגיעה במפעיל מירי התגובה על המשגר.

רקטת קרקע-קרקע מדגם M-302 שנחשפה באונייה "קלוס סי" על ידי לוחמי צה"ל במבצע חשיפה מלאה

רקטות בשימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקטות קסאם על משגרים חד-קניים פשוטים, 2007

השימוש של הפלסטינים בירי תלול-מסלול נועד לעקוף את גדר המערכת סביב רצועת עזה שהקשתה באופן ניכר על הוצאת פיגועי התאבדות מרצועת עזה לישראל. הירי תלול-מסלול החל בירי מרגמות על יישובי גוש קטיף והמשיך לירי מעבר לגדר המערכת. מאחר שטווח המרגמות הנפוצות מוגבל לכמה קילומטרים, הן כמעט שלא היוו איום על יישובים מחוץ לרצועת עזה ועוטף עזה. לכן הצטיידו הפלסטינים ברקטות, שלהן טווח גדול יותר.

הרקטה הארטילרית הפלסטינית הראשונה פותחה על ידי החמאס ב-2001 ונקראת קסאם. הדגמים הראשונים של הקסאם היו פרימיטיביים, לא-תקניים ומועדים לתקלות. הקסאמים יוצרו במחרטות מעמודי תמרורים וכללו חומר נפץ לא-תקני. משקלן היה 5 ק"ג וטווח הירי מספר ק"מ. בהמשך השתכללה הרקטה ורקטת קסאם מדור שלישי הייתה כבדה יותר (9 ק"ג) וטווח של 10 ק"מ. גם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני פיתח רקטה משלו, ולה קרא אל-קודס. רקטה זו פותחה על סמך הניסיון מהקסאם והייתה כבדה ובעלת טווח של 13–16 ק"מ. ארגוני טרור אחרים פיתחו אף הם רקטות דומות. רקטות אלה היו בשימוש בעיקר בשנים 2001–2005. התקשורת הישראלית כינתה את כל הרקטות האלה בשם הגנרי "קסאם".

אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות ונסיגת צה"ל מציר פילדלפי ב-2005 החלו ארגוני הטרור הפלסטינים, ובעיקר חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בהברחת רקטות 122 מ"מ מדגמי גראד ו"גראד משופר" (בתקשורת בדרך כלל לא מבחינים ביניהן). רקטות הגראד הרגילות היו בעלות טווח של כ-18 ק"מ, משקל 66 ק"ג וראש קרבי של 23 ק"ג חומר נפץ. לרקטות הגראד המשופרות היה טווח של כ-40 ק"מ. רקטות אלו הן ארוכות טווח, קטלניות, אמינות ויעילות יותר מהרקטות הפלסטיניות. מאחר שבשנים 20062009 הוברחו רקטות גראד רבות לתוך רצועת עזה, ייצור הקסאמים הנחותים פסק כמעט לחלוטין, ועיקר הירי היה של גראדים. הגראדים כוונו בעיקר אל שדרות ואשקלון. במבצע עופרת יצוקה שיגרו הפלסטינים רקטות גראד משופרות גם לעבר אשדוד ובאר שבע.

אחרי מבצע עופרת יצוקה החל חמאס להבריח לרצועת עזה רקטות סוריות ואיראניות תקניות כבדות וארוכות טווח, שיכולות לפגוע גם בגוש דן. רקטות אלה כוללות את הפג'ר 5 ו-M302. במקביל פיתחו הפלסטינים רקטות ארוכות טווח מדגם M-75 שהיא גרסה מקומית לפג'ר, אך בעלת רש"ק קל יותר ואמינות פחותה. שימוש ברקטות אלה נעשה לראשונה במבצע עמוד ענן ב-2012. במהלך מבצע צוק איתן נעשה שימוש ברקטות שהצליחו להגיע למקומות רחוקים במיוחד מרצועת עזה, כדוגמת חדרה, וככל הנראה רקטות אלו היו מסוגי פג'ר 5, M-75,‏ J-80, ‏R-160 ו-M-302.

רשימת הרקטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פצצות מרגמה ורקטות לטווח קצר:

רקטת קסאם
  • רקטת קסאם 1 או פצצת מרגמה 60 מ"מ (صاروخ القسام واحد) - מרגמה קלה עם טווח מקסימלי של 3 ק"מ, שנכנסה לשימוש בשנת 2001, אך כבר לא נמצאת בשימוש.
  • פצצת מרגמה 81 מ"מ (هاون 81) - מרגמה בינונית עם טווח מקסימלי של 4 ק"מ, שנורתה לראשונה מרצועת עזה בתחילת שנת 2001, אך הוחלפה באותה שנה בפצצת מרגמה בקוטר 120 מ"מ.
  • פצצת מרגמה 120 מ"מ (هاون 120) - מרגמה בינונית עם טווח מקסימלי של 7 ק"מ, שנכנסה לשימוש באפריל 2001 כאשר נורתה לשדרות ונמצאת בשימוש ארגון החמאס וארגון הג'יהאד גם היום.
  • רקטת 107 מ"מ (صاروخي 107) - רקטה מתוצרת סין עם טווח מקסימלי של 8 ק"מ, שנכנס לשימוש בשנות ה-60 ונורה לראשונה לישראל בשנת 2006. נכון לאוגוסט 2014, הרקטה נמצאת עדיין בשימוש על ידי ארגון החמאס.
  • רקטת קסאם 2 (صاروخ القسام اثنان) - רקטה בקוטר 150 מ"מ ועם טווח מקסימלי של 8 ק"מ, שנכנסה לשימוש לראשונה בשנת 2002, עת נורתה לשדרות. רקטה זו נמצאת בשימוש אצל מספר ארגוני טרור פלסטיניים, ביניהם החמאס והג'יהאד.
  • רקטת קסאם 3 (صاروخ القسام ثلاثة) - רקטה בקוטר 170 מ"מ ועם טווח מקסימלי של 10 ק"מ, שנורתה לראשונה בספטמבר 2002 ונמצאת בשימוש ארגון החמאס.
  • רקטות אל-נאסר (صاروخ الناصر) - ארבע רקטות עם טווחים דומים של כ-10 ק"מ, שר נמצאות בשימוש של ועדות ההתנגדות העממיות.
  • רקטת אל-קודס 101 (صاروخ القدس 101) - רקטה שנקראת על שם העיר ירושלים והייתה בשימוש בידי הג'יהאד האיסלאמי עד שהוחלפה ברקטת אל-קודס 102. טווח הנפילות של הרקטה נע בין 13 ל-16 ק"מ והיא נורתה לראשונה לישראל בשנת 2006.
  • רקטת אל-קודס 102 (صاروخ القدس 102) - רקטת אל-קודס 101 משופרת, המסוגלת לפגוע באשקלון ובנתיבות. הטווח שלה נע בין 16 ל-18 ק"מ והיא נמצאת בשימוש הג'יהאד האסלאמי.

רקטות לטווח בינוני:

  • רקטת גראד סובייטי 122 מ"מ (صاروخي غراد) - רקטה סובייטית לטווח של 20 ק"מ שפותחה בשנות ה-60. היא נמצאת בשימוש על ידי החמאס ולעתים מזוהה בתקשורת כקטיושה. היא נורתה לראשונה מרצועת עזה בשנת 2006 ומסוגלת בין היתר לפגוע באשקלון.
  • רקטת WS-1E (صاروخي غراد) - רקטה תצורת סין לטווח של עד 40 ק"מ, אשר מסוגלת לפגוע בערים אשדוד ובאר שבע. עם זאת, בפעמים אחדות נפלה גם באזורים שבין 43–45 ק"מ מרצועת עזה. מזוהה לרוב בתקשורת כגראד משופר ונכנסה לשימוש במבצע עופרת יצוקה.
  • רקטת פ'גר 3 (فجر ۳) - רקטה תוצרת איראן לטווח שנע בין 42 ל-45 ק"מ. נורתה לראשונה מרצועת עזה בשנת 2011, עת שוגרה לרחובות.
  • רקטת סג'יל 55 (سجيل 55) - רקטה מייצור על עצמי של החמאס, שנכנסה לשימוש לראשונה במבצע צוק איתן. הטווח המרבי שלה הוא 55 ק"מ והיא מסוגלת לפגוע במספרים ערים בין היתר בראשון לציון, בת ים, חולון, בית שמש ובאר שבע.

רקטות לטווח ארוך:

  • אל-בוראק 70 - רקטה מייצור עצמי של הג'יהאד האסלאמי, שנכנסה לשימוש במבצע צוק איתן. כשמה, הטווח המרבי שלה הוא 70 ק"מ והיא מסוגלת לפגוע בין היתר בירושלים ובתל אביב. שמה של הרקטה ניתן לה על שם אל-בוראק, סוסתו של מוחמד שלקחה אותו למסע הלילי בו עלה השמיימה.
  • פג'ר 5 - רקטה תוצרת איראן לטווח של עד 75 ק"מ. נעשה בה שימוש לראשונה בידי החמאס במבצע עמוד ענן והרקטה שפגעה במבצע בית בראשון לציון הייתה מסוג זה. בניגוד ליתר הרקטות ארוכות הטווח של חמאס, רקטת הפג'ר 5 היא האפקטיבית ביותר, כיוון שהיא כוללת את כמות חומר הנפץ הגדולה ביותר.
  • M-75 - רקטת מייצור עצמי של החמאס על שם איבראהים מקאדמה, שנכנסה לשימוש במבצע עמוד ענן, עת נורתה לגוש דן ולאזור ירושלים. הרקטה הפכה לסמל הניצחון עבור החמאס והושק בושם הנושא את שם הרקטה וכיכר בעזה על שמה.
  • M-75 משופר - גרסה משודרגת של רקטת M-75, המגיעה עד ל-80 ק"מ וכוללת יותר חומר נפץ. מסוגלת לפגוע בדרום השרון.
  • J-80 - רקטת 220 מ"מ מייצור עצמי על שם אחמד ג'עברי, שנכנסה לשימוש במבצע צוק איתן. הטווח המרבי שלה הוא 80 ק"מ והיא מסוגלת לפגוע בגוש דן ודרום השרון ואזור בירושלים וים המלח. לטענת החמאס, רקטה זו מצוידת בטכנולוגיה שגורמת לה להתנדנד בהיותה באוויר וכך היא עשויה להטעות את מערכת כיפת ברזל.
  • אל-בוראק 100 - הרקטה השנייה בסדרת רקטות אל-בוראק של הג'יהאד האסלאמי, אשר נעשה בה שימוש לראשונה במבצע צוק איתן. הטווח המרבי שלה הוא 100 ק"מ והיא מסוגלת לפגוע בצפון השרון (כולל נתניה) ובמצפה רמון במרכז הנגב. מבוססת אך היא על רקטת 220 מ"מ.
  • R-160 - רקטה מייצור עצמי של החמאס, על שמו של אשר נעשה בה שימוש לראשונה במבצע צוק איתן, עת נורתה לאזור חיפה וחוף הכרמל. בעורף הישראלי חשבו תחילה כי מדובר ברקטת M-302, רקטה סורית בעלת טווח דומה וייתכן שמדובר בחיקוי של רקטה זו.
  • M-302 דגם D - רקטה לטווח מרבי של 160 ק"מ. רקטות מסוג זה נגלו במהלך מבצע חשיפה מלאה, על סיפון האונייה קלוס סי.

טווח השיגור לפי סוגי הרקטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טווח ירי הרקטות מרצועת עזה

אמצעי הגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקלט בשדרות

ביצורים ומקלטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקלט ציבורי בעמק זבולון

אמצעי ההגנה המרכזי מהתקפות רקטות הוא מקלט. על פי הוראות פיקוד העורף יש להיכנס למרחב מוגן מהר ככל האפשר מרגע הישמע האזעקה ושם לשהות במשך כעשר דקות אחרי תום האזעקה. כיום מרבית המקלטים הם ממ"דים (מרחב מוגן דירתי) או מקלטים רגילים. במוסדות חינוכיים המקלטים הם בדרך כלל תת-קרקעיים ובמרבית בתי הספר כיום משמשת כיתת הלימוד עצמה גם כמרחב מוגן. בנוסף, קיימים מקלטים ציבוריים אשר נמצאים בדרך כלל בסמוך לגני שעשועים ומרכזי בילוי שאליהם ניתן להתפנות במקרה כאשר רחוקים מהבית, מרבית המקלטים הללו הם תת-קרקעיים.

כדי להתגבר על המחסור במקלטים ועל כך שבשדרות מרווח הביטחון הוא 15 שניות מאז שמתחילה האזעקה, פוזרו ברחבי שדרות ועוטף עזה מבני בטון מזוין קטנים הנקראים "מיגוניות". המיגונית היא מעין מקלט נייד וקטן. מיגוניות פוזרו ליד תחנות אוטובוס ובמקומות ציבוריים אחרים.

במרץ 2008 הובאו לישראל כ-120 אוטובוסים ממוגנים לעיר שדרות ולערים הסמוכות בעקבות הערכת משרד הביטחון כי רוב הפציעות ומקרי המוות הנגרמים מרקטות הן רסיסים המתפוצצים מחלונות אוטובוסים.[114] בינואר 2009 מוגנו כל בתי הספר בשדרות.[115] במרץ 2009 חנכה הקרן הקיימת לישראל מרכז בילוי ממוגן לילדים בשווי $1,500,000 במטרה לספק מרכז בילוי בטוח לילדים בעת התקפת רקטות.[116][117]

צבע אדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צבע אדום

מערכת כריזה בשם "צבע אדום" הותקנה בשנים 2003–2004 בשדרות ולאחר מכן בערים נוספים בדרום. מאז שהותקנה המערכת עלתה האפקטיביות שלה לדיון ציבורי כמה וכמה פעמים. המערכת מופעלת כאשר המכ"ם קולט שיגור רקטה, ואז מושמע פעמיים המשפט "צבע אדום!" בקול גברי וחזק ולאחר מכן בקול נשי ונמוך עד נפילת הרקטה. בכל אזור הדרום ההוראה היא להיכנס למרחב מוגן או מקלט כ-30 שניות מאז הפעלת צבע אדום, פרט לעיר שדרות שבה ההוראה היא לאחר כ-15 שניות מאז הפעלת צבע אדום.

כיפת ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כיפת ברזל

כיפת ברזל היא מערכת הגנה אקטיבית נגד רקטות וטילים שפותחה על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות ואלתא ומופעלת על ידי מערך ההגנה האווירית. המערכת מורכבת ממכ"ם מתקדם תוצרת אלתא, מערכת שליטה ובקרה ומספר משגרים המכילים טילי יירוט הנקראים טמי"ר. כאשר מתבצע שיגור המכ"ם של הסוללה קולט את הרקטה, מערכת השליטה והבקרה מחשבת את מסלולו ומעריכה איפה יפגע. אם המערכת מוצאת שהוא ייפול בשטח פתוח היא לא תעשה כלום אך אם תעריך שהוא יפגע בשטח בנוי, תשגר המערכת טיל אחד או שניים שיפגעו ברקטה וישמידו אותה. הטיל עצמו מונחה מכ"ם ובעל מרעום קרבה. בנוסף, לצד המערכת מוצב ר"ז, מכ"ם המאכן את מקום שיגור הרקטה המאפשר סגירת מעגל אש ופגיעה במשגר על ידי כוחות צה"ל. את סוללות כיפת ברזל ניתן לנייד בהתאם לצורך.

פיתוח המערכת החל ב-2006 בעקבות מלחמת לבנון השנייה ביוזמתו של שר הביטחון דאז עמיר פרץ. המערכת הפכה למבצעית ב-2011 ורשמה יירוט בכורה ב-7 באפריל באותה שנה.[118] המערכת נפרשה ב-3 סוללות ליד אשקלון, אשדוד ובאר שבע ורשמה יירוטים מוצלחים רבים במהלך הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע עופרת יצוקה והצליחה ליירט גם מטחי רקטות (כלומר, מספר רב של רקטות ששוגרו בבת-אחת) שירו הפלסטינים.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפגעים, הרוגים ורקטות שנורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2001 נהרגו 64 אנשים ונפצעו 1,971 אנשים מירי 10,138 רקטות ו-4,890 פצצות מרגמה שביצעו ארגוני הטרור הפלסטיניים על ישראל. מרבית ההרוגים מההתקפות הם אזרחים.[24]

כמה מהרקטות שנורו מרוצעת עזה החטיאו את מטרתן ונחתו בתוך רצועת עזה וגרמו למוות ופציעות של אזרחים פלסטינים. בשל הגבלות חמורות בפוליטיקה והיעדר מוחלט של עיתונות חופשית ברצועת עזה מספר הנפגעים וההרוגים מהרקטות המחטיאות אינו ידוע.

רקטה מסוג קסאם המוצגת בבניין העירייה של שדרות כשמאחוריה תמונות של תושבי העיר אשר נהרגו מההתקפות
סיכום ההרוגים, פצועים והרקטות שנורו
שנה הרוגים פצועים ירי רקטות ירי פצצות מרגמה סה"כ פיגועים סה"כ פיגועים באחוזים
2001 1 4 4+ -
2002 1 35 35+ Increase Negative.svg 775%
2003 1 155 155+ Increase Negative.svg 343%
2004 5 281 281+ Increase Negative.svg 81%
2005 6 401 854 1,255 Increase Negative.svg 346%
2006 9 371 1,722 55 1,777 Increase Negative.svg 42%
2007 10 578 1,276 1,531 2,807 Increase Negative.svg 58%
2008 15 611 2,048 1,668 3,716 Increase Negative.svg 32%
2009 2 11 569 289 858 Decrease Positive.svg 77%
2010 5 35 150 215 365 Decrease Positive.svg 57%
2011 3 81 419 261 680 Increase Negative.svg 86%
2012* 6[119][120] 284+ 2,256[121] 17 2,273+[122][123] Increase Negative.svg 234%
2013 0 32 12 44 Decrease Positive.svg 98%
סה"כ 64 1,971+ 10,138 4,890 15,047

* נכון ל-21 בנובמבר 2012

מגורי האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2007 חל גידול משמעותי בירי הרקטות מרצועת עזה על שדרות ועל כן פונו אלפי תושבים מהעיר מתוך חשש לחייהם,[124] לדברי האו"ם עזבו את שדרות 40% מתושביה במהלך סוף חודש מאי של 2007.[125] במהלך מבצע עופרת יצוקה ב-2008/9 עזב חלק גדול של תושבי אשקלון את העיר ועבר לאזורי המרכז והצפון.[126] בפברואר 2009 דיווח BBC כי 3,000 מתוך 24,000 תושבי שדרות "קמו והלכו" בשל ריבוי התקפות הרקטות כלפי העיר.[3]

מירי הרקטות נפגעו מבנים וכלי רכב רבים. מספר בתים נהרסו קשות, בעיקר מפגיעת רקטות הגראד התקניות הכבדות יותר.

גן ילדים בבאר שבע אשר נהרס בעקבות התקפת רקטה

פגיעה בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקפות הרקטות על ישראל גורמות לפגיעה ניכרת בחינוך. ב-28 במאי 2007 דווח כי רק 800 תלמידים מתוך 3,000 הגיעו למוסדות החינוך בשדרות.[125] במהלך מבצע עופרת יצוקה הושבתו בתי הספר והאוניברסיטאות בדרום בשל איומי התקפות רקטות.[127] מוסדות חינוך רבים נפגעו מהתקפות רקטות במהלך מבצע עופרת יצוקה, ב-11 בינואר 2009 חודשו הלימודים בדרום לאחר שיפוצים ומיגון בתי הספר.

אמא המלטפת את פני ילדתה הבוכה לאחר שנפגעה מהתקפת רקטה בעוד הילדה חווה הפרעת דחק פוסט-טראומטית

במספר מקרים פגעו הרקטות במוסדות חינוך כגון גני ילדים ובתי ספר, אלה לרוב היו ריקים בעת פגיעת הרקטות.

הפרעות דחק פוסט-טראומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית הנפגעים או אלו אשר היו קשורים בהתקפות הרקטות נוטים להציג סימפטומים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). ב-2008 ערך המרכז הישראלי לנפגעי הטרור והמלחמה מחקר שאותו ביסס על העיר שדרות ומצא כי בין 75 ל-95 אחוז מהילדים בשדרות בטווח הגילאים שבין 8ל-14 פיתחו סימפטומים של ההפרעה, המחקר מצא כי גם 30 אחוזים מהמבוגרים הציגו פיתחו סימפטומים של ההפרעה.[128][129] כמו כן, המחקר גם הדגיש כי את ההבחנה בין סימפטומים פוסט טראומטיים, בעיות שינה וריכוז, ותסמונת פוסט טראומטית עצמו, הפרעה רצינית בחיי היומיום.[128][129]

מחקר שערכה האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה ב-2010, מצא כי ההיארעות של סימפטומים פוסט טראומטיים בקרב אזרחים ישראליים היה בקורלציה עם קרבה לרצועה עזה וגם כי אזרחים אשר גרים בקירוב לאזורים המותקפים בתדירות גבוהה יציגו סימפטומים של ההפרעה בעוד אלו אשר אינם מתגוררים בקירוב לאזורים המותקפים לא יציגו כלל סימפטומים של ההפרעה.[130]

מניעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירי הרקטות הוא חלק מהטרור הפלסטיני וככזה, מטרותיו ומניעיו הם מניעי הפלסטינים, ובראשם השנאה לישראל והרצון להשמידה. הסיבה למעבר לירי תלול-מסלול (תמ"ס) ברצועת עזה הוא גדר המערכת סביב רצועת עזה והגדרות סביב ההתנחלויות הישראליות שהיקשו מאוד על המחבלים בביצוע פיגועי התאבדות. הירי תלול-המסלול נועד לעקוף את מכשולי הגדרות. לתקיפת היישובים הישראליים ברצועת עזה מרגמות היו מספיקות, אך הן לא היו בעלות טווח מספיק לירות על יישובים מחוץ לרצועת עזה. כתוצאה מכך החליטו ארגוני הטרור הפלסטינים לפתח ארטילריה רקטית שתאפשר לתקוף יישובים ישראלים בטווחים גדולים בהרבה מטווחי מרגמות. ירי הרקטות החל ב-2001, ימי השיא של האינתיפאדה השנייה, עימות אלים רחב היקף בין ישראל לפלסטינים שהתאפיין בגל טרור פלסטיני שכלל פיגועי התאבדות בישראל. ירי הרקטות המשיך גם אחרי הנסיגה הישראלית מרצועת עזה ב-2005 ואף הסלים ככל שחלפו השנים. כיום משמש ירי הרקטות אמצעי להפעלת טרור כנגד ישראל מרצועת עזה.

ארגוני הטרור האסלאמיסטים דוגמת חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מנמקים את ירי הרקטות גם בחובת ג'יהאד כנגד "האויב הציוני".[131][132] בהודעות לתקשורת מצדיקים הפלסטינים את ירי הרקטות כהגנה עצמית נגד התוקפנות של ישראל ונגד המצור על רצועת עזה.

לעתים מבוצע ירי הרקטות בתור תגובה לאירועים מדיניים או ביטחוניים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, בעיקר אירועים בהם נפגעים פלסטינים ביהודה ושומרון, אך פעמים רבות הירי מבוצע ללא כל עילה שהיא אלא באופן קבוע ושיטתי.

חמאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד החמאס, מחמוד א-זהאר, אמר כי מטרת תקיפות הרקטות שמבצע ארגונו היא גרימה להגירה המונית מישראל ושיבוש חיי אזרחי ישראל. א-זהאר אמר על ירי הרקטות שמבצע הארגון כי "...רקטות על שדרות יגרמו להגירה המונית, ישבשו את שגרת חיי האזרחים ויכולו להשפיע על הממשלה. אנו משתמשים בפעולות שתשכנענה את הישראלים שכיבושם עולה להם יותר מידי. אנחנו מצליחים עם הרקטות. אין לנו הפסדים וההשפעה בצד הישראלי היא גדולה."[133] על פי BBC, חמאס רואה בירי הרקטות כדבר לגיטימי מכיוון שהוא רואה בכל פלסטין שטח ערבי היסטורי ואסלאמי ובכך לדעתו ישראל כבשה את שטחיה ו"גנבה" אותם מהחמאס.[134] דובר חמאס בפרלמנט הפלסטיני דאז, סלאח ברדוויל, אמר על ירי הרקטות כי "אנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים להשיג שוויון צבאי, אך כאשר אדם סובל כאב עצום הוא צריך להגיב איכשהו. כך אנו מגינים על עצמינו. כך אנו מספרים לעולם שאנו קיימים.".[135] בנוסף, ישנם פעמים שבהן ירי הרקטות מתבצע כנקמה על מוות אזרחים פלסטינים או מחבלים פלסטינים על ידי ישראל.

החזית העממית לשחרור פלסטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

דובר מטעם החזית העממית לשחרור פלסטין אמר ב-17 בינואר 2009 (זמן מבצע עופרת יצוקה) כי הרקטות מציגות את התנגדותם לכיבוש הישראלי, הדובר הוסיף כי "הרקטות מייצגות באופן סמלי את ההתנגדות שלנו לכובש [ישראל]. [הרקטות] הם תזכורת מתמדת שהכובש הוא למעשה כובש, ושלא משנה כמה שהם יכולים להביא עלינו מצור ומעשי טבח ולשלול מאתנו את הצרכים האנושיים הבסיסיים של חיים, אנו נמשיך להתנגד ואנחנו נמשיך לדבוק בזכויות היסוד שלנו, ואנחנו לא נאפשר להם להיהרס. כל רקטה אשר נורית, היא אבן דרך בהישרדות חיינו.".[136] לדברי החזית העממית לשחרור פלסטין "ירי הרקטות עושה את מדינת ישראל חסרת ביטחון וכי כל רקטה היא סמל ומעשה פיזי של דחיית הכיבוש הישראלי, למעשי הטבח שלהם ולפשעיהם והתקיפות המתמשכות שלהם על הפלסטינים..."[136]

ארגונים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 בינואר 2009 פירסמו גדודי חללי אל-אקצה, שהם הזרוע הצבאית של הפת"ח, הצהרה שבה הם אמרו כי ירי הרקטות לעבר מדינת ישראל "נועד להגן על בני עמנו ברצועת עזה" ו"כדי להגן על רצועת עזה לנוכח יהירות ציונית"[137] מנגד ועדת ההתנגדות העממית הצהירו כי כל ירי רקטות המבצע על ידיהם הוא נקמה על מוות של אזרח או מחבל פלסטיני או על תקיפות אוויריות של צה"ל ברצועת עזה.[138]

תגובות וגינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים התקפות הרקטות הפלסטיניות על ישראל זכו לתמיכה עקבית מהפלסטינים,[139][140][141][142] למרות זאת, בסקר אחר שנערך ב-2013 נמצא כי מרבית הפלסטינים אינם תומכים בירי הרקטות.[143] בין המתנגדים המוצהרים לירי הרקטות ניתן למנות את יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, אשר מגדיר את הירי כפשע מלחמה ולא ככיוון אפשרי של שלום.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, הנפגעת העיקרית מירי הרקטות, שורר קונצנזוס שרואה בהתקפות הרקטות טרור פסול ולא-לגיטימי, ומגנה אותו בחריפות רבה. הדעות לגבי הפתרון לירי הרקטות מגוונות וכוללות משא ומתן מדיני (לרבות עם החמאס), הצבת כוחות בינלאומיים, סיכולים ממוקדים נגד בכירי הטרור וחוליות שיגור, פעולה צבאית נרחבת ואף כיבוש מחדש של שכל רצועת עזה.

ב-27 בדצמבר 2008, עם פתיחת מבצע עופרת יצוקה, אמר אהוד אולמרט, ראש ממשלת ישראל דאז, בנאום לאומה כי "במשך כשבע שנים, מאות אלפי אזרחים ישראלים בדרום הארץ סובלים מרקטות אשר נורות עליהם. החיים בדרום תחת מטחי טילים הפכו לבלתי נסבלים. ישראל עשתה כל שביכולתה על מנת למלא אחר תנאי הרגיעה בדרום ולאפשר חיים נורמלים לאזרחיה ביישובים הסמוכים לרצועה עזה. השקט שהצענו נענה בהרעשה"[144]

באוקטובר 2012 אמר יוסף קופרווסר, מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, כי מאז ינואר 2012 נורו לעבר ישראל למעלה מ-800 רקטות והאשים את הג'יהאד והחמאס כתוקפים העיקריים, קופרווסר התנגד ליציא למבצע צבאי נגד ירי הרקטות ואמר כי שום מבצע צבאי שבעולם לא ימנע מהחמאס להפסיק לירות.[145]

ישראל ביצעה מספר מבצעים גדולים כנגד ירי הרקטות, הבולטים שבהם הם מבצע גשם ראשון, מבצע גשמי קיץ, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן ומבצע צוק איתן.

מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצרים הממשל מגנה באופן כללי את ירי הרקטות מרצועת עזה, בין השאר מכיוון שהטרור האסלאמי מרצועת עזה זולג גם לחצי האי סיני ופוגע במצרים עצמם. ב-2 באוגוסט 2010 בוצע ירי רקטות מאזור מצרים לעבר ישראל על ידי החמאס ואיראן, העיתונות המצרית הצהירה כי ירי רקטות משטחי המצרים על ידי החמאס והארגונים אשר משתפים עמו פעולה הוא חציית קו אדום. העמדה המצרית על ירי זה היא שאיראן והחמאס נוקטים בכוח על מנת לגרום להסלמה ברחבי המזרח התיכון כולו במטרה לחבל במאמצי הפיוס הפלסטיני.[146] ב-17 ביולי, עם התחלת הפעולה הקרקעית ברצועת עזה כחלק ממבצע צוק איתן ולאחר ניסיונות הפסקת אש רבים בתיווך מצרים, האישמה מצרים את החמאס בדם אשר עתיד להישפך בשל המשך ירי הרקטות מצידם במקום להיענות להפסקת אש.[147]

האו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2007 גינה באן קי-מון, מזכ"ל האו"ם, ירי רקטות לעבר ישראל אשר התבצע מבית ספר של אונר"א.[148] ב-18 בינואר 2009 אמר באן קי-מון כי "למען התושבים בעזה, אני מפציר במונחים החזקים ביותר שאפשר לחמאס להפסיק מיד את הירי".[149] ב-20 בינואר 2009, במהלך ביקורו בישראל, אמר באן קי-מון על הירי הרקטות כי הוא "מזעזע ובלתי מתקבל על הדעת".[150]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית מגנה בחריפות את ירי הרקטות ורואה בו טרור לא-לגיטימי. בהודעות הגינוי שלה לירי הרקטות מדגישה ארצות הברית כי ל"ישראל יש זכות להגן על עצמה" אך לעתים דורשת איפוק בתגובה הצבאית ולהימנע מלפגוע באזרחים בתגובה.

ביולי 2008 אמר ברק אובמה, אשר היה אז המועמד הדמוקרטי לנשיאות, כי "אם מישהו היה יורה טילים לבית שלי, שבו שתי הבנות שלי ישנות בלילה, אני הייתי עושה כל שביכולתי כדי לעצור את זה, ואני הייתי מצפה מהישראלים לעשות אותו דבר"[151] ב-28 בדצמבר 2008 אמרה קונדוליזה רייס, מזכית המדינה של ארצות הברית דאז, כי "ארצות הברית מגנה בחריפות את ירי הרקטות החוזרות והנשנות ופצצות מרגמה נגד ישראל"[152] ב-2 במרץ 2009 גינתה גם הילרי קלינטון, מזכירת המדינה של ארצות הברית דאז, את ירי הרקטות לעבר ישראל.[153]

האיחוד האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 ביוני 2005 גינה האיחוד האירופי לראשונה את ירי הרקטות הפלסטיניות על ישראל.[154] בינואר 2009 הכריז האיחוד האירופי כי ירי הרקטות לעבר ישראל הוא פעולת טרור.[155]

התקפות רקטות שלא מרצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה ושומרון (הגדה המערבית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים נעשו כמה ניסיונות של קבוצות פלסטיניות לשגר רקטות על ישראל מאזור יהודה ושומרון, אך אף אחד מן הניסיונות לא הצליח.[156] התקפות מהגדה, במידה שיצליחו, יכולות לפגוע בקלות באזורים צפופים בישראל ולגרום לנפגעים ולנזק.[157] בדצמבר 2005 התבצע ניסיון הירי הראשון מהגדה המערבית כאשר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וגדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח שגרו רקטת קסאם לעבר ישראל מהעיר ג'נין אך היא נפלה בשטחי הרשות.[158] ביולי 2006 אמר בכיר בגדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח כי לארגון יש יכולות לייצר רקטות בצפון הגדה ולהפוך את הערים המרכזיות בישראל ואת נמל התעופה בן-גוריון למטרות ירי רקטות פלסטיניות.[159] בפברואר 2010 עצרו כוחות הרשות הפלסטינית בגדה המערבית חוליית חמאס אשר תכננה לבצע שיגורי ניסיון של רקטות בגדה לעבר ישראל, הרשות העבירה את הרקטות והתחמושת אשר נפסה לישראל.[157][160] ב-22 באוקטובר 2010 נמצאה אספקת נשק עצומה של פצצות מרגמה ורקטות אשר יועדו לשיגור מיהודה ושומרון לעבר ישראל.[161][162]

מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים נורו גם ממצרים רקטות לעבר ישראל. ירי הרקטות בוצע הן על ידי ארגונים פלסטינים (חלקם יצאו מרצועת עזה דרך ציר ה-ח') והן על ידי ארגוני הג'יהאד העולמי שהתבססו בחצי האי סיני. הירי מבוצע מחצי האי סיני והמטרה היא עיר התיירות אילת. לעתים רקטות שנורות על אילת פוגעת גם בעיר עקבה הירדנית. ככלל, מצרים וישראל מנהלים קשרים דיפלומטיים וביטחוניים במטרה לעצור את ירי הרקטות לעבר ישראל.

לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקפות רקטות על ישראל מגיעות גם מלבנון כחלק מהסכסוך הישראלי-לבנוני. ירי הרקטות הלבנוני לעבר ישראל מתבצע בערך משלהי שנות ה-70 של המאה ה-20. עד סוף מלחמת לבנון הראשונה ביצעו את הירי בעיקר ארגונים של אש"ף והרקטות שנורו זכו לשם הגנרי "קטיושות". אחרי גירוש אש"ף מלבנון, התבססו בדרום לבנון ארגוני טרור שיעיים כאשר הבכיר שבהם הוא חזבאללה. מאז סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 יורה חזבאללה רקטות לעבר צפון ישראל, כאשר מדי פעם גם ארגוני טרור פלסטיניים היושבים בלבנון יורים רקטות על קריית שמונה, מטולה ונהריה. ירי הרקטות הוביל למספר מבצעים גדולים של צה"ל בלבנון. מאז מלחמת לבנון השנייה (2006) ירי הרקטות הלבנוני על ישראל פסק כמעט לחלוטין. במשך שנים ירי הרקטות הלבנוני היה חלק משגרת החיים בישראל וגרם לנפגעים ונזק רב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגוני זכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Q&A: Gaza conflict, באתר BBC, ‏18 בינואר 2009
  2. ^ Gaza's rocket threat to Israel, באתר BBC, ‏21 בינואר 2008
  3. ^ 3.0 3.1 Martin Patience, ‏Playing cat and mouse with Gaza rockets, באתר BBC, ‏28 בפברואר 2008
  4. ^ Judy Siegel-Itzkovich, ‏Report: Missiles on Sderot increase miscarriages, באתר הג'רוסלם פוסט, 24 בפברואר 2013
  5. ^ Meital Yasur-Beit Or, ‏Study: Half of Sderot's toddlers suffering from PTSD, באתר ynet, ‏30 ביוני 2009
  6. ^ איתי גל, עופרת יצוקה: איזו עיר מובילה בדיכאון וחרדות?, באתר ynet, 15 באפריל 2010
  7. ^ Noah Shachtman, ‏Hamas Fires Long-Range Chinese Rockets at Israel (Updated)‎ באתר Wired, ‏31 בדצמבר 2008
  8. ^ ניר יהב ורמי שני‏, רקטות גראד נורו לדרום, לראשונה: גם לרמת הנגב, באתר וואלה! NEWS‏, 28 באוקטובר 2012
  9. ^ כתבי Ynet, נפילה בתל-אביב; מתקפת טילים על כל הדרום, באתר ynet, 16 בנובמבר 2012
  10. ^ Two rockets land outside J'lem; two fired at TA, באתר הג'רוזלם פוסט, 16 בנובמבר 2012
  11. ^ 11.0 11.1 Ilana Curiel, ‏Phosphorus mortar shell detected in Negev, באתר ynet, ‏14 בינואר 2009
  12. ^ Yanir Yagna / Eli Ashkenazi / Anshel Pfeffer, ‏Hamas launches first phosphorus rocket at Negev; no injuries reported, באתר הארץ, 15 בינואר 2009
  13. ^ Ali Waked, ‏'We used phosphorus fired in Gaza war'‎ באתר ynet, ‏16 באוקטובר 2010
  14. ^ 14.0 14.1 Ilana Curiel, ‏White phosphorus found in mortar shells fired from Gaza, באתר ynet, ‏1 בינואר 2012
  15. ^ Eshkol council head files UN complaint over mortar fire, באתר הג'רוזלם פוסט
  16. ^ http://unispal.un.org/UNISPAL.NSF/0/CA12E21FA366C920852571C500533C8D
  17. ^ Martyrs Brigades claim to fire chemical warhead
  18. ^ 18.0 18.1 Iron Dome successfully intercepts Gaza rocket for first time, באתר הארץ, 7 באפריל 2011
  19. ^ Associated Press, ‏Hamas Adopting Rocket Tactics Used by Hezbollah, באתר Fox News, ‏31 בדצמבר 2008
  20. ^ Rockets fired from Gaza as fragile cease-fire ends, באתר CNN, ‏19 בדצמבר 2008
  21. ^ Shane Bauer, ‏Shane Bauer, Palestinian factions united by war, באתר Al Jazeera English, ‏20 בינואר 2009
  22. ^ Tim McGirk, ‏Gaza Rocket Rocks Bush's Israel Trip, באתר המגזין טיים, 14 במאי 2008
  23. ^ JPost staff, ‏Fatah's al-Aqsa Martyrs Brigade takes responsibility for Gaza rocket fire, באתר הג'רוזלם פוסט
  24. ^ 24.0 24.1 24.2 Israel/Gaza Operation 'Cast Lead': 22 Days of Death and Destruction, ‏Amnesty International 2009
  25. ^ Anti-Israeli Terrorism in 2007 and its Trends in 2008, באתר Intelligence and Terrorism Information Cente
  26. ^ Anav Silverman, ‏A City Under Siege: An Inside View of Sderot, Israel, באתר Sderot Media Center, ‏20 בספטמבר 2007
  27. ^ Yaakov Katz,‏ Katyusha fired for first time from Gaza, באתר הג'רוזלם פוסט, 28 במרץ 2009
  28. ^ Katyusha rocket 'fired from Gaza'‎ באתר BBC, ‏28 במרץ 2006
  29. ^ Greg Myre / Steven Erlanger, ‏A Gazan Rocket Reaches 6 Miles Into Israel, באתר New York Times, ‏5 ביולי 2006
  30. ^ Israel tanks enter northern Gaza, באתר BBC, ‏6 ביולי 2007
  31. ^ חללי אל אקצה: ירינו טיל גראד לעבר ישראל, באתר נענע 10, 24 באפריל 2006
  32. ^ גדודי חללי אל אקצה: פיתחנו 20 סוגים של נשק ביולוגי וכימי, באתר ynet, ‏25 ביוני 2006
  33. ^ רועי נחמיאס, "אם ישראל תפלוש לרצועה נשתמש בנשק כימי", באתר ynet, ‏26 ביוני 2006
  34. ^ Amos Harel / Yuval Azoulay / Avi Issacharoff / Mijal Grinberg, ‏lands in northern Ashkelon; nine Palestinians killed in IDF response, באתר הארץ
  35. ^ Amos Harel, ‏IDF says Hamas responsible for Katyusha fired from Gaza Strip, באתר הארץ
  36. ^ Ethan Bronner, ‏Gaza Truce May Be Revived by Necessity, באתר הניו יורק טיימס, 19 בדצמבר 2008
  37. ^ מד"א נערך לטפל בנפגעים מפצצת זרחן לבן
  38. ^ דנה ויילר-פולק, מד"א פירסם הנחיות לטיפול בנפגעי פצצת זרחן, באתר הארץ, 14 בינואר 2009
  39. ^ Avi Issacharoff, ‏Haniyeh: Hamas won Gaza war, but was wise to declare truce, באתר הארץ
  40. ^ Yanir Yagna, ‏At least six Gaza rockets hit southern Israel, באתר הארץ
  41. ^ עמוס הראלצה"ל ישלים היציאה מעזה לפני השבעת אובמה, באתר הארץ, 20 בינואר 2009
  42. ^ 42.0 42.1 42.2 an smuggled hundreds of rockets to Gaza in 2010, באתר הג'רוזלם פוסט, ‏30 בדצמבר 2010
  43. ^ 2010 Annual Summary - Data and Trends in Terrorism, באתר השב"כ
  44. ^ עידן יוסף, חם בדרום: גראד בלב אשקלון, פצמ"רים באשכול, באתר News1, ‏30 ביולי 2010
  45. ^ רונן דמארי, רקטת גראד התפוצצה באזור מגורים באשקלון, באתר Nrg, ‏30 ביולי 2010
  46. ^ 680 missiles, rockets and mortars fired at southern Israel in 2011
  47. ^ Gaza militant groups agree to halt rocket attacks on Israe, באתר הארץ
  48. ^ Gaza mortar shell wounds two men at Israeli farm, באתר Reuters
  49. ^ Gaza factions agree to stop rocket attacks on Israel, באתר הג'רוזלם פוסט, 12 בינואר 2011
  50. ^ Yaakov Katz, ‏Two arrested for Hamas plot to fire rockets at stadium, באתר הג'רוזלם פוסט, 2 בינואר 2011
  51. ^ 2 at J'lem British Consulate charged with aiding Hamas, באתר הג'רוזלם פוסט, 3 בינואר 2011
  52. ^ Alex Fishman, ‏Uncovering the missiles, באתר ynet, ‏16 במרץ 2011
  53. ^ Israel Rolls Out First Mobile Battery of Antirocket System, באתר הניו יורק טיימס, 27 במרץ 2011
  54. ^ 2 mortar shells from Gaza contained phosphorous, באתר הג'רוזלם פוסט
  55. ^ Eshkol council files UN complaint over phosphorus shells, באתר הג'רוזלם פוסט, 2 בינואר 2012
  56. ^ Five hurt as Gaza rockets pummel Israel’s south
  57. ^ היסטוריה של טרור, באתר צה"ל, 21 בנובמבר 2012, 2:32
  58. ^ מת מפצעיו גבר שנפצע במבצע "עמוד ענן", באתר ynet, 17 ביוני 2014
  59. ^ Monthly Summary – January 2013, באתר Israel Security Agency
  60. ^ Monthly Summary – February 2013, באתר Israel Security Agency
  61. ^ IDF decreases Gazan fishing zone after rockets, באתר ג'רוזלם פוסט
  62. ^ Neri Brenner, ‏Rockets hit Sderot as Obama visits Israel, באתר ynet, ‏21 במרץ 2013
  63. ^ Israelis must push leaders for peace, Obama says
  64. ^ President Obama is awarded the highest civilian honor at state dinner as Israel's 'founding father' praises the U.S. leader
  65. ^ [ http://www.reuters.com/article/2013/03/21/us-israel-palestinians-obama-claim-idUSBRE92K0MR20130321 Islamist group says it fired rockets at Israel from Gaza], באתר Reuters, ‏21 במרץ 2013
  66. ^ ynet reporters, ‏First time since Pillar of Defense: IAF carries out strikes in Gaza, באתר ynet, ‏3 באפריל 2014
  67. ^ 67.0 67.1 Israeli planes strike Gaza for first time since Pillar of Defense
  68. ^ Associated Press, ‏Israel says it will not let Gaza rockets continue after new attacks, באתר Fox News, ‏3 באפריל 2013
  69. ^ Abu Hamdiyeh's death raises tensions in Israeli jails
  70. ^ 2 rockets hit Sderot as tensions rise on Gaza front, באתר הג'רוזלם פוסט
  71. ^ UN's Serry expresses concern over 'volatile' Gaza situation, באתר הג'רוזלם פוסט
  72. ^ Palestinians in Gaza fire rocket, mortars at Israel
  73. ^ Color Red alert sounds in Eshkol; no injuries, damage, באתר ynet
  74. ^ Monthly summary – January 2014, באתר Israel Security Agency
  75. ^ 75.0 75.1 Mattan Tzuri, ‏[Rockets launched at Ashkelon; IAF strikes terror hub, ammo factory], באתר ynet, ‏61 בינואר 2014
  76. ^ Rocket hits open area in Sdot Negev; none injured, באתר ynet, ‏30 בינואר 2014
  77. ^ Meir Ohayon, ‏Radical Salafis claim responsibility for Eilat rocket fire, באתר ynet, ‏1 בפברואר 2014
  78. ^ Monthly summary - February 2014, באתר Israel Security Agency
  79. ^ Explosion heard near Ashkelon after 'Red Alert' sounds, באתר ynet, ‏6 בפברואר 2014
  80. ^ Rocket hits Eshkol Regional Council; none injured, באתר ynet, ‏6 בפברואר 2014
  81. ^ Rocket hits open area in Sha'ar HaNegev, no injuries, באתר ynet, ‏8 בפברואר 2014
  82. ^ Rocket fired from Gaza strikes near Ashkelon, באתר Times of Israel, ‏10 בפברואר 2014
  83. ^ Israeli airstrike hits underground rocket launcher in central Gaza, באתר UPI, ‏11 בפברואר 2014
  84. ^ Gili Cohen, ‏Two Gaza rockets hit southern Israel, באתר הארץ, 14 בפברואר 2014
  85. ^ Monthly summary - March 2014, באתר Israel Security Agency
  86. ^ Remains of 2 rockets discovered on Mt. Hermon, באתר ynet, ‏1 במרץ 2014
  87. ^ Israeli airstrike kills Palestinian militant in Gaza Strip, באתר הלוס אנג'לס טיימס, 14 במרץ 2014
  88. ^ Rocket hits open area near Sderot, באתר Times of Israel, ‏6 במרץ 2014
  89. ^ Israel Navy intercepts Gaza-bound Iranian rocket ship near Port Sudan, באתר הג'רוזלם פוסט, 5 במרץ 2014
  90. ^ Gaza rocket explodes in open area in Sha'ar Hanegev Regional Council, באתר הג'רוזלם פוסט, 11 במרץ 2014
  91. ^ Southern Israel battered by dozens of Gaza rockets, באתר ynet, ‏12 במרץ 2014
  92. ^ Gazans bombard southern Israel in massive rocket attack, באתר Times of Israel, ‏12 במרץ 2014
  93. ^ Monthly summary – April 2014, באתר Israel Security Agency
  94. ^ Three Grad rockets fired at Eilat, באתר ynet, ‏1 באפריל 2014
  95. ^ Color Red sirens sounded in Sderot, באתר ynet, ‏3 באפריל 2014
  96. ^ Monthly summary – May 2014, באתר Israel Security Agency
  97. ^ IDF troops respond to mortar fire and IED from Gaza, באתר ynet, ‏21 במאי 2014
  98. ^ Monthly summary – June 2014, באתר Israel Security Agency
  99. ^ Gaza rocket hits Sderot factory, setting it ablaze, באתר ynet, ‏28 ביוני 2014
  100. ^ Hamas behind rocket barrage on Israel for first time since 2012, באתר ynet, ‏30 ביוני 2014
  101. ^ הסלמה חמורה: רקטה נורתה אל באר שבע, באתר ynet, 5 ביולי 2014
  102. ^ צה"ל תקף מנהרת טרור של חמאס בדרום רצועת עזה, באתר צה"ל, 7 ביולי 2014
  103. ^ יואב זיתון, מתן צורי ואליאור לוי, מטחים כבדים לעבר הדרום: מקלטים ציבוריים נפתחו, באתר ynet, 7 ביולי 2014
  104. ^ יוחאי עופר, מטח כבד מעזה: אזעקות בכל רחבי הארץ; פצועה באשדוד, באתר nrg‏, 7 ביולי 2014
  105. ^ נתונים אסופים על מבצע צוק איתן, קובץ רב-שיתופי באתר Google Docs
  106. ^ חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני, 29.11.15
  107. ^ מתן צורי, אליאור לוי ויואב זיתון, רקטה התפוצצה בשטח פתוח בשער הנגב, באתר ynet, 23 באפריל 2015
  108. ^ מתן צורי, כיפת ברזל יירטה רקטה בשמי הדרום, ynet, ‏29 בספטמבר 2015
  109. ^ Clancy Chassay / Bobbie Johnson, ‏Google Earth used to target Israel, באתר The Guardian
  110. ^ ISRAEL-OPT: Relentless rocket attacks take psychological toll on children in Sderot
  111. ^ Heather Sharp, ‏Rocket attacks plague Israeli towns, באתר BBC, ‏28 בדצמבר 2009
  112. ^ Hamas exploitation of civilians as human shields: Photographic evidence, משרד החוץ, 6 במרץ 2008
  113. ^ Elior Levy, ‏Video: Gaza rockets fired from civilian centers, באתר ynet, ‏12 באפריל 2011
  114. ^ Yuval Azoulay, ‏Gov't places 120 fortified bus stops in rocket-plagued Sderot, ‏3 במרץ 2008
  115. ^ School resumes in Israel despite rocket threat, באתר Associated Press, ‏11 בינואר 2009
  116. ^ Ethan Bronner, ‏For Israeli children, a playground shielded from rockets, באתר הניו יורק טיימס, 11 במרץ 2009
  117. ^ Aron Heller, ‏Israeli kids get rocket-proofed indoor playground, באתר Associated Press
  118. ^ ‫יניר יגנה, ברק רביד, אנשיל פפר, יירוט מבצעי ראשון למערכת כיפת ברזל, באתר הארץ, 7 באפריל 2011
  119. ^ Victims of Palestinian Violence and Terrorism since September 2000, באתר משרד הביטחון הישראלי
  120. ^ Gaza terrorists fire two rockets at Tel Aviv, באתר הג'רוזלם פוסט
  121. ^ Live Updates: IDF Targeting Terrorist Sites, באתר צבא ההגנה לישראל
  122. ^ יואב זיתון ונרי ברנר, הבוקר: רקטה נורתה אל אזור אשדוד, באתר ynet, ‏13 בנובמבר 2012
  123. ^ Tel Aviv , 21 November 2012 - Secretary-General's remarks to the Security Council
  124. ^ Isabel Kershner, ‏Israeli Border Town Lives in the Shadow of Falling Rockets, באתר International Herald Tribune, ‏31 במאי 2007
  125. ^ 125.0 125.1 Situation Report Gaza June 1, 2007
  126. ^ Aron Heller, ‏Israelis get creative in coping with rocket threat, באתר Associated Press, ‏31 בדצמבר 2008
  127. ^ Aron Heller, ‏School resumes in Israel despite rocket threat, באתר Associated Press
  128. ^ 128.0 128.1 ISRAEL-OPT: Relentless rocket attacks take psychological toll on children in Sderot, באתר RINI
  129. ^ 129.0 129.1 Study: Most Sderot kids exhibit post-traumatic stress symptoms, באתר הארץ, 17 בינואר 2008
  130. ^ Study Links Rocket Attacks with Trauma
  131. ^ Response of the lions to the aggressions of the Jews: Shelling Zionist Sderot with three rockets, באתר Majlis Shura Al-Mujahidin
  132. ^ Salafi Terrorists: Jihad Against 'Criminal Jews' is a Duty, ‏.באתר Israel National News
  133. ^ Melanie Phillips,‏President Bush's visionary hero, באתר The Spectator, ‏15 בינואר 2008
  134. ^ Q&A: Gaza conflict, באתר BBC, ‏18 בינואר 2009
  135. ^ Greg Myre, ‏Rockets Create a 'Balance of Fear' With Israel, באתר Gaza Residents Say, ‏9 ביולי 2009
  136. ^ 136.0 136.1 PFLP Interview with Ma'an News Agency on Israeli Aggression in Gaza, באתר Popular Front for the Liberation of Palestine, ‏17 בינואר 2009
  137. ^ Israel/Gaza Operation 'Cast Lead': 22 Days of Death and Destruction, באתר Amnesty International 2009
  138. ^ 7 mortar shells fired from Gaza, באתר ynet, ‏7 בינואר 2010
  139. ^ Ethan Bronner, ‏Poll Shows Most Palestinians Favor Violence Over Talks, ‏19 במרץ 2008
  140. ^ Poll No. 13 – Press Release
  141. ^ Palestinian – Israeli Joint Press Release
  142. ^ Palestinian – Israeli Joint Press Release
  143. ^ Khaled Abu Toameh, ‏Poll: Hamas loses popularity among Palestinians, באתר הג'רוזלם פוסט, 10 באפריל 2013
  144. ^ Olmert's Remarks on the Operation in the Gaza Strip, באתר Jewish Policy Center
  145. ^ Crispian Balmer, ‏War will not resolve Gaza problem: Israeli official, באתר סוכנות הידיעות רויטרס, 17 באוקטובר 2012
  146. ^ Rage in Egypt at Hamas and Iran following Rocket Attacks on Eilat, Aqaba, באתר MEMRI Special Dispatch
  147. ^ מצרים מאשימה את חמאס: הוא אחראי לדם שיישפך בעזה, באתר וואלה!, 17 ביולי 2014
  148. ^ Ban Ki-moon condemns rocket attack from Gaza school run by UN agency, באתר UN News Centre, ‏8 בנובמבר 2007
  149. ^ Ban calls for end to Hamas rocket attacks, Israeli withdrawal from Gaza, באתר UN News Centre, ‏18 בינואר 2009
  150. ^ Ban Ki-moon ‘appalled’ by Gaza destruction, באתר The Independent, ‏20 בינואר 2009
  151. ^ Steven Lee Myers / Helene Cooper, ‏Obama Defers to Bush, for Now, on Gaza Crisis, באתר הניו יורק טיימס, 28 בדצמבר 2009
  152. ^ U.S. Condemns Hamas in Midst of Israeli Strikes, באתר Fox News, ‏28 בדצמבר 2008
  153. ^ Clinton calls for 'durable' Gaza truce, condemns rockets, באתר AFP
  154. ^ Declaration by the Presidency of the European Union on the firing of rockets at Gush Katif and Sderot in the Gaza Strip, ‏7 ביוני 2005
  155. ^ Hamas slams EU official over anti-Hamas statement, באתר Xinhua, ‏26 בינואר 2009
  156. ^ Fatah men threaten West Bank rocket fire at Israeli targets, באתר הארץ, ‏29 בנובמבר 2006
  157. ^ 157.0 157.1 Palestinians hand Israel Qassam rocket seized in West Bank, באתר הארץ, 22 בפברואר 2010
  158. ^ Qassam fired from West Bank, באתר ynet, ‏1 בינואר 2006
  159. ^ Al-Aqsa leader: West Bank rocket war is on, באתר ynet, ‏13 ביולי 2006
  160. ^ Hamas seeks to have rockets in West Bank, באתר Xinhua
  161. ^ PA says uncovered Hamas arms cache, באתר ynet, ‏22 באוקטבור 2010
  162. ^ PA: Hamas arms cache seized, באתר UPPI, ‏22 באוקטבור 2010