ויקיפדיה:הידעת?/2023/אפריל

אפריל 2023
1 באפריל 2023	בניין קול ישראל בירושלים ב-1 באפריל 1981 הודיעו בחדשות הבוקר של קול ישראל כי נפסל תוארה של מכבי תל אביב בכדורסל כאלופת אירופה הטרייה, משום שקהל האוהדים שנכח באולם פרץ למגרש כשנייה אחת לפני תום המשחק ולכן לא נסתיים משחק זה במועדו הרשמי, ולפי חוקת הכדורסל יש לקיים משחק חוזר. במהלך הבוקר ההוא רעשה הארץ, עד אשר חזר בו קול ישראל מדבריו והבהיר כי מדובר בכזב לכבוד אחד באפריל, יום הכזבים הבינלאומי.	עריכה - תבנית - שיחה
2 באפריל 2023	שחיטתו של סימון על פי איור אנטישמי מימי הביניים בימי הביניים יצא האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי בתקיפות כנגד עלילת הדם. הוא קבע כי בעטיה "היהודים חיים תחת שלטון הנסיכים והאצילים בתנאים הגרועים מאלו שחיו בהם אבותיהם תחת פרעה במצרים". עמדתו הייתה מאז לקו הרשמי של הכנסייה בנושא.	עריכה - תבנית - שיחה
3 באפריל 2023	רעמסס השני היה מגדולי מלכי מצרים העתיקה ויתכן שהיה אותו "פרעה", ששלט בימי יציאת מצרים. המומיה של רעמסס התגלתה בעמק המלכים, ונשמרה במצרים. בשנת 1974 הבחינו מדענים כי מצבה של המומיה מדרדר, וכי היא נרקבת והולכת. הוחלט לשלוח את המלך לפריז, לשם בחינה בידי מומחים. על פי דרישות החוק הצרפתי המומיה קיבלה דרכון בו צויין מקצועה כמלך מת, והתקבלה בפריז בכבוד מלכים, לרבות מסדר צבאי, שנערך לכבודה בשדה התעופה לה בורז'ה. המדענים בפריז מצאו כי על המומיה התיישבה פטריה, והצליחו להסיר את הנגע. כיום ניתן לראות את המומיה במוזיאון המצרי בקהיר.	עריכה - תבנית - שיחה
4 באפריל 2023	ברק יוסלביץ' על סוסו פודפולקובניק ברק יוסלביץ' היה קצין יהודי בצבא הפולני, מגיבורי התקוממות קושצ'ושקו בשנת 1794 והקרבות נגד הרוסים, האוסטרים והפרוסים בשנים שלאחר מכן. יוסלביץ' נפל בשנת 1809 בקרב נגד האוסטרים והפך לסמל המאבק המשותף של פולנים ויהודים לעצמאות פולין. סיפורי גבורתו נלמדו באקדמיות הצבאיות, והצייר יוליוש קושטאק אף צייר אותו כשהוא רוכב על סוס בראש חייליו.	עריכה - תבנית - שיחה
5 באפריל 2023	ג'ורג' וושינגטון ג'ורג' וושינגטון הוא נשיא ארצות הברית היחיד שנבחר לנשיאות פה אחד על ידי כל האלקטורים, בבחירות 1789 ו-1792. לעומתו, ג'ון קווינסי אדמס נבחר לנשיאות ב-1824 אף על פי שפיגר אחרי אנדרו ג'קסון הן במניין האלקטורים והן במניין הקולות – לאף אחד מארבעת המועמדים לא היה רוב מוחלט בקרב האלקטורים, והבחירה הועברה לבית הנבחרים, שם ניצח אדמס.	עריכה - תבנית - שיחה
6 באפריל 2023	מכת הברד - ציורו של ג'ון מרטין בתקופה ההלניסטית רווחה במצרים גרסה אלטרנטיבית לסיפור יציאת מצרים שמכונה בשם עלילת המצורעים. בניגוד לגרסה הנמצאת במסורת היהודית, שבה אלוהים משחרר את עם ישראל תוך שהוא מכה את המצרים במכות שגורמות למגפות ולאסונות מרובים, בגרסה המצרית בני ישראל מתוארים כשנואי האלים וכמצורעים, שבשל כך מגורשים בחרפה ממצרים. עלילת המצורעים המצרית מתפלמסת עם סיפור יציאת מצרים היהודי, שאינו מחמיא למצרים ולאלים שלהם.	עריכה - תבנית - שיחה
7 באפריל 2023	האסטרואיד איידה, כפי שצולם על ידי גליליאו ממרחק 10,500 ק"מ האיגוד האסטרונומי הבינלאומי עוסק גם במתן שמות לאסטרואידים. נכון ל-30 במרץ 2023, 23,839 אסטרואידים זכו לשם פרטי. מנהג זה, להעניק שמות לאסטרואידים, מאפשר להנציח בחלל הקרוב אלפי אנשים מכל התחומים: מלחינים כבאך ופלסטרינה, זמרים כאלביס ופיאף, אנשי מדע כגדל, איינשטיין ופון נוימן, אסטרונומים כהרשל ואולברס, ציירים כרנואר ופיקאסו, אסטרונאוטים כאילן רמון ואפילו תלמיד בית ספר תיכון ישראלי, רון נוימן. ישנם גם שמות שאינם על שם אנשים: ASCII, נמיביה, אפריקה, אפופיס, לינוקס, ויקיפדיה ועוד.	עריכה - תבנית - שיחה
8 באפריל 2023	פרג אגסני מזנים שונים של פרח הפרג ניתן להפיק הן את תבלין הפרג, המשמש כתוספת למיני מאפה רבים, והן מספר סמים אסורים, בהם אופיום והרואין. גם כאשר הוא משמש כתבלין, הפרג מכיל כמויות קטנות של אופיאטים, שהם הרכיבים הפסיכו-אקטיביים שבסמים; כתוצאה מכך, בדיקות שתן מזהות לעיתים בטעות מי שאכל מזון מתובל בפרג כמי שהשתמש בסם אסור. כדי שאסירים בחופשה לא יוכלו לתרץ באכילת פרג תוצאות חיוביות בבדיקות סמים, הלשכה הפדרלית של בתי הסוהר בארצות הברית אוסרת עליהם לאכול מזון המכיל את תבלין הפרג.	עריכה - תבנית - שיחה
9 באפריל 2023	מארי קירי מארי קירי, כלת פרס נובל לפיזיקה ופרס נובל לכימיה, נפטרה ב-4 ביולי 1934 מאנמיה אפלסטית, כנראה בעקבות חשיפה לקרינה רדיואקטיבית במחקריה; באותה תקופה לא הייתה מודעות לסכנות הנובעות מקרינה מייננת. בבדיקות שנערכו בביתה של קירי כ-60 שנה לאחר מותה, נמצאו חומרים רדיואקטיביים במקומות רבים, בין השאר על ספרי הבישול שלה. בשנת 1995 הועבר ארון הקבורה שלה לפנתאון בפריז, וכך הייתה לאישה הראשונה שזכתה לכבוד זה. בפנתאון קבור גם בעלה פייר קירי, שנהרג מדריסת כרכרה, ובכך כנראה נמנע ממנו מוות מקרינה בדומה לאשתו.	עריכה - תבנית - שיחה
10 באפריל 2023	מראה בהריסות קרתגו מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו הוא ניב לטיני שנטבע במקור על ידי קאטו הזקן, אחד מהמדינאים הרומאים הבולטים והמשפיעים בתקופתו. קאטו רחש איבה עמוקה לקרתגו וחשש מפניה, רגשות שנבעו משנותיו כחייל במהלך המלחמה הפונית השנייה. עם חזרתו לרומא הוא החל במסע תעמולה בסנאט הרומאי שמטרתו הייתה הכרזת מלחמה על קרתגו והשמדתה. במסגרת זו אימץ לעצמו קאטו הזקן מנהג לסיים כל נאום בקריאה להרוס את קרתגו. בסופו של דבר אכן חרבה קרתגו במלחמה הפונית השלישית. כיום משתמשים באמרה לתיאור דעה שהמחזיק בה מביע אותה בפומבי לעיתים קרובות, ולתיאור אדם הניחן בנחישות ודבקות במטרה, ואולי אף בעקשנות יתר.	עריכה - תבנית - שיחה
11 באפריל 2023	מפת נאורו נָאוּרוּ היא המדינה היחידה בעולם שאין לה עיר בירה רשמית. לדרום אפריקה, לעומת זאת, יש שלוש ערי בירה, המייצגות את עקרון הפרדת הרשויות: פרטוריה היא הבירה הראשית, ה"ביצועית" ומקום מושב הממשלה; קייפטאון היא הבירה ה"תחיקתית" ומקום מושב הפרלמנט; ואילו בלומפונטיין היא הבירה ה"שיפוטית" ומקום מושב בית המשפט העליון.	עריכה - תבנית - שיחה
12 באפריל 2023	שלט במאה שערים המפציר בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע במספר פסקי דין אישר בית המשפט בישראל כי יש משום לשון הרע בכך שאומרים או רומזים על מישהו שהוא הומוסקסואל, כאשר איננו כזה. פסק הדין הנודע ביותר בעניין הוא "הלכת אמסלם" משנת 1995. שמעון אמסלם, כדורסלן קבוצת הפועל חיפה, הגיש תביעה נגד עיתון "העיר", שנתן לכתבה בעניין אולימפיאדת הגייז בלוס אנג'לס את הכותרת "אמסלם לא לבד" - זאת בגלל הפזמון המקניט "אמסלם ההומו" שהיו שרים באותה תקופה כמה מאוהדי הקבוצות היריבות במשחקים שבהם השתתף. אמסלם, שאינו הומוסקסואל, הגיש תביעת לשון הרע נגד העיתון. בית המשפט החליט שהיה בכותרת משום רמיזה על נטייתו המינית של אמסלם, ופסק לו פיצויים בסך 150,000 שקלים. פסקי דין נוספים שעל פיהם הומוסקסואליות (ולסביות) היא דבר הנתפס כמביש ושלילי בישראל, ושהצגתו של אדם כך שעלולים להסיק כי הוא הומוסקסואל - עשויה להיות בגדר לשון הרע, הושפעו מהלכת אמסלם ומסתמכים עליה.	עריכה - תבנית - שיחה
13 באפריל 2023	האסטרואיד 99942 אפופיס נקודה קטנה בשמי הלילה של 13 באפריל 2029 תסמן את מיקומו של האסטרואיד אַפּוֹפִיס, שיתקרב אל כדור הארץ עד למרחק הקטן מעשירית המרחק לירח. אם אפופיס, הקרוי על שם אַפֶּפּ, אל החורבן במיתולוגיה המצרית, יעבור דרך "חור המנעול" – אזור קטן בחלל שקוטרו כ-800 מטר בלבד – אזי הוא יילכד בכוח הכבידה של כדור הארץ, ובמקרה זה קיים סיכוי שהוא יתנגש בו בשנת 2036 או 2037. ההתנגשות, אם תהיה, גם אם לא תגיע בעוצמתה לזו שגרמה כנראה להיכחדות הדינוזאורים, עלולה לגרום להרס משמעותי באזורים הסמוכים למקום הפגיעה או לגלי צונאמי אדירים.	עריכה - תבנית - שיחה
14 באפריל 2023	אגן הניקוז של נהר אמזונאס, במערכת הניקוז הכללית של האמזונאס נהר האמזונאס הוא האדיר בנהרות תבל. חמישית מכמות המים המתוקים בעולם שזורמים לים, מקורה באמזונאס. לנהר למעלה מ-1,100 יובלים וכ-14,000 יובלי-משנה, כמה מהם ארוכים מ-1,500 ק"מ. שטח אגן הניקוז שלו כ-7 מיליון קמ"ר – כשטחה של ארצות הברית ללא אלסקה. ספיקתו של הנהר כ-220,000 מ"ק בשנייה – די כדי למלא את הכנרת עד תומה בחמש שעות לוּ הייתה ריקה. האמזונאס ממתיק את מי האוקיינוס האטלנטי ומשנה את צבעם עד למרחק של 320 ק"מ משפך הנהר. לאורך אלפי ק"מ בברזיל זורם הנהר בשיפוע זעיר של 21 מילימטר לק"מ, שבגללו הזרימה איטית וגאות האוקיינוס מורגשת למרחק רב במעלה השפך.	עריכה - תבנית - שיחה
15 באפריל 2023	פסל של גארינצ'ה הכדורגלן הברזילאי גארינצ'ה נולד עם מספר מומים: עמוד השדרה שלו היה מעוות, רגלו הימנית הייתה מסובבת כלפי פנים וארוכה בשישה סנטימטרים מרגלו השמאלית, אשר הייתה מסובבת כלפי חוץ, והוא הוגדר נכה. אולם המומים הללו לא מנעו ממנו להפוך לשחקן כדורגל מוביל, אשר היה שותף מרכזי בזכיית נבחרת ברזיל פעמיים בגביע העולם בכדורגל, ב-1958 וב-1962. במונדיאל 1962 גארינצ'ה אף היה מלך השערים של הטורניר (לצד מספר שחקנים אחרים), עם ארבעה כיבושים.	עריכה - תבנית - שיחה
16 באפריל 2023	צריח קתדרלת אולם צריח הכנסייה הגבוה ביותר בעולם שייך לקתדרלת אוּלְם שבגרמניה, וגובהו 161.53 מטרים. הצריח הושלם ב-1890 במסגרת גל התחייה הגותית, שבו שופצו והושלמו קתדרלות רבות בגרמניה, צרפת ואיטליה. הקתדרלה לקחה את תואר הבניין הגבוה בעולם מקתדרלת קלן, שהושלמה ב-1880 וגובהה היה 157 מטרים. בשנת 1908 הפסידה קתדרלת אולם את התואר לבניין סינגר בניו יורק שבארצות הברית (שהחזיק בו רק עד 1909). כנסיית סגרדה פמיליה שבברצלונה, שבנייתה נמשכת בימינו, אמורה להגיע לגובה של 170 מטר עם השלמתה ולעבור את קתדרלת אולם. קתדרלת לינקולן הגיעה לגובה של 160 מטר כבר בתחילת המאה ה-14, אך חלקה הגבוה קרס מאוחר יותר.	עריכה - תבנית - שיחה
17 באפריל 2023	"החייל הנאצי המושלם" הייתה כרזת גיוס של הוורמאכט משנת 1939. זמן קצר לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, הופיע התצלום במהדורת יום ראשון של העיתון ברלינר טאגבלאט, ששימש אז כזרוע התעמולה הנאצית, יחד עם הכיתוב "החייל הגרמני האידיאלי". התצלום נמכר לעיתון על ידי הצלם הרשמי של הצבא, ומאוחר יותר שימש בכרזות גיוס. החייל המוצג בתמונה בעל החזות הארית, ורנר גולדברג, היה למעשה בן לאב יהודי שהתנצר. אחרי הסכם שביתת הנשק של 22 ביוני 1940, גורש גולדברג מהצבא בהתאם לצו של היטלר, בו נקבע שיש לגרש מהצבא את כל בני התערובת מדרגה ראשונה.	עריכה - תבנית - שיחה
18 באפריל 2023	אנדרטת יאנוש קורצ'אק ותלמידיו ביד ושם יום הזיכרון לשואה ולגבורה נקבע לכ"ז בניסן, על אף שבתאריך עברי זה לא אירע כל אירוע ראוי לציון. בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל התנהל דיון בשאלה איזה יום בשנה יוכל לסמל את תקופת שנות השואה. הגישה באותה תקופה הייתה להלל את האתוס היהודי הלוחם, שנאבק בנאצים, ולשם כך רצו לייחד את יום השנה לפרוץ מרד גטו ורשה. אולם המרד בוורשה פרץ ב-19 באפריל 1943, י"ד בניסן, ערב חג הפסח ה'תש"ג, וערב חג הפסח איננו תאריך מתאים ליום זיכרון לאומי. לבסוף הוחלט לקבוע את כ"ז בניסן, שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל, תאריך שהוא קרוב מספיק ליום פרוץ מרד גטו ורשה, אך גם חלק מתקופת ספירת העומר, בעלת ההקשר לאבלות במסורת היהודית. יום הזיכרון הבינלאומי לשואה נקבע על ידי האו"ם רק בשנת 2005. התאריך שנבחר הוא 27 בינואר, היום בו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ בידי הצבא האדום.	עריכה - תבנית - שיחה
19 באפריל 2023	מחסום ערבי בשער הגיא נגד שיירות יהודיות לירושלים במלחמת העצמאות ישראל בֶּר מונה על ידי דוד בן-גוריון לכתוב את ההיסטוריה הרשמית של מלחמת העצמאות כיוון שהיה דוקטור בהיסטוריה. מאוחר יותר נתגלה כמרגל למען ברית המועצות ונידון לעשר שנות מאסר, ואף הסתבר שבדה לעצמו את התואר האקדמי עם עלייתו לארץ ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
20 באפריל 2023	מפת סנקט פטרבורג מהמאה ה-18 שמה של העיר הרוסית סנקט פטרבורג שונה בשנת 1914 לפֶּטְרוֹגְרָד. בשנת 1924, בעקבות מותו של ולדימיר איליץ' לנין, ניתן לעיר השם לנינגְרָד, ועם קריסת ברית המועצות הוחזר לה שמה המקורי. באנגלית מכנים אותה סֵיינט פִּיטֶרסְבֶּרג, בגרמנית זַנְקְט פֶּטֶרְסְבּוּרג, ואילו דוברי הרוסית מעדיפים לקרוא לה בקיצור פיטר.	עריכה - תבנית - שיחה
21 באפריל 2023	חותם הסנאט האמריקני בניסיון לעצור פיליבסטר שבו השתתף הסנאטור הרפובליקני רוברט לה פולט ב-1908, הורעלה כוס השתייה שלו במידה שהיה בה די להביא למותו. הסנאטור הספיק ללגום מליקר הביצים שהיה בכוס, חש שמשהו אינו כשורה, ולא המשיך לשתות ממנה. הוא נאם במשך 8 שעות נוספות, ובסך הכול ארך נאומו 18 שעות. בסופו של דבר ניסיון הפיליבסטר נכשל; רצף הנאומים של משתתפי הפיליבסטר נפסק כשסנאטור אחר, שהיה עיוור, פינה את הבמה לחבר מפלגתו שלא שהה באותה עת בתוך האולם.	עריכה - תבנית - שיחה
22 באפריל 2023	עטיפת הסינגל "אבניבי" השיר אָבָּנִיבִּי בביצוע יזהר כהן זכה ב-22 באפריל 1978 בתחרות האירוויזיון. השיר, שעוסק בשפת הילדים המוצפנת שפת הבי"ת, יועד למעשה לפסטיבל שירי הילדים, אולם משהסתיימה כתיבתו שינו כותבי השיר, נורית הירש ואהוד מנור, את דעתם והחליטו להגיש אותו לפסטיבל הזמר והפזמון, ששימש אז בתור קדם אירוויזיון. "אבניבי" סיים בתיקו במקום הראשון, יחד עם שירה של חדוה עמרני, "בלב אחד", ונשלח לתחרות האירוויזיון לפי החלטתם של השופטים. לפני פסטיבל הזמר והפזמון הוא הוצע ללהקת הכל עובר חביבי, שדחתה אותו בטענה שהוא "ילדותי מדי".	עריכה - תבנית - שיחה
23 באפריל 2023	האש בתוך שער הגיהנום של דרווזה בוערת כבר למעלה מ-50 שנה ברציפות. הבור, שבקוטר של כ-70 מטרים ובעומק 30 מטר ליד הכפר דרווזה שבטורקמניסטן, נוצר בטעות: בשנת 1971 במסגרת חיפוש אחר מאגרי נפט תת-קרקעיים, גאולוגים סובייטים קדחו אל תוך חלל תת-קרקעי, וציוד הקידוח קרס פנימה תוך כדי יצירת הבור הרחב. הם גילו כי הבור מלא בגז רעיל, וכדי להיפטר מהגז ולקחת את הציוד ששקע לבור הם החליטו לכלות את הגז בצורה טבעית על ידי הדלקתו. הגאולוגים העריכו שהגז יתכלה תוך כמה ימים, אולם בפועל הבור בוער מאז אותו יום. התושבים שגרים סמוך לאתר העניקו לבור את שמו "שער הגיהנום", בשל האש, החום הרב ועצם היותו בור פעור באמצע המדבר. בנובמבר 2013 ירד החוקר הראשון לקרקעית הבור ואסף דוגמיות מהקרקע ומהאקסטרמופילים בקרקעית.	עריכה - תבנית - שיחה
24 באפריל 2023	לוח זיכרון לזכר הנעדרים שנמצאו והובאו לקבורה בגן הנעדרים, בית הקברות הצבאי, הר הרצל נכון לשנת 2023, טרם אותר מקום קבורתם של 240 מחללי מערכות ישראל, שנפלו במלחמת העצמאות ואחריה. הרשויות עמלות על תיקון המצב. אחד מאותם מקרים בא אל סופו ב-2013, עת שונה שם המנוח על מצבה בהר הרצל, מ"ישראל מיר" ל"יעקב מאמאן". הפעולה נעשתה לאחר שהובהר, כי לא היה בקרבות הרלוונטיים שום חייל בשם "מיר", וזהותו של מאמאן הוכחה במיצוי DNA מעצמותיו והשוואה עם היחיד מעשרת אחיו, שנותר בחיים. מאמאן, שעלה ממרוקו ונפל במלחמת העצמאות, נקבר תחת שם שגוי, כי מילותיו האחרונות היו "ישראל שלי" (ביידיש "ישראל מיר").	עריכה - תבנית - שיחה
25 באפריל 2023	זהרה לביטוב הייתה לוחמת פלמ"ח וטייסת בחיל האוויר הישראלי. התפרסמה במיוחד על רקע סיפור אהבתה ללוחם הפלמ"ח שמואל קופמן, שנהרג ב-2 במאי 1947 בהתפוצצות רימון יד (הסיפור תואר ב-1980 בספרה של דבורה עומר "לאהוב עד מוות"). זהרה התאהבה שוב באמנון ברמן, שאותו פגשה בקורס טיס שעברה בארצות הברית, אך חוותה אובדן שני כאשר אמנון נהרג עם הפלת מטוסו ב-7 ביולי 1948. זהרה עצמה נהרגה ב-3 באוגוסט 1948, בהיותה כבת 21, כאשר מטוסה התרסק לאחר ההמראה מירושלים, עם הטייס שהיה עמה, עמנואל רוטשטיין. כקצינה בחיל האוויר, מצאה זהרה את מנוחתה האחרונה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, למרות רצונה להיטמן ליד שמואל, אהובה הראשון, בהר הזיתים, שהפך בינתיים לשטח אויב. עמוס, אחיה היחיד של זהרה, קרא לבתו הבכורה בשמה. הילדה חלתה בסרטן ובסוכות תשכ"ח, חודשים אחדים אחרי שחרור הר הזיתים, נפטרה הילדה בהיותה בת שש. לבקשת יהודה אבן שמואל, אביו של שמואל קופמן, נטמנה זהרה הקטנה לצד שמוליק ובכך, באופן סמלי, הוגשמה שבועת האמונים.	עריכה - תבנית - שיחה
26 באפריל 2023	סמל מדינת ישראל סִמלהּ של מדינת ישראל, מנורת שבעת הקנים ושני ענפי עץ זית משני צדדיה, עוצב בידי האחים שמיר. ייתכן כי עיצוב הסמל הושפע מחזון זכריה הנביא (זכריה, ד, א–יד). בחזון זה, המנורה מסמלת את ישראל, ושני ענפי עץ הזית משמשים חיזוק לזרובבל לפעול לשיבת ציון מממלכת פרס בכוח הרוח של הכהונה והמלכות הנמשחים בשמן זית. הסמל נבחר על ידי ועדה מיוחדת לענייני סמלים שהקימה מועצת המדינה הזמנית, לאחר שינויים מסוימים להצעה המקורית. המנורה עוצבה על פי התבליט בשער טיטוס המתאר תהלוכה של עבדים וחיילים השבים לרומא לאחר ניצחון הרומאים על יהודה והחרבת בית המקדש בירושלים. כמו כן הועדף השימוש בענפי עץ זית על השימוש בסמלי הלולב, האתרוג והשופר.	עריכה - תבנית - שיחה
27 באפריל 2023	במסגרת מבצע זעם האל הקים המוסד צוות רחב לצורך איתורם של אנשי "ספטמבר השחור", האחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, ולצורך התנקשות בחייהם. המוסד נקט בלוחמה פסיכולוגית ובמקרים מסוימים אף פרסם בעיתונות מודעות אבל על המיועדים לחיסול מספר ימים לפני ההתנקשות עצמה.	עריכה - תבנית - שיחה
28 באפריל 2023	תרשים המדגים השתלת לב השתלת האיברים המוצלחת הראשונה באדם התרחשה בשנת 1954 בבוסטון שבארצות הברית, כאשר כליה נלקחה מאדם והושתלה באחיו התאום. השתלה זאת התאפשרה עקב ההתאמה המלאה בין התורם והמקבל, בשל היותם תאומים זהים. לולא התאמה מספקת, המערכת החיסונית של המקבל דוחה את ההשתלה. כיום מתבצעות בעולם מאות אלפי השתלות מדי שנה - רובן ככולן ללא קרבה משפחתית בין התורם והמקבל. הדבר מתאפשר על ידי בדיקת רקמות לפני ההשתלה ותרופות חדשות, המונעות דחייה.	עריכה - תבנית - שיחה
29 באפריל 2023	שחמט משחק השחמט הומצא כנראה במאה השישית לספירה בהודו תחת השם צ'טורנגה. משמעות השם בסנסקריט היא "בעל ארבע זרועות", על שם ארבעת סוגי היחידות בצבא ההודי הקדום - רגלים, פרשים, פילים ומרכבות. מקור השם הנוכחי בפרסית: "שאה - מט", שפירושו "מארב למלך" או "המלך חסר אונים". כללי המשחק המוכרים כיום נקבעו ככל הנראה במאה ה-16 באיטליה.	עריכה - תבנית - שיחה
30 באפריל 2023	זיקוקין די-נור הסינים המציאו את אבק השריפה והשתמשו בו לא רק עבור רקטות, ששימשו ככלי נשק, אלא גם לשיגור זיקוקין די-נור. למעשה, הייתה זו גרסה ראשונית של המנוע הרקטי שמשמש כיום עבור רקטות, טילים ומשגרי לוויינים וחלליות.	עריכה - תבנית - שיחה