ויקיפדיה:הידעת?/2023/ינואר

ינואר 2023
1 בינואר 2023	צ'ארלס "הברון" מינגוס נהוג בעולם המוזיקה להמליך מוזיקאי נערץ כ"מלך" של סגנון. דוגמה מפורסמת לכך היא אלוויס פרסלי, המכונה "מלך הרוק אנד רול", ובמוזיקה הישראלית – זוהר ארגוב, המכונה "מלך המוזיקה המזרחית". בג'אז המנהג הזה מפותח עוד יותר, ורבים מהנגנים מתהדרים בתארים המקבילים לתוארי אצולה שונים. פרט ל"מלכים" כגון ג'ו "קינג" אוליבר או בני גודמן "מלך הסווינג", ישנו דיוק אלינגטון, המוגדר כ"הדוכס אלינגטון", וקאונט בייסי ("הרוזן בייסי"). "ארל", כינויו של ארל היינס, הוא תואר אצולה בריטי. כמו כן, בסי סמית' כונתה "קיסרית הבלוז" וצ'ארלס מינגוס כונה "ברון". נגן הסקסופון לסטר יאנג זכה לשם יותר מודרני – "נשיא".	עריכה - תבנית - שיחה
2 בינואר 2023	המחשת שעון הקיץ, כפי שנהוג בישראל אריזונה והוואי הן שתי המדינות היחידות בארצות הברית שבהן לא מונהג שעון קיץ. עם זאת, באריזונה יש שמורה אינדיאנית שבה כן מונהג שעון קיץ. בשמורה זו יש מובלעת שבה לא מונהג שעון קיץ, ובמובלעת יש מובלעת נוספת, שבה כן מונהג שעון קיץ. כל זאת משום שבאזורי השמורה של שבט הנאוואחו כן מונהג שעון קיץ, בשל העובדה שחלק משטחי השמורה שלו משתרעים אל מחוץ לגבולות אריזונה, ואילו באזורי השמורה של שבט ההופי לא מונהג שעון קיץ כי כל שטחי השמורה שלו נמצאים באריזונה.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בינואר 2023	סכמה של מצודת קסטל דל מונטה קסטל דל מונטה היא מצודה בפוליה בדרום-מזרח איטליה שנבנתה בידי פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה במאה ה-13. המצודה תוכננה ועוצבה סביב המספר שמונה. המבנה מתומן מבחוץ וכך גם חצרו הפנימית. יש בו שמונה חדרים בכל קומה ושמונה מגדלים, ובעבר ניצב במרכזו אגן מתומן. מידות הקירות החיצוניים והפנימיים וגובה המגדלים המתומנים הם כפולות של שמונה. בנוסף לכך, פעמיים בשנה, ב-8 באפריל וב-8 באוקטובר, שנחשב בעבר כחודש השמיני בלוח השנה, מאירה קרן שמש את הצלע החיצונית הדרום-מזרחית, וחודרת דרך החלון הקבוע בה ודרך החלון הפונה אל החצר הפנימית. על המסגרת שמשמאל לשער הכניסה מפוסלים שמונה פרחים שבכל אחד מהם ארבעה עלי כותרת. שמונה פרחים אחרים מופיעים במסגרת התחתונה של השער. שמונה עלים מעטרים את כותרות העמודים בחדרים, וכך גם על חלק מאבני הראשה בקשתות שבתקרות החדרים. אם לא די בכל אלה, קו האורך שבו שוכן המבנה, שנקבע מאות שנים לאחר שהוקם, הוא 16°16′16′′ מזרח. המצודה הוכרה כאתר מורשת עולמית בשנת 1996.	עריכה - תבנית - שיחה
4 בינואר 2023	יהוא כורע ברך לפני שלמנאסר השלישי כמתואר באובליסק השחור בספר מלכים ב' מסופר על יֵהוּא בן יהושפט בן נִמְשִׁי, שביצע הפיכה והרג את אחזיה מלך יהודה, את יורם מלך ישראל ואת איזבל הצידונית, אמו של יורם. יהוא, שתפס את השלטון בישראל, והכרית את פולחן הבעל, היה מוכר בנהיגתו הפרועה במרכבה, ועליו נאמר: "כי בשִגעון ינהג" (ספר מלכים ב', פרק ט', פסוק כ'). בעקבות הסיפור המקראי נטבע באנגלית המונח Jehu (מבוטא: ג'יהיוּ), שפירושו המקורי נהג מהיר, ומאוחר יותר פשוט נהג.	עריכה - תבנית - שיחה
5 בינואר 2023	איור המתאר מראה משוער אפשרי לפני הקרקע בפלוטו כוכב הלכת הננסי פלוטו קרוי על שם אל השאול במיתולוגיה הרומית, פלוטו. את השם פלוטו הציעה ילדה בת 11 מאוקספורד שבאנגליה בשם ונישה בֶּרני. סבהּ קרא באוזניה את המאמר על גילוי גרם שמים זה, וברני, שלמדה בעבר על מערכת השמש וידעה כי כוכבי הלכת קרויים על שם אלים מהמיתולוגיה הרומית, הציעה לקרוא לגרם השמים שזה עתה נתגלה על שם האל פלוטו. תחילת השם פלוטו גם כוללת את ראשי התיבות של פרסיוול לוֹוֶל, ממגלי כוכב לכת ננסי זה; הסמל שפלוטו קיבל () מבוסס על שתי האותיות הראשונות של שמו, שהן גם ראשי התיבות של פרסיוול לוול.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בינואר 2023	עמוד חשמל חומרים מסוימים, כגון צמר, נטענים במטען חשמלי כאשר משפשפים אותם בענבר. היוונים הקדמונים שמו לב לתופעה זו, וכינו אותה, על פי השם היווני לענבר, "אלקטרון". בתרגום השבעים – תרגום התורה ליוונית קוינה במאה השלישית לפנה"ס – תרגמו את המילה "חשמל", המופיעה שלוש פעמים בתנ"ך (כולן בספר יחזקאל בהקשר להתגלותו של אלוהים ומלאכיו, עם מראה של אש ואור) למילה היוונית "אלקטרון". למחדשי השפה העברית לא נותר אלא לעברת חזרה את "electricity" ל"חשמל".	עריכה - תבנית - שיחה
7 בינואר 2023	מפת יוון בחג הפסחא של שנת 1847 אסרה ממשלת יוון לקיים את מנהג שריפתה הטקסית של תמונת יהודה איש קריות באתונה, וזאת לבקשת נציג משפחת רוטשילד היהודית ששהה אז בעיר. בתגובה פתח ההמון במהומות אנטישמיות, שבמסגרתן בזזו ושרפו את ביתו של סוחר יהודי אזרח בריטניה בשם דוד פסיפיקו. הפרעות הביאו למצור ימי של ממשלת בריטניה על יוון שנמשך חודשיים, וכמעט הביא למלחמה בין בריטניה, יוון, רוסיה וצרפת. המצור נפסק רק לאחר שממשלת יוון שילמה לפסיפיקו פיצויים על רכושו.	עריכה - תבנית - שיחה
8 בינואר 2023	לה מלינצ'ה והרנאן קורטס, ציור של דייגו מוניוז, 1585 אימפריות העולם החדש נכבשו בידי קומץ קונקיסטדורים אירופאים, לא רק בזכות עליונותם הטכנולוגית בחישול נשק ושריון עשויים ברזל, שימוש בסוסים, ובשל המחלות שנשאו עמם, כפי שנוטים לחשוב, אלא גם בזכות העזרה שהגישו להם עמים מקומיים וילידי אפריקה שהגיעו עמם. להרנאן קורטס, כובשן של טנוצ'טיטלאן והאימפריה האצטקית, חברו עמים ילידים רבים שכרעו תחת נטל האצטקים, כגון בני העיר טלאשקאלה. פרנסיסקו פיסרו, כובשן של קוסקו ואימפריית האינקה, נקלע למלחמת אזרחים והיטיב לנצל את הקרע הפנימי. לשניהם גם יחד נלוו אפריקאים, חופשיים ומשועבדים כאחד, שלקחו חלק פעיל בתהליך הכיבוש כשאר הקונקיסטדורים.	עריכה - תבנית - שיחה
9 בינואר 2023	תנועת האוויר סביב שקע ברומטרי מעל איסלנד בהשפעת כוח קוריוליס אפקט קוריוליס, הקובע שגופים סוטים מתנועה בקו ישר במערכת ייחוס מסתובבת, הוא הגורם לצורה הספירלית של תנועת האוויר ליד שקע ברומטרי בכלל, ובסופה טרופית בפרט. בכל הנוגע לאוויר, האפקט גורם לכך שמצפון לקו המשווה של כדור הארץ גושי אוויר גדולים ינועו נגד כיוון השעון סביב השקע, בעוד שמדרום לו הם ינועו עם כיוון השעון. עם זאת, בניגוד לאמונה הרווחת, השפעת האפקט על כיוון ירידת המים בכיור היא שולית, וזו מושפעת מגורמים רבים ובראשם צורת הכיור.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בינואר 2023	יצחק שמיר מייקל קולינס שם משפחתו המקורי של ראש ממשלת ישראל השביעי, יצחק שמיר, היה יֶזֶרניצקי. את שם המשפחה המעוברת אימץ שמיר לאחר שהשתמש בו כשם מחתרתי בהיותו מפקד הלח"י. שמיר התחפש לרב בעת שהבולשת הבריטית ניהלה אחריו מצוד; הוא גידל זקן ופאות, לבש קָפּוֹטָה וחבש כובע סָמֶט וכינה את עצמו "הרבי שמיר". כינויו המחתרתי, "מיכאל", היה עברות שמו של מנהיג המחתרת האירית, מייקל קולינס, שעל שמו בחר להיקרא.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בינואר 2023	פירות הדר ההדרים הם סוג של עצים ירוקי-עד ובו עשרות מיני עצים. טעם פירותיהם נע בין מתוק לחמוץ, והם מכילים מיץ רב. במקור כללו ההדרים חמישה מינים בלבד: פומלו, אתרוג, קי ליים, מנדרינה ו-Citrus halimii, שנתגלה לאחרונה. כל שאר מיני ההדרים נוצרו באופן מלאכותי על ידי הרכבה או הכלאה של מינים שונים מהסוג. כך למשל הלימון נוצר מהרכבה של אתרוג וליים.	עריכה - תבנית - שיחה
12 בינואר 2023	הנסיך צ'ארלס המלך אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת, עלה לשלטון בשנת 1901, בגיל 60. כיורש העצר, הוא החזיק בתואר "הנסיך מוויילס", שאותו נשא במשך כמעט שישים שנה. את השיא שבר הנכד של נכדו, צ'ארלס, שהיה נסיך ויילס, יורש העצר של בריטניה, והראשון בסדר הירושה לכתר הבריטי מאז מות סבו המלך ג'ורג' השישי ועליית אמו, המלכה אליזבת השנייה, לכס המלוכה הבריטית ב-1952. כוויקטוריה, אמו של אדוארד, גם אמו של צ'ארלס האריכה ימים, וכך שבר צ'ארלס את שיאו של אדוארד ב-21 באפריל 2011 כיורש העצר הבריטי שהמתין לכס המלוכה במשך התקופה הארוכה ביותר בתולדות בריטניה, למעלה מ-70 שנה. צ'ארלס, שעלה לכס המלוכה בגיל 73, הוא גם המבוגר ביותר שהוכתר בהיסטוריה הבריטית. הוא שבר את שיאו של ויליאם הרביעי, שהוכתר כמלך בגיל 65.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בינואר 2023	אבשלום פיינברג ב-13 בינואר 1917 יצאו אבשלום פיינברג ויוסף לישנסקי, חברי ניל"י, מארץ ישראל למצרים דרך חצי האי סיני, על מנת לחדש את הקשר עם הבריטים. על אף שהיו מחופשים לבדואים, הם התגלו באזור רפיח ופיינברג נהרג בחילופי יריות עם בדואים מקומיים וחיילים עות'מאנים. עצמותיו של פיינברג נמצאו כעבור 50 שנה בזכות עץ דקל שצמח על קברו. מקור העץ, כנראה, בפרי תמר שהיה בכליו של פיינברג.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בינואר 2023	התמונה הרשמית של אלברט איינשטיין מהארכיון של פרסי נובל בהסכם הגירושים של אלברט איינשטיין ממילבה מאריץ', שנחתם ב-1919, נכתב שאם יזכה אלברט בפרס נובל לפיזיקה יעבור הכסף למילבה. כעבור שנתיים דנה ועדת הפרס במועמדותו של איינשטיין, אך החליטה שעבודתו תאורטית מדי, והפרס לא חולק באותה שנה. בשנה הבאה גבר הלחץ הציבורי והתקשורתי, והוועדה נאותה להעניק לו את הפרס רטרואקטיבית, לשנת 1921, אך בנימוקיה צוינה רק עבודתו על האפקט הפוטואלקטרי, ולא על פיתוח תורת היחסות, עבודתו העיקרית, שאותה חברי הוועדה לא הבינו. בעת ההכרזה היה איינשטיין בדרכו לביקור ביפן והוא כלל לא טרח להגיע לטקס בסטוקהולם. כשהועבר לו הפרס, בסך 32,000 דולר, הוא הפקיד רק חלק מהסכום בחשבון הבנק של מילבה, ואילו שאר הכסף שהושקע בארצות הברית איבד את מרבית ערכו בתקופת השפל הגדול.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בינואר 2023	יהושע לייב דיסקין אירוע יוצא דופן הביא את הרב והפוסק יהושע לייב דיסקין (המהרי"ל דיסקין) לעזוב את משרת הרבנות בבריסק ולעלות לארץ ישראל. אישה צעירה בבריסק תבעה גט מבעלה, והלה הסכים בתנאי שתשלם לו סכום כסף גדול כ"פיצוי" ותפקיד את הסכום אצל המהרי"ל. הגט ניתן, אך אשת הרב, שזעמה על הסחיטה, החזירה לאישה את הכסף. הבעל הגרוש תבע את המהרי"ל אצל השלטונות, והוא נאסר באשמת מעילה. מה שהציל אותו משליחה לעבודת פרך בסיביר היה שוחד גדול לסוהרים, שבזכותו ברח עם אשתו מרוסיה בשנת ה'תרל"ז (1877), והשתקע בירושלים, שם הפך למנהיג עדת הפרושים, והנהיג חרם נגד המשכילים והמחדשים.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בינואר 2023	עד לשנות ה-70 של המאה ה-20, למעשה, לא היה קיים איסור הלכתי ביהדות על אכילתם של דגי חרב. כבר בגמרא מוזכרים ה"כטספטייס ואכספטייס" כדגים שיש להם קשקשים אך עתידים להשירם, ולכן כשרים. פקפוק בכשרותו עלה לראשונה, ככל הידוע, ב-1951. הרב משה דוד טנדלר, שהיה דוקטור למיקרוביולוגיה, ציין אותו כאסור ברשימה שערך עבור מחלקת הכשרות של האיחוד האורתודוקסי, ונימק שלא מצא לו קשקשים בבגרותו. ב-1961 נוצר פולמוס סביב העניין כשהרב איסר יהודה אונטרמן ענה בשו"ת שדג החרב מותר. פולמוס סוער זה נמשך כעשור, נסוב על דקויות ומחלוקות עבר בשאלת הקשקשים והשלכותיהם על כשרות דגים, ועירב מספר איכתיולוגים. הסוגיה הפכה לאבן בוחן בין הקונסרבטיבים לאורתודוקסים. לבסוף התקבל האיסור על דג החרב בחוגים האורתודוקסיים בפועל, על אף הסתייגויות רבות, אם כי יהודים במדינות הים התיכון כמו טורקיה הוסיפו לאכלו.	עריכה - תבנית - שיחה
17 בינואר 2023	פורמוסוס עומד למשפט לאחר מותו; ציור מאת ז'ן פול לורן גופתו של האפיפיור פוֹרמוֹסוּס, שנפטר ב-897, הוצאה מקברה תשעה חודשים לאחר מותו, על-מנת להעמידו למשפט בעוון הפרה של חוק הכנסייה הרומנו-קתולית, על ששימש כבישוף של אפיפיורות רומא וגם כבישוף של מחוז אחר. פורמוסוס נשפט על ידי הכנסייה בראשות האפיפיור סטפנוס השישי ונמצא אשם. כעונש, כרתו שלוש מאצבעותיו והשליכוהו אל נהר הטיבר. הגופה נמצאה מאוחר יותר על ידי נזיר והיא קבורה כיום בבזיליקת פטרוס הקדוש.	עריכה - תבנית - שיחה
18 בינואר 2023	במהלך מלחמת שלושים השנים, שנערכה בין השנים 1618–1648, נכבשה פראג על ידי צבאות שונים. כשהצבא השוודי ניסה לכבוש את פראג, התגוננו התושבים וגם היהודים לקחו חלק במגננה, שהצליחה למנוע מהשוודים את הכיבוש. מאוחר יותר, כאות תודה לפועלם של המגינים, החליט פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה להעניק להם זכות לשאת דגל לכל שכונה. כך, לראשונה בהיסטוריה, הוצג דגל הנושא את הסמל מגן דוד כסמל ליהדות.	עריכה - תבנית - שיחה
19 בינואר 2023		עריכה - תבנית - שיחה
20 בינואר 2023	הקפצת אבנים על פני המים הקפצת אבנים הוא משחק עתיק, שמטרתו לזרוק אבן על פני המים באופן כזה, שהמים מחזירים את האבן חזרה מעלה. הצלחה במשחק נמדדת במספר ההקפצות, או לחלופין במרחק המקסימלי אליו האבן מגיעה. ב-1989 אף הוקמה בארצות הברית אגודת ספורט, המקיימת אליפויות עולם בהקפצת אבנים. בשנת 2013 נקבע שיא העולם שעמד על 88 הקפצות. ברעיון הקפצת האבנים בוצע שימוש מעשי במלחמת העולם השנייה, כאשר חיל האוויר הבריטי השתמש בפצצות מקפצות על מי מאגר מים, לצורך הפצצה של סכרים גרמניים, במבצע הנקרא "מבצע נזיפה".	עריכה - תבנית - שיחה
21 בינואר 2023	החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 החלו להתגלות באפריקה מרבצים עצומים של יהלומים. דוגמה לכך היא השפרגביט, אזור לאורך חופיה של נמיביה, שם נתגלו יהלומים פזורים על חולות החוף. כתוצאה מהצפת השוק ביהלומים, ומתוך חשש לפגיעה בערכם הכספי, התאגדו משקיעים וייסדו ב-1888 את דה בירס. במשך עשרות שנים היווה התאגיד מונופול עולמי בכריית והספקת יהלומים, וכך, באופן מלאכותי, הביא הקרטל את מחירם לנסוק. נוספו לכך מאמצי שיווק מתוחכמים: החל משנות השלושים של המאה ה-20 יצא התאגיד במסע פרסום שקישר בין יהלומים לרומנטיקה וסמל סטטוס, וזאת באמצעות תעשיית הקולנוע, אשר הקנו ליהלומים את הפופולריות שיש להם כיום. למעשה, ביחס לשאר אבני החן המצויות בטבע, היהלום כלל אינו נדיר, ואפילו ניתן בתנאי מעבדה לייצר יהלום מלאכותי, אשר זהה במבנה המולקולרי ובתכונותיו ליהלום טבעי	עריכה - תבנית - שיחה
22 בינואר 2023	שלמה אבן גבירול החיבור הפילוסופי Fons Vitæ (פוֹנס ויטֶה, "מעיין החיים" או "מקור החיים") מאת "אֲביצֶ'בּרוֹן" (Avicebron) או "אֲבֶנצֶ'בּרוֹל" (Avencebrol) היה מאז המאה ה-12 מנדבכי תורת הסכולסטיקה הנוצרית (שיטת חקר תאולוגית ימי-בינימית). ב-1846 נתקל הבלשן והמזרחן היהודי שלמה מוּנְק בספרייה הלאומית של צרפת בכתב יד כתוב עברית מאת שם טוב בן יוסף אבן פלקירה, אשר הכיל ציטוטים שתורגמו מאותו מקור בערבית שממנו תורגם גם Fons Vitæ ללטינית. גילויו של מונק עורר סנסציה, כיוון שהוא הוכיח כי החיבור שממנו תורגם Fons Vitæ הוא היצירה "מקור חיים", ומחברה, שכונה "אֲביצֶ'בּרוֹן" או "אֲבֶנצֶ'בּרוֹל", הוא למעשה הפילוסוף והמשורר היהודי שלמה אִבְּן גַבִּירוֹל.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בינואר 2023	רנה דקארט בשנת 1649 קיבל הפילוסוף והמתמטיקאי הצרפתי רנה דקארט את הזמנתה של המלכה כריסטינה ללמדה ולהשכילה, ונסע לשוודיה. עקב הקור העז ששרר בסטוקהולם ובשל דרישתה של המלכה ללמדה בשעות בוקר מוקדמות מאוד, לקה דקארט בדלקת ריאות, ונפטר כשנה לאחר הגעתו, מעט לפני יום הולדתו ה-54.	עריכה - תבנית - שיחה
24 בינואר 2023	תוואי האוריינט אקספרס השונים לאורך השנים האוריינט אקספרס הייתה רכבת נוסעים מהודרת, שפעלה במשך קרוב למאה שנה בין פריז שבצרפת לאיסטנבול שבטורקיה. עד הפעלת הקו הייתה הנסיעה בין אירופה לאימפריה העות'מאנית איטית ומסובכת כיוון שבכל מדינה הייתה רשת מסילות ברזל נפרדת לאורך המסלול. הנוסעים נאלצו לרדת מהרכבת במעבר הגבול ולעבור לרכבת אחרת. גם לאחר פתיחת קו האוריינט אקספרס ב-1883 עדיין נאלצו הנוסעים לרדת פעמיים מהקרונות במהלך הנסיעה ולהשתמש במעבורות לחציית מעברי מים. בפעם הראשונה בחציית נהר הדנובה, ובפעם השנייה בחציית הים השחור לאחר שהרכבת עצרה בתחנה הסופית בוורנה שבבולגריה. רק ב-1906 נסלל קו רציף לאיסטנבול, "סימפלון אוריינט אקספרס" שעבר במנהרת סימפלון מתחת להרי האלפים.	עריכה - תבנית - שיחה
25 בינואר 2023	שן טיפוסית חורים בשיניים הם בעיה שכיחה בתרבות המודרנית. המהפכה התעשייתית אפשרה הפקה המונית ומתועשת של דו וחד-סוכרים, וצריכת סוכרים אלו במוצרי המזון, גרמה לחורים. חיידקי הפה המפרקים את החד-סוכרים שבפה, מייצרים במהלך הפירוק תוצרי לוואי חומציים – ובעיקר חומצה לקטית – שעלולים לאכל את זגוגית השן, את שכבת הדנטין, ומאוחר יותר אף את מוך השן המכיל כלי דם ועצבים. איכול חלקי השן הוא היוצר את החור, וכשחור זה מגיע אל העצבים, חשים גם את הכאב הטיפוסי. לפיכך, ניתן היה לחשוב כי בשיניהם של אנשי המערות לא אמורים להימצא חורים: חיידקי הפה מפרקים רק חד-סוכרים, ואילו תזונתם של אנשי המערות הייתה מבוססת על צריכת שומן וחלבון מן החי, ועל צריכת רב-סוכרים הקיימים בירקות שורש, באגוזים ובדגנים. אלא שבשיניהם של בני אנוש, שגילם תוארך לכ-15,000 שנים לפני זמננו, דווקא נמצאו חורים, גם אם מעטים. ההסבר שניתן לתופעה היה, כי אנזימי הרוק שבפה פירקו את רב-הסוכרים לחד-סוכרים, שאותם פירקו החיידקים.	עריכה - תבנית - שיחה
26 בינואר 2023	מתורגמנית לשפת סימנים כמעט כל השפות הטבעיות בימינו הן גלגולים של שפות קדומות יותר שהשתנו במרוצת הדורות. בכל זאת, יש עדיין מקרים נדירים של היווצרות שפות טבעיות חדשות, בפרט שפות סימנים. אחד המקרים הידועים הוא היווצרות שפת הסימנים של ניקרגואה באופן ספונטני, בשנות ה-80 של המאה ה-20, בקרב ילדים חירשים שקובצו בבית ספר מיוחד בעיר מנגואה. התופעה עוררה התרגשות רבה בקרב בלשנים ברחבי העולם, שכן היא הציתה מחדש את הוויכוח בשאלת קיומו של דקדוק אוניברסלי. גם שפת הסימנים של שבט א-סייד היא שפת סימנים חדשה יחסית, שהחלה להיווצר, לפי ההערכות, בשנות ה-30 של המאה ה-20.	עריכה - תבנית - שיחה
27 בינואר 2023	סטינג בהופעה בשנת 2000 הזמר הבריטי סטינג זכה בפרס גראמי על הקטע הכֵּלי "מאחורי הקאמל שלי" בתור חבר בלהקת פוליס. על אף שלא ניגן בהקלטה, שנא את הקטע, וקבר את הקלטת בחצר.	עריכה - תבנית - שיחה
28 בינואר 2023	אזהרת מירנדה, הנפתחת במילים: "יש לך זכות לשמור על שתיקה. כל דבר שתאמר עלול לשמש ואף ישמש נגדך בבית המשפט", מושמעת לכל חשוד בארצות הברית לפני שהוא נשאל על אודות ביצוע מעשה פשע. השוטרים שעצרו את ארנסטו מירנדה בשנת 1963 בחשד לחטיפה, שוד ואונס, לא הקריאו לו את זכויותיו. הוא הורשע בבית המשפט על סמך הודאתו, אולם פרקליטו ערער לבית המשפט העליון, שם הוחלט על עריכת משפט חוזר. החובה להקריא את אזהרת מירנדה לחשודים, שהתקבלה על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק דין מירנדה נגד אריזונה, לא עזרה למירנדה עצמו שהורשע גם במשפט החוזר, הפעם על סמך ראיות אחרות. לאחר שחרורו עסק מירנדה במכירת כרטיסים עם חתימתו שעליהם מודפסת "אזהרת מירנדה". מירנדה מת כתוצאה מדקירת סכין בשנת 1976. החשוד במעשה בחר להשתמש בזכות השתיקה לאחר שהוקראה לו אזהרת מירנדה. הוא שוחרר ונמלט למקסיקו.	עריכה - תבנית - שיחה
29 בינואר 2023	סידני פואטייה (משמאל) עם הארי בלפונטה וצ'רלטון הסטון סידני פּוּאַטְיֶיה היה השחקן האפרו-אמריקני הראשון שזכה בפרס אוסקר לשחקן ראשי, כאשר קיבל ב-1963 את הפרס על משחקו בתפקיד הראשי בסרט "חמש נזירות וגבר אחד". 39 שנים מאוחר יותר, בטקס פרסי אוסקר ה-74 בשנת 2002, קיבל פואטייה אוסקר נוסף, הפעם על מפעל חיים; היה זה בטקס שבו זכה השחקן האפרו-אמריקני השני בפרס, דנזל וושינגטון, וכן האישה האפרו-אמריקנית הראשונה, האלי ברי, שזכתה בפרס לשחקנית ראשית.	עריכה - תבנית - שיחה
30 בינואר 2023	מותו של אבשלום בקרב אחיתופל הגילוני היה יועצו של דוד המלך. בעת מרד אבשלום חבר אחיתופל לאבשלום. בעורמתו יעץ אחיתופל לאבשלום שתי עצות מרכזיות: לבוא על פילגשיו של המלך לעיני העם, עצה אותה קיים אבשלום, ולתקוף את מחנה דוד כשזה מוכה ועייף. לו מילא אבשלום אחר העצה האחרונה ניתן לשער שהמרד היה מצליח. אולם, יועץ אחר של אבשלום, חושי הארכי, סיכל את העצה, והעלה עצה אחרת אשר מנעה את המתקפה. חושי היה למעשה סוכן כפול הנאמן לדוד, ובזכות עורמתו איחר אבשלום לתקוף, ואיפשר למחנה דוד להתארגן ולדכא את המרד. בעברית המודרנית הביטוי "עצת אחיתופל" מסמל עצה גרועה, אך למעשה עצתו של אחיתופל לאבשלום הייתה טובה, עובדה המודגשת בתנ"ך במפורש.	עריכה - תבנית - שיחה
31 בינואר 2023	קריקטורה של אידי אמין, צייר: אדמונד ואלטמן בשנות ה-70 הנהיג אידי אמין משטר צבאי באוגנדה. הוא ערף את ראשי הקצינים שלא תמכו בו, ולפי השמועות, גם אכל אותם. "חוליות הרצח" שייסד רצחו מאות אלפי אזרחים, כולל הארכיבישוף של אוגנדה, נשיא בית המשפט העליון, רקטור אוניברסיטת מקררי , נגיד הבנק המרכזי ואחדים משריו. אמין גירש רבבות אסיאתים, שהיוו חלק חשוב ממעמד הביניים, בטיעון שאלוהים דרש זאת בחלומו. אמין ניתק את הקשר הדיפלומטי עם בריטניה, וקרא לעצמו "הוד מעלתו הנשיא לכל החיים, פילדמרשל החאג' דוקטור אידי אמין, VC, DSO, MC, אדון כל חיות האדמה ודגי הים, כובש האימפריה הבריטית באפריקה בכלל ובאוגנדה בפרט, ומלך סקוטלנד". אמין ניתק גם את הקשר עם ישראל, הציע לאש"ף את בניין שגרירותה, וסייע למחבלים פלסטינים שחטפו מטוס (במבצע יונתן). אולם את כנפי הצניחה שקיבל מצה"ל, המשיך לענוד. הוא ענד מדליות כה רבות, עד שחולצותיו נקרעו ממשקלן. וכשהוא נעדר קשרים עם כל מדינה שהיא, פלש עם צבאו לטנזניה, הובס והודח.	עריכה - תבנית - שיחה