ויקיפדיה:הידעת?/2022/אפריל

אפריל 2022
1 באפריל 2022	קטע מתוך המשדר המקורי המראה את קטיף הספגטי בשווייץ בשנת 1957 דיווחה תוכנית תחקירים ברשת הטלוויזיה הבריטית BBC, כי יבול הספגטי בשווייץ היה שופע במיוחד בשנה החולפת, בעקבות חורף נוח וההיעלמות של מזיקי הספגטי. המשדר הסביר כי הספגטי נקטף מעצי ספגטי, ואחר כך מונח לייבוש בשמש, ולווה בצילומים של קטיף ב"מטעי ספגטי" של משפחה שווייצרית. בתוכנית צפו כ-8 מיליון איש, ולאחר השידור התקבלו במשרדי ה-BBC מאות שיחות טלפון, של אנשים שביקשו לדעת כיצד ניתן להשיג את העץ. רובם לא שמו לב לעובדה שהתוכנית שודרה באחד באפריל.	עריכה - תבנית - שיחה
2 באפריל 2022	שחיטתו של סימון על פי איור אנטישמי מימי הביניים בימי הביניים יצא האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי בתקיפות כנגד עלילת הדם. הוא קבע כי בעטיה "היהודים חיים תחת שלטון הנסיכים והאצילים בתנאים הגרועים מאלו שחיו בהם אבותיהם תחת פרעה במצרים". עמדתו הייתה מאז לקו הרשמי של הכנסייה בנושא.	עריכה - תבנית - שיחה
3 באפריל 2022	יד אבשלום עם גל אבנים מה"סקילה" במורדות הר הזיתים ובאפיקו של נחל קדרון מצויים מספר קברים ומצבות, שהמסורת קשרה אליהם אגדות שונות. מבנה מונוליתי מרשים שם, מתקופת בית שני, זכה לכינוי יד אבשלום. הורים לילדים סוררים היו מביאים את ילדיהם למקום, וסוקלים את המצבה כדי לחנכם. גם נפוליאון מתקשר למסורת זו. מסע נפוליאון בארץ ישראל לא עבר בירושלים, אך הדבר לא מנע את התפתחות האגדה כי הייתה פעם דמות יד מעל למצבה, ונפוליאון, בזעמו על אבשלום שהעז למרוד בדוד אביו, הורידהּ ביריית תותח.	עריכה - תבנית - שיחה
4 באפריל 2022	ברק יוסלביץ' על סוסו פודפולקובניק ברק יוסלביץ' היה קצין יהודי בצבא הפולני, מגיבורי התקוממות קושצ'ושקו בשנת 1794 והקרבות נגד הרוסים, האוסטרים והפרוסים בשנים שלאחר מכן. יוסלביץ' נפל בשנת 1809 בקרב נגד האוסטרים והפך לסמל המאבק המשותף של פולנים ויהודים לעצמאות פולין. סיפורי גבורתו נלמדו באקדמיות הצבאיות, והצייר יוליוש קושטאק אף צייר אותו כשהוא רוכב על סוס בראש חייליו.	עריכה - תבנית - שיחה
5 באפריל 2022	ג'ורג' וושינגטון ג'ורג' וושינגטון הוא נשיא ארצות הברית היחיד שנבחר לנשיאות פה אחד על ידי כל האלקטורים, בבחירות 1789 ו-1792. לעומתו, ג'ון קווינסי אדמס נבחר לנשיאות ב-1824 אף על פי שפיגר אחרי אנדרו ג'קסון הן במניין האלקטורים והן במניין הקולות – לאף אחד מארבעת המועמדים לא היה רוב מוחלט בקרב האלקטורים, והבחירה הועברה לבית הנבחרים, שם ניצח אדמס.	עריכה - תבנית - שיחה
6 באפריל 2022	התפשטות היקום מתוך הסינגולריות לאחר המפץ הגדול למרבה האירוניה, שמה של התאוריה הפיזיקלית השלטת כיום לגבי היווצרות היקום, המפץ הגדול (The Big Bang), ניתן לה בידי גדול מתנגדיה. פרד הויל ניסה להסביר בשידור רדיו ב-BBC בשנת 1949 את ההבדלים בין תאוריית המצב היציב, שאותה פיתח עם עמיתיו שנה קודם לכן, ובין המודל המתחרה, הגורס כי מקור היקום בנקודה סינגולרית בודדת. בשידור נשמע הויל אומר: "הרעיון הזה של מפץ גדול נראה לי בלתי מספק", והביטוי נקלט דווקא בקרב התומכים במפץ הגדול. מדידת התפשטות היקום וגילוי קרינת הרקע הקוסמית מהווים אישוש מוחץ לתאוריית המפץ הגדול.	עריכה - תבנית - שיחה
7 באפריל 2022	האסטרואיד איידה, כפי שצולם על ידי גליליאו ממרחק 10,500 ק"מ האיגוד האסטרונומי הבינלאומי עוסק גם במתן שמות לאסטרואידים. נכון ל-30 במרץ 2023, 23,839 אסטרואידים זכו לשם פרטי. מנהג זה, להעניק שמות לאסטרואידים, מאפשר להנציח בחלל הקרוב אלפי אנשים מכל התחומים: מלחינים כבאך ופלסטרינה, זמרים כאלביס ופיאף, אנשי מדע כגדל, איינשטיין ופון נוימן, אסטרונומים כהרשל ואולברס, ציירים כרנואר ופיקאסו, אסטרונאוטים כאילן רמון ואפילו תלמיד בית ספר תיכון ישראלי, רון נוימן. ישנם גם שמות שאינם על שם אנשים: ASCII, נמיביה, אפריקה, אפופיס, לינוקס, ויקיפדיה ועוד.	עריכה - תבנית - שיחה
8 באפריל 2022	הברכה היהודית הנדירה ביותר היא ברכת החמה. ברכת החמה היא ברכת ראייה שאותה מברכים בתקופת ניסן, כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים. על פי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי שבו הייתה בבריאת העולם, באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה. על כן הברכה נאמרת בימי רביעי בלבד, יום בריאת המאורות על פי ספר בראשית, אחת ל-10,227 ימים. תאריך אמירת הברכה הוא 26 במרץ בלוח היוליאני, שעל פי הקירוב שלו נקבע זמן הברכה. בלוח הגריגוריאני, המקובל כיום, התאריך חל ב-8 באפריל עבור המאה ה-20 והמאה ה-21 וב-9 באפריל עבור המאה ה-22, כתוצאה מהתרחבות הפער בין הלוחות. הפעם הקודמת שבה נאמרה הברכה הייתה ב-8 באפריל 2009 (י"ד בניסן ה'תשס"ט), והפעם הבאה תהיה ב-8 באפריל 2037 (כ"ג בניסן ה'תשצ"ז).	עריכה - תבנית - שיחה
9 באפריל 2022	הנסיך אנדרו, הדוכס הנוכחי מיורק יש הטוענים כי התואר "הדוכס מיורק" מקולל. זאת כיוון שהתואר, אשר מוענק לאחיו הצעיר של יורש העצר, הנסיך מוויילס, לא הועבר בירושה על ידי אף אחד משבעת הדוכסים שכיהנו מאז 1474. פעם אחת הדוכס מת ללא בנים וחמש פעמים הפך הדוכס למלך. גם לדוכס הנוכחי, הנסיך אנדרו, השמיני בסדר הירושה לכתר הבריטי, אין בנים, אלא רק בנות. מי שעשוי להיות "הדוכס הבא מיורק" הוא הנסיך לואי, בנו של הנסיך ויליאם ואחיו הצעיר של הנסיך ג'ורג', הצפוי להיות מלך בריטניה לאחר אביו. מקומות רבים נקראו על-שם דוכסי יורק השונים, בהם העיר ניו יורק שנקראה על שמו של ג'יימס סטוארט, בנו השני של צ'ארלס הראשון שלימים מלך בשם ג'יימס השני. ראשון הדוכסים מיורק היה אדמונד מלאנגלי, בנו הרביעי של המלך אדוארד השלישי, שהעביר את התואר בירושה לבנו אדוארד, שנהרג בקרב אז'נקור. משם התואר עבר לאחיינו של אדוארד, ריצ'רד ומשם לבנו, אדוארד הרביעי, שתפס את המלוכה כנציג בית יורק, במה שנקרא לימים "מלחמות השושנים".	עריכה - תבנית - שיחה
10 באפריל 2022	פיל פילים, בשונה מרוב בעלי החיים, מגיבים בטקסיות הדומה לאבל אנושי, כאשר אחד הפרטים בעדר מת. הם מסרבים לעזוב את גופתו במשך כמה ימים, ממאנים לאכול, ולא מאפשרים לאוכלי נבלות להתקרב אל הפגר. בתצפיות שנערכו, התברר גם כי פילים שעוברים ליד שלדים או ליד שרידי עצמות של פילים אחרים, לאו דווקא מאלה שהיו חברים בעדר, נעצרים ממהלכם, עומדים זמן מה, ורק אז ממשיכים, כאילו קיימו טקס אבל פרטי משלהם.	עריכה - תבנית - שיחה
11 באפריל 2022	כתב רש"י על אף המשתמע משמו, כתב רש"י לא שימש את רש"י. שם הגופן מגיע מהדפסת הספר הראשון בעברית, "פירוש רש"י לתורה", שיצא לאור ברג'ו די קלבריה שבאיטליה ב־1475. הגופן ששימש את המדפיס בוסס על הכתב הרהוט היהודי־ספרדי. בצורה זו, ניתן היה להבדיל בנקל בין הפירוש ובין הטקסט המקראי שנכתב באלפבית העברי הפורמלי, כלומר בכתב מרובע. רש"י עצמו השתמש בגרסה מוקדמת של כתב רהוט יהודי־אשכנזי בכתביו.	עריכה - תבנית - שיחה
12 באפריל 2022	פורט סאמטר תחת הפגזת תותחי הדרום בקרב פורט סאמטר, הקרב הראשון של מלחמת האזרחים האמריקנית, נהרג חייל אחד בלבד. הוא לא נהרג במהלך פעילות מבצעית, אלא בתאונה. לאחר סיום המצור של צבא הקונפדרציה על מבצר פורט סאמטר אשר אויש בחיל מצב קטן של צבא ארצות הברית, ערך מפקד הכוח רוברט אנדרסון מסדר של משמר כבוד, בו נורה מטח כבוד בעת הורדת דגל המבצר מראש התורן. מהתפוצצות באחד מהתותחים נהרג חייל אחד ואחר נפצע אנושות.	עריכה - תבנית - שיחה
13 באפריל 2022	מגולגולת זו שנמצאה בחפירה ארכאולוגית הוסק שבעליה היא אישה בת 25 עד 35; הפגעים שבגולגולת מעידים על מוות בעקבות פציעה מיריית חץ. שלד המתגלה בחפירה ארכאולוגית יכול ללמד רבות על קורות חיי בעליו: מבנה האגן והעצמות ילמדו אם היה גבר או אישה; הרכב העצמות ומצבן ילמד על מחלות ושברים מהם סבל, על גילו בעת מותו ואף על תזונתו. אם זו אשה, ילמדו חריצים זעירים באגנה אם ילדה ילדים וכמה; אם השלד נתגלה בתוך קבר, לעיתים ניתן יהיה לקבוע את דתו של המת (מוסלמים, למשל, נקברים על צדם). מבנה הגולגולת ואורך העצמות ילמדו על גזעו של המת ושיניו ילמדו על גילו ותזונתו. השלד יכול אף להעיד על סיבת המוות: תלייה תופיע בדמות שבר בעצם המפרקת שבצוואר, חריצים בגולגולת יעידו על קרקוף וכדומה.	עריכה - תבנית - שיחה
14 באפריל 2022	הסולטאן מהמט השני, קיסר האימפריה הרומית המילה קיסר (בלטינית: Caesar) כתואר לשליט אימפריה נגזרת בעברית ובשפות נוספות (למשל קייזר בגרמנית וצאר ברוסית) משם משפחתו של יוליוס קיסר. הוא עצמו שימש בתפקיד דיקטטור, וראשון קיסרי רומא היה יורשו - אוגוסטוס קיסר. קיסרים רומים רבים אימצו את השם קיסר אך תאריהם הקיסריים היו "אימפרטור" שממנו נגזר התואר "Emperor" במספר שפות, "אוגוסטוס", "פרינקפס" ועוד. לתואר "קיסר" היו מספר משמעויות לאורך ההיסטוריה. בביוגרפיה "חיי שנים עשר הקיסרים" מאת סווטוניוס שפורסמה בשנת 121 המילה משמשת הן כשם משפחה והן כתואר נוסף של השליט. בהמשך שימש מונח זה כתואר זוטר יותר בחצר השליט. בתקופת הטטררכיה ניתן התואר קיסר לסגנו של השליט שכונה "אוגוסטוס". בתקופה הביזנטית נשא השליט החילוני בתואר קיסר, אך היה נמוך בדרגתו מהפטריארך. הסולטאן העות'מאני מהמט השני היה זה שהחזיר לתואר קיסר את מעמדו העליון כשהעניק לעצמו את התואר קיסר האימפריה הרומית (בטורקית: Kayser-i-Rûm‎).	עריכה - תבנית - שיחה
15 באפריל 2022	מסכת חולין מהתלמוד הירושלמי המזויף התלמוד הוא חיבור קולקטיבי שבו מסוכמת ההלכה האמוראית כפירוש למשנה ולברייתות, שהתפתח בשני מרכזים: בבל וארץ ישראל. אין בתלמוד התייחסות לכל מסכתות המשנה: בחלק מן המקרים לא נוצרה כלל מסכת אמוראית, ובחלק מן המקרים היא נוצרה אך אבדה; כך למשל לא השתמר תלמוד ירושלמי על סדר קדשים. אולם, בשנת 1906 פרסמו פרשן התלמוד שלמה יהודה אלגאזי פרידלנדר והמדפיס יעקב וידר סדר קדשים לתלמוד הירושלמי על פי כתב יד נדיר שהתגלגל לטענתם לטורקיה עם אנוס מליסבון, והם הצליחו לשאול אותו לחצי שנה בלבד על מנת להעתיקו. הספרים שהוצאו על ידם זכו להצלחה רבה והחפץ חיים אף עבר להניח תפילין לפי שיטת רבנו תם בעקבות חיזוק שמצא בסדר החדש. לאחר כמה חודשים התעוררו חשדות לגבי הטקסט, משום שרוב הסדר הורכב מסוגיות בנושאים קרובים כמו בכורות וזבחים, שהועתקו מסדרים אחרים עם תוספות של פרידלנדר. בסופו של דבר הוכרז הספר כזיוף.	עריכה - תבנית - שיחה
16 באפריל 2022	אסתר רוט-שחמורוב ארצות הברית נחשבת לאחת המעצמות הגדולות בעולם באתלטיקה קלה אם לא הגדולה שבהן, בעוד ישראל נחשבת למדינה חלשה וממועטת הישגים בענף. עם זאת, ב-1972 נוצר מצב ייחודי בו השיא הישראלי במקצוע באתלטיקה קלה היה טוב יותר משיא ארצות הברית באותו מקצוע - זאת כאשר אסתר רוט-שחמורוב קבעה זמן של 13.17 שניות בריצת 100 מטר משוכות במקצה המוקדמות באולימפיאדת מינכן (1972), תוצאה טובה יותר מהשיא האמריקאי החדש שנקבע באותה אולימיפאדה. שיאה הישראלי של רוט-שחמורוב, ששופר על ידה מספר פעמים עד שהתייצב על 12.93 שניות ב-1976, היה טוב מהשיא האמריקאי במשך שבע שנים תמימות - רק ב-1979 הצליחה אצנית אמריקאית לרדת מגבול ה-13 שניות בריצה זו, ולקבוע תוצאה טובה יותר מהשיא הישראלי. כיום שיא העולם בריצה זו (12.20 שניות) מוחזק בידי אמריקאית (קנדרה הריסון), ואילו שיאה הישראלי של רוט-שחמורוב נשבר רק ב-2002 בידי אירנה לנסקי. שיאה הישראלי של לנסקי, שמחזיק מעמד עד היום (2022), מפגר אחרי השיא האמריקאי, שהוא גם שיא העולם, בהפרש גדול של 60 מאיות השנייה	עריכה - תבנית - שיחה
17 באפריל 2022	לפי האגדה החליף שאול וואהל את סטפן בטורי, מלך פולין המופיע בתמונה, ללילה אחד פולין נחשבה בתקופות שונות בהיסטוריה כמקום נוח ליהודים, שאף פירשו את שמה "פה לן יה" - כאן שוכנת השכינה. אחד מיהודי פולין, הרב שאול וואהל, שהיה בנו של רב העיר ונציה שבאיטליה ואף כיהן בעצמו כראש ישיבה בפולין, שימש כשר ויועץ בכיר למלך פולין במאה ה-16. לפי האגדה הוא אף מונה למלך ללילה אחד, בעת חילופי מלכים, ובמשך כל אותו הלילה ביטל גזירות וחוקים שונים כנגד היהודים.	עריכה - תבנית - שיחה
18 באפריל 2022	מכת הברד - ציורו של ג'ון מרטין בתקופה ההלניסטית רווחה במצרים גרסה אלטרנטיבית לסיפור יציאת מצרים שמכונה בשם עלילת המצורעים. בניגוד לגרסה הנמצאת במסורת היהודית, שבה אלוהים משחרר את עם ישראל תוך שהוא מכה את המצרים במכות שגורמות למגפות ולאסונות מרובים, בגרסה המצרית בני ישראל מתוארים כשנואי האלים וכמצורעים, שבשל כך מגורשים בחרפה ממצרים. עלילת המצורעים המצרית מתפלמסת עם סיפור יציאת מצרים היהודי, שאינו מחמיא למצרים ולאלים שלהם.	עריכה - תבנית - שיחה
19 באפריל 2022	הסוס הנס החכם בפעולה הנס החכם היה כינויו של סוס שחי בגרמניה בסוף המאה ה-19 והתפרסם ביכולתו לענות נכונה על שאלות בחשבון. התופעה נבחנה בידי ועדה של 13 מדענים בולטים, שאת בדיקותיה עבר הסוס בהצלחה, ולאחר מכן בידי הפסיכולוג אוסקר פונגסט. פונגסט מצא כי הסוס הגיב למעשה לסימנים תת-מודעיים שהעבירו לו השואלים, וזאת משום שהתקשורת החברתית בקרב סוסים תלויה בין השאר ביכולת להבחין בסימנים גופניים קלים כמו שינויי יציבה.	עריכה - תבנית - שיחה
20 באפריל 2022	סמל ונצואלה 1954–2006 ב-9 במרץ 2006 אישרה האספה הלאומית של ונצואלה את שינוי סמל ונצואלה (בתמונה‏: הסמל הישן), שינוי שנכנס לתוקפו ב"יום הדגל" ב-12 במרץ 2006. על-פי ההחלטה, הסוס שעל הסמל יופיע דוהר שמאלה במקום באופן שהיה עד אז, ימינה תוך הפניית ראשו לאחור. השינוי נעשה בהנחייתו של הנשיא הסוציאליסטי הרודן הוגו צ'אווס, לבקשתה של בתו בת התשע, אשר לא אהבה את מראה הסוס המסתכל לאחור.	עריכה - תבנית - שיחה
21 באפריל 2022	יליד הרי האנדים מעת שאדם מתחיל לשהות במקום שבו האוויר דליל בחמצן, גופו מתאקלם בהדרגה לתנאי המקום החדשים. במהלך ההתאקלמות גדל אוורור הריאות, גדלים תפוקת הלב וריכוז ההמוגלובין בדם ומשתפרת יכולת העברת החמצן מהאוויר לנימים בריאות. אולם היכולת המשופרת המוקנית מההתאקלמות, ארוכה ככל שתהיה, אינה משתווה ליכולתם של ילידים תושבי הרים גבוהים. שינויי ההתאקלמות בגופם מתחילים עוד מינקות, נמשכת במהלך התפתחותם הגופנית, ונראה שחלקם אף עברו הסתגלות אבולוציונית. כך למשל נפח ריאותיהם גדול יותר מנפח ריאותיהם של שאר בני האדם, קומתם נמוכה יותר, חלקו הימני של לבם גדול יותר והעברת החמצן לתאי גופם יעילה יותר. במדידת יכולת העבודה של שריריהם בגובה של כ-5,200 מטרים, נמצא כי היא קרובה לנורמלית בעוד שזו של ילידי מקומות נמוכים שהתאקלמו במשך חודשיים עמדה על כ-70 אחוזים בלבד מיכולת נורמלית.	עריכה - תבנית - שיחה
22 באפריל 2022	מגדל אייפל בשקיעה רוחות הן הגורם העיקרי לתנודות של גורדי שחקים, אך הן מעולם לא השפיעו במיוחד על מגדל אייפל, הנמצא ברובע השביעי של פריז, צרפת. זאת, בשל העובדה שהוא בנוי ממסבכי ברזל המקנים יציבות רבה למגדל. גם בעת סופה במהירות של 169.2 קמ"ש, שנמדדה במרכז אירופה ב-26 בדצמבר 1999, התנודד המגדל רק 8 ס"מ. הגורם המרכזי לתנודת המגדל הוא דווקא השמש. בימים בהירים אור השמש מחמם את קורות המגדל, וכיוון שמתכת מתרחבת עם התחממותה, המגדל נוטה ב-16–18 ס"מ לכיוון הנגדי לקרינת השמש. לאחר שקיעת החמה חוזר המגדל למצבו המאונך הרגיל.	עריכה - תבנית - שיחה
23 באפריל 2022	אותיות מנצפ"ך בכתב ארמי ובכתב עברי בעברית, אותיות מנצפ"ך הן אותיות בעלות שתי צורות כתיבה, שבאחת מהן משתמשים רק בסוף מילה. למעשה, מקור שתי הצורות הוא באות קדומה אחת שדומה לצורה הסופית דווקא. מקורו של הכתב העברי המודרני באלפבית הארמי שהיה בשימוש הסופרים הארמים שכתבו עבור האימפריה הפרסית, בה שימשה השפה הארמית כלינגואה פרנקה. בכתב זה הייתה לכל אות צורה אחת בלבד. בעברית הייתה מסורת של כתיבה בלתי פורמלית, ואותיות מנצפ"ך המופיעות באמצע מילה קיבלו צורה חדשה, "מעוגלת" יותר, ללא ה"זנבון" שהפריע למהירות הכתיבה. בסוף מילה צורת האותיות הללו לא הפריעה שכן בלאו הכי היד נעצרת, ועל כן הצורה הסופית של אותיות נצפ"ך כמעט זהה לצורת האות בארמית. יוצאת מן הכלל היא מ"ם, שמקבילתה הארמית לא דומה גם לצורה הסופית.	עריכה - תבנית - שיחה
24 באפריל 2022	קן תנין בשונה מיונקים ומעופות, לעוברים של חלק ממיני התנינאים, הצבים והקשקשאים אין כרומוזומי מין, ובמקום זאת המין של כל פרט נקבע בהתאם לטמפרטורה בקן במהלך השבועות הראשונים לדגירה. הטמפרטורה הקריטית משתנה ממין טקסונומי אחד למשנהו. אצל התנינאים, למשל, היא נמצאת באזור ה-30 מעלות צלזיוס. עוברי אליגטורים שהטמפרטורה בקן שלהם תהא יותר מ-32 מעלות צלזיוס יוולדו זכרים, בעוד שעוברים שהטמפרטורה בקן שלהם תהא פחות מ-30 מעלות צלזיוס יהיו ככל הנראה נקבות.	עריכה - תבנית - שיחה
25 באפריל 2022	שיבולי חיטה המילה העברית שיבולת (Shibboleth) הפכה לשם גנרי בשפות רבות למילה המאפשרת גילוי זהותו הלאומית של אדם. מקורה של משמעות זו בספר שופטים. שם מסופר שלאחר שבני שבט אפרים איימו על יפתח הגלעדי כי ישרפו את ביתו, החלו אנשי גלעד להרוג בהם. בני אפרים פתחו במנוסה לעברו המערבי של נהר הירדן, ואנשי גלעד, שנזקקו לתחבולה כדי לזהותם, הורו לכל העוברים במעברות הירדן בהן שלטו, להגיד את המילה שיבולת. בני אפרים, שביטאו את המילה כסיבולת, זוהו, נתפסו ונטבחו, 42,000 איש ביום אחד. דוגמה ל"שיבולת" היא המילה סכוונינגן, שמו של כפר על חוף הים הצפוני בהולנד, וכיום רובע של העיר האג. כשאנשי המחתרת ההולנדית ניסו ללכוד גרמנים שהתחזו להולנדים במלחמת העולם השנייה, הם דרשו מהחשודים לומר את המילה "סכוונינגן" (Scheveningen), משום שהגייתה של מילה זו בגרמנית (שוונינגן) שונה מהגייתה בהולנדית.	עריכה - תבנית - שיחה
26 באפריל 2022	שמלתה המתנופפת של מרילין מונרו שדרת לקסינגטון היא הרקע לסצנה המפורסמת של מרילין מונרו בסרט "חטא על סף ביתך" משנת 1955, שבה היא עומדת מעל פתח אוורור של הרכבת התחתית בניו יורק, והרוח מהרכבת החולפת מעיפה מעלה את שמלתה. הסצנה המקורית צולמה ב־15 בספטמבר 1954, במפגש השדרה עם רחוב 52, אולם לא ניתן היה להשתמש בה בסרט בשל רעשי הדיבור של אלפי הצופים שעמדו סביב, ובהם גם בעלה דאז של מרילין מונרו, שחקן הבייסבול ג'ו דימאג'יו, שנוכחותו הפריעה למונרו. בסופו של דבר נעשה שימוש בסצנה שצולמה באולפן קולנוע‏‏.	עריכה - תבנית - שיחה
27 באפריל 2022	מערכת תופים מתופף הג'אז האמריקאי, באדי ריץ', נחשב לאחד האמנים החשובים ביותר בנגינה על תופים. ריץ' זוהה לראשונה ככשרון ריתמי בהיותו בן שנה בלבד כאשר אביו ראה שהוא מצליח לשמור על קצב קבוע בעזרת כף. הוא היה הבדרן בעל המשכורת השנייה בגובהה בין ילדי העולם, וכבר בגיל 18 וחצי תופף ריץ' במסגרות שונות ובכלים שונים. לימים טען ריץ' שהוא מעולם לא לקח שיעורי נגינה, מעולם לא התאמן והיה מנגן רק בזמן הופעות.	עריכה - תבנית - שיחה
28 באפריל 2022	טפיל מסוג ריקציה, הגורם לטיפוס במהלך מלחמת העולם השנייה פעל הצבא הגרמני למנוע הפצת מחלות מידבקות בקרב חייליו ובפרט ניטר דיווחים על מחלת הטיפוס. צמד רופאים מטעם הצלב האדום בעיירה רוזוואדוב שבפולין, סטניסלב מָטוּלֶביץ' ויוג'ין לזובסקי, העריכו שהכרזה על העיירה כמוקד התפרצות מגפה תמנע מהנאצים להתקרב וכך תגן על הקהילה היהודית מהשמדה. הרופאים הדביקו פולנים לא-יהודים בחיידקים מומתים מסוג Proteus כך שדגימות דם שלהם יגיבו באופן דומה לשל חולי טיפוס. הם נמנעו מלהדביק יהודים, שכן יהודי אשר היה נחשד כחולה היה נורה במקום. זמן קצר מתחילת התרמית הגרמנים הכריזו על הֶסגר על העיירה. לאחר שנה של עבודה משותפת מטולביץ' עזב ולזובסקי המשיך בתרמית שנתיים נוספות. בסוף 1943, בעקבות הלשנה של משתף פעולה פולני, שלח הצבא לאזור משלחת רפואית כדי לבחון את היקף התחלואה. ד"ר לזובסקי חשש מחשיפת התרמית ופגש את המשלחת מחוץ לרוזוואדוב, סעד איתם ודאג לשלב בארוחה גם אלכוהול. הרופא הבכיר נהנה מחברתו של לזובסקי ושלח את הרופאים הזוטרים לבצע את הבדיקות הרפואיות, אך אלו חששו מהטיפוס והסתפקו בבדיקה שטחית והתרמית לא נחשפה. בסוף שנת 1942 חוסל גטו רוזוואדוב, אך בזכות התרמית הצליחו הרופאים לדחות את השמדתם של כ-8,000 איש, יהודים ופולנים, תושבי רוזוואדוב והעיירות היהודיות באזור.	עריכה - תבנית - שיחה
29 באפריל 2022	ג'ון קליז (מימין) ומייקל פאלין המערכון "התוכי המת" של חבורת מונטי פייתון, שהופיע לראשונה בתוכנית הטלוויזיה "הקרקס המעופף של מונטי פייתון" הוא אחד המערכונים הידועים והמפורסמים של קבוצת השחקנים הזאת. הוא מתאר אדם (ג'ון קליז) המגיע לחנות למכירת חיות מחמד כדי להתלונן על כך שנמכר לו תוכי מת, והמוכר (מייקל פאלין) טוען טיעונים אבסורדיים כדי להוכיח שהתוכי חי. הקונה לא מסכים עם טענותיו של המוכר, ומשתמש בשלל מטבעות לשון אנגליים שמשמעותם "מת" כדי לתאר את מצבו של התוכי. כשכותב המערכון גרהאם צ'אפמן מת בשנת 1989, ספד לו קליז ואמר, כמו במערכון, שצ'אפמן נפטר, הלך לעולמו, חדל להיות, שבק חיים, נפח את נשמתו והלך לפגוש את בוראו. קליז טען שהספד הומוריסטי שכזה הוא מחויב המציאות עם מותו של אדם כצ'אפמן.	עריכה - תבנית - שיחה
30 באפריל 2022	טביעתה של אה"מ בירקנהד, ציור של תומאס המי עד 1852 התקיים הכלל "כל אדם לעצמו" במהלך נטישת ספינה טובעת. ואולם טביעתה של הספינה אה"מ בירקנהד בשנה זו הביאה לשינוי בנוהג. כשהחלה הספינה לטבוע, ועליה 643 איש ובהם 20 נשים וילדים, הכריז רב החובל "כל אדם לעצמו", אך הקצין הבכיר שנותר על הסיפון, אלכסנדר סטון, נטל את הפיקוד והורה לאנשים לשמור על הסדר והמשמעת. נעשו פעולות בניסיון לגרום לחרטום הספינה לעלות, ועל סירות ההצלה הועלו תחילה הנשים והילדים. 450 איש טבעו באסון, אך בזכות מעשהו של הקצין ניצלו כל הנשים והילדים. הסלע שלידו טבעה הספינה נקרא מאז "סלע בירקנהד" ועל המצבה שעליו חקוקות המילים, שהפכו מאז למטבע לשון: "Women and children first" ("נשים וילדים תחילה").	עריכה - תבנית - שיחה