שמעון בן יצחק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שמעון ברבי יצחק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל ופייטן. חברו של רבנו גרשום מאור הגולה. כונה "הגדול" בשל גדולתו בכל תחומי התורה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שמעון הגדול היה מאחת המשפחות המיוחסות שבאשכנז, נכדו של רבי אבון הגדול, והיה תלמיד של רבי משולם בר קלונימוס. בספר אור זרוע מופיע כי רבי משולם הפנה אליו דין תורה, אך רבי שמעון לא רצה להכריע בו מפאת גילו הצעיר. ככל הנראה, היה עניו גדול. הן בפיוטיו הוא דן רבות במידת הענווה, וניתן לראות זאת גם מהעובדה, שלמרות שהיה מבוגר מרבינו גרשום, כאשר התמנה רבינו גרשום לרבה של מגנצא, לא הקפיד על כך, וביניהם שררה ידידות, עד כמה שניתן ללמוד מן המקורות. מכל קדמוני אשכנז, נקשרו לו הכתרים הרבים ביותר, כצדיק, מלומד בנסים, קדוש ועוד.

רבי שמעון הצטיין בתורת הנגלה וכן בתורת הסוד. צהר לידיעותיו בחכמה זו ניתן לראות בפיוטיו.

על פי אגדה עממית, בנו אלחנן שנחטף בגיל קטן והושם במנזר, הוא האפיפיור ויקטור השלישי[1], שלאחר שגילה את זהותו האמיתית, נטש את הנצרות ולאחר כמה שנים נרצח על ידי הצלבנים. אגדה זו ככל הנראה אין לה מקורות ברורים, וגם הכרונולוגיה לא מתאימה - מסע הצלב הראשון היה למעלה משבעים שנה לאחר פטירתו של רבי שמעון.

מתלמידיו היה ככל הנראה רבי יקר, אביו של רבי יעקב בר יקר,[2] וכן רבי אליעזר הגדול בן יצחק.[3]

פיוטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שמעון היה ממניחי היסוד לפייטנות האשכנזית, והפייטן האשכנזי היחיד שכתב קדושתאות, הסוג הנכבד ביותר בפיוט. פיוטים רבים שלו הוכנסו למחזור האשכנזי, ביניהן קרובות מקיפות לראש השנה, לשבועות ולשביעי של פסח. בנוסף, כתב מספר רב של סליחות, בהם פיוטים שהושפעו מהקבלה. מפיוטיו לימים הנוראים - "מלך עליון", וכן "שמו מפארים עדת חבלו, ונערץ באראלי קדש הלולו" שבו חתם את שמו בכל שורה ושורה.

בפירוש הקדום מלפני שלש מאות שנה, "מטה יהודה" על זמירות שבת, כתב שרבי שמעון הגדול מוזכר במדרש (...) שהיה פייטני.

אחד מפיוטיו הוא זמר לשבת העוסק בארבע הגלויות ובגאולה, בו הוא מבכּה גם את מצב העם באותן שנים:

נסגרתי לאדום ביד רעי מדני,

שבכל יום ויום ממלאים כרסם מעדני,

עזרתו עמי לסמוך את אדני...

וציפיה לגאולה קרובה:

בבאו מאדום חמוץ בגדים,

זבח לו בבצרה וטבח לו בבוגדים,

ויז נצחם על מלבושו להאדים...

גם לאחר מותו נשמר זכרו בקרב גדולי אשכנז ביניהם ר' יצחק בן משה והמהרש"ל המזכירים אותו בכתביהם.

סליחה שכתב רבי שמעון[4] היוותה חלק מהמלים לשיר "תורה הקדושה" של הזמר החסידי מרדכי בן דוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר ערן הכהן, מאמר אורח, היהודי שהפך לאפיפיור: הסיפורים מאחורי הסליחות
  2. ^ אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים (ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"ט), עמ' 96, ע"פ רש"י דף פ', עמוד ב' ד"ה עד כאן.
  3. ^ גרוסמן, עמ' 94.
  4. ^ [1]
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.