פורטל:גרמניה
.svg)
הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland) היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה בפולין ובצ'כיה; בדרומה באוסטריה ובשווייץ ובמערבה היא גובלת בצרפת, בלוקסמבורג, בבלגיה ובהולנד. נהרות הריין, האלבה והדנובה חוצים את שטחה, במה שהקנה לה לאורך ההיסטוריה מעמד של מרכז כלכלי, מסחרי ותרבותי ביבשת כולה.
גרמניה היא איחוד פדרלי הכולל שש-עשרה מדינות. היא לא התקיימה כמדינת לאום מאוחדת עד 1871, אף שהתרבות והשפה הגרמנית עתיקות הרבה יותר. במשך קרוב למילניום, עד 1806, הייתה גרמניה בבחינת מקבץ מדינות אוטונומיות למדי, במסגרת האימפריה הרומית הקדושה. בין 1815 ל-1867 התאגדו המדינות הגרמניות בקונפדרציה רופפת. תחת שרביטו של אוטו פון ביסמרק, אוחדו ב-1871 אותן מדינות למדינה גרמנית מאוחדת אחת שתועשה במהרה ורשמה זינוק כלכלי מדהים בהיקפו, ואולם נסיונותיה להשיג מעמד של מעצמה אירופית מן הדרג הראשון הגיעו לקצם עם תבוסתה במלחמת העולם הראשונה. הסנקציות והקנסות שספגה גרמניה מבעלות הברית לאחר המלחמה, וכן קשייה הכלכליים החמורים של רפובליקת ויימאר, כמו גם חוסר מוכנות כללי לקבל את הדמוקרטיה הובילו במידה רבה לעלייתם לשלטון של אדולף היטלר והמפלגה הנאצית, אשר סחפו בסופו של דבר את מדינתם (ואת שאר העולם) למלחמת העולם השנייה, ובשואה שנתחוללה במהלכה נרצחו 6 מיליון יהודים בידי הנאצים. גרמניה הובסה בשנית ונכבשה על ידי בעלות הברית, ואולם לנוכח המלחמה הקרה פוצלה המדינה למערב גרמניה הפרו-מערבית ולמזרח גרמניה הנתמכת על ידי הסובייטים. בנפול הקומוניזם והגוש המזרחי, התאחדו שתי הגרמניות תחת הרפובליקה הפדרלית בשנת 1990. כלכלתה של גרמניה היא הרביעית בגודלה בעולם (אחרי ארצות הברית יפן וסין), והיא ידועה בתעשיות הברזל, הפלדה, המיכון והרכב שלה. גרמניה היא עמוד התווך המרכזי של האיחוד האירופי, בהיותה אחת ממייסדות הארגון כמו גם החברה בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר. המדינה חברה גם באומות המאוחדות, בברית נאט"ו ובארגון המדינות המתועשות.
גרמניה נהנתה בשנים האחרונות מיציבות כלכלית ופוליטית, מייחס חוב תוצר נמוך, ממדיניות של גירעון ממשלתי אפסי. השוני בין מזרח ומערב, עליית הימין הקיצוני, מאזן דמוגרפי שלילי ולצידו גלי הגירה הם בין הקשיים איתם מתמודדת גרמניה כיום.
|
|
|
|
|
|
|
יער צלב הקרס הוא קבוצה של כמאה עצי ארזית שנשתלו ביער כדי ליצור צלב קרס ענק בתוכו. העצים מכסים כ-55 מטרים מרובעים, ביער אורנים ליד זרניקוב שבגרמניה. סיבת שתילתם של העצים אינה ברורה. במשך מספר שבועות באביב, צבעם של עלי הארזית משתנה לצהוב, ועומד בניגוד לירוק של עצי האורן. היער נראה בבירור רק מהאוויר, והתופעה נמשכת רק זמן קצר. מסיבה זו, ועקב היעדר טיסות מטוסים באזור, התופעה לא הורגשה במהלך כל התקופה שבה נשלטה גרמניה המזרחית על ידי ברית המועצות. ב-1992 הורתה ממשלת גרמניה המאוחדת על סריקה אווירית של כל המזרח, ומיד זוהה העיצוב. ממשלת האזור, שחששה מתדמית האזור ומאנשים ימנים קיצוניים שעלולים לרצות לשמר אותו, ניסתה להרוס את העיצוב על ידי כריתת 43 מתוך 100 העצים ב-1995. הצורה נשארה מטושטשת עם 57 העצים שנותרו, אך מובחנת. בשנת 2000, לאחר שצהובונים גרמניים פרסמו תמונות אוויריות של היער, אף על פי שהבעלות על השטח כבר התחלקה לשניים, הסכימו כל המעורבים בדבר לכרות 25 עצים נוספים. ב-1 בדצמבר 2000 נכרתו העצים והצורה נהפכה לבלתי ניתנת לזיהוי.
- 1848 - נולד גוטלוב פרגה, מתמטיקאי, לוגיקן ופילוסוף גרמני, נחשב כאב המייסד של הלוגיקה המודרנית ושל הפילוסופיה האנליטית
- 1868 – נולד פליקס האוסדורף, מתמטיקאי יהודי - גרמני, ממייסדי הטופולוגיה המודרנית
- 1871 – נולד נחמיה אנטון נובל, רב אורתודוקסי מודרני, דרשן והוגה דעות יהודי - גרמני
- 1895 – וילהלם רנטגן מגלה את קרני רנטגן
- 1923 – הפוטש במרתף הבירה: אדולף היטלר ומנהיגים נאצים אחרים מנסים לחולל הפיכה בבוואריה מתוך מרתף הבירה בירגרברוי קלר במינכן - הפוטש נכשל
- 1937 – התערוכה הנאצית "היהודי הנצחי" נפתחת במינכן (בתמונה: שלט התערוכה בחזית בניין הספרייה של המוזאון במינכן, נובמבר 1937)
- 1939 – גאורג אלזר מנסה להתנקש באדולף היטלר באמצעות פצצה בבית הבירה "בירגרברוי" שבמינכן. היטלר הגיע לנאום שם לציון יום השנה לפוטש במרתף הבירה, אולם הוא עזב את המקום, בניגוד למתוכנן, זמן קצר לפני הפיצוץ
- 1939 – תקרית פנלו: שני סוכנים חשאיים בריטיים נחטפים מן העיר ההולנדית לגרמניה בידי האס אס
- 1942 – מלחמת העולם השנייה - "מבצע לפיד": כוחות בעלות הברית, בפיקודו של הגנרל אייזנהאואר, נוחתים בצפון אפריקה
- 1942 – השואה - "יום ראשון השחור", טבח יהודי סטשוב
- 1966 - נפטר ברנרד צונדק, אנדוקרינולוג וגינקולוג יהודי - גרמני וישראלי נודע, מפתח העֶרכָּה לבדיקת הריון; חתן פרס ישראל לרפואה לשנת תשי"ח
במינוי היטלר לראש הממשלה, מסרת את ארצנו הקדושה לאחד הדמגוגים הגדולים בכל הזמנים. אני מנבא לך שאיש רע זה, יוביל את הרייך לתהום ויגרום לחורבן אומתנו. הדורות הבאים יקללו אותך בקברך על פעולתך זו.
— דבריו של אריך לודנדורף לנשיא פאול פון הינדנבורג, לאחר שמינה את היטלר לממשלת גרמניה
ויקישיתוף הוא מאגר של תמונות, צלילים וקובצי מולטימדיה אחרים חופשיים, השייך לקרן ויקימדיה ומכיל למעלה מ 8 מיליון קבצים. בערימה זו מצויים אוצרות רבים, תמונות ואיורים המתעדים או מתארים רגעים היסטוריים. בחלון זה מוצגת תערוכה מתחלפת ובה תמונות הקשורות אחת לשנייה ולנושא משותף.
הרייכסטאג
בניין הרייכסטאג הוא שמו של המבנה בברלין שבו יושב הפרלמנט הגרמני, הבונדסטאג. בעבר, שימשה המילה "רייכסטאג" לתיאור מקום הכינוס של המלכים והאצילים החשובים בממלכות הגרמאניות, עד שנת 1806, שבה פסקה באופן פורמלי להתקיים האימפריה הרומית הקדושה. עד שנה זו שכן הרייכסטאג בעיר רגנסבורג שבממלכת בוואריה. עם הקמת הקונפדרציה הגרמנית הפכה העיר פרנקפורט למקום מושבה של האספה הפדרלית של המדינות. ב-1871 הוקמה האימפריה הגרמנית על ידי ביסמרק, שחיבר את החוקה הגרמנית, וקבע את מקום מושב הפרלמנט בברלין. השם "רייכסטאג" ניתן לבניין שבו ישב הפרלמנט (שכונה אז "הרייכסטאג") משנת 1894 עד לשנת 1933, ובו יושב הבונדסטאג, הפרלמנט הגרמני בן-זמננו, החל משנת 1999. בניין הרייכסטאג שוכן במרכז העיר ברלין, בסמיכות לשער ברנדנבורג. הבניין נוסד במאה ה-19, לאחר איחוד גרמניה, כשנוצר צורך דחוף לבנות בניין שיאגד את כל נציגי הנסיכויות הגרמניות.
-
הרייכסטאג, 1882 -
-
-
-
הרייכסטאג כיום
 קיל (Kiel) היא עיר בצפון גרמניה, בירת מדינת שלזוויג-הולשטיין והעיר הגדולה בה. קיל ממוקמת בדרום חצי האי יוטלנד, על חוף מפרץ קיל במערב הים הבלטי ועל קצה הבלטי של תעלת קיל. העיר מהווה נמל גרמני חשוב, ושימשה כמרכז הצי הגרמני עד למלחמת העולם השנייה, שבסיומה פורקו המספנות שבה. אוכלוסיית העיר מונה כ-230,000 נפש (נכון לשנת 2005) המפוזרים על שטח של 113.62 קמ"ר. זוהי העיר ה-32 בגודלה בגרמניה (מבחינת האוכלוסייה). העיר מחולקת ל-30 רבעים. העיר הושמדה בחלקה הגדול במהלך מלחמת העולם השנייה (כ-80%) ונבנתה מחדש לאחר סיומה. רוב נופה העירוני הישן לא נשמר, והעיר בעלת תכנון מודרני יחסית. בין האתרים הבולטים שבעיר אפשר למנות את מושב העירייה, כנסיית "זאנקט ניקולאס", המבצר המקומי, והאנדרטה לזכר חיילי חיל הצוללות הגרמני. קיל ידועה בשל אירועי השיט המתרחשים בשטחה, כמו המרוץ השנתי של ספינות, ותחרויות ענפי השיט האולימפיים שנערכו בה בשנים 1936 ו-1972. |
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
אחת הסוגיות המורכבות בהקשר זה היא שאלת מעמדה של אוסטריה, מדינה דוברת גרמנית שהיא חלק מהמרחב התרבותי של גרמניה. מדינה זו הייתה דומיננטית במסגרת האימפריה הרומית הקדושה, הנחשבת לעיתים כמקבילתה הקדומה של "גרמניה" או הרייך הראשון; יחד עם זאת, אוסטריה לא נכללה במסגרת איחוד המדינות הגרמניות ב-1871, וסופחה ל"גרמניה" רק למשך תקופה קצרה של שמונה שנים (1938–1945).
לערך המלא • לקטגוריית ההיסטוריה של גרמניה
האימפריה הרומית הקדושה 962–1806
האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium), הידועה גם בשם הרייך הראשון, הייתה ישות מדינית שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים. האימפריה צמחה בחלקה המזרחי של האימפריה הפרנקית, לאחר שזו חולקה בהסכם ורדן (843), וקיומה ארך קרוב לאלף שנים, עד לפירוקה בשנת 1806 לאחר קרב אוסטרליץ.
שמה של האימפריה עבר שינויים היסטוריים רבים. בשנת 1034 כונו השטחים שבבעלותו של הקיסר קונראד השני בשם האימפריה הרומית, ואילו ב-1157 היה שמם האימפריה הקדושה. ייחוס התואר הקיסר הרומי לשליטים צפון-אירופיים החל עוד קודם לכן, בתקופתו של אוטו השני (קיסר 983-973). קיסרים מזמנו של קרל הגדול (מת בשנת 814) ועד לזמנו של אוטו הראשון (אוטו הגדול, קיסר 973-962) השתמשו בתואר אימפרטור אוגוסטוס. תחילת השימוש במונח האימפריה הרומית הקדושה מתוארכת לשנת 1254, ואילו השימוש בביטוי האימפריה הרומית הקדושה של האומה הגרמנית (בלטינית: Sacrum Imperium Romanum Nationis Germanicae) (בגרמנית: Heiliges Römisches Reich Deutscher Nation) מופיע לראשונה בשנת 1512, לאחר שעבר וריאציות אחדות בסוף המאה ה-15.
נוסף על כך, בני הזמן התקשו אף להגדיר את מהותה של האימפריה הרומית הקדושה. בשנת 1667 כתב סמואל פופנדורף (אנ') בחיבורו De statu imperii Germanici": Nihil ergo aliud restat, quam ut dicamus Germaniam esse irregulare aliquod corpus et monstro simile ..." ("נותר לנו, אם כן, לקרוא לגרמניה גוף שאינו כפוף לאף כלל, המזכיר מפלצת"). הפילוסוף הצרפתי וולטייר תיאר מאוחר יותר את האימפריה (בלעז - מתורגם גם כקיסרות) כמדינה שהיא "חילונית, ולא קדושה, גרמנית, ולא רומית וממלכה, ולא קיסרות".
לערך המלא • לקטגוריית האימפריה הרומית הקדושה • לרשימת קיסרי האימפריה הרומית הקדושה
.png)
.svg)
השם פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, ⓘⒾ) מציין שטחים וממלכה היסטורית החופפים במידה מסוימת את שטחי גרמניה של היום. במקור הייתה פרוסיה כינוי לשטחו של שבט ה"בורוסי" הבלטו-סלאבי, ועד המאה ה-11 נקראה בשם "בורוסיה". אחר כך הייתה לאחת מהארצות במסדר הטבטוני, ומאז המאה ה-16 היא הייתה לדוכסות של בית הוהנצולרן בצמיתות פולנית-ליטאית. החל משנת 1701 הייתה פרוסיה ממלכה ריבונית, שהייתה בשנים 1871-1945 חלק מהאימפריה הגרמנית, רפובליקת ויימאר והרייך השלישי.
השם פרוסיה התייחס בימי הביניים המאוחרים רק לשטחים שמחוץ לקיסרות הרומית הקדושה בין הינטר-פומרן וקורלנד, אשר הפכו מאוחר יותר לפרובינציות "פרוסיה המזרחית" ו"פרוסיה המערבית". מאז 1466 חולקו שטחים אלו בין מלך פולין ובית הוהנצולרן. במאה ה-18 הלך והתקבל הכינוי פרוסיה לכל השטחים שבשלטון בית הוהנצולרן, כולל אלה שבשטחה של הקיסרות הרומית הקדושה. אחרי 1866 התפרסה ממלכת פרוסיה (מאז 1918 המדינה החופשית פרוסיה) על כמעט כל שטחה של צפון גרמניה והיוותה כשני שלישים משטחה של האימפריה הגרמנית. בשטחה של פרוסיה נמצאו כמה מובלעות של מדינות קטנות דוגמת שאומבורג-ליפה, מקלנבורג-שוורין ומקלנבורג-שטרליץ. ערי הבירה והשלטון הפרוסיות היו במהלך השנים קניגסברג (כיום קלינינגרד), ברלין ופוטסדאם.
לימי הזוהר שלה הגיעה פרוסיה במחצית השנייה של המאה ה-18 תחת מלכותו של פרידריך השני (הגדול), אז הייתה למעצמה הגרמנית השנייה בגודלה, והחמישית באירופה, ובמחצית השנייה של המאה ה-19 כאשר הייתה לכוח המניע של האחדות הגרמנית תחת מי שהיה ראש הממשלה ואחר-כך רייכסקאנצלר, אוטו פון ביסמרק.
עם פרוסיה מזוהים עד ימינו "ערכים פרוסים" שמקורם במוסר הפרוטסטנטי דוגמת אמינות, דייקנות, חסכנות, צניעות, כבוד וחריצות, ומצד שני סגידה למיליטריזם. הפרוסים מייחסים לערכים אלו את עליית ארצם לכדי מעצמה אירופאית.
הצבעים הפרוסים, שחור ולבן, מקורם במעיל הלבן ועליו צלב שחור שנשאו אבירי המסדר הטבטוני. (משילובם עם צבעי האדום-לבן של ליבק, החברה הקטנה ביותר בקיסרות הגרמנית, נוצר בשנת 1871 הדגל השחור-לבן-אדום של הקיסרות). מאז הרפורמציה מופיע המוטו Suum cuique (בלטינית: לכל אחד את שלו) על סמל פרוסיה.
הקונפדרציה הגרמנית 1815 — 1866
הקונפדרציה הגרמנית (בגרמנית: Deutscher Bund) הייתה איחוד רופף של מדינות במרכז אירופה, אשר נוסד בקונגרס וינה (1815) והתקיים במשך כיובל שנים, עד שנת 1866. ביסוד האיחוד עמד הצורך לארגן מחדש את מדינות האימפריה הרומית הקדושה, אשר קרסה בשנת 1806. בשנים שלאחר קריסת האימפריה הרומית הקדושה ועד לתבוסתו הסופית של נפוליאון בווטרלו בשנת 1815, אוגדו המדינות הללו בקונפדרציה של הריין.
שטח הקונפדרציה הגרמנית היה זהה במידה רבה לשטח האימפריה בזמן המהפכה הצרפתית (מלבד השטח שבו נמצאת כיום בלגיה). מספרן של המדינות החברות בקונפדרציה, שבתקופת האימפריה מנה מאות בודדות, קוצץ לכשלושה תריסרים בלבד. עם זאת, המדינות זכו לריבונות מלאה ולהכרה דיפלומטית גורפת. הן קשרו עצמן בברית הגנה משותפת והחזיקו יחדיו בביצורים במיינץ, לוקסמבורג, רשטאט, אולם ולנדאו. אספה פדרלית התכנסה באופן קבוע בעיר פרנקפורט.
הקונפדרציה קרסה בשנת 1866 לאחר המלחמה האוסטרו-פרוסית, ותחתיה הוקמה הקונפדרציה הצפון גרמנית. כל מדינות הקונפדרציה הגרמנית נעשו חלק מהאימפריה הגרמנית של אוטו פון ביסמרק לאחר איחוד גרמניה בשנת 1871, להוציא את אוסטריה, לוקסמבורג, לימבורג וליכטנשטיין.
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich) הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918.
הגרמנים משתמשים במונח "קייזרייך" (Kaiserreich) בהתייחסם לתקופה זו, מונח הנמצא בשימוש גם על ידי היסטוריונים שאינם דוברי גרמנית. כינוי אחר לתקופה, המקובל בשפות זרות אך בגרמנית מופיע רק לעיתים נדירות, הוא הרייך השני. כינוי זה מתבסס על התפיסה המתייחסת לאימפריה הרומית הקדושה בתור הרייך (קיסרות או אימפריה) הראשון (ובהתאם לאידאולוגיה הנאצית, גרמניה הנאצית היא הרייך השלישי).
עלייתו של הקאנצלר הפרוסי אוטו פון ביסמרק בשנת 1862 הייתה נקודת מפנה בתהליך עיצובה של הלאומיות הגרמנית, שהושתתה עד אז על האידיאליזם הרומנטי של מהפכת "אביב העמים" בשנת 1848. ברוח ה"ריאלפוליטיק", גישתו האינטרסנטית והסמכותנית לניהול הפוליטיקה והדיפלומטיה, ביקש ביסמרק לקדם את ההגמוניה הפרוסית, וזאת באמצעות חתירה לאיחוד הנסיכויות הגרמניות לכדי מדינה גרמנית שמרנית אחת - הקיסרות הגרמנית.
המדיניות הפנימית שהנהיג ביסמרק בגרמניה שיחקה תפקיד חשוב ביצירת התרבות הפוליטית האוטוריטרית של הרייך השני. לאחר האיחוד ב-1871 פחת העיסוק הגרמני בפוליטיקה היבשתית, במה שאפשר לממשלה הפרלמנטרית-למחצה להעביר באופן חלק למדי שורת רפורמות מדיניות וכלכליות - בבחינת "מהפכה מגבוה" - אשר הפכו את המדינה החדשה למעצמה התעשייתית המובילה בעולם בן הזמן.
רפובליקת ויימאר (בגרמנית: Weimarer Republik) הוא שמה של תקופה שלטונית בתולדות גרמניה, שהחלה ב-9 בנובמבר 1918, עם תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, עת הכריז פיליפ שיידמן, המדינאי הסוציאל-דמוקרט, על הקמת רפובליקה גרמנית סוציאליסטית, וראש המפלגה הסוציאליסטית פרידריך אברט התמנה לקאנצלר החדש. הרפובליקה הגיעה לקיצה ב-30 בינואר 1933 עת עלה אדולף היטלר לשלטון.
לקראת סיום מלחמת העולם הראשונה מונה האריסטוקרט הליברל מקס פון באדן לקאנצלר גרמניה. מינויו של פון באדן היה כפי הנראה עקב המוניטין שלו כאדם מתון, המסוגל לנהל משא ומתן עם מדינות חוץ, וזאת לנוכח התבוסה במלחמה, שהייתה כבר עובדה מוגמרת בשלב זה. קודמיו של פון באדן בתפקיד היו בובות של אילי המלחמה ששלטו בפועל בגרמניה - הגנרלים מן המטה הכללי ובראשם פאול פון הינדנבורג ואריך לודנדורף. פון באדן, בניגוד לקודמיו, החליט לגלות עצמאות, והכריז על שורת רפורמות ועל צעדים במישור מדיניות הפנים. לראשונה הוקמה ממשלה שבה ישבו נציגים סוציאליסטים. הקאנצלר הפך לאחראי בפני הרייכסטאג ונקבע שרק הוא יכול להכריז על מלחמה, שוחררו אסירים פוליטיים, ומשרת הקייזר (קיסר) הפכה לייצוגית בלבד.
הבחירות היחסיות הביאו להתחזקות מפלגות קטנות ולפיצול פוליטי וחברתי. מפלגות רבות התנגדו לקיום רפובליקה בגרמניה ודגלו בשיטות אחרות. שני צידי המתנגדים - מהימין הלאומני עד לשמאל הקומוניסטי - לא בחלו גם באלימות ורציחות פוליטיות וכך נוצרה אווירה אנטי דמוקרטית מעוררת פחד. כדי להחליט על פעולה כלשהי היה צורך בפשרה עם מספר רב של גורמים, כך שהפעולה הייתה לעיתים חסרת תוכן ותכלית.
גרמניה חסרה מעמד בינוני-בורגני יציב, שמהווה משענת לדמוקרטיה, כיוון שנחלש מהמשבר ומהאינפלציה. בנוסף לחברה הגרמנית מסורת מונרכית של מאות שנים, שלא יכולה להמחק ב-14 שנות דמוקרטיה. בעקבות סילוק הקיסר חלה אי יציבות בדפוסים והערכים השמרניים של הגרמני הפשוט. מיתוס המלחמה, "פולחן החייל המת" שמהווה חלק מהתרבות הגרמנית לאורך הדורות, דווקא התחזק בעקבות התבוסה וגרם לריאקציה - שאיפה לחזור לעבר, לשלטון היחיד והלאומנות הכלל-גרמנית.
  גרמניה הנאצית היה הכינוי לגרמניה בין השנים 1933–1945, בזמן בו שלטה המפלגה הנאצית ואדולף היטלר עמד בראש המדינה. בנובמבר 1932 התקיימו הבחירות הדמוקרטיות האחרונות בגרמניה לפני עליית הנאצים לשלטון. המפלגה הנאצית קיבלה 33% אחוז מהקולות. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית קיבלה 20% מהקולות, המפלגה הקומוניסטית 17%, מפלגת המרכז הקתולית 15%, המפלגה הלאומית 9% ומפלגות קטנות נוספות 6% מהקולות. על הנשיא פאול פון הינדנבורג היה להחליט על מי מראשי המפלגות להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה. לעזרת אדולף היטלר, מנהיג המפלגה, באו הכוחות השמרניים בגרמניה, האצולה היונקרית שהייתה רגילה לנהל את ענייני המדינה מקדמת דנא ושלוחיה כמו הגנרל שלייכר, הקאנצלר לשעה ברינינג, והנשיא פאול פון הינדנבורג ששאפו מכבר לחסל את התעתוע הדמוקרטי המזיק במדינתם. לבסוף, החליטו קובעי המדיניות מאחרי הקלעים, ובראשם הגנרל שלייכר ופון פאפן, להמליץ בפני הינדנבורג על מינוי היטלר לקאנצלר גרמניה בסברם כי הכוחות האחרים במדינה ידאגו לרסנו בהיותו בשלטון. היטלר מונה לקאנצלר ב-30 בינואר 1933. כבר בחודש פברואר החל תהליך הפיכת המשטר בגרמניה לדיקטטורי. הרמן גרינג מונה לשר הפנים של פרוסיה ובכך היה ראשון מבין חברי מפלגה רבים שימונו לתפקיד ציבורי. בשנים הבאות אויש רוב מנגנון המדינה על ידי נאצים. בחודש פברואר יצאה תקנת החירום הראשונה מני רבות "למען הגנת העם הגרמני". התקנה הסמיכה את שר הפנים לאסור אסיפות ופרסומים העלולים לפגוע בביטחון המדינה. ב-28 בפברואר הצטרף לתקנה ה"חוק לשעת חירום להגנת האומה מפני האלימות המסוכנת של הקומוניסטים". התירוץ לחוק היה שהיו אלה הקומוניסטים שהציתו את בניין הרייכסטאג (הפרלמנט הגרמני) יום קודם לכן. אנשים רבים מאמינים שבניין הרייכסטאג הוצת על ידי הנאצים עצמם. החוק ביטל את חירויות היסוד האזרחיות והיווה הבסיס למשטר היחיד של היטלר. הוא לקח לידיו סמכויות רבות יותר והנהיג "מדינת משטרה" בה לפרט אין הגנה. בנוסף הממשלה הגרמנית קיבלה סמכות לעקוף את ממשלות המדינות השונות בגרמניה ובכך החל הרס המבנה הפדרטיבי ששרר שם. הכול כאמור בטענה שיש להתגונן מפני הקומוניסטים. |
 השואה היא רצח העם והניסיון השיטתי לרצוח את כל בני העם היהודי אשר ביצעו הנאצים, עוזריהם ובני בריתם במהלך מלחמת העולם השנייה. הנאצים רדפו ורצחו גם צוענים, הומוסקסואלים, גרמנים בעלי מוגבלויות ופגועי נפש, אזרחים פולנים, ושבויי מלחמה רוסים (ראו גם: השמדת לא-יהודים במלחמת העולם השנייה), אך במושג "שואה" נעשה שימוש על פי רוב רק באשר להשמדת היהודים. בהגדרתה הרחבה מתחילה תקופת השואה כבר ב-1933, אז עלתה המפלגה הנאצית בראשות אדולף היטלר לשלטון בגרמניה והחלו רדיפות היהודים. בהגדרתה המצומצמת יותר תקופת השואה מתייחסת לשנות מלחמת העולם השנייה בהן התחילו מעשי הרצח ההמוניים. מלחמת העולם השנייה הביאה את הנאצים להחריף באופן קיצוני את פעולותיהם נגד היהודים. לפני המלחמה מדיניותה של גרמניה הנאצית התמקדה בעיקר באפליה חוקתית ועידוד הגירה של היהודים. בזמן המלחמה, לאחר שכבשו שטחים נרחבים באירופה, עברו הנאצים למדיניות חריפה הרבה יותר כלפי היהודים: תחילה ריכוזם בגטאות ובמחנות ואחר כך רצח והשמדה המונית. תחושת החרום, הקנאות האידאולוגית וזילות חיי האדם של ימי המלחמה הביאה להקצנה חריפה של מעשי הנאצים. |
בעקבות תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם השנייה ותחילה של המלחמה הקרה, פוצלה גרמניה לשתי מדינות, מערב גרמניה ומזרח גרמניה, למשך כ-40 שנים, פיצול שסימל את חלוקתה של אירופה לגוש המזרחי ולגוש המערבי. רק בשנת 1990, עם נפילת חומת ברלין בשנת 1989, גרמניה התאחדה מחדש.
עם כניעתה ללא תנאי של גרמניה הנאצית ב-8 במאי 1945 החזיקו כוחות אמריקאיים ובריטיים בחלקה המערבי של גרמניה וכן בתורינגיה ובחלקים מסקסוניה, סקסוניה-אנהלט ומקלנבורג. בהתאם להסכמות שהושגו קודם לשוך הקרבות נערכו בעלות הברית המערביות ביום 1 ביולי 1945 בגבולות שעליהם הוסכם.
בוועידת פוטסדאם באוגוסט 1945 חילקו ביניהם ארבע בעלות הברית המנצחות ארצות הברית, ברית המועצות, בריטניה וצרפת את גרמניה בגבולות רפובליקת ויימאר לאזורי כיבוש נפרדים.
  גרמניה המזרחית (או הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, בגרמנית: Deutsche Demokratische Republik, ובקיצור: DDR) היא מדינה היסטורית שהתקיימה בין השנים 1949–1990. בתום מלחמת העולם השנייה, נותרה אירופה מחולקת: מזרחה נתונה לשליטת ברית המועצות ומערבה מורכב ממדינות עצמאיות. הכוחות הסובייטים לא יצאו מהחלק שכבשו בגרמניה, וכך חולקה גרמניה לשתיים, כאשר בחלק המזרחי שנכבש על ידי ברית המועצות הוקמה מדינה קומוניסטית. גרמניה המזרחית הייתה גרורתה של ברית המועצות והייתה חברה בברית ורשה. בירתה של גרמניה המזרחית הייתה החלק המזרחי של ברלין. הסובייטים שלטו בגרמניה המזרחית ולתושבי מדינה זו לא התאפשר המעבר למערב גרמניה. כחלק מהפרדה זו בין מזרח העיר למערבה נבנתה בשנת 1961 חומת ברלין אשר הפרידה במשך 29 שנה בין ברלין המזרחית למערבית. |
  שמה הרשמי של גרמניה המערבית היה הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (Bundesrepublik Deutschland). עיר הבירה של גרמניה המערבית הייתה בוֹן. הקמתה הסופית של גרמניה המערבית מתוך שטחי הכיבוש של ארצות הברית, צרפת ובריטניה בשטח גרמניה הוכרזה ב-5 במאי 1955, כמעט עשור לאחר כניעת גרמניה הנאצית. בגרמניה המערבית, כמו גם בשאר מדינות מערב אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה, קודמה הדמוקרטיה, המבנים בה נבנו בסגנון מערבי מודרני והמנטליות הייתה מנטליות מערבית. גרמניה המערבית הצטרפה לברית נאט"ו (מה שהיווה את הגורם הישיר להקמת ברית ורשה) ולגלגוליו הקודמים של האיחוד האירופי. בשנת 1961, בשיא המלחמה הקרה נבנתה בין גרמניה המערבית לגרמניה המזרחית חומת ברלין שהחזיקה מעמד 28 שנה. |
|
|
|
גרמניה אוחדה רשמית ב-3 באוקטובר 1990, וחמש המדינות שהרכיבו את גרמניה המזרחית הצטרפו לרפובליקה הפדרלית של גרמניה.
למידע נוסף, ראו איחוד גרמניה במאה ה-20 וגרמניה אחרי האיחוד
לאירועים לפי שנים החל מהאיחוד, ראו קטגוריית שנים בגרמניה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
|
התרבות הגרמנית החלה הרבה לפני צמיחתה של גרמניה כמדינת לאום. בשל ההיסטוריה התרבותית העשירה שלה, המדינה מוזכרת לעיתים קרובות בתור das Land der Dichter und Denker ("ארץ המשוררים וההוגים"). גרמניה, במשך מאות שנים, הניבה מספר רב של אישי אשכולות, גאונים ואנשים בולטים במיוחד; ביניהם: אלברט איינשטיין, לודוויג ואן בטהובן, יוהנס קפלר, יוהאן וולפגנג פון גתה, עמנואל קאנט, יוהאן סבסטיאן באך, קרל מרקס, ריכרד וגנר, מרטין לותר, פרידריך ניטשה, קרל בנץ, גאורג סימון אוהם, רודולף דיזל, גוטפריד וילהלם לייבניץ, יוהאן גוטנברג, ריכרד שטראוס ועוד רבים אחרים שעיצבו את התרבות הגרמנית לאורך השנים.
- השעון
- מאת יוזף היידן
המוזיקה בשפה הגרמנית כוללת מגוון רחב של סגנונות, הכוללים זרמים שונים שהתפתחו עם השפה. מוזיקה קלאסית גרמנית היא מהשכיחות ומהמבוצעות בעולם; המלחינים הגרמנים נודעו בקרב המלחינים המוכשרים והפופולריים בהיסטוריה, ששמם הפך לשם-דבר; ביניהם: יוהאן סבסטיאן באך, לודוויג ואן בטהובן, פרנץ שוברט, יוהנס ברהמס וריכרד וגנר. וולפגנג אמדאוס מוצרט, שנולד בזלצבורג (כיום אוסטריה) היה בקרב מלחיני אופרה רבים שיצרו את האופרה הגרמנית.
את ההתחלה של מה שנחשב כיום מוזיקה גרמנית, ניתן לייחס לקומפוזיציות של המאה ה-12 של המלחינה והמשוררת הילדגרד מבינגן שכתבה מגוון של מזמורים וסוגים שונים של מוזיקה נוצרית.
באומקוכן (בגרמנית: Baumkuchen) היא סוג של עוגה חלולה גרמנית. העוגה, בנגזרותיה השונות, פופולרית ברחבי אירופה וכן נחשבת לחטיף ולקינוח ביפן. טבעות העוגה, המזכירות טבעות עצים הם המקור לשם העוגה בגרמנית, "באומקוכן" מילולית פירושה עוגת עץ.
את שכבות הבאום-קוכן מורחים על מוט עץ או ברזל ארוך, לאחר מכן מגלגלים את המוט מעל מקור חום, לרוב מדורת עצים. כל שכבה בעוגה חייבת להתקשות ורק לאחר מכן מצפים את המוט בשכבה נוספת ושוב חושפים את המוט המסתובב לחום. כאשר מוציאים את המוט ופורסים את העוגה ניתן להבחין בטבעות בהירות וביניהן טבעות בגוון זהוב המזכירות טבעות של עץ גדום. עוגת באומקוכן ממוצעת מורכבת מ-15 עד 20 טבעות של בצק. העוגה יכולה להגיע לממדים גדולים ומשקל נכבד בקלות: שפים המתמחים בהכנת העוגה יצרו עוגות עם 25 שכבות ובמשקל של יותר מ-50 קילוגרמים. האפייה על מוט מאפשרת לעוגה גם להגיע לגובה מרשים, עוגה ממוצעת מגיעה לגובה של כמטר שלם.
מרכיבי העוגה הם חמאה, ביצים, סוכר, וניל, מלח וקמח. לעיתים נעשה שימוש גם באבקת אפייה, אך היא לא נחשבת למרכיב מסורתי בעוגה.
המערכת המשפטית של גרמניה עצמאית מהרשות המבצעת והרשות המחוקקת. המערכת הפוליטית ערוכה מיסודותיה של החוקה משנת 1949, חוקת גרמניה (Grundgesetz), שנותרה בתוקף, למעט תיקונים קלים לאחר איחוד גרמניה מחדש בשלהי המאה ה-20.
החוקה שמה דגש על חירות הפרט בקטלוג נרחב של זכויות אדם ומפלגת את הסמכויות בין שתי הרמות הפדרליות של המדינה ובין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. מבחינות רבות, החוק הבסיסי מ-1949 הוא מענה לפגמים שנתפסו בחוקת ויימאר מ-1919 שייתכן ונתנו את חלקם להתדרדרות הרפובליקה ועלייתה המאוחרת יותר של המפלגה הנאצית, 1933.
לערך המלא - לקטגוריה
הכוח כולל צבא יבשה (Heer), צי ("דויטשה מרינה") חיל אוויר ("לופטוואפה"), חיל רפואה ("צנטרלר זניטטסדינסט") ומפקדת קישור בין־שירותית ("שטרייטסקרפטבאזיס"). כ-250,000 בני אדם משרתים בצבא זה, כ-20% מהם גברים בני 18-30 המבצעים שירות בן תשעה חודשים. בזמני שלום, מפקד הצבא הוא שר ההגנה הגרמני. בעתות חירום, הקאנצלר מקבל לידיו את הפיקוד על הבונדסוור.
|
כללי: המשטרה הפדרלית של גרמניה - פאלשירמייגר - רייכסווהר - ורמאכט - צבא גרמניה המזרחית - הצי הגרמני הקיסרי |
 המערכה באוקיינוס האטלנטי היא כינוי למערכה ימית שהתחוללה במהלך מלחמת העולם השנייה בין צי הצוללות של הצי הגרמני ואוניות השטח שלו לבין ספינות האספקה שהפליגו בין קנדה וארצות הברית לממלכה המאוחדת. לאורך כל המערכה, שהייתה הארוכה ביותר במלחמת העולם השנייה, קובצו ספינות האספקה לשיירות בליווי אוניות מלחמה של קנדה, בריטניה, ומאוחר יותר של ארצות הברית. במהלך המערכה התחוללו למעלה ממאה קרבות בין שיירות וצוללות, וכאלף התנגשויות בין אוניות בודדות, על פני אלפי קילומטרים של אוקיינוס. היתרון הטקטי עבר מצד לצד, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות בצבאות השונים, ובעקבות הכנסת כלי נשק ואוניות מסוגים חדשים. שיא המערכה התחולל מאמצע שנת 1940 ועד סוף 1943. במהלך תקופה זו החלה להסתמן נטייה בולטת לטובת בעלות הברית, והמצב לא השתנה עד תום המלחמה. על מערכה זו אמר וינסטון צ'רצ'יל: "הדבר היחיד שהפחיד אותי באמת במהלך המלחמה היה איום הצוללות". |
גרמניה ענייה יחסית במוצרי גלם. רק ליגניט ומלח אשלג זמינים בכמויות משמעותיות מבחינה כלכלית. תחנות כוח לשריפת ליגניט הן ממקורותיה העיקריים בגרמניה להפקת חשמל. נפט, גז טבעי ומשאבים נוספים, על פי רוב, מיובאים ממדינות אחרות. גרמניה מייבאת כשני שלישים של האנרגיה אותה היא צורכת. המדינה ידועה בתעשיותיה בתחום ההנדסה, בעיקר כלי רכב, מכונות, מתכות וסחורות כימיות.
|
כלכלת גרמניה: BDI - Made in Germany - NMI - גישת ההכנסות הגרמנית - הנס הכלכלי (גרמניה) - מכרות רמלסברג - מרק גרמני - שיתוף עובדים בקבלת החלטות - המודל הגרמני |
המודל הגרמני של רעיון שיתוף העובדים בתהליך קבלת ההחלטות צמח מהאסכולות החברתיות שהתפתחו במאה ה-19, אך החל להתפתח רק בשלהי מלחמת העולם הראשונה עם כינונן של ועדות עובדים ומועצות ייצור במספר ארצות. כך למשל, דו"ח וויטליי שהוגש בבריטניה בשנת 1916 המליץ על מועצות ייצור משותפות לעובדים ולהנהלה, חקיקה בדבר מועצות משותפות פורסמה בשנת 1919 באוסטריה ובשנת 1920 בצ'כוסלובקיה וגרמניה. רעיון שיתוף העובדים סימן התנתקות מתפישות עבר בתחום של יחסי עבודה, לפיהם שכירת שירותי עובד מבוססת אך ורק על תמורה כספית. |
שטחה של גרמניה הוא 357,021 קילומטרים רבועים. שטחה משתרע מהרי האלפים בדרום עד לדנמרק, הים הצפוני והים הבלטי בצפון, לרוחב היא משתרעת מהגבול עם פולין וצ'כיה במזרח ועד לגבול עם הולנד, בלגיה וצרפת במערב.
גרמניה מחולקת לשלושה אזורים מובחנים: הדרום ההררי בשיפולי הרי האלפים, השפלה הצפונית לחופי הים הבלטי ומרכז המדינה המשובץ בגבעות והרים, נחלים ונהרות המהווה את עיקר שטח המדינה.
אזורים בגרמניה: וסטפאליה - פומרניה - פרנקוניה - פרנקיה המזרחית - חבל הרוהר - חבל הריין - שוואביה - שלזיה - שפרה-ואלד
הרים ויערות: הרי האלפים - הרי ההארץ - היער השחור - יער בוהמיה - סודטים - פיכטלגבירגה - צוגשפיצה
איים: איי פריזיה המזרחית - בורקום - הלגולנד - יוטלנד
נהרות: אודר - אין - אלבה - אמס - דנובה - וזר - זלצך - לך - מוזל - מיין - נייסה - נקר - ריין - שפרה
ימים ואגמים: ים ואדן - ימת קונסטנץ |
בגרמניה חיים נכון לאמצע שנת 2010 כ-82,282,988 מיליון בני אדם. מבחינת גודל האוכלוסייה נמצאת גרמניה במקום ה-14 בעולם, אך מבחינת השטח — במקום ה-61 בלבד. גרמניה היא, לפיכך, מהצפופות שבמדינות העולם (מקום 50), עם צפיפות ממוצעת של 231 נפש לקמ"ר.
כ-91% מתושבי גרמניה הם אזרחים גרמניים. כשבעה מיליון תושבים זרים חיים בגרמניה, אוכלוסיית הזרים הגדולה ביותר באירופה. מבחינת הרכב אתני (ולא אזרחות), כ-82% מאוכלוסיית גרמניה הינה ממוצא גרמני.
87% מתושבי גרמניה חיים בערים. בגרמניה מוגדרת כל עיר בעלת למעלה מ-100,000 תושבים כ"עיר גדולה" (Großstadt). נכון לשנת 2007 קיימות בגרמניה 82 ערים גדולות.
בגרמניה מדוברות 27 שפות מקומיות (לא כולל שפות מהגרים, אך כולל שפות מיעוטים). גרמנית היא השפה הרשמית. קיימות שלוש שפות מיעוטים רשמיות: דנית (50,000 דוברים, בעיקר באזור הגבול עם דנמרק), סורבית (40,000, באזור הגבול עם פולין) ופריזית (12,000, באזור הגבול עם הולנד).
יהדות גרמניה היא קהילת היהודים שהתגוררה ומתגוררת באזורים הגאוגרפיים שזוהו עם גרמניה. בעבר נקראה גם יהדות אשכנז. שורשיה בהגירת יהודים מעטים באלף הראשון לספירה וסופה בחיסול מוחלט כמעט בתקופת השואה. כיום קיימת קהילה של יהודים וישראלים שחזרו לגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה ופתיחת השערים של ברית המועצות.
קהילה זו תרמה לחיי הדת, התרבות, האמנות, הרוח והמדע של העולם המערבי בכלל והיהדות בפרט. בשנות השלושים של המאה העשרים היו יהודי גרמניה (אשר כונו "יקים") מרכיב עיקרי בעלייה החמישית לארץ ישראל ותרמו לפריחת המעמד הבורגני בארץ ולהתפתחות התעשייה והמסחר.
סמל
 סמל גרמניה הוא סמלה של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. הסמל הוא מגן בצבע זהב המוטען במרכזו בעיט. העיט מיוחס כבר שנים רבות לשבטים הגרמאנים, משום שזוהי הציפור של האל אודין. לאחר מספר שינויים והחלפות של צורת העיט בהתאם לשינויים בשלטון, נקבעה הצורה הרשמית, עיט הרייך, והיא המוצגת על כל המסמכים הרשמיים של המדינה. העיט מעטר גם את אולם המליאה בבונדסטאג ואת מטבעות גרמניה. הסמל עוטה את צבעי דגל גרמניה. |
דגל
 דגל גרמניה, טריקולור בצבעי שחור, אדום וזהב, הופיע לראשונה בראשית המאה ה-19 וצבר פופולריות במהלך מהפכת 1848. האספה הלאומית של פרנקפורט קצרת היומין (1848–1850) הציעה דגל זה כדגל גרמניה המאוחדת והדמוקרטית. עם הקמתה של רפובליקת ויימאר לאחר מלחמת העולם הראשונה אומץ הטריקולור כדגלה הלאומי של הרפובליקה. לאחר מלחמת העולם השנייה אומץ הדגל מחדש הן כדגל גרמניה המערבית והן של זו המזרחית. שני הדגלים היו זהים עד לשנת 1959 אז הוטען דגל גרמניה המזרחית בסמל המדינה. מאז איחוד גרמניה ב-3 באוקטובר 1990 נותר הטריקולור כדגל המדינה המאוחדת. הדגל הגרמני לא תמיד היה בצבעי השחור-אדום-זהב. לאחר מלחמת שבעת השבועות בשנת 1866 אימצה הקונפדרציה הצפון-גרמנית אשר הייתה תחת שלטון פרוסי טריקולור שחור-לבן-אדום כדגלה הלאומי, דגל אשר הפך להיות דגלה של הקיסרות הגרמנית לאחר איחודה של גרמניה בשנת 1871 והונף עד 1918. עם הקמתה של גרמניה הנאצית בשנת 1933 חזרו צבעי השחור-לבן-אדום לשמש כצבעיה הלאומיים של גרמניה. |
סמלים אחרים
 .svg)
דגלים נוספים: נס הנשיא • דגל הצי הגרמני • דגל באדן |
המנון גרמניה
ההמנון הלאומי של גרמניה נכתב בשנת 1841 על ידי אוגוסט היינריך הופמן פון פאלרסלבן. הלחן נכתב על ידי יוזף היידן ב-1797, ונועד תחילה להיות המנון האימפריה הרומית הקדושה. לאחר שהאימפריה פורקה על ידי נפוליאון בונפרטה היה השיר להמנון הלא רשמי של אוסטריה. |
תחבורה בגרמניה: אבוס - ברלין האופטבנהוף - גשר המים של מגדבורג - כביש 10 - נמל התעופה ברלין טגל - נמל התעופה הבינלאומי ברלין ברנדנבורג
רכבות: אוריינט אקספרס - דויטשה באן - מסילת הברזל הטרנס-אסיאתית - נורד אקספרס - או באן - הרכבת התחתית של ברלין - תחנות רפאים
חברות תעופה: אינטרפלוג - ג'רמנווינגס - גרמניה (חברת תעופה) - האפאג לויד פלוג - יורווינגס - לופטהנזה - לופטהנזה סיטי ליין - לופטהנזה קרגו - קונדור איירליינס - קונטקט אייר
ארגונים: BDI - NMI - אות הכפרה והשלום - ברית חיילי החזית היהודים - האגודה הגרמנית לחקר ארץ ישראל - הוועדה המדעית-הומניטרית - ואנדרפוגל - קרן ברטלסמן - תנועת הצופים בגרמניה
חינוך: בית המדרש היהודי החופשי - בתי חינוך עממיים - ואנדרפוגל - מרכז-למידה סאדברי לייפציג • לרשימת אוניברסיטאות ומכללות - לרשימת סגל אוניברסיטאות
Ulk (בגרמנית: אוּלְק, מילולית: הלצה, בדיחה) היה שבועון סאטירי שראה אור בקיסרות הגרמנית וברפובליקת ויימאר בין 1872 ועד לסגירתו על ידי המפלגה הנאצית ב-1933. השבועון נוסד על ידי איל העיתונות רודולף מוֹסֶה כמוסף שבועי לעיתונו הפופולרי ברלינר טאגבלאט, וניתן היה אף לרכוש את גיליונותיו באופן נפרד. בין ספטמבר 1910 ועד נובמבר 1930 צורף השבועון גם לעיתונו של מוסה Berliner Volks-Zeitung (ברלינר פולקס-צייטונג). עקב תפוצתם הרחבה של עיתונים ליברליים אלה, בעיקר בברלין, היה השבועון למוסף הסאטירי הנפוץ ביותר בגרמניה של התקופה, בעיקר בתקופת הרפובליקה (לאחר 1919).
רודולף מוסה • ברלינר טאגבלאט • Ulk • ליאו יוגיכס • ניקולאיה הרליה • רות פוקס • דויטשס תיאטר • ברוקן • גרטרוד ממראניה • הנרי לסקאו • לזרוס גולדשמידט • דאהלם (ברלין) • דאהלם • פרידריך וולף •
שביעיית גטינגן
    |
הגרמנים הם קבוצה אתנית, שחבריה חולקים במשותף תרבות, שפה, היסטוריה ומוצא. חלק ניכר מן הגרמנים שייכים למסגרת המדינית הגרמנית, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, שהגרמנים החיים בה מכונים "Bundesdeutsche" - גרמנים של המדינה (ובמסגרות מדיניות קודמות "Reichsdeutsche" - גרמנים של הרייך). גרמנים החיים מחוץ לגרמניה מכונים "Volksdeutsche", גרמנים אתניים, בני העם הגרמני. בעולם קיימים כ-100 מיליון אנשים הדוברים גרמנית כשפת אם, וכ-75 מיליון מהם מגדירים עצמם כגרמנים. ישנם בין 75 ל-80 מיליון אנשים ממוצא גרמני שאינם דוברים גרמנית כשפת אם, לרוב בארצות הברית, בברזיל, בארגנטינה, בפרו, בצרפת ובקנדה. השייכות לתרבות הגרמנית והדיבור בשפה הגרמנית אינם מהווים לעיתים קריטריון מספיק להגדרה כגרמני. כך, למשל, רואים עצמם האוסטרים כקבוצה נפרדת, על אף שהם דוברים גרמנית, ושייכים מבחינה היסטורית לתרבות הגרמנית. ההיסטוריה של מאות השנים האחרונות, מאז איחודה של גרמניה, במהלך המאה ה-19, ואירועי מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה הביאו לתנודות ביחס לתת קבוצות אתניות כדוגמת האוסטרים, שלעיתים משייכים עצמם לקבוצה הגרמנית, ולעיתים מבדילים עצמם ממנה. מספרם של הגרמנים בעולם הוא אפוא בין 75 ל-160 מיליון, תלוי בקריטריונים המיושמים להגדרת האדם כ"גרמני". בארצות הברית, 43 מיליון איש, או כ-15.2% מהאוכלוסייה, הצהירו כי מוצאם גרמני, במפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2004. רשימות של גרמנים אדריכלים • אמנים (במאי קולנוע - מוזיקאים - מלחינים - פסלים - ציירים - צלמים) • אנשי חינוך • אנשי עסקים • אנשי צבא • אנתרופולוגים • אצילים • דוגמניות • דיפלומטים • אנשי דת • זוכי פרס נובל • חוקרי ספרות • טייסים • טמפלרים • יהודים • כלכלנים • להט"בים • מאמני כדורגל • מגלי ארצות • מדינאים ופוליטיקאים • מדענים (אסטרונומים - ארכאולוגים - בוטנאים - ביוכימאים - ביולוגים - בלשנים - גאוגרפים - היסטוריונים - כימאים - מתמטיקאים - פיזיקאים) • מהנדסים • מו"לים • מוזיקולוגים • מזרח גרמנים • מחזאים • ממציאים • מפיקי קולנוע • משוררים • מתרגמים • סופרים • סוציולוגים • ספורטאים (אתלטים - טניסאים - כדורגלנים - כדורסלנים - ספורטאים מזרח גרמנים - מתאגרפים - מתעמלים - רוכבי אופניים - שחיינים - שחמטאים) • עורכי דין • עיתונאים • פובליציסטים • פילוסופים • פסיכואנליטיקאים • פסיכולוגים • קומוניסטים • קומיקאים • רופאים • שופטים • שחקני קולנוע וטלוויזיה • שפים |
    |
ברשימה זו תמצאו רשימה של מבחר ספרים בנושא גרמניה, לפי סדר יציאתם:
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| פורטל ברלין |
פורטל מדינות העולם |
פורטל השואה |
פורטל מלחמת העולם הראשונה |
פורטל מלחמת העולם השנייה |
|
|
|
|
|
| פורטל אירופה |
פורטל אוסטריה |
פורטל אירלנד |
פורטל צרפת |
פורטל בריטניה |
רוצה לעזור? הנה כמה משימות בהן ניתן לתרום:
- הציעו רעיונות לקידום הפורטל או רעיונות חדשים למסגרות הקיימות בדף השיחה של הפורטל
- זקוקים לעזרה? עיינו במדריך הכתיבה המקוצר ובו סיוע והדרכה פשוטה לכותבים מתחילים. עזרה נוספת ניתן לבקש בדלפק הייעוץ או מאחראי הפורטל
- מעוניינים לכתוב ערך בנושא גרמניה אבל אין לכם רעיונות? רוצים לבקש ערך? לרשותכם עומד דף בקשת ערך המכיל ערכים מבוקשים בנושא
- ברשימה הזו ניתן למצוא 298 קצרמרים שרק מחכים שירחיבו אותם!
- כל הערכים החסרים שכדאי לכתוב - רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם. בדף זה תוכלו למצוא רשימת ערכים הדורשים שיפור
מצאו ערכים לשיפור בנושא גרמניה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
| פורטל מומלץ | |