יום הזיכרון לשואה ולגבורה
 | |
| דגלי ישראל מונפים בחצי התורן ביום השואה, 2006 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| סוג | יום זיכרון לאומי |
| סיבה |
השואה  |
| מועד | |
| תאריך | יום ראשון 5 במאי 2024 |
  | |
 |
 |
| בולים משנת 1962 לציון יום השואה והגבורה | |
יום הזיכרון לשואה ולגבורה, או בקיצור יום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן[1] ומוקדש לזכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי בשנים 1933–1945 וזכר הגבורה היהודית באותה תקופה. מועד זה הוא יום זיכרון לאומי במדינת ישראל, ונהוגים בו מנהגי אבלות אחדים.
קביעת יום הזיכרון לשואה ולגבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיון ביישוב היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ"ז בניסן שימש יום זיכרון ביישוב היהודי בארץ ישראל עוד לפני מלחמת העולם השנייה. לפחות מאז 1940 התקיים ביישוב "יום זיכרון גבורה" להנצחת חללי אירועי האיבה בארץ, שמועדו נקבע בתאריך העברי של פרוץ המרד הערבי הגדול, בכ"ז בניסן תרצ"ו (19 באפריל 1936).[2][3]
קביעת תאריך ליום זיכרון השואה עוררה ביישוב היהודי ויכוח על מהות השואה בהיסטוריה של עם ישראל. בהתאם לגישה השלטת בתנועה הציונית, המדגישה את אתוס "היהודי הלוחם" והדחיקה ככל האפשר את זיכרון "היהדות הגלותית", הוצע יום פרוץ מרד גטו ורשה, המרד היהודי הגדול ביותר בנאצים, כתאריך מתאים ביותר ליום זיכרון השואה והגבורה. המרד בגטו ורשה פרץ ב-19 באפריל 1943, י"ד בניסן, ערב חג הפסח ה'תש"ג. הרבנות הראשית לישראל התקשתה לקבל הצעה זו מפני שעל פי ההלכה אסור לומר תחנון, לקבוע תענית ציבור ולערוך הספד בחודש ניסן, המכונה "חודש הגאולה", למרות מנהגי האבלות החלים בו בזמן ספירת העומר. על כן, החליטה הרבנות הראשית כי עשרה בטבת יהיה "יום הקדיש הכללי" לזכר קורבנות השואה.
על אף החלטתה של הרבנות הראשית, החלטה שקדמה לקום מדינת ישראל, בשנת 1951 התקבלה הצעתו של חבר הכנסת מרדכי נורוק[4] לקבוע את יום הזיכרון לשואה בתאריך כ"ז בניסן, שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל.[5] בחירת התאריך נבעה מכך שיום פרוץ מרד גטו ורשה, י"ד בניסן, הוא ערב פסח ולכן אינו מתאים ליום זיכרון לאומי, וכנראה גם מכך שהתאריך היה כבר יום זיכרון ידוע בקרב היישוב. רק בעשורים מאוחרים יותר התגבשה גישה לאומית שהכירה גם בגבורתה של מרבית האוכלוסייה היהודית, שלא אחזה בנשק אך עמדה בזוועות המלחמה, קידשה את החיים, שמרה על צלם אנוש ופעלה להצלת עצמה וזולתה.
_-_Cabinet_and_knesset_members_standing_in_silent_tribute.jpg)
קביעת יום הזיכרון בחקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילה הנהיגה הכנסת בשנת 1951 את "יום השואה ומרד הגטאות" בתאריך כ"ז בניסן.[6] בשנת 1953 נזכר היום בשמו הנוכחי בחוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם.[7] לבסוף חוקק חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט-1959 בעקבות מאבק ציבורי[8][9] של ניצולי השואה.
סעיף 2 לחוק קובע את אופיו של יום הזיכרון:
ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; יקוימו אזכרות, עצרות עם, וטקסי התייחדות במחנות הצבא ובמוסדות החינוך; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; תכניות השידורים ברדיו יביעו את יחודו של היום, ובבתי השעשועים יעלו אך נושאים ההולמים את רוחו.
על פי החוק, תחילתו של יום הזיכרון היא עם שקיעת החמה, וסיומו עם צאת הכוכבים למחרת. כללי הלוח העברי[10] מונעים מיום כ"ז בניסן לחול בשבת, אולם כדי למנוע חפיפה בין יום הזיכרון לבין כניסת השבת או מוצאי שבת, נקבעו בחוק הכללים הבאים: אם חל כ"ז בניסן ביום שישי, מוקדם יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום חמישי, כ"ו בניסן; אם חל כ"ז בניסן ביום ראשון בשבוע, נדחה יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום שני, כ"ח בניסן (כלל זה הוחל משנת תשנ"ז-1997).
באוגוסט 1977, מספר חודשים לאחר שנבחר לראשות ממשלת ישראל, הציע מנחם בגין לבטל את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הוא הציע לציין את זכר השואה בתשעה באב, המציין כמה וכמה אסונות לאומיים בתולדות העם היהודי, ואילו את מרד הגטאות וגבורת הפרטיזנים הציע לציין ביום העצמאות. אולם הצעתו של בגין עוררה סערת רוחות והוא ויתר עליה.[11]
בשנת 2018 התקבל בכנסת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. סעיף 9 לחוק קובע כי "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה הם ימי זיכרון רשמיים של המדינה." דברי ההסבר להצעת החוק מנמקים זאת: "מוצע לעגן ימים אלה בחקיקת יסוד נוכח מעמדם כמרכיב יסודי בזהותה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי."[12]
התקבלות יום השואה הממלכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
החזון איש, אחד מפוסקי ההלכה המשפיעים ביותר על היהדות החרדית, התנגד להקדשת ימי זיכרון מיוחדים להרוגי השואה, ופסק כי אין בימינו סמכות לקבוע ימי תענית לדורות. הרב לא ראה בשואה אירוע חריג ביחס לשאר הצרות בהיסטוריה היהודית, ואף דאג להעביר זאת לאדמו"ר מגור בזמנו, אברהם מרדכי אלטר, כדי שיצטרף להתנגדותו.[13] הרב יוסף צבי דושינסקי, רב העדה החרדית בירושלים, הסתייג גם מחיבורן של קינות חדשות על החורבן.[14] בהתאם לשיטתו של החזון איש, לימים התנגד הרב יוסף שלום אלישיב להצעה שהעלה ב-1985 האדמו"ר מקאליב, מנחם מנדל טאוב, ניצול שואה בעצמו, לקבוע בכל יום קריאת פסוקי קריאת שמע אחרי תפילת 'עלינו לשבח' ולהתכוון 'לייחד עם הקדושים' שנספו בשואה. הרב אלישיב ענה שאיננו רואה מקור לכך בפסיקת חז"ל, אך הציע ללמוד בכל יום משניות לעילוי הנשמות הקדושים אשר לא השאירו אחריהם קרובי משפחה, כפי שנהגו במקומות אחדים.[15] הרב משה פיינשטיין, פוסק רב השפעה בחברה החרדית בארצות הברית, היה גם הוא בין המתנגדים לכך.[16] לאור פסיקות אלה, העולם החרדי מפגין אדישות כלפי יום הזיכרון לשואה ולגבורה הממלכתי, ולא נראית כוונה ליצור 'יום שואה חלופי'.[17]
החברה הדתית-ציונית מאמצת את יום הזיכרון הממלכתי, ונוטלת חלק בצורות הזיכרון הממלכתיות.[17] היה ניסיון לקבוע את צום עשרה בטבת כיום הזיכרון לשואה אך ניסיון זה לא יצא אל הפועל, והוחלט לקבוע אותו כיום הקדיש הכללי, הרלוונטי רק למשפחות הנספים בשואה.[18] במרוצת השנים צומצם אופיו של עשרה בטבת ליום אמירת קדיש עבור נפטרים שיום מותם לא נודע, ובתוכם הנספים בשואה.[19] בחוגי הציונות הדתית ממשיכים לציין את זיכרון השואה בעשרה בטבת לצד יום הזיכרון בכ"ז בניסן, כחלק מתפיסת השואה כחורבן של העת החדשה.
רבנים בתנועה ליהדות מתקדמת ובתנועה הקונסרבטיבית[20] קראו לחדש תענית ציבור ביום השואה הממלכתי בכ"ז בניסן.
אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקסי הזיכרון של יום השואה דומים מאוד לטקסים של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, משום שיום השואה עוצב כהעתקו.[11]
צפירת זיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1959 נקבעה צפירת זיכרון אחת, המושמעת בבוקרו של יום הזיכרון לשואה ולגבורה. במשך שנים רבות הושמעה הצפירה ב-08:00 בבוקר. בשנת 1988 פנה שר החינוך יצחק נבון ליד ושם בבקשה לדחות את הצפירה לשעה 10:00 כדי לתת למוסדות החינוך זמן התארגנות לקראת הצפירה, ומאז התקבע הנוהג ולפיו ביום השואה מושמעת הצפירה בשעה 10:00 בבוקר ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי ישראל.
חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה קובע: "ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומייה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים".
טקסי זיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדי שנה קובעת ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים, נושא מרכזי אחר, אשר אירועי יום הזיכרון באותה שנה יסובו סביבו. טקסים לציון יום השואה נערכים גם ברחבי העולם.
- אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחים בערבו, בעצרת הממלכתית שנערכת ב"רחבת גטו ורשה" ביד ושם בירושלים בשעה 20:00. העצרת נערכת במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, ניצולי שואה, ובני הדור השני. העצרת כוללת נשיאת נאומים, ביניהם של הנשיא וראש הממשלה, הדלקת שש משואות בידי ניצולי שואה לזכר ששת מיליוני הנספים, קריאת קטעי קריאה, שירים, אמירת קדיש ואל מלא רחמים וקריאת פרק תהלים.
.jpg)
- טקס פתיחת מפעל ההנצחה "לכל איש יש שם" נערך במשכן הכנסת. במהלכו מקריאים חברי הכנסת וראשי המדינה את שמות קרוביהם שנספו בשואה. מעמד דומה מתקיים ב"יד ושם" באוהל יזכור, וברחבי המדינה. מפעל הנצחה זה נועד להשיב לנספים את שמם, להנציחם כיחידים, כבני אנוש בעלי זהות, שכן מספר הנספים העצום, שישה מיליון, בלתי נתפס ועלול לטשטש את העובדה כי אובדן של כל יחיד, כמוהו כאובדן של עולם מלא.
- עצרת הזיכרון המרכזית נערכת בצהריים באוהל יזכור שב"יד ושם".
- בשנת 1988 החל להיערך מדי שנה מצעד החיים (בניגוד לצעדות המוות מימי השואה) באושוויץ שיזם אברהם הירשזון בסבסוד משרד החינוך. במצעד משתתפים אלפי תלמידי תיכון ישראלים ואלפי יהודים מרחבי העולם ובראשו צועד לעיתים רמטכ"ל צבא הגנה לישראל, כאשר בסיומו מתקיים טקס זיכרון.
- את האירועים נועלות עצרת תנועות הנוער שנערכת באנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ' שבקיבוץ יד מרדכי, ועצרת הזיכרון בקיבוץ לוחמי הגטאות.
- בשנת 2020, בעקבות מגפת הקורונה בישראל וביטול כל הטקסים ההמוניים הקשורים ליום זה, עמדו בזמן הצפירה שוטרים מול בתי אבות ברחבי הארץ, כאקט של כבוד לניצולי השואה.[21]
מאז 1998 נערך בתיאטרון תמונע בתל אביב, במקביל לטקס הממלכתי, "טקס יום השואה האלטרנטיבי". טקס זה נושא אופי שונה ולא ממלכתי, ושם לו למטרה לקרב את זיכרון השואה לדור הצעיר. סביב טקס זה נתעוררו מחלוקות ופולמוס ציבורי רב.[22][23] אירועים דומים נערכים בערב יום השואה ברחבי הארץ והעולם במסגרת מיזם זיכרון בסלון ודומיו. מאז תחילת העשור השני של המאה ה-21 מנהיג יד ושם תחרות שנתית של עיצוב כרזה ליום השואה.
מנהגי אבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיד לאחר השמעת צפירת הזיכרון בכל רחבי ישראל, מתקיימים אירועי זיכרון נוספים ליד אנדרטאות, בבתי ספר, במחנות צה"ל, ברשויות המקומיות ובמוסדות ציבור. ב"יד ושם" מתקיים לאחר הצפירה טקס הנחת זרים באנדרטה לזכר מרד גטו ורשה.
- דגלי ישראל מורדים לחצי התורן כאות אבל.
- מקומות בילוי, מסעדות, בתי קפה ובתי קולנוע סגורים בערב יום השואה. חנויות ומוסדות ציבור שבשגרה פתוחים בשעות הערב נסגרים בשעות אחר הצהריים המאוחרות בערב יום הזיכרון.
- ערוצי הטלוויזיה והרדיו מייחדים שידוריהם ליום זה, וערוצים אשר יעודם לא מאפשר זאת, כמו ערוצי ספורט ובידור לא משדרים לאורך כל יום הזיכרון.
הנושא השנתי של יום הזיכרון לשואה ולגבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז שנת 2000 בוחרת רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, "יד ושם", את הנושא המרכזי שעליו ימוקד יום הזיכרון לשואה. מכיוון שלשואה פנים אין קץ, נקודות מבט ואירועים רבים, הוחלט שבכל שנה ייבחר נושא אחד, שיציג באופן מסוים את השואה ותוצאותיה מנקודת מבט אחת בתחום מסוים.
- תש"ס–2000: "גורל המשפחה היהודית בשואה" – הניסיון לשמור על שלימות המשפחה ואחדותה בתוך התופת.
- תשס"א–2001: "מרדיפות להשמדה המונית" – ציון שישים שנה לנקודת המפנה של המלחמה עם הפלישה לברית המועצות.
- תשס"ב–2002: "קולם האחרון" – דברים אחרונים ומכתבים של היהודים בשואה.
- תשס"ג–2003: "ההתנגדות היהודית בשואה" – בסימן שישים למרד גטו ורשה.
- תשס"ד–2004: "עד היהודי האחרון" – "יד ושם", בשנתו ה־50, עושה מאמץ עילאי לאתר את כל שמות היהודים שנספו ובכך להנציחם ב"דפי עד".
- תשס"ה–2005: "כאב השחרור והחזרה לחיים" – לאחר שמחת הניצחון, מתגלה לעם היהודי ממדי האסון. הניצולים אוזרים עוז ומחליטים להמשיך לשקם את חייהם בארץ ישראל.
- תשס"ו–2006: "צלם האדם בצל המוות" – חרף כל הקשיים העצומים, גילו אנשים רבים תעצומות נפש ולא דאגו רק לעצמם אלא גם לאנשים רבים.
- תשס"ז–2007: "למען ידעו דור אחרון" – עדות ועדויות. רישום ותיעוד התרחשויות במהלך השואה, תוך כדי חרוף נפש, ביומנים ובספרים. בנוסף, הניצולים המוסרים את עדותם האישית. כך, שלשלת הזיכרון לא תמוש.
- תשס"ח–2008: "ובחרת בחיים" – ניצולי השואה ומדינת ישראל. עליית הניצולים ארצה, גיוסם לצבא בהתנדבות, פועלם החשוב בבניית הארץ ובניית חייהם ומשפחותיהם בארץ.
- תשס"ט–2009: "ילדים ובני נוער בשואה" – דרך התמודדותם של הילדים עם תלאות השואה.
- תש"ע–2010: "קולם של הניצולים" – סיפורם וקורותיהם של ניצולי השואה בתחומי הזיכרון וההנצחה והשתתפותם כאנשי עדות למשלחות לפולין.
- תשע"א–2011: "שברי זיכרון" – הפנים מאחורי המסמכים, החפצים והתצלומים. צירוף שברי העולם היהודי המנופץ ושחזור האירועים אשר הולידו הרס ואת החיים בצל האסון הנורא.
- תשע"ב–2012: "היחיד והיחד" – סולידריות יהודית בתקופת השואה. קשיי היחיד במאבק להישרדות מול האחריות ההדדית והעזרה לזולת.
- תשע"ג–2013: "התקוממות ומרי בשואה" – בסימן 70 שנה למרד גטו ורשה. מאבק הגבורה של העם בכל מקום בו היה ציבור יהודי והתקיימו בו חיים יהודיים, בגטאות ובמחנות ההשמדה נגד כל הסיכויים, לזכות ולראות את יום הניצחון.
- תשע"ד–2014: "יהודים על קו הקץ" – 1944: בין חיסול לשחרור.
- תשע"ה–2015: "כאב השחרור והחזרה לחיים" – 70 שנה לסיום המלחמה.
- תשע"ו–2016: "הכל אסור לנו והכל אנו עושים" – המאבק לשמירה על רוח האדם בתקופת השואה.[24]
- תשע"ז–2017: "לחלץ תווי פניהם" – סיפורו של היחיד בשואה.
- תשע"ח–2018: "ניצולי השואה מעצבים זיכרון ובונים מדינה" – בסימן 70 שנה למדינת ישראל.
- תשע"ט–2019: "המלחמה שבתוך המלחמה" – מאבק ההישרדות של היהודים בשואה.
- תש"ף–2020: "הצלה בידי יהודים בשואה – סולידריות בעולם מתפרק".[25] בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל בוטלו בשנה זו אירועי הזיכרון ההמוניים, ואף הטקס המרכזי הממלכתי ביד ושם הוקלט מראש, בחלקים ללא קהל, וללא משיאי 6 המשואות.[26]
- תשפ"א–2021: "עד היהודי האחרון – שמונים שנה לראשית ההשמדה ההמונית".[27]
- תשפ"ב–2022: "מסילות אל האבדון – שילוחם של היהודים בתקופת השואה".[28]
- תשפ"ג–2023: "התנגדות יהודית בתקופת השואה בסימן שמונים שנה למרד גטו ורשה".[29]
- תשפ"ד–2024: "רְאו, היו קהילות ואינן עוד: הקהילה היהודית ושִברה". – בסימן מתקפת הפתע על ישראל.
ימי זיכרון לשואה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ימי זיכרון לשואה
נוסף על ישראל, עוד עשרות מדינות מקדישות יום זיכרון לשואה.
- בקנדה נקבע היום גם כן לתאריך העברי כ"ז בניסן[דרושה הבהרה].
- ארצות הברית מקיימת "שבוע זיכרון", מראשון שלפני כ"ז בניסן ועד ראשון שאחרי[דרושה הבהרה].
- בגרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה ובעוד שמונה מדינות באירופה נקבע היום ל-27 בינואר, יום השנה לשחרור מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו. בעקבותיהן קבע האו"ם יום זה כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה. ישראל מציינת בתאריך זה את יום המאבק באנטישמיות.
- ברומניה יום הזיכרון לשואה נקבע ליום 9 באוקטובר.
- בפולין יום הזיכרון לשואה חל ב-19 באפריל, יום השנה למרד גטו ורשה.
- 9 מדינות נוספות באירופה קבעו ימי זיכרון לשואה בתאריכים אחרים.[30]
בקרב קבוצות יהודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עשרה בטבת מצוין עד היום בקרב חלק מהציבור החרדי ומהציבור הדתי-לאומי כיום זיכרון לשואה. הרבנות הראשית לישראל קבעה יום זה כיום הקדיש הכללי לנספים בשואה שיום פטירתם לא נודע.
- כ' בסיוון מצוין כיום הזיכרון בקרב כמה קבוצות חרדיות ובהם חסידי סאטמר. זהו יום צום היסטורי שהיה מקובל בקהילות אירופה לזכר נרצחי מסעות הצלב ולזכר גזירות ת"ח-ת"ט.
- ו' בחשוון נקבע כיום זיכרון בחסידות סלונים. זהו יום חיסול מחנה קולדיצ'בו בו נרצחו חסידים רבים ובהם הרבי מסלונים, שלמה דוד יהושע ויינברג.
חוק איסור הכחשת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – חוק איסור הכחשת השואה
חוק נוסף העוסק בזיכרון השואה הוא חוק איסור הכחשת השואה, שבו נקבע עונש מאסר של חמש שנים לאיש "המפרסם, בכתב או בעל פה, דברים המכחישים את המעשים שבוצעו בתקופת השלטון הנאצי ושהם פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות, או ממעיטים את ממדיהם, בכוונה להגן על מבצעי הפשעים הללו או להביע להם אהדה או הזדהות" (סעיף 2 לחוק).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- א' בן-עמוס וא' בית-אל, "טקסים, חינוך והיסטוריה: יום השואה ויום הזיכרון בבתי ספר בישראל", בספר: ר' פלדחי וע' אטקס (עורכים), חינוך והיסטוריה - הקשרים תרבותיים ופוליטיים, תשנ"ט, עמ' 457 - 479.
- בת-שבע דגן, "יום השואה והגבורה בגן הילדים", הד הגן נ"ג (1989), עמ' 229–232
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט-1959, באתר ויקיטקסט
יום הזיכרון לשואה ולגבורה, דף שער בספרייה הלאומית- קובץ פיוטים ליום השואה: מילים, לחן, ביצועים מגוונים, באורים ומאמרי רקע, באתר הזמנה לפיוט.
- יום השואה והגבורה באתר משרד החינוך
- יום הזיכרון לשואה ולגבורה באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- יום הזיכרון לשואה ולגבורה באתר מנהלת תקשוב ומערכות מידע משרד החינוך
- יום השואה, באתר "ישיבה"
- יום השואה - שאלות ותשובות, באתר "ישיבה"
- רוני שטאובר, הוויכוח בשנות החמישים בין הציונות הדתית לבין השמאל הציוני על מועד יום הזיכרון לשואה
- סקירת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, באתר יד ושם
- יום השואה באתר הספרייה הלאומית
- עמית המאירי, יוזמה בשבילי הנספים: סיור וירטואלי במסלול הגבורה בגטו וורשה, באתר מעריב אונליין, 21 באפריל 2020
- כתבות ומאמרים בנושא יום השואה בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית
- יום השואה והבושה: "כי מוסר כלימתי תישא"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 או בתאריך סמוך לו, בכפוף למועד השבת.
- ^ ראו חוברת הנצחת החללים לקראת יום זיכרון גבורה בכ"ז בניסן הת"ש - 1940 בארכיון הציוני, האוספים הצבאיים, תעודה מס' J12\69-4t
- ^ הרצח הראשון של יהודים אירע אומנם בכ"ג בניסן, אך ההתקפה ההמונית הראשונה של ציבור יהודי אירעה בכ"ז בניסן.
- ^ "אנו צריכים לבחור בתאריך מובהק, המתאים גם לזמן רוב השחיטות של יהדות אירופה ולמרד הגיטאות שהתקיים בחודש ניסן. ומשום כך בחרה ועדת-הכנסת בסוף חודש ניסן, בימי הספירה, שבהם הושמדו על-ידי אבות אבותיהם של הנאצים, אנשי מסעי-הצלב, קהילות קדושות רבות." (מתוך דברי הכנסת, 12 באפריל 1951, כמובא בדף השיחה)
- ^ באתר הכנסת
- ^ כ"ז בניסן - יום השואה ומרד הגיטאות, דבר, 13 באפריל 1951
- ^ חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג-1953, ס"ח 132 מ-28 באוגוסט 1953
- ^ בשנת 1955 פנו פסח בורשטיין, שלום חולבסקי ואברהם אינגבר כנציגי ועד ארגוני הפרטיזנים אל נשיא המדינה בבקשה לפעול להפיכתו של יום השואה ליום אבל לאומי. ועדת הכנסת התכנסה לראשונה ב-21.10.1958 לדון בסוגיית עיגון יום זה בחוק כיום ממלכתי, ובו נשאו דברים מהכתב נציגי ועד הארגונים של ניצולי השואה ע"פ תיאום מראש בדבר התוכן. כך במאמרה של חנה יבלונקה, "מה לזכור וכיצד? ניצולי השואה ועיצוב ידיעתה", בתוך הספר עידן הציונות, עורכים אניטה שפירא, יהודה ריינהרץ, יעקב הריס עמ' 306.
- ^ ניצולי השואה בישראל – סיכומים ראשונים, עמ' 5, מאת חנה יבלונקה בפרסומי מרכז המידע של יד ושם.
- ^ לא בד"ו פסח
- ^ 1 2 תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, עמ' 428.
- ^ הצעת חוק־יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ה"ח הכנסת 768 מ-13 במרץ 2018
- ^ החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית, בנימין בראון, 2011, עמ' 790.
- ^ 'אל נא נעבור לגדולות ממנו': התנגדותו של החזון איש להנצחת השואה ומניעיה, בנימין בראון, עמ' 233, בתוך הספר: שואה ממרחק תבוא: אישים ביישוב הארץ-ישראלי ויחסם לנאציזם ולשואה, 1948-1933, עורכת דינה פורת, 2009.
- ^ 'אל נא נעבור לגדולות ממנו': התנגדותו של החזון איש להנצחת השואה ומניעיה, בנימין בראון, עמ' 211, והערה 2, בתוך הספר: שואה ממרחק תבוא: אישים ביישוב הארץ-ישראלי ויחסם לנאציזם ולשואה, 1948-1933, עורכת דינה פורת, 2009.
- ^ הרב משה פיינשטיין, חיוב הקמת מצבה: פרטים ודינים בדבר זה, עם התורה, ב, י (תשנ"ה). נדפס שנית: הלכה ורפואה, ה (תשמ"ח), עמ' עד. 'אל נא נעבור לגדולות ממנו': התנגדותו של החזון איש להנצחת השואה ומניעיה, בנימין בראון, עמ' 232, והערה 71, בתוך הספר: שואה ממרחק תבוא: אישים ביישוב הארץ-ישראלי ויחסם לנאציזם ולשואה, 1948-1933, עורכת דינה פורת, 2009.
- ^ 1 2 'אל נא נעבור לגדולות ממנו': התנגדותו של החזון איש להנצחת השואה ומניעיה, בנימין בראון, עמ' 233, בתוך הספר: שואה ממרחק תבוא: אישים ביישוב הארץ-ישראלי ויחסם לנאציזם ולשואה, 1948-1933, עורכת דינה פורת, 2009.
- ^ 'אל נא נעבור לגדולות ממנו': התנגדותו של החזון איש להנצחת השואה ומניעיה, בנימין בראון, עמ' 232–233, בתוך הספר: שואה ממרחק תבוא: אישים ביישוב הארץ-ישראלי ויחסם לנאציזם ולשואה, 1948-1933, עורכת דינה פורת, 2009.
- ^
רוני שטאובר, הוויכוח בשנות החמישים בין הציונות הדתית לבין השמאל הציוני על מועד יום הזיכרון לשואה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח.
- ^ רבני מכון שכטר קוראים לצום ביום השואה
- ^ ריקי כרמי, איתי בלומנטל, רענן בן צור, אחיה ראב"ד, אלישע בן קימון, אטילה שומפלבי ויעל פרידסון, השוטרים הצדיעו לניצולי השואה: "אתם הגיבורים האמיתיים", באתר ynet, 21 באפריל 2020
- ^ מרב יודילוביץ', זוכרים, אבל אחרת, באתר ynet, 15 באפריל 2007
- ^ יובל בן-עמי, עכבר העיר אונליין, הטקס האלטרנטיבי בתמונע: אופס, שכחנו את השואה, באתר הארץ, 2 במאי 2011
- ^ יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ו באתר יד ושם
- ^ יום הזיכרון לשואה ולגבורה תש"ף באתר יד ושם
- ^ אמיר אלון, יום השואה בצל הקורונה: הטקסים שיתקיימו ללא קהל, ואלו שבוטלו, באתר ynet, 20 באפריל 2020
- ^ עד היהודי האחרון – שמונים שנה לראשית ההשמדה ההמונית, באתר יד ושם
- ^ יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ב, אתר יד ושם
- ^ יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ג - הנושא המרכזי, אתר יד ושם
- ^ עמירם ברקת, רוב מדינות המערב מציינות "יום שואה", רובן ביום שחרור אושוויץ, באתר הארץ, 19 באפריל 2004
|  | ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||