הכנסת העשרים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏חקיקה: תוספות, תיקונים ודיוקים
שורה 313: שורה 313:
*[[חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט]] – מאפשר לבית המשפט לחסום או להסיר [[אתר אינטרנט|אתרי אינטרנט]] שבאמצעותם מבוצעות [[עבירה|עבירות]] בתחומי [[זנות]], [[סם פסיכואקטיבי|סמים]], [[הימורים]] ו[[טרור]].
*[[חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט]] – מאפשר לבית המשפט לחסום או להסיר [[אתר אינטרנט|אתרי אינטרנט]] שבאמצעותם מבוצעות [[עבירה|עבירות]] בתחומי [[זנות]], [[סם פסיכואקטיבי|סמים]], [[הימורים]] ו[[טרור]].
*[[חוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות]] – מקנה לרשויות כלים למניעת ביצוע [[עבירה|עבירות]] בתחומי [[זנות]] ו[[סם פסיכואקטיבי|סמים]] באמצעות [[טלפון סלולרי]].
*[[חוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות]] – מקנה לרשויות כלים למניעת ביצוע [[עבירה|עבירות]] בתחומי [[זנות]] ו[[סם פסיכואקטיבי|סמים]] באמצעות [[טלפון סלולרי]].
*[[חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי|'''חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי''']] – קובע כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. מעגן את מעמדם של [[סמל המדינה]], [[התקווה|המנונה]] ו[[דגל ישראל]], [[חגי ישראל ומועדיו|חגי ישראל]] והשפה ה[[עברית]] כשפת המדינה.
*[[חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי|'''חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי''']] – קובע כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. מעגן את מעמדם של [[סמל המדינה]], [[התקווה|המנונה]] ו[[דגל ישראל]], [[חגי ישראל ומועדיו|חגי ישראל]], [[הלוח העברי]] והשפה ה[[עברית]] כשפת המדינה, מעודד [[התיישבות יהודית]], ומעגן את זכות [[הגדרה עצמית|ההגדרה העצמית]] הייחודית לעם היהודי.
* תיקונים ל[[חוק יסוד: הממשלה]]: ב-30 באפריל 2018 אושר תיקון ל{{סחפ|חוק יסוד: הממשלה|סעיף 40}}{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_499367.pdf חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 6)], ס"ח 2715 מ-2 במאי 2018}} שאיפשר לממשלה להאציל סמכות ל[[הכרזת מלחמה]] לוועדת שרים ([[הקבינט המדיני-ביטחוני]]), שתקבל החלטה זו בנוכחות של לפחות חצי ממספר חבריה. בנסיבות קיצוניות הרשה התיקון ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ו[[שר הביטחון]] לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר (ובכלל זה בפורום של שניהם בלבד). בעקבות ביקורת ציבורית, כעבור חודשיים וחצי, ב-17 ביולי 2018, בוטלה הסמכות לקבל את ההחלטה במניין מצומצם יותר{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_504222.pdf חוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס' 7)], ס"ח 2744 מ-26 ביולי 2018}}.
* תיקונים ל[[חוק יסוד: הממשלה]]: ב-30 באפריל 2018 אושר תיקון ל{{סחפ|חוק יסוד: הממשלה|סעיף 40}}{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_499367.pdf חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 6)], ס"ח 2715 מ-2 במאי 2018}} שאיפשר לממשלה להאציל סמכות ל[[הכרזת מלחמה]] לוועדת שרים ([[הקבינט המדיני-ביטחוני]]), שתקבל החלטה זו בנוכחות של לפחות מחצית ממספר חבריה. בנסיבות קיצוניות הרשה התיקון ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ו[[שר הביטחון]] לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר (שעלול אף לכלול רק את שניהם). בעקבות ביקורת ציבורית, כעבור חודשיים וחצי, ב-17 ביולי 2018, בוטלו הן חובת הנוכחות של מחצית החברים והן הסמכות לקבל את ההחלטה במניין מצומצם יותר{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_504222.pdf חוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס' 7)], ס"ח 2744 מ-26 ביולי 2018}}.
* ב[[חוק השידור הציבורי הישראלי]] בוצעו שבעה סבבי תיקונים. בתיקון מס' 8 לחוק הוחלט על פיצול [[תאגיד השידור הישראלי]], כך ששידורי אקטואליה יופרדו לתאגיד חדשות{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_385248.pdf חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), התשע"ז-2017], ס"ח 2637 מ-14 במאי 2017}}, אך בעקבות זכיית ישראל ב[[אירוויזיון]] בשנת 2018 וחשש מכך שיישום החוק ימנע את עריכת התחרות בישראל בשנת 2019, החלטה זו בוטלה קודם שמומשה{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_385248.pdf חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון), התשע"ח-2018], ס"ח 2745 מ-26 ביולי 2018}}.
* ב[[חוק השידור הציבורי הישראלי]] בוצעו שבעה סבבי תיקונים. בתיקון מס' 8 לחוק הוחלט על פיצול [[תאגיד השידור הישראלי]], כך ששידורי אקטואליה יופרדו לתאגיד חדשות{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_385248.pdf חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), התשע"ז-2017], ס"ח 2637 מ-14 במאי 2017}}, אך בעקבות זכיית ישראל ב[[אירוויזיון]] בשנת 2018 וחשש מכך שיישום החוק ימנע את עריכת התחרות בישראל בשנת 2019, החלטה זו בוטלה קודם שמומשה{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_385248.pdf חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון), התשע"ח-2018], ס"ח 2745 מ-26 ביולי 2018}}.
* [[חוק איסור צריכת זנות]] - ייכנס לתוקף ביולי [[2020]] ויטיל קנס על צריכת שירותי [[זנות]].
* [[חוק איסור צריכת זנות]] - ייכנס לתוקף ביולי [[2020]] ויטיל קנס על צריכת שירותי [[זנות]].
*תיקון ל[[חוק העונשין]] – רפורמה בעבירות ההמתה: ב-[[1 בינואר]] אושר תיקון לחוק אשר משנה את מדרג {{סחפ|חוק העונשין|פרק י סימן א|עבירות גרימת מוות}}
*תיקון ל[[חוק העונשין]] – רפורמה בעבירות ההמתה: שינוי מדרג {{סחפ|חוק העונשין|פרק י סימן א|עבירות גרימת מוות}}.
*תיקון לחוק להגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק - הוגש על ידי [[יהודה גליק]] [[איתן כבל]] [[איל בן ראובן|ואייל בן ראובן]]. החוק מגביל משמעותית פרסום מוצרי טבק.
*תיקון לחוק להגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק - הוגש על ידי [[יהודה גליק]] [[איתן כבל]] [[איל בן ראובן|ואייל בן ראובן]]. החוק מגביל משמעותית פרסום מוצרי טבק.


גרסה מ־21:40, 11 ביוני 2019

הכנסת העשרים, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-17 במרץ 2015 (כ"ו באדר ה'תשע"ה), הושבעה ב-31 במרץ (י"א בניסן) באותה שנה. יושב ראש הכנסת ה-20 היה חבר הכנסת יולי אדלשטיין. ראש האופוזיציה הייתה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (שהחליפה את ציפי לבני עם התפלגות סיעת המחנה הציוני, כשהיא בתורה החליפה את יצחק הרצוג שנבחר לכהונת יו"ר הסוכנות היהודית), יו"ר הקואליציה היה חבר הכנסת דודי אמסלם (לפניו כיהנו בתפקיד צחי הנגבי ודוד ביטן).

ב-24 בדצמבר 2018 הוחלט בישיבת ראשי סיעות הקואליציה על הגשת הצעת חוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות לכנסת העשרים ואחת ל-9 באפריל 2019, וכעבור יומיים אישרה הכנסת החלטה זו. הכנסת העשרים סיימה את כהונתה ב-30 באפריל 2019, עם התכנסות הכנסת העשרים ואחת. בסך הכול כהונת הכנסת נמשכה ארבע שנים ו-30 ימים.

חלוקת המושבים

תוצאות הבחירות לכנסת ה-20:
     מפלגות הימין: 44 מושבים
     מפלגות החרדים: 13 מושבים
     מפלגות המרכז: 21 מושבים
     מפלגות השמאל: 29 מושבים
     מפלגות הערבים: 13 מושבים

תוצאות הבחירות

ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים

גושים פוליטיים

  • גוש הימין: הליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו – 44 מושבים
  • גוש החרדים: ש"ס, יהדות התורה – 13 מושבים
  • גוש המרכז: יש עתיד, כולנו, – 21 מושבים
  • גוש השמאל: העבודה, מרצ – 29 מושבים
  • גוש הערבים: הרשימה המשותפת – 13 מושבים

חברי הכנסת

  • שמם של חברי הכנסת שכיהנו ביום האחרון של הכנסת מודגש
הליכוד[1] בנימין נתניהו, גלעד ארדן, יולי אדלשטיין, ישראל כ"ץ, מירי רגב, סילבן שלום[2], משה יעלון[3], זאב אלקין, דני דנון[4], יריב לוין, בני בגין, צחי הנגבי, יובל שטייניץ, גילה גמליאל, אופיר אקוניס, דוד ביטן, חיים כץ, ז'קי לוי[5], יואב קיש, ציפי חוטובלי, דודי אמסלם, מיקי זוהר, ענת ברקו, איוב קרא, נאוה בוקר, אבי דיכטר, אברהם נגוסה, נורית קורן, ירון מזוז, אורן חזן, שרן השכל[6], אמיר אוחנה[7], יהודה גליק[8], אוסנת מארק[9]
העבודה[10] יצחק הרצוג[11], שלי יחימוביץ', סתיו שפיר, איציק שמולי, עמר בר-לב, חיליק בר, מרב מיכאלי, איתן כבל, מנואל טרכטנברג[12], אראל מרגלית[13], מיקי רוזנטל, רויטל סויד, דני עטר[14], זוהיר בהלול[15], איתן ברושי, מיכל בירן, נחמן שי, איילת נחמיאס-ורבין, יוסי יונה, סאלח סעד[16], לאה פדידה[17], רוברט טיבייב[18], משה מזרחי[19]
הרשימה המשותפת  איימן עודה, מסעוד גנאים, ג'מאל זחאלקה, (אחמד טיבי[20]), עאידה תומא סלימאן, עבד אל-חכים חאג' יחיא, חנין זועבי, דב חנין, טלב אבו עראר, יוסף ג'בארין, באסל גטאס[21], אוסאמה סעדי[22], עבדאללה אבו מערוף[23], ג'מעה אזברגה[24], סעיד אלחרומי[25], אבראהים חג'אזי[26], יוסף עטאונה[27], ואאל יונס[28], ניבין אבו רחמון[29]
יש עתיד יאיר לפיד, שי פירון[30], יעל גרמן, מאיר כהן, יעקב פרי[31], עפר שלח, חיים ילין, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, עליזה לביא, מיקי לוי, אלעזר שטרן[32], פנינה תמנו-שטה[33]
כולנו משה כחלון[34], יואב גלנט[35], אלי אלאלוף, מייקל אורן, רחל עזריה, טלי פלוסקוב, יפעת שאשא-ביטון, אלי כהן, רועי פולקמן, מירב בן-ארי, אכרם חסון[36], אשר פנטהון סיום[37]
הבית היהודי אורי אריאל, (איילת שקד[38]), אלי בן-דהן, ניסן סלומינסקי, ינון מגל[39], מוטי יוגב, בצלאל סמוטריץ', (שולי מועלם-רפאלי[40]), אבי וורצמן[41]
ש"ס אריה דרעי[42], יצחק כהן[43], משולם נהרי[44], יעקב מרגי, דוד אזולאי[45], יואב בן צור, יצחק וקנין, יגאל גואטה[46], מיכאל מלכיאלי[47], דני סיידה[48], ינון אזולאי[49]
התנועה[10] ציפי לבני, עמיר פרץ[50], יואל חסון, קסניה סבטלובה, איל בן ראובן, יעל כהן-פארן[51]
אגודת ישראל[52] יעקב ליצמן, מאיר פרוש[53], מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן[54], (אורלי לוי-אבקסיס[55]), סופה לנדבר, שרון גל[56], חמד עמאר, רוברט אילטוב, עודד פורר[57], יוליה מלינובסקי[58]
מרצ זהבה גלאון[59], אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין, תמר זנדברג, מוסי רז[60]
דגל התורה[61] משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר[62]
הימין החדש[63] נפתלי בנט, איילת שקד, שולי מועלם-רפאלי
תע"ל[64] אחמד טיבי[20]
ח"כ יחיד אורלי לוי-אבקסיס[65]

מאפייני חברי הכנסת

יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת ה-20

חלוקת מושבים לפי סיעה

  הליכוד (25%)
  המחנה הציוני (20%)
  הרשימה המשותפת (10.8%)
  יש עתיד (9.2%)
  כולנו (8.3%)
  הבית היהודי (6.7%)
  ש"ס (5.8%)
  ישראל ביתנו (5%)
  יהדות התורה (5%)
  מרצ (4.2%)

חברי כנסת חדשים

אל הכנסת העשרים נכנסו בהיבחרה 40 ח"כים חדשים, מתוכם 9 מתוך 10 הח"כים של מפלגת כולנו[66], ונוסף עליהם 8 ח"כים שלא כיהנו בכנסת התשע עשרה אך כיהנו בעבר כחברי הכנסת (בני בגין, משה כחלון, אבי דיכטר, איוב קרא, יואל חסון, אכרם חסון וכן מוסי רז ורוברט טיבייב (שנכנסו לכנסת מאוחר יותר).) וכן חבר כנסת אחד שכיהן בכנסת ה-19 אך התפטר במהלך הקדנציה ונבחר בשנית (אריה דרעי).

במהלך כהונתה נכנסו 15 ח"כים חדשים והתפטרו 9 ח"כים חדשים; כך שמספר הח"כים החדשים המכהנים הוא 46.

נשים בכנסת

השיא במספר הנשים שמכהנות כחברות הכנסת, שנקבע בבחירות לכנסת ה-19 (27 ח"כיות), נשבר בהיבחרן של 29 נשים. במהלך השנה הראשונה לכהונת הכנסת נכנסו שרן השכל, שולי מועלם-רפאלי ויעל כהן-פארן, וכך עלה מספר חברות הכנסת המכהנות לראשונה ליותר מרבע מסך החברים (32). לאחר כניסתן של חברות הכנסת יוליה מלינובסקי ולאה פדידה הגיע מספרן ל־34 חברות כנסת. עם התפטרות זהבה גלאון ירד מספר הנשים חזרה ל-33. עם היכנס חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, חזר מספר חברות הכנסת ל-34. לאחר חילופי גברי ברשימה המשותפת וכניסתה של ח"כ ניבין אבו רחמון, עלה מספר חברות הכנסת ל-35. לאחר הפסקת כהונת מלינובסקי וכניסת אוסנת מארק לכנסת, נותר מספר חברות הכנסת 35.

במהלך הכנסת ילדו חברת הכנסת וסגנית השר ציפי חוטובלי (ילדה פעמיים במהלך הכנסת), חברת הכנסת מירב בן-ארי, חברת הכנסת קארין אלהרר וחברת הכנסת קסניה סבטלובה.

להט"בים בכנסת

בכנסת זו מכהנים שני חברי כנסת שהצהירו על עצמם כהומוסקסואלים. חבר הכנסת אמיר אוחנה שנכנס לכנסת בעקבות פרישתו של סילבן שלום, הוא פעיל להט"ב וחבר הכנסת ההומוסוקסואל המוצהר הראשון בליכוד. בעקבות רצח שירה בנקי הצהיר איציק שמולי על היותו הומוסקסואל, באומרו שקהילת הלהט"ב היא "הקהילה שלי"[67].

יהודים דתיים בכנסת

בכנסת זו ירד כוחן של המפלגות החרדיות והדתיות. מפלגת ש"ס זכתה ב-7 מנדטים לעומת 11 בכנסת היוצאת, יהדות התורה ב-6 לעומת 7 והבית היהודי ב-8 לעומת 12 מנדטים, נראה שאחת הסיבות לכך היא התמודדותה של מפלגת יחד - העם איתנו (בראשות ח"כ אלי ישי), שכללה מועמדים חרדים ודתיים-לאומיים כאחד. היא קבלה 125,158 קולות (בערך 3.5 מנדטים), אך לא עברה את אחוז החסימה.

יוצאי אתיופיה

בשלהי כהונת הכנסת החל לכהן אשר פנטהון סיום ובכך עלה מספר חברי הכנסת יוצאי אתיופיה לשיא של שלושה. שני האחרים הם אברהם נגוסה ופנינה תמנו-שטה

לא-יהודים בכנסת

בתום כנסת זו כיהנו 17 חברי כנסת לא יהודים בסך הכל – 11 מוסלמים (כולל 1 בדואי), 5 דרוזים ו-2 נוצרים, זאת לעומת 12 בסך הכל (מתוכם שני נוצרים ודרוזי אחד) בראשית כהונת הכנסת ה־19. 12 מחברי הכנסת הלא יהודים חברים בסיעת הרשימה המשותפת, שאיחדה את הסיעות הערביות (וכן את חד"ש, הערבית ברובה) מהכנסת הקודמת.

(למעט כאשר נאמר אחרת, הח"כים המופיעים ברשימה הם מוסלמים; כתב נטוי מסמן חבר כנסת שהתפטר במהלך הכהונה)

דוקטורים ופרופסורים

בכנסת העשרים 17 בעלי תואר דוקטור לעומת 14 בכנסת הקודמת: יובל שטייניץ, עליזה לביא, בני בגין, אחמד טיבי, דב חנין, ג'מאל זחאלקה, באסל גטאס, נחמן שי, אראל מרגלית, ענת ברקו, אברהם נגוסה, עבדאללה אבו מערוף, מיכאל אורן, יפעת שאשא-ביטון, יוסף ג'בארין, וכן שני פרופסורים: מנואל טרכטנברג ויוסי יונה, לעומת פרופסור אחד (אבישי ברוורמן) שכיהן בכנסת הקודמת.

ח"כ אכרם חסון הוא בעל תואר דוקטור בהתכתבות מאוניברסיטת באבש-בויאי קלוז' הרומנית שאינה מוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל.

קרובי משפחה

בכנסת העשרים כיהנו אח ואחות – ז'קי לוי מהליכוד ואורלי לוי-אבקסיס מסיעת ישראל ביתנו, ילדיו של הח"כ לשעבר דוד לוי ואחייניו של אחיו מקסים לוי, שאף הם כיהנו במקביל בכנסות ה-14 וה-15.

אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי כיהנו במקביל כח"כים מטעם הרשימה המשותפת, שניהם חברים במפלגת תנועה ערבית להתחדשות והם הח"כים היחידים מטעמה.

בכנסת העשרים, נוצר מצב שבו אב, חבר הכנסת דוד אזולאי התפטר, ואת מקומו תפס ישירות בנו, חבר הכנסת ינון אזולאי.

חילופי גברי

תאריך חבר הכנסת היוצא חבר הכנסת המחליף רשימה סיבה
27.8.2015 דני דנון שרן השכל הליכוד התפטר אחרי שמונה לשגריר באו"ם
4.9.2015 שי פירון אלעזר שטרן יש עתיד התפטר בעקבות אי כניסה לקואליציה
4.9.2015 שרון גל עודד פורר ישראל ביתנו התפטר וחזר לתקשורת
9.10.2015 נפתלי בנט שולי מועלם-רפאלי הבית היהודי הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי[68]
25.11.2015 דני עטר יעל כהן-פארן המחנה הציוני התפטר עקב בחירתו ליו"ר קק"ל
3.12.2015 ינון מגל אבי וורצמן הבית היהודי התפטר לאחר פרסום חשדות לפלילים
6.12.2015 אבי וורצמן נפתלי בנט הבית היהודי הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי עקב חזרת שר לכנסת[69]
27.12.2015 סילבן שלום אמיר אוחנה הליכוד התפטר לאחר פרסום חשדות פליליים
24.1.2016 משולם נהרי יגאל גואטה ש"ס הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי
29.1.2016 משה כחלון אכרם חסון כולנו הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי
23.5.2016 משה יעלון יהודה גליק הליכוד התפטר בעקבות העברתו הצפויה מתפקיד שר הביטחון
24.5.2016 מאיר פרוש יעקב אשר יהדות התורה הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי
1.6.2016 אביגדור ליברמן יוליה מלינובסקי ישראל ביתנו הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי
2.11.2016 אריה דרעי מיכאל מלכיאלי ש"ס התפטרות דרעי מהכנסת והישארותו כשר בממשלה
21.3.2017 באסל גטאס ג'מעה אזברגה הרשימה המשותפת התפטרות גטאס בעקבות עסקת טיעון על הברחת טלפונים למחבלים
11.8.2017 עבדאללה אבו מערוף סעיד אלחרומי הרשימה המשותפת הסכם רוטציה
19.9.2017 יגאל גואטה דני סיידא ש"ס התפטר בעקבות לחץ מצד רבני המפלגה
20.9.2017 אוסאמה סעדי אבראהים חג'אזי הרשימה המשותפת הסכם רוטציה
20.9.2017 דני סיידא משולם נהרי ש"ס חזרה לכנסת במסגרת החוק הנורווגי
3.10.2017 מנואל טרכטנברג סאלח סעד המחנה הציוני התפטר מהכנסת כדי לחזור לאקדמיה
6.10.2017 אראל מרגלית לאה פדידה המחנה הציוני התפטרות אראל מרגלית מהכנסת
22.10.2017 זהבה גלאון מוסי רז מרצ התפטרות זהבה גלאון מהכנסת
25.10.2017 אבראהים חג'אזי יוסף עטאונה הרשימה המשותפת הסכם רוטציה
9.2.2018 יוסף עטאונה ואאל יונס הרשימה המשותפת המשך הסכם הרוטציה
9.2.2018 יעקב פרי פנינה תמנו-שטה יש עתיד התפטר בעקבות תחקירים עיתונאיים נגדו
22.2.2018 יצחק כהן דני סיידא ש"ס הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי
14.3.2018 דוד אזולאי ינון אזולאי ש"ס התפטר מהכנסת מסיבות בריאותיות אך נשאר שר
31.07.2018 יצחק הרצוג רוברט טיבייב המחנה הציוני התפטר לאחר שנבחר ליושב ראש הסוכנות היהודית
10.08.2018 ואאל יונס ניבין אבו רחמון הרשימה המשותפת הסכם הרוטציה
18.10.2018 זוהיר בהלול משה מזרחי המחנה הציוני התפטר כמחאה על חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי
18.11.2018 ז'קי לוי אוסנת מארק הליכוד נבחר לראשות עיריית בית שאן
18.11.2018 יוליה מלינובסקי אביגדור ליברמן ישראל ביתנו הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי עקב התפטרות ליברמן מהממשלה וחזרתו לכנסת
9.01.2019 יואב גלנט אשר פנטהון סיום כולנו התפטר בעקבות מעבר למפלגת הליכוד

פיצולים בסיעות הכנסת

פעולות עיקריות

ישיבה מיוחדת לכבוד ביקור מייק פנס

ישיבת הפתיחה של הכנסת העשרים, בה הצהירו חבריה אמונים, נערכה ב-31 במרץ 2015[71]. בראשה עמד ותיק חברי הכנסת, עמיר פרץ. בהמשך היום נבחר יולי אדלשטיין לכהונה שנייה כיושב ראש הכנסת.

ב-14 במאי 2015 (כ"ה באייר ה'תשע"ה), הכנסת העשרים הביעה אמון בממשלת ישראל השלושים וארבע בראשות בנימין נתניהו, באמצעות קואליציה של 61 חברים. קואליציה זו הורחבה לאחר שנה ל-67 חברים (עם הצטרפות סיעת ישראל ביתנו). הקואליציה הצטמצמה ל-66 חברים עם פרישתה של אורלי לוי אבקסיס, ולבסוף הצטמצמה בחזרה ל-61 חברים עם פרישת סיעת ישראל ביתנו בנובמבר 2018.

בתחילת כהונתה של הממשלה, היא הייתה ממשלה צרה, אשר נשענה על קואליציה בת 61 חברי כנסת. מצב זה גרם למספר מקרים בהם תוצאות ההצבעה היו בניגוד לרצון הממשלה, ביניהן:

חקיקה

עד סוף כהונתה, אישרה הכנסת העשרים 632 חוקים ותיקוני חוק[74]. להלן מספר דוגמאות בולטות:

בעלי תפקידים

התפקיד שם סיעה הערות
נשיאות הכנסת
יושב ראש הכנסת יואל אדלשטיין הליכוד
סגני יושב ראש הכנסת ישראל אייכלר אגודת ישראל עוד כיהנו בתפקיד בכנסת העשרים:
נאוה בוקר הליכוד
יחיאל בר העבודה
אחמד טיבי תע"ל
מאיר כהן יש עתיד
מיכאל מלכיאלי ש"ס
רויטל סויד העבודה
בצלאל סמוטריץ' הבית היהודי
חמד עמאר ישראל ביתנו
טלי פלוסקוב כולנו
עיסאווי פריג' מרצ
יושבי ראש הוועדות הקבועות
ועדת הכנסת מיקי זוהר הליכוד עד מאי 2016 – דוד ביטן; עד ינואר 2018 – יואב קיש
ועדת הכספים משה גפני דגל התורה
ועדת הכלכלה איתן כבל העבודה
ועדת החוץ והביטחון אבי דיכטר הליכוד עד מאי 2016 – צחי הנגבי
ועדת הפנים והגנת הסביבה יואב קיש הליכוד עד ינואר 2018 – דוד אמסלם
ועדת החוקה, חוק ומשפט ניסן סלומינסקי הבית היהודי
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אברהם נגוסה הליכוד
ועדת החינוך, התרבות והספורט יעקב מרגי ש"ס
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אלי אלאלוף כולנו
ועדה לענייני ביקורת המדינה שלי יחימוביץ' העבודה עד אוקטובר 2017 – קארין אלהרר
ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי עאידה תומא סלימאן הרשימה המשותפת
ועדת המדע והטכנולוגיה אורי מקלב דגל התורה
ועדת האתיקה איל בן ראובן התנועה עד ינואר 2019 – יצחק וקנין
יושבי ראש הוועדות המיוחדות
ועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול תמר זנדברג מרצ
הוועדה לזכויות הילד לא מאויש עד ינואר 2019 – יפעת שאשא-ביטון
ועדת השקיפות סתיו שפיר העבודה
ועדה מיוחדת לפניות הציבור ישראל אייכלר אגודת ישראל
יושבי ראש הסיעות
יושב ראש סיעת הליכוד צחי הנגבי הליכוד
יושב ראש סיעת העבודה הישראלית איציק שמולי העבודה
יושב ראש סיעת הרשימה המשותפת ג'מאל זחאלקה הרשימה המשותפת
יושב ראש סיעת יש עתיד עפר שלח יש עתיד
יושב ראש סיעת כולנו רועי פולקמן כולנו
יושב ראש סיעת הבית היהודי לא מאויש הבית היהודי עד ינואר 2019 – שולי מועלם-רפאלי
יושב ראש סיעת ש"ס יואב בן צור ש"ס
יושב ראש סיעת ישראל ביתנו רוברט אילטוב ישראל ביתנו
יושב ראש סיעת התנועה יואל חסון התנועה
יושב ראש סיעת מרצ אילן גילאון מרצ
יושב ראש סיעת אגודת ישראל לא מאויש אגודת ישראל
יושב ראש סיעת דגל התורה לא מאויש דגל התורה
יושבת ראש סיעת הימין החדש שולי מועלם-רפאלי הימין החדש
יושב ראש סיעת תע"ל אחמד טיבי תע"ל
ראשי הקואליציה והאופוזיציה
יושב ראש הקואליציה דוד אמסלם הליכוד עד מאי 2016 - צחי הנגבי; עד דצמבר 2017 - דוד ביטן
ראש האופוזיציה שלי יחימוביץ' העבודה עד אוגוסט 2018 – יצחק הרצוג; עד ינואר 2019 – ציפי לבני (שניהם מסיעת המחנה הציוני)
בעלי תפקידים
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ עד יוני 2016 – רונן פלוט
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
היועץ המשפטי לכנסת איל ינון
קצין הכנסת יוסף גריף

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הכנסת העשרים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם בן-דהן
  2. ^ סילבן שלום התפטר מהכנסת בדצמבר 2015
  3. ^ משה יעלון התפטר מהכנסת במאי 2016
  4. ^ דני דנון כיהן כחבר כנסת עד בחירתו לשגריר ישראל באו"ם ב-27 באוגוסט 2015
  5. ^ ז'קי לוי פרש מהכנסת על רקע בחירתו לראשות עיריית בית שאן
  6. ^ שרן השכל נכנסה לכנסת באוגוסט 2015 בעקבות מינויו של דני דנון לשגריר ישראל באו"ם
  7. ^ אמיר אוחנה נכנס לכנסת בדצמבר 2015 בעקבות התפטרותו של סילבן שלום
  8. ^ יהודה גליק נכנס לכנסת במאי 2016 עקב התפטרותו של משה יעלון
  9. ^ אוסנת מארק נכנסה לכנסת במקומו של ז'קי לוי
  10. ^ 1 2 הייתה חלק מסיעת המחנה הציוני שהתפצלה למרכיביה ב-1 בינואר 2019
  11. ^ יצחק הרצוג התפטר מהכנסת ביולי 2018 לקראת מינויו ליושב ראש הסוכנות היהודית
  12. ^ מנואל טרכטנברג התפטר מהכנסת באוקטובר 2017
  13. ^ אראל מרגלית התפטר מהכנסת באוקטובר 2017
  14. ^ דני עטר התפטר מהכנסת לאור מינויו ליו"ר קק"ל
  15. ^ זוהיר בהלול התפטר מהכנסת באוקטובר 2018
  16. ^ סאלח סעד נכנס לכנסת בעקבות התפטרותו של מנואל טרכטנברג
  17. ^ לאה פדידה נכנסה לכנסת בעקבות התפטרותו של אראל מרגלית
  18. ^ רוברט טיבייב התמנה לחבר כנסת ביולי 2018, עם התפטרותו מהכנסת של יצחק הרצוג
  19. ^ משה מזרחי נכנס לכנסת לאחר התפטרותו של זוהיר בהלול
  20. ^ 1 2 בהמשך התפלג מהרשימה המשותפת
  21. ^ באסל גטאס התפטר מהכנסת ב-21 במרץ 2017 בעקבות הגשת כתב אישום
  22. ^ אוסמה סעדי התפטר מהכנסת בספטמבר 2017 בעקבות הסכם רוטציה
  23. ^ עבדאללה אבו מערוף התפטר מהכנסת באוגוסט 2017 עקב הסכם רוטציה
  24. ^ ג'מעה אזברגה נכנס לכנסת ב-21 במרץ 2017 בעקבות פרישתו של באסל גטאס מהכנסת
  25. ^ נכנס לכנסת באוגוסט 2017 עקב התפטרות חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף
  26. ^ נכנס לכנסת עקב התפטרותו של אוסמה סעדי
  27. ^ יוסף עטאונה התפטר בפברואר 2018
  28. ^ ואאל יונס החל את כהונתו ב-9 בפברואר 2018 עם התפטרותו של יוסף עטאונה; סיים את כהונתו ב-10 באוגוסט 2018 עם התפטרותו מהכנסת במסגרת מימוש הסכם קואליציוני
  29. ^ ניבין אבו רחמון מכהנת כחברת כנסת מ-10 באוגוסט 2018, עם התפטרותו של חבר הכנסת ואאל יונס במסגרת מימוש הסכם קואליציוני
  30. ^ שי פירון התפטר מהכנסת בספטמבר 2015
  31. ^ יעקב פרי התפטר בפברואר 2018
  32. ^ אלעזר שטרן נכנס לכנסת לאחר התפטרותו של שי פירון
  33. ^ פנינה תמנו-שטה נכנסה לכנסת בעקבות התפטרותו של יעקב פרי
  34. ^ חברותו של משה כחלון בכנסת פסקה ב-29 בינואר 2016
  35. ^ יואב גלנט התפטר מהכנסת בינואר 2019 בעקבות מעברו לליכוד
  36. ^ אכרם חסון נכנס לכנסת ב-29 בינואר 2016 במקום משה כחלון
  37. ^ נכנס בשלהי כהונת הכנסת בינואר 2019 בעקבות התפטרותו של יואב גלנט ומעברו לליכוד
  38. ^ בהמשך עברה למפלגת הימין החדש
  39. ^ ינון מגל התפטר מהכנסת בדצמבר 2015
  40. ^ שולי מועלם-רפאלי נכנסה לכנסת ב-9 באוקטובר 2015, במקום נפתלי בנט. בהמשך עברה למפלגת הימין החדש
  41. ^ אבי וורצמן נכנס לכנסת ב-3 בדצמבר 2015, עקב התפטרותו של ינון מגל, והוחלף בנפתלי בנט כעבור שלושה ימים
  42. ^ אריה דרעי התפטר מהכנסת ב-31 באוקטובר 2016
  43. ^ יצחק כהן הפסיק את חברותו בכנסת ב-22 בפברואר 2018 במסגרת החוק הנורווגי
  44. ^ חברותו בכנסת של משולם נהרי פסקה ב-24 בינואר 2016 אך שבה לאחר התפטרות חבר הכנסת גואטה
  45. ^ דוד אזולאי התפטר מהכנסת מסיבות בריאותיות ב-12 במרץ 2018
  46. ^ יגאל גואטה נכנס לכנסת ב-24 בינואר 2016, במקום משולם נהרי ובהמשך התפטר
  47. ^ מיכאל מלכיאלי נכנס לכנסת ב-2 בנובמבר 2016, במקום אריה דרעי
  48. ^ דני סיידא כיהן למשך יממה בטרם משולם נהרי חזר לכנסת. ב-22 בפברואר 2018 חזר שוב לכהן בכנסת לאחר התפטרותו של סגן השר יצחק כהן
  49. ^ ינון אזולאי נכנס לכנסת ב-14 במרץ 2018 בעקבות התפטרות אביו דוד אזולאי
  50. ^ עמיר פרץ נבחר כחלק ממפלגת התנועה וחזר למפלגת העבודה בשנת 2016. עם זאת, לאחר פיצול המחנה הציוני נחשב באופן רשמי כחבר בסיעת התנועה על אף שממשיך להשתייך למפלגת העבודה
  51. ^ יעל כהן-פארן נכנסה לכנסת בעקבות התפטרותו של דני עטר
  52. ^ הייתה חלק מסיעת יהדות התורה שהתפצלה למרכיביה ב-9 בינואר 2019
  53. ^ כיהן בסיעת יהדות התורה. חברותו של מאיר פרוש בכנסת פסקה ב־24 במאי 2016
  54. ^ חברותו של אביגדור ליברמן בכנסת פסקה ב־1 ביוני 2016. בעקבות התפטרותו מהממשלה חזר לכהן כחבר הכנסת ב-18 בנובמבר 2018
  55. ^ אורלי לוי-אבקסיס פרשה מהמפלגה במאי 2016 אך נותרה בתוך הסיעה. במרץ 2017 הופרשה מהסיעה והפכה לח"כית יחידה
  56. ^ שרון גל התפטר מהכנסת בספטמבר 2015
  57. ^ עודד פורר נכנס לכנסת לאחר התפטרותו של שרון גל
  58. ^ יוליה מלינובסקי נכנסה לכנסת ב־1 ביוני 2016 במקום אביגדור ליברמן. ב-18 בנובמבר 2018 פסקה כהונתה בעקבות התפטרות ליברמן מהממשלה וחזרתו לכנסת
  59. ^ זהבה גלאון התפטרה בחודש אוקטובר 2017
  60. ^ מוסי רז נכנס במקום זהבה גלאון באוקטובר 2017
  61. ^ פיצול יהדות התורה
  62. ^ יעקב אשר נכנס לכנסת ב־24 במאי 2016 במקום מאיר פרוש
  63. ^ המפלגה הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-21 ושלושה מחברי הבית היהודי הצטרפו אליה כסיעת פורשים
  64. ^ התפצלה מסיעת הרשימה המשותפת ב-9 בינואר
  65. ^ אורלי לוי-אבקסיס במאי 2016 פרשה מהמפלגה אך נותרה בתוך הסיעה. במרץ 2017 הופרשה מהסיעה והפכה לח"כית יחידה
  66. ^ משרון גל עד יפעת שאשא ביטון: היכרות עם החברים החדשים בכנסת, באתר ynet, 18 במרץ 2015
    הכירו את חברי הכנסת החדשים, באתר ישראל היום, 18 במרץ 2015
  67. ^ ח"כ איציק שמולי יצא מהארון, באתר ‏מאקו‏, 31 ביולי 2015
  68. ^ החוק הנורבגי הקטן יוצא לדרך: נפתלי בנט התפטר מהכנסת, באתר מעריב אונליין Maariv Online
  69. ^ בכנסת ל-32 שעות בלבד: אבי וורצמן יכהן כח"כ עד לשובו של נפתלי בנט, באתר מעריב
  70. ^ מורן אזולאי, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס הוכרזה "פורשת": תוכל להתמודד רק במפלגה חדשה, באתר ynet, 15 במרץ 2017
  71. ^ זאת בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק הכנסת, ה'תשנ"ד-1994, הקובע כי "הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום הארבעה עשר שלאחר יום הבחירות לכנסת, בשעה ארבע אחרי הצהריים"
  72. ^ עמרי נחמיאס‏, מבוכה לקואליציה: הצעת חוק בתמיכת הממשלה נפלה בהצבעה בכנסת, באתר וואלה‏, 4 בנובמבר 2015
  73. ^ אטילה שומפלבי ועומרי אפרים, ח"כים מהבית היהודי יצאו מהמליאה - הקואליציה הפסידה בהצבעה, באתר ynet, 11 בנובמבר 2015
  74. ^ מאגר החקיקה הלאומי
  75. ^ חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז-2017, ס"ח 2622 מ-30 במרץ 2017
  76. ^ חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 6), ס"ח 2715 מ-2 במאי 2018
  77. ^ חוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס' 7), ס"ח 2744 מ-26 ביולי 2018
  78. ^ חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), התשע"ז-2017, ס"ח 2637 מ-14 במאי 2017
  79. ^ חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון), התשע"ח-2018, ס"ח 2745 מ-26 ביולי 2018


הקודמת:
הכנסת התשע עשרה
2013–2015 		הכנסת העשרים
2015-2019 		הבאה:
הכנסת העשרים ואחת
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הכנסת_העשרים&oldid=25697280"