נשר (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נשר היא עיר במחוז חיפה בישראל שנוסדה ב-1925. היא הוכרזה כעיר בשנת 1995. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2006, יש בנשר 21,200 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.6%‏. רוב תושבי נשר הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,038 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2006, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי גבוה-בינוני (7 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ו (2005/2006) היה 66.6%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2005 היה 6,478 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,324 ש"ח).

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 ראשי מועצת נשר 3 שכונות 3.1 שכונת בן דור 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

העיר נשר הוקמה בעקבות הקמתו של מפעל תעשייתי ליצור מלט, ממ"ן - מוצרי מלט נשר. העיר נקראת על שם המפעל הקרוי על שם העוף נשר שהיה נפוץ באזור בעבר. הסיבה העיקרית למיקומו של המפעל הייתה כמויות מחצבי הסיד הגבוהים שנחצבו במעלה הר הכרמל.

מקורה של נשר בחלקה הראשון הוא בשכונת צריפים שהוקמה על ידי הפועלים שלהם לא הונפקו מגורים קרובים, לעומת עובדים בכירים יותר. עם הקמת המדינה ובעקבות האירועים שקדמו לכך ננטשו הכפרים הסמוכים בלאד א-שייח' וחוואסה. את הבתים הנטושים יישבו תושבים ופועלים יהודים מהאזור. בימינו שכונות אלו נקראות תל חנן ובן דור, על שמותיהם של לוחמי ההגנה חנן זלינגר וחיים בן דור שנהרגו בקרבות באזור.

המפעל לייצור מלט שהיה בנשר נסגר בשנת 2006 ובמקומו נבנה כפר נופש.

[עריכה] ראשי מועצת נשר

ראשי מועצת נשר משנת הקמת המועצה, 1952 עד להכרזתה כעיר בשנת 1995:

שנות פעילות	ראש המועצה
1952-1957	יהודה שומרוני
1957-1972	יצחק רוט
1972-1988	שמואל רייניש
1988-1995	דוד עמר

ראש העירייה היחיד שידעה העיר הוא דוד עמר, המכהן בתפקיד זה משנת 1995 עד היום.

[עריכה] שכונות

• תל חנן ע"ש חנן זלינגר
• בן דור ע"ש חיים בן דור
• גבעת עמוס ע"ש עמוס גלילי
• אורן הכרמל
• רמות יצחק ע"ש יצחק רוט, הוגה תוכנית בניית העיר בתקופתו כראש מועצת נשר בין בשנים 1957-1972
• גבעת נשר

[עריכה] שכונת בן דור

שכונת בן דור נקראת על שם חיים בן דור, איש כוחות חי"ש שנפל במהלך תגובת ההגנה על טבח בתי הזיקוק. השכונה הוקמה בחלקה על חורבותיה של שכונת הצריפים הערבית חוואסה, שננטשה במהלך מלחמת העצמאות, ובה ישבו בעיקר פועליהם הערבים של בתי הזיקוק ושל חברת 'של' (shell). ראשוני העולים שהתיישבו בה היו יהודים בולגרים, שחלקם ישבו בארץ כבר מאמצע שנות הארבעים. רוב המתיישבים התרכזו באזור מצומצם וניהלו מערכת חברתית וקהילתית ערה. בתום מלחמת העצמאות הגיע לבן דור גל עולים חדש, שהתיישב בצריפי הפח הנטושים שנותרו במקום.

היות ורוב הבולגרים שהתיישבו במקום היו עובדי חברת חשמל, חוברה השכונה לחשמל כבר בימיה הראשונים, אולם למערכת המים היא התחברה רק כעבור מספר חודשים, בעקבות הפגנה סוערת שבמסגרתה נחסם הכביש לחיפה כמחאה. בשנת 1952 הוכרז על כינונה של המועצה המקומית נשר, והשכונה הפכה לחלק ממנה.

בראשית שנות החמישים החל משרד השיכון בבניית פתרונות דיור לעולים, בעיקר יוצאי רומניה ומרוקו. שיכון הבולגרים נקרא גם 'נווה שאנן החדש' ושמו מעיד על אותם הימים, כשהגבול המוניציפלי בין נשר לבין חיפה לא היה ברור ומוחלט, וכך גם שיוכה של השכונה. העולים החדשים נעזרו לא אחת בוועד נווה שאנן וועד הפועלים של השכונה הוותיקה עד שקמו אותן מסגרות בשכונה עצמה.

בבן דור נוצרה קהילה מגובשת ופעילה כשהמובילים החברתיים היו העולים הבולגרים הוותיקים יותר. אלו אף הקימו ארגון קהילתי-חברתי שנקרא "חברה קדישא, 'עץ החיים', חברה לגמילות חסדים", שתפקידו היה לארגן אירועים לשם גיוס כסף למטרות מיוחדות כמו בניית בית הכנסת בשכונה או רכישת ציוד לגן הילדים הראשון. הארגון פעל לצד ועד הפועלים מטעמה של ההסתדרות הכללית שניהל את ענייניה המוניציפליים של השכונה. בית ההסתדרות היה מרכז הפעילות החברתית בשכונה, ובו נערכו קורסים לעברית, הרצאות, אסיפות שונות ואף הוקרן סרט בכל יום שישי בצהריים. גן הילדים הראשון הופעל על ידי ארגון אמהות עובדות של ההסתדרות, שגם הפעיל את 'הצרכן', הצרכנייה השיתופית. על מבנהו הנטוש של בית הספר הערבי ששכן במקום, הוקם בית הספר 'גלילות' ע"ש עמוס גלילי שנפל גם הוא במהלך התגובה על טבח בתי הזיקוק. כשהמבנה הקיים היה צר מלהכיל את כמות התלמידים שבשכונה, נבנה המבנה הנוכחי המשמש את בית הספר.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשר

• אתר העיר
• תמונת לוויין של נשר באתר Google Maps
• מפה טופוגרפית באתר "עמוד ענן"
• המרכז לחקר היישוב
• מפת העיר

מחוז חיפה
ערים	אום אל-פחם · אור עקיבא · באקה-ג'ת · חדרה · חיפה · טירת כרמל · נשר · עיר הכרמל · קריית אתא · קריית ביאליק · קריית ים · קריית מוצקין
מועצות מקומיות	בנימינה-גבעת עדה · בסמ"ה · ג'סר א-זרקא · זכרון יעקב · כפר קרע · מעלה עירון · ערערה · פוריידיס · פרדס חנה-כרכור · קציר-חריש · קריית טבעון · רכסים
מועצות אזוריות	אלונה · זבולון · חוף הכרמל · מנשה