שיחת משתמש:אומרים ישנה

If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano

שלום אומרים ישנה, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך: לפנות לַמדריך המלא למתחילים. להתנסות בעריכה בדף הטיוטה האישית שלך. להתייעץ עם החונך שלך, מתנדב ותיק שישמח לעזור.	לסיוע נוסף דפי עזרה קבלת ייעוץ עקרונות וקווים מנחים כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, יוניון ג'ק - שיחה 09:48, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

כוכב הכימאים!

	כוכב כימי
	היי ראיתי שהוספת הרבה עובדות הידעת מאוד מעניינות בנושא כימיה. ממש מרתק! מנין אתה מביא את כל העובדות? האם במקרה יש לך עובדות מעניינות על היסוד דובניום? מאוד מסקרן אותי לדעת (: תודה רבה אלון סול - שיחה 16:35, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

תודה. בסך הכול העתקתי קטעי "הידעת" ממקום למקום. לא חיברתי שום קטע בעצמי לצורך המאורע. קטע "הידעת" לוקח זמן לחבר, ורצוי מאוד שהוא גם יקבל ביקורת עמיתים. אני העתקתי ממקום למקום קטעים, שהקהילה כבר אישרה מזמן. אומרים ישנה - שיחה 16:38, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

זאת עבודה חשובה מאוד. טוב שאתה עושה את זה. גילגמש • שיחה 17:44, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

אני מסמיק. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:46, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

אני רק רוצה לוודא כדי להיות בטוח. אתה האנונימי שפעל במשך זמן רב במדור הידעת, נכון? גילגמש • שיחה 17:49, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

כן. זה אני. לא יודע כמה זמן אחזיק מעמד ברישום. בכל מקרה, אחת הסיבות לרישום הייתה, שרק משתמשים רשומים יכולים להקים מאגר "הידעת" לפורטל כימיה. אומרים ישנה - שיחה 18:03, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

מצוין. אבקש בשבילך הרשאת בדוק עריכות. זה יאפשר לך לערוך גם קטעים מוגנים בהגנה חלקית. אל תוותר בבקשה על הססטוס שלך כרשום. כפי שכתבתי לך זה באמת עוזר מאוד. גילגמש • שיחה 18:04, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

תודה. אבל בינתיים, ממש לא חייבים. יש הרבה עבודה, שאפשר לעשות גם בלי כל מני הרשעות. אני לא רוצה לקפוץ מעל לפופיק. תודה. אומרים ישנה - שיחה 18:07, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

העריכות שלך מופיעות כלא בדוקות וזה סתם מיותר כי אתה מכיר את הנהלים שלנו פה ואתה לא משחית אז אין סיבה לא להעניק לך הרשאה כזאת. ההרשאות בוויקיפדיה הן לא סמל סטטוס או משהו כזה. זה סתם לצרכי פנים בעיקר. גילגמש • שיחה 18:08, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

בדוק עריכות אוטומטית

שלום אומרים ישנה, כפי שניתן לראות ביומן ההרשאות, סומנת כ"בדוק עריכות אוטומטית". על משמעות ההגדרה החדשה שלך ניתן לקרוא בדף "ויקיפדיה:מערכת בקרת שינויים". עיקר ייעודו של הסימון הוא להקל על מלאכתם של המנטרים. כל מה שיכולת לעשות עד היום עדיין אפשרי, ובנוסף, כעת יש ביכולתך לערוך דפים ברמת "הגנה מוגברת", לבדוק כמה עורכים עוקבים אחרי כל דף (דרך "מידע על הדף" בתפריט הימני, או בעזרת סקריפט מספר 33 בויקיפדיה:סקריפטים), ולראות את תוכן הדף מיוחד:דפים שאינם במעקב. מאחר שכעת פחות מעריכותיך ינוטרו, מומלץ מאוד לקרוא את המדריכים החשובים הבאים, אם לא עשית זאת עד כה: ויקיפדיה:לשון, איכותם של מקורות.

בברכה, אילי - שיחה 18:31, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

תודה. אומרים ישנה - שיחה 18:33, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

אילילה אולי טעית בדף השיחה כי ביומן ההרשאות שלו לא מופיעה ההרשאה חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! • 19:36, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

משתמש:חובב המכוניות, על זה נאמר "אופס". ברק דאג לעדכן אז תודה לשניכם על תשומת הלב. אילי - שיחה 09:32, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

הענקתי את ההרשאה. ברכות ידידי, תרומתך למיזם "הידעת?" מבורכת, הן כאנונימי והן כמשתמש רשום ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 10:22, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

תודה. אני מקווה להמשך שיתוף פעולה פורה. אומרים ישנה - שיחה 10:30, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

ברכות! חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! • 10:47, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

תודה. אני העדפתי להשאר אלמוני, אבל זה מציק לזולתי וגם מגביל אותי, טכנית... אומרים ישנה - שיחה 11:12, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

כתוב על עצמך!

שלום אומרים ישנה, תודה על כתיבתך בוויקיפדיה. לרשותך עומד דף המשתמש, שבו ביכולתך להציג את עצמך ואת תחומי העניין שלך. אין עניין דווקא בהצגת פרטים אישיים. לכן, תוכל להציג את עצמך מבלי לחשוף פרטים אישיים. באפשרותך ליצור כעת את דף המשתמש שלך, באמצעות כניסה לדף "משתמש:אומרים ישנה". יצירת הדף תקל על הנפגשים בעריכותיך לדעת מי עומד מולם, ותחשיב יותר את עריכותיך כוויקיפד מן המניין.

בברכה, חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! • 18:53, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

כתבתי על עצמי, שהעדפתי להישאר אלמוני, וגם פעלתי בויקיפדיה כאלמוני מספר שנים. אבל נאלצתי להירשם, כי הפעילות כאלמוני גרמה לזולתי לעקוב אתרי כל פעולה קטנה שעשיתי, וזה כבר ממש הציק לזולת, כשזה נמשך כמה שנים. מעבר לזה, אין שום דבר ששווה לדעת עלי. אני אחד ממיליארדי בני האדם, החיים על הפלנטה. זה הכול. אומרים ישנה - שיחה 18:58, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

טוב זו בחירתך, המשך יום נעים! חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! • 18:59, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

תעביר את זה הלאה!

	תעבירו את זה הלאה!
	סיבת העיטור: לא יצא לנו לדבר יותר מדי, אבל צפיתי מהצד במה שעשית עוד בימיך כאנונימי, וההשקעה שלך במיזם הידעת היא מדהימה. ישר כוח! העיטור מוענק במסגרת המיזם "תעבירו את זה הלאה". נשמח אם תצטרף לשרשרת הפרגונים, ותעביר הלאה את התבנית לשני עורכים נוספים (או יותר) שאתה מעריך, באמצעות העתקת טקסט זה לדף השיחה שלהם והוספת סיבה: {{תעבירו את זה הלאה2|סיבה=*יש להזין סיבה כאן*}}

💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 07:51, 13 בספטמבר 2021 (IDT)

תודה... לא צריך להיסחף.... אומרים ישנה - שיחה 16:58, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

כוכב בשבילך

	כוכב הידעת?
	אחרי זמן ממושך שלא ערכתי בוויקיפדיה, שמחתי לראות שיש מי שמקדם את מיזם 'הידעת?' (שבכלל לא חשבתי שהוא ממש פעיל או מהנה). אמנם אני מכיר אותך רק יומיים מהמיזם, ואני לא באמת יודע מי אתה, אבל הספקתי להעריך במיוחד את ביקורת הכנה שלך (שחסרה מאוד בימינו)! אני חושב שפידבק זה דבר מצוין (גם אם זה רק 'כוכב' ודברי חנופה ;) ).

Matankic - שיחה 22:52, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

אני מסמיק. יש עוד אנשים שמקדמים את המיזם.... תודה. אומרים ישנה - שיחה 23:37, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

איחסון קטע עם פרט שדורש בדיקה נוספת

ברגע הצילום, השעה בירושלים הייתה גם ארבע בבוקר וגם עשר בבוקר

לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

שער יפו, בערך ב-1910

הצילום שמימין מתעד את צדו המזרחי של שער יפו, בירושלים, בערך בשנת 1910, בעת שניצב עליו מגדל שעון. למרבה ההפתעה, ברגע הצילום, לוחו הצפון-מזרחי של השעון מורה את השעה ארבע, בעת שצידו הדרום-מזרחי של המגדל מואר באור יום מלא. זאת למרות, שבשעה ארבע אחרי הצהריים, צד זה של כל בניין בארץ ישראל מצוי בצל, ובשעה ארבע לפנות בוקר, שוררת בארץ חשכת לילה, או ששוררים בה דמדומי בוקר / צפרירים. יתרה מזאת, פרט המוגדל מצילום, שמשמאל, רואים כי שבשונה מלוחו הצפון-מזרחי של השעון, לוחו הדרום-מזרחי מורה את השעה עשר. הצילום אינו מתעד תקלה טכנית. כל אחד מהלוחות מורה את מדידתו של זמן ירושלים בשיטה אחרת. בלוח הצפון-מזרחי נראות השעות הזמניות. בשיטת השעות הזמינות, שעות הזריחה והשקיעה ושעת כל תפילה יהודית ומוסלמית אינן משתנות מיום ליום. אם פעמון המגדל תוזמן עם הלוח הצפון-מזרחי, יתכן שאחד מצלצוליו, כל ערב שבת, שימש כמעין צפירת שבת.

אומרים ישנה - שיחה 10:48, 11 באוקטובר 2021 (IDT)

התפלגות זוכי פרס נובל לספרות לפי שפת יצירתם עד 2021 התפלגות זוכי פרס נופל לספרות לפי יבשות עד 2021 ישנן 2 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

התפלגות מקבלי פרס נובל בספרות על פי שפתם וארצם. התפלגות זוכי פרס נובל לספרות לפי שפת יצירתם עד 2021 התפלגות זוכי פרס נופל לספרות לפי יבשות עד 2021 ישנן 2 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

ניסוי בתבנית עוגה

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

דישון שדות בחומר נפץ

המחבל אנדרס ברינג ברייוויק

מולקולות, המכילות רק שני אטומי חנקן (N₂), ומולקולות, המכילות רק שני אטומי חמצן (O₂), נפוצות מאוד באוויר. הרבה מאטומי החמצן, הנחוצים לנו לתהליכי החיים, אנו משיגים מפירוק מולקולות O₂ אלו. אבל את אטומי החנקן הנחוצים לנו, אנו משיגים רק ממזוננו. הקשר הכימי במולקולת N₂ חזק עד כדי כך, שגוף האדם אינו יכול לפרקו. למעשה, גם בעלי החיים והצמחים, שאנו אוכלים, אינם יכולים לפרק קשר זה, ואינם משיגים אטומי חנקן מהאוויר. שורשי הצמחים סופגים תרכובות חנקן, עם קשרים כימיים חלשים יותר, למשל מחומרי דשן מלאכותיים. פירוק הקשר בין אטומי החנקן, שבמולקולה N₂, דורש השקעת אנרגיה רבה מאוד בזמן קצר מאוד. בדומה לכך, יצירת קשר כזה משחררת אנרגיה רבה מאוד בזמן קצר מאוד. לכן, חומרי דשן מלאכותי רבים יכולים לשמש גם כחומרי נפץ. עובדה זו יוצרת אתגר בטיחותי בתעשיית הדשן, ואתגר למודיעין הצבאי והמשטרתי. לדוגמה, בשביל לקנות באופן חוקי שישה טון חומר נפץ, עבור מכונית תופת, המחבל אנדרס ברינג ברייוויק (בתמונה) הקים חווה חקלאית.

אומרים ישנה - שיחה 12:21, 30 באוקטובר 2021 (IDT)

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/הידעת?/82

שלום לך, ראיתי שהוספת סדרה של קטעי הידעת לפורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב. כאחראית הפורטל, אני מבקשת לדעת מי בדק את הקטעים האלה? מה המקור שלהם? האם הם עברו את הביקורת של מיזם ויקיפדיה:הידעת?. חמויישה האם אתה יודע משהו על כך? אם הקטעים לא עברו כל ביקורת, אני מבקשת שתעלה אותם למיזם הידעת, ועד שיאושרו שם, אני אסיר אותם מהפורטל. מדובר בפורטל מומלץ, ובמיוחד בכזה, חשוב שלא יוספו קטעי הידעת ללא ביקורת יסודית. תודה. חנה Hanay • שיחה • נשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 04:37, 31 באוקטובר 2021 (IST)

בוקר טוב. אלו קטעים שהועתקו ממקומות אחרים בוויקיפדיה, שבהם הם נבדקו. הם הועתקו מהאוסף הכללי של הדף הראשי, מתוך פסקאות בערכים ומפורטלים אחרים. אף אחד מהקטעים אינו מכיל "הגות" שלי או "מחקר" שלי. איני הוגה ואיני חוקר. במקרים בהם יש לי רעיונות משלי, אני נותן אותם לבדיקה בדף הדיונים של האוסף הראשי של קטעי הידעת. תודה על האיכפתיות. אומרים ישנה - שיחה 05:57, 31 באוקטובר 2021 (IST)

מדובר בקטעים מספר 70 והלאה. הוספתי בדף השיחה של כל אחד מהם את נימוק הכשרות שלו. זאת למעט קטע מספר 71, שהוא מקרה גבול, ואולי באמת הקטע הבודד הזה, עדיף שיימחק משם. קטע 71 נלקח מדף ההמתנה של העמוד הראשי, ושם מישהו הביע ספק לגבי אחד הפרטים בו. (דרך אגב, מבין הקטעים שהעתקתי לפורטל, לפחות אחד הקטעים את חיברת בעצמך). תודה על האיכפתיות ובוקר נפלא. אומרים ישנה - שיחה 06:46, 31 באוקטובר 2021 (IST)

אם העתקת מקטעים שאושרו במיזם ויקיפדיה:הידעת?, אז אין לי בעיה איתם. כתוב בכל אחד מהקטעים בדף השיחה מהיכן לקחת את הקטע. אני לא מתכוונת להיות מערכת שתעשה את העבודה של כל הבודקים בהידעת. העתקה מפורטלים אחרים, קטעים שלא נבדקו על ידי המיזם, אינה טובה. יש פורטלים מאד מוזנחים, ואיני יודעת מי כתב את הקטעים האלה. נחכה לתגובתו של חמויישה, ואז אחליט מה לעשות. תודה. חנה Hanay • שיחה • נשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 07:14, 31 באוקטובר 2021 (IST)

אכן כתבתי לפני זמן קצר, בדף השיחה של כל קטע כזה מה מקורו. תודה על האיכפתיות. אומרים ישנה - שיחה 08:11, 31 באוקטובר 2021 (IST)

הי, אני יכול לאשר שהקטעים ששובצו בפורטל בתבניות מס' 70, 75, 76, 79, 80 ו-81 אכן שייכים מאושרים ומבוקרים במיזם "הידעת?" של הדף הראשי. כפי שכתב משתמש:אומרים ישנה, שאר הקטעים או נלקחו מפסקאות בערכים רלוונטיים, או נלקחו מדף הדיונים של מיזם הידעת שם לא אושרו (בד"כ בגלל חוסר עניין של משתתפי הדיון בלהביע דעה כלשהי אודות הקטע). חמויישֶה - שיחה 09:53, 31 באוקטובר 2021 (IST)

גם קטע 82 הוצג במדור הידעת של הדף הראשי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 10:23, 31 באוקטובר 2021 (IST)

בלי קשר להחלטה שלכם לגבי אישור הקטעים, לדעתי, הדיון הזה צריך להתקיים בדף השיחה של אוסף "הידעת", של פורטל "ארכיאולוגיה של המזרח הקרוב". מדובר בעניין כללי. לא אישי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 10:21, 31 באוקטובר 2021 (IST)

העתקתי את הדיון אל שיחת פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/הידעת?/קטעי הידעת?. לדעתי, הוא צריך להמשיך אך ורק שם. תודה. אומרים ישנה - שיחה 10:29, 31 באוקטובר 2021 (IST)

אתה יכול פשוט לעשות העבר, לא צריך להעתיק. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 22:20, 1 בנובמבר 2021 (IST)

תודה אומרים ישנה - שיחה 22:22, 1 בנובמבר 2021 (IST)

ניסוי קטע חדש

תא עצב במיקרוסקופ

קמילו גולג'י, שעל שמו קרויים כיום מספר מושגים בסיסיים בביולוגיה, נולד בשנת 1843, בכפר, שכיום קרוי על שמו, והקדיש את חייו למחקר מערכת העצבים המרכזית. גולג'י פיתח שיטת צביעה (שגם היא קרויה כיום על שמו), המאפשרת לצבוע חלקים רקמת העצבים, ולראות אותם היטב, על רקע שאר רקמת העצב, שלא נצבעה. בזמן בו הוא השתמש בשיטה, ניטש ויכוח בין המדענים בשאלה, אם העצבים מורכבים תאי עצב נפרדים. גולג'י סבר שרשת העצבים אינה מורכבת מתאים נפרדים, והמאמר המדעי בו דיווח על התצפית בעצבים, בעזרת הצביעה, כביכול חיזק השערה זו. אלא שקולגה שלו, סנטיאגו רמון אי קחאל, שסבר ההפך ממנו, השתמש דווקא בשיטת הצביעה שפיתח גולג'י, כדי להוכיח שגולג'י טועה. רמון אי קחאל, שהיה מדען, צייר, ואדם מוכשר, שבנה תותח כבר בגיל 11, דילל את הצבע של גולג'י, וחזר על הצביעה. כאשר הצבע היה דליל יותר, קל היה לראות במיקרוסקופ, שרשת העצבים בנויה מתאים נפרדים, ושביניהם יש רווחים קטנים, שכיום נקראים סינפסות. בשנת 1906, חלקו גולג'י ורמון אי קחאל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בזכות תגלית זו.

ניסוי בחלל

אסטרונאוטים בריחוף ארוחת צהריים

בשפת היום-יום, אנו משתמשים במילה ״תאוצה״ לתיאור גידול הערך הכמותי של המהירות, למשל ממהירות של 10 קילומטר לשעה למהירות של 15 קילומטר לשעה. אולם הפיזיקאים משתמשים במילה זו גם עבור הקטנת ערך זה וגם עבור שינוי כיוון התנועה, בלי שינוי בגודל ערכה הכמותי. לפי חוקי ניוטון, מה שהפיזיקאים מכנים בשם ״תאוצה״ הוא תוצאה של פעולת כוח. למשל, כוח הגרביטציה, שמפעיל כדור הארץ על העצמים סביבו גם גורם לתפוח, שניתק מהעץ, להגדיל את מהירותו ברציפות, עד שהוא נחבט בקרקע, וגם גורם לירח, ללווייני תקשורת ולתחנות חלל להסתובב סביב הארץ. ומכאן עולה השאלה: הכיצד אסטרונאוטים בתחנות חלל, כמו שאר העצמים התחנה, חווים מצב של ריחוף באפס גרביטציה? שהרי, הגרביטציה דווקא כן משפיעה עליהם. היא זו, ששומרת אותם במסלולם, המקיף את הארץ. התשובה היא, שהאסטרונאוטים ושאר העצמים, שבתוך תחנת החלל, דווקא כן מואצים בתגובה לגרביטציה. אלא, שהם מואצים יחד עם תחנת החלל עצמה. כך, שביחס לתחנה, וביחס זה לזה, כל העצמים שבתחנה באפס תאוצה. אחת הדרכים לאמן אסטרונאוטים לקראת כזה מצב היא בניית תפאורה של תחנת חלל בתוך מטוס נוסעים, נסיקה לגובה רב, וצלילה עם המטוס בנפילה חופשית. הדבר מאפשר, מקסימום, 24 שניות של ״אפס גרביטציה״.

חלודה נגד חלודה

פחית אלומיניום

אחד היתרונות הטכנולוגיים של השימוש באלומיניום, על פני מתכות רבות אחרות, הוא שהאלומיניום אינו מתקלקל בתהליך של החלדה. התפישה השגויה המקובלת בנושא היא, שהאלומיניום אינו נחלד כלל. למעשה, האמת הפוכה. האלומיניום נחלד כהרף עין עם חשיפתו לאוויר, כך שכל שטח הפנים שלו מתכסה מיד בשכבה דקה של תחמוצת (חֲלֻדַּת) אלומיניום. תחמוצת זו מקנה לו את צבעו העמום (בניגוד, למשל, לזוהר המתכתי של פלדת האל-חלד), ומגינה עליו מהמשך תהליך ההחלדה.

איך ארגון משטרה נולד?

ג'ון אדגר הובר

ג'ון אדגר הובר (בתמונה) מונה בשנת 1924 למנהל ארגון פדרלי קטן לאכיפת חוק בארצות הברית. זה היה ארגון לא חמוש ודל סמכויות, בשם "הלשכה לחקירות" (Bureau of Investigations). במשרה זו החזיק הובר במשך 48 שנים, עד יום פטירתו. הוא הקדיש למשרה את כל זמנו - הוא מעולם לא הקים משפחה, הוא גר אצל אמו, וכשיצא לחופשות בילה בחברת סגנו ומזכירתו. מיד עם כניסתו לתפקיד הוא החליף רבים מעובדיו בעורכי דין ורואי חשבון. הוא עסק בהתמדה בשיפור איכות כוח האדם בארגון, שיפור שיטות העבודה שלו, הרחבת סמכויותיו, והעסקתו במשימות חשובות ככול האפשר. הוא העסיקו במלחמה בארגונים חתרניים, במאפיה, במבריחים ובעבריינים שהתחמקו ממשטרות מקומיות, ובאיתור נעדרים, מרגלים זרים ורוצחים סדרתיים. הוא גם הוסיף את המילה "פדרלי" לשם הארגון, וכך הפך ה-FBI לגוף אכיפת החוק הבולט בארצות הברית.

יבנה המקדש

יגאל בשן בפסטיבל הזמר החסידי הראשון, 1969

ממוזיקת שנות ה-70 זכורים כיום בעיקר הרוק הקלאסי והדיסקו. אולם מיזם המוזיקה הגדול, הבולט, המצליח והממושך בישראל, בעשור זה, היה פסטיבל הזמר החסידי. זו הייתה תחרות של שירים עם לחנים מקוריים לפסוקים מהמקורות, שנערכה בארץ מהלך חגי תשרי, ויצאה לסיבובי הופעות ממושכים בחו"ל. השתתפו בה זמרי השורה הראשונה בישראל ובעולם היהודי, ולחלק מהשירים שהולחנו לכבודה מושמעים ומושרים עד ימנו. הייתה ביקורת מסוימת על שירת נשים בפסטיבל. אבל ניסיונות לערוך פסטיבל דומה, בו רק גברים שרים, ובו נשים וגברים יושבים בנפרד בקהל, נכשלו מבחינה כלכלית. אומרים ישנה - שיחה 13:04, 29 במאי 2022 (IDT)

חדשות ואקטואליה

שלום

ביטלתי את עריכתך. הידיעה שהוספת לא מתאימה למטרת הסעיף, ובפרט, יש כאן כניסה מיותרת לנושא אישי וכאוב, ופרסום בראש חוצות יכול להוסיף על כאב המשפחה. לא מתאים לעשות זאת בלי הסכמה מפורשת, שהנחתי שבמקרה הזה לא התבקשה ולא ניתנה . בברכה - קיפודנחש 18:33, 2 ביולי 2022 (IDT)

א. כתוב שמטרת הסעיף היא למשוך אנשים לקרוא ערכים. אני חושב שבידיעה שהבאתי, מופיעות קישוריות, שמזמן לא הופיעו בתבנית.

ב. כל מה שכתבתי פורסם כבר בעיתון.

ג. לא אכנס איתך למלחמת עריכה בשביל שורה, שממילא תיעלם בעוד כמה ימים.

ד. איחולי אושר.

אומרים ישנה - שיחה 19:30, 2 ביולי 2022 (IDT)

חדשות ואקטואליה

שלום.

ראיתי שאתה מרבה לעדכן את התבנית.

אנא שים לב לתת קישורים פנימיים מועילים, ולחסוך קישורים סתמיים וחסרי ערך. אם התגלו 40 סירי בישול (או סירי לילה) בחפירה, קישור למספר 40 הוא טפל ולא מועיל לקורא, ובוודאי שאינו קשור לידיעה (עיין בערך "40" בבקשה). אם התגלה משהו בחפירה, אין תועלת לקורא בקישור ל"תגלית". מצד שני, כשהידיעה מזכירה את הליגיון העשירי, קישור ל"לגיון" זה לא הדבר הנכון כאשר קיים בוויקיפדיה ערך על הליגיון העשירי עצמו. צריך להשקיע קצת יותר, ולמצוא את הערך הכי קונקרטי שקיים בוויקיפדיה ומתאים לידיעה., ולהימנע מהכחלה לשם הכחלה - קישורים טפלים רק מסיטים את תשומת הלב מהקישורים המשמעותיים, ו"מחנכים" את הקוראים להתעלם מקישורים בידיעות, ואולי גם בערכים.

בברכה - קיפודנחש 09:19, 12 ביולי 2022 (IDT)

לא מצאתי את הערך לליגיון העשירי. ומה רע בקישורית לערך "תגלית"? אומרים ישנה - שיחה 11:12, 12 ביולי 2022 (IDT)

למחר אולי

בעקבות ההכרזה על בחירות נוספות בהן מתמודד גם בן זוגה, גדעון סער, החליטו בתאגיד להשעות את מגישת החדשות הוותיקה משידורי אקטואליה באופן גורף • כעת היא שגרה מכתב באמצעות עורך דינה בו היא מוחה בתוקף על ההחלטה (ישראל היום) אומרים ישנה - שיחה 23:25, 26 ביולי 2022 (IDT)

תבנית:חדשות ואקטואליה

שלום, קרא בבקשה את {{חזרה על עריכה}}.― מקף︙ණ‏ 23:27, 27 ביולי 2022 (IDT)

קרא בבקשה את "מה ויקיפדיה איננה" ואת "מה תפקיד תבנית האקטואליה". תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:08, 28 ביולי 2022 (IDT)

לאור שיקול הדעת הפגום שאתה מפגין פעם אחר פעם בהוספת הודעות לא מתאימות לתבנית, אבקשך להפסיק לעדכן אותה, ולא לגעת בה יותר. תודה.

אם אראה עוד ידיעה לא מתאימה שהוספת, אשקול לפנות למפעילים שיחסמו אותך מעריכת דף זה. בברכה - קיפודנחש 02:01, 22 באוגוסט 2022 (IDT)

האמת, לא שאני מסכים איתך. אבל ההתעסקות עם התבנית הזו התחילה להימאס עלי, בגלל הגישה של כמה מכם. וכבר הרחבתי על זה את הדיון, בהזדמנויות קודמות. אומרים ישנה - שיחה 07:25, 22 באוגוסט 2022 (IDT)

אם הבנתי נכון, אתה אומר שתחדל לעדכן את התבנית. החלטה טובה, ותקוותי שתעמוד בה. קיפודנחש 17:08, 22 באוגוסט 2022 (IDT)

אני לא מבטיח שום דבר כזה. אני אומר רק שלמרות הכוונות הטובות של כולם, הגישה של חלק מהאנשים שם הוציאה לי את החשק. חלקכם לא מבינים מה ההבדל המהותי בין עריכת ערך לבין עריכת גימיק. חלקחם כבדים. לחלקחם יש גישה טרגית. בומבסטית. לא נעימה. לא מועילה. כבר עדיף להוריד ספר מהמדף ולקרוא להנאתי. לא מבטיח כלום.

ואולי גם הגיע הזמן להפרד משם המשתמש הנוכחי, ולקחת חופשה גדולה מויקיפדיה. אולי לחזור בעוד שנה-שנתיים עם שם משתמש חדש. אבל אני לא מבטיח כלום. אומרים ישנה - שיחה 18:21, 26 באוגוסט 2022 (IDT)

האחים לומייר

מקובל לחשוב כי אדיסון המציא את הקולנוע, אך זה לא מדוייק. הקולנוע הוא אמנות טכנולוגית מורכבת מאוד, שהומצאה בשלבים רבים - חלקם בידי עובדים של אדיסון. בשנת 1894 המציאו האחים לומייר (בתמונה) את המקרן, שאיפשר להציג סרטי ראינוע בפני קהל באולם, במקום בפני אדם בודד, דרך חור הצצה. האחים החלו בהקרנות מסחריות של רצף סירטוני תיעודה, בני פחות מדקה כל אחד. כל סירטון צולם בשוט בודד, ולא חובר לסירטונים האחרים, כי עריכת הקולנוע טרם הומצאה. לפי דיווח עיתונאי, בעת הקרנת הסירטון ״הרכבת מגיעה לתחנה״, הצופים, שזה היה ביקורם הראשון באולם ראינוע, הפגינו חשש כי הרכבת שעל המסך תדרוס אותם.

אומרים ישנה מחוץ לחשבון 91.199.94.96 09:54, 29 בספטמבר 2022 (IDT)

לורל והרדי

לורל והארדי, בתצלום פרסומי לקידום סרטם "The Flying Deuces" ‏(1939)

הצמד לורל והארדי (בתמונה) כיכב בקומדיות ראינוע, שהתבססו על מבוכות של ניגודים בין דמות "הרזה" המבולבל (סטן לורל), לבין דמות ה"שמן", הפיקח והסמכותי (אוליבר הארדי). משנת 1927, עם המצאת הפסקול, נדרש הצמד לנהל דיאלוגים בסרטיו, והדבר שיפר את ביצועיו. באופן טבעי היו לשניים מבטאים שונים לחלוטין. לורל היה בריטי והארדי מדרום ארצות הברית. גם צ'ארלי צ'פלין ודמות "הנווד" שלו הסתדרו היטב עם החידוש. זאת למרות, שצ'פלין העדיף למעט בדיבור בסרטיו, מפחד איבוד הקהל, שאינו דובר אנגלית. צ'פלין העדיף תוצרי שמע אחרים בפסקול, והוא אפילו חזר לאולפן, והקליט פסקול מוזיקלי, שהלחין עבור להיט הראינוע שלו, הבהלה לזהב. לעומתם, לבאסטר קיטון, המעבר לסרטים עם פסקול היה קשה. לקח לו מספר עשורים כדי לשוב ולהיות כוכב סרטים. קיטון עסק באמנויות הבמה מאז שהיה פעוט, ולא התקשה לדבר מול מצלמות. אולם היה לו קשה להסתגל לעבודה בתאגידים גדולים, כמו אולפני הקולנוע, שיכולים להפיק סרטים עם פסקול.

אומרים ישנה - שיחה 19:03, 30 בספטמבר 2022 (IDT)

דיבוב

אלי גורנשטיין

סדרת סרטי הקולנוע, "אסקימו לימון", תורגמה ודובבה לשפות רבות. אך דיבוב אינו רק דרך הגשת תרגום. הרבה פעמים, קולו של שחקן לא נשמע היטב בקטע שצולם, והשחקן חוזר על חלק מדבריו באולפן ההקלטות. יתרה מזאת, כשם שישנם כפילי שחקנים לפעלולים אקרובטיים, יש גם כפילים לצרחות או זימרה. כך בסרט הישראלי המוזיקלי, "חמש חמש", דליק וליניץ ״שר״ בקולו של יהודה תמיר, מלהקת חלב ודבש. ישנם מקרים בהם דמות, ואפילו דמות ראשית, מדובבת במשך כל הפסקול המקורי, כמו דמותה דוברת הגרמנית של לני, ב"אירופה אירופה", ששוחקה בידי ג'ולי דלפי, שעל הסט דיברה אנגלית במבטא צרפתי. קיימת גם עבודה הפוכה לדיבוב - בדוקודרמה "הקלטות האבודות של אייכמן", שבה פס הקול היה קלטות אותנטיות של אדולף אייכמן ובני שיחו. השחקנים המחופשים לנפשות הפועלות הזיזו את שפתיהם לצלילי הפסקול. אלי גורנשטיין (בתמונה) מכנה את עבודתו שם, "שפתות".

2.52.78.177 09:53, 10 באוקטובר 2022 (IDT)

פורטלים חסרי מדור "הידעת"

פורטל:המורשת העולמית, פורטל:טורקיה - קטע בודד, פורטל:רוסיה/הידעת?/קטעי הידעת? - מסגרת ריקה, פורטל:מדע בישראל, פורטל:משחקי וידאו ומחשב, פורטל:הארי פוטר/הידעת?/קטעי הידעת? - קטע בודד ולכן מחוץ לרשימות. אומרים ישנה - שיחה 15:00, 17 באוקטובר 2022 (IDT)

לגבי משחקי מחשב, יש קטע על טטריס וקטע על סופר מריו. אומרים ישנה - שיחה 22:58, 17 באוקטובר 2022 (IDT)

כתר

בית הכנסת העתיק בחלב לאחר שריפתו ב־1947

חוקרי המקרא רואים בכֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא – כתב יד משנת 930 בקירוב, את הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, ולדעת חלקם, זהו ספר התורה, שהרמב"ם השתמש בו. בשנת 1375 יצא נכד נינו של הרמב"ם לסוריה, ולקח איתו את "הכתר". יהודי חלב הטמינו את הספר היקר באחד מהיכלות בבית הכנסת המרכזי של חלב, שם הוא שכן יחד עם "כתרים" עתיקים נוספים של המקרא, בהם "כתר דמשק" ו"כתר" שיוחס לעזרא הסופר. בדורות האחרונים הם אף נעלו אותו בכספת, ולא נתנו כמעט לאיש להביט בו. ברבע השני של המאה ה-20, המוסלמים תקפו שוב ושוב את יהודי סוריה, ולאחר ההכרזה על תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947, התחוללו פרעות נגד היהודים בחלב. אספסוף ערבי נהר לרובע היהודי והרס, שדד ושרף בתים רבים ואת רוב בתי הכנסת, בסיוע צבא סוריה. הוא החריב גם את בית הכנסת העתיק (בתמונה), הוציא ממנו כארבעים ספרי תורה ושרף אותם בנפט ובשמן. במשך שלושה ימים הסתגרו יהודי חלב הנפחדים בבתיהם, ורק כשהעזו לצאת, הם גילו כי כתר ארם צובא נעלם... כיום הכתר מוצג לציבור בהיכל הספר, שבמוזיאון ישראל, בירושלים, וכתר דמשק מצוי לא הרחק ממנו, בספריה הלאומית.

אומרים ישנה - שיחה 19:27, 18 באוקטובר 2022 (IDT)

הליצן

כוכב על שמו של ג'רי לואיס בשדרת הכוכבים של הוליווד

מאז שנת 1949 השתתף הקומיקאי האמריקני-יהודי, ג'רי לואיס, בלמעלה מ-40 סרטי קולנוע, 12 מהם ביים בעצמו. בין סרטיו הידועים "נער הגיישה" (1958), "נער המעלית" (1960), "הפרופסור המטורף" (1963) – שזכה לעוד עיבודים וביצועים מאוחרים יותר, "מי דואג לעסקים?" (1963), "תכשיטי המשפחה" (1965), "בואינג בואינג" (1965), "מלך הקומדיה" (1983) בבימויו של מרטין סקורסזה והסרט הצרפתי -"מאיפה חזרת? לא ראינו אותך יוצא" (1984). במרץ 2006 שר התרבות הצרפתי העניק ללואיס את "אות לגיון הכבוד" וקרא לו "הליצן המועדף על העם הצרפתי".

ב-1972 יצר וגנז את הסרט "היום שבו בכה הליצן". הסרט מעולם לא הוקרן. לואיס, שחתום גם על התסריט, ערך שינויים מפליגים בסיפור המקורי שעליו הסרט בוסס. לצד הבימוי גילם את הדמות הראשית, ליצן קרקס גרמני, הלמוט דורק, שנאלץ ללוות חבורה של ילדים יהודים בדרכם לתאי הגזים באושוויץ. בניגוד לסרטיו הקומיים, זו דרמה אפלה. הסרט נודע בהיסטוריה של הקולנוע כ"סרט המפורסם ביותר שמעולם לא הוקרן". עותק מהסרט נמסר לספריית הקונגרס, וייצא להקרנה חד פעמית, בלתי מסחרית, באולם הספרייה, לא לפני 2024. אומרים ישנה - שיחה 16:11, 29 באוקטובר 2022 (IDT)

פיוס

פיוס השנים עשר בשנת 1951

פיוס השנים עשר (בתמונה) היה האפיפיור משנת 1939 עד 1958. הוא זכור בעיקר בשל יחסו האמביוולנטי לשואה ולנאציזם, בשל התרת משככי כאבים בלידה, בשל מלחמתו בעד הכרת הכנסייה הקתולית בתורת המפץ הגדול, אך נגד הכרתה בתורת האבולוציה, ובשל דרשתו, שלאחר מותו, הוא ייחנט, בלא הרחקת איבריו הפנימיים. לצורך החניטה הזו, רופאו השרלטן (שכנראה גם קיצר לו את החיים), המציא שיטת חניטה, בציפוי הגווייה בעשבי תיבול וצלופן. טיפול זה מנע זרימת אוויר, וביחד עם החום ששרר ברומא, האיץ מאוד את הריקבון האנאירובי. לכן הגופה התפרקה לעיני האבלים, שעברו על פניה: חזהו של פיוס ה-12 התפוצץ עקב הצטברות גזים, ואפו והאצבעות נשרו. כמו כן, הגופה הפכה לירוקה-אזמרגד או שחורה, (בהתאם למקור), וסירחונה היה כה עז, עד שהחיילים, שניצבו ליד הארון הפתוח, התעלפו.

אומרים ישנה - שיחה 16:20, 14 בינואר 2023 (IST)

שתי אצבעות מהארנק

נגמ"ש צה"ל בדרום לבנון, 1982

רווחי סרט הקולנוע הישראלי, "שתי אצבעות מצידון", היו גדולים הן בזכות מספר קוני כרטיסיו והן מסיבה נוספת - הסרט צולם על מלחמת לבנון הראשונה, ובמהלכה. דהיינו, עלילת הסרט התרחשה בדיוק בזמן ובמקום בו היא צולמה. לכן לא היה צורך ללהק ניצבים, לבנות תפאורה או לאסוף פרטי לבוש ואביזרים עבור הסרט, כי הם היו כבר בשטח הצילום, בחינם. כמו כן, לא היה צורך לביים את סצנות הפעולה, כי צוות הצילום הצטרף לקרבות אמתיים. יתרה מזו, הפקה - יחידת ההסרטה של דובר צה"ל, לא שילמה לשחקנים שכר, כי הם היו שחקני תיאטרון צה"ל בשירות סדיר, שחקני תיאטראות אזרחיים, שנקראו לשירות המילואים, ומתנדבים מקרב האוכלוסייה הלבנונית, שבשטחה התנהלה המלחמה.

אומרים ישנה - שיחה 12:46, 30 בינואר 2023 (IST)

והגית בו אלף לילה ולילה

עמוד מתוך הספר כתב יד משנת 1429 בפרסית

קובץ הסיפורים הקצרים, "סיפורי אלף לילה ולילה", המכונה גם "לילות ערב", מכיל רק כ-420 סיפורים, שחלק נכבד מהם לא חובר בידי ערבים. הקובץ, המזוהה עם התרבות הערבית, אמנם מכיל הרבה סיפורים, שמקורם במדינות ערביות מגוונות, אך עורכיו הערבים צירפו לו גם סיפורים, שמקורם בפרס, הודו, במזרח התיכון הקדם אסלאמי (תרבויות כמו בבל, אשור ושומר) ואפילו כ-25 סיפורים מהספרות היהודית. חלקם מהאחרונים נושאים יהודי מובהק, כמו "מלאך המוות ומלך בני ישראל" או "מלך האי והיהודי הצדיק". יתרה מזאת, שניים מהסיפורים הכי מפורסמים בקובץ, "עלי באבא וארבעים השודדים" ו"הגנב מבגדד" ("אלאדין") הם מקבוצת הסיפורים, שנוספה לקובץ באירופה, אחרי שכבר ראה בה אור.

אומרים ישנה - שיחה 07:40, 9 בפברואר 2023 (IST)

שבט

פריחת עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג

ט"ו בשבט אינו מוזכר כלל במקרא, וסביר, שבתקופה בה נכתב המקרא, הוא היה תאריך חסר כל ייחוד. הַתַּנָּאִים קבעו תאריך זה כ"ראש שנה לאילנות". אולם גם הם לא ראו בו יום חגיגי, אלא תאריך טכני, שדרוש לקיום המצוות התלויות בארץ, חלקן תלויות בגיל העץ, כגון ערלה ונטע רבעי, וחלקן תלויות בשנה באופן כללי, כגון ביכורים, מעשר שני ומעשר עני. שאר המשמעויות של ט"ו בשבט, כגון תיקון ט"ו בשבט, סדר ט"ו בשבט, אכילת פירות מארץ ישראל וחג הנטיעות, נוספו לו בתקופות מאוחרות יותר.

אומרים ישנה - שיחה 17:42, 17 בפברואר 2023 (IST)

זרת

Башня молчания в Персии.jpg

הדת הזורואסטריות, הייתה הדת הרשמית והמרכזית באימפריה הפרסית, ונוסדה כנראה, בתחילת האלף הראשון לפנה"ס. קהילות מאמיניה קיימות כיום בעיקר באיראן ובהודו, ומונות יחד כמה מאות אלפי בני-אדם. הזורואסטרים מפורסמים בדיני הנידה ובדיני טומאת המת הקיצוניים שלהם.

בזמן הווסת, האישה סגורה בבקתה נפרדת או בחדר נפרד, ללא חלונות כדי שמבטה לא יטמא את השמש, הירח והכוכבים, ומותר לה ללבוש רק תכריכים. מותר לה לאכול רק מעט, ובכפפות, מצלחת מתכת (שאינה יסוד מקודש). יומיים לאחר תום הווסת על האישה להיטהר באמצעות טבילה בשתן של פר, שעמד חצי שנה בשמש לשם טיהור.

את המתים לא ניתן לקבור באדמה, שהיא אחת מיסודות העולם המקודשים, וכן לא לשרוף באש או להשליך לנהר, שגם הם יסודות מקודשים בדת. מחמת כך גוויית האדם המת נלקחת למבנה חסר גג בשם מגדלי שתיקה, ועוף השמיים אוכל את בשר המת. העצמות שנותרו מטוהרות באור השמש כחצי שנה, ולאחר מכן מותר לקבור אותן. כיום מותר לשרוף את המת בחשמל, שאינו יסוד מקודש בדת הזורואסטרית. אומרים ישנה - שיחה 20:38, 17 בפברואר 2023 (IST)

לא רק ולנברג

וילם הוזנפלד במדי הוורמאכט

בינואר 1945, נלקח וילם הוזנפלד, קצין בוורמאכט וחבר במפלגה הנאצית בשבי הסובייטי. חמש שנים מאוחר יותר דן אותו בית משפט צבאי סובייטי, במשפט מהיר, ל-25 שנות מאסר. במשפט עצמו, כך לפי פסק הדין המשתרע על עמוד אחד בלבד, לא הייתה להוזנפלד זכות להגן על עצמו. פסק הדין קבע שהוזנפלד חקר במו ידיו אסירים, במהלך מרד ורשה, ושלח אותם למעצר. הוא הואשם, שכביכול, "במעשיו תרם לחיזוק הפשיזם במאבקו כנגד ברית המועצות", נשלח למאסר עולם עם עבודת פרך, ומת בו מסבלו. אולם כיום אנו יודעים, שהוזנפלד בכלל היה קצין תרבות וספורט, שלא עשה שום פשע נגד האנושות, וסיכן עצמו בשביל לסייע לעצירים פולנים, ולהציל מהשואה עשרות יהודים. האיש מוכר כחסיד אומות העולם. אומרים ישנה - שיחה 20:43, 23 בפברואר 2023 (IST)

שינדלר

אוסקר שינדלר

מוסד יד ושם העניק לאוסקר שינדלר את התואר "חסיד אומות העולם", לאחר דיונים וויכוחים, שנמשכו משנת 1962 עד שנת 1993 – אחרי מותו, ואחרי יציאת סרט הקולנוע "רשימת שינדלר", על אודותיו. מחד, שינדלר הציל כ-1,200 יהודים מהשמדה בשואה. מאידך, הוא הציל אותם בזכות הצלחתו בקבלת רישיון להעסיקם במפעלו, מרגע שהמיר את המפעל למפעל לייצור תחמושת עבור צבא גרמניה הנאצית. מה גם, ששינדלר הפך לבעלי המפעל, כאשר ניצל את מעמדו במפלגה הנאצית, כדי להשתלט על בתי עסק, שהוחרמו בשואה מיהודים. את מעמדו הגבוה במפלגה הנאצית הוא השיג בפעילות ריגול למען גרמניה הנאצית. אומרים ישנה - שיחה 19:39, 24 בפברואר 2023 (IST)

הקנדום הראשון

קונדום גברי מחוץ לאריזתו

הקונדומים הראשונים היו עשויים צמר ובדים אחרים, ולא היו יעילים כלל. הם תוארו במחקר, שפרסם הרופא האיטלקי, גבריאל פלופיו, בשנת 1564. הם נטבלו בתמיסה כימית ויובשו טרם השימוש בהם. הם כיסו רק של עטרת הפין, וכדי לסייע בשימוש בהם, פיסות בד אלה הוחזקו על ידי סוג של רצועה, שהייתה מחוברת אליהן. במחקרו, עוסק פלופיו בעגבת, והוא מציין כי שימוש בקונדומים יכול למנוע הידבקות בה. עם זאת, נהוג להניח כי הקונדומים היעילים הראשונים היו עשויים ממעי כבש. אומרים ישנה - שיחה 16:42, 7 במרץ 2023 (IST)

חסר מקור לטענה המרכזית

בין שנת 1955 ל2005 יוצרו למעלה מ-10 מיליון יחידות של העוזי, תת-מקלע קומפקטי מתוצרת התעשייה הצבאית הישראלית, שיוצאו למדינות רבות. עוזי גל תכנן כלי נשק זה, וזכה על כך בצל"ש הרמטכ"ל ובפרס ביטחון ישראל. גל לא רצה שכלי הנשק יקרא על שמו, אך דרישותיו בנושא זכו להתעלמות. אומרים ישנה - שיחה 22:39, 12 במרץ 2023 (IST)

שינויי ספרור של קטעי הידעת בפורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/הידעת?

שלום לך, נתקלתי בעריכה הזאת שלך ותהיתי למה היא נעשתה. התחלתי לבדוק וראיתי שעשית זאת בעבר ושינית סדר של קטעי הידעת שונים. אני לא מבינה למה אתה עושה זאת, ולשם מה העריכות האלה נחוצות? אני מקווה שלא העלית קטעים שלא אושרו ולא נדונו, אם כן, אני מבקשת שתצביע עליהם, ואבדוק את התאמת הקטעים לפורטל. אני גם מבקשת להבין כמי שהקימה את הפורטל והשקיעה בו שעות רבות ומחשבה רבה, למה אתה משנה את סדר הקטעים? אני מבקשת שבשלב זה תפסיק לעשות שינויים בקטעי הידעת עד שנדון בנושא. תודה חנה Hanay • שיחה • נשר חוגגת ב-2023 מאה שנים להקמתה 21:13, 17 במרץ 2023 (IST)

לפי הסיכום הקודם שלנו, אני מעלה לשם אך ורק קטעים, שאושרו כבר עבור העמוד הראשי של ויקיפדיה. כבר קיימנו דיון בנושא, וקיבלתי בו את דרישתך במלואה. שבת שלום. אומרים ישנה - שיחה 21:20, 17 במרץ 2023 (IST)

לא זכרתי את הסיכום הזה. אבל מדוע אתה משנה את ספרור הקטעים. את זה אני לא מבינה. אשמח להבין. חנה Hanay • שיחה • נשר חוגגת ב-2023 מאה שנים להקמתה 08:59, 18 במרץ 2023 (IST)

כי כשנוסף קטע לרשימה, צריך לשנות את פרמטר אורך הרשימה. הפרמטר הזה דואג לחלוקה שווה של זמן השנה בין כל הקטעים. למשל, אם יש 12 קטעים, והפרמטר הוא 12, כל חודש יתחלף קטע. אם יש 52, והפרמטר 52, כל שבוע יתחלף קטע. אומרים ישנה - שיחה 11:17, 18 במרץ 2023 (IST)

סיפורו של עבד

פארח במהלך מירוץ בשנת 2008.

סר מוחמד "מו" פארח הוא אתלט בריטי, אלוף אולימפי, שזכה במדליות רבות ותארי ניצחון רבים מאוד. פארח נולד בשנת 1983, בשם חוסיין עבדי קאהין, בסומלילנד. אביו נהרג במלחמת אזרחים, כשהיה בן ארבע, ואמו שלחה אותו לג'יבוטי, שם נחטף לבריטניה, ב זהות הבדויה "מוחמד פארח". באנגליה הוא אולץ לעבוד כעובד משק בית, ולא למד בבית ספר עד גיל 12, עד שרשויות הרווחה התערבו, והעבירו אותו למשפחת אומנה. גרסה זו של ילדותו חשף פארח לראשונה בסרט תיעודי, בשנת 2022. לפני פרסום זה, הוא נהג לספר את סיפור הכיסוי שהכתיבו לו חוטפיו, מחשש שתישלל ממנו האזרחות הבריטית. אומרים ישנה - שיחה 15:45, 18 במרץ 2023 (IST)

הבית הזז

בית מילקן

בשנת 1932, מלונאי ירושלמי הקים לעצמו, בשכונת קטמון הישנה, וילה, שידועה כיום כבית מילקן. אולם קשיים כלכליים אילצו את המלונאי למכור את הווילה. הסתפקות במכירת חלקים מהמגרש הגדול של הווילה, לא הייתה אפשרית, כי הבניין ישב בדיוק במרכז המגרש, ולא הותיר מספיק מקום לבנות שום בניין נוסף לצדו. השכרת הבניין הקטן לא הניבה רווח מספק, והוספת אגפים לבניין כה יפה, שכעבור כמה עשורים הוכרז כבניין לשימור, או הריסתו למען ניצול טוב יותר של המגרש, לא באו בחשבון. גם קוני הווילה נתקלו באותן בעיות, ומכרו אותה לגרמני, שממנו היא הוחרמה במלחמת העולם השנייה, ובהמשך היא עברה לידי מדינת ישראל, כחלק מהסכם השילומים. המדינה השכירה את המבנה לשגרירות אורוגווי. אלא שבשנת 1980, השגרירות עברה לגוש דן, כתגובה לחקיקת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. המבנה נותר ריק עד שבשנת 1990 הוא נמכר לתאגיד, שבעזרת טכנולוגיה נדירת שימוש, הזיז אותו 16 מטרים הצידה, והקים לצדו, בניין נוסף. אומרים ישנה - שיחה 16:10, 22 במרץ 2023 (IST)

ארכיאה

צילומים מיקרוסקופיים של מיני ארכיאה שונים בשיטות צביעה שונות

ארכאונים הם יצורים חד-תאיים, המהווים את אחת משלוש העל-ממלכות הטקסונומיות בביולוגיה, לצד החיידקים (שגם הם חד-תאיים) והאיקריוטים (שחלקם חד תאיים וחלקם רב-תאיים). ארכאונים רבים מפיקים אנרגיה במסלולי מטבוליזם ייחודיים. בחלק מהמקרים זו נשימה תאית, בה קולט האלקטרונים הסופי אינו חמצן אלא מימן מולקולרי, H₂, לחיזור מקור פחמן, כמו פחמן דו-חמצני (CO₂) או חומצה אצטית (CH₃COOH). תוצר החיזור הוא הגז מתאן (CH₄) – תהליך מתאנוגנזה.

CO₂ + 4H₂ ⇒ CH₄ + 2H₂O

2CH₃COOH + 2H₂ ⇒ 2CH₄ + 2CO₂

המרבצים התת-קרקעיים של המתאן, אותם מנצל האדם להפקת גז טבעי, נוצרו כתוצאה מפירוק בידי ארכאונים מתאנוגנים אלו. אומרים ישנה - שיחה 15:55, 27 במרץ 2023 (IDT)

סמי, בוחבוט וסטף

שלמה בוחבוט, פברואר 2018.

בשנת 1991, מינה בית המשפט העליון את הסופר המוערך והמצליח, סמי מיכאל, לבורר במחלוקת חינוכית, בעיירת הפיתוח מעלות-תרשיחא, שבה גר. מחד, קבוצת הורייהם מקומיים דרשה להעביר את ילדיה ל בית ספר נסוני חדש בתפן. מאידך, ראש המועצה, שלמה בוחבוט (בתמונה), דרש כי כל תלמידי העיירה ילמדו רק בתוכה, ולא בבית ספר, שהוא ראה כאליטיסטי, לעשירים ואשכנזים בלבד.

על פניהם, טיעוניו של בוחבוט מעדיפים את ערך השוויון על פני ערך החופש. העדפה, שעל פניה אמורה להסתדר עם השקפת עולמו של הבורר, מיכאל, שהיה חבר במפלגה הקומוניסטית הישראלית, במפלגה הקומוניסטית העיראקית וגם באירנית. אולם מיכאל הכריע לטובת זכות ההורים להחליט על חינוך ילדיהם. אומרים ישנה - שיחה 10:05, 2 באפריל 2023 (IDT)

אנא שוויצרי

דגל כורדיסטן

״דינר שווייצרי״ (להבדיל מפרנק שוויצרי) הוא כינוי למטבע, שהיה מקובל בכורדיסטן העיראקית, האוטונומית, שהייתה בחסות ארצות הברית, בין מלחמת המפרץ הראשונה (1991) למלחמת המפרץ השנייה (2003). ה״דינר השווייצרי״ לא הונהג באופן רשמי, אלא הפך מטבע עצמאי עקב סירובם של הכורדים להכיר בשטרות הכסף החדשים, שהנפיק הבנק המרכזי העיראקי, ואיכות הדפסתם הייתה ירודה. הכורדים התעקשו להמשיך להשתמש בשטרות הישנים, שבוטלו בשאר חלקי עיראק, והודפסו בשווייץ. 2A0D:6FC7:504:FAC1:2462:76FE:24C3:DA82 10:10, 5 באפריל 2023 (IDT)

קוריאו

לפני כ-2,300 שנה התחלק חצי האי הקוריאני לשלוש ממלכות. אחת מהן, שׁילָה, אוימה ממושכות גם על ידי השתיים האחרות וגם על ידי יפן. כדי להתגונן היא הקימה קבוצת עלית של לוחמים, שפתחה שיטות ואמנויות לחימה, והצליחה לאחד את כל חצי האי תחת ממלכתה. אמנם בסוף המאה ה-10 הופלה ממלכת שילה בגלל סכסוכים פנימיים, אך שושלת קוריו (שעל שמה קרויה קוריאה), שעלתה במקומה, אפילו הקצינה את מורשתה. היא חוקקה חובת לימוד אמנויות לחימה מגיל שש.

מסורת זו נמשכה כ-500 שנה, עד לביטול החוק בעידן הנאורות, שבו כל פעילות הקשורה באימונים צבאיים או באמנויות לחימה נחשבה בזויה, ומסורת הלחימה נשמרה במנזרים בודהיסטים. בשנת 1910 כבשה יפן את קוריאה, השליטה בה משטר אימים, ואסרה לחלוטין כל עיסוק באמנויות לחימה. כאשר קוריאה זכתה לעצמאות, בשנת 1945, לאחר כניעת יפן במלחמת העולם השנייה, אחת המשימות הקשות שעמדו בפינה הייתה שיקום אמנויות הלחימה הקוראניות. בשנת 1965 אוחדו רוב השיטות ששוקמו לשיטה אחת, שנקראה טאקוונדו. בשנת 2000 הוקרה השיטה כספורט אולימפי. אומרים ישנה - שיחה 16:03, 6 באפריל 2023 (IDT)

יש סתירות קשות בין ערכים רלוונטיים. צריך לרדת מהרעיון. אומרים ישנה - שיחה 17:44, 6 באפריל 2023 (IDT)

מכופף הבננות

אורי גלר

קוסם הוא בדרן, המשלה את הקהל, שהוא מבצע, כביכול, מעשים על-טבעיים. מרבית הקוסמים לא מתיימרים באמת להיות מחוללי נסים. אצל חלק מהקוסמים, כמו פן וטלר או צ'יקו ודיקו, המופע כולל גם הסגרה של דרך יצירת האשליה, של חלק מהקסמים. בניגוד אליהם, הקוסם אורי גלר טען, שהוא דווקא כן בעל יכולות על אנושיות, וטענתו זו משכה תשומת לב תקשורתית בין לאומית רבה. אפילו אנשי מדע, סופרי מדע פופולרי ושופטים ניסו להפריך או לאשש את טענתו זו. אומרים ישנה - שיחה 13:45, 7 באפריל 2023 (IDT)

cyyv

בטטה

על פניו, הדמיון בין תפוח אדמה לבין בטטה, נראה רב מאוד, כמו מידת הדמיון בין תפוח עץ לבין אגס או מידת הדמיון בין תפוז ואשכולית. אולם, אין הדבר כך. התפוז והאשכולית הם מינים טקסונומיים, החולקים אותו סוג טקסונומי (הדרים). תפוח העץ והאגס מעט רחוקים יותר, מבחינה ביולוגית. הם חולקים אותה תת-משפחה טקסונומית (שזיפיים). ואילו תפוח האדמה והבטטה אפילו רחוקים יותר. הם חולקים אותה סדרה טקסונומית (סולנאים). בהקבלה ליונקים, מידת הקרבה בין התפוז לאשכולית היא כמו זו שבין הזאב לתן, אך מידת הדמיון בין תפוח האדמה לבטטה היא כמו זו שבין הזאב לאריה. אומרים ישנה - שיחה 11:54, 8 באפריל 2023 (IDT)

שוטי שוטי

בית האונייה

בית האונייה, אחד המפורסמים מבנייני העיר הלבנה, בתל אביב, שמיניאטורה שלו מוצגת במיני ישראל, נבנה בלא היתר בנייה. הבניין נבנה בשנים 1934–1935 על ידי הקבלן שמעון חמדי-לוי. אולם התוכניות הבנייה הוגשו לעירייה לאישור רק בתחילת 1935, דהיינו באמצע הבנייה, גם אז הן לא אושרו, אולם הבנייה נמשכה בלא מפרע. התוכניות (שלא שרדו) הציגו בניין בן שלוש קומות, בהתאם לחוק עזר עירוני שהיה אז, אולם בית האונייה התנשא לגובה של שש קומות. כשנה אחר כך דרשו פקחי העירייה מלוי להרוס לפחות את הקומות העליונות, והוגשה תביעה נגדו. אך, לאחר משא ומתן עם ראש העיר מאיר דיזנגוף, הוחלט להותיר את המבנה במתכונתו הנוכחית. אומרים ישנה - שיחה 13:27, 9 באפריל 2023 (IDT)

בר כוכבא של העלייה הראשונה

מיכאל הלפרן, 1905

איש העלייה הראשונה, מיכאל הלפרן, היה פעיל ציוני רב עשייה ותעוזה, שמעולם לא החמיץ הזדמנות לעשות נפשות לדעותיו. עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, הלפרן נסע לאתיופיה כדי לנסות לגייס את הפלשים ("ביתא ישראל") לשירות בצבא שחרור יהודי, בארץ ישראל. בשובו ארצה הוא התקשר עם מנהיגי "הטורקים הצעירים", ופעל במחתרת במהפכה נגד עבדול חמיד השני, שלאחר הצלחתה הוא זכה בדרגת "יוז-בש" (מקבילה לסרן) ואות הצטיינות גבוה. לחגיגת העניין, שהתקיימה בבית הסראייה ביפו, הגיע הלפרן על סוס, ובידו הדגל הציוני, ונשא נאום בדבר הקמת מדינה עברית בארץ, שבסיומו הריעו לו נציגי השלטון והקהל. ב-1911 הגיע ליפו קרקס, ומנהלו הציב אתגר למתנדבים אמיצים: להיכנס לכלוב האריות. הלפרן התנדב, ובעומדו בכלוב נשא נאום ציוני, ופרץ בשירת "התקוה" בליווי שאגות האריות. אומרים ישנה - שיחה 22:44, 9 באפריל 2023 (IDT)

עמר

עומר ח'יאם

תרגומי שירתו של עומר ח'יאם, הפרסי בן המאה ה-10, היו רבי מכר בשלל שפות, במאה ה-19 וה-20. אולם עבור בני תקופתו, הוא היה מפורסם בהצלחתו בתחומי השכלה אחרים: שורה של חיבורים אלגבריים, שיטה גאומטרית לפתרון של משוואות ממעלה שלישית, חקר המרובע סאקרי, מחקרים באסטרונומיה, תכנון של לוח השנה של ג'לאלי ובקיאות בפילוסופיה, משפט והיסטוריה. אולם כתביו בנושאים אלו כמעט שלא השתמרו. ח'יאם חיבר שירים מרובעים – סוגה מקובלת בפרס של זמנו. אך תוכן שירתו עסק באהבה, למרות התנגדות הממסד הדתי. לכן ח'יאם הצפין את שיריו בטורים עמוסים בתוכן כתוב עשיר אחר. אומרים ישנה - שיחה 15:22, 14 באפריל 2023 (IDT)

לגו

תפזורת לבנות לגו צבעוניות

"לגו. מחנה ריכוז, 1996" היא יצירה של האמן הפולני זביגנייב ליברה (Zbigniew Libera), המנציחה את השואה. היצירה מורכבת משבע קופסאות בגדלים שונים, המכילות ערכות חלקי לגו, להרכבת דגם מחנה השמדה. לדוגמה, ערכת בניין משרפות בעל שלוש ארובות, ערימת גופות ואסירים, הגוררים גופת לתוכו. הקופסאות מעוצבות בסגנון הגרפי של תאגיד הצעצועים, לגו, ומרבית החלקים בכל ערכה, אכן לוקטו מערכות תאגיד זה. למשל, דמויות האסירים היו, במקור, דמויות שלדים, מערכות לגו להרכבת משחק שודדי ים. היצירה הוצגה במוזיאון היהודי של ניו יורק, בבית ההיסטוריה בבון ובמוזיאון בת ים. אומרים ישנה - שיחה 12:09, 15 באפריל 2023 (IDT)

אליהו איצקוביץ'

דגל לגיון הזרים הצרפתי

אליהו איצקוביץ' היה רק בן תשע, כאשר כחלק מפרעות בוקרשט, הדייר בשכירות של משפחתו ניצל את קשריו במפלגה הנאצית, נישל את משפחת איצקוביץ' מנכסיה, ושלח אותה למחנה ריכוז, בו הדייר המנשל, עצמו, שימש כשומר. המשפחה ניסתה לברוח מהמחנה, אך הדייר המנשל תפס אותה, ורצח את האב לעיני כול. כשהגיע איצקוביץ' לגיל 12, הצבא האדום שחרר את המחנה, והוא היה הניצול היחיד ממשפחתו. הוא ניסה לחזור לביתו הנגזל, רב עם משפחת המנשל, והרג את בן המנשל. בגיל 17 הוא השתחרר ממוסד לעבריינים צעירים ברומניה, ועלה לישראל. הוא התגייס לצנחנים, אך כשקיבל מידע על מיקום רוצח אביו, הוא עבר לחיל הים, ערק ממנו ללגיון הזרים הצרפתי, ושירת שם לצד רוצח אביו, שלא זיהה אותו. ובהזמנות הראשונה בה האויב ירה בהם, איצקוביץ' השיב אש לעבר רוצח אביו, ונקם את דמו. אומרים ישנה - שיחה 19:15, 21 באפריל 2023 (IDT)

האיש שבקיר

פסל אדם, שמחציתו מצויה בתוך קיר

פסל האיש שבקיר

בשנת 1955 ערך יהודה פרדיס תסכיתי מדע בדיוני ב"קול ישראל", עת נתקל בסיפור הקצר, "חוצה הקירות", מאת מרסל איימה, וכתב בהשראתו את השיר "האיש שבקיר". גיבור הסיפור הוא פקיד ממושקף בגיל העמידה, שגילה פתאום, כי הוא מסוגל לעבור דרך קירות הבתים, וניצל את התגלית לרעה, עד שיום אחד נשאר תקוע בתוך קיר. פרדיס פרסם את השיר כשהוא מסתתר מאחורי שם עט בדוי, כשיר מחאה כנגד "שלטון החושך" הבן-גוריוני של שנות ה-50, בו ראשי מנגנוני הביטחון עשו כרצונם, בהיעדר פיקוח. השיר, בלחנו של מאיר הרניק ובביצועו של שמשון בר-נוי הפך במהרה ללהיט, ו-36 שנים מאוחר יותר, הפך שנית ללהיט בגרסת כיסוי של ברי סחרוף. השיר היווה השראה גם לרומן הנושא את שמו, מאת אריה קרישק, העוסק בהתאבדות השר אברהם עופר. בניגוד לשיר ולרומן, ספק גדול אם לסיפור הקצר, שהיווה להם השראה, היה איזה שהוא קשר פוליטי, משום שהסיפור הקצר ראה אור בשנת 1943, ונכתב בידי צרפתי, שחשש מכל אינטראקציה עם הכובש הנאצי. 2A00:A040:1A4:9657:7DD3:A643:2B06:75D 16:56, 26 באפריל 2023 (IDT)

מי שנכווה

שיחה בין ראש הממשלה מנחם בגין לסגנו השר יגאל ידין בעת הדיון על חוק ירושלים, במליאת הכנסת בירושלים.

ועדת אגרנט לחקר נסיבות פריצת מלחמת יום הכיפורים קבעה, כי היו בידי אגף המודיעין של צה"ל (אמ"ן) ידיעות מתריעות רבות אודות המלחמה הקרבה, אולם האגף לא העריך אותן נכונה, ולא התריע מספיק בפני הממונים עליו. בעקבות הקביעה המסעירה, הרמטכ"ל, דוד אלעזר, התפטר מתפקידו, ותחתיו מונה מרדכי גור. יומיים לפני ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל, בשנת 1977, הזהיר גור את ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, כי חטיבת המחקר מעריכה, כי הביקור הוא תרמית, שנועדה לכסות על התקפה מצרית חדשה. בעקבות אזהרתו זו, ספג גור נזיפה רועמת ופומבית משר הביטחון דאז, סגן הרמטכ"ל לשעבר, עזר ויצמן. יום לפני תחילת הביקור איתר המודיעין הישראלי תנועת צבא מצריות בגדה המזרחית של תעלת סואץ. לכן המליץ סגן ראש הממשלה, רב אלוף (מיל) יגאל ידין, שלא לקחת סיכון, ולגייס את כוחות המילואים. צעד כזה היה, כנראה, מוביל למתיחות רבה ולביטול הביקור, אך בגין דחה את ההמלצה. אומרים ישנה - שיחה 17:59, 29 באפריל 2023 (IDT)

העתקת קטעי 'הידעת?'

נתקלתי הבוקר בכמה וכמה קטעי 'הידעת?' שהעתקת מדפים אחרים. ישנן בכך שתי בעיות: א. חובה לתת קרדיט בתקציר העריכה ליוצרי הדף המקורי. ב. אם מישהו יתקן שגיאה או ניסוח בדף המקורי או בדפים שאתה יצרת, כל השאר לא יתעדכנו. לכן במקרה כזה לא מעתיקים/מדביקים אלא מכלילים את הדף באמצעות הקוד: {{כאן כותבים את שם דף המקור}}. ביקורת - שיחה 09:42, 16 במאי 2023 (IDT)

נכון. כבר הרבה זמן שאני מבצע את מה שאתה מציע. תודה על תשומת הלב. אומרים ישנה - שיחה 20:25, 16 במאי 2023 (IDT)

חיים הרצוג

הפוגרום בבית המדרש - פרעות תר"פ

ישיבת עטרת ירושלים, שאחדים מאברכה נרצחו ונפצעו באירועי טרור שונים, פועלת משנת 1983, ברחוב הגיא, שברובע המוסלמי. היא פועלת במבנה בו פעלה ישיבת תורת חיים, ברוב השנים, שבין 1886 לבין 1947. ישיבת תורת החיים עברה זמנית, מספר פעמים, למבנים מחוץ לעיר העתיקה, בעקבות נזקים בגוף, בנפש וברכוש, שספגה בתקופות בהן היישוב סבל מגלי טרור ערבי. יתכן, שמלבד מיקום הישיבה, היא הייתה מטרה מועדפת לפוגרומים, משום שהיא גייסה תרומות בעזרת תצלום מסגד כיפת הסלע, כשעליו מצויר מגן דוד. תצלום זה שימש ככלי התעמולה האנטי ציוני העיקרי של המועצה המוסלמית העליונה. אולם לא כל הערבים השתכנעו מתעמולה זו. לאחר איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, נתן השָכן הערבי של בניין הישיבה, לקצין המודינין, חיים הרצוג, את המפתח לחדר הסודי, בו החביא את כל כלי הישיבה, שנחשבו לבזוזים: ארון הקודש, הבימה, לוחות הזיכרון, שולחנות הלימוד, ואלפי עותקים של כתבי קודש וספרות תורנית.

אומרים ישנה - שיחה 22:13, 19 במאי 2023 (IDT)

לידת השמש

דיוניסיוס אקסיגואוס

בשנת 270 לספירה הנוצרית, הפכה דת ה"סול אינוויקטוס" – הערצת אל השמש, לדתה הרשמית של האימפריה הרומית. בהתאם לדת זו, הרומאים ציינו את "לידתה של השמש" ולידת אל השמש, במועד ההיפוך החורפי, ב-25 בדצמבר. בשנת 337 האימפריה התנצרה, והוחלט לחגוג את לידת ישו – חג המולד, בתאריך זה. גם השנה בה נולד ישו אינה וודאית. את שיטת מספור השנים לפי שנת הולדתו, דהיינו "ספירת הנוצרים", המציא דיוניסיוס אקסיגואוס (בתמונה), בשנה, שבזכות המצאתו, אנו מכנים "525".

אומרים ישנה - שיחה 17:48, 25 במאי 2023 (IDT)

אמנות?

צ'יצ'ולינה 1989

ספק אם עוד כוכב פורנו הצליח בשיווק עצמי, כמו צ'יצ'ולינה. לבד מסרטים כחולים, היא השתתפה בתכנית רדיו ארוטית, ופזמון-פורנו ששרה, ונאסר לשידור באיטליה, הפך ללהיט בתחנות הרדיו הממוסדות בצרפת. כחברת פרלמנט, בשנות ה-80, היא ערכה סיבובי הופעות פורנוגרפיים עולמיים, שנקראו "מסיבות עיתונאים". במסגרת זו היא הופיעה בסינרמה בתל אביב. בשנת 2000 נקנסו שידורי קשת על בוטות ההופעתה אצל דודו טופז. יתרה מזאת, האמן המוערך, ג'ף קונס, הציג יצירות בהן הוא מקיים עמה יחסי מין, למשל, במוזיאון גוגנהיים בילבאו.

אומרים ישנה - שיחה 14:03, 26 במאי 2023 (IDT)

איך אתה ישן בלילה?

לוגו העיתון.

בין הנשפטים על רצח העם ברואנדה, היו גם שדרני רדיו מסיתים. למעשה, לא היה בדבר חידוש. אחד מ-22 נאשמי המשפט הראשי, שבמשפטי נירנברג, היה יוליוס שטרייכר – המקים, הבעלים והעורך של עיתון התעמולה הנאצי, "דר שטירמר". מבין עשרת הנידונים למוות במשפט זה, הוא היה היחיד, שנענש רק בשל רדיפת יהודים (לקראת ותוך כדי השואה). שטרייכר השווה את עשרת הנידונים האלו לעשרת בני המן. אולם פסק הדין הכריז על שטרייכר, ולא על היטלר, כ"אויב היהודים מספר אחת".

אומרים ישנה - שיחה 11:36, 2 ביוני 2023 (IDT)

גרמי שמים

אנימציית סיבוך בעיית שלושת הגופים

לבד מהשמש, יש עוד גרמי שמיים, שלולי הם התקיימו, ספק אם אנו יכולנו להתקיים על כדור הארץ. בלא כוכב הלכת צדק, למשל, שמושך הרבה שביטים ואסטרואידים (כגון שומייקר-לוי 9), על כדור הארץ היו הרבה יותר אירועים כמו הכחדת קרטיקון-פלאוגן (הכחדת הדינוזאורים), שנגרמה מפגיעת שביט. גם לירח שלנו אנו חווים את קיומנו. הירח של כדור הארץ הוא הגדול בירחי מערכת השמש, וכדור הארץ הוא כוכב הלכת היחיד במערכת זו, שיש לו בדיוק ירח אחד. גודלו ויחידותו של הירח מקבעים את נטיית ציר סיבוב כדור הארץ ביחס למישור המלקה, ובכך מייצבים את אזורי האקלים ואת תזמון עונות השנה. יציבות זו קריטיות להישרדות צורות חיים רבות. בלא כל ירח, או עם ירח בגודל זניח ביחס לכוכב הלכת, אין קיבוע כזה. ומאידך, שני ירחים ומעלה גורמים לכאוס "בעיית שלושת הגופים", המוכר ממדע המכניקה (ראו אנימציה).

פתוח!

פורטרט מצולם בשחור ולבן של חנה מרון משנת 1957.

בברלין, בשנת 1928, עלה המסך, וחשף כוכבת חדשה. זו הייתה ילדת הפלא בת הארבע, חנה מרון, לימים כלת פרס ישראל לתיאטרון ושיאנית גינס לאורך קריירה כשחקנית. עד 1933 היא הספיקה לשחק, בגרמניה, בשישה סרטי קולנוע, בתסכיתים ובהצגות רבות. עם עליית הנאצים לשלטון, אביה רצה לעזוב את המדינה. אך אמה וחברי המשפחה טענו, כי בזכות הפופולריות של חנה, לא יעונה למשפחה כל רע. אולם הם בכל זאת נאלצו לברוח משם, משום שזו הייתה הדרך היחידה לשחרר את חנה, היהודיה, מהקלטת שיר לכבוד יום הולדתו של היטלר. אם כי למרות העליה לארץ, מרון כמעט נהרגה בגרמניה. היא נפצעה קשה מרימון יד במתקפת הטרור בנמל התעופה של מינכן, בשנת 1970. 2A0D:6FC7:403:5CA6:644C:3630:56EE:CD3B 20:13, 7 ביוני 2023 (IDT)

נע ברלינה!

סמל העיר בון

בעקבות מלחמת העולם השנייה גרמניה פוצלה לשתי מדינות, ורק מחצית מברלין נותרה בידי מערב גרמניה. מחצית זו הייתה מובלעת בתוך מזרח גרמניה, ולא התאמה יותר לתפקד כעיר בירה. למרבה ההפתעה, נבחרה דווקא העיר בון להחליפה כבירת מערב גרמניה. זאת למרות, שהיו מספר ערים גדולות ומפותחות ממנה באופן משמעותי, ובחירה באחת מהן הייתה חוסכת למדינה כסף רב. ההסברים המקובלים לבחירת בון הם: 1. רצון מכוון בבירה זמנית לא נוחה, כדי שבבוא העת, אחרי איחוד גרמניה, יהיה קל לחזור ממנה לברלין. 2. קרבת בון לבריסל - בירת האיחוד האירופי. 3. קרבת בון לביתו הפרטי של הקנצלר דאז, קונראד אדנאואר, שטרח רבות למען בחירתה. לכשהיגיע איחוד גרמניה, בשנות ה-90, קיבל ההסבר השלישי משנה תוקף, כי בהצבעה על החזרת מוסדות השלטון לברלין, חברי הבונדסטג (הפרלמנט הגרמני) נחלקו לפי אזורי מגוריהם. 2.53.39.177 10:23, 10 ביוני 2023 (IDT)

ניסים קיוויתי

ניסים קיוויתי

עם שחרורו מצה"ל, בתחילת שנות ה-50, החל ניסים קיוויתי ללמוד הנדסה בלונדון, בלא להפסיק את עיסוקו המצטיין באתלטיקה. במכביה השלישית הוא השתתף במדי בריטניה, וזכה בשלוש מדליות. למחיתו הוא עבד כשדרן עברי ב-BBC, ותרגם לעברית את הספר "יסודות הכדורגל", מאת וולטר וינטרבוטום, מאמן נבחרת אנגליה. בשפה העברית חסרו אז מונחי כדורגל רבים, ולכן קיוויתי תחדש (המציא) אותם בעצמו, וכלל בספר המתורגם מילון מונחים עבורם. חלק ממונחים אלו נקלטו בשפה, ומשמשים עד היום. אומרים ישנה - שיחה 14:36, 10 ביוני 2023 (IDT)

מחול הדבורה

"ריקוד הדבורה" – הזווית מהשמש מציינת כיוון; משך זמן שאורך החלק המתפתל בריקוד מסמל את המרחק

דבורת הדבש ניזונה מצוף פרחים, מאבקת פרחים ומהדבש, שהיא מייצרת מהם. היא חיה בארגון חברתי, ברמה גבוהה (אאוסוציאליות). לכן, כשהיא מוצאת כר פרחים עשיר, היא עפה לכוורת, ומדווחת לאחיותיה על מיקומו המדויק. כל זאת, בלא דיבור, כתיבה או שרטוט. הדיווח נעשה בריקוד הדבורה (בתמונה). הדבורה המדווחת רוקדת על משטח אנכי, כאשר הזווית בין קטע חלקו המרכזי של כל מחזור ריקוד, לבין כיוון מעלה, מייצגת את זווית מקור המזון מכיוון מהשמש, וכל שנייה שעורך החלק המרכזי של כל מחזור מייצגת מרחק קילומטר מהשער.

אומרים ישנה - שיחה 14:29, 11 ביוני 2023 (IDT)

דגל

דגל הגאווה

דגל הגאווה, המכונה לעיתים "דגל הקשת" הוא סמלן של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים וקווירים (להט"בק). צבעיו משקפים את ספקטרום נטיות ומגדרי האנושות. אלא שעל פי רוב, הדגל נתלה הפוך, ביחס לספקטרום בקשת בענן. דהיינו, בדגל, הצבע הסגול למטה והאדום למעלה. זאת משום שהקשת בענן לא הייתה כוונתו המקורית של העיצוב, שבשנת 1978 הכליל בו שמונה צבעים, כולל טורקיז וורוד. אומרים ישנה - שיחה 11:36, 16 ביוני 2023 (IDT) ברוב הקשתות בענן, האדום כן למעלה. אומרים ישנה - שיחה 18:53, 17 ביוני 2023 (IDT)

יש דרכים רבות לנשק בחורה

מדליית ארד עם דיוקנו של טדאוש קושצ'ושקו.

האציל הפולני, טדאוש קושצ'ושקו, למד הנדסה קרבית בצרפת, גויס לצבא המורדים האמריקאי, והפך לאחד מגיבורי מלחמת העצמאות של ארצות הברית. הרעיונות הליברליים שייבא משם גרמו לו לשחרר את הצמיתים מאחוזתו שבפולין. הדבר הכניס אותו לחובות כבדים, מהם יצא רק כאשר בלחץ פוליטיקאים, הוסר הווטו על גויסו לצבא המלך, למרות הטפותיו לשוויון זכויות לכל אזרח. כמפקד דיוויזיה הוא קיבל עיטור גבורה ממפקדיו על ניהול קרב השהייה נגד פולשים, שמספר לוחמיהם עלה בהרבה על שלו. אולם הוא סירב לקבל עיטור דומה מהמלך, כחלק מהטפתו לביטול המלוכה. על סירובו זה הוא קיבל עיטור ממהפכני צרפת. לאחר כניעת המלך לפולשים, קושצ'ושקו הכריז על עצמו כמנהיג לאומי, והקים צבא נגד הכיבוש הרוסי, שהכיל אף גדוד פרשים יהודי. אך צבא זה נכשל מיד. כאשר הצארית יקטרינה השנייה מתה, ובנה, פאוול הראשון, השתדל להפוך את כל פקודותיה, קושצ'ושקו שוחרר מהשבי, עם כל האסירים הפוליטיים הפולנים. קושצ'ושקו בילה את שארית חייו בגלות, לאחר שסירב לפניות קיסר צרפת, נפוליאון, להשתתף במלחמותיו, ובתמורה להיות מנהיג-בובה של דוכסות ורשה. אולם למרות מפעל חייו למען הרפובליקות, קושצ'ושקו נקבר בקריפטה של קתדרלת ואוול, לצד מלכי פולין.

אומרים ישנה - שיחה 15:20, 23 ביוני 2023 (IDT)

לב שלם

A - שינוי צורתו של הלב בהתקף התסמונת, לעומת B - המצב הנורמלי

אכזבה גדולה, המלווה בצער עמוק, מכונה ״שברון לב״. יתכן שבכינוי זה יש יותר ממטפורה. עצב רב או מועקה נפשית בהחלט יכולים לגרום למחלות לב, כגון תסמונת הלב השבור. בתסמונת זו יש כאב עז בחזה, והלב משנה את צורתו ומפחית מספיקתו.

2A00:A040:199:6E48:8850:670A:60A0:F8CC 19:45, 24 ביוני 2023 (IDT)

שער ניצחון

EcceHomo.jpg

שער ניצחון הוא מבנה מונומנטלי, בצורת שער, שנבנה כדי להנציח ניצחון בקרב או במלחמה. רבים מכירים את שער הניצחון בפריז (למעשה, בפריז יש שערי ניצחון אחדים) או את שער טיטוס ברומא. מעטים יודעים שגם קשת אקה הומו, בדרך היסורים, בעיר העתיקה של ירושלים, היא שער ניצחון. למעשה, היא שליש מתוך שער ניצחון, שהקים קיסר רומא, אדריאנוס. שליש נוסף נמצא בתוך המנזר הסמוך, ושאר השער חרב. אומרים ישנה - שיחה 13:12, 4 ביולי 2023 (IDT)

הקשת המרכזית, קשת אקה הומו, כיום מעל רחוב ויה דולורוזה

כמהנדס העיר ירושלים בימי המנדט הבריטי, ומהנדס העיר מזרח ירושלים, מטעם ממלכת ירדן, הנרי קנדל דאג להרוס כל מבנה, הצמוד לצידה החיצוני של חומת ירושלים. אלמלא מדיניותו זו, יתכן שהחומה, שהיא אחד מסמלי העיר, הייתה נסתרת ולא מוכרת כמו חלקו הצפוני של הכותל המערבי וכמו שער הניצחון של ירושלים. קשת אקה הומו, בדרך היסורים, שבעיר העתיקה, היא החלק האמצעי של שער ניצחון, כמו שער טיטוס ושער הניצחון בפריז. קשת זו משמשת כיום כגשר מעל לרחוב. קשת נוספת של אותו שער נמצאת בתוך המנזר הסמוך.

החליף

השושלת הפאטימית, המוסלמית-שיעית, ששלטה באימפריה במשך מאות שנים, נקראה על שם אישה, פָאטִמָה בת מוחמד. נראה גם, שבניגוד למקובל לפני העת החדשה, ובקרב מוסלמים בפרט, נשים זכו בה לקידום קריירה במוסדות השלטון, בין אם כשפחות ובין אם כבנות חורין. נראה שבמשך תקופות מסוימות אחזו נשים, חלקן אף נוצריות ממוצא אירופאי, בתפקיד נושאת קסת הדיו של הח'ליף, שהייתה סמל שלטון חשוב, ובתפקיד ראש מלתחת הח'ליף. תפקיד ראש המלתחה היה מסובך ורב אחריות, שכן הח׳ליף היה אלגנטי, ומעולם לא הופיע בציבור פעמיים באותו בגד. ראש המלתחה הייתה אחראית על חייט/ת ועל עשרות עבדים, שעסקו בייצור וייבוא בגדים, כמו גם על סכומי כסף גדולים. זאת ועוד, אחד הח׳ליפים בשושלת זו הגביל את מספר הנשים, שגבר יכול לשאת, לאחת. 91.199.94.96 10:11, 6 ביולי 2023 (IDT)

בננה

שלום,

יצרת את פורטל:השפה העברית/הידעת?/45.

מה המקור למידע הזה? בחלק מהמילונים שבדקתי בהם, ערבית אינה מוזכרת בכלל, ובאחרים היא מוזכרת רק בתור אפשרות לא ודאית. כשזה לא ודאי, זה לא צריך להיות ב„הידעת”. אמיר א׳ אהרוני - שיחה 11:59, 14 ביולי 2023 (IDT)

אם אני לא טועה, לא בדיוק יצרתי. אם אני לא טועה, העתקתי מפורטל לפורטל. אם אתה משוכנע שזה לא צריך להיות במדור "הידעת", אז בוא ונדאג למחוק את כל הגרסאות של זה מכל הפורטלים. תודה וסליחה. אומרים ישנה - שיחה 13:14, 14 ביולי 2023 (IDT)

בבקשה: הנה המקור תבנית:הידעת? 198 אומרים ישנה - שיחה 13:16, 14 ביולי 2023 (IDT)

פורטל:ספורט/הידעת?/67

שלום, ראיתי שהטמעת את פריט הידעת הזה בתוך מדור הידעת של פורטל ספורט, ורציתי להבין מדוע לדעתך התוכן שלו מתקשר לספורט? הקטע עוסק בכביש חוצה הקוטב הדרומי ובמסעות של אנשים לקוטב הדרומי. אין שום הקשר לעולם הספורט או לתחרויות ספורט. Nimrodbr - שיחה 23:47, 28 ביולי 2023 (IDT)

אכן התלבטתי לגבי הצעד הזה, פתחתי את הערך ספורט, וקראתי את ההגדרה של המושג ספורט. התרשמתי, שכן אפשר להחשיב מסעות אופניים כאירועי ספורט. אבל אם אתה חושב אחרת, אחליף את הקטע בקטע אחר, ברגע שאמצא קטע אחר מתאים. תודה על המשוב. אומרים ישנה - שיחה 10:22, 29 ביולי 2023 (IDT)

מסעות אופניים הם אכן ספורט עממי. פשוט נראה לי שהקטע הזה יותר עוסק בקוטב הדרומי ואופן ההגעה של משלחות המחקר אליו ופחות בהיבט ספורטיבי של אופן ההגעה.Nimrodbr - שיחה 10:43, 29 ביולי 2023 (IDT)

קיבלתי את דעתך. אם לי זה התאים בקושי, ולך זה רק כמעט מתאים, אז זה לא מתאים. אחליף את הקטע באחר, מיד כשאתקל באחר, שמתאים. שבת שלום. אומרים ישנה - שיחה 10:45, 29 ביולי 2023 (IDT)

PET

מערכת PET-CT. המכשיר המחובר לתקרה הוא משאבה המזריקה חומר ניגוד עבור סריקת הCT

בשנת 1928 פרסם פול דיראק את משוואת דיראק, לתיאור תכונות אלקטרון, שנע כמעט במהירות האור. המשוואה שילבה לראשונה את חוקי מכניקת הקוואנטים עם חוקי תורת היחסות הפרטית, והוכחה כמדויקת בניסויי מעבדה. אלא שלמשוואה היו שני פתרונות, האחד שבו לאלקטרון מטען חשמלי שלילי, כמקובל, והשני עם חלקיק, הדומה בכול לאלקטרון, למעט חיוביות מטענו החשמלי. דיראק סבר בתחילה, שהתוצאה השנייה חסרת משמעות ממשית. אך לבסוף השתכנע, שקיימים ביקום מעין אלקטרונים, עם מטען חיובי, שכונו פוזיטרונים. ואכן, פוזיטרונים התגלו שנים ספורות לאחר מכן, כמו גם אנטיפרוטונים, ואטומי אנטי-חומר שלמים. בהמשך, מדענים הצליחו לייצר כמאה אטומי אנטי-מימן, ולשמר את קיומם במשך כ-16 שניות, עד שאלו התנגשו באטומי חומר רגיל, התאיינו יחדיו, ויצרו קרינת גמא רדיואקטיבית. כיום, בכל בית חולים גדול יש מכשיר דימות טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (בתמונה), בו קרינת גמא יוצרת אלקטרונים ופוזיטרונים.

אומרים ישנה - שיחה 18:06, 19 באוגוסט 2023 (IDT)

שלגיה

בעיר לור אם מיין (Lohr am Main) שבבוואריה, גרמניה, יש טירה עתיקה, בה התגורר אציל, שבתו לא הסתדרה עם אמה החורגת. במאה ה-17 וה-18 פרחה באזור תעשיית הזכוכית, והעיר נחשבה ליצרנית חשובה ביותר של מראות. אוסף נאה של מראות שמור עדיין בטירה, וביניהן אחת, הנחשבת למראה מדברת, הודות לכיתוב עליה, הטוען כך. באזור זה פעלו גם מכרות, בהם הועסקו בעיקר ילדים או אנשים נמוכים, בתנאים קשים, בבקתות עלובות. ייתכן שחלקם סבלו מגמדות. חלק מהבקתות הקטנות היו אולי מעבר לרכס גבעות שפס, הקרוב. יתרה מזאת, גם תפוחים היו מזון מקובל באזור מזה מאות שנים. שמה של הטירה הוא ״שלגיה״, ומפתה לחשוב, שהיא מקור המעשייה שלגיה ושבעת הגמדים, שנכללה בלקט של האחים גרים (1812). אולם החוקרים סוברים, שדמותה של שלגיה גובשה באיטליה כמאה שנה לפני, שאותם אצילים ספציפיים גרו בטירה זו, ושמעשייה עם מאפיינים דומים התקיימה עוד בימי האימפריה הרומית. 2A00:A040:199:6208:5418:95A0:B0C5:ECDA 12:31, 21 באוגוסט 2023 (IDT)

גנבת זרע

תא זרע מנסה לחדור לביצית, צילום במיקרוסקופ אלקטרוני.

גישת בתי המשפט בישראל, בתביעות למזונות, בעת טיעון לגנבת זרע, היא שהאב חייב במזונות ילדו, גם בנסיבות אלה. בשנת 2013 התנתה אישה עקרה מתן גט, בקיום יחסי מין. האישה אספה את נוזל הזרע בהיחבא, שלחה אותו לרופא, וזייפה את חתימת הגרוש, לאישור שימושו להפרת ביצית מתורמת זרה. למרות הכרת בית המשפט בהונאה, חויב האב לשלם מזונות לילדה, שנולדה. אולם בנוסף קבע בית המשפט פיצויים דחויים לאב, שהאישה תשלם, לאחר שימלאו 18 לילדה.

אומרים ישנה - שיחה 09:32, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

אי קטן

חוף בניואה

במשך מאות רבות של שנים, הייתה האוכלוסייה הקטנה של האי ניואה מבודדת משאר האנושות. הבידוד המשיך גם אחרי שקפטן קוק גילה את האי, בשנת 1774, והילידים מנעו שלושה ניסיונות נחיתה שלו בחופיו. עד שנת 1900, שבה כבשה הממלכה המאוחדת את האי, מספר האנשים שנחתו בו נספר על אצבעות יד אחת. המפגש עם אנשים אלו גרם באי למגפות, כי הבידוד הממושך מנע מהילידים לפתח נוגדנים, כנגד המחלות, שפקדו את שאר אנשי העולם. גם בעקבות הכיבוש הבריטי, המקום לא הפך לחלק אינטגרלי מהכפר הגלובלי. ממשלת ניו זילנד הבריטית כפתה גיוס כללי באי, במלחמת העולם הראשונה. היא מצאה באוכלוסייתו הקטנה רק כ-150 איש כשירים לשירות צבאי. כמחציתם מתו במהלך מלחמה זו. לוחם אחד מהם נהרג בקרבות. השאר נפטרו בגלל קשיי להסתגלות לאקלים אירופה ומחלותיה. אומרים ישנה - שיחה 22:13, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

בריסטוליים

Double yellow line on State Street, separating Virginia from Tennessee with a bronze marker embedded in pavement. קו הפרדה באמצע רחוב, שמעיד על הפרדה בין שתי מדינות משנה, כפי שמורה הלוחית שבמרכזו.

"בריסטול" הוא שם נפוץ לערים ועיירות במדינות דוברות אנגלית. בארצות הברית לבדה יש כעשרים יישובים בשם זה. אם כי שתיים מהערים בשם זה, בריסטול שבמדינת טנסי, ובריסטול שבווירג'יניה, הן, למעשה, אותה עיר. הן נוסדו ונבנו מלכתחילה יחדיו, כשהן צמודות. הבניינים הראשונים של שתיהן הם אותם בניינים. כמו כן, שתי הערים מוכרות כעיר הולדתה של מוזיקת הקאנטרי. אלא שיש להן ראשי עיריות נפרדים ועיריות נפרדות. הגבול בין מדינות המשנה שלהן עובר במרכזו של הרחוב הראשי של שטח בנוי זה (רחוב "סטייט"). לעומת זאת, חלק מחוקי מדינות המשנה שונים בין שני חלקי "הערים התאומות". לדוגמה, בזמן כתיבות שורות אלו, בווירג'יניה מותר לצרוך קנביס רפואי [1] אך בטנסי זה אסור. לכן אדם יכול להיעצר על מדרכה אחת של רחוב סטייט, כי הוא לא סיים לצרוך את תרופתו על המדרכה שממול.

אומרים ישנה - שיחה 08:53, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

אוכלת את הראש

גמל שלמה בעל צבעי הסוואה

בחלק מהמקרים, במהלך הזדווגות של גמל שלמה הירוק, טורפת הנקבה את הזכר. דבר זה אינו מפסיק את פעולת ההזדווגות, כיוון שהעצבים, המפקחים על פעולה זו, מצויים אצל הזכר בקצה האחורי של בטנו, והנקבה, הגדולה הרבה יותר מהזכר, מתחילה תמיד לטרוף אותו מראשו. יתרה מכך, מוחו של הזכר מעכב את פעולת שחרור הזרע. לכן, הסרת הראש מביאה גם להסרת העיכוב, ובכך מגדילה את הסיכוי להפריה מוצלחת.

אומרים ישנה - שיחה 16:31, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

בלי קשר למבטא המזוייף של יוסף שילוח

זאב רווח יהודה ברקן ומשה איש כסית במהלך צילומי הסרט (צילם יוני המנחם)

צ'רלי וחצי הוא מהבולטים בסוגת סרטי הבורקס, הייחודית לקולנוע הישראלי. הבמאי שלו, בועז דוידזון, כמו גם הכוכבים, יהודה ברקן, זאב רווח ומשה איש כסית (בתמונה), הם מהבולטים בסוגה. אולם מקור ההשראה העיקר של צ'רלי וחצי הוא בקולנוע האיראני. הרעיון לסרט מבוסס על סוגת סרטי ה"לוטי", שהייתה בזמנו בשיא הצלחתה באיראן. בסוגת הלוטי, גיבור העלילה, הוא עבריין שכונתי קשוח, מן המעמד הנמוך, המייצג סתירה לבני המעמד הגבוה, העשירים, וסגנונם המערבי, אשר בתם מתאהבת בו. הגדרות סוגה זו לא סותרת את אלו של סוגת הבורקס, שגם היא בנויה סביב קונפליקט מעמדות. את הסרט צ'רלי וחצי הפיק שמחה זבולוני, בישראל, אחרי שהפיק מספר סרטי לוטי באיראן. גם לסרט חגיגה בסנוקר, סרט הבורקס הבא, שיצרו זבולוני, דוידזון, ברקן ורווח, היה מקור השראה מהקולנוע האיראני.

אומרים ישנה - שיחה 19:12, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

השואה התחילה ליד דרום אפריקה, כשהיטלר היה בן 15

קריקטורה מביטאון המפלגה הסוציאל דמוקרטית בנושא הטבח בבני שבט ההרו, במדבר נמיביה בשנת 1904

ב-1884, הגרמנים ייסדו בנמיביה את דרום-מערב אפריקה הגרמנית. היהודים חיו שם בביטחון יחסי, למרות שבהדרגה, הגרמנים החלו לפתח שם שיטות, שאחר כך שימשו לביצוע השואה. הקבוצה האתנית האחרונה, שהגיעה לנמיביה לפני האירופאים, הייתה ה"באסטרים". משמעות שמם בגרמנית היא "ממזרים" או "בני כלאיים". הם היו צאצאי גברים לבנים ונשים אפריקאיות, שחורות. ולמרות שהבאסטרים החשיבו את עצמם ללבנים, האירופאים גירשו אותם. בשנת 1904 פרץ בנמיביה מרד של שבטי הנאמה וההררו כנגד הגרמנים. המרד דוכא באכזריות רבה, במה שנודע כרצח העם של ההררו והנאמה, וההשערה היא, שרוב בני ההררו ומחצית משבט הנאמה - 65,000 איש - נרצחו. חיילים גרמנים דחקו את הילידים למדבר, ומדענים גרמנים ביצעו בהם ניסויים אכזריים. אבא של הרמן גרינג היה מושל בנמיביה, ויוזף מנגלה, שאז היה מרצה בבית ספר לרפואה, התלמד על הנמיביים, וכינה אותם "תת אדם".

אומרים ישנה - שיחה 21:03, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

משה גיאת

הזמר משה גיאת בצעירותו.jpg

משה גיאת, מהבולטים בזמרי הקסטות של שנות ה-80, לא בדיוק התאים לתדמית דחויי הממסד של עמיתיו. גיאת שירת בצה"ל, במקהלת הרבנות הצבאית והפך בה לסולן ולמפקד. לצורך שירות זה הוא, שנולד לעולים מתימן, למד לשיר ביידיש. גם כזמר עצמאי, היה בין פזמוניו, להיט אחד בשפה זו. אומרים ישנה - שיחה 17:03, 18 באוקטובר 2023 (IDT)

אין צבען כחול בעיניים כחולות

גוונים של פיגמנט בקשתית העין

פיגמנט הוא כל מולקולת-תרכובת צבעונית. ביצורים חיים יש פגמנטים רבים, כמו ההמוגלובין, שצובע את הדם באדום, הכלורופיל הירוק, שבעלי צמחים, או המלנין, שנותן צבע לשיער ולעור. מולקולות אלו בולעות רק חלק מאורכי הגל של האור (צבעים), ומשנות את האנרגיה שבהם לחום או לסוגי אנרגיה אחרים. הצבעים שלא נבלעים נותרים נראים לעין, וכך האור המוחזר מהפיגמנט אינו לבן. ביצורים חיים יש מעט צבע כחול ביחס לצבעים אחרים. זאת משום שגם במעבדה כימית וגם בגופם של יצורים חיים, קשה לייצר מולקולות, שבולעות כל אורך גל מלבד כחול. מעט הצבע הכחול שכן קיים ביצורים חיים, לרוב לא מושג בבליעת אור אלא בהתאבכות גלי אור. דהיינו, בפיזור לא שווה של גלי אור בגביש מחורץ, או בין אוסף מולקולות, וגרימה של ביטול גל אחד בעזרת תנודת גל נגדי לו. עיניים נראות כחולות מאותה סיבה שהשמים או הים נראים כחולים. כמו כן, נוצות כחולות או כנפי פרפר כחולות משנות את הגוון שלהן בהתאם לזווית האור, וחדלות להיות כחולות כשהן נרטבות בנוזל, שנכנס אל חריצי גבישי הצבע שבהן.

אומרים ישנה - שיחה 10:37, 8 בדצמבר 2023 (IST)

בום על אורי

קרינת צ'רנקוב הנפלטת מליבה של כור גרעיני מחקרי

לפי תורת היחסות, אף גוף בעל מסה אינו יכול לעבור את מהירות האור בריק. אולם ייתכן תווך, כמו מים, בו האור מואט באופן משמעותי, בעוד שחלקיקים אחרים שומרים על מהירותם הרגילה. לכן חלקיקים אלו יכולים לעבור את מהירות האור, באותו תווך. אם הם עושים זאת, נפלטת קרינת צ'רנקוב, שהיא התופעה המקבילה של האור לבום על קולי (רעש שנוצר כשגוף חוצה את מהירות הקול). כשמביטים על ליבת כור גרעיני, תופעה זו נראית לעין האנושית כאור כחול (בתמונה)

. אומרים ישנה - שיחה 20:53, 10 בדצמבר 2023 (IST)

משולם מגיש לפיה זדורה טבעת.

טבעת מביוס שהוכנה בעזרת מספריים ונייר דבק

אם תיקח רצועה, ותחבר את ראשיתה לסופה, בלא שיהיה בה שום ליפוף, תקבל טבעת. לטבעת, כמובן, יש שני צדדים – צד פנימי וצד חיצוני. ואם תגזור את הטבעת לאורכה, כמובן שתקבל שתי טבעות נפרדות.

אולם מה יקרה אם תחזור על שתי פעולות אלו, כשיש ליפוף של 360 מעלות או 180 מעלות ברצועה? במקרה הראשון, תחילה תקבל טבעת רגילה עם שני צדדים וליפוף, ואחרי הגזירה תקבל שתי טבעות, שבכל אחת מהן ליפוף, והן מושחלות זו בזו. במקרה השני, תקבל תחילה טבעת מביוס (בתמונה), שהיא צורה דו-ממדית, שיש לה צד אחד בלבד. אחרי הגזירה תקבל טבעת בודדת, בעלת שני צדדים וליפוף. אומרים ישנה - שיחה 12:08, 11 בדצמבר 2023 (IST)

כוכב מבריק!

	כוכב המבריקים
	על קטעי הידעת מעניינים! אייל • שיחה 18:04, 12 בדצמבר 2023 (IST)

תודה... אני מסמיק... אומרים ישנה - שיחה 18:59, 12 בדצמבר 2023 (IST)

ניסור קסמים

הדגמת ניסור אישה שוכבת בקופסא לשניים.

אחד הקסמים הנפוצים במופעי בידור בימתיים הוא ניסור אישה שוכבת לשניים (בתמונה), בעת שזו שוכבת בתוך קופסא, שרק קצות גופה מציצים מחוריה. קסם אשלייתי זה מבוצע על במה, ובעזרת אישה, מהצוות העובדים של הקוסם, משום שהוא דורש ציוד כבד ומסובך ואדם "מנוסר" גמיש ומיומן. הקופסא גדולה יותר ממה שנדמה לקהל, היושב הרחק מהבמה. היא מכילה תאים סודיים. נעשה שימוש בנשים, כי בדרך כלל, גמישות וצרות מגברים. בחלק מגרסאות הקסם האשליה נעזרת ברגלי בובה, באישה נוספת או באישה עם גמישות יתר. ישנו גם קסם מפורסם דומה, ניסור אישה עומדת בתוך קופסא לשלושה חלקים, או נערת הזיג זג , שנבדל מקודמו רק בפרטים טכניים. אולם מופע מפורסם שלישי, שמאתגר את גוף האדם עם חפצים חדים, מופע בליעת החרבות, שונה בתכלית מניסור אנשים בקופסאות. המופע בו אדם מכניס חרב עמוק דרך פיו אל הוושט והקיבה, אינו אשליה. אומרים ישנה - שיחה 10:59, 13 בדצמבר 2023 (IST)

המצפן איבד את הצפון

Modern binnacle with compass.

במאה ה-13, כאשר הומצא המצפן המגנטי הפשוט - קופסא בה מחט מגנטית מורה אל הצפון - הוא היה יעיל יותר לניווט ימי, מאשר בימנו. זאת משום שהספינות נבנו אז מעץ, ולא מברזל. הברזל, נושא את כיוון המגנטיות של האזור בכדור הארץ, שבו הוא ניצוק, וחלקים ממנו הופכים עוד יותר מגנטיים, כתוצאה ממכות פטיש. ספינת ברזל ענקית פוגמת בדייקנות המצפן. בנוסף לזאת, על ספינות בנות ימנו יש גם מכשור חשמלי רב, שיוצר שדות אלקטרומגנטיים, שמפריעים לדייקנות המצפן גם הם. לכן בספינות בנות ימנו, המצפן יושב בתוך תושבת מסורבלת (בתמונה), שמכילה מערכת מגנטים, שמנטרלת את ההפרעות המגנטיות והאלקטרומגנטיות של הספינה. אומרים ישנה - שיחה 13:39, 13 בדצמבר 2023 (IST)

כוכב הצפון לא תמיד מראה את הצפון

לפני כ-5000 שנה המצרים בנו פירמידות, שצד אחד שלהן כוון בדיוק לצפון. הם מצאו את הצפון למרות, שטרם התגלה המצפן, טרם נבנו שעונים מדויקים דיים, המורים מתי חצות היום - הזמן בו הצללים מצביעים צפונה, ולמרות שהם לא נעזרו בכוכב הצפון. למצרים אמנם הייתה התמצאות מרשימה באסטרונומיה, אך הם לא יכלו להשתמש בבכוכב הצפון למציאת הצפון, כי בזמנם הוא טרם הראה את הצפון בדיוק מספק. כיוונו של כוכב זה משתנה מעט משנה לשנה, ושיא דיוק היעזרות בו למציאת הצפון יגיע בשנת 2100. המצרים מצאו את הצפון במדויק בעזרת מעקב אחרי כוכב-שבת כל שהוא, לילה שלם, מזריחתו ועד שקיעתו. הקו בין נקודת התצפית לאמצע דרכו של הכוכב מצביע צפונה. 2A00:A041:E07F:CCF3:B5A6:701A:CCBE:7F1A‏ 11:54, 15 בדצמבר 2023 (IST)

פיל פילון

תבליט פיל צפון אפריקאי שנחצבה בעת העתיקה.

בספרות כתוב, שהפיל ההודי ניתן לביות, בניגוד לפילים האפריקאים. אם כי כתוב שם גם, שבעת העתיקה היו צבאות, שהיו חמושים דווקא בפילים אפריקאים. קשה להאמין שזו טעות, משום שהיסטוריונים מדווחים, כי קרב רפיח התחולל בין צבא אחד, החמוש בפילים אפריקאים, ולצבא שני, החמוש בפילים הודים. מתברר, שהעת העתיקה לא דומה לעת החדשה. בעבר היו יותר מינים ותתי-מינים של פיליים. הפיל הצפון-אפריקני הנכחד (בתמונה), כן בוית. אומרים ישנה - שיחה 10:16, 17 בדצמבר 2023 (IST)

הוואי

מפת איי הוואי

האי הגדול באיי הוואי נוצר מחמישה הרי הגעש. שלושה מתוכם, הנמצאים בקצה הצפון-מערבי של האי, כבר כבויים. שאר איי הוואי מסודרים כשורה די ישרה, של איים הולכים וקנטים, מצפון-מערב לאי זה (במפה). גם הם נוצרו מהרי געש, שכבר כבו, והם קטנים עם הזמן בשל כרסום מי האוקינוס בהם. למעשה, שורת הרי הגעש הכבויים, ההולכים וקטנים, ממשיכה באותו כיוון גם מתחת לפני המים. היא ממשיכה בניגוד לכיוון התנועה של הלוח הטקטוני, שעליו מצוי הארכיפלג. הרי הגעש, שיצרו את הארכיפלג, נוצרו מנקודה חמה אחת, שהיא מעין "ארובה געשית", שמנקבת את הלוח הטקטוני בפליטת לבה, בעת נדידתו. אומרים ישנה - שיחה 21:18, 26 בדצמבר 2023 (IST)

חיל ורעדה

ארמון הקיץ של הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל, ביריחו, אחרי רעידת האדמה של 1927.

תנועות הלוחות הטקטוניים, המרכיבים את קרום כדור הארץ, הן הגורם המרכזי לרעידות האדמה. תנועת הלוחות זה כלפי זה צוברת אט-אט אנרגיה אלסטית, עד לרגע בו היא מומרת בפתאומיות לאנרגיה אקוסטית, בצורת גלים סייסמיים. גלים אלו מרעידים את הקרקע, ועשויים אף להרוס מבנים עליה (בתמונה) או לקרוע אותה. גם על הירח יש רעידות אדמה, והן אפילו תכופות. זאת למרות, שקליפתו אינה נתונה לתנועות טקטוניות מזה 2.5 מיליארד שנים. הגאולוגיה של הירח מופעלת בכוחות אחרים מאלו של גיאולוגית כדור הארץ. אחד הגורמים המרכזיים לרעידות האדמה בירח הוא גרביטצית כדור הארץ. כשם שגרביטצית הירח מפעילה על כדור הארץ את הגאות והשפל, זו של כדור הארץ מערערת את הקרקע הסלעית של הירח.

אומרים ישנה - שיחה 17:26, 29 בדצמבר 2023 (IST)

הניצול שניצח

מרדכי מקלף

במאורעות תרפ"ט התנפלו תושבי קאלוניה הערבים על בית משפחת מקלף היהודיה, ביישוב מוצא, ורצחו את ההורים, חלק מהילדים והאורחים. מרדכי מקלף בן התשע ניצל מהטֶבח, כי קפץ עם אחותו מהקומה השנייה, בעת שאחיו נלחם בפורעים. לאחר שהתייתם, מקלף גדל אצל קרובי משפחה, וסיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים, תוך כדי פעילות בארגון ההגנה. כעבור שנת לימודים בטכניון, תוך פעילות בפלוגות של וינגייט, פרצה מלחמת העולם השנייה. הוא התגייס לצבא הבריטי, ועבר בו קורס קצינים. מכאן המשיך מקלף לשורה ארוכה של תפקידים ביטחוניים מסוכנים ומסובכים, שביצע בהצלחה רבה, עד שבשנת 1953 שוחרר מתפקיד הרמטכ"ל השלישי של צה"ל. כרמטכ"ל הורה מקלף לרב-סרן אריאל שרון להקים יחידת הקומנדו 101, כדי שזו תפגע בבסיסי הפידאיון, ותמגר את תופעת טבח אזרחי ישראל. בכך מקלף סגר מעגל.

אומרים ישנה - שיחה 20:09, 31 בדצמבר 2023 (IST)

מקלף כמנהל

מרדכי מקלף

במהלך שירותו של מרדכי מקלף בכוח המגן העברי, הוא עסק גם ברכש ביטחוני במלחמת העצמאות. הוא למד ניהול, וכרמטכ"ל, הוא פטר את צה"ל משירותים לא צבאיים שהיו בידיו, כגון מאפיות, מכבסות ובית החולים תל-השומר. הוא גם קיצץ, משמעותית, את מספרם של האזרחים עובדי צה"ל ואת התקנים לאנשי צבא הקבע. עם שחרורו הוא עשה חייל כדירקטור במספר חברות ממשלתיות. רק כמנהל בחברת החשמל, דרכו לא צלחה. ניסיונו להפסיק את הנוהג של מתן חשמל חינם לעובדים הוביל אותו אל מחוץ לחברה. אומרים ישנה - שיחה 20:30, 2 בינואר 2024 (IST)

בית קטן בלי ערבה

הבית בשנת 1950

בשכונת רחביה, בירושלים, יש בית נאה, שחזיתו הפונה לרחוב אוסישקין מעוצבת בארכיטקטורה הים-תיכונית, אך חזיתו הפונה לשדרות בן-מיימון מעוצבת בסגנון הבין-לאומי. בית זה (כמו בתים בודדים נוספים בקרבתו) אינו מצופה אבן, בניגוד לרוב המוחץ של בתי העיר, ובניגוד לחוקי העזר עירוניים. זאת משום, שהוא נבנה בעת שביתת מחצבות. כאשר מדינת ישראל חיפשה, לראשונה, דירת שרד עבור ראש הממשלה, התנגד בן-גוריון לרעיון הפיכת בית ערבי נטוש למעונו. לכן המדינה הפקיעה עבורו את הבית בפינת אוסישקין בן-מימון, מאלמנת בכיר ממנגנון המנדט הבריטי, שנהרג בידי האצ"ל. גם המטבח המפורסם של גולדה, שהפך למושג בפוליטיקה, היה בבית זה. אולם מאז שנת 2014 הבית מכיל מוזיאון להנצחת אחד מדייריו בלבד - לוי אשכול. אומרים ישנה - שיחה 23:03, 18 בינואר 2024 (IST)

סרט גרוזיני

הפסלון הניתן לזוכי פרס אופיר.

בגיל 52, שיחקה לילי קוסאשווילי בפעם היחידה בחייה בסרט קולנוע, וזכתה על כך בפרס אופיר. במדינות רבות בעולם, סרט זה, "חתונה מאוחרת", היה להיט בקופות, בפסטיבלים, וגם בביקורת האמנות. קוסאשווילי, טבחית במקצועה, לוהקה בידי בנה, במאי הסרט, דובר קוסאשווילי, בטיעון, "... לא הצלחתי ללהק שחקנית... לתפקיד הזה. הדמות... ממילא מבוססת עליה, והייתי צריך מישהי שתדבר גרוזינית".

סיום אפשרי ראשון:

והוסיף, "אמרתי לה: או שאת באה או שאין לי סרט".

סיום אפשרי שני:

זאת למרות, שבסרטו הקודם של דובר קוסאשווילי, רבקה מיכאלי דיברה גרוזינית.

אומרים ישנה - שיחה 16:05, 20 בינואר 2024 (IST)

הרמכ"ל מסייע אך מחרים

מבצר נמרוד, מבט ממזרח

"בופור" הוא סרט מלחמה ישראלי שובר קופות ועטור פרסים, על חיילי צה"ל, במוצב הבופור, לקראת הנסיגה מרצועת הביטחון. הסרט צולם במבצר נמרוד (בתמונה) למרגלות החרמון. לצורך הצילום נוסף למבצר ציוד רב, שהושאל מצה"ל. אולם, שכשהסרט יצא לאקרנים, הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, סירב לצפות בו, וקרא להחרימו. זאת משום, ששלושה מהשחקנים הראשיים, המגלמים לוחמים בסרט, אושרי כהן, איתי טיראן ואיתי תורג'מן, לא שירתו בצה"ל או לא סיימו בו שירות צבאי מלא. אומרים ישנה - שיחה 17:00, 21 בינואר 2024 (IST)

חורשת האקליפטוס

עצי אקליפטוס על גדות נהר הירדן

ל"חורשת האקליפטוס", אחד הלהיטים הגדולים של נעמי שמר, לקח זמן להפוך ללהיט. הביצוע הראשון שלו, בשנת 1962, היה חלק ממחזמר, שלא הוקלט. אנשי קול ישראל התלהבו מהמחזמר, והקליטו את השיר באולפנם, מפי הכוכבת דאז, אילנה רובינא. אולם הם לא יכלו להרבות בשידורו, כי הקלטתו הייתה על סרט מגנטי ולא על תקליט שדרים. ב-1966 חידשה נעמי שמר את השיר עם להקת הבנות "האחיות שמר", שכשלה, וכל הקלטותיה נגנזו. ב-1967 הקליטה רבקה רז את השיר, אך גם היא לא זכתה להשמעות רבות. רק ב-1968 דרך כוכבו של השיר, כדואט מפי אופירה גלוסקא וצילה דגן בצוות הווי הנח"ל. מאז השיר זכה למעל 115 גרסאות כיסוי נוספות.

תוספת אפשרית:

והחורשה עליה הוא מספר קרויה כיום על שם נעמי שמר, למרות שבמקורה היא הנציחה אדם אחר.

אומרים ישנה - שיחה 11:25, 22 בינואר 2024 (IST)

כל אחד הוא אור קטן, וכולנו מאיר לנסקי

מאיר לנסקי בשנת 1958

אחד היהודים היחידים, שנדחתה בקשתם לאזרחות ישראלית, הוא המפיונר האמריקני, מאיר לנסקי. זאת למרות, שעם הכרזת העצמאות, לנסקי ואנשיו העבירו לידי גולדה מאיר תרומה של מיליון דולר (סכום שווה ערך ל-12.7 מיליון דולר של שנת 2023), עבור המדינה הענייה והשברירית, שנואשה לכל פרוטה. גם למרות שלנסקי וארגונו סייעו לארגון ההגנה לרכוש ולהבריח נשק ליישוב העברי בארץ ישראל, תוך סיכון עצמי, בשל האמברגו, שהטילה ארצות הברית, רק על צד אחד בסכסוך. בנוסף הפעיל לנסקי את קשריו במאפיה הסיציליאנית, ששלטה באיגוד עובדי הנמל. לכן משלוחי נשק, שרכשו מדינות ערב, נפלו ואבדו במים "בטעות", או שהפליגו "בטעות" ליעדים מרוחקים מאוד מהמזרח התיכון. אומרים ישנה - שיחה 19:00, 22 בינואר 2024 (IST)

זלמן יש לו ספרייה

שלט הכניסה לספריית שוקן

עם עליית הנאצים לשלטון, הצליח זלמן שוקן למלט כמעט את כל ספריו מברלין, והקים את ספריית שוקן, בירושלים. היסטוריונים ופילוסופים קיבלו מלגות כדי לעיין בתמלילים העתיקים שבה, ומלומדים מפורסמים הרצו בה. גרשם שלום, שהיה לו אוסף ספרי יהדות משל עצמו, נהג לבקר בספרייה כדי ללמוד מכתבי היד הנדירים בה, על יהדות. שוקן ביקש מהאוניברסיטה העברית תואר דוקטור לשם כבוד בזכות מפעלו זה. אך היא התנתה את הדבר בתרומת ספריו. בסופו של דבר, מכרו יורשיו חלק ניכר מאוצרות הספרייה, בגרמניה, ואת יתרתה, עם הבניין שבו שכנה, העניקו לבית מדרש קונסרבטיבי, שממשיך להציגה לציבור. בנוסף לזאת, בשל קרבת בניין הספרייה לבית אגיון, שהיה מעון ראש הממשלה, היו שנים בהן גישת הציבור אליו הוגבלה מטעמי ביטחון. אומרים ישנה - שיחה 17:01, 25 בינואר 2024 (IST)

אלוף בשפה שאינו מבין

לוח "שבץ נא".

שַׁבֵּץ נָא הוא משחק לוח נפוץ מאוד, בו המתחרים משבצים אותיות למילים. אחד משחקני השבץ נא המפורסמים הוא נייג'ל ריצ'רדס, שניצח בחמש אליפויות עולם ובטורנירים נוספים של שבץ נא באנגלית – אותה הוא דובר כשפת אם, ובשתי אליפויות עולם בשבץ נא בצרפתית, אותה הוא אינו מדבר בכלל. לצורך ההתמודדות בשפה זו הוא למד בעל פה לקסיקון, במשך חודשיים. מלבד ריצ'רדס, עוד אנשים הצטיינו בשימוש בשפה בה אינם מבינים כמעט אף מילה. ג'ניפר גראוט, האמריקאית המכונה "אום-כולתום מבוסטון" הצטיינה ונצחה ערבים בתחרויות זמרה בערבית, וזכתה במעריצים רבים בעולם הערבי . אומרים ישנה - שיחה 22:23, 29 בינואר 2024 (IST)

נבון המחזאי

חלונות מוגפים בשכונת אוהל משה.

בשנת 1966 כיכב יהורם גאון במחזמר המצליח "קזבלן", על אודות עולה מקופח ממרוקו. בעקבות זאת אחיו והוא רצו להכיר לציבור גם רבדים אחרים מתרבות עדות המזרח. הם לקחו שירים מ"ספר הרומנסות" ו"האנתולוגיה לחזנות ספרדית", שליקט יצחק לוי, וקטעי קישור, שכתב הפוליטיקאי יצחק נבון, והעלו מופע בשם "רומנסרו ספרדי". איש התיאטרון, יעקב אגמון, ביקש מנבון לעבד את קטעי הקישור למחזה של ממש. ובכדי שנבון יוכל להתרכז במשימה, אגמון העמיד לרשותו את דירתו בכפר האמנים, עין הוד. כאשר נבון התקשה בחיבור המחזה, הוא ביקש את עצתו של נתן אלתרמן, שאמר לו "קראתי כמה סיפורים שכתבת, והם טובים... אין סיבה שמה שתכתוב במחזה, לא יהיה טוב." כך נבון המעודד כתב על ילדותו, בשכונת אהל משה, בירושלים, את אחד המופעים המצליחים בישראל, "בוסתן ספרדי". אומרים ישנה - שיחה 20:06, 8 בפברואר 2024 (IST)

אלקטרז

תמונה של האי מהאוויר. ניתן לראות את מבנה הכלא, את ביתני השמירה ואת מגורי העובדים ובני משפחותיהם.

בכל 29 שנות פעילות אלקטרז ככלא פדרלי שמור, ספק אם הייתה ולו בריחה מוצלחת אחת ממנו. המרחק בין האי אלקטרז לחוף סאן פרנסיסקו הוא כשני קילומטר, ובתנאים מיטביים של מזג אוויר, שפל וזרמי-ים, גם ילדים צלחו מסלול זה. אלא שקשה לשחות שם בתנאים, בהם לשומרים קשה להבחין בשוחים. 36 אסירים השתתפו ב-14 נסיונות מילוט מכלא פדרלי זה. רק אחד הבורחים הצליח בוודאות להגיע חי, בשחייה, לחוף סאן פרנסיסקו. אך הוא לא הצליח להתקדם מעבר לחוף זה בשל תשישות ומכת קור, ונתפס. עוד חמישה, שאלתרו כלי שייט, ככל הנראה טבעו. אולם לא כל השאר נהרגו או נתפסו במהלך ניסיון הבריחה. היו גם כאלו, שנואשו במהלכו, כמו אלן ווסט, שלא הצליח להצטרף לנסיון הבריחה המתואר בספר "הבריחה מאלקטרז", וחזר לישון בתאו. אומרים ישנה - שיחה 21:07, 10 בפברואר 2024 (IST)

אירופה?

ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, 1975

בשנת 2002, הסביר הפוליטיקאי ז'יסקר ד'אסטן לעיתונאים, מדוע טורקיה לא תצורף, כנראה, לעולם, לאיחוד האירופי, למרות שדנים בצירופה עוד מ-1987. לצד ההסברים המעמיקים, ז'יסקר ד'אסטן טבע את סיסמה הקליטה: "בירתה מחוץ לאירופה, 95 אחוז מאוכלוסייתה גרה מחוץ לאירופה, זו לא מדינה אירופאית". הבעיה בסיסמה זו היא, שבאיחוד חברה מדינה אחרת, ש-100% מאוכלוסייתה גרה מחוץ לאירופה; מדינה מרוחקת יותר מאירופה מאשר טורקיה; מדינה, ששכנותיה הקרובות ביותר הן טורקיה, סוריה, לבנון וישראל. זוהי קפריסין. אומרים ישנה - שיחה 20:27, 13 בפברואר 2024 (IST)

מיתוג זר בלשי

איל מגד.

בשנות ה-60, ה-70 וה-80 של המאה ה-20, ישראלים רבים קראו את סדרת ספרי המתח, מסוגת הספרות הזולה, "פטריק קים", שעסקה בסוכן קוריאני, בשירות ה־CIA, שנודע בביצועיו המושלמים בכל התחומים, לרבות במיטה. ב-2017 עלה מחזה מצליח, המבוסס חופשית על ספרי הסדרה. הסדרה טבעה גם מטבעות לשון בעברית. הספרים ראו אור בארץ, בהוצאת רמדור, כסופר היה חתום עליהם ברט ויטפורד, ועל כ-150 הספרים השונים בסדרה חתמו כמתרגמים בשמם האמתי או בשם עט, מי שלימים הפכו לסופרים, עיתונאים ופרופסורים לספרות מוכרים, כגון עמוס אריכא, אריה קרישק, אשר דורי, אריה מקל, איל מגד (בתמונה), אלישע בן מרדכי ואורי בר-יוסף. בחוץ לארץ, הספרים הצליחו הרבה פחות, משום שאת רובם המוחץ איש לא ניסה מעולם לשווק שם. רובם המוחץ נכתב, למעשה, בידי מי שחתמו עליו כמתרגמים, מתוך מחשבה, שמיתוג זר יעזור בשיווקו. אומרים ישנה - שיחה 20:36, 15 בפברואר 2024 (IST)

זאת ראיתי באוזניי, ושמעתי בעיניי

איורי ממצאי לוול מתעלות מאדים.

האסטרונום, פרסיוול לוול, ייסד בשנת 1894 את מצפה הכוכבים החשוב, הקרוי כיום על שמו, והיה בין המובילים לתגלית כוכב הלכת הננסי, פלוטו. הוא גם ערך תצפיות על מאדים ונוגה, שעל פני שניהם הוא ראה תעלות ארוכות ונרחבות. על אודות ממצא זה על פני המאדים (בתמונה), לוול פרסם שלושה ספרים. בשלישי שבהם הוא טען, שהתעלות מעידות על הימצאות תרבות מפותחת של אורגניזם אינטליגנטי שם, והלהיב את דמיונות האמנים. אסטרונומים אחרים ראו תעלות פחות מפותחות על המאדים, עד שבסופו של דבר, בשנת 1972 הוכיחה גשושית של נאס"א, כי אין שום תעלות על פני המאדים. הפסיכולוגים מציעים הסברים לדגיאות התצפיות המאדים, של לוול ועמיתיו. לגבי נוגה, ברור כיום, שפני פלנטה זו לא יכולים כלל להיראות בטלסקופ, שניצב על פני כדור הארץ, בגלל התנאים האטמוספריים שם. אולם מקור שגיאתו של לוול בתצפיות על נוגה ברור יותר. לוול צפה בנוגה באור יום, וראה את השתקפות נימי עיניו. אומרים ישנה - שיחה 23:20, 17 בפברואר 2024 (IST)

המודל השוודי

פרישת המודל

 

צדק

שבתאי

אורנוס

שביט היילי

נפטון

פלוטו וכארון

איקסיון

שביט סוויפט-טאטל

אריס

סדנה

Termination Shock

השמש, חמה, נוגה,
ארץ, ארוס, Saltis, מאדים

מודל מערכת השמש בשוודיה הוא המודל הגדול ביותר, בקנה מידה אמיתי, של מערכת השמש. (קנה המידה של המודל הוא 1 ל-20 מיליון). המודל פרוש לאורכה של שוודיה, והממחיש את ממדיהם האמיתיים של כוכבי הלכת וגרמי השמים ואת המרחקים ביניהם.

השמש מיוצגת במודל על ידי אריקסון גלוב, היכל הספורט הלאומי של שוודיה, הממוקם בסטוקהולם. ארבעת כוכבי הלכת הפנימיים (כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים) ממוקמים אף הם בסטוקהולם, אך כוכבי הלכת החיצוניים (צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון) וכן גרמי שמים אחרים המהווים חלק ממערכת השמש, פרושים צפונית לסטוקהולם, בערים שונות לאורך חופו של הים הבלטי. אומרים ישנה ⁃ שיחה 19:46, 25 בפברואר 2024 (IST)

האגוזי של השייטת

עיטור המופת

קצין שייטת 13, אילן אגוזי, פדוי שבי ממלחמת ששת הימים, עוטר בעיטור העוז במלחמת ההתשה ובעיטור המופת (בתמונה) במבצע ברדס 54–55. בשני המקרים הוא עוטר כי המשיך להילחם, והמשיך לפקד על כוח לוחם, לאחר שנפצע מרימון יד. במלחמת ההתשה, הרימון התפוצץ על ידו, ובמבצע ברדס, הרימון התפוצץ בתוך ידו, והפך אותו לפצוע קשה, גידם וחצי עיוור. אגוזי המשיך לשרת בצה"ל, ונלחם במלחמת יום הכיפורים ובמבצעים חשאיים. אומרים ישנה ⁃ שיחה 21:35, 29 בפברואר 2024 (IST)

פולמוס לביבה – אוזן המן

נושא להידעת לטעמי. אייל • שיחה 14:11, 10 באפריל 2024 (IDT)

תודה. העתקתי את פסקת הפתיחה של הערך למדור "הידעת" של פורטל הומור. אומרים ישנה • שיחה 17:28, 11 באפריל 2024 (IDT)