לדלג לתוכן

בצלאל סמוטריץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בְּצַלְאֵל סְמוֹטְרִיץ'
סמוטריץ' כשר האוצר ה־28 של מדינת ישראל, 2023
סמוטריץ' כשר האוצר ה־28 של מדינת ישראל, 2023
לידה 27 בפברואר 1980 (בן 44)
י' באדר ה'תש"ם
חיספין, ישראל
שם לידה בצלאל יואל סְמוֹטְרִיץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מפלגה האיחוד הלאומי – תקומה
סיעה
בן או בת זוג רויטל סמוטריץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שר האוצר ה־28
בממשלה ה־37
29 בדצמבר 2022 – מכהן
(שנה)
שר נוסף זאב אלקין
סגנית מיכל וולדיגר
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר במשרד הביטחון
בממשלה ה־37
29 בדצמבר 2022 – מכהן
(שנה)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ה־31
בממשלה ה־34
23 ביוני 2019 – 17 במאי 2020
(330 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
31 במרץ 2015 – 7 בפברואר 2023
(7 שנים)
כנסות ה־20–25
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בְּצַלְאֵל יוֹאֵל סְמוֹטְרִיץ' (נולד ב-י' באדר ה'תש"ם, 27 בפברואר 1980) הוא פוליטיקאי ישראלי המכהן כשר האוצר ה־28 של מדינת ישראל, כשר במשרד הביטחון, וכיושב-ראש מפלגת "הציונות הדתית". בעברו, כיהן כשר התחבורה והבטיחות בדרכים, וכן במשך כשבע שנים כחבר הכנסת ואף כסגן-יו"ר הכנסת.

בטרם כניסתו לתפקידיו בממשלות ובכנסות השונות, שימש כמנהל הפעילות של תנועת רגבים, וכן כמנהל ישיבת קדומים. עורך דין בהכשרתו.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוטריץ' נולד בחיספין שברמת הגולן. אביו הוא הרב חיים ירוחם סמוטריץ', ששימש גם כרב של מושב בית יתיר וכן כר"מ בישיבת ניר קריית ארבע;[1] אמו היא יוכבד (לבית מנזון).

סמוטריץ' גדל בבית אל. התחנך בחטיבת הביניים של ישיבת שעלבים ובישיבה התיכונית 'ירושלים לצעירים', הסמוכה לישיבת מרכז הרב. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב ובישיבת קדומים. לדבריו, מורי דרכו הם הרב יצחק בן שחר ואביו[2]. במקביל, למד גם לתואר ראשון במשפטים במכללת הקריה האקדמית אונו[3]. לאחר מכן, החל בלימודים לתואר שני במשפט ציבורי ובינלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לא השלים אותו[4].

בגיל 28, התגייס סמוטריץ' ושירת בצה"ל[5][3] במשך כשנה וחצי כסמב"ץ[א] בזירת מרכז בחטיבת המבצעים של מיפקדת המטכ"ל.[6][3],

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתמוז התשס"ה (יולי 2005), בעת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות, נעצר סמוטריץ' על-ידי השב"כ יחד עם ארבעה פעילי ימין בחשד שארגנו חסימות כבישים שאירעו באותה תקופה[7][8]. סמוטריץ' הוחזק בכלא שקמה במשך שלושה שבועות ובמעצר בית שלושה שבועות נוספים[9], לאחריהם שוחרר ללא שהוגש נגדו כתב אישום[10]. לדבריו, מטרת המעצר והחקירות הייתה למנוע צעדת מחאה של המונים לעבר איזור גוש קטיף "שישתקו את החיים במדינה"[9]. בעת המעצר נמצאו בביתו של אחד העצורים חומר דליק ושמן, שלאחר המעצר פורסם שלפי החשד שימשו לארגון הפרות הסדר וחסימות הכבישים[8].

ב-2015, לאחר שהוצב ברשימת הבית היהודי לקראת הבחירות לכנסת העשרים, נכתב בתקשורת שהחומר שנתפס היה "700 ליטרים של דלק ושמן"[11]. במהלך השנים הבאות עלו מספר פעמים טענות לפיהן סמוטריץ' היה זה שנתפס עם החומר הדליק, וכן שתכנן לבצע בעזרתו פיגוע[12][13][14][15]. סמוטריץ' הכחיש את הטענות[9][16]. ב-2019, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, אמר יצחק אילן, שהיה ראש אגף החקירות בשב"כ בזמן המעצר וחבר רשימת כחול לבן בעת הראיון, שסמוטריץ' "רצה לפוצץ מכוניות נוסעות בכביש איילון" ונתפס "עם 700 ליטר של חומר"[17]. סמוטריץ' שלח מכתב התראה לאילן, אך לא תבע אותו[15]. ב-2022 פורסם ראיון עם פעיל ימין אנונימי, שנטען שהיה מעורב בפרשה, ולפיו הרעיון היה "לשפוך שמן על הכביש לאחר שחוסמים אותו", ותוכנן ללא ידיעתו של סמוטריץ'[18].

בחשון התשס"ז (נובמבר 2006) נמנה עם מארגני "מצעד העוז והענווה", שנודע בתקשורת בשם "מצעד הבהמות", שבו צעדו כ-200 איש בלוויית בהמות וכלבים כמחאה על מצעד הגאווה בירושלים[19][20]. כשנשאל על הנושא ב-2015 אמר שהוא מתחרט על המצעד[20]. בשיחה עם תלמידי תיכון בגבעתיים בשנת התשע"ה (2015) בתגובה לקריאה של תלמיד מהקהל בשיחה בנושא הקהילה הגאה אמר סמוטריץ' "אני הומופוב גאה"[21].

סמוטריץ' נמנה עם מייסדי עמותת "רגבים" ב-2006[22], ושימש כמנהל הפעילות שלה[23]. התמנה למנהל ישיבת קדומים[24] ונמנה עם מייסדי איגוד הישיבות הגבוהות. שימש נציג ציבור במליאת מועצת העיתונות, חבר הנהלה בישיבת בני חיל ובתנועת קוממיות בגרעין החינוכי בנתניה[11].

פעילות פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמודדותו הראשונה של סמוטריץ' לכנסת הייתה בבחירות לכנסת השמונה עשרה ב-2009. אז הוצב במקום התשיעי ברשימת האיחוד הלאומי, ובהתאם לחוק הבחירות לכנסת שוחרר לשלושה חודשים משירותו בצה"ל, לאחריהם חזר להשלים את שירותו[25]. המפלגה זכתה בארבעה מנדטים, וסמוטריץ' לא נכנס לכנסת[26]. בתחילה, סמוטריץ' התנגד לכניסתו לפוליטיקה, אך עשה זאת בעקבות הוראת רבותיו ובראשם הרב חיים דרוקמן שקבעו שמדובר בצעד נדרש[27].

בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הוצב במקום התשיעי ברשימת הבית היהודי, לאחר שנבחר על ידי מרכז האיחוד הלאומי – תקומה למקום השני שהוקצה לה ברשימה. בעקבות פטירתו של השר אורי אורבך, קודם סמוטריץ' למקום השמיני ברשימה ונבחר לכנסת. הוא מונה לסגן יושב ראש הכנסת ולחבר בוועדת הכספים ובוועדת הפנים והגנת הסביבה.

בח' שבט התשע"ט (14 בינואר 2019), לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, גבר סמוטריץ' על השר אורי אריאל, ונבחר במרכז מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה ליו"ר המפלגה[28][29].

לקראת אותן בחירות הגיעה מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה להסכם על ריצה משותפת עם הבית היהודי ועם עוצמה יהודית במסגרת איחוד מפלגות הימין. על פי ההסכם הוצב סמוטריץ' במקום השני ברשימה לכנסת, אחרי יו"ר הבית היהודי הרב רפי פרץ. עוד הוסכם כי תינתן לו הזכות לבחור ראשון מבין התפקידים שיתקבלו במסגרת ההסכם הקואליציוני, ושאם תקבל הסיעה רק תפקיד שר אחד, יכהנו בו שניהם ברוטציה. הסכם זה נשמר גם לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, אז רצו הבית היהודי והאיחוד הלאומי עם הימין החדש במסגרת רשימת ימינה.

בכ' סיון התשע"ט (23 ביוני 2019) מונה לשר התחבורה ולחבר הקבינט המדיני ביטחוני, במסגרת ממשלת המעבר[30]. במהלך כהונתו כשר התחבורה החל את מיזם נתיב פלוס שבמסגרתו הוקצו בכביש החוף ובנתיבי איילון נתיבי נסיעה לתחבורה ציבורית ולכלי רכב פרטיים עם לפחות נוסע אחד או שניים מלבד הנהג[31]. כמו כן האיץ סמוטריץ' את חשמול הרכבת בקו המהיר בין ירושלים לתל אביב[32], וכן החל בבניית מסילת ראשון לציון – מודיעין[33]. ביולי 2022, כשנשאל על יחסו לערבים, העיד על עצמו כי "אני כשר תחבורה יהודי, דתי, מתנחל, ימני – כנראה לא ימין רך כל כך – ידעתי לדאוג לצרכים שלהם. ותשאל אותם, הם מודים בזה"[34].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע התפצל מרשימת "ימינה". לדבריו, על רקע נכונותו של בנט להיכנס לממשלה בשיתוף מפלגות שמאל[35]. סמוטריץ' התמודד בראש רשימת "הציונות הדתית"[36], בבלוק טכני של המפלגות "האיחוד הלאומי – תקומה", "עוצמה יהודית" ו"נעם"[37]. הרשימה קיבלה בבחירות 6 מנדטים, מתוכם 4 למפלגתו של סמוטריץ'[38]. סמוטריץ' הרבה לתקוף את ממשלת ישראל השלושים ושש, ובפרט את ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הדתות מתן כהנא. באפריל 2022 אמר עליהם בראיון: "מי ששותף לממשלה הזו לא צריך להכניס אותו לבית הכנסת. זה הדבר הכי לגיטימי בעולם. [...] אני חושב שאנשים שהפנו עורף לציבור, אמורים להרגיש לא רצויים בציבור"[39]. בסוף שנת 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל אמר סמוטריץ' בהתייחס לאמירה זו שהיה לו חלק בהסלמת השיח והוא מתנצל על כך[40].

בכנסת העשרים וחמש

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמוטריץ' חוגג בשל הישגי רשימת "הציונות הדתית" בראשותו בבחירות לכנסת העשרים וארבע, 2021

לקראת הבחירות לכנסת ה-25 חתם סמוטריץ' פעם נוספת על הסכם ריצה משותפת בבלוק טכני עם עוצמה יהודית ומפלגת נעם. הרשימה זכתה ב-14 מנדטים, מהם 7 לאיחוד הלאומי – תקומה.

לאחר הבחירות נכנס לממשלת ישראל השלושים ושבע והתמנה לשר האוצר ולשר במשרד הביטחון הממונה על יחידות מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמנהל האזרחי[41][42].

ב-7 בפברואר 2023 התפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי[43].

שר האוצר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 במרץ 2023, חתם סמוטריץ עם יו"ר ההסתדרות החדשה ארנון בר־דוד על הסכם שכר חדש במגזר הציבורי, שהתפרס על פני ארבע שנים. ההסכם כלל תוספות שכר לעובדים, קיצור שבוע העבודה ומענקים חד־פעמיים בשווי 6,000 ש"ח לכל עובד[44].

במסגרת חוק ההסדרים בשנת 2023, קידם סמוטריץ' את הקמת קרן הארנונה, שייעודה הוא העברת כספים מרשויות מקומיות שבונות שטחים לעסקים לרשויות מקומיות שיאשרו בנייה של יחידות דיור. הקמת הקרן לוותה בהתנגדות של מרכז השלטון המקומי בישראל ובשביתות של רשויות מקומיות[45].

באוגוסט 2023 מנע סמוטריץ' העברה של כ-300 מיליון שקלים שהובטחו לרשויות מקומיות ערביות במסגרת הכספים הקואליציוניים בזמן הממשלה הקודמת, בטענה שמדובר בתקציב פוליטי שאין לו הצדקה מקצועית[46][47] וכן שהתקציב עלול לזלוג לארגוני פשיעה[48][49], כפי שקרה במקרים דומים בעבר. כמו כן סירב לאשר תקציב של 200 מיליון שקלים למכינות לשילוב סטודנטים ערבים באקדמיה, והתנה את אישור התקציב ב"יצירת מנגנונים שיטפלו בהקצנה הלאומנית באוניברסיטאות וימנעו אותה"[46].

בסוף אוקטובר 2023, בעת מלחמת חרבות ברזל, המליצו הדרגים המקצועיים במשרד האוצר ובבנק ישראל להסיט לטובת המאמץ המלחמתי את הכספים הקואליציוניים שטרם הועברו מהתקציב הדו־שנתי 2023–2024. יתרת הכספים הקואליציוניים שטרם מומשו עמדה על כ־10.5 מיליארד ש"ח, מתוכם 2.5 מיליארד לשנת 2023. סמוטריץ אישר הסטה של 860 מיליון שקל בתקציב 2023, ודחה לעתיד את הדיון על הסטת הכספים הקואליציוניים של 2024[50][51], שהיקפם נאמד בכ-8 עד 10 מיליארד ש"ח[52].

ב-15 בינואר 2024 אישרה הממשלה את תקציב 2024 שכלל הרחבה משמעותית של תקציב הביטחון ועל ידי הכנסת ב־13 במרץ 2024. התקציב כלל הרחבה משמעותית של תקציב הביטחון על חשבון סעיפים אחרים. בנוגע לכספים הקואליציוניים, מתוך תקציב מתוכנן של 7.9 מיליארד ש"ח הסכים סמוטריץ' לקצץ 2.4 מיליארד (30%) לטובת המאמץ המלחמתי וזאת כהמשך לשימור כספים אלו בתקציב 2023. הכספים הקואליציוניים ב-2024 כוללים הגדלת קצבאות לאברכים ותוספות שכר למורים בבתי ספר חרדיים[53][54].

במאי 2024, סמוטריץ' עצר העברת תקציב של כ-6 מיליארד ש"ח לרכש ביטחוני. סמוטריץ' התנה את העברת הסכום בהקמת ועדה ציבורית לבחינת תקציב הביטחון.[55] הוועדה הוקמה באוגוסט 2024 ובראשה עומד יעקב נגל, מ"מ ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר.[56]

מיסוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום המיסוי, ביטל סמוטריץ' את המס על כלים חד־פעמיים[57] ואת מס הקנייה על משקאות ממותקים[58][59], יזם הארכת הוראת שעה שהעניקה תוספת נקודת זיכוי להורים על כל ילד בגיל 6–12, וקידם את השוואת סכום מענק העבודה שגבר מקבל לזה שאישה מקבלת[60].

ב-20 בפברואר 2024, ועדת הכספים של הכנסת אישרה את הצעתו של סמוטריץ' להעלות את המע"מ מ-17% ל-18% בשנת 2025.[61]

ב-11 בספטמבר 2024, ועדת הכספים של הכנסת אישרה את הצעתו של סמוטריץ' להטיל מס פחמן על דלקים שאינם לתחבורה באופן הדרגתי מ-2025 עד 2030.[62]

הורדת דירוג האשראי של ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2023, במהלך כהונתו כשר האוצר על רקע הרפורמה המשפטית, הורידה חברת דירוג האשראי מודי'ס את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה" בטענה כי "הרשות המחוקקת והרשות המבצעת הפכו פחות צפויות ויותר מוכנות לייצר סיכונים משמעותיים ליציבות הכלכלית והחברתית".

בפברואר 2024, בזמן מלחמת חרבות ברזל, הורידה מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל מ-A1 ל-A2 עם תחזית דירוג שלילית, בין היתר בנימוק שהיעדר תוכניות לסיום המלחמה ולחיזוק ביטחונה של ישראל אחריה מגדילים את הסיכונים הפוליטיים ומחלישים את הרשות המבצעת והמחוקקת וכן את החוסן החברתי והפיסקלי של המדינה. הייתה זו הורדת הדירוג הראשונה מאז החלה החברה לדרג את ישראל בשנת 1988[63][64]. באפריל 2024, הצטרפה אליה סוכנות S&P[65] ובאוגוסט גם סוכנות הדירוג פיץ'[66].

בספטמבר 2024, באופן חריג, הודיעה חברת הדירוג על הורדת דירוג כפולה לישראל, לדירוג Baa1 עם תחזית שלילית, הנמוך ביותר מעולם. בהחלטה נכתב כי "הסיכון הגאופוליטי התגבר באופן משמעותי, הכלכלה הישראלית לא תתאושש במהירות". באותם ימים לא תמה המלחמה בעזה והתגברה הלחימה מול חזבאללה בלבנון. נכתב כי ישנה "ירידה באיכות המוסדות והממשל של ישראל, אשר לא היו אפקטיביים בצורה מלאה במניעת פעולות הפוגעות במדדי האשראי". לצד ההתפתחויות בזירה הצבאית, בסוכנות הדירוג עקבו כיצד הממשלה אישרה את פריצת מסגרת תקציב 2024 והתעכבה בקידום תקציב 2025 - חרף אזהרות בכירי משרד האוצר ובנק ישראל.[67][68]

מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבת הממשלה שהתקיימה לאחר מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר, צוטט סמוטריץ' כאומר "צריך להיות עכשיו אכזריים לא להתחשב יותר מדי בשבויים"[69]

ב-9 בנובמבר 2023, אישרה הכנסת את מתווה הפיצויים למשק שיזם סמוטריץ'.[70]

על מנת להתמודד עם הוצאות בלתי צפויות שבאו בעקבות נזקי מלחמת חרבות ברזל, נעשתה הגדלה נרחבת בגירעון התקציבי, תוך פריצה ניכרת מהגרעון השנתי המתוכנן. יעד הגירעון כאחוז מהתמ"ג עלה ל-6.6% ב-2024.

ב-3 במרץ 2024, אישרה הכנסת את החוק שיזם סמוטריץ' לגביית תשלום חד פעמי מכלל הבנקים הגדולים במשק בשנים 2024–2025, לשם השגת יעדי תקציב המדינה במסגרת המלחמה.[71]

באפריל, לאחר שקבינט המלחמה הנחה להרחיב את המעברים לרצועת עזה, סירב לתקצב את ההרחבה בנימוק שההנחיה "חסרת תוקף, מנוגדת לחוק ולהחלטת הקבינט"[72].

ב-16 במאי 2024, הצהיר סמוטריץ' על כוונתו להטיל מכס של 100% על יבוא מוצרים מטורקיה, זאת עד לסיום כהונתו של רג'פ טאיפ ארדואן כנשיא טורקיה. ההחלטה ספגה ביקורת מאיגוד לשכות המסחר ומחלק ממפלגות האופוזיציה.[73]

לאורך המלחמה הביע סמוטריץ' התנגדות לעסקת חטופים, שתכלול נסיגה של ישראל מרצועת עזה ושחרור מחבלים.[74]

חקיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הכנסת העשרים העביר סמוטריץ' כיוזם ראשון שתים עשרה הצעות חוק[75]. הצעות החוק הבולטות ביותר היו:

עמדותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכסוך הישראלי–פלסטיני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצלאל סמוטריץ' עם שגריר ארצות הברית בישראל, דייוויד פרידמן (במרכז) והרב דוד פנדל (מימין) בעת ביקורו של השגריר בישיבת ההסדר של שדרות, אוקטובר 2017

עמדתו המדינית היא שהתנועה הלאומית הפלסטינית הוקמה מלכתחילה כמתנגדת לציונות והיא שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. שתי השאיפות הלאומיות אינן יכולות לחיות זו לצד זו בשלום, ולכן, לדבריו, דחו הפלסטינים את הצעות השלום הישראליות[84].

ב-2014 הציע לשקול לאפשר את נפילתו של שלטון אבו מאזן ואת עליית שלטון חמאס ביהודה ושומרון[85] בראיון ב-2015 אמר שמכיוון ש"בימים אלה האתגר המרכזי עימו ישראל מתמודדת הוא האתגר המדיני", והמצב הביטחוני יחסית טוב: "באותו מגרש בינלאומי, במשחק הזה של הדה-לגיטימציה, ותחשבו על זה לרגע, הרשות הפלסטינית היא נטל, וחמאס הוא נכס", כיוון שחמאס הוא ארגון טרור שאף אחד לא יכיר בו או ייתן לו מעמד בבית הדין הפלילי הבין-לאומי[86].

סמוטריץ' סבור כי מדיניות ההרתעה של ישראל צריכה להישען על "מאזן אימה" בעזרת סנקציות והפעלת כוח, כמו הריסות בתים וגירוש משפחות מחבלים, וכן גילוי "אפס סובלנות מול אירועים שוחקי הרתעה", כגון הכאת קצין צה"ל בידי עהד תמימי[87]. לכן הוא הביע צער על שתמימי לא נורתה בברך בעת האירוע[88]. בדצמבר 2018, בעקבות פיגוע הירי בצומת עפרה ופיגוע הירי בגבעת אסף, הצטרף סמוטריץ' לקריאה למתנחלים לחסום באותו ערב את הכביש לתנועת פלסטינים[89].

חלק מעמדותיו הפומביות של סמוטריץ' זכו להבלטה בתקשורת הישראלית והבינלאומית. כך למשל בעת כהונתו כשר אוצר ב-2023, לאחר פיגוע הירי בחווארה, אמר סמוטריץ' שעל מדינת ישראל למחוק את חווארה[90]. בהמשך הבהיר שהתכוון לפינוי ללא פגיעה בנפש[91].

בינואר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, קרא לחידוש ההתיישבות היהודית ברצועת עזה[92][93]. בתחילת אוגוסט 2024, שורה של מדינות הנחשבות לפרו-ישראליות גינו בחריפות את דבריו של סמוטריץ', שאמר כי זה "אולי צודק ומוסרי" להרעיב את העזתים[68].

תוכנית ההכרעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2017 פרסם סמוטריץ' את "תוכנית ההכרעה" – תוכנית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שאותה הגדיר "התוכנית היחידה שמבוססת על הכרעת הסכסוך ולא על שימורו בעצימות משתנה"[84]. ועידת מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה אישרה את התוכנית באותו חודש[94].

התוכנית מבוססת על מספר הנחות יסוד:

  1. העם הפלסטיני אינו אלא תנועת נגד לתנועה הציונית, זוהי מהותו וזכות קיומו (בניגוד למדינות ערב אחרות).
  2. כפועל יוצא, התנועה הלאומית הפלסטינית לא תשלים לעולם עם קיומה של מדינת ישראל בגבולות כלשהם, כל עוד תאמין באפשרות לממש את שאיפותיה הלאומיות בארץ ישראל.
  3. "השאיפות הלאומיות של העם היהודי ושל ערביי ארץ ישראל סותרות. לא ניתן ליישב אותן ולאפשר לשתיהן לדור בכפיפה אחת".
  4. הטרור אינו נובע מיאוש, אלא מתקווה להכניע את מדינת ישראל.

לפי התוכנית, שלום בר-קיימא יושג באמצעות פירוק הרשות הפלסטינית, החלת הריבונות הישראלית בכל יהודה ושומרון, הקמת יישובים יהודיים רבים ביהודה ושומרון ועידוד מאות אלפי תושבים לעבור לשם.

לפי התוכנית יוצע לפלסטינים תושבי יהודה ושומרון לחיות תחת השלטון הישראלי במעמד של תושבים, ולנהל חיים ברמה המוניציפלית במנהלות אזוריות נטולות מאפיינים לאומיים, שייבחרו בבחירות דמוקרטיות. האזורים הם: חברון, בית לחם, רמאללה, יריחו, שכם וג'נין. לפי התוכנית ממשלים אלו מתאימים למבנה התרבותי והחמולתי של החברה הערבית, ועל כן יבטיחו שלום פנימי ושגשוג כלכלי. התוכנית אינה מעניקה לפלסטינים זכות הצבעה לכנסת, ובכך יישמר הרוב היהודי בקבלת ההחלטות במדינת ישראל.

לפי סמוטריץ', היעדר זכות הצבעה לפרלמנט ריבוני מלא הוא לכל היותר גירעון במובהקות הדמוקרטית, ויישום התוכנית לא יהפוך את ישראל למדינת אפרטהייד, משום שהיא מעניקה לפלסטינים זכויות דמוקרטיות רבות יותר מאשר הם מקבלים מהרשות הפלסטינית, או צפויים לקבל בכל הסדר אחר[84][95]. התוכנית מציעה שלושה מודלים אפשריים לשיפור הרכיב הדמוקרטי בטווח הארוך: הענקת זכות הצבעה לפרלמנט הירדני; שיתוף בהחלטות אזרחיות ולא לאומיות; ואף אזרחות מלאה, בהתאם לכמות התושבים הערבים שיבקשו זאת ולגילויי נאמנות כגון שירות צבאי או לאומי. תושב שלא יהיה מעוניין בכך יקבל סיוע להגר למדינה ערבית שבמסגרתה יוכל לממש את שאיפותיו הלאומיות, או לכל מדינה אחרת. אלו שינקטו בפעולות טרור יטופלו בידי כוחות הביטחון, כך שייווצרו ייאוש מחזון המדינה הפלסטינית ודעיכה של המוטיבציה לטרור, כפי שלאחר מלחמת העצמאות קיבלו ערביי ישראל את השלטון הישראלי כעובדה מוגמרת.

דת ומדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמוטריץ' יחד עם הרב זלמן מלמד והרב יעקב שפירא, בשמחת בית השואבה בישיבת מרכז הרב, ה'תשע"ט

בכנסת העשרים היה בין חברי הכנסת הפעילים ביותר בהגשת הצעות חוק בנושא דת ומדינה[96].

פעילותו בתחום דיני האישות כוללת את הצהרתו שמפלגת הבית היהודי היא מפלגה דתית ש"לעולם לא תכיר בנישואים חד מיניים"[97]. הוא הגיש בשנת 2017 יחד עם חברי הכנסת יואב בן צור ומיכאל מלכיאלי מש״ס, הצעת חוק לפיה בעל של אישה שאינה מקיימת פסק דין המחייב אותה לקבל גט לא יצטרך להמתין שלוש שנים לפני שיוכל לבקש אישור לשאת אישה שנייה[98]. בשנת 2018 הגיש הצעת חוק לפיה המדינה תממן הקפאת ביציות עבור נשים עגונות ומסורבות גט. מטרתה של הצעת חוק זו הייתה לבטל את אחד ממנופי הלחץ העיקריים של סרבני גט על נשותיהם, אולם "הקואליציה הבינלאומית למען זכויות העגונה" טענה נגדה שמדובר בהליך שהצלחתו מוטלת בספק, ועלול לעכב באופן משמעותי את מתן הגט[99].

בשנת 2018 קרא לממשלה להימנע מהרחבת הקריטריונים לזכאות לעלייה מאתיופיה כך שיכללו הורים ואחים של בני קהילת הפלאשמורה, שעל פי ההלכה אינם יהודים, ובנוסף אינם זכאֵי-עלייה מכח חוק השבות[100]. הוא פנה לפרקליט המדינה לפתוח בחקירה פלילית נגד ארגון "השגחה פרטית", שלטענתו מעודד אנשים להפר את החוק בכך שהקים מערך נישואים אלטרנטיבי לרבנות הראשית[101]. הוא פעל להשבת הסטטוס קוו בענייני תחבורה ציבורית בשבת על ידי שינוי לוחות הזמנים והמסלולים של קווי אוטובוס שפעלו לאחר כניסת השבת[102].

סמוטריץ עם הרב יעקב שפירא ואביו בהר הרצל בהלווית נעם רז, ה'תשפ"ב

בראיון ביוני 2019 השיב לאסף ליברמן, ששאל אותו האם רצונו שישראל תהיה מדינת הלכה, כי "חוקי התורה עדיפים בהרבה על מדינת ההלכה שיצר כאן אהרון ברק". כשנשאל האם שאיפתו שיונהגו בישראל כל משפטי התורה, השיב שבעזרת השם, כשעם ישראל ירצה, תתנהל לפי משפט התורה, "כפי שהיה בימי דוד המלך ושלמה המלך, על פי משפט התורה, כמובן, בהתאמה לימים האלה ולאתגרים האלה ולכלכלה הזאת ולאיך שחיה חברה בשנת 2019". כשנשאל האם יסקלו מחללי שבת, השיב ש"לא סוקלים מחללי שבת כל כך מהר", ואמר שלפי חז"ל, סנהדרין שהייתה מוציאה להורג פעם בשבעים שנה הייתה נחשבת "קטלנית". סמוטריץ' השווה זאת למדינת ישראל, שהוציאה להורג אדם אחד בשבעים שנותיה, ואמר כי דומה לכך גם עונש המוות במשפט התורה "איננו כה מפחיד"[103].

כלכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוטריץ' מאמין בכלכלה חופשית, שתפקידה של הממשלה הוא להתערב כמה שפחות בשוק ולתת לכוחותיו לעשות את שלהם. הוא תומך בשיטת השוברים בחינוך, בהורדת מיסים ובאיסור שביתה בשירותים חיוניים[104]. בנוסף, סמוטריץ' תומך במעבר לתמיכה ישירה בחקלאים על פני חסמים, מכסים ובירוקרטיה המונעים יבוא תוצרת מחו"ל[105].

בדצמבר 2015 נשאל על דו"ח העוני השנתי שפורסם, והשיב: "אין ספק שממצאי דו"ח העוני אמורים להילמד בצורה מעמיקה ולהיות חלק מתוכניות עבודה שלנו ככנסת וכממשלה כדי לצמצם את העוני בישראל. עם זאת, לא צריך לאבד פרופורציות. אין ספק שעני היום הוא הרבה פחות עני מלפני 20 שנה. הצמיחה במדינת ישראל מתקדמת. אז נכון שעשירים היום יותר עשירים מפעם אבל גם העניים יותר עשירים מבעבר במונחים מוחלטים. הפער נשמר והוא כמובן כואב וצריך לטפל בו, אבל לא צריך להלקות את עצמנו על מה שלא מגיע לנו. אין כאן אף אחד שמת מרעב או מקור ברחובות"[106].

בראיון לעיתון משפחה, לאחר שהסביר סמוטריץ' על תפיסת עולמו הכלכלית שמשלבת בין שוק חופשי תחרותי ובין השקעה בערכים שהמדינה מאמינה בהם, התייחס להגדלת הקצבאות לאברכים ואמר: "אני אגיד לכם משפט שבעיניי חשוב מאוד: ניסו הרבה תאוריות כלכליות, ניסו קפיטליזם, ניסו סוציאליזם, אבל דבר אחד לא ניסו: תפיסה כלכלית שנקראת 'והיה אם שמוע'. אם ניישם את התורה, נזכה לשפע כלכלי וברכה גדולה. זו תהיה התפיסה הכלכלית שלי. אני לא נשאר בגובה שלושים אלף רגל. כשר אוצר אכנס למאקרו ולמיקרו ולנתונים ולשפה הכי מקצועית בעולם. אבל שנייה לפני שיורדים למטה - אנחנו יהודים מאמינים". בהמשך הראיון הוסיף: "מהסיבה הזו, כאשר באתי ואמרתי שאני רוצה להגדיל את תקציב לימוד התורה, הצגתי שתי סיבות: א' - כי זה חשוב, ומדינת ישראל צריכה להצהיר 'לימוד התורה חשוב לי'. ב' - זה עובד כלפי שמיא וזה עובד במציאות. אנחנו מאמינים במה שכתוב בתורה - 'אם בחוקותיי תלכו ונתתי גשמיכם בעיתם' ויהיה שפע כלכלי גדול"[107].

מערכת המשפט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הציגו סמוטריץ' וחבר הכנסת שמחה רוטמן את מצע מפלגת הציונות הדתית בנוגע למערכת המשפט הידוע גם בתור תוכנית "חוק וצדק", התכנית כוללת את:

סמוטריץ' תומך ברפורמה המשפטית במערכת המשפט[108].

ערבים ישראלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2016, בעקבות דיווחים על הפרדה הנהוגה בבתי חולים רבים בישראל בין יולדות יהודיות לערביות, ולאחר שאשתו התראיינה וסיפרה שלא נעים לה לשהות באותו חדר עם יולדות ערביות או לקבל טיפול ממיילדת ערביה, צייץ סמוטריץ' מספר ציוצים בהם כתב בין השאר: "יש פערים מנטליים ולשני הצדדים יותר נוח להיות עם עצמם"[109], "אשתי ממש לא גזענית, אבל אחרי לידה היא רוצה לנוח ולא את החפלות ההמוניות המקובלות אצל משפחות היולדות הערביות"[110], וכן "יש מלחמה כבר מאה שנה בארץ הזו בין יהודים לערבים ולכן טבעי שאשתי לא תרצה לשכב ליד מישהי שהרגע ילדה תינוק שאולי ירצה לרצוח את התינוק שלה עוד עשרים שנה"[111][112][113].

לאחר שמפכ"ל המשטרה קובי שבתאי אמר, בהתייחסו למהומות בלוד, שהן אירעו כחלק מהמהומות בישראל, ושאין חלוקה מצידו בין יהודים וערבים, אלה טרוריסטים משני הצדדים שצריך לטפל בהם, ביקר אותו סמוטריץ: "הבעיה היא שהמפכ"ל יורק בפרצופם של אזרחי ישראל ומדבר כמו מהאו"ם על סימטריה בין שני הצדדים, יש התקוממות לאומנית של ערבי ישראל שמשתפים פעולה כגיס חמישי עם האויבים שלנו בחמאס, אתה צריך לדחוף לוועדת חקירה - למה המפכ"ל מדבר כך? למה לקח כל כך הרבה זמן לגייס כוחות? ערביי ישראל הם אזרחים אבל מה לעשות יש להם הזדהות עם האויב"[114].

ביחס לבעיית הנשק הבלתי-חוקי בציבור הערבי, סבור סמוטריץ ש"אי אפשר להצליח לטפל בתופעה של נשק בלתי חוקי בכלים הרגילים, וחייבים לייצר הגדרה אחרת של המציאות. יש כאן כפירה בריבונות של המדינה וצריך לומר שמדובר במכת מדינה. צריכים כאן מנהיגות ולא לשים פלסטרים ולייצר סט כלים אחר לממשלה"[115].

ב-2021, לאחר הבחירות לכנסת העשרים וארבע, התנגד סמוטריץ' נחרצות להקמת ממשלה בראשות בנימין נתניהו שתישען על הרשימה הערבית המאוחדת בהנהגת מנסור עבאס. התנגדותו של סמוטריץ' הכריעה את הוויכוח הפנימי בגוש הימין בשאלה זו בטרם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש. בין השאר אמר סמוטריץ': "ניסיונות ההלבנה של התנועה האיסלאמית מצד גורמים מסוימים בימין משקפים עיוורון וקוצר רואי מסוכן וחסר אחריות שיביא לאובדן שלטון הימין לעשרות השנים הבאות ולסופה של המדינה היהודית. לא פחות. הסתמכות של הימין על עבאס תהיה פשע, שיביא אולי לעוד כמה שנות שלטון של נתניהו, אבל מיד אחר כך יעביר את השלטון לשותפות שמאל-ערבים להרבה מאוד שנים ולאסון למדינת ישראל"[116]. ב-2022 קרא להוציא מחוץ לחוק את המפלגות הערביות הקיימות, שלשיטתו תומכות במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, על מנת לפתוח "פתח בחברה הערבית ליסוד הנהגה אזרחית אחרת, שמקבלת את האתוס המכונן של מדינת ישראל כמדינה יהודית ושואפת לשפר את חייהם ורווחתם של אזרחי ישראל הערבים במסגרת המדינה היהודית"[117].

באוקטובר 2021 עורר סערה כשבמהלך נאומו בכנסת הגיב לקריאות ביניים מצד חברי הכנסת מהרשימה המשותפת ומרע"ם במילים "אתם פה בטעות – כי בן-גוריון לא גמר את העבודה ולא זרק אתכם ב-48'. זאת האמת. איתכם אין לי שיג ושיח"[118].

תחומים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוטריץ' מתח ביקורת על אמצעים חריפים, בהם עינויים, שנקט השב"כ כלפי עצורים בחשד של מעורבות בהצתת בית משפחת דוואבשה בדומא וכלפי בני קהילתם, ושלל את הגדרת המעשה כפעולת טרור. הוא כתב: "טרור הוא רק אלימות שמפעיל אויב במסגרת מלחמה נגדנו ורק הוא מצדיק נקיטת צעדים חריפים שמקומם לא יכירם במציאות רגילה. כל השאר זה פשע חמור, פשע נאלח, פשע לאומני, אבל לא טרור. בכל השאר מטפלים במגוון הכלים הרחב שמעמיד ההליך הפלילי. הרצח בדומא, עם כל חומרתו, הוא לא אירוע טרור."[119][120]

סמוטריץ' התנגד ל'חוק ההדחה', המעניק יכולת לחברי הכנסת להדיח ח"כ מכהן ללא צורך באישור בג"ץ, שמטרתו הייתה להדיח את חברת הכנסת חנין זועבי[121]. באוקטובר 2016, לאחר דרישת נציגי ארגון בצלם מחברי האו"ם לנקוט בסנקציות נגד ישראל, קרא יו"ר הקואליציה, דוד ביטן, לשלול את אזרחותו של מנכ"ל הארגון, חגי אלעד. סמוטריץ' התנגד לצעד זה בנימוק שהוא אנטי דמוקרטי[122].

במרץ 2017 קרא סמוטריץ' לישיבות ולמכינות לעכב את גיוס תלמידיהם לצה"ל במחזור גיוס אחד, על-מנת להפעיל לחץ על הצבא על רקע סוגיית השירות הקרבי המשותף ושילוב נשים בתפקידי לחימה בצה"ל[123]. על רקע סוגיה זו אמר סמוטריץ' בינואר 2018 כי "בסופו של יום יש מקצועות ותפקידים בחיים שמתאימים לגברים, ויש מקצועות שמתאימים לנשים – כך הקב"ה ברא את העולם, כך טוב לעולם"[124].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוטריץ' נשוי לרויטל, ולהם שבעה ילדים. הם מתגוררים בשכונת גבעת רש"י שבהתיישבות היהודית בקדומים שבמחוז יהודה ושומרון.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: בצלאל סמוטריץ'
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בצלאל סמוטריץ'

מכתביו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנאומיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הערך "הרב חיים ירוחם סמוטריץ'", באתר ויקישיבה
    יאיר נהוראי, מה חושב הרב חיים ירוחם סמוטריץ', אביו של חבר הכנסת, על "העם יהודי"?, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2018
  2. ^ חגית רוזנבאום, "לא סופר עיתונאים. זבוב טורדני", באתר ערוץ 7, 23 בספטמבר 2016
  3. ^ 1 2 3 נחמה דואק, מה מניע את ח"כ בצלאל סמוטריץ'?, באתר מגזין ליברל, ‏20 ביוני 2018
  4. ^ ארנולד נטייב, עם תואר או בלי? סמוטריץ' ערך בדיקת עובדות לעיתונאית הארץ והותקל בעצמו ע"י צייצנים, באתר אייס, 24 בינואר 2021
  5. ^ פרטים אישיים, בצלאל סמוטריץ, אתר הכנסת
  6. ^ פרטים אישיים, בצלאל סמוטריץ, אתר הכנסת
  7. ^ בש"פ 7194/05 ידידיה ליבוביץ' נ' משטרת ישראל, ניתן ב־27 ביולי 2005
  8. ^ 1 2 נועם שרביט, ‏השב"כ והמשטרה: עצרנו 5 פעילי ימין שתכננו את חסימות הכבישים והצמתים, באתר גלובס, 14 ביולי 2005
  9. ^ 1 2 3 שמעון כהן, כשסמוטריץ' הושלך למרתפי השב"כ, באתר ערוץ 7, 20 ביולי 2015
  10. ^ חופי עמוס, מההתנתקות לכנסת: בצלאל סמוטריץ בא לשנות, באתר nrg‏, 18 במרץ 2015
  11. ^ 1 2 מורן אזולאי ואיתי בלומנטל, נעצר על ידי השב"כ לפני ההתנתקות: מקום 9 ברשימת בנט, באתר ynet, 11 בינואר 2015
  12. ^ עדי רובינשטיין, "אחי, טעית", באתר ישראל היום, 28 באפריל 2016
    אורי בר-שלום אגמון, דעה: בצלאל כן וזועבי לא, החברתית, 8 בפברואר 2016
  13. ^ אתר למנויים בלבד רוית הכט, בצלאל סמוטריץ', מורכב ומסוכן יותר מסתם איש ימין קיצוני הזוי. ראיון, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2016
  14. ^ חזקי ברוך, 700 ליטר דלק? לא היה ולא נברא, באתר ערוץ 7, 25 בפברואר 2018
  15. ^ 1 2 אילן לוקאץ', ‏"שתק כמו אחרון העבריינים": העבר המטריד של בצלאל סמוטריץ' ודרכו הסלולה לצמרת, באתר ‏מאקו‏, 11 בנובמבר 2022
  16. ^ עטרה גרמן, ‏סמוטריץ' מפריך את השקר: "לא היה ולא נברא", באתר "סרוגים", 25 בפברואר 2018
  17. ^ "סמוטריץ' מחבל יהודי, תכנן לפוצץ מכוניות נוסעות בנתיבי איילון", באתר מעריב אונליין, 17 במרץ 2019
  18. ^ אתר למנויים בלבד שלמה פיוטרקובסקי, ‏מה הסיפור האמיתי מאחורי אגדת ה-"700 ליטר דלק" שהודבקה לבצלאל סמוטריץ'?, בעיתון מקור ראשון, 2 בדצמבר 2022
  19. ^ אפרת פורשר, עדי הגין, בג"צ הכריע ומצעד הבהמות יצא לדרכו, באתר nrg‏, 9 בנובמבר 2006
  20. ^ 1 2 נדב פרי, מספר 9 ב"בית היהודי" - מארגן המצעד שביזה הומוסקסואלים בירושלים, באתר nana10‏, 18 בינואר 2015 סרטונים
  21. ^ ג'ורג' אבני, ‏חברי הבית היהודי להומואים: "אתם לא נורמליים, תופעה שלא ניתן לה לגיטימציה", באתר ‏מאקו‏, 23 בפברואר 2015
  22. ^ רשימת האיחוד הלאומי לבחירות: אריאל ראשון, מייסד תנועת רגבים שני, באתר ynet, 11 בינואר 2015
  23. ^ ראיון עם בצלאל סמוטריץ', מנהל הפעילות של רגבים, בעמוד הפייסבוק של תנועת רגבים, 22 במאי 2014
  24. ^ אתר למנויים בלבד עטרה גרמן, ‏שונים אבל דומים: האחים סמוטריץ' פותחים את הכל, בעיתון מקור ראשון, 22 באוקטובר 2022
  25. ^ מירב כהן, ‏שטרן תוקף את סמוטריץ: "תבדקו מי מייצג אתכם ובמה הוא מאמין", באתר כיפה, 26 בדצמבר 2018
  26. ^ רשימת המועמדים לכנסת השמונה עשרה, י"פ 5909 מ-29 בינואר 2009
  27. ^ ישראל מלאכי, ישראל מלאכי מספר: מה עשה הרב דרוקמן כשסמוטריץ' אמר "נשארתי לבד", באתר ערוץ 7
  28. ^ משה ויסטוך, ‏ח"כ בצלאל סמוטריץ' רץ לראשות האיחוד הלאומי, באתר כיפה, כ' טבת תשע"ט
  29. ^ ברוב מוחץ: בצלאל סמוטריץ' הוא יו"ר האיחוד הלאומי, באתר כיפה, 14 בינואר, 2019
  30. ^ מורן אזולאי, נתניהו הכריע: תיק החינוך לרפי פרץ, סמוטריץ' - שר התחבורה וחבר בקבינט, באתר ynet, 17 ביוני 2019
  31. ^ עמירם ברקת, ‏2 נוסעים ומעלה: כל מה שצריך לדעת על רפורמת הנתיבים החדשה, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2019
  32. ^ אסף זגריזק, נסיעת בכורה מחשמלת מירושלים לסבידור, באתר ynet, 11 במאי 2020
  33. ^ שבתשתיות-תיעוד-פרויקטים-בתחבורה, מסילת 431, מקטע מזרחי, באתר פייסבוק
  34. ^ שאול אמסטרדמסקי, "מס על חד"פ - הזיה": הימין הכלכלי של סמוטריץ', באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 ביולי 2022
  35. ^ גיא עזרא, ‏סמוטריץ' מטיל פצצה: אני ובנט נפרדים, באתר "סרוגים", 11 בינואר 2021
  36. ^ מנחם הלפגוט, סמוטריץ' מציג את מפלגת "הציונות הדתית", באתר עכשיו 14, 6 בינואר 2021
  37. ^ חזקי ברוך, סמוטריץ׳ ובן גביר חתמו על הסכם לריצה משותפת, באתר ערוץ 7, 3 בפברואר 2021
  38. ^ הבחירות לכנסת ה-24: אלה התוצאות הסופיות, באתר כיפה, 25 במרץ 2021
  39. ^ מורן אזולאי, סמוטריץ' נגד בנט: "מי ששותף לממשלה הזו לא צריך להכניס אותו לבית כנסת", באתר ynet, 12 באפריל 2022
  40. ^ שר האוצר סמוטריץ': טעיתי, היה לי חלק בהסלמת השיח ואני מתנצל, באתר ערוץ 7, 31 בדצמבר 2023
  41. ^ דני זקן, ‏השרים, התיקים והרוטציות: נתניהו הציג את ממשלת ישראל ה-37, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2022
  42. ^ ספיר ליפקין, ‏מה קורה אחרי השבעת הממשלה? הלו"ז הפוליטי להמשך, באתר ‏מאקו‏, 29 בדצמבר 2022
  43. ^ בנצי רובין, ‏צבי סוכות בדרך: בצלאל סמוטריץ' התפטר מהכנסת, באתר "סרוגים", 5 בפברואר 2023
  44. ^ גד ליאור, סיון חילאי, נחתם הסכם בין סמוטריץ' וההסתדרות: שכר, מענקים, וקיצור שבוע העבודה, באתר ynet, 2 במרץ 2023
  45. ^ איילת ברון, ‏קרן הארנונה אושרה בוועדת הכספים: כך החליטו ראשי הרשויות להחריג מהשביתה את החינוך, באתר ‏מאקו‏, 15 במאי 2023
  46. ^ 1 2 שחר אילן, סמוטריץ' מעכב חצי מיליארד שקל שמיועדים לערבים, באתר כלכליסט, 7 באוגוסט 2023
  47. ^ בנצי רובין, ‏סמוטריץ': "יש צרכים חשובים מהכספים הפוליטיים של רע"מ", באתר "סרוגים", 7 באוגוסט 2023
  48. ^ בנצי רובין, ‏סמוטריץ': "לא אעביר כסף לארגוני הפשיעה הערבית", באתר "סרוגים", 9 באוגוסט 2023
  49. ^ אורן דורי, ‏סמוטריץ' מתעקש: לא אאפשר את העברת התקציבים לרשויות הערביות, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2023
  50. ^ גד ליאור, צחי שדה, בלי מעצורים: הממשלה הקטינה עוד יותר את הקיצוץ בכספים הקואליציוניים, באתר ynet, 29 בנובמבר 2023
  51. ^ גד ליאור, קופסאות, כספים קואליציוניים וסגירת משרדים: הקרבות על התקציב הגדול בתולדות המדינה, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
  52. ^ סוניה גורודיסקי, היאלי יעקבי-הנדלסמן, בנק ישראל לסמוטריץ': הקפא את הכספים הקואליציוניים ל-2024, באתר ישראל היום, 15 בנובמבר 2023
  53. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, תקציב המדינה 2024 - העלאת מסים בדלת האחורית: ב-2025 נשלם יותר דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2024
  54. ^ ברוב של 62 ח"כים: תקציב המדינה לשנת 2024 אושר סופית, באתר גלובס, 13 במרץ 2024
  55. ^ לילך שובל, עוצר את הכסף, ואת החימוש לצה"ל: סמוטריץ' מעכב תקצוב נשק שנדרש למלחמה, באתר ישראל היום, 28 במאי 2024
  56. ^ גד ליאור, הלו"ז הצפוף של ועדת תקציב הביטחון: דוח ביניים בתוך חודשיים, דוח סופי בדצמבר, באתר ynet, 28 באוגוסט 2024
  57. ^ אברהם בלוך, ‏הממשלה אישרה: המס על החד פעמי בוטל, באתר "סרוגים", 29 בינואר 2023
  58. ^ גיא עזרא, ‏רשמית: המס על שתיה מתוקה בוטל; מתי המחירים יירדו, באתר "סרוגים", 28 במרץ 2023
  59. ^ גד ליאור, בצל הלחץ מהחרדים: סמוטריץ' חתם על ביטול המס על משקאות ממותקים, באתר ynet, 28 במרץ 2023
  60. ^ אתר למנויים בלבד עטרה גרמן, ‏לאחר הביקורת: הוארך תוקף הטבת המס להורי ילדים בגילאים 6–12, בעיתון מקור ראשון, 19 באפריל 2023
  61. ^ שלמה טייטלבאום, ועדת הכספים אישרה את העלאת המע"מ ל-18%, החל מ-2025, באתר כלכליסט, 20 בפברואר 2024
  62. ^ שני אשכנזי, כלכליסט, תעריפי החשמל והמים יתייקרו: ועדת הכספים אישרה את מס הפחמן, באתר ynet, 11 בספטמבר 2024
  63. ^ אדריאן פילוט, מודי'ס בדו"ח חמור על ישראל: הורידה בדרגה את דירוג האשראי ל-A2 עם תחזית שלילית, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2024
  64. ^ גד ליאור, לראשונה אי פעם: מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל, באתר ynet, 9 בפברואר 2024
  65. ^ ynet, על רקע החרפת העימות עם איראן: S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל, באתר ynet, 19 באפריל 2024
  66. ^ גד ליאור, סוכנות פיץ' הורידה את דירוג האשראי של ישראל - עם תחזית שלילית, באתר ynet, 13 באוגוסט 2024
  67. ^ אורן דורי, ‏הורדת דירוג כפולה: מודי'ס מנחיתה מכה על הכלכלה הישראלית, באתר גלובס, 27 בספטמבר 2024
  68. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד אמיר תיבון, שורת מדינות גינו את דברי סמוטריץ' כי מוסרי להרעיב עזתים, ובישראל חוששים מההשלכות, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2024
  69. ^ ישראל במלחמה | עימותים בישיבת הממשלה: "צריך להיות אכזריים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 באוקטובר 2023
  70. ^ אתר למנויים בלבד ירדן בן גל הירשהורן, בתום חמישה שבועות: הכנסת אישרה את מתווה הפיצויים למשק, באתר TheMarker‏, 9 בנובמבר 2023
  71. ^ עירית אבישר ושלמה טייטלבאום, בלעדיהדיל עם הבנקים: 2.5 מיליארד שקל לקופת המדינה וקרן סיוע, באתר כלכליסט, 3 במרץ 2024
  72. ^ יהודה שלזינגר, אמיר אטינגר, סמוטריץ' נגד גלנט: "לא אתקצב את הרחבת המעברים", באתר ישראל היום, 19 באפריל 2024
  73. ^ מתן וסרמן, ‏הדיון בהטלת 100% מכס על טורקיה: "החלטה פוליטית, פגיעה בכיס של אזרחי ישראל", באתר מעריב אונליין, 16 ביוני 2024
  74. ^ יהודה שלזינגר, סמוטריץ': "שחרור אסירים בעסקה? לא חותם על זה גם במחיר סיום הקריירה הפוליטית שלי", באתר ישראל היום, 15 ביולי 2024
  75. ^ מאגר החקיקה - חוקי הכנסת העשרים שיזם בצלאל סמוטריץ'
  76. ^ צבי לביא, החטיבה להתיישבות קיבלה מעמד רשמי, באתר ynet, 24 בדצמבר 2015
    הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון מס' 2), התשע"ו–2015
  77. ^ מידע על התיקון במאגר החקיקה הלאומי,
    חזקי ברוך, חוק השקיפות אושר בכנסת, באתר ערוץ 7, 12 ביולי 2021
  78. ^ שופטים וקצינים בכירים יגישו הצהרת הון, פורטל הכרמל, 8 בנובמבר 2016
  79. ^ איציק וייס, חוק ההסדרה עבר בכנסת. בבית היהודי מאושרים: ״עשינו היסטוריה״, באתר חדשות 0404‏, 6 בפברואר 2017
  80. ^ עופר חדד, ‏בג"ץ פסל את חוק ההסדרה: המדינה לא תוכל להפקיע קרקעות פרטיות מפלסטינים , באתר ‏מאקו‏, 9 ביוני 2020
  81. ^ אתר למנויים בלבד גילי מלניצקי, לא רק הדר מוכתר: אילו ראשי מפלגות מסתירים את הדירות שבבעלותם?, באתר TheMarker‏, 20 בספטמבר 2022
  82. ^ 1 2 יותם ברגר, סגן יו"ר הכנסת, ח"כ בצלאל סמוטריץ, מתגורר בבית שנבנה בניגוד לחוק, באתר הארץ, 1 במרץ 2017
  83. ^ אוהד חמו, ‏האם ח"כ סמוטריץ' מתגורר בבית לא חוקי?, באתר ‏מאקו‏, 1 במרץ 2017
  84. ^ 1 2 3 בצלאל סמוטריץ', ‏תוכנית ההכרעה: המפתח לשלום נמצא בימין, השילוח, 6, ספטמבר 2017
  85. ^ בצלאל סמוטריץ', להשתחרר מאבו-מאזן, באתר ערוץ 7, 25 בדצמבר 2014
  86. ^ ערוץ הכנסת - בצלאל סמוטריץ': "רואה באבו-מאזן נטל ובחמאס נכס", 7.10.15, סרטון בערוץ "ערוץ כנסת", באתר יוטיוב (אורך: 00:52)
  87. ^ יקי אדמקר‏, עקב ציוץ על עהד תמימי: טוויטר חסמה את חשבונו של ח"כ סמוטריץ', באתר וואלה, 22 באפריל 2018
  88. ^ טל שניידר, ‏טוויטר מאיימת לסגור את החשבון של בצלאל סמוטריץ', באתר גלובס, 23 באפריל 2018
  89. ^ יהונתן קליין, ‏סמוטריץ': הערב - יוצאים לסגור את כביש 60 לפלסטינים, באתר כיפה, 24 בדצמבר, 2018
  90. ^ ynet, סמוטריץ': "המדינה צריכה למחוק את חווארה", באתר ynet, 1 במרץ 2023
  91. ^ פוסט פייסבוק, בעמוד הפייסבוק של בצלאל סמוטריץ', 8 במרץ 2023
  92. ^ יובל זוזוט עסיס, סמוטריץ' מבהיר בפטריוטים: "צריך להקים התיישבות יהודית בעזה", באתר עכשיו 14, 7 בינואר 2024
  93. ^ סמוטריץ’: “בעזה יושבים שני מיליון נאצים, פצצת זמן עם מנגנון השמדה, באתר חרדים10, 8 בינואר 2024
  94. ^ מתי טוכפלד, האיחוד הלאומי דן ב"תוכנית ההכרעה", באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2017
  95. ^ נדב שרגאי, התוכנית המדינית של סמוטריץ: לאומיות פלסטינית? לא על חשבוננו, באתר nrg‏, 8 בספטמבר 2017
  96. ^ גיא עזרא, ‏זה הח"כ המצטיין בחקיקה בנושאי דת ומדינה, באתר "סרוגים", 19 במרץ 2018
  97. ^ גיא עזרא, ‏סמוטריץ': "אנחנו לעולם לא נכיר בנישואים חד מיניים", באתר "סרוגים", 19 באפריל 2015
  98. ^ אריק בנדר, ‏הצעת חוק: אדם שאשתו מסרבת לקבל גט - יוכל לשאת אישה שנייה, באתר מעריב אונליין, 28 בספטמבר 2017
  99. ^ משה מאירסדורף, ‏ארגוני נשים מתנגדים להצעת חוק למימון שאיבת ביציות ממסורבות גט, באתר כיפה, 22 במרץ, 2017 17:43
  100. ^ חזקי ברוך, סמוטריץ': לא להרחיב את הזכאות לעליה, באתר ערוץ 7, 7 באוקטובר 2018
  101. ^ עטרה גרמן, ‏סמוטריץ' בפנייה לפרקליט המדינה: לפתוח בחקירה נגד ארגון "השגחה פרטית", באתר "סרוגים", 28 ביוני 2018
  102. ^ סמוטריץ' התגאה שפועל לצמצם תחבורה ציבורית בשבת: "בשקט, בלי מלחמות", באתר וואלה, 25 בפברואר 2020
  103. ^ הראיון באתר כאן 11, דקות 11-9
  104. ^ מאבק בהסתדרות וביטול מס החד"פ: הימין הכלכלי של סמוטריץ', סרטון בערוץ "כאן | חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 13:58)
  105. ^ ליאת רון‏, חוק ההסדרים, הקרב על החקלאות: דיכטר נגד סמוטריץ', באתר וואלה, 1 בפברואר 2023
  106. ^ חזקי עזרא, "קו העוני לא משקף את המציאות", באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2015
  107. ^ יאיר שרקי, ‏"ניסו קפיטליזם וסוציאליזם, אבל דבר אחד לא ניסו": הגישה הכלכלית של סמוטריץ' – שמירת תורה ומצוות, באתר ‏מאקו‏, 7 בדצמבר 2022
  108. ^ סמוטריץ' על ההפגנות: "העם איתנו, ומכוחו נבצע את הרפורמה במערכת המשפט", באתר ynet, 14 בינואר 2023
  109. ^ ציוץ של בצלאל סמוטריץ' ברשת החברתית אקס (טוויטר), 5 באפריל 2016
  110. ^ ציוץ של בצלאל סמוטריץ' ברשת החברתית אקס (טוויטר), 5 באפריל 2016
  111. ^ ציוץ של בצלאל סמוטריץ' ברשת החברתית אקס (טוויטר), 5 באפריל 2016,
    ציוץ של בצלאל סמוטריץ' ברשת החברתית אקס (טוויטר), 5 באפריל 2016
  112. ^ אשתו של סמוטריץ': "רוצה שידיים יהודיות יגעו בתינוק שלי, לא נעים ערבייה בחדר", באתר ynet, 5 באפריל 2016
  113. ^ אריק בנדר, ‏ח"כ בצלאל סמוטריץ' לא חוזר בו: "עם ישראל לא גזען, יש לו רגשות טבעיים", באתר מעריב אונליין, 6 באפריל 2016
  114. ^ ערוץ 7, ח"כ בצלאל סמוטריץ' תקף: המפכ"ל יורק בפרצופם של אזרחי ישראל, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2021
  115. ^ חזקי ברוך - ערוץ 7, פרעות תשפ"א: "השכנים הערבים בגדו בנו", באתר ערוץ 7, 26 במאי 2021
  116. ^ סמוטריץ' מבהיר: לא אסכים לשיתוף פעולה עם 'רע"מ', באתר כיכר השבת, 2 באפריל 2021
  117. ^ דיגיטל 14, סמוטריץ': "להוציא מחוץ לחוק את המפלגות הערביות בכנסת", באתר עכשיו 14, 12 בספטמבר 2022
  118. ^ סמוטריץ' לח"כים הערבים: "אתם פה כי בן גוריון לא גמר את העבודה", באתר "סרוגים", 13 באוקטובר 2021
  119. ^ בצלאל סמוטריץ', איבוד עשתונות, באתר ערוץ 7, 10 בדצמבר 2015
    שבתי בנדט‏, ח"כ בצלאל סמוטריץ': "ההצתה בכפר דומא אינה אירוע טרור", באתר וואלה, 9 בדצמבר 2015
  120. ^ דנה ויס, ‏סמוטריץ': "יש דין אחד ליהודים, דין אחד לאויב בשעת מלחמה", באתר ‏מאקו‏, 2 בינואר 2016 סרטונים
  121. ^ ערוץ הכנסת - בצלאל סמוטריץ': זועבי צריכה לשבת בכלא אך כל עוד היא ח"כית מותר להביע עצמה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 21:44), 30 ביוני 2016
  122. ^ עוזי ברוך, מתנגד לשלילת האזרחות למנכ"ל בצלם, באתר ערוץ 7, 22 באוקטובר 2016
  123. ^ בצלאל סמוטריץ', בשבע, ‏בצלאל סמוטריץ': מצילים את צה"ל – לא מתגייסים, באתר "סרוגים", 23 במרץ 2017
  124. ^ תמלול ריאיון בנושא, בעמוד הפייסבוק של בצלאל סמוטריץ', 17 בינואר 2018
    יקי אדמקר‏, ח"כ סמוטריץ' על מינוי מפקדת הטייסת: "אבוי אם נשים יהפכו לגברים", באתר וואלה, 17 בינואר 2018
חברי ממשלת ישראל המכהנים ישראלישראל
ראש הממשלה בנימין נתניהו

שר המורשת עמיחי אליהו • שר במשרד האוצר זאב אלקין • שר במשרד המשפטים, השר לשיתוף פעולה אזורי והשר המקשר בין הממשלה לכנסת דודי אמסלם • שר הפנים משה ארבל • שר הבריאות אוריאל בוסו • שר במשרד החינוך חיים ביטון • השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר • שר העבודה יואב בן צור • שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת • שר הבינוי והשיכון ושר במשרד ראש הממשלה יצחק גולדקנופף • השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן • שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל • שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר • השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר • שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף • שר התרבות והספורט מיקי זוהר • שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן • שר התיירות חיים כץ • שר הביטחון ישראל כ"ץ • סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין • השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי • שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי • שר העלייה והקליטה אופיר סופר • שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק • השרה להגנת הסביבה עידית סילמן • שר האוצר ושר נוסף במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' • שר החוץ גדעון סער • שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש • שר החינוך יואב קיש • שר התקשורת שלמה קרעי • שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב • שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי

שרי האוצר בממשלות ישראל
אליעזר קפלן • לוי אשכול • פנחס ספיר • זאב שרף • יהושע רבינוביץ • שמחה ארליך • יגאל הורביץ • יורם ארידור • יגאל כהן-אורגד • יצחק מודעי • משה נסים • שמעון פרס • יצחק שמיר • אברהם בייגה שוחט • דן מרידור • בנימין נתניהו • יעקב נאמן • מאיר שטרית • סילבן שלום • אהוד אולמרט • אברהם הירשזון • רוני בר-און • יובל שטייניץ • יאיר לפיד • משה כחלון • ישראל כ"ץ • אביגדור ליברמן • בצלאל סמוטריץ'

שרים נוספים במשרד האוצר:
מאיר שטרית • משולם נהרי • יצחק כהן • חמד עמאר • זאב אלקין

סמל מדינת ישראל
שרי התחבורה והבטיחות בדרכים בממשלות ישראל
דוד רמז • דב יוסף • דוד צבי פנקס • דוד בן-גוריון • יוסף סרלין • יוסף ספיר • זלמן ארן • משה כרמל • יצחק בן-אהרן • ישראל בר-יהודה • עזר ויצמן • שמעון פרס • אהרן יריב • גד יעקבי • מנחם בגין • מאיר עמית • חיים לנדאו • חיים קורפו • משה קצב • ישראל קיסר • יצחק לוי • שאול יהלום • יצחק מרדכי • אמנון ליפקין-שחק • אפרים סנה • אריאל שרון • צחי הנגבי • אביגדור ליברמן • מאיר שטרית • שאול מופז • ישראל כ"ץ • בצלאל סמוטריץ' • מירי רגב • מרב מיכאלי • מירי רגב
שרי הביטחון בממשלות ישראל
דוד בן-גוריון • פנחס לבון • דוד בן-גוריון • לוי אשכול • משה דיין • שמעון פרס • עזר ויצמן • מנחם בגין • אריאל שרון • משה ארנס • יצחק רבין • יצחק שמיר • משה ארנס • יצחק רבין • שמעון פרס • יצחק מרדכי • משה ארנס • אהוד ברק • בנימין בן אליעזר • שאול מופז • עמיר פרץ • אהוד ברק • משה יעלון • אביגדור ליברמן • בנימין נתניהו • נפתלי בנט • בני גנץ • יואב גלנט • ישראל כ"ץ

שרים נוספים במשרד הביטחון:
מיכאל ביטון • בצלאל סמוטריץ'

ישראל
  1. ^ סמב"ץ הם ראשי תיבות של סמל-מבצעים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בצלאל_סמוטריץ%27&oldid=39965291"