טבעונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טבעונות היא אידאולוגיה המתאפיינת בהמנעות מאכילת בשר בעלי חיים, חלב, ביצים, ומזונות אחרים המוכנים מהם, ובנוסף לכך, גם בהימנעות משימוש במוצרים העשויים מעור בעלי חיים (כולל פרווה צמר, ונוצות) לביגוד, הנעלה, וריהוט. רבים מהטבעונים מתנגדים גם לניצול בעלי חיים לצרכים אחרים (כגון בידור בקרקסים) הגורמים באופן ישיר או עקיף נזק ואף סבל לחיות. הטבעונים כיום סבורים כי יש שתי סיבות לאימוץ השקפת הטבעונות, הראשונה שבהן היא הסיבה המוסרית, והשנייה שבהן היא בריאותית. האדם החי על פי אידאולוגיה זו, או לכל הפחות על פי תזונה טבעונית נקרא בעברית, בדרך כלל, טבעוני.

הגדרות שונות לטבעונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבעונים חלוקים בניהם בשאלה האם אכילת דבש היא פרקטיקה מוסרית.

המונח "טבעונות" הוא מעין תרגום לעברית של המונח האנגלי Vegan (בתעתיק עברי "ויגן"), אשר לו כמה משמעויות אפשריות; משמעות אחת למשל היא אדם החי על תזונה צמחית בדרך כלל ומשמעות שנייה, היא דבר מסוים שמקורו בצומח.

אין הגדרה אובייקטיבית ומוסכמת למשמעותו של המונח טבעונות, ואנשים שונים עשויים להשתמש בהגדרות שונות במעט שאינן חופפות באופן מוחלט; עם זאת, מבחינה פרקטית, ולרוב גם אידאולוגית, יסוד משותף לכל הטבעונים הוא הימנעות מכוונת מאכילת בעלי חיים, חלב ומוצריו וביצים (לפחות כאלו שמקורן בתעשיית הביצים, בשל גריסה או חניקה של אפרוחים חיים המתרחשת בה מדי יום). ישנם טבעונים אחרים המגדירים טבעונות באופן כללי יותר, ולשיטתם טבעונות היא הימנעות מוחלטת מכל מזון שמקורו מן החי. לעומתם ישנם טבעונים אחרים שיטענו כי אין בעיה מוסרית באכילת דבש[1][2] או ביצי חופש מגידול ביתי (כלומר, ביצים מתרנגולות שאדם גידל בחופשיות בחצר ביתו).‏[3]

יש המכנים טבעונות כסוג ספציפי של תזונה צמחונית[4].

טבעונות היא בין היתר, גם הגדרה עצמית בהקשר חברתי, וישנם אנשים החיים על פי אורח חיים טבעוני אך למרות זאת בוחרים להגדיר עצמם "צמחונים", כל הזמן או לסירוגין; ישנם גם כאלה הנמנעים מלהגדיר עצמם טבעוניים או צמחוניים מטעמים פילוסופיים העומדים בפני עצמם.‏[5]

היסטוריה של הטבעונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסי ביש שלי היה בין הטבעונים הראשונים

בעת העתיקה אימצו אנשים מסוימים תזונה צמחונית. מלכתחילה תופעה זו הופיעה כמעט תמיד בקרב נזירים שראו בכך דרך להתעלות רוחנית ומוסרית, והתקיימה למשל ביוון העתיקה, וכן תת היבשת ההודית, ארץ ישראל[6][7][8], ויפן[9] הקדומות. חלק ממסורות דתיות אלה ממשיכות להתקיים גם כיום, בקרב כיתות שונות בבודהיזם, בנצרות, ואף בדתות נוספות. בתקופות מאוחרות יותר הופיעה גם הטבעונות, כהרחבה של רעיון הצמחונות המבקר את הפגיעה בבעלי חיים.

אחד מן הראשונים שתועד מאמץ תזונה טבעונית לפי הגדרה היה ויליאם למבה (William Lambe), דוקטור לרפואה, שעשה זאת בשנת 1806. טבעונים מוקדמים נוספים היו פרנק ניוטון (מטופל של למבה) בשנת 1811 ופרסי ביש שלי בשנת 1813. בשנת 1838, ג'יימס פירפונט גריבס פתח פנימייה בלונדון, בה התלמידים התבקשו לאמץ תזונה צמחונית, שכיום הייתה נחשבת טבעונית. הוא השתמש במילה "צמחונות" כדי לתאר תזונה שכוללת רק צמחים, בהקשר הזה, צמחוני היה אדם שחי רק מצמחים. תומכי הפנימייה הזאת היו בין המקימים של החברה הצמחונית ב-1847. בשנת 1843, עמוס ברונסון אלקוט וצ'ארלס ליין הקימו את הקהילה הטבעונית בקיימברידג', ששרדה אך מעט זמן.

ג'ואן ג'ט מחלקת חוברות של ארגון PETA לעידוד טבעונות

בשנת 1944, דונלד ווטסון טבע את המונח "טבעוני" באנגלית (Vegan) והקים את החברה הטבעונית.

כיום, ישנן עמותות רבות המקדמות אורח חיים טבעוני במישורין או בעקיפין הפועלות ברחבי העולם. עמותת חבלני הציד הוקמה בשנת 1963 בידי ג'ון פרסטייג' שעוסקת בפעולות ישירות בשביל לסיים את הציד של בעלי חיים (לפחות זה למטרת מזון). ב-1976 התפצלו מתוך עמותת חבלני הציד מספר אנשים, לאחר שנעצרו בעקבות פעולה ישירה. אלו האחרונים הקימו את החזית לשחרור בעלי חיים, הפועלת עד היום לקידום טבעונות. תנועה זאת פעילה גם ברחבי העולם, ובכלל זה ישראל, ועוסקת בפעולות ישירות ולעתים בלתי-חוקיות. אחד הארגונים הגדולים העוסקים בקידום טבעונות וזכויות בעלי-חיים הוא PETA, אשר נוסד ב-1980 בנורפוק, ורג'יניה על ידי אלכס פאחאו.

בשנת 2005 הופץ הסרט ארת'לינגס ("בני־ארץ"), סרט תיעודי העוסק בשימוש של בעלי חיים בידי בני אדם, ומקדם טבעונות, ובשנת 2009 יצא הסרט Home העוסק בבעיות מוסריות ואקולוגיות הקשורות בצריכת מזונות נפוצים מן החי.

אקטיביסטים טבעוניים מוקדמים ידועים בארצות הברית למשל הם רין ברי (Rynn Berry, 1945-2014), פיטר סינגר (Peter Singer), גארי פרנציון (Gary L. Francione), ו-ויל טאטל. אקטיביסטים מאוחרים יותר הם למשל גארי יורופסקי (Gary Yourofsky), ופיטר יאנג (Peter Young).

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה הוותיקה ביותר הפועלת בישראל לקידום טבעונות היא אנונימוס - עמותה לזכויות בעלי חיים אשר הוקמה בשנת 1994. בשנת 2003 הוקם יומן חייתי, שהפיץ סרטונים על טבעונות וזכויות בעלי-חיים, ובשנת 2005 הוקמה שב"י על ידי פעילים שפרשו מאנונימוס. נקודת ציון חשובה הייתה פתיחת מסעדת "בודהה בורגרס" בשנת 2006, שהייתה המסעדה הטבעונית הראשונה בישראל שכוונה לציבור הרחב‏[10], להבדיל ממסעדות קהילתיות שפעלו עוד לפניה (כגון מסעדת "טעם החיים" שאז יועדה בעיקר לקהילת העבריים מדימונה). כמו כן, בשנת 2009, בעונה השנייה של תוכנית המציאות האח הגדול נכנס מתמודד טבעוני, יוסף נתן-בכר.

גל של טבעונות החל בסביבות שנת 2010 עם הפצת הרצאתו של האקטיביסט הטבעוני גארי יורופסקי ברחבי אתרי האינטרנט הישראליים‏[11] ומהם דרך הרשתות החברתיות. גל הטבעונות הישראלי שהחל עם הרצאתו של יורופסקי הלך והתחזק בשנת 2012 עם "מיצג הראשים הכרותים" שנערך על ידי פעילים טבעוניים בתל אביב ופרסום תחקירים דוקומנטריים הנוגעים להתעללות בבעלי חיים במחלבות ומשחטות בישראל ואף שנה אחת לפניכן קמה רשת המזון הטבעוני "השווארמה הצמחונית"‏[12]. תחקירים נוספים שהתבססו על צילומי מצלמה נסתרת במפעלים ישראליים והנגשת הידע לציבור תרמו לכך גם כן, והחלו קמות מסעדות טבעוניות שונות, בעיקר במרכז הארץ ויישובי הצפון. גארי יורופסקי הגיע לישראל פעמיים לסיבוב הרצאות, כאשר ביקורו השני היה שנוי במחלוקת עקב אלימות שהפעיל לכאורה כנגד אראל סג"ל.

בעקבות המודעות הציבורית הגוברת, קמו בישראל ארגונים חדשים כמו ויגן-פרנדלי המקדמת אורח חיים טבעוני ו-269life הנחשבת לרדיקלית. בשנת 2014 נערך "הקונגרס הטבעוני הראשון" במרכז דוהל שבתל אביב‏[13]; גם כן בשנה זו יצא לפועל "המסע הטבעוני הראשון" בו טיילה משאית של פעילים טבעונים מקבוצות שונות (בפרט עמותת ויגן-פרנדלי והחזית לשחרור בעלי חיים), ממטולה עד אילת, והקרינה סרטים המציגים התעללות בבעלי חיים במדגרות, מחלבות, ומשחטות, בעיקר מול בתי קפה ומסעדות, בערים מרכזיות בארץ‏[14]. ב-2014 זכתה פעילת זכויות בעלי חיים, טל גלבוע, בגמר העונה השישית של תוכנית המציאות האח הגדול.‏[15] במהלך התוכנית הטיפה גלבוע לטבעונות והשפיעה באופן ניכר בנושא על צופי התוכנית. טל הבטיחה שחלק נכבד מסכומי הזכייה ייתרמו ל"חוות החופש" הישראלית.‏[16]

בנוסף לעמותות אלו, ישנם אקטיביסטים רבים המקדמים טבעונות בישראל ובעולם. בישראל פעילות בולטות בקידום הטבעונות הן מיקי חיימוביץ', טל גלבוע, ואורי שביט. נכון ל-2014, לפי סקר שנעשה בינואר, בישראל 5% מהאוכלוסייה טבעונים ועוד 8% מהאוכלוסייה צמחונים.‏[17]

מדינות בעלות ציבור טבעוני משמעותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל, יחד עם בריטניה, אוסטרליה וקנדה, נחשבות למדינות בהן יש תנועה טבעונית משמעותית בהקיפה. בבריטניה קמה החברה הטבעונית שהייתה גוף פרו-טבעוני מאורגן ראשון מסוגו בעולם, קנדה נחשבת למדינה בה יש רבים הדוגלים בסביבתנות, השקפה הקרובה לטבעונות, וישראל בולטת בכל הקשור לקולינאריה טבעונית.

סיבות לטבעונות ועמדות הקשורות בהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן סיבות שונות לטבעונות. המרכזיות שבהן נשענות על נימוקים מוסריים, בריאותיים, אקולוגיים ודתיים. הסיבות אינן סותרות בהכרח, אך לא כל טבעוני בהכרח מקבל את כולן או מכיר בהן.

מוסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זכויות בעלי חיים

סיבה נפוצה לבחירה באורח חיים טבעוני הוא תפיסת אורח חיים זה כמוסרי יותר מאורח חיים לא טבעוני. העיקרון המוסכם על טבעונים מטעמי מוסר הוא שגרימת סבל לבעלי חיים היא דבר פסול שיש להימנע ממנו (אלא במקרים בהם בעל חי תוקף אדם, למשל); טענה זו נתפסת באופנים שונים לעתים, יש הסבורים שזהו ציווי מוסרי המוטל על בני אדם שלא להשתמש בכוחם לרעה. אחרים דוגלים בזכויות בעלי חיים, גישה השוללת התייחסות לבעלי חיים כאל רכוש ותובעת לתת להן זכויות אוטונומיות.

טבעונים רבים סבורים שאין לאכול או לעשות שימוש במוצרים שהפקתם גורמת סבל לבעלי חיים, בין אם על ידי המתתם‏[18] ובין על ידי גידולם בתנאים לא נאותים. תנאים אלו עשויים לכלול, בין היתר, כליאה בכלובים בצפיפות בסביבה מזוהמת, הפרדה מהאם מיד לאחר הלידה, פגיעות גופניות המקלות על עובדי המשק (כמו חיתוך קרניים או קטימת מקור ללא הרדמה), כווייה של חיות צאן בקרח יבש או בברזל מלובן לצורך סימונן, ושימוש בברירה מלאכותית על-מנת לטפח תכונות תורשתיות רווחיות שמעוותות את מבנה גופם של בעלי-החיים. מלבד זאת, גם בתעשיות המזון שאינן לצורכי הפקת בשר או דגים מתבצע הרג שיטתי, כגון המתה בגז או גריסה של אפרוחי תרנגול זכרים בתעשיית הביצים, בעודם בחיים‏[19].

אחת הביקורות כלפי טבעונות מטעמי מוסר היא כי למרות טענותיהם של טבעונים בדבר מזעור הסבל, תוצרת חקלאית צמחית אף היא גורמת סבל לבעלי חיים שוכני צמחים כגון זני חרקים ואחרים. כתגובה לטיעון זה, הציע הפילוסוף הטבעוני סטיבן דיוויס את העיקרון של "סבל מינימאלי" (Least harm principle); לפי עיקרון זה, החקלאות הטבעונית עדיין עדיפה על חקלאות-כל שכן מצד אחד, כמו חקלאות-כל היא מבטיחה השרדות למין האנושי, אך מצד שני, כרוכה בגרימת סבל מינימאלי, למינימום חיות, בעוד שחקלאות-כל (לצורותיה השונות בתרבויות השונות) כרוכה בגרימת סבל רב הרבה יותר, לחיות רבות יותר.

ניסויים בבעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהטבעונים מתנגד לניסויים בבעלי חיים באופן מוחלט וחלק אחר מתנגד לניסויים הכרוכים בגרימת כאב לבעלי חיים (כגון זריקות), או שימוש בחומרים אשר על פי כימיה אנליטית הם לכאורה רעילים, על חיות אלה, אך באופן כללי תומך בעשיית ניסוים למטרת הצלת חיי אדם או בעלי חיים, להבדיל מניסויים למטרת ייצור תמרוקים (מוצרים קוסמטיים).

שימוש בבעלי חיים לריפוי בעיות בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים ניתן להשתמש באיברים או תוצרים מסוימים של חיות מסוימות לריפוי ישיר של בעיות בריאות בקרב בני אדם ואף להצלת חייהם ממש. דוגמה לכך היא שימוש במסתם חזירים כתחליף למסתם אנושי שאינו פועל כשורה ביחס לשאר איברי מערכת הלב, הודות לדמיון אנטומי בין איברים אלה (בבני אדם ובחזירים). מקרה אפשרי נוסף הוא שימוש בנסיוב המופק מנחש אחד, למטרת נטרול ארס שהופק מנחש אחר. בדרך כלל טבעונים אינם מתנגדים לשימושים אלה בנימוק שזהו מקרה ישיר של הצלת חיי אדם שלכאורה אין הימור על תרומתו, וראויה המתה מהירה ומופחתת כאב ככל הניתן של החיה, אם בכלל קרה ונדרשת המתה שלה.

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הגורסים תזונה טבעונית נפוצה כתורמת לבריאות בכלל, ולטיפול בבעיות בריאות או מחלות ספציפיות בפרט. לקריאה נרחבת בנושא זה ראו פרק "תזונה טבעונית ובריאות", בהמשך הערך.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צמחונות אקולוגית

טעם נוסף לבחירה בתזונה טבעונית עשוי להיות משיקולים סביבתיים. לעמדה זו תימוכין ממספר גורמים כשהבולט בהם הוא דו"ח האו"ם "צלו הארוך של משק החי", שמציג את הנזק הנגרם מגידול חיות לצורכי שימוש בבשר‏[20].

ב-2010 התפרסם דו"ח של הקרן העולמית לחיות בר בשם "כוכב הלכת החי", הכולל בתוכו קריאה להפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי כאחד האמצעים העיקריים להתמודדות עם בעיות סביבתיות, לפי חישוב טביעת רגל אקולוגית של מוצרים מהחי‏[21]. על-פי מחקר שפורסם ב-2014, הפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי העולמית היא הכרחית על-מנת לעמוד ביעדים שקבע האו"ם להפחתת פליטת גזי חממה‏[22].

השקפה דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילת העבריים מדימונה מקיימת אורח חיים טבעוני בהתאם לפרשנותם לספר בראשית.

השקפות דתיות מסוימות עשויות להתנגד לאכילת מוצרים מהחי. כך למשל קהילת העבריים מדימונה מקיימת אורח חיים טבעוני, בהתאם לפרשנותם ל"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" (ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ט)‏[23]

הקשר בין השקפות דתיות מסוימות לטבעונות יתואר בהמשך בפרק עצמאי.

סיבתיות דתית לטבעונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהדות המסורתית מתירה אכילת בשר ומוצרים שונים מן החי והטבעונות בקרבה אינה רווחת. עם זאת, היהדות איננה פוסלת טבעונות כאורח חיים כל עוד אכילת הבשר איננה נדרשת מתוקף המצווה של אכילת קורבנות לאחר הקרבתם, הקרבה שהיא מרכיב משמעותי בדת היהודית, אך בקרב היהודים האורתודוקסיים היא אינה מיושמת מאז חורבן בית המקדש השני בשנת 70.

בתורה שבכתב, הטקסט היסודי ביותר של היהדות, ישנם ציויים מפורשים להקרבת קורבנות מסוימים מן החי בלבד, כמו למשל קרבן התמיד (אשר על פי התורה אמור להישחט פעמיים ביום) או קרבן פסח כל שנה בחג הפסח. מנגד, על פי הפרשנות היהודית המסורתית לספר בראשית, החלק הראשון של התורה שבכתב, אלוהים המשיל את אדם הראשון על כל בעלי החיים, אך התיר לו לאכול מזון ממקורות צמחיים בלבד. פרשנות זו מסתמכת על הכתוב: "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב ..." (ספר בראשית, פרק א', פסוקים כ"ח-כ"ט) כך פירשו חז"ל בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ט, עמוד ב', ואחריהם פרשני התנ"ך מימי הביניים כגון רש"י הרמב"ן הרד"ק ועוד; אך לפי פרשנותם, לאחר המבול התיר אלוהים לנח וצאציו גם אכילת בשר: "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה; כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל" (ספר בראשית, פרק ט', פסוק ג') ורק אכילת אבר מן החי נותרה אסורה. יש בין הפרשנים התולים היתר זה בהידרדרות המוסרית של האנושות או בזכות שקנתה לה על בעלי החיים, החבים את קיומם לתיבת נח. מאידך, התורה כוללת בתוכה את הפרקטיקה של הקרבת קרבנות מן החי כמרכיב משמעותי בעבודת האל אף לפני ההיתר של אכילת בעלי החיים בימי נח. כך על פי חז"ל, כבר האדם הראשון הקריב קורבן מן החי: "יום שנברא בו אדם הראשון- כיון ששקעה עליו חמה, אמר: 'אוי לי שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים'. היה יושב [בתענית] ובוכה כל הלילה וחוה בוכה כנגדו. כיון שעלה עמוד השחר, אמר: 'מנהגו של עולם הוא'. עמד והקריב שור שקרניו קודמין לפרסותיו, שנאמר (תהלים סט, לב): 'ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס'" (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ח', עמוד א'). גם על הבל, בנו של אדם הראשון נכתב בתורה שהקריב קורבן מן החי, וקורבנו אף היה מובחר יותר מהקורבן הצמחי של קין: " וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַה'. וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ. וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו" (ספר בראשית, פרק ד', פסוקים ג'-ה'). יש מהפרשנים המסבירים את הסתירה לכאורה המוצגת כאן בכך שמה שנאסר על האדם זה דווקא אכילת בשר. אולם שימוש בבעלי חיים לצרכים אחרים כמו לשם קורבן לאלוהים - לא נאסר, ועל פי היהדות המסורתית אף רצוי להשתמש בהם לצורך שימושים אלו‏[24]. לפי אחת הדעות, גם במהלך הנדודים במדבר נאסר על בני ישראל לאכול "בשר תאוה" והותר להם בשר קורבנות בלבד.

בתורה שבכתב קיימות מספר מצוות ספציפיות הנוגעות להימנעות מגרימת צער לבעלי חיים. בתורה שבעל פה אוחדו ופורטו מצוות אלה במסגרת הנקראת צער בעלי חיים, שמחד אינו כולל שלילה גורפת של אכילת בשר או מוצרים שונים מן החי, אך נוגע לרווחת בעלי החיים טרם שחיטתם.

במהלך ההיסטוריה של היהדות בכלל, ובעיקר מאז עלייתה של התנועה הטבעונית במאה וחמישים השנים האחרונות והביקורת שלה על תיעוש מזון מן החי, היו יהודים דתיים שאימצו תזונה צמחית בעיקרה כמנהג יחיד, ככל הנראה בשל החשיבות הרבה שייחסו לשמירה קפדנית של מצוות צער בעלי חיים ורצון להדרה, אך אפשר שגם מתוקף רצונם לחיות חיים "פשוטים" או "צנועים" יותר.

יש הסבורים כי התנזרות מאכילת בשר היא חלק מהלכות הנזיר ביהדות, אך הדבר, אם נעשה, היה תמיד בבחינת החמרה אישית או מנהג, ולא כחלק מהלכות הנזירות היהודית; הבסיס לתפיסה מוטעית זו הוא ככל הנראה ערבוב בין הנזירות היהודית לתפיסת הנזירות בדתות אחרות.

גישות לטבעונות ביהדות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהדות האורתודוקסית של זמננו אינה שוללת אכילת בשר ושימוש במוצרים מן החי. הקרבנות המתוארים במקרא משולבים בנוסח התפילה ונתפסים כמשאת נפש לזמן הגאולה, כך למשל בתפילת מוסף של שבת בברכת העבודה העוסקת בקרבנות מתפללים "וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתְךָ," שמשמעותה היא השבת הקרבנות לחיים היהודיים, וכך גם בתפילות רבות נוספות.

עם זאת ישנן גישות, ביהדות האורתודוקסית, הרואות אכילת בשר כמותרת בדיעבד בלבד. כך למשל הרב קוק אומנם התנגד לקיום אורח חיים צמחוני הלכה למעשה, אך ראה בו את המצב האידאלי שנועד לאנושות לפני הידרדרותה המוסרית, ובאכילת בשר היתר זמני העתיד להתבטל ויחד עמו הקרבת קורבנות מהחי‏[25][דרושה הבהרה]. חלק מהמצוות הוא פירש כמכווינות להימנעות מניצול בעלי חיים אף ללא הריגתם, ולדוגמה ביקר גם את צריכת החלב, תוך השוואת יניקת חלב-האם בקרב בני אדם, ליניקת חלב האם בקרב בעלי חיים אחרים‏[26] ישנם רבנים שונים המביעים דעות תומכות בטבעונות וצמחונות. כך למשל הרב יצחק פנגר סבור כי צמחונות כללית, הכוללת הימנעות מתוצרי בעלי חיים ולא רק מבשרם, היא הידור מצווה למצוות צער בעלי חיים‏[27]. הרב גדעון הולנד (מסגל ישיבת נהר שלום בירושלים) גורס כי אדם הראשון היה טבעוני, וכי בימות המשיח יתקיים בעולם אורח חיים טבעוני המשקף את אורחותיו של אדם הראשון; הרב טוען כי תרבות הצריכה המאסיבית של בשר והתיעוש וההנגשה של בשר לכל נפש היא חלק ממה שהוא מכנה "תרבות זלילה", הקשורה לדבריו ל"מרכז כובד נמוך" יותר של המציאות, וקורא לכלל ישראל לשאוף ל"מרכז כובד גבוה" יותר הכולל הקפדה על אורח חיים טבעוני.

הרב שמחה רוט מהזרם המהקונסרבטיבי של היהדות טוען כי יהודי דתי יכול להיות ואף רצוי שיהיה טבעוני‏[28].[דרושה הבהרה]

נצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדת הנוצרית החלה כזרם בתוך הדת היהודית של תקופת בית שני; בכל התקופה שהוגדרה הנצרות כזרם בתוך היהדות; היו חלק מחבריה צמחוניים. ככל הנראה יהודים אלה כינסו עצמם בקבוצות חברתיות, האחת נקראה אלכסאים והשנייה אביונים[29][30], וייתכן שהיו קבוצות חברתיות נוספות כאלה; אחת הסיבות לבחירתם בצמחונות הייתה אמונתם הדתית כי ישו עצמו במותו היה הקורבן האחרון, ומכאן שאין עוד להקריב בעלי חיים. היסטרוניום שונים סבורים כי הייתה לכך סיבות נוספת של רצון לעשות חסד עם בעלי החיים או הישמעות ללימוד מצד ישו עצמו שלא לצער בעלי חיים כלל.

משעה שנפרדה הנצרות לחלוטין מהיהדות והפכה מזרם יהודי לדת נפרדת בעקבות ועידת ניקיאה בשנת 325 לספירת הנוצרים, נטמעו יהודים אלה בעולם הנוצרי, ומנהגיהם דעכו.

גישות לטבעונות בנצרות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיקר מאז הפרדות הנצרות באופן רשמי, מתוך היהדות של תקופת בית שני, לא התקיים שיח משמעותי, בעולם הנוצרי, בשאלה המוסרית-דתית של הלגטימיות של הריגת בעלי חיים או פגיעה בהם להפקת מזון, או מוצרים\אירועים שונים (כגון, ביגוד, ריהוט, או בידור), וגם כיום, הזרמים השולטים בנצרות אינם עוסקים בכך (מלבד עיסוק של קבוצות נוצריות מסוימות ברווחה נטו של בעלי החיים טרם שחיטתם). לעומת זאת, קיימים כמה זרמים או תנועות נוצריות-רפורמיות, או רוחניות ובעלות אופי נוצרי, המקדמות אורח חיים צמחוני או טבעוני פר אקסלנס, בטיעונים שונים; דוגמה לטיעון כזה הוא הדגשת הקונספט היהודי-נוצרי של חסד (Grace); על פי טיעון זה, יש להעדיף עשיית חסד עם החיות ועל כן להימנע ממצבים הכרוכים בדרך כלל בפגיעה והתעללות בהם. קבוצות רדיקאליות יותר מוסיפות על טיעונים כאלה ולא בהכרח מקבלות את כתבי הברית החדשה בשלמותם; הן יטענו למשל כי כתבים אלה נערכו עריכה מגמתית והם מסלפים במעט את דמותו של ישו שעל פי השקפת עולמם היה רחום עוד יותר על בעלי החיים, מכפי שהוא מוצג בברית החדשה, וכי הוא עצמו היה סוג קדום של טבעוני או צמחוני; תימוכין שקבוצות כאלה מביאות לעמדתם הוא הסיפור המופיע בכל ספרי הבשורה של הברית החדשה[31], אודות שחרור בעלי חיים שיועדו לשחיטה מתוך כלובים בחצר בית המקדש, מצד ישו עצמו. טענה רדיקאלית נוספת של קבוצות אלה היא כי התיאור על נסי הדגים הם דוגמה לעריכה מגמתית של הברית החדשה ובכל הקשור לנס הלחם והדגים, לטענתם הדגים הנזכרים הם תוספת מאוחרת והדיווח המקורי הזכיר לחם בלבד.

בודהיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרמים מסוימים בבודהיזם הם צמחוניים ומיעוטם טבעוניים או מדגישים אורח חיים טבעוני. הבסיס לכך הוא איסור פגיעה בבעלי חיים המופיע בתורת הבודהה. לנזירים בודהיסטים במזרח אסיה היה חלק בפיתוחן של מנות טבעוניות וצמחונויות שונות במטבחים של אזור זה; כך למשל בסין נפוץ תחליף לבשר אווזים (הנפוץ במזרח אסיה) העשוי מסייטן ונקרא מוק דאקסינית מפושטת:焖斋鸭). כמו הסייטן גם השימוש הרב בטופו, טמפה, ותחליפי בשר וגבינה אחרים, קשור למנהג ההתנזרות מבשר (ולעתים גם מדגים), הנפוץ במזרח אסיה, ולרצון שלא לצער בעלי חיים, בדת זו.

אורח החיים הטבעוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי רוב, אורח החיים הטבעוני נרחב מעבר לעניין התזונתי; טבעונים מטעמי מוסר ירחיבו את הימנעותם מאכילה לנושאים רבים אחרים בהם לטעמם נגרם צער לבעלי חיים. (בעיקר בתעשיות המודרניות, אך לא רק בהן). כך למשל טבעונים רבים נמנעים מללבוש בגדים המכילים עור (כגון עור של פרות ושוורים) ופרווה המופקת למשל משועלים, משום שהשימוש בהם כרוך בהכרח בהמתתן של החיות. (יש ביניהם המשווים הריגתן לרצח.) אחרים לא ירצו להשתמש גם בצמר (המכסה את גוף הכבשים וחיות אחרות), מאחר שתהליך הגזיזה פוגעני ומזיק לבעלי החיים, ובמקרים רבים גם גידולם ואחזקתן של החיות המשמשות לכך כרוך בהתעללות. כמו בתחליפי בשר, דגים, גבינה וביצים, טבעונים משתמשים גם בתחליפי עור וצמר (חומרים דמויי עור משמשים לעתים להפקת ביגוד, לרוב חורפי באופיו).

טבעונים מטעמי מוסר מתנגדים לשימוש בבעלי חיים בקרקסים משום הכאב הגופני הכרוך באילוף חיות לבצע פעולות שאינו מתאימות למבנה גופן (כגון, הושבת פילים בתנוחה אנושית, ביצוע ריקוד עם דוביים, או האצת טורפים מסוימים לזנק מתוך חישוק בוער). טבעונים רבים מתנגדים גם לציד כפעילות ספורטיבית, בטענה כי זהו מנהג אכזרי שעליו לחלוף מן העולם. יש טבעונים המתנגדים להצגת חיות ב"פינת ליטוף" ורואים בכך כהתאכזרות לבעלי החיים, מאחר שילדים שאינם מורגלים בטיפול בבעלי חיים עלולים לטפל בהם באופן פוגעני, בפרט בהיעדר השגחת מבוגר[דרוש מקור].

טבעונים רבים נמנעים מלהשתמש בכריות המלאות בנוצות ובמקום זאת יעדיפו כריות המלאות בתערובת העשויה מחומר דומם משום הכאב שחשים בעלי כנף כאשר תולשים מהם את נוצותיהם, פעולה הנעשית בדרך כלל כאשר בעלי הכנף בהכרה מלאה. כמו כן, טבעונים נמנעים מלרהט את ביתם בספות עור או בצמר.

טבעונים אשר מאמינים שטבעונות טובה לבריאות עשויים להימנע מאכילת מאכלים נוספים, על אף שהם אינם עשויים מהחי. כך למשל יש המעדיפים להימנע במידת מה ממזונות מעובדים (או מאספקטים שונים של העיבוד כגון שימוש בחומר משמר, או צבעי מאכל מלאכותיים), וישנן עוד מגוון רחב מאד של דיאטות שבסיסן טבעוני אך כוללות רעיונות נוספים אודות התאמת התזונה לבריאות. רבות מן התפיסות הללו אינן מקובלות במחקר המדעי של התחום. ישנם גם המחזיקים בהשקפות שבסיסן מיסטי בעניין השפעת מזונות שונים על גוף האדם.

מאכלים טבעוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שווארמה טבעונית בבגט, עם טחינה וסלט ירקות. שווארמה טבעונית עשויה סייטן לרוב.
פיצה טבעונית. קיימים מספר סוגי גבינות לפיצה טבעונית כגון גבינה מבוססת סויה, גבינה מבוססת חלבון אפונה, ועוד.
עוגיות שוקולד ועוגיות פטל טבעוניות.

התפריט הטבעוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

התזונה הטבעונית מתבססת על רכיבים צמחיים בלבד בדרך כלל, ומהם מוכנים מאכלים שונים. במטבח הישראלי והים-תיכוני למשל ישנם מאכלים טבעוניים, המבוססים על שילוב של קטניות, דגנים וירקות, כגון: פלאפל, שניצל טבעוני, חומוס, פיצה, כרובית בפירורי לחם, מג'דרה, קובה, סלט סלק, מקרוני, ועוד.

תחליפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם טבעונים הכוללים בתפריטם מאכלים המקבילים למאכלים מן החי הנקראים גם תחליפי בשר ודגים, חלב, וגבינה. כמו כן, למאכלים "מערביים" רבים יש תחליף טבעוני:

  • חלב - רבים מהטבעונים מחליפים את חלב הבקר והצאן בתחליף חלב כגון חלב סויה או חלב המתבסס על דגן יחיד כגון חלב אורז מלא או חלב שיבולת שועל (ואפשר שגם בחלב דגנים כללי).
  • גבינה - תחליף הגבינה הנפוץ מיוצר לעתים על בסיס סויה.
  • חמאה - מלבד העדפה לשימוש במרגרינה, תחליף חמאה נפוץ הוא חמאת קוקוס או ממרח חמאת קקאו.
  • ביצים - את השימוש הנפוץ בביצים לצורך ייצוב באפייה, עשויים להחליף קמחים או עמילנים מסוימים כגון קורנפלור, קמח חומוס מיובש ולעתים גם טחינה שטעמה נייטרלי (שאיננה מתובלת), המשמשת בעיקר להכנת בלילות הדבקה של ציפויים שונים של מאכלים מטוגנים.
  • שניצל - שניצל טבעוני יכול להיות עשוי מפרוסות דקות של סייטן או טופו שנטבלו בבלילה מבוססת טחינה (המשמשת כתחליף לביצה) ולאחר מכן בפירורי לחם.
  • המבורגר - המבורגר טבעוני עשוי להיות מורכב משילוב של קטניות ודגנים, או מבוסס על טופו או סייטן.
  • פיצה - הגבינה המשמשת להכנת פיצה טבעונית מתבססת למשל על חלבון סויה או חלבון אפונה (Pea Protein), או קשיו.
  • שווארמה - תחליף טבעוני נפוץ בישראל הוא לשווארמה, העשויה נתחי סייטן דקיקים מושרים בשמן ותבלינים ומוקפצים על המחבת.
  • קינוח - קיים מבחר ענף של קינוחים טבעוניים. דוגמה לקינוח טבעוני נפוץ היא הגלידה הטבעונית שאיננה בהכרח מצומצמת לסורבה פירות, ובדומה לגלידה חלבית, עשויה ברובה מייצבים וליפידים שונים, אך את חלב הבקר שבה מחליף לרוב חלב סויה או חלב דגנים.

יש בין הטבעונים המתנגדים למאכלים הדומים בצורתם ובטעמם למאכלים מן החי מאחר שלדעתם יש בכך עידוד ותמיכה באכילת מאכלים מן החי. אחרים, בשל התנגדותם למזון מתועש מעדיפים שלא לעשות שימוש בתחליפים מתועשים. בנוסף לכך טבעונים רבים מטעמי בריאות עשויים לבחור להדגיש בתזונתם אכילה של מזונות טבעוניים בצורתם הטבעית בלבד (כלומר לא מבושלים), וטבעוני המקפיד על תזונה כזו ונמנע ממאכלים מבושלים נקרא "טבעונאי" (Raw Veganist), אורח חיים כזה היה נפוץ יותר בעולם העתיק[דרוש מקור], כאשר השימוש בגז ואש בכלל (כמו גם בשר ומוצרי חלב) היה נגיש פחות, בפרט בקהילות צמחוניות.

תזונה ובריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – השפעות בריאותיות של אכילת בשר

מאמר של איגוד התזונאים האמריקני מציין שתזונה טבעונית המתוכננת היטב היא בריאה, מספקת תזונתית, ואף עשויה לספק יתרונות בריאותיים במניעה ובטיפול במחלות ספציפיות‏[32]. המאמר מזהיר מפני חוסרים, ומציין גם שלטבעונים מסוימים צריכה נמוכה יותר של B12, סידן, אבץ, וחומצות שומן אומגה-3 מהסוג הארוך-שרשרת‏[32].

מחקר מטא-אנליזה שהסתמך על 4 מחקרים בדק תוחלת חיים, חילק ל4 קבוצות. תוחלת הנמוכה ביותר הייתה אצל אוכלי הבשר והטבעונים עם תוצאה זהה (טבלא 7 במחקר), גבוהה יותר אצל הצמחונים שאכלו גם מוצרי חלב וביצים, והגבוהה ביותר אצל אוכלי הדגים. שיעור התקפי הלב של הטבעונים היה נמוך משמעותית משל אוכלי הבשר, אולם הם מתו יותר מסיבות אחרות[דרושה הבהרה], וכך תוחלת החיים שלהם זהה לשל אוכלי הבשר. שיעור התקפי הלב אצל הצמחונים שאכלו ביצים ומוצרי חלב היה נמוך משל הטבעונים, והנמוך ביותר היה אצל אוכלי הדגים. המחקר בדק רק עם התחשבות בעניין העישון (כלומר לא השוו למשל מעשנים טבעונים ללא-מעשנים שאינם טבעונים), אך לא התחשב בדברים אחרים כמו פעילות גופנית‏[33].

חלבון מלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלב סויה הוא מקור ישיר לחלבון מלא.
דוגמה לארוחה טבעונית מהמטבח המזרח-תיכוני: חומוס גרגירים, פיתות וסלטים.

חלבונים הם קבוצת הרכיבים העיקרית הנותנת לכל תא בגוף את אופיו הייחודי. חלבונים מורכבים מחומצות אמינו. חלבון מלא פירושו חלבון המכיל את כל 9 חומצות האמינו ההכרחיות (מתוך ה-20 החיוניות). אותן 9 החומצות נחשבות להכרחיות, משום שבדרך כלל הגוף לא יכול לייצרן לבדו (לפחות בכמות מספקת) וחובה לקבלן מהתזונה.

מקורות טובים אפשריים לחלבון באופן כללי‏[34], יהיו למשל קטניות (ובראשן סויה וקינואה, הנחשבות לשני המקורות האמינים היחידים לחלבון מלא)‏[35], וכן אפונה, מיני שעועית (למשל שעועית שחורה) וחומוס. בנוסף לכך גם דגנים (בעיקר מלאים), כגון חיטה (ובפרט חלבון החיטה הנפוץ, המוכר בשמות סייטן וגלוטן), שעורה, אורז מלא, תירס, ובורגול. מקורות אפשריים נוספים הם אגוזים (כגון אגוז מלך, אגוז מקדמיה, וכיוצא בהם) וזרעים (כגון בוטנים).

תזונה טבעונית יכולה לספק את כל 9 חומצות האמינו ההכרחיות (כלומר, כמות חלבון מלא). הקונצנזוס המחקרי הוא שאדם בריא‏[36] אכן יכול לקבל חלבון מלא בתנאי והמזון מכיל כמות מספקת של סויה או קינואה, שהן מקורות ישירות לחלבון מלא‏[37], או לחלופין, כמות מספקת של שילובים תזונתיים שונים כגון שילוב של קטניות-דגנים, וכן קטניות-אגוזים\זרעים. דוגמה לשילוב אפשרי של קטניות עם דגנים הוא אורז עם עדשים (כמו בתבשיל מג'דרה) ודוגמה לשילוב של קטניה עם אגוזים או זרעים הן נקניקיות (על בסיס חלבון אפונה) המוגשות בטורטייה, עם רוטב בוטנים עשיר (Satay) ומגוון תוספות, מנת פיוז'ן עם נגיעה למטבח האינדונזי. ניתן לאכול שילובים כאלה, יחד עם סויה ו\או קינואה, וההפך. חלק מן המאכלים הטבעוניים מבוססים על סויה או על השילובים שנזכרו. הדיאטנית ריד מנגלס מציינת כי הכמות היומית המומלצת (RDA) של סויה[38] היא 0.8 גרם ל-1 קילוגרם של משקל הגוף‏[39]. ריד מנגלס ועמיתיה מציינים כי על אף שישנה "סיבתיות מעטה" להמליץ לטבעונים להגביר את מנות החלבון שלהם, הרי שמשיקולי זהירות, ובהתחשב בעיכול הפחות יעיל לעתים, וכן, והתכולה האמינו אסידית הנמוכה לעתים, במזון צמחי לטענתם, הם היו ממליצים לטבעונים (ככלל הכוונה לטבעונים בריאים, ללא מחלות רקע) לצרוך כמות חלבון יומית שהיא גבוהה ב-25% מהקצובה היומית המומלצת למבוגר אוכל כל, כך שכמות זו תהיה 1.0 גרם ל-1 קילוגרם ממשקל הגוף, במקום 0.8 גרם ל-1 קילוגרם ממשקל הגוף, כפי שצוין.

שילובים הנחשבים למכילים כמויות משמעותיות של חלבון מלא הם אורז ושעועית, אורז ותירס, וכן, לחם חיטה מלאה וחומוס (כמו במנת חומוס פול מהמטבח הים תיכוני).

הבדלי זמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, האקדמיה האמריקנית לתזונה ודיאטות טענה כי מגוון מקורות חלבון הנצרכים כחלק משילוב-תזונתי על ידי מבוגרים בריאים, יכולים להיצרך במהלך היום (בתנאי וסך החלבון הנצרך הולם מבנה גופו של הפרט), וייתכן כי אין הכרח לצורכם יחדיו באותה ארוחה‏[40]. לפי עמדה אחרת, מחמירה יותר, אין להמתין מעל 4 שעות בין אכילת כל אחד מרכיבי השילוב (למשל בין הקטניות לדגנים, או בין הקטניות לאגוזים\זרעים) בשביל להבטיח חלבון מלא, ובכל מקרה עדיף לאכלם יחדיו[דרוש מקור]. יש לציין כי תזונה מאוזנת וודאי כוללת גם רכיבים אחרים, כגון ירקות, שורשים, פטריות, פירות, ורכיבים נוספים, ואינה נסמכת רק על חלבונים.

ויטמין B12[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ויטמין B12

המונח "ויטמין B12" מתייחס למספר תרכובות מבוססות קובלט המיוצרות על ידי חיידקים הנקראים ציאנוקובלאמינים וכן, גם על ידי אנזימים בכבד של כמה אורגניזמים. על פי הסכמת הכלל בקרב מדענים, על בני אדם לצרוך ויטמין B12 מהחי, או ממקור סינתטי בצורה של תוסף תזונה, וכי אי צריכת הוויטמין ממקורות אלה עלולה לגרום לאנמיה, לבעיות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, לשכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי דם, ולנשים בהיריון - שכיחות גבוהה להיווצרות פגמים מולדים אצל הילוד.

אדם הבוחר בתזונה טבעונית יכול לצרוך ויטמין B12 מתוסף תזונה, למשל בצורה של טבליות או תמיסה תת-לשוניים (מתחת ללשון נמצאים נימים המכניסים את הוויטמין ישירות למחזור הדם תוך עקיפת מערכת העיכול שיכולה לפרק כמות מסוימת מריכוז הוויטמין).

ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזל הוא יסוד כימי הנדרש בין היתר לייצור תקין של תאי דם אדומים (אריטרוציטים) וכן לייצור תקין של המוגלובין הנמצא העצמו בתאי דם אלה. דיאטות צמחוניות וטבעוניות בדרך כלל מכילות כמות ברזל דומה לזו של תזונה כללית. מקורות טובים לברזל הם קטניות אגוזים שקדים זרעים ועלים ירוקים.

על פי הדיאטנית ריד מנגלס ועמיתיה, מקורות טבעוניים טובים לברזל הם עדשים, טופו, קינואה, שעועית "כליות", חומוס, וכן מולסה שחורה‏[41]. הם מוסיפים כי הן בטבעונים והן בלא טבעונים ספיגת ברזל מואצת על ידי רמה תקינה של ויטמין C, וממליצים על צריכת מקורות מזון עשירים בויטמין C כגון כרובית או מיץ תפוזים (גם דודבנים הם מקור טוב לויטמין C), יחד עם מקורות עשירים בברזל כמו הנזכרים לעיל. קבוצת המחקר של מנגלס וכן הדיאטן טום סנדרס גורסים כי המנעות ממזונות המפריעים לברזל להיספג (למשל, מזונות עשירים בטאנין כגון תמרהינדי), עשויה לסייע לספיגת הברזל באופן עקיף‏[42].

קריאטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאטין הוא חומצה חנקנית הנוצרת באופן טבעי בגוף האדם, ובדרך כלל איננו זמין במקורות צמחיים. נתח מסוים מאוכלוסיית העוסקים בספורט לוקחים תוסף תזונה של חומר זה ללא תלות משמעותית בתזונתם לצורך שיפור בתפקודי השריר שלהם. כמה מחקרים קשרו קריאטין גם לתפקוד קוגניטיבי.

לפי המסמך, "עמדת אגודת התזונה האמריקאית ביחס לדיאטות צמחוניות"‏[43], לספורטאים צמחונים יכול להיות ריכוז נמוך יותר של קראטין בשרירים עקב רמות קראטין נמוכות בתזונתם, לספורטאים צמחונים העוסקים באימונים קצרי-טווח אינטנסיביים ובאימוני התנגדות עשוי להיות יתרון (בשימוש) בתוספי קראטין". הדיאטן הקליני גל ציון-פור מציין כי במצבי חסר מייצר הגוף את הקריאטין בכבד ובשרירים, אך היות והוא בדרך כלל לא זמין במקורות צמחיים, ספיגת תוספי קריאטין בקרב צמחונים טובה יותר‏[44].

על פי כמה עבודות מחקר, הצועה התיאוריה לפיה חסר בקריאטין יכול להאט במעט את פעילות הזיכרון (לכאורה בשל תרומה נמוכה כביכול, מצד חומר-צאצא שלו, פוספוקריאטין להאצת חילוף החומרים בנוירונים); מחקר אחד לא מצא כל שיפור משמעותי בתפקוד הקוגניטיבי בבוגרים צעירים אוכלי-כל שקיבלו 2 גרם קריאטין ליום במשך שישה שבועות. מחקר אחר מצא ש-5 גרם קריאטין, 4 פעמים ביום האיץ תפקודי זיכרון (מלבד הזכרות לאחור) בקשישים אוכלי-כל בהשוואה לקבוצת הביקורת.

הנוירופסיכולוג ד"ר ג'ושואה גואין (Joshua Gowin) מסכם‏[45] כי מחקר בניצוחה של קרולין ראי‏[46] תיעד הצלחה טובה יותר במבחני זיכרון בקרב צמחונים שתוספו בקריאטין בהשוואה לצמחונים שלא תוספו בו; הוא מציין מחקר נוסף של טרי מקמוריס‏[47] שגם כן תיעד זאת אך בנוסף תיעד דיווחים על "מצב רוח טוב יותר" בקרב המשתתפים שנטלו קריאטין. ד"ר גואין מציין גם מחקר של הפסיכולוג דיוויד בנטון משנת 2010‏[48] שמצד אחד לא מצא הבדל משמעותי בתפקודי זיכרון בין צמחונים לאוכלי כל אבל מצא שהנחקרים הצמחונים שתוספו ב-20 גרם קריאטין ל-4 ימים הצליחו טוב יותר במבחני הזיכרון מאוכלי ה-כל.

חומצות שומן אומגה 3 ארוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוואי אצות בבאלי, אינדונזיה קוטף תבואה. אצות אכילות (Edible Seaweed) הן מקור משמעותי לחומצות שומן אומגה-3 מהסוג הארוך, עבור טבעונים. האצות משמשות במנות רבות מהמטבח האסיאתי בכלל והיפני בפרט, לדוגמה בסושי טבעוני.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אומגה-3

אומגה-3 היא משפחה של חומצות שומן חיוניות אשר לכל אחת מהן תפקידים שונים בגוף האדם. את החומצות נהוג לחלק חלוקה גסה לקצרות וארוכות (מבחינת שרשראות הפחמנים שלהן). חומצת השומן הקצרה החיונית לגוף האדם היא ALA (חומצה אלפא-לינולית) וכמות מספקת שלה קשורה, על פי מחקרים שונים, לתפקוד רגשי, ולוויסות מצב-הרוח‏[49][50] וכן לתפקודים פיזיולוגיים אחרים. חומצה זו נמצאת במזונות צמחיים רבים (בפרט בזרעים, ובמזונות כגון זרעי מרוות סקלריאה או צ'יה), והיא משמשת גם כחומר קדם ל-2 חומצות השומן מסוג אומגה-3 הארוכות יותר (ה-DHA וה-EPA), ועל פי מחקרים שונים, לפחות בקרב בני אדם מסוימים, הגוף יכול לייצר כמות מסוימות של שניהם (בפרט EPA) מהחומצה הקצרה ALA. חומצת השומן DHA נקשרה, בחלק מהמחקרים לשיפור תפקוד מערכת העצבים באדם הרך והבוגר בהקשר של ריכוז (קשב סלקטיבי), וה-EPA נמצאה כמזון אנטי-דלקתי, אך לשני חומרים אלה יוחסו לעתים גם תכונות נוספות.

את חומצת השומן הקצרה ALA ניתן להשיג כאמור, ישירות מתזונה צמחית-יבשתית, אך את שתי חומצות השומן האחרות ניתן להשיג ישירות אך ורק מאכילת אצות מים עמוקים מסוגים שונים, או מאכילת דגים שומניים החיים גם הם במים עמוקים‏[51]. לפחות בקרב בני אדם מסוימים, הגוף מייצר את החומצות הארוכות מה-ALA חופשית (כלומר לא קשורה למולקולה אחרת), על ידי אנזימי הכבד, אך על פי רוב המחקרים, תוצרת זו היא מעטה באופן כללי לגבי EPA‏[52][53] ומעטה עוד יותר כשזה נוגע ל-DHA‏[54] וחלק מהמחקרים גרסו כי התמרה זו לכאורה איננה מספקת, והסיקו במישורין או בעקיפין כי טבעונים עלולים לסבול מהתוצאות של חוסר באותן חומצות שומן ארוכות (המתבטא כביכול בבעיות ריכוז ומצב רוח, ופרופיל דלקתי גבוה יותר) אלא אם כן יצרכו אותן בתזונה צמחית מאצות יחד עם התמרת-ALA, או לחלופין מתוסף תזונה. נכון להיום, אחת הדרכים המשמעותיות, לכאורה, בה יוכלו טבעונים לקבל נוטריאנטים אלה היא צריכת תוסף תזונה של שמן אצות (Algae Oil)‏[55], ואמנם כנגד יצרנית ענק של תוספים אלה (Martek Bsi) הועלתה ביקורת כי בידוד החומרים הפעילים האלה מתוך האצות, כרוך בשימוש בממס הקסאן (Hexane) שבטיחותו לא הוכרעה‏[56]. ולכן על פי ביקורת זו, אכילת אצות כמו גם מקורות טובים ל-ALA עדיפים על שימוש בתוספים סינתטיים של שמן אצות. שמן אצות בכבישה קרה גם הוא עשוי להוות תחליף לשמן סינתטי כזה.

ויטמין D[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ויטמין D

ויטמין D הוא שם כולל לכמה ויטמיני D החיוניים לבריאות העצמות (מתוקף השפעתם על הומאוסטזיס של משקי הסידן והזרחן בגוף), וכן גם לתפקוד קוגניטיבי. המקור העיקרי לוויטמין הוא למעשה לא תזונתי, והוא חשיפה מתונה של העור לקרני השמש, כמה פעמים בשבוע (מה שיגרום למסלול ביוסינתזה של הוויטמין בגוף עצמו). מלבד חשיפה לקרני שמש, הוויטמין נמצא בצורה מוכנה בדגים וכן בפטריות מזנים מסוימים. אנשים בעלי סיכון גבוה לחסר בוויטמין הם אנשים שבעקבות אורח חייהם נוהגים לשהות במבנים סגורים במשך רוב שעות היום, קשישים, וכן במיוחד אנשים כהי עור; אלו ובני קבוצות סיכון אחרות, נעזרים לרוב בוויטמין D2[דרושה הבהרה], להשלמת החסר. תוסף ויטמין D2, למשל, עשוי להיות מוכן לעתים מכבד דגים, אם כי קיימות גם גרסאות טבעוניות של תוסף כזה, המופקות משמרים. לרבים מבני האדם יש חסר בוטימין זה, ללא קשר משמעותי לתזונתם, והדרך העיקרית להימנע מחסר זה היא חשיפה לקרני השמש כאמור.

סידן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידן הוא מינרל הנדרש לבריאות העצם ולמספר פונקציות מטבוליות כגון תפקוד השרירים, התכווצות הלב, התרחבות תקינה של כלי הדם, וסוגים שונים של תקשורת בין תאית. 99% מהיסדן שבגוף נאגר בעצמות ובשיניים. על פי נייר עמדה של האגודה האמריקנית לתזונה, רצוי כי טבעונים יכללו מזונות עשירים בסידן בשלושת ארוחות היום שלהם. מזונות בעלי זמינות ביולוגית גבוהה יחסית של סידן (49%-61%) הם למשל ברוקולי, במיה, לפת, כרוב (למיניו השונים), וכן קייל, ומזונות עם זמינות מעט נמוכה יותר (31%-32%) הם למשל חלב סויה, טופו ומזונות מעובדים שהועשרו באופן מלאכותי בסידן, וכן שומשום, שקדים, ושעועית לבנה\אדומה ועוד‏[57]. דוגמאות נוספות למזונות שמכילים כמויות שונות של סידן הם תאנים, אגוזים (דוגמת אגוזי לוז, וטמפה).‏[57][58]. רמה תקינה של ויטמין D מסייעת לספיגה תקינה של סידן (בפרט אם האחרון נצרך במידה מועטה)[59].

אחד המחקרים, מחקר EPIC-OXFORD, הציע כי טבעונים נמצאים בסיכון מוגבר לשברי עצמות יותר מאוכלי-כל או צמחונים, לכאורה, במצב של צריכה מועטה יותר של סידן. עם זאת, מחקרים נוספים הראו כי טבעונים הצורכים פחות מ-525מ"ג סידן ליום הם הנמצאים בסיכון כזה, אבל טבעונים הצורכים יותר מכך משקפים את מצב הסיכון הטבעי של אוכלי-כל וצמחונים. כמו כן, ההמלצה הכללית לטבעוני מבוגר, היא להקפיד על צריכה יומית של 700 מ"ג סידן כמו גם רמות תקינות של ויטמין D, להבטחת ספיגה יעילה תמיד שלו.[60] במחקר נוסף משנת 2006 נמצא שצפיפות העצם של טבעונים נוטה להיות נמוכה יותר, אך החוקרים ציינו כי הראיות בנושא השפעת הסידן או הוויטמין-D על השברים אינן חד-משמעיות‏[61], ואמנם, מחקר משנת 2009 מצא שצפיפות המינרלים בעצם, של טבעונים (Bone Mineral Density, BMD), הינה 94% מזו של אוכלי כל, וציין כי הבדל זה הוא "לא משמעותי קלינית" (Clinically insignificant). מחקר נוסף משנת 2009 שנערך על ידי אותם החוקרים שהתחקה אחר למעלה מ-100 נשים טבעוניות בגילאים שלאחר הפוריות. החוקרים ציינו כי (לפחות במסגרת המחקר) הם לא זיהו השפעה מצד תזונתן הטבעונית של הנשים על בריאות העצם שלהן או על הרכב גופן (ביחס לקבוצת הביקורת של מספר זהה של נשים אוכלות-כל)[62].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ומה בעניין דבש?
  2. ^ "Honey: Ain't so sweet for the bees", Vegan Society, accessed 16 December 2012.
  3. ^ *[http://www.theveganwoman.com/is-it-ethical-to-eat-eggs-from-home-grown-chickens Is it ethical to eat Eggs from Home Grown Chciken?
  4. ^ "Vegetarian and Vegan Diet", מאמר מאתר "MedicineNet". במאמר זה מציגות הדיאטנית Betty Kovacs, והרופאה Melissa Conrad Stöppler, סיווג נפוץ של תזונות צמחוניות, והטבעונות בניהן.
  5. ^ בהקשר זה ראו למשל, פוסט סטרוקטורליזם.
  6. ^ האיסיים תוארו על ידי יוספוס פלאביוס כ"פיתגוראים" וכנמנעים מאכילת בשר (הפיתגוראים הוא שמם של בני האסכולה הפיתגוראית ביוון העתיקה, שנמנעו מאכילת בשר ודגים, ועל סמך זה, כמו גם על סמך דיווחיהם של פילון האלכסנדרוני ופליניוס הזקן), היו חוקרים שטענו שהקבוצה האיסאית הקפידה על תזונה צמחונית; עם זאת, קיימים ממצאים מחקריים עדכניים יותר אשר דוחים את התפיסה הזאת, ועל פי ניתוח לכתבי המגילות וחפירות ארכיאולוגיות במושביהם, עלתה הדעה המקובלת יותר בעולם המחקר לפיה אין זה סביר שחברי כיתה זו היו צמחוניים, אם כי הפולמוס ממשיך בהקשר זה.
  7. ^ Keith Akers, "The Essenes and the Dead Sea Scrolls", July 6, 2012
  8. ^ דוגמה אפשרית נוספת לצמחונות מטעמי השקפה דתית בקרב יהודים בארץ ישראל היא תפיסתם של הישועים; הוצע למשל כי יוחנן המטביל, ישו הנוצרי, וכלל תלמידיו בדור שלפני פאולוס (בפרט האלכסאים והאביונים), היו צמחוניים והתנגדו לפולחן הקורבנות בבית המקדש, להרחבה ראו מאמר "Was Jesus a Vegetarian?", מאת Keith Akers, אתר Compassionatespirit.com. מאמר נוסף העוסק בצמחונות לכאורה של יוחנן המטביל הוא:Sebastian Brock, " St John the )Baptist’s diet - according to some early Eastern Christian sources (Greek and Syria.
  9. ^ Culinary Fundamentals, "Shojin Ryori", Written by Fujii Sotetsu (Zen Buddhist priest) Photos by Omori Tadash, Shabkar.com
  10. ^ דף הפייסבוק של המסעדה, שנת הקמה.
  11. ^ הרצאתו של גארי יורופסקי, אשר נקראת בפי מפיציה "ההרצאה הכי טובה שתשמעו אי פעם"
  12. ^ אתר הבית של רשת המסעדות "השווארמה הצמחונית", עמוד "אודות".
  13. ^ סליחה, יש לך טופו?, כתבה באתר "Timeout".
  14. ^ אתר nrg, "טבעונות - מסע הסברה בדרך אליכם", דליה מזורי, 6/4/2014.
  15. ^ גילי איזיקוביץ, טל גלבוע זכתה ב"אח הגדול", באתר הארץ, 30 באוגוסט 2014
  16. ^ הניצחון הגדול של טל: כמחצית מצופי האח הגדול כבר לא מסתכלים אותו דבר על בשר, mako,‏ 27 באוגוסט 2014.
  17. ^ ידיעה ב"הארץ", 17 בספטמבר 2014.
  18. ^ למשל בשחיטה או חנק
  19. ^ ב-2005 יצא הסרט ארת'לינגס המעביר ביקורת על היקף ניצול בעלי החיים בתחומים השונים - זהו סרט תיעודי מקיף על הקשרים בין הטבע, בעלי החיים, והאינטרסים הכלכליים של בני האדם.
  20. ^ ftp://ftp.fao.org/docrep/fao/010/a0701e/a0701e03.pdf‏
  21. ^ http://assets.panda.org/downloads/lpr2010.pdf‏
  22. ^ http://link.springer.com/article/10.1007/s10584-014-1104-5‏
  23. ^ לפי האתר הרשמי
  24. ^ ספר העיקרים לרבי יוסף אלבו, פרשת קין והבל, (ג, טו) - אתר דעת
  25. ^ כך כתב ב"פנקסי בויסק"
  26. ^ כך כתב במקור במאמר "טללי אורות" אות ח'; דבריו הובאו על ידי תלמידו הרב הנזיר, שהיה צמחוני בעצמו, בפסקאות יא' ויב' של מאמר חזון הצמחונות והשלום.
  27. ^ הרצאה מאת הרב פנגר בנושא צער בעלי חיים משנת 2010, טענה זו עולה בחלק החמישי של ההרצאה (לפי החילוק שנעשה בעמוד היוטיוב של הרב, קישור בהמשך), פרק זמן: 0:00:40-0:01:50. קישור לחלק החמישי של ההרצאה בעמוד היוטיוב של הרב.
  28. ^ הרב שמחה רוט, ואנשי קודש תהיון לי
  29. ^ Colin Spencer, "The Heretic's Feast: A History of Vegetarianism", UPNE, 1996, p. 110, other pages; ISBN-9780874517606.
  30. ^ הרצאה מאת הסופר, והפעיל הטבעוני רין ברי (Rynn Berry, 1945-2014); מן הכותבים הטבעוניים המוקדמים בארצות הברית. הרצאתו של ברי נוגעת גם לקבוצות היסטוריות הנחשבות על פי חוקרים מסוימים לצמחוניות, בהן היהודים נוצרים ובפרט האביונים. להלן קישור להרצאה, באתר Yotubue.
  31. ^ שלושת הבשורות הסינופטיות: הבשורה על פי מרקוס 11:15-19 וכן 11:27-33. הבשורה על פי מתי (מתיה) 21:12-17 וכן 21:23-27. הבשורה על פי לוקאס 19:45-48 וכן 20:1-8. בנוסף לכך גם בתחילת הבשורה על פי יוחנן; 2:13-16
  32. ^ 32.0 32.1 Position of the American Dietetic Association:Vegetarian Diets - http://www.eatright.org/WorkArea/linkit.aspx?LinkIdentifier=id&ItemID=8417
  33. ^ Mortality in vegetarians and nonvegetarians: detailed findings from a collaborative analysis of 5 prospective studies - http://ajcn.nutrition.org/content/70/3/516s.full
  34. ^ Mangels, Messina and Messina 2011, pp. 72, 78.
  35. ^ מוצרי סויה הם למשל חלב סויה, טופו, טמפה, ונגזרותיהם.
  36. ^ כלומר, אדם ללא מחלות רקע אורגניות בהקשר זה, כגון בעיות ספיגה שונות.
  37. ^ M. Messina and V. Messina, "The role of soy in vegetarian diets", Nutrients, 2(8), August 2010, pp. 855–888 (review article).
  38. ^ ככלל הכוונה לסויה מלאה, כלומר שלא נגרעו ממנה רכיבים שהם בדרך כלל אכילים.
  39. ^ ראה שם, באותו תת-פרק.
  40. ^ Mangels, Messina and Messina 2011, p. 75ff.
  41. ^ FAQ: Answers to Your Frequently Asked Questions, Vegetarian Resource Group, 2001, p. 27.
  42. ^ Iron in the Vegan Diet, by Reed Mangels, PHD, RD, from "Simply Vegan" 5th Edition.
  43. ^ עמדת אגודת התזונה האמריקאית ביחס לדיאטות צמחוניות - http://img2.timg.co.il/forums/1_158715432.pdf
  44. ^ קריאטין- חלק א' (סקירה כללית), גל ציון-פור, אתר "ישראלבודי".
  45. ^ Psychology Today, Does Vegetarianism Make You Dumber?, Creatine supplements may improve memory for vegetarians. , Published on February 23, 2011 by Joshua Gowin, Ph.D. in You, Illuminated.
  46. ^ Caroline Rae
  47. ^ Terry Mcmorris
  48. ^ The influence of creatine supplementation on the cognitive functioning of vegetarians and omnivores. על פי מאגר הספרות המדעית Pubmed, זהו המאמר היחיד של בנטון משנת 2010, העוסק בנושא, ולכן זה המחקר של בנטון שמזכיר גואין בסיכומו לנושא.
  49. ^ ^ Yehuda S., Rabinovitz S., Mostofsky D.I. (2005). "Mixture of essential fatty acids lowers test anxiety". Nutritional Neuroscience 8 (4): 265–267. doi:10.1080/10284150500445795. PMID 16491653.
  50. ^ Willett, I. Kawachi, K. Koenen, and A. Ascherio (2011). "Dietary intake of n-3 and n-6 fatty acids and the risk of clinical depression in women: a 10-y prospective follow-up study". Am J Clin Nutr 93 (6): 1337–43. doi:10.3945/ajcn.111.011817. PMID 21471279
  51. ^ האצות מייצרות את חומצות השומן הארוכות ודגים אלו אוכלים אותן כך שנוכחות חומצות השומן בגופם של דגים אלה גבוהה.
  52. ^ Shiels M. Innis (2007). "Fatty acids and early human development". Early Human Development 83 (12): 761–766. doi:10.1016/j.earlhumdev.2007.09.004. PMID 17920214
  53. ^ Conversion of alpha-linolenic acid to longer-chain polyunsaturated fatty acids in human adults" (2005). Reproduction, nutrition, development 45 (5): 581–97. doi:10.1051/rnd:2005047. PMID 16188209.
  54. ^ Breanne M Anderson and David WL Ma (2009). "Are all n-3 polyunsaturated fatty acids created equal?". Lipids in Health and Disease 8 (33): 33. doi:10.1186/1476-511X-8-33
  55. ^ מוצרים מסוג זה נקראים לעתים גם Microalgae oil.
  56. ^ אתר Mercola, "Why is this Organic Food Stuffed With Toxic Solvents?", April 01, 2012.
  57. ^ 57.0 57.1 Position of the American Dietetic Association and Dietitians of Canada: Vegetarian diets
  58. ^ J. Winston Craig and Reed Mangels, "Position of the American Dietetic Association: vegetarian diets", Journal of the American Dietetic Association, 109(7), July 2009, pp. 1266–1282.
  59. ^ Mangels, Messina and Messina 2011, p. 110.
  60. ^ P. Appleby et al, "Comparative fracture risk in vegetarians and nonvegetarians in EPIC-Oxford", European Journal of Clinical Nutrition, 61(12), February 2007, pp. 1400–1406: "In conclusion, fracture risk was similar for meat eaters, fish eaters and vegetarians in this study. The higher fracture risk among vegans appeared to be a consequence of their considerably lower mean calcium intake. Vegans, who do not consume dairy products, a major source of calcium in most diets, should ensure that they obtain adequate calcium from suitable sources such as almonds, sesame seeds, tahini (sesame paste), calcium-set tofu, calcium-fortified drinks and low-oxalate leafy green vegetables such as kale ..."

    "Calcium: Dietary Supplement Fact Sheet", National Institutes of Health, Office of Dietary Supplements, November 21, 2013: "In the Oxford cohort of the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition, bone fracture risk was similar in meat eaters, fish eaters and vegetarians, but higher in vegans, likely due to their lower mean calcium intake."

    Also see Jack Norris, "Bones, Vitamin D, and Calcium", Vegan Outreach, 9 January 2007: "Based on research showing that vegans who consumed less than 525 mg per day of calcium had higher bone fracture rates than people who consumed more than 525 mg per day (14), vegans should make sure they get a minimum of 525 mg of calcium per day. It would be best to get 700 mg per day for adults, and at least 1,000 mg for people age 13 to 18 when bones are developing. This can most easily be satisfied for most vegans by eating high-calcium greens on a daily basis and drinking a nondairy milk that is fortified with calcium."

  61. ^ A. M. Smith, "Veganism and osteoporosis: a review of the current literature", International Journal of Nursing Practice, 12(5), October 2006, pp. 302–330 (review article): "The findings gathered consistently support the hypothesis that vegans do have lower bone mineral density than their non-vegan counterparts. However, the evidence regarding calcium, Vitamin D and fracture incidence is inconclusive.
  62. ^ L. T. Ho-Pham et al, "Effect of vegetarian diets on bone mineral density: a Bayesian meta-analysis", American Journal of Clinical Nutrition, 90(4), October 2009, p. 943–950.

    L. T. Ho-Pham, "Veganism, bone mineral density, and body composition: a study in Buddhist nuns", Osteoporos Int, 20(12), December 2009, pp. 2087–2093.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.