המשבר הפוליטי בישראל (2019–הווה)
.jpg)
.jpg)
המשבר הפוליטי בישראל הוא כינוי למצב פוליטי מתמשך אליו נקלעה ישראל מ-2019, במסגרתו התקיימו חמש מערכות בחירות לכנסת תוך שלוש וחצי שנים: הבחירות לכנסת העשרים ואחת ב-9 באפריל 2019, לכנסת העשרים ושתיים ב-17 בספטמבר 2019, לכנסת העשרים ושלוש ב-2 במרץ 2020, לכנסת העשרים וארבע ב-23 במרץ 2021, ולכנסת העשרים וחמש שנקבעו להתקיים ב-1 בנובמבר 2022.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשבר הפוליטי בישראל נבע משילוב של מספר גורמים שקרו במקביל.
הגורם הראשון למשבר הוא הרצון ארוך השנים של אישים מגוש המרכז-שמאל להחליף את שלטון הימין ובפרט את שלטון נתניהו, חלק בגלל סיבות אידאולוגיות - התמיכה שלו לכאורה במדיניות "ימנית" בנוגע לנושאים חברתיים-כלכליים וביטחוניים והאישור הגורף לדרישות יהדות התורה וש"ס בנושאי תקציבים וחוקים, בעיקר כאלו הקשורים בסוגיות דת ומדינה. למרות זאת, מאז 2009, היו סיעות מרכז או שמאל בממשלות נתניהו. חלק שאפו להחליפו בגלל טענות להסתה חסרת תקדים נגד מתנגדיו (תומכי מפלגות אחרות, חברי כנסת שאינם מסכימים עם דעותיו, חברי כנסת שמנסים להפיל חוק של הקואליציה, וגם נגד המיעוט הערבי) וחלק מהעוסקים בהליך המשפטי של נתניהו - הסתה שהלכה והחריפה ככל שמצבו הידרדר.
הגורם השני הוא חוק גיוס בני ישיבות, חוק זה הוא שם כולל למספר רב של הצעות חוק שהועלו לאורך השנים בניסיון לאזן בין הרצון של החרדים להישאר ללמוד בישיבה לבין הרצון של חלקים גדולים מהעם שהמגזר החרדי גם יעזור לשאת בנטל השירות הצבאי. לאחר שבגץ פסל את החוק האחרון מטעמי שוויון הכנסת נדרשה לחוקק חוק חדש שיסדיר את הנושא מה שגרם לקרע בין המפלגות החרדיות (שהתנגדו להסכם שנוסח בשיתוף עם צה"ל) לבין מפלגות אחרות כמו יש עתיד וישראל ביתנו (שתמכו בהסכם שנוסח בשיתוף עם צה"ל).
גורם נוסף הוא משפט נתניהו שהתחיל אחרי שנים של מאבק בין הצדדים במהלך 2020. המשפט שנושאו הוא החשדות לשחיתות חמורה מצידו של ראש הממשלה (וגם של גופי עיתונות מובילים) יצר עוד קרע בין הליכוד וחלק ממפלגות הימין שרצו לחוקק חוקי חסינות לנתניהו לבין מתנגדיו שהצביעו על פגיעה קשה בדמוקרטיה ובגלל זה הרחיבו את המאבק להחליפו.
הגורם האחרון הוא האויבים הרבים שנתניהו רכש מתוך הימין והמרכז, פוליטיקאים כמו ליברמן, בנט, איילת שקד, גדעון סער, יעלון, האוזר ואחרים שהסתכסכו איתו לאורך השנים ובמהלך המשבר הובילו את ההתנגדות לשלטונו מתוך קולות הימין מה שגרם לכך שבניגוד למערכות בחירות קודמות לא היה לתומכיו מספיק מנדטים כדי להרכיב ממשלה.
התפזרות הכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-14 בנובמבר 2018, בעת כהונת הכנסת העשרים וממשלת ישראל השלושים וארבע, התפטר אביגדור ליברמן מתפקיד שר הביטחון ופרש עם סיעת ישראל ביתנו, מהקואליציה.[1] ההתפטרות הקטינה את מספר חברי הקואליציה ל-61 וערער את יציבותה.
ב-24 בדצמבר 2018 הודיע חבר הכנסת יאיר לפיד כי סיעתו יש עתיד, לא תתמוך בכנסת בהצעה לתיקון חוק הגיוס לשם הסדרת גיוס בני ישיבות לצה"ל[2] לאחר שחברות הקואליציה ש"ס ויהדות התורה הביעו את התנגדותן לחוק.[3]מכיוון שהחוק לא יכול היה להתקבל בכנסת ללא תמיכת "יש עתיד", הודיעה הקואליציה על הקדמת הבחירות בשבעה חודשים ממועדן המקורי בנובמבר 2019, ל-9 באפריל 2019.[4] חוק התפזרות הכנסת העשרים עבר בקריאה שלישית ב-26 בדצמבר 2018.[5]
הכנסת ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הכנסת העשרים ואחת
ערך מורחב – הבחירות לכנסת ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 באפריל 2019 התקיימו הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הראשונות במסגרת המשבר.
מערכת הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מערכת הבחירות הוקמה מפלגת כחול לבן, בראשות הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, שר האוצר לשעבר וחבר הכנסת, יאיר לפיד, הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי ושר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, משה יעלון. הנהגת המפלגה הזו כונתה ה"קוקפיט". כחול לבן הייתה למפלגה הבולטת בגוש המרכז-שמאל, והיוותה חלופה לראש הממשלה נתניהו. בפברואר 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי החליט לשקול העמדה לדין של נתניהו, בכפוף לשימוע, בשלושת התיקים: בתיק 1000 ו-2000 באשמת מרמה והפרת אמונים, ובתיק 4000 באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים.[6]
תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מנדטים | מספר קולות | שם המפלגה | סימן | יו"ר הרשימה | השוואה לכנסת היוצאת | אחוז מכלל הקולות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 35 | 1,140,370 | הליכוד | מחל | בנימין נתניהו | 5
|
26.46
|
| 35 | 1,125,881 | כחול לבן | פה | בני גנץ | 24
|
26.13
|
| 8 | 258,275 | ש"ס | שס | אריה דרעי | 1
|
5.99
|
| 8 | 249,049 | יהדות התורה | ג | יעקב ליצמן | 2
|
5.78
|
| 6 | 193,442 | חד"ש–תע"ל | ום | איימן עודה | 1
|
4.49
|
| 6 | 190,870 | העבודה | אמת | אבי גבאי | 12
|
4.43
|
| 5 | 173,004 | ישראל ביתנו | ל | אביגדור ליברמן | 
|
4.01
|
| 5 | 159,468 | איחוד מפלגות הימין | טב | רפי פרץ |
|
3.70
|
| 4 | 156,473 | מרצ | מרצ | תמר זנדברג | 1
|
3.63
|
| 4 | 152,756 | כולנו | כ | משה כחלון | 6
|
3.54
|
| 4 | 143,666 | רע"ם-בל"ד | דעם | מנסור עבאס | 4
|
3.33
|
בבחירות לכנסת ה-21 זכו סיעות הליכוד וכחול לבן ב-35 מנדטים כל אחת. שתי מפלגות בימין לא עברו את אחוז החסימה, אף על פי שהיו קרובות אליו: הימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד, שקיבלה כ-138,600 קולות, ומפלגת זהות בראשות משה פייגלין שקיבלה כ-118,000 קולות.[7]
הניסיון להרכבת הממשלה ופיזור הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הבחירות, היה נראה לכל כי בנימין נתניהו ניצח בבחירות, וכי במוקדם או במאוחר הוא ירכיב את ממשלתו החמישית שתזכה לאמונה של הכנסת הנבחרת. על נתניהו המליצו לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, כל המפלגות שהיו שותפות בממשלת ישראל השלושים וארבע, כולל מפלגת ישראל ביתנו, סך הכל 65 ממליצים; לעומת 45 ממליצים בלבד על יריבו בני גנץ.[8] מלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על נתניהו ב-17 באפריל, אך ישראל ביתנו, התנתה את כניסתה לממשלה בחוק גיוס שיחייב חלק מהאזרחים החרדיים בגיוס לצה"ל.[9] לרשות נתניהו עמדו כחוק 28 ימים להרכבת ממשלתו, עם אפשרות לקבלתם של עד 14 ימים נוספים מנשיא המדינה.
בחצות הלילה שבין ה-29 ל-30 במאי, ולאחר הארכה של 14 יום שהעניק הנשיא ריבלין לנתניהו, פקע על-פי חוק המנדט של נתניהו להרכבת הממשלה. עם זאת, לקראת מועד זה, ביוזמת הליכוד, החלה הכנסת, לדון בהצעת חוק לפיזורה, המורה על עריכת בחירות חדשות, וזאת במטרה למנוע מגנץ את האפשרות לנסות להרכיב ממשלה.[10] לאחר חצות הלילה ב-30 במאי, אישרה הכנסת את החוק ברוב של 74 ח"כים (הליכוד, כולנו, איחוד מפלגות הימין, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, רע"ם - בל"ד וחד"ש - תע"ל). צעד זה הוביל לכך שבחירות חוזרות החלו להיות אפשרות שבכלל עולה על הדעת; קודם לכן אפשרות זו הייתה טאבו.[11] בכנסת זו, מתוך 13 ועדות הכנסת הקובעות, מונו רק הוועדה המסדרת, ועדת הכספים, החוץ והביטחון וועדת החינוך.[12]
הכנסת ה-22[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הכנסת העשרים ושתיים
הבחירות לכנסת ה-22[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-17 בספטמבר 2019 נערכו הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, השניות במסגרת המשבר.
תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מנדטים | מספר קולות | שם המפלגה | סימן | יו"ר הרשימה | השוואה לכנסת היוצאת | אחוז מכלל הקולות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 33 | 1,151,214 | כחול לבן | פה | בני גנץ | 2
|
25.95
|
| 32 | 1,113,617 | הליכוד | מחל | בנימין נתניהו | 3
|
25.10
|
| 13 | 470,211 | הרשימה המשותפת | ודעם | איימן עודה | 3
|
10.60
|
| 9 | 330,199 | ש"ס | שס | אריה דרעי | 1
|
7.44
|
| 8 | 310,154 | ישראל ביתנו | ל | אביגדור ליברמן | 3
|
6.99
|
| 7 | 268,775 | יהדות התורה | ג | יעקב ליצמן | 1
|
6.06
|
| 7 | 260,655 | ימינה | טב | איילת שקד | 2
|
5.87
|
| 6 | 212,782 | העבודה-גשר | אמת | עמיר פרץ |
|
4.80
|
| 5 | 192,495 | המחנה הדמוקרטי | מרצ | ניצן הורוביץ | 1
|
4.34
|
בבחירות לכנסת זו זו אלה זכתה כחול לבן ביתרון של מנדט על הליכוד, כאשר מפלגת הליכוד ספגה ירידה ניכרת בכוחה, למרות צירוף ארבעת הח"כים של מפלגת כולנו[13] וחתימה על הסכם מול משה פייגלין שזכה בכמאה ועשרים אלף קולות בבחירות הקודמות.[14] גם מפלגת כחול לבן ירדה במספר המנדטים שלה, ומי שעלו במנדטים בצורה משמעותית היו ישראל ביתנו (מ-5 ל-8) והרשימה המשותפת (מ-10 ל-13).[15]
הניסיונות להרכבת הממשלה ופיזור הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הבחירות, המליצו לנשיא ריבלין על נתניהו 55 ח"כים (הליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה) ועל גנץ המליצו 54 ח"כים (כחול לבן, העבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי וחלק מהרשימה המשותפת), כאשר הרשימה המשותפת ממליצה לראשונה בהיסטוריה על מועמד לראשות הממשלה. ישראל ביתנו לא המליצה על מי מהמועמדים, והנשיא הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו ב-25 בספטמבר. בעת הטלת המנדט, זימן אליו הנשיא גם את גנץ והציג בפני השניים מתווה להרכבת ממשלת אחדות לאומית, מתווה שזכה לשם "מתווה הנשיא"; על פי הסכם זה נתניהו יכהן ראשון ברוטציה, וכשיפתח משפטו יצא לנבצרות וסמכויותיו יועברו לבני גנץ.[16]
בעקבות חוסר היכולת של הליכוד להקים ממשלה עם המפלגות שכונו על ידי נתניהו (ראש הליכוד) "השותפות הטבעיות" שלו, קרי: ימינה, ש"ס ויהדות התורה, החליטו ראשי המפלגות הללו, עוד לפני שלב ההמלצות אצל הנשיא, על הקמת "בלוק הימין",[17] שמנה 55 חברי כנסת שלא יכנסו לממשלה זה ללא זה. ההתחייבות המשמעותית ביותר בבלוק היא הימנעות מהצטרפות לממשלה בראשות מפלגת כחול לבן, אף כאשר זו התכוונה להציע דברים דומים במגעים הקואליציוניים.[18] בלוק זה מנע בהמשך מגנץ להקים ממשלה עם אחד ממרכיבי הבלוק, כמו החרדים או ימינה.
בעקבות שינויים בהרכב המפלגות, בכנסת העוקבת הורכב הבלוק מהליכוד, יהדות התורה, ש"ס וימינה. האיחוד כונה כך שכן המפלגות המרכיבות אותו נחשבות כבעלות השקפת עולם ימנית, אף שמפלגת ישראל ביתנו, שאינה חלק מהבלוק, היא בעלת השקפת עולם ימנית, ואילו עמדת המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, אינה ימין באופן מובהק. המכנה המשותף למפלגות הללו הוא למעשה תמיכתן בבנימין נתניהו.
בקמפייני הבחירות של בלוק הימין, מספר מפלגות שזרו בקמפייני הבחירות שלהן התחייבות לתמוך במפלגת הליכוד ובנימין נתניהו. הבסיס לתמיכת המפלגות בברית הפוליטית לא הובהר, אך חלק מראשי הבלוק הסבירו כי אינם מאמינים בצדקת ההליכים המשפטיים שננקטו כנגד בנימין נתניהו.
ב-21 באוקטובר, לפני תום המועד שהוקצב לו להרכבת הממשלה, ומבלי לבקש ארכה מריבלין, החזיר נתניהו את המנדט לנשיא לאחר שלא הצליח להרכיב ממשלה, והמנדט הועבר לבני גנץ יומיים לאחר מכן.[19]
.jpg)
ישראל ביתנו סירבה להצטרף לממשלה צרה, בין מימין ובין משמאל, והיא קראה לממשלת אחדות בין הליכוד וכחול לבן.[20] במהלך שיחות שנעשו בין המפלגות,[21] דרשה כחול לבן מהליכוד לפרק את הבלוק,[22] אך הליכוד לא הסכים. כמו כן התנהל ויכוח מי יהיה ראש הממשלה הראשון ברוטציה, ולכמה זמן. בתום המועד שהוקצב לגנץ, ומשנכשל אף הוא בהרכבת הממשלה, השיב את המנדט לנשיא, שמצידו הודיע ליולי אדלשטיין יושב ראש הכנסת על 21 ימים בהם יכול כל אחד מהח"כים לאסוף 61 חתימות ולקבל את המנדט.[23] בחצות הלילה שבין ה-11 ל-12 בדצמבר פקע מנדט זה של הכנסת, ולאחר מכן הנשיא היה אמור להודיע ליו"ר הכנסת כי לא הוגשה לו בקשה עם 61 חתימות; הכנסת הייתה מתפזרת מאליה עם מסירת ההודעה והבחירות היו נערכות בחג הפורים באופן אוטומטי. כדי למנוע את קיום הבחירות בפורים, החליטה הכנסת, ב-12 בדצמבר, לאחר חצות הלילה ולפני הודעתו של ריבלין ליו"ר הכנסת, על חקיקת חוק לפיזור הכנסת שקבע תאריך לבחירות בשבוע לפני פורים.
בכנסת זו, לא מונו ועדות קבועות (למעט ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון שהוקמו כוועדות זמניות בהסכמה בין סיעות הליכוד וכחול לבן) ולכן הממשלה פעלה ללא פיקוח הכנסת.[12]
סוגיית החסינות של ראש הממשלה נתניהו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2019, במהלך ריאיון לקרן מרציאנו ועמית סגל, נשאל נתניהו: "אם תיבחר, האם תנסה לקדם חוק או מהלך כלשהו שימנע את העמדתך לדין?". על כך ענה נתניהו: "מה? מה פתאום. מה שיפיל את זה זה העובדות עצמן". מרציאנו המשיכה: "כלומר חוק צרפתי[24] במתכונת כזו או אחרת לא תקדם, או מהלך שישאיר את חסינותך ולא יאפשר את הסרתה?". נתניהו ענה: "לא התעסקתי בזה ואני לא מתכוון לעסוק בזה".[25] בנוסף, שאל עמית סגל: "האם נכון שלמדינת ישראל יהיה ראש ממשלה תחת כתב אישום במקביל לתפקודו?..." נתניהו ענה שהוא יכול ויש לו קיבולת עבודה גבוהה.[26]
בראשית חודש אוקטובר 2019, נערך שימוע לראש הממשלה נתניהו לפני הגשת כתב אישום, אשר עם סיומו החליט היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט להגיש כתב אישום כנגד נתניהו בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 4000, ובעבירות מרמה והפרת אמונים בתיקי 1000 ו-2000.
בעקבות החלטה זו, החליט נתניהו להגיש בקשה ליו"ר הכנסת לקבלת חסינות מהעמדתו לדין פלילי ב-1 בינואר 2020 (כלומר כשלושה שבועות לאחר פיזורה של הכנסת ה-22 מתוקף החוק וההחלטה על קיומן של הבחירות לכנסת ה-23).[27] בין היתר, טען שהוא רוצה להתמקד בתפקיד ראש ממשלת ישראל, בסתירה לאותו ראיון.[26] עם הגשת הבקשה הסתמן שקיים רוב להסרת חסינותו של נתניהו לאחר שסיעת ישראל ביתנו הודיעה שתתמוך בהסרת החסינות.
במקביל, סיעת כחול לבן הגישה בקשה ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין להקמת ועדת הכנסת לצורך פתיחת הדיונים בבקשת החסינות של נתניהו. תחילה ניסה אדלשטיין למנוע את הקמת הוועדה (שלצורך הקמתה דרוש אישורו של יו"ר הכנסת), אך לבסוף, בהינתן חוות דעת משפטית של היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון שקבעה כי אדלשטיין אינו יכול למנוע את הקמת הוועדה ולאחר איומים מסיעות כחול לבן וישראל ביתנו שיפעלו לבחירת יו"ר כנסת חדש באם יסרב להקים את הוועדה, הוקמה ועדת הכנסת והחלו הדיונים בחסינות נתניהו.
לאחר ימים ספורים (ובהסתמן רוב של 65 חברי כנסת להסרת החסינות שלו), החליט נתניהו למשוך את הבקשה[28] ומשכך, הגיש מנדלבליט למחרת את כתב האישום לבית המשפט המחוזי בירושלים.[29]
הכנסת ה-23[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הכנסת העשרים ושלוש
הבחירות לכנסת ה-23[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 במרץ 2020 התקיימו הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, השלישיות במסגרת המשבר.
תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מנדטים | מספר קולות | שם המפלגה | סימן | יו"ר הרשימה | השוואה לכנסת היוצאת | אחוז מכלל הקולות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 36 | 1,352,449 | הליכוד | מחל | בנימין נתניהו | 4
|
29.46
|
| 33 | 1,220,381 | כחול לבן | פה | בני גנץ |
|
26.59
|
| 15 | 581,507 | הרשימה המשותפת | ודעם | איימן עודה | 2
|
12.67
|
| 9 | 352,853 | ש"ס | שס | אריה דרעי |
|
7.69
|
| 7 | 274,437 | יהדות התורה | ג | יעקב ליצמן |
|
5.98
|
| 7 | 267,480 | העבודה-גשר-מרצ | אמת | עמיר פרץ | 4
|
5.83
|
| 7 | 263,365 | ישראל ביתנו | ל | אביגדור ליברמן | 1
|
5.74
|
| 6 | 240,689 | ימינה | טב | נפתלי בנט | 1
|
5.24
|
בבחירות לכנסת זו זכה הליכוד ליתרון של שלושה מנדטים על כחול לבן. בלוק הימין כולו קיבל 58 מנדטים, עליה של 3 מנדטים על פני הכנסת הקודמת בה היו לו רק 55 מנדטים.
תחילת הניסיונות להרכבת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הבחירות, בלוק נתניהו כולו המליץ לנשיא ריבלין על נתניהו, בעוד שעל גנץ המליצו הפעם גם ישראל ביתנו והרשימה המשותפת על כל מרכיביה, ובסך הכל 61 ממליצים. לאור זאת, הטיל הנשיא ב-16 במרץ על גנץ להקים ממשלה.[30] בקשתה של אורלי לוי-אבקסיס להופיע בנפרד בפני הנשיא סורבה והיא לא הגיעה יחד עם ראשי העבודה ומרצ, על כן הודיעה שלא תמליץ על אף אחד מהמועמדים לראשות הממשלה.[31] הגעת ראשי הסיעות למשכן הנשיא לוותה בהפגנות כנגד ההסתייעות של מפלגת כחול לבן בהמלצות הרשימה המשותפת מחד[32] וכנגד האפשרות להטיל את מלאכת הקמת הממשלה על חבר כנסת נגדו הוגשו כתבי אישום.[33][34]
מפלגת ישראל ביתנו קראה ב-5 במרץ להעביר חוק שלפיו חבר הכנסת המואשם בפלילים לא יוכל לקבל את המנדט להרכבת הממשלה וכן חוק לפיו ראש ממשלה לא יוכל לכהן יותר מפעמיים.[35]
ב-10 במרץ 2020 פורסם כי חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס ממפלגת העבודה-גשר-מרצ מתנגדת לממשלת מיעוט עם הרשימה המשותפת ובכך הקטינה את הסיכויים להקמת ממשלה בראשות בני גנץ.[36] גם יועז הנדל וצבי האוזר הודיעו שיתנגדו לממשלה הנשענת על הרשימה המשותפת, "החותרת תחת יסודותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית"[37][38]
שוב החלו מגעים בין מפלגות הליכוד וכחול לבן להקמת ממשלת אחדות, ובפרט לאור מצב החירום בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל. במקביל, החלו כחול לבן ושותפותיה המונים 61 ח"כים לפעול להקמת ועדות הכנסת הזמניות (ראו להלן מינוי ועדות הכנסת).
משבר הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה בישראל
הבחירות לכנסת העשרים ושלוש נערכו בתחילת התפרצות נגיף הקורונה בישראל. בעת פגישות ראשי הסיעות עם הנשיא והשבעת חברי הכנסת כבר היו תקפות הנחיות משרד הבריאות לגבי התקהלות מרבית של 10 אנשים בחלל סגור אחד ושמירת מרחק של שני מטרים, והשבעת חברי הכנסת נעשתה בצורה חריגה בארבעים סבבים של שלושה חברי כנסת בכל סבב.[39] ב-23 במרץ 2020 הוקמה ועדת הקורונה בראשות עפר שלח. הנגיף קטל אזרחים בישראל וגרר למעלה ממיליון אזרחים אל מעגל האבטלה.[40]
בחירת יושב ראש הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-13 במרץ, שלושה ימים לפני השבעת הכנסת העשרים ושלוש, הגישו הסיעות כחול לבן ושותפותיה - הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו והעבודה-מרצ - שמנו יחדיו 61 חברי כנסת, בקשה ליושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין לקיים דיון בנושא בחירת יושב ראש כנסת חדש, עוד טרם כינון הממשלה.[41] חבר הכנסת מאיר כהן מסיעת יש עתיד בכחול לבן יועד לתפקיד.
יום לפני השבעת הכנסת הודיע אדלשטיין שלא יקבע בסדר היום הצבעה על בחירת היו"ר כל עוד קיים סיכוי להקמת ממשלת אחדות. אדלשטיין הסתמך על סעיף 2(ב) לתקנון הכנסת, בו נקבע כי יש לקיים את בחירת יו"ר הכנסת עד "המועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה", שטרם נקבע. בנוסף נימק את החלטתו בכך ש"מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה".[42]
בעקבות האמור עתרו לבג"ץ מספר עמותות ומפלגות, בדרישה לחייב את אדלשטיין לקיים את הדיון. בג"ץ, בהרכב של חמישה שופטים, פסק פה אחד שעל אדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת לבחירת יושב ראש בהקדם האפשרי - ולא יאוחר מ-25 במרץ 2020.[43]
ב-22 במרץ, אדלשטיין ומפלגת הליכוד הודיעו כי אם תתקיים הצבעה על יושב ראש חדש, לא יתקיימו מגעים להקמת ממשלת אחדות ואזרחי ישראל יאלצו להיגרר לבחירות רביעיות.[44]
ב-25 במרץ הודיע אדלשטיין על התפטרותו מתפקיד יו"ר הכנסת, לראשונה בתולדות המדינה, ונעל את ישיבת המליאה ללא דיון במינוי יושב ראש חדש.[45] התפטרותו של יו"ר הכנסת בפועל גרמה למצב תקדימי, בו לא היה סגן שיכול היה למלא את מקומו ולפתוח את מליאת הכנסת.
בדיון שהתקיים בבג"ץ באותו הערב לא נידון בזיון בית המשפט, ובג"ץ הקנה לוותיק חברי הכנסת (עמיר פרץ) את הסמכות לפנות לועדה המסדרת על מנת לכנס את הכנסת למחרת, ולנהל ישיבת מליאה אחת לצורך בחירת יושב ראש חדש,[46] אילולא היה נבחר אדלשטיין לכנסת, היה פרץ מקבל מינוי זמני לכהן כיושב ראש הכנסת, על פי חוק יסוד: הכנסת. כל האמור בטרם כניסת התפטרותו של אדלשטיין לתוקף.
בכנסת היה רוב של 61 לבלוק מרכז-שמאל, ולכן היה צפוי כי ח"כ מאיר כהן ממפלגת כחול לבן, ייבחר לתפקיד יושב ראש הכנסת (בהתאם לסיכום פנימי במפלגת כחול לבן על כך שגנץ יהיה ראש ממשלה, בעוד ח"כ מסיעת יש עתיד יקבל את תפקיד יושב ראש הכנסת). אולם, עקב העתירות של מפלגת כחול לבן לבג"ץ וטרם הבשלת שיחות האחדות לכלל הסכם, התעורר חשש שראש סיעת יש עתיד יאיר לפיד יתנגד לחבירת כחול לבן לממשלה (חשש שהתממש לבסוף עם פרישת לפיד ויש עתיד מכחול לבן והקמת סיעת יש עתיד – תל"ם). במצב כזה עלול היה להתקיים מצב חריג שכבר התקיים בעבר במספר הזדמנויות (כמו קואליציית ניר), כאשר יושב ראש הכנסת הוא חבר כנסת שאינו חלק מהקואליציה, מה שעשוי להקשות על הקואליציה להעביר חוקים בכנסת. מאחר שלא הסתמנה אפשרות להדחת יושב ראש הכנסת העתידי לאחר מינויו (לשם כך דרוש רוב של 90 חברי כנסת), החליט יו"ר סיעת כחול לבן ח"כ בני גנץ, להגיש את מועמדותו שלו לתפקיד זה על מנת להגדיל את הסיכויים לממשלת אחדות.[47] ואכן ב-26 במרץ גנץ נבחר לתפקיד ברוב של 74 תומכים מול 18 מתנגדים. נוסף למפלגת "חוסן לישראל" וחברי הכנסת יועז הנדל, צבי האוזר ואנדריי קוז'ינוב שתמכו בו, הוא זכה לתמיכה גם מכל חברי "בלוק הימין".[48] יתר חברי הכנסת ממפלגות גוש המרכז-שמאל, בהם יאיר לפיד ומשה יעלון ורוב חברי מפלגותיהם (יש עתיד ותל"ם), התנגדו או לא הופיעו להצבעה.[49] על רקע זה נפרדו סיעות יש עתיד ותל"ם מכחול לבן ושניים מחברי מפלגת תל"ם (יועז הנדל וצבי האוזר) הקימו את סיעת "דרך ארץ" העצמאית. עם זאת הסיעה חתמה עם כחול לבן על הסכם ולפיו "יפעלו בכנסת ובממשלה כסיעה אחת לכל דבר ועניין, בהנהגתו של גנץ".[50]
מינוי ועדות הכנסת הזמניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקביל למהלך מינוי יושב ראש קבוע לכנסת, ולראשונה מאז פיזור הכנסת ה-21, סיעת כחול לבן ושותפותיה פעלו להקמת ועדה מסדרת וועדות זמניות על מנת לאפשר פיקוח על פעילות הממשלה.[12]
ב-23 במרץ 2020, ברוב של 61 חברי הכנסת וללא מתנגדים, הוקמה הוועדה המסדרת בכנסת ושש ועדות זמניות. למרות השתתפותם בדיונים בניסיון לשנות את אופן חלוקת המושבים בוועדות, חברי בלוק הימין נמנעו מלמסור שמות של חברי ועדות מטעמם. הוחלט כי בראש הוועדה המסדרת יעמוד חבר הכנסת אבי ניסנקורן. הוועדות הזמניות ויושבי הראש שלהן היו כדלהלן:[51]
- ועדת הכספים בראשות עודד פורר (סיעת ישראל ביתנו)
- ועדת החוץ והביטחון בראשות גבי אשכנזי (סיעת כחול לבן)
- ועדת הקורונה בראשות עפר שלח (סיעת כחול לבן)
- ועדה מיוחדת להיערכות מערכת החינוך בראשות ניצן הורוביץ (סיעת העבודה-מרצ)
- ועדה מיוחדת לעבודה ורווחה בראשות עאידה תומא סלימאן (סיעת הרשימה המשותפת)
- ועדה מיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית בראשות מנסור עבאס (סיעת הרשימה המשותפת)
הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – ממשלת ישראל השלושים וחמש
משא ומתן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 באפריל איימו במפלגת ימינה כי הם ישבו באופוזיציה ואמרו: "אנחנו לא חלק ממשחק הכיסאות של נתניהו וגנץ. כבר שבוע שנתניהו מנהל את המשא ומתן לבד, בלי לשתף את שותפיו בשנה האחרונה". בכך יגרמו לפירוק בלוק הימין ולמניעת רוב ימני בממשלה העתידית.[52]
ב-11 באפריל ביקש גנץ מהנשיא הארכת זמן להרכבת הממשלה וסורב. ב-13 באפריל, בסמוך למועד תום המנדט של גנץ, נתניהו וגנץ פנו לנשיא לקבלת ארכה נוספת וקיבלו 48 שעות נוספות, לפני החזרת המנדט לכנסת.
חתימת ההסכם הקואליציוני ויישומו[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
ב-20 באפריל, נחתם ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן.[53][54][55] נקבע שנתניהו יהיה תחילה ראש הממשלה, ובני גנץ, שבתקופה זו יוגדר "ראש ממשלה חליפי", ייכנס לתפקיד ראש הממשלה בפועל שנה וחצי מיום השבעת הממשלה ללא צורך בהשבעה, יוקם קבינט קורונה בראשות נתניהו וגנץ והממשלה תהיה פָּרִיטֶטִית.[56] הוועדה למינוי שופטים לא תכלול נציג לאופוזיציה, כפי שהיה נהוג במשך שנים רבות בכנסת.[57] לא יחולו שינויים בהרכב הוועדה, בתהליכי המינוי בה ובמועדי מינוי השופטים המקובלים.[58] נקבע מעמד מ"מ ראש הממשלה והוסכם בעל פה שהכנסת תפוזר אם נתניהו יפסל מכהונה כראש ממשלה או מ"מ ראש ממשלה עקב היותו נאשם בפלילים.[59]
הממשלה הוגדרה כממשלת חירום למשך חצי שנה, שבה לא תועלה חקיקה שאינה קשורה לקורונה ללא הסכמה. עם זאת, נתניהו יוכל לקדם סיפוח כבר בעוד חודשיים וחצי: "ראש הממשלה המכהן יורשה להביא לממשלה ולכנסת החל מחודש יולי את הצהרת טראמפ בדבר סיפוח יהודה ושומרון, לאחר קיום תהליך סדור בנושא".[59][60] נתניהו מחויב, לפי ההסכם, להתייעץ עם גנץ.[57] כמו כן, נבע חוק הגיוס. לפיו יעדי הגיוס ייקבעו על ידי הממשלה ולא ייכללו בבסיס החוק כפי שדרשו בעבר לפיד וליברמן בחוקים השונים שהגישו.[61]
עתירות כנגד ההסכם בבג"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי החתימה, הוגשו עתירות נגד הרכבת הממשלה על ידי נתניהו, שנאשם בפלילים.[57] לאחר מכן, הוגשה עתירה נגד ההסכם הקואליציוני.[62] ההסכם קובע כי גודלה של הממשלה יכול להגיע ל-36 שרים ו-16 סגני שרים. עוד נקבע כי כהונת הממשלה יכולה להתארך בהסכמה מ-3 ל-4 שנים.[59] גנץ החליט שלא למנות סגני שרים מכחול לבן.[63] בעקבות העתירה, שונה ההסכם הקואליציוני.[64] לדוגמה, התאפשרה חקיקה שאינה עוסקת בקורונה. לפי דיווח, ההסכם בין נתניהו וגנץ קובע שבמשך כל תקופת החירום, כחצי שנה, נתניהו יכול לפרק את הממשלה וללכת לבחירות. זאת אם בג"ץ יתערב בהסכם. נתניהו ישאר ראש ממשלת המעבר.[65]
לטובת יישום ההסכם, הכולל הגדרת מעמד "ראש ממשלה חלופי", יידרש אוסף של שינויי חקיקה, כולל חוקי יסוד, המהווים שינוי סדרי השלטון.[66][67]
על ההסכם הגיב השופט בדימוס אליקים רובינשטיין: ”ההסכם הזה מבהיל. חוקי יסוד נדרסים כאילו הם חוקי עזר על ביוב ברעננה. לא יכול לשלול שתהיה התערבות של בית המשפט“.[68][69] כדי לאפשר לכלל חברי הכנסת להיות נוכחים באולם מבלי להפר את הנחיות ההתקהלות, גנץ הודיע ב-23 באפריל כי המשתתפים במליאת הכנסת יתפרשו גם על יציע הכנסת.
ב-6 במאי, העתירות נדחו.[70] נתניהו היה יכול להרכיב את הממשלה.
לגבי ההסכם, ”מדובר כאמור בהסכם קואליציוני חריג, שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים. כך לדוגמה, ההסכמות בעניין החוק הנורווגי המדלג, אם יוחלט להוציאן אל הפועל, הן מוקשות ביותר נוכח היותן שינוי רטרואקטיבי של כללי המשחק ושל הזכות לבחור ולהיבחר ... כך גם השחיקה במעמדה של האופוזיציה בישראל. עם זאת, טרם בשלה העת לבחון טענות אלה מן הטעמים שבוארו לעיל.“[71][72][73]
בנימוקים שפורסמו בהמשך, נמתחה ביקורת חריפה על האפשרות שנאשם עם כתב אישום חמור ימונה לראשות הממשלה, אבל נקבעו שאין איך להצדיק מבחינה חוקית התערבות של בית המשפט בהחלטה. וכן, הוצע להסדיר את בחקיקה מתאימה את הסוגיה הנוגעת להטלת מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון[72][73] למרות דחית העתירה בשל המצב החוקתי-משפטי, בנימוקים שפורסמו בהמשך, שופטים מתחו ביקורת על האפשרות שנאשם עם כתב אישום חמור ימונה לראשות הממשלה. למשל, השופט מני מזוז (שכיועמ"ש הגיש כתב אישום נגד רה"מ אהוד אולמרט[74]) כתב בפסיקתו:
”המציאות בה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה, מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו [...] מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל [...] “ עם זאת, הוא הוסיף: ”[...] בית המשפט אינו יכול להחליף את תפקיד הציבור והמערכת הפוליטית אל מול מציאות כזו [...]“ [75][76]
הליכי ההקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-7 במאי, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון הצעת חוק יסוד: הממשלה ברוב של 72 תומכים מול 36 מתנגדים. הוגשו עתירות נגד החוק.[77] אחר כך, ביקשו 71 חברי כנסת מנשיא המדינה ראובן ריבלין להטיל את ראשות הממשלה על בנימין נתניהו (לשם הבקשה היו דרושים 61 לפחות),[78] ובאותו היום הטיל הנשיא את הרכבת הממשלה על נתניהו, והקציב לו 14 ימים, כחוק, לניסיון להרכיב ממשלה זו. בכך בפעם הראשונה בתולדות המדינה חתמו רוב חברי הכנסת על בקשה מנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת בתקופת 21 הימים הקצובים לכך בסעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה, כמוצא אחרון לפני התפזרות הכנסת.
במקביל לתהליך הקמת הממשלה, היו מחאות נגד הקמתה, עקב העובדה שנתניהו נאשם בפלילים.[79][80]
בהתחלה, לפי הודעת מפלגות הליכוד וכחול לבן, השבעת הממשלה צפויה הייתה להתקיים ב-13 במאי.[81] עם זאת, בעקבות ביקור מזכיר המדינה של ארצות הברית מייק פומפאו, השבעת הממשלה נדחתה ל-14 במאי.[82]
ב-13 במאי הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא המדינה ראובן ריבלין וליו"ר הכנסת בני גנץ כי עלה בידו להרכיב ממשלה. עקב קשיים בחלוקה התיקים בליכוד, נדחתה ההשבעה ל-17 במאי. גנץ, שהתפטר קודם לכן מתפקיד יו"ר הכנסת, משך את התפטרותו.[83]
במהלך המשא ומתן הקואליציוני, הידרדרו היחסים בין ימינה לליכוד. בימינה האשימו את נתניהו כי הוא מנהל את המשא ומתן לבד.[84] ב-13 במאי, הודיעה סיעת ימינה שהמשא ומתן מול הליכוד כשל, ופניה לאופוזיציה.[85] עם זאת, המשיכו בליכוד במגעים עם השר רפי פרץ במטרה לפלג את ימינה ולהכניס אותו לממשלה. ב-14 במאי נחתם הסכם בין הליכוד לבין הרב פרץ בראשות הבית היהודי, כאשר פרץ מונה לשר בממשלה.
ב-17 במאי, הושבעה הממשלה ותם המשבר הפוליטי לזמן מה.[86] בלוק הימין התפרק וכחול לבן חולקה. העבודה-גשר-מרצ התפצלה למרכיביה, והבית היהודי עזבה את רשימת ימינה. נתניהו נותר ראש הממשלה וגנץ מונה לשר הביטחון ולראש הממשלה החלופי. לפיד התמנה ראש האופוזיציה, שכללה את יש עתיד – תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, ימינה ומרצ. חלפו 508 ימים מאז פיזור הכנסת ה-20.[87] זאת שבוע לפני משפטו הצפוי של נתניהו.[88]
התפרקות הממשלה ופיזור הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת קובע את המועד האחרון לאישור חוק התקציב, ואם התקציב לא אושר עד למועד זה רואים את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה. ב"פשרת האוזר" – תוקן חוק יסוד: הכנסת ונקבע בו שתקציב המדינה לשנת 2020 צריך לקבל את אישור הכנסת עד ל-22 בדצמבר 2020. זאת בשל אי הסכמות בקואליציה.
בהסכם הקואליציוני שנחתם טרם הקמת הממשלה, סוכם כי יאושר תקציב דו שנתי לשנים 2020–2021. המועד האחרון לאישור התקציב היה אוגוסט 2020. בפועל, הליכוד החליט אחרת.[89][90][91] בסוף נובמבר, הודיע שר האוצר ישראל כ"ץ שתקציב המדינה לשנת 2021 יוצג לראש הממשלה בשאיפה שהוא יקודם בכנסת בפברואר 2021.[92] בעת זו, משרד האוצר טרם הגיש הצעת תקציב לשנת 2020.[93] העיכוב הזיק לפרויקטים, לעמותות, לחקיקה וכיוצא באלה.[94][95] כתוצאה מהמצב, גם תקנות סדר הדין האזרחי ומבצע צור ישראל הושפעו לרעה.[96] אי אישור תקציב המדינה מוביל לפירוק ממשלת חילופים בלי ביצוע רוטציה בראשות הממשלה. כלומר, נתניהו אמור להישאר ראש ממשלה.
בניסיון למנוע את פיזור הכנסת בגלל התקציב, נוהלו מגעים בין הליכוד לכחול לבן. דנו על מועד התקציב, מינויים, סמכויות שר המשפטים ושינוי באורך הרוטציה.[97] במקביל נתניהו הציע לסיעת ימינה: הקמת ממשלה צרה המורכבת מהליכוד, ש"ס, יהדות התורה ועריקים מכחול לבן, בתמיכה חברי כנסת ממפלגת רע"מ שברשימה המשותפת. בנט סירב.[98]
הצעת החוק שנועדה למנוע את פיזור הכנסת בחצות, 23 בדצמבר, נדחתה ברוב של 49 מתנגדים מול 47 תומכים.[99] זאת לאחר שבליכוד האמינו כי בידם רוב שיאשר את ההצעה, אך הגעתם של כמה חברי כנסת שהיו צפויים להיעדר מההצבעה והצביעתם נגד ההצעה הכריעה את הכף. האירוע כונה "ליל החניונים" עקב שהייתו של חבר הכנסת רם שפע בחניון הכנסת ממש עד רגע ההצבעה עצמו. בחצות הלילה שבין 22 בדצמבר ל-23 בדצמבר 2020, הכנסת העשרים ושלוש התפזרה באופן אוטומטי עקב אי הסכמה של הליכוד וכחול לבן על העברת התקציב, ומדינת ישראל הלכה לבחירות בפעם הרביעית תוך פחות משנתיים. למחרת, פורסם שאחרי ויתור של נתניהו, כשל ניסיון חקיקה נוסף למניעתן כי לא הייתה יכולת טכנית במסגרת הזמנים. הליכוד הכחיש.[100]
הכנסת ה-24[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הכנסת העשרים וארבע
הבחירות לכנסת ה-24[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבחירות לכנסת העשרים וארבע התקיימו ב-23 במרץ 2021 והיו הרביעיות במשבר.
מערכת הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניגוד לקודמותיה, במערכת בחירות זו לא רצו שתי מפלגות גדולות והיו כמה ראשי מפלגות שהצהירו על הרצון להרכיב ממשלה בראשותם: בנימין נתניהו, נפתלי בנט וגדעון סער. יאיר לפיד, ראש המפלגה השנייה בגודלה, שאף להיות ראש ממשלה אך היה מוכן לוותר על כך בתנאים מסוימים.[101] ברקע, הייתה האפשרות שראש הממשלה החלופי, בני גנץ, ימונה לראש ממשלת המעבר ב-17 בנובמבר 2021, אם לא תקום ממשלה חדשה, בשל היותו של תאריך זה מועד החילופים בתפקיד ראש הממשלה שננקב עם הקמת הממשלה היוצאת.
תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| רשימה | ראש הרשימה | מושבים | |
|---|---|---|---|
| הכנסת ה-24 | הכנסת ה-23 | ||
| הליכוד | בנימין נתניהו | 30 | 36[א] |
| יש עתיד | יאיר לפיד | 17 | 15 |
| ש"ס | אריה דרעי | 9 | 9 |
| כחול לבן | בני גנץ | 8 | 13 |
| ימינה | נפתלי בנט | 7 | 3 |
| העבודה | מרב מיכאלי | 7 | 3 |
| יהדות התורה | משה גפני | 7 | 7 |
| ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 7 | 7 |
| הציונות הדתית | בצלאל סמוטריץ' | 6 | 2 |
| הרשימה המשותפת | איימן עודה | 6 | 11 |
| תקווה חדשה | גדעון סער | 6 | 3[ב] |
| מרצ | ניצן הורוביץ | 6 | 3 |
| רע"ם | מנסור עבאס | 4 | 4 |
תחילת הניסיונות להרכבת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הבחירות, נציגי הציונות הדתית, יהדות התורה, ש"ס והליכוד המליצו על נתניהו - 52 ממליצים. יש עתיד, כחול לבן, העבודה, ישראל ביתנו ומרצ המליצו על לפיד - 45 ממליצים. ימינה המליצה על בנט. תקווה חדשה, הרשימה המשותפת ורע"ם לא המליצו על אף מועמד.[102]
ב-6 באפריל הטיל הנשיא ריבלין את תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו.[103] בסוף אפריל 2021, הוקמו 3 ועדות זמניות בכנסת: ועדת הכספים, ועדת חוץ וביטחון והועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית.[104]
.jpg)
ב-4 במאי, כשתי דקות לפני מועד פקיעת המנדט האוטומטית בחצות, הודיע נתניהו לנשיא כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה. למחרת הוענק המנדט ליאיר לפיד. הוא קיבל 56 ממליצים לאחר שנוספו המלצות של תקווה חדשה והרשימה המשותפת (למעט בל"ד).[105]
המשבר סביב מינוי שר משפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1 באפריל 2021 הסתיים המינוי הזמני של בני גנץ לממלא מקום שר המשפטים, והממשלה נותרה ללא שר משפטים מכהן. מצב זה יצר מספר בעיות, בהן:
- הקבינט המדיני-ביטחוני וקבינט הקורונה מנועים מקבלת החלטות.[106]
- לא אושר הסדר חוקי המאפשר קיום דיונים בהיוועדות חזותית, וכתוצאה מכך שירות בתי הסוהר אולץ להביא עצורים ואסירים מדי יום לבתי המשפט, במקום לקיים שיחת וידאו.[107]
ב-27 באפריל התקיימה ישיבת ממשלה בה שרי הליכוד הצביעו נגד מינוי בני גנץ לתפקיד שר המשפטים. ראש הממשלה בנימין נתניהו הציע למנות את השר לשיתוף פעולה אזורי, אופיר אקוניס, לתפקיד שר המשפטים, ורוב שרי הממשלה אישרו מינוי זה. אולם גוש כחול לבן, המחזיק בזכות וטו מכוח חוק יסוד: הממשלה,[108] התנגד למינוי. במהלך הדיון היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, קבע כי מינוי ללא הסכמת שני הגושים בממשלה אינו חוקי: "מאחר שראש הממשלה החלופי לא הסכים, ההצבעה הזאת לא חוקית ואסור היה לקיים אותה." בני גנץ תיאר את תהליך ההצבעה כ"הליך שדגל שחור של פגיעה בסדרי שלטון מתנוסס מעליו."[109]
באותו ערב בג"ץ הוציא צו ביניים המקפיא את מינוי אקוניס, וקבע דיון דחוף למחרת.[110] למחרת, ב-28 באפריל 2021, שינה נתניהו את עמדתו והודיע כי החליט לתמוך במינוי בני גנץ לתפקיד שר המשפטים. בהמשך אישרו השרים את מינוי גנץ, והדיון בבג"ץ בוטל.[111]
הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נתניהו ניסה להקים ממשלה המבוססת על הבלוק לשעבר יחד עם עריקים מסיעות מתנגדיו או סיעת רע"ם שרצה בנפרד מהרשימה המשותפת. הוא אף הצהיר שהסכים לרוטציה עם נפתלי בנט אף על פי שלא היה להם רוב ידוע בכנסת.[112] הוא כשל בניסיון זה.
במקביל החל ניסיון להקים ממשלת חילופים בראשות יאיר לפיד ונפתלי בנט יחד, בתמיכת רע"ם והסיעות שמתנגדות להמשך כהונת נתניהו. המגעים הואצו לאחר שלפיד קיבל את המנדט. המהומות בישראל ומבצע שומר החומות האטו את המגעים עד לעצירתם.[113] עם הרגיעה, התחדשו המגעים כשימינה ניהלה במקביל מגעים עם הליכוד.[114] ב-30 במאי, הכריז בנט כי כוונתו להקים ממשלה עם לפיד.[115]
בליל ה-2 ביוני 2021, בשעה האחרונה לפני תום המנדט של לפיד, הודיע לפיד לנשיא ראובן ריבלין שעלה בידו להרכיב ממשלת חילופים עם בנט.[116] על-פי ההודעה, בנט יכהן ראשון כראש הממשלה ולפיד יכהן כראש הממשלה החלופי, והשניים יתחלפו לאחר כשנתיים. עקב ההודעה המשותפת פרצו הפגנות וחלה והקצנה בשיח האלים, אשר הביאה לאזהרה חריגה מצד ראש השב"כ.[117]
ב-7 ביוני, הודיע לכנסת יושב ראש הכנסת, יריב לוין, על כך שעלה בידי יאיר לפיד להרכיב ממשלה. הישיבה בכנסת לכינון הממשלה החדשה התקיימה ב-13 ביוני, שהביאה לסיום 12 שנות כהונה רצופות של בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל. נפתלי בנט הפך לראש הממשלה השני בתולדות המדינה שאינו ממפלגת העבודה לגלגוליה השונים או ממפלגת הליכוד ולפיד מונה לראש ממשלת ישראל החלופי. בנובמבר 2021 הכנסת אישרה את התקציב שהביא שר האוצר אביגדור ליברמן.
התפרקות הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-6 באפריל 2022 הודיעה חברת הכנסת ויו"ר הקואליציה עידית סילמן מסיעת ימינה על פרישה מהקואליציה, מה שהותיר אותה עם 60 חברי כנסת, ללא רוב בכנסת.
ב-19 במאי 2022 הודיעה חברת הכנסת רינאווי זועבי, ממפלגת מרצ, כי היא פורשת מהקואליציה, ובכך הותירה את הממשלה עם 59 ח"כים בלבד – מיעוט בכנסת. מספר ימים לאחר מכן היא שבה לקואליציה.
ב-13 ביוני 2022 הודיע חבר הכנסת ויו"ר ועדת הכנסת ניר אורבך, מסיעת ימינה על הפסקת תמיכתו בממשלה ועל פרישתו מן הקואליציה עד להצבעה בכנסת לחידוש תוקפן של תקנות יו"ש, בכך הוא הותיר את הממשלה עם 59 חברי כנסת בלבד.
ב-20 ביוני 2022 ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד סיכמו על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות לאחר שמוצו הניסיונות לייצב את הקואליציה. ראש ממשלת המעבר יהיה יאיר לפיד.
ב-30 ביוני 2022 החליטה הכנסת על התפזרותה והקדמת הבחירות לכנסת ה-25.
טענות לפגיעה בדמוקרטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משני הצדדים הובעו במהלך המשבר טענות על פגיעה בדמוקרטיה.
במהלך המשבר, היו שטענו שחלק מהתנהלותו של נתניהו ומהמתקפות נגד צוות התביעה וחוקריו פגעו בעקרון שלטון החוק ובמאבק בפשיעה ובשחיתות השלטונית.[118][119][120] בשיח הציבורי הוזכרה גם חזקת החפות.[121] כמו כן, נטען שמתקפותיו של נתניהו וסביבתו על גופי תקשורת ועיתונאים, כחלק ממסע הבחירות, פגעו בעקרון חופש העיתונות.[122][123] נוסף על כך, נטען או הובע חשש שנתניהו ינסה להשפיע על ההליך המשפטי שלו או למנוע את העמדתו לדין. זאת בין היתר על ידי חקיקה (שינוי חוק החסינות או חקיקה כמו חוק ההמלצות בכנסת ה-20), מינוי שר משפטים או קידום פסקת התגברות העוסקת בפסילת חוקים או פעולות מנהליות.[124][125][126]
לאורך המשבר, הממשלה פעלה תחת פיקוח מינימלי אם בכלל של ועדות הכנסת, מה שהעלה טענה על פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות.[12]
בהיעדר הסכמה ומתוקף הצורך בנקיטת צעדים מהירים לטיפול במגפת הקורונה, פעילות ממשלת המעבר כנגד התפשטות הנגיף החלה ללא פיקוח של הכנסת וללא כינוס ועדות. בתוך כך, כלפי חלק מההחלטות כגון הקפאת פעילות בתי המשפט, הייתה ביקורת מצד האופוזיציה כי המניע לכך הוא פוליטי, בשל פרסומן בשעת לילה מאוחרת, לאחר סגירת גיליונות העיתונים ואי הצגתן בהודעה היומית לציבור של ראש הממשלה. ההוראה עליה חתם שר המשפטים אמיר אוחנה הייתה בת תוקף של 24 שעות וניתנה יומיים לפני פתיחת המשפט בעניינו של נתניהו.[127] ההוראה התקבלה באישור היועץ המשפטי לממשלה. ב-21 במרץ 2020 הוציאה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודעה כי בתי המשפט פועלים במתכונת חירום והצעדים התקבלו גם על דעתה. מצב החירום בבתי המשפט הוארך עד 16 באפריל 2020.[128]
תקנת חירום נוספת בעניין בתי המשפט, נגדה נטען כי מדובר בהחלטה פוליטית הקשורה למשפט בעניינו של נתניהו, הייתה מניעת קיום דיונים בווידאו. בשל משבר הקורונה הוחלט לאפשר דיונים בווידאו רק לנאשמים שכבר נמצאים במעצר, כדי לא להכניס נאשמים חדשים לכלא, בין אם הם נשאים והם מהווים סיכון לכלואים אחרים ולסוהרים ובין אם קיימת התפרצות שטרם התגלתה בבית הכלא.[129][130] אף לאחר ההחלטה התקיימו דיונים בבית משפט בבאר שבע.[128]
טענות נוספות לפגיעה בדמוקרטיה הושמעו גם כלפי קבלת ההחלטה להיעזר ביכולות השב"כ לאיכון מפרי בידוד, כאשר לוועדת הכנסת שהייתה אמורה לדון בהחלטה הוקצבה שעה בלבד. בעקבות עתירה לבג"ץ, נקבע תוקף לצעדי הממשלה ל-24 במרץ 2020 על מנת לאפשר ארכה להסדרת מנגנוני הפיקוח של הכנסת. ב-22 במרץ ארגון העיתונאים בישראל עתר לבג"ץ כנגד השימוש ביכולות האיכון, במטרה להגן על עבודת העיתונאים וחיסיון המקורות.[131]
בעת שבה המפלגות לא הגיעו להסכמה על כינוס ועדה מסדרת וכן למרות דרישת רוב חברי הכנסת לא התקיימה הצבעה על מינוי קבוע של יושב ראש הכנסת, צעדים שעוררו את "מחאת הדגלים השחורים"[132]: שיירת כלי רכב שנסעה לירושלים ב-20 במרץ כחלק ממחאה עוכבה על ידי המשטרה בהוראת מפקד המחוז. במוצאי שבת, 21 במרץ, מספר ארגונים בתוכם דרכנו והתנועה לאיכות השלטון ארגנו מחאת רשת בה נספרו בכלל האמצעים השונים כ-500 אלף צפיות.[133] ב-22 במרץ התקיים דיון בנושא בבג"ץ. ביום שני, 23 במרץ, נערך דיון בכנסת בו הוחלט על הקמת שש ועדות כנסת זמניות, ביניהן ועדת הקורונה, שבראשותה עמד ח"כ עפר שלח.[134] מחאת הדגלים השחורים נמשכה גם בחודשים אפריל ומאי. במקביל, פעלו ארגונים אחרים במהלך המחאה נגד בנימין נתניהו (2020).
התערבות בג"ץ בשלב זה בעבודת הכנסת, עוררה טענות מצד הימין לגבי פגיעה בדמוקרטיה ופגיעה בעקרון הפרדת הרשויות.[135][136][137]
ב-20 במרץ הממשלה אישרה פה אחד את התקנות לשעת חירום המגבילות התקהלות אזרחים. לצד המגבלות שהוטלו על תנועת אזרחים שלא לצורך, אחת ההחרגות להגבלות הייתה הפגנה.[138]
ב-2 באפריל מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אישר תקנות חדשות המגבילות הפגנות לקבוצות של עשרה אנשים, בלי אישור הממשלה, כאשר הוא מצביע על משרד המשפטים כגורם המכריע.[139] לפי ברק רביד, ראש הממשלה נתניהו תמך בחופש ההפגנה.[140]
לפי הדיווחים ב-5 באפריל, בין הנושאים שנותרו במחלוקת הם זכות הוטו לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים על פני האופוזיציה, בניגוד לנוהג הקיים, דרישה שעוררה את התנגדות גנץ והייתה בין הגורמים לאי הגעה לפשרה עד מציאת פשרה שסוכמה בין הצדדים.[141] דרישה נוספת שעלתה במשא ומתן, הייתה פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ להתערב במקרה של פסיקה כנגד נתניהו.[142][143]
ב-13 באפריל, בהפגנה של מחאת הדגלים השחורים מול ביתו של גבי אשכנזי, שוטר קנס מספר פעילים מ"מחאת היחידים" על רקע סירוב לפיזור התקהלות בסכום של 5,000 ש"ח, בניגוד לסעיף המתיר קיום הפגנות.[144]
ניסיונות לפתרון המשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
אריה דרעי, יושב ראש סיעת ש"ס הציע לעבור לשיטת בחירות ישירות לראשות הממשלה אך ההצעה לא התקבלה.[145] נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין הציע את 'מתווה הנבצרות' שלפיו תוקם ממשלת אחדות, ונתניהו יעביר את סמכויותיו לגנץ עם פתיחת משפטו אך הצדדים לא הגיעו להסכמה על ההצעה.
ב-13 במרץ 2020 קרא נתניהו להקמת ממשלה הדומה לממשלת ישראל השלוש עשרה, אחריו פרסמו שר הביטחון נפתלי בנט ויו"ר מפלגת גשר אורלי לוי אבקסיס קריאה דומה. לילה לאחר מכן שוחחו נתניהו וגנץ בניסיון להקמת ממשלת חירום.[146]
הנשיא ראובן ריבלין קידם הקמת ממשלת אחדות, לפחות כממשלת חירום זמנית שתתפקד מספר מוגבל של חודשים, ולאחר סיום המשבר "נמשיך מאותה נקודה".[147]
ב-26 במרץ 2020 נבחר בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת בתמיכת גוש הימין ובהתנגדות יש עתיד וחלקים מתל"ם, שהגישו בקשה להתפצל מכחול לבן, לאחר שגנץ ואשכנזי הביעו את רצונם להיות שותפים לממשלת אחדות בראשות נתניהו עם הסכם רוטציה.[148][149]
ב-16 באפריל 2020 הציע חבר הכנסת יאיר לפיד תוכנית להקפיא את המשבר הפוליטי לתקופה של כחצי שנה על מנת לאפשר למדינה להתמודד עם מגפת הקורונה.[150]
באמצע מאי 2020 הוקמה ממשלת ישראל השלושים וחמש שנועדה בין היתר לפתור את המשבר. כך הוארכה פעילות הכנסת עד להתפזרותה ב-23 בדצמבר באותה שנה.
הצעות נוספות שהועלו בציבור היו הוראת שעה שתוביל למינוי ראש ממשלה שאינו חבר כנסת לשנה.[151] הוצעה גם חקיקה שתוביל לבחירות במחוזות בחירה או לכך שראש הרשימה הגדולה יוכרז באופן אוטומטי כראש הממשלה, ללא צורך בהצבעת אמון בכנסת.[152]
ב-19 באפריל 2021, לאחר סבב הבחירות הרביעי הציע אריה דרעי הצעת חוק על פיה יתקיימו בחירות ישירות לראשות הממשלה על בסיס הכנסת ה-24.[153]
השלכות המשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאחר שלא הוקמה ממשלה ולא הועבר תקציב 2020, התנהל התקציב לאורך כל תקופת המשבר על פי חוק לפי התקציב הקודם (2019, אושר בכנסת באפריל 2018) עם קיצוץ רוחבי, מה שהביא לעצירת תקציבים לתחומים רבים כמו פיתוח תשתיות ומערכת הבריאות.[154][155] כמו כן, לא מונו נציב שב"ס, מפכ"ל משטרה ופרקליט מדינה קבועים במשך זמן רב. החל מאפריל 2021, לא מונה שר המשפטים באופן חריג בשל התנגדות נתניהו,[156] מה שגרר צמצום משמעותי בהיקף הסמכויות של הקבינט המדיני-ביטחוני, ועדת השב"כ וקבינט הקורונה.[157] בנוסף, נתניהו עיכב את מינויים של 35 שגרירים וקונסולים לנציגויות ישראל בעולם.[158][159][160] נמנעו גם מינויים אחרים.[161] ב-28 באפריל מונה שר משפטים לאחר עימותים שהדרדרו למשבר חוקתי.[162][163]
כמחאה על המשבר הפוליטי קמה מחאת הדגלים השחורים, שקראה לבחור לכנסת יושב ראש חדש, להקים את ועדות הכנסת, ולהכניס תיקונים לחוק שיבטיחו שאדם שמואשם בפלילים לא יוכל להיבחר לראשות הממשלה.[132] הנחיות ההתקהלות עקב משבר הקורונה במידה רבה הפריעו לקיום המחאה, אם כי ההנחיות התירו הפגנות.
חברת דירוג האשראי מודי'ס הזהירה כי המשבר הפוליטי עלול להביא להורדת דירוג האשראי של ישראל.[164]
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על המשבר נעשו תוכניות סאטירה שונות. ב-27 בפברואר 2020 הועלה לערוץ היוטיוב של כאן 11 הסרטון "מה אם ניתקע לנצח בבחירות"[165] שכתב והלחין תמיר בר. כמו כן בתוכנית ארץ נהדרת הוציאו את השיר "גוררים אתכם לעוד בחירות".[166]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון - ממשלת חילופים), באתר הכנסת
- פעם שנייה: ראשי בלוק הימין התבקשו לחתום על מסמך נאמנות לנתניהו, באתר כיפה, 16 בפברואר 2020
- "דיכוי-פיצוי": הפוליטיקה של התמודדות ממשלת נתניהו עם משבר הקורונה, גוטוויין, יעיש וקריסטל, פיגומים
- ד"ר גייל טלשיר, בחירות 2021: עלייתו ומותו של הגוש הטכני, באתר גלובס, 2 בפברואר 2021
- עידו באום, האם בנימין נתניהו כשיר לתפקד כראש ממשלה? ואם לא — מי יקבע את זה?, באתר TheMarker, 8 במרץ 2021
- מורן אזולאי, הבלוק שמתפורר: מי נגד מי בגוש הימין, באתר ynet, 25 באפריל 2021
- דפנה ליאל, נתניהו - המתנה שלא מפסיקה לתת לבנט, באתר מאקו, 6 במאי 2021
- רוני הרניב, "בחירות שניות? הזוי מדי": שנתיים לפלונטר הפוליטי - כך הכול התחיל, באתר מאקו, 30 במאי 2021
- ציון נאנוס, טעויות נתניהו: השנתיים שהובילו להקמת הממשלה, חדשות 12
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לסיעת הליכוד היו 35 מושבים ממפלגת הליכוד ומושב אחד ממפלגת "כולנו" שהתמזגה בבחירות אלו ל"תקווה חדשה". למפלגת "גשר" שהתמזגה לליכוד היה מושב אחד בכנסת.
- ^ תקווה חדשה לא התמודדה בבחירות הקודמות. אולם, הרשימה מורכבת מחיבור של מפלגת "תקווה חדשה" ומפלגת "דרך ארץ" שלה היו שני מושבים בכנסת הקודמת. בנוסף, יפעת שאשא ביטון התמודדה בבחירות הקודמת מטעם מפלגת "כולנו" ברשימת הליכוד ולה היה מושב יחיד בכנסת.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ צבי זרחיה, שר הביטחון ליברמן התפטר: "ישראל נכנעה לטרור; יש ללכת לבחירות", באתר כלכליסט, 14 בנובמבר 2018
- ^ הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
- ^ חיים לב, דרעי: נצביע נגד חוק הגיוס, באתר ערוץ 7, 24 ביוני 2018
- ^ יקי אדמקר וטל שלו, הולכים לבחירות באפריל: ראשי הקואליציה החליטו לפזר את הכנסת, באתר וואלה!, 24 בדצמבר 2018
- ^ יהונתן ליס, בהליך בזק: החוק לפיזור הכנסת אושר בקריאה שנייה ושלישית, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2018
- ^ טובה צימוקי, גלעד מורג, אלי סניור ומורן אזולאי, תיקי נתניהו: שוחד והפרת אמונים. הכרעת היועמ"ש, באתר ynet, 28 בפברואר 2019
- ^ גיא עזרא, 3 הדקות שחרצו את גורלם של בנט, שקד ופייגלין, באתר "סרוגים", 14 באפריל 2019
- ^ טל שלו, יקי אדמקר ושלומי גבאי, 65 ממליצים לנתניהו; כולנו לנשיא: אין מו"מ על חיבור עם הליכוד, באתר וואלה!, 16 באפריל 2019
- ^ מורן אזולאי, ליברמן: לא אשב עם חרדים ולא עם "סמוטריצ'ים", באתר ynet, 9 ביולי 2019
- ^ דברי הכנסת – פרוטוקול מסונכרן, דברי הכנסת - ישיבה מס' 12, באתר הכנסת (ההצבעה על חוק ההתפזרות לקראת סוף הישיבה)
- ^
ציוץ של קובי נחשוני ברשת החברתית טוויטר, 24 במרץ 2021
- ^ 1 2 3 4 טל שניידר, 12 חודשים, 10 ועדות: הכנסת עזובה כבר שנה וזו ממש לא גזירת גורל, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2019
- ^ יובל קרני, כחלון 5 בליכוד: אושר איחוד עם כולנו וביטול הפריימריז, באתר ynet, 28 במאי 2019
- ^ אנה ברסקי, נתניהו: "פייגלין יהיה שר, נביא לאישור הכנסת לגליזציה של קנאביס רפואי", באתר מעריב אונליין, 29 באוגוסט 2019
- ^ אריק בנדר, ספירת המעטפות הכפולות: פער של שני מנדטים לכחול לבן על הליכוד, באתר מעריב אונליין, 19 בספטמבר 2019
- ^ מעריב אונליין, מתווה הנשיא המלא: נבצרות לנתניהו ביום הגשת כתב האישום, באתר מעריב אונליין, 14 בנובמבר 2019
- ^ כפי שהגדיר לראשונה אריה דרעי, ובהמשך גם האחרים בגוש הימין, וביניהם מנהיג הבלוק בנימין נתניהו
- ^ במטרה להלחיץ? גנץ חושף: יש לי שיחות עם חברי בלוק ה-55, באתר בחדרי חרדים, 30 באוקטובר 2019
- ^ חדשות 13, המנדט להרכבת הממשלה עובר לגנץ: "אנחנו תמיד אופטימיים", באתר חדשות 13, 22 באוקטובר 2019
- ^ יקי אדמקר, ליברמן בכנס סגור עם ראשי רשויות מהליכוד: "ממשלה צרה תהיה צרה למדינת ישראל", באתר וואלה!, 09 בדצמבר 2019
- ^ יקי אדמקר וטל שלו, ראשי סיעות הימין סיכמו: המו"מ מול כחול לבן יתנהל בשם כל הגוש, באתר וואלה!, 23 באוקטובר 2019
- ^ טל שלו, גנץ: "לא ניתן לבנות אחדות על בלוק"; נתניהו: "גנץ סירב למתווה הנשיא", באתר וואלה!, 20 בנובמבר 2019
- ^ אריק בנדר, נשיא המדינה החזיר את המנדט לכנסת: "תוצאה פוליטית עגומה", באתר מעריב אונליין, 21 בנובמבר 2019
- ^ חוק שאמור למנוע חקירה \כתב אישום נגד נשיא או ראש ממשלה מכהן
- ^ תשובתו של נתניהו כשנשאל בראיון - "האם תנסה לקדם חסינות?", באתר מאקו, 2 בדצמבר 2019
- ^ 1 2
מה? מה פתאום | מהצד השני עם גיא זהר - 05.01.20, סרטון בערוץ כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי, באתר יוטיוב (אורך: 07:55)
- ^ מורן אזולאי וגלעד מורג, נתניהו הגיש את בקשת החסינות: "כתב האישום הוגש בחוסר תום לב", באתר ynet, 2 בינואר 2020
- ^ מורן אזולאי וטובה צימוקי, נתניהו מושך את בקשת החסינות: "לא אתן להפריע למהלך היסטורי", באתר ynet, 28 בינואר 2020
- ^ טל שניידר וחן מענית, מדינת ישראל נ' בנימין נתניהו: כתב האישום הוגש לבית המשפט, באתר גלובס, 28 בינואר 2020
- ^ עקיבא נוביק, גנץ קיבל את המנדט: "אעשה הכול להקים ממשלה פטריוטית ורחבה", באתר חדשות 13, 16 במרץ 2020
- ^ טל שלו, ח"כ לוי-אבקסיס הגישה בקשה רשמית להתפצל מהעבודה-מרצ, באתר וואלה!, 17 במרץ 2020
- ^ יורי ילון, בחירות 2020, באתר ישראל היום, 10 במרץ 2020
- ^ שחר אילן וצבי זרחיה, 1,000 אנשי חינוך לנשיא: אל תטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2020
- ^ ערוץ 7, צפו: הפגנה מול הפגנה, באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2020
- ^ טל שניידר, ליברמן: אקדם חוק למניעת הטלת הרכבת הממשלה נגד מי שעומד נגדו כתב אישום, באתר גלובס
- ^ יובל קרני, אורלי לוי-אבקסיס מתנגדת לממשלת מיעוט: "לא מחויבת לשותפות עם מרצ", באתר ynet, 10 במרץ 2020
- ^ יובל קרני, מורן אזולאי וטובה צימוקי, יועז הנדל וצבי האוזר נגד ממשלת מיעוט כשלב ראשון, באתר ynet, 9 במרץ 2020
- ^ יועז הנדל: "לא נשב עם הרשימה המשותפת", באתר "סרוגים", 22 באוגוסט 2019
- ^ אלעד הומינר, חדשות כיפה, היום: הכנסת ה-23 תושבע ב-40 סבבים, באתר כיפה, 16 במרץ, 2020 9:26
- ^ עירית אבישר, איך לעזאזל מתמודדים עם מיליון מובטלים, באתר ynet, 21 במרץ 2020
- ^ עמית סגל, כחול לבן פנתה ליו"ר הכנסת: מעוניינים לקיים ביום שני הצבעה על בחירת יו"ר חדש, באתר מאקו, 13 במרץ 2020
- ^ ציוץ בטוויטר של יולי אדלשטיין, 15 במרץ 2020
- ^ תומר גנון וצבי זרחיה, בג"ץ: על אדלשטיין לכנס המליאה לדיון בהחלפתו - עד יום רביעי, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020
- ^ מעריב אונליין, אדלשטיין: "אם אוחלף - יהיו בחירות רביעיות", זוהר: "כחול לבן איבדו צלם אנוש", באתר מעריב אונליין, 22 במרץ 2020
- ^ אנה ברסקי, אריק בנדר ומתן וסרמן, אדלשטיין התפטר: "צו מצפוני לא מאפשר לי לקיים את פסק דינו של בג"ץ", באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2020
מורן אזולאי, אדלשטיין התפטר מתפקיד היו"ר: "בג"ץ מחריב את הכנסת", באתר ynet, 25 במרץ 2020 - ^ בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים, ניתן ב-25 במרץ 2020
- ^ מורן אזולאי ויובל קרני, גנץ יהיה יו"ר הכנסת בתמיכת נתניהו, כחול לבן מתפרקת, באתר ynet, 26 במרץ 2020
- ^ אריק בנדר, גנץ בנאום ראשון כיו"ר הכנסת: "מתחייב לקדם ממשלת חירום לאומית״, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2020
- ^ חבר הכנסת יאיר גולן מסיעת "העבודה–מרצ" הצביע "נגד", אולם בפרוטוקול הישיבה נרשם שהצביע "בעד". הישיבה השביעית של הכנסת העשרים-ושלוש, באתר הכנסת, 26 במרץ 2020, זמן 1:50:27 בווידאו
- ^ נינה פוקס ומורן אזולאי, אושר פיצול "כחול לבן", גנץ ישמור על שם הסיעה, באתר ynet, 29 במרץ 2020
- ^ הוועדה המסדרת אישרה הקמת 6 ועדות זמניות - ביניהן ועדת קורונה, באתר מאקו
- ^ אנה רייבה ברסקי, ימינה: ״לא נהיה עלה תאנה בממשלת שמאל״; הליכוד: ״חברתם לרשימה המשותפת״, באתר מעריב אונליין, 2 באפריל 2020
- ^ אריק בנדר, הולכים לאחדות: הליכוד וכחול לבן חתמו על הסכם להקמת ממשלה, באתר מעריב אונליין, 20 באפריל 2020
- ^ טל שניידר, נתניהו וגנץ חתמו על הסכם להקמת ממשלת חירום לאומית, באתר גלובס, 20 באפריל 2020
- ^ ממשלה, ההסכם הקואליציוני - באדיבות אתר גלובס, http://wink.globes.co.il/docs/הסכם%20קואליציוני.pdf
- ^ מורן אזולאי ויובל קרני, ממשלת נתניהו-גנץ: נחתם ההסכם בין הליכוד וכחול לבן, באתר ynet, 20 באפריל 2020
- ^ 1 2 3 טל שלו, יקי אדמקר ודניאל דולב, סוף למשבר הפוליטי: גנץ ונתניהו חתמו על הסכם להקמת ממשלה, באתר וואלה!, 21 באפריל 2020
- ^ ההסכם הקואליציוני-בעדיפות גלובס
- ^ 1 2 3 עמית סגל, יש ממשלת אחדות: נתניהו וגנץ חתמו על הסכם, באתר מאקו, 20 באפריל 2020
- ^ איתמר אייכנר ואלישע בן קימון, סעיף הריבונות בהסכם נתניהו-גנץ - כדי למנוע משבר עם ירדן, באתר ynet, 20 באפריל 2020
- ^ הסיכום בין נתניהו לגנץ על גיוס החרדים, באתר בחדרי חרדים, 20 באפריל 2020
- ^ דניאל דולב, בעקבות עתירה: בג"ץ ידון גם בחוקיות ההסכם של נתניהו וגנץ, באתר וואלה!, 22 באפריל 2020
- ^ גנץ החליט שלא למנות סגני שרים מטעם כחול לבן, באתר ynet, 20 באפריל 2020
- ^ המשיבים, מסמך השינויים המלא, YNET - אחרי ביקורת בג"ץ: הקפאת המינויים תקוצר, הקפאת החקיקה תבוטל
- ^ מורן אזולאי ויובל קרני, נתניהו וגנץ דנו בהארכת כהונת הממשלה, באתר ynet, 6 במאי 2020
- ^ חן מענית, פגיעה בהפרדת הרשויות, סתירת הלכות עליון ושינוי חוקי יסוד: משפטנים בכירים מסמנים את הסכנות בממשלה החדשה, באתר גלובס, 21 באפריל 2020
- ^ דפנה ליאל, הממשלה החלופית: החוקים שיבטיחו את קיום הרוטציה, באתר מאקו, 23 באפריל 2020
- ^ ערוץ 7, השופט אליקים רובינשטיין: הסכם מבהיל, באתר ערוץ 7, 23 באפריל 2020
- ^ Omny Studio is the complete audio management solution for podcasters, Radio Stations, 23.4.2020 - תמר אלמוג ומוטי גילת - תמר אלמוג ומוטי גילת - תמר אלמוג ומוטי גילת - תמר אלמוג ומוטי גילת - Omny.fm, omny.fm
- ^ כתבי N12, בג"ץ: לא נתערב בהטלת המנדט על נתניהו או בהסכם עם גנץ, באתר מאקו, 6 במאי 2020
- ^ דניאל דולב, בג"ץ דחה את העתירות נגד הרכבת הממשלה בידי נתניהו וההסכם הקואליציוני, באתר וואלה!, 06 במאי 2020
- ^ 1 2 השופטת אסתר חיות ואחרים, החלטת בג"ץ בתיק 2592/20 (בג"ץ נתניהו והסכם קואליציוני כחל"ב-הליכוד), החלטת בג"ץ בתיק 2592/20 (בג"ץ נתניהו והסכם קואליציוני כחל"ב-הליכוד)
- ^ 1 2 החלטת בג"ץ בתיק 2592/20 (בג"ץ נתניהו והסכם קואליציוני כחל"ב-הליכוד)
- ^ Yael Finkelstein, מה חושבים בכירי הליכוד על ראש ממשלה תחת כתב אישום? תלוי באיזו שנה תשאלו אותם, שקוף, 2019-12-10
- ^ דניאל דולב, נימוקי בג"ץ המלאים בעתירות נגד נתניהו: "ממשלה בראשות נאשם - כשל מוסרי", באתר וואלה!, 27 במאי 2020
- ^ פסק-דין בתיק בג"ץ 2592/20, פסק-דין משלים, 27 במאי 2020
- ^ מורן אזולאי, יובל קרני ואיתמר אייכנר, 72 ח"כים המליצו על נתניהו לנשיא - בלי ימינה, באתר ynet, 7 במאי 2020
- ^ עטרה גרמן, ללא ימינה: 72 ח"כים המליצו על נתניהו לנשיא, באתר "סרוגים", 7 במאי 2020
- ^ איתי בלומנטל, מחאה בכיכר רבין נגד ר"מ נאשם: "ישראל מתביישת", באתר ynet, 9 במאי 2020
- ^ אורן זיו, בתמונות: קורונה ומחאה אקספוננציאלית, 24 הפגנות רק בסופ"ש, באתר "שיחה מקומית", 2 במאי 2020
- ^ דפנה ליאל, נתניהו וגנץ סיכמו: השבעת הממשלה - ביום רביעי, באתר מאקו, 6 במאי 2020
- ^ עמית סגל, בשל ביקור פומפאו: השבעת הממשלה תידחה ליום חמישי, באתר מאקו, 10 במאי 2020
- ^ מורן אזולאי ויובל קרני, נתניהו דחה את ההשבעה, גנץ יישאר יו"ר הכנסת, באתר ynet, 14 במאי 2020
- ^ בימינה מאיימים על נתניהו: "נקדם את המלחמה בשחיתות", באתר וואלה!, 2 באפריל 2020
- ^ מורן אזולאי, בדרך לאופוזיציה, בנט במתקפה על נתניהו: "חלש מול חמאס ומול ההסתדרות", באתר ynet, 14 במאי 2020
- ^ 34 שרים, משרדים חדשים - ורוטציה: ממשלת נתניהו-גנץ יוצאת לדרך, באתר חדשות 13
- ^ דני קושמרו, כך זה ייראה: ממשלת הרוטציה השנייה בהיסטוריה יוצאת לדרך, באתר מאקו, 17 במאי 2020
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית טוויטר, 17 במאי 2020
- ^ ליאל קייזר, הממונה על התקציבים באוצר: לפעול בפגרת הקיץ כדי לאשר את תקציב המדינה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 ביוני 2020
- ^ גד ליאור, בצמרת האוצר מביעים הסתייגות מתקציב חד שנתי, באתר ynet, 2 באוגוסט 2020
- ^ מורן אזולאי, המשבר הפוליטי: לקראת נקודת רתיחה ביום רביעי בכנסת | עושים סדר, באתר ynet, 30 בנובמבר 2020
- ^ נתי טוקר, כ"ץ ממשיך לדחות את אישור תקציב 2021 – אך יציג אותו בפני נתניהו בשבוע הבא, באתר TheMarker, 25 בנובמבר 2020
- ^ ציוץ של טל שניידר ברשת החברתית טוויטר, 25 בנובמבר 2020
- ^
חגי עמית, מיליארד שקל מתקציבי העמותות תקועים בממשלה - כי נתניהו לא מעביר תקציב, באתר TheMarker, 26 בנובמבר 2020
- ^ גלובס, "זו קטסטרופה": הרגולטורים הבכירים חושפים את מחיר האין תקציב, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2020
- ^ עידו באום, המהפכה בבתי המשפט היתה אמורה להתחיל בינואר - אז למה אנחנו בדרך לכאוס?, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2020
- ^ דפנה ליאל, מה רוצים בליכוד, מה רוצים בכחול לבן | עושים סדר, באתר מאקו, 20 בדצמבר 2020
- ^ חזקי ברוך, נתניהו הציע ל"ימינה" להצטרף לממשלה צרה ולקבל שלושה תיקים בכירים, בתקווה שיימצאו 61 אצבעות שיסכימו להקים ממשלת ימין. בנט סירב., באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2020
- ^ מורן אזולאי, ynet, לקראת בחירות: החוק נפל, הכנסת צפויה להתפזר היום, באתר כלכליסט, 22 בדצמבר 2020
- ^ ציוץ של מיכאל האוזר טוב ברשת החברתית טוויטר, 23 בדצמבר 2020
- ^ יאיר לפיד, דרוקר, אולי אני פשוט מתכוון למה שאני אומר?, באתר הארץ, 8 במרץ 2021
- ^ יאיר שרקי, תם סבב ההתייעצויות אצל הנשיא: נתניהו עם רוב של 52 ממליצים , באתר מאקו, 5 באפריל 2021
- ^ עמית סגל, נתניהו קיבל את המנדט להרכבת הממשלה, באתר מאקו, 6 באפריל 2021
- ^ דפנה ליאל, הכנסת חוזרת לפעילות: קשיים בדרך להקמת "ממשלת השינוי", באתר מאקו, 26 באפריל 2021
- ^ עמית סגל, לפיד קיבל את המנדט: "אעשה הכל כדי שממשלת האחדות תוקם מהר"; נתניהו: "מקימים ממשלת שמאל מסוכנת", באתר מאקו, 5 במאי 2021
- ^ צבי זרחיה, נתניהו משתק את מוסדות השלטון ומרקם החיים האזרחי נפגע, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2021
- ^ מנדלבליט: בהיעדר שר משפטים, ממחר אסירים ועצורים יובאו בכל יום לביהמ"ש, באתר ynet, 21 באפריל 2021
- ^ בהתאם לשינויים הנקבעו בחוק עבור ממשלת חילופים
- ^ אנה ברסקי, גנץ לבג"ץ: "נתניהו מוביל תהליך של הרס הדמוקרטיה", באתר מעריב אונליין, 27 באפריל 2021
- ^ גלעד מורג, טובה צימוקי, גלעד כהן, בג"ץ הקפיא את מינוי אקוניס לשר משפטים עד להחלטה אחרת, באתר ynet, 27 באפריל 2021
- ^ גלעד מורג, ynet, נתניהו נכנע: הממשלה אישרה את מינוי גנץ לשר המשפטים, הדיון בבג"ץ בוטל, באתר כלכליסט, 28 באפריל 2021
- ^ יהונתן ליס, נתניהו: אמרתי לבנט שאסכים שיהיה ראשון ברוטציה; בנט: אין לו ממשלה, באתר הארץ, 3 במאי 2021
- ^ בנט: ממשלת השינוי ירדה מהפרק, לפיד: הוא טועה, אמשיך לנסות להקים ממשלה, באתר וואלה!, 13 במאי 2021
- ^ עמית סגל, פרסום ראשון: בנט ולפיד נפגשו אתמול לדון בהקמת ממשלה, באתר מאקו, 27 במאי 2021
- ^ מורן אזולאי, נפתלי בנט הצהיר: "אפעל בכל כוחי להקים ממשלה עם יאיר לפיד", באתר ynet, 30 במאי 2021
- ^ מיכאל שמש, יערה שפירא, עמיחי שטיין וזאב קם, יאיר לפיד לנשיא ריבלין: עלה בידי להרכיב ממשלה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 02 ביוני 2021
- ^ דנה ויס, ראש השב"כ בהודעה חריגה: "להפסיק מיד את השיח האלים, מישהו עלול לפגוע בנפש", באתר מאקו, 5 ביוני 2021
- ^ נתי יפת, בחירות 2019 / לפיד: "נתניהו רוצה את השלטון כדי להציל את עצמו", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 בפברואר 2019
- ^ שלמה ארצי וחנוך דאום, "לא סביר בעיניי שיש ממשלה שבה שרת התרבות תוקפת את המוסדות שעליהם היא אחראית, שרת המשפטים תוקפת את המוסדות שעליהם היא אחראית, השר לביטחון פנים תוקף את המוסדות שעליהם הוא אחראי, הקבינט תוקף את הצבא, וראש הממשלה תוקף את כולם", באתר "ידיעות אחרונות", 6 בפברואר 2019
- ^ דניאל חקלאי: אין פלא שהיועמ"ש מוצף כעת בהודעות נאצה ואיומים, www.zman.co.il, 2020-05-14
- ^ אברהם בלוך, מנדלבליט: "לנתניהו עומדת חזקת החפות", באתר "סרוגים", 5 בינואר 2020
- ^ נחום ברנע, התקשורת החופשית תחת מתקפה, באתר ynet, 1 בספטמבר 2019
- ^ איתמר ב"ז, בנימין ויאיר נתניהו נגד התקשורת, באתר העין השביעית, 21 ביולי 2019
- ^ יובל קרני ואיתמר אייכנר, חסינות? התוכנית האמיתית שתסדר לנתניהו "שכפ"ץ חוקי" מושלם, באתר ynet, 22 במאי 2019
- ^ חיים לוינסון, נתניהו מגבש חוק שימנע מבג"ץ להתערב בהחלטות של השרים והכנסת, באתר הארץ, 13 במאי 2019
- ^ יובל יועז, למרות האיומים והחששות, שלטון החוק ינצח, באתר zman.co.il, 3 במרץ 2020
- ^ אבישי גרינצייג, בתי המשפט יפעלו במתכונת חירום: משפט נתניהו נדחה ל-24 במאי, באתר גלובס
- ^ 1 2 אבישי גרינצייג, כאוס הקורונה בבית משפט השלום בבאר-שבע: 3 שופטים ו-32 אנשי מינהלה בבידוד - והנחיה לקיים דיונים כרגיל, באתר גלובס, 23 במרץ 2020
- ^ נעה לנדאו ונטעאל בנדל, לוין טרפד ברגע האחרון תקנה שהיתה מאפשרת לקיים את משפט נתניהו בווידיאו, באתר הארץ, 24 במרץ 2020
- ^ הודעה בעניין נגיף הקורונה, אתר לשכת עורכי הדין בישראל
- ^ אמיר בוחבוט, לא רק איכונים: המדינה מעוניינת בסיוע שב"כ גם בניתוח אזורי תחלואה, באתר וואלה!, 15 באפריל 2020
- ^ 1 2 נעה שפיגל, כך שיחת ווטסאפ בין שלושה אחים ואחות הפכה למחאת הדגלים השחורים, באתר הארץ, 25 במרץ 2020
- ^ שגיא בן נון, לוסי אהריש פוטרה מתכניתה בכאן 11: "כעסו שהנחתה ההפגנה נגד הפגיעה בדמוקרטיה", באתר וואלה!, 22 במרץ 2020
- ^ אריק בנדר, הוועדה המסדרת אישרה את הקמת שש ועדות כנסת זמניות, באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2020
- ^ אריק בנדר, השר סמוטריץ': "הכנסת לא צריכה לציית לבג"ץ", באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2020
- ^ חזקי ברוך, איילת שקד נגד בג"ץ: בדמוקרטיה בג"ץ לא שם עצמו מעל הכנסת, באתר ערוץ 7, 23 במרץ 2020
- ^ טל שניידר, שרים בכירים ליו"ר הכנסת אדלשטיין: הפר את הנחיית בג"ץ, באתר גלובס, 23 במרץ 2020
- ^ מערכת ישראל היום, קורונה, באתר ישראל היום, 19 במרץ 2020
- ^ יהושע (ג'וש) בריינרו נעה לנדאו, מנכ"ל משרד הבריאות הגביל הפגנות לקבוצות של עשרה - ללא אישור הממשלה, באתר הארץ, 2 באפריל 2020
- ^ ברק רביד, רה"מ: "יש זעם בצד שלנו, בלי המגבלות אנשים היו מציפים רחובות", באתר חדשות 13, 20 במרץ 2020
- ^ אנה רייבה ברסקי, הסתיימה הפגישה בין הליכוד וכחול לבן, ייפגשו שוב בצאת החג, באתר מעריב אונליין, 14 באפריל 2020
- ^ עטרה גרמן, הסעיף בהסכם עם גנץ שיעזור לנתניהו מול בג"ץ, באתר "סרוגים", 12 באפריל 2020
- ^ טל שלו, כל הדרך לבג"ץ: זה מה שבאמת מונע הסכם בין נתניהו לגנץ, באתר וואלה!, 12 באפריל 2020
- ^ יואב קרקובסקי, מחאות מול ביתו של אשכנזי: המפגינים נקנסו באלפי שקלים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 באפריל 2020
- ^ מורן אזולאי ויובל קרני, דרעי הציע בחירות ישירות לראשות הממשלה, נתניהו סירב, באתר ynet, 4 בנובמבר 2019
- ^ מורן אזולאי, בדרך לממשלת אחדות? נתניהו וגנץ שוחחו, באתר ynet, 13 במרץ 2020
ישי כהן, אבקסיס: צו השעה לממשלת חירום לאומית, באתר כיכר השבת, 13 במרץ 2020 - ^ על פי הצהרת בנימין נתניהו[דרושה הבהרה]
- ^ טל שלו, נתניהו: הפרטים עם כחול לבן סגורים, מתחייב לרוטציה של שנה וחצי, באתר וואלה!, 21 במרץ 2020
- ^ דניאל רוט-אבנרי, כחול לבן מתפרקת: לפיד ויעלון ביקשו מהכנסת לפצל את מפלגותיהם מהרשימה, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2020
- ^ מורן אזולאי, תוכנית ההקפאה של לפיד: "הזדמנות לגנץ ולנתניהו למנוע בחירות", באתר ynet, 16 באפריל 2020
- ^ גור מגידו, יש פתרון אלגנטי ודמוקרטי שיאפשר להוריד את נתניהו מכיסאו כבר עכשיו, באתר TheMarker, 25 במרץ 2021
- ^ פרופ' גידי רהט, איך יוצאים מהלופ של עוד ועוד (ועוד) בחירות?, באתר מאקו, 26 במרץ 2021
- ^ יהונתן ליס, יוזמת דרעי: בחירות ישירות לראשות הממשלה על בסיס הכנסת הקיימת, באתר הארץ, 18 באפריל 2021
- ^ גד ליאור, באוצר ובבנק ישראל תמימי דעים: אי הקמת ממשלה תפגע באזרחים, באתר ynet, 12 בינואר 2020
- ^ שני אשכנזי, המחיר האזרחי: כך פגע הקיפאון הפוליטי בתקציב של העמותות החברתיות, באתר גלובס, 3 במרץ 2020
- ^ נינה פוקס, ממשלה בלי שר משפטים: "תפקוד המדינה ייפגע בצורה חמורה", באתר ynet, 1 באפריל 2021
- ^ טובה צימוקי, סמכויות הקבינט צומצמו בגלל אי-מינוי שר משפטים, באתר ynet, 13 באפריל 2021
- ^ איתמר אייכנר, נתניהו לא מביא לאישור הממשלה את מינוים של עשרות שגרירים: "זו התעללות", באתר ynet, 4 באפריל 2021
- ^ נמרוד גורן, נתניהו מציג עצמו כדיפלומט מליגה אחרת, אבל השגרירויות ריקות וישראל נפגעת, באתר וואלה!, 11 באפריל 2021
- ^ איתמר אייכנר, מינוי 35 שגרירים וקונסולים עדיין מעוכב: "כשליש מהנציגויות יישארו מיותמות", באתר ynet, 25 במאי 2021
- ^ ירון אברהם, חיסונים, אירן והאג: אין ממשלה מתפקדת - והכול תקוע, באתר מאקו, 1 באפריל 2021
- ^ ליאור קינןספי עובדיה, נתניהו התקפל: גנץ מונה לשר המשפטים, יתר השרים ימונו בראשון, באתר חדשות 13, 28 באפריל 2021
- ^ אלעד שמחיוף, "אחד ביום": משבר חוקתי בזום, באתר מאקו, 28 באפריל 2021
- ^ עמרי מילמן, מודי'ס מזהירה: הקיפאון הפוליטי עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל, באתר כלכליסט, 4 בדצמבר 2020
- ^ מה אם ניתקע לנצח בבחירות? 🗳️ - הקליפ הרשמי | כאן, סרטון בערוץ כאן | דיגיטל - תאגיד השידור הישראלי, באתר יוטיוב (אורך: 03:35)
- ^ ארץ נהדרת | עוד בחירות: סיכום מערכת הבחירות סבב ג' 🤦♂, סרטון בערוץ ארץ נהדרת, באתר יוטיוב (אורך: 03:08)
.svg){kind=icon}
_(cropped).jpg)
היסטוריה של מדינת ישראל 
| ||
|---|---|---|
| הבחירות לכנסת • ביטחון • תעשייה • חינוך • כלכלה • משפטים • ערביי ישראל | ||
| הקמת המדינה | המנדט הבריטי • הכרזת העצמאות • מגילת העצמאות • מלחמת העצמאות • הסכמי שביתת הנשק | |
| שנות ה-50 | העלייה ההמונית • הצנע • השילומים • חינוך ממלכתי • העסק הביש • פדאיון ופעולות התגמול • ייבוש החולה • ישראל במלחמת סיני • אירועי ואדי סאליב | |
| שנות ה-60 | המוביל הארצי • משפט אייכמן • קריה למחקר גרעיני - נגב • ישראל במלחמת ששת הימים • מלחמת ההתשה | |
| שנות ה-70 | הפנתרים השחורים • ישראל במלחמת יום הכיפורים • גוש אמונים • מבצע יונתן • יום האדמה • המהפך • שלום עכשיו • מבצע ליטני • השלום עם מצרים | |
| שנות ה-80 | מלחמת לבנון הראשונה • פרשת קו 300 • האינפלציה • משבר מניות הבנקים • משבר הקיבוצים • האינתיפאדה הראשונה | |
| שנות ה-90 | מלחמת המפרץ • העלייה מברית המועצות לשעבר • ועידת מדריד • הסכמי אוסלו • השלום עם ירדן • רצח רבין • המהפכה החוקתית • אסון המסוקים • הסכם ואי • מהומות הר הבית | |
| עשור ראשון של המאה ה-21 | הנסיגה מלבנון • אירועי אוקטובר 2000 • האינתיפאדה השנייה ומבצע חומת מגן • גדר ההפרדה • תוכנית ההתנתקות • מלחמת לבנון השנייה • מבצע עופרת יצוקה | |
| עשור שני של המאה ה-21 | אסון הכרמל • המחאה החברתית • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • גל השריפות בישראל (2016) • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל • העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2019) •הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן • המשבר הפוליטי | |
| עשור שלישי של המאה ה-21 | מגפת הקורונה בישראל • הסכמי אברהם • המהומות בישראל • מבצע שומר החומות | |
| פורטל ישראל • היסטוריה של עם ישראל • היסטוריה של ארץ ישראל | ||