חסידות בעלז
 | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| מקום ייסוד |
בלז  |
| תאריך ייסוד |
המאה ה־19 |
| מייסד | רבי שלום רוקח |
| מנהיג | הרב ישכר דב רוקח |
| ארגונים ופעילות | |
| מרכז | קריית בעלז, ירושלים |
  | |
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני). החסידות היא החסידות החמישית בגודלה בעולם, ונכון לשנת 2018 מנתה כ-7,500 משפחות[1].
תולדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חסידות בעלז הוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בלז שבגליציה המזרחית (כיום: אוקראינה). אדמו"רי החסידות כיהנו ברבנות העיירה בלז ולכן תוארם היה "רָב" בשונה מהכינוי המצוי "רֶבֶּה".
האדמו"ר הראשון, רבי שלום רוקח המכונה "שר שלום", היה תלמידם של החוזה מלובלין, רבי אורי מסטרליסק והמגיד מלוצק. רבי שלום אף בנה בית כנסת גדול במרכז העיירה. לאחר פטירתו בשנת 1855, ירש אותו צעיר בניו, רבי יהושע. חצרו גדלה והגיעה לסדר גודל של אלפי חסידים. לאחר פטירתו בשנת 1894, ירש אותו בנו, רבי ישכר דב רוקח. הוא התנגד בחריפות לציונות ולתנועת המזרחי. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא עזב את העיר. לאחר המלחמה חזר אליה ושיקם את בית הכנסת. לאחר פטירתו של רבי ישכר דב בשנת 1926 מונה בנו רבי אהרן לממלא מקומו.
לאחר השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד למלחמת העולם השנייה הייתה בעלז אחת החסידויות החזקות והמשפיעות בגליציה המזרחית. בשואה נספו רוב חסידי בעלז שבגליציה, בהם כל משפחתו של רבי אהרן. רבי אהרן נמלט מאירופה, עם אחיו רבי מרדכי רוקח מבילגוריי והגיע לתל אביב, שם פתח בית כנסת ברחוב אחד העם. בקיץ ובימים הנוראים שהה בקטמון בירושלים.
ריבוי הניצולים מהונגריה, שבה היו חסידי ואוהדי בעלז רבים, תרם להתבססות החסידות לאחר השואה. החסידים אשר עלו לארץ ישראל התיישבו בעיקר בירושלים, שבה היה ריכוז של חסידי בעלז עוד לפני השואה, בתל אביב, ובבני ברק. רבי אהרן שלח את הבחורים הגליציאנים ללמוד בישיבת שפת אמת של חסידות גור ואת ההונגרים לישיבת דושינסקיא, עד לשנת ה'תש"י שבה הוקמה ישיבה של החסידות. חסידי בעלז אחרים ששרדו את השואה היגרו לריכוזי היהדות החרדית בעולם, בפרט לניו יורק, לונדון, אנטוורפן ומונטריאול, ופתחו שם קהילות ובתי כנסת עצמאיים. בניו יורק השתקעו החסידים באיסט סייד (בעיקר יוצאי גליציה) ובויליאמסבורג (בעיקר יוצאי הונגריה). לימים העביר האדמו"ר הנוכחי את מרכז החסידות לבורו פארק. בסוף ימיו של רבי אהרן נבנו הישיבה ובית המדרש ברחוב אגריפס. רבי אהרן הלך לעולמו בכ"א באב ה'תשי"ז ולא השאיר צאצאים.
זקני החסידים החליטו להכתיר את בן אחיו, ישכר דב, שהיה אז ילד בן 9, כאשר יגדל. כשנה וחצי לאחר חתונתו, בחודש אב תשכ"ו, הכתירוהו לאדמו"ר.
ה"מתנגדים"
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצה מהחסידים שהתנגדה להכתרה לא הסכימה לקבל את מרותו, פרשה והקימה בית מדרש בבני ברק ברחוב מהרש"ל. אל ה"מתנגדים" הצטרף מאוחר יותר הרב שלום ברנדר, ראש ישיבת בעלז. גם באנטוורפן הוקם בית כנסת של "המתנגדים". בלונדון שלטו ה"מתנגדים" על בית המדרש של בעלז וחסידי רבי ישכר דוב הקימו בתי מדרש ומוסדות חינוך חדשים. לאחר שרבי יהושע רוקח, נינו של האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח (הראשון). הוכתר לאדמו"ר ממחנובקה רובם של ה"מתנגדים" הצטרפו אליו ומאז נקראה החצר "בעלז-מחנובקה", מה שגרם למתח בין החצרות, המחלוקת בין החצרות הסתיימה בהסכם שנחתם בכסלו ה'תשע"ו לפיו תיקרא החסידות "מחנובקא-בעלז"[2]. מיעוטם של ה"מתנגדים" לא קיבל על עצמו את מרותו של רבי יהושע וממשיכים להתפלל בבית הרב ברנדר בבני ברק.
מוסדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
היכל בית המדרש הגדול -
תלמוד תורה בעלז בתל אביב -
תלמוד תורה בעלז בירושלים -
לוגו הכשרות "מחזיקי הדת"
מרכז החסידות נמצא בקריית בעלז שבירושלים, שם נבנה המרכז העולמי במבנה ענק ומפואר, המזכיר בצורתו את בית הכנסת בעיירה בעלז. בצמוד אליו ביתו של הרבי המכונה "די גרויסע שטוב" כפי שהיה נקרא בגליציה בפי החסידים, אשר בקומתו התחתונה נמצא אולם הטישים. סביב בית המדרש בנויה קריית בעלז שבה כאלף משפחות חסידים.
קהילות נוספות קיימות בבני ברק, אשדוד, בית שמש, תל אביב, חיפה, קריית גת, גבעת זאב והר יונה; וכן מחוץ לישראל: בבורו פארק, מונסי, ויליאמסבורג, לייקווד, סטטן איילנד, מונטריאול, אנטוורפן, לונדון, מנצ'סטר, ווסטקליף (אנ'), ציריך, וינה, מלבורן וסאו פאולו.
לחסידות מערכת קהילתית רחבה, הכוללת:
- בית דין צדק, המפעיל גם מערכת כשרות
- רשת חינוך לבנים הכוללת תלמודי תורה ורשת ישיבות (ראו להלן). בינואר 2022 פורסם כי החסידות מנהלת מגעים עם משרד החינוך בניסיון לגבש מתווה שיאפשר להגדיל את היקף התקציב המועבר למוסדות החינוך של החסידות לבנים, בתמורה ללימודי ליבה[3]. מתווה לקידום לימודי ליבה במוסדות החינוך נחתם ביוני 2022[4].
- רשת מוסדות חינוך לבנות "בית מלכה", אשר הוקמה בתשל"ז על שם הרבנית מלכה. בהמשך התפתחה לרשת מוסדות בירושלים בני ברק, אשדוד, חיפה, בית שמש וקריית גת.
- השבועון המחנה החרדי
- ארגוני חסד פנים קהילתיים לתמיכה בנזקקים[5], בהם ארגון הגג בישראל "אהבת חסד" שתחתיו אגפים במגוון תחומים לעזרה וסיוע לחסידים, ארגון "סעד ומרפא" המפעיל מרפאת עזרה ראשונה בקריית בעלזא.
- מכון הוצאה לאור "מעשה רוקח"[6].
- מכון הוצאה לאור "אור הצפון" המוציא לאור ירחון, ועלון שבועי "עלים לתרופה"[7].
- ארגון שיעורי תורה ומכון הוצאה לאור "יגדיל תורה"[8].
- ארגון לקירוב רחוקים, "צהר - עם אחד בלב אחד" וישיבת "תורה ואמונה" לבעלי תשובה.
ישיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישיבות קטנות של בעלז קיימות בירושלים, בית חלקיה, טלז סטון, קוממיות, בני ברק, בית שמש, חיפה, ו-2 ישיבות באשדוד. מחוץ לישראל ישנן ישיבות קטנות בלונדון, מנצ'סטר, אנטוורפן, מונטריאול, מונסי ו-3 ישיבות בבורו פארק.
- הישיבה ברחוב אגריפס בירושלים, נוסדה בשנת ה'תש"י. ראש הישיבה היה הרב יהושע סג"ל דייטש. בהמשך כיהן בראשות הישיבה הרב שלום ברנדר. בשנותיה הראשונות שכנה במבנה בקטמון ובשנת תשי"ד הונחה אבן הפינה למבנה באגריפס. לאחר מכן עמדו בראשות הישיבה הרב משה שובקס והרב שמואל ישכר רוזנגרטן, שכיהן גם כראש כלל ישיבות החסידות.
- ישיבה גדולה בני ברק בראשות הרב חיים צבי שפירא. הוקמה בשנת ה'תשנ"ב.
- ישיבת דובר שלום בראשות הרב יוסף צבי קוט. הוקמה בשנת ה'תשנ"ד בראשון לציון, וכיום ברובע ז' באשדוד.
- ישיבת אהל יהושע בראשות הרב מאיר דב (בערל) רכניצר, הוקמה בשנת ה'תשנ"ז בחיפה.
- ישיבת ישמח לב בראשות הרב שלמה לוינגר, הוקמה בה'תשע"ט רובע ג' באשדוד.
- ישיבת ביתר בראשות הרב שלמה בינעט, הוקמה בה'תשפ"א בעיר בית שמש, כיום ממוקמת בעיר ביתר.
- ישיבת קריית הרצוג שהוקמה בבית שמש בה'תשפ"ב וכיום ממוקמת בקרית הרצוג בבני ברק, מנהלה הגשמי הוא העסקן יעקב גרוס
ישיבות גבוהות למבוגרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישיבת ברכת אהרן השוכנת בשכונת רמות בירושלים בראשות הרב אהרן רייכמן והרב אריה פרידמן
- ישיבת אהבת תורה שמשלבת עבודה, בראשות הרב אהרלה כהנא
- ישיבת קדושת אהרן, שבה התלמידים לומדים חצי יום ועובדים לפרנסתם חצי יום. הישיבה שוכנת בבניין המוסדות.
פעילות להחזרה בתשובה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות ה-80 הורה האדמו"ר, רבי ישכר דב רוקח, לפעול להחזרה בתשובה. תחילה נפתח ארגון בשם "אחדות הנוער", במסגרתו יצאו פעמיים בשבוע אברכי כולל מהחסידות לפעילות עם בני נוער בגילאי 13–14 במושבים אורה ועמינדב ליד ירושלים ובמושבים על יד העיר בני ברק. האברכים למדו עם בני הנוער משניות. כשהתגייסו הנערים לצה"ל, נותק עמם הקשר, מה שהוביל את הפעילים להבנה שיש צורך בהקמת ישיבה ייעודית לנערים הללו[9].
בהמשך הוקמה ישיבה לחוזרים בתשובה בשם "ישיבת תורה ואמונה" בשכונת גבעת משה בירושלים, כשבמקביל ממשיכים החסידים לערוך חוגי בית והרצאות[10].
בשנות ה-90 הוקם הארגון צהר - עם אחד בלב אחד. הארגון ריכז תחתיו את פעילויות ההחזרה בתשובה של החסידות: חוגי בית, כנסים, סמינרים וימי עיון לבעלי תשובה. בוגרי הפעילות השתלבו בישיבת "תורה ואמונה". נשיא הארגון הוא האדמו"ר מבעלז[11] ומנכ"ל העמותה הוא הרב מנחם קליין.
בסמוך לישיבה הוקם כולל אברכים לבוגרי הישיבה הנשואים, בכולל גם מסלול ללימוד גמרא בעיון כדרך הלימוד בישיבות הליטאיות[12].
חלק מצוות הארגון הם חוזרים בתשובה בעצמם, בהם המנהל הרוחני הרב יצחק אלכמייסטר[13]. חלק מהחוזרים בתשובה דרך הארגון הפכו לחסידי בעלז. בין המרצים ומוסרי השיעורים: הרב אריה שכטר, הרב יהודה יוספי, הרב מרדכי נויגרשל והרב עמנואל תהילה[14].
ב-2014 ניתן לעמותה צו פירוק על ידי בית משפט.
בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" פעל הארגון רבות במלונות המפונים, בהפצת יהדות וקירוב לבבות[15]
אדמו"רים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי שלום רוקח - מכונה "השר שלום", "מהר"ש" או "דער ערשטער רב" (הרב הראשון), ה'תקמ"א - כ"ז באלול ה'תרט"ו; 1781–1855
- רבי יהושע רוקח - מכונה "מהר"י" או "דער מיטעלער רב" (הרב האמצעי), ה'תקפ"ה - כ"ג בשבט ה'תרנ"ד; 1823–1894
- רבי ישכר דב רוקח - מכונה "מהרי"ד" או "דער פריערדיגער רב" (הרב הקודם), ה'תרי"ד - כ"ב בחשוון ה'תרפ"ז; 1852–1926
- רבי אהרן רוקח - מכונה "מהר"א" או "דער רב זכרונו לברכה", ה'תר"ם - כ"א באב ה'תשי"ז; 1880 – 18 באוגוסט 1957
- רבי ישכר דב רוקח - האדמו"ר הנוכחי מכונה בחסידות "דער רב"[16], נולד ח' בשבט ה'תש"ח; 19 בינואר 1948
- רבי יהושע רוקח - האדמו"ר הנוכחי ממכנובקה ממשיך שולשלת בעלזא עם כל המנהגים והדרך, מכונה בחסידות "דער רבי", נולד כ"א בטבת ה'תש"ט, 22 בינואר 1949
-
ציונו של רבי שלום רוקח (מהר"ש) -
רבי יהושע רוקח (מהר"י) -
רבי ישכר דב רוקח (מהרי"ד) -
רבי אהרן רוקח (מהר"א) -
רבי ישכר דב רוקח (ירושלים)
מאפיינים ודרכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר לא הודפסו דברי תורה מאדמו"רי בעלז ובחסידות נהגו ללמוד ספרי חסידות בולטים כמו נועם אלימלך, קדושת לוי ותולדות יעקב יוסף. החסידות מאופיינת בשמירה קפדנית על מנהגים בכלל והמיוחדים לה בפרט, כמו אמירת סליחות בימי בה"ב, חגירת גרטל כל היום. על פי גישת החסידות עיקר עבודת החסיד היא להיות ירא שמיים ולהיות שקוע בלימוד התורה, וכן עליו להיות "מחובר לקרקע" ולא להתנהג בתנועות חיצוניות של התלהבות בתפילה וכדומה, או לנסות לעלות לדרגות גבוהות ממדרגתו. בחסידות בעלז בדרך כלל הייתה התפילה במהירות רבה. ברוב התחומים אין לחסידות בעלז שיטה חסידית-רעיונית מיוחדת, ועיקר החסידות בבעלז היא לימוד התורה והתקשרות לצדיק.
אדמו"רי וחסידי בעלז היו ידועים כשמרנים וקיצוניים, בהשקפת עולמם ובלבושם. כך למשל, בפתיחת ישיבת בעלז בישראל, הורה האדמו"ר רבי אהרן לא לקרוא לישיבה "ישיבת בעלזא" אלא "ישיבה דחסידי בעלזא", משום שבאירופה לא הייתה לחסידות ישיבה. החסידות לחמה בהשכלה, בציונות ובאגודת ישראל. רבי יהושע הקים את "תנועת מחזיקי הדת" כנגד תנועת ההשכלה, והיה מגדולי הלוחמים בה. רבי ישכר דב מבעלז התנגד לאגודת ישראל וללימוד הדף היומי שנוסד על ידה, וכן התנגד לפתיחת בתי ספר לבנות (בית יעקב) בגליציה[דרוש מקור], אם כי לדברי שרה שנירר, הוא תמך ביוזמה בפולין. הוא התנגד גם לרבנים שנחשדו בקרבה רעיונית להשכלה או לציונות[17]. בגליציה הקפידו חסידי בעלז על לבוש מסורתי בסגנון מיושן.
החסידות הייתה שמרנית גם בהשקפתה החסידית. הקפידו בה ללמוד רק ספרי חסידות מן הזרם המרכזי ולא כאלה המבוססים על שיטות מיוחדות, כמו ספרי חב"ד, ברסלב ופשיסחא[18]. כיום הקפדה זו נחלשה, ואף החסידות עצמה מדפיסה את ספרי התניא ושפת אמת. אמנם האיסור על לימוד ספרי ברסלב עדיין נשמר.
החסידות מאופיינת עד היום בשמירת המסגרת הפנימית ומנהגי הקהילה. עם זאת, בישראל חלו בה שינויים משמעותיים והיא הפכה לפתוחה יחסית לשינויים כמו תמיכה בהכשרה מקצועית ולימודי תואר לאברכים. אברכי החסידות מתכנסים מדי שבוע ל"חבורות" ("חברה'ס"), קבוצות שבהן משוחחים בעבודת ה'. בחסידות ישנן "חברה'ס" גם לנשים, בהנהלת הרבנית שרה רוקח וכלתה שרה לאה רוקח.
כמו בחסידויות אחרות, היו בחסידות בעלז באירופה "יושבים", חסידים שלמדו תורה בבית המדרש בחצר האדמו"ר והחצר פרנסה אותם. הם היוו דוגמה לחסידים, היו בולטים בשמרנותם והשפיעו על הלך הרוח בחצר. בתקופת האדמו"רים הראשונים מבעלז, היושבים חבשו ספודיק, כובע אדמו"רי. בין היושבים שניצלו מהשואה היה רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, האדמו"ר מנארול.
לבוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמצע השבוע לובשים חסידי בעלז כובע סמט וחליפה ארוכה חסידית, ובשבת שטריימל וקפוטה פרחונית שמעליה גרטל, וכן מכנסיים קצרים וגרביים שחורים ארוכים (בגליציה הלכו בשבת עם גרביים לבנות אך כשהאדמור רבי אהרון עלה ארצה שינה כמנהג ירושלים). חלק מהחסידים לובשים גם במהלך השבוע מכנסיים קצרים. בחגים ובשמחות בחצר החסידות לובשים החסידים גרביים לבנים. לאחרונה הנהיג האדמו"ר ללבוש גרביים לבנים גם בחול המועד. בישיבות הגדולות של החסידות ישנה חובה כי מסגרת המשקפיים תהיה עשויה מפלסטיק שקוף, כדי להימנע מסגנון הלבוש המודרני. באופן כללי פאותיהם של החסידים ארוכות יחסית, או מגולגלות סביב האוזן כמנהג הונגריה. הבחורים הצעירים עד שיעור ב' הולכים עם כובע קסקט בימי חול.
האדמו"ר חובש במהלך השבוע בעת התפילות ובאירועים מיוחדים ספודיק. הוא גורב גרביים לבנים גם במהלך השבוע. נכדיו הרווקים חובשים קולפיק בשבתות מיוחדות, בחגים ובשמחות[19].
בחסידות בגליציה הייתה הקפדה על כיסוי ראש הנשים במטפחות ולא בפאות. לאחר השואה, התרופפה הקפדה זו והאדמו"ר רבי אהרן רוקח סבר שאין לפעול בנושא. כיום מרבית הנשים החסידות חובשות פאה ומעליה כובע, כפי שתיקן האדמו"ר. בנות משפחת האדמו"ר מכסות את ראשן במטפחת.
מנהגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכון "מעשה רוקח" הוציא את סידור התפילה "עבודת השם", ובו נוסח התפילה של החסידות. הנוסח חורג מנוסח ספרד המקובל בכמה עניינים. בין היתר, רובה של תפילת שמונה עשרה וברכת החודש נאמרים כנוסח אשכנז, על פי קביעת רבי שלום, האדמו"ר הראשון. האדמו"ר הנוכחי ערך מספר שינויים בנוסח, בעיקר בניקוד או שינוי קל של מילים, למשל בקדושה במקום "על יד נביאך", "על ידי נביאך".
מאורעות וזמנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחסידות בעלז נהוג שבמוצאי שמחת תורה אומר האדמו"ר דרשה בעמידה המכונה "שטייעדיגע תורה", בדרשה זו מוסר האדמו"ר הוראות והדרכות עקרוניות. בתחילת זמן חורף וזמן קיץ נערך מעמד "קביעת שיעור" שבו האדמו"ר לומד את המשנה הראשונה של המסכת שאותה מתחילים אז ללמוד, ונושא דרשת מוסר לפני הבחורים והאברכים. נוהג זה נקבע על ידי האדמו"ר הקודם, רבי אהרן. בעבר היה נהוג לקבוע את תחילת הזמן ביום שלישי הראשון שאחרי ראש חודש, אך האדמו"ר הנוכחי ביטל מנהג זה.
טיש מיוחד נערך בכ"א באב, יום פטירת רבי אהרן. בטיש זה משתתפים רבנים ואדמו"רים רבים. הטיש נערך לאחר העלייה ההמונית לקברו של רבי אהרן, בהר המנוחות.
טישים בולטים נוספים הם: "לדוד מזמור טיש" בלילה השני של ראש השנה, שבו אומרים את פרק כ"ד בתהילים הפותח במילים אלו ונחשב "מסוגל לפרנסה"; "המבדיל טיש" במוצאי יום כיפור שבו שרים בניגון עתיק את הפיוט "המבדיל" למוצאי יום כיפור; "יוסף טיש" ביום השישי של חול המועד סוכות[20], שבו האדמו"ר מחלק לחם שחור כסגולה לפרנסה בזכות האושפיזין של יוסף הצדיק שפרנס את כל העולם; "אסתר טיש" ביום הראשון של חול המועד פסח שבו נערכה סעודת אסתר עם אחשורוש; "ובאו כולם טיש" בחג השבועות, שבו האדמו"ר אומר שלושה קטעים מתוך הפיוט יום שבתון העוסקים בקבלת התורה.
יום בולט בחסידות הוא היום הראשון של אמירת סליחות לפני ראש השנה. ביום זה נוהגים כל החסידים הגרים בישראל להגיע לאמירת סליחות עם האדמו"ר, לפנות בוקר. לאחר תפילת שחרית אומרים את כל ספר תהילים בציבור[21].
יום ההצלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חסידי בעלז מציינים מדי שנה את יום ט' בשבט, שבו הגיעו בשנת תש"ד האדמו"ר רבי אהרן רוקח ואחיו הרב מרדכי רוקח מבילגורייא (אביו של האדמו"ר הנוכחי) לארץ ישראל, לאחר מספר שנים שבהן נמלטו ברחבי אירופה מאימת הנאצים. החסידים מציינים תאריך זה בסעודות חגיגיות.
שייכות פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד לכהונתו של רבי אהרון רוקח כאדמו"ר התאפיינה החסידות בסגנון קנאי כנגד תנועת ההשכלה היהודית, התנועה הציונית, המזרחי ואגודת ישראל. אחרי מלחמת העולם השנייה ועלייתו של האדמו"ר לארץ ישראל, תמכה החסידות בתנועת אגודת ישראל ובהמשך גם במפלגת אגודת ישראל בבחירות לכנסת.
בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה שמרה החסידות על זיקה לעדה החרדית בתחום הכשרות ועוד. ב-1980 פסקה זיקה זו. בשנת 1988 כאשר פרשו הליטאים בראשות הרב שך מאגודת ישראל והקימו את מפלגת דגל התורה, הצטרפה החסידות לדגל התורה, מה שעורר את חמתן של רוב החסידויות שהשתייכו ל"אגודת ישראל". בהמשך השתלבה החסידות שוב באגודת ישראל. חבר כנסת מטעמה, ישראל אייכלר, כיהן בין השנים 2005-2003 ושוב החל מפברואר 2011 במסגרת הסכם רוטציה ומ-2013 בבחירה לקדנציה שלימה.
לקראת הבחירות לכנסת ה-24 שובץ לראשונה נציג בעלז, ישראל אייכלר, במקום השלישי במפלגת אגודת ישראל (והשישי ברשימה המאוחדת יהדות התורה), לפני נציג חסידות ויזניץ. בבוררות בין הצדדים נקבע כי בעלז וויזניץ יחלקו ביניהן את המקומות השלישי והרביעי ברוטציה.
ברשויות המקומיות קיים ייצוג לבעלז, בירושלים, בני ברק, בית שמש, אשדוד, קריית גת ונוף הגליל.
ניגונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ניגוני בעלז
בעבר לא נהגו בחסידות בעלז לשיר כמעט, והטיש היה בעיקר מיועד לסעודת האדמו"ר ואמירת דברי תורה. גם התאספויות החסידים כללו בעיקר דברי תורה בעניין עבודת ה' וסיפורי צדיקים. לחסידות היו כ-35 ניגונים, בעיקר ניגוני ימים נוראים ושמחת תורה, חלקם ניגונים עתיקים מזמן המגיד ממזריטש ותלמידיו.
האדמו"ר הנוכחי, רבי ישכר דב, החל לאחר הכתרתו לעודד שירה בסעודות שבת בישיבת בעלז. בשנת תשל"ב הורה לראשונה לשיר ניגון עם מילים בטיש ובאותה שנה הוקמה לראשונה מקהלה בחסידות. המקהלה שרה ניגונים של חסידויות אחרות, כמו חסידות מודז'יץ, חסידות ויז'ניץ וחסידות רופשיץ. באותן השנים החל רבי ישכר דב לעודד חסידים בעלי חוש מוזיקלי להלחין ניגונים חדשים. בשנת תשל"ח יצא האלבום הראשון של החסידות. מאז יצאו כ-60 אלבומים. מדי שנה מולחנים עשרות ניגונים לימים נוראים ולכבוד שמחות, ניגונים הכוללים בדרך כלל גם מילים. גם האדמו"ר עצמו הלחין מספר ניגונים, בהם הניגון המפורסם לר"ח "יהי החודש הזה כנבואת אבי חוזה". סגנון הניגונים רחב ומאגר הניגונים כולל ניגוני שמחה, ניגוני מרש ובעיקר ניגונים רגועים ושקטים. ניגונים רבים, בעיקר ניגוני השמחה, התפרסמו מחוץ לחסידות ומושרים באופן קבוע בחסידויות אחרות ובחתונות חרדיות.
מלחיני החצר המרכזיים הם הרב יוסף צבי ברייער, הרב ירמיה דמן, והרב שלמה קאליש[22].מצטרפים אליהם הרב אהרן לוינגר, אליעזר קאליש, משה קאליש שלמה יעקב פריד ועוד. [23]מפיק החצר הוא יוסף משה כהנא. רוב אלבומי החסידות עובדו על ידי מונה רוזנבלום.
חסידים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר:
- רבי דוד מנחם מאניש באב"ד - רבה של טרנופול, מחבר שו"ת "חבצלת השרון"
- רבי אברהם יעקב הורוביץ - רבה של פרוביז'נה, מחבר שו"ת "צור יעקב"
- רבי יוסף גרינוולד - רבה האחרון של פאפה ומנהיג קהילת פאפא בברוקלין
- הרב יהושע מנחם אהרנברג - אב"ד בתל אביב, פוסק הלכה
- הרב אביגדור אלבום מייסד התנועה לכינון המקדש (יחד עם אחיו התאום הרב דוד אלבום),
- הרב יעקב יצחק ניימן - רב בפאפה ואחרי השואה רב קהילת בעלז במונטריאול
- רבי חיים מאיר יחיאל שפירא - רבה של נארול ולאחר השואה האדמו"ר מנארול בבני ברק
- הרב נתן אורטנר, רבה של לוד
- הרב שמואל ישכר רוזנגרטן, חבר בד"ץ מחזיקי הדת וראש רשת הישיבות של החסידות
כיום:
- הרב פנחס פרידמן, ראש רשת הכוללים של החסידות ומקורבו של האדמו"ר
- הרב מאיר דב רכניצר ראש הישיבה בחיפה ומחותנו של האדמו"ר
- הרב שמאי קהת הכהן גרוס, פוסק ומחבר סדרת הספרים שו"ת שבט הקהתי
- הרב יעקב גרינוולד, חבר בד"ץ מחזיקי הדת ורב בית הכנסת של חסידי בעלז ברחוב יצחק נסים בבני ברק
- הרב חיים צבי שפירא, חבר בד"ץ מחזיקי הדת ורב בית הכנסת קהל חסידים ברמת אלחנן
- הרב יוסף דוב באב"ד, דיין הקהילה בלונדון, וגאב"ד היכל קנין תורה
- הרב אהרן שיף, רבה של אנטוורפן
- הרב פינחס פאדווא רבה של קהל שומרי הדת אנטוורפן
- הרב ירמיה מנחם כהן אב"ד פריז
- אלימלך פירר, יועץ רפואי, ומייסד ארגון עזרה למרפא
- ישראל אייכלר, חבר הכנסת ועורך 'המחנה החרדי'
- יעקב אייכלר, עיתונאי בתאגיד השידור הישראלי
- אהרן אסטרייכר, אדריכל
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרכז מוסדות בעלזא בא"י, באתר עולם התורה
- סיון רהב-מאיר, צפו: חתונת העשור בעולם החרדי, באתר מאקו, 21 במאי 2013
- מנדי גרוזמן, החסידות שנמחקה בשואה וקמה מעפר בישראל, באתר nrg, 16 באפריל 2015
- דנצ'וּ ארנון, צאן קודשים: מוצאי שמחת תורה בחסידות בֶּלְז, בבלוג "עונג שבת", 21 באוקטובר 2022
חסידות בעלז, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 205.
- ^ הידיעה הראשונית בעיתונות
- ^
נתי טוקר, לראשונה: חסידות מובילה בציבור החרדי מקדמת לימודי ליבה ותתוקצב לפי הישגים, באתר TheMarker, 26 בינואר 2022
- ^ אלי ביתאן, "'הפעם זה אמיתי': המשבר חינוכי שעלול להביא לפיצול של יהדות התורה", מקור ראשון, 1 ביולי 2022
- ^ אתר ארגון "אהבת חסד" התומך בנזקקים.
- ^ המכון מדפיס את דברי תורתו של האדמו"ר בשם "דברות קודש", ואת דברי תורתם של האדמו"רים הקודמים בשם "הבינה והברכה". המכון הוציא גם סדרת ספרים בשם "ביאורי החסידות", המלקט דברי תורה מתוך ספרי החסידות בתוספת ביאורים, הערות והשוואות.
- ^ בנוסף מהדיר המכון ספרי חסידות עם הערות והגהות ומוציא ספרי ליקוט חדשים בענייני חסידות, כמו "מסילות באור החסידות" (ששה חלקים)
- ^ הדפיס בין היתר ספרי ליקוט מספרי ההלכה והחסידות על מועדי ישראל, וכן על תורה, נישואין ובר מצווה
- ^ בנימין י. רבינוביץ, במאבק האמונה על, פסח תשס"ט, מוסף שבת קודש של העיתון יתד נאמן עמוד 54
- ^ ישיבת תורה ואמונה באתר יוטיוב
- ^ צהר עם אחד בלב אחד בעולם התורה
אלי בן דוד, האדמו"ר מבעלזא ערך סעודת ראש חודש עם בוגרי 'תורה ואמונה', באתר JDN, 11 בפברואר 2013 - ^ בנימין י. רבינוביץ, במאבק האמונה על, פסח תשס"ט, מוסף שבת קודש של העיתון יתד נאמן עמוד 61
- ^ ריקי רט, "אני מקנא בחרדים – הם לא מכורים לסמארטפון", 2 בדצמבר 2019, באתר מקור ראשון
- ^ מקור
- ^ > הודה על פעילות ארגון הקירוב "צהר": רב היישוב שפונה מתושביו בצפון הגיע להודות למרן האדמו"ר מבעלזא | המחדש | כל החדשות והעדכונים, באתר hm-news.co.il, 2024-07-14
- ^ לעיתים נדירות: "מוהרי"ד". חיים שקדי, נדיר: שמו של האדמו"ר מבעלזא מופיע על השלט, באתר כיכר השבת, 3 ביוני 2011.
- ^ כך למשל בחסידות בעלז לא למדו את ספרי הרב שמואל שטראשון וספרי מהר"צ חיות.
- ^ יוצא מן הכלל היה הספר ישמח ישראל, שאף שמקור מחברו מבית פשיסחה, הוא כתוב בדרך החסידות הכללית.
- ^ בעבר גם האדמו"ר היה חובש קולפיק אך החל מחנוכה תש"ע הוא חובש ספודיק. בחסידות בעלז באירופה האדמו"רים השתמשו בשני הכובעים, ספודיק וקולפיק.
- ^ בשנים שחל יום זה בשבת, נערך הטיש ביום הרביעי של סוכות שהוא יום האושפיזין של יוסף לפי מנהג אשכנז.
- ^ רבי ישכר דב רוקח (הזקן) אמר שישנם שלושה ימי התעוררות: ראש חודש אלול "נלקח" על ידי חסידות צאנז, יום הראשון של סליחות בחסידות בעלז, וסליחות של ב"יום י"ג מידות", בחסידות צ'רנוביל.
- ^ ראו אשכול בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס", ובו רשימה של הניגונים המפורסמים עם שמות המלחינים; וכן ריאיון עם ארבעת המלחינים המרכזיים, במקור בעיתון המחנה החרדי.
- ^ תרועת מלך 2 | ניגוני חסידי בעלזא, באתר www.greentec.co.il
