מבצע צוק איתן

שגיאות פרמטריות בתבנית:סכסוך צבאי
פרמטרים ריקים [ כותרת תמונה, צד שני-אבידות, צד ראשון-אבידות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שם הסכסוך, ראש מדינה שני, ראש מדינה ראשון ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מבצע צוק איתן

תבנית:טקסט מוקטן תבנית:טקסט מוקטן
תאריכי הסכסוך	8 ביולי 2014 – 26 באוגוסט 2014 (7 שבועות ויום)
קרב לפני	מבצע עמוד ענן
מקום	רצועת עזה ישראל, ובמיוחד יישובי עוטף עזה, כולל אשדוד, אשקלון ובאר שבע ורצועת היישובים בטווח 150 ק"מ (השרון, גוש דן, ירושלים ואזור חיפה)
קואורדינטות	31°31′00″N 34°27′00″E
עילה	ירי רקטות ופצמ"רים מתגבר על אזרחים ויישובים ישראליים
תוצאה	2014 Ben Gurion Airport flight bans
הצדדים הלוחמים קובץ:Shabak-logo-001.gifשירות הביטחון הכללי ארגוני טרור נוספים מפקדים משה יעלון (שר הביטחון) רב-אלוף בני גנץ (ראש המטה הכללי) אלוף סמי תורג'מן (מפקד פיקוד הדרום) אלוף אמיר אשל (מפקד חיל האוויר) אלוף רם רוטברג (מפקד חיל הים) תת אלוף שחר שוחט (מפקד מערך ההגנה האווירית) קובץ:Shabak-logo-001.gifיורם כהן (ראש השב"כ) מרוואן עיסא (ראש הזרוע הצבאית של חמאס) מוחמד דף (מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם) ראאד אל-עטאר (מפקד רפיח מטעם חמאס) רמדאן עבדאללה שלח (מנהיג הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני) כוחות קובץ:IDF new.png צה"ל: פיקוד הדרום חיל האוויר הישראלי חיל הים הישראלי זרוע היבשה (חיל השריון, חיל הרגלים, חיל התותחנים וחיל ההנדסה הקרבית) קובץ:Hamas logo.jpgחמאס גדודי עז א-דין אל-קסאם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ארגוני טרור אחרים
מפת רצועת עזה

מפת הטילים שנורו לישראל מעזה מ-8 ביולי עד 31 ביולי 2014

מבצע צוק איתן הוא מבצע צבאי של צה"ל ברצועת עזה שהתחיל ב-8 ביולי 2014, בעקבות ירי רקטות מרצועת עזה לעבר אוכלוסייה אזרחית בדרום ישראל. המבצע כלל בתחילתו בעיקר הפצצות כבדות של חיל התותחנים וחיל האוויר הישראלי ברצועת עזה, כשבמקביל ישראל סופגת ירי רקטי כבד מרצועת עזה ומתמודדת עם ניסיונות חדירה לשטחה של חמושים המגיעים מרצועת עזה דרך הים או דרך מנהרות. ב-17 ביולי נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה במטרה לפגוע במנהרות הטרור. במהלך המבצע היו כמה נסיונות לתיווך ולהשגת הפסקת אש, כמה מהניסיונות התקבלו על ידי ישראל אך נדחו על ידי חמאס. ב-5 באוגוסט הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה״ל מרצועת עזה.

לאחר חטיפת שלושת הנערים ב-12 ביוני יצא צה"ל למבצע שובו אחים לאיתור החטופים ולפגיעה בתשתיות חמאס ביהודה ושומרון. במהלך המבצע החל ירי רקטי גובר והולך מרצועת עזה לעבר ישראל, שבשיאו, בהסלמה שלפני מבצע צוק איתן, ב-7 ביולי 2014, נורו לעבר יישובי הדרום למעלה מ-80 רקטות.

עם תחילת המבצע נפרסו סוללות כיפת ברזל ברחבי ישראל כדי להגן גם על יישובים במרכז הארץ, זאת לאחר שהתגבר הירי גם לאזור זה. במהלך המבצע נורו 3,269 רקטות לעבר ישראל – 2,506 מהן נפלו בישראל בעוד 543 מהן יורטו על ידי כיפת ברזל – ויותר מ-1,000 פצצות מרגמה כאשר פחות מעשרים יורטו על ידי כיפת ברזל. במהלך המבצע תקף צה"ל 4,862 יעדים ברצועת עזה והשמיד 32 מנהרות חדירה מרצועת עזה לשטח ישראל.

עד להכרזה על הפסקת האש ב-7 באוגוסט בישראל נהרגו 64 חיילים ו-3 אזרחים, ונפצעו 1,620 חיילים ו-684 אזרחים. מבחינת הפלסטינים, מבצע צוק איתן היה האירוע הקטלני ביותר ברצועה מאז כינונה. לפי דובר צה"ל, מספר ההרוגים הפלסטינים הוא 2,000, מתוכם 800–1,000 מחבלים, ומספר הפצועים הוא 10,100. לפי הפלסטינים נהרגו 2,000 ונפצעו למעלה מעשרת אלפים איש.^{[דרוש מקור]}

יותר מעשרת אלפים מבנים ברצועת עזה נהרסו בהפצצות, ובין 300 אלף לחצי מיליון מתושבי הרצועה הפכו לעקורים.

רקע

רקע צבאי

לאחר עמוד ענן

ערכים מורחבים – הלחימה ברצועת עזה לאחר עמוד ענן – יוני-יולי 2014, רקטות על ישראל - 2014

טווח ירי הרקטות מרצועת עזה. לחצו על התמונה להגדלה.

בסיום מבצע עמוד ענן, שנערך בנובמבר 2012, הושגו הבנות בין ישראל לחמאס, שהובילו לרגיעה יחסית ברצועת עזה וביישובים הישראלים הסובבים אותה. בשנה שלאחר תום המבצע פחת ירי הרקטות מרצועת עזה, אך לא פסק לגמרי, והוא התגבר מתחילת 2014. חמאס ניצל תקופת רגיעה זו להצטיידות ברקטות רבות, בהברחה ובייצור עצמי, בעלות טווח ארוך יותר מהרקטות שנורו במהלך מבצע עמוד ענן, ולחפירת מנהרות לחימה לעבר ישראל ובתוך רצועת עזה. פעילי חמאס נשלחו להשתלמויות צבאיות במדינות שונות. בחלקה הראשון של תקופה זו שלטה במצרים תנועת האחים המוסלמים בראשותו של מוחמד מורסי, תנועה הקרובה ברוחה לתנועת חמאס, שגם סייעה להעברת אמצעי לחימה רבים וחומרי גלם שונים שיכולים לשמש למטרות צבאיות, כדוגמת כמות גדולה של מלט לדיפון מנהרות, שישראל מנעה את העברתם משטחה. אמצעי הלחימה וחומרי הגלם הובלו באופן כמעט גלוי דרך מנהרות הברחה רבות שחיברו בין החלק הפלסטיני והחלק המצרי של רפיח. מימון וסיוע לוגיסטי להתעצמות הצבאית ברצועה התקבל מקטאר.

להלן גרף רב-חודשי של שיגורי רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר ישראל, מאז תום מבצע עמוד ענן ועד יוני 2014:

להצגת מספר השיגורים החודשי עימדו עם סמן העכבר על העמודה המבוקשת

10

20

30

40

50

60

70

‎12.12'‎

‎1.13'‎

‎2.13'‎

‎3.13'‎

‎4.13'‎

‎5.13'‎

‎6.13'‎

‎7.13'‎

‎8.13'‎

‎9.13'‎

‎10.13'‎

‎11.13'‎

‎12.13'‎

‎1.14'‎

‎2.14'‎

‎3.14'‎

‎4.14'‎

‎5.14'‎

‎6.14'‎

•   רקטות
•   פצצות מרגמה

חטיפת הנערים ומבצע שובו אחים

ערכים מורחבים – רצח שלושת הנערים, מבצע שובו אחים

מפעל עולה באש בשדרות בעקבות פגיעת רקטה, 28 ביוני 2014

ב-12 ביוני([י"ד בסיוון]), עם חטיפת שלושת הנערים ביהודה ושומרון, החל מבצע שובו אחים, שבו עצר צה"ל מאות אנשי חמאס ובהם עשרות משוחררי עסקת שליט וחברים במועצה המחוקקת הפלסטינית בהתנגשויות עם צה"ל נהרגו 10 פלסטינים. בתגובה החלו פעילי טרור לשגר רקטות מרצועת עזה לעבר מדינת ישראל בקצב גובר והולך. בשבוע השני למבצע "שובו אחים" נורו רקטות מדי יום‎, וחלק‎ן‎ ‎יורט על ידי כיפת ברזל. ישראל הגיבה נקודתית בתקיפות של חיל האוויר נגד מטרות טרור, בעיקר אתרי ייצור ואחסנה של אמצעי לחימה ומשגרים מוטמנים.

סיכול ממוקד, תקיפת מנהרה והתגברות ירי הרקטות

ב-27 ביוני ביצע צה"ל סיכול ממוקד שבו נהרגו שני מחבלים מארגון הטרור ועדות ההתנגדות העממית שהיו מעורבים בירי הרקטות לעבר ישראל. בשבועיים אלה (מ-13 ביוני ועד 29 ביוני) נורו לעבר מדינת ישראל למעלה מ-30 רקטות. ב-29 ביוני הרג צה"ל לפחות מחבל אחד בחוליית חמאס שהתכוונה לשגר רקטות. בתגובה, ב-30 ביוני נורה לעבר מדינת ישראל מטח של 16 רקטות‎. בלילה שבין 30 ביוני ל-1 ביולי תקף חיל האוויר הישראלי 34 מטרות טרור ברצועת עזה.

ב-1 ביולי נורו לעבר יישובי עוטף עזה 22 רקטות. ב-2 ביולי נער ערבי נחטף במזרח ירושלים‎ ‎ונרצח. עקב כך החלו מהומות‎ ‎אלימות‎ ‎בריכוזים ערביים ובמיוחד בירושלים, והחמיר הירי לעבר הדרום. ב-3 ביולי נורו לעבר ישראל 55 רקטות ופצצות מרגמה, היום עם מספר הנפילות הגבוה ביותר בהסלמה שקדמה למבצע. ב-4 ביולי וב-5 ביולי נמשך ירי הרקטות, כאשר רקטות נורו גם על באר שבע.

ירי הרקטות לעבר מדינת ישראל נמשך גם ב-6 ביולי, ובתגובה תקף צה"ל 15 מטרות טרור ברצועת עזה‎ ‎כולל מנהרת טרור מאזור דרום רצועת עזה. בפיצוץ נהרגו שישה מחבלי חמאס ובעקבות כך נורו עשרות רקטות‎ ‎ו-12 מהרקטות יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל.

ב-8 ביולי, לאחר שירי הרקטות התגבר, פתח צה"ל בתגובה במבצע צוק איתן ברצועת עזה.

רקע מדיני

עליית א-סיסי לשלטון במצרים

ב-3 ביולי 2013 הדיח עבד אל-פתאח א-סיסי את הנשיא המכהן של מצרים, מוחמד מורסי, ותפס את השלטון, וב-8 ביוני 2014 הושבע כנשיא מצרים. מצרים שבהנהגתו יצאה למאבק בגורמי טרור אסלאמיים בסיני שנתמכו על ידי ארגוני טרור ברצועת עזה בהם חמאס. כחלק מגישתו השלילית של סיסי כלפי האחים המוסלמים, התחילה חלק מהתקשורת המצרית להאשים את חמאס באירועים שהובילו לפרוץ מבצע צוק איתן.

המשבר הכלכלי בחמאס

בעקבות הדחת מורסי ועלייתו של א-סיסי לשלטון במצרים, הפך חמאס בעיני מצרים מידיד לאויב. הצבא המצרי החל להרוס מנהרות הברחה רבות, ועצר את זרם ההברחות. פעולות אלו פגעו קשות בהכנסות חמאס וביכולתו לשלם משכורות לחיליו (כספים לתמיכה בחמאס עברו אף הם במנהרות ההברחה, בשל סירוב בנקים זרים להעברת כספים באמצעותם לחמאס, בשל חוקים בינלאומיים האוסרים על סיוע לטרור), והובילו את חמאס למצב של חדלות פרעון עקב אי-תשלום משכורות לאנשיו בחודשים מאי-יוני 2014. בעקבות הלחץ הכלכלי, ב-2 ביוני 2014 הצטרף חמאס לממשלת אחדות של אש"ף, בהנחה שממשלת האיחוד תשלם גם את המשכורות ברצועה. אך הרשות הסכימה לממן רק את פקידי הרשות הפלסטינית בעזה, והתנגדה למימון משכורותיהם של כ-40,000 אנשי חמאס נוספים, שרובם השתייכו לזרוע הצבאית. כפשרה הסכימה קטאר לממן את המשכורות הנוספות, אך ממשלת ישראל שהצהירה על התנגדות למהלך האיחוד יחד עם הרשות הפלסטינית, סיכלה מהלך זה, ומנעה מבנקים את העברת הכסף לרשות שהוגדרה כישות טרור. בעקבות אי-תשלום המשכורות, פרצו עימותים פנימיים אלימים ברצועת עזה.^{[דרוש מקור]} להחרפת המצב תרמה העובדה שחודש יולי 2014 חל במקביל לחודש הרמדאן, בו באופן מסורתי הוצאות משק הבית הפלסטיני עולות על הממוצע. על פי הערכות שונות, מצב זה היה אחד הסיבות שהוביל את חמאס להסלים את פעולותיו נגד ישראל, בתחילה על ידי רצח שלושה נערים ישראלים ולאחר מכן בירי טילים על ישראל, זאת על מנת לאפשר את העברת המשכורות לאנשיו במסגרת הסכם רגיעה. לאורך המבצע נעשו מספר ניסיונות להפסקת אש, אך חמאס דחה את כולן בטענה שהסדר המשכורות הוא תנאי מקדים לכל הסכם עתידי.

הפעילות המבצעית

הפעילות המבצעית בשלב הראשון

הפעילות המבצעית בשלב הראשון התאפיינה בעיקר בתקיפות והפצצות מן האוויר שביצע חיל האוויר הישראלי וכן מעט תקיפות מהים שביצעה שייטת ספינות הטילים וקצת תקיפות מהיבשה שביצע חיל התותחנים. התקפות צה"ל כוונו אל עבר תשתיות טרור, משגרים מוטמנים, מפקדות, מחסני אמל"ח, מנהרות תת-קרקעיות וכן בתים של מחבלים בכירים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי. מנגד, הפלסטינים ירו מדי יום למעלה מ-120 רקטות אל עבר עוטף עזה, יישובי הדרום, השפלה וגוש דן ולעתים אף רחוק יותר לאזורים כמו השרון, זכרון יעקב, דימונה וירושלים.

8 ביולי: היום הראשון

בית שהופצץ בחאן יונס, 8 ביולי

חיילי צה"ל הרגו מפקד ספינת גומי בקומנדו הימי של חמאס, מוחמד שעבאן, ועוד שלושה מחבלים. באותו יום נהרגו 8 פלסטינים "בלתי מעורבים" כאשר חיל האוויר הפציץ את בית משפחת קווארע בחאן יונס. בחיל האוויר הגדירו את האירוע כתקלה. בערב אותו היום סיכל צה"ל ניסיון חדירה של מחבלים מהים לקיבוץ זיקים ובחילופי האש נהרגו חמישה מחבלים.

בבוקר נורו מטחי רקטות לעבר יישובי הנגב והשפלה, חלק מהן יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל. בערב ירה הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני רקטה (כנראה מדגם פג'ר 5 או M-75) לעבר גוש דן, מערכת כיפת ברזל יירטה את הרקטה. בערך בשעה 20:00 התפוצצה מנהרת תופת באזור כרם שלום. לראשונה שוגרה רקטה מסוג R-160 מרצועת עזה ונשמעה אזעקה באזור השרון, בין השאר נתניה וכפר יונה. בשל ירי הרקטות הגובר, הורה פיקוד העורף לפתוח את כל המקלטים בשרון, בגוש דן ובאזור ירושלים.

ביום זה נורו לעבר מדינת ישראל כ-160 רקטות. צה"ל פגע בלמעלה מ-200 מטרות, הפגיעה במטרות הובילה ל-16 הרוגים ולמעלה מ-100 פצועים פלסטיניים.

בדיון בקבינט המדיני-ביטחוני אושר גיוסם של עד 39,393 חיילי מילואים בצווי חירום.

9 ביולי: היום השני

לאחר חצות נהרג בהפצצה אווירית חאפז חמד, מפקד בג'יהאד האיסלאמי בצפון רצועת עזה, ואתו נהרגו חמישה מבני משפחתו. במהלך הלילה הופצץ ביתו של ראאד אל-עטאר, איש הזרוע הצבאית של חמאס. בסך הכל הפציץ צה"ל כ-230 מטרות ביום זה.

לאורך היום ירו מחבלים כ-130 רקטות בין השאר על עוטף עזה, שדרות, אשקלון, קריית מלאכי, אשדוד, גוש דן ודימונה, חלק יורטו בידי כיפת ברזל והשאר נפלו בשטחים פתוחים. בשעות אחר-הצהריים ירה חמאס רקטות ארוכות טווח (כנראה מדגם M-302) שהגיעו - לראשונה בתולדות הסכסוך עם חמאס - עד לזכרון יעקב ולחוף הכרמל.

10 ביולי: היום השלישי

מכוניות באשדוד שנהרסו מפגיעת רקטה במהלך היום השלישי למבצע, 10 ביולי 2014

בית בבאר שבע שנפגע מרקטה, 10 ביולי 2014

שרידי רקטה שנפלו במהלך היום השלישי למבצע בסמוך לתחנת דלק בשכונת פלורנטין בתל אביב

חיל האוויר וחיל הים המשיכו לתקוף מבנים, משגרים מוטמנים ובתי מחבלים. כמו כן תקף חיל האוויר מחבלים במערכים הרקטיים של חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. בין השאר תקף חיל האוויר את בית משפחת אלחאג' בחאן יונס בטיל ממנו נהרגו שמונה בני משפחה. כמו כן הופצץ בחוף חאן יונס בית קפה הומה אדם בעת חצי גמר המונדיאל, ולפחות 8 בני אדם נהרגו. לראשונה מתחילת המבצע הפעיל פיקוד דרום סוללות חיל התותחנים בירי ארטילרי לעבר שטחים פתוחים ברצועת עזה, על מנת לטהר את שטח למקרה של פלישה קרקעית.

מחבלים המשיכו בירי הרקטות. לראשונה נשמעה אזעקה במצפה רמון ובערד. אזעקות נוספות נשמעו ביישובי הדרום, בגוש דן ובדימונה. בצהריים נורה מטח אל יישובי דרום גוש דן והשפלה, כיפת ברזל יירטה את הרקטות. בשעות הערב המוקדמות ירו מחבלים מטח רקטות אל ירושלים, כיפת ברזל יירטה שתי רקטות, ושתיים נוספות נפלו בשטחים פתוחים. מטח של עשרות רקטות שוגר לעבר באר שבע, שתיים מתוכן גרמו נזק לבתים. גם באשדוד פגעה רקטה, וכתוצאה מהפגיעה נשרפו מספר כלי רכב.

בערב אותו יום החליטה ממשלת ישראל על הפעלת משק לשעת חירום באזור הדרום.

11 ביולי: היום הרביעי

בית בבאר שבע שנפגע מרקטה במהלך היום הרביעי למבצע, 11 ביולי 2014

במהלך היום תקף צה"ל מספר חוליות שיגור והרג 7 מחבלים. בנוסף לחיל האוויר תקף גם חיל הים מטרות טרור באמצעות ירי תותחים וטילים מספינות סער 4.5 של שייטת ספינות הטילים.

ב-11 ביולי נורו למעלה מ-100 רקטות אל עבר ישראל. אירועי ירי בולטים: בלילה נורו רקטות M-302 (להם חמאס קורא R-160) אל עבר חדרה וחיפה. בבוקר נורו רקטות אל תל אביב. באשדוד פגעה רקטה בתחנת דלק ואדם אחד נפצע קשה. בערב נורו מטחי רקטות אל עבר גוש דן (יורטו על ידי כיפת ברזל) ובאר שבע. בבאר שבע פגעה רקטה בשכונת מגורים וגרמה לשני נפגעי חרדה ולנזק לשלושה בתים, אחד מתוכם נהרס.

באותו יום נקלטה סוללה שמינית של כיפת ברזל.

רקטה נורתה מלבנון לאזור מטולה, ולא גרמה נזק. צה"ל הגיב בירי ארטילרי לעבר מיקום המשגרים ושני מעורבים בירי, אחד מהם פצוע קשה, נעצרו על ידי כוחות הביטחון של לבנון. בנוסף המשגרים נמצאו נטושים על ידי צבא לבנון. הרקטה נורתה על ידי גורמים פרו-פלסטינים בלבנון.

בקבינט אושר גיוסם של עוד 8,000 חיילי מילואים בצווי חירום.

12 ביולי: היום החמישי

במהלך הלילה (שבין 11 ל-12 ביולי) נהרגו 10 מחבלים בתקיפות צה"ל. בשעות הצהריים נהרגו 6 פלסטינים בהפצצת צה"ל, בהם שני אחייניו של איסמעיל הנייה, שהיו פעילי חמאס.

ביום זה נורו לראשונה רקטות על מודיעין-מכבים-רעות. כמו כן נורה מטח רקטות לעבר ירושלים, אחדות מהן נפלו בחברון ובאזור בית לחם, ובעקבות זאת נתן צה"ל הנחיות מיגון לפלסטינים ביהודה ושומרון. מטחים נורו גם לגוש דן, השפלה ובית שמש.

בסביבות השעה שמונה בערב הודיע חמאס שבשעה 21:00 בערב הוא עומד לשגר רקטות מסוג J80 לעבר ישראל שיאתגרו את מערכת כיפת ברזל. בהמשך שידרו בטלוויזיה של חמאס שעון הרץ לאחור וסופר את הזמן שנותר, אך מערכת כיפת ברזל יירטה את שלוש הרקטות שנורו והיתר נפלו בשטחים פתוחים. לא היו נפגעים ונזק קל בלבד נגרם מרסיסים. בתגובה פתח צה"ל בתקיפה משולבת של ארטילריה, מסוקים ומטוסי קרב של מטרות רבות ברחבי רצועת עזה. בתקיפת חיל האוויר על ביתו של מפקד משטרת עזה תיסיר אל-בטאש בשכונת תופאח שממזרח לעזה נהרגו כ-20 פלסטינים ועשרות נפצעו. אל-בטאש עצמו נפצע קשה.

בסביבות השעה 23:00 נורו שתי רקטות מלבנון אל הגליל המערבי ולא גרמו נזק. צה"ל הגיב שנית בירי ארטילרי ללבנון.

מאז תחילת המבצע ירו המחבלים 605 רקטות אל שטח ישראל, כיפת ברזל יירטה 143 מתוכן. מנגד, תקף צה"ל 1,236 מטרות טרור ברצועת עזה. הפלסטינים דיווחו על כ-160 הרוגים, כמחציתם אזרחים. לפי הערכת צה"ל נהרגו 154 פלסטינים, רק שליש מהם לא היו מעורבים בלחימה.

בלבנון ניהלו השלטונות מגעים עם הארגונים הפלסטינים במאמץ למנוע את שיגור הרקטות מדרום לבנון אל ישראל. בזירה הסורית מטוסים של חיל האוויר פעלו באזור קוניטרה בתגובה על ירי הרקטות משטח סוריה לישראל, ופגעו במטרות של הצבא הסורי, בעיקר בחטיבה 90, דווח על 4 הרוגים ו-10 פצועים.

13 ביולי: היום השישי

במהלך הלילה פשט כוח של שייטת 13 על מתחם בצפון רצועת עזה. שממנו נורו רקטות ארוכות טווח רבות. הכוח השלים את משימתו ופגע במספר משגרים. 3 מחבלים נהרגו.

בבוקר ירו הפלסטינים 4 רקטות אל עבר גוש דן, השפלה ואשדוד. נער באשקלון נפצע קשה מפגיעת רקטה. אחר הצהריים ירה חמאס מטח רקטות, מדגמי פג'ר 5, M-75 ו-R-160, אל כל חלקי הארץ, לרבות אשקלון, גוש דן והשרון. חמאס טען שירה רקטת R-160 לעבר חיפה. בסך הכל ירו הפלסטינים למעלה מ-100 רקטות ביום זה.

14 ביולי: היום השביעי

בלילה נהרגו בתקיפות צה"ל 12 פלסטינים. מהבוקר עד שעות הערב (17:00) תקף צה"ל 100 מטרות טרור, בהן 33 משגרים מוטמנים. לפי ההערכות המודיעין, פגע צה"ל ב-3,000 מתוך 9,000 הרקטות שהיו ברשות ארגוני הטרור.

בסביבות השעה 00:44 נורו שתי רקטות מלבנון אל הגליל המערבי ולא גרמו נזק.

בבוקר יירט מערך ההגנה האווירית, באמצעות טיל פטריוט, כלי טיס בלתי מאויש ששלח חמאס מעל אשדוד. אחר הצהריים כוח של חמאס ירה טיל נגד טנקים מדגם קורנט אל עבר טנק של צה"ל אך הוא יורט על ידי מערכת מעיל רוח ולא גרם נזק.

הפלסטינים המשיכו בירי הרקטות, בעיקר על יישובי עוטף עזה, אשקלון ואשדוד. בצהריים נורו 3 רקטות לעבר גוש דן, ולא גרמו לנפגעים. ביישוב של הפזורה הבדואית הסמוכה לבאר שבע נפגעו שתי ילדות, האחת באורח בינוני והשנייה קשה. בסך הכל שוגרו למעלה מ-90 רקטות אל עבר ישראל ביום זה.

15 ביולי: היום השמיני

בית ספר בעיר ראשון לציון, שנפגע משברי יירוט של רקטה פלסטינית במהלך היום השמיני למבצע, 15 ביולי 2014

רקטה שירו מחבלים לאילת גרמה לעשרה פצועים קל.

ביוזמת מצרים גובשה תוכנית להפסקת אש החל משעה 9 בבוקר. הקבינט המדיני-ביטחוני של ממשלת ישראל החליט להיענות להצעה, וישראל הפסיקה את האש. לעומת ישראל, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני סירבו והמשיכו בירי הרקטות, ובתגובה לאחר מספר שעות חידשה ישראל את האש. מאז הפסקת האש החד-צדדית שיגרו הפלסטינים למעלה מ-90 רקטות אל עבר עוטף עזה, שדרות, אשקלון, אשדוד וגוש דן. בראשון לציון שבר רקטה שיורטה פגע בבית ספר וגרם לנזק רב. בלילה שיגרו הפלסטינים רקטות אל אזור בית שמש ועוטף ירושלים. לראשונה נשמעה אזעקה באזור בקעת הירדן.

לפנות ערב נהרג אזרח ישראלי מירי פצמ"ר לאזור מעבר ארז, זהו ההרוג הישראלי הראשון במבצע.

16 ביולי: היום התשיעי

קובץ:Shuja'iyya 20.07.2014.mp4 snapshot 01.05.jpg

הרס בשכונת שג'אעיה, במהלך הקרבות

רקטה שפגעה במרפאת ילדים באשקלון, במהלך היום התשיעי למבצע, 16 ביולי 2014

במהלך הלילה הרס חיל האוויר את ביתו של מחמוד א-זהאר. משרד הבריאות בעזה דיווח כי מניין ההרוגים עלה ל-200. במהלך היום תקף צה"ל כ-100 מטרות, בעיקר משגרים מוטמנים וחוליות שיגור. באחת מתקיפות צה"ל נהרגו ארבעה ילדים ששיחקו בחוף הים של רצועת עזה, מקרה שעורר תשומת לב בינלאומית רבה.

באותו יום פורסמו תנאי חמאס להפסקת אש ל-10 שנים, ובהם פתיחת מעברי הגבול, הקמת שדה תעופה ונמל ים בפיקוח האו"ם, הרחבת רצועת הדיג, ושחרור אסירי חמאס שנעצרו במבצע "שובו בנים".

אחר הצהריים אושר בקבינט גיוסם של עוד 8,000 חיילי מילואים בצווי חירום.

ירי הרקטות המשיך גם ביום זה. בבוקר נורה מטח לעבר גוש דן וארבע רקטות יורטו. מטחים נוספים נורו לדרום הארץ; לאשדוד, אשקלון, באר שבע ויישובי עוטף עזה. לקראת שעות הערב נורה מטח רקטות לאשדוד ואחת מהן פגעה בבית ספר, נגרם נזק לרכוש בלבד. ביום זה נורו לישראל 78 רקטות ו-29 מהן יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל.

17 ביולי: היום העשירי

ב-04:30 בבוקר סיכל צה"ל ניסיון חדירת 13 מחבלים דרך מנהרה מרצועת עזה לאזור קיבוץ סופה.

בעקבות פנייה של האו"ם הודיעה ישראל שבין השעות 15:00-10:00 תתקיים הפסקת אש לצרכים הומניטריים. חרף הפסקת האש, ירו מחבלים לפחות שלוש פצצות מרגמה לשטחי ישראל וכן מטח לעבר באר שבע, לפחות 4 רקטות יורטו. לקראת השעה 15:00, אז פגה הפסקת האש, הגביר חמאס את קצב ירי הרקטות באופן ניכר וירה למעלה מ-60 רקטות תוך 4 שעות, כולל מטחים על אשקלון ואשדוד. כיפת ברזל יירטה 12 רקטות במטח אחד.

בערב יירט מערך ההגנה האווירית כלי טיס בלתי מאויש נוסף ששיגר חמאס, גם יירוט זה נעשה על ידי טיל פטריוט.

מספר ההרוגים הפלסטינים מתחילת המבצע הגיע ל-240.

לקראת הלילה החלה ישראל בהתקפה נרחבת לעבר הרצועה, שכללה ירי ממטוסי חיל האוויר, ירי פגזי טנקים ותותחים מתנייעים 155 מ"מ וירי מכלי שיט של חיל הים.

בשעה 22:00 החל צה"ל בכניסה קרקעית של כוחות חיל השריון, חיל הרגלים וחיל ההנדסה הקרבית לתוך רצועת עזה תחת חיפוי ארטילרי כבד. על פי הודעת דובר צה"ל תא"ל מוטי אלמוז, הכוחות נכנסו במטרה לפעול נגד מנהרות טרור, ולפגוע בתשתיות הלחימה של חמאס. במקביל לכניסה הקרקעית, אישר הקבינט גיוס של עד 18,115 חיילי מילואים נוספים, בנוסף ל-55,393 שאושרו עד מועד זה.

הפעילות המבצעית בשלב השני - מתקפה קרקעית

הפעילות המבצעית בשלב השני החלה ב-17 ביולי בשעות הערב, אז פתחו כוחות זרוע היבשה של צה"ל במתקפה קרקעית ברצועת עזה, תחת סיוע ארטילרי שסיפק חיל התותחנים באמצעות תותחי 155 מ"מ וטילי "תמוז". כוחות חיל ההנדסה הקרבית עסקו באיתור, חשיפה והשמדה של מנהרות הלחימה של רצועת עזה, בהתחלה באזורים סמוך לציר הוברס ובהמשך עמוק יותר, בסיוע חטיבות חיל הרגלים וחיל השריון. ב-20 ביולי נכנסה חטיבת גולני לשכונת שג'אעיה ושם התפתח אחד הקרבות הקשים במבצע, שבו נהרגו 13 חיילי גולני וכ-87 פלסטינים. במהלך כל המבצע הקרקעי סיפק חיל התותחנים חיפוי בירי ארטילרי לצד המשך התקיפות וההפצצות של חיל האוויר הישראלי. המחבלים המשיכו בירי הרקטות לעבר ישראל, אך כמות השיגורים פחתה. חמאס שיגר רקטות גם מבתי ספר, בתי חולים וכן ממתקנים של אונר"א, תוך שימוש באזרחים כמגן אנושי. כמו כן ביצעו המחבלים מספר פיגועי חדירה בשטח ישראל דרך מנהרות תת-קרקעיות וגרמו לנפגעים, בהם הרוגים. הפעילות הקרקעית לוותה בחילופי אש כבדים בין כוחות צה"ל למחבלים, בהם נהרגו עשרות חיילים ומאות מחבלים. החל מ-26 ביולי ניסו גורמים בינלאומיים מספר פעמים להגיע להפסקת אש הומניטרית בין צה"ל לחמאס, אך בעוד שישראל הסכימה ליוזמות אלה חמאס הפר את הפסקות האש פעם אחר פעם. ההפרה החמורה ביותר התרחשה ב-1 באוגוסט אז חמאס תקף 3 חיילים וחטף אחד מהם. ב-3 באוגוסט סיימו כוחות חיל ההנדסה הקרבית להשמיד כמעט את כל מנהרות החדירה וכוחות צה"ל נערכו מחדש מסביב לרצועה. בכך תם חלק זה של המבצע.

18 ביולי: היום האחד-עשר

בחילופי אש בין חיילי צה"ל למחבלים שאירעו לפנות בוקר נהרג חייל צה"ל (כנראה מירי דו-צדדי) ו-14 מחבלים פלסטינים. במקביל תקף צה"ל מספר רב של מטרות טרור, בהן מחסני רקטות ארוכות-טווח שהוסתרו בבית חולים ברצועת עזה. כוחות צה"ל תקפו 150 מטרות וכן גילו פירים רבים של מנהרות תת-קרקעיות. 13 מהם על ידי חטיבת גבעתי ו-8 על ידי כוחות מחטיבת הצנחנים. 3 מחבלים שהסתתרו בבניין וירו טיל קורנט נהרגו בירי של טנק מרכבה סימן 4. כוח מיחידת רימון אשר עסק בסריקת פתח מנהרה נתקל במחבל שרכב על אופנוע והרגו. כוח מיחידת מגלן השמיד באמצעות טיל נ"ט עמדת תצפית של חמאס ובה מחבלים. יותר מ-20 מחבלים נעצרו והועברו לחקירה.

מטחי רקטות נורו לעבר דרום ישראל, לרבות אשקלון, אשדוד ובאר שבע. בשעות הערב נורה מטח אל גוש דן והשרון, ונמשך הירי אל הדרום. רקטה אחת נפלה בחצר בית בגן יבנה, גרמה נזק רב לבית ולבית כנסת סמוך.

19 ביולי: היום השנים-עשר

תקיפה אווירית של כוחות חיל האוויר הישראלי באחד מרחובות רצועת עזה

בלילה התנהלו חילופי אש כבדים בין חיילי צה"ל למחבלים, בהם נפצעו מספר חיילים ונפגעו כ-40 מחבלים. ברפיח שלחו המחבלים חמור תופת כנגד החיילים אך הוא פוצץ ללא נפגעים.

בשעות הבוקר חדרו לישראל, באמצעות מנהרה, תשעה מחבלים, סמוך לקיבוץ בארי. בהתקלות אתם נהרגו שני חיילי צה"ל ומחבל אחד, ויתר המחבלים נמלטו. בשתי היתקלויות נוספות נהרגו שני חיילים נוספים. בפזורה הבדואית באזור דימונה נהרג אזרח ישראלי ו-4 נוספים נפצעו מפגיעה של רקטה.

כוחות חטיבת הנח"ל זיהו 3 פירי מנהרות לחימה ואיתרו עשרות אתרי שיגור, אותם תקף בהמשך חיל האוויר. כוח מחטיבת הצנחנים הרג מחבל חמוש שהגיח מפיר מנהרה.

ביום זה נהרגו כ-70 פלסטינים, חלקם חמושים וחלקם בלתי מעורבים, ומתחילת הלחימה נהרגו כ-330 פלסטינים.

ישראל אפשרה העברה לרצועת עזה, דרך מעבר ארז, של 100 טון ציוד רפואי.

20 ביולי: היום השלושה-עשר

קצין צה"ל מחיל ההנדסה הקרבית נהרג מירי טיל נ"ט וחייל נוסף נהרג בהיתקלות עם מחבלים. בלילה נהרגו בקרבות עם צה"ל כ-60 מחבלים. בסך הכל, מתחילת התמרון הקרקעי הרגו כוחות צה"ל 130 מחבלים, ומתחילת הלחימה נהרגו כ-400 פלסטינים.

צה"ל החל במתקפה רחבת היקף על שכונת שג'אעיה (סג'עיה) במזרח עזה, שנחשבה למעוז חמאס והכילה תשתיות טרור רבות לרבות מנהרות ומשגרי רקטות בתוך בתי מגורים. במהלך הקרב נהרגו 12 חיילים מחטיבת גולני, 7 מהם מפגיעת טיל נ"ט בנגמ"ש M-113 שבו נסעו. מפקד חטיבת גולני, אל"מ רסאן עליאן, נפצע בינוני בעת הלחימה.

הפלסטינים דיווחו על 40 הרוגים ו-400 פצועים, דבר שהוביל את חמאס לבקש מישראל הפסקת אש הומניטרית לפינוי הנפגעים. צה"ל הסכים להפסקה בת שעתיים שהופרה על ידי חמאס לאחר כ-40 דקות. למרות זאת, צה"ל האריך את הפסקת האש עד 17:30 לבקשת הצלב האדום. בנוסף החל צה"ל בהקמת בית חולים שדה ליד מעבר ארז כדי לקלוט פצועים פלסטיניים. בסך הכל נהרגו בקרבות הקשים בשג'אעיה 87 פלסטינים ונפצעו מאות.

כוחות חיל ההנדסה הקרבית פוצצו מנהרת טרור גדולה שהובילה אל יישוב נתיב העשרה.

בבוקר יירטה כיפת ברזל מספר רקטות מעל ראשון לציון, כמו כן נורו רקטות לבאר שבע. בסך הכל נורו ביום זה 86 רקטות, 16 מהן יורטו.

21 ביולי: היום הארבעה-עשר

בלילה פוצץ חיל ההנדסה הקרבית מנהרה שהובילה לכיסופים^{[דרוש מקור]} במקביל הרג כוח מיחידת אגוז עשרה מחבלים בלחימה בשכונת שג'אעיה, לפנות בוקר מפקד היחידה י' נפצע באורח קשה כתוצאה מפגיעת טיל נ"ט. כוח של חטיבת הנח"ל חשף משגרי רקטות ובורות שיגור בבית ספר חקלאי באזור בית חאנון.

בבוקר חדרו שתי חוליות טרור פלסטיניות לשטח ישראל באמצעות מנהרות. החוליה הראשונה הותקפה מהאוויר והחוליה השנייה הספיקה לירות טיל נ"ט על רכב צבאי לפני ש-10 מחבריה נהרגו על ידי כוחות צה"ל. מן הירי נהרגו ארבעה חיילי צה"ל ובהם סא"ל דולב קידר, מפקד קורס קציני חי"ר בבה"ד 1.

במהלך הלחימה ביום זה נהרגו 9 חיילי צה"ל. בלחימה נהרגו עשרות מחבלים פלסטינים ונפצעו מאות. כמו כן אותרו עד ליום זה 16 מנהרות ו-45 פירי כניסה.

בבוקר נורו מטחי רקטות אל גוש דן, השפלה, בית שמש והדרום. בערב נורה מטח נוסף אל גוש דן והשפלה. לאורך כל היום נורו רקטות על עוטף עזה.

22 ביולי: היום החמישה-עשר

טור שריון של חטיבה 401 הכולל טנקי מרכבה סימן 4מ ודחפורי D9 של חיל ההנדסה הקרבית.

הבית ביהוד שנפגע מרקטה במהלך היום החמישה עשר למבצע. פגיעה זו גרמה לעשרות חברות תעופה לבטל את טיסותיהן לנתב"ג

בלילה פשט כוח של חטיבת הנח"ל, בפיקוד אורי גורדין,. ויחידת עוקץ על מטרת עומק. בפשיטה נהרגו 8 מחבלים, נתפסו מספר אמצעי לחימה ואותרה מנהרה תת-קרקעית. לפנות בוקר נתקלו כוחות מחטיבת הצנחנים בפעילי חמאס והרגו 15 מהם. לוחם צנחנים אחד נהרג בהיתקלות זו. במהלך הלחימה נהרגו שני קצינים בחיל השריון.

לפי הודעת דובר צה"ל: ”מאז תחילת המבצע נתקפו כ-2,887 מטרות טרור. עד כה חשפו כוחות צה"ל 63 פירי מנהרות של כ-23 מנהרות, אשר חלקם ממוקמים בתוך בתים ומסגדים, ופוצצו את התוואי של 6 מנהרות.” לפי נתוני צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי נהרגו למעלה מ-180 מחבלים, ובסך הכל נהרגו מעל 270 מחבלים. הפלסטינים דיווחו על למעלה מ-630 הרוגים ולמעלה מ-3,700 פצועים.

90 רקטות נורו לעבר ישראל ביום זה. בעקבות נפילת רקטה ביהוד סמוך לנמל התעופה בן-גוריון הודיעו עשרות חברות תעופה אמריקניות ואירופאיות על הפסקת טיסותיהן לישראל וממנה. שינוי מדיניות היירוט של רקטות לאזור נתב"ג הביא לחידוש הטיסות.

23 ביולי: היום השישה-עשר

בלילה הפציץ צה"ל 120 מטרות טרור, רובן בשג'אעיה, הנחשבת למעוז חמאס ובה תשתיות טרור רבות. במהלך הלחימה בימים האחרונים פגע צה"ל ב-4 מפקדי שדה של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

לפי הודעת דובר צה"ל: ”מתחילת המבצע תקף צה"ל יותר מ-3,000 מטרות - 200 מתוכן ביממה האחרונה. כמו כן חוסלו כ-30 מחבלים ביממה האחרונה ו-210 מחבלים מאז תחילת הפעולה הקרקעית ברצועת עזה. 28 מחבלים נעצרו. כוחות צה"ל הצליחו לחשוף עד כה 28 מנהרות - מתוכן הושמדו לחלוטין 6 מנהרות. כמו כן הושמדו 57 פירי מנהרות.”

בבוקר נהרג מפגיעת פצמ"ר אזרח תאילנד, עובד זר במועצה אזורית חוף אשקלון. כיפת ברזל יירטה 4 רקטות מעל באר שבע ו-5 רקטות מעל אשקלון. בצהריים נורו 5 רקטות מסוג J-80 לעבר השפלה, לאזור ראשון לציון, ארבע מהן יורטו על ידי כיפת ברזל. בערב נורה מטח נוסף של רקטות אל אזורי יבנה וראשון לציון, ונשמעה אזעקה גם בנמל התעופה בן-גוריון, אך הרקטות יורטו ללא נפגעים.

בשעות הצהריים תקף צה"ל את בית החולים וופא שבשכונת שג'אעיה. בית החולים שימש להפעלת חדרי מלחמה וכמפקדה של חמאס, ונורתה ממנו אש נק"ל ונ"ט לכיוון כוחות צה"ל. תקיפת צה"ל גרמה לפיצוצי משנה של אמצעי לחימה של חמאס שאוחסנו בבית החולים. במהלך היום נהרגו 3 לוחמי פלחה"ן צנחנים בבית ממולכד במטעני חבלה.

24 ביולי: היום השבעה-עשר

לוחם צה"ל חמוש במיקרו-תבור לוחם בשטח בנוי ברצועת עזה

רשות התעופה הפדרלית האמריקאית הסירה את האיסור לטוס לישראל. כ-150 פלסטינים מאזור רפיח, בהם מחבלים, הסגירו עצמם בלילה לכוחות חטיבת גבעתי.

בלילה סיכל צבא מצרים שני פיגועים באזור הגבול ליד כרם שלום.

בבוקר ירו מחבלים טיל נ"ט מבית החולים וופא, צה"ל השיב אש והרג אותם. בצהריים דיווחו הפלסטינים שבית ספר של אונר"א בבית חאנון נפגע מהפגזת צה"ל ושמהפגיעה נהרגו 15 פלסטינים, ועשרות נפצעו. תחקיר צה"ל העלה שמהאזור נורו טילי נ"ט וצה"ל השיב באש מרגמות, אך המרגמה שפגעה במתחם אונר"א פגעה בו כאשר הרחבה הייתה ריקה ולכן לא הירי הישראלי הוא שגרם לפגיעה באזרחים. ביום זה נפצע שי סימן טוב‏, מפקד גדוד 12 של חטיבת גולני באורח קשה מהתמוטטות קיר של מנהרה.

25 ביולי: היום השמונה-עשר

בלילה נהרג חייל מילואים. במהלך קרבות נהרגו 6 מחבלים ו-3 חיילי צה"ל. בשעות הערב ניסו פעילי חמאס חמושים שנתקלו בכוח הנדסה לחטוף חייל ולהימלט עמו באמצעות מנהרה. כוח צה"ל הסתייע בירי טנק שפעל בקרבת הכוח והחייל חולץ. כוח מיחידת דובדבן פגע במספר פעילי חמאס חמושים וכוח אחר מהיחידה חשף מצבור אמצעי לחימה. כוח מחטיבת הצנחנים הרג שישה פעילי חמאס חמושים. כוח שריון חשף מספר בורות לשיגור רקטות בתוך בית, אשר הושמד על ידי חיל האוויר. שני חיילים מחטיבת הנח"ל נפצעו בקרב עם פעילי חמאס ושבעה נוספים נפצעו ממטען חבלה כאשר נכנסו לבית ממולכד. בערב נהרגו שני חיילים בלחימה עם המחבלים. באותו יום ביצע צה"ל סיכול ממוקד באסמעיל סעדי עקלוק, בכיר במערך הכטב"מים של חמאס.

בשעות הבוקר נורה מטח טילים אל אזור השרון, כיפת ברזל יירטה רקטה אחת, ורקטה נוספת נפלה בשטח פתוח . חצי שעה לאחר מכן נורה מטח לאזור תל אביב והשפלה, אדם נפצע בינוני מפגיעת רקטה ברכב שנמצא סמוך אליו. במשך כל היום נורו רקטות על יישובי עוטף עזה.

בסך הכל חשף צה"ל עד כה כ-30 מנהרות, מתוכן 15 הושמדו על ידי החיילים.

26 ביולי: היום התשעה-עשר

במהלך אותו יום נהרגו בלחימה 5 חיילי צה"ל, מהם 3 לוחמים מחיל ההנדסה הקרבית. בכך עלה מספר אבדות צה"ל ל-40 חיילים.

האו"ם הציע ליום זה הפוגה הומניטרית בת 12 שעות, מ-08:00 ועד 20:00. מדינת ישראל וחמאס נענו להצעה. דקות לפני כניסת ההפוגה לתוקף, הפציץ צה"ל בניין מגורים בח'אן יונס. בתקיפה נהרגו לפחות 18 בני משפחת נג'אר, בהם 10 ילדים. במהלך שעות אחר הצהריים אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את הארכת ההפוגה בארבע שעות נוספות. במהלך אותן ארבע שעות נוספות ירה חמאס רקטות ופצצות מרגמה לעבר השפלה, עוטף עזה, באר שבע, אשדוד ואשקלון. דובר חמאס אמר כי "אין הפסקת אש" וטען כי הארכת הפוגת האש בארבע שעות הייתה "מהלך חד צדדי של ישראל". על אף הודעת חמאס והמשך ירי הרקטות ופצצות המרגמה, ישראל קיבלה על עצמה המשך הפוגה חד-צדדית ל-24 שעות נוספות. פעילות השמדת המנהרות בידי צה"ל נמשכה גם במהלך ההפוגה.

27 ביולי: היום העשרים

במהלך הלילה מתו מפצעיהם שני חיילי צה"ל ועוד חייל נהרג מפצצת מרגמה. בכך עלה מספר ההרוגים ל-43 חיילי צה"ל. יום קודם לכן נענה הקבינט לבקשת האו"ם לבצע הפסקת אש של 24 שעות נוספות.

למרות הפסקת האש מצד ישראל חמאס לא נענה לה והמשיך לירות רקטות לעבר ישראל, כאשר בבוקר בוצע ירי רחב מאזור עוטף עזה ועד השרון. עקב כך חידשה גם ישראל את לחימתה. בשעות הצהריים חמאס הודיע על הפסקת אש הומניטרית למשך 24 שעות החל מהשעה 14:00, אך גם הפסקת אש זו הופרה לאחר מספר שעות על ידי חמאס.

דובר צה"ל תת-אלוף מוטי אלמוז אמר כי בפעולה נהרגו עד כה מאות מחבלים, ובנוסף העריך כי מחבלים שהסתתרו בתוך המנהרות נהרגו כאשר צה"ל פוצץ אותן.

28 ביולי: היום העשרים ואחד

בעקבות בקשת חמאס להפסקת אש הומניטרית בחג המוסלמי עיד אל-פיטר צה"ל הורה שלא ליזום תקיפות ברצועה. חמאס המשיך בירי הרקטות, במהלך שעות הבוקר נורו מספר רקטות לכיוון אשקלון, ובתגובה תקף צה"ל 2 משגרים מוטמנים ואתר לייצור אמל"ח ברצועת עזה. לאחר מכן נשמר השקט למשך מספר שעות, אך הוא הופר שוב בשיגור רקטות אל יישובי עוטף עזה.

אחר הצהריים טענו הפלסטינים שצה"ל הפגיז את בית החולים שיפא בעזה וכן גן ציבורי במחנה הפליטים א-שאטי וגרם לכעשרה הרוגים פלסטינים, אך בדיקת צה"ל העלתה שלא מדובר בירי ישראלי אלא בשני המקרים מדובר בשיגורים כושלים של חמאס.

בשעות הצהריים נהרג לוחם הנדסה מפגיעת רקטת RPG בדחפור D9 שהיה בפעילות מבצעית ברצועה, מפקד הדחפור נפצע קשה. חוליית הנ"ט הפלסטינית נמלטה לבית סמוך ודחפור D9 אחר מוטט בית זה והרג 8 מהם. שני מחבלים נוספים נתפסו על ידי חטיבת גבעתי ונלקחו לחקירה. 4 חיילים מחטיבה 7, נהרגו מפגיעת פצמ"ר במועצה אזורית אשכול בשעות הערב נשמעו אזעקות באזור הכרמל וחדרה, אך לא אותרו נפילות. בשעות הערב חדרו מספר מחבלים דרך מנהרה לשטח ישראל, בסמוך ליישוב נחל עוז שבמועצה אזורית שער הנגב, ובחילופי האש נהרגו חמישה מחיילי צה"ל, חניכי קורס מ"כים, ומחבל אחד.

29 ביולי: היום העשרים ושניים

בין 02:10 ל-02:35 נורה מטח רקטות לעבר יישובי עוטף עזה, גוש דן והשפלה.

בשעות הבוקר המוקדמות תקף צה"ל ברצועת עזה מטרות רבות, בהן בנייני שידור של רשת הטלוויזיה של חמאס, ביתו של אסמאעיל הניה, ביתו של ראש עיריית מחנה הפליטים אל-בורייג' ומבנה בנמל עזה. מאגר הדלק של תחנת הכוח היחידה בעזה עלה באש.

בשעות הערב הרג כוח חטיבת גבעתי חמישה מחבלים שיצאו מפיר מנהרה בדרום הרצועה.

30 ביולי: היום העשרים ושלושה

אונר"א דיווחה, בפעם השלישית, כי מצבור של רקטות נמצא באחד מבתי הספר שלה.

בלילה תקף צה"ל 100 מטרות טרור. בבוקר נפגע בית ספר של אונר"א וכ-16 פלסטינים נהרגו. הפלסטינים את האשימו את צה"ל בתקיפה ומדינות רבות גינו את ישראל על הפגיעה בבית הספר.

ב-15:00 הכריזה ישראל על הפסקת אש הומניטרית עד 19:00 בחלק מאזורי רצועת עזה, אך הכרזה זו נדחתה על ידי חמאס, שהמשיך בירי על ישראל. בצהריים נהרגו שלושה חיילי יחידת מגלן כשנכנסו למרפאה ממולכדת של אונר"א בחאן יונס,. ובכך עלה מספר הרוגי צה"ל ל-56. בקרבות במהלך היום נהרגו למעלה מ-100 פלסטינים.

31 ביולי: היום העשרים וארבעה

בבוקר נהרגו 6 מחבלים בהתקלויות עם חיילים. חמישה חיילים נהרגו מפגיעת פצמ"ר בחבל אשכול.

במהלך היום נורו רקטות על יישובי עוטף עזה. אחר הצהריים נפצע קשה אדם מפגיעה של רקטה בקריית גת. במועצה אזורית אשכול נותקו 9 יישובים מהחשמל עקב פגיעת רקטה פלסטינית במתקן של חברת החשמל.

ישראל הסכימה להעביר סיוע הומניטרי מטורקיה אך כאשר בדקה אותו גילתה בתוכו מערבל בטון וכן מאות כדוריות או גולות מתכת שיכולות לשמש כרסס, או חלק ממכונה לייצור שוקולד .

1 באוגוסט: היום העשרים וחמישה

החל מהשעה 08:00 החלה הפסקת אש ביוזמת באן קי-מון וג'ון קרי למשך 72 שעות. הפסקת האש אושרה על ידי חמאס וישראל. הפסקת אש זו הופרה תוך זמן קצר על ידי הפלסטינים בשיגור מספר רקטות לעבר יישובי עוטף עזה ולאחר מכן בירי שתי פצצות מרגמה. ב-9:30 תקפו מחבלים שיצאו ממנהרה כוח של פלס"ר גבעתי, והרגו 3 חיילים, שאחד נחשב תחילה כנעדר. במהלך הלחימה הוביל סגן מפקד הסיירת מרדף אחר חוליית המחבלים בתוך המנהרה אשר במהלכו נתגלו פריטי מידע שאפשרו לקבוע את מותו של החייל הנעדר. בעקבות תקרית זו הופעל נוהל חניבעל. צה"ל המטיר על רפיח אש כבדה, ממנה נהרגו יותר מ-70 פלסטינים.

2 באוגוסט: היום העשרים ושישה

הפלסטינים דיווחו כי 107 בני אדם נהרגו במהלך הלילה ברצועת עזה, כתוצאה מהפצצות צה"ל. 35 נהרגו בתקיפות צה"ל ברפיח בלבד. צה"ל תקף 200 מטרות טרור ברצועת עזה.

בתשע בערב כינסו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון מסיבת עיתונאים בה הודיעו שצה"ל סיים להשמיד כמעט את כל מנהרות החדירה הידועות לו וכעת הוא ייערך מחדש מחוץ לרצועת עזה להמשך המבצע.

במהלך הערב החלו כוחות צה"ל לסגת מצפון רצועת עזה לעבר מדינת ישראל.

3 באוגוסט: היום העשרים ושבעה

למרות נסיגה חלקית של כוחות צה"ל מרצועת עזה, המשיכו הפלסטינים בירי רקטות כבד על יישובי עוטף עזה והדרום ואף הגבירו אותו: 119 רקטות ופצצות מרגמה נורו ביום זה. בתגובה תקף חיל האוויר מטרות טרור בעזה, ביצע סיכולים ממוקדים ופגע במחבלים רבים.

נמצאו אופנועים במנהרת טרור, והובעה סברה שנועדו לשמש את המחבלים בפעולות טרור.

הפלסטינים דיווחו על 71 הרוגים.

4 באוגוסט: היום העשרים ושמונה

במהלך יום זה גבר ירי הרקטות, ובשעות הבוקר נורו כ-30 רקטות. בהמשך הבוקר המשיך צה"ל לתקוף אווירית ולבצע סיכולים ממוקדים.

ביום זה הודיעה ישראל על הפסקת אש חד-צדדית מהשעה 10:00 ועד השעה 17:00. אך חמאס המשיך לירות לכן ישראל הפסיקה את הפסקת אש הזו.

בשעות הלילה הודיעה ישראל על הפסקת אש ב-08:00, לאחר מכן הודיע ארגון חמאס שגם הוא ינצור אש באותה שעה.

הפעילות המבצעית בשלב השלישי - הפסקות האש

שלב זה התאפיין בהפסקות אש רבות ובניסיונות להגיע להסכם שמקובל על שני הצדדים. ישראל סירבה לנהל משא ומתן תחת אש ולכן לאורך השיחות שהתקיימו בקהיר, נשמרה הפסקת האש. עם זאת, חמאס הפר כמה מהפסקות האש והחל לירות בסיומן. ימי הלחימה בשלב זה היו מועטים ועמדו בסה"כ על שלושה ימים.

5 באוגוסט: היום העשרים ותשעה

מוקדם בבוקר, לפני כניסת הפסקת האש לתוקפה, סיים צה"ל להשמיד את כל מנהרות החדירה מרצועת עזה אל תוך ישראל הידועות לו. כרבע שעה לפני תחילת הפסקת האש, ירה חמאס מטח רקטות לעבר מעלה אדומים וסביבת ירושלים, השפלה, אשדוד ויישובי עוטף עזה, וחיל האוויר תקף מטרות ברצועת עזה.

בשעה 8:00 בבוקר החלה הפסקת אש למשך 72 שעות וצה"ל הסיג את כל כוחותיו מרצועת עזה.

6 באוגוסט: היום השלושים

במשך היום נשמרה הפסקת האש.

7 באוגוסט: היום השלושים ואחד

חמאס הוציא להורג מספר פלסטינים בחשד שריגלו עבור ישראל ומצרים. מאוחר בערב נהרגו 4 מחבלי חמאס בג'באליה בהתפוצצות מטען חבלה.

חמאס הודיע שב-8:00 למחרת הוא יחדש את ירי הרקטות אל עבר ישראל.

8 באוגוסט: היום השלושים ושניים

בשעה 4 לפנות בוקר חמאס הפר את הפסקת האש לאחר שירה שתי רקטות לעבר המועצה האזורית אשכול, אך הוא הכחיש פעולה זו. בשעה 8:00 תמה הפסקת האש, וחודש הירי לעבר ישראל - כ-20 פצמ"רים ורקטות נורו לאזור אשקלון וחבל אשכול. לאחר שעתיים וחצי של חוסר תגובה מצד ישראל, ישראל החלה להגיב ולתקוף בעזה ובתקיפות חיל האוויר נהרגו 5 מחבלים. קצת לפני השעה 19:00 נורו לראשונה מאז סיום הפסקת האש רקטות לאזור באר שבע. ביום זה נורו יותר מ-50 רקטות ופצמ"רים לשטח ישראל, נכון לשעה 20:00.

9 באוגוסט: היום השלושים ושלושה

פלוגות חמאס המשיכו בירי לעבר ישראל, וירו בסך הכל כ-30 רקטות. במקביל הגביר צה"ל את פעולות התגובה שלו, וביצע סיכולים ממוקדים בהם נהרגו 9 מחבלים וכן תקיפות של 60 מטרות טרור ברצועה.

10 באוגוסט: היום השלושים וארבעה

חמאס המשיך בירי פצמ"רים ורקטות, בעיקר לעוטף עזה אך גם לנתיבות ולאשקלון. צה"ל שמר על תגובות מתונות לירי, והפציץ מטרות בודדות ברצועה. בשעות הערב הושגה הסכמה על הפסקת אש החל מחצות למשך 72 שעות. ירי הרקטות נמשך עד לכניסתה לתוקף של הפסקת האש, וכלל רקטה שנורתה לגוש דן ונפלה בשטח פתוח, ויירוטים באשדוד ובקריית מלאכי. חיל האוויר הרג פעיל של מערך המנהרות של חמאס בצפון רצועת עזה.

11-12 באוגוסט: הימים השלושים וחמישה והשלושים ושישה

במשך יומיים אלו נשמרה הפסקת האש.

13 באוגוסט: היום השלושים ושבעה

שעות ספורות לפני תום הפסקת האש תגבר צה"ל את כוחותיו בגבול הרצועה. בשעות הערב נשמעו אזעקות במועצות שער הנגב וחוף אשקלון, לפני תום הפסקת האש. כרבע שעה לפני תום הפסקת האש ובמקביל לדיווחים שהפלסטינים מוכנים להאריכה ל-48 או 72 או 120 שעות נוספות, החל ירי רקטות אל עבר ערי ויישובי הדרום, במהלכו כיפת ברזל יירטה רקטה מעל נתיבות.

14 באוגוסט: היום השלושים ושמונה

חמאס וישראל סיכמו על הארכת הפסקת האש בחמישה ימים. עד אשר יצאה הודעה רשמית מישראל על אישור הפסקת האש, חמאס המשיך לירות רקטות וישראל תקפה ברצועת עזה.

15-‏18 באוגוסט: היום השלושים ותשעה עד היום הארבעים ושניים

במשך ארבעה ימים אלו נשמרה הפסקת האש.

19 באוגוסט: היום הארבעים ושלושה

לאחר שלא הצליחו להגיע שני הצדדים להסכם סופי, הוחלט להאריך את הפסקת האש ב-24 שעות נוספות ליום זה.

מהלכים מדיניים ותגובות בינלאומיות

בשלב הראשון של המבצע

הפגנת תמיכה בישראל בהלסינקי, פינלנד.

מפגיני שין פיין באירלנד: "ישראל מבצעת רצח עם בפלסטין"

סמוך לתחילת המבצע הקרקעי החלה פעילות מדינית בינלאומית ענפה שכללה יוזמות שונות להביא להפסקת אש. משרד החוץ התארגן במהירות כדי לקלוט ביקורי אח"מים, בהם שרי החוץ של גרמניה, איטליה, צרפת, נורבגיה, ארצות הברית ובריטניה, מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, ומשלחות פרלמנטריות ממדינות שונות. במקביל, מערך הדוברות וההסברה של משרד החוץ נערך למבצע הסברה רחב היקף בתקשורת הבינ"ל וברשתות החברתיות. בד בבד, המשיכו נציגויות ישראל בעולם לפעול באופן אינטנסיבי מול מקבלי החלטות ומעצבי דעת קהל, במטרה להשיג גיבוי וחופש פעולה מקסימלי לפעולה הצבאית ולהכשיר את הקרקע למתווה מדיני שיאפשר את סיום הלחימה.^{[דרוש מקור]}

ב-14 ביולי גיבשה מצרים הפסקת אש, והציעה שתיכנס לתוקפה ב-09:00 בבוקר ב-15 ביולי. הקבינט המדיני-ביטחוני של ממשלת ישראל קיבל את ההצעה וצה"ל נצר את האש. לעומת זאת, חמאס ושאר ארגוני הטרור סירבו להצעה המצרית והמשיכו בירי רקטות כבד על ישראל. בעקבות זאת, ישראל השיבה אש אל רצועת עזה. בבוקר 17 ביולי סוכל פיגוע חדירה גדול של חמאס דרך מנהרה תת-קרקעית, דבר שהוביל באותו ערב לתחילת המהלך הקרקעי של ישראל. מצרים האשימה את חמאס בכניסה הקרקעית ובנזק שיגרם ממנה בגלל סירובו להפסקת האש.

ככלל, התגובה העולמית בתחילת המבצע, גם בחלקו הקרקעי, נעה בין תמיכה מסויגת בישראל לעמדה נייטרלית עד אדישה, למעט במדינות האסלאמיות ותומכותיהן שהתנגדו למבצע וגינו את ישראל, וכן באחדות ממדינות דרום אמריקה - ברזיל, צ'ילה, אקוודור ופרו - שהחזירו את שגריריהן בישראל להתייעצות, ובוליביה, שנשיאה קבע שישראל היא "מדינת טרור". נשיא ארצות הברית ברק אובמה וקאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הביעו תמיכה בישראל ובזכותה להגנה עצמית מפני ירי הרקטות וטרור המנהרות. בטורקיה, ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן גינה את ישראל בחריפות, הסית נגדה והאשים אותה ב"רצח עם" נגד הפלסטינים. בעקבות דבריו אלפי מפגינים אלימים תקפו את נציגויות ישראל בטורקיה, דבר שהוביל את משרד החוץ להורות על פינוי משפחות נציגי ישראל בטורקיה מחשש לשלומן, ולפרסום אזהרת מסע לטורקיה. בערים שונות באירופה נערכו הפגנות בגנות ישראל והמבצע. בצרפת ובהולנד הותקפו יהודים ובתי כנסת על רקע המבצע‏‏.

בשלב השני של המבצע

חלוקת התמיכה הבינלאומית בין הצדדים. בכחול: מדינות שהביעו תמיכה בישראל. בוורוד: מדינות שגינו את ישראל. בירוק: מדינות שגינו ו/או הביעו דאגה לגבי מעשיהם של שני הצדדים או של אף אחד מהצדדים. בצהוב: מדינות עם תגובות רשמיות מעורבות.

ב-18 ביולי התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם לדיון על המתרחש ברצועת עזה, לבקשתן של ירדן וטורקיה. תת-מזכ"ל האו"ם, ג'פרי פלטמן, גינה בדיון את ירי הרקטות לעבר ישראל ואמר כי הוא מודאג מהתגובה הישראלית הכבדה.

ב-20 ביולי, בעקבות מתקפת צה"ל בשכונת שג'אעיה, החלו לזרום לתקשורת הבינלאומית תמונות קשות של נפגעים אזרחיים, דבר שהביא להגדלה משמעותית של נפח הסיקור של האירועים ולהטיה של דעת הקהל העולמית לרעת ישראל. מערך הדוברות וההסברה של משרד החוץ פעל נמרצות באמצעות התקשורת המסורתית ובמדיה החדשה, כדי למזער את הנזק התדמיתי, כשמולו ניצב מערך מתואם של ארגונים פרו-פלסטיניים ואנטי-ישראליים שונים.

ב-22 ביולי ביקר מזכ"ל האו"ם באן קי-מון בישראל ונועד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החוץ אביגדור ליברמן .ושר הביטחון משה יעלון. במפגש שרי החוץ של האיחוד האירופי שהתקיים באותו יום, ביטא האיחוד הבנה לפעילות הישראלית בעזה, כינה את ירי הרקטות על ישראל "מעשה נפשע" והכיר בזכותה של ישראל להגן על אזרחיה. בעקבות ריכוז מאמץ דיפלומטי של משרד החוץ, קראו 28 שרי החוץ האירופים באופן תקדימי לפירוק כל ארגוני הטרור ברצועת עזה מנשקם וכן גינו בחריפות את השימוש באזרחים כמגן אנושי על ידי חמאס. בהצהרה נאמר: ”שרי החוץ של אירופה קוראים לחמאס לשים קץ לפעולות אלה ולהביא לסיום האלימות. כל קבוצות הטרור בעזה חייבים להתפרק מנשקם. האיחוד מגנה את הקריאות לאוכלוסייה האזרחית בעזה להפוך למגנים אנושיים”

ב-23 ביולי החליטה מועצת זכויות האדם של האו"ם על הקמת ועדת חקירה (ועדת שייבס) לחקור את החשדות לפשעי מלחמה שבוצעו לכאורה על ידי ישראל וחמאס. בישראל ובארצות הברית גינו את ההחלטה בחריפות.

ב-25 ביולי הציעה ארצות הברית הפסקת אש למשך שבוע החל מיום ראשון, 27 ביולי 2014. הקבינט המדיני-ביטחוני דן בהצעה זו ולא אישר אותה, בהמשך גובשה יחד עם חמאס הפסקת אש הומניטרית ל-12 שעות אשר מאוחר יותר הוארכה בארבע שעות נוספות אך הופרה על ידי חמאס.

ב-28 ביולי קראו נשיא ארצות הברית ברק אובמה ומועצת הביטחון של האומות המאוחדות להפסקת אש הומניטרית מיידית והפסקת אש ארוכת-טווח המבוססת על היוזמה המצרית.

שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי מודיע ב-31 ביולי על הפסקת אש הומניטרית שהושגה בתיווכו בין ישראל לחמאס. חמאס הפר אותה כעבור 90 דקות.

ב-31 ביולי הגיעו מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ושר החוץ האמריקאי ג'ון קרי להסכמה עם ישראל וחמאס על הפסקת אש הומניטרית ל-72 שעות שתיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט ב-8:00 בבוקר. בעוד שישראל נצרה את האש, חמאס הפר את הפסקת האש תוך זמן קצר על ידי ירי תלול-מסלול לעבר ישראל ותקיפה בדרום רצועת עזה שבה נהרגו שלושה חיילים. בעקבות התקרית הפסקת האש קרסה וצה"ל שב לתקוף ברצועה. האו"ם והממשל האמריקאי גינו את חמאס בחריפות על הפרת הפסקת האש ודרשו שישחרר את החייל החטוף ללא תנאים.

עם התארכות המבצע והגידול במספר ההרוגים הפלסטינים החלה הסתייגות רבה יותר מעוצמת התגובה של ישראל. שר החוץ הצרפתי, לורן פביוס, אמר כי "זכותה של ישראל לביטחון אינה מצדיקה את פעולותיה בעזה". ממשלת בריטניה הודיעה שהיא בוחנת מכירה של נשק וציוד לישראל, כדי לוודא שלא נעשה בו שימוש במבצע. ממשלת ספרד הודיעה על הקפאת משלוחי הנשק מספרד לישראל (מדובר בהיקף זניח של מכירות).

בשלב השלישי של המבצע

ב-5 באוגוסט הושגה הפסקת אש של 72 שעות בין ישראל לחמאס, ובמהלכה הגיעו למצרים משלחות מטעם ישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס לדיון בהסדרה ארוכת-טווח בתיווך מצרים בהתבסס על היוזמה המצרית.

במהלך כינוס מיוחד של העצרת הכללית של האו"ם בנושא המלחמה בעזה, האשים מזכ"ל האו"ם באן קי-מון את ישראל בהפרות של החוק ההומניטרי הבינלאומי בהתקפות על מתקני או"ם, ואמר כי יש לחקור את ההתקפות ולהעניש את האשמים.

ב-7 באוגוסט נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא הצלב האדום והציג בפניו עדויות המציגות את לחימת חמאס מאחורי האזרחים, והאשים את חמאס בשימוש אזרחים, ביניהם גם בילדים ובנשים, כמגן אנושי. בנוסף הציג בפניו הוכחות שחמאס מחביא נשק ומשגר רקטות ממתקני האו"ם, מבתי חולים, מבתי ספר, מכנסיות וממסגדים. בסוף הפגישה נתניהו ביקש מנשיא הצלב האדום לסייע בהשבת גופותיהם של סמל ראשון אורון שאול ושל סגן הדר גולדין שנהרגו במהלך המבצע.

ב-11 באוגוסט הושגה הפסקת אש נוספת של 72 שעות בין ישראל לחמאס, ובמהלכה הגיעו למצרים משלחות מטעם ישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס לדיון בהסדרה ארוך-טווח בתיווך מצרים בהתבסס על היוזמה המצרית. לאחר תום הפסקת אש זו, ב-14 באוגוסט, סיכם ישראל יחד עם החמאס על הארכת הפסקת האש בחמישה ימים נוספים. עם תום הפסקת אש זו, ב-18 באוגוסט, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכם בניהם ולכן הוארכה הפסקת האש ביום נוסף.

טקטיקה

ישראל

חיל התותחנים תרם למבצע באמצעות מערכי התומ"תים (תותח מתנייע M-109) שסיפקו סיוע ארטילרי, יחידת מיתר שירתה טילים מדויקים על מטרות טרור, ויחידת רוכב שמים שמפעילה מזל"טים שסייעו לכוחות היבשה.

מגנן לוגיסטי ובו טנקים של חטיבה 401 וכלי צמ"ה ממוגנים של חיל ההנדסה הקרבית.

שני יירוטים ע"י כיפת ברזל מעל גוש דן

כוחות צה"ל

צה"ל הפעיל במבצע כוחות סדירים גדולים ובנוסף גויסו כוחות מילואים, כאשר חלקם החליף בגזרות אחרות את היחידות הסדירות שפעלו ברצועת עזה וחלקם הצטרף ללחימה בעזה.

הלחימה אורגנה במספר מפקדות אוגדתיות, כאשר תאי השטח ברצועה ומסביבה חולקו לצוותי קרב חטיבתיים (צק"ח), שכללו את ארבעת המערכים: מערך התמרון, מערך הסיוע הקרבי, מערך הפיקוד והשליטה ומערך הסיוע המנהלתי.

בזרוע היבשה השתתפו במבצע מרבית היחידות המתמרנות של הצבא הסדיר, בהן חטיבות החי"ר: חטיבת הצנחנים, חטיבת גולני, חטיבת גבעתי, חטיבת הנח"ל, חטיבת בה"ד 1 וחטיבת ביסלמ"ח, חטיבות השריון: חטיבה 401, חטיבה 188 וחטיבה 7, וכן אגדי תותחנים. כוחות של חיל ההנדסה הקרבית פוזרו בין הכוחות הלוחמים.

בזרוע הים השתתפה בלחימה שייטת ספינות הטילים ופלגה 916.

זרוע האוויר הפעילה בלחימה טייסות מטוסי ומסוקי קרב וכן טייסות תובלה, חילוץ, סער, כטב"מים ומודיעין. בנוסף הופעל מערך ההגנה האווירית שביצע יירוטי רקטות על ידי סוללות כיפת ברזל ויירוטי מזל"טים על ידי סוללת פטריוט.

בלחימה השתתפו יחידות מיוחדות בהן שייטת 13, יהל"ם וסיירת מטכ"ל.

פעילות התקפית

פעילות צה"ל במבצע צוק איתן התאפיינה בעשרת הימים הראשונים בעיקר בתקיפות אוויריות של חיל האוויר על יעדים ברצועת עזה. תקיפות נוספות בוצעו על ידי חיל הים כאשר ספינות הטילים הפגיזו בתותחים וטילים מטרות טרור לאורך החוף. בנוסף השתמש צה"ל בסוללות של חיל התותחנים אשר ביצעו ירי ארטילרי של פגזים וטילי "תמוז" לעבר השטחים הפתוחים על מנת לטהר אותם למקרה של פלישה קרקעית.

צה"ל תקף מטרות טרור רבות בהן מפקדות, מחסני אמל"ח, אתריי יצור רקטות, משגרים מוטמנים, מנהרות טרור תת-קרקעיות ומנהרות ההברחה של רצועת עזה. לצד ההפצצות צה"ל ביצע סיכולים ממוקדים נגד פעילי טרור. בנוסף תקף צה"ל חוליות שיגור וכן הפציץ את בתיהם של בכירים בארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי.

ישראל נמנעה כמעט לגמרי מתקיפת תשתיות אזרחיות אחרות, כדוגמת דרכים ומערכת אספקת החשמל. ניתן דגש במהלך הלחימה על שימוש בחימוש מונחה מדויק על מנת למנוע פגיעות סביבתיות בעת פגיעה במטרות ששכנו בסביבה אזרחית צפופה. כדי להקטין פגיעה באזרחים לא מעורבים הפעיל צה"ל את נוהל "הקש בגג" בו מוזהרים האזרחים להתפנות לפני שצה"ל מפציץ מבנה. כמו כן קראה ישראל לאזרחים פלסטינים להתפנות ממקומות שאותם צה"ל עומד לתקוף, בין השאר באמצעות פיזור כרוזים מהאוויר.

ב-17 ביולי החל צה"ל בפעולה קרקעית בתוך רצועת עזה. הכניסה לרצועה בוצעה בשילוב זרועות מהאוויר, הים והיבשה. כוחות חי"ר, שריון והנדסה קרבית תחת חיפוי ארטילרי כבד שסיפק חיל התותחנים החלו להיכנס לשטחים סמוך לפאתי הרצועה על מנת לטהר את השטח ממחבלים ולאתר את המנהרות אשר שמשו את פעילי חמאס לחדור לשטחי ישראל. במקביל המשיכו חיל האוויר וחיל הים בתקיפת מטרות טרור לאורך הרצועה. טנקי מרכבה לקחו חלק משמעותי בתמרון הקרקעי, הודות למערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" שפעלה בהצלחה ויירטה כ-10 טילי נ"ט שנורו על הטנקים. לוחמי יחידת מיתר ויחידת מגלן השמידו מטרות טרור בירי טילים מדויקים. חיל ההנדסה הקרבית סיפק סיוע הנדסי לכוחות המתמרנים, בעיקר בטיפול במנהרות הלחימה של רצועת עזה והשמדתם בידי לוחמי יהל"ם. בשל מתאר הלחימה הסבוך מפקדים בכירים וקצינים נכחו בשטח והובילו את הכוחות. כתוצאה מכך נפגעו מספר קצינים ומפקדים בכירים במהלך הלחימה (כגון מח"ט גולני, שנפצע בינוני, ואחרי טיפול שב ללחימה).

הגנת העורף

קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Iron Dome Intercepts Rockets from the Gaza Strip.jpg

כיפת ברזל נפרשה ב-7 ואחר כך ב-9 סוללות. סוללות אלה יירטו למעלה מ-579 רקטות במהלך המבצע

מערך ההגנה הישראלי התבסס על סוללות כיפת ברזל שיירטו חלק משמעותי מהרקטות שכוונו לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראלים. בתחילת המבצע נפרשׂו ברחבי ישראל שבע סוללות כיפת ברזל, ובמהלכו נוספו סוללה שמינית ותשיעית, והן הפגינו ביצועים משופרים הן בטווחי הכיסוי והן במספר היירוטים המוצלחים, שעמדו על 578 יירוטים בכ-90% הצלחה. מלבד כיפת ברזל הפעיל מערך ההגנה האווירית גם סוללות טילי MIM-104 פטריוט, והללו יירטו שני כלי טיס בלתי מאוישים ששלח חמאס לעבר ישראל. פיקוד העורף הנחה את תושבי ישראל כיצד להתגונן במקרה של אזעקות והתקפת רקטות. אזעקות שפעלו בערי ישראל נתנו התרעה קצרה להיכנס למרחבים מוגנים, ממ"דים ומקלטים, כאשר זמן ההתרעה עלה בהתאם למרחק של היישוב מרצועת עזה.

במבצע הופעלה לראשונה מערכת התראות בזמן אמת באמצעות מסרונים במכשירים הסלולריים הנתמכים, הפועלים ברשתות הסלולר הישראליות.

יחידות הסייבר של אגף התקשוב ושירות הביטחון הכללי סיכלו מתקפות של האקרים פלסטינים ואיראנים וכן התמודדו עם מתקפות רחבות היקף של יחידת הסייבר האיראנית על תשתיות האינטרנט הצבאי והאזרחי של ישראל.

תעמולה ולוחמה פסיכולוגית

במקביל, פעלה חטיבת דובר צה"ל באופן נרחב בשדה ההסברה והתעמולה, בדגש על סביבת האינטרנט, ובכלל זה באתרים פייסבוק, טוויטר ופליקר, על מנת להעביר את מסרי צה"ל וישראל, לספק מידע עדכני ולהזים דיסאינפורמציה שפורסמה על ידי הפלסטינים. מצלמות רבות חולקו לכוחות הלוחמים על מנת לתעד את הפעילות המבצעית. צה"ל הרבה להפיץ סרטוני וידאו המתעדים את פעולות, כולל תקיפות מהאוויר והים, סיכולי פיגועים, יירוטי כיפת ברזל והפעולה הקרקעית.

חמאס

פיר כניסה למנהרה תת-קרקעית שמוחבא בבית מגורים ברצועת עזה

רקטות RPG-7

פעילות התקפית

הנשק העיקרי ששימש את חמאס והג'יהאד האסלאמי הוא מרגמות קצרות טווח ורקטות לא מדויקות, שנורו בעיקר ליעדים אזרחיים ישראליים, בייחוד באזור עוטף עזה, שדרות, נתיבות, אשקלון, אשדוד ובאר שבע. נורו גם רקטות לעבר גוש דן, ירושלים, דימונה ומועצה אזורית חוף הכרמל. רוב הרקטות הללו יורטו על ידי כיפת ברזל והשאר נפלו בשטחים פתוחים. בניסיון להתגבר על מערכת כיפת ברזל, ירה חמאס מטחים של מספר רקטות בו-זמנית. נפילת רקטה ביהוד, סמוך לנמל התעופה בן-גוריון, הביאה ב-22 ביולי להחלטה של רשות התעופה הפדרלית האמריקאית על איסור טיסות לישראל וממנה, שהוסרה ב-24 ביולי. רוב הרקטות של חמאס הן רקטות גראד משופר 122 מ"מ המגיעות לטווחים של עד כ-40 ק"מ. ברשות חמאס עשרות רקטות M-75 ופג'ר 5 לטווחים של עד 75 ק"מ, היכולות לאיים גם על גוש דן. על פי דיווחים מהזרוע הצבאית של חמאס, יש בידי חמאס שני סוגים נוספים של רקטות, מסוג M-302 ו-R-160, אשר יכולות להגיע למרחק של 100 ק"מ ויותר. הרקטות מתוצרת עצמית של חמאס סבלו מבעיות אמינות וביום השמיני למבצע דווח כי למעלה מ-120 מהרקטות ששוגרו נפלו בשטחי רצועת עזה, חלק מהן גרמו לנזק ונפגעים לתושבי הרצועה. מספר רקטות שירו המחבלים פגעו בקווי מתח גבוה שסיפקו חשמל לרצועה, וכתוצאה מכך סבלו עשרות אלפים מתושבי הרצועה מהפסקת חשמל.

חלק מהרקטות הופעלו מרחוק, או באמצעות קוצב זמן לתיזמון שעת השיגור, על מנת למנוע אפשרות לפגיעה בחוליית השיגור על ידי צה"ל.

בשנים שקדמו למבצע חפר חמאס מספר רב של מנהרות חדירה סמויות מרצועת עזה אל תוך שטח מדינת ישראל, תוך שהוא משקיע בכך משאבים רבים. מעריכים כי מנהרות אלה היו בגדר "נשק אסטרטגי" עבור חמאס ונועדו לביצוע פיגועי חטיפה ומיקוח ואף פיגועי חדירה וירי גדולים נגד חיילים ותושבים בעוטף עזה. ב-17 ביולי ניסה חמאס לבצע פיגוע חדירה דרך מנהרה שכזו אך הפיגוע סוכל. ב-19 ביולי פיגוע חדירה של חמאס דרך מנהרה הצליח חלקית. כתוצאה מפיגועים אלה החל צה"ל במבצע קרקעי בו הוא חשף והשמיד חלק נכבד מהמנהרות שחפר חמאס.

לאורך המבצע עשה חמאס שימוש נרחב ברקטות נ"ט (בעיקר RPG-7 ו-RPG-29) וטילי נ"ט (כולל הקורנט) נגד כוחות צה"ל. אמצעי לחימה אלה הסבו את רוב האבדות לחיילי צה"ל.

להלן מספר הרקטות ופצצות המרגמה ששוגרו לעבר ישראל בכל יום:

52

148

129

195

135

124

141

112

150

107

153

121

112

126

154

97

115

64

87

27

74

66

79

141

136

64

96

119

96

21

0

0

52

30

50

0

0

6

2

0

50

100

150

200

7.7

8.7

9.7

10.7

11.7

12.7

13.7

14.7

15.7

16.7

17.7

18.7

19.7

20.7

21.7

22.7

23.7

24.7

25.7

26.7

27.7

28.7

29.7

30.7

31.7

1.8

2.8

3.8

4.8

5.8

6.8

7.8

8.8

9.8

10.8

11.8

12.8

13.8

14.8

15.8

להלן גרף סוגי הרקטות שנורו לישראל על פי הזרוע הצבאית של חמאס (נכון ל-11 באוגוסט 2014, בשעה 18:21):

2672

167

52

20

10

4

500

1,000

1,500

2,000

2,500

3,000

קסאם / גראד

M-75

סג'יל 55

J-80

R-160

פ'גר 5

שימוש בתשתיות אזרחיות

במהלך המבצע השתמש חמאס באזרחים כמגן אנושי. את תשתיותיו, מטות הפיקוד שלו מיקם בקרב אזרחים, בהן שכונות מאוכלסות בצפיפות, בתי ספר, מסגדים ובתי חולים, כולל בית החולים המרכזי אלשפאא שבמערב הרצועה. חמאס החביא ומחביא רקטות ואמצעי לחימה גם בבתי ספר ובמתקנים של אונר"א. משגרי רקטות רבים הוטמנו מתחת לקרקע בלב שכונות אזרחיות, והופעלו בשלט רחוק. ירי הרקטות הכבד בוצע בחלקו הניכר מלב ריכוזי אוכלוסייה, וכן מבתי ספר ואף מבתי חולים, על מנת להרתיע את צה"ל מירי כבד אל עבר המשגרים שעלול היה לגרום גם פגיעה באזרחים ונזק סביבתי. בנוסף, ביצע חמאס שימוש יזום במגן אנושי נגד תקיפת מבנים ונוהל "הקש בגג" שמפעיל צה"ל: כאשר צה"ל מטלפן לאזרחים וקורא להם להתפנות ויורה טיל אזהרה קטן על הבית, פעילי חמאס אוספים אזרחים וקוראים להם לעלות לגג ולשמש כמגן אנושי נגד הפצצת צה"ל. ב-22 ביולי 2014 פרסם דובר צה"ל סרט המתעד פעילי טרור נמלטים מאתר שיגור רקטות באמצעות אמבולנס. עיתונאית פינית דיווחה שראתה מחבלים משגרים רקטות מבית החולים שיפא שבמרכז עזה. הארכיבישוף האורתודוקסי היווני אמר שחמאס ירה רקטות ממתחם הכנסייה שלו שבו חסו 2,000 מוסלמים. מספר עיתונאים דיווחו שחמאס איים עליהם שלא ידווחו על פשעי חמאס ובהם שימוש במגן אנושי, וב-11 באוגוסט הוציא ארגון העיתונאים הזרים בישראל הודעת גינוי רשמית לחמאס על כך.

תעמולה ולוחמה פסיכולוגית

במהלך תקופת הלחימה שלח חמאס הודעות טקסט מאיימות לישראלים באמצעות מכשירי סלולר, פרסם סרטוני תעמולה, שכללו תיעוד של פגיעות בכוחות צה"ל, והשתלט לפרקים קצרים על תדרי השידור המשמשים ערוצי טלוויזיה ישראלים. מסרי חמאס בעברית כללו עברית עילגת, והפכו למקור לבדיחות ולחיקויים, כדוגמת הסרטון "תקוף, תעשה פיגועים".

כלי נשק שהוכנסו לזירה

• ישראל
  • מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח"
  • מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות
  • מחפר ממוגן באגר E-349
  • מזל"ט רוכב שמיים
  • כלי טיס בלתי מאויש הרמס 900
  • מכ"ם טקטי נייד להגנה מפצמ"רים - "מגן רוח".
  • רימון יד שלא מתפוצץ מפגיעת קליע
  • נגמש לא מאויש
  • נגמ"ש מרכבה - המערכה הראשונה שהוא הוכנס במספרים גדולים.

• חמאס
  • רובה צלפים מדגם "שטייר HS .50" בקליבר 0.5 אינץ'.
  • רקטות ארטילריות J-80,‏ R-160 ו-M-302.
  • טיל נגד טנקים קורנט.

תגובות בציבור

תגובות בציבור היהודי

"חזקים ביחד. אוהבים את ישראל, סומכים על צה"ל": שלטים בירושלים המביעים תמיכה במבצע

"איתנים בעורף, מנצחים בחזית": שלט פרו-ישראלי בראשון לציון התומך במבצע

מתחילת המבצע וגם במהלכו ניכרה תמיכה גורפת בקרב הציבור היהודי בישראל להפעלת הכוח הצבאי בידי הממשלה. התמיכה באה לידי ביטוי בסיקור התקשורתי, ברחוב הישראלי, וברשת החברתית. למרות המספר הגבוה יחסית של החללים והפצועים בקרב החיילים והאזרחים, הצביעו כל הסקרים על כך שהציבור היהודי סבור כי היציאה למבצע והמהלכים הצבאיים שלה היו הכרחיים. רוב מוחלט של חברי הכנסת תמכו בפעולות צה"ל בעזה, כולל רוב הח"כים היהודים מהאופוזיציה. תמיכת האופוזיציה באה לידי ביטוי בדבריו של ראש האופוזיציה, יצחק הרצוג, שתמך במבצע ואמר: "אין בעניין הזה מחלוקת בין אופוזיציה לקואליציה, אנחנו מנהלים מאבק צודק על דמותה של המדינה ועל דמותו של עם ישראל".

במהלך המבצע הביעו אזרחים רבים בישראל הזדהות עם תושבי הדרום שהותקפו ברקטות בתכיפות רבה יותר מאשר תושבים באזורים אחרים. בין היתר הועלתה קריאה לקנות מוצרים ושירותים מעסקים בדרום, שפעילותם הצטמצמה בלחץ האירועים, על מנת לתמוך בהם. הזדהות הובעה גם עם חיילי צה"ל שהשתתפו במבצע, ואזרחים רבים התגייסו לשלוח להם חבילות שי. רבים הגיעו להשתתף בהלוויותיהם של חיילים בודדים שנהרגו בקרב. הדבר נעשה בעקבות קריאות ברשתות החברתיות באינטרנט, שנבעו מחשש שמספר המלווים בהלוויות יהיה קטן. מספר האזרחים שהגיעו לאחת ההלוויות הגיע על פי הערכה עד ל-20 אלף איש. קריאות דומות הועלו להשתתף בניחום האבלים של קרובי החיילים במהלך ימי השבעה.

ברחבי הערים נתלו שלטי תמיכה במבצע ובצה"ל (כגון "איתנים בעורף, מנצחים בחזית", "חזקים ביחד" ו"העם עם צה"ל").

נערכו בישראל הן הפגנות ועצרות תמיכה והן הפגנות ועצרות התנגדות למבצע.

במהלך המבצע גבר השיח המתלהם בין הקצוות השונות של החברה הישראלית והעלה לדיון את גבולות חופש הביטוי. על רקע זה בלטו במיוחד כמה אירועים:

• השחקנית אורנה בנאי פוטרה מתפקידה כפרזנטורית בחברת מנו ספנות עקב אמירות שעוררו כעס בלב ישראלים רבים.
• אזרחים ערבים ישראלים פוטרו או הושעו מעבודתם עקב אמירות פוגעניות שכתבו בדפי פייסבוק.
• פרשן הטלוויזיה אמנון אברמוביץ' הותקף על ידי מפגינים במהלך שידור מהדורת חדשות מאולפן שהוקם בשטח הקריה בתל אביב, וחולץ משם באמצעות ניידת משטרה.
• לעיתונאי גדעון לוי הוצמד מאבטח עקב חשש לחייו בעקבות מאמרים בגנות המבצע וחיילי צה"ל שפרסם בעיתון הארץ.
• הוגש כתב אישום נגד מקים עמוד הפייסבוק "כנופיית אל-יהוד", תושב ערד, שקרא לאלימות נגד ערבים והעלה תכנים גזעניים ופוגעניים כלפי ערבים ומוסלמים.

תגובת ערביי ישראל

ערב פרוץ המבצע, ערביי ישראל, ערביי מזרח ירושלים וכן הפלסטינים, ביצעו שורות של הפגנות והפרות סדר שכללו יידוי אבנים, ונדליזם, התקפות על כלי רכב יהודיים בכבישים והתקפות על תשתית הרכבת הקלה בירושלים במזרח ירושלים במחאה על רצח מוחמד אבו ח'דיר. ההפגנות התרכזו באזור שכונת שועפט במזרח ירושלים, במשולש, ואדי ערה ונצרת. עם פרוץ המבצע דעכו הפגנות אלו לאיטם.

בהמשך המבצע הכריזה ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל על ימי אבל ושביתת מסחר במחאה על מספר ההרוגים הפלסטינים במבצע. הכרזה זו גררה ביקורת ומחאה בקרב הציבור היהודי, ושר החוץ אביגדור ליברמן קרא לא לקנות בעסקים ששובתים במחאה על המבצע. בציבור הערבי-ישראל אורגנו מספר הפגנות כנגד המבצע, ואף מעט הפגנות שמחה בעקבות הירי על ישראל. במספר מקומות (עכו, נצרת) קמה להפגנות התנגדות פנימית בקרב הציבור הערבי, חלקה עקב חשש כלכלי מחרם צרכנים יהודי נגדי.

בעקבות ההפגנות, השביתה והמשכות המבצע קטנה באופן משמעותי כמות המבקרים היהודים בעסקים ערביים. לטענת גורמים שונים בקרב ערביי ישראל, במהלך המבצע החל גל התנכלויות נרחב של האוכלוסייה היהודית בישראל כלפי האוכלוסייה הערבית, שהתבטא בפיטורי עובדים ערביים, סירוב להשכרת ומכירת דירות, והתנכלויות עוברי אורח, מאבטחים ונותני שירותים במקומות ציבוריים.

תגובות פלסטינים ביהודה ושומרון ובירושלים

זירת פיגוע הדריסה בירושלים

בהפגנה של יותר מעשרת אלפים פלסטינים ליד מעבר קלנדיה נהרגו מירי שני פלסטינים, לאחר ירי לעבר השוטרים במקום, בתקריות נוספות ביהודה ושומרון נהרגו פלסטינים אחדים.

ב-4 באוגוסט ביצע פלסטיני פיגוע דריסה בירושלים, שבו נהרג אדם אחד ונפצעו חמישה. בהמשך אותו יום בוצע פיגוע ירי בירושלים, ובו חייל נפצע קשה. למחרת דקר פלסטיני מאבטח באזור מעלה אדומים.

לקראת סיום המבצע החלה יוזמה פלסטינית לחרם צרכנים על מוצרים ישראלים (בעיקר על מוצרי מזון). היוזמה נתמכה על ידי הרשות הפלסטינית, שהציעה הטבות שונות (כגון הנחה בתעריף החשמל) לעסקים שימנעו לחלוטין ממכירת סחורה ישראלית. בחלק מהמקרים סומנה סחורה ישראלית במדבקות מיוחדות על ידי פעילי החרם.

פיצוי לתושבי ישראל על נזק כספי במבצע

חוק מס רכוש וקרן פיצויים עוסק במתן פיצויי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על רשות המסים. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו מרקטה או נזק ליבולים חקלאיים בשדות שצה"ל חנה בהם. הטיפול בנזק ישיר נעשה כבר תוך כדי המבצע, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק. בנוסף ניתן פיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המבצע (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם). פיצוי על נזק עקיף ניתן רק בתחומי 40 ק"מ מרצועת עזה, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014. רשות המסים פרסמה הנחיות מפורטות על אופן הגשת תביעות לפיצוי.

קישורים חיצוניים

הודעות וסיכומי דובר צה"ל

• הודעות וסיכומי ימי הלחימה באתר הרשמי של צה"ל
  • 48 השעות הראשונות של מבצע "צוק איתן": מעל ל-550 מטרות הותקפו, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 8 ביולי 2014
  • "צוק איתן" : כ-670 יעדי טרור הותקפו; דו"ץ: "חמאס נקלע למצוקה גדולה", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 ביולי 2014
  • הודעה מתעדכנת: "צוק איתן": 1100 תקיפות ברצועה; הרמטכ"ל: "נתקוף בכל מקום בו נידרש", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 ביולי 2014
  • דו"ץ: איזורים מהם הירי גובר- יטופלו בדרך אחרת, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 13 ביולי 2014
  • כוחות יבשה גדולים החלו בפעולה ממוקדת לסיכול תשתיות טרור ברצע"ז, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 17 ביולי 2014
  • "צוק איתן": 31 פירי מנהרות התקפיות נחשפו ברצע"ז, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 19 ביולי 2014
  • "צוק איתן": 1715 מטרות טרור הותקפו מתחילת התמרון הקרקעי, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 22 ביולי 2014
  • "צוק איתן": נמשך המאמץ להשמדת תשתיות הטרור ברצע"ז, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 25 ביולי 2014
  • המאמץ היבשתי נמשך; הרמטכ"ל: "לחימה באזורים מאוד מורכבים", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 31 ביולי 2014
  • הפעילות להשמדת המנהרות נמשכת; דו"ץ: "קרובים להשלמת יעד המנהרות", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 4 באוגוסט 2014
• Live Updates: IDF Commenced Operation Protective Edge, פוסט מתעדכן בבלוג הרשמי של צה"ל, יולי 2014
• תמונות מירי הרקטות על העורף הישראלי, בעמוד הפליקר של צה"ל
• Operation Protective Edge: IDF Launches Ground Operation in Gaza תמונה ממבצע צוק איתן - התמרון הקרקעי, בעמוד הפליקר של צה"ל
• סרטוני צה"ל על מבצע צוק איתן בערוץ הרשמי של צה"ל ביוטיוב
• כיפת ברזל בפעולה, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב דובר צה"ל
  פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מבצע צוק איתן - השמדת מנהרת הטרור האחרונה, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל
• 17 Captivating Photos from Operation Protective Edge, הבלוג הרשמי של צה"ל

סיכומים ונתונים

• ריכוז נתונים סטטיסטיים על מבצע צוק איתן בגוגל דוקס - מבוסס על הודעות דובר צה"ל
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
  פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יואב זייתון, צוק איתן במספרים, באתר ynet, 5 באוגוסט 2014
• שמות ההרוגים במבצע צוק איתן, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט)
• כל הפנים והשמות || סיפורם של הישראלים הרוגי "צוק איתן", באתר הארץ, 5 באוגוסט 2014
• צוק איתן - זכויות במצב חירום, באתר כל זכות
• מישל סטרבצ'ינסקי, "העלות הכלכלית של מבצע צוק איתן", מגזין התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים, גיליון 16, 18 באוגוסט 2014
• יואב זיתון, 4.8 מיליון קליעים, 11 מיליון ליטר סולר, 1.1 מיליון סנדוויצ'ים. צוק איתן במספרים, באתר ynet, 14 באוגוסט 2014

דיווחים וכתבות מהתקשורת

• מלחמה בדרום, באתר וואלה!
• מהקסאם הראשון על שדרות ועד היום, באתר הארץ, 12 ביולי 2014
• מבצע צוק איתן - סיקור מיוחד ועדכונים שוטפים, ישראל היום
• צוק איתן, באתר ynet
• "צוק איתן": יום אחר יום, שעה אחר שעה, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2014
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
  פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חדר מצב: הפרשנות המתעדכנת של רון בן ישי, באתר ynet, 8 ביולי 2014
• Hamas' attack on Israel destroys Gaza כתבה של שלומי אלדר במוניטור (באנגלית)
• מצרים מאשימה את חמאס: הוא אחראי לדם שיישפך בעזה, וואלה, 17 ביולי 2014
• מבצע צוק איתן || עשרה ימים ביולי, באתר הארץ, 18 ביולי 2014
• זיו קורן, תמונות ממבצע צוק איתן, ישראל היום, 18 ביולי 2014
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
  פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נתוני שיגורי הרקטות והיירוטים עד ה-19 ביולי, באתר nrg‏, 20 ביולי 2014
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
  פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יואב זיתון, בסוף השבוע: 100 טונות חומר נפץ על הרצועה, נחשפו והושמדו עוד מנהרות, באתר ynet, 27 ביולי 2014
• שלמה גזית, חמאס אינו חבורת טרוריסטים, באתר הארץ, 24 ביולי 2014
• עמוס הראל, מתקדמים בקצב הדחפור ממנהרה למנהרה, באתר הארץ, 31 ביולי 2014
• תבנית:TheMarker1
• גל פרל, אתוס הלוחם חי וקיים מתמיד, באתר ישראל היום, 3 באוגוסט 2014
• גילי כהן, כשל המנהרות: רק בזמן הלחימה הופץ נוהל להשמדתן, החיילים בשטח אלתרו, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2014
• דלית הלוי, עזה: "סוכנים" ישראלים הוצאו להורג במלחמה, באתר ערוץ 7, י"א באב תשע"ד, 07/08/14
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
  פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פולינה גרייב, משחק המספרים העזתי: כלי תקשורת בעולם מטילים ספק במניין האזרחים ההרוגים, באתר ynet, 9 באוגוסט 2014

כתבות על טקטיקה ואמצעי לחימה

• שוי לוי, מעגל אש קטלני: מודל המערכה החדש בצוק איתן, mako-פז"ם, 22 ביולי 2014
• גילי כהן, הטכנולוגיות החדשות שצה"ל מפעיל בלחימה בעזה, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2014
• תבנית:TheMarker1
• שי לוי, עם הפגז בקנה בלב שטח אויב: עזה בעיני הטנקיסט, mako-פז"ם, 10 באוגוסט 2014
• יובל אזולאי, ‏נא להכיר: מערכות ההגנה המתקדמות ביותר של צה"ל, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2014

כתבות וידאו

• המתקפה האווירית בעזה: 4 פלסטינים נהרגו מאז הבוקר, וואלה, 8 ביולי 2014
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
  פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית צה"ל נכנס בכוחות יבשתיים גדולים לעזה, באתר ynet, 18 ביולי 2014 (כולל סרטוני וידאו)
• רוני דניאל, תיעוד מיוחד: רוני דניאל עם הכוחות הלוחמים בעזה, mako-חדשות 2, 26 ביולי 2014
• הלוחמים שבחזית המאבק במנהרות - על חיל ההנדסה הקרבית במבצע צוק איתן, mako-חדשות 2, 1 באוגוסט 2014

הערות שוליים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית