ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פיזיקה/1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



היש פיזיקאי בקהל?[עריכת קוד מקור]

כידוע, בעולם העתיק התפיסה המדעית היתה גיאוצנטרית, כלומר שכדור הארץ נמצא במרכז והכוכבים סובבים סביבו. גליליי טען (בעקבות קופרניקוס) שהשמש נמצאת במרכז (תפיסה הליוצנטרית , ובשל כך הומת ע"י הכנסיה. על פי איינשטיין, כך הבנתי, אי אפשר לקבוע אם השמש סובבת סביב כדור הארץ, הארץ סביב השמש, או שניהם סביב נקודה שלישית. באחד הדיונים באייל הקורא טען מישהו שזו הבנה לא נכונה של החידוש של איינשטיין. מישהו יכול להבהיר את הנושא? דוד 12:58, 6 פברואר 2006 (UTC)


יש ויש

הן השמש והן הארץ מקיפים מרכז כובד משותף הנמצא ממש לא רחוק ממרכז השמש. השמש, כמובן, מקיפה אותו במסלול קטן מאוד, זניח לרוב החישובים המעשיים, כך שלמעשה הדרך הכי נוחה להסתכל על התנועה היא סיבוב הארץ סביב השמש.

זו רק דרך נוחה אחת - הפיסיקה מספקת כלים מתמטיים חזקים ובעזרתם אפשר לראות את המערכת מכדור הארץ, מצדק ואפילו מאחד מירחיו. כמובן שמרביתם המכרעת של מסלולים אלה מסובכים לאין שיעור מהתיאור הפשוט לפיו כדה"א מקיף את השמש. אולם זו ראייה ניוטונית של הדברים. דווקא איינשטיין, ותורת היחסות הפרטית שניסח, מצביעים על הבדל בין צופה אינרציאלי(הנע במהירות קבועה ובכיוון קבוע) וכזה שמאיץ - כמו שכדה"א משנה את כיוון מסלולו בהקפתו את השמש. לפיכך - הדרך הנכונה לתאר את הדברים, לפי הפיסיקה המודרנית, היא כי כדור הארץ מקיף את השמש. קובי

אבל אם כבר, אז גם השמש לא נייחת, אלא מקיפה את מרכז שביל החלב, וגם שביל החלב נע בחלל.
אבל כל זה עדיין בתוך תמונת העולם הניוטונית שמדברת על זה שכאילו יש איזו מערכת אינרציאלית אחת מועדפת.
אבל לפי התאוריות של איינשטיין אין מערכת ייחוס מיוחדת. אפשר להסתכל על העולם בכל מיני צורות, אבל המחיר שנשלם על זה, זה כל מיני כוחות שיתווספו (הייתי כותב "כוחות מדומים", אבל אינשטיין אל מבדיל בין כוחות מדומים לכוחות גרוויטיציה אמיתיים, וזה בבסיס היחסות הכללית). אפשר גם לחשב את הכל ממערכת שבה כדור הארץ נייח ונמצא במרכז. אבל זה ממש לא אומר שחוזרים לתמונת העולם של ליפני קופרניקוס, או שאומרים שהיא לגיטימית. emanשיחה 00:13, 7 פברואר 2006 (UTC)
תורת היחסות הפרטית מבדילה בין מערכת אינרציאלית לכזו שאינה אינרציאלית. גם אם נסתכל על סיבוב השמש סביב מרכז הגלאקסיה, והתקדמות הגלאקסיה עצמה, עדיין במערכת של כדוה"א והשמש, השמש היא קירוב מצויין למערכת אינרציאלית. אגב - אין לדעתי בתורה ניוטונית העדפה למערכת אינרציאלית כזו או אחרת.יוסאריאן 00:26, 7 פברואר 2006 (UTC)
אני הקפדתי לכתבו "תמונת העולם הניוטיונית", ולא במקרה. בתקופתו, ועד תחילת המאה העשרים, הם אכן ראות את העולם כך. מייכלסון ומורלי הרי ניסו למצוא תא האתר, מתוך הנחה שיש מערכת אינרציאלית "אמיתית" בה האתר נמצא במנוחה.
אתה צודק בקשר ליחסות הפרטית, שהיא מבדילה בין מערכת אינטרציאלית ללא אינרציאלית. אבל תורת היחסות הכללית, קובעת למעשה, שברגע שמכניסים כרוויטציה לעולם, אין מערכת שהיא באמת אינרציאלית. emanשיחה 00:38, 7 פברואר 2006 (UTC)
גם אתה צודק. לכן ציינתי כי במערכת הנידונה "השמש היא קירוב מצויין...".
לסיכום ולמען הסר ספק מלבב, הגישה ההליוצנטרית יצאה וידה על העליונה.יוסאריאן 00:52, 7 פברואר 2006 (UTC)
רק מבחינה חישובית או גם מבחינה עקרונית? דוד 06:38, 7 פברואר 2006 (UTC)
עקרונית. קובי
אז לא הבנתי. דוד 12:43, 7 פברואר 2006 (UTC)
ניתן לבצע ניסוי בו נגלה כי כדוה"א הוא זה שמסתובב סביב השמש, ולסתור תמונת עולם בה הוא נייח והיקום מסתובב סביבו. רוב הבלבול הוא סביב העובדה שכל המערכת מקיפה את מרכז הגלאקסיה, והתנועה היא לא עיגול מושלם או אפילו אליפסה מושלמת(למרות שזה קרוב מאוד להיות אליפסה מושלמת), אלא מסלול יותר מסובך. עם זאת אין עוררין על כך שכדור הארץ הוא שמבצע את התנועה הסיבובית. וכל זאת מן הבחינה העקרונית. קובי
לא זו הנקודה - האם העיגול מושלם או לא. הנקודה היא הרבה יותר עקרונית.
לפי תורת היחסות הכללית (או לפחות פירושים שלה, או לפחות איך שאני מבין את העסק), ברגע שיש במערכת גרוויטציה, אי אפשר לדבר על מערכת ייחוס אינרציאלית. ואז אי אפשר לדבר על מי מקיף את מי. אי אפשר לומר לא שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, ולא שכל היקום מסתובב סביב כדור הארץ בתנועה מאוד משונה. אבל כן אפשר לתאר את המערכת בכל אחת מנקודות הראיה האלה, ואף אחת לא תהיה באופן עקרוני טובה מהשניה. אומנם זה יהיה הרבה יותר פשוט לתאר את הכל בצורה הראשונה. אבל לא יותר "נכון". emanשיחה 16:08, 7 פברואר 2006 (UTC)
ככה גם אני הבנתי, אבל נראה שקובי טוען אחרת. דוד 17:02, 7 פברואר 2006 (UTC)
אכן ביחסות הכללית אין אף מערכת אינרציאלית. אולם תחת כל הגדרה "רכה" יותר של מערכת כזו - נניח - תנועה קרובה דיה לתנועת חלקיק חופשי במרחב שטוח - השמש היא מערכת אינרציאלית ביחס לכדוה"א.
מלבד זאת, יש מעין אתר - ניתן למדוד את הקרינה הקוסמית וההיסט לאדום שלה יכול להיות אינדיקציה לכיוון התקדמות. נדמה לי שאף נמדדו מדידות כאלו בעונות שנה שונות(כאשר הארץ מקיף את השמש בכיוונים שונים) והתקבלו תוצאות יפות.
ואני חייב לתקן טעות נפוצה, גלילאו גליליי לא הומת על ידי הכנסייה אלא מת בשיבה טובה. אביהו 20:23, 6 פברואר 2006 (UTC)


  • ספריו הושמדו ונגנזו(ולאחר מכן הופצו בשפות אחרות) ,ונגזר עליו מאסר בית ,ובזיון ציבורי ע"י התכחשות לרוב אמירותיו המנומקות("אף על פי כן..").
  • מסלול כדה"וא אינו מעגלי לגמרי ,אלא אליפטי ,לאליפסה מבחינה גיאומטרית 2 מוקדים(שסכום המרחקים מהם מהווה את שולייה) ,אחד ממוקדים אלו הוא השמש(בקרוב טוב).
  • כדי לשמר את הגישה הגיאוצנטרית היו צורך להכניס תיקונים כל כמה שנים במודל ההולך ומסתבך של חיזוי המסלולים ,המודל ההליוצנטרי פישט לכדי משוואה אחת (ניוטון F=MA) את כל התנועות של כל הגופים בארץ ומחוצה לה ,וכלל בתוכו גם כדורים טסים וכד'.--מר איקס 22:19, 6 פברואר 2006 (UTC)
אם רוצים לדייק עד מאוד, אז כל מערכת שמיימית בה יש יותר מ-3 גופים בעלי משיכה גרביטציונית שאינה ניתנת לביטול היא מערכת שאנחנו לא יודעים לחשב אנליטית את התנועות בה. ובעברית: בקירוב טוב אפשר להגיד שכוכבי הלכת במערכת השמש שלנו סובבים סביב השמש. אבל רק בקירוב טוב. בצורה מדויקת - התנועה כל כך מסובכת שקשה לחשב אותה. אוהד ל 00:29, 7 פברואר 2006 (UTC)

שדה חשמלי במיקרוגל[עריכת קוד מקור]

מדוע אלומת קרינת המיקרו יוצרת שדה חשמלי? (מתוך שיחה:תנור מיקרוגל). Harel - שיחה 14:39, 9 פברואר 2006 (UTC)

כל קרינה אלקטרומגנטית היא בעצם שדה חשמלי (ומגנטי). odedeeשיחה‏ 18:20, 9 פברואר 2006 (UTC)
ראה תשובה בשיחה:תנור מיקרוגל. --מר איקס 09:38, 12 פברואר 2006 (UTC)

חוקי ניוטון[עריכת קוד מקור]

1.מאוורר מוצב על סירת מפרשים. האם הסירה תחל לשוט אם יופעל המאוורר? אם לא אז אותה שאלה אבל עם מאוורר המונח בסירה אחרת ומכוון למפרש.

2. אני בונה קיר על סירה וזורק על הקיר כדור כבד כאשר אני עומד בסירה: האם הסירה תנוע כתוצאה מהאימפקט? אם לא אני אזרוק את הכדור מחוץ לסירה האם הפעם הסירה תנוע? ואם כן איך הסירה "יודעת" מהיכן נזרק הכדור?

יצחק

בקשר לשאלה השניה: הסירה תנוע כל עוד הכדור יהיה באויר, ואז תעצר כשהוא יפגע בקיר. שים לב שבמשך כל הזמן, מרכז הכובד של המערכת סירה+כדור, נשאר באותו המקום.
עכשיו אפשר לחזור לשאלה הראשונה: כשהמאורר נמצא על אותה הסירה ומנסה להזיז את המפרסים שלה לא תהיה תנועה. כשהוא יהיה על סירה אחרת, שתי הסירות ינועו. אגב, אם סתם לא יהיו מפרסים, עצם הדחיפה של המאורר את האויר תניע את הסירה (בלי מפרשים כלל). אם כי זה יהיה הרבה יותר יעיל לשים את המאורר במים, ואז פשוט לקרוא לו מנוע... emanשיחה 13:54, 9 מרץ 2006 (UTC)
לא מומלץ לנסות את זה בפועל. יש סיכוי טוב להתחשמלות. איתמר ק. 22:34, 9 מרץ 2006 (UTC)

אטומים[עריכת קוד מקור]

כש"בנו" את הטבלה המחזורית,איך ידעו כמה פרוטונים ואלקטרונים יש לכל אטום? למשל 16 אלקטרונים לאטום חמצן. תודה 217.132.136.152 15:08, 6 אפריל 2006 (UTC)

לא ידעו. הטבלה המחזורית התבססה במקורה על צפיפות היסודות (מסה ליחידת נפח של חומר שמורכב מסוג אחד של אטומים בלבד). היום אנחנו יודעים שאת עיקר המסה תורמים הפרוטונים והניטרונים. אנחנו יודעים גם שמספר הפרוטונים והאלקטרונים חייב להיות שווה, אם המולקולות של היסוד אינן טעונות במטען חשמלי. למרבה ה"מזל" מספר הניטרונים ברוב האטומים של היסודות זהה או כמעט זהה למספר הפרוטונים. אם זה לא כך, הצפיפות אינה יכולה להעיד על מספר הפרוטונים והאלקטרונים, כי הניטרונים משפיעים מאוד על המסה. יש יסודות מועטים שבהם רוב האטומים מכילים מספר גדול במיוחד של ניטרונים, וזה באמת הוביל לבעיות בבניית הטבלה המחזורית, אולם ברוב היסודות אין זה כך. Dror_K 08:13, 7 אפריל 2006 (UTC)
טעות קשה, דרור. התכוונת שהטבלה התבססה במקורה על משקל אטומי - סך כל מסתם של הפרוטונים, הנייטרונים והאלקטרונים באטום בודד. אין לזה קשר לצפיפות. ראה למשל אוסמיום, היסוד הצפוף ביותר ( 22 טון למ"ק); משקלו האטומי 190 יחידות. עופרת, לעומת זאת, שוקלת מחצית מזה (11 טון למ"ק), אך משקלה האטומי 207 יחידות. בברכה, Pixie 09:23, 7 אפריל 2006 (UTC)
רגע אחד, מה שכתבת לעיל קצת בעייתי. היום מגדירים משקל אטומי (בעצם מסה אטומית) כסך המסה של הפרוטונים, הניטרונים והאלקטרונים (אם כי מסת האלקטרונים בדרך-כלל זניחה). אבל בשעה שהרכיב מנדלייב את הטבלה המחזורית, הוא עדיין לא ידע על קיומם של החלקיקים האלה. אדרבא, הטבלה שלו הייתה אחד הגורמים שנתנו את הכיוון לחקר מבנה האטום. אני מקבל את התיקון שמדובר במסה אטומית ולא בצפיפות, אבל אם כך, איך הוא הגדיר מסה אטומית? Dror_K 10:28, 7 אפריל 2006 (UTC)
ע"פ מיטב ידיעתי, מסה אטומית הוגדרה אז כשמה- מסתו של אטום מסוים. אינני זוכר את השיטה המדויקת, אך מסות האטומים נקבעו בצורה ניסויית. מכיוון שגם מושג האיזוטופ לא היה ידוע באותה תקופה, המסות שנמדדו היוו ממוצע משוכלל של מסות האיזוטופים של כל יסוד. gal_m 11:00, 7 אפריל 2006 (UTC)

אני אשאל את השאלה אחרת. ברגע שגילו כמה פרוטונים/אלקטרונים/ניוטרונים יש לכל אטום,לא היתה אפשרות לראות אותם בדרך כלשהי. אז איך בכל זאת יודעים? הילה

קודם כל, היום כן ניתן לראות את הפרוטונים והניוטרונים (אלקטרונים עדיין לא). אפשר לגלות את מספר הפרוטונים והאלקטרונים גם בשיטות אחרות, למשל בהפרדה בשימוש בצטנרפוגה (כמו שמפרידים בין איזוטופים של אורניום). אפשר גם לחשב את מספר הפרוטונים והניוטרונים מריאקציות גרעניות שגורמות לפליטת קרני X (הקרינה תלויה ברמות האנרגיה שמצידן תלויות בכמות הפרוטונים והניוטרונים ובסוגם). אפשר להשתמש בתא בועות על מנת לגלותם כמו עבור הדרונים אחרים. ואני בטוח שיש עוד שיטות רבות אחרות שאינני מכיר. טרול רפאים 14:00, 7 אפריל 2006 (UTC)
האמת היא שקבעו כמה פרוטונים, ניטרונים ואלקטרונים יש לכל אטום עוד לפני שיכלו ממש למדוד את המספר. פשוט הסיקו את המספר מהתאוריה. זה לא קרה בבת-אחת, התאוריה התפתחה בהדרגה, וכשהגיעו לתאוריה שמקובלת היום, שבה האטום מורכב מגרעין הכולל פרוטונים וניטרונים, ומ"ענן" אלקטרונים, כשאת עיקר המסה תורם הגרעין, ומספר האלקטרונים שווה למספר הפרוטונים כשאין מטען חשמלי, אז מכל הנתונים האלה, בתוספת הנתונים של הטבלה המחזורית, אפשר להניח הנחות די מדויקות לגבי מספר החלקיקים שיש בכל אטום. המדידות המשוכללות יותר התפתחו מאוחר יותר, בין היתר כדי לבדוק האם התאוריה והחישובים שנעשו על-פיה נכונים. Dror_K 05:37, 8 אפריל 2006 (UTC)

אהה,סבבה.. אבל מה זה תא בועות והדרונים? הילה.

הדרון הוא חלקיק שפועל עליו הכוח החזק (אני יודע שזאת הגדרה מעגלית כי הכוח החזק מוגדר ככוח שפועל על הדרונים), דוגמאות לכך הם ניוטרון ופרוטון, אבל יש אינסוף אחרים כאלו. תא בועות הוא מכשיר המאפשר לעקוב אחרי חלקיקים בעלי אנרגיה יחסית גבוהה על ידי ההפרעות (=בועות) שהם יוצרים בהליום נוזלי. טרול רפאים 20:40, 15 אפריל 2006 (UTC)

שימוש פיזיקלי פרקטי ל-n מימדים ב-R^n[עריכת קוד מקור]

ידוע שישנם בפיזיקה שלושה מימדים עיקריים אורך רוחב וגובה/עומק ישנו גם מימד רביעי שהוא זמן האם יש משמעות פיזיקלית למימד חמישי שישי וכו' יש אומנם מאמר מעניין בוויקי אנגלית על קוביה בעלת 4 מימדים אבל זוהי משמעות מתמטית בלבד אודה למי שמתמצא

בתודה

חי
ראה את תורת המיתרים לשימוש במספר גבוה עוד יותר. טרול רפאים 18:07, 6 אפריל 2006 (UTC)
אני הייתי עונה (כמו יהודי טוב) בשאלה: מה זה שימוש פרקטי?
אפשר להתחיל מזה שע"פ תורת היחסות המרחב-זמן שלנו בכלל עקום, ואם עדיין רוצים לתאר אותו בצורה אוקלידית, צריך לשכן אותו (באופן דימיוני) בעולם אוקלידי עם יותר מימדים.
צודק טרול הרפאים שבתורת המיתרים (ועוד תורות מתקדמות בפיזיקה שמנסות ליישב את היחסות עם הקוונטים) משתמשים בעוד מימדים, בהם מימדים "מכורבלים".
יש עוד כל מיני שימושים מתמטיים פרקטיים למחצה בעולמות מרובי מימדים. למשל להציג כל מיני משטחים עם סימטריות מוזרות כחתכים של גופים בארבעה מימדים (ראה "ריצוף פנרוז" en:Penrose tiling).
ולסיום, אני יכול להמליץ (אם אתה לא מכיר כבר) על הספר שטוחלנדיה (en:Flatland) שמשתעשה עם הרעיון של המימדים, דרך יצור שחי בעולם דו מימדי, ופתאום עובר לעולמות עם עוד או פחות מימדים. emanשיחה 18:17, 6 אפריל 2006 (UTC)
To give a precise desription of a flying bullet, you have to provide six numbers: three for the position, and three others for the direction and speed of movement. This example shows that the dimension of the "state space" of a flying bullet is six. State spaces are of utmost importance in physics, and by complicating the example one can easily construct spaces with arbitrary dimension. This may seem like avoiding the question, but it is very important to understand that there is nothing mysterious about dimensions - they can be meaningful (and practically important) without "actually" being there. Uzi V. 18:20, 7 אפריל 2006 (UTC)

יחידות מידה[עריכת קוד מקור]

אני לומד פיזיקה בתיכון, ונתקלתי באחת במעבדות בפיזיקה במצב מוזר ביותר שאשמח אם תעזרו לי להבין.

מצד אחד, כאשר חישבנו שורש של אורך מסוים, הוספנו כיחידת מידה . (שורש של מטר)

אבל, כאשר הפעלנו את הפונקציה על הזמן שמדדנו להתרחשות תהליך מסוים, לא מדדנו את התוצאה ביחידות של (הלוגריתם הטבעי של שניות) אלא כמספרים טהורים. האם תוכלו להסביר את ההבדל בין שני המקרים?

כמויות פיזיקליות מייצגות גודל מסוים בעולם ולכן יש להן יחידות. פונקציית לוגריתם אפשר להפעיל רק על מספר חסר יחידות, מפני שהפונקציה עונה על השאלה "10 (או e) בחזקת מה נותן X". זה e, ולא e שניות או כל דבר אחר. באופן מעשי לפעמים כן מפעילים לוג על גודל בעל יחידות, במיוחד לצורך הצגה גרפית שבה צירים בעלי יחידות קבועות אינם נוחים. הצידוק המדויק לפעולות כאלה הוא שאין מציגים את הלוג של הגודל עצמו שהוא בעל יחידות, אלא את הלוג של היחס בין הגודל לבין היחידה בה הוא נמדד (במקרה שלך את log[T(s)/1(s)] etc), כך שהיחידות "נעלמות". odedee שיחה‏ 16:43, 8 אפריל 2006 (UTC)

קרינת השמש[עריכת קוד מקור]

מדוע ביום מעונן קרינת השמש גבוהה יותר מיום רגיל(בהיר)?

כאשר קרינת השמש חודרת לכדור הארץ היא נכנסת כאולטרה סגול ויוצאת כאינפרא אדום. ברגע שיש עננים לקרינה שבכדור הארץ קשה יותר לצאת. תופעה זו נקראת אפקט החממה והיא נוצרת גם על ידי זיהום אוויר. H2O ۩שיחה 21:33, 1 מאי 2006 (IDT)

Displacement (גלים)[עריכת קוד מקור]

בעת מעבר על כמה מערכי ויקיפדיה הקשורים בגלים, נתקלתי בתמונה תמונה:Wave.png, בה היו המונחים כולם מוכרים לי פרט למונח Displacement הנכתב לצד ציר הy בתיאור הגל. מה מציין מונח זה?

תודה, יובל מדר 16:54, 21 מאי 2006 (IDT)

Displacement פרושה העתקה. במקרה דנן נראה לי שהכוונה היא למשרעת (אמפליטודה). כדאי להתייעץ עם הפיזיקאים בסביבה. אבינעם 17:01, 21 מאי 2006 (IDT)
תודה. מצאתי בוויקיפדיה האנגלית את הערך Displacement (vector) העוסק במושג ההעתק במכניקה, אבל בלימודי הפיזיקה המצומצמים שלי לא שמעתי על העתק של גלים, וגם לא מצאתי התייחסות אליו בערך הנ"ל. (לפחות לפי הבנתי ההעתק המדובר עוסק רק בשינוי מיקומם של חלקיקים)
לכן, אשמח אם אקבל אישור לכך שהשם העברי מקובל למונח זה הוא העתק ואם אחד הפיזיקאים המקומיים ירחיב מעט בנושא. (ואולי אף ייצור ערך מתאים :)) יובל מדר
מה לגבי הערך משרעת? תחשוב על שורת גולות שכל אחת עולה ויורדת. בתזמון מתאים תראה גל מתקדם. ההעתקה המקסימלית של כל גולה מתאימה למשרעת של הגל. בברכה, אבינעם 17:40, 21 מאי 2006 (IDT)
אני מבין. מדובר בהעתק של התווך בו עובר הגל? (למשל, אם מדובר בגל העובר במיתר מתוח, העתק המיתר? או העתק המים במקרה של גל בים?) זה נשמע הגיוני ביותר. חשבתי שהכוונה למאפיין של הגל עצמו שלא מוכר לי. אתרגם את התמונה לפי פירוש זה, אם כך. יובל מדר
ככה אני מבין את המושג. נדמה לי שזוהי העתקה ולא העתק. שוב, כדאי לשאול את הפיזיקאים שעסוקים עכשו במזנון.... אבינעם 18:08, 21 מאי 2006 (IDT)
יכול להיות. אחכה עד שאחד מהם יבחין בשאלה כאן, ובמידת הצורך אעדכן את התמונה. יובל מדר 18:24, 21 מאי 2006 (IDT)
Displacement זה העתק ופירושו המדויק כאן הוא שינוי המצב עקב הגל ממצב שיווי המשקל. בברכה, Flag of Israel.svg_MathKnight_Star of David.svg (שיחה) 18:31, 21 מאי 2006 (IDT)
מצוין. תודה. יובל מדר 18:40, 21 מאי 2006 (IDT)
ליובל, יש טעות בתרגום - יש לתרגם amplitude (בצד ימין) למשרעת. בתודה, אבינעם 18:28, 21 מאי 2006 (IDT)
אתה משוכנע שאתה מתבונן בתמונה הנכונה? לי נראה שהמילה amplitude תורגמה למשרעת כרצוי. יובל מדר
מן הסתם טעיתי. התרגום נכון. תודה, אבינעם 18:49, 21 מאי 2006 (IDT)
amplitude היא המשרעת - ההעתק המקסימלי של הגל.

שדה מגנטי של כדור הארץ[עריכת קוד מקור]

מהי עוצמתו של השדה המגנטי של כדור הארץ??

עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בגובה פני הים היא בין 0.3 ל- 0.6 גאוס, תלוי איפה מודדים. עוזי ו. 21:18, 27 מאי 2006 (IDT)

משקל עודף[עריכת קוד מקור]

אז ככה, מצד אחד יש לי מיכל א' ששוקל 5 ק"ג ואין לו מכסה. לעומתו יש לי מיכל ב' ששוקל אף הוא 5 ק"ג, יש לו מכסה ויש בפנים גם ציפור ששוקל 1 ק"ג, אבל הוא אינו נוגע במיכל, אלא מתעופף לו בפנים. מה שוקל יותר? נאמר לי שאף על פי שהציפור לא נוגע במיכל, מיכל ב' ישקול יותר. אני לא חושב שזה נכון כיוון שזה פשוט לא נראה לי הגיוני. למדתי ממש קצת פיזיקה, ואיני מבין כל כך בכוחות, אבל אם הציפור מתעופף לו בפנים אז הוא לא מפעיל כוח (בהנחה כמובן שהוא לא "עושה" רוח, אלא סתם "דוהה"), אז איך ייתכן שמיכל ב' כבד יותר ממיכל א'? תודה, Yonidebest Ω Talk 13:33, 29 מאי 2006 (IDT)

בגיליון מרץ של בלייזר ענו על השאלה הזו. בקיצור, הם טענו שמכיוון שציפור מכה בכנפיה, היא בעצם "לוחצת" את האוויר כלפי מטה ולכן המיכל עם הציפור יהיה כבד יותר. וראה חוק ארכימדס. רן כהן 16:29, 29 מאי 2006 (IDT)
ואם נשווה את מיכל ב' (עם מכסה) למיכל א' (ללא מכסה) ובו ציפור? Yonidebest Ω Talk 17:33, 29 מאי 2006 (IDT)
אם במיכל ובו יש ציפור אין מכסה אז מה שאמרתי לא תקף. רן כהן 17:35, 29 מאי 2006 (IDT)
אז מה ההבדל בין מיכל עם מכסה למיכל ללא מכסה...? Yonidebest Ω Talk 21:59, 29 מאי 2006 (IDT)
אני מניח שהאוויר יכול לצאת החוצה מהמיכל ואז לא נוצר לחץ. רן כהן 00:33, 30 מאי 2006 (IDT)
זה לא קשור למכסה.
הציפור לא נופלת, כי היא מפעיהל כוח על האויר, שגורם לו לזרום כלפי מטה. כשהוא מגיע לרצפת הכלי הוא לא יכול להמשיך ועולה למעלה, ובכך מפעיל לחץ על הריצפה (ולחץ כפול שטח = כוח). גם אם תזרוק זרם קבוע של כדורים על הרצפה שיינתרו אח"כ כלפי מעלה, זה ייגרום לתוספת משקל (וגם יאפשר לך לרחף). emanשיחה 00:47, 30 מאי 2006 (IDT)

הכוח הצנטריפוגלי[עריכת קוד מקור]

באילו ניסויים ניתן להשתמש כדי להוכיח את קיומו של הכוח הצנטריפוגלי מלבד כוס עם מים מסתובבת?

אפילו בניסוי הזה לא תוכיח את קיומו כי הכוח הזה לא קיים... הוא פשוט ביטוי של התמדה. אם אתה רוצה ניסוי שיעזור לך "להרגיש" אותו, בפעם הבאה שבה אתה נוסע במכונית שב זקוף ושים לב לאיזה כיוון אתה "נזרק" כשהמכונית מסתובבת. גדי אלכסנדרוביץ' 20:36, 30 מאי 2006 (IDT)
זה לא מדוייק. הכח כן קיים אבל הוא כח מדומה. כלומר, אם משתמש במערכת יחוס של ה"מעבדה" אז הכח לא קיים אבל אם אתה משתמש במערכת יחוס של המכונית הכח הוא אמיתי לחלוטין (עובדה שאתה זז ימינה כשהאוטו פונה שמאלה). ראה Fictitious force הויקי האנגלית.--Berger 16:38, 1 יוני 2006 (IDT)
זה ויכוח טרמינולוגי לא מעניין במיוחד. העיקר שאתה מסכים איתי שזה לא אותו כוח כמו זה שמופעל כאשר אתה דוחף אותי (המרצה שלי לפיזיקה נהג לקרוא לכוחות מדומים "כוחות שלא קיימים שמשתמשים בהם כדי לתקן חוק לא נכון", כי צריך אותם כדי שהחוק השני של ניוטון יעבוד במערכות לא אינרציאליות). גדי אלכסנדרוביץ' 17:01, 1 יוני 2006 (IDT)
הוויכוח אומנם טרמינולוגי אבל לא סמנטי. זה תלוי אם אתה מסתכל על העניין מנקודת ראות ניוטונית/קלאסית או יחסותית. יש גם עניין של הבדל בין מתמטיקאים לפיזיקאים אבל זה כבר סיפור אחר :-) Berger 18:17, 1 יוני 2006 (IDT)
הנה יש לי הזדמנות ללמוד משהו חדש. האם על פי תורת היחסות (פרטית? כללית?) הכוח הזה קיים ממש כמו שקיים כוח המשיכה החשמלית שבין שני חלקיקים? אם כן, מי "דוחף" אותי הצידה במכונית (והאם החוק השלישי תקף במקרה הזה)? גדי אלכסנדרוביץ' 18:21, 1 יוני 2006 (IDT)
אף אחד לא "דוחף" הצידה. הגוף שלך ממשיך בתנועה ישרה וקצובה והמכונית סוטה שמאלה. כשהמכונית סוטה שמאלה הדופן הימנית שלה חוצה את כיוון התנועה הישר בו מתמיד הגוף שלך, וחוסם את המשך תנועתך הישרה. לחץ גופך על הדופן הימנית גורם ללחץ נגדי מן הדופן אל גופך (החוק השלישי). פרפקציוניסט 18:41, 1 יוני 2006 (IDT)
תורת היחסות הפרטית לא קשורה לכאן כי היא מדברת רק על מערכות ללא תאוצה. העניין הוא בעיקר ההבדל בתפיסה בין המכניקה הקלאסית ליחסותית (האפשרות להסתכל על המכונית כמערכת בפני עצמה שעומדת במקום) אבל באמת גם במכניקה הקלאסית (מה שמכונה בד"כ "מכניקה אנליטית") יש כבר התייחסות לכוחות מדומים ומחשיבים אותם לכח ממש. מי דוחף? בתור מתמטיקאי זאת לא שאלה חשובה, תציב בנוסחאות ותקבל שיש כאן כח. בתור פיזיקאי קצת יותר קשה להסביר את זה.Berger 19:26, 1 יוני 2006 (IDT)
אני חותר לכך שיש הבדל עמוק בין ה"כוח" הצנטריפוגלי לכוח שמפעיל מישהו ש"דוחף". זה שקוראים לכוח הצנטריפוגלי "כוח מדומה" זה עניין של נוחות, כדי שאפשר יהיה להשתמש בנוסחה שנכונה רק למערכות אינרציאליות גם במערכות לא אינרציאליות. ההערה על המתמטיקאים די מעליבה. המתמטיקאי מתעניין במקור של הנוסחאות בדיוק כמו כל אחד אחר (אם הייתי באמת רוצה להעליב הייתי אומר שדווקא הפיזיקאי, שההזנחה והקירוב הם לחם חוקו, אומר "מה זה משנה" על זה שמחשיבים התמדה כ"כוח" בפני עצמו). גדי אלכסנדרוביץ' 19:35, 1 יוני 2006 (IDT)
אין הבדל עמוק. ההבדל היחיד הוא שלא תמיד רואים בקלות את מקור הכוח. אם מערכת אחת מואצת ביחס לאחרת, משהו יוצר את התאוצה הזו. לכן זה כוח אמיתי. למשל, בדוגמה שנתת על הרכב, הכוח שמפעיל המנוע גורם לסיבוב המערכת, ואתה מרגיש אותו. odedee שיחה‏ 19:48, 1 יוני 2006 (IDT)
אני לא בטוח שאני מסכים איתך. בוא נניח שהדלת של המכונית פתוחה, אני לא חגור ואין חיכוך. ברגע שבו המכונית תסתובב אני אעוף החוצה ואשבור את הראש. עם זאת, המנוע של המכונית לא הפעיל עלי שום כוח. גם לא ברור על מה אתה אומר "זה כוח אמיתי" - על הכוח הצנטריפוגלי או על הכוח שמסובב את המכונית (שאם איני טועה, מכונה "הכוח הצנטרפיטלי" ועל אמיתותו מעולם לא חלקתי)? גדי אלכסנדרוביץ' 20:02, 1 יוני 2006 (IDT)
לא הייתה שום כוונה להעליב. בשביל זה הוספתי סמיילי בפעם הראשונה שהזכרתי את ההבדל בין מתמטיקאי לפיזיקאי. כדאי לך להכנס לאתר הזה
בנוגע לעניין. תסתכל על המקרה הזה: אתה נמצא במכונית בעלת חלונות אטומים שנוסעת במהירות מסויימת. אם תניח מסה כלשהי (על משטח ללא חיכוך) במכונית הגיוני שלאחר כמה זמן (כשהמכונית תאט) תראה שהמסה קיבלה תאוצה מסויימת קדימה. מכיוון שההגדרה של כוח הוא "משהו שנותן תאוצה למסה" (F=ma) והמסה אכן קיבלה תאוצה מסויימת אזי בוודאי שהיה פה כח. (מערכת הצירים שלך צמודה למושב ומבחינתך המכונית תמיד עומדת במקום)--Berger 21:05, 3 יוני 2006 (IDT)
אה, אם אתה מגדיר כוח בצורה הזו, אז זה מקובל עלי, אבל אז עולות כל מני שאלות כמו מי הפעיל את הכוח והאם גם עליו מופעל כוח בהתאם לחוק השלישי. אני אישית הייתי מעדיף הגדרה של כוח שלא מבוססת על החוק השני בלבד, ללא התייחסות למערכת שבה אנו עובדים. גדי אלכסנדרוביץ' 10:15, 4 יוני 2006 (IDT)
יש לך הגדרה כזאת?Berger 12:29, 4 יוני 2006 (IDT)
בטח. תגדיר כוח בעזרת החוק השני במערכת אינרציאלית. גדי אלכסנדרוביץ' 16:56, 4 יוני 2006 (IDT)
זה פשוט. אם היית מואץ בכסא למהירות V קבוע והכסא נע איתך ללא חיכוך החל מנקודה זו, ברגע שהכסא יוסט שמאלה, אתה תמשיך ישר. ביחס לכסא אתה מתרחק, מהירותך שוהנ וההסבר הניתן לכך הוא אותו "כח". מה שאמתר בהתחלה "ביטוי של התמד" זה ההסבר הנכון. אתה משמר אנרגיהי קינטית, והכסא ששורף אנרגייה במנוע מוסט ממך. זה למה אתה שובר ת'ראש. אם למכונית אין חלונות, אתה לא יודע למה אתה מרגיש גרבטיצייה פתאומית, אי הידע הזה נובע מכיסוי החלונות במערכת המואצת(תנועה מעגלית קצובה ברדיוס קבוע), זה למה זה נקרא "מדומה". זה די אמיתי.

מסכן השואל, ביקש ניסויים וקיבל דיון פיסיקלי על יחסות. אתה יכול להסתובב סביב עצמך, במהירות, ולראות שאם אתה מרפה את שרירי הידיים, יש לידיים נטייה להתרומם. אתה יכול גם לאלתר קלע, ולראות איך מושכת האבן את הבד החוצה. אפשר גם עם בקבוק מלא במים, שנשארים "דבוקים" לתחתית גם כשהבקבוק הפוך(תנסה את זה גם עם בקבוק קליין).

מהירות יחסית[עריכת קוד מקור]

אומרים שאף גוף לא יכול לנוע מהר יותר ממהירות האור.

אבל, אם נניע את הגוף ב0.7 ממהירות האור ואת הסביבה שלו ב0.7 ממהירות האור בכיוון הנגדי, אף אחד מהם לא יפר את הכלל ובכל זאת התנועה היחסית שלהם תהיה במהירות שגדולה ממהירות האור. האם זה יוצר בעיה כלשהי? (או שהחוק ההוא לא מתייחס למהירות יחסית?)

בתורת היחסות הפרטית, שונה צורת חיבור מהירויות מהפיזיקה הקלאסית. קרא על זה בערכים הרלונטיים. דודס 20:54, 27 יוני 2006 (IDT)
בדיוק בשביל זה יש את תורת היחסות. במקרה שדיברת עליו יש כללים מיוחדים. הזמן משתנה, הוא נהיה יותר איטי. 89.138.10.103 21:06, 27 יוני 2006 (IDT)
התנועה היחסית שלהם תהיה במהירות קטנה ממהירות האור: קרן אור שתצא מן הגוף הנע תגיע אחרי זמן מה לפנס הרחוב שממנו הכל התחיל, ומשם תמשיך בכיוון הסביבה הבורחת ותשיג גם אותה. ואידך זיל גמור. עוזי ו. 23:26, 27 יוני 2006 (IDT)
בטרנספורמצית גליליי אתה צודק, אולם היא נכונה רק במהיוריות נמוכות. במהירויות גבוהות, יש להשתמש בטרנפורמצית לורנץ (שבמהירויות נמוכות היא זהה לגלילאית). --מקפץ גבעות 14:13, 28 יוני 2006 (IDT)
מה זה אומר "להניע את הסביבה שלו"? אם אתה מתכוון לעצמים בסביבה, אז התשובות כאן נכונות. אבל בתמונת העולם על פי תאוריות אינפלציוניות, בתחילת המפץ הגדול היה פרק זמן שבו היקום התפשט באופן מהיר כך שהמהירות היחסית בין גלקסיות היתה גבוהה ממהירות האור. לא תנועה של גלקסיות בתוך המרחב אלא התפשטות של המרחב עצמו, ולכן זה לא סותר את תורת היחסות. --אלעזר - שיחה 12:16, 11 ביולי 2011 (IDT)

קצת פיזיקה..[עריכת קוד מקור]

מה יקרה לגוף, למשל תפוח, אם נפיל אותו מרכב נוסע במהירות מסויימת? - יילך אחורה ביחס לרכב או קדימה ביחס אליו?

ילך מעט אחורה (ביחס לרכב), רק בגלל הגרר. דודס 21:19, 27 יוני 2006 (IDT)
במערכת ללא חיכוך הוא אמור לנוע במקביל לרכב. 89.138.10.103 21:23, 27 יוני 2006 (IDT)
חוסר חיכוך לא רלוונטי ברכב, אלא אם זה רכב חלל. DGtal 01:19, 28 יוני 2006 (IDT)
כן, אבל השאלה נכתבה יום לפני הבגרות בפיזיקה, שם לפעמים יוצרים תנאים אידיאליים.
נ.ב. הייתה בגרות קלה. Tio 11:47, 28 יוני 2006 (IDT)

לא כתבתי את השאלה בגלל הבגרות, אלא סתם מתוך סקרנות.. אני חושבת שהוא דווקא ינוע קדימה ביחס לרכב, כי לפי חוק ניוטון כלשהו, כשעצם מקבל מהירות תנועה (במקרה הזה התפוח קיבל אנרגיית תנועה מהרכב), הוא ימשיך לנוע באותה מהירות/כיוון. זאת אומרת שאם נזרוק אותו מהרכב, הוא ימשיך לנוע קדימה יחסית לרכב. תאורטית זה נכון, או שבילבלתי הכל?

הוא קיבל אנרגיה מהרכב, והוא ימשיך לנוע באותו כוון ומהירות. גם הרכב ימשיך, ולכן כתב 89.138.10.103, שהוא אמור לנוע במקביל לרכב. למעשה הוא יואט בגלל החיכוך, וינוע אחורה ביחס לרכב. דודסשיחה 15:53, 30 יוני 2006 (IDT)

במערכת אידיאלית לא תהיה תנועה יחסית בין השניים. ירון 18:15, 1 יולי 2006 (IDT)

סיכומון, במקרה והחפץ שוחרר (ולא נזרק) או נזרק אנכית לרכב, הוא ינוע במקביל ללא מהירות יחסית (אופקית, במקרה זריקה אנכית לרכב יש מהירות אנכית). כל זה נכון רק במערכת אידיאלית ללא חיכוך, במקרה שיש חיכוך הכדור ינוע יותר לאט מהרכב. במקרה והכדור נזרק לא אנכית זה כבר תלוי בכיוון הוקטור, קדימה או אחורה. יום נעים. Tio 16:01, 2 יולי 2006 (IDT)

פיזיקה[עריכת קוד מקור]

הועבר משיחת משתמש:טרול רפאים
טוב, אז אני מצטט מהספר מבוא לפיסיקה מודרנית (מאגנס) עמוד 40.
שתי ספינות חלל, המשמשות כמערכות יחוס אינרציאליות עבור שני צופים, ראובן ושמעון. מהירות ספינתו של שמעון ביחס לספינתו של ראובן בכיוון ציר X שווה לU. בין הספינות מתנהל קרב יריות. ראובן ושמעון מדווחים על מהלך הקרב.
ראובן:שני תותחים שלנו ירו מטווח אפס על ספינת אויב. ידוע לי מממדי ספינתי, כי התותחים שירו נמצאים במרחק שוה מגשר הפיקוד שלי, אחד קדימה ואחד אחורה. ראיתי את ההבזקים מקני התותחים בו בזמן. אני מסיק איפוא שהתותחים ירו בו בזמן.
שמעון:ספינתי ספגה בקרב שתי פגיעות, אחת בקידמת גשר הפיקוד שלי ואחת מאחוריו. במדידות שערכתי באמצעות סרט מידה, מצאתי שהפגיעות היו שוות במרקן מגשר הפיקוד. ראיתי את ההבזק מירי תותח האויב שפגע בקידמת ספינתי לפני שראיתי את ההבזק מירי התותח שפגע באחוריה. מכיוון שהפגיעות מרי התותחים היו בנקודות הנמצאות במרחקים שווים ממני, אני מסיק שתותחי האויב לא ירו באותו הזמן.
שאלתי היא: אם היריה היתה מטווח אפס, מה זה משנה מי ירה ומי נפגע - ההבזק נוצר על שתי הספינות באותו הרגע, והתקדמות הספינות לא אמורה לששנות את המהירות הסופית. למה אחד רואה את הפגיעות בו סמנית ואחד לא? דודסשיחה 14:24, 28 יולי 2006 (IDT)
נקודת המפתח היא האורך השונה של הספינות במערכות הייחוס השונות. אני לא זוכר בעל פה את התשובה לשאלה, אבל זה הרעיון. טרול רפאים 14:35, 28 יולי 2006 (IDT)
אם העניין הוא באורך היחסי, לכאורה שני צדדי הספינות מתקצרים באותה מידה, מה שאמור לתת אותו יחס בין שתי הפגיעות. עניין נוסף, זה שבספר ההוא זה מופיע לפני העניין של הקצרות הספינות במערכת הייחוס. תנסה בבקשה למצוא משהו יותר ברור (אני מניח שאין לך את הספר, זה לעמי ארצות ולא לפיזיקאים). תודה בכל מקרה - דודסשיחה 14:50, 28 יולי 2006 (IDT)
זאת שאלה שהופיע גם בספר האוניברסיטאי, סביר להניח שאיזה גאון המציא אותה לפני עשרות שנים וכולם משתמשים בה. דרך אחרת שבה ניתן להסתכל על העניין היא לחשב את הזמן שלוקח לאור להגיע לכל אחת מהפגיעות ולחזור. טרול רפאים 14:57, 28 יולי 2006 (IDT)
האור יוצא מהיריות-פגיעות, הוא לא צריך להגיע אליהם. דודסשיחה 14:58, 28 יולי 2006 (IDT)
למה אתה חושב ככה? איפה כתוב שמדובר בלייזר? טרול רפאים 15:02, 28 יולי 2006 (IDT)
לא לייזר, זה הרשף של היריה. דודסשיחה 15:03, 28 יולי 2006 (IDT)
אם לא כתוב אחרת בשאלה, בדרך כלל מדובר על אור היוצא מהצופה אל המטרה (למשל פנס) וחוזר. טרול רפאים 15:04, 28 יולי 2006 (IDT)

כתוב הבזק - זה רשף. וגם אם לא, מאיפה האור צריך לצאת כדי שיהיה הבדל - נראה לי שמאיפה שהוא יצא זה ישאר אותו דבר (זה בדיוק כמו ניסוי מיכלסון ומורלי). דודסשיחה 15:10, 28 יולי 2006 (IDT)

Relativisticships.PNG

לדודס - אתה הסתבכת קצת בגלל עיניין של ניסוח מסורבל של השאלה.
הנקודה של טווח האפס קשור למרחק שניצב לכיוון התנועה. emanשיחה 15:41, 28 יולי 2006 (IDT)

כפי שכתב עמנואל, המרחק בין הספינות הוא אפס בציר הניצב לכיוון התנועה, ולכן היריה פוגעת ברגע שהיא יוצאת. הנקודה החשובה היא שהצופים אינם נמצאים בכל פינות הספינה - זה נמצא בחדר הפיקוד שלו, וזה בשלו. שניהם נעים בכיוונים הפוכים, ולכן הם מודדים את היריות בנפרד. לפי מערכת היחוס של אחד מהם, היריות היו באותו זמן; ולפי המערכת של השני, לא. אז מה. עוזי ו. 15:55, 28 יולי 2006 (IDT)
מזותומרת "אז מה"?! emanשיחה 15:57, 28 יולי 2006 (IDT)
האורך מושפע מכיוון התנועה, אין השפעה על המדידות של האורך בכיוון הניצב לכיוון התנועה. טרול רפאים 16:07, 28 יולי 2006 (IDT)
מה זה משנה מי ירה, היו יריות-פגיעות על שתי הספינות בו זמנית (טווח אפס). כל ספינה זזה לכיוונה (או לא זזה, ורק השניה זזה - לא משנה). הזמן שעובר בין היריה-פגיעה עד שהצופה רואה אותה משתנה לפי מהירותם. אבל בכל מקרה, שני הבזקים הבאים משני מקומות שמקומם לא משתנה ביחס לצופה, ומרחקם מהצופה שווה, צריכים להדיע ביחד לא כן? דודסשיחה 18:33, 28 יולי 2006 (IDT)
אז זהו, שמה שהוא בו זמני במערכת ייחוס אחת הוא לא בו זמני במערכת ייחוס אחרת. זו אחת התוצאות הקונטרה-אינטואיטיביות של תורת היחסות. זה בדיוק מה שהדוגמה הזו באה להדגים. emanשיחה 23:28, 28 יולי 2006 (IDT)
לא הבנתי. אתה מצטט את המסקנה מהניסוי המחשבתי הזה, אותה אני כבר קראתי בספר. אני שואל על הדרך להגיע לתוצאה הזו. שאלתי קודם שתי שאלות. 1. האם באמת לפי הטרנספורמציה של לורנץ צריך להיות הבדל בין הזמן הלוקח להבזק מהפגיעה בקידמת הספינה להגיע לצופה, לבין הזמן שלוקח לפגיעה באחוריה לעשות זאת. נניח רגע לשאלה הזו, שאתה טוען שיש הבדל, אותה אשאל אותך אח"כ. עכשיו אני שואל מדוע יש הבדל בין שתי הסירות? מה משנה מי ירה ומי נפגע, היריה והפגיעה היו בו זמנית שכן הטווח היה אפס, ואי אפשר לומר שהיריה היתה על ספינה אחת ולא על השני, שת הספינות בדיוק באותו מצב, ואי אפשר לומר שאחת זזה והשניה עומדת, שתיהן צריכות להגיע לאותן תוצאות בדיוק. דודסשיחה 00:07, 30 יולי 2006 (IDT)
אתה עדיין לא הבנת את הנקודה העיקרית. ההבדל הוא לא בזמן שלוקח לאור להגיע משני הכיוונים. אם הם מגיעים ממרחקים שונים זה ייקח אותו זמן.
ההעניין הוא שיש פה אירועים שקרו, וששני אנשים שנמצאים במערכות ייחוס שונות מתארים אותם. ואם יש שני ארועים שעל פי זה שנמצע בספינה אחת קורים במקומות שונים באותו זמן, בהכרך בשביל מישהו שנמצא במערכת ייחוס אחרת הם ייקרו בזמנים אחרים. זה מחוייב מטרנספורמציות לורנץ!
מה אנחנו יודעים על מה שקרה? אני מציע לפרק את המ שקרה לארועים, שכל ארוע מתואר על ידי המקום והזמן שלו. מבחינת ראובן אנחנו יודעים שבזמן מסויים, שנקרא לו לצורך הנוחות (מותר לנו לאפס את השעון פעם אחת, ולקבוע מתי הוא מתחיל) קרו שני ארועים. לצורך העיניין נחליט שראשית הצירים נמצאת בגשר הפיקוד שלו, ונקרא למרחק של כל אחד מהתותחים ממנו L, אז זה אומר שארוע 1 הוא ירי של תותח שנמצא ב , בזמן , ואילו הארוע השני הוא הירי של התותח שנמצא ב בזמן . ראובן יראה את ההבזקים בזמן ומזה (וממדידת המרחקים) יידע ששניהם קרו בזמן .
עכשיו נעזר במשוואות לורנץ בשביל לראות מה הן אומרות לנו על מה שימדוד שמעון שנמצאת בספינה הפגועה. שוב מותר לנו לבחור את ראשית הצירים, ואת ראשית זמן, ונבחר אותה כך שראשית הצירים תהיה המקום שנמצא מול גשר הפיקוד של ראובן כשאצל ראובן , ושראשית הזמן תהיה ברגע בו הנקודה הזו נמצאת מול הגשר של ראובן (כלומר זו הבחירה הסטנדרטית במקרים אלה, שאומרת שהראשיות מתלכדות). עכשיו, ננסה לראות מתי ואיפה צריכים להיות שני האירועים שתיארנו, של ירי הפגזים (שההנחה היא שהם מיד נוחתים).
טרנפורמצית לורנץ עבור המקום אומרת ש:
לכן אנחנו רואים ש:
(מה שמראה שהגשר של שמעון נמצא , לא במפתיע, ב , שכן אנחנו יודעים שהוא נמצא במרחק שווה בין הפגיעות.
הטרספורמציה עבור הזמן אומרת ש:
לכן
כלומר זה לא רק שההבזקים יגיעו לשמעון לא באותו זמן, אלא מבחינתו, שני הארועים (וזה לא משנה אם זה היריות, או הפגיעות, מבחינתנו בשאלה פגיעה וירי זה אותו ארוע) לא קרו באותו זמן!
עכשיו, אין שום דבר שמיוחד בספינה של ראובן. פשוט במקרה בה שני הארועים היו באותו זמן. emanשיחה 00:53, 30 יולי 2006 (IDT)
דבר ראשון תודה רבה. עדיין איני מבין מה פירוש . לכאורה, כמו במרחק, שווה ל , גם בזמן זה כך. דודסשיחה 01:06, 30 יולי 2006 (IDT)
שים לב מה קורה מבחינת סדר הדברים.
מבחינת ראובן (וכל מה שנמצא איתו בספינה היורה) שלושת הארועים: ירי של תותח 1, ירי של תותח 2 וזה ששני גשרי הפיקוד חולפים אחד על פני השני, קורים באותו זמן (אם כי במקומות שונים).
מבחינת שמעון (וכל מי שנמצא איתו בספינה הירויה, זה אל כך. מבחינתם קודם תותח 1 יורה, רק אחרי זה קורה מפגש הגשרים (שהוא זמן t'=0 ולכן המשמעות שהארוע הראשון קורה בזמן שלילי, אומר שהארוע הזה קרה לפני האורע שמסמן את הראשית של הזמן), ועוד אחרי זה (במרווח זמן שווה), התותח השני יורה. emanשיחה 01:31, 30 יולי 2006 (IDT)
לעזאזל, זה נראה נכון, אם כי כמובן לא "הגיוני". אנסה לקרוא שוב את ההסבר שלך, המשוואות מצוינות - לא מפחידות כלל. הפעם לא הצלחתי להכות אותך, אנסה בהזדמנות אחרת. תודה רבה - דודסשיחה 02:04, 30 יולי 2006 (IDT)
אופס, משהו שוב לא מסתדר לי:
המשוואה עבור הזמן של הפגיעה השניה בספינתו של שמעון היא:.
אם איני טועה, המהירות גם צריכה להיות, שכן הגשר מתרחק ממקום הפגיעה, ושוב זה יצא אותו הדבר. דודסשיחה 02:16, 30 יולי 2006 (IDT)
לא, המהירות היא המהירות בין שתי מערכות הייחוס. מערכת הייחוס של שמעון נעה ימינה יחסית למערכת הייחוס של ראובן, ולכן בנוסחה v=+u, וזה לא תלוי באיזה מקום. זו המהירות שבית שתי מערכות הייחוס, והיא אותה מהירות בכל מקום. לא ציינתי את זה בצייור, אבל המערכות של שתיהם, הן כמקובל כשהכיוון החיובי הוא ימינה. כלומר תותח (1) הוא התותח שנמצא בחלק האחרוי של הספינה שיורה (כלומר מבחינת ראובן הוא נמצא כל הזמן במנוחה, והספינה של שמעון נעה יחסית אליו ימינה, כלומר לכיוון הירכתיים של הספינה, שזה הכיוון החיובי של X). emanשיחה 02:41, 30 יולי 2006 (IDT)
צודק, ככל הנראה. זה עדיין נראה תמוה, אבל הנוסחאות עובדות. מוזר שניסוי זה משמש כאחד ההסברים הראשונים בספר הנ"ל בעוד הוא אינו מובן לי עד הסוף אפילו אחרי שהסברת לי. תודה לך - מסתבר שיש משהו אמיתי בעולם מלבד חקלאות. דודסשיחה 02:55, 30 יולי 2006 (IDT)

מומנט אינרציה[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון19

ניקח לדוגמא בול עץ המונח על שיפוע. נניח כי החיכוך שווה בגודלו לרכיב של כוח המשיכה בכיוון מורד השיפוע, כך ששקול הכוחות על הגוף הוא אפס- משמע אין תאוצה. לעומת זאת, כיוון שכוח החיכוך הוא היחידי מבין הכוחות שלא פועל על מרכז המסה- יש לנו מומנט אינרציה, וכתוצאה מכך תאוצה זויתית- בול העץ מתגלגל במורד. היחס בין התאוצה לתאוצה הזויות הוא הרדיוס- אולם התאוצה של מרכז המסה שווה לאפס. היכן הטעות שלי? --מקפץ גבעות 20:22, 27 בינואר 2007 (IST)

אני חושב שהטעות שלך היא פשוט בתיאור מקרה שכנראה לא יכול לקרות (לפחות לא כמו שאתה מתאר). emanשיחה 20:26, 27 בינואר 2007 (IST)
בוודאי התכוונת למומנט ולא מומנט אינרציה. בכל אופן אם בול העץ הוא צילינדר מושלם אז הוא נוגע במשטח לאורך קו אחד ולא פועל עליו חיכוך. מסקנה: בכל זווית הוא יתחיל להתגלגל. נסה להשאיר אוטו בניוטרל במדרון משופע וראה את התוצאה. מלמד כץ 00:32, 28 בינואר 2007 (IST)
הטעות שלך היא שבדקת מה שקול הכוחות על נקודה אחת של הגליל, ראית שהוא אפס, ומכאן הסקת שכל הגליל לא מאיץ. שקול הכוחות על החלק שנוגע במדרון הוא אכן אפס ולכן הוא לא יאיץ (לפחות באופן רגעי). לעומת זאת על כל שאר חלקיקי המסה בגליל יפעלו כוחות שיגרמו למומנט שישנה את התנע הזויתי ויגלגל את הגליל. הדבר המעניין הוא שכשגלגל מתגלגל ללא החלקה המהירות של החלק שנוגע בריצפה היא אפס, והמהירות של החלק העליון כפולה ממהירות ההתקדמות של הגלגל. סתם תהיה שעולה לי בראש - אם נרצה לגלגל גלגל במהירות גבוהה נהיה מוגבלים לא ע"י מהירות האור, אלא ע"י חצי מהירות האור (כי החלק העליון ינוע במהירות כפולה)?ענק עדין 07:22, 30 בינואר 2007 (IST)

נוסחה למציאת משקל של גוף גלילי[עריכת קוד מקור]

האם יש נוסחה למציאת משקלו של גליל??? נתונים לי אורכו וקוטרו של הגליל, וכן גם משקלו הסגולי (של החומר אני מניח). תודה דורון

למיטב ידיעתי אין נוסחה אחת. בשלב ראשון אתה מוצא את הנפח של הגליל באמצעות הנוסחה המתאימה. ברגע שיש לך את הנפח אתה מכפיל את הנפח במשקל הסגולי (שהוא נתון ביחידות מסה ליחידת נפח) ומקבל את המסה של הגליל. DGtal 12:34, 30 באוגוסט 2006 (IDT)

כוחות המשפיעים על תנועת פוטונים[עריכת קוד מקור]

כידוע פוטון הוא החלקיק הנושא של קרינה אלקטרו-מגנטית. מצאתי חומר אשר מסביר מה גורם לפליטת פוטונים, אך אני עדיין תוהה אזה כוחות משפיעים על תנועה של פוטונים. אני יודע שכוח הגרביטציה מסיט פוטונים (מעקם את המרחב-זמן), אך האם ישנם כוחות נוספים? מה גורם לפוטונים העוברים בעדשת זכוכית לשנות את כיוונם ומהירותם? האם זהו כוח או התנגשות אלסטית בין חלקיקים? תודה מראש, OmerMor 21:20, 13 בספטמבר 2006 (IDT)

אם אני זוכר משהו משיעורי הפיזיקה אז יש חוק שאומר שאור עובר מכשולים (כמו עדשה למשל) בדרך המהירה ביותר. המהירות משתנה בגלל הצפיפות של הזכוכית שגדולה מזו של האוויר.--Tharbad ּ-–ּ שיחה ‏ 22:07, 13 בספטמבר 2006 (IDT)