ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 224

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

להיפטר מהניירת!

דוגמאות: משלוח וקבלת פקס מודפס, מרשמים לתרופות, אינסוף המסמכים הקשורים למשכנתא, ועוד הרבה הרבה - כולם קיימים רק בצורת נייר מודפס במקום להישאר בתחום האלקטרוני. האם יש גוף שדואג לקדם את העלמת הצורך בנייר מודפס, או שכל מוסד מחליט בעצמו אם הוא בעניין? Gil mo - שיחה 00:08, 7 בדצמבר 2013 (IST)

גרינפיס, לדוגמא. כיום כל חברה רשאית לפעול עפ"י הנראה לה, אין חוק מחייב בנושא. NiD123 - שיחה 01:29, 7 בדצמבר 2013 (IST)

לנייר יש גם יתרונות רבים. הוא קל, הוא לא מצריך אמצעים אלקטרוניים, הוא ניתן למיחזור, הוא זול ועוד. אני חושב שקשה יהיה לחוקק חוקים האוסרים שימוש בנייר, ואם יחוקקו הם עלולים להזיק יותר מלהועיל. בינתיים ניתן באופן פרטני לבקש חשבוניות אלקטרוניות ולא מודפסות, ולשלוח ולקבל פקסים בשירותים אינטרנטיים יעודיים.Uziel302 - שיחה 16:07, 7 בדצמבר 2013 (IST)

בינתיים, המעבר לאמצעים אלקטרוניים רק הועיל. הצ'ק עומד להיעלם בצורת הנייר שלו (כבר לא צריך למסור אותו בבנק, אפשר לצלם ולשלוח), ואם המרשם לתרופות יהיה נגיש לבתי מרקחת דרך המערכת יהיה הרבה יותר קל. ונכון שנייר אפשר למחזר אבל לא כולם עושים זאת, ולראייה - יערות ממשיכים להיכרת. Gil mo - שיחה 22:13, 7 בדצמבר 2013 (IST)

איזה אחוז מהנייר בכלל מיוצר מיערות שנכרתים ללא שוב? במערב, בנוסף למחזור, מקובלים גם יערות חקלאיים, כלומר יער שמגודל למטרות שונות (בנייה, נייר, הסקה וכיו"ב) נכרת, נשתל שוב, וחוזר חלילה. ואולי יותר חשוב, איזה אחוז מהעצים ה"טבעיים" בעולם שנכרתים, נכרת לטובת תעשיית הנייר דווקא? (ולא לתעשיות אחרות, או לצורכי מרעה?) בברכה, --איש המרק - שיחה 10:22, 8 בדצמבר 2013 (IST)

יוצא לי עשן מהאזניים בכל פעם שאני בודק את תיבת הדואר. אולי מכתב אחד ממאה, בקושי, נחוץ באמת. וזה עוד בלי להזכיר את דואר הזבל - ברושורים למינהם. Zarnivop - שיחה 22:47, 7 בדצמבר 2013 (IST)

למה דווקא הפרות נדפקו?

למה מכל החיות בני אדם החליטו לאכול דווקא חלב פרה? למה אף אחד לא אוכל חלב חזיר?--85.64.116.162 13:45, 7 בדצמבר 2013 (IST)

סליחה??? לידיעתך אנשים שותים גם חלב חזיר (מאוד פופולרי בחו"ל) וגם חלב עיזים וכבשים וחלב נאקות (גמלים). לידיעתך. אומנם חלב הפרות מצוי במיוחד כי הכי משתלם לגדל אותן ביחס לחלב שהן נותנות. אז במילים אחרות התשובה לשאלה שלך מדוע הפרות 'נדפקו', זה בגלל שהן גדולות ושמנות במיוחד ונותנות כמות חלב גדולה יותר מכל בהמה אחרת מבויתת. 5.28.170.136 14:32, 7 בדצמבר 2013 (IST)

אף פעם לא שמעתי שחלב חזיר הוא "פופולרי מאוד בחול" אשמח למקור לטענה זו. גילגמש • שיחה 14:47, 7 בדצמבר 2013 (IST)

ראה גם חלב? אפשר גם בלעדיו מעת יורם שורק. Corvus,(שיחה) 15:55, 7 בדצמבר 2013 (IST)

אולי הפרות לא נדפקו, אלא זכו, לקבל מזון, טיפול רפואי, ועוד? גם אם יש חוות שמסבות צער לפרותיהן יש לקחת את זה בעירבון מוגבל. אני לא בטוח שבטבע חיי הפרות היו על זרי הדפנה כמו ברפתות שאני ראיתי.Uziel302 - שיחה 16:12, 7 בדצמבר 2013 (IST)

וקרא גם את הערך (הטעון שיפור) ביות בעלי חיים. בני אדם לא בחרו דווקא חלב פרה "מכל החיות" אלא מכל בעלי החיים שבויתו, וכאלה יש מעט מאוד - פחות מעשרה מינים של יונקים גדולים. כל יונקי המשק המעטים שבויתו אי פעם נחלבו - בקר, צאן, סוסים, גמלים, איילי צפון וחזירים (בפפואה, למשל) וכנראה שפרות פשוט הכי משתלמות, כפי שנאמר מעלי. Reuveny - שיחה 16:15, 7 בדצמבר 2013 (IST)

פפואה הוא מקום קטן יחסית. אני לא חושב שאפשר לומר ש"חלב חזירים הוא פופולרי מאוד בחול". גילגמש • שיחה 16:24, 7 בדצמבר 2013 (IST)

גם אני לא חושב. האמת שאף פעם לא שמעתי על חליבת חזיר חוץ משם. מעניין יהיה למצוא דוגמאות אחרות. Reuveny - שיחה 16:48, 7 בדצמבר 2013 (IST)

בחייכם, בהרצליה יש חוק עירוני שאוסר על חליבת תרנגולי הודו בחוף הים. Zarnivop - שיחה 20:35, 7 בדצמבר 2013 (IST)

בקזחסטן טעמתי חלב סוסים. Liad Malone - שיחה 14:36, 13 בדצמבר 2013 (IST)

בכמה כסף המדינה מממנת את הספורט? (מה תקציב הספורט לשנה)?

5.28.170.136 14:36, 7 בדצמבר 2013 (IST)

כ-140 מ' ש' לשנתיים 13-14. חזרתי • ∞ • שיחה 15:17, 7 בדצמבר 2013 (IST)

יש לכך מקור מוסמך? (להיות כנה: זה נשמע מעט מידי) 5.28.170.136 01:06, 8 בדצמבר 2013 (IST)

לפי אתר משרד האוצר, תקציב הספורט לשנת 2013 הוא כ-130 מיליון שקל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השאלה למה קוראים "המדינה", מלבד משרד הספורט, מוזרם כסף דרך משרד החינוך, הרשויות המקומיות, ו-המועצה להסדר ההימורים בספורט. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:13, 8 בדצמבר 2013 (IST)

קישור: התקציב הפתוח [1] ‏[kotz]‏ [שיחה] 18:09, 8 בדצמבר 2013 (IST)

Pope Innocent XI

איך קוראים בעברית ל-Pope Innocent XI‏? חן חן ‏[kotz]‏ [שיחה] 22:54, 7 בדצמבר 2013 (IST)

אינוקנטיוס האחד עשר.

בדומה לאינוקנטיוס העשירי…Uziel302 - שיחה 10:00, 8 בדצמבר 2013 (IST)

האם האינטרנט יחסל זכויות יוצרים?

כיום כל שיר/תוכנה/סרט הופך ל"שימוש חופשי" תוך שבוע מיום פרסומו במקרה הגרוע (בדרך כלל כבר אחרי יום כל אחד מוריד את האלבום החדש של הזמר שהוא מעריץ). האם בסופו של דבר היוצרים יוותרו על הזכויות שלהם לבעלות שגם ככה לא באמת יכולים לממש (אלא אם כן זה שימוש מסחרי ואני לא מדבר על זה)? תרומות/192.114.105.254 17:38, 8 בדצמבר 2013 (IST)

אי אפשר לחזות את העתיד. צריך לחכות שהאינטרנט הזה יתפוס לאיזה שנה-שנתיים, ואז לראות. עוזי ו. - שיחה 18:31, 8 בדצמבר 2013 (IST)

אבל בגדול סביר מאוד שכן. כל הניסיונות לאכוף את כללי זכויות היוצרים שהיו עד עכשיו (כמו זה זה וזה) לא הצליחו לעצור או אפילו לעכב באופן משמעותי את ההורדות וכד'. ייתכן שבסופו של דבר יימצא פיתרון אלטרנטיבי, כמו מכירת היצירות מראש בפרוייקטים כמו kickstarter. (הבילויים עשו את זה עם אלבומם החדש הורה הסלמה!), או מימון ממשלתי, או רווחים מהופעות, פרסומות, וכו'. בלנק - שיחה 19:22, 8 בדצמבר 2013 (IST)

לדעתי השאלה היא לא אם ניתן להשיג בחינם אלא אם יש ליוצרים הכנסות. התשובה היא ששוקי המוזיקה, הסרטים והתוכנות מגלגלים מיליארדים על אף האפשרויות הפיראטיות. אני לא רואה סיבה שהדברים ישתנו בשנים הקרובות. ויתור מלא על זכויות יוצרים, גם אם נניח שהוא לא גורם להפסדים, כנראה שלא יגרום רווחים ובדרך כלל אין אינטרס לעשות זאת. Uziel302 - שיחה 20:29, 8 בדצמבר 2013 (IST)

מר עוזיאל שלוש מאות ושתים היקר , רווח והפסד הם הפכים , תודה

לא. יש אפשרות טכנית שמשהו לא יגרום רווח אך גם לא יגרום הפסד. אנחנו רחוקים ממצב שלא יהיה הפסד מויתור על זכויות יוצרים, אבל גם אם ההפסדים ירדו ויגיעו לאפס זה לא יהיה רווח. Uziel302 - שיחה 06:27, 10 בדצמבר 2013 (IST)

"שוקי" זו הגדרה רחבה. יש המון אומנים מצליחים ומושמעים שכמעט לא מרוויחים כסף ממכירות. ואני מניח שאחרי "סף קריטי" כלשהו, כבר יהיה יותר הגיוני לוותר על זכויות היוצרים כדי להגדיל את כמות השומעים. בדומה למכירת עיתונים- הביקוש לעיתונות יומית מודפסת בתשלום ירד מתחת ל"סף קריטי" כלשהו, ועכשיו יותר משתלם לחלק את העיתונים בחינים כדי להרוויח מפרסומות. כמובן, כל הדיבורים האלה הם ניחושים שלי ושלך. נראה שתשובתו של עוזי היא התשובה הנכונה ביותר בלנק - שיחה 16:43, 9 בדצמבר 2013 (IST)

שכר לימוד רפואה

מהו שכר הלימוד ברפואה בישראל? תודה...

ככל הידוע לי, שכר הלימוד באוניברסיטאות שווה לכל תואר. ללימודי תואר ראשון, בכל שנה, 10198 ש"ח. לתואר שני, 13781 ש"ח. (משתנה מעט משנה לשנה, בצמוד למדד)

מדוע PP

מדוע כאשר מציינים מספר עמוד בפרסום כלשהו בשפה זרה, מציינים את מס' העמוד לאחר האותיות PP? אני מבין שהכוונה ל-Page, אך מדוע כפילות ה-P?

p הוא מספר עמוד ו pp מספרי עמודים. יוסי • שיחה 21:20, 9 בדצמבר 2013 (IST)

תודה רבה, יוסי.

מג'לה

איך לבטא ואיך לנקד את המילה מג'לה? Mejelle, Majalla ?
Mr.Shoval - שיחה 06:47, 10 בדצמבר 2013 (IST)

האיות בטורקית מצביע על Mejelle °°°א°°° Zarnivop - שיחה 08:21, 10 בדצמבר 2013 (IST)

ליברמן והקהילה ההומו לסבית

אני מבינה (אך לא מסכימה) מהיכן מגיעה ההתנגדות הנחרצת של הבית היהודי לכל יוזמת חקיקה לטובת קהילת הלהט"ב. אבל אינני מצליחה להבין את ההתעקשות של ליברמן וחבורת מלחכי הפינכה שבמפלגתו לכל יוזמה בנושא. הוא אפילו מונע את קידום יוזמת הנישואין האזרחיים, שזה נושא דגל של מפלגתו וצורך ממשי של העולים מבריה"מ, ובלבד שקהילת הלהט"ב לא תוכל להינשא. האם יש סיבה לעקשנות שלו בנושא (מלבד הרצון לחקות את פוטין)? ―Julielon1 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני אישית גם לא מבין את ההתנגדות של הבית היהודי ליוזמה האחרונה (של נקודות מס לזוגות חד מיניים המגדלים ילדים). לא מבין מה הם מנסים להשיג ובאיזה בסיס מוסרי פועלים. וליברמן: אנשים ישכחו הכל עד לבחירות הבאות ואפשר למחזר הבטחות. 109.64.18.1 16:34, 10 בדצמבר 2013 (IST)

לגבי נקודות מס: "נקודות הזכות הן הטבה שמטרתה אחת: לעודד נשים לצאת לשוק העבודה. במדינה המתיימרת להיות מפותחת, גם היום – כשבראש שלושה מתוך חמשת הבנקים הגדולים עומדות נשים, ונגידה קובעת את שער הריבית – נשים משתכרות 25% פחות. נכון, מדובר במספר ממוצע. במגזר הציבורי הוא נמוך יותר, במגזר הפרטי הוא מגיע גם ל-30%. [...] נקודות הזכות אינן הטבה למשפחה, כמו שחושבת ח"כ קול. לא מדובר בקצבאות הילדים, אותן קצבאות שהח"כית המודאגת הרימה יפה יד כשקוצצו באכזריות רק לפני זמן קצר בהובלתו של שר האוצר. נקודות הזכות מיועדות לעידוד נשים עובדות בגלל החסמים שעדיין עומדים בפניהן, ולא לסטרייט או גיי, טרנסג'נדר, או כזה שסובל מהשד העדתי. הן גם לא מיועדות לגבר נכה שצריך לפרנס ילדים, לעובד הקבלן שמרוויח שכר מינימום וגם לא לאבא האתיופי שנמצא תמיד בתחתית סולם השכר." [2] ‏[kotz]‏ [שיחה] 18:08, 10 בדצמבר 2013 (IST)

תגובה: כאשר יש ילדים קטנים בבית, לפחות אחד ההורים נדרש לשמש כהורה המטפל. אין מדובר בהגדרות פסיכולוגיות של קשר רגשי עם הילד, אלא, באופן קונקרטי, עליו להיות פיזית בבית איתם, או לשלם פיזית למסגרת יומית (שעולה 2000 ש"ח בחודש, 24,000 בשנה) ואז - בסיום המסגרת, להיות בשעה 13:00 בבית. (או לשלם עוד 1000 שקל כל חודש לצהרון עד שעה 16:00. וגם אז עליו לצאת מהעבודה עד שעה 15:20 על מנת להגיע לצהרון לפני 16:00 לקחת את הילד...). וזה עוד בלי להזכיר שאם הילד חולה או נזקק לבדיקות (ובחורף לעתים קרובות מאוד אחד הילדים חולה...) - ההורה נדרש להישאר איתו בבית. ומה עם הקריירה התעסוקתית? - היא תחכה כמה שנים, עד שהילד יגדל.
אז נכון - שבחברה הפטריארכלית והמוכוונת מגדרית, כפי שהיא כיום בישראל, כשיש בני זוג שאחד מהם הוא אישה - החברה אכן תצפה ממנה, ולא מבעלה, להקריב את הקריירה התעסוקתית שלה לטובת גידול הילדים. בתמורה, החברה מוכנה להפחית ממנה ממס הכנסה באמצעות נקודות זיכוי, על מנת "לסייע לה".
אבל מה עושים כששני ההורים הם גברים? האם במקרה כזה לא נדרש אחד ההורים להשקעה דומה, על חשבון הקריירה? ואם כן, מה משנה כאן מגדרו? (למפלגת הבית היהודי ואף לליברמן, כך נראה, זה משנה. חבָל).
בברכה, דני. Danny-w • שיחה 18:28, 10 בדצמבר 2013 (IST)

חבר'ה, לא התגובה של דני ולא של קוץ היו קשורות לשאלה המקורית של השואל- מדוע ליברמן מתעקש בנושא. אני לא חושב שטלי חרותי סובר (שאותה ציטט קוץ) מייצגת את ליברמן. . . לדעתי הסיבה שליברמן מתעקש בנושא היא רצון למצוא חן בעיני קהל מסורתי-דתי יותר, וגם על עולים חדשים מרוסיה, שם ההומופוביה גואה. בלנק - שיחה 19:03, 10 בדצמבר 2013 (IST)

הדעות הקדומות שלך הן לא לטובה. אני אישית אחד מאותה הקבוצה של "עולים חדשים מרוסיה" (שכנראה בה אתה מונה את כל העולים מחבר העמים מאז שנות ה90 המאוחרות) ומכיר באופן אישי לא מעט הומואים ומרבית "עולים חדשים מרוסיה" שאני מכיר - הגישה שלהם דומה לשלי. מכיר גם הומואים שהם בעצמם "עולים חדשים מרוסיה" כהגדרתך. ולהפיך- את הדעות הכי הומופוביות שמעתי דווקא מילדי הארץ. אני מוחה נגד ההכללות שאתה עושה. תגובתך לא ראויה. 109.65.117.152 19:36, 10 בדצמבר 2013 (IST)

מתנצל אם נפגעת. כמובן שלא התכוונתי להכליל. כמה מחברי הטובים ביותר וכו'. בלנק - שיחה 20:19, 10 בדצמבר 2013 (IST)

סליחה, לא צריך לקפוץ כנשוכי נחש ממה שבלנק כתב. הכללה זה כאשר טוענים ש"כל יוצאי חבר הלאומים הם הומופובים". זה לא מה שהוא אמר. אין ספק שיש הרבה הומופובים בקרב ילידי ישראל, וכן בקרב יוצאי חבר הלאומים. בשתי הקבוצות יש גם ליברלים בעניין הזה. מבחינה סטטיסטית יכול להיות שאחת הקבוצות בממוצע הרבה יותר הומופובית מהאחרת. לא יודע איזו, אין לי את הנתונים. אבל מי שיש לו נתונים, יוכל להגיד את זה בלי צורך להתנצל. וגם אם ימצא שיוצאי חבר הלאומים בממוצע הרבה יותר הומופובים, זה לא אומר דבר על אף אינדיבידואל מהקבוצה. אבל זה כן יכריע איך ינהג פוליטיקאי שמנסה לייצג את הקבוצה, כי הוא פונה לרוב, ולא למיעוט. ואם אתה, יוצא חבר הלאומים, נפגע אישית מליקוי שקיים בקבוצה שלך - אדרבה, פעל לשינוי. אין כמו הזדהות עם הקבוצה (בניגוד להתכחשות לה) כדי ליצור שינוי חברתי.

הערה קטנה, לא דיברתי על יוצאי חבר הלאומים באופן כללי. בכוונה דיברתי על עולים חדשים מרוסיה, (ולא במרכאות כפי שהמגיב הקודם ציטט אותי). ההומופוביה ברוסיה עצמה היא עובדה ידועה (ראו כאן למשל. 76% מתושבי רוסיה תמכו בחוק נגד פרופגנדה הומוסקסואלית, 51 אחוזים חושבים שיש לתת טיפול רפואי או ענישה חוקית להומוסקסואלים, וכו' וכו'), ונראה לי סביר מאוד שמי שהרגע עלה ממדינה כזאת יהיה מושפע מכך.יחד עם זאת, אני שוב מתנצל אם מישהו נפגע, וכמובן שיש אנשים מכל הסוגים עם דעות בכל קשת הדעות בכל נושא, וכו'. בלנק - שיחה 17:10, 11 בדצמבר 2013 (IST)

אם החוק של קול היה הופך את ההטבה הזאת לשיוויונית בין נשים וגברים קרי נקודות הזיכוי היו מתקבלות אם שני בני הזוג עובדים, היה בה הגיון. אבל, ההצעה קובעת, שזוג חד-מיני ייקבע בעצמו מי הגבר ומי האשה (לצורכי החוק). התוצאה היא, שגם אם רק אחד מהם יעבוד, הם יקבלו את ההטבה, וזאת אפליה פסולה (רק לכיוון ההפוך). בברכה, --איש המרק - שיחה 19:57, 10 בדצמבר 2013 (IST)

קול הגישה את הצעתה בלי להכיר את פקודת מס הכנסה ורוחה. סעיף 66(ג)(4) מעניק לאישה נקודות זיכוי בגין ילדים. אם במקום "אישה" ייכתב שם "בן זוג שאינו בן זוג רשום", זה ייתן מענה גם לזוגות של הומוסקסואלים ולזוגות של לסביות, ולא ייתקל בבעיה שהציג איש המרק, וגם לא יעצבן את אנשי "הבית היהודי" משום שאין בשינוי זה התייחסות מפורשת לבני זוג בני אותו המין. דוד שי - שיחה 23:42, 12 בדצמבר 2013 (IST)

עבדות

למה בימי העבדות בארה"ב הכושים והאינדיאנים לא התאחדו נגד האויב המשותף?

מה היה עדיף להיות באותה תקופה- כושי או אינדיאני?

והאם באותה תקופה כבר היו רובים? אם לא- איך הלבנים הצליחו להשתלט על הכושים, שהיו ברובם המוחלט חזקים ושריריים יותר?

האם בימי פלישת האירופאים לאפריקה כבר היו רובים?--85.64.116.162 23:58, 10 בדצמבר 2013 (IST)

מהערך רובה: "הרובים הראשונים היו גם הם בלתי מדויקים, ועד המצאת בריח פתיל במאה ה-16 לא השתמשו בהם בכמויות גדולות בקרבות. בריח הפתיל נתן את התנופה לשימוש בארקבוז ולאחר מכן במוסקט. החיילים סודרו בגושים גדולים ובדרך כלל ירו במטחים."

מהערך קולוניאליזם: "הקולוניאליזם המודרני החל להתפתח במאה ה-15, כחלק מעידן התגליות, עם ייסוד המושבה הפורטוגלית סאוטה בצפון אפריקה (1415) וההתיישבות הפורטוגלית באיים האָזוֹרִיים (1439). לאחר סנוניות אלו התחזקה המגמה ותפסה תאוצה לאחר גילוי אמריקה על ידי קולומבוס (1492). כך החלו השתלטויות של המעצמות הימיות השונות (ובעיקר פורטוגל, ספרד, בריטניה, צרפת והולנד) על שטחים חדשים שנתגלו בכל רחבי העולם, במטרה לנצל את משאביהם לתועלת המעצמות."

אם אתה מחשיב את המושבה הפורטוגלית בצפון אפריקה לתחילת "פלישת האירופאים לאפריקה" ואת המצאת הבריח פתיל לתחילת השימוש ברובים, התשובה היא שהמושבה הפורטוגלית כנראה קדמה. אבל לא ברור לאיזה עניין זה משנה מה קדם למה.

לגבי מה עדיף להיות, כושי או אינדיאני, זה כמובן תלוי בהרבה גורמים ולא נראה לי שניתן לענות על שאלות מהסוג הזה. גם על השאלה מה עדיף להיות בזמן השואה, יהודי או גרמני, לא ניתן לתת תשובה מדויקת בצורה אמיתית ורק ניתן לומר שכיוון שיהודים רבים סבלו ומתו עדיף היה להיות גרמני, אך גם כגרמני היית יכול לסבול ולמות ואם היית יהודי במקומות מסוימים בעולם, היית יכול לחיות בשלווה.

על פי הערך עבדות בארצות הברית, ימי העבדות בארה"ב הם פחות או יותר בין 1620 ו-1865. היו כבר רובים בעולם, אך לא נראה שהם היו הבסיס לשליטה בעבדים. קטע רלוונטי מהערך: "באחוזות החקלאיות הגדולות היו תנאיהם קשים במיוחד. בהן היו שכיחים עונשים פיזיים קשים ביותר שכללו הצלפות, לעתים תוך פציעה וגרימת נכות. קטיעת בהונות הרגליים אף נחשבה כ"טיפול" יעיל במקרים של דראפטומניה. היו חוקים שאסרו רצח שרירותי של עבדים, אך הם נאכפו בסלחנות מרובה. אחד הדברים הטראגיים היה שבקלות יכול היה אדון, אם חפץ בכך, להפריד בין משפחות ובין הורים לילדיהם. העבדים מיעטו להתנגד, אם כי היו אפיזודות של מרי, ובדרך כלל הייתה צורת ההתנגדות המקובלת ביותר שלהם - בריחה. באמצע המאה ה-19 קם ארגון הרכבת התת-קרקעית על מנת לסייע לעבדים להימלט מאדוניהם." Uziel302 - שיחה 03:35, 11 בדצמבר 2013 (IST)

השאלה שלך מניחה הנחה סמויה שיש "עם כושי" או "עם אינדיאני" שיכול להתאחד כביכול נגד "אויב משותף". זה לא המצב. מדובר בעמים רבים שהתחלקו לשבטים רבים. שבטים אלה נלחמו האחד בשני והלבנים שהגיעו לאמריקה היו עוד גורם פוליטי שנכנס למערבולת. לכן, אין אפשרות "להתאחד" נגד "הפולש הזר" בשביל האינדיאנים, בני השבט האחר היו פולשים לא פחות זרים מאשר הפולש בעל גוון העור הבהיר. נשק אירופאי במאה ה-15 ו-16 היה טוב בהרבה מהנשק שהיה בידי האינדיאנים. זה לא רק הרובים, שהם כמובן נשק בעל טכנולוגיה מורכבת בהרבה מזו שהיתה בידי האינדיאנים. האירופאים השתמשו בכלי פלדה, בעוד שהאינדיאנים היו חמושים בדרך כלל בכלי הנשק מתקפת האבן. לאינדיאנים לא היו כלי מצור ראויים שהיו יכולים לכבוד מבצרים אירופאים ועוד. כמו כן, עצמה הצבאית נמדדת לא רק באיכות כלי הנשק. חשובים דברים נוספים כמו: ארגון צבאי, טקטיקה וכיוצא באלה. הארגון האירופאי היה טוב בהרבה מזה שהיה בידי האינדיאנים.

לגבי מה עדיף להיות: שחור או אינדיאני - זה תלוי. חלק ניכר מהעבדים השחורים נמכרו לסוחרי העבדים על ידי שליטים שחורים ולא נתספו ביערות על ידי הלבנים. בדומה לאמריקה, גם באפריקה הלבנים היו רק גורם נוסף בתוך מערכת פוליטית מורכבת. החדירה האירופאית לפנים היבשת השחורה (כלומר, אפריקה שמדרום לסהרה) היא מאוחרת יחסית ובתקופה זו יש פחות דרישה לעבדים, אלא נסיון לניצול כלכלי של השטח. למשל כריה של מתכות יקרות או מחצבים אחרים (תוך כדי שימוש בעבודי כפיה מקומיים). בחזרה לשאלה שלך - היה הכי טוב לשתף פעולה עם הלבנים. מי ששיתף פעולה זכה בדרך כלל ביתרונות כלכליים, גם אם זמניים.

מעניין אולי להוסיף שהאינדיאנים היו שותפים פעילים למלחמות של הלבנים. למשל חלק מהאינדיאנים היו בעלי ברית של הבריטית במלחמתם נגד הצרפים (וכמובן היו גם אינדיאינים שהיו בעלי ברית של הצרפתים נגד הבריטים). המצב בדרום אמריקה שונה אבל הקווים הכללים דומים - הכיבוש היה הדרגתי והיו אינדיאנים ששיתפו פעולה עם הלבנים. גילגמש • שיחה 09:57, 11 בדצמבר 2013 (IST)

דבר ראשון, תודה רבה על התשובות המפורטות.

עוזיאל, אתה מתאר כל מיני סוגים מבחילים של התעללות שהלבנים הפעילו על הכושים, אבל זה לא מסביר מה היה מקור הכוח של הלבנים על הכושים, שהרי הכושים חזקים יותר פיזית, ולפי מה שאתה אומר הלבנים לא הרבו להשתמש ברובים.

גילגמש, עם כל הכבוד לסכסוכים הפנימיים של הכושים והאינדיאנים, הרי ברור שבסופו של יום הסכסוכים האלה הם כאין וכאפס לעומת שעבוד הכושים ושואת האינדיאנים. גם במחנות ההשמדה בפולין היו כלואים אנשים ממוצאים שונים. אז מה? הרי ברור שבתוך המחנה כולם באותה סירה, לכולם יש אינטרס משותף. מה זה משנה איזה אסיר הוא ממוצא יהודי, ומי ממוצא צועני, ומי ממוצא פולני או רוסי או אפילו גרמני???

ועוד שאלה שעכשיו עלתה לי- למה הלבנים לא שעבדו גם את האינדיאנים?--85.64.116.162 11:05, 13 בדצמבר 2013 (IST)

שתי תשובות: לגבי התהייה הראשונה - יש הבדל גדול כי אין דבר כזה "אינדיאנים" כעם אחד או לאום אחד או משהו מעין זה. מדובר בעמים רבים או יותר נכון שבטים רבים. כנ"ל לגבי השחורים באפריקה. אלה היו מחולקים חמולות רבות מספור שכל הזמן נלחמו האחד עם השני. חלק מהם מכרו את השחורים ללבנים בלי שהלבנים היו צריכים ללכת לתפוס את העבדים ביערות או משהו כזה. לגבי השאלה השנייה - שעבדו גם שעבדו (בעיקר בדרום אמריקה ובמרכזה). בצפון אמריקה העבדות הייתה מקובלת פחות. בהמשך העדיפו להסתמך על עבדים שחורים - אין הרבה אינדיאנים ואלה הושמדו ברובם כדי לפנות מקום ללבנים או גורשו. גילגמש • שיחה 11:10, 13 בדצמבר 2013 (IST)

כמו שהראתי בדוגמא עם מחנות ההשמדה בפולין, הסכסוכים הפנימיים שלהם לא רלוונטיים כשסכנת השמדה מאיימת עליהם. ונשאלת השאלה, למה הלבנים השמידו את התושבים המקוריים של אמריקה, ואז קנו בכסף עבדים ביבשת אחרת, והביאו אותם בספינות שהיו צריכות לערוך מסעות של אלפי קילומטרים, כשהרבה יותר פשוט לשעבד את האוכלוסייה המקומית בחינם?--85.64.116.162 13:19, 13 בדצמבר 2013 (IST)

תשובה: מדובר כידוע בשתי "אמריקות" נפרדות. כשקולומבוס ויורשיו הגיעו לאמריקה הדרומית, ואח"כ למרכז אמריקה, בתחילה הם אכן ניסו לשעבד את האינדיאנים. אלא שהדבר לא היה אפשרי. האינדיאנים לא היו כ"כ חסונים, והם חלו ומתו בקצב "מהיר מדי".

ובנפרד, כשהאבות המייסדים הבריטים (לימים: האמריקאים) הגיעו לצפון אמריקה, הם לא ראו באינדיאנים גזע של "תת-אדם" כפי שראו את השחורים. האינדיאנים נחוו כפראים שישבו במקום, בעלי כוח ומאיימים, שהיה צורך להילחם עמם קשות על הטריטוריה. כפי שמוזכר בערך מלחמות האינדיאנים (שיש להרחיבו), ההגדרה של מלחמות אלו כמלחמות על רקע גזעי הן ראיה פשטנית ומוטעית. המלחמה הייתה על טריטוריה ולא על טוהר הגזע. על מנת לנצח שבטים אינדיאנים עויינים, נדרשו הלבנים לחבור לשבטים אינדיאנים ידידותיים, והם לחמו זה לצד זה לעתים קרובות.

מושבת פלימות לדוגמה, (וגם את הערך הזה יש מקום להרחיב), החזיקה מעמד בזכות ברית של הפוריטנים הבריטים עם שבט אינדיאני מקומי שסייע להגן עליה.

בברכה, דני. Danny-w • שיחה 17:33, 13 בדצמבר 2013 (IST)

יש פה ביאליק?

מדוע אין (או נדירים כל כך) בימינו אנשים ששם משפחתם ביאליק, דיזנגוף, שינקין, ז׳בוטינסקי, ארלוזורוב, נורדאו, ועוד ועוד ׳רחובות׳?Gil mo - שיחה 08:19, 11 בדצמבר 2013 (IST)

קצת נתונים שמצאתי בחיפוש שמות המשפחה הנל:

ביאליק 305

דיזנגוף 43

שנקין 11

שינקין 17

ז'בוטינסקי 52

ארלוזורוב 14

נורדאו 0

כנראה שחלק עיברתו, אולי חלק מהשמות לא היו נפוצים מלכתחילה. Uziel302 - שיחה 12:13, 11 בדצמבר 2013 (IST)

איך הלוח של נומה הסתדר עם הירח?

באחד מגילגוליו של לוח השנה הרומי יצר המלך נומה פומפיליוס את לוח השנה שלו שבו היו 12 חודשי ירח בעלי 29 או 31 יום (מלבד פברואר שבו 28), ובערך כל שנתיים, כדי להתאים את הלוח לעונות השנה, היתה שנה מעוברת ובה חודש נוסף בן 22-23 יום.

מה שלא ברור לי זה איך אחרי תוספת של עשרים ומשהו יום הלוח עדיין נשאר מסונכרן עם הירח? מחזורי הירח הם תמיד בני כמעט 30 יום?--ישר23 - שיחה 09:46, 11 בדצמבר 2013 (IST)

ההפרש בין שנה ירחית לשנה שמשית הוא כ-11 יום, לכן בשנתיים מצטברים 22-23 יום להוסיף.

האם הסתרת מידע ויקיפדי מילדים זה חוקי?

הבנתי כי תכנים שונים בויקיפדיה נחסמים, לפחות על ידי סוגים שונים של תכניות "אינטרנט כשר". האם הדבר חוקי?, הרי ויקיפדיה אינה אתר פורנוגראפי (המיועד בארצנו לקהל יעד מעל גיל 18) וגם אינה מכילה תכנים פליליים, הסתה לפגיעה ברכוש ובני אדם (אני מניח שסייג אפשרי הוא כאשר אדם או קבוצה רואים בתכנים מסוימים כפוגעניים). לכן אני שואל מתוך תקווה לדעת מה החוק היבש אומר על מקרה מסוג זה. תודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 10:31, 11 בדצמבר 2013 (IST)

איזה חוק אוסר "הסתרת מידע מילדים"?

אנקדוטה: גלשתי עם אמי שבוע שעבר לערך על אריק איינשטיין, והשם של אישתו, סימה אליהו, צונזר על ידי רימון. מנגד, אני צופה בסדרות טלוויזיה שאינן תכלית הכשרות, דרך אפליקציה. זו הייתה המחשה של יעילות שירות הסינון.Uziel302 - שיחה 12:02, 11 בדצמבר 2013 (IST)

שאלה מתבקשת: אז למה אתה צריך סינון? אהת לא בוגר מספיק בשביל להחליט לבד איזה תוכן כן מתאים לך ואיזה לא? 192.114.105.254 12:46, 11 בדצמבר 2013 (IST)

תשובה מתבקשת: יש לי אחים קטנים. לי אישית יש אינטרנט סלולרי לא חסום, ובזכותו דף הכה את המומחה נגיש.Uziel302 - שיחה 13:40, 11 בדצמבר 2013 (IST)

דומני שהתשובה פשוטה מאד. מפני שחסימת התוכן הוא באמצעות חברה פרטית אשר מקבלת בקשה מהלקוח לבצע חסימות אלה. מאחר והלקוח הוא הבעלים של מערכות המיחשוב שבביתו ואף יש לו סמכות בנוגע לילדיו לפיכך ודאי שדבר זה נתון לבחירתו וכך הוא בחר. מי-נהר - שיחה 12:14, 11 בדצמבר 2013 (IST)

התשובה אינה כל כך פשוטה. נניח שאותו לקוח מחליט שילדיו יאכלו רק חסה. ברור שלקוח כזה יגיע לכלא, על התעללות בילדיו, אף שהוא הבעלים של המטבח בביתו וכו'. ונניח שאותו לקוח מחליט למנוע מילדיו לא רק גישה לוויקיפדיה, אלא גישה להשכלה בכלל, ואינו שולח אותם לבית הספר. גם במקרה זה הוא עבריין. כעת השאלה היא: כאשר בבית יש מחשב, והילדים רשאים להשתמש בו לגישה לאתר הדף היומי ולאתרי חב"ד השונים, האם איסור לגשת לוויקיפדיה הוא עבירה על חוק כלשהו? החוק שעולה בדעתי הוא חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אבל נדמה לי שבכך אני מטפס על עץ גבוה. דוד שי - שיחה 23:31, 12 בדצמבר 2013 (IST)

להאכיל ילדים בחסה בלבד זה למנוע מהם תזונה בסיסית, בפרט פחמימות וחלבונים. זה כמעט הרעבה. הפגיעה מאוד פיזית וברורה לכל. כאשר מדובר על השכלה, הפגיעה שבמניעת השכלה היא לא דבר מוחשי וחד משמעי וגם גבולותיו אינם ברורים, ופרט לחוק חינוך חובה אני לא מכיר חוקים בנושא. (עוד הערה קטנה, לא מדובר על איסור לגלוש לויקיפדיה אלא על חסימה, חלקית או מלאה, של תוכן האתר. האדם למעשה רכש חבילת גלישה של אתרים מסוימים ואי אפשר לבוא אליו בטענות שהוא לא מתחבר לכלל הרשת העולמית ובוחר לרכוש שירות אינטרנט חלקי).Uziel302 - שיחה 02:45, 13 בדצמבר 2013 (IST)

עוזיאל, אני מקווה שאינך הופך את היוצרות, התהיה היא על "איסור" ייזום של הורה על ילדיו לגבי גלישה בויקיפדיה (באופן כללי, מבלי להתייחס לערכים העוסקים במיניות, למרות שלדעתיה אישית דבר כזה הוא בעייתי בפני עצמו). השאלה היא איזה חוק אוסר מניעת השכלה כללית?, נדמה לי שהחוק דווקא נוטה לקדם אותה (אולי בהגבלה של תשלום מדי פעם). ‏Ben-Natan‏ • שיחה 14:39, 13 בדצמבר 2013 (IST)

אני לא מבין, אדם אינו מחויב להתחבר לשירותי אינטרנט כדי לספק לילדיו גישה להשכלה וממילא כל שירות אינטרנט מוגבל ככל שיהיה הוא מעבר למחויב בחוק. לפי הידוע לי המחויב בחוק הוא רק מסגרת העונה להגדרות חוק חינוך חובה.Uziel302 - שיחה 17:53, 13 בדצמבר 2013 (IST)

חשמל

האם חוטי החשמל המועברים דרך העמודים מעיר לעיר הם עצמם מולכים החוטים השחורים הוא שזה מעטפת ובתוך חוטי החשמל?Yinon75 - שיחה

יש כנראה סוגים שונים, בדוגמה הבאה החוטים עצמם מוליכים:

חוט חשמל לדוגמה

, מתוך הערך en:Overhead power line

Uziel302 - שיחה 21:38, 11 בדצמבר 2013 (IST)

חוטי מתח גבוה חשופים, ללא מעטפת בידוד. Mr.Shoval - שיחה 23:49, 11 בדצמבר 2013 (IST)

מי מזהה את השורש

שורש

החבר'ה חזרו מהשוק עם השורש שבתמונה. מישהו יודע מה זה? מה מכינים עם זה ואיך? תודה, יאיר • שיחה 23:32, 11 בדצמבר 2013 (IST)

גזר לבן? יוסי • שיחה 00:07, 12 בדצמבר 2013 (IST)

לא יודע. גזר לבן יכול להיות חלק לגמרי? בכל התמונות הוא נראה מחוספס, ומה שאצלי חלק. יאיר • שיחה 02:30, 12 בדצמבר 2013 (IST)

שורש פטרוזיליה? קובי כרמל - שיחה • 28,000 קצרמרים בוויקיפדיה, להזכירך • 08:18, 12 בדצמבר 2013 (IST)

בהחלט לא. אבל מי שקנה, זה מה שהוא חשב... יאיר • שיחה 09:50, 12 בדצמבר 2013 (IST)

זה נראה כמו דייקון, סוג של צנון. עיין פה, יש שם את כל המידע שצריך.

מדובר בפארסניפ ("גזר לבן"). בתיאבון. Danny-w • שיחה 00:17, 13 בדצמבר 2013 (IST)

טוב, לא תהיה ברירה - נבדוק את זה אמפירית... תודה רבה לכל המשיבים. יאיר • שיחה 11:25, 13 בדצמבר 2013 (IST)

מה המקור לכך שביאליק סולק מהישיבה בעקבות השיר "נדנדה"?

השבוע שמעתי ממורה מסוים שחיים נחמן ביאליק סולק מהישיבה החרדית שבה למד בעקבות השיר המפורסם "נדנדה" (נד נד, רד עלה ורד וכו') כי שיר זה היווה כפירה בקיומו של אלוהים. האם זו שמועה נכונה או המצאה פרי דמיונו המפותח של מישהו מסוים?5.28.187.1 16:12, 12 בדצמבר 2013 (IST)

היצירה נכתבה ב1906, הרבה אחרי שעזב את הישיבה. הסיבה לעזיבתו על פי הערך חיים נחמן ביאליק: "הסכסוך הגדול שפילג את הישיבה גרם לתלמידים רבים לנטוש את הלימוד ולהתמקד בסכסוך. הישיבה איבדה את קסמה, האווירה בה נעכרה ובכל יום היו עוזבים אותה כמה תלמידים. על רקע מצב זה עזב ביאליק את הישיבה..." Uziel302 - שיחה 16:33, 12 בדצמבר 2013 (IST)

לגבי המסרים החתרניים בשיר, יש בקצרה כאן [3] ‏[kotz]‏ [שיחה] 16:51, 12 בדצמבר 2013 (IST)

בערך נדנדה לא כתוב שהיצירה נכתבה בשנת 1906 אלא כתוב שהיצירה פורסמה בשנת 1906, אז עדיין זה לא שולל את האפשרות שהוא כתב את זה קודם לכן וסולק בגלל זה מהישיבה. 5.28.187.1 22:50, 12 בדצמבר 2013 (IST)

לא הסתמכתי על הכתוב בויקיפדיה אלא על הכתוב באתר זמרשת, מהקישורים החיצוניים. שם כתוב שנת כתיבה.Uziel302 - שיחה 02:18, 13 בדצמבר 2013 (IST)

טאבלט מול מחשב נייד

מה השיקולים בבחירה בין מחשב ניד "רגיל" (עם מסך ומקלדת) לבין טאבלט? מה ההבלים המרכזיים בין השניים ומה השימושים? תרומות/109.65.117.152 22:06, 12 בדצמבר 2013 (IST)

מערכות הפעלה שונות, תוכנות שונות, מקלדת שונה, מסך שונה ועוד ועוד... השאלה היא מה השימושים שלך. שימוש באופן כללי יש אינסוף.Uziel302 - שיחה 02:21, 13 בדצמבר 2013 (IST)

מה השימושים המרכזיים שיש לטאבלט ואין למחשב נייד "מסורתי"? ולהפיך- באילו מקרים עדיף לקנות נייד רגיל ולא טאבלט? זה בשביל אמא שלי- היא רוצה גלישה נוחה באינטרנט, סקייפ ואפשרות לשחק במשחקי מחשב פשוטים (אין צורך באיזה גרפיקה של GTA5). תרומות/109.65.117.152 10:24, 13 בדצמבר 2013 (IST)

אני חושב שההבדל העיקרי הוא, שבטאבלט מאוד קשה עד בלתי אפשרי, לערוך מסמכים, שניתנים לעריכה בקלות בתוכנות כמו וורד, אקסל וכן הלאה במחשב רגיל. אוריה אורן - שיחה 23:09, 14 בדצמבר 2013 (IST)

הגדרה מוצלחת ששמעתי פעם: טאבלט נועד לצריכה של תוכן ומחשב ליצירה של תוכן.--ישר23 - שיחה 00:58, 15 בדצמבר 2013 (IST)

האם התוכנית X-factor קשורה איכשהו לחברת קוקה קולה?

5.28.187.1 23:38, 12 בדצמבר 2013 (IST)

כנראה שכן, הרי x factor מוצג כעת באתר הבית של קוקה קולהUziel302 - שיחה 02:36, 13 בדצמבר 2013 (IST)

כן, חברת קוקה קולה חתמה על הסכם לפירסום בתוכנית שעלותו המשוערת היא שלושה מיליון דולר. בברכה איתן96 • שיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ד • 11:02, 22 בדצמבר 2013 (IST)

שתי שאלות על בגרויות במתמטיקה ולימודי חדו"א באוניברסיטה

שאלה א': האם זה אפשרי (מבחינה לימודית) להתחיל ללמוד 5 יח"ל אחרי שלמדתי 3 יח"ל במתמטיקה וקיבלתי 100? שאלה ב: אם אני לומד 5 יח"ל במתמטיקה עד כמה זה יקל עלי בקורסי חדו"א באוניברסיטה? (אתם בהחלט יכולים להשתמש בסולם רמות קושי כדי להמחיש לי את הדברים). תודה 5.28.187.1 01:10, 13 בדצמבר 2013 (IST)

לשאלה ב': כדי להתקבל למסלול לימודים שבו נדרשים קורסי חדו"א תדרש מן הסתם לבגרות של 4 יח"ל במתמטיקה לפחות, וגם אז (אם לא נבחנת ב-5 יח"ל) יתכן שידרשו ממך לעבור מכינת השלמה. כך שמדובר יותר בדרישות קדם מאשר בהכנת עתודות עודפות של ידע. היכולת הטכנית הנרכשת בלימודי 5 יח"ל היא מרכיב אלמנטרי חיוני, למרות שיש פרקים רבים בבגרות שאינם נדרשים באופן ישיר. לשם המחשה, אם אתה מתאמן בעליית שתיים-שלוש קומות במדרגות בריצה קלה, עד כמה זה יקל עליך בטיפוס על חבל? עוזי ו. - שיחה 01:57, 13 בדצמבר 2013 (IST)

לשאלה א', ניתן ללמוד חמש יחידות ללא קשר לידע קודם, עובדה שרוב מי שעושה חמש יחידות לא עשה שלוש יחידות קודם. גם אם לא היית מצליח בשלוש יחידות זה לא היה מעיד בהכרח על חוסר יכולת לעבור חמש יחידות. עם זאת, יש אחוזים מסוימים באוכלוסיה שרמת יכולותיהם אינה מאפשרת בחינה בחמש יחידות או מאפשרת לאחר מאמצים מעל ומעבר (שלא בהכרח שווים את ההשקעה). אם הסיבה שסווגת לשלוש יחידות היא יכולת מוגבלת בתחום, יתכן שזה יקשה/ימנע הצלחה בחמש יחידות. 100 בשלוש יחידות הוא ציון די נפוץ והוא לא מעיד על יכולות גבוהות יחסית להקבצה זו. Uziel302 - שיחה 02:32, 13 בדצמבר 2013 (IST)

בוטניקה

עם מי ניתן להתיעץ לגבי מונחים בבוטניקה? Liad Malone - שיחה 14:19, 13 בדצמבר 2013 (IST)

מתוך ויקיפדיה:תחומי עניין:

• אמנון שביט - בעיקר בוטניקה. מכיר הרבה צמחי נוי וצמחי ארץ ישראל.
• MathKnight ✡ (שיחה), 22:15, 14 באפריל 2013 (IDT) - מתעניין בדינוזאורים (ראו: כאן), זואולוגיה ובוטניקה (בעיקר בצילום פרחים).
• בנימין - שיחה בעלי חיים וצמחים.
• אוריה אורן - שיחה 15:07, 2 בנובמבר 2012 (IST) - במיוחד בתחום הבוטניקה
• יונית4 - שיחה 11:25, 1 בדצמבר 2013 (IST) - בוטניקה, זואולוגיה בעיקר.

לקנות בע"ח בחו"ל

סתם שאלה לידע כללי (אני לא מתכוןו לעשות את זה בתקופה הקרובה): האם אדם יכול לבקר בחו"ל ולקנות שם גור כלבים או חתולים והביא אותו במטוס לארץ? האם צריך לעשות בשביל זה פעולות מיוחדות (תעודות, מכס, חיסונים וכדו') או שפשוט לוקחים בידיים ומחזיקים אותו במטוס וזהו? 109.65.117.152 13:02, 14 בדצמבר 2013 (IST)

ראה כאן וכאן. חזרתי • ∞ • שיחה 14:08, 14 בדצמבר 2013 (IST)

הגור צריך להיות מעל 4 חודשים? אבל זה כבר גיל מכובד יחסית לגור חתולים.. צריך לקנות אותם בגיל חודשים- שלוש. אוף... ולפי מה שאני מבין אם מישהו שוהה בחו"ל איזה שבוע אז הוא חייב לקנות את הגור כבר עם כל התעודות ואישורים וטרינריים כי אי אפשר להספיק לארגן את כל זה תוך שבוע, נכון(רשום 10 יום)? וגם במסמך השני סעיף 9 אומר שצריך שהבע"ח יהיה 90 יום ברשותך- זה אומר שאסור לקנות גור "חדש"? סעיף 11 מפחיד, מקווה שזה רק צורת דיבור. 109.65.117.152 14:40, 14 בדצמבר 2013 (IST)

למה זה מועיל ששמים כלי עם מים ליד תנורים דולקים?

ישנו מנהג כזה ששמים כלי עם מים בסמוך לתנורים דולקים (בעיקר אח/ קמין / או תנורי ספירלה או רדיאטורים), בטענה שהחמצן באויר נשרף והמים מתאדים וממלאים את החלל הזה. לעומת זאת, אני בכלל לא מבין מה הקשר בין אדי המים לחוסר החמצן באויר, מי מוכן להסביר לי? אני מבין קצת כימיה. 213.57.113.25 14:04, 14 בדצמבר 2013 (IST)

אאל"ט – החימום מייבש את האוויר והאדים מאזנים את הייבוש/תחושת היובש. חזרתי • ∞ • שיחה 14:12, 14 בדצמבר 2013 (IST)

הערה חשובה! לפני כשבוע איגוד רופאי הילדים יצא בהמלצה להפסיק השימוש במכשירי האידוי, קרים וחמים כאחד. ראו כתבה ב-ynet. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 06:27, 15 בדצמבר 2013 (IST)

שימוש במים מלוחים מאד פותר את בעיית הליגיונלה Zarnivop - שיחה 07:21, 15 בדצמבר 2013 (IST)

העיקרון ההולוגרפי

מדענים נכבדים, מה זה העיקרון ההולוגרפי? 109.65.117.152 15:32, 14 בדצמבר 2013 (IST)

נסה en:Holographic principle, הערך האנגלי.Uziel302 - שיחה 16:46, 14 בדצמבר 2013 (IST)

האם זה מסוכן או מפריע לגוף לשתות שתייה מוגזת?

שתיה מוגזת מכילה פחמן דו חמצני, ואילו טבעו של הגוף לסלק את הפד"ח ולקלוט חמצן. השאלה היא האם מי ששותה שתייה מוגזת מפריע לגוף או אף מזיק לו כי טבעו של הגוף לדחות פד"ח ואדם ששותה שתייה מוגזת כופה על הגוף משהו שמטבעו לא בנוי אליו? 5.28.176.205 21:07, 14 בדצמבר 2013 (IST)

לא. טבעה של מערכת הדם הוא לסלק את הפד"ח שנוצר בתאים, אבל לא נכון להגיד ש"טבעו של הגוף לסלק פד"ח". החמצן שבקולה מגיע למערכת העיכול, ורובו (כולו?) נפלט בגרעפסים ובנאדים שלך. אין בכך שום נזק משמעותי. בלנק - שיחה 22:24, 14 בדצמבר 2013 (IST)

תשובה: בועות האוויר שבמשקה המוגז אינן מהוות בעיה לגוף, והוא מתמודד איתן בהצלחה. במקרה הגרוע - יהיו לך גזים. אלא שרובנו לא שותים רק "מי סודה". הנזק האמיתי לגוף תלוי בחומרים הנוספים שנמצאים בשתייה המוגזת. בעיון בתווית המודבקת על גבי המשקה, תוכל לגלות שם רשימה די מפחידה של מרכיבים, דוגמת : סוכר, סכרין, אספרטם, אצסולפאם-K, פנילאלנין, קפאין, אנילין ו-צבעי מאכל נוספים, חומצה ציטרית, חומצה זרחתית, חומרי טעם וריח נוספים, חומרים משמרים, ועוד. אז הגזים הם בסדר, אבל אם תנסח מחדש את השאלה, ותשאל לגבי המרכיבים האחרים במשקאות שלנו, התשובה כנראה תהייה שונה.

לבריאות. Danny-w • שיחה 22:20, 14 בדצמבר 2013 (IST)

אני לא מסכים עם דני. מרבית חומרים שהוא ציין לעיל אינם מזיקים. פנילאלנין למשל זאת חומצת אמינו שנמצאת במזונות רבים. לא הוכח במחקרים רבים שיש נזק מצטבר מצריכתם של ממתיקים מלאכותיים, במיוחד לא בכמות שהכתובה על הבקבוק שנחשבת לבטוחה לחלוטין. גם יתר החומרים אינם מזיקים לכשעצמם, אלא בצריכתם המוגזמת. לגבי הגזים - לפי דעתי, הגז איננו מתעכל, כלומר, הוא לא מגיע לזרם הדם. יתרה מכך, גם אם הוא כן מגיע לזרם הדם, פחמן דו חמצני איננו מזיק בכמות זו. כמות מסוימת של פחמן דו חמצני מומסת באופן קבוע בדם ומשמשת את הגוף לוויסות רמת החומציות. ולגבי השתיה הממותקת - כדאי להמעיט בשתיה הממותקת, בעיקר בגלל כמות הסוכר (גם חומצה זרחתית בכמות גדולה איננה מומלצת). בהתחשב בכך שהמזנון הנאכל במשך היום כולל מרכיבים רבים נוספים, תוספת הסוכר שיש במשקה הממותק עשויה להביא לעליה במשקל. מעבר לזה, אין סכנה מיוחדת בשתיה ממותקת. גילגמש • שיחה 05:31, 15 בדצמבר 2013 (IST)

האם העובדה שהשתיה מוגזת (בלי קשר למתיקות), תורמת גם היא לעליה במשקל? Liad Malone - שיחה 17:24, 15 בדצמבר 2013 (IST)

אני לא יודע מה הערך הקלורי של פחמן דו חמצני ואני בספק שיש לו, בכל אופן, כמותו בטלה בשישים אז אין לזה משמעות. הערך הקלורי של המים הוא 0 (למעשה שתיית מים דורשת אנרגיה אז יש פה סוג של מאזן אנרגיה שלילי) כך ששתיית מים שאין בהם סוכר (או דבר מה ערך בעל ערך קלורי) לא תורמת לעליה במשקל. נטען ששתיית משקאות דיאטטיים (כאלה הממותקים בממתיק מלאכותי) תורמת באופן עקיף לעליה במשקל. הבעיה במקרה זה לא עם המשקה עצמו - הערך הקלורי של משקה כזה זניח, הבעיה עם כל הארוחה. נטען שמתייחסים לכל הארוחה כאל "דיאטטית" בגלל קיומו של המשקה הדיאטטי ולכן אוכלים מנה גדולה יותר. אני לא יודע עד כמה טענה זו נכונה. גילגמש • שיחה 05:28, 16 בדצמבר 2013 (IST)

לא התכונתי לערך הקלורי של הגז, אלא להשפעתו על העיכול וחילוף החומרים. האם שתיה מוגזת מעכבת את שריפת הקלוריות? Liad Malone - שיחה 15:19, 16 בדצמבר 2013 (IST)

לא שמעתי מעודי טענה כזאת והיא לא נכונה לפי דעתי. אני לא רואה סיבה שדווקא הגז הוא זה שיפריע לחילוף החומרים. מטבוליזם זה מנגנון מאוד חשוב ולכן לא קל להוציא אותו מאיזון, בוודאי לא עם קצת גז, שרובו בכלל מתנדף עוד כשהמשקה בכוס. גילגמש • שיחה 15:25, 16 בדצמבר 2013 (IST)

הפקת דבש

האם יש תקופה מסוימת בשנה שבה הדבורים מפיקות דבש, או שבה רודים את הדבש? לא הצלחתי להבין זאת מהערכים הרלבנטיים. ‏nevuer‏ • שיחה 21:18, 14 בדצמבר 2013 (IST)

כמה אנשים היו בהשבעת ברק אובמה לנשיא ארצות הברית ב2009

ואם מישהו יודע כמה אנשים היו ב2013 גם אשמח לדעת. כנ"ל בשני טקסי השבעת גורג' W בוש לנשיא ארה"ב.. אבל הכי חשוב זה לדעת על כמה אנשים היו בהשבעת ברק אובמה לנשיא ארצות הברית ב2009.. תודה מראש על המענה ―‏46.120.172.91 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נסה פה: en:First inauguration of Barack Obama ובפרט בפסקה Attendance.‏ Uziel302 - שיחה 09:09, 15 בדצמבר 2013 (IST)

מישהו יכול לעזור עם האנגלית??

הערה רשמית כביכול מדברת על 1.8 מליון משתתפים, סטפן דויג (פרופסור באוניברסיטת אריזונה) מדבר על 1.1 מליון. ראה פסקה Crowds and general ticket holders, בפרק "Attendance". ‏Ben-Natan‏ • שיחה 12:51, 16 בדצמבר 2013 (IST)

תודה נשמה. ח.ח.

האם סוכרזית זה בריא/עדיף על סוכר?

אני מבין שויקי היא לא מקום לייעוץ רפואי אך לפי המידע/ניסיון שיש לכם, האם אני, גבר בריא בן 28 ללא סוכרת, ששותה תה עם סוכרזית במקום סוכר - האם זה עדיף על פני סוכר או לא? והאם זה יחסית בריא או שזה יכול להביא לתופעות מסויימות? תודה מראש על המענה ―‏46.120.172.91 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באופן כללי - לא. זה מוצר שבטוח לשימוש על פי הנחיות משרד הבריאות. קרא את ההנחיות על האריזה לגבי הכמות המקסימלית המומלצת ביום. כעקרון, כל מזון שנמצא בחנויות בטוח לשימוש, אחרת משרד הבריאות מוריד אותו מהמדפים. לגבי עדיפות על סוכר - זה תלוי. אם טעים לך יותר הסוכרזית, אז מבחינתך הוא עדיף. אם אין לך עודף משקל או סיבה אחרת שלא לצרוך סוכר - אז כנראה שבמקרה שלך אין עדיפות. אם יש לך עודף משקל, עדיף לך להמנע מסוכר. גילגמש • שיחה 08:18, 15 בדצמבר 2013 (IST)

מהו הדף הוותיק ביותר ברשת

שלום. מהו הדף הוותיק ביותר ברשת הקיים במתכונתו. (או עשרת הדפים/אתרים). ? מי-נהר - שיחה 11:21, 15 בדצמבר 2013 (IST)

תנסה את הרשימה הבאה: en:https://en.m.wikipedia.org/wiki/List_of_websites_founded_before_1995.

ואת הכתבה הזו… Uziel302 - שיחה 15:08, 15 בדצמבר 2013 (IST)

תודה על הניסיון. מי-נהר - שיחה 19:01, 15 בדצמבר 2013 (IST)

גז במים

שלום רב! אשמח לדעת הכיצד מוצאים גז במים וכי והלא גז זה בד"כ אוויר אז איך הוא נמצא במים?Yinon75 - שיחה

יש בשאלתך משום חוסר ידע בסיסי, יתכן שעדיין לא למדת פרקים מתאימים בפיסיקה (או במדעים). קרא את הערך גז. גז אינו אוויר, להיפך - אוויר הוא תערובת של גזים. גז יכול להיות מומס בתןך מים. הדגים לדוגמא מנצלים את הגז חמצן המומס במים. לגבי מציאת גז במים - אני מניח שאתה מתכוון למציאת גז טבעי בים המשמש כדלק - הגז לא נמצא במי הים אלא בתוך האדמה שמתחת לפני הים. שנילי - שיחה 18:49, 15 בדצמבר 2013 (IST)

נדמה לי שגז הוא מצב צבירה. ממילא גז לא יכול להיות מומס במים, אלא חמצן יכול להיות מומס במים, כשם שהוא יכול להיות במצב של גז. ―‏95.86.122.209 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תרגום ערך Paruresis לעברית

שלום רציתי לשאול/לבקש: האם תוכלו בבקשה לתרגם את הערך Paruresis לעברית. אשמח מאוד אם יהיה מידע על הנושא בעברית, ונדמה לי שכמוני, כפגם עוד אנשים. תודה רבה, אני מאוד אוהב את האתר ונהנה ממנו.

כבר קיים. ראה שלפוחית ביישנית °°°°°°° Zarnivop - שיחה 09:07, 16 בדצמבר 2013 (IST)

עזרה בנושא עברית

על מה הסתמכו בהמצאת הכללים הדיקדוקיים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תנ"ך, חז"ל וכולי. • צִבְיָה • שיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ד 20:54, 16 בדצמבר 2013 (IST)

תשובה חלקית ומאוד לא מדוייקת. המקרא הוא רובד אחד המבוסס על כמה מקורות, קדומים יותר. תקופת חז"ל מספקת רובד נוסף, שגם הוא, בחלקו, מבוסס על מקורות שונים. בנצי - שיחה 23:30, 20 בדצמבר 2013 (IST)

תשובתך לא מדויקת עוד יותר. הכללים הדקדוקיים נקבעו על ידי המדקדקים הספרדים והאיטלקים בימי הביניים, אך ורק על ידי מה שכתבה הגברת שלפניך: התבוננות חודרת בשפת התנ"ך ובשפתם של חז"ל. הם לא ידעו ולא דנו על רבדים במקרא ולא על שפות פרוטו שמיות או שפות אחיות לעברית כמו אשורית או כנענית. הם גם לא ידעו על רבדים בספרות חז"ל שיש להם משמעות לנושא כללי הדקדוק (שמות העצם הרבים הלקוחים מיוונית, לטינית, פרסית ושפות אחרות אינם עניין לנידוננו). בברכה - 00:31, 22 בדצמבר 2013 (IST)

א. קודם כל, הזדהה כהלכה וכמקובל כאן, עפ"י ההנחיות ועפ"י כללי הנימוס. הרבה יותר נעים לנהל דיון עם משיב מזוהה. סוג של כללי 'דקדוק' בין אנשים.

ב. הדברים שאתה אומר ידועים, ואין בהם חידוש, אבל טוב שציינת זאת בכל זאת, לטובת תמונה כוללת מלאה יותר של ההתפתחות הנדונה. ואעפי"כ, ההיגד שלך בדבר "תשובתי הלא מדוייקת", וכן בדבר "עוד יותר", שגויים שניהם. מפאת קוצר הזמן עתה, גם בשל השתתפותי בתחרות הכתיבה המסתיימת מחר, אחזור וארחיב על כך רק לאחר מכן במשך השבוע, כדי שדבריי יהיו ברורים יותר. בנצי - שיחה 18:59, 23 בדצמבר 2013 (IST)

ניסיונות חיסול פליליים בעולם באמצעות מטען חבלה במכונית

האם ניסיונות חיסול פליליים באמצעות מטען חבלה במכונית, כמו אלו שארעו באחרונה בארצנו, נפוצים בעולם הרחב, ובעולם המערבי בפרט? לא זכור לי שנתקלתי בדיווח תקשורתי על מקרה כזה מחוץ לארצנו. אשמח להפניות למקרים כאלה, אם ישנם. Dosqu - שיחה 22:26, 16 בדצמבר 2013 (IST)

נסה את הרשימה בערך en:Car bomb.

Uziel302 - שיחה 10:57, 17 בדצמבר 2013 (IST)

מדובר שם על מקרים של מכוניות תופת. אני מחפש חיסולים ממוקדים של נוסעי המכונית שבה הוטמן מטען על מנת לחסלם על רקע פלילי. Dosqu - שיחה 19:39, 17 בדצמבר 2013 (IST)

לכן אמרתי להסתכל ברשימה. יש בה למשל את עימאד מוע'ניה, שלפי הערך עליו "ברכבו הותקנה משענת ראש המכילה מטען חומר נפץ מרסק קטן". Uziel302 - שיחה 05:50, 18 בדצמבר 2013 (IST)

החיסול של עימאד מוע'ניה לא היה על רקע פלילי. אני מחפש מקרים על רקע פלילי בלבד. תודה. Dosqu - שיחה 17:39, 18 בדצמבר 2013 (IST)

ניסיון אחרון מתוך הרשימה שם:

In the 1980s, the Colombian drug lord Pablo Escobar used vehicle bombs extensively against government forces and population centers in Colombia and Latin America.

Cleveland Irish mobster Danny Greene frequently used car bombs against his enemies, beginning in 1968. Afterwards, they also began to be used against Greene and his associates. The use of car bombs in Cleveland peaked in 1976, when 36 bombs exploded in the city, most of them car bombs, causing it to be nicknamed "Bomb City." Several people, including innocent bystanders, were killed or wounded. Greene himself was finally killed in a car bomb explosion on October 6, 1977.

The Sicilian Mafia used them to assassinate independent magistrates up to the early 1990s.

ואוסיף קישור קטן.

Uziel302 - שיחה 22:34, 18 בדצמבר 2013 (IST)

אני מודה לך על עזרתך, אבל המקרים שציטטת לרבות "הקישור הקטן" הם של מכוניות תופת שהוחנו בסמוך ליעד החיסול. זה לא מה שאני מחפש. אני מחפש מקרים בהם הוטמן מטען במכונית המשמשת את יעד החיסול. Dosqu - שיחה 23:11, 18 בדצמבר 2013 (IST)

אתה בטוח גם לגבי דני גרין? מהערך עליו בויקיפדיה:

In 1971, Frato's car was destroyed by a bomb. Inside was found an accomplice of Greene named Art Sneperger. Sneperger had allegedly been careless with the bomb he was planting, and Frato was across the street. The previous September, Greene had directed Sneperger to fix a bomb on Frato's car, but Sneperger had second thoughts and informed Frato of Greene's plan....

Not long after, Greene found an unexploded bomb in his car when he pulled into a Collinwood service station for gas. The explosive was wired improperly and failed to detonate...

Soon after, a bomb planted in Alfred "Allie" Calabrese's car killed an innocent man. Frank Pircio, of Collinwood, died while moving Calabrese's Lincoln Continental before getting his own car out of their shared driveway.

Uziel302 - שיחה 00:27, 19 בדצמבר 2013 (IST)

נסה גם את זה, זה, זה, וזה.Uziel302 - שיחה 00:46, 19 בדצמבר 2013 (IST)

תודה רבה. Dosqu - שיחה 19:52, 19 בדצמבר 2013 (IST)

מה ההגדרה של קדחת?

לא מצאתי ערך מיוחד לקדחת, אלא דף פירושונים לסוגים שונים של קדחות. אני מעוניין להבין מה היא קדחת בכלל, ומה ההגדרה שלה. קראתי בערך חום ש"בעבר שימש המונח קדחת לציון עלייה דרסטית בחום הגוף (מעל ל-39 מעלות צלזיוס), בנוסף לציון שמם של מחלות שונות." לצערי לא הצלחתי להסיק מכאן מסקנה לעניינינו. אשמח לשמוע מה דעת הספרות המקצועית. 194.114.146.227 10:49, 17 בדצמבר 2013 (IST)

קַדַּחַת

1 מחלה המלווה בעליית חום הגוף.

על דגים ומחקרים

יש לי אקוואריום, באקוואריום דגים שונים ומשונים (גורמי זהב, כרישי כסף, גופים, פלטים ועוד), המשותף לכולם שהם "דגים טרופיים" ואתרי החובבים (ווויקיפדיה באנגלית או עברית) נוקבים לגביי כולם בטווח טמפרטורות רצוי של בין 22 ל-28 מעלות, בקיץ הדגים שלי שרדו גם ב-31 מעלות, ונכון להיום, לאחר שהתקלקל לי מחמם המים, הם שורדים בטמפרטורה של 17 מעלות (כך טוען המדחום), עניין זה גרם לי לתהות, למעט טמפרטורות קיצוניות (רתיחה או קיפאון), כיצד משפיעה הטמפרטורה על השרידות של הדג? (אם בכלל...) כלומר למה שדג ימות כתוצאה מהטמפרטורה, ומה תהיה סיבת המוות? בברכה, --איש המרק - שיחה 11:18, 17 בדצמבר 2013 (IST)

אני חושב שדג לא שונה לצורך העניין מכל ייצור חי אחר. עליה בטמפ' יכולה לגרום לדה-נטורציה של חלבונים (פגיעה במבנה הרבעוני של חלבון) וירידה בטמפ' עשויה לגרום למוות. אני מניח שהדג יכול לווסת את חום גופו. גילגמש • שיחה 11:22, 17 בדצמבר 2013 (IST)

אני לא חושב שלדגים יש דם חם. Shannen - שיחה 16:10, 17 בדצמבר 2013 (IST)

מחקר מספר היצירה וספר רזיאל המלאך

יש בידי מחקר רב ידע שאין היום בכל הספרות , אם בידי מדענים וכל מדע אחר בטכנולוגיה הקימת היום. הידע שמצוי בידי , יוכל לחזות את העתיד בכל תחומי החיים, אם זה ברפואה , ואם זה לחזות רעידות אדמה המחקר קשור לכל תחומי החיים ,מהםרט עד הכלל לשיפור חיינו על פני כדור הארץ, ובישראל בכלל. רפואה לכל המחלות הקימים היום , ואשר שמענו עליהם. לשיפור בכל תחומי החיים, אני מתפש קבוצת אנשים חכמים ונבונים בתחומי המדע ,המחקר והטכנולוגיה , אשר מוכנים להרתם למבצע כה חשוב ונעלה לשיפור איכות החיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עע?.. לא ממש הבנתי איפה מתחילה השאלה. Corvus,(שיחה) 21:12, 17 בדצמבר 2013 (IST)

חס וחלילה, אסור למצוא רפואה לכל המחלות, אינך יודע שחזקיה גנז את ספר הרפואות? Uziel302 - שיחה 05:33, 18 בדצמבר 2013 (IST)

עדיין, יכול להיות שימושי לחזות רעידות אדמה. אני בעד שתפרט פה את מחקרך. יאיר • שיחה 23:22, 18 בדצמבר 2013 (IST)

תופעות על טבעיות מוכחות- איך המדע מסביר?

ראיתי היום בחדשות שמראים איך טבח הודי מטגן דגים ומכניס את הידיים לשמן רותח בלי שקורה לו כלום ליד (זה התפרסם בערוץ 10, ובכל זאת אני מקשר ליו טיוב ישירות). ניסיתי לחפש על זה מידע, וראיתי שדבר כזה התפרסם כבר לפני שנתיים על מישהו אחר במקום אחר שעושה את אותו הדבר. ואז עלתה לי לראש העובדה שיש אנשים יחפים שהולכים על גחלים במזרח הרחוק, ועכשיו אני ממש בשוק ואני מעונין להבין איך המדע מסביר את זה ואם יודעים את 'הסוד' אז מדוע אי אפשר לגרום שכל העולם יכניסו ידיים לשמן או ללכת על גחלים מבלי שיקרה לעושים זאת דבר?213.57.15.172 21:09, 17 בדצמבר 2013 (IST)

ראה [4] °°°°°°°°° הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:18, 17 בדצמבר 2013 (IST)

תודה על הקישור, הוא מצוין אבל בהודית:) 213.57.15.172 23:08, 17 בדצמבר 2013 (IST)

יש כתוביות באנגלית. עוזי ו. - שיחה 23:24, 17 בדצמבר 2013 (IST)

בלי להכנס לפרטים, זה טריק שמתבסס על מיץ לימון בתחתית הווק. זה רק נראה שהשמן רותח, למעשה הוא בטמפ' של 40° °°°°°°° Zarnivop - שיחה 06:12, 18 בדצמבר 2013 (IST)

פתרנו את בעית השמן, ומה לגבי ההליכה על גחלים ברגליים יחפות (ראיתי בסרטונים מאפגניסטן כמדומני איך קבוצות שלמות של אנשים הולכים על גחלים לוהטים! מה ההסבר המעניין שעומד מאחורי זה? 213.57.15.172 13:09, 18 בדצמבר 2013 (IST)

בשביל מה יש ויקידפיה? ראה הליכה על גחלים. Corvus,(שיחה) 13:13, 18 בדצמבר 2013 (IST)

הערך מצטט פרופסור לפיזיקה ש"מאמין שהליכה על גחלים ניתנת להסבר על ידי פיזיקה בסיסית ולא כתופעה על טבעית או כאמונה טפלה", מש"ל. עוזי ו. - שיחה 20:27, 18 בדצמבר 2013 (IST)

הנוסח שם מחורבש ברמות. צריך לעבור על זה. Corvus,(שיחה) 20:31, 18 בדצמבר 2013 (IST)

אם השואל מבקש בעיית אמת שמסריחה מעל-טבעי, ייטיב לעשות אם יבדוק את מצחף וויניץ'. Zarnivop - שיחה 20:12, 18 בדצמבר 2013 (IST)

חום ועור

למה זרם של אוויר חם, כמו ממפזר חום או ממזגן, גורם לעור להיות יבש ומגעיל, אבל כשהאוויר חם ממקור חום שלא מזרים אוויר, כמו שמש או תנור, זה לא משפיע על העור?--85.64.116.162 21:24, 17 בדצמבר 2013 (IST)

זה קורה בגלל שהרוח מפזרת את שכבת המעטפת (ראה ערך Boundary Layer בויקיפדיה האנגלית) שסביב העור, והסביבה המיידית של העור יבשה יותר, וכך קצב האידוי אליה גבוה יותר. ללא רוח, שכבת המעטפת מגינה על העור בכך שנשמרת בה לחות גבוהה יחסית, וקצב האידוי אל הסביבה קטן.

האם טבעונים מגדלים חיות מחמד?

אם כן, איזה אוכל הם קונים להם?.. 109.65.117.152 21:29, 17 בדצמבר 2013 (IST)

שאלה מצוינת. טבעונים, כמו כל קבוצה אידיאולוגית אחרת, הם קבוצה מגוונת שיש בה כל מיני זרמים ופלגים. בהחלט יש טבעונים שמגדלים חיות מחמד, וכן, הם קונים בשר לכלבים ולחתולים שלהם, כי כלבים וחתולים - בניגוד לבני אדם - הם חיות טרף ולא יכולים לחיות בלי בשר. יש טבעונים שמנסים לתת לחיות שלהם כל מיני תחליפים טבעוניים שמיועדים במיוחד לחיות. ויש את הטבעונים הקיצוניים ביותר שלא מגדלים כלל חיות מחמד, אבל אני מניח שזה מיעוט שבמיעוט.--85.64.116.162 21:47, 17 בדצמבר 2013 (IST)

אני חושב שרוב הטבעונים (בניגוד אולי לרוב הצמחונים) דווקא לא מאכילים את החיות שלהם בבשר. אוכל צמחוני לחיות הוא לא דבר נדיר בכלל, ואפשר למצוא את זה בהמון חנויות. חוץ מזה, ישנן חיות מחמד צמחוניות רבות, כמו ארנבים, דגים, צבים, ציפורים, ועוד. בלנק - שיחה 00:25, 18 בדצמבר 2013 (IST)

לפחות בקרב טבעונים ישראלים, אני לא חושב שיש יותר מדיי פלגים. הם חולקים את אותן תפיסות רדיקאליות בדרך כלל (שהן באופן כללי טובות לדעתי, למי שיבין אחרת). אני מכיר מספר טבעונים שמגדלים חתולים ונותנים להם מזון מן החי. לדעתי ההסבר הכי קולע הוא שאותם טבעונים ספציפיים שעושים זאת חוטאים לאידאולוגיה שלהם. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 09:48, 18 בדצמבר 2013 (IST)

ידוע לי שחלק כן. חלק מהטבעונים נהיו טבעונים בגלל שגידלו חיות מחמד כשהיו קטנים. בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 11:38, 18 בדצמבר 2013 (IST)

טבעוני ספציפי שהכרתי נתן לכלבה שלו תפריט על טהרת המזון מן הצומח. הכלבה השלימה, במידה זו או אחרת, את תזונתה בעצמה. Zarnivop - שיחה 12:05, 18 בדצמבר 2013 (IST)

אם נחזור רגע לשאלה שבכותרת, היא מעלה לדיון את עצם המוסריות שבגידול חיית מחמד. על פי התפיסה הטבעונית, גם בכך יש משום סוגנות, כלומר גזענות כלפי בעלי חיים שאינם שייכים למין האנושי, כאשר זה כולל אילוף (בדרגה כלשהי) וכליאה של בעל החיים. הרי זה בדיוק היחס לעבדים. בפסטיבל הטבעונות הראשון שנערך ביקום, הודגם אילוף חיות מחמד, שאם אינני טועה (לא צפיתי), הוקפד בו שלא לכלול סנקציות שליליות, אלא רק חיוביות. גם אילוף כזה שנוי במחלוקת בקרב חלק מהטבעונים. והערה לבן-נתן, הרדיקלים של היום עשויים להיות הנורמה של מחר. Liad Malone - שיחה 12:28, 18 בדצמבר 2013 (IST)

אין ספק. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 12:36, 18 בדצמבר 2013 (IST)

להאכיל טורף אמיתי כמו כלב או חתול כאוכל מן הצומח בלבד זו התעללות בבעלי חיים. בנוסף זה ניסיון לכפות על החיה אורך חיים שמנוד לגמרי לטבעה ולרצונותיה (כשהוא כנראה מעדיף לא לחשוב על עולמה הפנימי של החיה). אני חושב שצמחוני שלא מאכיל את החתול שלו בבשר הוא אדם מאוד לא מוסרי. 192.114.105.254 12:52, 18 בדצמבר 2013 (IST)

כצמחונית (לא טבעונית) ניסיתי לגדל גורת חתולים בתפריט צמחוני ומהר מאד ויתרתי על הנסיון וקניתי לה אוכל יבש ושימורים לפי צרכיה. לגבי עצם הגידול של חיות מחמד - מקובל עלי שטבעוני איננו צריך לגדל חיות מחמד בכלוב או לקנות אותן ממגדל מתמחה, אבל גידול כלבים שנלקחים ממכלאה או חתולים שנאספים מהרחוב הוא בעיני הדבר החיובי ביותר שטבעוני/צמחוני יכול לעשות. טבעוני שמעדיף להניח לכלב או חתול רחוב לרעוב ולחלות ובלבד שלא "יכפה" עליו אורח חיים מנוגד לטבעו (כלומר, ארוחות סדירות לפי צרכיו ומקום מוגן מסכנות), הוא בעיני פנאט אגוצנטרי. והאמינו לי, כל כלב יעדיף אילוף מינימלי לנקיון ולהולכה ברצועה, אם בתמורה לכך הוא זוכה בתנאי חיים טובים, בחיסונים ממחלות ובהגנה מאויבים על שתיים ועל ארבע. חתולים בכלל אינם ניתנים לאילוף - הם חושבים שהם מאלפים אותנו כשהם מרשים לנו ללטף ולהאכיל אותם.שלומית קדם - שיחה 12:41, 1 בינואר 2014 (IST)

העלאת ערך חדש לאינטרנט

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#העלאת ערך חדש לאינטרנט

כותרת ערך

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#כותרת ערך

דף משתמש לערך.

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#דף משתמש לערך.

איך מחשבים בישראל את מדד היעילות של כדורסלן במשחק?

נכנסתי לאתר מנהלת הליגה, נתקלתי במדד היעילות של השחקנים וזה סיקרן אותי, אבל לא הבנתי איך בדיוק מחשבים אותו. באתר מצוין מדד היעילות של כל שחקן בכל משחק, אבל לא יכולתי להגיע לתוצאות המצוינות באתר על-פי שיטת חישוב אחידה. אביא כדוגמה את מדד היעילות של טייריס רייס ממכבי ת"א בשני המשחקים האחרונים בליגת העל.

מדד היעילות של רייס במשחק האחרון (מול נתניה) הוא 1-. אשפר להגיע לתוצאה הזאת על-פי שיטת חישוב המדד ב-NBA (שמצאתי בערך "יעילות (כדורסל)" באנגלית):

איבודים-ההחטאות מעונשין-החטאות מהשדה-חסימות+חטיפות+אסיסטים+ריבאונדים+נקודות

$2+2+2+1+0-6-0-2=-1$

(הנתונים של רייס מול נתניה: 2 נק', 2 ריבאנונדים, 2 אסיסטים, חטיפה 1, 0 חסימות, 6 החטאות מהשדה [5 זריקות של שתי נק' וניסיון 1 לשלשה - החטיא את כל הניסיונות], 0 החטאות מעונשין, 2 איבודי כדור)

הבעיה היא, שלפי האתר, מדד היעילות של רייס במשחק הלפני אחרון (מול ראשל"צ) הוא 20, ואי-אפשר להגיע למספר הזה על-פי שיטת החישוב שלעיל:

$12+2+2+3+1-2-2-1=15$

(הנתונים של רייס במשחק מול ראשל"צ: 12 נק', 2 ריבאונדים, 2 אסיסטים, 3 חטיפות, חסימה 1, 2 החטאות מהשדה [2 מתוך 4 ניסיונות זריקה לשתי נק' ושום החטאה לשלשה - ניסה והצליח פעם אחת], 2 החטאות מעונשין [מתוך 7 ניסיונות], איבוד כדור 1)

אני הצלחתי להגיע למספר 20, שמופיע כמדד היעילות של רייס במשחק הלפני אחרון מול ראשל"צ על-פי שיטת חישוב אחרת:

איבודים-עבירות שביצע-עבירות שבוצעו עליו+חסימות+חטיפות+אסיסטים+ריבאונדים+מס' הקליעות מעונשין+מספר הקליעות מהשדה

$3+5+2+2+3+1+8-3-1=20$

כאשר חישבתי את המדד של רייס במשחק האחרון מול נתניה על-פי השיטה השנייה, קיבלתי את המספר 6 ולא 1- (כמו המספר שמופיע באתר כמדד היעילות של רייס במשחק מול נתניה וכמו המספר שהגעתי אליו כאשר חישבתי לפי שיטת ה-NBA - החישוב הראשון לעיל)

$0+2+2+2+1+0+2-1-2=6$

אני בטוח שאני טועה בגלל חוסר ידיעת שיטת החישוב ואני מבקש הסבר לגבי דרך החישוב המדויקת של מדד היעילות של שחקן במשחק. --84.111.72.207 23:24, 17 בדצמבר 2013 (IST)

מה ההבדל בין הצורות השונות של השבר?

האם כל הצורות להלן מייצגים שברים? צורה 1:

1

--

10

צורה 2 1:10

צורה 3 10÷1

צורה 4 1/10

תודה מראש213.57.15.172 21:41, 18 בדצמבר 2013 (IST)

כן. ניתן גם לכתוב שבר זה מילולית -עשירית, באחוזים: 10% או בייצוג עשרוני 0.1 Uziel302 - שיחה 21:57, 18 בדצמבר 2013 (IST)

כמה עולה לשלוח מכתב מסין?

כמה עולה לחנויות בסין לשלוח מכתב (עם מוצר ששוקל גרמים ספורים) לישראל? בברכה, --איש המרק - שיחה 22:42, 18 בדצמבר 2013 (IST)

יתכן שאריאל ידע. תשאל אותו בדף שיחתו. גילגמש • שיחה 22:43, 18 בדצמבר 2013 (IST)

הממשלה שם מעודדת את הייצוא: החנות משלמת סכום צנוע לדואר בכל חודש, ושולחת 'חופשי חודשי' ללא הגבלה. יאיר • שיחה 22:55, 18 בדצמבר 2013 (IST)

אז ממשלת סין מסבסדת את המוצרים שאני קונה? תענוג.

1. יש הערכה מה העלות של משלוח כזה? (לצורך העניין, נניח שהמטוס הוא בתפוסת דואר מלאה).
2. כששולחים דואר מסין לישראל, דואר ישראל מקבל איזשהיא עמלה?
3. תודה! --איש המרק - שיחה 23:27, 18 בדצמבר 2013 (IST)

1 - עד 20 גרם עולה 5.5 יואן, בסביבות 90 סנט. 2 - אין לי מושג. יאיר • שיחה 00:05, 19 בדצמבר 2013 (IST)

מה היה לפני המפץ הגדול?

ב"קיצור תולדות האנושות" הררי כותב שבמפץ הגדול נוצרו חוקי הפיזיקה. האם זה אומר שלפני כן שלטה ביקום פיזיקה עם חוקים אחרים?! מה שמוביל ישירות לשאלה- האם בכלל היה משהו לפני המפץ הגדול? כמה זמן נמשך המשהו הזה? כמו כן, אומרים שהיקום מתפשט. אז מה בעצם יש מעבר לגבולותיו? מה בעצם היה באותם מרחבים לפני שהיקום הגיע אליהם? האם בתוך החלל אפשר לדבר במושגים של למעלה-למטה-שמאלה-ימינה? האם ליקום יש "תקרה", "רצפה" ו"קירות"?--85.64.116.162 14:57, 19 בדצמבר 2013 (IST)

נתחיל מהקל: ליקום אין כיוונים קבועים. אין תקרה וקירות. עם זאת, אתה יכול לבחור לבד כל כיוון שהוא ולקרוא לו "למעלה", ולאחר מכן לבחור "קדימה" וזה יגדיר לך מה זה "ימין". היקום תופס את כל המחרב, ככה שאין מחרבים שהיקום תרם הגיע אליהם. עם זאת, היקום מתפשט, כשהכוונה היא שהמחרק בין כל שתי נקודות ביקום הולך וגדל. ונכון שקצת קשה להבין איך זה שמשהו שתופס את כל המחרב כולו הולך וגדל. אל תדמיין לך בועה מלאה בחומר שמתנפחת וסביבה ריק- זה לא נכון. הסיפור דומה לגבי הזמן. אין משמעות למילים "לפני המפץ". כי הזמן עצמו מתחיל במפץ. זה כמו לשאול "מה נמצא צפונה מהקוטב הצופני"- אין משמעות לשאלה. Corvus,(שיחה) 15:15, 19 בדצמבר 2013 (IST)

רק נקודה כללית- קורבוס מדבר בביטחון רב, ודבריו אכן מקובלים אצל רבים מהמדענים, אבל לא מדובר פה על איזה אמת מוחלטת. השאלות של "מה היה לפני המפץ הגדול?" "איך מוגדר היקום", "מה נמצא בנקודות שאף קרן אור עוד לא הדיעה אליהן" וכו' נמצאות כל הזמן בדיונים אצל פילוסופים ופיזיקאים כאחד. אלו שאלות מסובכות מאוד, ואף אחד עוד לא נתן הסבר קוהרנטי ומקיף ליקום כולו. בלנק - שיחה 16:11, 19 בדצמבר 2013 (IST)

אכן, יש בנושאים אלו מחקר פעיל מאוד ומדי יום צצות עוד היפותזות, דבר שמצביע על כך שיש הרבה שאלות פתוחות. זה מה שהופך את התחום למרתק עם תשאל אותי. עם זאת, המודל שאני הצגתי (שהוא המודל הנלמד באוניברסיטאות) זה המודל המקובל יחסית בקהילה המדעית. ובשביל לדבר על מודלים מודרניים יותר, קודם צריך להבין את המודל הוותיק. Corvus,(שיחה) 19:23, 19 בדצמבר 2013 (IST)

התקלה:

האם ליקום יש נפח?

אם כן, אז זה אומר שיש לו צורה, ואם יש צורה, אז יש לה גבולות ("קירות"). אחרת, איך אפשר לחשב את הנפח?

אם לא, איך אפשר להגיד שהוא גדל?--85.64.116.162 19:35, 19 בדצמבר 2013 (IST)

ליקום יש נפח אינסופי. הוא היה אינסופי גם ברגע המפץ הגדול. ושאלה מעולה "איך משהו אינסופי הולך וגדל". הכוונה היא שמרחק בין כל זוג נקודות במרחב גדל( הדימוי המקובל זה שטח פני בלון שהולך ומתנפח. כל שתי נקודות על פני הבלון מתרחקות אחת מהשנייה. אבל שטח פני בלון הוא סופי ולכן זה לא דימוי משולם). זה לא קל להבנה, תחשוב על זה שכל הגלקסיות שאתה רואה בכל הכיוונים סביבנו מתרחקות מאיתנו(למעשה מהירות ההתרחקות תלויה בעיקר במרחקה של הגלקסיה מאיתנו). כל אחת מהגלקסיות האחרות יכולה להגיד את אותו הדבר- כל הגלקסיות סביבה מתרחקות ממנה. זה באמת אינסוף שהולך וגדל. Corvus,(שיחה) 19:47, 19 בדצמבר 2013 (IST)

חחחח אז השורה התחתונה היא שלמדע אין הסבר מספק שאפשר לתפוס:)--85.64.116.162 20:12, 19 בדצמבר 2013 (IST)

יש הבדל בין קשה לבלתי אפשרי ובין לתפוס לבין לתאר. אנחנו יכולים לתאר יקום אינסופי והולך וגדל, גם אם יכולת התפיסה החושית לא מצליחה להפנים איך הדבר ייתכן. Corvus,(שיחה) 20:15, 19 בדצמבר 2013 (IST)

קורבוס, דוגמה פשוטה עוד יותר לרעיון שאתה מנסה להעביר היא ששתי הנקודות (2 האזורים הקוטביים ביותר של תכלית נצפית ביקום), מתרחקים זה מזה בתוך אין-סוף לכאורה. זהו. לא צריך הדגמה נוספת על בלונים וכו'. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 20:53, 19 בדצמבר 2013 (IST)

טצ טצ טצ, נפח אינסופי לא רק שאינו הקונצנזוס, זה אפילו לא המיינסטרים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:15, 19 בדצמבר 2013 (IST)

לנו המודל האינסופי הוצג (על ידי נועם סוקר) כמודל יחיד. המודל שבו היקום סופי הוזכר, אבל הוא נשלל עקב כך שהוא מאוד לא יציב (דורש כיול עדין מאוד). Corvus,(שיחה) 21:54, 19 בדצמבר 2013 (IST)

כנראה שאתה צודק, ואני הסתמכתי על ספרות מיושנת! התוצאות של WMAP שינו את החשיבה הקודמת. תודה! Zarnivop - שיחה 10:20, 20 בדצמבר 2013 (IST)

הבה ונדייק. לא כל הגלקסיות מתרחקות זו מזו. שביל החלב ואנדרומדה למשל מתקרבות זו לזו במהירות של כ-302 ק"מ בשנייה ובעוד כמה מיליארדי שנים יתנגשו זו בזו! בורה בורה - שיחה 10:30, 20 בדצמבר 2013 (IST)

נכון. אבל ניסיתי להכניס את חוק האבל לתוך תשובה קצרה יחסית. Corvus,(שיחה) 11:05, 20 בדצמבר 2013 (IST)

לאף אדם בעולם אין שמץ של מושג קלוש מה היה לפני המפץ הגדול, והאם יש משמעות לשאלה הזו. כנ"ל לגבי כל מה שנמצא מעבר ליקום הנראה. אין שום בדל ראיה אמפירית, וכנראה גם לא תהיה, שתוכל להכריע בנושא. אמנם יש מדענים גדולים שאומרים כל מיני דברים, אבל לא כל מה שמדען אומר זה מדע. מדובר בעיקר בתחושות בטן, שאין כל סיבה לחשוד שהן קשורות למציאות. (למה שתחושת בטן, או רעיון פילוסופי עמוק, של יצור אורגאני שהתפתח כדי לשרוד על גרגר אבק שמקיף גרגר מעט גדול יותר תהיה קשורה איכשהו למציאות שבה כל עולם המשמעות שלו קורס? זו אפילו לא יהירות. זו בדיחה). משה פרידמן - שיחה 20:51, 23 בדצמבר 2013 (IST)

המדע מבוסס על פיתוח תיאוריות ובחינתן באמצעות תצפיות. באותה מידה שאתה מבטל תיאוריות בנוגע למה שקדם למפץ, היה ניתן לבטל תיאוריות בנוגע למפץ עצמו ומה שהתרחש לאחריו שמשך מיליארדי שנים. אלא שלאחר שהוצגו תוצאות תצפיתיות שתאמו לניבויים של המפץ הגדול התיאוריה התקבלה כמבוססת מאוד. יש תיאוריות שטרם קיבלו ביסוס תצפיתי אך זה לא אומר שהן אינן חלק מהמדע. ובטח שלא ניתן לקבוע ש"כנראה לא תהיה ראיה אמפירית".

מעבר לשאלה מה המציאות, ישנה השאלה מה המקובל בקרב אנשי המדע, גם אם תהיה זו תיאוריה מופרכת חסרת ראיות, הידיעה שזה מה שמקובל על מדעני התחום יכולה להיות שימושית. Uziel302 - שיחה 00:41, 24 בדצמבר 2013 (IST)

בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. תכניסו את זה טוב טוב לאזניים. טיפוסי - דברו איתי 00:47, 24 בדצמבר 2013 (IST)

אין לי שום תשובה שעומדת בכללי ההתנהגות בין חברי הקהילה בתשובה לטיפוסי, אבל אציין את הבעייתיות בדברי Uziel302 שאין משמעות לזמן, לדוגמא, לפני המפץ הגדול לפי התיאוריות המקובלות לכן כל התיאוריות המקובלות לגבי מה שקרה לפני המפץ הגדול לא ממש מקובלות והן, שוב לפי התיאוריה כרגע, גם לא יוכלו להיות מוכחות (גם בגלל הזמן עד שהיקום נהיה שקוף לדוגמא והפיזור של המידע וההסחה לאדום) - התיאוריות בקונצנזוס מתייחסות ליקום החל מזמן פלאנק ומגודל של קבוע פלאנק, בברכה, Nurick - שיחה 01:01, 24 בדצמבר 2013 (IST)

לעוזיאל: א. המדע מבוסס על פיתוח תיאוריות ובחינתן באמצעות תצפיות. אמת. זו הסיבה שבגינה תאוריה שלא ניתן, וכנראה גם לא יהיה ניתן, לבחון באופן אמפירי לא יכולה להקרא מדע. ב. ייתכן שתאוריה שאיננה מדעית היום תהיה מדעית בעתיד. הסיבה שאני אומר שבמקרה זה כנראה זהו לא המצב היא שאני די סומך על התאוריות הקיימות, אלו שכן מבוססות אמפירית (לפחות חלקית). לכן אמרתי "כנראה". אגב, מעולם לא שמעתי על מדען שחושב אחרת, אבל "לא שמעתי אינה ראיה". ג. מדענים הם אמנם אנשים מאוד חכמים, אבל הם בני אדם בדיוק כמו כל אחד אחר. אינני רואה איך עמדתם האישית של אנשי המדע רלוונטית למשהו שאיננו מדעי. ייתכן שדווקא בעניין זה עמדתם פחות רלוונטית. לטיפוסי: לא הבנתי איך התגובה שלך עונה על השאלה "מה היה לפני המפץ הגדול". היא עונה על השאלה מי גרם למציאות להיות, לא מה הייתה המציאות. אלא אם כן אתה סבור שהקב"ה יכול להיות "לפני" משהו חומרי? משה פרידמן - שיחה 11:29, 24 בדצמבר 2013 (IST)

הכוונה היתה שבמקום לעסוק בתיאוריות על גבול ההזיות, עדיף לעסוק בעובדות מהימנות. ואתה וודאי מכיר את הפזמון: אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא. טיפוסי - דברו איתי 12:54, 24 בדצמבר 2013 (IST)

עיניים להם ולא יראו אוזניים. שנילי - שיחה 13:21, 24 בדצמבר 2013 (IST)

למשה פרידמן: ישנו מחקר פעיל לגבי המבנה של חורים שחורים, כשידוע לנו שאין אפשרות להוציא מידע מכל נקודה פנימית לרדיוס שוורצשילד. האם זה אומר שמה שהחקר תאורתי בתחום זה הוא איננו מדע? לטיפוסי: הגישה של "עזבו לחשוב, יש תשובה אחת נכונה ואני יודע מהי" יומרנית כל כך שאין לה מקום בשיח רציני. זה מהות המדע- לחקור את הטבע. לא להגיד "קראתי ספר קדוש וגיליתי את כל האמת על טבע. לא צריך לחפש יותר". Corvus,(שיחה) 15:07, 24 בדצמבר 2013 (IST)

ברגע שאדם משוכנע שהספר שבידו הוא אכן אמיתי וקדוש, ואכן נמסרה על ידי בורא העולם, המחקר המדעי כולו נכנס לפורפורציות. טיפוסי - דברו איתי 18:57, 24 בדצמבר 2013 (IST)

טיפוסי ידידי, אתה צודק בכל מלה - לבי כלבבך, אך הויקיפדיה הנה שוק... ומה בשוק, לרוב? יושבי קרנות. הם אינם רוצים לשמוע אותנו. (יהודה שמחה ולדמן • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ד • 20:25, 24 בדצמבר 2013 (IST))

לא הבנתי את דבריך. הספר אכן אמיתי וקדוש, אבל מה אתה יכול ללמוד ממנו על המפץ הגדול, או על המשמעות הפיסקלית של סינגולריות ומה שקדם לה? יצא לי ללמוד פה ושם את הפסוקים ומפרשיהם, ולא מצאתי התייחסות לשאלות הללו. ובכלל, אני לא מבין את הגישה. נניח שאתה צריך להגיע לרחוב מעלה חרגולים, ואין לך מושג איפה הוא נמצא, האם גם אז אתה אומר שהתורה אמת והכל נכנס לך לפרופורציות, או שאתה פותח מפה? משה פרידמן - שיחה 19:47, 24 בדצמבר 2013 (IST)

דעתי וכוונתי היא שהתועלת המרכזית לאדם הוא בראש ובראשונה לדעת ולהכיר היטב את האמיתות המופיעות בספר הספרים, שאף מדריך אותו כיצד לחיות את חייו בצורה תקינה, ורק לאחר מכן הוא יכול אם יחפוץ להתעניין במחקרים כאלו ואחרים שלדעתו אף הם עשויים לגרום לו או לזולתו תועלת כלשהי, ולהיזהר לא להיסחף אחרי תיאוריות שאינן עולות בקנה אחד, עם האמיתות המופיעות בספר שהוא תורת אמת. ובוודאי שמותר לו ליהנות מיין משובח, ממפה מעודכנת, ומרכב משוכלל. טיפוסי - דברו איתי 23:34, 24 בדצמבר 2013 (IST)

איזה מחקר על חורים שחורים? אנא הפנה למאמר שפורסם, כדי שאוכל להתייחס ברצינות. לא זכור לי מאמר מדעי שהתייחס לתופעה בלתי ניתנת למדידה גם באופן עקרוני, אבל, כאמור, "לא ראיתי אינה ראיה". משה פרידמן - שיחה 16:58, 24 בדצמבר 2013 (IST)

מתפרסמים מחקרים על חורים שחורים על בסיס יומי. ראה כאן. יש אפילו קונוס אור בתוך רדיוס שוורצשילד (כלומר בתוך החור עצמו). Corvus,(שיחה) 17:21, 24 בדצמבר 2013 (IST)

שים לב, Corvus, שהמאמרים שאתה מפנה אליהם עוסקים אמנם בחורים שחורים, אבל הם אינם עוסקים בתכונות של חורים שחורים שאין להם, ולא תהיה להם, כל השפעה אמפירית. יתכן שיש בתוך המאגר הזה גם מאמרים שכן עוסקים בנושאים הנ"ל, אולם מרפרוף מהיר אני רואה אחרת. אשמח אם תפנה אותי למאמר המדווח על מחקר שכזה. משה פרידמן - שיחה 19:41, 24 בדצמבר 2013 (IST)

אני חושב שהדיון עקר. אני לא יודע כמה מאמרים יש שאינם יכולים להיבחן אמפירית אבל ברגע שיוצג מאמר כזה, פשוט תטען שהוא אינו עונה להגדרות שלך לגבי תיאוריה מדעית. Uziel302 - שיחה 20:03, 24 בדצמבר 2013 (IST)

המצרה שלי בקורס על חורים שחורים גם דיבר טיפה על הבעיה הזאת. הוא דווקא משוכנע שמחקר תאורתי שמפתח מודלים מתמטיים על חורים שחורים הוא כן מדעי. Corvus,(שיחה) 20:12, 24 בדצמבר 2013 (IST)

הגדרות שלי? תראה למשל את הפתיח האנגלי לערך "מדע": Science (from Latin scientia, meaning "knowledge") is a systematic enterprise that builds and organizes knowledge in the form of testable explanations and predictions about the universe. (ההדגשה שלי). בכל אופן, אתה צודק מהותית. גם אם יהיו מאמרים כאלו, זה לא מדע. אבל זה לא באמת משנה, כי גם אם היית מגדיר את זה כמדע טהור, זה לא מעלה או מוריד מרמת האמינות של הטענות ושל בעליהן. שום דבר "מדעי" לא אמין יותר מעצם העובדה שהוא "מדעי". הוא אמין יותר מתוקף הראיות לנכונותו, וכשהן נעדרות הוא מאבד את משמעותו לצורך הדיון. משה פרידמן - שיחה 20:19, 24 בדצמבר 2013 (IST)

לא ממש הבנתי למה אתה מתכוון. אילו תכונות? הפנתי למאמר ספציפי על תנועת אור בתוך רדיוס שוורצשילד (שזה כבר נמצא בתחום "שלא יודעים עליו כולם" אמפירית). פה מדברים על אופק אירועים של חור שחור קיצון (קיצון= חג סביב עצמו במהירות הכי גדולה שהוא יכול) וכאן מדברים על חור שחור קיצון בטמפ' 0. אילו תכונות עוד אתה רוצה לחקור? מכמות המאמרים אתה רואה שיש מחקר תציפי ותאורתי, אל אף שאין מידע אמפירי על האזור בתוך החור. Corvus,(שיחה) 20:12, 24 בדצמבר 2013 (IST)

ראשית, אודה ולא אבוש, שהמאמר הזה הוא אכן "על הקצה" בין הפיסיקה והמתמטיקה, ואתייחס לכך בהמשך. לפני כן אעיר, שכפי שציינתי בהודעתי הקודמת (ולא האחרונה), "לא זכור לי מאמר מדעי שהתייחס לתופעה בלתי ניתנת למדידה גם באופן עקרוני". המאמר שהפנת אליו מתייחס לכך בפירוש: An alternative approach is to introduce a new time coordinate that is related to clock reading that can, in principle, be obsereved experimentally. כמובן, אינני בא לטעון שמדובר בניסוי בר-ביצוע. אולם אתה יכול ללמוד מכך שהכותב טרח להעיר את ההערה הזו איך הוא תופס את המשמעות של "מדע", ולא רק הוא. ולגוף הדברים. התפיסה המקובלת היא שמדע חייב להיות מסוגל להיבחן בכלים ניסיוניים. ראה לדוגמא בפתיח של הערך "מדע" בויקי-אנגלית שציטטתי לעיל. אני מודע לכך, שבפועל, כאשר תאורטיקן מנתח מודל, כמו במאמר שהפנית, הוא לא בהכרח חושב על השלכותיו האמפריות הספציפיות. תאוריות מן הסוג הזה, לעיתים, הינם בגדר מתמטיקה טהורה, שייתכן שבעתיד יהיו לה השלכות מדעיות - וזה בסדר גמור. לעיתים נדירות מדובר על תאוריה חסרת השלכות. במצב כזה הקורא הביקורתי צריך להבין, שהדבר המדעי היחידי בתאוריה הוא ההתבססות שלה על עקרונות ברי-בדיקה, וכל השאר זה לא מדע, לפחות כרגע. כמובן, אתה יכול לטעון שההגדרה שלך למדע היא שונה, וזה בסדר גמור, אבל אז אין רלוונטיות לתקפות של הטענה. אגב, זו אחת ההתנגדויות החשובות לתורת המיתרים. משה פרידמן - שיחה 21:12, 24 בדצמבר 2013 (IST)

לטובת העניין, אני מצרף את הפתיח לערך "תיאוריה מדעית" מויקי-אנגלית. ההדגשות שלי: A scientific theory is a well-substantiated explanation of some aspect of the natural world, based on knowledge that has been repeatedly confirmed through observation and experimentation. Scientists create scientific theories from hypotheses that have been corroborated through the scientific method, then gather evidence to test their accuracy. As with all forms of scientific knowledge, scientific theories are inductive in nature and aim for predictive and explanatory force. Scientific theories are testable and make falsifiable predictions. They describe the causal elements responsible for a particular natural phenomenon, and are used to explain and predict aspects of the physical universe or specific areas of inquiry (e.g. electricity, chemistry, astronomy). משה פרידמן - שיחה 21:23, 24 בדצמבר 2013 (IST)

ראו גם את נועם עצמו בהרצאה פופולרית מעניינת. בדקות 45 ומעלה הוא מדבר על דברים דומים למה שאני אמרתי. Corvus,(שיחה) 20:08, 25 בדצמבר 2013 (IST)

הוא בפירוש מבהיר שזו דעה לא מקובלת בקרב מדענים. כל כך לא מקובלת, שכשהוא עצמו נשאל (דקה 60) על יקומים מרובים הוא עונה "אני לא עובד בתחום הזה כי אני לא יודע איך לעשות את זה, כרגע, מדע, שאני יכול למדוד אותו, לעשות, נגיד, משהו שניתן לבדוק אם הוא נכון או לא". שים לב, אינני מתכוון לתפוס אדם במילה באמצע הרצאה בפאב. אבל משפט כזה מבטא משהו מאוד עמוק לגבי מהות המושג "מדע" בעיניו. גם לאחר שהוא מסביר למה זה נקרא מדע, למרות שהוא מדבר על הטענה העקרונית, הוא מנסה לדבר על תועלת בתאוריות כאלו, למשל כשיקול מה כדאי לחקור ומה לא. משה פרידמן - שיחה 22:16, 25 בדצמבר 2013 (IST)

מהי התנהגות האלקטרונים? ומה הקשר שלה לחשמל?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים
גילגמש • שיחה 23:27, 19 בדצמבר 2013 (IST)

שלום רב, אבקש את עזרתכם

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#שלום רב, אבקש את עזרתכם

שאלות כלליות בביולוגיה

אני אוהב לפתור חידונים בנושאי ביולוגיה באתרים שונים באינטרנט, מתוך עשרות שפתרתי נכונה מצאתי כמה שאלות שלא הבנתי את התשובות ואספתי אותם ועכשיו אני מפרסם אותם פה ואולי מישהו יעשה לי טובה ויסביר לי אותם...

1. How many types of Nutrients are in food? והתשובה היא 6. מישהו יכול להסביר לי לאיזה 6 חומרים הכוונה? בחיפוש ברשת מצאתי כמה אופציות ואני לא יודע איזו נכונה יותר: אופציה א: Water,Carbohydrates ,protein, fats, vitamins, minerals אופציה ב: "There are seven major classes of nutrients: carbohydrates, fats, fiber, minerals, protein, vitamins, and water."

2. בשאלה אחרת שאלו: Which type of digestion takes place when food is chewed, mixed and churned? והאופציות היו: A. Mechanical B. Chemical C. Physical D. All of above E. None of them אני בחרתי באופציה D כי כשאוכל נלעס משתתפת המערכת המכנית, הפיזית (הפעלת כוח), והכימית (רוק), אבל התשובה הנכונה היא A. מה דעתכם?

3. How many joints does a skeletal system have? התשובה הנכונה היא 3. אשמח להסבר של השאלה והתשובה.

4. Which joint can not move freely? אלה האופציות: A. Movable joints B. slightly movable joints C. Immovable joints D. Backbone E. Non Mobile joints ראיתי שהתשובה היא B אבל לא כל כך הבנתי את השאלה והתשובה... 213.57.15.172 13:48, 21 בדצמבר 2013 (IST)

לגבי 1, ההבדל בין האופציות הוא שאופציה ב מונה שבעה חומרים, היא מוסיפה סיבים. סיבים תזונתיים אמנם תורמים לתהליך העיכול אך הם אינם מתפרקים על ידי הגוף. חלק מהם מפורק על ידי חיידקים, וחלק מהחיידקים הללו תורמים לגוף האדם (פרוביוטיים). לגבי 2, לא ברור לי מה הכוונה נלעס ומעורבב, אם מדובר על שתי פעולות שונות, הגיוני שאין עיכול כימי בערבוב. אם השאלה הייתה על לעיסה בפני עצמה, אכן יש תהליך כימי של עיכול על ידי הרוק אך הוא לא עיקר הפעולה, והם רוצים את סוג העיכול שנעשה על ידי עצם הלעיסה. Uziel302 - שיחה 19:31, 21 בדצמבר 2013 (IST)

האם זה מוסרי לקנות עכבר לחתול?

האם זה מוסרי לקנות בחנות חיות עכברים לצורך האכלת חתול בית? 79.179.103.37 14:37, 21 בדצמבר 2013 (IST)

מוסר זה דבר יחסי. ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 14:38, 21 בדצמבר 2013 (IST)

בערך כמו לקנות בחנות דגים קרפיון לצורך האכלת בני הבית. חזרתי • ∞ • שיחה 14:48, 21 בדצמבר 2013 (IST)

עם הבדל שחתול ישרוד בקלות עם מזון רגיל לחתולים והעכבר לאומת קרפיון הוא חי נושם ומודע לגמרי לכך שהוא הולך למות מידי טורף. 79.179.103.37 14:54, 21 בדצמבר 2013 (IST)

המודעות של העכבר לגבי מותו הקרב (הוא "יודע" שהוא "הולך למות"? מקסימום הוא חש מאוים, כאינסטינקט) - אם היא בכלל קיימת, אינה קשורה למוסריות מעשה האדם. חזרתי • ∞ • שיחה 15:02, 21 בדצמבר 2013 (IST)

לפני הרבה שנים היינו בפינת החי של היישוב צובה. היה שם אקוואריום ובתוכו נחש ישֵן. בפינת האקוואריום היה עכבר. הוא עמד בפינה ללא תנועה, כנראה כדי לא להעיר את הנחש. 132.64.102.114 19:59, 25 בדצמבר 2013 (IST)

איך נוצר ים מלח?

קראתי את הערכים ים המלח והיווצרות ים המלח ועוד, הערך האחרון עוסק יותר בהיווצרותו הספציפית של ים המלח (וגם מהפן הגיאולוגי) בעוד שאני שואל על איך דבר כזה נוצר בכלל. למיטב הבנתי, יש משקעים של מים במקום נמוך שבו גם יש שיעור התאדות גבוה יותר ממקומות אחרים, כתוצאה מכך המים ($H_{2}O$) בלבד מתאדים והמלחים ושאר המינרלים נשארים. וזו הסיבה שדוקא האגם שנמצא ליד עין גדי (ים המלח) הוא מלוח ולא הימה שנמצאת בטבריה (כינרת). לסיכום שיעור ההתאדות של המים בים המלח גדול משל כנרת ומסיבה זו ים המלח מלוח יותר. האם אני מבין נכון? ושאלה נוספת, האם גשם הוא ($H_{2}O$) טהור או שזה מים עם חומרים נוספים? (אתם בודאי שואלים את עצמכם למה זה משנה. א. בנוגע למוליכות חשמל, מי ברז מוליכים חשמל בעוד מים מזוקקים לא. ב. שמעתי שאסור להשקות עציצים במי מזגן כי מים אלה בסיסיים מידי ועלולים לגרום למותו של העץ.) ושאלה שלישית: האם יש עוד מקומות בעולם כמו ים המלח? (בערך ים המלח קראתי ש"האגם הוא גוף המים השלישי במליחותו בעולם." מה זה אומר?) ושאלה אחרונה: קראתי בערך ים המלח ש"ריכוז המלחים בים המלח עומד על 34.2% - גבוה פי עשרה מריכוז המלחים בים התיכון." האם הכוונה שריכוז המלחים 34.2% זה 34.2% מפוטנציאל הרוויה? (כלומר ניתן להוסיף עוד 65.8% מלח לכל גרם נוזל מים המלח) אם כן, אני יכול להגיע באמצעים ביתיים לריכוז גבוה יותר של מלחים פר נוזל, ואז זה לא מובן מדוע אנשים מכל העולם באים לים המלח להתרפא, הם יכולים לעשות את זה בבית... תודה. 213.57.15.172 15:00, 21 בדצמבר 2013 (IST)

כשמדברים על ריכוז מלחים, הכוונה לאחוז המלח מהתמיסה, ולא לאחוז מפוטנציאל הרוויה. אנשים באים לים המלח מסיבות רבות, וגם אלו שבאים להתרפא לא בהכרח עושים זאת בגלל המלח, ישנם בים המלח מינרלים נוספים שנחשבים כמרפאים.

יש ימות מלוחות במקומות נוספים בעולם למשל ימת המלח הגדולה.

גשם מכיל גם אבק ולעתים חומצות, עיין גשם חומצי.

ההבדל בין ים המלח והכנרת הוא לא רק משיעורי התאדות, הכנרת מזרימה ממימיה החוצה, וכך נפלטים ממנה גם מלחים ואילו לים המלח אין מוצא ולכן המלחים שמגיעים אליו נשארים בו ורק המים מתאדים. Uziel302 - שיחה 19:45, 21 בדצמבר 2013 (IST)

אז מי גשם מוליכים חשמל? (בהנחה שאני קולט אותם בכלי לפני שהם נוגעים בקרקע) 5.28.165.141 18:35, 22 בדצמבר 2013 (IST)

מוליכות חשמלית איננה שאלה של כן ולא, היא שאלה כמותית.

High quality deionized water has a conductivity of about 5.5 μS/m, typical drinking water in the range of 5-50 mS/m, while sea water about 5 S/m[2] (i.e., sea water's conductivity is one million times higher than that of deionized water).

ולגבי גשם, עיין פה. Uziel302 - שיחה 18:47, 22 בדצמבר 2013 (IST)

מאיר לנסקי, לאקי לוצ'יאנו ובאגסי סיגל

שלום, מה שם סדרת הטלוויזיה שעסקה בשלושת הנ"ל ומי הם השחקנים שגילמו את הנ"ל? חזרתי • ∞ • שיחה 16:11, 21 בדצמבר 2013 (IST)

אולי אימפריית הפשע? Uziel302 - שיחה 19:51, 21 בדצמבר 2013 (IST)

לא, אני מתכוון הרבה יותר מוקדם, כשמאיר לנסקי היה עדיין חי ודמותו בסדרה (בניגוד לשתיים האחרות) נקראה (לכן) בשם אחר. חזרתי • ∞ • שיחה 20:47, 21 בדצמבר 2013 (IST)

en:The Gangster Chronicles ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 21:01, 21 בדצמבר 2013 (IST)

תודה. זוכר אולי מה היה שם הסדרה בישראל? חזרתי • ∞ • שיחה 21:05, 21 בדצמבר 2013 (IST)

לצערי זה היה לפני שנולדתי, כך שאין לי מושג. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 21:17, 21 בדצמבר 2013 (IST)

טוענים שקראו לה "תולדות הפשע המאורגן"[5]. למרות שלי היא לא זכורה בשם זה או אחר. יוסי • שיחה 21:50, 22 בדצמבר 2013 (IST)

סיכת בטחון בלחי

יש לי ויכוח עם אבא שלי. למי היתה סיכת בטחון בלחי? לרמי פורטיס? למישהו מהלהקה שלו? למישהו מהקליק? אחר? • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 16:19, 21 בדצמבר 2013 (IST)

ומה אבא שלך אומר? Liad Malone - שיחה 18:36, 22 בדצמבר 2013 (IST)

תורנות (רפואה)

מדוע תורנות נדרשת? האם משום שאין די רופאים? האם כדי לאפשר הכשרה טובה יותר של רופאים? (יותר שעות, יותר ניסיון?) האם רק בישראל הדבר קיים, או גם במדינות אחרות? האם כל הרופאים מבצעים תורניות בכל המחלקות, או שיש כאלה שלא? תודה...

שעות העבודה הנורמליות במשק הן במשך היום ובימי חול. אבל החולים חולים (ומאושפזים, ומגיעים לחדר המיון) גם בלילה וגם בשבתות וחגים. התורנות, כשמה, היא הסדר שבו מגיע תורם של הרופאים לעבוד בזמנים החריגים האלו. ברוב המקרים מי שמבצע את התורנויות הם הרופאים המתמחים, ואילו המומחים מבצעים "כונניות" שבהן הם עשויים להקרא לבית החולים ולהשתתף בפעילות הרפואית. עוזי ו. - שיחה 09:20, 22 בדצמבר 2013 (IST)

לצערי יש להוסיף את המילה "גם" בין "לעבוד" לבין "בזמנים" שבתשובתך. במקום עבודתי - מי שעובד 6 שעות בלילה מקבל 350% והיום הסמוך הוא חופשה ע"ח המעביד. חזרתי • ∞ • שיחה 13:23, 22 בדצמבר 2013 (IST)

יונס יונסון

כשחיפתי את הערך באינטרנט כדי לדעת אם יש לסופר ליונס יונסון עוד ספרים (שאולי גם הם טובים כמו "הזקן בן המאה שיצא מן החלון ונעלם"). נדהמתי לגלות שאין ערך כזה בויקיפדיה. האם לדעתכם נכון להוסיף ערך כזה? למרות שסביר להניח שיהיה קצרמר... אני יכול בעיקר לכתוב מידע על הספר, מעט מהביוגרפיה של הסופר שכתובה בכריכה האחורית. וכמובן שאני יכול לנסות לתרגם מהמקבילה האנגלית או השוודית. --inon - שיחה 09:10, 22 בדצמבר 2013 (IST)

אחרי שקראתי את ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים, דומני שהתשובה היא כן. הוא פרסם שני ספרים (השני נקרא: Analfabeten som kunde räkna, פורסם ב-25/9/2013 בשוודית). ‏[kotz]‏ [שיחה] 10:28, 22 בדצמבר 2013 (IST)

תודה. אעשה זאת בשמחה בקרוב. בעזרת השם. --inon - שיחה 10:50, 22 בדצמבר 2013 (IST)

חוקיות בהפרשים

אני מנסה לחשב תרגיל שההפרש בין האברים גדל למשל 1,4,9,16 שההפרש כל פעם גדל ב2 מה הנוסחה לחשב את זה?

הלוואי שייתי יודע לכתוב במטלב כדי להסביר יותר טוב. זו נוסחת נסיגה. החישוב של איבר מסויים an (החל מהאיבר השני) היא 1 ועוד 3 ועוד ( 2 כפול n-1 ). כדי לחשב את הסכום עד איבר מסויים צריך לעבוד קצת יותר קשה. שים לב שבעצם סדרת ההפרשים פה היא סדרה חשבונית- an שווה ל3 ועוד (2n-2) בלנק - שיחה 15:53, 22 בדצמבר 2013 (IST)

האיבר הn הוא איבר הבסיס ועוד סכום סדרת ההפרשים עד האיבר הn-1 שלה. עליך להשתמש בנוסחת סכום סדרה חשבונית למצוא את סכום סדרת ההפרשים. Uziel302 - שיחה 16:00, 22 בדצמבר 2013 (IST)

עובדה שיכולה לעזור: $a_{n}=n^{2}$. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 23:38, 25 בדצמבר 2013 (IST)

יהודים מאמינים ב...

במה יהודים מאמינים אפשר לפרט תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באל הכנעני בגרסת היהדות "יה" (לא כתבתי את שמו המלא מחשש פגיעה בכבוד הדתיים שפה). ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 17:22, 22 בדצמבר 2013 (IST)

ראה עיקרי האמונה היהודית, ויהדות. Corvus,(שיחה) 17:26, 22 בדצמבר 2013 (IST)

בקדוש ברוך הוא הוא האל האמיתי ואין עוד מלבדו וצריך ללכת עפ"י התורה שניתנה לנו במעמד הר סיני ולהיות אור לגויים למרות כל הקשיים בדרך!Yinon75 - שיחה

ראשית יש לשאול מיהו יהודי. בויקיפדיה יהדות מוגדרת כדת, תרבות ולאום. הזרם המרכזי של היהודים הדתיים במדינת ישראל הוא היהדות אורתודוקסית. הם מאמינים באלוהים (יהדות) ובתורה. Uziel302 - שיחה 18:35, 22 בדצמבר 2013 (IST)

וויקיפדיה מי כתב אותה?

מי כתב את הויקיפדיה ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עיין פה Yinon75 - שיחה

אנשים. ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 18:25, 22 בדצמבר 2013 (IST)

בכל דף קיים קישור המציג את היסטוריית הגירסאות ובו ניתן למצוא את רשימת התורמים השונים שכתבו וערכו את הדף. Uziel302 - שיחה 18:38, 22 בדצמבר 2013 (IST)

מי? אתה. ברגע זה. וגם אני. הדף הזה הוא ויקיפדיה, העולם, בעצם -- הכל, ויקיפדיה! Gil mo - שיחה 22:04, 23 בדצמבר 2013 (IST)

ראה בפיסקת הפתיחה של הערך ויקיפדיה, וכן בערך ויקיפדיה העברית. . בברכה, דני. Danny-w • שיחה 16:10, 29 בדצמבר 2013 (IST)

צמחונות/ טבעונות ושמר האפייה

כיצד מתייחסים צמחונים וטבעונים כלפי שמר האפייה? הרי זהו תא איקריוטי. היש כאלה בחברי הקהילות הללו אשר אינם אוכלים משהו שמכיל שמרים? ברור לי שהקהילות אינן מקשה אחת, אך אם יש כאן מישהו שאולי בעצמו טבעוני/ צמחוני ויוכל לשתף, נשמח.

אפשר גם להקשות ולשאול האם טבעוני לוקח אנטיביוטיקה, הרי תרופה זו הורגת חיידקים קטנים ומסכנים... בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 11:30, 23 בדצמבר 2013 (IST)

כפי שאני מבין זאת; רובם המוחלט גורסים שבמקרים כאלה אין כל בעיה פילוסופית עם העניין ולו קלה שבקלות, משום שרצונם הוא להימנע מפגיעה בחיות בעלות תודעה, ולא בצורות חיים שאינם בעלי תודעה או שאינם חי בהגדרתו האינטואיטיבית של בעל-חיים. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 12:22, 23 בדצמבר 2013 (IST)

תודעה זה מונח קצת מעורפל. נראה לי שהרוב דורשים מערכת עצבים בשביל לייחס לאוביקט כאב או זכויות ולקרוא לפגיעה התעללות בלתי מוסרית. Uziel302 - שיחה 13:09, 23 בדצמבר 2013 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: לא בהכרח מערופל. תודעה או נפש, כוללת בה את הלא-מודע ואת המודע כאחד (יש שיוסיפו גם את הסמוך למודע). אכן יש מי שיעדיף לומר מערכת-עצבים במקום תודעה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 13:19, 23 בדצמבר 2013 (IST)

אז צריך להיזהר עם קרדית האבק, גם לה יש מערכת עצבים. ‏nevuer‏ • שיחה 13:17, 23 בדצמבר 2013 (IST)

אוקיי, אז במקרה של קרדית אבק הבית, יש מי שיתפלסף לגבי מוות מהיר של "מי שפלש לביתו של פלוני", ו"עלול להזיק לבני ביתו של פלוני". לגבי בעלי חיים נראים-לעין שאינם בהכרח מזיקים, אכן, יש צמחונים וטבעונים (ואחרים) שיימנעו המנעות עליונה מהריגתם גם אם פלשו והזיקו כביכול לבני ביתם. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 13:21, 23 בדצמבר 2013 (IST)

ככה או ככה, לגבי שמר האפייה והחיידקים, זה כמובן מגוחך, כי כל הטבעונים אוכלים צמחים, ש"חייים" באותה מידה (ואולי יותר) מאשר שמר האפייה והחיידק. בלנק - שיחה 15:19, 23 בדצמבר 2013 (IST)

אז מבחינה לוגית, היכן עובר הגבול? ―95.86.87.252 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הגבול המקובל הוא "מי שמסוגל להרגיש כאב/סבל". אבל לכל אחד יש את הגבול שלו כמובן. בלנק - שיחה 21:23, 23 בדצמבר 2013 (IST)

מי שלא נרתע מאכילת פטריות משיקולים דומים לא ירתע מאכילת שמרים. Tzafrir - שיחה 16:28, 23 בדצמבר 2013 (IST)

אם מדברים על מקרים קיצוניים יש תופעה של פרוקטרייניזם- אנשים שניזונים אך ורק מפירות, כלומר אפילו לא אוכלים צמחים שלא דבר על שמרים... אני תוהה אם יש כאלה שלדעתם לצחצח שיניים זה לא מוסרי כי הורג חד תאיים רבים. Corvus,(שיחה) 16:47, 23 בדצמבר 2013 (IST)

פרוטריאניזם (Fruitarianism). אלא אם כן יש גם קבוצה שניזונה רק מהפרוקטוז שבפירות.

פרוקטרייניזם זו המילה בעברית לFruitarianism. Uziel302 - שיחה 00:31, 24 בדצמבר 2013 (IST)

באמת? מעניין מי קבע כך, ולמה החליט להוסיף את ה-'ק'... אכן, מקרה מעניין של טרנסליטרקציה (Transliteration).

אני חוזר בי מהסרקזם. יכול להיות שישנם אנשים שבוחרים לצורך הטרנסליטרציה בשורש הלטיני, ולא האנגלי, של המילה פרי. כנראה שפשוט עדיף לתרגם לעברית...

בסוף ההרצאה המפורסמת של גארי יורופסקי, בחלק של השאלות ותשובות, אחד הסטודנטים שואל אותו אם הוא נמנע גם מאכילת שמרים ויורופסקי עונה בחיוב. יחד עם זאת, מכל האתרים (הישראלים) העוסקים בתזונה טבעונית שנכנסתי אליהם עד היום, לא היה אפילו אחד שהתיחס לשמרים כ"מזון מן החי" או "בעל חיים". בכל מקרה, כטבעוני, השאלות המוסריות הללו הן בהחלט מענינות, אבל אני מציע גם לאוכלי בעלי חיים לנסות לענות עליהן וכך להגיע בעצמם לתשובה: האם מראה מותם של חיידקים מתים עלול להטריד אותך כמו סרטון ההתעללות ב"אדום אדום"? אם התשובה היא "לא", אז כנראה שיש הבדל בין חד-תאי לבין פרה או אפרוח. כל אחד מוזמן לחפש בתוך עצמו מה ההבדל מבחינתו. Liad Malone - שיחה 00:43, 24 בדצמבר 2013 (IST)

תודה לליעד שחזר לנושא. השאלה קנטרנית, מכיוון שהרגישות של אנשים לסבל של הזולת שונה מאדם לאדם, ואינה בהכרח רציונלית. מי שמזלזל במידת הרחמים של אחר בגלל שזאת איננה רציונלית, שיבדוק היטב אם בכל אספקט של חייו האישיים הוא עצמו מתנהל ברציונליות מוחלטת (ושיתחיל, לדוגמא, באהבה שלו לבן/בת זוגו, להוריו או לילדיו). הבהרה: אני לא צמחוני, לא טבעוני, ולא פרוקטצריאני.

לפני שמתחילים לרחם על שמרים, צריך לחשוב על נבטים רכים שרק בקעו מהזרע וכבר נאכלים או על עלי בייבי. ועכשיו ברצינות: השאלה הזו מעידה על בורות. אני מניח שכל אחד מאיתנו הורג מבלי משים לא מעט שמרים (מהאוויר) בעצם הנשימה והאכילה, בלי קשר למאכלים שבוחרים לאכול. הנבטים והעלים שציינתי הם אורגניזמים (או חלקי אורגניזמים) מורכבים בהרבה משמרים. וכמובן: שמרים הם מממלכת הפטריות: הם אינם צמחים או בעלי חיים. Tzafrir - שיחה 21:08, 24 בדצמבר 2013 (IST)

מקור לפטירת הרמב"ם היום

מה המקור ? ציון הלוי • שיחה • כ' בטבת ה'תשע"ד 17:22, 23 בדצמבר 2013 (IST)

ניתן לראות את התאריך כ טבת בתמונה בערך קבר הרמב"ם. חוץ מזה מצאתי את המאמר הזה. Uziel302 - שיחה 17:50, 23 בדצמבר 2013 (IST)

תודה ציון הלוי • שיחה • כ' בטבת ה'תשע"ד 23:39, 23 בדצמבר 2013 (IST)

איך פועל הכפתור של המטרונית

ראיתי בכל השבורים שאין כלום בתוך הקופסה! שום חוטים שמתחברים לעמוד, שום חור. איך זה פועל? 79.179.103.37 17:26, 23 בדצמבר 2013 (IST)

מרעום קרבה

יש לי שאלה בקשר לאיך שמרעומי קרבה עובדים? מצאתי דרך פעולה פשוטה מאוד לאופן העבודה שלהם בעוד שבכל מקום שאני קורא (בין היתר בערך בויקי האנגלית proximity fuse) יש הסברים שמתבססים על אפקט דופלר. הדרך שלי היא כזאת: במרעום מצויה אנטנה שמשדרת וגם קולטת אותות מוחזרים מן המטרה (האנטנה פועלת גם כמשדר וגם כמקלט). המקלט מחובר למגבר שמחובר מחדש למשדר (מעין מעגל ציקלי) כך שהאותות שמתקבלים מן המטרה מאתחלים את השידור, ותדר שידור הפולסים משתנה כל הזמן בהתאם למרחק מהמטרה (בשונה ממכ"ם רגיל שבו יש תדר שידור פולסים קבוע). התדר הולך וגובר כמו כדור שמקפץ בין שני קירות שמתקרבים זה לזה וכשהמרחק מגיע לערך d שנקבע מראש התדר מגיע לערך c/2d. כל המעגל הזה עם אותות המתח שבו מחובר במקביל למעגל תהודה חשמלי עם תדר תהודה שהוא בסביבות התדר הזה,ואז הזרמים עולים המעגל מתחמם ומכיוון שהוא מחובר לחומר נפץ הכל מתפוצץ. מה הבעיה העקרונית במה שאמרתי, ואם זה לא עובד כך איך זה עובד?109.160.189.99 20:13, 23 בדצמבר 2013 (IST)

מחכה לתגובה.109.160.189.99 20:30, 25 בדצמבר 2013 (IST)

קרבה - מצויד בחיישן אשר מודד קירבה לעצמים ומתפוצץ כאשר נמצא בטווח מוגדר. הרעיון שלך עוסק בעיבוד הערך החוזר והשפעתו על התדר המחפש. מה מטרת הרעיון שלך?

קודם כל הבנתי שככה זה לא עובד, ההסבר בערך בויקיפדיה האנגלית אומר שחיישן הקרבה חש איכשהו את המרחק בעזרת אפקט דופלר. הרעיון שלי גם אמור לגרום למרעום להתפוצץ כשהמרחק קטן מערך d שנקבע מראש (המעגל נכנס לתהודה רק כשהמרחק הוא בסביבות d , אפשר גם להוסיף מסנן תדרים כדי לסנן את התדרים שנמוכים מ-c/2d וככה לא לגרום להתחממות מוקדמת). אני שואל בגדול איך חיישן קרבה עובד?

ראה ←כאן רשימת חיישני קרבה. Mr.Shoval - שיחה 18:17, 27 בדצמבר 2013 (IST)

אמקד את השאלה. למיטב הבנתי אפקט דופלר מסייע בחישה של מהירויות (מהירויות יחסיות) ולא בחישה של מרחקים. אז זה מה שאני לא מבין, כי כתוב שמרעום הקרבה חש איכשהו את הקרבה בעזרת אפקט דופלר. יכול להיות שהכוונה שתדר השידור מוסח דופלר מספר פעמים שיחסי הפוך למרחק מהמטרה (בשל תנועה מן המרעום אל המטרה ובחזרה אל המרעום ומשם אל המטרה וכ'ו, לפי היחס c/2d)? אם זאת התשובה אז זהו זה ואין לי שאלות יותר.

מחכה לתגובה.109.160.189.99 15:56, 28 בדצמבר 2013 (IST)

איין ראנד

איך אומרים "ראנד" בעברית? עם קמץ או עם סגול? 79.179.103.37 20:55, 23 בדצמבר 2013 (IST)

בגדול עם קמץ. זאת בעייה כללית עם תרגום האות a מאנגלית. התשובה המושלמת היא איפה שהוא באמצע- משהו כמו רֵאַנד בלנק - שיחה

סמוראים

האם בימנו יש סמוראים? האם אפשר לקבל תואר סמוראי? 79.179.103.37 22:56, 23 בדצמבר 2013 (IST)

קראת את הערך? יוסי מחשבון אחר - שיחה 16:00, 25 בדצמבר 2013 (IST)

מילה באנגלית

מה המילה שאומר הדובר בקטע הזה
https://www.youtube.com/watch?v=N8Sc6pUR1mA#t=51m30s
המשפט הוא:
"I think this is an extremley... ahh... I don't know what's the word I want to use... dissengential"
כאשר המילה "dissengential" אמורה להביע "מטעה"/"מוליך שולל"/"לא ישר".
מה המילה שאומר הדובר (מאחר שאף צורת כתיב של dissengential, לא נמצאת במילון)?
DoronWise - שיחה 09:56, 25 בדצמבר 2013 (IST)

disingenuous מן הסתם. 77.125.134.71 20:19, 25 בדצמבר 2013 (IST)

כמו כפפה ליד! תודה רבה, הקשבתי לקטע הזה איזה 15 פעמים. DoronWise - שיחה 08:49, 26 בדצמבר 2013 (IST)

פרחים ומין

היי השאלה היא כזו: לעצים גם זכריים וגם נקביים יש פרחים או לזכרי או נקבי? שימו לב שאני לא שואל לגבי פרחים שצומחים מהאדמה והם כמובן גם זכריים וגם נקביים אלא על עצים ושיחים שיש להם פרחים. תודה Meni111 - שיחה 11:45, 25 בדצמבר 2013 (IST)

כן. פרח גדל רק במכוסי זרע, ויכול להכיל איברי רבייה זכריים או נקביים. יש לציין כי עץ אחד יכול להיות גם זכרי וגם נקבי. עיין בערך צמח חד ביתי.

ערך עבור מיומנויות שאלה

שלום רב

הערך מיומנויות למידה מופיע כפסקה קצרה בתוך הערך למידה. שמי רן שמשוני, אני מתמחה במיומנויות למידה ואשמח לכתוב ערך מקיף בנושא מיומנויות למידה. האם ניתן להפוך את הערך הזה לערך שעומד בזכות עצמו, מחוץ לערך למידה? אם כן, כיצד עושים זאת? תודה מראש

רן ―Ranshim (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן. לקווים כלליים כיצד לכתוב ערך, ר' ויקיפדיה:מדריך לכתיבת ערכים#כתיבת ערכים. מומלץ ראשית להירשם; ואח"כ לכתוב את הדף כטיוטה. כשהוא מוכן (בערך), יש להעביר אותו למרחב הערכים. חשוב לשמור על זכויות יוצרים (כלומר לא להעתיק משום מקור אחר). בהצלחה. ‏[kotz]‏ [שיחה] 14:02, 25 בדצמבר 2013 (IST)

מחשב נייד

האם ניתן לחבר בדרך כלשהיא כונן דיסקים למחשב נייד שהוא ללא כונן דיסקים כלל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קיימים בשוק כונני דיסקים חיצוניים, המתחברים באמצעות usb. ‏Uziel302 - שיחה 17:58, 25 בדצמבר 2013 (IST)

בחנויות מחשבים ניתן למצוא גם מתאמי USB לכונן פנימי. יאיר • שיחה 19:21, 25 בדצמבר 2013 (IST)

שלג

א. אם ייבנה הר מלאכותי במישור החוף לגובה המתאים, האם ירד עליו שלג? ב. האם נכונה הטענה שהרבה מן הגשמים הם למעשה שלג שנמס בדרך לקרקע? טיפוסי - דברו איתי 01:55, 26 בדצמבר 2013 (IST)

כבר קיים הר לחופי הים התיכון, הכרמל שאמנם מתנשא לגובה 546 מטר בלבד, אך זה הספיק בשביל ששלג יכסה את פסגות ההר ב: פברואר 1950 (50 ס"מ), בינואר ובפברואר 1992 ובינואר 1998. בנוגע לגשם, מצאתי אני לא יודע כמה פעמים זה קורה אבל מצאתי את המשפט הבא: What separates rainfall from other precipitation types, such as ice pellets and snow, is the presence of a thick layer of air aloft which is above the melting point of water, which melts the frozen precipitation well before it reaches the ground.

Uziel302 - שיחה 05:19, 26 בדצמבר 2013 (IST)

בגדול, לים יש השפעה ממתנת על הטמפרטורה, כך שלא בטוח שירד שלג לעיתים קרובות גם אם תבנה הר מאוד מאוד גבוה. יחד עם זאת, כבר עכשיו יורד שלג לעיתים רחוקות, וסביר שאם היית מקים הר מלאכותי הוא היה יורד לעיתים יותר קרובות. לגבי השאלה השנייה- כן! הרבה! ראה כאן. בלנק - שיחה 16:54, 26 בדצמבר 2013 (IST)

בקשר לשאלה הראשונה, על הר מלאכותי מספיק גבוה בהחלט ירד שלג, אין הבדל מהר רגיל. באטמוספירה של כדור הארץ, עלייה של 100 מטר בגובה, באזור נתון, מתבטאת בירידת טמפרטורת האוויר בערך ב-0.6 מעלות צלזיוס. במילים אחרות, אם תבנה הר מלאכותי בגובה 1000 מטר במישור החוף, הטמפרטורה בפסגה תהיה כ-6 מעלות פחות מזאת שבבסיס ההר, הפרש משמעותי מאוד. בסערה האחרונה של לפני שבועיים זה היה מספיק בשביל להוריד שלג על אותו הר מלאכותי אם היה ממוקם בתל אביב (אגב, נראה לי שלבנות גורד שחקים בגובה 1000 מטר יהיה מעט יותר פרקטי מלבנות הר...) --Evhap - שיחה 15:27, 27 בדצמבר 2013 (IST)

האם ניתן להבין מתשובתך שלו היה חולף מטוס בסערה האחרונה של לפני שבועיים, בגובה 1000 מטר במישור החוף, הוא היה מקבל מנת שלג תוך כדי תעופה? טיפוסי - דברו איתי 23:00, 28 בדצמבר 2013 (IST)

בהנחה שהמטוס יכול היה לטוס בתוך ענני גשם/שלג בזמן הסערה (ובנושא הזה אני לא מבין גדול), ובהנחה שהיו עננים שהורידו משקעים מעל גובה הטיסה שלו (ולא מתחת), בהחלט ייתכן שניתן היה לחזות מהמטוס בפתיתי שלג באוויר. שים לב שכשטסים במטוס, הרבה פעמים הלחות בחלון קופאת והופכת לקרח כשהמטוס מגביה, ונמסה כשהמטוס יורד חזרה בגובה. --Evhap - שיחה 22:21, 29 בדצמבר 2013 (IST)

הסיפור שרץ ברשת על סילבסטר הוא נכון או מפוברק?

ברשת, בפרט באתרים הדתיים רצים סיפורים על סילבסטר. החלטתי פשוט להעתיק את אחת ההודעות שרצות ברשת על סילבסטר: "רגע לפני שאתה עומד לחגוג את חג סילבסטר פתחנו בשבילך ספרי היסטוריה: סילבסטר היה אפיפיור נוצרי שרצח בעינויים קשים אלפי יהודים ביום הזה, הנוצרים יצאו לחגוג וביצעו פוגרומים קשים ביהודים ומענים ורוצחים אותם. הם שרפו את אבותינו בשמן רותח, הם שמו יהודים בתוך חביות עם מסמרים וגלגלו אותם מראש ההר, הם שמו את היהודים על פחים חמים והיהודים קפצו עד שנשרפו (הם קראו לזה "התנורים המרקדים"). בקיצור, אם במקום "סילבסטר" היו קוראים לחג הזה "היטלר" הייתם חוגגים אותו?!" סוף ציטוט. השאלה שלי האם יש דברים בגו או שזו דמגוגיה זולה. החלטתי לבדוק את הנושא היות שבשנים האחרונות בכל שנה אני רואה שהנושא הזה צף ועולה, ובמיוחד ההשוואה של סילבסטר להיטלר קוממה אותי ואני באמת רוצה לדעת אם זה נכון שסילבסטר היה אנטישמי ששנא יהודים כמו היטלר. 5.28.159.192 21:42, 26 בדצמבר 2013 (IST)

בערך סילבסטר מצוין: "מיתוס הרווח בעיקר בחברה החרדית רואה בסילבסטר צורר היהודים, וגרסאות שונות של מיתוס זה מיחסות לו האשמות שונות, ביניהם המרת יהודים לנצרות בכפייה וברציחתם ועינויים של יהודים. לא ידוע על שום יחס מיוחד של סילבסטר כלפי היהודים, לטובה או לרעה, ואין ראיות לרדיפת יהודים בידי הכנסייה בתקופתו. צו מילנו, אשר הבטיח חופש דת לנוצרים, כלל גם הכרה בחופש הדת של היהודים. מקור ההאשמות הוא ככל הנראה בכרוזים שונים המביעים התנגדות לחגיגות ליל הסילבסטר וגם ביחס הכנסייה הקתולית בשנים מאוחרות יותר כלפי היהודים." תכל'ס המקור שמצויין למיתוס הזה לא ברור, זו השערה קלה ואני הייתי מוסיף לזה תבנית של ^{[דרוש מקור]}. 5.28.159.192 21:45, 26 בדצמבר 2013 (IST)

קודם כל, סילבסטר הראשון היה אפיפיור נוצרי שמת ב31 לדצמבר. והחגיגות בלילה הזה הם לא לכבוד יום מותו אלא לכבוד השנה החדשה. ברוב העולם אפילו לא שמעו שיש קשר כלשהו לסילבסטר. שנית, אין שום רעיה לכל הזוועות המתוארות במסמך הזה, זה פשוט גיבוב של שקרים. ראה גם פה. Corvus,(שיחה) 22:02, 26 בדצמבר 2013 (IST)

לא נשמע לי אמין, ואכן חגיגות ה-31 בדצמבר הם חגיגות של שנה חדשה - לא של אפיפיור זה או אחר ולא של סטלונה. מצד שני, מה ההתלהבות לחגוג דווקא את מועד ההתחלה של שנת המס החדשה? בלי להיות דתי, יותר כיף בעיני לחגוג את ההתחלה של מחזור חגים חדש.

שנת מס? כל העולם המערבי חי לפי אותו לוח שנה, וכל מה שאתה רואה זה שנת מס? אתה יכול לחגוג את תחילת מחזור החגים וגם להרים כוסית לכבוד השנה החדשה. ההתנגדות המרכזית למנהג נובעת מחוסר הבנה שאין מדבור באקט דתי. התנגדות החריפה (כמו במסמך המופץ כבר שנים) באה מקנאה בשמחה שאתה לא שותף לה. אנשים שמפיצים דברים כאלה פשוט רוצים שלא תוכל להיות שמח בזמן שהם לא שמחים. והתירוץ שלהם זה שהם מצילים אותך מעבודה זרה ולכן יקבלו טובות הנאה בעולם הבא. Corvus,(שיחה) 11:17, 27 בדצמבר 2013 (IST)

בשולי הדברים, מצער מאד שרבים כל כך בתוכנו אינם זוכרים את יום הולדתם לפי הלוח העברי. טיפוסי - דברו איתי 11:32, 27 בדצמבר 2013 (IST)

זה אולי בגלל ששנת השירות במילואים לא מתחילה בא תשרי. Nachum - שיחה 12:58, 27 בדצמבר 2013 (IST)

ראשית, אבהיר שאינני דתי, ושכשכתבתי "לא נשמע לי אמין", התכוונתי למסמך אודות הרדיפות. המסמך הוא עוד אחת מהשיטות המכוערות של העולם הדתי לנסות להניא אותנו מלאבד את תרבותנו הייחודית (להגיד שהם רק לא רוצים שנשמח זה מכוער כמעט כמו השיטות שלהם). הבעיה היא שהם לא מציעים אלטרנטיבה קוסמת במיוחד להידמות מוחלטת שלנו לתרבות המערבית (אמריקאית). זאת עבודה שלנו כיהודים חילונים (רק מי שרוצה כמובן) ליצור תרבות יהודית חילונית שיהיה לנו נוח איתה (ליברלית, פתוחה, וכל זה... אבל גם ייחודית). יש לזה גם משמעות מוסרית כשההתעקשות שלנו לחיות במדינה יהודית כרוכה באלימות מתמשכת ודחיקת רגליו של עם אחר שתרבותו אולי מובהקת מזאת שלנו. באמריקה יש המון מקום ליהודים שחיים בבטחון ובשלווה בדיוק כמו השכן האמריקאי שלהם.

לענייננו, אנחנו כמובן יכולים לשמוח, ורצוי שנשמח בכל יום בשנה, אבל זה הופך קצת חסר טעם כשאין ייחוד של יום אחד על פני אחר. מה טוב אם יש יום מיוחד, וגם אם יש לו מטען תרבותי כלשהו. כל מה שכתבתי זה שלי נעים לחגוג את תחילת מחזור החגים היהודיים, שאותם אני חוגג כחילוני, ושעבורי ה-31 בדצמבר הוא עוד יום בשנה. לא ביטלתי את זכותך וטעמך בחגיגת יום זה. ואכן, אני שמח ששנת השירות במילואים לא מתחילה בתשרי. מוצא חן בעיני שיש לוח שנה לענייני דיומא, ולוח שנה לענייני תרבות. הדתיים קוראים לזה קודש וחול, וקושרים את זה לאלוהים. אני קורא לזה מיוחד לעומת תפל במובן האסתטי (כמובן רק מנקודת המבט הסובייקטיבית שלי כיהודי).

מפה של סילבסטר

מעניין שבויקי האנגלית מציינים שבישראל חוגגים את יום סילבסטר הקדוש. ראו Silvester. ‏ Corvus,(שיחה) 19:13, 28 בדצמבר 2013 (IST)

איך נקרא אדם שמתעסק באופן אובססיבי ביופי שלו?

אני יודע שאדם שמתעסק באובססיביות בבריאות שלו נקרא היפוכונדרי, אבל איך נקרא אדם שמתתעסק באופן אובססיבי ביופי שלו? 5.28.159.192 10:28, 27 בדצמבר 2013 (IST)

לדעתי הכי קרוב שיש למה שאתה מתאר זה נרקסיזם NiD123 - שיחה 13:20, 27 בדצמבר 2013 (IST)

אין קשר בין נרקסיזם במובנו הרגיל להפרעת אישיות נרקסיסטית. °°°° הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:14, 27 בדצמבר 2013 (IST)

גנדרן? ‏nevuer‏ • שיחה 14:23, 27 בדצמבר 2013 (IST)

מטרוסקסואל? Uziel302 - שיחה 01:46, 28 בדצמבר 2013 (IST)

חברים! לא מדובר בנרקסיזם (=אהבה עצמית מופרזת), זהו מונח כללי מידי ולא מדויק. גנדרן זו מילה עברית שלא משקפת מונחים פסיכולוגיים בעולם, מלבד זאת אף בעברית המילה גנדרן לא מתארת אובססיביות לעיסוק ביופי (פירוש המילה הוא אדם שמתייפה, וזה בהחלט יכול להיות בגבול הטעם הטוב). כמו כן, בוודאי שלא מדובר על מטרוסקסואל (ממש לא נחשב להפרעת אישיות. ראו את דבריי לגבי גנדרן). 5.28.159.192 04:53, 28 בדצמבר 2013 (IST)

תנסה כאן: הפרעת גוף דיסמורפית - הפרעה שהסובלים ממנה מוטרדים בצורה מופרזת ממאפיינים בהופעתם החיצונית. Mr.Shoval - שיחה 16:45, 28 בדצמבר 2013 (IST)

נצל"ש

מה ההבדל המהותי בין מגלומניה לבין הפרעת אישיות נרקיסיסטית? זה "התנהגות אבנורמלית המאופיינת במחשבות שווא על עליונות וכוח רב שיש לאדם. במצב זה האדם מייחס לעצמו תכונות אלוהיות ומנהיגותיות, אומניפוטנטיות או גאונות בתחום כלשהו (למשל כוח צבאי, פוליטי, כלכלי (עושר מופלג), כישורים קוגניטיביים, אמנותיים או מיסטיים), אשר אינן קיימות בו." מול "אנשים הסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית הם בעלי הערכה עצמית גבוהה ושאפתנות חסרת גבולות. הם מרגישים כאישיות חשובה וראויה להערצה, ולרוב מפריזים בתיאור הישגיהם ומאמינים כי הם מיוחדים במינם. ביחס לזולת, הם מאופיינים בזלזול באחרים ובהישגיהם, באנוכיות, בחוסר אמפתיה לזולת, ביהירות, בשתלטנות, ובניצול הזולת לצורך קידום שאיפות אישיות." זה פחות או יותר אותו הדבר, לא? Corvus,(שיחה) 14:22, 27 בדצמבר 2013 (IST)

בגדול, מגלומניה לדעתי היא יותר "גרנדיוזית"- לחשוב שאתה אלוהים, או שיש לך כוחות על, או איזה מתנה משמיים. נרקיסיזם זה יותר להיות מרוכז בעצמך, שאפתן, אנוכי, ופחות לחשוב שאתה יכול לסחוב את העולם על הכתפיים. בלנק - שיחה 16:11, 27 בדצמבר 2013 (IST)

אינני יודע לגבי מגלומניה, אבל בהפרעת אישיות נרקסיסטית החולה לא ממש מאוהב בעצמו או מעריך את עצמו. הוא לא יודע איך להעריך את עצמו ולא קיים אצלו דימוי עצמי יציב, מטפס לגבהים עם כל שבח וצולל לתהומות עם כל ביקורת. לא מישהו לקנא בו... פסיכיאטר ופסיכולוגית, בנפרד, טענו בפני שקיימים פגמים קשים בתאור ב DSM (הכתוב בערך, ואותו הביא בלנק). הבעייה אינה העדר אמפתיה, אלא אמפתיה "עקומה", לא קונסיסטנטית. החולה אינו אנוכי אלא סובל מהרבה נקודות עיוורות בראיית הסובבים אותו, ומתמלא תחושת אשם כשמוכיחים לו שפגע באחרים. זוZarnivop - שיחה 17:29, 27 בדצמבר 2013 (IST)

האם סילבסטר עצמו חגג בלילה בין ה31 לדצמבר ל1 בינואר?

האם בתקופתו של סילבסטר הראשון היה כבר את המנהג (בקרב הנוצרים) של לחגוג את תחילת השנה החדשה? 109.67.39.16 11:49, 27 בדצמבר 2013 (IST)

הכל כתוב בערך סילבסטר.

ה31 בדצמבר כונה סילבסטר רק 1200 שנה לאחר מותו של סילבסטר הראשון. לכן לא, בזמן שהיה חי לא חגגו את ה"סילבסטר"NiD123 - שיחה 13:25, 27 בדצמבר 2013 (IST)

אבל זאת בכלל לא השאלה ששאלתי. מה ששאלתי זה "האם בתקופתו של סילבסטר הראשון היה כבר את המנהג לחגוג את תחילת השנה החדשה?" ואתה עניתי על השאלה "האם ה31 בדצמבר כונה "סילבסטר" בזמנו של סילבסטר הראשון?". 109.67.39.16 13:30, 27 בדצמבר 2013 (IST)

During the Roman Republic and the Roman Empire years began on the date on which each consul first entered office. ... and 1 January from 153 BC. In 45 BC, when Julius Caesar introduced the Julian calendar, and fixed 1 January as the first day of the year. הוויקי האנגלית כותבת שהראשון בינואר נחוג כראש השנה כבר לפני כ 2170 שנה.

תשובה: סביר שלא. זה סתם תאריך אזרחי. האפיפיור סילבסטר הראשון חגג, מן הסתם, את הולדתו של ישו בתאריך 25 בדצמבר. אך אין משמעות דתית (בנצרות או בדתות אחרות) לתאריך 1 בינואר, ולא הייתה לכך משמעות דתית גם בימיו. בברכה, דני. Danny-w • שיחה

ועוד הערה: יש להבהיר - האפיפיור סילבסטר הראשון אמנם מת ב-31 לדצמבר. אך החגיגות בלילה הזה הם לא לכבוד יום מותו אלא לכבוד השנה החדשה. למעשה, ברוב העולם החוגג אפילו לא קוראים ליום הזה על שם סילבסטר. Danny-w • שיחה 17:49, 27 בדצמבר 2013 (IST)

עד עכשיו קיבלתי 2 תשובות סותרות ומספר תגובות לא רלוונטיות. הראשונים אומרים שהחגיגות בראשון לינואר התחילו לפני הספירה ברומא. אחרים אומרים התחילו לחגוג בראשון לינואר 1200 שנה אחרי מותו של סילבסטר הראשון. והאחרונים מוספים גם דברים שלא שאלתי בכלל- האם יש משמעות דתית לחגיגה, האם סליבסטר חגג את קריסמיס או האם לחג חילוף השנה קראו בשם "סילבסטר" בזמן שסילבסטר הראשון היה עוד בחיים(??). אבל מה שאני מתעניין בו זה דבר מאוד ספציפי- האם בזמן חייו של סילסבטר הראשון היה מקובל לחגוג בלילה בין ה31 לדצמבר ל1 בינואר? 109.67.39.16 11:57, 28 בדצמבר 2013 (IST)

תשובה: אין על כך תיעוד, ולא הייתה לו סיבה דתית, או אחרת הידועה לנו, לעשות זאת. לא ידוע לנו אם האפיפיור סילבסטר הראשון חגג את ראשית השנה הקלנדרית. שנה אזרחית טובה :-) דני. Danny-w • שיחה 15:34, 28 בדצמבר 2013 (IST)

all my sons

האם ניתן למצוא תרגום לסרט all my sons או אפילו את הטקסט בשלמותו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הסרט הופק על ידי Universal International Pictures (UI). שאל אותם.

הסרט מבוסס על המחזה "כולם היו בניי" מאת ארתור מילר, שלו על בטוח יש תרגום לעברית. אם אתה מחפש כתוביות בעברית לסרט, ויקיפדיה לא המקום לקבל תשובה בנושא זה עקב עניין של זכויות יוצרים. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 17:38, 27 בדצמבר 2013 (IST)

עיצוב של רכב

היום כל חברה שמייצרת רכבים יכולה לעצב בימבה מתפרקת זולה בעיצוב יוקרתי של מכונית ספורטיבית. אז למה לא עושים את זה? זה יכול להעלות את המכירות פי כמה. 109.67.39.16 16:49, 27 בדצמבר 2013 (IST)

אין שום קשר בין פס הייצור של רכבים אמיתיים לייצור בימבות. Assafn • שיחה 19:28, 27 בדצמבר 2013 (IST)

יש תופעה שנקראת ריקול, מקרים שנתגלה פגם בדגם שיצא לשוק ובגללו החברה קוראת להחזרת הרכבים. זה גורם לחברות נזק של מיליונים אבל זה שווה להן כדי לשמור על המוניטין. לכן מראש ודאי שלא יוציאו לשוק רכב עם פגם. Uziel302 - שיחה 19:40, 27 בדצמבר 2013 (IST)

כשכתבתי " בימבה מתפרקת זולה " התכוונתי מכונית משפחתית פשוטה ולא יקרה שכל משפחה יכולה להרשות לעצמה. לא לרכב צעצוע או לרכב לא תקין. והשאלה שלי היא למה לא מעצבים מכוניות פשוטות כמו מכוניות יוקרה ובכך מעלים את המכירות. 109.67.39.16 12:00, 28 בדצמבר 2013 (IST)

עיצוב, כמו כל תכנון אחר במכונית עולה כסף, מן הסתם עיצוב ספורטיבי אווירודינאמי עולה יוצר כי יש צורך להעביר את האוטו יותר פעמים במנהרת רוח וכו' וכו'. בנוסף יש לחברות אינטרס להפריד בין קטגורית מכוניות היוקרה והמכוניות הפשוטות בדיוק כדי שהן יוכלו למכור מכוניות 'יוקרתיות' ביוקר. כל האמור לעיל הוא דעה ואין לי הבנה מיוחדת בתחום, בברכה, Nurick - שיחה 13:45, 28 בדצמבר 2013 (IST)

לדעתי העיקר הוא שהמנוע צריך להתאים לעיצוב. אם תשים מנוע של אוטו "פושטי" בתוך אוטו יוקרתי, הביצועים שלו יהיו מאכזבים. בלנק - שיחה 15:41, 29 בדצמבר 2013 (IST)

התשובות לשאלה הזו הן רבות, ולדוגמה:

1. החברות אכן מייצרות היום מכוניות זולות, זה שיקר לך לקנות לא אומר שהן יקרות
2. החברות אכן מייצרות היום מכוניות זולות, המיסים ומרווח הרווח של היבואנים מייקרים את הרכבים
3. החברות לא מתאמצות לייצר רכבים פשוטים דוגמת החיפושית לכל פועל כיוון שזה עלול לפגוע בתדמיתן ובמכירת הרכבים היותר יוקרתיים והיותר רווחיים שלהם
4. רכבים זולים לא יעברו את מבחני הבטיחות
5. אם רכבים זולים יציפו את הכבישים הממשלות יעלו את המיסוי והחברות ייצאו מופסדות
6. אין ביקוש אמיתי לרכבים זולים בעלי מפרט נמוך

התמחות בעריכת דין

האם מישהו שלמד משפטים בישראל יכול לעשות את ההתמחות בחו״ל, נגיד שנת התמחות במשרד אמריקאי בארה״ב, ואח״כ לגשת לבחינות הלשכה בישראל?

http://www.lawforums.co.il/fullArticleDetails.aspx?id=24596

:':(א) ההתמחות תהיה אצל מאמן; ואלה רשאים להיות מאמנים למתמחים: (1) שופט בית המשפט העליון ושופט בית משפט מחוזי; (1א) שופט של בית דין לעבודה; (תיקון מס' 7) תשל"א-1971 (2) שופט בית משפט שלום שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים; (תיקון מס' 10) תשל"ז-1976 (2א) שופט תעבורה שנתמנה לפי הפרק הרביעי לפקודת התעבורה, ושהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים; (3) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו–1955, שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים; (תיקון מס' 35) תשע"א-2011 (3א) רשם כהגדרתו בסעיף 52א(ב) שהוותק שלו כחבר הלשכה וכרשם יחד אינו פחות מחמש שנים; (4) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים שאושר על ידי הלשכה כראוי להיות מאמן; (תיקון מס' 22) תשנ"ד-1994 (5) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שנקבעו לענין הוראה זו על ידי שר המשפטים בצו.

המלכה היא ערומה!

בערך קלאופטרה השביעית, מלכת מצרים מופיע פסל של המלכה כשהיא עירומה לחלוטין. האם פסל זה משקף מנהג באותה תקופה, לפסל מלכים/מלכות בעירום, או שהוא חריג? דוד שי - שיחה 21:18, 28 בדצמבר 2013 (IST)

אני לא מומחה לתולדות האמנות, אבל אני חושב שכן, היה מקובל. גילגמש • שיחה 21:31, 28 בדצמבר 2013 (IST)

ראה en:History of nudity#Ancient Egypt Uziel302 - שיחה 22:17, 28 בדצמבר 2013 (IST)

תודה. דוד שי - שיחה 08:20, 29 בדצמבר 2013 (IST)

הקישור שגוי. קלאופטרה היא יווניה שנולדה במצרים וחלים עליה הכללים של התרבות היוונית או נכון יותר של התרבות ההלניסטית. גילגמש • שיחה 08:21, 29 בדצמבר 2013 (IST)

ידוע לי שבתקופה הקלאסית, מקובל גם להלביש פסלים- הן בבגדים והן בפיאות.

אני לא מכיר את המנהג והוא נראה לי מוזר. אני לא חושב שזה התקיים. לערום הייתה משמעות רבה בעיני היוונים. אני לא רואה סיבה שבגללה הלבישו את פסליהם. גילגמש • שיחה 17:37, 29 בדצמבר 2013 (IST)

הכיסוי לא מדבר על כיסוי הערום, אלא על שינוי אופנתי. עיין http://en.wikipedia.org/wiki/Roman_hairstyles#Detachable_marble_wigs

שערות שיבה

האם קיימת דרך העת את תהליך של הופעת שערות שיבה? אם הם התחילו להופיע בגיל צעיר יחסית- אם אין דרך לעצור, יש דרך למנוע מהתהליך להאיץ? 109.67.39.16 22:06, 28 בדצמבר 2013 (IST)

לא ידוע לי. יתכן שזה גנטי. אבל אפשר לצבוע. לא? Danny-w • שיחה 22:13, 28 בדצמבר 2013 (IST)

אני לא יודע על דרך כזו חוץ מצביעה כמו שציין דני, אבל אני יודע שיש טיפול פוטנציאלי למי שזה מפריע לו, שכרגע הפיתוח לו נמצא בחיתוליו. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 17:47, 29 בדצמבר 2013 (IST)

לוח סילוקין / החזר הלוואות

אשמח אם מישהו שמבין בבנקאות יוכל להסתכל על הערך לוח סילוקין, ולעזור להבהיר אותו. הערך כפי שנכתב היה בנוי באופן קשה להבנה, בו לא היה ברור מתי גדל החוב כתוצאה מהריבית, ומתי הוא קטן כתוצאה מתשלום תקופתי. (בנוסף, כלל הערך חלוקה, אשר בלבלה את הקורא עוד יותר, בין החזר הקרן, להחזר הריבית, במקום לדבר על החזר החוב - שהוא הפרמטר החשוב ללוקח ההלוואה) יכול להיות שחוסר הבהירות נובע מהטרמינולוגיה בתחום, אבל היה צורך להבהיר זאת, ואשמח אם מישהו יוכל לוודא ששום דבר שכתבתי לא היה בלתי מדויק.

בנוסף, בנוגע לקשר בין ריבית חודשית ושנתית, ראיתי בחלק מהמקומות שהריבית החודשית היא הריבית שלו הייתה מחושבת מדי חודש, הייתה מתקבלת הריבית השנתית הנקובה, בעוד שבמקומות אחרים, ראיתי שהריבית החודשית היא 1/12 מהריבית השנתית. (כלומר, ללא ריבית דריבית מחודש לחודש) איזו משתי האפשרויות נכונה? (או ששתי האפשרויות קיימות?)

בנוסף, שם נכון יותר לערך יהיה לדעתי החזר הלוואות, ולא לוח סילוקין, כיוון שזה מהות הערך. יובל מדר - שיחה 22:47, 28 בדצמבר 2013 (IST)

הכנסת שם שגיאות. לכתוב על לוח שפיצר "ללא חלוקה לקרן וריבית" - זה ממש לא נכון. הלוח כן מכיל קרן וריבית בנפרד, כי זה הרי חשוב ללווה. 84.229.19.63 23:05, 28 בדצמבר 2013 (IST)

מדוע? מה איכפת ללווה אם הוא חייב 800 ש"ח קרן ו-200 ש"ח ריבית או להיפך? עוזי ו. - שיחה 23:17, 28 בדצמבר 2013 (IST)

בגלל שבמקרים רבים אנשים מעוניינים לבצע החזר מוקדם ולא לשלם את כל התשלומים שנקבעו ביום הקמת ההלוואה. 84.229.19.63 00:14, 29 בדצמבר 2013 (IST)

זה לא אכפת מה הוא חייב (הרכב החוב בדוגמה: חייב 800 ש"ח קרן ו-200 ש"ח ריבית או להיפך), אלא מה הוא משלם: בשפיצר הוא משלם בהתחלה מעט על הקרן והרבה על הריבית, כך שבגלל השיטה של סכום החזר תקופתי קבוע סכום כל ההחזרים גבוה מסכום כל ההחזרים בשיטת הקרן השווה (היורדת באופן קבוע) - בה בכל החזר תקופתי משלמים ע"ח הקרן סכום קבוע (קרן חלקי מס' התש' הכללי) ולכן הריבית פוחתת. הרכב התשלום התקופתי חשוב ללווה, שצריך להבין שבשפיצר הוא משלם בפועל - יותר. חזרתי • ∞ • שיחה 00:26, 29 בדצמבר 2013 (IST)

החוב בסוף כל חודש תלוי רק בשעור הריבית ובגובה החוב בתחילת החודש. מה זה משנה אם כשמחזירים בסוף החודש 1000 ש"ח, 800 מתוכם נזקפים לטובת הקרן ו-200 לטובת הריבית או להיפך? עוזי ו. - שיחה 00:51, 29 בדצמבר 2013 (IST)

כמו שכתבתי קודם, זה משנה כשמסתכלים לאורך חיי ההלוואה. אם אני לוקח 100,000 ש"ח לעשר שנים ויודע שיש סיכוי שאקבל סכום כסף גדול בעוד חמש שנים, חשוב לראות מה מצב הקרן שאישאר חייב בכל זמן וזמן. זה כמובן נכון שאם לוקחים הלוואה ב-120 תשלומים חודשיים של 1,000 ש"ח נשלם לאורך חיי ההלוואה 120,000 ש"ח, אבל מה קורה אם שילמתי סכום כלשהו מדי חודש לאורך חמש שנים, ואז אני רוצה לסלק את יתרת ההלוואה? פה העלויות תהיינה שונות - האם אזדקק לחצי מהקרן (50,000 ש"ח) כדי לשלם את יתרת החוב? או שאני צריך חצי מהעלות הכוללת הצפויה של ההלוואה (60,000 ש"ח)? או סכום אחר? את המידע הזה נותן הלוח בהפרדת הקרן והריבית. 84.229.19.63 08:01, 29 בדצמבר 2013 (IST)

וכאשר תשלום הריבית הוא הוצאה מוכרת, חשוב מאוד ללווה לדעת כמה שילם על חשבון הריבית. דוד שי - שיחה 08:17, 29 בדצמבר 2013 (IST)

האם הלווה יכול לקבוע איזה חלק מההחזר הוא על-חשבון הריבית בשנה מסויימת? עוזי ו. - שיחה 22:21, 29 בדצמבר 2013 (IST)

מה שיוצא מהדיון פה, לפחות בעיני הדיוט כמוני, זה שלוח סילוקין וחישוב החזר הלוואות הם ערכים נפרדים, או לכל הפחות סעיפים נפרדים. החזר הלוואות אמור להבהיר את הבסיס - את המושגים ריבית, חישוב ריבית דריבית. לוח סילוקין הוא המקום להסבר מורכב הרבה יותר שלוקח בחשבון את כל השטיקים שדוד והאלמוני דיברו עליהם. Zarnivop - שיחה 09:30, 29 בדצמבר 2013 (IST)

לעוזי - זה מאוד משנה. כי אם תחזיר יותר ע"ח הקרן - סכום הריבית על היתרה הבלתי מסולקת יהיה קטן יותר (זה לא כך בשפיצר, לפחות לא בשני-שליש הראשונים לחיי ההלוואה). בשתי הלוואות בתנאים זהים (קרן זהה, לא צמודה, ריבית נקובה קבועה ותקופת החזר קבועה) - משלמים בשפיצר יותר סכומי ריבית. ולא מדובר על החוב בסוף כל חודש אלא על סכום ההחזר בכל תקופה/חודש. חזרתי • ∞ • שיחה 11:51, 29 בדצמבר 2013 (IST)

איך יקרה הנס הזה - האם שעור הריבית על ריבית שהצטברה נמוך משיעור הריבית על הקרן? למיטב ידיעתי בכל הלוואה המנגנון הוא זהה: מחשבים ריבית דריבית. עוזי ו. - שיחה 13:29, 29 בדצמבר 2013 (IST)

בלי להיכנס להכללות בדבר סך התשלום (לא בדקתי) - אם היום תשלם רק 200 על חשבון הקרן, שנה הבאה תצטרך לשלם ריבית על 800 מהקרן. לעומת זאת, אם אתה פורע מיד שליש קרן אז בשנה הבאה תצטרך לשלם ריבית רק על 666 ש"ח. כלומר ככל שאתה פורע יותר מהקרן בהתחלה הריבית קטנה - אני חושבת שזה מה שניסו לומר.

לגבי השאלה המקורית אני גם חושבת שיש אי דיוקים לאחר העריכה, למשל "ניתן לראות שסכום החוב אינו יורד באופן מונוטוני" - זו הכללה, מה גם שתיתכנה הלוואות שבהן הסכום כן יורד מונוטונית. אני גם לא בטוחה שכדאי להפריד בין הלוואת בלון לסוגי ההלוואות האחרות. כדאי גם לזכור שלוחות סילוקין לא מיועדים רק לבנקים ורק לנוטלי ההלוואות אלא משמשים גם את נותני ההלוואות, לכן שינוי שם הוא לא רעיון כ"כ טוב לדעתי. אני אסייג את דברי ואומר שאני לא מומחית לנושא (זו גם הסיבה שאני לא רוצה לגעת בערך). אופק כחול - ביבר הזכוכית 14:47, 29 בדצמבר 2013 (IST)

ואם אני מחזיר הכל מיד, אז בשנה הבאה לא אהיה חייב כלום. זה לא עונה לשאלה. נניח שהיום אני חייב 1000 ש"ח "קרן" ועוד 200 ש"ח "ריבית". אני מחזיר 400. האם זה משנה לבנק (ולא לרואה החשבון שלי - תודה לדוד שי) האם אותם 400 ש"ח כולם קרן או חלקם ריבית? בשנה הבאה אהיה חייב בדיוק אותו סכום בין כך ובין כך. אני מנסה להוביל אתכם למסקנה שמלבד נושא המיסוי, אין שום חשיבות לשאלה איך קוראים לכל חלק בהלוואה. וביתר פירוט: אפשר לחשב את יתרת החוב מידיעת סכום ההלוואה, שעורי הריבית וגובה ההחזרים, בלי שנזדקק אפילו פעם אחת לחשב איזה חלק מההלוואה נקרא "קרן" ואיזה נקרא "ריבית". עוזי ו. - שיחה 17:34, 29 בדצמבר 2013 (IST)

"אפשר" זה דבר מאוד מעורפל... רוב הציבור אינו מסוגל לחשב את יתרת החוב מתוך ידיעת הקרן, גובה הריבית ואופן ההחזר - קבוע או יורד וכו'. זו הסיבה שקיים לוח מפורט. כהערת אגב, השאלה הרלוונטית היא לא "כמה קרן וכמה ריבית אני עדיין חייב", משום שריבית לא חייבים - משלמים אותה בכל תשלום, גם בלוח שפיצר, גם בהלוואות בלון וגם בהלוואות "קרן שווה". לכן השאלה היא "כמה קרן נותר עדיין לשלם" (שוב, זה חשוב בעיקר לצורכי החזר מוקדם כי אחרת כל מה שמעניין זה כמה תשלומים צריך עוד להחזיר עד תום חיי ההלוואה). התשובה לשאלה הזו פשוטה בהלוואת בלון (כל הקרן), יותר מסובכת בהלוואת "קרן שווה" (הקרן פחות מכפלת מספר התשלומים שהתבצעו בסכום המופחת מהקרן בכל תשלום) ודי-לא-פשוט בלוח שפיצר. כלומר, הוא כן פשוט אבל רק למי שיודע לסכום טורים הנדסיים וסומך על עצמו שלא טעה בחישוב. כי טעויות בעניינים האלה נוטות להיות יקרות. 84.229.19.63 19:43, 29 בדצמבר 2013 (IST)

פעם היו גם לוחות לוגריתמים... עוזי ו. - שיחה 20:00, 29 בדצמבר 2013 (IST)

זו אכן דוגמה די דומה. אבל בניגוד לחישוב לוג שיש בהרבה מחשבוני כיס, לוח סילוקין אני לא מכיר במחשבון. יש כיום הרבה מחשבוני משכנתה באינטרנט, אבל לא תמיד נוח לגשת אליהם כשיושבים עם בנקאי ודנים בעניינים כאלה... הלוח פרקטי ופשוט. 84.229.19.63 20:25, 29 בדצמבר 2013 (IST)

הנה אחד פשוט. בדקתי: להלוואה בסך 1,000,000 ש"ח בריבית שנתית של 5% למשך 10 שנים - סכום הריבית בשפיצר הוא 272,786.16 ש"ח לעומת 252,083.33 בשיטת הקרן השווה. כ-20,0000 ש"ח "לרעת" שפיצר - זה מאוד משמעותי בשיקולים. חזרתי • ∞ • שיחה 20:38, 29 בדצמבר 2013 (IST)

חזרתי, יכול להיות שבתשלומי קרן שווים אתה משלם סכומים גבוהים יותר בהתחלה? לקחת בחשבון את ערך הזמן של הכסף? אופק כחול - ביבר הזכוכית 20:59, 29 בדצמבר 2013 (IST)

זה ברור, ולזה התכוונתי. ומתוך התבוננות בלוחות הסילוקין - זה עוד יותר ברור. האמן לי - אני מכיר את הנושא מקרוב מאוד. גם כלקוח, ובעיקר מהצד השני. אם למישהו יש 20,000 ש"ח מיותרים - שיבושם לו. נכון שבהתחלה יותר קשה, אבל שכל אחד ייקח הלוואה בהתאם לצרכיו וליכולת ההחזר שלו. הכי חשוב - הצגת כל העובדות ללווה (ותפירת תמהיל הלוואות אופטימלי ככל האפשר). חזרתי • ∞ • שיחה 21:12, 29 בדצמבר 2013 (IST)

אם זה אחרי היוון אין בעיה (אגב, של 5%? או שהבנקים לקחו ריבית אחרת?) אופק כחול - ביבר הזכוכית 21:33, 29 בדצמבר 2013 (IST)

אני מסכים עם עוזי, ממשיך לא לראות את ההבדל, להוציא את המשמעות המיסויית, אליה יש להתייחס בערך. חוב הוא חוב, והוא גדל או קטן בקצב שאינו תלוי בחלוקה הפנימית הפיקטיבית שלו לקרן וריבית. (אם אני לוקח הלוואה בסכום X, ומחזיר אותה לאורך Y שנים, בסדרת תשלומים ידועה מראש, לא מעניין אותי אם שילמתי את הריבית על כל התהליך בתשלום הראשון, או באחרון, וכי עד אז, שילם למעשה את הקרן. חשוב מכך, התבוננות כזו היא מסורבלת ומבלבלת אדם שמנסה להבין את מנגנון החזרת ההלוואה. (אלא אם נושא המיסוי מעניין אותו, אבל לכך ניתן להתייחס בפסקה נפרדת, על היחס המיסויי (בישראל?) להחזר הלוואות)

מה שהכי הטריד אותי, הוא שאני, על אף שיש לי רקע מתמטי מסוים, נתקל בערך בנושא פשוט כזה, ומצא את עצמו לא מצליח להבין את התהליך וכמה יצטרך לשלם. (וכך אנשים רבים שמנסים להבין את החזרי המשכנתא שלהם)

בנוסף, מה בנוגע לשאלה הראשונית שלי? בהינתן ריבית שנתית של 3%, האם הריבית המחושבת בכל חודש תהיה שורש 12 של 3%, או רבע אחוז? (או ששתי האפשרויות קיימות?) יובל מדר - שיחה 21:56, 29 בדצמבר 2013 (IST)

לוח סילוקין הוא פתרון מודפס לאנשים שהתקלקל להם האקסל. עוזי ו. - שיחה 22:21, 29 בדצמבר 2013 (IST)

ראשית, החוב כן גדל או קטן בהתאם לחלוקה הפנימית הנובעת משיטת ההחזר. בשפיצר, בדוגמה הנ"ל - החזר מחצית החוב (קרן) קורה אחרי 69-68 תשלומים, ובשיטת הקרן השווה - אחרי 60 תשלומים (ברור). זה נובע ישירות מהחלוקה הפנימית של קרן וריבית - בכל שיטה (לוח סילוקין).

ושנית, הריבית השנתית (בדוגמה שלך) היא אמנם 3%, אך בהנחה שההחזר התקופתי הוא כל חודש - הריבית האפקטיבית גבוהה יותר, בגלל חישוב "ריבית-דריבית". לא הבנתי למה שורש 12 של 3%. אם כבר - שורש 12 של 1.03, שזה 1.0024662696, כלומר 0.24662696% לחודש. אבל בפועל (אם לא שינו את הכללים) - מחלקים את ה-3% (0.03) ל-12, מוסיפים 1, מעלים בחזקת 12, מורידים 1 ומכפילים ב-100. התוצאה - ריבית אפקטיבית של 3.0415956914%. חזרתי • ∞ • שיחה 22:43, 29 בדצמבר 2013 (IST)

נכון מאוד. יובל, נניח שתיקח הלוואה של 100,000 ש"ח. מיכולת ההחזר החודשי שאתה יכול להתחייב אליה מתברר שבריבית שנתית של 5% אתה זקוק ל-20 שנה - 240 תשלומים. כדי לדעת כמה תעלה ההלוואה אתה מכפיל את ההחזר החודשי (659.96) ב-240 ומגלה שההלוואה תעלה לך 58,390.4 ש"ח ריבית לאורך השנים - די יקר. כעת, נניח שאתה יודע שתקבל סכום כסף גדול בעוד 10 שנים. כמה כסף תצטרך כדי לסלק את יתרת ההלוואה? לשם כך אתה זקוק ללוח (או לאקסל עם תחשיב נטול טעויות, שעוזי כנראה חושב שזה טריוויאלי, אבל לרוב האנשים זה רחוק מאוד מטריוויאלי) שיראה לך שאחרי 120 תשלומים יתרת החוב שלך היא כמובן לא חצי מהקרן (50,000) אלא 62,620.56. האם אתה עדיין חושב שחוב הוא חוב ולא מעניין אותך מה שילמת? אם כן, כנראה שתבין כשתגיע לרגעים האלה... 84.229.19.63 23:19, 29 בדצמבר 2013 (IST)

אחדד, כשאני ועוזי מדברים על "חוב", אנחנו מתכוונים לכלל הסכום שצריך להחזיר, לא לקרן. (שאני עדיין חושב שלא מוגדרת היטב - אם לקחתי הלוואה של 100 שקלים, היא צברה 100 שקלים ריבית, ואז שילמתי 100 שקלים - נותרתי עם 100 שקלים של קרן להחזיר, או 100 שקלים של ריבית? אין שום משמעות לשאלה הזו)

זה טריוויאלי במובן שניתן לכתוב בשתי שורות מה הפעולות שנדרשות לכתיבת לוח כזה. זה שקשה לעשות את החישוב בראש, לא אומר שהוא לא טריוויאלי. יובל מדר - שיחה 00:09, 30 בדצמבר 2013 (IST)

השאלה אם החישוב הוא טריוויאלי או לא תלויה את מי שואלים, והיא בכל מקרה חסרת חשיבות. ויקיפדיה מלאה במידע טריוויאלי (שזו אמירה די ריקה, כי תמיד מי שכבר יודע את החומר לא צריך את הערכים האלה). אתה יכול להתכוון לכלל הסכום שצריך להחזיר, אבל זו בפירוש לא התמונה כולה. מי שלוקח הלוואה כזו זקוק לתמונה שמראה את החוב (שארית הקרן) עם הזמן. הקרן כן מוגדרת היטב, כבר כתבתי קודם שהריבית תמיד מסולקת, אתה חייב לבנק רק קרן ולא ריבית (כי הריבית משולמת כל חודש). 84.229.19.63 00:20, 30 בדצמבר 2013 (IST)

OK, כלל החוב שצריך להחזיר שונה בשני סוגי ההלוואות, ונובע ישירות משיטת החישוב השונה, כפי שבאה לידי ביטוי בלוחות הסילוקין. בדוגמה שלך - החזרת 100 ש"ח ללא קשר ללוח הסילוקין (כזה או אחר) שנקבע מראש; כלומר ביצעת סילוק מוקדם כרצונך. במקרה כזה - ה-100 ש"ח מקטינים הן את הקרן והן את הריבית הצבורה - באופן יחסי. בדוגמה שלך - תישאר עם קרן של 50 ש"ח, וריבית צבורה זהה. חזרתי • ∞ • שיחה 00:25, 30 בדצמבר 2013 (IST)

זה ממש לא נכון שלא חייבים למלווה את הריבית; כל הזמן יש ריבית צבורה. חזרתי • ∞ • שיחה 00:25, 30 בדצמבר 2013 (IST)

זה לא מה שאני מכיר. פתח את המחשבון שהבאת קודם, חשב מה הריבית לחודש הראשון שבו עדיין חייבים את מלוא הקרן ותראה שזה בדיוק מרכיב הריבית בתשלום הראשון. הפחת מהקרן את מה שיורד ממנה בתשלום הראשון ותראה שהריבית על מלוא יתרת הקרן היא הריבית שאתה משלם בתשלום השני, וכן הלאה. כל תשלום חודשי בלוח שפיצר קודם כל משלם את מלוא הריבית על חלק הקרן שאתה עדיין חייב, ויתרת התשלום מקטינה את הקרן. מצב שבו אתה חייב ריבית אומר שההחזר החודשי שלך לא מספיק לכסות את הריבית על הקרן, ובמצב כזה לעולם לא תוכל לסלק את ההלוואה. 84.229.19.63 00:34, 30 בדצמבר 2013 (IST)

אנסח מחדש: זה ממש לא נכון שלא חייבים למלווה את הריבית; כל הזמן יש ריבית צבורה (למעט ביום התשלום התקופתי). חזרתי • ∞ • שיחה 00:39, 30 בדצמבר 2013 (IST)

אה, ודאי. אבל ברוב החישובים האלה לא מסתכלים על ימי ערך אקראיים אלא על ימי התשלום. אבל זה נכון שמי שיבוא לבנק וירצה לשלם ביום אקראי יתבקש להשליש גם את הריבית על הימים שעברו מן התשלום האחרון. 84.229.19.63 00:44, 30 בדצמבר 2013 (IST)

האם יש שמאלנים שמחרימים את רמת הגולן?

?--85.64.116.162 11:08, 29 בדצמבר 2013 (IST)

יש. זהבה גלאון אמרה בראיון שהיא לא קונה מוצרים מרמת הגולן. גילגמש • שיחה 11:13, 29 בדצמבר 2013 (IST)

האם יש ימנים המחרימים תוצרת ערבית? 192.114.105.254 17:20, 29 בדצמבר 2013 (IST)

אני לא יודע אם יש כאלה שמחרימים תוצרת ערבית, אבל יש כאלה שמחרימים עבודה של ערבים. גילגמש • שיחה 17:33, 29 בדצמבר 2013 (IST)

ויש רבים שמשתדלים לקנות בעיקר תוצרת של יהודים, ולא של "גויים" (כולל ערבים) בלנק - שיחה 22:12, 29 בדצמבר 2013 (IST)

מידע אישי - יש גם ימניים המחרימים קרובי משפחה הקונים תוצרת ערבית (ירקות מירקנים ערבים)193.17.74.67 08:46, 30 בדצמבר 2013 (IST)

כמה צוללות אטומיות יש לרוסיה היום?

אולי לא מספר מדויק, אלא סדר גדול. עשרות, מאות אלפים? 192.114.105.254 14:16, 29 בדצמבר 2013 (IST)

לפי צי_האוקיינוס_השקט#הרכב הצי: 16. ‏‏[kotz]‏ [שיחה] 14:49, 29 בדצמבר 2013 (IST)

זה רק בצי הזה, יש להם עוד כמה ציים. השאלה כמה מתוך אלה מבצעיות. גילגמש • שיחה 17:35, 29 בדצמבר 2013 (IST)

לפחות בציים שמופיעים תחת {{צבא האימפריה הרוסית}}, אין גרעיניות נוספות. על מנת לקבל "סדר גודל" נראה לי שהנתון הנ"ל מספק. ‏[kotz]‏ [שיחה] 18:03, 29 בדצמבר 2013 (IST)

הצי הצפוני מוסיף עוד 24 יחידות. ‏[kotz]‏ [שיחה] 18:05, 29 בדצמבר 2013 (IST)

האם מורה בתיכון נחשב למעבד הביניים?

או שזה מעמד הפועלים? נניח מורה כדורי בוואקום, חי לבדו ומפרנס את עצמו במשרה מלאה עם ותק זניח. 192.114.105.254 17:18, 29 בדצמבר 2013 (IST)

אין תשובה חד משמעית כי זה סובייקטיבי. בהתאמה לסובייקטיביות המקובלת, אפשר להגיד שהתשובה היא בדרך-כלל כן. בדרך-כלל כי ייתכנו מקרים יוצאים מן הכלל להם לאותו מורה יהיו הכנסות נוספות (כגון דירה אחת או יותר שהוא משכיר). ‏Ben-Natan‏ • שיחה 01:01, 30 בדצמבר 2013 (IST)

כן פועלים או כן מעמד הביניים? 192.114.105.254 15:44, 30 בדצמבר 2013 (IST)

כמו שתראה בערך מעמד הביניים, מדובר במושג חסר משמעות, שכל דובר משתמש בו במובן המתאים לצרכיו. 132.77.137.138 11:53, 30 בדצמבר 2013 (IST)

איפה אפשר להשיג גליום?

איפה בארץ ניתן לקנות גליום לניסויים ביתיים? Gil mo - שיחה 09:47, 30 בדצמבר 2013 (IST)

נסה יצחק קוקו, החשמל 8, תל אביב. לוי לבל ושות' בע"מ - דרך פ"ת 44 תל-אביב. יש גם חנויות באיזור חיפה. Assafn • שיחה 10:34, 30 בדצמבר 2013 (IST)