ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון17

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

קריאה ליוצאי הונגריה

נתקלתי בשמו של קלמן מרקוביץ, שחקן כדורמים הונגרי שזכה להכנס להיכל התהילה של השחיה ב-1994 Kálmán Markovits. האם מישהו יודע אם היה יהודי?אודי 23:57, 10 בדצמבר 2006 (IST)

שאלה

איך נקראת סירה להובלת משא? איזה עץ נוי יש בעל חמש אותיות אות רביעית צ' ואיזה עודדים בעל שם משפחה חמש אותיות יש?

  • אסדה או דוברה
  • עודדי שלנו הוא חמש אותיות!
  • קשה לפתור תשבצים דרך ויקי... חגי אדלר 18:31, 11 בדצמבר 2006 (IST)
  • איך אומרים פי 2 בחמש אותיות
עודד עם שם משפחה בחמש אותיות? יש עודד בורלא, עודד גרנות, עודד קוטלר... לא חסר. HansCastorp 01:56, 12 בדצמבר 2006 (IST)

אינזימים

השאלה שלי היא האם יש אינזים שמפרק את החנקן? אם יש כמה סוגים אני רוצה לדעת בהרחבה על כולם.. הכי חשוב לי זה לדעת האם יש אפשרות להפיק מחנקן חמצן בכל דרך שהיא ע"י אינזימים, האם זוהי דרך מהירה מספיק כדי לייצר חמצן בשניות? והאם קיימת דרך כלשהי (כמה שיותר מהירה כך יותר טוב) להפיק חמצן מחנקן? האם יש מסננת פיזית לפירוק חנקן לחמצן, או מסננת פיזית לפירוק co2 לחמצן ופחמן? תודה מראש.. עומר

לא, אי אפשר להפיק מחנקן חמצן ע"י אנזימים. הדרך היחידה שאפשר לעשות את זה, זה בתגובות גרעיניות (למשל להפציץ בפרוטונים מאוד מהירים). אנזימים יכולים רק לפרק את מולקולת החנקן, ולצרף לשני אטומי החנקן שמרכיבים אותה אטומים אחרים. eman שיחה(: \ ): 18:04, 11 בדצמבר 2006 (IST)
בקשר למסננת לפירוק פד"ח לחמצן ופחמן: פד"ח הרבה יותר יציב אנרגטית מהאטומים נמרכיבים אותו וכדי לעבור מפחמן וחמצן לפד"ח ולהיפך (הרבה יותר קשה כפי שנכתב) יש להעלות את אנרגיית המולקולה כדי להגיע לאנרגיית השפעול ולהניח את הגז ליד מסננת אפילו בתוספת לחץ לא יעזור בפני עצמו אולי בלחצים וטמפרטורות מטורפים שבהם הפחמן הופך ליהלום וגם אז המסננת כבר לא רלוונטית.

לכן לא קיימת כזאת מסננת.מתיישר 18:53, 12 בדצמבר 2006 (IST)

מחפש מושג של תופעה חברתית , אני חושב שהשם הוא(הד הומוניזם)?

יש על זה ערך בויקי המושג מציין תופעה של אדם התוקף אדם אחר בטיעון לא רלוונטי לנושא לדוגמא:

משה שואל את אביב :למה לא ניקיתה את השירותים ואז אביב עונה לו בתשובה :למה אתה לא דאגתה לבגדים שלך ?

טיעון לא רלוונטי לשאלה ויש עוד שני אפשרויות של המושג , קיים עליו ערך בויקי.

אד הומינם. דניאל צבי 19:34, 11 בדצמבר 2006 (IST)

זה די מחפיר שאתה כותב "ניקיתה" ו"דאגתה".

הוספת ערך חדש

בוויקיפדיה באנגלית יש ערך לגבי מדען ישראלי - מדוע הוא לא מופיע בוויקיפדיה בעברית? להלן הציטוט: Amos Ori is a professor of Physics at the Technion Israel Institute of Technology in Haifa, Israel. He received media attention [1] [2] in 2005 when he proposed, in a letter to Physical Review Letters, what he claimed was a more "realistic" model for time travel.

חשבתי לתרגם ולהכניס אותו, אבל אני לא יודעת איך לעשות את הקישורים למאמרים.

את מוזמנת ליצור את הערך, יסייעו לך בקישורים ובכל דבר אחר. ‏odedee שיחה 22:54, 11 בדצמבר 2006 (IST)

הדקדוק היפני הזה

איך מתרגמים w:en:Agglutination בשביל המשפט "The Japanese language has a highly regular agglutinative verb morphology, with both productive and fixed elements." ? מה התרגום הנכון לעברית של Productive elements? אני לא מסוגל לשאת את זה שהתרגום של המשפט הראשון בערך כל כך גרוע ואני לא יודע מה הצורה הנכונה? עורו הבלשנים! בן ה. 23:38, 11 בדצמבר 2006 (IST)

שכחתי ברגע זה כיצד מתרגמים "אגלוטינציה" לעברית (אני משתמש מדי פעם במונח "שפה אגלוטינטיבית" או "אגלוטינית"), אבל אנסה להיזכר. כדאי לשאול את דרור, DrorK. באשר לאלמנטים הפרודוקטיביים, אני מניח שהכוונה לרכיבים גוזרי משמעות, אבל, שוב, כדאי לשאול את דרור כיצד הוא היה מתרגם את המונח. אלדדשיחה 00:01, 12 בדצמבר 2006 (IST)
נדמה לי שאגלוטינציה זה תדבּיק.מלמד כץ 00:07, 12 בדצמבר 2006 (IST)
מבנה פועל תדביקי סדיר? <פרצוף מבוהל> בן ה. 00:10, 12 בדצמבר 2006 (IST)
תדביק לא נשמע לי. כלומר, אילו זה היה המונח, נראה לי שהייתי זוכר אותו - הוא נראה מוזר מדי מכדי שתשכח מילה כזאת... היה מונח אחר שלמדתי, כתרגום העברי לאגלוטינציה בתחום הבלשנות, מקווה שאוכל להיזכר בו מחר. אלדדשיחה 00:12, 12 בדצמבר 2006 (IST)
מצאתי בינתיים את המונח "מִדבק" (שפת מדבק), אבל אני עדיין מחפש מונח אחר. מקווה שמחר תהיה לי תשובה. אלדדשיחה 01:28, 12 בדצמבר 2006 (IST)
בעברית מדברים על שפות אנליטיות, סינתטיות ואגלוטינטיביות. המשפט לעיל מסובך ואני צריך לראות אותו בהקשרו כדאי לנסח תרגום מתאים. המונח פרודוקטיביות בבלשנות מתאר בדרך-כלל כלל תחבירי או מורפולוגי שהדוברים מפעילים באופן אינטואיטיבי, גם על מילים או רכיבים בשפה שהם עדיין לא מכירים. הנה דוגמה: גבר שעוסק בתיקון ספות הוא רפד. איך תקרא לאישה שמתקנת ספות? סביר שתאמר באינטואציה "רפדית" כי -ית היא הסיומת הפרודוקטיבית לציון נקבה (בפרט במשקל הזה). יש גם סיומות אחרות, למשל זמר>זמרת, אבל הן מוגבלות יותר לקבוצות מילים מוכרות, והדוברים נוטים שלא להשתמש בהן עבור מילים חדשות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 01:40, 12 בדצמבר 2006 (IST)
אני נזכר מהר מאוד למה העליתי את הערך הזה להצבעת מחיקה :-). דרור, אם תוכל להעיף מבט על דקדוק יפני זה יהיה נהדר. המשפט הנ"ל הוא הראשון בערך, ומקורו מופיע בקישור מהערך לויקיאנגלית. בן ה. 07:07, 12 בדצמבר 2006 (IST)

רגע של עברית (וקבצים)

קובץ זה ביחיד, קבצים זה ברבים. קובץ JPG זה ביחיד ומה זה ברבים? קבצי JPG או קובצי JPG?
השאלה מגיעה בעקבות תיקון שראיתי שעשה הבוט באחד הערכים. קסם-אמיתי 23:40, 11 בדצמבר 2006 (IST)

קובץ: ברבים - קבצים. בסמיכות: קובצי. ‏odedee שיחה 23:49, 11 בדצמבר 2006 (IST)
תודה רבה, למרות שלפחות לי זה מצלצל לא כל כך טבעי...:-) קסם-אמיתי 23:51, 11 בדצמבר 2006 (IST)
זה בהחלט טבעי, אם תביא בחשבון את המילה כותל: כותלי הבית. אלדדשיחה 23:58, 11 בדצמבר 2006 (IST)
גם לי זה לא מצלצל טוב. Gridge ۩ שיחה 00:17, 12 בדצמבר 2006 (IST).
אני מבין למה: בציבור רגילים להגיד "קובץ", קבצי [kivzey]. אבל הצורה הנכונה, בכל זאת, היא קובצי, כי החולם החסר במילה "קבץ" (קובץ) נשאר גם בסמיכות: קובצי. אלדדשיחה 00:18, 12 בדצמבר 2006 (IST)
ליתר דיוק, בסמיכות החולם הופך לקמץ קטן, אבל תנועת O נשמרת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 01:33, 12 בדצמבר 2006 (IST)
אולי מישהו ייקח יוזמה ויארכב את הדף הזה. הוא ארוך מדי. Gridge ۩ שיחה 00:20, 12 בדצמבר 2006 (IST).
בוצע. אם אין אני לי ואין אלדד לי, מי לי. Gridge ۩ שיחה 01:23, 12 בדצמבר 2006 (IST).
אז רגע, אז זה קובצי(kovzey)? מוזר, כל מי שאני מכיר מבטא את זה קבצי (kvazey) בסמיכות משתמש:bentzi
לא רק קוֹבצי, גם אורן-אוֹרני־החורשה, בורג-בוֹרגי־המכונה, גובה-גוֹבהי־המשולש, טופס-טוֹפסי־בקשה, כותל-כוֹתלי ־בית, צורך-צוֹרכי־שבת, תוכן-תוֹכני־הלימוד, פועל-פוֹעלי־ישראל, נוהל-נוֹהלי־חירום וכן הלאה. בברכה, Tahmar1900 00:46, 16 בדצמבר 2006 (IST)

משתמש:דודס בחופשה, אם איני טועה. מישהו מבין בגננות?

האם מישהו יודע האם, כיצד והיכן ניתן להשיג זרעי חמציץ? תודה מראש, HansCastorp 02:20, 12 בדצמבר 2006 (IST)

החמציץ הישראלי לא מתרבה באמצעות זרעים, אלא וגטטיבית, באמצעות פקעיות על השורש. אם תתלוש חמציץ תראה שיש לו פקעיות בין השורשים - נסה לשתול את אלה באדמה.
תודה רבה, אנסה. בדירתי החדשה יהיו חמציצים ויהי מה! HansCastorp 02:35, 12 בדצמבר 2006 (IST)

משכורת עבור מספר ימי עבודה

שלום רב,

אני עבדתי בחברה מסויימת יומיים ואחרי תקופה הזאת התפטרתי מפני שקיבלתי הצעת עבודה ממקום אחר. האם מגיע לי תשלום עבור יומיים האילו? לפי דבריו של בעל החברה לא מגיע לי כלום כי הם השקיעו בי זמן והדרכה (הדרכה מעובד החברה ולא ממקור אחר).

בתודה מראש, וונדה

זה לא ממש המקום לעניינים כאלה. נסי את קו לעובד: email@kavlaoved.org.il . ‏יוסאריאן‏ • שיחה 19:58, 12 בדצמבר 2006 (IST)
על פי הפסיקה בנושא, גם עבור ימי התלמדות צריך לשלם שכר.--ניצן 03:21, 14 בדצמבר 2006 (IST)

כמה אבות יש למיקרוביולוגיה?

גם לואי פסטר וגם אנטוני ואן לוונהוק מוכתרים כ"אבי המיקרוביולוגיה". אינני יודע אם ניתן לעשות בדיקת אבהות לאחר כל כך הרבה זמן, אך מומחים בתחום (אני לא) מוזמנים להחליט על האב האמיתי ולתקן את הערכים בהתאם. בברכה. ליש 10:12, 12 בדצמבר 2006 (IST)

שאלת תם: האם באבהות רוחנית שכזו חייבים להכריע. הרי במילא הצאצאים לא במשמורת של אחד מהםמתיישר 19:00, 12 בדצמבר 2006 (IST)

איך מפרקים מלח לגורמים

אני עובד בשטיפת כלים ויש לנו מכונת שטיפה .לאחר השטיפה מופיע על הכוסות חומר לבן כמו אבנית אך זה לא אבנית משום שכל חומר מסיר אבנית שניסינו לא עזר.לי נראה שזה מלח ורציתי לדעת איך מפרקים מלח כזה לגורמים על מנת לנקות את הכוסות . כמו כן עליי לציין שבחומצה או במים המלח לא יורד.

אם זה היה מלח (מלח בישול= נתרן כלורי) אזי זה היה יורד במים. לכן זה כנראה לא. נסה לתאר יותר האם זה נראה שזה חדר לכלים ונקשר אליהם ממה עשויים הכלים, אולי אלה כלי פלסטיק והצבע שעליהם התחמצן? מתיישר 18:56, 12 בדצמבר 2006 (IST)
זו תופעה מוכרת ביותר במכונות שטיפת כלים. ניסית לדבר עם היצרן? חגי אדלר 19:52, 12 בדצמבר 2006 (IST)

איכויות קוסמטיות בנוזל הזרע

זאת שאלה רצינית: בפרק של "ניפ/טאק" ששודר בערוץ 2 ב11.12.06, נטען שנוזל הזרע יכול לשמש כמסיכת פנים בעלת סגולות קוסמטיות. האם יש אמת בדבר? David1776 18:56, 12 בדצמבר 2006 (IST)

הטענה הזו נשמעת לפעמים. לא ידוע לי על מחקרים מדעיים בתחום ספציפי זה. ובכל מקרה - שיפור כתוצאה משימוש בתכשירים קוסמטיים (אחרים) מושג לאחר שימוש ממושך וקבוע. לא כתוצאה משימוש חד-פעמי.

עזרה בתרגום

מישהו יודע איך אני מתרגם את שמו של המוזיקאי Becce Giuseppe? הוצ'י 21:36, 12 בדצמבר 2006 (IST)

עד שהאנס יגיד אחרת, בֵצֵ'ה ג'וזפּה. ‏Harel‏ • שיחה 21:38, 12 בדצמבר 2006 (IST)
האנס מעדיף את זה בֶּצֶ'ה ג'וזפה, כך, בסגול. HansCastorp 23:38, 12 בדצמבר 2006 (IST)
"האנס: השוטרים היכו אותי באכזריות" (כותרת בידיעות אחרונות, אתמול). אביעד המקורי 23:41, 12 בדצמבר 2006 (IST)
אני האנס החכם, לא האנס הסדרתי. מכל מקום, אל תזכיר לי את הטמטום של ארצנו הקטנטונת ותושביה. ויקיפד! האם אתה כבר הצטלמת עם בני סלע הכפות? HansCastorp 23:43, 12 בדצמבר 2006 (IST)
"האנס: המפעילים היכו אותי באכזריות כי התעקשתי על מפיק בה"א" (כותרת בידיעות ויקיפדיה, מחר). ‏Harel‏ • שיחה 23:43, 12 בדצמבר 2006 (IST)
אתם פשוט לא נורמלים תמרה 22:08, 27 בדצמבר 2006 (IST)
חנפנות לא תעזור לך. אביעד המקורי 22:23, 27 בדצמבר 2006 (IST)
ואתה במיוחד (: תמרה 22:32, 27 בדצמבר 2006 (IST)

יהלומים

האם נמצאו בעבר יהלומים באדמת ארץ ישראל אפילו לא בכמות מיסחרית בין אם יהלומים תעשייתים או נוי? עמי

לא. אבל כדאי אולי לחפור בגינה של לב לבייב... חגי אדלר 23:51, 12 בדצמבר 2006 (IST)

עתידנות

איפוא אני יכול למצוא מוצא מחקרים ותחזיות על איך ייראה העולם מבחינת הביטחון האישי והלאומי של תושביו בעוד 15-50 שנה

לא בדיוק מה שאתה מחפש אבל אולי יענה לך חלקית, או שתשלח אליו שאלות.האתר של ד"ר דוד פסיג היחיד בישראל עם דוקטורט בחיזוי והיועץ הרישמי של נציבות הדורות הבאים בכנסת. (במחשבה שניה אולי אליהם אתה יכול לפנות, אני לא יודע איזה ח"כ עומד בראש הנציבות כיום) מתיישר 23:48, 13 בדצמבר 2006 (IST)
נציב הדורות הבאים בכנסת אינו חבר כנסת אלא עובד מדינה.--ניצן 03:27, 14 בדצמבר 2006 (IST)

קדחת הבהרות וטיפוס הבהרות

קדחת הבהרות וטיפוס הבהרות זה אותו דבר? eman שיחה(: \ ): 22:55, 12 בדצמבר 2006 (IST)

לפי Infomed זה שני שמות שונים לאותו דבר. ערן 23:11, 12 בדצמבר 2006 (IST)
אז באיזה שם נקרא לערך המאוחד, לכשיאוחד? eman שיחה(: \ ): 23:42, 12 בדצמבר 2006 (IST)

"רעם מתגלגל"?

כרגע קרה דבר "מוזר" - היה ברק ורעם, אבל הרעם לא הגיע בזבנג וגמרנו, אלא נמשך במשך יותר מרבע דקה. האם זה מה שמכונה "רעם מתגלגל"? תשובות בגוף הערך רעם יתקבלו בברכה (וגם תשובות כאן). גדי אלכסנדרוביץ' 00:31, 13 בדצמבר 2006 (IST)

אולי אלה היו מטוסי F 16 בדרכם לתקיפת הכור בבושהר? ‏Harel‏ • שיחה 00:32, 13 בדצמבר 2006 (IST)
ברק מורכב מקו התפרקות שיורד מהענן לקרקע ומקוי התפרקות שעולים מהקרקע כלפי הענן. אנו שומעים תחילה את הרעם שמקורו בקוים העולים, משום שהם קרובים יותר. אחר-כך שומעים קול נמוך יותר וארוך יותר שמקורו בקו הברק שיורד מהענן. אורכו של החלק השני של הרעם קשור לגובה מעל פני הקרקע שבו הברק התחיל.מלמד כץ 03:49, 13 בדצמבר 2006 (IST)
תודה על ההסבר, אבל לשאלה ה"מרכזית" עוד לא קיבלתי תשובה - האם זה "רעם מתגלגל", או ש"רעם מתגלגל" הוא סתם ביטוי שנשמע יפה ואין לו שום משמעות אמיתית? גדי אלכסנדרוביץ' 07:26, 13 בדצמבר 2006 (IST)
על פי האתר של מטח "רעם מתגלגל" מוגדר כרעם שמשנה את עצמתו ואת תדירותו, ואורכו לא מוזכר בהגדרה.מלמד כץ 09:27, 13 בדצמבר 2006 (IST)

מוות בעיראק

כמה עיראקים נהרגו בעיראק כתוצאה מכניסת הכוחות האמריקנים לשטחה? תומפקינס 08:14, 13 בדצמבר 2006 (IST)

אפס. הם לא נהרגו כתוצאה מכניסת הכוחות האמריקנים לשטח עירק. הם נהרגו כי המוסלמים השיעים אוהבים להרוג את הסונים ולהיפך. חגי אדלר 08:33, 13 בדצמבר 2006 (IST)
היו בכל זאת כמה הרוגים (כולל אזרחים) במהלך המלחמה עצמה, ואני מניח שתומפקינס רוצה לספור גם את הטרוריסטים מבין העיראקים שהאמריקאים מחסלים שם כיום. גדי אלכסנדרוביץ' 08:50, 13 בדצמבר 2006 (IST)
אתמול נהרגן 60 עיראקים, שזה קציר דמים סביר ליום אחד בעיראק. זה הרי ברור שלפני כניסת האמריקאים לשטח עיראק לא היה טבח יומי גדול כזה (עם כל הכבוד לסדאם חוסיין. אז כמה עיראקים נהרגו בקונסטלציה הזו? תומפקינס 11:10, 13 בדצמבר 2006 (IST)
כרגיל במקרים כאלה אי אפשר לדעת באמת...[1] [2] [3] [4]. --איש המרק 12:04, 13 בדצמבר 2006 (IST)
ההערכות הכי מרחיבות מדברות על 600 אלף. אבל אפילו אם הם מגזימות פי 2 או 3 זה מאות אלפים. eman שיחה(: \ ): 13:36, 13 בדצמבר 2006 (IST)
אתמול ראיתי עשרה חייזרים על הגג. אפילו אם טעיתי בסדר גודל, צריך לאשפז אותי. והמבין יבין.--מקפץ גבעות 20:52, 13 בדצמבר 2006 (IST)
האתר הזה מרכז כל מיני הערכות של מספר ההרוגים, וגם מפריד בין לוחמים ואזרחים. זה מקום טוב להתחיל בו. אביעד המקורי 00:22, 14 בדצמבר 2006 (IST)

הר הכרמל

מאין קיבל הכרמל את שמו? --Avivz 17:04, 13 בדצמבר 2006 (IST)

מהתנ"ך. דרך אגב "כרמל" זה שם של מאכל (חיטה מבושלת). דרור 17:07, 13 בדצמבר 2006 (IST)
דומני שחיטה קלויה. --מקפץ גבעות 20:53, 13 בדצמבר 2006 (IST)
על פי "רב-מילים":
כַּרְמֶל שֵם ז' בלשון המקרא מקום של כרמים ובוסתנים, אזור פורה במיוחד, אזור שופע גנים.

(biblical) fertile agricultural area

כַּרְמֶל שֵם ז' בלשון המקרא גרגרי תבואה לחים, גרגרי חיטה או שעורה ירוקים ורכים שטרם הבשילו לגמרי.

(biblical) damp grain, unripe grain

בברכה. ליש 06:34, 14 בדצמבר 2006 (IST)

אלקטרוניקה

כשהייתי באירופה, ראיתי נגן וידאו, שמקליט ישירות המטלוויזיה, מסך מדהים, ושלושים ג'יגה זיכרון. אם אני לא טועה המכשיר נקרא ARCHOS 604. האם הוא נמכר בארץ? ואם כן איפה? וכמה הוא עולה?

כן. למשל כאן. זאת לא ממש שאלה ל"הכה את המומחה", ברם. בן ה. 07:22, 14 בדצמבר 2006 (IST)

איך פועל הטריק?

אתם מכירים את הטריק המפורסם "בקריאת מחשבות"? ה"כוסם" מבקש מאדם לחשוב על מספר. אחרי זה הוא לוקח כלי כתיבה וכותב משהו על דף, ככה שהצופים לא רואים. הוא מבקש מהאדם להגיד את המספר שהוא חשב עליו, ובסוף מראה לקהל את הדף שלו, בו רשום המספר שהאדם אמר. איך הטריק פועל? הרעיון היחיד שחשבתי עליו הוא שהאדם הנ"ל משתף פעולה. האם יש אפשרויות אחרות?

מעניין שבחרת לכתוב "כוסם"
סוגסטיהיוסאריאן‏ • שיחה 21:16, 14 בדצמבר 2006 (IST)

ואיך הוא יכול לשכנע אותי לבחור את מספר 47?.. זה לא כמו לשכנע אותי להגיד "כן" או "אדום".

אחד הטריקים הוא שיש הרבה טריקים, ואם הצופה מנסה לתפוס אותו באחד, הוא מפעיל אחר. בכל אופן קשה להתדיין כאן על מקרים דמיוניים שכאלה. אומר רק שמחכה פרס נכבד (משהו כמו מיליון דולר או יותר), למי שיצליח להוכיח יכולות על-חושיים כגון טלפטיה או טלקינזיס. כבר הרבה זמן שהפרס מחכה ואיש לא לקח אותו. ‏יוסאריאן‏ • שיחה 10:11, 16 בדצמבר 2006 (IST)

תחום הנוירו-פילוסופיה

האם ניתן להרחיב עליו כאן? או שבמידה ואשלח קישורים לאתרים רלוונטיים ואסכם ניתן יהיה לפרסם.

לירון.

תפעול מול הפעלה

שלום רב.

האם מישהו יכול להסביר לי את ההבדל בין המילים תפעול והפעלה?

תודה.

רעלה

מה מקור המילה רעלה? האם יש קשר לשורש ר-ע-ל? אור 17:46, 14 בדצמבר 2006 (IST)

ישנן דגמאות רבות בעברית לזוגות מלים שהן בעלות אותו השרש אך משמעותן שונה (צלחת-הצלחה, כלב-כלוב, וכו'). לעתים יתכן שאחת מהמלים חדשה בהרבה מן השניה, ובמעקב אחר מקור המלה החדשה יתגלה, למשל, כי הגיעה משפה זרה. במקרה דנן, הן המלה רעלה והן רעל מופיעות בתנ"ך. מילון אבן-שושן שבביתי קשר את המלה רעלה לשרש רַעְל בערבית. אני איני מכיר שרש כזה. התשובה החלקית היחידה שמצאתי לשאלתך היא מתחום האטימולוגיה. בספרו של יצחק פריד מפורקים השרשים העבריים לשבעה מרכיבים שונים. אחד מהם הוא המשג ער/רע המצין התערערות. לשיטתו, רעלה היא רעועה מהיותה תלויה ברפיון על הפנים, ורעל הוא רעוע שכן במקור היה נוזלי (באנגלית poison מקשר למלה potion~=נוזל). לדעתי עצם הקשור הנ"ל הוא הרעוע, אולם יתכן ואין לצפות ליותר ממלים המתגלגלת על הלשונות מזה אלפי שנים. על כל פנים, קשר ישיר מזה לא מצאתי בין רעלה ורעל. שא ברכה, 80.178.114.234 21:23, 26 בדצמבר 2006 (IST)
רב תודות. אור 17:28, 30 בדצמבר 2006 (IST)

מתוך הרצאה של סטיבן הוקינג

  • למה התכוון הפרופסור כאשר אמר שה' כן משחק בקוביות?(אל תגידו שזה סותר את הטענה של איינשטיין, אני יודע את זה בעצמי)
  • מה הכוונה שלו כשהוא אומר שלשאול "מה היה לפני המפץ" זה כמו לשאול "מה נמצא מדרום לקותב הדרומי"?
  • מה החידוש בתאוריה האינפלציונית שעליה הוא דיבר?
1. ראה מכניקת הקוונטים.
2. ככל הידוע לנו, הזמן אינו משהו חיצוני לעולם, שמתקדם לו בקצב קבוע ושומר שדברים לא יקרו בבת-אחת. במקום זה, הזמן הוא אחד הצירים של מערכת החלל-זמן (ראה טרנספורמציות לורנץ). האנלוגיה לפני כדור הארץ מצויינת (פרט לזה שפני הכדור הם יריעה דו-ממדית, והיקום שלנו ארבע-ממדי (למעט הממדים המכורבלים, אם יש כאלו)). כשאתה הולך על פני הכדור, המושג "דרומה" מוגדר כמעט בכל מקום: בכל נקודה יש כיוון כזה, למעט הקוטב הדרומי. בכל נקודה ביקום אפשר להעמיד את ציר הזמן, למעט הנקודה שבה אירע המפץ הגדול.
3. ראה היקום התופח (בעצם, עדיף שלא. הערך טעון שכתוב). זוהי הרחבה (הכרחית) של המפץ הגדול, שלפיה היקום התחיל את דרכו בהתפשטות מהירה מאד ורק אחריה "נרגע" וחזר להתפשט במהירות האור. (אין סתירה לתורת היחסות, כי זה המרחב שהתפשט במהירות, ולא חומר).
* לפיזיקאים, אסטרונומים, מתמטיקאים שבינינו: הערכים שאתם כותבים צריכים להיות נגישים וברורים למי ששואל שאלות כאלה, לא רק לחברים שלכם. עוזי ו. 19:05, 14 בדצמבר 2006 (IST)
לומר ש"אלוהים כן משחק בקוביות" זה לומר שבויכוח בין בוהר (ומקס בורן) לאיינשטיין, בוהר צדק, ואכן בתורת הקוונטים יש רכיב אקראי אמיתי.
אגב, הסיפור הוא שכשאיינשטיין אמר לבוהר ש"אלוהים לא משחק בקוביות" בוהר ענה לו: "אתה לא אומר לאלוהים מה לעשות!". eman שיחה(: \ ): 00:36, 15 בדצמבר 2006 (IST)
שתי תוספות קטנות:
1. להוקינג מיוחס המשפט הבא:
"God not only plays dice. He also sometimes throws the dice where they cannot be seen", כלומר אלוהים לא רק משחק בקוביות אלא הוא אפילו לפעמים זורק אותן למקום שבו לא ניתן לראותן. והכוונה היא שחוקי מכניקת הקוונטים תקפים גם מעבר לאופק האירועים של חור שחור. הוקינג אמר את המשפט ב-1975, לאחר שהוא פרסם את התחזית שלו לגבי הקרינה של חור שחור, שקרויה קרינת הוקינג. בהקשר זה ראוי להזכיר גם את פרדוקס המידע שעליו הרחיב הוקינג בהרצאה הקודמת שלו בתחילת השבוע.
2. כיום מדברים על שני סוגי אינפלציה. אחת שהחלה זמן קצר לאחר המפץ הגדול, ועליה עוזי מרחיב למעלה. אבל גם להאצה הנוכחית בגודל היקום קוראים לפעמים אינפלציה. הבנה של האצה זו, או של האנרגיה האפלה שמניעה אותה, היא אחד האתגרים הגדולים של הפיזיקה בשנים הקרובות. אם אינני טועה, הוקינג התייחס אתמול לשתי ההאצות.מלמד כץ 09:49, 15 בדצמבר 2006 (IST)

בן-הזוג דורש לדעת

מאיזה צד מתחילים להוסיף נרות בחנוכייה? אביעד המקורי 00:10, 15 בדצמבר 2006 (IST)

נראה לי שמצד ימין. (ככה אבא שלי מוסיף, אז אל תבנה על התשובה שלי:) סקרלט 00:12, 15 בדצמבר 2006 (IST)
ראה חנוכייה. עידכנתי הערך. חגי אדלר 00:29, 15 בדצמבר 2006 (IST)
רוב תודות! אני השכלתי והוא נזכר (גדל בבית דתי לאומי). אביעד המקורי 00:31, 15 בדצמבר 2006 (IST)
תודה על עדכון הערך, חגי. גם אני השכלתי. אלדדשיחה 00:49, 16 בדצמבר 2006 (IST)
מאחר שכולם כל־כך נהנו מהעדכון של חגי, הוספתי עדכון על עדכונו. :-) דניאל צבי 18:58, 16 בדצמבר 2006 (IST)

תרגום מעברית ללטינית עתיקה - הועבר מדלפק הייעוץ

המילה:כבוד המילה:כנות המילה:נאמנות

הנה קישור למילון אנגלי-לטיני [5]. תוכל/י גם להמתין לתשובה. Gridge ۩ שיחה 13:28, 15 בדצמבר 2006 (IST).
כבוד - honor, לשם כבוד - honoris, כנות honestas, נאמנות fidelitas. --‏Golf Bravo‏ 13:34, 15 בדצמבר 2006 (IST)
כבוד הוא honos בלטינית עתיקה (-honor כשורש, דוגמה נאה לרוטציזמוס); "לשם כבוד" הוא honoris causae. אביעד המקורי 18:31, 15 בדצמבר 2006 (IST)

סגנונות עיצוב

אבקש התייחסותכם בשיחה:שעון. תודה, ‏יוסאריאן‏ • שיחה 18:07, 15 בדצמבר 2006 (IST)

אצטט את השאלה כאן:
בערך שעון ישנה תמונה של שעון מוינה (שעון רחוב בצבע טורקיז) שהכיתוב מתחת לתמונתו מתאר אותו כשעון שעוצב בסגנון יוגנדסטיל. בערך על הסגנון עצמו מוצגת תמונה של שעון הקיר החום מעץ(שגם הוא מופיע בערך "שעון"). קשה להאמין ששני הפריטים עוצבו באותו סגנון ועל כן הסקתי שחל בלבול, ואחת התמונות אינה במקומה או שאינה מתוארת נכון.נשאלת רק השאלה איזה שעון שייך לסגנון(אני מהמר על העץ, לפי ההסבר המילולי בערך על הסגנון, אבל מה אני יודע...). ‏-- ‏יוסאריאן‏ • שיחה 19:15, 15 בדצמבר 2006 (IST)
השעון בצבע תכלת הוא ללא ספק יוגנדסטיל; על השעון החום קצת יותר קשה להבחין בפרטי עיצוב, אבל אני לא רואה מניעה שגם הוא בסגנון יוגנדסטיל, כפי שאני מכיר אותו. גילוי נאות: משתמש זה אינו מומחה לענייני עיצוב בכלל ועיצוב שעונים בפרט. אביעד המקורי 19:20, 15 בדצמבר 2006 (IST)

שני דברים: 1. אנא קראו והגיבו להערתי המלך הוא עירום! בשיחה:יוגנדסטיל 2. מי שייצא לטייל בשבוע הבא בירושלים במסגרת ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אלף מילים, נא לצלם את בית אהמן במושבה הגרמנית, שנבנה בסגנון הזה, כך שגם לנו יהיה מה לתרום לסדרת התמונות היפה הזאת. תודה! תמרה 22:28, 27 בדצמבר 2006 (IST)

תרגום המונח Contingency table (סטטיסטיקה)

יש למישהו מושג איך נוהגים לתרגם מושג זה לעברית? רנדום 19:08, 15 בדצמבר 2006 (IST)

נסיון של הדיוט - האקדמיה תרגמה contingency כ"קְרִיבוּת" במילון לסטטיסטיקה משנת תש"ו. מאידך גיסא, חפוש שטחי בגוגל התאמה דו ממדית במסמך של אוניברסיטת בן-גוריון. שא ברכה 80.178.114.234 19:00, 17 בדצמבר 2006 (IST)

השימוש בהמונח זה לסטטיסטיקה כאשר מדובר במשתנה דו מימדי בטבלה זו מציגים את כל המצבים האפשרים עבור משתנה זה, ובתרגום חופשי טבלה אפשריות או טבלה מצבים.

תש"ו זה לפני 61 שנה.מישהו סודישיחה 15:55, 26 בדצמבר 2006 (IST)

נפחות (blacksmithing)

שלום, הייתי מעוניין באדיבותכם במידע על נפחות (בעיקר נפחות נשקים), טכניקות, סוגי סדנים, סוגי להבים, סוגי מתכות מתאימים, טכניקות שונות לנשקים שונים, ופירוט בעיקר על מתכת הדמסקוס (damascus) ועל חרב הקטאנה

תודה מראש לתורם :)

יאללה ואללה, מה הקשר

האם יש קשר בין שמו של אלוהי המוסלמים, אללה ובין קריאת הזירוז יאללה? ‏יוסאריאן‏ • שיחה 20:44, 16 בדצמבר 2006 (IST)

יאללה זה -נדמה לי- באלוהים. תוכל להמתין למישהו מוסמך יותר... Gridge ۩ שיחה 20:50, 16 בדצמבר 2006 (IST).
יא אללה! - פנייה לאללה (O Allah). ומכאן, אני מניח, "יאללה!" אלדדשיחה 21:39, 16 בדצמבר 2006 (IST)
תודה, את כל זה אני יכול לשער בעצמי. חיפשתי תשובה קצת יותר מלומדת. יוסאריאןשיחה 22:07, 16 בדצמבר 2006 (IST)
התשובה ה"מלומדת" היא שבערבית "יא" היא מילת פנייה, כלומר, מציינת מעין יחסת vocativus (ווקָטיב). לדוגמה, יא ולד! (ילד!). דרך אגב, "באלוהים" (כלומר, לשון שבועה) מבוטאת על ידי המילה הערבית "ואללה!". כאן ה-ו' בתחילה משמשת צורה של שבועה. ואכן, בעברית בת ימינו, כאשר אנחנו אומרים "ואללה!", אפשר היה בקונסטלציות מסוימות לתרגם "באלוהים!" :-) אלדדשיחה 22:16, 16 בדצמבר 2006 (IST)
מילת הזירוז המפורסמת נכתבת בערבית يلا (ילא), ולא נראה לי שיש קשר בינה לבין הפנייה לאללה يا الله (יא אללה), שהיא מקבילה ל"אלוהים אדירים!" בעברית. יכול להיות שבעברית בלבלו בין שתי המילים האלה, אבל אני חושב שבמקור אין ביניהן קשר. המילה "ואללה" היא אכן מילת-שבועה שפירושה "באלוהים" (والله). ה-و כאן היא לא ואו-החיבור, כפי שמעידה היחסה ("הניקוד הסופי"), אלא מעין מילת יחס. צורה אחרת ל"ואללה" היא "באללה" (بالله), ובערבית מדוברת שתי הצורות משמשות לסירוגין. בשפה המדוברת משתמשים במילים האלה גם בתור "אכן", "ברור", "אין ספק", ובנימה של שאלה: "האם אתה בטוח?", "האם אתה יכול להישבע על זה?". המשמעות בעברית נגזרת מהשימושים האחרונים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:45, 16 בדצמבר 2006 (IST)
דרור, אם כך, המילה يلا (ילא) בערבית מקבילה למילה "יאללה" בעברית? בעצם, זוהי המילה המופיעה, לדוגמה, בצירוף "ילא בנא" ("הבה נזדרז", או משהו כזה), נכון? לא הייתי מודע לכך כשעניתי לעיל. תודה על התוספת שלך, השכלתי. אלדדשיחה 01:47, 17 בדצמבר 2006 (IST)
הטעות הנ"ל, כלומר, העברתה של המילה הערבית "ילא" לעברית בתור "יאללה" מזכירה לי את ההיפרקורקציה, תיקון היתר, לשמו של הארגון "עדאלה" (שפירושו "צדק"), לצורה או להגייה "עדאללה" בעברית. הגייה זו שגויה: אין קשר לאללה, וגם אין שם "לאם" (האות ל') כפולה או אפילו מודגשת במילה הערבית המקורית. אלדדשיחה 01:50, 17 בדצמבר 2006 (IST)
אגב תיקון יתר: אלעזריה. הללשיחה תיבת נאצות 23:09, 17 בדצמבר 2006 (IST)
ואי אפשר להתעלם מהמשפט האלמותי בן השלוש מילים המורכב משלוש שפות: "טוב, ילא, באי" תמרה 22:31, 27 בדצמבר 2006 (IST)

מלחמת ההתשה

עושה רושם שצה"ל שינה את הגדרת הזמנים של המלחמה. אני עושה כרגע מחקר אישי בנושא מלחמת ההתשה (מ67 עד 70) כך שלא אכפת לי להרחיב את הערך בהתאם אבל אני מעדיף לשאול אתכם קודם. אז מה אתם אומרים?--Tharbad ּ-–ּ שיחה ‏ 23:53, 16 בדצמבר 2006 (IST)

לפי מה אתה אומר שצה"ל שינה את הגדרת הזמנים של המלחמה?מישהו סודישיחה 15:57, 26 בדצמבר 2006 (IST)
זה מוזכר בערך מלחמת ההתשה איפשהו, בהתחלה אם אני לא טועה. כמוכן באתר האינטרנט של משרד הביטחון, בדף שמציין את אותות המלחמה כתוב שכל מי שנלחם במשך חודש בתקופה שבין 7.1967 עד 8.8.1970 זכאי לאות מלחמת ההתשה.--Tharbad ּ-–ּ שיחה ‏ 01:17, 4 בינואר 2007 (IST)
לפי דעתי עדיף להשאיר את זה כך ,עם הפרק העוסק בתחומה של המלחמה ובו מצוין שהערך הוא על הגרסה המצומצמת של המלחמה.מישהו סודישיחה 13:59, 12 בינואר 2007 (IST)

נקודות חמות

מה הפירוש של המושג "נקודות חמות" כמו במשפט: "לחיצה על "נקודות חמות" במסכים גורמת להשמעת הלחן". ומהו מקור הביטוי?

המונח "נקודה חמה" לקוח מעולם הגאולוגיה. בשם זה מכנים נקודות פעילות מבחינה וולקנית. מקום שגם אם כרגע אין בו פעילות וולקנית גלויה - היא צפויה לפעול בזמן הקרוב. אזורים אלו הם נקודות של הצטברות עודפים של חומר מגמטי השואף לפרוץ אל מחוץ למעטפת של כדור הארץ.

חוק הכלים השלובים באנגלית

איך נקרא החוק באנגלית? גדי אלכסנדרוביץ' 10:02, 17 בדצמבר 2006 (IST)

עד כמה שאני זוכר אין לו שם ממש נפוץ כמו בעברית. תכל'ס זה מקרה פרטי של Pascal's law, ולפעמים קוראים לזה Pascal's vases או Hydrostatic paradox - כך נקראה התופעה כשעוד לא הבינו מדוע המים עולים לגובה זהה בלי תלות בצורת הכלי ובנפח המים הכללי. ‏odedee שיחה 11:25, 17 בדצמבר 2006 (IST)
אני דוקא שמעתי מפרופ' למתמטיקה בארה"ב את השם "linked vessesls", אבל בהתחשב בעובדה שהפרופסר הזה הוא ישראלי, אני לא יודע אם יש פה ממש עדות מכריעה. דניאל צבי 11:51, 17 בדצמבר 2006 (IST)
אפשר גם לקרוא לזה communicating vessels וגם connected vessels, אבל השם ההיסטורי נקשר לפסקל. ‏odedee שיחה 11:54, 17 בדצמבר 2006 (IST)
ויש עוד שפות שבהם יש לזה שם כמו אצלנו, ושהוא נפוץ בשימוש יומיומי ומטפורי כמו אצלנו?
או שרק אנחו זכינו?
eman שיחה(: \ ): 23:14, 17 בדצמבר 2006 (IST)

the law of connected vessels Guy

דגים אוהבים מים?

מאיפה מקבלים הדגים והיונקים הימיים החיים באוקיינוסים נוזלים? הרי המים המלוחים בלתי ניתנים לשתייה. דיפוזיה, אוסמוזה או תשובה אחרת? ‏pacmanשיחה 14:28, 17 בדצמבר 2006 (IST)

שלום pacman, הנוזלים בגופם של הדגים מלוחים, ולכן הם יכולים לשתות מי ים. הבעיה שלהם בדרך-כלל היא כיצד לשמור על רמת מליחות קבועה בגופם, למרות הלחץ האוסמוטי הנובע מההבדל בין רמת המליחות בגופם לרמת המליחות בסביבה בה הם חיים (ים או מים מתוקים). פירוט לגבי נושא זה ניתן למצוא כאן.מלמד כץ 23:06, 17 בדצמבר 2006 (IST)
תודה על התשובה. ‏pacmanשיחה 23:17, 17 בדצמבר 2006 (IST)

כמה מטיילים יש בעולם?

רציתי לדעת בכל רגע נתון מהי כמות מטיילים שקיימים בעולם?

קשה מאוד למצוא מספר כזה, כי "מטיילים" הם יותר מ"תיירים". אומדן כללי וגס אפשר אולי לקבל מהנחה (שרירותית לגמרי) שבממוצע כל אדם מטייל שבוע אחד בשנה. כלומר בכל זמן נתון, בערך 2% מהאנשים (כ-150 מיליון) מטיילים. ‏odedee שיחה 21:51, 17 בדצמבר 2006 (IST)

מאיפה אתה שואב את הנתון הזה ?

מה זה המספרים האלה?! אולי בן אדם ברבעון העליון של האוכלוסיה של מדינה מפותחת מטייל בממוצע שבוע בשנה. (בהנחה ואתם מדברים כמובן על טיול תיירותי בחו"ל ולא טיול עם הכלב בשכונה). הישראלים אגב הם אחד העמים המטיילים ביותר באופן יחסי לאוכלוסייתם. השמח בחלקו (-: 21:59, 17 בדצמבר 2006 (IST)
לאור העובדה שמרבית האנושות חיה בהודו, סין, אפריקה ודרום-אמריקה, וביקרה פעם בחייה בעיר הבירה, אני מנחש שממוצע של יום בשנה, אם לא למטה מזה, יהיה יותר מדוייק. יוסאריאןשיחה 22:01, 17 בדצמבר 2006 (IST)
גם רובם של 300 מליון האמריקאים ללא ממהרים לצאת ממדינתם, אגב. אתם תמצאו גם הרבה מאוד ניו-יורקרים שמעולם לא הרחיקו יותר מניו ג'רזי. האירופאים והיפנים לעומת זאת מטיילים יחסית הרבה מאוד בעולם. השמח בחלקו (-: 22:17, 17 בדצמבר 2006 (IST)
לכן כתבתי שיש הבדל בין מטיילים לתיירים, והשאלה לא הייתה על "נוסעים לחו"ל" אלא על "מטיילים", והתשובה בהתאם. ‏odedee שיחה 22:21, 17 בדצמבר 2006 (IST)

פו-איי 01:25, 19 בדצמבר 2006 (IST)אז אולי אוסיף שאלת משנה, כמה מטיליים יש בעולם המערבי בכל רגע נתון?

מיהו שחקן ה- NBA הנמוך ביותר

שעלה אי פעם על הפרקט במשחק NBA רשמי? תומפקינס 00:21, 18 בדצמבר 2006 (IST)

זה היה בוגס עם המטר שישים שלו, והנה רשימת הנמוכים של כל הזמנים ב-NBA.מלמד כץ 00:26, 18 בדצמבר 2006 (IST)
הנה הקישור לויקי האנגלית: w:en:Muggsy Bogues.מלמד כץ 00:30, 18 בדצמבר 2006 (IST)

ריבית פריים

שלום. מישהו יכול בבקשה להסביר לי מהגדרה מהי ריבית הפריים, מי קובע אותה ולמה, לאיזו מטרה, מה ההבדל במנגנון בין ישראל לאירופה או לארה"ב ומה ההשפעות שלה. תודה.--יהלום צהוב 14:46, 18 בדצמבר 2006 (IST)

פו-איי 16:16, 19 בדצמבר 2006 (IST) הגדרה של בנקרייט - "ריבית הפריים היא ריבית החובה הבסיסית שנקבעת ע"י הבנקים, ריבית זו מהווה בסיס לקביעת שיעורי הריבית בפיקדונות ובהלוואות בריבית משתנה שאינם צמודים למדד המחירים לצרכן או לשער החליפין. בשנים האחרונות, ריבית הפריים גבוהה ב -1.5% מן הריבית הנקבעת על ידי בנק ישראל בתוכנית המוניטרית לכל חודש. ריבית הפריים משתנה במקביל לשינוי הריבית על ידי בנק ישראל"

כמה דוברי פולנית יש בעולם?

תומפקינס 21:50, 18 בדצמבר 2006 (IST)

למה שלא תעיין בערך פולנית? מגיסטר 21:53, 18 בדצמבר 2006 (IST)
הנקודה היא, שהויקיפדיה הפולנית ממוקמת רביעית מבחינה של כמות הערכים. איך זה יכול להיות? תומפקינס 21:55, 18 בדצמבר 2006 (IST)
והיא העשרים ושבע המדוברת ביותר. גם אני תמהתי על כך בעבר. כנראה יש להם בוט פותח ערכים. חגי אדלר 23:02, 18 בדצמבר 2006 (IST)
כנראה שהפולנים פחות נוקשים לגבי הכתיבה בויקיפיה מאשר אחרים. תומפקינס 23:08, 18 בדצמבר 2006 (IST)
כדאי גם לשים לב שהפולניה במקום נמוך מאוד מבחינת אורך הערכים, פירוטם ומספר העריכות בהם (זאת ניתן לראות בנקל באמצעות "ערך אקראי" שלהם, מבלי להבין מילה בפולנית. חזור על אותו ניסוי עם ויקי הגרמנית למשל, ותגלה עולם ומלואו של הבדל). מספר ערכים אינו חזות הכל. לא שאלת פעם שאלה דומה לגבי דנית? (גם הם מאוד "לא נוקשים", בלשון המעטה, ומתהדרים בכמות גדולה יחסית). מגיסטר 23:11, 18 בדצמבר 2006 (IST)
הוא הדין בוויקיפדיה באספרנטו. הם באמת לא מקפידים על תוכנם של ערכים (קראתי כמה - ואלה היו נמחקים אצלנו על הסף), ויש להם גם, כנראה, בוט פותח ערכים. אלדדשיחה 23:13, 18 בדצמבר 2006 (IST)
עדיין, אצלנו נאבקים עד זוב דם בערך כמו של לירון לב, רק בשל השאלה האם הוא ראוי בכלל להכלל לצד מייקל לואיס ועופר שכטר בויקיפדיה העברית. אורך הערכים לא מרשים אותי בכלל. תראו מה הולך המקבילתנו האנגלית, שם מנפחים באופן בולט ערכים ומתישים את הקורא (מה גם שהם לא מקפידים על שגיאות כתיב, שזה מעצבן). תומפקינס 23:19, 18 בדצמבר 2006 (IST)
הוא באמת שאל שאלה דומה(נראה לי שזה הוא) בקשר לדנית.מישהו סודישיחה 16:02, 26 בדצמבר 2006 (IST)

יונה הנביא והדג

האם ידוע או משוער איזה סוג דג בלע את יונה? האם היה זה ראשתן? חגי אדלר 04:01, 19 בדצמבר 2006 (IST)

אולי הדג הזה?--‏sir kiss שיחה 08:16, 19 בדצמבר 2006 (IST)
כל מה שכתוב במקרא זה "דג גדול" ו"דגה", מטבע הדברים, רוב ההשערות מדברות על לוויתן (למרות שמבחינה טקסונומית הוא אינו נחשב כדג). לא זכור לי שאי־פעם ראיתי הצעה לזיהוי ספציפי. דניאל צבי 09:09, 19 בדצמבר 2006 (IST)

המילה דג מופיעה 4 פעמים בספר יונה בפרקים א, ב ציטוטים מהמפרשים, רש"י (א) דג גדול – זכר היה, והיה עומד ברווח, ולא נתן לב להתפלל. רמז הקב"ה לדג והקיאו לתוך פיה של נקבה, שהיתה מלאה עוברים, והיה שם בדוחק ויתפלל שם, שנאמר: "ממעי הדגה

רד"ק (א) וימן ה' – עניין זימון, כמו: "אשר מנה מאכלכם" (דניאל א, י). והאל יתברך הזמינו לפי שעה; שבשעה שהוטל יונה בים, הזמין הדג שבלעו ולא טבע בים, וזה היה אחד מן הניסים. ובפרקי רבי אליעזר, רבי טרפון אמר: ממונה היה הדג מששת ימי בראשית לבלוע את יונה

מצודת דוד ממעי הדגה – אמרו רז"ל: בתחילה בלעו דג זכר, ועמד שם ברווח ולא נתן דעתו להתפלל; ורמז המקום להדג והקיאו אל פי הדגה, ושם עמד בדוחק מפני העוברים, והתפלל מתוך הדחק צריך לבדוק בגמרא מה רשום על זה פו-איי 18:03, 19 בדצמבר 2006 (IST)

שדה מגנטי

מה ערכו של השדה המגנטי לפי חלוקה לרכיבים (אנכי ואופקי), באיזורינו?

ראה השדה המגנטי של כדור הארץ. עוזי ו. 18:15, 19 בדצמבר 2006 (IST)
האתר של NOAA נותן הערכה לעצמת השדה המגנטי בכל מקום על פני כדור הארץ. כל שעליך לעשות זה להכניס את קו הרוחב ואת קו האורך. הרגע ניסיתי, וקיבלתי שברחובות השדה המגנטי מורכב מרכיב אופקי של 29960nT (רובו לכיוון צפון ורק 1948nT לכיוון מזרח). הרכיב האנכי שהתקבל הוא 32723nT כלפי מטה. עצמת השדה הכוללת היא 44367nT (היחידות הן ננו-טסלה).מלמד כץ 20:00, 19 בדצמבר 2006 (IST)
חשוב לשים לב שעצמת השדה משתנה מדי שנה במספר עשרות ננו-טסלה ואילו כיוונו משתנה במספר דקות קשת.מלמד כץ 20:05, 19 בדצמבר 2006 (IST)

הערך חזון (vision )

שלום אני מחפש את הערך חזון בויקיפדיה ללא הצלחה מרשימה אנא עיזרו לי תודה

הערך חזון אכן עדיין לא נכתב. אתה מוזמן לסייע לויקיפדיה ולכתוב אותו. (ייתכן שיהיה צורך בדף פירושונים, ובו הפנייה לפירושים השונים של המילה. לפחות כך זה בערך המקביל בויקיפדיה האנגלית). ‏Danny-w‏ 17:50, 23 בדצמבר 2006 (IST)
שהחזון שלך יהיה לכתוב את הערך חזון. תומפקינס 12:18, 26 בדצמבר 2006 (IST)

לא יסולה בפז

רציתי לדעת מהיכן המילה "לא יסולה בפז" ? ידוע לי שהמשפט הוא מהתנ"ך, ספר איכה, אבל המילה יסולה מהיכן? ידוע לי גם פירוש המילה , אי אפשר להעריך .... אבקש תשובתכם

באיכה ד 2 מופיע הביטוי "המסולאים בפז" ורש"י מסביר "המהוללים והנערכים כפז" באיוב כח פס' טז' כתוב "לא תסלה בכתם אופיר (דהיינו זהב, פז)" ורש"י על המקום מסביר "לא תשתבח, לשון סולו לרוכב בערבות..." בברכה, Shayakir שיחה. 13:11, 20 בדצמבר 2006 (IST)
אני תמיד ראיתי שכותבים "יסולא" באל"ף. אביעד המקורי 13:25, 20 בדצמבר 2006 (IST)
גם אני רגיל לצורה בא', אך הצורה בה' היא ווריאציה לגיטימית. כנראה הצורה בא' נפוצה יותר כיום בגלל שמשתמשים בביטוי "לא יסולא בפז" שמקורו מהפסוק באיכה. משמעות המילה היא "ישקל" - אלו ששווים את משקלם בזהב. דוד 13:42, 20 בדצמבר 2006 (IST)

את הגשם תן רק בעתו ובאביב פזר לנו פרחים

יש עכשיו שיר שמתנגן חזק בגלגלצ שבדומה לכל הגל המוסיקלי הבזוי הזה, מצא שיר נוסטלגי יפה אחר שאפשר להרוס ולהפוך להיפ-הופ עלוב ללא שום אמירה חדשה של ממש. עשו זאת בשנים האחרונות לכל מיני משוררים, עבריים ולועזיים כאחד, כגון מאיר אריאל הי"ד, פינק פלויד, להקת חיל התותחנים, וולאס קולקשן ועוד. הפעם עשו את זה לשלמה ארצי, כך לפחות טוענים השדרנים לגבי המקור (לא לגבי האקט ההרסני). אם אני לא טועה גם השיר שלפני גרסת סאבלימינל אינו של שלמה ארצי במקור אלא של מישהו אחר. הדודאים אולי? מישהו יודע של מי זה במקור? מומחי ההיפ הופ גם מוזמנים להגיב לטענותי כלפי הסוגה. השמח בחלקו (-: 13:24, 20 בדצמבר 2006 (IST)

הי"ד? מהריקציה? מן הסתם היא כבר מתה. דוד 13:30, 20 בדצמבר 2006 (IST)
השם ייקום בעיקר את דמו של השיר "לא יכול להוריד ממך את העיניים". מאיר אריאל התהפך בקברו כבר כמה פעמים. השמח בחלקו (-: 13:37, 20 בדצמבר 2006 (IST)
החלק הכי מזעזע זה שאת "לא יכול להוריד ממך את העיניים" הרסו בתיאום מלא ואישור המשפחה. ואני לא יודע אולי על פי חוק חייבים לקבל אישור לשימוש במילים ולחן ולכן התופעה הזאת היא תמיד באישור. מתיישר 17:29, 20 בדצמבר 2006 (IST)

השיר המדובר, קישור[[6]] מילים: אבי קורן, לחן: שמואל אימברמן. ביצוע: שלמה ארצי ודודו פישר וברימקס מבצעים אותו סאבלימינל ואיציק שמלי.פו-איי 18:36, 20 בדצמבר 2006 (IST)

אכן, במקור שר את השיר שלמה ארצי. לגבי ההרסז והחוצפה, אני חלוק עליך. דבר ראשון, לדעתי, שני כותבי השיר הם אנשים שהאלמנט המסחרי בעבודתם חזק מאוד והם אינם יכולים להיות בפוזה של האמן המיוסר שמישהו בה ונבנה על חשבונו. חוץ מזה, עוד בחייו של מאיר אריאל לקחו שבק ס' שיר תמים שלו, מכופף הבננות, והפכו אותו לשיר סקסיסטי ממדרגה ראשונה. לי לכשעצמי, אין התנגדות לכך, אבל כל אבירי התקינות הפוליטית בלמו את פיהם כי ככה הרי גם ה"אפריקאים אמריקאים" שרים. בעיני זה עדיף על כוכב נולד שמכניס את כל הקלאסיקות של העבר לשטאנץ קבוע.אודי 19:50, 20 בדצמבר 2006 (IST)
אז הגרסה הישנה מאוד היא גם של שלמה ארצי, כשהיה צעיר? כלומר הוא חידש את עצמו? השמח בחלקו (-: 19:56, 20 בדצמבר 2006 (IST)
כן. זו מין חזרה בתשובה על התקופה ה"יהורם-גאונית" שלו. הללשיחה תיבת נאצות 20:07, 20 בדצמבר 2006 (IST)

על אף שאיני נמנה על חובבי הז'אנר המדובר אני לא מוצא לנכון להעמיד את היוצרים בסוגה זו באור נלעג כפי שעשה ידידנו בראש ההודעה. מטבע העולם שמוזיקה היא דבר שמתפתח וכל פריצה ממסגרות ישנות זוכות לקיטונות של בוז כפי שהדבר הוכח כאן. מוזיקה היא דבר שאינו ניתן למדידה במונחים אמפירים ומה שבעייניך הוא "שיר נוסטלגי יפה" עשוי להיקלט באוזני האחר כ"שיר ארכאי מעפן". זה המקום להודות למי שחידש את "לא יכול להוריד ממך את העיניים" שחשפו את הדור הצעיר יותר (ובפרט את אחותי הקטנה) ליצירתו המופלאה של מאיר אריאל. ותודה רבה למי שחידש את שירו של שלמה ארצי שניער מעליו את האבק וקישט אותו באופן נהדר באלמנטים של מוזיקה שחורה עדכנית וסילסולים מזרחים נהדרים שמזכירים את בית אבא ואת תחינתו לפני היושב במרומים ש"את הגשם תן רק בעתו ובאביב פזר לנו פרחים". בברכה, Shayakir שיחה. 13:06, 21 בדצמבר 2006 (IST)

אני חושבת שיש כאן אי-הבנה של הבעייתיות בחידוש כשמדובר בשיר המסוים הזה - נושא השיר איננו תחינה להורדת גשם בעתו וכו', אלא געגועים למישהו שהלך ולא ישוב: "ותן לנו עוד פעם לראותו, יותר מזה אנחנו לא צריכים". במקור היה זה שיר שקט, מלא צער וכאב, שיר של בקשה וייחולים למשהו שמעבר למציאות של גשם בעתו ופרחים באביב (יש גם שורה שאומרת: "טמנו את לבנו בין ברושים" ונראה לי שזה רמז ברור למדי). בעיבוד הנוכחי, זה שיר עליז ושמח, קצבי ונתרני, שאין שום קשר בינו לבין תוכנו, ולי זה צורם מאד. ה"אבק" שהיה עליו התאים מאד לאופיו ואילו ה"אלמנטים של מוזיקה שחורה עדכנית" וה"סילסולים המזרחיים הנהדרים" הם לגמרי לא לעניין ואפשר לשמור אותם לשירים אחרים, שם יתאימו יותר.--שלומית קדם 18:05, 6 בינואר 2007 (IST)

תור המשימות

לא הבנתי מהו תור המשימות פה ואיך הוא תורם לסטטיסטיקה?


תחזיות של וכיסוי של רשתות תקשורת

מהן תחזיות כיסוי של רשת GSM לשנת 2010 ואילך ? ומהן תחזיות כיסוי של רשתות הלווין השנו לשנת 2010 ואילך? איזה רשת תקשורת ברמה עולמית תתן כיסוי יותר טוב בעשור הבא, קרי 2010 פו-איי 22:03, 20 בדצמבר 2006 (IST)

מה מקור שמות החודשים בלוח השנה המוסלמי?

מה פירוש השמות?

מידע מלא נמצא בויקי האנגלית: w:en:Islamic calendar, ומשם יש קישורים לערך על כל חודש.מלמד כץ 10:06, 21 בדצמבר 2006 (IST)

יוצר של חבורה

אם P וQ ראשוניים, וG יוצר של החבורות הכפליות שלהם (כמובן - מודולו) - האם הוא גם היוצר של החבורה הכפלית של PQ = N? תודה נעמה

לעולם לא (אלא אם P או Q זוגיים); לדוגמא, 3 הוא יוצר של חבורות אוילר של 5 ושל 7, אבל הסדר שלו מודולו 35 הוא 12, בעוד שבחבורת אוילר של 35 יש 24 אברים. ראי חבורת אוילר לפרטים. עוזי ו. 16:10, 21 בדצמבר 2006 (IST)

גון טינגלי

שלום שמי רעות סטודנטית לאדריכלות.מחפשת חומר על הפסל השווצרי גון טינגלי . אשמח עם תעזרו לי.

כשתמצאי חומר, את מוזמנת לכתוב את ג'ון טינגלי. עוזי ו. 16:03, 21 בדצמבר 2006 (IST)

הנה w:en:Jean Tinguely, את מוזמנת לערוך את הערך בעברית. פו-איי 22:03, 21 בדצמבר 2006 (IST)

ז'אן טינגלי ולא ג'ון. מדובר בשם צרפתי. רשמתי קצרמר. ‏Danny-w‏ 18:39, 23 בדצמבר 2006 (IST)

הפניה למעלה כאשר גולשים למטה

כותרת מפוצצת, אני אסביר. כאשר גולשים במורד העמוד בדפי שיחה או ערכים וכדו' צריך שתהיה אופצית חזרה מהירה לראש העמוד. קיים דבר כזה כבר בהערות השוליים אך צריך לעשות גם בתוכן עצמו.נהג מרכבה2 01:53, 22 בדצמבר 2006 (IST)

CTRL-ALT-TOP-PAGE-SHIFT-BACK לא עובד אצלך? חגי אדלר 02:00, 22 בדצמבר 2006 (IST)

לא הבנתי על איזה מקשים ללחוץ? חוץ מזה אין אפשרות למשהו מובנה בתוכנה?נהג מרכבה2 02:22, 22 בדצמבר 2006 (IST)

זו הייתה בדיחה על צרופי המקשים שאף אחד לא זוכר... חגי אדלר 02:54, 22 בדצמבר 2006 (IST)
מקש Home, כל עוד שאתה לא בתוך חלון עריכה. דניאל צבי 10:11, 22 בדצמבר 2006 (IST)
נדמה לי שהכוונה הייתה יותר למשהו שאפשר להפעיל עם עכבר. יוסאריאןשיחה 14:11, 25 בדצמבר 2006 (IST)

קרב סולוקי

רציתי לברר יותר על הקרב הזה של חטיבת גולני בלבנון...חיפשתי באינטרנט ולא מצאתי שום מקום,הייתי בטוח שבויקפדיה יהיה כתוב אבל גם פה לא ראיתי כלום... יש אפשרות שמישהו יכתוב ערך על הקרב הזה?... בתודה מראש,הגולנצ'יק.

ספינת רוסלאן

שלום רב; ברצוני לברר האם יש ברשותכם את שמות כל ! הנוסעים בספינה זו ? בכבוד רב ברבר ירחמיאל

מישהו בקהל דובר פולנית?

אשמח לדעת מדוע נמחק מוויקיפדיה בפולנית הערך Babylon Translator - ראו pl:Wikipedia:SDU/Babylon_Translator ויומן המחיקות. זאת בעוד הערך pl:Babylon שדן בחברה שמייצרת את המילון, שרד. צהוב עולה 13:10, 23 בדצמבר 2006 (IST)

בלטה לעיניי המילה הראשונה בדיון: Reklama שפירושה "פרסומת". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:15, 23 בדצמבר 2006 (IST)
אינני דובר פולנית, אך מכמה מילים שדומות לרוסית אני מבין שהבעיה עם ה-translator היא שזה מוצר שאינו ניתן בחינם והם לא רוצים לפרסם אותו. חברת Babylon עצמה זה כמובן סיפור אחר.מלמד כץ 23:30, 23 בדצמבר 2006 (IST)

תעתיק לעברית של שם שוויצרי

איך לתעתק לעברית את Erich Gamma? האדם המדובר נולד בשוויץ. רנדום 16:10, 23 בדצמבר 2006 (IST)

בשווייץ מדברים שלוש וחצי שפות - השאלה איפה בשווייץ הוא נולד. על כל פנים, השם מן הסתם גרמני ומתועתק אריך גמה או גאמה. אביעד המקורי 16:12, 23 בדצמבר 2006 (IST)
ארבע, אם סופרית את הגרמנית השווייצרית בתור עוד חצי-שפה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:14, 23 בדצמבר 2006 (IST)
אם שואלים את ויקיפדיה ה"אלמנית", גרמנית שוויצרית היא שש-שבע שפות... אביעד המקורי 23:19, 23 בדצמבר 2006 (IST)

ספרת אחדות או יחידות?

שלום!!! האם נכון לומר ספרת אחדות או יחידות או שזה לא משנה?

לדעתי, "ספרת היחידות" הוא הביטוי היותר נכון, אבל גם "ספרת אחדות" נשמע לי תקין. לצערי, אני לא מכיר עמדה רשמית בנושא. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:12, 23 בדצמבר 2006 (IST)


קצות VS קצוות

צורת הרבים של המילה "קצה" היא "קצוות". אם כך מדוע בשיר המוכר: "...מקצות הארץ באנו הבאנו ביכורים..." כתוב קצות ולא קצוות? --miniature 04:54, 24 בדצמבר 2006 (IST)

כי קְצָווֹת היא צורת הרבים וקְצוׁת היא צורת הסמיכות. ‏odedee שיחה 05:02, 24 בדצמבר 2006 (IST)

אש ירוקה

הדלקתי אש בתנור. בהתחלה זה רגיל ואז היא הפכה לכחולה עם גוונים של ירוק.

זה מסוכן?

אני חושבת שזה קורה כשורפים איזה מלח כלורי, למשל ליתיום כלורי. או שאתה מחובר עכשיו לרשת הפלו =] נעה 18:32, 24 בדצמבר 2006 (IST)
שריפה של חומרים שונים גורמת לצבע להבה שונה. נחושת כלורית גורמת בשריפתה לצבע להבה ירוק (לעומת מלח בישול שגורם ללהבה להיראות מעט יותר כתומה). אין זה מסוכן כלל, האש היא אותה אש והחום הוא אותו חום. במקרה הזה ההבדל בין היסודות המרכיבים את המלח (נתרן-כלורי בתור מלח בישול רגיל לעומת נחושת-כלורית) הוא שגורם לצבע השונה. למען האמת, ההבדל הוא רק בסוג האטום הנקשר אל הכלור - הנתרן גורם ללהבה להיראות כתומה, הנחושת תגרום ללהבה להיראות ירוקה ואם ניצור ליתיום-כלורי, הליתיום יגרום ללהבה להיות אדומה). ההסבר נעוץ במודל האטום של בוהר. בברכה, Tahmar1900 22:54, 24 בדצמבר 2006 (IST)
זה גורם לי לחשוב... מישהו יודע למה בכלל האש מפיצה את האור מעל חומר הבעירה? אני מבין שאש נוצרת כשחמצן מתחבר אם חומר הבעירה אך לא למה זה קורה גבוהה מעל החומר ולא בצמוד איליו84.228.12.174

SMS

מהי שיטת התשלום בהודעות SMS? האם משלמים על כל מילה, על כל הודעה או על כל אות?

על כל הודעה. וזה תלוי לאיזו חברה. נעה 23:14, 24 בדצמבר 2006 (IST)

גשם מפחית אפידמיות

בשבוע האחרון שמעתי מ3 מקורות שונים שיש הרבה חולים בגלל שלא יורד גשם וכאשר ירד גשם יתמעטו ההדבקות בגלל שהאויר יהיה נקי יותר. אף אחד מהמקורות האלו לא מבין במיקרוביולוגיה. מישהו יכול להסביר לי את הרעיון הרי עיקר ההדבקה בחדרים סגורים ולא בחוץ ורב המחלות לא נישאות באויר, מישהו באמת יודע אם זה נכון ולמה? מתיישר 23:27, 24 בדצמבר 2006 (IST)

אני לא מכיר השפעה ישירה שכזאת ואכן עיקר ההדבקה בחדרים סגורים מאנשים איתם אתה בא במגע. מצד שני, גשם מפחית דרמטית את זיהום האוויר בערים האחראי להחלשה של המע' החיסונית, אז לך תדע... --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 23:31, 24 בדצמבר 2006 (IST)

שאלה די חשובה:

מה גובה העיר מודיעין? זה מידע שיכול להיות חשוב בעניין תחזית מזג אויר, ובכלל. מידע חשוב שיש להכניס לערך העיר מודיעין....

כעת מופיע בערך שרשרשיחה 20:59, 25 בדצמבר 2006 (IST)

ס ד ר ו ת, מהר!

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#ס ד ר ו ת, מהר!

שאלה

האם מתפרסמות רשימות של המשתמשים שהעלו הכי הרבה ערכים חדשים מדי חודש? תומפקינס 18:16, 25 בדצמבר 2006 (IST)

לא שידוע לי, וטוב שכך. פוריותו ותרומתו של ויקיפד אינם נמדדים (אם נמדדים בכלל) במספר הערכים החדשים אותם הוא מעלה: שאלת איכותם, תכנם ואורכם משנה גם כן. בנוסף, יש דרכים אחרות לתרום לויקיפדיה מלבד ערכים חדשים... --אורי שיחה 17:48, 26 בדצמבר 2006 (IST)

איך בונים תיבת כישורי שפה?

היי אני מנסה לבנות תיבת קישורי שפה ליפנית בוויקיספר אך זה לא יוצא לי כמו שצריך, משהו יכול להסביר לי איך לבנות אותה בשפה פשוטה? (בקובץ העזרה כל הזמן מדברים על משתני # וקישורים)

לא צריך להמציא את הגלגל מחדש - הנה רשימה של התיבות הקיימות במטא, כולל יפנית - העתק את התבנית לוויקיספר. דניאל צבי 22:53, 25 בדצמבר 2006 (IST)

מושג מתמטי בשם "חלק שבור"

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#מושג מתמטי בשם "חלק שבור"

מספר שאלות

  1. בעקבות פרשת השבוע: יש קטע בעגנון שבו הוא מספר על בעל קורא שכולם באו לשמוע, משום שהיה מדגיש את האלפים המודגשות, כמו בפסוק: "וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה". מישהו יודע איפה נמצא הקטע?
  2. שאלתי גם בשיחה:אברהם בן עזרא: אבן עזרא: בחיריק או בסגול?
  3. האם אפשר למצוא ברשת את דו"ח אדוה שפורסם לאחרונה בעיתונים? דוד 22:47, 25 בדצמבר 2006 (IST)
תשובה ל-3: כאן (ראה גם מרכז אדוה). אבינעם 07:59, 26 בדצמבר 2006 (IST)

שלמה מחלק את ישראל למחוזות

שלום, היני רוצה לדעת באיזה פרק ובאיזה פסוקים חילק שלמה את ישראל למחוזות (במלכים א). אינני רוצה קישור לתשובה, אלא את התשובה כאן כתובה.

ובכל זאת - מלכים א, ד. הואל נא לפתוח ספר. דניאל צבי 16:05, 26 בדצמבר 2006 (IST)
דניאל צבי, אתה מלך! תמרה 22:51, 27 בדצמבר 2006 (IST)
לא, שלמה המלך. :) דניאל צבי 10:18, 28 בדצמבר 2006 (IST)

אנגלית..

אני יודע שאולי זה לא יתאים לכאן אבל איך אומרים באנגלית "אם כבר" (כמו ב: אם כבר אני יורד לאוטו אני יוריד את הזבל), זאת שאלה טיפשית אבל אני צריך אותה כדי לכתוב שם של שיר באנגיל.. אתם בטח שואלים למה.. אז זה בגלל שחברת apple המפגרת לא עשתה אפשרות שאייפודים שיהיה אפשר לכתוב בכל השפות, ועכשיו אני צריך לתרגם את כל השירים בעברית לשמות באנגלית אם אני לא רוצה לראות שורה ריקה שמסמלת שיר.. אגב אולי מישהו יודע על תוכנה לאייפוד שבה יהיה אפשר להוריד כזה דבר שהאייפוד יוכל לקרוא עברית? תודה מראש..

If I'm already going down to the car, I might as well take out the trash. דניאל צבי 17:11, 26 בדצמבר 2006 (IST)
בבילון מציע: "if we're already at that" כ"אם כבר" העומד בפני עצמו, ולא משולב במשפט. בברכה, --אורי שיחה 17:46, 26 בדצמבר 2006 (IST)
לי נראה נכון יתר "As I'm going anyway, I can do this and this או While I'm at it, why not doing this and this also

עד כמה זה מתאים כשם של שיר, השד יודע.--שלומית קדם 22:21, 30 בדצמבר 2006 (IST)

מתי נכתבה התורה?

אני משער שזה נושא טעון משהו, אבל האם למישהו יש הערכה, תיארוך לזמן המאוחר ביותר בו ידוע שהיתה תורה, סיפור בריאה, ועשר דיברות? השאלה עולה בגלל שבויקי האנגלית ההינדו מקבל זכויות יוצרים על שבוע בן שבעה ימים, ב-500 לפני הספירה. אז מתי המציא עם ישראל את השבוע? יוסאריאןשיחה 17:59, 26 בדצמבר 2006 (IST)

לפי היהדות, הבריאה היתה לפני 5767 שנים כלומר: 3760 לפנה"ס. וכן שבוע עם שבעה ימים היה (לפי היהדות) מרגע זה... H2O 18:19, 26 בדצמבר 2006 (IST)
נו, בשביל מה יש לנו ערכים כמו תנ"ך, מעמד הר סיני וביקורת המקרא? דניאל צבי 18:31, 26 בדצמבר 2006 (IST)
בתנ"ך, ובמעמד הר סיני אין את התשובה, ולא קישור לביקורת המקרא. טעיתי לחשוב ששמה הוא מחקר המקרא שלא מצאתי. כעת אני רואה שהתארוך הוא בין המאות ה-10 וה-7 לפנה"ס, נו טוב. יוסאריאןשיחה 19:14, 26 בדצמבר 2006 (IST)
הטקסט החשוב ביותר לענין שבעה ימים, לטעמי, הוא סיפור הבריאה בבראשית א'. למאמינים בתורה מן השמים, כמותי, השבוע השביעוני הוא קדום ביותר וחידוש של היהדות. למי שלא מקבל את תורה מן השמים, המאחרים ביותר, כדוגמת יוליוס ולהאוזן מזהים את בראשית א' כטקסט כהני ומתארכים אותו לראשית שיבת ציון, כלומר בסוף המאה ה-6 לפנה"ס. עם זאת, ישנם מקורות רבים אחרים למהות השבת (עשרת הדיברות*2, פרשת ויקהל, דברי בעלה של האישה משונם "לא חודש ולא שבת"), בהם אף אחד לא טוען (למיטב ידיעתי) שהם מאוחרים מסוף המאה ה-7 לפנה"ס, והם משקפים מציאות שהיתה נוהגת לכל המאוחר כבר בעומק ימי בית ראשון. אם ביקשת זכויות יוצרים - הנה לך. למיטב זכרוני, אין לשבת מקבילה מזרח-קדמונית אחרת, זאת לעומת כל חלוקה טבעית אחרת (חודשי ירח, יממות, שנת ירח ושנת שמש וכו') נריה 14:18, 28 בדצמבר 2006 (IST)

בתשובה לשאלתך - יש הסוברים גם אחרת. לדוגמה, בספר "המיתוסים הכנעניים של התנ"ך" מאת משה יהלום, הוצאת דור 2005, מצויינת האפשרות כי התורה נכתבה במהלך תקופת בית ראשון בשנים (900-) עד (600-) לפני הספירה. (ואילו ספרי הנביאים והכתובים, לפי אתה גישה, נכתבו מאות שנים מאוחר יותר, לאחר שיבת ציון).
מקורה של התורה היה בדברי חכמה וסיפורי עם שהיו קיימים שנים רבות, בנוסחים שונים, על ידי שבט- (או "אומת"-) יהודה, ובניסוחים מעט שונים על ידי שבטי (אומות) ישראל. דברי החוכמה ואגדות העם סופרו על ידי הכהנים והחכמים במקדשים ובהתכנסויות דתיות, והאבות נהגו לספר אותם לבניהם. חלקם עוצבו בהשפעת נביאים ואנשי רוח - שהדגישו או עיצבו דברים על מנת להדגיש עמדה. הנוסחים הרבים והשונים של סיפורי העם באים לידי ביטוי ברבגוניות ובעושר הסגנוני, שאמנם לעתים בא על חשבון אחידות ועקביות, אך הופך את התורה ובהמשך את התנ"ך, ליצירה ספרותית ורוחנית מרשימה. דני. ‏Danny-w‏ 15:12, 30 בדצמבר 2006 (IST)

מה ההבדל בין רוגבי ופוטבול?

בבקשה הסבירו את ההבדל/ים בכלליות מבלי להפנות אותי לערכים. --miniature 20:44, 26 בדצמבר 2006 (IST)

באופן כללי, יש הבדלים. האם אתה מצפה ממישהו שיכתוב כאן את הערכים מחדש? חגי אדלר 20:56, 26 בדצמבר 2006 (IST)
לא, אני מצפה ממישהו שיכתוב כאן את ההבדלים המשמעותיים. --miniature 21:00, 26 בדצמבר 2006 (IST)
ולמה שיעשה זאת אם יש ערכים? אפילו הקלתי והוספתי הפניה. חגי אדלר 21:04, 26 בדצמבר 2006 (IST)
כי לפי הערכים ישנם המון הבדלים, ואני מעוניין רק במשמעותיים ובמרכזיים. --miniature 21:06, 26 בדצמבר 2006 (IST)
ההבדלים הם: בפוטבול מותר למסור קדימה פעם אחת בכל מהלך, ברוגבי אין מסירה קדימה. בפוטבול מפסיקים את המשחק והשעון אחרי כל מהלך, ברוגבי אין הפסקות (למעט מחצית) כשמפילים שחקן בפוטבול המהלך הסתיים ומתחילים מחדש מאותו המקום. ברוגבי השחקן המופל מוסר לקבוצה שלו והמשחק ממשיך. בפוטבול צריך לעבור 10 יארדים כל ארבעה מהלכים, ברוגבי אין את החוק הזה. זה מספיק הבדלים או שאתה צריך עוד?
מספיק לי, תודה :) --miniature 17:07, 27 בדצמבר 2006 (IST)
יש עוד מיליון הבדלים... בעצם יש מעט מאד משותף...--ניצן 01:21, 2 בינואר 2007 (IST)
"בפוטבול מפסיקים את השעון אחרי כל מהלך..." זה חדש לי. מאפוא החוק הזה? יש מצבים שהשעון מופסק, אבל הרי השואל ביקש לדעת את כל התורה על רגל אחת. חגי אדלר 05:26, 27 בדצמבר 2006 (IST)
צודק, מפסיקים את השעון רק בשתי דקות האחרונות, המשיב כנראה התכוון שמפסיקים את המשחק ולא את השעון

אם לדייק... הנה החוקים המלאים בנושא.

6. Time between plays will be 40 seconds from the end of a given play until the snap of the ball for the next play, or a 25-second interval after certain administrative stoppages and game delays.

7. Clock will start running when ball is snapped following all changes of team possession.

8. With the exception of the last two minutes of the first half and the last five minutes of the second half, the game clock will be restarted following a kickoff return, a player going out of bounds on a play from scrimmage, or after declined penalties when appropriate on the referee’s signal.

9. Consecutive team time outs can be taken by opposing teams but the length of the second time out will be reduced to 40 seconds.

10. When, in the judgment of the Referee, the level of crowd noise prevents the offense from hearing its signals, he can institute a series of procedures which can result in a loss of team time outs or a five-yard penalty against the defensive team.

ראה: http://football.calsci.com/TheRules4.html חגי אדלר 18:59, 27 בדצמבר 2006 (IST)

המקש "לך"

שלום רב, אני בנושא חיפוש, אני חיפשתי את הנושא "כדור הארץ" וזה רק חיפש לי את זה כלחצתי על לך. להתראות, 84.228.184.182 20:45, 26 בדצמבר 2006 (IST)עידן זל.

איך חיפשת את זה בדיוק?האם חיפשת עם מרכאות?מישהו סודישיחה 13:46, 29 בדצמבר 2006 (IST)

שאלה קלה

האם במשולשים חופפים השטח זהה? תומר ט 16:22, 27 בדצמבר 2006 (IST)

קרא את הפתיח של חפיפת משולשים בעיון. בברכה גדי ו. (שיחה) 16:30, 27 בדצמבר 2006 (IST)

תודה תומר ט 16:39, 27 בדצמבר 2006 (IST)

שאלה בקשר לרייטינג

תמיד רציתי לדעת: איך זה יתכן שברשימת התוכניות הנצפות של השבוע בישראל, יש נניח רייטינג של 23% למקום הראשון, ו- 25% למקום השני, והדירוג נקבע בזכות כמות הצופים (המוערכת). אז מה האחוזים האלה אומרים בכלל? תומפקינס 17:37, 27 בדצמבר 2006 (IST)

תומפקינס שלום ,מה שקובע הוא כמות הצופים מכיוון שיכול להיות שיהיה לדוגמה בארצות הברית בערוץ כלשהו אחוז אחד של צפייה אבל מיליון צופים. האחוזים משמשים כדי להראות לצופים כמה מהאנשים שראו טלויזיה באותו ערב ראו את התכנית המסוימת הזו. אין לאחוזים שום משמעות חוץ מהדגמה של מי מהתוכניות משכה יותר אנשים מהאנשים שצפו.בנוסף אף את אחד מהקוראים לא ממש מעניין כמה אנשים בדיוק ראו את התכנית אלא כמה אחוזים מהצופים ראו את התכנית המסוימת הזו .אם לא הבנת פנה לדף שיחתי משתמש:קיבוץ מנרה

מילים באנגלית שמוצאן בעברית

מילות אנגליות אלו  מקורן בעברית, ללא ספק. אותה מילה (או דומה מאוד) ואותה משמעות. 

התוכלו להוסיף על הרשימה בבקשה?


עבר \ Over

נאד מים מסתובב (נצבו כמו נד נוזלים) tornado\ turn nado

קרן זווית corner

סנדל sandal

הדיוט idiot

תור \ ובהגיע תור נערה turn

מסתורין mystery

פיסה\ פיסת רגבים piece

ארגון organization

פרטי private

משימה mission

מידי immediate

אשליה illusion

משקל \ שקל scale

דמיון \ דומה demo


צר לי לאכזב אותך, אולם מוטב שתטיל ספק ב"ללא ספק" שלך. איני בקיא בתחום, אבל איני חושב שאף אחת מהמילים הללו נובעת מעברית, למרות שיש פה ושם דמיון חלקי ויש מילים שאין ספק שיש להם מקור משותף ("סנדל", "אידיוט/הדיוט"). עיין ב[7] ואולי תגלה דברים שמעניינים אותך. גדי אלכסנדרוביץ' 08:43, 28 בדצמבר 2006 (IST)
והנה מילון מעולה שיש בו גם אטימולוגיה מעולה. גדי אלכסנדרוביץ' 08:45, 28 בדצמבר 2006 (IST)
וכדאי שלא תגיד שאני סתם מנחס: המילה "Abacus" (חשבונייה) מקורה (אולי) במילה העברית "אבק" (הלינק הראשון שלי מזכיר זאת, השני לא). גדי אלכסנדרוביץ' 08:49, 28 בדצמבר 2006 (IST)
ואחרון: אפשר להריץ בעזרת גוגל חיפוש ממוקד על האתר הראשון שיחפש את הצירוף "from Heb" (שמשמעותו - מילה שמקורה בעברית), וכך למצוא את כל המילים שהוא אומר שבאו מעברית. הנה קישור שעושה זאת. כך מצאתי למשל את בהמות שהפך ל-Behemoth. גדי אלכסנדרוביץ' 08:53, 28 בדצמבר 2006 (IST)
...ואיך אפשר בלי "Armageddon" (ארמגדון) שמקורו ב"הר מגידו". גדי אלכסנדרוביץ' 08:56, 28 בדצמבר 2006 (IST)


אני מתקשה בקריאה רצופה באנגלית. חבל שחוץ מלהטיל ספק (ותודה על המילה Behemoth) לא הוספת עוד מילים.

המילה מגזין בלע"ז מקורה ב"מחסן". (גם מחסנית של רובה היא מגזין באנגלית) ‏atbannett‏ 09:27, 28 בדצמבר 2006 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכהכמדומני שגדי צודק והמילים שכתבת בעייתיות. הרבה מילים באו מיוונית ושפות אחרות, אלא שהן מופיעות בספרות חז"ל: הדיוט וסנדל בוודאי; דמו זה בכלל קיצור של demonstration (בהקשר זה הדגמה); חלק מהמילים ברשימה ממש חדשות בעברית, כמו ארגון, אשליה, פרטי, משימה שאותם אני מכיר רק מספרות מודרנית. גם אני לא מומחה, אז הרשימה שלי גם לא מדוייקת. הייתי מאידך מציע את "קיבוץ" שמופיע כך במילונים באנגלית (ברבים: kibbutzim). רציתי להוסיף "חוצפה", אבל זה מהשורש ח.צ.ף. בארמית (מה גם שזה הגיע לאנגלית דרך היידיש). DGtal 09:29, 28 בדצמבר 2006 (IST)
גם "יובל" (jubilee)היא מעברית. ד.ט 09:33, 28 בדצמבר 2006 (IST)
אין צורך ביכולת קריאה רצופה. כל מה שצריך הוא להיכנס לאחת מהתוצאות של גוגל, לחפש בעזרת הדפדפן שלך בדף שאליו הגעת את הצירוף "from Heb", ולבדוק לאיזו מילה הוא משוייך. רוב המילים שראיתי הם שמות של אנשים או של מקומות, אבל הוספתי לך עוד שתי מילים שאני מחבב פרט ל"בהמות". גדי אלכסנדרוביץ' 09:30, 28 בדצמבר 2006 (IST)
גם "מגזין" וגם "מחסן" באו שניהם מערבית ("מח'אזן", אם אינני טועה). מכל המילים שברשימה למעלה אף אחת לא באה מעברית, והדמיון הוא מקרי. אנגלית היא שפה עם שורשים ארוכים ועם היסטוריה כתובה בת אלף שנה, ולרוב במילים האלו ידוע היטב המסלול שבו הן הגיעו לאנגלית - טורנדו מן הספרדית, סנדל מן היוונית וכו'. וכמו שכבר אמרו כאן, חלק מהמילים העבריות שכתבת הן חדשות - "ארגון" נגזרה בעברית מודרנית מ"אורגניזציה" ולא להיפך. אביעד המקורי 10:11, 28 בדצמבר 2006 (IST)
עוד מילים באנגלית שבאו מעברית: jot באה משם האות יו"ד. tunic באה ממילה לטינית שמקורה בשורש שמי הקרוב למילה "כתונת", אף כי קרוב לוודאי לאו דווקא מעברית (סביר יותר שהרומאים שאלו אותה מיושבי קרתגו דוברי הפיניקית). אביעד המקורי 10:15, 28 בדצמבר 2006 (IST)
אוסיף רק שגם אם נמצא קשר בין אנגלית לעברית, בדרך כלל הקשר נובע משפות קדומות יותר וכמעט לעולם לא ישירות מהעברית לאנגלית (אפשר לבדוק זאת בהשוואה לאכדית, אוגריתית ולשפות הודו אירופיות כמו היוונית הקדומה ולשפות גרמאניות). אפשר לצרף את המילה "יין" למשל הנשמעת דומה (אם נעזוב את דיפתונגים) בשפות רבות משלוש הקבוצות הללו. יין משתייכת למילים הנקראות "מילים נודדות" (אני לא זוכר את המונח הגרמני) - בדרך כלל שמות של סחורות, פריטים אקזוטיים וכו' ששמן נודד עמהן (לעומת מילים בסיסיות בשפה שכמעט לעולם לא יועתקו משפות אחרות, כמו "בית", "אבא" וכו'). נריה 10:17, 28 בדצמבר 2006 (IST)
אני חושב שרוב הקשר נמצא ביידיש או עיברית עתיקה תקנו אותי אם אני טועה אבל לדוגמה עוד מילה maven / מבין הוכחה 1 הוכחה 2 תביאו הוכחות כי לפי מה שבדקתי הרוב פה שטויות ובלי להעליב זה נראה שלקחת מילים שנשמעות דומה ואפילו נראה לי שהמקור העברי לקוח מהאנגלי. אורי 10:23, 28 בדצמבר 2006 (IST)
חלק מהמילים שמקורם לדבריך מעברית הגיעו משפה אחרת לעברית. זָוִית מגיעה מערבית (זַאוִיָה) וקֶרֶן הייתה קיימה במספר לשונות לפני הגעת לעברית (אוגרתית-קרנ, אכדית-qarnu.. אפילו בארמית וערבית), מהערבית שהייתה שפת המתמטיקה של אז, היא כנראה הגיע ליוונית (keras) או לרומית (cornu). נאד הגיע כנראה מאכדית (nadu) שבאמת דומה לחלק nado מהמילה האנגלית. סנדל הגיע אלינו מיוונית (sandalon) וכנראה דרך שם הגיע לשאר השפות. הדיוט הגיע אלינו גם מיוונית (idiotes). לגבי תּוֹר, אבן שושן טוען שהוא קרוב לערבית (תַּארַה) ואולי גם היה קשור ל-טוּר, וטור הגיע גם מערבית. מסתורין מיוונית (mysterion שפירושו סוד). אִרְגּוּן הגיע מ-ארגן, שהגיע מיוונית אלינו organon, הוא איבר או מכשיר. משימה הגיע מ-שים (לתת, לקבוע, להניח) וזה מצידו נמצא כבר במספר שפות קודמות - אכדית-samu שפירושו לקבוע, ארמית-שִים, ערבית-שַאמַ וכן הלאה. מידי - מן יד, (מה שנמצא בהישג יד), המילה יד כבר קדומה מאוד - אוגרתית-יד, אכדית-idu וכן הלאה. אשליה הגיע מהמילה שָלָה שפירושו ע"פ אבן שושן הוא "היה שקט ושלו", צורות דומות נמצאות בארמית וערבית, שְלָא, שַלַא בהתאמה. שקל היה קיים כבר באוגרתית (שקל) ובאכדית (siqlu). אחרון חביב הוא דמיון שהגיע כמובן מ-דמה שקיים באכדית (damtu - דמות). אז.. כנראה שהרוב היו כאן לפנינו. רוב המידע הגיע מהמילון החדש של אבן שושן שבמקרים כמו אלו מספק מידע בשפע. בברכה, Tahmar1900 15:27, 28 בדצמבר 2006 (IST)


אני הכותב שהעליתי את הנושא וברצוני להבהיר כמה דברים:

אני יוצא מתוך הנחה שאם אותה מילה ואותה משמעות משמשת בשתי שפות שונות הרי שקרוב לוודאי שפה אחת ינקה מהשניה ו'מקובלני מבית אבי אבא שאין שתי נביאים מתנבאים בשפה אחת' (תלמוד בבלי סנהדרין פ"ט), ולצורך הענין לא משנה מי לקחה ממי. זאת הנקודה. בנוסף לזה, אני מאמין שאם המילה מופיעה בתנ"ך הרי שהיא המקור הראשון וממנה ינקו השאר. אבל כל המעירים לעיל לא הפריכו זאת מדעית רק כתבו 'כנראה'. מאיזה נחיתות הם סובלים?

ובמילא חוזרני בי מהמילות 'קרן' 'פיסה' הארמיות 'סנדל' 'הדיוט' , מילות שמופיעות רק בדברי חז"ל בתקופת המשנה ונלקחו משפת יוונית כמו הרבה מילים אחרות. המילה 'משימה' היא מילה חדשה. 'אשליה' ש"ד עוברֵת מ'הִשְלָ‏ה' מילה שנמצאת בשימוש בעברית כמה מאות שנים ומקורה המדוייק אינו ידוע לי.

לתשומת לב tahmar:

נצבו כמו 'נד' נוזלים (שמות ט"ו). 'זווית' בתהילים קמ"ד. 'פרטי' "ופרט כרמך לא תלקט" (ויקרא י"ט). גרגרים הנופלים ונפרדים. גם שאר המילים שכתבתי מצויות בתנ"ך במשמעת דומה לזו של היום.

לא רק לנו, גם ללשונות ולעמים אחרים היו בן יהודאים שחידשו ויִבאוּ‏ מילים משפות אחרות.

שוב, ההנחה הראשונית שלך (שאם שתי מילים במקרה דומות אז בהכרח שפה אחת ינקה מחברתה) היא הנחה שגויה. השפות לא באו לעולם במצבן הנוכחי, אלא עברו שינויים מפליגים במשך מאות שנים, ואין להקיש ממראה של מילה כיום על שורשיה. מדע שלם בשם פילולוגיה חוקר את מוצאי המילים והתפתחותן, ובכל ספרייה תמצא מילונים אטימולוגיים המספרים על גלגוליהן של מילים ומקורן. "טורנדו", למשל, היא מילה ספרדית, הבנויה על הפועל tornare (לסובב) בתוספת סיומת ado, שהיא סיומת בינוני-פעול בספרדית; פירושה הראשוני, אפוא, "מסובָב", ואין כל קשר ל"נד" או ל"נאד". הפועל tornare, שממנו בא גם הפועל האנגלי turn, מקורו ביוונית דרך הלטינית, ולבסוף בשורש הודו-אירופי שפירושו "לשפשף, לחרוט". ונכון שהתנ"ך הוא טקסט מאוד עתיק, אבל יש שפות עתיקות לא פחות מהעברית, ומהן התפתחו רוב שפות אירופה. אביעד המקורי 11:25, 31 בדצמבר 2006 (IST)
האם התנ"כ הוא באמת המקור הראשוני לשאר השפות? אני בספק. בערך אכדית את יכול לראות את הזמן שבו דיברו אכדית, ומתי היא הייתה ממש נפוצה. ראה גם מתי הועלו עלילות גילגמש או חוקי חמורבי על הכתב (כתוב בסוף על אכדית), אכן הרבה זמן. ונניח שהתורה היא המקור הראשוני, אפשר לראות בבירור שדברים אלו היו קיימים באכדית מאות בשנים לפני שהתורה נִתנה למשה רבנו על ידי הבורא (טענה שעליה אתה מסתמך, ואיתה אני לא מסכים. אבל אני לא רוצה להיכנס לויכוח תאולוגי). כך שאם מילה קיימת בשפה אחרת לפני שהייתה קיימת בתנ"כ, ולאחר מכן מגיע עם עם שפה שמית וכותב יצירת מופת. כנראה שיצירת המופת לא הייתה ראשונית, או שבכלל תאריך יצירת שונה מן הידוע לנו (ראה החלט על "פרדס" במגילת קהלת שאולי נכתבה ע"י שלמה בן דוד במאה הרביעית לפנה"ס הנוכרית ואולי בתקופת בית שני לאחר קבלת כמה מילים מן הפרסית). ועכשיו להודעה לתשומת ליבי, אכן נכתב "אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל" בתהילים קמ"ד י"ב (ואין צורך כ"כ להרחיק, כבר בזכריה נכתב "כְּזָוִית מִזְבֵּחַ" ט' ט"ו), וקיים סיכוי שאכן המקור הוא בעברית. אבל? אהה, לא עולה לי כרגע בראש שום מילה דומה לזוית בשפות אחרות (ואם יש, אז קיים סיכוי גבוה שמקורם מעברית). בקשר לנד, לא מצאתי שום הוכחה לכך ש־nadu האכדית יותר קדומה (למרות שפועל חשוב כמו זה בטח הופיע בשפה בשלביה המוקדמים, אבל לא בהכרח בצורה זו) מנד העברי. בקשר לפרטי, לא מצאתי שום דבר קדום יותר בשפות אחרות (בהסתמכות דיי מלאה על מילונו של אבן־שושן), כך שקיים סיכוי גבוה שהיא מילה עברית בכל רמ"ח אבריה. (אני אישית לא מוצא דמיון בן פרטי ל־private כמו הדמיון הבולט בן קרן ל־Corner, אבל שיהיה).

לא יודע על איזה רגשי נחיתות מדובר, אני אישית רואה בדברי רק ספק בריא. בנוסף לכך, אני מסכים לגמרי עם דבריו של אביעד המקורי מעלי שאמר בעצם את רוב תשובתי בלי התייחסות ישירה למילים. בברכה, Tahmar1900 21:58, 31 בדצמבר 2006 (IST)


לידיעתך, השפה העברית לא חודשה עם נתינת התורה, אלא נבראה עם בריאת העולם. אבותינו מאז ומעולם קודם מתן תורה דיברו בשפה הזאת, ולדברי הרמב"ן (ספר בראשית מ"ה י"ב) העברית היתה נפוצה בכנען עוד לפני בואו של אברהם לשם.

אומר לך מה: אני מציע שאם אתה מתעניין בתחום תיגש ותפתח כמה ספרים בנושא בלשנות ופילולוגיה, שנדמה לי שאינך מתמצא בהן כל-כך. תחום ההיסטוריה והתפתחות השפות הוא נרחב ומרתק, ואני בטוח שתלמד ממנו הרבה דברים חדשים שלא הכרת. אם תרצה אשמח לתת לך רשימת ספרים מרתקים בנושא. אביעד המקורי 22:39, 31 בדצמבר 2006 (IST)

רצוני בכך.

אני נענה לאתגר ומצאתי עוד שני מילים להוסיף לרשימה דלעיל,

שַ‏ק - sack כבס ביין לבשו ובדם ענבים "סותֹ‏ה" - (suit (noun

רפלקסים של חתול

אתם מקירים את הרפלקס הזה, כשמרימים את החתול בעור שעל גב צוורו, אז הוא מרים את הרגליים האחוריות וכאילו "משתתק"?

  1. איך זה פועל?
  2. האם זה כואב לו?
בתודה מראש, משתתף אנונימי.
שלום לך, אנונימי.

הרפלקס הזה נשאר לחתול מימי גורותו הראשונים, כשאמו מרימה אותו בעור עורפו כדי להעביר אותו ממקום למקום. כשיש שגר שלם להעביר כך, חיוני שהחתלתולים יישארו חסרי תנועה ולא ישתוללו, והרפלקס הזה חשוב כל כך, שהוא נשאר איתם לכל חייהם. זה לא כואב לו, אבל אולי קצת משפיל אותו בבגרותו. יש עוד רפלקס גורים שנשאר עם החתול לכל חייו - הלישה בציפורניים בזמן שמלטפים אותו והוא מגרגר. תכלית הפעולה הזו היא לזרז את נביעת החלב מפטמות האם כשהגורים לשים את בטנה בזמן היניקה.--שלומית קדם 22:27, 30 בדצמבר 2006 (IST)

אולי את יודעת מה גורם להם להתנפל לפעמים על נעליים, ללקק להם את הסולייה ולנסות לדחוף את הראש לתוך הנעל? גדי אלכסנדרוביץ' 22:30, 30 בדצמבר 2006 (IST)
תלוי על מה דרכו אותן נעליים ואיזה ריח הן נושאות... בברכה. ליש 22:45, 30 בדצמבר 2006 (IST)
משום מה, החתולים נמשכים לריח של רגליים(ושל זעה מרובה). לא יודע למה, אבל ראיתי את זה בדי הרבה חתולים.
ולמה הם כל כך מחבבים קצוות של חוטים? יוסאריאןשיחה 22:55, 30 בדצמבר 2006 (IST)
אני חושב שאת הדיון הזה כדי היה לעשות בוויקיספר בערך "גידול חיות:חתולים" ואולי הייתם יכולים להוסיף ולשפר את הערך, שלכם בכבוד האנונימי התורן 83.130.228.143 15:05, 31 בדצמבר 2006 (IST)

תמיד תהיתי

למה בדיוק אסור להקפיא מחדש אוכל שהופשר? אני מבין שזה קשור איכשהו לחיידקים, אבל מה עניין ההקפאה וההפשרה לכאן? אביעד המקורי 12:27, 28 בדצמבר 2006 (IST)

תשובה מפורטת כאן. ‏ ~ וין-דיט‏ • שיחה 15:37, 28 בדצמבר 2006 (IST)
בנוסף, באחת התגובות שם נרמז שהחיידקים שמתרבים יותר טוב בקור הם שיוצאים בכמויות גדולות יותר מההקפאה. כך, כשהם חוזרים רבים בהרבה להקפאה, הגייסות החדשים יתרבו ביתר קלות. יוסאריאןשיחה 22:57, 30 בדצמבר 2006 (IST)

גברתי הנאווה

מה פירוש התואר "נאווה"? --miniature 18:31, 28 בדצמבר 2006 (IST)

יפה (קרוב משפחה של "נאה" ושל "נוי"). אביעד המקורי 18:35, 28 בדצמבר 2006 (IST)

שאלה לחובבי הסטטיסטיקה של הויקיפדיה העברית

מה היתה הצבעת המחיקה בה הצביעו הכי הרבה ויקיפדים? תומפקינס 20:40, 28 בדצמבר 2006 (IST)

בהצבעה על רשימת פרקי משפחת סימפסון, לדעתי. 95 מצביעים, כמדומני. ‏Harel‏ • שיחה 21:13, 28 בדצמבר 2006 (IST)
לא בירושלים אוהיו? A&D - עדי 20:26, 30 בדצמבר 2006 (IST)
ממש לא. אז אולי עוד לא היה מספר כזה של בעלי זכות הצבעה...נריה 21:32, 30 בדצמבר 2006 (IST)

הגברת הראשונה

לא מצאתי תשובה לזה בערך, אבל האם בעבר היתה גברת ראשונה של ארצות הברית יהודיה? סתם עניין אותי אם קרה מצב כזה. תודה מראש --81.5.45.44 22:28, 28 בדצמבר 2006 (IST)

לא הייתה מעולם. אבל הייתה גברת ראשונה של האומות המאוחדות, ליה בוטרוס ראלי. ‏Harel‏ • שיחה 22:31, 28 בדצמבר 2006 (IST)

אינדוקציה

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#אינדוקציה

INS, מערכת ניווט אינרציאלי או מערכת ניווט אינרציאלית?

ראו שיחה:נשק מונחה. תודה. בן ה. 22:42, 29 בדצמבר 2006 (IST)

שאלה טובה. נדמה לי שהניווט הוא שאינרציאלי, ועל כן האפשרות הראשונה תהא מדוייקת יותר. יוסאריאןשיחה 17:05, 30 בדצמבר 2006 (IST)
כמדומה שהאקדמיה מתנגדת לדעתו של מר. השבתי בדף השיחה הרלוונטי. 80.178.114.234 16:12, 31 בדצמבר 2006 (IST)

שאלה על הויקיפדיה

האם ניתן לדעת לגבי כל ערך שנכתב בויקיפדיה (כל ויקיפדיה) מה גודל הערך, בזכות כמות הבתים (כמו שמופיעים בדף "ערכים חדשים")? תומפקינס 14:26, 30 בדצמבר 2006 (IST)

אני מניח שאם לא קיבלתי תשובה, אז זה אומר שהתשובה שלילית, נכון? תומפקינס 12:33, 31 בדצמבר 2006 (IST)
למה אתה מתכוון "מה גודל הערך"? האם הכוונה לאורכו (לכמה דפים זה יקח אם תדפיס אותו)? או כמה מגהבית הוא יקח אם תשמור אותו במחשב? בכול אופן התשובה היא בערך! היות שהתמונות לא נשמרות בדף עצמו כך שערך שיש בו תמונות או תבניות רבות יכול להיות באורך גדול ממה שאתה חושב בתחילה. (וכשתשמור אותו במחשב הוא יהיה גדול יותר ממה שכתבו). עכשיו אם כל מה שאתה רוצה לדעת זה כמה מקום הערך תופס בשרתים של וויקיפדיה, התשובה לכך היא כן זה אפשרי!. שלך בכבוד האנונימי...
כשאתה רוצה לדעת כמה בתים בערך, הקלד את שם הערך בתיבת החיפוש ולחץ על "חפש" (ולא "לך"). הרשימה של תוצאות החיפוש נותנת מידע זה, בין היתר. מגיסטר 15:43, 31 בדצמבר 2006 (IST)

שתי שאלות על המדחום

1. איך המדחום עובד? 2. מדוע מודדים את החום במקומות מסויימים כגון מתחת ללשון או מתחת לבית השחי דווקא?

תודה miniature 23:53, 1 בינואר 2007 (IST)

העקרון פשוט: יש בו כספית שמתפשטת (כמו כמעט כל חומר אחר) כשהטמפרטורה שלה עולה, אז היא תופסת נפח גדול יותר בצינור הזכוכית שהיא נתונה בו, ושנתות המודפסות על הצינור או על נייר הנמצא מאחוריו מציינות את הטמפרטורה שנמדדה. מודדים מתחת לבית השחי, מתחת ללשון או בפי הטבעת משום שבמקומות אלו ישנם קפלים או נקבים בגוף המאפשרים למדוד את הטמפרטורה האמיתית בקירוב של הגוף. אם סתם תניח את המדחום על העור הוא יושפע מהאוויר יתר על המידה. אליבאבא 00:07, 2 בינואר 2007 (IST)
תודה רבה! - למה דווקא כספית? --miniature 00:24, 2 בינואר 2007 (IST)
שיעור ההתפשטות של כספית כתלות בטמפרטורה גבוה מאוד. באנגלית הגודל הזה נקרא thermal expansion coefficient. ראה למשל: w:en:Coefficient of thermal expansion.מלמד כץ 03:08, 2 בינואר 2007 (IST)
האם כל המדחומים, גם המתוחכמים של "מדידה בשלוש שניות" מבוססים על כספית? גדי אלכסנדרוביץ' 00:27, 2 בינואר 2007 (IST)
היום מעדיפים לא להשתמש בכספית בגלל הרעילות שלה. חלק גדול מהמדחומים הקטנים מבוססים על תרמיסטור (w:en:Thermistor), כלומר נגד שמשנה את התנגדותו בתלות בטמפרטורה. מעגל אלקטרוני פשוט מזהה את השינוי.מלמד כץ 03:08, 2 בינואר 2007 (IST)

חום - ביום יורד ובלילה עולה

מדוע חום יורד ביום ועולה בלילה? --miniature 00:17, 2 בינואר 2007 (IST)

השאלה לא ברורה. ידוע שהטמפרטורה עולה ביום ויורדת בלילה. הסיבה היא פשוטה - מקור החום על פני כדור הארץ הוא בקירוב טוב מאוד קרינת השמש בלבד. בלילה אין שמש, ולכן הטמפרטורה יורדת. שינויים אחרים בטמפרטורה הם אפקטים מסדר שני ומטה (תנועת אוויר באטמוספירה - רוח). קומולוס 11:36, 3 בינואר 2007 (IST)

נראה לי שזו שאלת המשך לשאלה הקודמת - העוסקת בחום הגוף. קסם-אמיתי 12:03, 3 בינואר 2007 (IST)
רות. יצאתי כסיל. סליחה. קומולוס 13:01, 3 בינואר 2007 (IST)

שעון ביולוגי. בנוסף, חום הגוף עולה כאשר הוא פעיל.רחל ל. 00:09, 4 בינואר 2007 (IST)

התרגום העברי ל-mead

האם מישהו יודע איך נקרא בעברית המשקה-האלכוהולי-על-בסיס-דבש המכונה באנגלית mead? לפי morfix התרגום לעברית הוא "מי דבש" או "תמד". [8] במקום אחר ה-mead כונה בעברית "יין דבש". בויקיפדיה אין זכר לאף אחד מהכינויים הנ"ל. האם מישהו יכול להגיד לי מהו התרגום העברי המקובל?--Metalholic 10:23, 2 בינואר 2007 (IST)
נ"ב: כמעט כל ההוראות למשתמש הרשומות במעלה הדף אינן רלוונטיות ספציפית ל"הכה את המוחמה", אלא מהוות הוראות כלליות לויקיפד המתחיל, לכן מקומן לא כאן ויש להסירן מדף זה.

תמד פירושו משקה אלכוהולי מתמרים
"מי דבש" הוא התרגום הרגיל. המילה "תמד" אכן מתייחסת בדר"כ למשקה אלכוהולי מתמרים, אך יש והיא משמשת גם ל"מי דבש". דניאל צבי 19:11, 2 בינואר 2007 (IST)
תודה רבה על התשובות.--Metalholic 21:15, 2 בינואר 2007 (IST)

Imaginary number

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#Imaginary number

מקור הרוגעלך

שלומות. מה מקור הרוגעלך? אגב, לא מגיע לו כבר ערך? יוסאריאןשיחה 23:37, 2 בינואר 2007 (IST)

המילה רוגעלך, למיטב ידיעתי, מגיע מרוסית Рогалик, והיא מלשון Рог, כלומר קרן (של פרה למשל). הצורה הקמורה של הרוגעלך דומה לקרן. --אמיר א. אהרוני 15:09, 3 בינואר 2007 (IST)

ממה מתפרנסים דוקטורנטים?

מקובל באקדמיה שמאסטרנטים מתרגלים ועוזרים למנחה ובתמורה הם מקבלים פוטר משכ"ל ומספר מנות מלגה שמסתכמות ב2-5 אלף לחודש. האם המודל הזה חוזר על עצמו בדוקטורנטים? האם הם צריכים לגייס לעצמם מענקי מחקר מהם הם גם מתפרנסים? באילו סכומים מדוברים בערך?

הלוואי שכשהיתי מאסטרנט מישהו היה נותן לי את ההזדמנויות שציינת... וזו גם התשובה: הכל משתנה ותלוי בדיסציפלינה ובמוסד. יש מי שמקבלים מלגות קיום, יש מי שמקבלים פטור משכר לימוד, יש מי שמלמדים כמורים מהחוץ, יש מי שחיים ממלגה למלגה ויש מי שעובדים בעבודות מחוץ לאקדמיה. לרוב מדובר בשילוב מסויים של כל האפשרויות. להתעשר לא מתעשרים מזה... בהצלחה בלימודים, --אורי שיחה 04:54, 3 בינואר 2007 (IST)
בטכניון (שבו אני לומד) יש מלגה לדוקטורנטים כמו שיש למסטרנטים (אפילו גדולה יותר אם איני טועה) וגם דוקטורנטים משמשים כעוזרי הוראה (ובחלק מהמקרים - גם כמרצים) ומקבלים שכר על כך. גדי אלכסנדרוביץ' 08:15, 3 בינואר 2007 (IST)
סבבה, אבל הכל כותרות. הייתי רוצה לדעת סכומים או ממוצעים. האם זה תלוי פרטנית ביכולת הגיוס של הסטדונט? למה לצפות בכלליות?
זה תלוי בהמון גורמים. במכון ויצמן למשל, דוקטרנט יקבל בין 6-7 מלגה סטנדרטית (תלוי בותק). לרוב, חצי מהסכום הוא מהמכון וחצי מהמנחה. כמו כן, ישנם אינספור פרסים ומלגות אשר בהם ניתן לזכות אבל זה לא מובטח. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 20:15, 3 בינואר 2007 (IST)

מתים

כשאני רואה בטלוויזיה אנשים שמתו בפתאומיות במקום שהוא לא בית חולים, הגופה עטופה במין שקית שכנראה גם נמצאת הגופה בחדר מתים. איך קוראים לשקית הזאת?

אולי "שק חללים"? ‏Colonel ClownTomasballon.png 12:45, 3 בינואר 2007 (IST)
הביטוי המקובל הוא שק מתים. לב - שיחה 06:51, 4 בינואר 2007 (IST)

הודעות פרסום נדלן

שלום רב איך אפשר לפרסם את דירתי למכירה בעיתון שלכם.

אי אפשר. ויקיפדיה היא אנציקלופדיה ולא עיתון. מעבר לכך, זו אנציקלופדיה שבאופן מוצהר איננה כוללת פרסומות. DGtal 09:50, 3 בינואר 2007 (IST)


היכן אפשר להשיג צבעי מאכל טבעיים באילו אזורים בארץ? באילו חנויות?

חטיפת מטוס

חטיפת מטוס נתיבי אתיופיה טיסה 961 בתאריך 16.11.1996 בה נהרגו מספר ישראלים היה בזמנו גם סרט שהראה את נחיתת המטוס בחוף באיי קומוס על המים אודה לכם אם תספקו נתונים נוספים לנושא תודה

Ethiopian Airlines Flight 961Ingsoc 12:42, 3 בינואר 2007 (IST)

טל ברודי ופרס ישראל

מה הניע את חברי הועדה של פרס ישראל לבחור לתת את הפרס לטל ברודי? נכון, הוא זכה יחד עם מכבי ת"א בגביע אירופה (שזה שווה לפרס ישראל ליזהר כהן). מה גם שהוא הגיע ארצה בגיל 23. תמוה עוד יותר הבחירה, כשרואים שמוטל'ה שפיגלר לא זכה מעולם בפרס ישראל (וסליחה על שאני לא אובייקטיבי). תומפקינס 15:19, 3 בינואר 2007 (IST)

אני יכול רק לשער. טל ברודי הוא סמל להגשמת הציונות בתחום הספורט. הוא היה שחקן מצטיין בקולג' ובחר לעזוב את סיר הבשר ולעלות לישראל בזמן שבישראל לא הייתה קיימת מקצוענות לשמה וכל משחקי הכדורסל התקיימו על מגרשי בלטות פתוחים. תחת הנהגתו הספורטיבית, הפכה מכבי ת"א בכדורסל מקבוצה אלמונית באירופה לקבוצה שכל חובב כדורסל אירופאי מכיר. גם שפיגלר יזכה, להערכתי, לפרס ישראל בעתיד. תרומתו של שפיגלר היא ספורטיבית נטו. הוא היה שחקן מצטיין (וגם הוגן ולא עושה בלגנים, שזה לא מעט בכדורגל), אבל הערך המוסף שלו בתור מנהיג על המגרש לא היה רב כל כך, לדעתי האישית.אודי 10:24, 4 בינואר 2007 (IST)
לאחר שקראתי את הערך של ברודי בויקי האנגלית אני מוסיף פרט שלא ידעתי. הוא נבחר בדראפט של 1965 ל-NBA במקום ה-13! ע"י קבוצת בולטימור בולטס. תראה לי היום שחקן שיבחר במקום הזה וילך לשחק בקצה העולם בשביל כמה גרושים.אודי 10:36, 4 בינואר 2007 (IST)

כרמלו אנתוני

שלום רב. אתמול ערכתי את הערך "כרמלו אנתוני" ופסלתם את העריכה. ברצוני לדעת למה. תודה.

לא אני זה שביטל את העריכה, אבל להערכתי זה היה כיוון שהכתיבה הייתה דומה לזו של עיתון ספורט ורחוקה מזו של אנציקלופדיה. אם תכניס את תמצית המידע בצורה בהירה, אובייקטיבית ועניינית, סבורני שעריכתך תתקבל בברכה. DGtal 09:30, 4 בינואר 2007 (IST)
ערכתי את הקטע. והכנסתי את םרטי המידע שנראו לי חשובים לערך, אתה מוזמן להוסיף מידע נוסף שנראה לך חשוב, אולם השתדל לשמור על הסגנון המקובל בויקיפדיה. --איש המרק 09:42, 4 בינואר 2007 (IST)