ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון18

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

תרגום

האם מישהו יודע מה זה MindFreedom או MindFreedom International? חשבתי שזה זכות הדיבור/ההתבטאות אבל אני לא בטוח. תודה. שווייצן 13:47, 8 בינואר 2007 (IST)

MindFreedom International היא אגודה הנאבקת למען זכויות אדם של חולי נפש (כמובן, כמו כל אגודה, חלק מהדברים נתונים במחלוקת). דניאל צבי 13:52, 8 בינואר 2007 (IST)

אני מזכיר את האגודה בערך שאני כותב, האם זה חשוב לקשר את זה לערך האנגלי? אולי לפתוח דף חדש של זה בעברית? ואם כן - איך לקרוא לזה? תודה. שווייצן 13:58, 8 בינואר 2007 (IST)

אולי יש להם סניף בארץ (ושם עברי); אם לא, אפשר "האגודה הבינלאומית לשחרור הנפש". עוזי ו. 14:37, 8 בינואר 2007 (IST)

שלום, תודה על התשובה, יש לי עוד שאלה; איך הייתם מתרגמים את זה: New Freedom Commission on Mental Health? אני תרגמתי את זה כך: "הוועדה החדשה למען חופש בריאות מנטלית" אבל אני לא בטוח ש"קלעתי למטרה"... תודה. שווייצן 18:12, 8 בינואר 2007 (IST)

עזרה למתלמד

מישהו יודע מה זה [en:performing-arts]? תודה 212.150.146.34 12:28, 5 בינואר 2007 (IST)

הפניה לערך האנגלי שעוסק באמנויות הבמה לדעתי... A&D - עדי 14:09, 5 בינואר 2007 (IST)

תרגום המילה Minoan

איך הייתם מכנים את הen:Minoan civilization. שמם הוא המינואנים? נעה 17:32, 5 בינואר 2007 (IST)

התרבות המינואית כמו יוון המינואית שנילישיחה 17:45, 5 בינואר 2007 (IST)
אה יופי! יש לזה זכר בעברית! אבל הבינויקי האנגלי של יוון המינואית הוא en:Mycenaean Greece, בו הכתב אינו זהה לen:Minoan civilization. בתבנית בצד, ניתן לראות שהתקופה של ה-Mycenaean היא אחרי התקופה המינואית. כלומר, זה לא אותו דבר, ויוצא גם שהבינויקי שגוי. נעה 18:13, 5 בינואר 2007 (IST)
התרבות המינואית הוא אכן התרגום של en:Minoan civilization. זאת תרבות שהתפתחה באי כרתים. יוון המיקנית הוא התרגום של en:Mycenaean Greece. השם בא מהעיר מיקנה ביוון. אמנם יש דמיון בין שתי התרבויות, אבל אני לא מכיר מושג בשם יוון המינואית. אולי מי שכתב את יוון המינואית התכוון ליוון המיקנית ויש צורך לאחד את הערכים?מלמד כץ 19:24, 5 בינואר 2007 (IST)

זו תקלה שלא טופלה אז. הערך צריך להיות על התרבות המינואית. "יוון המינואית" היא חוסר דיוק היסטורי. המינואים היו בכרתים בלבד בעוד ביוון היבשתית חיה התרבות המיקנית. לגבי התירגום הכל נכון. השמח בחלקו (-: 19:54, 5 בינואר 2007 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: המשך השיחה הועבר לשיחה:יוון המינואית אנא המשיכו שם שנילישיחה 20:10, 5 בינואר 2007 (IST)

erlenmeyer

מה המילה הנכונה בעברית לארלנמייר, מין בקבוקון מעבדה כימי?

פשוט ארלנמאייר. גוגל נותן יותר תוצאות עבור ארלנמייר אבל כשכותבים ארלנמאייר קל לדעת את הגית המילה.
בקבוק קוני ROTEMGIO 14:31, 9 בינואר 2007 (IST)

השתקפות במכשיר ראיה תרמי

הנני חייל וישנה שאלה שחשבתי עליה אך לא הצלחתי למצוא לה פיתרון. כשהבטתי במכשיר תרמי שכידוע לי פועל על חום ראיתי השתקפות של אדם ההולך ליד אגם והשתקפותו נוצרה על המים. כיצד הדבר יתכן אם המכשיר מזהה חום? הרי האדם לא חימם את המים בכך שהלך לידם82.81.229.45 13:49, 6 בינואר 2007 (IST)

המכשיר אינו "מזהה חום", אלא קולט קרינה בתדר אינפרא-אדום, שבו קל להבחין ביו גופים חמים לקרים. כמו קרינה בתדר נראה, גם הקרינה הזו מוחזרת מפני האגם. עוזי ו. 18:09, 6 בינואר 2007 (IST)
גם זכוכית רגילה (שקופה באור הנראה) או אפילו קירות חלקים של בניינים, מהווים מראות עבור קרינה תרמית. אבינעם 13:57, 8 בינואר 2007 (IST)
אני ארחיב את דברי עוזי, ואומר שמכשירי הראייה התרמית מבוססים על כך שגוף שנמצא בטמפרטורה מסויימת פולט קרינה אלקטרומגנטית, שתחום תחום אורכי הגל שלה תלוי בטמפרטורה שלה (הייתי שולח אותך לערך פליטת גוף שחור, אבל כתבו אותו בצורה יותר מידי מתמטית, אז אל תיכנס, רק תקבל שוק מהמשוואות). ככל שהגוף יותר חם, אורכי הגל הם יותר קצרים וגם עוצמת האור בכל אורך גל יותר גבוהה. אנחנו רגילים לגמרי לראות את זה בנורת להט, שם מחממים חוט קטן לטמפרטורה מספיק גבוהה בשביל שהאור יהיה צהוב.
אותו דבר נכון לגבי השמש.
כשמחממים מתכת, היא תפלוט אור אדום (לפעמים רואים את זה גם בתנורים). אבל ככל שהטמפרטורה של הגוף יורדת, אורכי הגל נעשים יותר ארוכים, והם כבר לא בתחום הנראה, אלא בתחום התת-אדום (אינפרא אדום).
מכשירי הראייה התרמיים מבוססים על כך שגוף האדם למשל יותר חם מהסביבה שלו, לכן הוא פולט קרינה תת אדומה באורכי גל קצת יותר קצרים מהסביבה, וגם בעוצמה יותר גדולה, והמכשיר מתרגם את התמונה שהוא "רואה" תת-אדום לתמונה רגילה. עכשיו, כמו שקרני אור נראה יכולות להיות מוחזרות, אז אין סיבה שקרניים של "אור" אינפרא אדום לא יוכלו להיות מוחזרות.
eman שיחה(: \ ): 14:20, 8 בינואר 2007 (IST)

לאור מה שכתבתי, עולה השאלה - האם מכשירי הראייה התרמיים מבוססים על השינוי בעוצמה של הקרינה שנפלטת (ככל שהגוף חם יותר, עוצמת הקרינה גבוהה יותר), או על השינוי באורכי הגל, או גם וגם? eman שיחה(: \ ): 14:29, 8 בינואר 2007 (IST)

המכשיר יוצר תמונה של עוצמת האור באורכי הגל שהוא רגיש אליהם. תמונה במכשירי ראיית לילה היא בדרך כלל מונוכרומטית. במקרים שלא, זה בדרך כלל כי יוצרים "צבע מלאכותי" באמצעות מחשב (למשל במדידת חום מרחוק, לא זוכר את המונח הלועזי). שינוי הטמפרטורה של גוף משנה את מיקום ה"פיק" בגרף הפליטה שלו, אבל מה שתראה במכשיר זה את שינוי העוצמה באורכי הגל הנקלטים. קומולוס 15:21, 11 בינואר 2007 (IST)
כן, אני יודע שהתוצאה היא תמונה מונוכרומטית. השאלה היא האם היא מופקת רק על ידי מדידת עוצמת הקרינה בתחום ספקטרלי מסויים בכל "פיקסל", או על ידי ניתוח של ההבדלים בספקטרום שמתקסל בכל "פיקסל" (למשל מדידה בכמה אורכי גל בתחום האינפרא אדום, והשוואה בינהם)? emanשיחה 16:50, 12 בינואר 2007 (IST)
למיטב הבנתי כל חיישן רגיש לתחום מסוים של אורכים, והוא מוציא אות שמושפע רק מעוצמת הקרינה בתחום הרגישות שלו. לא ידוע לי על מערכות שמשוות תמונה בין מספר תחומים, אבל אם כן, זה יתבצע באמצעות יותר מחיישן אחד. באופן תמציתי, לכל חיישן יש איזה שהיא פונקציית תגובה לפי אורך גל, אבל בסופו של דבר התמונה במוצא היא פונקציה של העוצמה כפי שהיא מתקבלת בהתאם לפונקציית התגובה. שורה תחתונה - לא מושפע מאורך הגל (כל גוף קורן בתחום אורכי גל רחב, קורנים מונוכרומטיים הם נדירים (לייזר)) אלא מעוצמת הקרינה בתחום מסוים (יכול שיהיה צר). קומולוס 00:20, 13 בינואר 2007 (IST)

מה זה "מונוכרומטי"? Almighty 17:31, 11 בינואר 2007 (IST)

מונו - אחד , כרומה - צבע. בצבע אחד. (בעברית - שחור לבן) (או ירוק לבן). קומולוס 22:43, 11 בינואר 2007 (IST)
ולכן בעברית: חד-צִבְעִי. אבינעם 08:56, 14 בינואר 2007 (IST)
יש קשר בין כרומוזום למילה כרומה(צבע)? ‏Almighty ~ שיחה 14:33, 14 בינואר 2007 (IST)
תענו בשיחה:כרומוזום. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 14:47, 14 בינואר 2007 (IST)

האם לאדם חרדי מותר לגדל כלב?

תומפקינס 18:29, 6 בינואר 2007 (IST)

לצביה גרינפלד יש כלב.הידרו 18:38, 6 בינואר 2007 (IST)
טוב, זה לא דוגמא. תומפקינס 18:44, 6 בינואר 2007 (IST)
לא כל החרדים עשויים מקשה אחת, יש כאלה עם כלבים (אני מכיר), יש ללא כלבים, יש שיביעו הסתייגות, ויש שיאסרו לחלוטין (הכל נובע מגמרא מסויימת, הנתונה לכמה פירושים). זה גם קשור בהאם מדובר בכלב מסוכן או הנראה כזה, האם מדובר בחיית מחמד או בכלב "עובד" (רעייה, שמירה), האם האדם יכול לפרנס את הכלב, האם זה מפריע לשכנים, וכו' וכו'. דניאל צבי 19:55, 6 בינואר 2007 (IST)

מותר מבחינה הלכתית? - כן; האם תמצא חרדי מגדל כלב? - כן, אבל זה יהיה מאד מאד מאד נדיר. כעיקרון חרדים נמנעים מלגדל חיות בכלל, וחיות טמאות בפרט. למיטב ניסיוני כלב הוא בכלל "מוקצה" בחברה החרדית, שם משום מה נורא פוחדים ממנו. תמרה 23:55, 6 בינואר 2007 (IST)

תשובה כללית: חל איסור הלכתי לגדל כלבים רעים: "אסור לגדל כלב רע, אלא אם כן הוא אסור בשלשלאות של ברזל וקשור בהם. ובעיר הסמוכה לספר, מותר לגדלו" (שו"ע, חו"מ, ת"ט, ג). כך שיורקשייר טרייר כן, ואמסטף לא (אלא אם כן הוא קשור).
בעבר היו כלבי מחמד נהוגים במיוחד אצל לא-יהודים, והבדיחה הדריאנובית אף מספרת שיהודי שמגדל כלב, אחת מן השתיים: או שהכלב הוא לא כלב, או שהיהודי הוא לא יהודי. בחברה החרדית לא נהוג לגדל חיות מחמד בכלל (שזה סיפור בפני עצמו) וכלבים בפרט (עד כדי כך שקובי אריאלי (כמדומני) הוכיח שצביה גרינפילד לא חרדית מכך שיש לה כלב. בציבור הדתי-לאומי גידול כלבים נפוץ יותר, אך אינני יודע עד כמה בהשוואה לציבור שאינו-דתי. דוד 00:21, 7 בינואר 2007 (IST)

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=832

תשובת הרב עובדיה יוסף, פוסק הדור לעניין זה [[1]]פו-איי

מקורות בנושאי מדעי המדינה, יש למישהו מושג?

לצוות האתר שלום. למבחן שיש לי בנושא מדעי המדינה עלי ללמוד מס' לא מבוטל של מושגים שאת רובם מצאתי כאן אך לא את כולם... לדוג: 1.קו התפר2.הקו הסגול ועוד האם אתם יכולים להוסיפם או לשלוח אותי ללמקור מידע חלופי. בתודה שירלי.84.228.15.211 20:30, 6 בינואר 2007 (IST)

כדאי שתעיף מבט בערך גבולות מדינת ישראל. דניאל צבי 20:41, 6 בינואר 2007 (IST)

מישהו כאן מבין בהיסטוריה הלכתית? (לגבי המאירי)

האם הספר "בית הבחירה" (לרבי מנחם המאירי) מוזכר בבית יוסף?
אם כן, היכן? (מקור אחד בהחלט יספיק) אם לא, למה הוא לא מוזכר האם בגלל שהוא לא הודפס באותו זמן (שכתב רבי יוסף קארו את הבית יוסף) או שפשוט לא היה לפניו (אבל כן הודפס)? תודה

תשובה חלקית - ממקור אחר, אני יודע שבזמן החת"ם סופר, "בית הבחירה" לא היה קיים בדפוס, אבל אני חושב שהוא נכלל ב"שיטה מקובצת" של רבי בצלאל אשכנזי (שהיה מרבותיו של ר' יוסף קארו). דניאל צבי 22:17, 6 בינואר 2007 (IST)
על סמך מה אתה יודע שבזמן החתם סופר הוא לא היה בדפוס? (אם אפשר בבקשה את המקור לכך)
מקור לא תקבל, שמעתי את זה בשיעור פעם. אני כן יכול להגיד לך שבהקדמה לכרך "בית בחירה" ברכות של מוסד הרב קוק מצויין שהוא הודפס לראשונה בתרע"ב, אבל באותה נשימה הם מזכירים כרך של נדרים שהודפס בתקנ"ה, כך שזה לא ממש עוזר... דניאל צבי 22:40, 6 בינואר 2007 (IST)
אז ככה בקיצור: המאירי מוזכר בערך 3 פעמים בבית יוסף. כמה חידושים שלו שרדו בספרות, אבל כמעט כל כתביו על הש"ס היו ספונים בכתב יד יחיד שנמצא בספריית פרמה. בערך בתחילת המאה ה-20 התחילו להוציא את הכתבים האלו לאור, אך עד אז הם היו לא מוכרים. אם אני לא טועה לפני זה יצאו מסכתות בודדות, אך הרוב המכריע היה ספון בכת"י. לקריאה נוספת כדאי לעיין בהקדמות והמבואות להוצאות השונות של חידושי המאירי. DGtal 22:41, 6 בינואר 2007 (IST)

זה השוס עם המאירי - מדובר ב"ראשון" שכתביו איכשהו נעלמו (או נשתמרו בכתבי יד בודדים), ולכן התוקף ההלכתי שלו לא חזק כל כך כמו ראשונים אחרים. אני חושבת שזה מאד בולט בפסיקות שלו בנושא היחס לנוצרים, להם הוא קורא "אומות הגדורות בדיני הדתות", ולכן אינו משווה להם מעמד של עכו"ם על כל המשתמע מכך. תמרה 23:58, 6 בינואר 2007 (IST)

תודה רבה! עזרתם לי מאוד!
אני קורא את הערך ורבים מהדברים כאן לא כתובים שם. אולי מישהו יתקן. (אני לא מחשיב עצמי למומחה) חגי אדלר 05:06, 7 בינואר 2007 (IST)
הרצתי חיפוש בגירסה האינטרנטית של פרויקט השו"ת ולא מצאתי אף לא איזכור אחד של ר' המאירי או של ספרו בית הבחירה. אבל יכול להיות שהב"י מזכירו לא עם שמו אם כי לא מצוי אצל הב"י. גרשון 04:12, 8 בינואר 2007 (IST)
הגירסא האינטרנטית היא על הפנים (אני לא הצלחתי להפעיל אותה כראוי)
מכל מקום, הוא מוזכר בכסף משנה, בחיד"א, ועוד. אבל עיקר האיזכורים שלו הם בשו"תים שהופיעו לאחר ההוצאה לאור של כת"י פרמה, בעיקר ביביע אומר, משנה הלכות, עטרת פז והציץ אליעזר.
כמו כן ראוי לציין את היחס שגילו כלפי המאירי אחרונים שונים. היו שהשתמשו בתשובותיו כמו בשאר הראשונים (השו"תים שהוזכרו לעיל), והיו שהעובדה שכתב היד נגנז ולא זכה לתפוצה היא סימן אלוקי לכך שהוא לא זוכה למעמד כמו שאר הראשונים (כך טען החזון איש. גם הגרי"ד סולובייצ'יק לא הרבה ללמוד אותו, אם כי אינני יודע בדיוק למה)
דוד 21:48, 8 בינואר 2007 (IST)

נסיך מצרים

אני מחפשת בנרות (לקנות או לשכור) כבר הרבה זמן את סרט הדי.וי.די נסיך מצרים בדיבוב לעברית. הפכתי את האיטנרנט ואת כל הסרטיות שאני מכירה ו...יוק!. מי יושיעני? תמרה 00:00, 7 בינואר 2007 (IST)

נסי בפורום הזה. DGtal 00:18, 7 בינואר 2007 (IST)
לי יש את הסרט הזה, בדיבוב לעברית, מהאינטרנט, אני לא אפרט איך, אבל את יכולה לשער. ממש לא סרט נדיר, קל להשגה. וגם סרט מצוין. --NirT23 02:18, 7 בינואר 2007 (IST)

דמוקרטיה ליבראלית

איך ניתן להגדיר דמוקרטיה ליבראלית, היכן ניתן למצוא הגדרה כזו? A&D - עדי 09:17, 7 בינואר 2007 (IST)

בערך דמוקרטיה ליברלית אלמוג 10:11, 7 בינואר 2007 (IST)

עזרה

מישהו יודע על מה הערך en:performing arts?

אמנויות הבמה. מגיסטר 10:31, 7 בינואר 2007 (IST)

כימיה

מהי המתכת היציבה כלומר הכי לא רדיואקטיבית? איזה מתכת היא הכי רעילה?

יש הרבה מתכות שכלל אינן מתפרקות. פלוטוניום. חגי אדלר 18:53, 7 בינואר 2007 (IST)

אינטרוספקטיבי

מה המשמעות של המילה הזו? Gridge ۩ שיחה 19:53, 7 בינואר 2007 (IST).

שקשור להתבוננות פנימה. עוזי ו. 19:54, 7 בינואר 2007 (IST)

תודה. Gridge ۩ שיחה 19:58, 7 בינואר 2007 (IST).

פסיכולוגיה במאה השמונה עשרה

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/1

Domain Theory

מתחום המתמטיקה... מה תרגום המונח לעברית? רנדום 00:44, 9 בינואר 2007 (IST)

נראה לי תאוריית התחום, אבל אני לא בטוח Bentzi 01:15, 10 בינואר 2007 (IST)
תיאורייה בטח לא. כשעוסקים בתחומים מתמטיים, נהוג לתרגם Theory ל"תורה". גדי אלכסנדרוביץ' 15:00, 14 בינואר 2007 (IST)

ולדימיר טמקין?

בערך יחיאל מיכל פינס מופיע ולדימיר טמקין. האם הכוונה לזאב טיומקין? תודה, אבינעם 00:57, 9 בינואר 2007 (IST)

מן הסתם, כמו שניתן לראות ב-YNET (ודי לראות את הערך הראשון בחיפוש בגוגל כאן), 80.178.114.234 11:13, 14 בינואר 2007 (IST)

בלוטת השקד

קיים דבר כזה בכלל, המוזכר בערך בושה? רחל ל. 10:49, 9 בינואר 2007 (IST)

זהו השם הפחות נפוץ של האיזור במוח הנקרא אמיגדלה, האחראי למגוון תגובות רגשיות.gal_m 11:03, 9 בינואר 2007 (IST)

מילון ברוסית

מישהוא מכיר אתר אינטרנט שמכיל אוצר מילים בעברית ותרגומם לרוסית באותיות בעברית? תודה

עזרה בתרגום

איך אני מתרגם את:

  • Nitrogen fixing-bacteria in root nodules of legumes.
  • Soil bacteria

תודה, H2O 16:20, 9 בינואר 2007 (IST)

legumes הם צמחים (להבנתי אלו פשוט הקטניות) שעל שורשיהם גדלים חיידקים הקושרים חנקן הנישא באוויר, כתוצאה מזה הקרקע הופכת עשירה יותר בחנקן. אני מקווה שהמשפט שכתבתי יעזור לך להתמודד עם התרגום של המונחים שציינת. בין הצמחים האלה תמצא הת האפונה, השעועית, האלפלפה והתלתן. וראה הערך החשוב en:Nitrogen fixation. אגב, בצרפתית, legumes הם פשוט ירקות. ‏Harel‏ • שיחה 13:18, 10 בינואר 2007 (IST)
תודה ותודה, התרגום הופיע (כבר אתמול) בערך מחזור החנקן. H2O 13:48, 10 בינואר 2007 (IST)
כדאי להרחיב שם. חבל שאין שום אזכור של הקטניות. לא כל צמח משתתף בתהליך קיבוע החנקן. ‏Harel‏ • שיחה 13:53, 10 בינואר 2007 (IST)

התואר ברון

האם בשם "פרידריך היינריך אלכסנדר פון הומבולדט" (או בקיצור - אלכסנדר פון הומבולדט) התואר ברון צריך להיות מוצמד בתחילת השם, כלומר, הברון פרידריך היינריך וכו' וכו' או לפני שם המשפחה? או אולי באיזה מקום אחר? אודה מאד אם מישהו שמבין בעניין תארי אצולה יסביר לי על דרך ההגייה הנכונה של השם... אני צריך את זה כדי לכתוב את הערך עליו. תודה, גלובוס 17:08, 9 בינואר 2007 (IST)

מבלי להתעמק במקרה הספציפי הזה (מאיפה בכלל הסקת את הברונות שלו?), בדרך כלל בשמות גרמניים מה שתראה זה תארי אבירות שמופיעים בהקשר עם שם המשפחה. כך למשל מישהו עשוי להיקרא פרידריך אלכנסדר גראף פון הומבולדט או פרידריך אלכסנדר פרייהר פון הומבולדט. "גראף" הוא תואר אצולה, פרייהר הוא תואר אבירות. פון משמעו "מ-", כלומר המשמעות המילולית היא "האביר מהומבולדט" וכדומה. לעתים רחוקות תיתקל אף בתארי אצולה כדוגמת "פון הומבולדט צו שוורין", שזה בסגנון "מהודו ועד כוש". כך או כך, התואר ברון איננו תואר גרמני במיוחד, ומסופקני אם הומבולדט היה אכן "ברון". ‏Harel‏ • שיחה 12:53, 10 בינואר 2007 (IST)
טוב, במקרה המדובר זה אכן "פרייהר" (ראה en:Freiherr לפירוט נוסף על התואר), ונכון יהיה להשתמש בפרייהר במקום בברון. מעניין שדווקא אצל הגרמנים העובדה הזו נשמטה לה כליל. באופן כללי, מי שנקרא "פון משהו", יש להניח שבמקור זו משפחת אצולה. ‏Harel‏ • שיחה 12:56, 10 בינואר 2007 (IST)
בעניין פון וצו והשימוש שלהם בשמות משפחה בהקשר של משפחות אצולה - זו סוגייה סבוכה וגם מה שכתבתי לא היה נכון לגמרי. הערך de:Adelsprädikat משיב על הסוגייה באופן לא רע. ‏Harel‏ • שיחה 13:01, 10 בינואר 2007 (IST)

מנדטים

האם מפלגת המערך בכנסת השביעית הייתה המפלגה הגדולה אי פעם בתולדות ישראל (נדמה לי שהיו לה 56 מנדטים) או שהיה מצב בו למלפגה אחת היו יותר מ-56 מנדטים? אור 17:26, 9 בינואר 2007 (IST)

אתה צודק. 56 מנדטים למפלגת המערך בכנסת השביעית, הסיעה הגדולה ביותר איי פעם. בדוק. גלובוס 18:31, 9 בינואר 2007 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: מפלגת המערך התחילה את הכנסת השביעית (1969-1973) עם 56 מנדטים וסיימה עם 57 עת מאיר אביזוהר הצטרף אליה (ראה: אתר הכנסת), והיא אכן היתה המפלגה הגדולה ביותר אי-פעם. במקום השני ניצב המערך של תחילת הכנסת השמינית עם 51 מנדטים. הכנסת העשירית היתה מעניינת: היא החלה עם 48 חכי"ם לליכוד מול 47 למערך והסתיימה עם 49-46 לטובת המערך.מלמד כץ 18:35, 9 בינואר 2007 (IST)

חום 42 מעלות צלסיוס

מהו החלבון ש'נקרש' בטמפ' המדוברת שגורם למוות? איפה הוא נמצא? מה תפקידו ולמה קרישתו גורמת למוות? ועוד שאלות כנ"ל
בכלל אומרים חלבון נקרש? או מילה אחרת? תודה מראש Almighty 01:23, 10 בינואר 2007 (IST)

החלבון עובר דנטורציה כלומר המבנה השלישוני שלו נהרס ונפתחים קשרים קוולנטיים שיוצרים קשרים חדשים עם חלבונים סמוכים כך שנוצרים קשרי צילוב ולכן הוא "נקרש" כלומר הופך למולקולה גדולה יותר וצמיגה יותר ולא מתפקד.
רב החלבונים עוברים דנטורציה בערך באיזור זה של טמפ' ישנם בודדים שלא בינהם החלבון שגורם ל"פרה המשוגעת/קרויצפלד יעקב" שעמיד עד 300 צלז'. מתיישר 12:41, 10 בינואר 2007 (IST)
אחלה תשובה, מתיישר =]. בהמשך לשאר שאלותיך, חלבונים רבים נמצאים בגוף בתפקיד של אנזימים (למרות שישנם גם חלבוני זיהוי, חלבוני הובלה ועוד) שאחראים לביצוע תהליכים רבים והכרחיים בגוף (לדגומא נשימה תאית). כאשר חלבונים אלו עוברים דנטורציה, הגוף לא יכול לבצע תהליכים אלו כראוי, ולכן תיפקודו לקוי, דבר שעשוי אף לגרום למוות. נעה 13:15, 10 בינואר 2007 (IST)
אז כמה חלבונים שונים עוברים דנטורציה בחום הזה? אין אחד ש'נקרש' ראשון? Almighty 15:43, 10 בינואר 2007 (IST)
יכול להיות שיש חלבונים שעוברים דנטורציה מתחת ל42 מעלות בגוף(ולא גורמים לתמותה) ורק ב42 מעלות 'נקרשים' אלו שתיפקודם חשוב כ"כ כך שהגוף לא שורד בלעדיהם? כי מהמשפט הבא:"הטמפרטורה האידאלית לחלבוני גוף האדם היא בין 36 ל-38 מעלות צלזיוס. בטמפרטורות אלה עוד לא מתרחשת דנטורציה, אך הן מספיק גבוהות כדי שפעילות החלבון תהיה יעילה" אפשר להבין שיש חלבונים שכן 'נקרשים' מתחת ל42 מעלות. Almighty 15:57, 10 בינואר 2007 (IST)
ראשית, דנטורציה לא בהכרח אומר שהחלבון נקרש.
שנית, דנטורציה יכולה להתרחש גם בטמפ' נמוכות (ישנו מאמר יפה של Privalov שמראה גם דנטורציה החל בתחום של בין 10 ל 0 מעלות)
ההתיחסות עד כה לא כללה חיידקים תרומפילים שחיים בטמפ' שקרובה ל 100 (כן, צלזיוס) ולא את הפסיכרופילים (Psychrophilic) שחיים בקטבים בכיף.
שלישית, החלבון PrP, הוא חלבון הפריון שקשור למחלת הפרה המשוגעת עובר דנטורציה חלקית בטמפרטורות נמוכות בהרבה מ300 מעלות, אם כי נכון לאמר כי בטמפרטורה כזו החלבון לא מתפרק לחלוטין. כל זאת כמובן בכלל לא קשור למחלות שהוא גורם, המחלות קשורות ביכולת הדגרדציה.
בתאים שונים (פרו או אאוקריוטי ? חד תא או תא בתוך יצור רב תאי, אם כן איזה?) ובתנאים שונים (האם מחממים תמיסה עם החלבונים או תאים שלמים?, מהו קצב החימום? ) התשובה יכולה להיות שונה מקצה לקצה.
----‏sir kiss שיחה 19:06, 10 בינואר 2007 (IST)
אני רואה שלא הבנת את השאלה, אני אסביר את עצמי. אם כתבתי שמתים בטמפ' של 42 מעלות צלסיוס אז התכוונתי לגוף האדם. מכיוון שטמפ' הגוף הרגילה היא 36-38 הרי שאין אנו בנויים מחלבונים שעוברים דנטורציה בטמפ' יותר נמוכה ולא חיים בגוף חיידקים למיניהם שמורכבים מחלבונים כאלו. דבר שני, מה זה משנה מה קצב החימום? בערך דנטורציה רשום שרק בנקודה מסויימת כל המבנה של החלבון מתפרק בבת אחת - זה לא נכון? אז התנאים הם בתוך גוף האדם-תאים אאוקריוטיים. אני מקווה שהשאלה כעת ברורה, תודה על תגובתך Almighty 20:39, 10 בינואר 2007 (IST)
בנוסף, מה הכוונה "דנטורציה לא בהכרח אומר שהחלבון נקרש"? Almighty 20:41, 10 בינואר 2007 (IST)
לדעתי כוונתו של sir kiss הייתה שחלבונים רבים עוברים דנטורציה חלקית כבר בטמפרטורות נמוכות. במקרים כאלה לא מדובר בקרישה, מכיוון שזוהי לא קריסה טוטאלית של מבנה החלבון, ובתנאים טבעיים הוא עשוי לחזור לתפקד לאחר זמן מה. לא ידוע לי על חלבון ספציפי הגורם למוות בטמפרטורה המדוברת, אך חלבונים רבים עוברים דנטורציה מואצת כבר מעל 38 מעלות. קצב הפקת החלבונים במקרה זה עדיין גבוה מקצב הדנטורציה, ולכן היא לא "מורגשת" באופן מיוחד. ע"פ סברה זו, ב-42 מעלות מגיעה הנקודה הקריטית, בה קצב הדנטורציה עולה על קצב הפקת החלבון. מן הראוי לציין שזוהי השערה בלבד, וייתכן כי אכן ישנו חלבון ספציפי המוביל למוות בטמפרטורה זו.gal_m 23:29, 10 בינואר 2007 (IST)
אני בספק שההשערה נכונה מכיוון שאם הגוף נמצא בטמפ' הגבוהה מנקודה שבה החלבון עובר דנטורציה, אין טעם לייצר את החלבון מחדש כי הוא באופן מיידי לא יתפקד או בכלל לא יגיע למבנה היציב שלו מלכתחילה. בקשר לחלבונים שעוברים דנטורציה בטמפ' נמוכה יותר-אין להם קשר לשאלה כי הגוף לא משתמש בהם. בהקשר לחלבונים שנקרשים כבר מטמפ' של 38 מעלות, יכול להיות שזו הסיבה להרגשה הרעה שבאה בעקבות החום? Almighty 00:25, 11 בינואר 2007 (IST)
אם תביא בחשבון את הדנטורציה החלקית, תבין כי ייתכן ויש אמת בהשערה, כי הדנטורציה לא חייבת להיות מוחלטת. בכל אופן ההשערה לא שלי, אך אינני יודע עד כמה יש לה סימוכין ניסויים ולכן סייגתי את דברי. בנוגע להרגשה הרעה: ייתכן, אולם א) כפי שצויין הדנטורציה מתחילה הרבה קודם, ב) יש לחשוב על זה יותר לעומק ולראות אם אין גורמים אחרים, המשמעותיים יותר להרגשה הרעה (תזכור שהחום לא מגיע "סתם", אלא הוא תגובה למחלה ולתגובת המערכת החיסונית).gal_m 06:34, 11 בינואר 2007 (IST)
בסופו של דבר, התשובה לשאלותיך צריכה להיות "וצריך עיון" בעגה הישיבתית. קשה לענות באופן מוחלט בלי לנבור בארכיוים של מאמרים מדעיים ולדלות את המידע הספציפי הנ"ל, אם קיים.gal_m 06:39, 11 בינואר 2007 (IST)
מצבים רפואיים בהם מגיע חולה ל41 מעלות אינם נדירים כל כך, רוב החולים יוצאים ללא פגע מעליה כזו של חום (שוב,תלוי כמה זמן הם היו בחום גוף שכזה)טמפ שיא של 46.5°C מעלות כבר נמדדה לחולה (ששוחרר לאחר 24 ימים, החום לא הגיב לאף טיפול ובסוף ירד מעצמו. האיש שוחרר מבית החולים ללא נזק נראה לעין)
קצב החימום חשוב כי גם לחידקים וגם ליצורים מורכבים יותר ישנן מערכות חישה ותגובה לעקות חום, בהסבר קצר מאוד: התא מייצר שפרונים שמייצבים חלבונים אחרים. הן אלו שקיימים והן את אלו שמיוצרים.
יש הבדל בדנטורציה למשל בביצה או בתמיסה המכילה חלבונים לבין תא חי המגיב לסביבתו. דנטורציה בה החלבון נקרש היא בתנאים בהם ריכוז החלבון הוא גבוה יש סיכוי טוב ששיירים חשופים של חלבון אחד יקשרו לחלבון אחר, ותתקבל קרישה.----‏sir kiss שיחה 09:36, 11 בינואר 2007 (IST)

תודה על התשובות, אבל עדיין לא עניתם לי על השאלה הספציפית שלי. היכן אני יכול למצוא רשימה של החלבונים בגוף הרגישים לחום?
בהקשר לדנטורציה וקרישה, הקרישה נעשת רק כאשר יש צבר חלבונים שעוברים דנטורציה וכך מתחברים למולקולה/ות יותר גדולה/ות? Almighty 14:30, 11 בינואר 2007 (IST)

כל החלבונים בגוף עוברים דהנטורציה בחימום. אכן קרישה מתרחשת בגלל הווצרות משקע המורכב מחלבונים רבים. קרני שיחהזה הזמן ל... 18:11, 11 בינואר 2007 (IST)
כוונתי היא לרגישים ביותר. תקראו את כל הדיון לפני שאתם עונים. Almighty 18:17, 11 בינואר 2007 (IST)
הדיון עדיין לא הסתיים, השאלה עדיין לא נענתה ואני עדיין מחכה לתשובה. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 21:59, 18 בינואר 2007 (IST)
מי אמר שזה חלבון שעובר דנטורציה? אולי זה פיצוץ עורקים מעליית נפח הדם? פגיעה בהיספגות החמצן או משהו? לא כל פעם שחלבון עובר דנטורציה האדם מת.אוהד 22:18, 18 בינואר 2007 (IST)
לפי התשובות, זה כנראה כן בגלל חלבון/חלבונים שעובר/ים דנטורציה, כיוון שהגוף כולו בנוי בעיקר מחלבונים ותיפקודם הוא קריטי. ברגע שהחלבון נהרס עקב התהליך, פעילותו נפגמת/מופסקת והגוף מת. מצד שני, יכול להיות שאתה צודק. אני לא יודע, זו הסיבה ששאלתי. אם כן, אני עדיין מחכה לתשובה. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 23:45, 18 בינואר 2007 (IST)
לפי ויקי האנגלית, בערך מכת חום המוות נגרם כתוצאה ממוות מוחי. כלומר, האיבר הראשון שמפסיק לתפקד הוא המוח. זה לא נראה לי נכון לחפש את הסיבה בחלבון ספציפי, אלא לחפש את האיברים או המנגנונים שמפסיקים לתפקד. מלמד כץ 00:18, 19 בינואר 2007 (IST)
ישנה סיבה לכך שאיברים או מנגנונים מפסיקים לתפקד. השאלה היא "מה היא?". בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 00:24, 19 בינואר 2007 (IST)
במערכות מורכבות כמו אדם בדרך כלל אין סיבה אחת להפסקת התפקוד. המקור הזה, למשל, טוען כי ייתכן שהבעיה היא בכלל בשומנים בממברנה של התא שהופכים לצמיגיים יותר ככל שהטמפ' עולה וגורמים לממברנה של התא לא לתפקד כראוי בתהליכי החלפת יונים. מלמד כץ 02:19, 19 בינואר 2007 (IST)
לסכומו של דבר, אין לשאלה שלי תשובה חד-משמעית והסיבה המדויקת למוות אינה ברורה. זה מה שאתה אומר? ‏Almighty ~ שיחה 00:56, 21 בינואר 2007 (IST)

בעיה בביולוגיה- קשה במיוחד

יש לי בעיה לא קלה.... השאלה יותר נכון הולכת כך: "איזה בעל חיים יכול להזיע (וללא פעולת ההלחתה) חוץ מ: האדם והסוס? תודה ובהצלחה מ ב.ו

אם זכרוני אינו מטעני, התשובה היא חזיר. דניאל צבי 18:41, 11 בינואר 2007 (IST)
אני לא בטוח אבל נראה לי שחזירים לא מזיעים Almighty 21:26, 11 בינואר 2007 (IST)
חזירים אכן לא מזיעים; במקום זאת הם מתגלגלים בבוץ. דוד 23:49, 13 בינואר 2007 (IST)
חתולים מזיעים בכפות הרגליים, אבל לא כדי להפיג את החום אלא מתוך פחד.--שלומית קדם 19:57, 14 בינואר 2007 (IST)
כמה מוזר. יש לתופעה זו ערך השרדותי כלשהו? יובל מדר 00:44, 15 בינואר 2007 (IST)

השלימו בבקשה את הרשימה - מי היו נשיאי אוניברסיטת תל אביב

  1. ג'ורג' ס. וייז 1971-1963
  2. יובל נאמן 1971-1975
  3. חיים בן-שחר (כלכלן) 1975-1983
  4. משה מני (לא סגור עליו)
  5. יורם דינשטיין ? - 1999
  6. איתמר רבינוביץ 1999 - 2007
  7. צבי גליל 2007 -

תודה, קרני שיחהזה הזמן ל... 17:57, 11 בינואר 2007 (IST)

תנסה [2] Almighty 21:33, 11 בינואר 2007 (IST)
ניסיתי. אין שם את המידע. קרני שיחהזה הזמן ל... 21:58, 11 בינואר 2007 (IST)
תודה!קרני שיחהזה הזמן ל... 00:33, 13 בינואר 2007 (IST)
חיפושים ברשת הניבו: משה מני בשנים 1983-1991 ויורם דינשטיין בשנים 1991-1999. שא ברכה, 80.178.114.234 14:00, 14 בינואר 2007 (IST)

את התשובות כדאי לשלב בערך אוניברסיטת תל אביב. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 15:06, 14 בינואר 2007 (IST)

Almighty 22:40, 11 בינואר 2007 (IST)

השאלה נענתה ‏Almighty ~ שיחה 20:30, 14 בינואר 2007 (IST)

Navigable River

איך מתרגמים לעברית? נהר בר-שיוט? קומולוס 23:33, 11 בינואר 2007 (IST)

מה דעתך על "נהר עביר"? אלדדשיחה 23:38, 11 בינואר 2007 (IST)
אולי "נהר עביר לספינות"? ממילא עבירות היא עניין יחסי. אביעד המקורי 23:40, 11 בינואר 2007 (IST)
במקום אחר כתבתי "עביר לכלי שיט". אביעד המקורי 23:41, 11 בינואר 2007 (IST)
נשמע לי מתאים, והגיוני (קיבלת את האימייל?). אלדדשיחה 23:42, 11 בינואר 2007 (IST)
איזה שפה מתסכלת העברית הזאת. מבנה אלגנטי כמו "New Zealand's Longest Navigable River" הופך ל"הנהר העביר לכלי שייט הארוך ביותר בניו זילנד." מישהו יכול להציע גרסה יותר מוצלחת? קומולוס 23:43, 11 בינואר 2007 (IST)
בן, רק הערה קטנה: שים לב שהמילה היא "שיט" ("שייט" הוא מי ששט). אלדדשיחה 23:55, 11 בינואר 2007 (IST)
רק טיפטיפה יותר מוצלחת: "הנהר הארוך ביותר בניו-זילנד שיכולים לעבור בו כלי שיט". אביעד המקורי 23:50, 11 בינואר 2007 (IST)
במילון גאוגרפיה של האקדמיה העברית (1959) מתורגם navigable כ"בַּר שַׁיִט". 80.178.114.234 11:31, 14 בינואר 2007 (IST)
ולסיכום: הנהר בר השיט הארוך ביותר בניו זילנד. חגי אדלר 11:56, 14 בינואר 2007 (IST)
אני העדפתי את גרסתו של אביעד. (במיוחד אם מדובר בתרגום ביטוי כחלק מרצף טקסט) בר שיט הוא ביטוי בלתי פופולרי בעברית ונשמע לי קצת מאולץ. יובל מדר 00:42, 15 בינואר 2007 (IST)

אנגלית במבטא זר

שלום.

האם יש שם לתופעה בה שחקנים אמריקאיים המגלמים דמויות מזרח אירופאיות מדברים אנגלית במבטא מזרח אירופאי? (ככל הנראה על מנת ליצור בצופה את התחושה שהדוברים מדברים בשפת האם שלהם) ואם כן, האם קיים לה ערך בוויקיפדיה (האנגלית, ככל הנראה, אבל מן הסתם לא אתנגד לערך עברי)

התופעה פופולרית פחות בימינו, אבל הייתה נפוצה מאד בסרטים וסדרות טלוויזיה לפני התפרקות בריה"מ. 80.178.44.214 23:50, 11 בינואר 2007 (IST)

להבהרה, התכוונתי לשיחה בין אנשים מזרח אירופאים לבין עצמם, לא לשיחה בינם לבין אמריקאים. (אשר הגיוני שתנוהל באנגלית) למשל, שני קציני KGB אשר מנסים להחליט איך להתמודד עם סוכן אמריקאי אשר גורם להם לבעיות. 87.69.93.234 11:58, 12 בינואר 2007 (IST)
זה קורה גם בסרטים אמריקאים על המזרח התיכון או דרום אמריקה. לא נראה לי שיש שם לתופעה. יוסאריאןשיחה 12:00, 12 בינואר 2007 (IST)
מריל סטריפ מתמחה בזה :) גברת תרדשיחה 22:44, 15 בינואר 2007 (IST)
על פי The Meaning of Liff של דאגלס אדאמס הפועל Abercromby פירושו (כשמדובר בשחקנים בינוניים) לעשות חיקוי גרוע של מבטא מקסיקני בכל פעם שמשחקים מישהו ששפת אימו אינו אנגלית (אלא אם כן משחקים פקיסטני, שאז מספיק מבטא וולשי). אביעד המקורי 11:22, 16 בינואר 2007 (IST)

שאלה בקשר למספר הגנים במיטוכונדריה

הועבר מדלפק הייעוץ

האם מספר הגנים במיטוכנדריה שווה אצל כל היצורים המכילים אברוני מיטוכונדריה?

לי אין את את התשובה אך אולי עדיף שתשאל אותה ב: הכה את המומחה 84.228.14.24 14:25, 7 בינואר 2007 (IST)
במיטוכונדריה אין גנים, זהו איברון בתא שאחראי להפקת אנרגיה. האיברון שמכיל גנים הוא הגרעין. Almighty 01:51, 12 בינואר 2007 (IST)
ראה הערך תא והקישורים השונים בו Almighty 14:28, 12 בינואר 2007 (IST)
גם במיטוכונדריה יש גנים. זו שאלה מעניינת, אעביר אותה להכה את המומחה. ערן 14:41, 12 בינואר 2007 (IST)
במיטוכונדריה של יונקים יש 37 גנים. מספר הגנים שונה בקבוצות אחרות - הוא גדול יותר אצל צמחים ואצות. באתר זה יש תיאור של DNA מיטוכונדריאלי בקבוצות שונות (ביחידות של bp - זוגות בסיסים). מלמד כץ 16:55, 12 בינואר 2007 (IST)
במיטוכונדריה יש DNA מיטוכונדריאלי ומכאן שיש גנים. זו אחת העובדות שהביאה לסברה הרווחת שהמיטוכונדריה הייתה פעם ייצור פרוקריוטי בפני עצמו, עם מידע גנטי והכל, ובתהליך אנדוסימביוטי נוצר האאוקריוט הראשון. נעה 17:25, 12 בינואר 2007 (IST)

Suomi

מה זו השפה הזאת, Suomi, שמופיעה לפעמים בקישורי האינטרויקי?

פינית. השמח בחלקו (-: 16:28, 12 בינואר 2007 (IST)

רכיב טרמוכפל

מבקש לאתר מידע על הרכיב טרמו כפל באינציקלופדיה

עד כמה שאני רואה, אין לנו צמד תרמי עדיין, אבל אתה יכול לקרוא ב- w:en:Thermocouple , זה כתוב לא רע. נתרגם בהזדמנות. קומולוס 23:55, 12 בינואר 2007 (IST)

מה היו תפקידיה של כנסת ישראל? תומר ט 21:37, 12 בינואר 2007 (IST)

שלום. איני מבין את שאלתך. כנסת ישראל הורכבה מאספת הנבחרים, הועד הלאומי והרבנות הראשית. האם אתה מתכוון לכל הגופים או רק לאחד מהם? חיפוש שטחי ברשת מניב למשל מידע על הועד הלאומי, ובטוחני שיקל עלי למצוא מידע מדויק יותר באם תומר מהו המידע בו אתה חפץ. 80.178.114.234 15:37, 16 בינואר 2007 (IST)

אניות נושאות גייסות

לפני כשבוע, מישהו ניסה לכתוב ערך על אניות הציים המסחריים ששימשו להובלת גייסות (וגם בהעפלה בעצם) בזמן מלחמות. עד שחזרתי לערך כדי לנסות לערוך אותו, הוא כבר נמחק. מצאתי את הערך בויקיפדיה האנגלית Troopship ושאלתי היא: האם יש למישהו ידיעה או רעיון מה צריך להיות שם הערך בעברית?אודי 10:09, 14 בינואר 2007 (IST)

מה רע ב"נושאת גייסות (אניה)"? אין בידי מקור רשמי, אולם פגשתיו בכמה מילונים. 80.178.114.234 15:42, 16 בינואר 2007 (IST)

פאי ונהרות

המורה למתמטיקה שלנו אמרה שיש קשר מתמטי שהוא פאי המשותף לזרימת כל הנהרות בעולם. מישהו יודע על כך משהו? H2O 15:03, 14 בינואר 2007 (IST)

""Professor Hans-Henrik Stolum, an earth scientist at Cambridge University has calculated the ratio between teh actual length of rivers from source to mouth and their direct length as the crow flies. Although the ratio varies from river to river, the average value is slightly greater than 3, that is to say that the actual length is roughly three times greater than the direct distance. In fact the ratio is approximately 3.14, which is close to the value of the number pi... The ratio of pi is most commonly found for rivers flowing across very gently sloping planes, such as those found in Brazil or the Siberian tundra." זה מתוך הספר של סיימון סינג. ‏Harel‏ • שיחה 15:06, 14 בינואר 2007 (IST)
חשבתי שבכלל אין אפשרות למדוד במדויק אורך של נהר בגלל פרקטליזציה? אביעד המקורי 15:10, 14 בינואר 2007 (IST)
ממש במדוייק אולי לא, אבל אם סירת נהרות תשוט במורד הנהר ומלח חרוץ ישלשל מסיפונה חבל שלאורכו קשור קשר בכל מטר, האם לא ניתן יהיה לאמוד את המרחק שעברה? בוודאי שאפשר. ‏Harel‏ • שיחה 15:13, 14 בינואר 2007 (IST)
די מזכיר חלק מהמופעים השונים של יחס הזהב בעולם (אלו שאינם קשורים לספירלה לוגריתמית). גדי אלכסנדרוביץ' 16:23, 14 בינואר 2007 (IST)
סיימון סינג כותב מוכשר ללא ספק, אבל אני חושב שכאן הוא טעה. או בא נאמר אחרת, הוא בדק מידגם לא מייצג בכלל של נהרות. בדקתי את הנושא, והיחס הוא בערך 1.5. יש כמה שיטות למדידת אורך נהרות. המדויקת ביותר היא תצ"א ברזולוציה גבוהה מאוד של הנהר, לכל אורכו, ואז פשוט מודדים על המפה קטע קטע. לבדיקת אורכו של הנילוס, השתמשו כמדומני ב-8,000 קטעי מפות. חגי אדלר 18:42, 14 בינואר 2007 (IST)
חגי צודק בהחלט. כפי שרשום בציטוט מהספר מקדם פיתול גבוה מאפיין נהרות שזורמים בשיפוע נמוך מאוד, ובוודאי לא את כל הנהרות בעולם. לגבי שאלתו של אביעד בקשר לפרקטלים - אם אינני טועה הם מאפיינים יותר קוי חוף (למשל בנורבגיה) ולא מסלולי נהרות. מלמד כץ 18:56, 14 בינואר 2007 (IST)
אני בכלל לא הבנתי איך זה הגיוני. H2O 18:58, 14 בינואר 2007 (IST)
שים לב שבפיתול המרכזי בתמונה זו הנהר משלים כמעט מעגל שלם על-פני קו אווירי קצר מאוד. במקרה שהטענה נכונה, החידה הגדולה היא למה מקדם הפיתול נותן ערך של פאי בנהרות בעלי שיפוע נמוך. אני בספק אם זה קשור לאורך מעגל. מלמד כץ 19:07, 14 בינואר 2007 (IST)
יכול להיות שבמשך השנים יש להם שאיפה להגיע לפאי? H2O 19:22, 14 בינואר 2007 (IST)
לא. זה יחס גבוה מאוד ואפשרי רק במקומות שמלמד ציין לעיל. ראה כאן להסבר יפה מאוד. חגי אדלר 20:38, 14 בינואר 2007 (IST)
אני מנחש שהשאיפה היא בכלל לחצי פאי(כ 1.5)יוסאריאןשיחה 09:46, 15 בינואר 2007 (IST)
אני אומרת שאתם מאלצים את הנהרות להתכופף לכללי המתמטיקה שלכם. נעה 17:26, 15 בינואר 2007 (IST) ששונאת מתמטיקה.
מילא, אם היה כאן כלל, אבל יש כאן רק מדידות ונסיון להתאים אותן לקבועים מסויימים באופן שרירותי משהו... זו לא מתמטיקה. גדי אלכסנדרוביץ' 17:54, 15 בינואר 2007 (IST)

מטבוחה

יש למישהו מתכון טוב שהוכיח את עצמו? אביעד המקורי 19:35, 14 בינואר 2007 (IST)

פשוט מאוד: מטגנים גמבה קצוצה לרצועות, ומעט פלפל חריף קצוץ בהרבה שמן זית. מוסיפים הרבה עגבניות בשלות, אחרי שמסירים את החלק הירוק ממנו יוצא הגבעול (אני חוצה אותן לשתיים ומסיר את החלק הגבעולי בסכין. אני גם מבשל אותן חצויות, עד שאפשר להסיר את קליפתן ביד או במזלג. זה יותר פשוט מחליטה, ואפשר להשאיר אותן חצי שלמות, או למעוך במזלג אחרי שהתבשלו היטב) ומבשלים זמן ארוך. עצלנים וממהרים יכולים להוסיף קצת רסק עגבניות, וגם לחתוך אותן דק בלי לקלף. השאר יבשלו זמן ממושך, בלי להוסיף מים(די מהר חצאי העגבניה מפרישים נוזלים עד שהם כמעט מתכסים), על אש קטנה (בהתחלה בסיר מכוסה, ואחרי שהכל כבר מבושל היטב בסיר פתוח, עד שיתאדו הנוזלים ותישאר האמולסיה) תוך ערבוב מזדמן. בד בבד ימעכו כמה שיני שום פנימה(בנדיבות) ויוסיפו פלפל שחור טחון טרי ואולי פפריקה. את המלח יש להוסיף רק בסוף. יוסאריאןשיחה 00:01, 15 בינואר 2007 (IST)
מתי כבר ימסדו את ויקי-מתכונים?! השמח בחלקו (-: 00:05, 15 בינואר 2007 (IST)
יש בויקי-ספר מדור מתכונים. לא מפותח מאוד. יוסאריאןשיחה 00:09, 15 בינואר 2007 (IST)
מי בכלל מגיע לויקיספר? צריך משהו שיהיה נגיש בקלות לכל אם עברייה (ובכלל)! השמח בחלקו (-: 00:13, 15 בינואר 2007 (IST)
כבר שכחתי ששאלתי... תודה לקובי, ונדווח על תוצאות הניסוי בקרוב. אביעד המקורי 11:20, 16 בינואר 2007 (IST)

מכונית תופת בתל אביב בסביבות שנת 48

ידידה שלי מכינה תחקיר על תל אביב של ימי ילדותה (ילידת 42). היא זוכרת ששמעה בסביבות שנת 48 או אולי תחילת שנות החמישים פיצוץ גדול של מכונית תופת בבן גוריון (אז שדרות קרן קיימת) ודיזינגוף. האם למישהו יש חומר בנושא? אם כן, כמובן שאפשר להעלות לויקיפדיה. Avibliz

לי זכור דווקא סיפור על פיצוץ באזור מוגרבי, שבעקבותיו נתפס ערבי תמים שלא היה לו שום קשר לנושא וכמעט עשו בו שפטים. אינני זוכרת איפה שמעתי או קראתי על כך, ואין לי חומר בנושא.--שלומית קדם 23:53, 20 בינואר 2007 (IST)

נשיאי אמריקה

אשמח לקבל טבלה של נשיאי אמריקה לפי העמודות הבא: נשיאים טובים (דוגמת אברהם לינקולן) נשיאים כושלים (דוגמת ראתרפורד הייז) נשיאים פושרים או נשיאים שאין לדעת (דוגמת ויליאם הנרי הריסון).

ובהמשך לבקשתו של האלמוני הייתי רוצה לקבל רשימה דומה של ראשי ממשלת ישראל. אני תמיד מתבלבל - יש כאלו שאומרים שברק היה טוב ויש הטוענים שהוא נכשל :-) מלמד כץ 19:10, 15 בינואר 2007 (IST)
צחוק צחוק, אבל אם יש שני דברים שהאמריקאים אוהבים זה סטטיסטיקה ודרוגי "בכל הזמנים", וגם לשאלה הזו יש להם תשובה, על פי דירוג רציני למדי ע"י סקר תקופתי מקיף של היסטוריונים. ויקיפדיה האנגלית ריכזה אותו במאמר הזה. רוב הדירוגים שמים את לינקולן במקום הראשון, אגב. צביקה 22:12, 16 בינואר 2007 (IST)

true positive, false positive, true negative & false negative

מנסה גם כאן, איך לתרגם את המושגים האלה לעברית? כמה יוסי 21:30, 15 בינואר 2007 (IST)

אם זה בסטטיסטיקה עז לשני המקרים false positive, false negative קוראים שגיאה מסוג I ושגיאה מסוג II (ראה ויקי באנגלית). מלמד כץ 21:46, 15 בינואר 2007 (IST)
ראיתי את זה. אבל זה תלוש מדי מההקשר של רגישות וספציפיות של בדיקות רפואיות (שלהן תוצאה חיובית או שלילית שיכולה להיות נכונה או לא נכונה בהשוואה למדד הזהב). כמה יוסי 21:58, 15 בינואר 2007 (IST)

[3] רחל ל. 09:22, 16 בינואר 2007 (IST)

תודה רחל, באינפומד יש את "שגוי חיובי" ואת "שגוי שלילי" (וגם את "ערך ניבוי חיובי" ו"ערך ניבוי שלילי"), איך אפשר לתרגם את true positive ואת true negative? אולי "חיובי נכון" ו"שלילי נכון"? "נכון חיובי"? "חיובי אמיתי"? כמה יוסי 10:55, 16 בינואר 2007 (IST)
תוצאה חיובית נכונה רחל ל. 14:16, 16 בינואר 2007 (IST)
אלא שאז המבנה מתרסק מול שגוי חיובי. אבל בגלל שזה נשמע יותר טוב מחיובי נכון, נשנה את מינו של השגוי חיובי ונהפוך אותו ל"חיובית שגויה". לכל היותר ישנו את תוכן הערך בעתיד. תודה למסייעים ולמסייעות, חוזהprimum non nocere‏ 16:31, 16 בינואר 2007 (IST)

תעתוק

Hermite הכיצד יש לגיירו? ואם כבר, אז גם Laguere. בתודה, --מקפץ גבעות 22:01, 15 בינואר 2007 (IST)

אם Hermite זה ההוא מהפולינומים, אני מכיר אותו כ"הרמיט". יוסאריאןשיחה 22:34, 15 בינואר 2007 (IST)
ו-Laguerre הוא לגֵר. מלמד כץ 22:43, 15 בינואר 2007 (IST)
לא צריך "הרמייט"? --מקפץ גבעות 12:03, 16 בינואר 2007 (IST)
לדעתי קובי צודק (הרמיט). מלמד כץ 12:43, 16 בינואר 2007 (IST)
לא.
יש בעולם מיעוט נידח, ששפת אימו היא לא אנגלית, ובכל זאת נכתבת באותיות לועזיות. בכל השפות האלה השם Hermite לא ייבוטא כהרמייט. שארל הרמיט הוא אחד מאותם אנשי מיעוט נידח זה. emanשיחה 14:39, 16 בינואר 2007 (IST)
טוב לדעת שהם מיעוט נידח. --מקפץ גבעות 15:31, 16 בינואר 2007 (IST)

האם זה נכון שבעקבות הרמת משקולות או אימוני משקולות הגדילה של הגוף יכולה להינזק? תומר ט 14:35, 16 בינואר 2007 (IST)

אם אתה מתכוון לאימונים בתקופת הצמיחה לגובה (גיל ההתבגרות) ולתרגילי משקולות שמפעילים לחץ כלשהו על עמוד השדרה (ואולי העצמות, אני לא בטוח), אז התשובה היא כן. למרות שישנם תרגילי משקולות שאפשר לבצע בלי להפעיל לחץ על עמוד השדרה ובלי לגרום נזק אפשרי לצמיחה לגובה. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 19:54, 16 בינואר 2007 (IST)
אם זכור לי נכון, הרי הרמת משקולות בתקופת הגדילה מקצרת את השרירים במקביל לחיזוקם, ולכן איננה רצויה, מעבר למשקל מסוים. רצוי להתייעץ בנושא זה עם מדריך כושר מוסמך.--שלומית קדם 23:50, 20 בינואר 2007 (IST)
אני חושב שהטענה ש-השרירים מתקצרים-אינה נכונה, בכל מקרה אפשר לבצע מתיחות באופן קבוע בשביל להחזיר אותם למצב שבו הם היו(מבחינת האורך/גמישות), אם הטענה אכן נכונה. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 14:15, 22 בינואר 2007 (IST)

ספין?

מה זה אמור להביע [4]? - "לבני סיכמה על חידוש הקשרים בין ישראל ודרום קוריאה". לא היו לנו יחסים איתם? --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 14:40, 16 בינואר 2007 (IST)

אני ממש לא בטוח, אבל זכור לי משהו על זה שמתישהו סגרו שם את השגרירות מטעמי חיסכון בתקציב. emanשיחה 14:42, 16 בינואר 2007 (IST)
טוב, זכור לי לא נכון, או לפחות לא מדוייק. לפי מה שכתוב כאן השגרירות נפתחה מחדש ב 1992.
ועדיין הייתי מהמר על טעות של הכתב.
emanשיחה 14:45, 16 בינואר 2007 (IST)

צור קשר

אני פעם ראשונה מנסה לכתוב כאן משהו, כאשר אין לי מושג אפילו איפה הלחצן "שלח" המידע באתר מצוין, אבל ריבונו של עולם, למה אין לחצן פשוט שפותח קישור מייל להנהלת ויקיפדיה בארץ? ההגדרות לפנייה להנהלה ולכותבי מאמרים הם ההפך מהאתר המצוין. פשוט לא נתקלתי במקרה כזה שאין אפשרות בצורה קלה לפנות לאף אחד. אני מרגיש שאני צריך להיות מהנדס מחשבים בכיר כדי לדעת איך לכתוב מייל להנהלת האתר. טוב עכשין אחפש את המטמון איך לשלוח הודעה זו.

התשובה לשאלתך פשוטה ביותר - אין קישור לשליחת דוא"ל להנהלה, כי אין הנהלה. ויקיפדיה מנוהלת ע"י עורכיה, ואם אה רוצה לכתוב להם משהו, יש רשימה של קישורים מאוד זמינים בצדו הימני של המסך. דניאל צבי 18:39, 16 בינואר 2007 (IST)
תגיד כאן ועכשיו מה אתה צריך ואני אפנה אותך לאן שצריך או שמישהו כבר יענה לך בעל פה, או - אם זו שאלה שנוגעת לכתיבת ערכים אז שאל אותה בויקיפדיה:דלפק ייעוץ, אם זו שאלה שנוגעת למדיניות ויקיפדיה שאל אותה בויקיפדיה:מזנון. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 19:49, 16 בינואר 2007 (IST)
הנך יכול גם לפנות פנייה רישמית לקרן ויקימדיה (מפעילת אתר ויקיפדיה) כאן (באנגלית). אבל זאת מומלץ לעשות רק אחרי שלא קיבלת את תשובתך פה. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 20:03, 16 בינואר 2007 (IST)

חברת "קרוקס"

לא כתוב בערך את המייסדים, ולא מאיזה חומר זה עשוי... בכלל אשמח אם תוסיפו עוד חומר... וכמה שיותר מהר יותר טוב... תודה...


looloo:P


גיליתי מאיזה חומר זה עשוי! איזה תרכובת שנקראת Croslite. עכשיו איך מוסיפים את זה לערך קרוקס???


looloo:P

Three's a Crowd

מהו שמה העברי של סדרת הטלוויזיה "Three's a Crowd"? תומר ט 18:33, 16 בינואר 2007 (IST)

לפי שלושה בדירה אחת ואחרים, שמה הוא "שלושה זה יותר מדי", 80.178.114.234 19:18, 16 בינואר 2007 (IST)

כוח נורמלי

האם יש לגוף המוצמד לקיר כוח נורמלי? H2O 18:35, 16 בינואר 2007 (IST)

מה מונע ממנו לעבור דרך הקיר, ולהאיץ אל תוך החדר השני? יוסאריאןשיחה 18:42, 16 בינואר 2007 (IST)
תלוי. אם הוא מודבק עם דבק לקיר ( והקיר הוא אנכי ולא מואץ) אז לא.
אבל אם אתה לוחץ את הגוף לקיר, אז בודאי שהוא מפעיל כוח לקיר, והקיר עליו. emanשיחה 18:43, 16 בינואר 2007 (IST)

תרגום מאנגלית

בבקשה תרגום מדוייק: required to break even miniature 18:46, 16 בינואר 2007 (IST)

קשה מאד לתרגם את זה בלי הקשר. אפשר לקבל לפחות את כל המשפט? או את כל הפיסקה? --אמיר א. אהרוני 19:17, 16 בינואר 2007 (IST)
"A jackpot of over 500 million would be required to break even, even if you assume that" --miniature 22:00, 16 בינואר 2007 (IST)
to break even פירושו לכסות את כל ההוצאות/השקעה כך שלא ייגרם הפסד (כלומר, כדי לצאת ברווח נקי יש צורך להרוויח יותר מסכום זה). אביעד המקורי 22:09, 16 בינואר 2007 (IST)
להתאזן. נדרשים 500 מיליון דולר כדי שהפרויקט יהיה מאוזן.אודי 23:10, 16 בינואר 2007 (IST)

מה המשמעות של CALL CENTER

לצערי חיפשתי באתר את המושג

CALL CENTER

ונפתחו לי קישורים שלא הצלחתי להבין

אשמח לקבל תשובה

בברכה,

זהו מוקד שנותן שירותי מענה טלפוני ללקוחות, בדרך כלל של יותר מחברה אחת. דוגמא של מיקור חוץ (OUTSOURCING) במקרה הזה, של שירות מענה טלפוני ללקוח. קומולוסשיחה 20:54, 17 בינואר 2007 (IST)

מחפש ראיון עיתונאי

שלום. אני מחפש ראיון עם אלוף אודי אדם, שהתפרסם בזמן שהוא היה ראש אט"ל, בפברואר 2006 נדמה לי. בברכה, יוסאריאןשיחה 16:22, 17 בינואר 2007 (IST)