ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון322
תגובה אחרונה: לפני שנה מאת Gilgamesh בנושא הריון שלא נגמר
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
הצפת נהר בעיראק בנפט
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
לפני כעשור קראתי במאמר של עיתונאי ישראלי (אולי זה היה בן דרור ימיני?) שדאעש הציפו בנפט את אחד משני הנהרות הגדולים של עיראק- הפרת או החידקל. לכאורה, חתיכת אירוע היסטורי- הרי מדובר בחיסול מקור המים של מיליוני בני אדם וכמובן הכחדה המונית של בעלי חיים. אבל למעט אותו אזכור קצרצר, לא שמעתי עוד על המקרה. מישהו שמע על זה משהו?--2A00:A040:196:306C:F9F9:87B0:113A:F513 16:58, 6 במרץ 2023 (IST)
- בשנת 2016 כתב אלכס פישמן: "כבר חודשים נערכת מוסול למתקפה הגדולה. אנשי דאעש הציפו את נהר החידקל החוצה את העיר ואת יובליו בדלק, והם יציתו אותו ברגע שהכוחות היבשתיים ינסו לחדור אל תוך העיר". מקור:
אלכס פישמן, על לוע הר הדאעש, באתר "ידיעות אחרונות", 20 באוקטובר 2016. בר 👻 שיחה 19:48, 7 במרץ 2023 (IST)
- אכן זה המאמר שהתכוונתי אליו. אז זה באמת קרה?? מישהו יודע מה קרה עם זה? מה הנזק? כמה בני אדם מתו מרעב? כמה ואילו בעלי חיים נכחדו? איך ייתכן שאף אחד בעולם לא דיבר על אירוע בסדר גודל כזה?--2A00:A040:196:306C:B1D8:9F42:17EB:BCBF 00:09, 8 במרץ 2023 (IST)
- כנראה ששפכו מעט בנזין ורצו להצית אותו. אם לא היה מעקב בכלי התקשורת ככל הנראה מדובר באיום סרק או ששפכו ממש מעט דלק וזה לא עשה שום דבר רציני גילגמש • שיחה 12:12, 11 במרץ 2023 (IST)
- בויקיפדיה העברית יש ערך על טרור אקולוגי. כאן כתבתי ערך על התייבשות נהרות ואגמים - שהיא תופעה הרבה יותר משמעותית ועקבית (מתרחשת גם בארצות הברית לדוגמה) . התייבשות כזו גדלה עם השנים - בעיקר עקב גידול אוכלוסין והגדלת טביעת הרגל המימית (בעיקר לשם צריכת מים לחקלאות) וכן בגלל הקמת סכרים ושינוי אקלים.
- בדרך כלל חדשות חוץ תופסות הרבה פחות מקום , כך שאנו יכולים לפספס ידיעה על אסון או תהליך הרסני במדינות אחרות. (זה הרסני כאשר תהליך דומה פוגע במדינה שלנו). ההדחקה והתעלמות חזקה יותר כאשר יש בעיה במדינה עניה או דיקטטורית - בגלל שיש לנו מראש פחות אמפתיה למדינה , מבחינת העיתונות מדובר ב"כלב נשך אדם" ולכן פחות מעניין לדבר על זה. האזרח דרור - שיחה 07:06, 4 באפריל 2023 (IDT)
- כנראה ששפכו מעט בנזין ורצו להצית אותו. אם לא היה מעקב בכלי התקשורת ככל הנראה מדובר באיום סרק או ששפכו ממש מעט דלק וזה לא עשה שום דבר רציני גילגמש • שיחה 12:12, 11 במרץ 2023 (IST)
- אכן זה המאמר שהתכוונתי אליו. אז זה באמת קרה?? מישהו יודע מה קרה עם זה? מה הנזק? כמה בני אדם מתו מרעב? כמה ואילו בעלי חיים נכחדו? איך ייתכן שאף אחד בעולם לא דיבר על אירוע בסדר גודל כזה?--2A00:A040:196:306C:B1D8:9F42:17EB:BCBF 00:09, 8 במרץ 2023 (IST)
רכישת קרנות סל
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
כאשר רוכשים קרנות סל ישנן מספר אפשרויות: הגבלת שער LMT, הגבלת שער בפתיחה LMO, שער שוק MKT, מיידי והכל FOK, מיידי או בטל IOC.
אני רוצה פשוט לקנות, לא להמר/לחש. כלומר לקנות ניירות ערך בסך 1000 שקל נגיד. מה אני צריך לבחור בשביל זה? ניסיתי "MKT" אבל זה עונה לי "הוראות עתידיות מחייבות מגבלת מחיר". איזה מגבלת מחיר? אני רוצה פשוט לרכוש את קרן, במחיר שהיא עולה. 192.114.1.67 17:42, 6 במרץ 2023 (IST)
- תן לימיט שלהערכתך יתפוס (למשל +15%). 87.69.242.88 20:36, 6 במרץ 2023 (IST)
- אין לנו ערך על הוראה עתידית. יש ערך שמתייחס לנושא? אני מנסה להבין על מה מדובר. האם המגבלות מתייחסות להוראה עצמה? כלומר, נתתי הוראה עכשיו לקנות את נייר הערך כאשר יחידה שלו עולה עשרה שקלים, אבל כאשר ההוראה תבוצע, הוא עשוי לעלות תשעה או אחד עשר שקלים. למה ההוראה לא מתבצעת „מיד״ (תוך כמה שניות או תוך כמה דקות)? Tzafrir - שיחה 20:55, 6 במרץ 2023 (IST)
- @Tzafrir: קרן סל דומה למניה, כלומר נסחרת בבורסה ושערה משתנה במהלך המסחר. כמו שאי אפשר לקנות מניה במהלך המסחר ללא מתן לימיט, כך גם בקרן סל. זו לא קרן נאמנות ששערה נקבע פעם אחת בסוף יום מסחר. 87.69.242.88 00:15, 7 במרץ 2023 (IST)
- אז איך קונים אותה? המשימה היא: לקנות קרנות סל בסך 1000 ש"ח, למה סתם לסבך?. שיחידתה את תעלה כמה שזה עולה, אני רוצה שיצא 1000 ש"ח חשבון. אין להם מחשבון שם שיכול לעשות את ההמרה בעצמו? 109.253.187.204 18:08, 7 במרץ 2023 (IST)
- תקנה בשעות המסחר, תן לימיט אחוז אחד מעל השער הנוכחי. 87.69.242.88 23:02, 7 במרץ 2023 (IST)
- אז איך קונים אותה? המשימה היא: לקנות קרנות סל בסך 1000 ש"ח, למה סתם לסבך?. שיחידתה את תעלה כמה שזה עולה, אני רוצה שיצא 1000 ש"ח חשבון. אין להם מחשבון שם שיכול לעשות את ההמרה בעצמו? 109.253.187.204 18:08, 7 במרץ 2023 (IST)
- @Tzafrir: קרן סל דומה למניה, כלומר נסחרת בבורסה ושערה משתנה במהלך המסחר. כמו שאי אפשר לקנות מניה במהלך המסחר ללא מתן לימיט, כך גם בקרן סל. זו לא קרן נאמנות ששערה נקבע פעם אחת בסוף יום מסחר. 87.69.242.88 00:15, 7 במרץ 2023 (IST)
- אין לנו ערך על הוראה עתידית. יש ערך שמתייחס לנושא? אני מנסה להבין על מה מדובר. האם המגבלות מתייחסות להוראה עצמה? כלומר, נתתי הוראה עכשיו לקנות את נייר הערך כאשר יחידה שלו עולה עשרה שקלים, אבל כאשר ההוראה תבוצע, הוא עשוי לעלות תשעה או אחד עשר שקלים. למה ההוראה לא מתבצעת „מיד״ (תוך כמה שניות או תוך כמה דקות)? Tzafrir - שיחה 20:55, 6 במרץ 2023 (IST)
משפחתו של קוואמה נקרומה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
בקוואמה נקרומה#משפחתו, כתוב:
"ב-31 בדצמבר 1957, נקרומה נישא לפאטיה...חיה עם נקרומה בגאנה עד להפיכה שהדיחה את ממשלתו בשנת 1966, בעקבותיה חזרה למצרים עם ילדיה וגידלה אותם לבדה...בנו הבכור, פרנסיס, נולד בשנת 1932." (ההדגשות שלי)
ממה שהבנתי מהערך האנגלי, פרנסיס נולד ב1962. אבל לא הבנתי מי אמו, ומה כתוב על ילדים נוספים (אני לא טוב באנגלית)--שלום1234321 • אפצי • שיחה • י"ד באדר ה'תשפ"ג 10:21, 7 במרץ 2023 (IST)
- שנת הלידה של פרנסיס כבר תוקנה בערך, לשנת 1962 (פאטיה היא מי שנולדה ב-1932). לפי הערך באנגלית, נולדו להם 3 ילדים משותפים: ג'אמל (אנ'), סאמיה (אנ'), סקו (Gamal (born 1959), Samia (born 1960), and Sekou (born 1963).). מלבד הילדים הללו, ישנו בן נוסף בשם פרנסיס, בן נוסף בשם Onsy Anwar Nathan Kwame Nkrumah, שלו אמא מצרית - וששאר ילדיו של קוואמה טוענים שאינו בנו של קוואמה, ובת נוספת בשם אליזבת. מקורות אפשר למצוא בערך באנגלית.
מחירי הדלק
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
שמתי לב שיש הבדלי מחיר לא קטנים בין תחנות דלק באותו האיזור. עד לרמה של 7.02 מול 6.56, לא איזה אחוזון קטן. שאלות בהתאם:
1) מה בדיוק הסיבה לכך?
2) האם יש הבדלי "איכות" בין דלק 95 בתחנות השונות? אם כן, איך זה בא לידי ביטוי?
3) איך זה שלפעמים יש תחנות אחת ליד השניה מרחק נסיעה של 30 מטר אולי עם מחירים שונים? הרי תחרות היתה גורמת לתחנה היקרה יותר לפשוט את הרגל.
תודה למומחים, 192.114.1.67 16:08, 8 במרץ 2023 (IST)
- בשוק חופשי המוכר קובע מחיר כרצונו. אדם סביר מתדלק באותה תחנה בדרך כלל ולא בודק מחיר כל תדלוק. כן בודק לטווח ארוך. אין הבדל בטיב הדלק או בכמות המים שאתה מקבל בתחנה בדרך כלל
- מעל תחנות הדלק משתרעת עננה של דלקןים; ומי שמתדלק בעזרתם (ובעיקר ציי רכב) משלם מחיר אחר מהנקוב במשאבה (וגם במועד אחר). «kotz» «שיחה» 15:27, 13 במרץ 2023 (IST)
מניעת השתקפות
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
במרפסת סלון שלנו מותקן מעקה זכוכית ודירה שאנחנו חולקים איתה קיר משותף יש לה חלון במרחק קטן מהמרפסת שלנו. בתנאי תאורה של שעות הערב אנחנו יכולים לראות את הנעשה בחדר השינה שלהם דרך ההשתקפות במעקה והם יכולים לראות את כל הסלון והמטבח שלנו. חיפשתי מדבקות ציפוי שיפתרו לנו את הבעיה ולא מצאתי, מצאתי רק ציפויי חלונות שעושים את ההפך. לעומת זה במשקפיים קיים ציפוי אנטי ריפלקס, יש דרך ליישם ציפוי אנטי ריפלקס על הזכוכית?
עיבוד אותות
[עריכת קוד מקור]אני מבין שאות דיגיטלי הוא אות שהוא בדיד גם בזמן וגם במשרעת.
אני מבין מה זה בדיד בזמן, למשל, ניתן לקלוט אותו אחת לשנייה או אחת לחמש שניות וכדומה.
אבל, אני לא בטוח שאני מבין מה זה "בדיד במשרעת".
אפשר דוגמה מחיי היום יום? אולי נכון להגיד שסרגל הוא בדיד במשרעת בגלל שהוא מקוטע למקטעים?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- כל אות שמאוחסן ומעובד במחשב הוא בדיד גם במשרעת. הדבר נובע מכך שאופן ייצוג ושמירת המספרים במחשב הוא סופי, ולכן יש דיוק סופי - גם אם עובדים ב-float (פורמט נקודה צפה) ובוודאי אם עובדים ב-int. מבלי להסתבך באנליזה נומרית ואריתמטיקה במחשב, הדוגמה היא שהמשרעת נמדדת רק בדיוק סופי ולכן "מעגלים" ליחידה המינימלית אותה אפשר למדוד: למשל, בסרגל שיש בו שנתות רק של מילימטר המשרעת תצוין ביחידות כאלו: כלומר n מילימטר, כאשר n מספר טבעי (או מספר שלם). וזה בדיוק משרעת בדידה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:29, 9 במרץ 2023 (IST)
מה ההבדל בין פונקציה רקורסיבית ללולאה?
[עריכת קוד מקור]אם אני מבין נכון לכל פונקציה רקורסיבית (פונקציה שקוראת לעצמה) התנהגות של לולאה אבל לולאה היא לא בהכרח פונקציה רקורסיבית כי ייתכן שהלולאה תקרא לפונקציה כל שהיא שאיננה חלק מהלולאה.
תודה. ―אנונימי לא חתם
- גם הפונקציה הרקורסיבית יכולה לקרוא לפונקציות חיצוניות, כך שההבדל שאתה מצביע עליו אינו ברור.
- כל פונקציה רקורסיבית אפשר לממש באמצעות לולאה, וכל לולאה אפשר לממש בפונקציה רקורסיבית. מכאן שההבדל הוא בצורת המימוש. עוזי ו. - שיחה 20:19, 9 במרץ 2023 (IST)
- כן, אבל פונקציה רקורסיבית דורשת גם מחסנית (או דרך לממש משהו דומה), למעט מקרי קצה. ונראה מהשאלות הקודמות שהאלמוני משום מה מתעסק בעיקר באותם מקרי קצה. Tzafrir - שיחה 07:32, 10 במרץ 2023 (IST)
- לא תמיד. קיימות פונקציות רקורסיביות רבות שלא דורשות יותר מחסנית מ-O(1), לכן אף קוראים להן לפעמים פונקציות רקורסיביות איטרטיביות, כמה אבסורדי שזה נשמע במבט ראשון. בעצם, כל פונקציה רקורסיבית אפשר להפוך לכזאת. מבחינתי ההבדל בין פונקציות רקורסיביות ללולאה הוא בכלים שניתן להשתמש בהם במקרים שונים ומגוונים. סתם בתור דוגמה, לא ניתן להריץ לולאות במשפחת השפות הפונקציונליות, נתח משמעותי משפות התכנות הקיימות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:05, 11 במרץ 2023 (IST)
- כן, אבל פונקציה רקורסיבית דורשת גם מחסנית (או דרך לממש משהו דומה), למעט מקרי קצה. ונראה מהשאלות הקודמות שהאלמוני משום מה מתעסק בעיקר באותם מקרי קצה. Tzafrir - שיחה 07:32, 10 במרץ 2023 (IST)
סכין ומזלג
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
שלום למומחה. אני יודע שבדרך כלל מחזיקים את הסכין בימין ואת המזלג בשמאל, אבל:
1. האם אדם שמאלי אמור להחליף את הצדדים (כלומר להחזיק את הסכין ביד שמאל ואת המזלג בימין)?
2. נניח שנשאר לי בצלחת רק מעט אוכל בתפזורת (נניח קצת אורז או אפונים וכד'). מטבע הדברים קשה להעמיס ככה אוכל על המזלג, אז בדרך כלל אני משתמש בסכין כדי לדחוף ולהעמיס את האוכל על המזלג.
- א. האם פעולה כזאת נחשבת לחוסר נימוס?
- ב. אם מעשה כזה נחשב ללגיטימי, האם אני עדיין אמור להחזיק את הסכין בימין והמזלג בשמאל (היד הדומיננטית שלי היא ימין)?
- ג. שאלה לא קשורה - איטר הוא אדם שהיד הדומיננטית שלו היא שמאל. האם קיימת בעברית מילה לתאור אדם שהיד הדומיננטית שלו היא ימין?
תודה, יודה אווזי - שיחה 00:59, 12 במרץ 2023 (IST)
- זה תלוי היכן אתה אוכל. בשיטה האירופאית המזלג תמיד נשאר בשמאל. בשיטה האמריקאית אחרי איסוף המזון יש להחליף ידיים כך שהמזלג מוחזק ביד ימין. לכן התנהג כאירופאי (יותר נכון מערב אירופאי) ואחוז תמיד במזלג ביד שמאל. Shannen - שיחה 06:37, 12 במרץ 2023 (IST)
- יודה אווזי ראה בבקשה את המדריך הזה: [1] גילגמש • שיחה 16:28, 13 במרץ 2023 (IST)
- זה תלוי היכן אתה אוכל. בשיטה האירופאית המזלג תמיד נשאר בשמאל. בשיטה האמריקאית אחרי איסוף המזון יש להחליף ידיים כך שהמזלג מוחזק ביד ימין. לכן התנהג כאירופאי (יותר נכון מערב אירופאי) ואחוז תמיד במזלג ביד שמאל. Shannen - שיחה 06:37, 12 במרץ 2023 (IST)
2.ג. סיס-כיראלי. עוזי ו. - שיחה 03:44, 16 במרץ 2023 (IST)
הגנה על יישובים פלסטיניים
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
האירוע בחווארה לא היה ראשון מסוגו, וגם לא שני, וגם לא עשירי... למה הפלסטינים לא מאבטחים את היישובים שלהם כמו שהמתנחלים עושים?--2A00:A040:196:306C:8C0B:EA78:55CF:F98C 15:50, 12 במרץ 2023 (IST)
- חווארה נמצאת בשטח C, בו האחריות הביטחונית נמצאת בידי צה"ל; האבטחה בהתנחלויות מבוססת על שיתוף פעולה של הרשויות המקומיות עם צה"ל, בעוד הרשויות המקומיות הפלסטיניות לא מקיימות קשרים דומים. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 17:19, יום ראשון בשבת, י"ט באדר ה'תשפ"ג (IST).
- היא לא נמצאת בשטח B? לא שזה משנה את התשובה: ליהודים בגדה יש נשק חוקי ולפלסטינים אין. Tzafrir - שיחה 17:29, 12 במרץ 2023 (IST)
- (א) ספציפית חווארה (וישנם עוד כמה כפרים כאלה) יושבת משני צידי ציר תנועה ראשי, החוצה את הכפר. לא עולה לי מקבילה של יישוב יהודי בעל מאפיין כזה. (ב) בנוסף, כפריפ רבים מתאפיינים בחוסר תכנון, כך שלא מדובר ברחובות מסודרים בתא שטח קטן יחסית, כמו של היישובים היהודיים, אלא בהתפרשות על פני מחרחב גדול. (ג) אולי לא ראשון מסוגו, אבל זה לא משהו שקורה תדיר. האם התועלת בשמירה שווה את זה? (ד) במקומות יישוב בכל רחבי הארץ ישנם פריצות, גניבות ופגיעה ברכוש באופן יומיומי - גם כאשר קיימת אבטחה, היא ממש לא הרמטית. אין לי מומחיות רבה בתחום, אך נדמה לי שהיום רוב האבטחה היא במצלמות ולא בנוכחות פיזית בשטח.
- תופעה חדשה: כפרים ערבים בונים גדרות ביטחון, באתר ערוץ 7, 19 במרץ 2023. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ו באדר ה'תשפ"ג • 16:59, 19 במרץ 2023 (IST)
- (א) ספציפית חווארה (וישנם עוד כמה כפרים כאלה) יושבת משני צידי ציר תנועה ראשי, החוצה את הכפר. לא עולה לי מקבילה של יישוב יהודי בעל מאפיין כזה. (ב) בנוסף, כפריפ רבים מתאפיינים בחוסר תכנון, כך שלא מדובר ברחובות מסודרים בתא שטח קטן יחסית, כמו של היישובים היהודיים, אלא בהתפרשות על פני מחרחב גדול. (ג) אולי לא ראשון מסוגו, אבל זה לא משהו שקורה תדיר. האם התועלת בשמירה שווה את זה? (ד) במקומות יישוב בכל רחבי הארץ ישנם פריצות, גניבות ופגיעה ברכוש באופן יומיומי - גם כאשר קיימת אבטחה, היא ממש לא הרמטית. אין לי מומחיות רבה בתחום, אך נדמה לי שהיום רוב האבטחה היא במצלמות ולא בנוכחות פיזית בשטח.
- היא לא נמצאת בשטח B? לא שזה משנה את התשובה: ליהודים בגדה יש נשק חוקי ולפלסטינים אין. Tzafrir - שיחה 17:29, 12 במרץ 2023 (IST)
מהי "הסדרת פסילת חוקים" ברפורמת לוין?
[עריכת קוד מקור]כתוב בפתיח הערך רפורמת לוין שהרפורמה כוללת "הסדרת פסילת חוקים" (בלי דוגמאות, בלי מקור ובלי קישור פנימי).
איזו הסדרה ואיזו חוקים?
שאלתי בדף השיחה והפנתי לשאלתי מלוח המודעות אך מזה כמה ימים שאין תגובה ולכן אני שואל זאת כאן. תודה מראש. ―אנונימי לא חתם
- הרפורמה תקבע את המנגנון שמאפשר פסילת חוקים. היא נחליט איזה רוב צריך לפסול חוק, איזה חוק, ובאילו נימוקים ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 09:40, 13 במרץ 2023 (IST)
- מה זאת אומרת "איזה חוק"? יש אין סוף חוקים שניתן לחוקק. ―אנונימי לא חתם
- חוק יסוד, חוק רגיל. 87.69.242.88 11:07, 13 במרץ 2023 (IST)
- איך אפשר להגדיר איך פוסלים חוק מסוים שטרם חוקק? הרי יש אין סוף חוקים שניתן לחוקק אז לכן צריכות להיות אין סוף הגדרות לאיך פוסלים חוק מסוים שטרם חוקק. ―אנונימי לא חתם
- לא צריך אין סוף הגדרות, די בכללים מתאימים. פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובעת תנאים שעל חוק לעמוד בהם, כך שחריגה מהם מאפשרת את פסילתו, אבל אינה קובעת מי מוסמך לקבוע שהכנסת חרגה מהכללים. הסדרת פסילת חוקים תקבע איזה בית משפט מוסמך לפסול חוק (כרגע כל בית משפט מוסמך לכך) איזה רוב נחוץ (כרגע נחוץ רוב רגיל, ובמקרה שבדין יושב שופט יחיד, די בהחלטה שלו). גם בחוקי יסוד אחרים יש תנאים שעל חוק לעמוד בהם, וגם בהם חסרה הסדרה של מנגנון הפסילה. דוד שי - שיחה 16:46, 13 במרץ 2023 (IST)
- איך אפשר להגדיר איך פוסלים חוק מסוים שטרם חוקק? הרי יש אין סוף חוקים שניתן לחוקק אז לכן צריכות להיות אין סוף הגדרות לאיך פוסלים חוק מסוים שטרם חוקק. ―אנונימי לא חתם
- חוק יסוד, חוק רגיל. 87.69.242.88 11:07, 13 במרץ 2023 (IST)
- מה זאת אומרת "איזה חוק"? יש אין סוף חוקים שניתן לחוקק. ―אנונימי לא חתם
זיהום רעש מהפגנות רפורמת לוין
[עריכת קוד מקור]הבנתי שההפגנות גורמות לבעיית זיהום רעש המתסכלת רבים. מה המתוסכלים יכולים לעשות והאם מותר להם להפעיל אלימות נגד המפגינים והאם זה תירוץ למשטרה להכות מפגינים? תודה. ―אנונימי לא חתם
- לאף אחד שאינו מכוחות הביטחון אין רשות להפעיל אלימות שאינה הגנה עצמית. גם לכוחות הביטחון אסור להפעיל אלימות שאינה נחוצה, במיוחד נגד מפגינים. כל חריגה מהכללים האלו היא עברה על החוק והעונש עליה עלול להגיע לשנות מאסר בפועל. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 09:38, 13 במרץ 2023 (IST)
- לפי מי? לפי החוק היבש במדינה מסוימת אולי. אני אישית לא מסכים איתך וסבור שאם מישהו חוסם כביש לאדם שנמצא בדרכו לבית חולים, שלא יתפלא אם הוא מותקף בלשון המעטה. ―אנונימי לא חתם
- אתה יכול לא להסכים עם כל חוק באשר הוא. ואתה גם יכול לתקוף אנשים ברחוב כי לדעתך אתה צודק והם טועים. השאלה היתה "האם מותר להפעיל אלימות" והתשובה היא לא. לפי כל חוק במדינה אסור להפעיל אלימות פיזית, פרט למקרים קיצוניים בהם האדם מגן על עצמו מפני פגיעה פיזית ממשית. אתה יכול לא להסכים עם זה, אבל לחוסר ההסכמה שלך אין יותר מדי משקל. Corvus,(Nevermore) 15:16, 13 במרץ 2023 (IST)
- לפי מי? לפי החוק היבש במדינה מסוימת אולי. אני אישית לא מסכים איתך וסבור שאם מישהו חוסם כביש לאדם שנמצא בדרכו לבית חולים, שלא יתפלא אם הוא מותקף בלשון המעטה. ―אנונימי לא חתם
- סבב ההפגנות שהחל בשנת 2017 (מה הערך שיש לנו עליהן?) קבע כל מיני תקדימים בנושא. בין השאר: שלא צריכים לבקש אישור מהמשטרה להפגנות לא המוניות, איפה בדיוק מותר ואסור להפגין ביחס לבתי אנשים, ועוד. בין השאר, נקבע שההפגנות ליד בלפור (שהן בסביבת בתי אנשים) צריכות להוריד את הווליום בסביבות 21:30 ולהתפזר ב־23:00. במקור לפחות בחלק מהמקרים, 23:00 היה זמן הפיזור הרשמי והתחלת התנגשויות של השבאב עם המשטרה (הכתוב הוא על סמן זכרוני בלבד, מוזמנים לתקן). Tzafrir - שיחה 15:27, 13 במרץ 2023 (IST)
חוסמי בטא
[עריכת קוד מקור]האם חוסמי בטא מעכבים אדרנלין דרך חסימת הקולטנים שלו בלב? תודה. ―אנונימי לא חתם
- התשובה הבסיסית היא כן, אבל חשוב להכיר את מערכת העצבים האוטונומית כדי להבין מה בדיוק נחסם על ידי איזו תרופה (בנוסף לקולטנים בלב). גילגמש • שיחה 16:31, 13 במרץ 2023 (IST)
האם יתכן שבוויקפדיה כתוב שהאמריקאים התערבו בבחירות בישראל (V15)?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
בערך V15 כתוב שהאמריקאים הקימו בארץ תנועה שנקראת V15 שמטרתם הייתה לתמוך בקידום פתרון שתי המדינות. כך כתוב בפרק "חקירת הפעילות על ידי תת-ועדה של הסנאט האמריקאי", שבו נאמר גם שהסנטור רוב פורטמן, אמר כי הדבר לחלוטין אינו מקובל. אבל כאן מגיע החלק התמוהה בעיני, בערך כתוב המשפט הבא: "עם קבלת תוצאות הבחירות התברר שהתנועה כשלה במשימתה להחלפת הממשלה - מפלגת הליכוד הגדילה את כוחה ל-30 מנדטים וב-14 במאי 2015 הושבעה ממשלת נתניהו הרביעית". כלומר V15 ניסו לגרום לפתרון שתי מדינות ע"י מניעת עליתו של הליכוד לשלטון. התנועה לא הצליחה למנוע את עלייתו לשלטון ולכן כשלה. זה יכול להיות?? ―אנונימי לא חתם
- באיזה ערך? Tzafrir - שיחה 15:28, 13 במרץ 2023 (IST)
- בערך V15 או "ניצחון 2015" 192.114.3.241 16:17, 13 במרץ 2023 (IST)
- אגב, נתניהו טוען בביבי: סיפור חיי שביל קלינטון פעל למנוע את בחירתו (פעם ראשונה) מסיבות דומות. ראה גם איש עיטי - שחור הוא יפה - שיחה 16:32, 23 במרץ 2023 (IST)
- בערך V15 או "ניצחון 2015" 192.114.3.241 16:17, 13 במרץ 2023 (IST)
מה יותר פוגע בדמוקרטיה, ביטול עילת הסבירות או אישור פסקת ההתגברות?
[עריכת קוד מקור]תודה. ―אנונימי לא חתם
- שניהם מועילים מאד לדמוקרטיה. עוזי ו. - שיחה 12:17, 13 במרץ 2023 (IST)
- אני מאוד מקווה שאתה ציני. אקסינו - שיחה 17:35, 14 במרץ 2023 (IST)
- שניהם הם חלק מהרפורמה שנודה להוריד את הפרדת הרשויות ולהקל על הממשלה לחוקק חוקים שיקלו על העברת הוראת שעה במסווה של חוקי יסוד (כלומר לקחת על עצמם את סמכויות הרשות המחוקקת) ומרוקנות למעשה את בית הדין מכל כוח ממשי.
- שתיהן פעולות במידה דומה: הבג"ץ אינו יכול יותר לפסול חוק שאומר "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו". כלומר אם הקואליציה תחליט על "חוק יסוד: הכנסת הנצחית" או "חוק יסוד: מחיקת עבר פלילי מנבחרי הציבור" או "חוק יסוד: ביטול האופוזיציה" לא יהיה שום גורם שיכול למנוע זאת.
- הרי פסקת ההתבגרות אומרת שהרוב קובע וזהו (כלומר עריצות הרוב היא הנורמה). וביטול עילת הסבירות אומר שאם רה"מ יחליט למנות עבריין מורשע שישב בכלא וקיבל קלון לתפקיד שאחראי על כספי הציבור, אז אין שום גוף שיעצור אותו. וזה מרוקן מתוכן את החלטות המשפט. 176.12.187.119 12:49, 13 במרץ 2023 (IST)
- לאלמוני מעלי, אין הכרח שהכנסת תחוקק חוק "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו" (לפי דעתי זו דוגמת קיצון דמגוגית) וניתן לפתור את הבעיה שאתה מתאר עם משאלי עם. העם הוא הריבון, לא בית משפט המוגדר כ"עליון". שלטון הוא עניין חברתי-פרקטי לפני שהוא עניין משפטי. ―אנונימי לא חתם
- עילת הסבירות מתייחסת למצבים בהם אין חוקים המסדירים את הנושא, למשל האם יש מקום למנות רב ראשי עם הרשעה של הטרדת נשים. זה לא פוגע בדמוקרטיה, זה פוגע בשכל הישר. גם אישור פסקת התגברות כשלעצמה אינה פוגעת בדמוקרטיה ולדעתי ראוי שתהיה פסקת התגברות. המחלוקת היא על ניסוחה, האם יהיה ניסוח שיבטל כמעט לגמרי את הביקורת השיפוטית, למשל דרישה שביטול חוק יזדקק לקולות כל שופטי בית המשפט העליון ודי יהיה במתנגד אחד כדי למנוע זאת. גם קביעת רף נמוך מדי להתגברות, רף הקואליציה, רע מאוד. במצבים כאלה, כל ממשלה חדשה, שיש לה רוב קואליציוני, תתחיל את כהונתה בביטול החוקים, שהעבירה הממשלה הקודמת. זה יגרום לתוהו ובוהו, החוקים לא יהיו יציבים והאזרח יאלץ כל הזמן לברר מה החוק. הנכון הוא פסקת התגברות עם רוב מיוחס, נניח 70 או 75 חברי כנסת, רוב שמבטיח תמיכה נרחבת ויציבות. בברכה. ליש - שיחה 13:29, 13 במרץ 2023 (IST)
- עילת הסבירות קיימת רק בראשיהם של שופטים, מה שאומר שאין שום קשר בינה לבין דמוקרטיה. העילה הזאת משמשת שופטים להכתיב את דעתם באותם מקרים בהם נעשית פעולה שאין בה שום פגם. הפנטזיה היא שעילה זו תגן (על מי?) מפני פעולות "לא ראויות" של הרשות המבצעת, בפועל היא מכוונת ישירות נגד הציבור. עמית - שיחה 13:29, 13 במרץ 2023 (IST)
- זה תלוי באיזה רוב מדובר. ברוב של 80 מנדטים זה תקין ב 100 %. 192.114.3.241 16:16, 13 במרץ 2023 (IST)
- לאלמוני מעלי, אין הכרח שהכנסת תחוקק חוק "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו" (לפי דעתי זו דוגמת קיצון דמגוגית) וניתן לפתור את הבעיה שאתה מתאר עם משאלי עם. העם הוא הריבון, לא בית משפט המוגדר כ"עליון". שלטון הוא עניין חברתי-פרקטי לפני שהוא עניין משפטי. ―אנונימי לא חתם
- יש לי דעה ואולי אנמק אותה כאן. אבל ראשית כל, לדעתי הערכים שלנו צריכים לשקף טוב יותר את הנימוקים המשמעותיים (ולא מופרכים) ביחס לשינויים המוצעים. שלא לדבר על תוכן השינויים עצמם. Tzafrir - שיחה 15:22, 13 במרץ 2023 (IST)
- מעשה במהנדס חשמל שהתקשר עם קבלן בניין למתן שירותים שתמורתם ישלם לו הקבלן מיליון ש"ח. בטעות שכחו הצדדים לכתוב בחוזה את מועד התשלום. מהנדס החשמל עשה את חלקו בעסקה, וכאשר בא לקבל את התשלום המגיע לו, אמר לו הקבלן: יהיה בסדר, אשלם. עבר חודש, עברו חודשיים, והקבלן בשלו: יהיה בסדר, אשלם, מילה שלי זו מילה. לאחר שעברו עוד חודשים אחדים, ומהנדס החשמל נעשה רעב ללחם, הוא שאל את הקבלן: מתי תשלם? והקבלן ענה: יום אחרי שיצמחו לי שערות בכף היד. זה לא סביר, זעק מהנדס החשמל. ענה הקבלן: "לא סביר זה רק בראש שלך, אם אתה לא מאמין שאל את עמית, הוא מומחה לנושא". דוד שי - שיחה 16:54, 13 במרץ 2023 (IST)
- זו הייתה דוגמה לחוסר סבירות במשפט אזרחי. במשפט מנהלי יש דוגמאות רבות למצבים של חוסר סבירות: מינוי עבריין סדרתי לשר לא נאסר בחוק, אבל הוא אינו סביר; מינוי גנב קרקעות לרמטכ"ל לא נאסר בחוק, אבל אינו סביר; מינוי, לתפקיד הדורש כישורים מסוימים, של אדם חסר כל כישורים אבל מקורב לשר, אולי לא נאסר בחוק, אבל הוא אינו סביר. ביטול עילת הסבירות פירושו שהממשלה תוכל לעשות ככל העולה על רוחה, ללא שום הגבלה. זו אולי דמוקרטיה, כי העם בחר את הממשלה, אבל דמוקרטיה מטורפת.
- באשר לטענה שפסקת התגברות מועילה לדמוקרטיה, זו טענה שרק מי שחושב שהרוב מונח בכיסו יאמין בה. פסקת התגברות מאפשרת לקבוע שחרדים פטורים משירות בצבא, אבל היא מאפשרת גם לקבוע שחרדים חייבים לשרת בצבא עשר שנים, תוך ביטול כל סממן חיצוני של חרדיותם. החרדים תומכים בפסקת התגברות מפני שהם בוטחים שלעולם הרוב יהיה אתם, ואולי גם בידיעה שהצד השני פחות מופרע. פסקת התגברות שמתקבלת ברוב קולות בפרלמנט היא דמוקרטית, אבל היא הבסיס לדמוקרטיה מופרעת. דוד שי - שיחה 17:02, 13 במרץ 2023 (IST)
- אני אספר לך סיפור יותר סביר: מעשה במהנדס חשמל שהתקשר וגו', אבל דווקא רשמו גם רשמו מועדי תשלום והכל פורט בפרטי פרטים, ובכל זאת לא התחשק לקבלן לשלם למהנדס את שכר טרחתו. הלך המהנדס ותבע את הקבלן לדין, והשופט לאחר שהוצגו לו כל הנתונים והחוזה והפרתו, הציע לשניים להגיע לפשרה. בשורה התחתונה, דוד שי, יש את הפנטזיות של מתנגדי הרפורמות (שבית המשפט מגן על האזרחים), ויש את המציאות שאנחנו חיים בה (שבית המשפט מתעלם מהחוק). עמית - שיחה 17:32, 13 במרץ 2023 (IST)
- יש גם חוסר סבירות קיצוני בכך שתומכי טרור (כגון עזמי בשארה, חנין זועבי, עופר כסיף והיבה יזבק) ומפלגות שמתנגדות ליסודות קיומה של ישראל (בל"ד) ייבחרו לכנסת. בג"ץ חשב אחרת, דבר שמעיד על שיקול דעת לקוי מאוד אצלו ולכן לא סביר להותיר את עילת הסבירות כמו שהיא בידיו. – ד"ר MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 17:34, 13 במרץ 2023 (IST)
- בג"ץ לא חשב אחרת, אך המבקשים לפסול את הרשימות הערביות לא הצליחו להוכיח שמדובר בתומכי טרור. אני מסכים עם האביר שתומכי טרור לא צריכים להיות בכנסת או בממשלה, כמובן שהכוונה היא לכל טרור, גם טרור יהודי החביב על סמוטריץ' ובן גביר ואת זה קל להוכיח. בברכה. ליש - שיחה 18:50, 13 במרץ 2023 (IST)
- צריך לזכור שנגד עזמי בשארה הוגש כתב אישום אך לא התנהל משפט. הוא טוען שהוא חף מפשע (ר’ נימוקיו בערך עליו). Tzafrir - שיחה 21:56, 13 במרץ 2023 (IST)
- ההתבטאויות תומכות הטרור של בשארה, זועבי ושות' היו גלויות לעיני כל ופורסמו בכלי התקשורת (וחלקן מופיעות גם בערכים עליהם בוויקיפדיה). לא צריך מידע מודיעיני חשאי בשביל זה אלא פשוט לדעת לקרוא. לשופטים הציגו את ההתבטאויות האלו, אבל הם קבעו שהן לא מספיק חמורות ואפילו לגיטימיות. זה לא שלא היו ראיות, לשופטים היה שיקול דעת לקוי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:59, 15 במרץ 2023 (IST)
- MathKnight נכבדי, אם היה לי תואר דוקטור במשפטים, אולי הייתי יכול להסביר, איך קובעים כמה זה מספיק ראיות לתמיכה בטרור, אבל אין לי. אני אפילו לא בטוח, שהתבטאויותיו של סמוטריץ' בנושא חוארה יספיקו כדי להוכיח תמיכה בטרור ולפסול את מפלגתו מהשתתפות בבחירות הבאות. בברכה. ליש - שיחה 03:51, 16 במרץ 2023 (IST)
- ההתבטאויות תומכות הטרור של בשארה, זועבי ושות' היו גלויות לעיני כל ופורסמו בכלי התקשורת (וחלקן מופיעות גם בערכים עליהם בוויקיפדיה). לא צריך מידע מודיעיני חשאי בשביל זה אלא פשוט לדעת לקרוא. לשופטים הציגו את ההתבטאויות האלו, אבל הם קבעו שהן לא מספיק חמורות ואפילו לגיטימיות. זה לא שלא היו ראיות, לשופטים היה שיקול דעת לקוי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:59, 15 במרץ 2023 (IST)
- מעשה במהנדס חשמל שהתקשר עם קבלן בניין למתן שירותים שתמורתם ישלם לו הקבלן מיליון ש"ח. בטעות שכחו הצדדים לכתוב בחוזה את מועד התשלום. מהנדס החשמל עשה את חלקו בעסקה, וכאשר בא לקבל את התשלום המגיע לו, אמר לו הקבלן: יהיה בסדר, אשלם. עבר חודש, עברו חודשיים, והקבלן בשלו: יהיה בסדר, אשלם, מילה שלי זו מילה. לאחר שעברו עוד חודשים אחדים, ומהנדס החשמל נעשה רעב ללחם, הוא שאל את הקבלן: מתי תשלם? והקבלן ענה: יום אחרי שיצמחו לי שערות בכף היד. זה לא סביר, זעק מהנדס החשמל. ענה הקבלן: "לא סביר זה רק בראש שלך, אם אתה לא מאמין שאל את עמית, הוא מומחה לנושא". דוד שי - שיחה 16:54, 13 במרץ 2023 (IST)
עילת הסבירות משמשת בתביעות של אזרחים נגד הרשויות, למשל אם הרשות המקומית תחליט להעלות רטרואקטיבית לשנה את הארנונה ואזרחים יפנו לבג"ץ, אין לבית המשפט עילה אחרת חוץ מחוסר סבירות. איסור השימוש בחוסר סבירות יפגע בעיקר בתחום זה, אבל גם בהחלטות פוליטיות כמו מינוי עבריין מורשע פעמיים לשר, זה מותר בחוק הישראלי ואין כיום עילה אחרת חוץ מחוסר סבירות. פסקאות התגברות לעומת זה, יחד עם איסור על בג"ץ בכלל לדון בחוקי יסוד, מקעקעות את לב ליבה של מדינת חוק, שהוא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והן מאפשרות לקואליציה לחוקק כל חוק שעולה על דעת ראש הממשלה או שהוא תומך בו. שני החוקים האלה כמו שאר סעיפי הרפורמה, מתבססים על הנחה שהקואליציה הנוכחית תחייה לנצח, והם לנצח לא יזדקקו לסעד מהרשות השופטת. יש לזה היתכנות, משום שללא הרשות השופטת הכנסת יכולה לחוקק חוק נגד התמודדות מפלגות ערביות לכנסת (עולות הצעות כאלה), או נגד התמודדות מפלגות שמאל.La Nave - שיחה 03:34, 14 במרץ 2023 (IST)
- אכן גם לדעתי מי שהורשע בליקחת שוחד (1993) גם בהיותו שר פנים לא צריך לחזור לאותה המשרה. אך ועדת הבחירות אישרה את מינויו, גם גנץ אמר שהוא מוכן לעשות איתו קואליציה. ולא הימין ולא השמאל פעלו אי פעם להדחתו כשהם היו בממשלה. מנדלבליט הודה שלא היה ברור שדרעי יחזור לא לפוליטקה. והעיקר באמת, עם יד על הלב אתם באמת חושבים שבג"ץ היה פוסק נגד דרעי אם היה מקים קואליציה עם השמאל? הרי בג"ץ אישר פסקת התגברות ברוב רגיל, של 61!, כדי ששש"ס תשאר בממשלת רבין והקואליציה לא תקרוס. קולטים? פסקת התגברות ברוב של 61 אושרה ע"י בג"ץ בעצמו, כדי שממשלת שמאל תהיה בשלטון וביחד עם ש"ס. תלו קורה מבין עינכם. יש צביעות גדולה במערכת. 192.114.3.241 10:17, 14 במרץ 2023 (IST)
- אתה מתכוון לתיקון חוק יסוד חופש העיסוק ב-1994 בגלל יבוא בשר לא כשר בלחץ המפלגות הדתיות? תמיד הדתיים, תמיד הימנים. חופש העיסוק בבשר הוא הדבר הכי פחות ראוי בעולם לתקן בגללו חוקה, אבל אותם ימים היו ימים היסטוריים על רקע הסכמי אוסלו. תיקון החוק עבר בכנסת ברוב גדול, לא 61, ובג"ץ בכלל לא דן בו, הוא לא אישר ולא פסל. זו הייתה טעות שאסור לחזור עליה. La Nave - שיחה 12:24, 14 במרץ 2023 (IST)
- הדוגמה הזאת מראה שהבג"ץ משמש ככלי פוליטי בידי השמאל. ברצותו - מפעיל את בג"ץ, ברצותו (לשחד מפלגה דתית) נמנע מכך. עמית - שיחה 13:53, 14 במרץ 2023 (IST)
- כל הפוליטיקאים, מימין ומשמאל, מנסים ולפעמים מצליחים לעשות מניפולציות לבית המשפט העליון, אך הכותב מעלי רואה רק את המניפולציות משמאל וחבל על כך. בית המשפט העליון אינו כלי בידי השמאל ואיך אני יודע זאת? כי מרבית חבריו מונו על ידי ממשלות ימין. הבעיה של הממשלה הנוכחית אינה שבית המשפט נוטה לצד זה או לצד אחר, הבעיה שלה היא שבית המשפט משתדל בכל כוחו להיות הגון, לשפוט לפי החוק ולפי הצדק וזה לא מוצא חן בעיני מי שרוצים לשלוט ללא מיצרים. בברכה. ליש - שיחה 14:41, 14 במרץ 2023 (IST)
- יש הבדל דק בין "מונו על ידי ממשלות ימין" לבין "מונו בזמן ממשלות ימין". הראשון כמעט שלא קרה, וכשזה סוף-סוף קרה זו הייתה חגיגה תקשורתית, בבחינת "אדם נשך כלב". האם תוכל לתת דוגמה ל"מניפולציה מימין"? עמית - שיחה 18:40, 14 במרץ 2023 (IST)
- נכון יש הבדל, בשיטת בחירת השופטים הנוכחית לנציגי הקואליציה יש וטו, לכן לא מונה אף שופט, שהימין התנגד לו, אך בשיטה שהקואליציה הנוכחית מנסה לקדם, ימונו רק שופטים, שהקואליציה תבחר והיתר יהיו בחזקת ניצבים אילמים. ולגבי מניפולציה מצד ימין, לא צריך ללכת רחוק, מה בן גביר מנסה להשיג בפנייתו לבג"ץ? בברכה. ליש - שיחה 19:40, 14 במרץ 2023 (IST)
- יש הבדל דק בין "מונו על ידי ממשלות ימין" לבין "מונו בזמן ממשלות ימין". הראשון כמעט שלא קרה, וכשזה סוף-סוף קרה זו הייתה חגיגה תקשורתית, בבחינת "אדם נשך כלב". האם תוכל לתת דוגמה ל"מניפולציה מימין"? עמית - שיחה 18:40, 14 במרץ 2023 (IST)
- כל הפוליטיקאים, מימין ומשמאל, מנסים ולפעמים מצליחים לעשות מניפולציות לבית המשפט העליון, אך הכותב מעלי רואה רק את המניפולציות משמאל וחבל על כך. בית המשפט העליון אינו כלי בידי השמאל ואיך אני יודע זאת? כי מרבית חבריו מונו על ידי ממשלות ימין. הבעיה של הממשלה הנוכחית אינה שבית המשפט נוטה לצד זה או לצד אחר, הבעיה שלה היא שבית המשפט משתדל בכל כוחו להיות הגון, לשפוט לפי החוק ולפי הצדק וזה לא מוצא חן בעיני מי שרוצים לשלוט ללא מיצרים. בברכה. ליש - שיחה 14:41, 14 במרץ 2023 (IST)
- הדוגמה הזאת מראה שהבג"ץ משמש ככלי פוליטי בידי השמאל. ברצותו - מפעיל את בג"ץ, ברצותו (לשחד מפלגה דתית) נמנע מכך. עמית - שיחה 13:53, 14 במרץ 2023 (IST)
- אתה מתכוון לתיקון חוק יסוד חופש העיסוק ב-1994 בגלל יבוא בשר לא כשר בלחץ המפלגות הדתיות? תמיד הדתיים, תמיד הימנים. חופש העיסוק בבשר הוא הדבר הכי פחות ראוי בעולם לתקן בגללו חוקה, אבל אותם ימים היו ימים היסטוריים על רקע הסכמי אוסלו. תיקון החוק עבר בכנסת ברוב גדול, לא 61, ובג"ץ בכלל לא דן בו, הוא לא אישר ולא פסל. זו הייתה טעות שאסור לחזור עליה. La Nave - שיחה 12:24, 14 במרץ 2023 (IST)
- רק כדי שלא תצא מכאן טעות: אם רשות מקומית תחליט רטרואקטיבית להעלות את הארנונה יש לבית המשפט עילה לפסול את ההחלטה גם בלי עילת הסבירות - מידתיות למשל. בברכה, משה כוכבי - שיחה 00:41, 15 במרץ 2023 (IST)
גם לי יש שאלה: מה יותר פוגע בוויקיפדיה, ויכוחים פוליטיים ב"כיכר העיר" או ויכוחים פוליטיים ב"הכה את המומחה"? דוד שי - שיחה 19:32, 14 במרץ 2023 (IST)
- ויכוחים פוליטיים בדפי שיחה של מרחב הערכים זה הדבר שהכי פוגע בויקיפדיה, הכה את המומחה וכיכר העיר לא פוגעים כמעט בכלום ביחס אליהם. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ב באדר ה'תשפ"ג • 19:38, 14 במרץ 2023 (IST)
- מסכים לגמרי עם עמד. אנשים (כולל דוד) רוצים לשחרר קיטור, וטוב שיש איפה לעשות זאת. כדאי דווקא לעודד את זה. בברכה, משה כוכבי - שיחה 23:50, 14 במרץ 2023 (IST)
- הפגיעה היא כמובן בזבוז הזמן הכרוך בדיונים אלה. דוד שי - שיחה 07:58, 15 במרץ 2023 (IST)
- כמובן, אין חולק.
- השאלה היא מה המחיר מהצד השני. בפועל אתה רואה שהדיונים הדפי השיחה של ערכים בתקופה האחרונה מלאים בדיונים לא קונקרטיים ולא פרגמטיים בעליל. אז אם ממילא מבזבזים את הזמן - שלא נהרוס על הדרך את הענייניות של דפי השיחה ומרחב הערכים.
- בברכה, משה כוכבי - שיחה 08:29, 15 במרץ 2023 (IST)
- הפגיעה היא כמובן בזבוז הזמן הכרוך בדיונים אלה. דוד שי - שיחה 07:58, 15 במרץ 2023 (IST)
- מסכים לגמרי עם עמד. אנשים (כולל דוד) רוצים לשחרר קיטור, וטוב שיש איפה לעשות זאת. כדאי דווקא לעודד את זה. בברכה, משה כוכבי - שיחה 23:50, 14 במרץ 2023 (IST)
לגבי פסקת התגברות: אני מסכים חלקית עם הגדרת הבעיה, אבל חושב שפסקת התגברות אינה פתרון מוצלח. בעיקרון יש רשות מחוקקת שכותבת את החוקים ויש רשות שופטת שמפרשת אותם. יש חוקי יסוד שכנראה שמעמדם עולה על חוקים רגילים (כמו שמעמדם של חוקים רגילים עולה על זה של תקנות ושל חוקי עזר. אם בית משפט מצביע על כך שמשמעות החוק אינה כמו שחשבו המחוקקים, המחוקקים יכולים לשנות את החוקים. זה אומר שאם חוק מתנגש עם חוק יסוד, זה נראה לי מוזר שהמחוקקים מתעקשים להעביר אותו שוב. הם יכולים אולי לשנות את חוק היסוד (החוקה) כדי לכפות על השופטים את פרשנותם: הם המחוקקים.
אבל אז בעצם אנחנו מגיעים לשינוי חוקי יסוד. הנה דוגמה להצעה שדווקא לא קודמה. אבל משרד האוצר שהציע אותה התייחס לשינוי הזה (שינוי בחוק יסוד, בחוקה) כעניין שגרתי. והמחוקקים שדחו אותו לא דחו אותו בגלל שזה שינוי חוקתי אלא בגלל שהוא לא טוב להם (נימוק לגיטימי). אנחנו כבר מתייחסים לחוקי יסוד כחוקים רגילים.
לכן לדעתי אנחנו צריכים לא סתם פסקת התגברות אלא הסדרה שלמה של כל חוקי היסוד.טיוטות של הצעת חוק יסוד: החקיקה מסתובבות כאן כבר עשרות שנים . צריך להגדיר בצורה טובה את מעמדם של חוקי היסוד. צריך אולי לבחון מחדש את כל חוקי היסוד ולאשרר אותם (או להפך: לקבוע שכל חוק יסוד שלא תוקן בשנתיים הקרובות דינו כחוק משוריין).
מהבחינה הזו הניסיון החרדי להוסיף חוק יסוד לימוד תורה הוא כניסה לאותו מגרש משחקים. אני מתנגד לחלוטין לחוק היסוד הזה, אבל זה בדיוק ניסיון של מחוקקים לשנות את החוקה. אם חוק כזה נוסף לחוקה, השופטים צריכים לשפוט לפיו. Tzafrir - שיחה 10:00, 15 במרץ 2023 (IST)
- טיעון יפה @Tzafrir. אבל אני לא מסכים איתך כבר מהפסקה הראשונה.
- חשוב לזכור שניתן לפגוע בעקרונות ובזכויות שבחוק יסוד (וכמעט לא תמצא חוק שלא פוגע), בתנאי שהפגיעה מוצדקת, ובאופן ספציפי בתנאי שעומדים בתנאי פסקת ההגבלה (חבל שאין ערך, באמת). מי שמכיר קצת את משמעות התנאים הללו מבין בנקל שההפעלה והיישום של התנאים שבפסקת ההגבלה תלויה מאוד בהשקפת העולם ובעולם הערכים של כל אחד.
- לדוגמא: אין שום ספק שחוק ההסדרה פוגע בזכות הקניין שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השאלה היא רק אם הפגיעה היא מידתית. כשדעת הרוב בבית המשפט העליון קובעת שהחוק לא מידתי, מה תצפה מהכנסת שחושבת שהחוק הוא דווקא כן מידתי? לפי דבריך הכנסת צריכה לבטל את הזכות לקניין כדי להעביר את חוק ההסדרה. הייתכן??
- לכן אני גם לא מסכים עם הפסקה האחרונה שכתבת. מה פירוש שהשופטים "צריכים לשפוט" לפי חוק היסוד החדש? המשמעות היא הרי שיקבעו מהו האיזון הראוי בין עקרון לימוד התורה לבין עקרון השוויון. שניהם עקרונות אמורפיים לחלוטין, האיזון ביניהם יכול להיות בכל נקודה אפשרית, והקביעה למעשה תהיה כמובן תלויה בתפיסת עולמו של הפרשן. אז מה יועילו (או יזיקו) חכמים (או חכמי חלם) בתקנתם?
- בברכה, משה כוכבי - שיחה 22:42, 15 במרץ 2023 (IST)
- אז למה עם כל החוקים הללו, לא ניסו לשנות את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כדי להבהיר לשופטים את הכוונה? לדעתי, אגב, חוק ההסדרה הוא חוק בעייתי שמנסה לכסות על מצב חוקי בעייתי עוד יותר. בית המשפט העליון מנסה להלך בין הטיפות בגלל המצב החוקי הבעייתי.
- חקיקה של פסקת התגברות בפני עצמה נותנת כוח רק בידיים של מחוקקים (ובפועל: בידי הממשלה) ללא שום איזון למקרה של זכויות יסוד שהן בהרבה מקרים עניינם של מי שלא מיוצגים בקואליציה. Tzafrir - שיחה 06:56, 16 במרץ 2023 (IST)
- לשאלתך, זו בדיוק הבעייתיות שהצגתי לעיל: הפער הוא לא באמת בין החוק לחוק היסוד, אלא בין הכנסת שחושבת שהפגיעה מוצדקת לבין בית המשפט שחושב אחרת. איזה שינוי תרצה שיעשו בחוק היסוד? שיבטלו את זכות הקניין??
- את חוק ההסדרה הבאתי כדוגמא לחוק שבעיני הכנסת הפגיעה שלו בזכויות היא מוצדקת, ואני לא רוצה לפתח כאן את הדיון על הדוגמא.
- ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית נותנת כח בידים של שופטים, מתוך אמון שבית המשפט יודע לאזן בין זכויות ואינטרסים ציבוריים שונים בצורה מיטבית. פסקת התגברות נותנת כח בידי הכנסת, מתוך אמון שהכנסת יודעת לאזן בין הזכויות והאינטרסים הציבוריים השונים בצורה טובה יותר. השאלה למי זכות המילה האחרונה בשאלות חוקתיות תלויה בשאלה במי יש יותר אמון.
- בברכה, משה כוכבי - שיחה 09:10, 16 במרץ 2023 (IST)
חניה במקביל
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
מה הסיבה הגאומטרית שחניה במקביל מצליחה רק ברוורס ולא בנסיעה קדימה? 192.114.1.68 12:28, 13 במרץ 2023 (IST)
- כנראה כי רק הגלגלים הקדמיים יכולים לנוע ימינה ושמאלה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:32, 13 במרץ 2023 (IST)
מה זה סקלר בהגדרה שמשותפת לכל תחומי המדע (או לחלופין, בהגדרה הנדסית)?
[עריכת קוד מקור]כל דבר פיזיקלי שניתן לתאר בגודל (כמותית) לפחות חד-מימדית.
לא?
תודה. ―אנונימי לא חתם
וקטור
[עריכת קוד מקור]האם וקטור הוא כל עצם שיש לו זמן, אנרגיה (מסה, נפח, צפיפות), טמפרטורה אך גם כיוון ומהירות?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- וקטור (אלגברה) ווקטור (פיזיקה) (אך לא וקטור (ביולוגיה)) הוא באופן כללי גודל עם כיוון. כלומר לא אנרגיה אבל כן מהירות, שיש לה עוצמה וכיוון. סקלר (מתמטיקה) וסקלר (פיזיקה) הוא גודל פשוט ללא כיוון. התשובה הזו אינה מדויקת, אבל הערכים המקושרים נותנים תשובות מדויקות יותר. Tzafrir - שיחה 15:19, 13 במרץ 2023 (IST)
(לאחר התנגשות עריכה)
- ראה וקטור (פיזיקה) וסקלר (פיזיקה). "סקאלר" בפיזיקה מתייחס לכל גודל שאין משמעות להגדרת הכיווניות שלו. לדגומה מאסה, טמפרטורה, צבע, טעם. לרוב הוא יכול להיות מתואר על ידי מספר ממשי אחד. פיזיקאים משתמשים ב"וקטורים" בשביל לתאר גדלים שיש להם כיוון מוגדר. לדגומה, כוח הפועל ימינה, מהירות לכיוון צפון, זרם מגבעה לבקעה. וקטור מתואר בדרך כלל על ידי גודל (מספר ממשי) וכיוון (חץ). Corvus,(Nevermore) 15:25, 13 במרץ 2023 (IST)
אם הבנתי נכון הדמוקרטיה הקדומה שהונהגה ביוון העתיקה לא כללה תוספות "איזונים ובלמים" כמו עילת הסבירות או "מניעת כל פגיעה בכל מיעוט" או עיקרון הנבצרות.
היא הייתה רק ואך ורק שלטון העם בדמות עריצות הרוב.
הבנתי נכון? תודה. ―אנונימי לא חתם
- לא. היו להם איזונים אחרים. למשל בחירה על ידי הטלת גורל. כך הובטח למשל שאדם מסוים לאו דווקא יכול להבחר כי הוא ביקש לעשות זאת. שיטה נוספת הייתה ריבוי פקידים בכירים. כך למשל ברומא העתיקה היו 2 קונסולים שהיו יכולים להטיל וטו האחד על השני. באתונה (ועד כמה שאני זוכר גם במקומות אחרים) אפשר היה לגרש את הפוליטיקאי מהעיר ללא הוכחת אשמה ולמעשה ללא הגשת כתב אישום כלשהו. ההגלייה הייתה לעשר שנים. בוצע בהצבעה. כמובן שהיו גם בתי משפט. הדין היה אכזר למדי והפוליטיקאי עשוי היה להשלח לגרדום. כך שלא נכון לומר שלא היו שום איזונים ובלמים. גילגמש • שיחה 07:08, 14 במרץ 2023 (IST)
- אני חושב שלא נכון לדבר על רומא אלא רק על יוון העתיקה. ―אנונימי לא חתם
- אני לא חושב שצריך לפסול לחלוטין את רומא העתיקה וגם יוון לא היתה כולה דמוקרטית בנוסח אתונה. לא שזה משנה את הדוגמה. אפילו באותה אתונה נבחרו 10 סטרטגים (גנרלים) כך שהפיקוד הצבאי לא נמסר לאדם אחד וגם נבחרו מספר ארכונים. במדינות אחרות ביוון העתיקה היו שיטות נוספות להבטיח איזון זה או אחר. בנוסף, גם במדינות שלא נהוג לקרוא להן דמוקרטיות כמו ספרטה היה פיצול בכח השררה. כך למשל היו להם 2 מלכים ו5 אפורים. היו גורמים נוספים בממשל שתפקידם היה לאזן את הכח של השלטון. גם ברומא שאותה פסלת היו מספר גורמים שהיו יכולים לאזן את הממשל. למשל אספות העם השונות, טריבונים, סנאט גדול למדי ועוד. לא נכון לומר שהדמוקרטיה העתיקה היא "אך ורק שלטון העם בדמות עריצות הרוב". לפעמים זה עשוי היה להתגלגל לשם אבל זה קרה כתוצאה מחולשת הגורמים המאזנים שנוצלה על ידי פופוליסט מוכשר למען מטרותיו. גילגמש • שיחה 08:24, 14 במרץ 2023 (IST)
- פיצול כח השררה קיים גם במשטרים שאינם דמוקרטים. 192.114.3.241 10:08, 14 במרץ 2023 (IST)
- נכון, אבל ציינתי עוד כמה דברים כמו אספות העם, בעלי תפקידים מסוימים, בתי משפט ועוד. גילגמש • שיחה 10:34, 14 במרץ 2023 (IST)
- פיצול כח השררה קיים גם במשטרים שאינם דמוקרטים. 192.114.3.241 10:08, 14 במרץ 2023 (IST)
- אני לא חושב שצריך לפסול לחלוטין את רומא העתיקה וגם יוון לא היתה כולה דמוקרטית בנוסח אתונה. לא שזה משנה את הדוגמה. אפילו באותה אתונה נבחרו 10 סטרטגים (גנרלים) כך שהפיקוד הצבאי לא נמסר לאדם אחד וגם נבחרו מספר ארכונים. במדינות אחרות ביוון העתיקה היו שיטות נוספות להבטיח איזון זה או אחר. בנוסף, גם במדינות שלא נהוג לקרוא להן דמוקרטיות כמו ספרטה היה פיצול בכח השררה. כך למשל היו להם 2 מלכים ו5 אפורים. היו גורמים נוספים בממשל שתפקידם היה לאזן את הכח של השלטון. גם ברומא שאותה פסלת היו מספר גורמים שהיו יכולים לאזן את הממשל. למשל אספות העם השונות, טריבונים, סנאט גדול למדי ועוד. לא נכון לומר שהדמוקרטיה העתיקה היא "אך ורק שלטון העם בדמות עריצות הרוב". לפעמים זה עשוי היה להתגלגל לשם אבל זה קרה כתוצאה מחולשת הגורמים המאזנים שנוצלה על ידי פופוליסט מוכשר למען מטרותיו. גילגמש • שיחה 08:24, 14 במרץ 2023 (IST)
- אני חושב שלא נכון לדבר על רומא אלא רק על יוון העתיקה. ―אנונימי לא חתם
מעורבות הממשל האמריקאי בשינוי משטרים?
[עריכת קוד מקור]האם יש את הערך https://en.wikipedia.org/wiki/United_States_involvement_in_regime_change בעברית?
- לא, אבל אתה מוזמן לכתוב בעצמך או לתרגם... שלמה - שיחה 10:23, 14 במרץ 2023 (IST)
- בקצרה כתוב שארה"ב הייתה מעורבת בחלפתם של משטרים רבים. ושה CIA מעורב לעיתים בעניין. ברוב המקרים כנראה שמדובר בדקטטורות שלא בהכרח הוחלפו בדמוקרטיה (יתכן שזה בלתי אפשרי). השלטון החדש היה במקרים רבים אוהד גדול יותר של הממשל בארה"ב. 192.114.3.241 12:06, 14 במרץ 2023 (IST)
שם משפחה חצרוני
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
מה מקור ומשמעות (אתימולוגטה) של שם המשפחה חצרוני?
- לְחֶצְרֹן, מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרוֹנִי. ע"ע חצרון בן ראובן וחצרון בן פרץ. עוזי ו. - שיחה 00:12, 15 במרץ 2023 (IST)
תזונה: סוגי דגנים
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
במאמר על דיאטה ים תיכונית הומלץ לאכול farro. לפי הויקיפדיה האנגלית הוא כולל 3 סוגי דגנים, אחד מהם כוסמין. אך מהם האחרים בעברית? תודה shoshie8 • שיחה • כ"ב באדר ה'תשפ"ג • 09:46, 15 במרץ 2023 (IST)
- אמר (Emmer) ואינקורן (Einkorn). לא מצאתי שמות עבריים נפרדים.
- ראי למשל 'הטחנות הגדולות של א"י' - סדרת קמחים מלאים עתיקים: אֶמֶר, אינקורן וקמוט מלא. בברכה, Virant (שיחה) 10:02, 16 במרץ 2023 (IST)
- שלום shoshie8. ראי לעיל. בברכה, Virant (שיחה) 23:21, 26 במרץ 2023 (IDT)
הטענה כי הדמוקרטיה היא דת
[עריכת קוד מקור]אני מזהה את ההתנהגות של אנשים רבים בעולם שכמהים ל"דמוקרטיה" כדתית בניסיונם לכפות דמוקרטיה על מי שלא רוצים בה. האם יש הטענות לכך שהדמוקרטיה היא דת בדומה לטענה שהאתאיזם הוא דת או שהטבעונות היא דת? תודה, אבנר שמלצר.
- אני טוען שלטעון תמיד אפשר. Tzafrir - שיחה 10:52, 15 במרץ 2023 (IST)
- אחד היסודות החשובים של הדת היא אמורה בכוח עליון. כלומר כלל הדתיים מאמינים שקיימת יישות על-טבעית כלשהי בעלת רצון המסוגלת להשפיע על המציאות הפיזיקלית. למושג "דמוקרטיה" נותנים פרשנויות שונות מאוד (רוסיה, סין שוויץ וארה"ב מגדירות את עצמן כדמוקרטיות) אבל אף אחת מהשיטות לא כוללת אמונה ביישות אלוהית כלשהי. Corvus,(Nevermore) 13:54, 15 במרץ 2023 (IST)
- דתות פר אקסלנס כמו בודהיזם, קונפוציאניזם וטאואיזם לא כוללות אמונה בכוח עליון ויש אולי שני מיליארד אנשים המאמינים בדתות אלה וחייהם לפיהן שנתית, חודשית ויומית, לכן אני חושב שהגדרתך את המונח דת איננה נכונה. ―אנונימי לא חתם
פסל של אליל בודהיסטי - בודהיזם היא דת פוליטאיסטית לכל דבר. היא הכוללת אמונה בעשרות יישויות על-טבעיות (ראה (Four Heavenly Kings) (Twenty-Four Protective Deities) ו- (Buddhist deities)). קונפוציאניזם אינה דת, אלא תורה פילוסופית-המוניסטית. דאואיזם הוא אכן מקרה גבולי, שכן הוא כולל אמונות על טבעיות וכוחות עליונים המשפיעים על הייקום, אבל אינו עושה להם פרסוניזציה. אבל בכל אופן, זה חורג מהשאלה המקורית שמנסה להציג שיטות משטר בתור דת. Corvus,(Nevermore) 14:17, 15 במרץ 2023 (IST)
- אני חושב שדבריך אינם מדויקים עד כדי הטעיה. המונחים האלה אינם מרכזיים בבודהיזם ומזוהים בעיקר עם זרמים בסין (בניגוד למשל למונחים "דהרמה" או "נכנס לזרם" או "סנגהה" מסדר הנזירים, או "גלגול תודעה", או "מדיטציה" או "נירוונה" או "ארבע האמיתות"). לא ידוע לי שהובדהה הטיף להאמין בקיומם של אלים אלה (אתה מוזמן להוכיח אחרת). אני חושב שזה דווקא חשוב מאד להמשך הדיון. ―אנונימי לא חתם
- טוב, אם תרצה. בודהיזם הוא דת רחבה מאוד עם זרמים שונים. הגרסה האפנתית כל כך במערב היא "בודהיזם מערבי" שבעיקר מושפע מבודהיזם מזרח-אסיאטי, תוך כדי ריקון של מנהגים רבים. לעתים מתבלבלים בינו לבין הדתות הבודהיסטיות המקוריות. בגדול הבודהיזם מתפצל לשלושה זרמים עיקריים. כמעט שאין ספק שזרם הוג'ריאנה (הקטן ביותר) הוא מיסטי לחלוטין, כולל טקסי טנטרה ואמונה בכוחות על-טבעיים ומאגיה. זרם הטהרוואדה שהוא הוותיק ביותר כולל ישויות כמו מוקלינדה (Mucalinda) (נחש המגן על בודהה), ווסונדרה (Vasudhara) (אלת האדמה הבודהיסטית. פופולרית מאוד בנפאל ומיאנמר). הזרם המרכזי הגדול ביותר מהאיאנה (הכולל את סין עצמה - מדינה בה מתגוררים 244 מיליון הבודהיסטים, האוכלוסייה הבודהיסטית הגדולה בעולם) ובזרם זה ניתן למצוא אמונה בקיום ישויות על טבעיות כמו וג'רפני (Vajrapani) (המורה והמגן של בודהה), גוניין (Guanyin) (אלת הרחמים. פופלרית ביותר בסין ויפן) ועוד ועוד. בקיצור, הבודהיזם על זרמיו (להוציא את הגרסה הניו-אייג' הפופולרית במערב) הוא דת פוליתאיסטית. כוללת מקדשים, פסלים, ויישיות על טבעיות כמו כל דת פוליתאיסטית. Corvus,(Nevermore) 17:01, 15 במרץ 2023 (IST)
- אני לא דיברתי על בודהיזם מערבי בהכרח. איפה מתייחסים למוקלינדה כאל? האם יש לך הוכחה לטענה שכל הבודהיסטים סוגדים את ווסודהרה? למיטב ידיעתי חלק מהמהיהנא סוגדים אותה ומקורה בדת הוודית כמו כן, התעלמת משאלתי האם יש לך הוכחה שהובדהה הטיף להאמין באלים כל שהם. הבודהה פעל בסביבה לא בודהיסטית וייתכן בהחלט שהוא ניסה למזג את רעיונותיו עם סביבתו ככל שרק יכל בדומה לכך שהמונותאיזם העברי נוצר בסביבה אלילית וניסה להתמזג איתה ככל שרק יכל דרך העתקת סממנים שונים כמו פסלים בתוך בית המקדש, צלמים של חיות, זבח קורבנות וכדומה. ―אנונימי לא חתם
- אם לא נצמדים לטרמינולוגיה מקובלת אפשר לקרוא לכל דבר בכל שם. פרופ' נח הררי מצטיין בזה וקורא לזה "סיפורים". יש לו דוגמאות רבות: כסף זה סיפור כי אנו מספרים שיש לו ערך מסוים. אידיאולוגיה זה סיפור כי אנחנו ממציאים את זה ועוד ועוד. מבחינה זו גם דת זה "סיפור" ודרך כך היות שגם דמוקרטיה זה לכל היותר "סיפור" אפשר להגיד שדמוקרטיה היא דת. זה טיעון בעייתי. על כן, כדאי להצמד לטרמנילוגיה שהתקבעה. דת מחייבת בדרך כלל יישות עליונה (או יותר מיישות אחת) צורות פולחן ועוד. דברים שלא קיימים בצורת משטר מודרנית אלא אם משתדלים למתוח את ההגדרות עד כדי ויתור עליהם. גילגמש • שיחה 10:15, 16 במרץ 2023 (IST)
- מה זה "בדרך כלל" כאן? כלומר, מה היא ה"יציאה מן כלל" כאן? תודה. ―אנונימי לא חתם
- אלמוני, באיזה הוכחה אתה מעוניין? אם קיומם של פסלים, מקדשים וערכים על אלים בדוהיסטיים לא מספיקים לך, אז מה אתה מצפה? להביא לך בודהיסט דובר עברית שיצהיר "המקדש הבודהיסטי של הסוס הלבן (White Horse Temple) אכן כולל פסלים של ארבעת מלכי השמיים (Four Heavenly Kings) שהם ישויות על-טבעיו. הפסלים נמצאים במקדשים לצורך סגידה"?
- מה בדיוק עוד אתה רוצה? קטגוריה של אלים בודהיסטיים (Category:Buddhist gods)? אזכורו של קרישנה ורהמה בסיפורי יאטקה (Jataka tales) (סיפור מספר 461)? או לצטט מתוך כתבי הבהגווד גיטא שהם בין היתר גם כתבי הקודש עבור מרבית זרמי הבודהיזם? אתה כנראה מצפה לראיון מצולם עם גאוטמה הבודהה עצמו (שהוא הסמכות היחידה בכל ההיסטוריה לדבר על בודהיזם) שבו הוא מצהיר בקולו "הסיפור הזה שבו מספרים על פריטהיבי (Prithvi) ועלי ביחד הוא אמת גמורה". לא תהיה לך הוכחה כזאת, כמו שלא תהיה לך הוכחה שישו הנוצרי היה נגד הפלות וגירושים. זה שמקדשים בודהיסטים מלאים בפסלים של אלילים זה פשוט עובדה גמורה. כמו שעובדה גמורה שבכנסיות קתוליות יש פסלים של ישו, יוחנן המטביל ומריה. Corvus,(Nevermore) 12:48, 16 במרץ 2023 (IST)
- אני לא רוצה עוד כלום אלא רק הוכחה לכך שהבודהה הטיף להאמין באל מסוים. הפסלים והערכים עליהם אתה מדבר, שנמצאים רק בחלק מהמקדשים אם בכלל, הם של אלים מן הדת הוודית, בבודהיזם אין חובה, בטח לא חובה כללית הנוגעת לכל הזרמים, להאמין בהם. המקדש של הסוס הלבן הוא מקדש אחד מתוך רבבות (?) מקדשים בודהיסטים. אני לא מצפה לראיון מצולם עם גאוטמה הבודהה עצמו והרטוריקה הזאת מיותרת לחלוטין, אני רק מצפה שתספק הוכחה לכך שהבודהה הטיף להאמין באלים אלה. על משה, ישו ומוחמד יש מסורות שהם הטיפו להאמין באל מסוים. אינני מכיר מסורת לפיה הבודהה הטיף להאמין באל מסוים כי זה לא חלק מתורתו, הוא לא פעל לקדם את הדת הוודית אלא את הדהרמה. ―אנונימי לא חתם
- במקרה של משה: העדויות הקדומות ביותר לקיומו הן מאות שנים לאחר זמן חייו. ספרי הברית החדשה נכתבו רק החל מכמה עשרות שנים לאחר מותו של ישו (שכלל לא ברור ממה ממה שמסופר עליו התקיים). יש מחלוקת במחקר על תאריך כתיבת הקוראן, אבל גם לפי המסורת המוסלמית, מדובר על כעשרים שנים לאחר מות מוחמד. כנראה שיש עוד כמה סמכויות, בפועל. Tzafrir - שיחה 20:34, 16 במרץ 2023 (IST)
- בקיצור, אתה רוצה לצמצם מסורת של אלפי שנים של הדת הבודהיסטית על כל זרמיה, אליליה, מקדשיה, פסליה, אמונותיה ומילוני מאמניה לציטוט של אדם אחד. הבנתי. בשיטה הזאת אני יכול לבקש הוכחה שמוחמד היה נגד הפלות או את דעתו של ישו על האפיפיור. אני חושב שזה ויכוח סרק, כי אתה מתעלם מהדת עצמה ומזלזל בפולחן שמקיימים מילוני אנשים ובאמונות שלהם, ובמקום זה מנסה להציג את הבודהיזם כולו בתור ספר ציטוטים של גאוטמה הבודהה. Corvus,(Nevermore) 23:13, 16 במרץ 2023 (IST)
- ממש לא וזו ממש לא מסורת על כל זרמי הבודהיזם. עבודת אלילים איננה חובה בבודהיזם. הפסל היחיד שיש מסורת כלל בודהיסטית לייצרו הוא פסל של הבודהה וגם אותו לא סוגדים. ציינתי בעצמי כמה עקרונות מרכזיים בבודהיזם כבר בתחילת הדיון. אתה טועה בהבנת כוונתי, אני טוען שיש מסורות על משה, ישו ומוחמד מטיפים להאמין באל מסוים אבל אין מסורת על בודהה מטיף להאמין באל מסוים, כי זה לא חלק מתורתו. אני לא מזלזל בכלום, אלא מציין בפניך את האמת שהבודהיזם מאפשר להיות בודהיסט ועדיין לא להאמין באל או אלים או כן להאמין באל או אלים (כל עוד אין סתירה בין זה לבין הבודהיזם), כי תורת הבודהה פרופר לא עוסקת באמונה באל (אלא רק טולרנטית לכך באופן כללי). אתה עדיין מתבקש להביא הוכחה למסורת לפיה הבודהה הטיף להאמין באל כל שהוא. ―אנונימי לא חתם
- אני לא רוצה עוד כלום אלא רק הוכחה לכך שהבודהה הטיף להאמין באל מסוים. הפסלים והערכים עליהם אתה מדבר, שנמצאים רק בחלק מהמקדשים אם בכלל, הם של אלים מן הדת הוודית, בבודהיזם אין חובה, בטח לא חובה כללית הנוגעת לכל הזרמים, להאמין בהם. המקדש של הסוס הלבן הוא מקדש אחד מתוך רבבות (?) מקדשים בודהיסטים. אני לא מצפה לראיון מצולם עם גאוטמה הבודהה עצמו והרטוריקה הזאת מיותרת לחלוטין, אני רק מצפה שתספק הוכחה לכך שהבודהה הטיף להאמין באלים אלה. על משה, ישו ומוחמד יש מסורות שהם הטיפו להאמין באל מסוים. אינני מכיר מסורת לפיה הבודהה הטיף להאמין באל מסוים כי זה לא חלק מתורתו, הוא לא פעל לקדם את הדת הוודית אלא את הדהרמה. ―אנונימי לא חתם
- אם לא נצמדים לטרמינולוגיה מקובלת אפשר לקרוא לכל דבר בכל שם. פרופ' נח הררי מצטיין בזה וקורא לזה "סיפורים". יש לו דוגמאות רבות: כסף זה סיפור כי אנו מספרים שיש לו ערך מסוים. אידיאולוגיה זה סיפור כי אנחנו ממציאים את זה ועוד ועוד. מבחינה זו גם דת זה "סיפור" ודרך כך היות שגם דמוקרטיה זה לכל היותר "סיפור" אפשר להגיד שדמוקרטיה היא דת. זה טיעון בעייתי. על כן, כדאי להצמד לטרמנילוגיה שהתקבעה. דת מחייבת בדרך כלל יישות עליונה (או יותר מיישות אחת) צורות פולחן ועוד. דברים שלא קיימים בצורת משטר מודרנית אלא אם משתדלים למתוח את ההגדרות עד כדי ויתור עליהם. גילגמש • שיחה 10:15, 16 במרץ 2023 (IST)
- אני לא דיברתי על בודהיזם מערבי בהכרח. איפה מתייחסים למוקלינדה כאל? האם יש לך הוכחה לטענה שכל הבודהיסטים סוגדים את ווסודהרה? למיטב ידיעתי חלק מהמהיהנא סוגדים אותה ומקורה בדת הוודית כמו כן, התעלמת משאלתי האם יש לך הוכחה שהובדהה הטיף להאמין באלים כל שהם. הבודהה פעל בסביבה לא בודהיסטית וייתכן בהחלט שהוא ניסה למזג את רעיונותיו עם סביבתו ככל שרק יכל בדומה לכך שהמונותאיזם העברי נוצר בסביבה אלילית וניסה להתמזג איתה ככל שרק יכל דרך העתקת סממנים שונים כמו פסלים בתוך בית המקדש, צלמים של חיות, זבח קורבנות וכדומה. ―אנונימי לא חתם
- טוב, אם תרצה. בודהיזם הוא דת רחבה מאוד עם זרמים שונים. הגרסה האפנתית כל כך במערב היא "בודהיזם מערבי" שבעיקר מושפע מבודהיזם מזרח-אסיאטי, תוך כדי ריקון של מנהגים רבים. לעתים מתבלבלים בינו לבין הדתות הבודהיסטיות המקוריות. בגדול הבודהיזם מתפצל לשלושה זרמים עיקריים. כמעט שאין ספק שזרם הוג'ריאנה (הקטן ביותר) הוא מיסטי לחלוטין, כולל טקסי טנטרה ואמונה בכוחות על-טבעיים ומאגיה. זרם הטהרוואדה שהוא הוותיק ביותר כולל ישויות כמו מוקלינדה (Mucalinda) (נחש המגן על בודהה), ווסונדרה (Vasudhara) (אלת האדמה הבודהיסטית. פופולרית מאוד בנפאל ומיאנמר). הזרם המרכזי הגדול ביותר מהאיאנה (הכולל את סין עצמה - מדינה בה מתגוררים 244 מיליון הבודהיסטים, האוכלוסייה הבודהיסטית הגדולה בעולם) ובזרם זה ניתן למצוא אמונה בקיום ישויות על טבעיות כמו וג'רפני (Vajrapani) (המורה והמגן של בודהה), גוניין (Guanyin) (אלת הרחמים. פופלרית ביותר בסין ויפן) ועוד ועוד. בקיצור, הבודהיזם על זרמיו (להוציא את הגרסה הניו-אייג' הפופולרית במערב) הוא דת פוליתאיסטית. כוללת מקדשים, פסלים, ויישיות על טבעיות כמו כל דת פוליתאיסטית. Corvus,(Nevermore) 17:01, 15 במרץ 2023 (IST)
- אני חושב שדבריך אינם מדויקים עד כדי הטעיה. המונחים האלה אינם מרכזיים בבודהיזם ומזוהים בעיקר עם זרמים בסין (בניגוד למשל למונחים "דהרמה" או "נכנס לזרם" או "סנגהה" מסדר הנזירים, או "גלגול תודעה", או "מדיטציה" או "נירוונה" או "ארבע האמיתות"). לא ידוע לי שהובדהה הטיף להאמין בקיומם של אלים אלה (אתה מוזמן להוכיח אחרת). אני חושב שזה דווקא חשוב מאד להמשך הדיון. ―אנונימי לא חתם
- דתות פר אקסלנס כמו בודהיזם, קונפוציאניזם וטאואיזם לא כוללות אמונה בכוח עליון ויש אולי שני מיליארד אנשים המאמינים בדתות אלה וחייהם לפיהן שנתית, חודשית ויומית, לכן אני חושב שהגדרתך את המונח דת איננה נכונה. ―אנונימי לא חתם
- אחד היסודות החשובים של הדת היא אמורה בכוח עליון. כלומר כלל הדתיים מאמינים שקיימת יישות על-טבעית כלשהי בעלת רצון המסוגלת להשפיע על המציאות הפיזיקלית. למושג "דמוקרטיה" נותנים פרשנויות שונות מאוד (רוסיה, סין שוויץ וארה"ב מגדירות את עצמן כדמוקרטיות) אבל אף אחת מהשיטות לא כוללת אמונה ביישות אלוהית כלשהי. Corvus,(Nevermore) 13:54, 15 במרץ 2023 (IST)
מה הייתה הדמוקרטיה הראשונה?
[עריכת קוד מקור]חיפשתי כרגע בערך דמוקרטיה אבל אין שם פרק היסטוריה בו כתוב מה הייתה הדמוקרטיה הראשונה ובעיקר מה היו מאפייניה מבחינה סטרוקטורלית. בברכה, אלמ' במיל'
- נהוג לציין את יוון העתיקה כמקור לדמוקרטיה. אפשר לראות בהרחבה בערך יוון הארכאית (פרק "משבר המשטר האריסטוקרטי והופעת צורות משטר חדשות" ובמיוחד פרק המשנה של הפרק הזה "כינון הדמוקרטיה וכניסה לתקופה הקלאסית"). עם זאת אין קשר ישיר בין זה לבין הדמוקרטיה המודרנית. קשה לומר מתי בדיוק נולדה דמוקרטיה מודרנית כי הרפובליקות המודרניות הראשונות לא היו דמוקרטיות במובן המקובל כיום. כך למשל בארה"ב הייתה חובה להיות בעלים של רכוש מסוים כדי לקבל זכות הצבעה. נשים ועבדים לא קיבלו זכות הצבעה. גם באירופה היה צורך בקיומו של רכוש כדי לקבל זכות הצבעה ונשים לא קיבלו זכות הצבעה. הדמוקרטיה התפתחה לאט לאט עד שהגיעה למה שמקובל כיום. לכן, קשה לומר איפה בדיוק נוסדה הדמוקרטיה הראשונה. אם רוצים למתוח את ההגדרה אז ככל הנראה אפשר לומר שבאנגליה ובארה"ב וקיבלה בוסט רציני בצרפת. משם זה התגלגל לשאר העולם. גילגמש • שיחה 10:23, 16 במרץ 2023 (IST)
- אני שואל רק איפה נוסדה המדמוקרטיה הראשונה במדויק. להגיד "יוון העתיקה" זה לא מדויק כי ביוון העתיקה היו ערי מדינה. מי התחיל? ―אנונימי לא חתם
- הפנתי אותך לערך שבו מתוארת התופעה. תוכל לקרוא בעצמך. גילגמש • שיחה 18:24, 19 במרץ 2023 (IST)
- אני שואל רק איפה נוסדה המדמוקרטיה הראשונה במדויק. להגיד "יוון העתיקה" זה לא מדויק כי ביוון העתיקה היו ערי מדינה. מי התחיל? ―אנונימי לא חתם
- הדמוקרטיה הראשונה הייתה ישראל והיא נוסדה בשנת 1992 אז עבר בכנסת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו המכונן את בג"ץ כמגן הדמוקרטיה. לפני זה לא הייתה דמוקרטיה בעולם כי אין דמוקרטיה בלי בג"ץ עם סמכויות-על. (
ציניות) – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:48, 18 במרץ 2023 (IST)
- רק לדייק, ישראל עדיין אינה דמוקרטיה, היא תהיה כזו ברגע שלקואליציה תהיה שליטה מלאה בוועדה למינוי שופטים והיא תוכל לחוקק כל חוק על ידי הגדרתו כחוק יסוד מבלי מגבלה שיפוטית כלשהי. תיכף זה בא (היי, גם ציניות, קריצה קריצה) אסף השני - שיחה 20:15, 21 במרץ 2023 (IST)
- אפשר לציין את אתונה כדמוקרטיה הראשונה - אם כי הדמוקטיה בה היתה מוגבלת מאד - רק לאנשים לבנים, זכרים. (בניגוד - ליוון - שהרי אותו זמן היו ערי מדינה ולא מדינת לאום). באתונה היתה עבדות והיתה הצדקה גזענית לקיום העבדות בידי הפילוסופים. הדמוקרטיה הזו היתה מושתת על עקרון רפובליקני שהוא גם מושג חשוב. היה אפשר להוציא בה אנשים להורג כמו סוקרטס - עוד לא היה מושג כמו זכויות אדם (כמו כן אתונה ניסתה להתנהג כאימפריה).
- אפשר לראות ניצנים של דמוקרטיה בהקונפדרציה השווייצרית הישנה משנת 1291 .אם כי היא השפיעה בעיקר על תושבי המקום ולא התפשטה.[2]. אחד הדברים שעודדו דמוקרטיה בשוויץ היה התפתחות צבאית - הקשת הארוכה שיצרה יתרון לצבאות גדולים יותר - וזאת בניגוד לאבירים חמושים עם שריון על סוסים שיצרו יתרון למבנה פאודלי ריכוזי יותר - ככל שצבאות הפכו מבוזרים יותר (התפחות כלי ירי) היה יתרון למבנים עממים יותר , כלכלנים מוסדיים כמו אבנר גרייף הזכירו נושא זה
- כמו כן המגנה כרתה יצרה מצב יחודי באנגליה שבו האצולה נמצאת בעימות עם המלך ודבר זה יצר בהדרגה איים של חופש ביטוי מסויים וכן מסורת משפטית פחות עריצה (בניגוד למקומות כמו צרפת עם מלוכה אבסולוטית) . בהקשר זה כדאי לקרוא נניח את דיוויד גרייבר - מהם מלכים? שמסביר כיצד עובדת מלוכנות.
- הרנסאס , המהפכה המדעית ושינוים באירופה הובילו לעידן הנאורות שהוביל ליצירות כמו האנציקלופדיה הגדולה. דבר זה יחד עם כתבים ליברלים \ קדם-סוציאליסטים\צדק חברתי נוצרי מהפכני (כמו הקוויקרים שהתגדו לעבדות) נוספים ושינוים חברתיים בעקבות תחילת עידן הקפיטליזם וסוף הפאודליזם השפיעו על מהפכות חברתיות שיצרו סוג של דמוקרטיות (עם בעיות שונות ומשונות) בצרפת ובארצות הברית (חלק מהבעיות לדוגמה - אלימות רבה בצרפת, עליה של קיסר, מלחמה בכל אירופה, או "היעוד הגלוי" ועבדות שחורים בארה"ב) . דבר זה התפשט למדינות נוספות - כמו בריטניה (במהלך המאה ה-19, בתחילה רק לבעלי רכוש- ראה קרב פיטרלו), מדינות אירופאיות ודרום אמריקאיות נוספות. התהליך כולו הוא איטי ולא נע תמיד בכיוון של הגברת הדמוקרטיה (שחיקה דמוקרטית) ומכונה דמוקרטיזציה עולמית. הוא מלווה בתהליכים נוספים כמו גלובליזציה או תהליך של "הרחבת המוסר" (הרחבת השאלה "מי זכאי להגנה מוסרית" לגבי קבוצות גדולות יותר) תהליכים נוספים שקשורים הם צמיחתה של התנועה לביטול העבדות, התנגדות גוברת לגזענות (שהיתה נפוצה למדי גם בשלהי המאה ה-19 לדוגמה ואף במאה ה-20 עד לשואה ומלחמת העולם השניה) , פמיניזם, זכויות לילדים, זכוית מסויימות לבעלי חיים ואף גישה של זכויות לטבע. האזרח דרור - שיחה 07:55, 4 באפריל 2023 (IDT)
- רק לדייק, ישראל עדיין אינה דמוקרטיה, היא תהיה כזו ברגע שלקואליציה תהיה שליטה מלאה בוועדה למינוי שופטים והיא תוכל לחוקק כל חוק על ידי הגדרתו כחוק יסוד מבלי מגבלה שיפוטית כלשהי. תיכף זה בא (היי, גם ציניות, קריצה קריצה) אסף השני - שיחה 20:15, 21 במרץ 2023 (IST)
הפרדת רשויות מלאה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
האם יש משטרים פרלמנטריים שבהם השרים עצמם אינם חברי פרלמנט כלל? כלומר מצב שבו לשר אין שני כובעים: גם שר החשמל והמים וגם חבר פרלמנט מפלגת הנוצרים המומרים? 192.114.1.67 14:00, 15 במרץ 2023 (IST)
- לעניין השאלה: המקור לכינוי החוק הנורבגי הוא בדיוק זה: „סעיף 62 של חוקת נורווגיה קובע ששר בממשלה אינו יכול לשמש גם כחבר הרשות המחוקקת, הסטורטינג. חקיקה דומה קיימת גם במדינות אחרות כגון שוודיה, הולנד וצרפת. הדבר מחייב את חברי הפרלמנט שהתמנו לתפקיד שרים בממשלה להתפטר מתפקידם בפרלמנט.״
- לעניין הכותרת: זה כמובן לא אומר שלמפלגתו של ראש הממשלה אין שליטה על הפרלמנט במדינות הללו. ר’ דמוקרטיה פרלמנטרית. Tzafrir - שיחה 15:08, 15 במרץ 2023 (IST)
רואה דין ועורך חשבון
[עריכת קוד מקור]אשמח להסבר על שמות בעלי המקצוע - עורך דין - הרי הוא לא עורך את הדין, אלא השופט. נראה לי נכון יותר לכנות אותו משפטן, כמו lawyer. רואה חשבון עושה הרבה מעבר מאשר להתבונן במספרים, ואולי נכון יותר לכנות אותו חשבונאי. ובכלל, נראה לי מדויק יותר להחליף את הכינויים שלהם כפי שכתבתי בכותרת השאלה... אז מאיפה מגיע העורך והרואה? ―אנונימי לא חתם
- ר’ המילה עורך דין בוויקימילון. יש לה היסטוריה מעניינת. אין להם משהו מיוחד להגיד על רואה חשבון. Tzafrir - שיחה 22:24, 15 במרץ 2023 (IST)
האם יש סכנה בבושם?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
כל יום אנחנו משפריצים לעצמנו בושם על הצוואר. האם קיימת סכנה שהבושם יחדור את העור, יגיע לקנה הנשימה ו/או לושט ויגרום לנזק?--2A00:A041:26E1:9700:69D8:37E3:C080:1FFE 14:46, 16 במרץ 2023 (IST)
- לא תשובה, אלא הבהרת השאלה: הערך דרכי מתן תרופות מתייחס גם ל: מתן טרנסדרמלי (דרך העור השלם, בדיפוזיה, לצורך ספיגה מערכתית ולא מקומית). למשל, מדבקות פנטניל בטיפול בכאב, מדבקות ניקוטין לטיפול בהתמכרות ומדבקות ניטרוגליצרין לטיפול בתעוקת חזה.
- כלומר: יש חומרים שעוברים דרך העור (אם כי רוב החומרים לא עוברים דרך העור). אבל אם חומר עובר את העור הוא מגיע לרקמות הפנימיות ובפרט למערכת הדם. קנה הנשימה או הוושט הם איברים אחרים שחשופים לחוץ. לדוגמה: נטילת גלולה. לכן זו דווקא אינה הסכנה. Tzafrir - שיחה 15:36, 16 במרץ 2023 (IST)
- אכן יש חומרים שיכולים לחדור דרך העור. עם זאת, בושם מסחרי נבדק לפני שהוא משווק לציבור והוא אינו רעיל. חומר שלא עבר בדיקה אכן יכול לגרום לנזק. גילגמש • שיחה 18:23, 19 במרץ 2023 (IST)
יש כאן דוברי ערבית?
[עריכת קוד מקור]אני מנסה ללמוד את ההבדל בהגייה בין האות س לאות [[]] ושתיהן נשמעות לי כמו האות ס בעברית. האם דוברי ערבית מצליחים להבדיל בין שתי האותיות הללו או שגם להם שתי האותיות הללו נשמעות כמו ס? שהרי בעברית יש את האות ט ואת האות ת, שנשמעות אותו דבר בדיוק. הבלשנים יאמרו וודאי אחרת, אבל עבור דובר העברית לאותיות ט ות יש אותו צליל בדיוק, ואותו הסיפור עם כּ וק. כך שהאם س ו- ص גם הן, עבור דובר הערבית, שתי אותיות שנשמעות בדיוק אותו הדבר? 2A00:A041:3C24:2700:785D:A8B8:8E9E:EEF4 12:51, 17 במרץ 2023 (IST)
- לא. הערבים הם לא מוגבלים פונטית כמו הישראלים. אין שפה בעולם אם כ"כ מעט צלילים כמו הישראלית המודרנית (בניגוד לעברית המקורית, שבה כאמור, יש הבדל בין א' ל-ע', בין ח' ל-כ', בין ט' ל-ת', ובין כ' ל-ק').--2A00:A041:26E1:9700:D9A7:D6DB:49D8:2143 14:25, 17 במרץ 2023 (IST)
- אם להאמין לויקיפדיה האנגלית, למאורית יש הרבה פחות צלילים מלעברית מודרנית 2A0D:6FC2:4C21:7400:2819:B28A:AB77:31 15:39, 17 במרץ 2023 (IST)
- ההבדל בין س לבין ص זהה להבדל שבין ס וצ בגלגולים קדומים של העברית, וכיום בעיקר בהגיות מזרחיות. בעברית מודרנית מתעתקים שמות כמו צאלח כ"סאלח" לעיתים קרובות. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 19:51, מוצאי שבת, כ"ה באדר ה'תשפ"ג (IST).
- בלשנים לא טוענים שטי"ת ות"ו נשמעות אחרת בעברית החדשה. בעברית מוקדמת יותר היה הבדל, וכן גם ההגיה של האות צד"י היתה שונה מזו הנהוגה כיום וברוב המסורות היתה דומה לאותה הגיה של ص הערבית כיום.
ההגיה של ص היא כשל סמ"ך מלועלעת. אפשר לתאר את ההגיה הזאת כמו סמ"ך שנהגית עם גרון מכווץ באופן שדומה להגיית עי"ן לועית (זה גם יהיה התיאור של הטי"ת הקדומה - ת"ו מלועלעת).
להמחשה, אתה יכול לשמוע כאן את ההבדל בין הגרסה המלועלת:
וכאן את הגרסה הרגילה:
R.G. - שיחה 11:24, 19 במרץ 2023 (IST)
- בלשנים לא טוענים שטי"ת ות"ו נשמעות אחרת בעברית החדשה. בעברית מוקדמת יותר היה הבדל, וכן גם ההגיה של האות צד"י היתה שונה מזו הנהוגה כיום וברוב המסורות היתה דומה לאותה הגיה של ص הערבית כיום.
למה מולקולות דומות מוצגות הפוך ב-360 מעלות לפעמים?
[עריכת קוד מקור]ראו למשל שתי תמונות אלה. האחת של המולקולה כלורפרומאזין (Chlorpromazine) והשנייה של המולקולה זוטאפין (Zotepine).
אם הופכים את מולקולת הזוטאפין ב-360 מעלות היא תיראה מאד דומה למולקולת הכלורפרומאזין. אז למה באמת איננה מוצגת הפוך ב-360 מעלות?
- צודק. עם צאת השבת אשלח מכתב חריף בעניין. אסף השני - שיחה 16:03, 18 במרץ 2023 (IST)
- אשמח אם תפגין אמפתיה ותעזור לי להבין האם יש מטרה מדעית כל שהיא שאינני מודע לה מאחורי זה. אני מניח שיש סטנדרט כיווני לגבי ציור מולקולות דו מימדי. אשמח להתייחסות רצינית. תודה. ―אנונימי לא חתם
- הי אנונימי, למיטב ידיעתי יש הבדל מכוון בכיוון וגם הבדל בסימול שים לב לכל הפרטים. לא מדובר בעניין סתמי Asaf M - שיחה 16:15, 18 במרץ 2023 (IST)
- אני אשלח פלפל חריף Asaf M - שיחה 16:13, 18 במרץ 2023 (IST)
- שלום. אני מודע לכך שהטבעת המרכזית שונה וגם ה"זנב" אם כי אני לא יודע למה הכיווניות שונה. ―אנונימי לא חתם
- אם אוכל אנסה לבדוק עבורך, אני מנחש שגם לכיווניות יש משמעות אם כי יכול להיות שאני טועה. מקווה שלקחת את עניין הפלפל החריף בהומור. Asaf M - שיחה 18:31, 18 במרץ 2023 (IST)
- נסה לעיין בכתיב כימי אני מאמין שפתרון לתעלומה מופיע בערך זה. Asaf M - שיחה 18:33, 18 במרץ 2023 (IST)
- אין שום משמעות לאיך שהמולקולות מוצגות. תוכל למצוא בגוגל ייצוג שלהן "ישר" או "הפוך". וודאי וודאי שאין שום משמעות או קשר לשאלתך לזה שהן דומות או לא דומות. אסף השני - שיחה 20:18, 19 במרץ 2023 (IST)
- נסה לעיין בכתיב כימי אני מאמין שפתרון לתעלומה מופיע בערך זה. Asaf M - שיחה 18:33, 18 במרץ 2023 (IST)
- אם אוכל אנסה לבדוק עבורך, אני מנחש שגם לכיווניות יש משמעות אם כי יכול להיות שאני טועה. מקווה שלקחת את עניין הפלפל החריף בהומור. Asaf M - שיחה 18:31, 18 במרץ 2023 (IST)
- שלום. אני מודע לכך שהטבעת המרכזית שונה וגם ה"זנב" אם כי אני לא יודע למה הכיווניות שונה. ―אנונימי לא חתם
- אשמח אם תפגין אמפתיה ותעזור לי להבין האם יש מטרה מדעית כל שהיא שאינני מודע לה מאחורי זה. אני מניח שיש סטנדרט כיווני לגבי ציור מולקולות דו מימדי. אשמח להתייחסות רצינית. תודה. ―אנונימי לא חתם
- 180. עוזי ו. - שיחה 19:46, 18 במרץ 2023 (IST)
אברם ואברהם
[עריכת קוד מקור]האם השורש של שתי המילים הוא א.ב.ר? איך מבינים זאת מעבר לאינטואיציה?
- לא. אברם הוא צירוף של שתי מילים: אב רם. גם השם אברהם מתפרש באופן דומה, כשהיסוד "רהם" הוא כנראה הרחבה (דיאלקטית?) של "רם" (מהשורש רו"ם). ראובן מ. - שיחה 18:38, 18 במרץ 2023 (IST)
- לא הבנתי את תגובתך, האם אתה טוען שא.ב.ר אינו השורש?
- ישנם שמות ללא שורשים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 14:17, 19 במרץ 2023 (IST)
- מה למשל? איך ניתן לקבוע זאת? ―אנונימי לא חתם
- בשונה מפעלים, שמורכבים תמיד מאותיות שורש ואותיות נוספות היוצרות את ההטיה הנכונה, שמות עצם, ובמיוחד שמות פרטיים, יכולים להיות מורכבים במספר דרכים. דרכי תצורה לדוגמה הן שורש ומשקל (כמו משטרה או משתלה=מִקְטָלָה+ש.ט.ר/ש.ת.ל, משפט ומשטר = מִקְטָל+ש.פ.ט/ש.ט.ר), הלחם שני שמות (כמו אברהם) או שם וצורן (כמו עיתון, שמורכב מהשם "עת", והצורן Xוֹן), או פשוט ייבוא משפה אחרת (כמו טלפון, קומוניזם, נאציזם, ויקיפדיה, דמוקרטיה, שאגב כולם גם הלחמים). את דרך התצורה של רוב המילים אפשר לזהות על ידי אינטואיציה והיכרות עם השפה, אך לא ידוע לי על דרך שקובעת זאת במאה אחוז, ויתכנו מילים שדרך תצורתן אינה ידועה או שנויה במחלוקת. למשל, במקרה של אברהם, ניתן לטעון שדרך התצורה שלו היא צירוף של אב+המון, "כי אב המון גויים נתתיך", ואפשר להבין שהתוספת של הה"א לקוחה משם ה' (י-ה-ו-ה). עמד (שיחה | תרומות) • כ"ו באדר ה'תשפ"ג • 16:13, 19 במרץ 2023 (IST)
- איך בדיוק אפשר להגיע מאב+המון לאברהם... מדרשי השמות המקראיים לא מתיימרים להציע אטימולוגיה. ראובן מ. - שיחה 20:05, 5 באפריל 2023 (IDT)
- בשונה מפעלים, שמורכבים תמיד מאותיות שורש ואותיות נוספות היוצרות את ההטיה הנכונה, שמות עצם, ובמיוחד שמות פרטיים, יכולים להיות מורכבים במספר דרכים. דרכי תצורה לדוגמה הן שורש ומשקל (כמו משטרה או משתלה=מִקְטָלָה+ש.ט.ר/ש.ת.ל, משפט ומשטר = מִקְטָל+ש.פ.ט/ש.ט.ר), הלחם שני שמות (כמו אברהם) או שם וצורן (כמו עיתון, שמורכב מהשם "עת", והצורן Xוֹן), או פשוט ייבוא משפה אחרת (כמו טלפון, קומוניזם, נאציזם, ויקיפדיה, דמוקרטיה, שאגב כולם גם הלחמים). את דרך התצורה של רוב המילים אפשר לזהות על ידי אינטואיציה והיכרות עם השפה, אך לא ידוע לי על דרך שקובעת זאת במאה אחוז, ויתכנו מילים שדרך תצורתן אינה ידועה או שנויה במחלוקת. למשל, במקרה של אברהם, ניתן לטעון שדרך התצורה שלו היא צירוף של אב+המון, "כי אב המון גויים נתתיך", ואפשר להבין שהתוספת של הה"א לקוחה משם ה' (י-ה-ו-ה). עמד (שיחה | תרומות) • כ"ו באדר ה'תשפ"ג • 16:13, 19 במרץ 2023 (IST)
- מה למשל? איך ניתן לקבוע זאת? ―אנונימי לא חתם
- ישנם שמות ללא שורשים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 14:17, 19 במרץ 2023 (IST)
- לא הבנתי את תגובתך, האם אתה טוען שא.ב.ר אינו השורש?
המדרש על אברהם
[עריכת קוד מקור]לא הצלחתי להבין מה כתוב בציטוט להלן מן המדרש. אפשר תרגום לעברית מודרנית? אגב עבורי העברית הזאת שונה הן מעברית מקראית, הן מעברית בית שני והן מעברית מודרנית; איזו מן עברית זאת? תודה. ―אנונימי לא חתם
יאמר אברם: הן לי לא נתת זרע. אמר רב שמואל בר רב יצחק: המזל דוחקני ואומר לי אברם אין את מוליד. א"ל הקדוש ברוך הוא: הן כדבריך - אברם לא מוליד, אברהם מוליד; שרי אשתך לא תקרא שמה שרי, שרי לא תלד, שרה תלד.
- הוספתי סימני פיסוק בציטוט, אני מקווה שכעת קל להבין אותו ללא תרגום. דוד שי - שיחה 18:43, 18 במרץ 2023 (IST)
- גם עם סימני הפיסוק אני עדיין מעט מתקשה עם טקסט זה. למשל:
- למה "יאמר אברם" ולא "ויאמר" או "אמר"?
- למה "הן לי לא נתת זרע" במקום רק "לי לא נתת זרע"?
- מה זה "אין את מוליד"?
- מחיפוש באינטרנט מצאתי ראשי תיבות רבים ל א"ל, אז מה זה א"ל כאן?
- את השאר הבנתי. ―אנונימי לא חתם
- 1. לא הקפדת בהעתקת הציטוט: כתוב "ויאמר אברם" ולא "יאמר". 2. הן=הרי, לשון הדגשה שהופכת את העובדה לתמיהה או טרוניה (כך לשון הפסוק בבראשית). 3. אין אתה. 4. אמר לו. עוזי ו. - שיחה 21:09, 18 במרץ 2023 (IST)
- הבהרה קטנה ל-3: בלשון התנ"ך והמדרש מצינו כמה פעמים לשון פנייה של "את" לגבר, פחות הקפידו על זה אז. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 14:18, 19 במרץ 2023 (IST)
- גם עם סימני הפיסוק אני עדיין מעט מתקשה עם טקסט זה. למשל:
איך מקרינים חולי סרטן כשחוסמים כבישים?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
שבוע טוב,
בחודש האחרון נחסמים כבישים מרכזיים ונוצרים שיבושי תנועה ממושכים לפחות פעם בשבוע. אני מניח שכתוצאה מכך יש לא מעט חולי סרטן וחולי כליות שאינם מצליחים להגיע למרכז הרפואי כדי לקבל טיפול קרינתי או דיאליזה, בהתאמה. זאת גם אם נניח באופן אופטימי שהסגל הרפואי מצליח להתייצב לעבודה על מנת להעניק את הטיפולים האמורים. האם תוכלו בבקשה להסביר לי איזה מענה רפואי ניתן במרוצת "ימי השיבוש" לחולים הזקוקים לטיפול אמבולטורי מציל חיים שאינו סובל דיחוי?
במידת האפשר, אנא השתדלו להשיב דווקא לשאלה המסוימת הזו, ולא לשתף אותי בדעתכם אודות המחאה, הממשלה או הוועדה לבחירת שופטים. תודה, ליאור पॣ • כ"ז באדר ה'תשפ"ג • 22:30, 19 במרץ 2023 (IST)
- מענה רפואי לקוי וחסר. ללא קשר לדעותיי הפוליטיות בכלל, ולדעותיי לגבי האירועים – זו לדעתי שערורייה שנחסמים נתיבי תחבורה שבהם לכודים ברכב פרטי או ברכב הצלה תושבים בדרכם לטיפול רפואי, או לכל מטרה אחרת. זכות המחאה וההפגנה אינה הזכות לסיכון חיי אדם כלשהו. 87.69.242.88 06:03, 20 במרץ 2023 (IST)
- אם אי אפשר להגיע לבית חולים --- אי אפשר. זה ככה פשוט. ההשלכות של זה הן כמובן סבל מתמשך לחולים ולבני משפחותיהם, סיכון החולים בסיבוכים רפואיים ובמקרי קיצון סכנת מוות וממש לא מדובר רק על חולי סרטן או כליות אלא על כל מי שצריך בית חולים כולל סובלים מבעיות שינה חמורות, סובלים מבעיות פסיכיאטריות חמורות, אנשים שנפצעו בתאונות דרכים ועוד רבים. אה וגם כמובן הדבר גורם נזק לכלכלת המדינה כי פחות עסקים פתוחים ועסקים מסוימים שפתוחים נותנים שירות פחות מדויק ופחות טוב. ―אנונימי לא חתם
- יוצאים לדרך מוקדם יותר ונעזרים ב-Waze. זה פתרון שטוב לכל מי שזקוק לנוע בדרכים, גם בימים שבהם לא חוסמים כבישים וגם למטרות שאינן מצילות חיים. דוד שי - שיחה 06:46, 20 במרץ 2023 (IST)
- אולי גם תייעץ להגיע 5 שעות לפני התור? אני מתפלא עליך. מקרים דחופים הם מקרים דחופים! ―אנונימי לא חתם
- השואל לא שאל על מקרים דחופים, אלא על ביקור מתוכנן מראש במרפאה. באשר למקרים דחופים, אלה מוסעים באמבולנס, ואני משער שגם במקרה של חסימת כביש בהפגנה מתאפשר מעבר של אמבולנס, כשם שהוא מתאפשר בפקקים של שעות העומס. דוד שי - שיחה 08:45, 20 במרץ 2023 (IST)
- אתה משער, בסדר, זה לא מוכיח שזה יקרה, כל מכשול מהווה סכנה בהצלת חיים מיידית. ―אנונימי לא חתם
- בדרך כלל ממה שיצא לי לראות, המפגינים מפנים את הדרך כשיש אמבולנס, זה פשוט נוהל שאומץ עם ההפגנות, אז לא אמורה להיות בעיה, אבל בדרך כלל האמבולנסים יודעים איפה יש הפגנות כי הם מקושרים עם הגורמים המתאימים, ואם הם נתקעים בכביש הם עושים רברס ונוסעים נגד התנועה - כי מותר להם. בקיצור, יש להם פתרון לכל וכל. אקסינו - שיחה 12:20, 20 במרץ 2023 (IST)
- השואל לא שאל על מקרים דחופים, אלא על ביקור מתוכנן מראש במרפאה. באשר למקרים דחופים, אלה מוסעים באמבולנס, ואני משער שגם במקרה של חסימת כביש בהפגנה מתאפשר מעבר של אמבולנס, כשם שהוא מתאפשר בפקקים של שעות העומס. דוד שי - שיחה 08:45, 20 במרץ 2023 (IST)
- וויז לא יעזור לך כשאתה כבר באיילון על 80 קמ"ש ולפתע פורעי חוק אנרכיסטים פורצים מחסומי משטרה וחוסמים לפתע את הכביש. 87.69.242.88 11:33, 20 במרץ 2023 (IST)
- גם כשמפגינים מתפרצים לאיילון, המשטרה מוכנה מראש וחוסמת את הכביש לפני הפריצה, ככה שדבר כזה לא ייתכן. אקסינו - שיחה 12:22, 20 במרץ 2023 (IST)
- אשמח לראיה רצינית לדברים אלה של אקסינו שמבחינתי הם חסרי בסיס. ―אנונימי לא חתם
- גם כשמפגינים מתפרצים לאיילון, המשטרה מוכנה מראש וחוסמת את הכביש לפני הפריצה, ככה שדבר כזה לא ייתכן. אקסינו - שיחה 12:22, 20 במרץ 2023 (IST)
- אולי גם תייעץ להגיע 5 שעות לפני התור? אני מתפלא עליך. מקרים דחופים הם מקרים דחופים! ―אנונימי לא חתם
- יוצאים לדרך מוקדם יותר ונעזרים ב-Waze. זה פתרון שטוב לכל מי שזקוק לנוע בדרכים, גם בימים שבהם לא חוסמים כבישים וגם למטרות שאינן מצילות חיים. דוד שי - שיחה 06:46, 20 במרץ 2023 (IST)
האם החסימות פגועות בתעבורה משמעותית יותר מאשר הפקקים הרגילים וחסימות שונות לצורך עבודות? כמו שמי שמתוכנן לו טיפול רפואי יכול להיתקע בפקק למשך שעתיים בגלל תאונה, ככה הוא יכול להיתקע בפקק בגלל חסימה לא חוקית. הדרך להימנע זה כמו שדוד ציין: אם זה טיפול חשוב, אז אפשר לצאת הרבה מראש ולהיעזר בוויז שיודע להתריע מראש על שיבושי תנועה ולבחור דרכים חילופיות. Corvus,(Nevermore) 12:41, 20 במרץ 2023 (IST)
- וויז לא יודע מתי אנרכיסטים פורעי חוק שמקומם בכלא יחסמו כבישים. 87.69.242.88 13:02, 20 במרץ 2023 (IST)
- אז זהו, אין פיתרון. כולנו צריכים לקפוץ מהחלון כאות מחאה נגד חסימת כבישים. ובוא תכתוב עוד הפעם "אנרכיסטים פורעי חוק", זה לא היה מספיק ברור. אולי בפעם הרביעית זה יעזור. Corvus,(Nevermore) 13:37, 20 במרץ 2023 (IST)
- מאחל לך שלא תיתקע בפקק שמקורו בחסימת כבישים ע"י אנרכיסטים פורעי חוק (ב"ק) כשאתה או מישהו הקרוב לך בדרך לטיפול רפואי או סתם צריך לשירותים לאחר שעות ללא תזוזה. 87.69.242.88 14:51, 20 במרץ 2023 (IST)
- אז זהו, אין פיתרון. כולנו צריכים לקפוץ מהחלון כאות מחאה נגד חסימת כבישים. ובוא תכתוב עוד הפעם "אנרכיסטים פורעי חוק", זה לא היה מספיק ברור. אולי בפעם הרביעית זה יעזור. Corvus,(Nevermore) 13:37, 20 במרץ 2023 (IST)
ממתי כל מי שנוסע בדחיפות לבית חולים עושה את זה דווקא באמבולנס?
לא חסרים מקרים דחופים בהם בן משפחה או חבר מסיע אדם קרוב בדחיפות ואף בחירום לבית חולים ואני מדבר מניסיון אישי. חסימת כבישים היא טרור, היא אמנם לא חמורה כמו הצתה אבל היא חמורה מאד כשלעצמה ו"אכלו שתו לי את בג"צ המדהים שלי" איננה הצדקה לטרור. ―אנונימי לא חתם
- החסרים פקקים בתל אביב? Tzafrir - שיחה 18:51, 22 במרץ 2023 (IST)
אני מסכים להשכיר דירה לזוג הומואים רק אם האמא של התינוק גרה איתם תחת אותה קורת גג בטריאדה פוליאמורית, האם החוק לטובתי במקרה של תביעה?
[עריכת קוד מקור]אם האמא של התינוק לא גרה איתם תחת אותה קורת גג והם מגדלים אותו כשני אבות בלבד הדבר מבחינתי איננו מוסרי ואף אנטי מוסרי ונגד מצפוני ובעקבות זאת אני מסרב להשכיר להם דירה כל עוד אם התינוק לא גרה עימם תחת אותה קורת גג בטריאדה פוליאמורית. האם החוק הישראלי לטובתי במקרה של תביעה? תודה. ―אנונימי לא חתם
- ויקיפדיה איננה עוסקת בייעוץ משפטי. אני מאחל לך שתבריא. 192.114.182.2 08:04, 20 במרץ 2023 (IST)
- אני בריא. אני מאחל לך שתבריא (הנה גם אני יכול לכתוב שטויות). ―אנונימי לא חתם
- החוק הרלוונטי הוא חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000. החוק אוסר הפליה לפי נטייה מינית, והמעשה שאתה מתאר הוא הפליה ברורה לפי נטייה מינית. עם זאת, החוק חל רק על "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי", ולמיטב הבנתי את החוק הוא אינו חל על השכרת דירות. דוד שי - שיחה 08:40, 20 במרץ 2023 (IST)
- איך זאת הפליה על רקע נטייה מינית אם אין לי ולו חצי טענה על הנטייה המינית אלא רק על היעדר האם? ―אנונימי לא חתם
- המחוקק ידע שיהיו חוכמולוגים כמוך, וקבע בחוק "לעניין סעיף זה, רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין". לפי כלל זה, שמופיע בחוקים נוספים נגד הפליה, פרסום מודעה "דרוש מלצר לאחר שירות צבאי" היא התחכמות שמטרתה למנוע את המשרה מערבים וחרדים, ופרסום מודעה "דרוש סבל בעל שליטה מעולה בעברית" היא התחכמות שמטרתה למנוע את המשרה מעולים חדשים. גם הדוגמה שלך היא התחכמות שמטרתה למנוע את הדירה מהומוסקסואלים. דוד שי - שיחה 12:33, 20 במרץ 2023 (IST)
- אני טוען שאתה כאן הוא החכמולוג, הרי אין לך ראיה שאני מחרים את ההשכרה בגלל הומוסקסואליות ומצד שני אני אומר, תחיו עם האמא ותשכירו. נוח לך להאמין כך ואני לא אתפלא אם אתה גם נהנה לסכסך בין אנשים כך. ―אנונימי לא חתם
- אני מניח שאתה אדם פרטי ולא רשות ציבורית. הכלל במשפט הפרטי הוא שכל עוד לא נקבע אחרת בחוק אתה רשאי לפעול כרצונך ולהפלות את מי שאתה רוצה, גם אם זה מאוד מכוער מבחינה מוסרית.
- בפסק דין מי טל (רע"א 10011/17 מי-טל הנדסה ושירותים בע"מ נ' חאלד סלמאן (נבו 19.08.2019)) נחלקו השופטים אם חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים חל על מכירת דירות. השופט אלכס שטיין סבר שדירה היא לא "מוצר", ואילו השופט מני מזוז סבר שדירה היא "מוצר" ולכן החוק חל עליה (למעשה הם הסכימו שאסור להפלות במקרה הספציפי מסיבות אחרות). אין למיטב ידיעתי פסיקה שמכריעה לכאן או לכאן מאז.
- (אין לראות באמור ייעוץ משפט כמובן)
- ברובד האנושי, לא הבנתי מה אתה מנסה להשיג ב"טריאדה פוליאמורית" (אין לי מושג ואני לא בטוח שאני רוצה לדעת מה זה) ולמה זה כל כך חשוב לך.
- בברכה, משה כוכבי - שיחה 15:10, 20 במרץ 2023 (IST)
- זה פשוט. טריאדה פוליאמורית זה אהבה רומנטית בין שלושה בגירים ומגורים משותפים, ככלל תחת קורת גג אחת. במקרה הזה, כדי שהילד לא ישאל "אבא ואבא, איפה אמא? למה אני לא יכול להיות איתה?" (או אמא ואמא, איפה אבא? למה אני לא יכול להיות איתו?, לצורך העניין) ―אנונימי לא חתם
- ומה, זה לא מוזר בעיניך שהתינוק ישאל "היי, למה יש לי שלושה הורים"? זה בכללי לא מאוד משנה לדעתי. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 08:06, 23 במרץ 2023 (IST)
- זה דווקא משנה מאד כי המצב הטבעי/מובהק סטטיסטית הוא אמא ואבא. מצב בו יש אמא ואבא ועוד הורה נוסף לעומת זאת הוא מקרה לא שגרתי של אהבה וזה ממש לא בעיה כמו הפרדת הורה מילד. ―אנונימי לא חתם
- ומה, זה לא מוזר בעיניך שהתינוק ישאל "היי, למה יש לי שלושה הורים"? זה בכללי לא מאוד משנה לדעתי. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 08:06, 23 במרץ 2023 (IST)
- זה פשוט. טריאדה פוליאמורית זה אהבה רומנטית בין שלושה בגירים ומגורים משותפים, ככלל תחת קורת גג אחת. במקרה הזה, כדי שהילד לא ישאל "אבא ואבא, איפה אמא? למה אני לא יכול להיות איתה?" (או אמא ואמא, איפה אבא? למה אני לא יכול להיות איתו?, לצורך העניין) ―אנונימי לא חתם
- אני טוען שאתה כאן הוא החכמולוג, הרי אין לך ראיה שאני מחרים את ההשכרה בגלל הומוסקסואליות ומצד שני אני אומר, תחיו עם האמא ותשכירו. נוח לך להאמין כך ואני לא אתפלא אם אתה גם נהנה לסכסך בין אנשים כך. ―אנונימי לא חתם
- המחוקק ידע שיהיו חוכמולוגים כמוך, וקבע בחוק "לעניין סעיף זה, רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין". לפי כלל זה, שמופיע בחוקים נוספים נגד הפליה, פרסום מודעה "דרוש מלצר לאחר שירות צבאי" היא התחכמות שמטרתה למנוע את המשרה מערבים וחרדים, ופרסום מודעה "דרוש סבל בעל שליטה מעולה בעברית" היא התחכמות שמטרתה למנוע את המשרה מעולים חדשים. גם הדוגמה שלך היא התחכמות שמטרתה למנוע את הדירה מהומוסקסואלים. דוד שי - שיחה 12:33, 20 במרץ 2023 (IST)
- איך זאת הפליה על רקע נטייה מינית אם אין לי ולו חצי טענה על הנטייה המינית אלא רק על היעדר האם? ―אנונימי לא חתם
- החוק הרלוונטי הוא חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000. החוק אוסר הפליה לפי נטייה מינית, והמעשה שאתה מתאר הוא הפליה ברורה לפי נטייה מינית. עם זאת, החוק חל רק על "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי", ולמיטב הבנתי את החוק הוא אינו חל על השכרת דירות. דוד שי - שיחה 08:40, 20 במרץ 2023 (IST)
- אני בריא. אני מאחל לך שתבריא (הנה גם אני יכול לכתוב שטויות). ―אנונימי לא חתם
- השאלה לא מתחילה כלל, כיוון שהשכרת דירה אינה מוגדרת בחוק כמתן שירות. לפיכך, התשובה היא "כן". שמש מרפא - שיחה 08:52, 23 במרץ 2023 (IST)
מה קדוש יותר לחילוני הישראלי, דמוקרטיה או הומניזם?
[עריכת קוד מקור]יש כאן ערך או פרק מערך העוסק בנושא? תודה. ―אנונימי לא חתם
- חילוני נגזר מהמילה חולין, וחולין ≠ קודש. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 09:33, 20 במרץ 2023 (IST)
- אנונימי או אנונימית שימו לב שהומניזם איננו הומניות, הומניזם הוא תפיסה שהאדם הוא מרכז העולם והדבר הכי חשוב בו, והומניות היא אמפתיה כלפי יצורים חיים אחרים. אלה מושגים כמעט נוגדים, אז למה התכוונת? חוץ מזה התו השמיני צודק, חילונים לא מאמינים בעל טבעי ואין אצלם שום דבר קדוש, יש ערכים טבעיים שאפשר לסכם אותם ב"מה ששנוא עליך אל תעשה לזולתך", בנוסף ל"בל תשחית" את הטבע. La Nave - שיחה 09:45, 20 במרץ 2023 (IST)
- Neither. אם לצטט את פרופ' גיא בן-פורת (הלכה למעשה: חילונו של המרחב הציבורי בישראל): "חוקרים המתארים את ישראל כ"דמוקרטיה לא ליברלית" או "דמוקרטיה אתנית" טוענים כי אנטי-ליברליות ואתנוצנטריות הם חלק מהתרבות הפוליטית הישראלית, וכי מאפיינים אלה באים לידי ביטוי בהכפפת ערכים ליברליים לשאלות של ביטחון, בשאיפה לקונצנזוס ובהדרת מיעוטים. בשונה מהדמוקרטיה הליברלית, שבמרכזה הפרט וזכויותיו, המחויבת לשוויון בין האזרחים, מבנה האזרחות המרובד בישראל מדיר או ממקם קבוצות ופרטים על בסיס אתניות ומגדר ועל בסיס תרומה לקולקטיב. כפי שהיטיב לתאר זאת אריאל רוזן צבי, היהודי הדמוקרטי החילוני עובר דרך היהדות המסורתית והתפיסה היהודית, גם במשמעותה הדתית, ש"מעניקה ערך מוסף לרעיון הציוני כל אימת שהוא מתעמת עם המרכיב הדמוקרטי. במקרה זה, המשקל הנוסף של המרכיב היהודי חובר למרכיב הציוני כדי להתגבר על התביעה שמעמיד המרכיב הדמוקרטי"... הממצאים שהשתמשתי בהם לאורך הספר מצביעים על תמונה דומה שלפיה התנהגות חילונית (הנמדדת בפעולות) מנותקת לעתים מכל מחויבות פוליטית או אידיאולוגית ומהשקפת עולם ליברלית. גם זהות חילונית מוצהרת עשויה להיות ליברלית בנוגע לתמיכה בנישואין או בקבורה אזרחית אבל מסויגת בשאלת השוויון לאזרחים הערבים. הדבר נוגע באופן מובהק לדפוסי הזהות החילוניים של יוצאי ברית המועצות, המתקיימים לצד שמרנות פוליטית, אבל גם לחלק מהחילונים הישראלים הוותיקים. בעוד שאלה המגדירים עצמם חילונים נוטים להיות יותר ליברליים מקבוצות אחרות בנוגע לשאלת השוויון, רבים מהם אוחזים בעמדות לא ליברליות מובהקות, הכוללות תמיכה במעמד מועדף ליהודים בישראל, התנגדות למדיניות שתקטין פערים כלכליים בין יהודים וערבים, והסתייגות מחיים משותפים בשכונות מעורבות. חולשת הליברליזם, מלמדים הממצאים, נובעת לא רק מתהליך החילון המתקדם בנתיב נפרד מזהות ומחויבות פוליטית, אלא גם מטיבה של החילוניות הישראלית, שמחויבותה לערכים הליברליים נותרת לעתים תחומה בגבולות הקולקטיב היהודי." AddMore-III - שיחה 12:33, 20 במרץ 2023 (IST)
- שום דבר.
כל היופי בלהיות חילוני זה שאנחנו לא כפופים לחוקים, לא חוקים דתיים, לא חוקים פנתאיסטים, אנחנו אנשי החופש, אנשי החילון. אין לנו חגים ואין לנו כשרות (בכל זאת שיש חילונים שמעדיפים לשמור כשרות).
לכן, זה הבחירה האישית של החילוני לבחור מה יותר חשוב לו - הדמוקרטיה או ההומניזם. אקסינו - שיחה 18:29, 22 במרץ 2023 (IST)- אקסינו, צר לי לקלקל לך את החגיגה אבל רוב ה"חילונים" שאני מכיר הם אנשים דתיים בצורה משמעותית, בין אמונותיהם הדתיות ניתן למנות את האמונה לפיה צריך לחגוג יום הולדת (אפילו שבכל יום הולדת אדם מתקרב למותו) וצריך לחגוג את אחד באפריל (גם אם הם ייצאו מושפלים), צריך להשתמש במדיה חברתית ויש להיות פתוח נפשית לטכנולוגיות מדיה חברתית חדשות (גם בלי לחקור את המכניקה שלהן, שיכולה להיות הרסנית לכל המשתמשים), צריך לשתות קפה כל בוקר, מאמינים שיש לחגוג ולנטיינס והלווין, שאין בעיה לחגוג חגים של היהדות, דת שלפי ספר הקודש שלה דינם מיתה בסקילה על מה שמכונה בה "חילול שבת", מאמינים שצריך לכפות הומניות דרך מערכת חינוך ממלכתית, מאמינים בדמוקרטיה, מאמינים שדתיים רפורמיים אינם פנאטיים, מאמינים שלבוש חושפני אינו משחק תפקיד משמעותי בהטרדות מיניות או גרוע מכך, שאיננו "אמור" לשחק תפקיד בכך למרות שאך טבעי שהוא כן, מאמינים שאם זוג הומואים מגדל ילד אין בעיה ממשית שהאמא לא תגור איתם באותו בית ואף לא באותה מדינה וכו' והרשימה עוד ארוכה. ―אנונימי לא חתם
- עכשיו אתה סתם מכליל. כל חילוני במנהגים שהוא מאמץ לעצמו. יש כאלו שלא חוגגים הלוויין, יש כאלו שכן. אקסינו - שיחה 23:31, 22 במרץ 2023 (IST)
- רבים מהחילונים הישראלים לפחות אכן מתנהלים כפי שתיארתי. אני לא טוען שכולם מתנהלים כך. ―אנונימי לא חתם
- עכשיו אתה סתם מכליל. כל חילוני במנהגים שהוא מאמץ לעצמו. יש כאלו שלא חוגגים הלוויין, יש כאלו שכן. אקסינו - שיחה 23:31, 22 במרץ 2023 (IST)
- אקסינו, צר לי לקלקל לך את החגיגה אבל רוב ה"חילונים" שאני מכיר הם אנשים דתיים בצורה משמעותית, בין אמונותיהם הדתיות ניתן למנות את האמונה לפיה צריך לחגוג יום הולדת (אפילו שבכל יום הולדת אדם מתקרב למותו) וצריך לחגוג את אחד באפריל (גם אם הם ייצאו מושפלים), צריך להשתמש במדיה חברתית ויש להיות פתוח נפשית לטכנולוגיות מדיה חברתית חדשות (גם בלי לחקור את המכניקה שלהן, שיכולה להיות הרסנית לכל המשתמשים), צריך לשתות קפה כל בוקר, מאמינים שיש לחגוג ולנטיינס והלווין, שאין בעיה לחגוג חגים של היהדות, דת שלפי ספר הקודש שלה דינם מיתה בסקילה על מה שמכונה בה "חילול שבת", מאמינים שצריך לכפות הומניות דרך מערכת חינוך ממלכתית, מאמינים בדמוקרטיה, מאמינים שדתיים רפורמיים אינם פנאטיים, מאמינים שלבוש חושפני אינו משחק תפקיד משמעותי בהטרדות מיניות או גרוע מכך, שאיננו "אמור" לשחק תפקיד בכך למרות שאך טבעי שהוא כן, מאמינים שאם זוג הומואים מגדל ילד אין בעיה ממשית שהאמא לא תגור איתם באותו בית ואף לא באותה מדינה וכו' והרשימה עוד ארוכה. ―אנונימי לא חתם
- שום דבר.
- Neither. אם לצטט את פרופ' גיא בן-פורת (הלכה למעשה: חילונו של המרחב הציבורי בישראל): "חוקרים המתארים את ישראל כ"דמוקרטיה לא ליברלית" או "דמוקרטיה אתנית" טוענים כי אנטי-ליברליות ואתנוצנטריות הם חלק מהתרבות הפוליטית הישראלית, וכי מאפיינים אלה באים לידי ביטוי בהכפפת ערכים ליברליים לשאלות של ביטחון, בשאיפה לקונצנזוס ובהדרת מיעוטים. בשונה מהדמוקרטיה הליברלית, שבמרכזה הפרט וזכויותיו, המחויבת לשוויון בין האזרחים, מבנה האזרחות המרובד בישראל מדיר או ממקם קבוצות ופרטים על בסיס אתניות ומגדר ועל בסיס תרומה לקולקטיב. כפי שהיטיב לתאר זאת אריאל רוזן צבי, היהודי הדמוקרטי החילוני עובר דרך היהדות המסורתית והתפיסה היהודית, גם במשמעותה הדתית, ש"מעניקה ערך מוסף לרעיון הציוני כל אימת שהוא מתעמת עם המרכיב הדמוקרטי. במקרה זה, המשקל הנוסף של המרכיב היהודי חובר למרכיב הציוני כדי להתגבר על התביעה שמעמיד המרכיב הדמוקרטי"... הממצאים שהשתמשתי בהם לאורך הספר מצביעים על תמונה דומה שלפיה התנהגות חילונית (הנמדדת בפעולות) מנותקת לעתים מכל מחויבות פוליטית או אידיאולוגית ומהשקפת עולם ליברלית. גם זהות חילונית מוצהרת עשויה להיות ליברלית בנוגע לתמיכה בנישואין או בקבורה אזרחית אבל מסויגת בשאלת השוויון לאזרחים הערבים. הדבר נוגע באופן מובהק לדפוסי הזהות החילוניים של יוצאי ברית המועצות, המתקיימים לצד שמרנות פוליטית, אבל גם לחלק מהחילונים הישראלים הוותיקים. בעוד שאלה המגדירים עצמם חילונים נוטים להיות יותר ליברליים מקבוצות אחרות בנוגע לשאלת השוויון, רבים מהם אוחזים בעמדות לא ליברליות מובהקות, הכוללות תמיכה במעמד מועדף ליהודים בישראל, התנגדות למדיניות שתקטין פערים כלכליים בין יהודים וערבים, והסתייגות מחיים משותפים בשכונות מעורבות. חולשת הליברליזם, מלמדים הממצאים, נובעת לא רק מתהליך החילון המתקדם בנתיב נפרד מזהות ומחויבות פוליטית, אלא גם מטיבה של החילוניות הישראלית, שמחויבותה לערכים הליברליים נותרת לעתים תחומה בגבולות הקולקטיב היהודי." AddMore-III - שיחה 12:33, 20 במרץ 2023 (IST)
- אנונימי או אנונימית שימו לב שהומניזם איננו הומניות, הומניזם הוא תפיסה שהאדם הוא מרכז העולם והדבר הכי חשוב בו, והומניות היא אמפתיה כלפי יצורים חיים אחרים. אלה מושגים כמעט נוגדים, אז למה התכוונת? חוץ מזה התו השמיני צודק, חילונים לא מאמינים בעל טבעי ואין אצלם שום דבר קדוש, יש ערכים טבעיים שאפשר לסכם אותם ב"מה ששנוא עליך אל תעשה לזולתך", בנוסף ל"בל תשחית" את הטבע. La Nave - שיחה 09:45, 20 במרץ 2023 (IST)
- אם בכל זאת נתעקש לאמץ את הטרמינולוגיה המוזרה, הרי שהדמוקרטיה היא רק כלי למימוש ההומניזם. כך שההומניזם, לדעתי, יתואר כ"קדוש" יותר. אסף השני - שיחה 19:53, 20 במרץ 2023 (IST)
מה ששנוא עליך אל תעשה לזולתך
[עריכת קוד מקור]עם כל הכבוד, חילונים ודתיים עושים את זה חופשי, אולי זה באמת לא קדוש עבורם. ―אנונימי לא חתם
- ברור, השאלה היא מה עמוד התווך המוסרי של החברה שעליו בנויות הדמוקרטיה ומערכת המשפט, אצל חילונים זה "מה ששנוא עליך אל תעשה לזולתך" שכולל את כל היצורים החיים, אצל יהודים דתיים זה "מה ששנוא עליך על תעשה ליהודי" (דתי). La Nave - שיחה 17:02, 22 במרץ 2023 (IST)
- כמה בורות בנוגע לדת.
- בדיוק כמו החילונים גם הדתיים רואים במשפט "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" תווך מוסרי.
- בדיוק כמו החילונים גם הדתיים מדי פעם שוכחים אותו. -עורך לו- - שיחה 17:24, 22 במרץ 2023 (IST)
- לא שטויות לצערי, המשפט הוא "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" - לא לזולתך כפי שכתבתי, ופרש הרמב"ם: "מצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו". La Nave - שיחה 22:31, 22 במרץ 2023 (IST)
- כנראה שגם "חביב אדם שנברא בצלם, חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם" (מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ד) היא המצאה חילונית. אי"ש / שו"ת, א' בניסן ה'תשפ"ג ; 23:40, 22 במרץ 2023 (IST)
- נחמד, אבל כאן דיברנו על משפט אחר, שלא כמו המשפט הזה, נשא ציווי מוסרי ישיר. 192.114.182.2 09:27, 23 במרץ 2023 (IST)
- כנראה שגם "חביב אדם שנברא בצלם, חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם" (מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ד) היא המצאה חילונית. אי"ש / שו"ת, א' בניסן ה'תשפ"ג ; 23:40, 22 במרץ 2023 (IST)
- לא שטויות לצערי, המשפט הוא "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" - לא לזולתך כפי שכתבתי, ופרש הרמב"ם: "מצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו". La Nave - שיחה 22:31, 22 במרץ 2023 (IST)
שופן וואן גוך
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
אני שומע מוזיקה קלאסית, וברוב הסרטונים או התמונות של יצירות של שופן, יש את ליל כוכבים, ליל כוכבים מעל הרון או ציוים שונים בהשראתם. מה מקור ההקשר? שטרודל מאן - שיחה 20:17, 21 במרץ 2023 (IST)
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
ממתי ההסתדרות היא מעוז ליכודניקי? לא שמתי לב כי היא במילא הייתה צריכה להיעלם, ופתאום היא מופיעה לי בפיד בתור מאפיה ביביסטית. La Nave - שיחה 16:56, 22 במרץ 2023 (IST)
- האם זוהי שאלה או הערה על ענייני דיומא? אם זוהי שאלה, בבקשה לנסח אותה בצורה מתאימה. לדוגמה: האם ההסתדרות היא גוף שבו יש דומיננטיות לליכוד? אם כן: ממתי? זה מפתיע כי ראשי הסתדרות בעבר היו מזוהים עם מפלגת העבודה. Tzafrir - שיחה 18:47, 22 במרץ 2023 (IST)
- צפריר, אני בטוחה שאתה יודע את התשובה, תסביר לי מה קרה? La Nave - שיחה 22:26, 22 במרץ 2023 (IST)
- אינני יודע האם הטענה שההסתדרות עברה לשליטת הליכוד נכונה, אבל בהתחשב במפה הפוליטית בכנסת, שבה מפלגת העבודה קטנה במידה ניכרת מהליכוד, סביר ביותר שכך יקרה גם בהסתדרות, משום שאין לצפות שההתפלגות הפוליטית בקרב מאות אלפי העובדים חברי ההסתדרות תהיה שונה במידה ניכרת מההתפלגות בקרב כל הציבור בישראל. דוד שי - שיחה 04:39, 23 במרץ 2023 (IST)
- לא יודע לגבי הדומיננטית, אבל נדמה לי שזה גם עניין של אופורטוניזם מצד אנשי ההסתדרות. נכון שבתחום המהותי\אידאולוגי, הליכוד ועבודה מאורגנת זה לא בדיוק דברים שהולכים ביחד. אבל אם בהסתדרות רוצים לקדם מאבקי עובדים ספציפיים בכנסת, עדיף להם לשתף פעולה עם מפלגת השלטון, ולא רק עם מפלגות אופוזיציה. ובשביל זה, הרבה וועדי עובדים חזקים, לדוגמה ארגון עובדי התעשייה האווירית, מתפקדים בהמוניהם לליכוד. והאמת שזה די עובד להם, לראייה ההורדה מסדר היום של ההצעות של ח"כ רוטמן לפגיעה בזכות השביתה. תום רגב - שיחה 02:45, 26 במרץ 2023 (IDT)
- יודע שאף אחד לא קורא את זה, אבל וואו, דבריי התבדו מאוד מהר תום רגב - שיחה 00:56, 27 במרץ 2023 (IDT)
- לא יודע לגבי הדומיננטית, אבל נדמה לי שזה גם עניין של אופורטוניזם מצד אנשי ההסתדרות. נכון שבתחום המהותי\אידאולוגי, הליכוד ועבודה מאורגנת זה לא בדיוק דברים שהולכים ביחד. אבל אם בהסתדרות רוצים לקדם מאבקי עובדים ספציפיים בכנסת, עדיף להם לשתף פעולה עם מפלגת השלטון, ולא רק עם מפלגות אופוזיציה. ובשביל זה, הרבה וועדי עובדים חזקים, לדוגמה ארגון עובדי התעשייה האווירית, מתפקדים בהמוניהם לליכוד. והאמת שזה די עובד להם, לראייה ההורדה מסדר היום של ההצעות של ח"כ רוטמן לפגיעה בזכות השביתה. תום רגב - שיחה 02:45, 26 במרץ 2023 (IDT)
- אינני יודע האם הטענה שההסתדרות עברה לשליטת הליכוד נכונה, אבל בהתחשב במפה הפוליטית בכנסת, שבה מפלגת העבודה קטנה במידה ניכרת מהליכוד, סביר ביותר שכך יקרה גם בהסתדרות, משום שאין לצפות שההתפלגות הפוליטית בקרב מאות אלפי העובדים חברי ההסתדרות תהיה שונה במידה ניכרת מההתפלגות בקרב כל הציבור בישראל. דוד שי - שיחה 04:39, 23 במרץ 2023 (IST)
- צפריר, אני בטוחה שאתה יודע את התשובה, תסביר לי מה קרה? La Nave - שיחה 22:26, 22 במרץ 2023 (IST)
צרפתים ברעננה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
שמתי לב לכמות גדולה של דוברי צרפתית בעיר רעננה. האם יש איזושהי קהילה מוכרת בעיר?. האם יש מידע בנושא?
- לפי מה שאני יודע, ברעננה יש ריכוז של יהודים יוצאי דרום אפריקה. על קהילה צרפתית שם מעולם לא שמעתי. ―אנונימי לא חתם
- אני שמעתי על ריכוז של צרפתים ברעננה. איזה סוג של מידע אתה מחפש? זה לא כמו קבוצות ספורט שיש איזשהו רישום של כל הקהילות בישראל....
הכאת מפגין שמנסה לשבש את תנועת הרכבות
[עריכת קוד מקור]אם מפגין נגד רפורמת לוין מתפרע בתחנת רכבת בישראל ומנסה למנוע ממני ומאחרים לעלות לרכבת ואני מפעיל נגדו אלימות, לפי חוקי מדינת ישראל, ביצעתי פשע? יש לו עילה לתבוע אותי? ―אנונימי לא חתם
- כן. הוא יכול להגיש נגדך תלונה במשטרה על תקיפה, ובנוסף לתבוע אותך תביעה נזיקית. לאזרח מותר להפעיל כח רק במקרים קיצוניים יחסית, וטוב שכך, אחרת היינו חיים באנרכיה. בברכה, משה כוכבי - שיחה 07:56, 23 במרץ 2023 (IST)
- ניסיון לשיבוש תנועת הרכבות זה לא קיצוני עבורך? ―אנונימי לא חתם
- זה לא חשוב מה משה כוכבי חושב על קיצוני או לא. שאלת שאלה: האם לתקוף מפגין או/ו אדם שמשבש תנועה זה פשע? התשובה היא חיובית: להכות אדם זה פשע ועילה לתביעה. אותם מקרים קיצוניים שבהם מותר לאזרח להפעיל אלימות פיזית זה דברים בסגנון של אדם רץ לכיוון שלך עם סכין שלופה, או אדם עם חגורת נפץ צועק "אללה אכבר" בכיכר העיר. Corvus,(Nevermore) 12:48, 23 במרץ 2023 (IST)
- אני חושב שדבריך אפורים ועמומים. המפגין החוצפן תוקף אותי ועוד רבים בכך שהוא פועל גופנית/פיזית למנוע מאיתנו להמשיך בדרכנו. תקיפה אנטי סוציאלית. ―אנונימי לא חתם
- באת לשאול שאלה או להוציא קיטור? גם במקרה שמישהו תקף אותך פיזית (כלומר בא אם מקל ודפק לך בראש), עדיין לתקוף בחזרה יהווה עבירה. אין שום תקדים משפטי בכך שכל המשתתפים בקטטה יקבלו תיקים על תקיפה, גם אלו שהתחילו וגם אלו שהחזירו. אני חושב שקיבלת את מלוא המענה לשאלה שלך: להכות מפגינים שמפריעים לך זה פשע. לא סביר שתצליח לקבל תשובה אחרת בעתיד האפשרי. Corvus,(Nevermore) 13:27, 23 במרץ 2023 (IST)
- שאלתי שאלה וקיבלתי תשובה אפורה. פירטתי מדוע. הגנה עצמית היא ממש לא עבירה, אתה באמת חושב שאם מישהו ידפוק לך ברזל בראש (אם להשתמש בדוגמה שנתת עלי והדבר מצער אותי ואתה מוזמן לערוך את דבריך ואני אערוך את דברי) אתה עובר עבירה אם תחזיר לו? פתיחת תיק כשלעצמו איננה בהכרח עבירה. ―אנונימי לא חתם
- התשובה היתה חדה וברורה: כן. Corvus,(Nevermore) 13:40, 23 במרץ 2023 (IST)
- תשובתך איננה הגיונית, אדם שמפריע לאחרים ששילמו על כרטיס לעלות לרכבת מפעיל נגדם אלימות פיזית. ―אנונימי לא חתם
- התשובה היתה חדה וברורה: כן. Corvus,(Nevermore) 13:40, 23 במרץ 2023 (IST)
- שאלתי שאלה וקיבלתי תשובה אפורה. פירטתי מדוע. הגנה עצמית היא ממש לא עבירה, אתה באמת חושב שאם מישהו ידפוק לך ברזל בראש (אם להשתמש בדוגמה שנתת עלי והדבר מצער אותי ואתה מוזמן לערוך את דבריך ואני אערוך את דברי) אתה עובר עבירה אם תחזיר לו? פתיחת תיק כשלעצמו איננה בהכרח עבירה. ―אנונימי לא חתם
- באת לשאול שאלה או להוציא קיטור? גם במקרה שמישהו תקף אותך פיזית (כלומר בא אם מקל ודפק לך בראש), עדיין לתקוף בחזרה יהווה עבירה. אין שום תקדים משפטי בכך שכל המשתתפים בקטטה יקבלו תיקים על תקיפה, גם אלו שהתחילו וגם אלו שהחזירו. אני חושב שקיבלת את מלוא המענה לשאלה שלך: להכות מפגינים שמפריעים לך זה פשע. לא סביר שתצליח לקבל תשובה אחרת בעתיד האפשרי. Corvus,(Nevermore) 13:27, 23 במרץ 2023 (IST)
- אני חושב שדבריך אפורים ועמומים. המפגין החוצפן תוקף אותי ועוד רבים בכך שהוא פועל גופנית/פיזית למנוע מאיתנו להמשיך בדרכנו. תקיפה אנטי סוציאלית. ―אנונימי לא חתם
- זה לא חשוב מה משה כוכבי חושב על קיצוני או לא. שאלת שאלה: האם לתקוף מפגין או/ו אדם שמשבש תנועה זה פשע? התשובה היא חיובית: להכות אדם זה פשע ועילה לתביעה. אותם מקרים קיצוניים שבהם מותר לאזרח להפעיל אלימות פיזית זה דברים בסגנון של אדם רץ לכיוון שלך עם סכין שלופה, או אדם עם חגורת נפץ צועק "אללה אכבר" בכיכר העיר. Corvus,(Nevermore) 12:48, 23 במרץ 2023 (IST)
- אם הוא משליך אנשים על אחת המסילות ואתה משליך אותו על מסילה אחרת, יתכן שתצליחו להעמיד את נהג הרכבת בפני דילמת הקרונית. וכנ"ל לגבי המדינה ): ליאור पॣ • א' בניסן ה'תשפ"ג • 13:29, 23 במרץ 2023 (IST)
- אני לא רוצה שמישהו ישליך מישהו על המסילה חלילה. כן הייתי בהחלט מנסה להזיז (לא לעבר המסילה) את מי שהיה מנסה למנוע ממני לעלות לרכבת במחאה על רפורמת לוין. ―אנונימי לא חתם
- ניסיון לשיבוש תנועת הרכבות זה לא קיצוני עבורך? ―אנונימי לא חתם
למה חברת ריינאייר כל הזמן בכותרות על בעיות ללקוחות ישראלים?
[עריכת קוד מקור]מעולם לא טסתי עם חברת ריינאייר ואני בספק שאי פעם ארצה לטוס עימה אבל מעניין אותי, למה לקוחות ישראלים לכאורה כל כך סובלים עימה ועוד יותר למה הם ממשיכים לטוס עימה? ―אנונימי לא חתם
- באל על סובלים לא פחות. למה טסים איתם? כי זה זול. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:56, 23 במרץ 2023 (IST)
- טסתי עם שתיהן, וסבלתי יותר מריינאייר. המחיר הזול מתקזז עם שירות גרוע ובזבוז זמן. Reuveny - שיחה 20:23, 23 במרץ 2023 (IST)
טרנסיות בתחרויות נשים
[עריכת קוד מקור]איגוד האתלטיקה העולמי החליט לאסור על טרנסיות להשתתף בתחרויות לנשים
https://www.haaretz.co.il/sport/other/2023-03-23/ty-article/00000187-0fa3-dce9-afc7-5fefe1d40000
מי יכול למרוד בו?
―אנונימי לא חתם
- הקשר בין הפתיח לשאלה אינו ברור. החברות באיגוד מן הסתם וולונטרית, ולכן אפשר לשנות את החלטותיו מבפנים לפי התקנון, או לפרוש (מי שרוצה יכול לייסד איגוד חלופי). עוזי ו. - שיחה 10:28, 24 במרץ 2023 (IDT)
- הערך הרלוונטי לנושא: טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט. Tzafrir - שיחה 12:21, 24 במרץ 2023 (IDT)
נבצרות
[עריכת קוד מקור]בתיקון הטרי לחוק יסוד: הממשלה נקבע שנבצרות של ראש הממשלה היא רק "בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית". נניח מצב שבו ראש הממשלה נשלח לכלא (לא נתניהו, ח"ו, כי אצלו כל התיקים קרסו), האם זה אומר שהוא ימשיך להיות ראש הממשלה מהכלא? ישיבות הממשלה השבועיות יהיה בחדר הביקורים של הכלא? דוד שי - שיחה 09:18, 24 במרץ 2023 (IDT)
- על פי חוק יסוד:הממשלה, "*הכנסת* *רשאית*, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עמה משום קלון... לא הועבר ראש הממשלה מכהונתו לפי סעיף זה ופסק הדין כאמור... נעשה סופי, תיפסק כהונתו של ראש הממשלה ויראו את הממשלה כאילו התפטרה ביום שבו פסק הדין נעשה סופי". כלומר, לו היו בתי המשפט פוסקים על פי חוק (לא אצלנו, ח"ו), היה ברור שכל עוד ניתן לערער על פסק הדין (ואם הכנסת לא קבעה אחרת), ראש הממשלה ממשיך לכהן, וביצוע פסק הדין נדחה יחד עם השאלות כבדות המשקל ב"הכה את המומחה" עד לפסק הדין הסופי. עוזי ו. - שיחה 10:25, 24 במרץ 2023 (IDT)
- כתוספת למה שעוזי כתב: לא. אם הוא יהיה כלוא, משמע הוא הורשע בפסק דין סופי בעבירה שיש עמה קלון (אחרי זכות ערעור), ולפי חוק היסוד ״הממשלה״, סעיפים 17–18, במצב כזה הממשלה נחשבת כאילו התפטרה. Virant (שיחה) 12:52, 24 במרץ 2023 (IDT)
- האם כל עברה שעונשה מאסר בפועל היא עברה שיש עמה קלון? אינני יודע. במקרה שיוחלט שאין עמה קלון חזרנו לבעיה שהתחלנו אתה - ראש הממשלה בכלא ובכל זאת ממשיך לכהן כראש הממשלה, ואין דרך להכריז על נבצרותו.
- בנוסף ייתכן מצב שבו ראש ממשלה יבצע פשע שמחייב מעצר עד תום ההליכים, ושוב חזרנו לבעיה שהתחלנו אתה. דוד שי - שיחה 21:58, 24 במרץ 2023 (IDT)
- הוא כבר עשה מספר פשעים כאלה.--2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C 11:59, 25 במרץ 2023 (IDT)
- אם נלך למקרה הפותטי לחלוטין, בו במהלך דיון בכנסת רה"מ, ויו"ר האופוזיציה התחילו לריב מכות, משמר הכנסת עצר את שניהם והעביר אותם למשטרת ישראל באזיקים: האם במקרה כזה תתקיים ישיבה של המליאה בתא המעצר? Corvus,(Nevermore) 13:20, 25 במרץ 2023 (IDT)
- אני חושב שבמקרה כזה ברור שישנה אי-מסוגלות פיזית. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:33, 26 במרץ 2023 (IDT)
- זו פרשנות מרחיקת לכת של אי-מסוגלות פיזית. להבנתי הכוונה היא רק לאי-מסוגלות בריאותית, כדוגמת מה שקרה לראש הממשלה אריאל שרון.
- מליאת הכנסת מתקיימת פעמים רבות ללא נוכחות של יו"ר הכנסת וראש הממשלה, כך שלכנסת אין בעיה אם השניים האלה יושלכו למעצר. דוד שי - שיחה 22:25, 26 במרץ 2023 (IDT)
- אני חושב שבמקרה כזה ברור שישנה אי-מסוגלות פיזית. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:33, 26 במרץ 2023 (IDT)
- דוד שי, אני מנסה להבין למה זה בכלל חשוב. דבר ראשון, בישראלים מפילים ממשלות על ימין ועל שמאל לרמה שזה נדיר לראות ממשלה שמסיימת קדנציה שלמה. דבר שני, אם הכנסת יכולה לחוקק חוק לפיו רה"מ אינו יכול להישלח לנבצרות, אז באותה המידה כעבור חצי שנה הכנסת יכולה לחוקק חוק שלפיו הוא כן יכול להישלח לנבצרות בהצבעה של 61 ח"כים. לכן, אני מנסה להבין: אז מה? למה שבכלל תהיה משמעות לחוק הנבצרות במדינה שבה ממשלות מתחלפות כמו גרביים? Corvus,(Nevermore) 15:55, 26 במרץ 2023 (IDT)
- ייתכן שאני קצת נאיבי, אבל כל זמן שהחוק קיים, זה החוק ויש לפעול לפיו, ולכן חשוב להבין את משמעותו. אם ישתנו הנסיבות, אולי ישנו את החוק ואולי לא. דוד שי - שיחה 08:50, 27 במרץ 2023 (IDT)
פרישה של חבר כנסת מהקואליציה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
נניח מצב היפותטי שבו יש קואליציה עם 61 חברי כנסת. אחד החברים (בדיוק אחד) מחליט בניגוד למשמעת של מפלגתו לפרוש מהקואליציה.
א) האם הוא יכול לעשות את זה? להישאר במפלגה, לשמור על זכות ההצבעה כנסת, אבל לא להיות חבר בקואליציה?
ב) האם במקרה כזה, הממשלה מפוטרת וראש הקואליציה צריך לחפש דחוף מחליף?
- מה המשמעות של „לפרוש מהקואליציה״? להצביע נגד הקואליציה? לא להצביע עם הקואליציה? דודי אמסלם, לדוגמה, החליט כמה פעמים להפסיק להצביע עם הקואליציה עד שדרישותיו יתקבלו. שני שרי הליכוד הנוכחיים, עמיחי שיקלי ועידית סילמן פרשו, אבל לא בדיוק, מהקואליציה הקודמת, והתנהלו סביב הנושא סכסוכים משפטיים (כי לפי החוק, שנחקק בעקבות העריקות שהיו בתרגיל המסריח), חבר כנסת שהתפצל כך סתם מסיעתו לא יכול לעבור לאחר הבחירות הבאות למפלגה שקיימת בכנסת הנוכחית. אבל אולי לפעמים החוק מגלה גמישות. Tzafrir - שיחה 21:29, 24 במרץ 2023 (IDT)
- כל המצבים המטומטמים האלה שלא מאפשרים משילות, לא מאפשרים יציבות, לא מאפשרים למדינה להתנהל, לא מאפשרים ניהול מדיניות לטווח ארוך, הופכים כל ראש ממשלה בישראל לבן ערובה של סחטנים חמדנים- כל אלה הם תוצאה של השיטה המחורבנת שירשנו מהבריטים, בה אין הפרדת רשויות בין הכנסת לממשלה. זוהי אם כל חטאת.--2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C 11:57, 25 במרץ 2023 (IDT)
- כזכור, לפני בערך 30 שנים עבר החוק לבחירה ישירה שמי שחוקקו אותו קיוו שהו יביא ליציבות. בפועל התוצאה הייתה ממשלת ימין על מלא שלא הצליחה להשלים כהונה מלאה וממשלה ששברה שפל משך כהונה. התברר שהבחירה הישירה עדיין לא מעניקה לראש הממשלה כוח לפעול מול כנסת לעומתית. באופן כללי זה מדגים שפתרונות קסם של שינויים בשיטת הממשל לא בהכרח יפתרו בעיות עמוקות יותר. הבעיה הבסיסית שיש כרגע בפוליטיקה הישראלית היא קיטוב עמוק וחוסר נכונות לשיתוף פעולה משני עברי המתרס. Tzafrir - שיחה 13:16, 25 במרץ 2023 (IDT)
- חחחח יופי, במקום להחליף את המנוע, צבעו את האוטו בצבע אחר ומתפלאים שהוא עדיין לא נוסע. מה הטעם בבחירה ישירה כשהממשלה עדיין תלויה בכנסת???--2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C 15:47, 25 במרץ 2023 (IDT)
- פנה לאחרים בנימוס בבקשה. Virant (שיחה) 15:56, 25 במרץ 2023 (IDT)
- מחקתי את המלה.--77.137.79.175 17:37, 25 במרץ 2023 (IDT)
- תודה. Virant (שיחה) 18:23, 25 במרץ 2023 (IDT)
- מחקתי את המלה.--77.137.79.175 17:37, 25 במרץ 2023 (IDT)
- פנה לאחרים בנימוס בבקשה. Virant (שיחה) 15:56, 25 במרץ 2023 (IDT)
- הטעות להבנתי היתה להשאיר את הבסיס הקואליציוני לקיום ממשלה. בפועל מדובר היה במעבר לשיטה נשיאותית, שכן ראש הממשלה נבחר ישירות ע״י הבוחרים, רק חבל ששכחו שאחד היתרונות העיקריים בשיטה נשיאותית הוא אי-תלות בפרלמנט לצורך קיום הממשלה, כלומר הממשלה לא נופלת כשהפרלמנט מתנגד לה, אלא פשוט נאלצת להגיע איתו לפשרות כתנאי לקידום מדיניות. Virant (שיחה) 16:03, 25 במרץ 2023 (IDT)
- בדיוק. שכחו את הפרט ה"שולי" הזה.--2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C 17:38, 25 במרץ 2023 (IDT)
- חחחח יופי, במקום להחליף את המנוע, צבעו את האוטו בצבע אחר ומתפלאים שהוא עדיין לא נוסע. מה הטעם בבחירה ישירה כשהממשלה עדיין תלויה בכנסת???--2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C 15:47, 25 במרץ 2023 (IDT)
- כזכור, לפני בערך 30 שנים עבר החוק לבחירה ישירה שמי שחוקקו אותו קיוו שהו יביא ליציבות. בפועל התוצאה הייתה ממשלת ימין על מלא שלא הצליחה להשלים כהונה מלאה וממשלה ששברה שפל משך כהונה. התברר שהבחירה הישירה עדיין לא מעניקה לראש הממשלה כוח לפעול מול כנסת לעומתית. באופן כללי זה מדגים שפתרונות קסם של שינויים בשיטת הממשל לא בהכרח יפתרו בעיות עמוקות יותר. הבעיה הבסיסית שיש כרגע בפוליטיקה הישראלית היא קיטוב עמוק וחוסר נכונות לשיתוף פעולה משני עברי המתרס. Tzafrir - שיחה 13:16, 25 במרץ 2023 (IDT)
- כל המצבים המטומטמים האלה שלא מאפשרים משילות, לא מאפשרים יציבות, לא מאפשרים למדינה להתנהל, לא מאפשרים ניהול מדיניות לטווח ארוך, הופכים כל ראש ממשלה בישראל לבן ערובה של סחטנים חמדנים- כל אלה הם תוצאה של השיטה המחורבנת שירשנו מהבריטים, בה אין הפרדת רשויות בין הכנסת לממשלה. זוהי אם כל חטאת.--2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C 11:57, 25 במרץ 2023 (IDT)
- כשכתבתי "לצאת מהקואליציה" הכוונה היתה להפסיק להיות חבר בקואליציה התומכת בממשלה בכנסת. כלומר להצטרף לאופוזיציה. נגיד במקרה כזה הקואליציה היה 61, ועכשיו האופוזיציה הופכת ל61 . האם במקרה כזה הממשלה אמורה לקרוס או שזה קורה רק אם שר או מפלגה שלמה יוצאים מהקואליציה?
2A10:8012:17:E643:8CB5:AF91:680B:839B 18:29, 25 במרץ 2023 (IDT)
- נדרש כשלון של הממשלה בהצבעת אי אמון או בהעברת תקציב המדינה כדי שהיא תיפול. Virant (שיחה) 18:53, 25 במרץ 2023 (IDT)
האם אשראי של שופרסל משתלם?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
ניסו לשכנע אותי לעשות אשראי של שופרסל כי הוא חינמי. יש מלא הטבות, צבירת נקודות וכד'. אז שאלתי חינמי לכמה זמן?
המוכרת נזכרה באותיות הקטנות ואמרה שזה חינם רק שנה אחת ואז זה עולה 12 שקלים ועוד 3 על חבר מועדון. ואז "פעם לשנה מתקשרים ומבקשים הארכה של המבצע".
אז אין לי סיבה להאמין שיאריכו לי את החינם. ואם כן, אז מדובר בשיטת המצליח: חינם, אבל באמת נזכרים להתקשר רק לאחר שמקבלים חיוב פעם לשנה. ואז בטח עוד חיוב כי לוקח לזה חודש להתעדכן שזה בחינם. אם זה היה באמת חינם, אז לא היו מגבילים את זה לשנה.
אז השאלה היא האם התנאים הללו בכל זאת מפצים על רווח כלכלי כלשהו מהכרטיס?
- יש מענק הצטרפות של 175 ש"ח לקנייה בשופרסל אונליין או 100 ש"ח לקנייה בחנות שופרסל. זה רווח מיידי. בנוסף צוברים יותר "נקודות סופרים", שהן למעשה הנחה על מחיר הקנייה ברשת. בהתאם לכך, השנה הראשונה בוודאי כדאית, ואם בשנה השנייה לא יוותרו על דמי חבר, תוכל לבטל את הכרטיס. דוד שי - שיחה 21:47, 24 במרץ 2023 (IDT)
- כן, מוותרים לכולם על דמי החבר פעם בשנה, כל שנה. רק אל תשכח להתקשר (או לשלוח הודעה). «kotz» «שיחה» 01:27, 25 במרץ 2023 (IDT)
- הם בונים על זה שתשכח להתקשר כנראה. אחרת, לא היה הגיון לוותר על דמי כרטיס למתקשרים, אפשר היה לתת כרטיס חינם לכל החיים. Corvus,(Nevermore) 13:14, 25 במרץ 2023 (IDT)
- כן, מוותרים לכולם על דמי החבר פעם בשנה, כל שנה. רק אל תשכח להתקשר (או לשלוח הודעה). «kotz» «שיחה» 01:27, 25 במרץ 2023 (IDT)
המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם
[עריכת קוד מקור]אם המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם התחילה להתקיים, היא אירוע.
אירוע זה יכול להיות אחד ממספר סופי של אירוע/ים או אחד מאין סוף אירועים (פרוגרסיה אין סופית או רגרסיה אין סופית ייתכנו באותה מידה מכל אירוע בציר האירועים).
אירוע כזה חייב היה להיגרם בגלל מציאות לא פיזיקלית נצחית חיצונית ובלתי תלויה במציאות פיזיקלית כל שהיא, כי לפני שנוצרה המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם, לא הייתה כל מציאות פיזיקלית שתנבע ממנה מציאות פיזיקלית אחרת (כמו שמתואר ש"יקום" יכול לנבוע מ"וואקום קוונטי") .
אם המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם לא התחילה להתקיים, היא נצחית בעצמה.
האם יש אפשרויות נוספות? תודה. ―אנונימי לא חתם
- זה יותר מסובך מזה. אתה מניח הנחה סמויה של זמן בדיד (כלומר "אוסף של רגעים") במקום זמן רציף. רציפות הזמן אומרת שבין כל שני רגעים, יש לך עוד רגע כלשהו. שים את המידע הזה בצד, נחזור עליו עוד מעט. תחשוב על גרף של לדגומה כאן. הגרף מתחיל ב-x=0, אבל לא כולל את x=0 בתחום הגדרתו. אם x זה הזמן, ו-y זה לדוגמה צפיפות ממוצעת של היקום, אז אפשר להבין מהגרף סיפור מעניין: אין נקודה ("רגע פיזיקלי") ראשונה, אלא לפני כל נקודה על הגרף יש נקודה אחרת השייכת לגרף. מכיוון שהיקום היה רציף מ"הרגע הראשון" (x=0), אבל לא כולל את הרגע הראשון כחלק מהמציאות - אין אפשרות לשים את האצבע על הרגע הפיזיקלי הראשון שהיה קיים. כי לכל x1 קיים x2 המקיים .
- לגבי הצד השלילי של הגרף שבטח מסקרן אותך: אז פשוט - הוא מחוץ לתחום ההגדרה. אז אין סיבה לדבר על הצד השלילי, הוא פשוט לא קיים. Corvus,(Nevermore) 13:37, 25 במרץ 2023 (IDT)
- רגע, למה אתה אומר שאני מניח זמן בדיד אם הצגתי חלופה של מציאות פיזיקלית נצחית שלא התחילה להתקיים אי פעם, (כלומר נצחית ורציפה)?
- מעבר לכך, מה זאת אומרת הצד השלישי של הגרף שלא קיים, אם הגרף מורכב רק משני צדדים/צירים?
- אה ועוד דבר, אני חושב שאתה מניח הנחת יסוד סמויה ש"מציאות פיזיקלית" היא בהכרח "יקום" ולא "מרחב" (שייתכן וחוקי הפיזיקה בו שונים מבמרחב שלנו)
- הנחת הבדידות (כלומר שניתן לחלק את הזמן לרגעים) מופיע במפורש בטענה: "אירוע זה יכול להיות אחד ממספר סופי של אירוע/ים או אחד מאין סוף אירועים ". אין בהנחה של "מציאות פיזיקלית נצחית שלא התחילה להתקיים אי פעם" סתירה להנחת הבדידות. אני אסביר פה: אינסופי, חסום ורציף אלו תכונות בלתי תלויות ושונות. לדגומה קבוצת המספרים הטבעיים בין 1 ל2 היא חוסמה, רציפה ואינסופית. מספרים שלמים היא קובצה בדידה, אינסופית ולבתי חסומה. אוסף מספרים ה-(x,y) העונים לתנאי היא קובצה חסומה מלמטה ורציפה. מספרים ממשיים הגדולים ממש מ-0 (לא כולל את ה-0 עצמו) היא קבוצה חוסמה מצד אחד, רציפה ואינסופית. אוסף המספרים השלמים הוא אינסופי, בלתי חסום ובדיד. מספרים רציונליים הם קבוצה בדידה, לא חסומה ואינסופית.
- למה זה רלוונטי: בכך שזה שאתה מקבל את האפשרות של מציאות נצחית שלא התחילה אף פעם, אתה לא סותר את זה שהזמן בדיד. אינסוף יכול להיות בדיד בלי בעיה.
- בשביל לנסח את השאלה ללא הנחת הבדידות של הזמן, היית אמור לכתוב "אירוע זה יכול להיות אחד מרצף אירועים" ולא מ"מספר אירועים". זה לא רק סמנטיקה: רציפות היא דבר עקרוני (ואגב, לא מובן מאליו. זאת שאלה פתוחה ונכון להיום כידוע לי רציפות הזמן היא הנחה מקובלת). למעשה הטענה "אם המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם לא התחילה להתקיים, היא נצחית בעצמה. " היא שגויה בדיוק עקב הרציפות: כאשר הזמן רציף וקיים רק בקטע (ולא בקטע ), אזי לפני כל נקודת זמן שתמסן כ"ראשנה" יהיה לך עוד נקודת זמן שהיתה לפניה, הנמצאת במקטע ! כלומר בו זמנית מתקיימים שני דברים: גם לא היתה מציאות פיזיקלית וראשונה וגם הזמן אינו נצחי, אלא התחיל מ- t=0 , לא כולל את החסם התחתון.
- לשאלה למה הצד השלילי של הגרף כלל לא קיים: הוא פשוט מחוץ לתחום ההגדרה. פשוט ככה: לא מוגדר במערכת ההנחות שאנחנו עובדים בה. לא סתם נתתי דוגמה עם שורש.
- לגבי הבדלים כיבול בין "מציאות פיזיקלית" ו"יקום", זה סמנטיקה מיותרת לטעמי וחורג מתחום הקוסמולוגיה לתחום שעשועי לשון. אם תרצה לשחק במשחק הזה: אני מגדיר "יקום" בתור "כל מה שקיים", אז יקום ומציאות וזה אותו דבר בדיוק. כי אם מצאת מרחב נוסף שלא היה ידוע לפני כן, והוא קיים, אז לפי ההגדרה שלי הוא חלק מהיקום (שזה לפי הגדרה ש"כל מה שקיים"). אותם שעשועי לשון והגדרות זה החלק הכי לא חשוב בחקר היקום, ואסטרופיזיקאים לא באמת משקיעים מאמצים בכיוון הזה. אנחנו עובדים יותר בכיוון של ניסיון לשחזר את התקופות שהיו לפני שהיקום שלנו היה נראה כמו שהוא היום. Corvus,(Nevermore) 15:30, 26 במרץ 2023 (IDT)
- להניח זמן רציף במקום זמן בדיד, איך זה משנה מהותית את המסר שבשאלה (מלבד העניין העקרוני שרציפות הזמן היא גישה מקובלת)?
- לגבי הצד השלישי, אם x הוא רוחב ו y הוא גובה, אז הצד השלישי הוא עומק? ―אנונימי לא חתם
- הנחת הרצף היתה חשובה לצורך הבנה שלפני כל נקודה על הגרף, קיימת עוד נקודה על אותו הגרף עם x קטן יותר, וזאת מבלי לסתור את זה שהגרף מתחיל בנקודה x=0. אילו הזמן היה בדיד, וניתן לחלק אותו למספר אינסופי של רגעים, אז אפשרי לדבר על התקופה בין 0 לבין 1 זמן פלאנק (לדגומה) בתור התקופה הראשונה לקיום. אבל על פניו אין סיבה להניח בדידות, ולכן כל חלוקה לתקופות תהיה שרירותית כי לפני כל תקופה התקיימה תקופה קודמת לה (קצרה ככל שתהיה). וכל זה מבלי לחרוג מהכלל שזמן תמיד חיובי.
- אני מצטער על ה"שלישי": זאת היתה שגיאת הקלדה. הכוונה היתה "שלילי" אורך כל הדרך, במובן של איזור בגרף שבו , מצטער אם זה בלבל אותך. בדגומה שנתתי צמצמתי את הבעיה ה-4 מימדית לשני מימדים לצורך ההסבר. ציר ה-x בדגומה שלי הוא הזמן וציר ה-y בדגומה שלי הוא צפיפות ממוצעת של היקום. אין צירים נוספים בדוגמה.
- נ.ב. [הערה מתמטית: אני עושה סוג של פרה כדורית (Spherical cow) לצורך פישוט והסבר של עקרונות, על ידי אסימפטוטה. רציפות כמובן מגדירים עם גבולות, אבל העדפתי "למרוח" בשביל לא להיכנס לאפסילון-דלתא, דבר שלא יוצאים ממנו.] Corvus,(Nevermore) 16:45, 26 במרץ 2023 (IDT)
- אז בעצם זמן רציף מחזק את הטיעון? אני מאמין שעדיין לא הבנתי למה. מתחילים מ 0 ועולים כל הזמן, למשל לזמן פלאנק 1, זמן פלאנק 2 אינסופית? ―אנונימי לא חתם
- אפשר לראות זאת בפרדוקסים של זנון. זנון חי בתקופה שבה רציפות מתמטית לא היתה ידועה ולכן הגיע לפרדוקסים דומים במידת-מה לשאלה שלך. מומלץ לקרוא את הערך, כי זה רלוונטי. אם אתה רוצה לחלק את הזמן ליחידות בדידות באורך של נגיד זמן פלאנק 1, זמן פלאנק 2 .... עד היום, אז למעשה תיצור מספר תקופות דיסקרטי סופי, כי הזמן מחולק לכמות סופית של תקופות, השווה לגיל היקום חלקי זמן פלאנק אחד. ככה זה לא יהווה פיתרון (לפחות לא מקובל על מרבית החוקרים). עקרונית אפשרי לדבר על קבוצה של תקופות שהולכות והופכות לקצרות יותר ככל שמתקרבים לאפס. אבל בעיה בגישה הזאת שזה הופך למקרה קלאסי של פרקוקס החץ, בו מהירות אפסית בכל רגע נתון. וזה נפתר רק על ידי הגדרות מתמטיות מורכבות יותר (נגזרת), שדורשות רציפות.
- אני מצטער אם זה נשמע מבלבל, ומתמטי מדי. פשוט כל התחום הזה של קוסמולוגיה הוא תחום מאוד כבד מתמטית ונורא קשה לתאר אותו ללא מינוח מחשבון אינפיניטסימלי. תנסה לראות את זה בעיינים של "היסטוריון". במקום לחושב על הזמן מ-0 לעכשיו, תחשוב אחורה: אתה מתצפת על היקום וככל שהתצפית עמוקה יותר, ככה אתה רואה אחורה יותר בזמן. אתה רואה הכל מ"עכשיו" (היקום הקרוב סביבך) עד ל"כמעט אפס". האפס עצמו זו נקודה אחת שחסרה. אבל ככל שאתה מתקרב בתצפיות לאותה הנקודה ("תחילת הזמן") אז הצפיפות הממוצעת של היקום הולכת וגדלה. והאפס עצמו, פשוט מחוץ לתחום. Corvus,(Nevermore) 22:11, 26 במרץ 2023 (IDT)
- רגע, האם לטעון "אירוע אחד מרצף אירועים" במקום "אירוע אחד ממספר אירועים" מחזק את הטיעון? ―אנונימי לא חתם
- פה אני חושב שאיבדתי את חוק המחשבה שלך. תנסה לנסח את הטיעון במשפט אחד. אם המשפט הוא "אם המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם לא התחילה להתקיים, היא נצחית בעצמה." אז זו טענה שגויה. לפני כל מציאות היתה מציאות אחרת. זה מה שניסיתי להסביר לאורך כל הדרך: אין סתירה בין הטענה "המציאות קיימת לכל t>0" לבין "אין רגע ראשון לקיום המציאות". בדיוק כמו שאין סתירה בין "כל המספרים החיוביים גדולים מ-0" לבין "אין את המספר החיובי הקטן ביותר".
- אם הטענה היא "מציאות ראשונה יכולה להיות אחד ממספר סופי של אירועים או אחד מרצף אירועים ", אז באופציה הראשון מיידית מגיעים לסתירה. אם מקבלים שהזמן רציף, אין אין משמעות ל"מספר סופי של אירועים", מכיוון שבין כל שני אירועים (נקרא להם A ו-B) היה עוד אירוע (נקרא לו A1). ובין אותו אירוע ביניים (A1) לבין A היה עוד אירוע (נקרא לו A2) וחוזר חלילה. האופציה השניה יותר מעניינת ובה נמצא הפיתרון לסתירה: אם מקבלים את זה שהזמן רציף, אז מבינים שלכל אירוע נתון היה רצף בלתי נקטע של אירועים שהובילו אליו. ולכן אין מה לחפש את "הרגע הראשון" לקיום, בדיוק כמו שאין מה לחפש את המספר החיובי הקטן ביותר. Corvus,(Nevermore) 16:01, 27 במרץ 2023 (IDT)
- ואללה, מצטער, אבל אני לא מבין אותך. הטיעון הוא לא משפט אחד אלא מה שהוצג בתחילת השרשור. אני לא מוצא מדוע הטענה שגויה כי לפחות לוגית המציאות הפיזיקלית שהתחילה להתקיים הראשונה אי פעם היא לפחות במסגרת הטיעון הראשונה אי פעם כאמור, כך שלפחות במסגרת הטיעון, לא יכול להיות שהייתה מציאות פיזיקלית שהתחילה להתקיים לפניה. ―אנונימי לא חתם
- אוקי, אז זאת שאלה של התעמלות לוגית ופחות של קוסמולוגיה, לגיטימי. אז: אם אתה מגדיר מראש את "המציאות הראשונה אי פעם" בתור "המציאות שלא היתה מציאות לפניה", אז לא השגת בזה הרבה. כולו הגדרת "ראשון" בתור "אחד שלא היה לפניו". זה לא ממש טיעון, זו הגדרה שאתה מגדיר. וזה לגיטימי.
- מה שאני טוען הוא שבמקרה המשעמם של מציאות פיזיקלית אמתית, הקבוצה שהגדרת היא ריקה, וזאת עקב רציפות הזמן. אין אף רגע נתון לאורך כל ההיסטוריה שיענה על הגדרה ש"לא היה מציאות לפניו".
- המושג "ראשון" יכול להתקיים אך ורק בקבוצה בדידה (דיסקרטית) וסדורה, כדוגמת המספרים הטבעיים, גובה של ילדים בכיתה, רשימת ציונים של סטודנטים. אם אתה רוצה למצוא מערכת חוקים לגוית בו תוכל להגדיר את הגדרה של "המציאות הראשונה", אז תאלץ להניח שהזמן הוא בדיד. כלומר לוותר על רציפות הזמן ולקבל במקום זה שהעולם מתחלק ל"פריימים" (תקופות זעירות, timeframe) בלתי ניתנים לחלוקה (כי אם הפריים הראשון יכול להתחלק לתת-פריימים, אז אף תת-פריים לא היה ראשון, כי גם הוא יכול להתחלק לתת-פריימים). ואז אתה יכול לתת לכל "פריים" יש מספר סדור. הרגע הראשון נקרא "1", הרגע השני נקרא "2" וכד', עד לרגע זה ממש, שמקבל מספר סופי כלשהו. כלומר כמות המציאויות היא סופית ומוגדרת. האם השגת משהו חדש מבחינה לוגית בראיה זו? לדעתי כלום, כי קיבלת בחזרה את ההנחות היסוד (שכאמור לא מסתדרות על הפיזיקה) ללא מסקנות חדשות. במסגרת הגדרת זמן זו, אתה לא יכול לטעון לקיומה של שום מציאות "לפני הראשונה", כי הגדרת את הראשונה בתור ראשונה. כמובן אתה יכול אז להמציא עוד קבוצה אחרת, עם הגדרה של "מציאות לא פיזיקלית", אבל אני חושש שזה כבר יעזוב את תחום הפילוסופיה והפיזיקה גם יחד. כי אז תאלץ קודם להגדיר מושגי יסוד בעייתיים כמו "קיום", "מציאות", "פיזיקלי", "לא פיזיקלי", "חיצוני", "נצח" ועוד. ואז לבנות ממושגי יסוד טיעונים מוגדרים היטב שלאו דווקא יעזרו לנו להבין את העולם האמתי. Corvus,(Nevermore) 12:29, 28 במרץ 2023 (IDT)
- לא התעמלות לוגית אלא פשוט לוגיקה.
- מה הקשר בין המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם שהתחילה להתקיים לקבוצה ריקה או מה הקשר לרציפות זמן?
- אני אכן חושב שהזמן במציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם שהתחילה להתקיים מחולק לפרימיים (יחידות קטנות ביותר שלא ניתן לחלק). ―אנונימי לא חתם
- במציאות שבה הזמן רציף, "המציאות פיזיקלית הראשונה" לא קיימת (קבוצה ריקה). בדיוק כמו שהמספר החיובי הראשון אינו קיים. כי לכל נקודת זמן היה רצף אירועים שהובילו לנקודה זו.
- במציאות שבה הזמן בדיד (מתחלק לפריימים מסודרים בלתי ניתנים לחלוקה) ובהנחה שהזמן סופי (קיים פריים ראשון ואחרון) אתה יכול להגדיר את הפריים שלא היה אף פריים לפניו בתור "הפריים הראשון". אני אומר שזה הגדרה טריוואלית שפשוט שלא מובילה לשום דבר חדש ולא מלמדת כלום, אלא רק מגדירה קבוצה סופית סדורה. Corvus,(Nevermore) 13:04, 29 במרץ 2023 (IDT)
- ואללה, מצטער, אבל אני לא מבין אותך. הטיעון הוא לא משפט אחד אלא מה שהוצג בתחילת השרשור. אני לא מוצא מדוע הטענה שגויה כי לפחות לוגית המציאות הפיזיקלית שהתחילה להתקיים הראשונה אי פעם היא לפחות במסגרת הטיעון הראשונה אי פעם כאמור, כך שלפחות במסגרת הטיעון, לא יכול להיות שהייתה מציאות פיזיקלית שהתחילה להתקיים לפניה. ―אנונימי לא חתם
- רגע, האם לטעון "אירוע אחד מרצף אירועים" במקום "אירוע אחד ממספר אירועים" מחזק את הטיעון? ―אנונימי לא חתם
- אז בעצם זמן רציף מחזק את הטיעון? אני מאמין שעדיין לא הבנתי למה. מתחילים מ 0 ועולים כל הזמן, למשל לזמן פלאנק 1, זמן פלאנק 2 אינסופית? ―אנונימי לא חתם
רצף כאין סוף
[עריכת קוד מקור]לא הבנתי פסקה זו:
במציאות שבה הזמן רציף, "המציאות פיזיקלית הראשונה" לא קיימת (קבוצה ריקה). בדיוק כמו שהמספר החיובי הראשון אינו קיים. כי לכל נקודת זמן היה רצף אירועים שהובילו לנקודה זו.
הרי למעלה מכך טענת (או לפחות כך הבנתי) שרצף ואין סוף אינם אותו דבר. הרי משהו יכול להיות גם רציף וסופי. למשל בעיבוד אותות ניתן לדגום אות רציף, אך סופי (מתחילת שידורו ועד סוף שידורו). ―אנונימי לא חתם
אם אני מונע פיזית מאדם לעלות לרכבת, הפעלתי אלימות?
[עריכת קוד מקור]אם אני מפגין נגד רפורמת לוין ומנעתי פיזית, בשם ההפגנה, מאדם אחר לעלות לרכבת, הפעלתי אלימות?
תודה ―אנונימי לא חתם
- עברת על סעיף 215(א) לחוק העונשין: "העושה מעשה שלא הותר בדין... וגורם בכך לציבור פגיעה, סכנה או הטרדה, או מפריע לו, או גורם לו אי נוחות, בשימוש בזכות הרבים, הרי זה מטרד לציבור, ודינו - מאסר שנה אחת.".
- וגם 216(א): "עושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים: (4) מתנהג במקום ציבורי באופן העלול להביא להפרת השלום".
- וגם סעיף 31 לפקודת מסילות הברזל: "העושה אחת מאלה ללא סמכות, דינו - מאסר שנה אחת: (5) עושה למסילה כל דבר אחר המפריע לפעולתה או מעכב אותה או מסכן את בטיחותו של נוסע או של כל אדם הנמצא במסילה, גורם לעשיית דבר כאמור או מנסה לעשותו". 87.69.242.88 21:55, 25 במרץ 2023 (IDT)
- בשביל מה לך. תודיע למשטרת ישראל שבכוונתך להפגין, והם יחסמו את הרכבת בשבילך. עוזי ו. - שיחה 23:11, 25 במרץ 2023 (IDT)
תפילה בדתות אחרות
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
יש האם יש עוד דתות מלבד היהדות בהן:
- התפילה היא חלק כ"כ מרכזי באורח החיים הדתי?
- התפילה אורכת שעות?
- התפילה היא בנוסח קבוע ואף בשפה אחידה?--2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C 11:50, 25 במרץ 2023 (IDT)
- באיסלאם, חשיבות התפילה מרכזית ונוסחה קבוע בערבית. חמש פעמים תפילה של רבע שעה ביום עשויה להגיע לשעה ורבע זמן תפילה ביום. אסף השני - שיחה 12:26, 25 במרץ 2023 (IDT)
- כן, אבל האם יש גם תפילות ארוכות?
- והאם כל המוסלמים בעולם יודעים לקרוא בערבית ומבינים מה הם קוראים?--2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C 12:33, 25 במרץ 2023 (IDT)
- באיסלאם, חשיבות התפילה מרכזית ונוסחה קבוע בערבית. חמש פעמים תפילה של רבע שעה ביום עשויה להגיע לשעה ורבע זמן תפילה ביום. אסף השני - שיחה 12:26, 25 במרץ 2023 (IDT)
- בראשית דרכו של האסלאם תפילות לא נכתבו אלא שוננו בעל פה. מסופר שמוחמד עצמו לא ידע לקרוא ולכתוב והעביר את כל המסר שלו בעל פה. ―אנונימי לא חתם
- תפילה היא חלק חשוב בפולחן של דתות ותרבויות רבות. צודק @אסף השני בדבריו לעיל. גם מוסלמי שאינו דובר ערבית נדרש להתפלל את נוסח התפילה הקבוע בערבית (רוב המוסלמים כיום אינם ערבים כלל), ולרוב משננים את התפילה בעל פה. בזרמים שונים בנצרות יש חשיבות רבה לתפילה, במיוחד לתפילות יום ראשון בכנסייה. בדת הבהאאית יש חובת תפילה יומית גם כן, אך למרות שהנוסח המקורי של התפילה נכתב בערבית, כל מאמין ומאמינה יכולים להתפלל בשפה הנוחה להם (התפילות תורגמו לשפות רבות לנוחות המתפללים). ע"ע (אנ'), צלאה, התפילה בדת הבהאית. סיון ל - שיחה 10:55, 26 במרץ 2023 (IDT)
- בראשית דרכו של האסלאם תפילות לא נכתבו אלא שוננו בעל פה. מסופר שמוחמד עצמו לא ידע לקרוא ולכתוב והעביר את כל המסר שלו בעל פה. ―אנונימי לא חתם
ייצוג פונקציות מתמטיות במחשב
[עריכת קוד מקור]כשכתוב ב LaTeX למשל x=1 תמיד הכוונה היא לציר ה x האופקי או שאין בהכרח קשר לצירים? תודה. ―אנונימי לא חתם
מצב טיפול: חדש
מה משמעות "רומיידה"? (אני מניח שזה ערבית) איש עיטי - שחור הוא יפה - שיחה 23:04, 25 במרץ 2023 (IDT)
- @איש עיטי, אני מצטט מכאן: "תל חברון הקדומה זוהה בתל שנקרא בערבית "רומידה"; משמעות השם נובעת כנראה מהשורש הערבי רמ"ד שפירושו אפר או אפור, ומכך שככל הנראה כאשר הערבים הגיעו לחברון במאה ה-7 התל כבר היה חרב ואפור, לאחר שהעיר הקדומה בו חרבה".
- גילוי נאות: אני לא דובר ערבית ולא יודע אם הכותב דייק בכתביו. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:39, 26 במרץ 2023 (IDT)
- תודה (גם על הקישור). איש עיטי - שחור הוא יפה - שיחה 11:10, 26 במרץ 2023 (IDT)
- @איש עיטי שאלתי כעת מישהו שחשבתי שהוא אמור לדעת את התשובה לשאלתך, והוא ציטט לי כתשובה את מה שכתבת כעת בערך
משה כוכבי - שיחה 11:36, 26 במרץ 2023 (IDT)
- @איש עיטי שאלתי כעת מישהו שחשבתי שהוא אמור לדעת את התשובה לשאלתך, והוא ציטט לי כתשובה את מה שכתבת כעת בערך
- תודה (גם על הקישור). איש עיטי - שחור הוא יפה - שיחה 11:10, 26 במרץ 2023 (IDT)
פאדמה אמידאלה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
האם בנאום פה רואים את פאדמה אמידאלה עצמה או את הכפילה שלה? כלומר האם זאת פטרמן או נייטלי? 2A10:8012:17:E643:D0B:2424:D9F9:D393 00:38, 26 במרץ 2023 (IDT)
- לדעתי זו אינה נטלי פורטמן.
ערך אישי בויקיפדיה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
שלום רב, שמי טלי אטדג'י, קודם כל מבקשת להתנצל על אי בקיאותי בויקיפדיה, ברצוני להעלות ערך בויקיפדיה על שמי ובעקבות שיטוטיי בויקיפדיה גיליתי שהדבר אסור, אני מבקשת עזרה בנידון, מישהו מכם יוכל לעזור לי בנושא? ערכתי את הערך שלי בעצמי ואוכל לשלוח אליכם לעיון ולבדיקה יסודית אם זה בסדר מבחינתכם, אם זה אסור אבין זאת ואכבד את המדיניות, תודה רבה מראש, טלי טלי אטדג'י - שיחה 10:11, 26 במרץ 2023 (IDT)
- @טלי אטדג'י, שלום ובוקר טוב. לוויקיפידה יש עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים, ואחרי שחיפשתי בגוגל את פועלך אני חושש שאת עדיין לא עומדת בקריטריונים. אם הבנתי נכון, זה נראה שהוצאת שני ספרים בהוצאה עצמית, כשבדרך כלל הנוהג הוא – במקרה של ספרים בהוצאה עצמית – לאפשר כתיבת ערך רק על מי שכתב מספר ספרים גדול בצורה משמעותי. עם זאת, תמיד תוכלי לכתוב את הערך בדף טיוטה:טלי אטדג'י, לפנות לאחר מכן לויקיפדיה:העברת דפי טיוטה ולהביא את ההכרעה לקהילת הוויקיפדים הרחבה. המשך יום נעים, התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:31, 26 במרץ 2023 (IDT)
- שלום ובוקר טוב, תודה רבה על ההבנה, מעריכה מאד. אמשיך כפי שהצעתם. המשך יום מקסים גם לכם טלי אטדג'י - שיחה 10:34, 26 במרץ 2023 (IDT)
הצהרת עורך דין לתקשורת
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
הרבה פעמים בחדשות כשמדווחים על חקירה פלילית או משפט פלילי, הפרקליט של החשוד נותן הצהרה קצרה לתקשורת, שבה הוא מציג את עמדתו. בשביל מה? הרי התיק מוכרע לא בתקשורת אלא בבית המשפט.--2A00:A041:26E4:9500:DD20:8E44:19D2:5919 10:13, 26 במרץ 2023 (IDT)
- פרקליט החשוד נותן את ההצהרה עבור כלי התקשורת, וכדי שאם תחפש את שם החשוד בגוגל תוכל למצוא גם את הצד שלו. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:40, 26 במרץ 2023 (IDT)
- יש חשיבות לדעת הקהל. אתה יכול לשאול למה עורך הדין עושה זאת ולא הנאשם עצמו, אבל זה נראה לי מובן - אף אחד לא רוצה שיתיקפו אותו באופן ישיר, ועורכי דין מנוסים יותר בנושא. איש עיטי - שחור הוא יפה - שיחה 10:45, 26 במרץ 2023 (IDT)
- לדעתי הצגת עמדת עורך הדין היא טעות של אמצעי התקשורת. הרי אין שום חשיבות לכך שסניגור סבור שמרשו צח כשלג. כדאי להציג פעם טבלה שמשווה בין מה שהסנגור אמר למה שבית המשפט פסק, כדי להמחיש עד כמה דברי הסנגורים חסרי טעם וחסרי חשיבות. דוד שי - שיחה 22:28, 26 במרץ 2023 (IDT)
- דעת הקהל היא קריטית לאור ההתמשכות של משפטים על פני שנים רבות ובינתיים יש אנשים שעלולים להניח שהוא אשם. התגובה של עורך הדין היא חשובה בשביל הציבור לגבש עמדה. אמנם רבים מהמועמדים לדין מורשעים לבסוף (חלקם בצדק, וחלקם, הקטן אנו מקווים, שלא בצדק) אבל יש גם כאלו שמזוכים. יעקב - שיחה 14:55, 27 במרץ 2023 (IDT)
- לדעתי הצגת עמדת עורך הדין היא טעות של אמצעי התקשורת. הרי אין שום חשיבות לכך שסניגור סבור שמרשו צח כשלג. כדאי להציג פעם טבלה שמשווה בין מה שהסנגור אמר למה שבית המשפט פסק, כדי להמחיש עד כמה דברי הסנגורים חסרי טעם וחסרי חשיבות. דוד שי - שיחה 22:28, 26 במרץ 2023 (IDT)
איסור כל הפגנה נגד רפורמת לוין
[עריכת קוד מקור]אם הממשלה פתאום תוציא צו חירום ממשלתי שאוסר להפגין נגד רפורמת לוין בטענה שההפגנות פוגעות בבריאות הנפשית ואף הפיזית של אזרחי ישראל וכן גם במשק הישראלי פגיעה מתמשכת, מה יוכלו אלו הרוצים להפגין לעשות נגד זה? תודה, ―אנונימי לא חתם
- להפגין. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 11:51, 26 במרץ 2023 (IDT)
- לעתור לבג"ץ בשל פגיעה אסורה בזכויות. בברכה, משה כוכבי - שיחה 12:13, 26 במרץ 2023 (IDT)
- בזמן הקורונה אסרו התכנסות להפגנות. התוצאה הייתה הפגנות במתחמים של קילומטר מהבית (והוצאה של עוד יותר אנשים מהבית להפגנות). אם יהיה איסור הפגנות אני מתכוון לעמוד בלשון האיסור וללעוג לרוחו. Tzafrir - שיחה 12:22, 26 במרץ 2023 (IDT)
- ברוסיה עושים את זה לא מעט. הפגנות נגד החלטות הממשלה מדוכאות בכוח. כשהיתה הוראה כזאת באוקראינה בתקופת היברומאידאן, הדבר הסתיים בשפיכת דמים: ירי במפגינים, ירי בשוטרים ואלימות קשה בין רשויות החוק לבין מרי אזרחי. Corvus,(Nevermore) 15:34, 26 במרץ 2023 (IDT)
ויקיפדיה היא מוסד אנרכיסטי, הנה למה
[עריכת קוד מקור]בויקיפדיה מצפים מכל משתמש לדעת את הכללים בעל פה, אבל זה לא עובד ככה, משתמש חדש מספיק העומד לסוג כל שהוא של משפט כמו ב וק:בקשות ממפעילים או ב וק:בירורים או אפילו בדף שיחתו האישי אולי יזדקק לעורך דין שיסביר לו במה הוא מואשם, מה הן זכויותיו, איך ניתן להגן עליו וכו.
למה יש פה דין ושופטים אבל לא סנגוריה? למה השופט פה הוא גם בפוטנציה התובע וגם בפוטנציה המעניש? ―אנונימי לא חתם
- ר' סימון בשם ר' יהושע אמר: מפני מה אין כהן גדול משמש בבגדי זהב? שלא ייעשה סניגור קטיגור, כדי שלא ליתן פתחון פה לשטן לקטרג ולומר: אתמול עשו להם אלהי זהב, והיום הם מבקשים לשמש לפניו בבגדי זהב…. ובמילים אחרות —כולם כאן סניגורים ובשביל זה קיים ככר העיר 2A02:3038:40B:A0E1:C4CB:AB72:5F47:7237 12:08, 27 במרץ 2023 (IDT)
- ויקיפדיה היא לא אנרכיסטית, יש לה מוסדות מסודרים. היא כן דיקטטורית, אם לזה התכוונת, אבל דיקטטורה שבה השולטים הם נציגי העם והעם בוחר ומדיח אותם כרצונו. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:45, 27 במרץ 2023 (IDT)
- ממתי יש פה מנגנון בחירה מסודר בו כולם מיודעים על "בחירות" כמה וכמה פעמים? גם "תקשורת המונים" שתבשר על הבחירות האלה אין פה. אין דרך לדעת כמה "נמנעים" באמת יש. ―אנונימי לא חתם
- לא הבנתי. כל משתמש בעל זכות הצבעה יכול להצביע בעד או נגד מינויו של כל מפעיל. ניתן גם, כמובן, להצביע
נמנע. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 14:10, 27 במרץ 2023 (IDT)
- אין צורך לנסות להגדיר את ויקיפדיה, פשוט תתרמו את חלקכם ותהנו לממשק. אקסינו - שיחה 14:12, 27 במרץ 2023 (IDT)
- לא הבנתי. כל משתמש בעל זכות הצבעה יכול להצביע בעד או נגד מינויו של כל מפעיל. ניתן גם, כמובן, להצביע
- ממתי יש פה מנגנון בחירה מסודר בו כולם מיודעים על "בחירות" כמה וכמה פעמים? גם "תקשורת המונים" שתבשר על הבחירות האלה אין פה. אין דרך לדעת כמה "נמנעים" באמת יש. ―אנונימי לא חתם
- ויקיפדיה היא לא אנרכיסטית, יש לה מוסדות מסודרים. היא כן דיקטטורית, אם לזה התכוונת, אבל דיקטטורה שבה השולטים הם נציגי העם והעם בוחר ומדיח אותם כרצונו. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:45, 27 במרץ 2023 (IDT)
- מה קשור אנרכיסטי? אנרכיה היא "איש הישר בעיניו יעשה". פה זה יותר לכיוון ההפוך: ישנם בעלי כוח ותפקידים, אשר יכולים לכפות את דעתם ולסתום לאחרים את הפה בקליק. בשביל למנוע "פשיזם", אותם בעלי הסמכויות נבחרים מדי פעם בהצבעה, ואין מניעה שהם יתפטרו או יפוטרו מתפקידם (קרה מספר פעמים). אין קשר לאנרכיה. וזה שרוב משתמשי ויקידפיה לא משתתפים בהצבעות מינוי, אומר שפשוט לא אכפת להם מספיק וזה בסדר: האתר התנדבותי לחלוטין. אם אתה בכל זאת מעניין להיות מעורב יותר ענייני הקהילה, תזרוק מדי פעם מבט בשינויים האחרונים. כשיש הצבעות פעילות, קל מאוד לראות זאת. Corvus,(Nevermore) 15:30, 27 במרץ 2023 (IDT)
- השוואת בחירת המפעילים בויקיפדיה לבחירת חברי כנסת בישראל איננה נכונה מסיבות אלה:
- ההצבעה בויקיפדיה מתאפשרת גם לקטינים בעוד שההצבעה לכנסת מתאפשרת לבגירים בלבד
- ההצבעה בויקיפדיה איננה חשאית ויכולה לבייש את המצביע ואף לגרום לעוינות מתמשכת ולרדיפתו מצד מי שהועמד להצבעה או מצד תומכיו
- אין בויקיפדיה מנגנון תקשורת המונים שיעסוק בכל הצבעה באופן מתמשך ובעיקר יסקור את הרקע ואת ההיסטוריה של המועמדים השונים
- נכון להיום אין בויקיפדיה מנגנון שיודיע אוטומטית לכל המשתמשים על כל הצבעה (לשלוח מישהו להביט "מדי פעם" בשינויים אחרונים זה לדעתי זלזול באינטליגנציה של המשתמש, זה הניסוח הכי עדין וחביב שאני יכול למצוא)
אני גם לא חושב שאנשים לא משתתפים בהצבעות כי לא אכפת להם אלא כי אינם מודעים להצבעות. ―אנונימי לא חתם
- טענת "יכולה לבייש" כמובן היפותטית לחלוטין, אא"כ יש לאלמוני דוגמה לכך מ-19 השנים שויקיפדיה העברית פועלת בשקיפות (כמעט) מלאה. מה שבולט מדברי האלמוני, וכאן גדולתה של קהילת הויקיפדים פה, שהקהילה סומכת לחלוטין על האחריות האישית של כל ויקיפד וויקיפד - לעקוב, לבדוק את המידע בכוחות עצמו וללא מתווכים, להיות מעורב ולקבל החלטות. זו לא אנרכיה - זו המשמעות המקורית של המונח "דמוקרטיה". עמית - שיחה 07:17, 28 במרץ 2023 (IDT)
- ליתר דיוק: זה יותר קרוב למשמעות של אנרכיזם מאשר לאנרכיה. אנרכיה היא בלגן שנגרם מחוסר שלטון. לדוגמה, בהיסטוריה האנגלית, האנרכיה הוא תקופה של סכסוך של 13 שנים על ירושת המלוכה שגרם לעלייה זמנית של שליטים מקומיים חומסים. אנרכיזם היא אידאולוגיה שלפיה אין צורך בשלטון מרכזי ואנחנו יכולים להסתדר בהתארגנות עצמאית. ועדיין, ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה#קהילה והתנהלות מזכיר לנו ששני אלו הם רק כלים לעזור לנו להשיג את המטרה שלנו: כתיבת אנציקלופדיה חופשית וטובה. באופן כללי, מה שנכתב במאמרים מלומדים על דרכי שלטון שמתאימות למדינות לא בהכרח רלוונטי לקהילה אינטרנטית של מתנדבים. Tzafrir - שיחה 09:02, 28 במרץ 2023 (IDT)
- משתמש:עמית, אני מסכים עימך שזו הצבעה דמוקרטית, אני רק מציין שלא ניתן להשוות זאת לצורת הבחירות או לרוח הבחירות בישראל 2023. ―אנונימי לא חתם
- זה גם לא נועד להיות חיקוי של בחירות במדינה. אנחנו לא פרלמנט פה. אלו לא בחירות בהן גולשים בוחרים נציגים בעלי דעות פוליטיות כאלה ואחרות. הקהילה מנוהלת לפי חוקים (ולכן לא מדובר בשום מקרה באנרכיה), כאשר בעלי תפקידים נבחרים בהצבעות על ידי משתמשים פעילים. אין לנו גוף תקשורת פנימי מסודר, כי לרוב מי פעיל ידע לראות שיש הצבעות פעילות בכוחות עצמו: אם זה הצבעות מחלקות בנושאים הקרובים לליבו, אם זה במינוי מפעילים, אם זה בנושא מחיקת ערכים. Corvus,(Nevermore) 16:32, 28 במרץ 2023 (IDT)
- בסדר, אם זו לא אנרכיה זו דיקטטורה (כמו שציין מ' התו השמיני) ודיקטטורה גרועה במיוחד יש לציין ומערכת בחירות קקמייקה... ―אנונימי לא חתם
- אתה שוכח שזה מיזם אנציקלופדי. ההצבעות הן חלק שולי מאוד בקיומו. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 00:22, 30 במרץ 2023 (IDT)
- לרגע לא שכחתי זאת ואני דווקא מתרשם שיותר מדי זמן בויקיפדיה העברית (ויקיפדיה הצינית) הולך על הצבעות. ―אנונימי לא חתם
- אתה שוכח שזה מיזם אנציקלופדי. ההצבעות הן חלק שולי מאוד בקיומו. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 00:22, 30 במרץ 2023 (IDT)
- בסדר, אם זו לא אנרכיה זו דיקטטורה (כמו שציין מ' התו השמיני) ודיקטטורה גרועה במיוחד יש לציין ומערכת בחירות קקמייקה... ―אנונימי לא חתם
לפנים משורת הדין
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
בטעות חניתי בחניה המיועדת לנכה, ונקנסתי. עקרונית, עברתי עבירה (גם אם הסיבה היתה שילוט לא ברור די). הגשתי ערעור וקיבלתי מכתב האומר:
"(...) החליטה התובעת העירונית (...) על ביטול דו"ח החניה שבנדון, וזאת לפנים משורת הדין. דו"חות נוספים בנסיבות אלו לא יבוטלו שוב בעתיד. "
לא הבנתי מדוע התובעת בחרה לבטל לי את הדו"ח? באופן עקרוני, הייתי אמור לקבל קנס כספי גבוה. אני לא מתלונן: הבנתי את המסר, הקנס הומר בכרטיס צהוב והובהר לי שאני לא חונה במקום הזה או קרוב אליו בעתיד. אבל אני מנסה להבין מדוע השתמשה התובעת בטיעון של לפנים משורת הדין במקום להמשיך בקו החוק ולדרוש קנס כספי? 192.114.1.67 12:30, 27 במרץ 2023 (IDT)
- היה לה מצב רוח טוב כי הילדה לא בכתה בלילה, והיא החליטה לפרגן לך. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:46, 27 במרץ 2023 (IDT)
- לפי דבריך: כי ה"שילוט לא ברור די". 87.69.242.88 14:26, 27 במרץ 2023 (IDT)
- להיות הוגן אני אגיד שהטעות היתה שחניתי בצד ההפוך של הכביש וזה מה שמנע ממני לראות את השילוט. נסעתי בכביש דו סתרי וראיתי חניה פנויה בצד השני של הכביש. לכן שברתי שמאלה ונכנסתי לחניה מהצד השמאלי של הכביש. למי שהגיע מהנתיב ממול היה קל לראות שיש שלט של נכה. אבל למי שהגיע מהכיוון שלי, השלט לא היה נראה לעין. וזאת הסיבה לטעות שעשיתי. גיליתי את השלט רק לאחר שקיבלתי דו"ח. ולכן אני מאוד מופתע מפסק הדין ומנסה להבין מה גרם לתובעת לקבל החלטה שכביכול פוגעת בהסדרי החניה של העיר. 192.114.1.67 15:23, 27 במרץ 2023 (IDT)
- טוב, זה די ברור: עברת על תקנה 72(א) לתקנות התעבורה: "לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות: (1) בצד שמאל של הדרך...".
- מאחר שלא ניתן לתת לך דו"ח על תמרור שלא יכולת לראות (437), ומאחר שהעבירה של חנייה בצד שמאל של הדרך אינה כלולה בחוקי העזר של העירייה – זכית מן ההפקר. 87.69.242.88 21:18, 27 במרץ 2023 (IDT)
- להיות הוגן אני אגיד שהטעות היתה שחניתי בצד ההפוך של הכביש וזה מה שמנע ממני לראות את השילוט. נסעתי בכביש דו סתרי וראיתי חניה פנויה בצד השני של הכביש. לכן שברתי שמאלה ונכנסתי לחניה מהצד השמאלי של הכביש. למי שהגיע מהנתיב ממול היה קל לראות שיש שלט של נכה. אבל למי שהגיע מהכיוון שלי, השלט לא היה נראה לעין. וזאת הסיבה לטעות שעשיתי. גיליתי את השלט רק לאחר שקיבלתי דו"ח. ולכן אני מאוד מופתע מפסק הדין ומנסה להבין מה גרם לתובעת לקבל החלטה שכביכול פוגעת בהסדרי החניה של העיר. 192.114.1.67 15:23, 27 במרץ 2023 (IDT)
- היא בחרה לוותר לך "לפנים משורת הדין" כלומר על אף ש(לדעתה) אתה חיייב בקנס. רשויות רבות נוהגות לוותר במקרה של עבירה ראשונה - זה לא שווה את הטרחה שלהם והתכלית הראשית של הקנס - חינוך הציבור, במקרה זה אתה - הושגה.
- האנונימי הקודם טועה לדעת; הרי בחרת לחנות נגד כיוון הנסיעה - וודאי שהיית יכול לראות את התמרור. רק היית צריך להסתכל במקום הנכון.
- «kotz» «שיחה» 17:34, 29 במרץ 2023 (IDT)
- לא, התמרור נועד למי שמגיע מהנתיב ממול ולכן פנה לכיוון ממול (ראה כאן תרשים שציירתי). אין דרך לזהות תמרור לפי צידו ההפוך. כמובן שזה לא מצדיק עבירה (למרות שחצי מהעיר חונים בכיוון ההפוך לתנועה), אבל מהכיוון שלי לא יכולתי לראות את התמרור כלל. על מנת לראות אותו הייתי אמור לבוא מהכיוון הנכון. יתכן וזו הסיבה לוויתור ויתכן שזה אכן כי נהוג לוותר בפעם הראשונה. 192.114.1.68 18:46, 29 במרץ 2023 (IDT)
- @Kotz: ממש לא טעיתי. דוגמה לסיטואציה דומה: נהג משאית 10 טון נוסע נגד כיוון התנועה (תמרור 402) ומואשם שנהג בקטע כביש שבו לרכב מותר להיכנס עד למשקל של 4 טון, כפי תמרור 415 שמוצב בתחילת קטע הרחוב, בכיוון הנסיעה החוקי. האישום לא יכול להיות על נסיעה בניגוד לתמרור 415 שאותו הנהג לא יכול היה לראות – אלא בניגוד לתמרור 402 שמוצב בכיוון הנסיעה בפועל של נהג המשאית. 87.69.242.88 21:20, 29 במרץ 2023 (IDT)
- לא נראה לי שזו סיטואציה דומה. אבל אני לא מומחה ולא אוסיף, אלא בברכת שנשמור על החוק והוא יגן עלינו «kotz» «שיחה» 22:44, 29 במרץ 2023 (IDT)
טירוף מערכות של צפצופים מהאוטו
[עריכת קוד מקור]נסעתי בעבר טויוה סוזוקי (לא זוכר את הדגם המדויק) שלא הפסיקה לצפצף לאורך כל הנסיעה, צפצוף אחד היה בשל מעבר נתיב ללא איתות, אם כי האיתות כמובן הפסיק רעש זה ועוד שני סוגי צפצופים שפשוט לא פסקו לאורך כל הנסיעה שאינני יודע את מטרתם:
- צפצוף איטי וארוך (לאורך שנייה וחצי או שתי שניות)
- מערך צפצופים מהירים קצרים (בערך שישה צפצופים בכל פעם, כולם יחדיו לאורך שנייה וחצי - שלוש שניות)
לא מצאתי על זה מידע בחיפוש בגוגל בעברית (מצאתי שרשורים שונים בפורומים על צפצופים מהמנוע אבל לא משהו שמזכיר את שלושת סוגי הצפצופים שאני מזכיר כאן שמקורם אלקטרוני).
אני מרגיש שצפצופים אלה גורמים הסחה קיצונית שנזקה עולה על תועלתה, אשמח לדעת מה הם ואם אפשר גם איך ניתן לבטלם והאם ביטולם יגרום כישלון טסט לרכב.
תודה. ―אנונימי לא חתם
- ברכב שלי (שהוא לא
טויוהסוזוקי), אם הנהג (ואולי גם הנוסעים) לא מחברים את החגורה, הרכב ממשיך לצפצף עד שמחברים אותו. יש גם צפצוף שמתריע על רמת דלק נמוכה. ישנן התרעות גם על השארת בלם יד מורם, וכשהדלת פתוחה וגם האורות הקדמיים. בנוסף, במערכות כגון מובילאיי (שניתן להתקין גם בטויטה) יישנם צפצופים שונים - כגון, מעבר נתיב ללא איתות; קרבה למכונית שלפניך; התרעה על מכוניות בנתיבים לידך וכן הלאה.
האם יש פה ויקיפד שיכול לאשר שמדובר במובילאיי? האם יש ביקורת על חברת מובילאיי? האם הסרת מובילאיי תגרום לכשלון טסט לרכב? צריך להוסיף את המידע הזה לערך. ―אנונימי לא חתם
- נשמע לי כמו צפצופים מהקודן.
- לגבי מובילאי - יש כפתורים של בקרת עוצמת השמע, גם על המצלמה (במרכז השמשה הקדמית) וגם על הצג היעודי של מובילאיי, אם יש לך.
- מערכת מובילאיי אינה רכב נדרש ב"טסט" השנתי של הרכב.
- כן, בוודאי שמערכות בטיחות נהיגה כמו מובילאיי עוברות רגולציה ובקרה.
- «kotz» «שיחה» 17:29, 29 במרץ 2023 (IDT)
האם חברי כנסת פטורים מהעומסים בנתב"ג?
[עריכת קוד מקור]האם יש להם מסלול עוקף תורים? אני לא מדבר על ח"כים במשלחת דיפלומטית אלא סתם ח"כים בחופשה. תודה. ―אנונימי לא חתם
המשמר הלאומי
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
אני מבקש לענות כמה שיותר אובייקטיבי ופחות מוטה. לפי התקשורת השר בן גביר מתעקש לכונן את המשמר הלאומי שיהיה כפוף למשרד ביטחון פנים ולא למשטרה. האם עד כה אני צודק?
אז קודם כל, אני רואה שיש ערך המשמר הלאומי של ישראל הטוען שהמשמר הלאומי כבר קיים. איך זה?
שאלה שניה והיא יותר מורכבת: מה התפקיד שאמור למלא המשמר הלאומי ומדוע תפקיד זה אינו יכול להיות ממולא על ידי גופי ביטחון אחרים, כמו משמר הגבול, משטרת ישראל, צה"ל והש"ב? על איזה צורך מבצעי המשמר הלאומי צריך לענות? ―2001:44C8:418B:99C2:F44D:A6FF:FE1E:72D0 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- אענה כרגע רק בעניין האחרון: התכלית של משמר לאומי (שמוצגת די בבירור גם בערך שציינת בהתייחס למהומות בישראל (2021)), היא להיות ״כוח המילואים של המשטרה״: לעבות את כוחות המשטרה ולטפל במקרים של מרד, הפרות סדר אלימות מאוד או נרחבות מאוד בתוך שטחי ישראל, והפרעה של אזרחים לניוד הצבא בעת מלחמה. כמו כן לסייע בעת אסונות נרחבים (רעידות אדמה, שטפונות, שריפות וכד׳). בדיוק כמו עם צבא המילואים, מדובר בכוח שאין בו צורך בעתות שגרה (הוא גם יקר, לא אמור ולא בנוי להיות מגויס לאורך זמן, שהרי מרבית חבריו עובדים במשרות אזרחיות כשאינם מגויסים). מגויסים קלאסיים הם שוטרי מג״ב לשעבר ושוטרים לשעבר העומדים בקריטריונים של כשירות פיזית (בריאות, כושר גופני, היעדר ליקויים פוסלים ובד״כ גם גיל מתחת לסף כלשהו). כמו כן מדובר בגוף שאפשר להתנדב אליו, כמו רובם ככולם של שירותי הביטחון והרפואה שלנו (שלא היו שורדים בלי מתנדבים). בברכה, Virant (שיחה) 16:16, 28 במרץ 2023 (IDT)
- כלומר לא באמת מדובר בכוח משטרתי סדיר, כמו מג"ב ומשטרה אלא בגסה חמושה של המשמר האזרחי? כלמור אזרחים בוגרי יחידות מג"ב שבמידת הצורך עולים על המדים ומהווים כוח עזר למשטרה. אני מבין נכון? על פניו, נראה רעיון טוב. אבל מצד שני, זמן לגיוס מילואים בצו חירום הוא במינימום 5-8 שעות (הערכה מניסיון שלי) וככה שזה לא כוח שידע לקפוץ לאירוע באופן מהיר.
- אכן המשמר הלאומי לא אמור להיות כוח סדיר, שכן הכוח הסדיר הוא משטרת ישראל (אם אינני טועה, אך לאחרונה העבירו לרשותה תוספת תקציבית של 9 מיליארד ש״ח כדי לשפר את כשירותה הסדירה). קל בהרבה לגייס משמר לאומי מאשר חיילי מילואים, מכיוון שבניגוד לצבא, כולם מבצעים פחות-או-יותר אותו סוג של משימה, ולכן גם ניתן לדאוג לפיזור גאוגרפי כך שהמרחק לאזורי היעד שלהם יהיה קצר. בגיוס חיילי מילואים, הקשיים הלוגיסטיים רבים: נפוץ מאוד שאלפי חיילים (לפעמים רבבות) יידרשו לעבור מרחקים גדולים כדי להגיע מבתיהם ליחידותיהם; עד שיגיעו הם לא מסוגלים לבצע את תפקידם, ולרוב אפילו אינם חמושים (למשל שריונר שגר בדרום והחטיבה שלו נמצאת בצפון). אלה קשיים כמעט בלתי נמנעים, כי חיילי מילואים לא נדרשים לגור בקרבה גאוגרפית ליחידת המילואים שלהם, ומגוון היחידות וציודן עצום. לעומתם, איש המשמר הלאומי יכול להגיע לאזור בו הוא נחוץ, ואם נדרש שהוא יהיה חמוש, הוא יכול או להגיע חמוש מהבית או לעבור בתחנת משטרה קרובה ולהתחמש. שמיים וארץ מבחינת קושי. Virant (שיחה) 16:49, 28 במרץ 2023 (IDT)
- כלומר לא באמת מדובר בכוח משטרתי סדיר, כמו מג"ב ומשטרה אלא בגסה חמושה של המשמר האזרחי? כלמור אזרחים בוגרי יחידות מג"ב שבמידת הצורך עולים על המדים ומהווים כוח עזר למשטרה. אני מבין נכון? על פניו, נראה רעיון טוב. אבל מצד שני, זמן לגיוס מילואים בצו חירום הוא במינימום 5-8 שעות (הערכה מניסיון שלי) וככה שזה לא כוח שידע לקפוץ לאירוע באופן מהיר.
מקטעים של כביש 6
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
התעריפון של האתר כביש 6 כותב לפי כמות מקטעים. כמה מקטעים זה להגיע ממתנב"ג למחלף סומך? 109.253.209.22 20:40, 28 במרץ 2023 (IDT)
- חמישה קטעי תשלום (מקסימום) בכביש 6; קטע אחד בקטע 18; שני קטעים בכביש 6 חוצה צפון. 87.69.242.88 23:12, 28 במרץ 2023 (IDT)
מה זה אישה?
[עריכת קוד מקור]ההגדרה שאני מכיר היא:
Human female adult
אני מבין שאפילו יש בסיס מהותני להגדרה זו כאשר מדברים על רבייה אבל זו תפישה בעייתית כי היא לכאורה מדירה נשים עקרות.
אשמח לדעת אם לפי המומחה יש להגדיר את המונח אחרת ומדוע. ―אנונימי לא חתם
- השאלה באיזה פן מדובר בדיוק. אם מדובר נטו בפן הביולוגי, המינוח אכן נכון (אדם, זיוויג נקבה, בוגרת). HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 23:39, 28 במרץ 2023 (IDT)
- אבל אני רק רוצה לדייק שזה לא נכון בהכרח בפן התרבותי. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 08:20, 29 במרץ 2023 (IDT)
- למה לא? ―אנונימי לא חתם
- להבנתי אישה היא מילה בשפה העברית עם פירושים שונים (לפעמים: כתלות בהקשר). Tzafrir - שיחה 08:35, 29 במרץ 2023 (IDT)
- הגדרה היא מונח משפטי -לשוני. המציאות הביולוגית מורכבת מכך שיש מיליוני יצורים חיים, כל אחד מהם ייחודי בגלל מטען גנטי שונה ועם היסטוריה שונה (שגם משנה את המוח ושאר איברי הגוף) ואנו דוחסים אותם לתוך קופסאות של הגדרה הסתברותית לצרכי נוחות. לדוגמה מה זה אדם ? זה אדם או אדם (סוג) אם הורינו הם בני אדם - כן, האם הוריהם הם בני אדם ? מתישהו כאשר ממשיכים בקו הזה מגיעים לקוף -אדם (שהוא מין נפרד) ואם הולכים עוד אחורה - לקוף, יונק קדום יותר ואף זוחל או דג - שברור אינם שייכים למין אדם. אבל אין הגדרה חד משמעית מתי עוברים מ"קוף אדם" לאדם. כך גם השאלה האם זנים \ מינים אחרים של בני אדם הם בני אדם או לא. אין הגדרה חד משמעית ומי שירצה כזו - יצטרך להכריע גם כן בין שני אחים. האם נאנדרטלית היא אשה?
- אם הסכמנו מהו אדם, נצטרך להחליט מהי "נקבה". האם מדובר על נוכחות של איברי מין נשיים? מה עם נשים שנולדו ללא רחם? או עם איברים מין נקביים וזכריים כאחד או אף אחד מהם? מטען גנטי? יש אנשים שהם XXY או צירופים אחרים. במהלך התפתחות עובר האדם ייתכן כן XY שמוביל לבעל איברים נקביים והפוך (שכ
- אבל אני רק רוצה לדייק שזה לא נכון בהכרח בפן התרבותי. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 08:20, 29 במרץ 2023 (IDT)