ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון121

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

השיר "עמיחי"

השיר "עמיחי" שכתב ירון לונדון, הושר בסרט "הסיירים". האם מישהו יודע מיהו העמיחי שעליו נכתב השיר (אם היה בכלל). האם יש קשר לעמיחי פאגלין? גילוי נאות: לכותב שאלה זו קוראים ‏עמיחי • שיחה

למיטב ידיעתי, 'עמיחי' שבשיר הוא כינוי לעם ישראל, שכידוע, הוא עמו של ירון לונדון, ועוד יותר כידוע, הוא חי. עיין ב"עם ישראל חי" שם, שם. אביתר ג' - שיחה 22:42, 2 באוקטובר 2010 (IST).

תודה. יש תשובות נוספות? ‏עמיחי • שיחה 15:58, 3 באוקטובר 2010 (IST)

למה שיהיה קשר דווקא לעמיחי פאגלין? לא נראה לי שלונדון קיבל חינוך בית"רי ובהנתן לפערים שהיו אז בין אנשי תנועת העבודה ובין חרות, לא נראה לי סביר שיכתוב שיר על מי מ"גיבורי" אצ"ל.אודי - שיחה 14:51, 6 באוקטובר 2010 (IST)

עמיחי הוא שמה של הדמות אותה מגלם ליאור ייני, אחד מארבעת הסיירים, ש"נהרג" במהלך סיפור העלילה. אביהו • שיחה 20:39, 12 באוקטובר 2010 (IST)

תודה רבה! ‏עמיחי • שיחה 00:10, 17 באוקטובר 2010 (IST)

אני ראיתי סרט על סדרה מספרית בסמלים שהראשון הוא עיגול שני "דג" שלישי משולש ורביעי הרבה נקודות בשולש. לא זכרתי מקור וברצוני למצוא כאן תשובה

אני ראיתי סרט על סדרה מספרית בסמלים שהראשון הוא עיגול שני "דג" שלישי משולש ורביעי הרבה נקודות בשולש. לא זכרתי מקור וברצוני למצוא כאן תשובה בהרחבה לכך תודה דנה

סמלים של הכת של פיתגורס.

כוכבים דולקים על אש קטנה

האם השיר "כוכבים דולקים על אש קטנה" של משינה מספר סיפור על זונה? 109.65.23.128 23:05, 2 באוקטובר 2010 (IST)

לדעתי כן. אבל דעתי אינה חשובה פה. השאלה היא אם אתה מוצה בשיר חיזוקים מספיקים לדעה זו. אם אותך זה לא משכנע שמדובר בזונה אז מבחינתך התשובה היא ״לא״.. עִדּוֹ - שיחה 23:31, 2 באוקטובר 2010 (IST)

עדו, זאת תשובה של מורה לספרות... מותר לשאול "למה התכוון המשורר". על פניו, כמו שאמרת, כן. זאת תשובה טובה מספיק - יש הקשר אחר שבו בחורה "לוקחת את הכסף במזומן"? אלעזר - שיחה 00:49, 3 באוקטובר 2010 (IST)

אשתי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 07:32, 3 באוקטובר 2010 (IST)

"השיר הופיע בידיעות אחרונות תחת הכותרת "דברים שהייתי מתחרט עליהם". שלומי ברכה, כותב השיר טען שרק בשל לחץ זמן הוא הפך את גיבורת השיר לזונה. במקור הופיעה השורה: כי את הכסף היא רצתה בפרמזן... לא הרבה יותר טוב" [1]. דוד - שיחה 08:07, 3 באוקטובר 2010 (IST)

שיר עם פולני

אני מחפש שיר עם פולני. העלילה מספרת על יאן השוטה שיושב על הגג ומעשן מקטרת. גץ נופל מהמקטרת שלו ומצית את הנהר, והדגים הבוערים יוצאים מהנהר ובורחים אל היער. אשמח לקישור למילים או לביצוע. דוד - שיחה 10:18, 3 באוקטובר 2010 (IST)

כמה זמן אתה מקציב לחיפוש השיר? אני לא מכיר, אבל אנסה להתעניין עבורך. אלדד • שיחה 18:35, 3 באוקטובר 2010 (IST)

כמה שיקח. :) דוד - שיחה 08:09, 4 באוקטובר 2010 (IST)

חיפשתי וחיפשתי, שאלתי פולנים - בארץ ובעולם, בינתיים החיפושים של כולם העלו חרס; אם בכל זאת ימצאו, אחזור לדווח. יאן השוטה הוא Głupi Jaś ("גווּפּי יאש"), אולי זה יעזור לך לאתר עוד חומר עליו (זוהי דמות די פופולרית בפולקלור הפולני). אלדד • שיחה 00:39, 5 באוקטובר 2010 (IST)

אבולוציה

אם החיים התחילו במים, היצור שיצא מהם - האם היו לו ריאות?, אם לא, איך הוא נשם על היבשה?..

ר' דגי ריאות. Tzafrir - שיחה 13:44, 3 באוקטובר 2010 (IST)

החיים הראשונים היו צמחים.

ממש לא. החיים הראשונים היו בקטריות שלא נשמו חמצן.. אדרבא. הן יצרו את החמצן שאנחנו נושמים היום. והן לא היו צמחים. הגישה המודרנית לסיסטמטיקה רואה בהן תחום שונה לחלוטין מן הקבוצה הכוללת את ממלכות החי, הצומח והפטריות (eukaryota) - כולם יצורים בעלי תאים עם גרעיני תא. מכל מקום הנושא עדיין שנוי בהרבה מחלוקות מדעיות, והחיפוש אחר האב הקדום ביותר לכל החיים עלי אדמות היום - (LUCA - Last Universal Common Ancestor) . עדיין נמשך יפתח ש. - שיחה 19:20, 23 באוקטובר 2010 (IST)

מי קובע מועמדות?

שלום, אתם כותבים נהדר על פרסי האוסקר, גלובוס הזהב, אמי, סאטורן ואחרים, תוך סיפור על מאות שחקני קולנוע, סרטים, במאים, תסריטאים וכו', שזכו למועמדות. אולם באף אחד מהערכים לגבי הפרסים השונים לא נכתב מי וכיצד זוכה להיכלל במועמדות? מי מגיש את המועמדים? וכיצד מתבצעת הבחירה? - אם יש תהליך מסויים המראה על חשיבות בעצם ההעמדה למועמדות מן הראוי להסביר אותו! - הגיע הזמן לעשות עם זה משהו ולעת עתה אולי לענות לי מעל בימה זו. בתודה אורח, 96.224.27.131 23:10, 3 באוקטובר 2010 (IST)

האקדמיה האמריקאית לקולנוע בוחרת את המועמדים ומפרסמת אותם הרבה לפני הטקס ובטקס עצמו מכריזים רק מי זכה. איך מחליטים? אני לא זוכר/יודע. המועמדות נחשבת להישג כי רק מספר מצומצם של סרטים מגיע למועמדות בכל שנה. ישרון - איך אני נוהג? 23:52, 3 באוקטובר 2010 (IST)

זכור לי שתרגמתי את זה עבור Shirooosh. בכל ענף בוחרים חברי האקדמיה המשתייכים לאותו ענף את המועמדים. לאחר מכן המועמדים עומדים להצבעה של כל חברי האקדמיה, בלי קשר להשתייכותם לענף זה או אחר. חריג לכך הוא קטגוריית הסרט הטוב ביותר, שהמועמדים בה יכולים להיות מוצעים על ידי חברי אקדמיה מכל ענף. Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • כ"ו בתשרי ה'תשע"א • 00:15, 4 באוקטובר 2010 (IST)

איך אני יכול לקבל ויזה לארה"ב?

הועבר לשיחה:ויזה לארצות הברית#איך אני יכול לקבל ויזה לארה"ב? 22:38, 15 באוקטובר 2010 (IST)

אבולוציה של צבים

צבי ים וצבי יבשה, מהם למעשה הבדלי-המפתח בין המבנים שלהם, והאם ההבדל מקורו בתהליך אדפטציוני או בתהליך מאקרו-אבולוציוני?..

הכנת חמאה בימי התנ"ך

הועבר לשיחה:חמאה#הכנת חמאה בימי התנ"ך 22:40, 15 באוקטובר 2010 (IST)

העיר דויירן/Dueren בגרמניה

מישהו יודע על עיר בשם זה או דומה לו סמוך לקלן? עזר - שיחה 11:30, 4 באוקטובר 2010 (IST)

Düren היא במרחק 40 דקות מקלן. ראה כאן Jys - שיחה 11:33, 4 באוקטובר 2010 (IST)

תודה רבה! מה הכתיב הנכון של שמה באותיות עבריות? עזר - שיחה 11:39, 4 באוקטובר 2010 (IST)

הפסקה השלישית כאן מתחילה במילים: "דיריכלה נולד בדורן (Düren), גרמניה..." ישרון - איך אני נוהג? 11:45, 4 באוקטובר 2010 (IST)

אבל בעצם כאן כתוב אחרת. ישרון - איך אני נוהג? 11:47, 4 באוקטובר 2010 (IST)

אכן דירן. כמו München - מינכן. --Jys - שיחה 11:52, 4 באוקטובר 2010 (IST)

אז אני אעשה סיבוב תיקונים. ישרון - איך אני נוהג? 11:53, 4 באוקטובר 2010 (IST)

תודה לכם. עזר - שיחה 11:58, 4 באוקטובר 2010 (IST)

התיעצות ועזרה בעניין עבודה אקדמית על ויקי

שלום, אני כותבת עבודה סמינריונית לאונברסיטה בנושא המתח בין הירארכיה לאנרכיה בויקיפדיה העברית. האם יש דיונים מסודרים בנושא? בנוסף,הייתי רוצה לשלוח ארבע שאלות קצרות לויקיפדים פעילים בעריכה וכתיבה. איך אפשר לפנות אליכם יחד ולקבל תשובות פרטניות?(אני לא מעוניינת בשיחה רבת משתתפים אלא בתשובות אינדיוידואליות) בעבר מצאתי דף המדרג ויקיפדים לפי נפח ורמת פעילות אך אינני מצליחה לדוג אותו . אשמח לכל עזרה, תודה רבה ויום טוב, הוד

א. יש הרבה יותר מדי דיונים על זה... יש אפילו בלוג מיוחד של כותב אנונימי שמוקדש במידה רבה לנושא

ב. כדאי אולי לכתוב הודעה בויקיפדיה:כיכר העיר עם השאלות ואי מייל אליו אפשר לשלוח את התשובות.

בהצלחה, eman • שיחה • ♥ 14:33, 4 באוקטובר 2010 (IST)

הרשימה שאת מחפשת נמצאת כאן. בעניין האימייל שהציע eman, זכרי להשתמש ב{{@}}. בברכה, נו, טוב - שיחה 16:31, 4 באוקטובר 2010 (IST)

נו, טוב, ברשותך תיקנתי את התבנית. כמו כן תוכלי לפנות בדפי שיחה למשתמשים, וחלקם אף אפשרו משלוח דואר אלקטרוני דרך המערכת, תוכלי למצוא זאת בתיבת הכלים בצד ימין בדפי המשתמש. מתניה • שיחה 16:36, 4 באוקטובר 2010 (IST)

תודה לכולכם על הרצון הטוב והמידע. איפה נמצא הדף המדרג רת הויקיפדים לפי נפח/איכות פעילות? או שיש דרך אחרת לקבל ויקיפדים פעילים? הוד

הקישור ניתן לך לעיל. כאן יש אחד, הוא מדרג לפי מספר תרומות "יבש" כלומר מספר הפעמים שבוצעה עריכה. איכות זו כבר שאלה של הגדרה. תוכלי להסתכל בטבלה, ולנתח מהי איכות בעיניך. מקובל להגדיר יחס עריכות בין המרחב הראשי (ערכים וכדומה) למרחבי השיחה. [2], כאן לדוגמא תוכלי לראות כלי שמשווה נתון זה לגבי עריכותי. בהצלחה. מתניה • שיחה 16:56, 4 באוקטובר 2010 (IST)

הוד, כנראה כדאי לך לעבור על הארכיונים הרבים של הפרלמנט, המזנון ודף הבירורים. גם שיחת ויקיפדיה:מפעיל מערכת והארכיון שלו. אני-ואתה • שיחה 17:07, 4 באוקטובר 2010 (IST)

תודה רבה!

תתחיל מכאן: http://softwaretestersblog.blogspot.com/2008/06/blog-post_15.html

הכותב משתמש במקרה של טרול מובהק להוכיח שאין אנרכיה מושלמת. בזה אני מסכים עמו. אפשר להשוות לפרוייקטי תוכנה גדולים ומבוזרים (לדוגמה: הפצות הלינוקס דביאן וג'נטו. לפחות על דביאן ידוע לי שנערכו מחקרים מעניינים (סתם דוגמה מהזמן האחרון: [3]). Tzafrir - שיחה 07:54, 7 באוקטובר 2010 (IST)

פצצות מימן

הועבר לשיחה:פצצת מימן#פצצות מימן 22:42, 15 באוקטובר 2010 (IST)

מי עומד מאחורי האתר http://guide-israel.ru?

שלום שלום,

תמונה שתרמתי לוויקישיתוף הועתקה לה לאתר תיירות בשפה הרוסית, ללא ייחוס הולם. למי שייך האתר? האם לנו או לצרינו? וכיצד פונים אליו בדואר חשמלי?

(למתעניינים: הבזיליקום מת. קניתי חדש. תודה על העצות.) בתודה, ליאור ޖޭ • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 00:04, 5 באוקטובר 2010 (IST)

לפחות עד ה-15 בינואר 2011 - אחד בשם פאבל פטרוב[4] (יש גם מייל). זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 00:12, 5 באוקטובר 2010 (IST)

אוי, מצאתי שיש ייחוס הולם בתחתית הדף, סתם קפצתי בראש. אבל תודה רבה! ליאור ޖޭ • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 00:17, 5 באוקטובר 2010 (IST)

מי מכיר עיר עתיקה (לפחות 700 שנה) בשם וייאנה/Vienne או משהו דומה במחוז בורגון בצרפת?

מה התעתיק העברי שלה? עזר - שיחה 01:34, 5 באוקטובר 2010 (IST)

מה ההקשר? (דהיינו: על איזה חכם מדובר?...) הלל • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 10:12, 5 באוקטובר 2010 (IST)

רבי טוביה בן רבי אליהו מוייאנה, מוזכר כרבו של רבי יצחק מדורא. עזר - שיחה 10:13, 5 באוקטובר 2010 (IST)

בבקשה: ויין. הלל • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 10:25, 5 באוקטובר 2010 (IST)

אמנם זה לא בבורגון. הלל • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 10:26, 5 באוקטובר 2010 (IST)

ראה Vienne (disambiguation) וחפש את המתאים ביותר... הלל • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 10:28, 5 באוקטובר 2010 (IST)

מניין המידע שמדובר במחוז בורגון? יש עיר ויין, שהיא כיום חלק ממחוז איזר בצרפת. קשה להאמין שלפני 700 שנה היא היתה חלק מבורגון, הרחוקה מאוד. --Jys - שיחה 10:45, 5 באוקטובר 2010 (IST)

נראה לי שעזר לא הבין נכונה את דברי אלפנביין. הוא היה מוויין, אבל לימד בישיבת בירונה (?) שבבורגון. הלל • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 11:04, 5 באוקטובר 2010 (IST)

הצדק עמך שהבנתי כך מדברי אלפנביין, אבל אם אין קשר בין המקומות - לא הבנתי את היסקו. לפחות בקטע המצוטט במקור העברי של אלפנביין ("מנהגים ישנים מדורא" עמ' 133-134) כתוב רק שר' יחיאל מפריז היה בצרפת וביקר אצל ר' טוביה, ומכאן למד אלפנביין שר' יחיאל במסעו לא"י עבר דרך בורגון, ולכאורה כל הקישור לבורגון/בורגונדי נסמך על הקישור של וייאנה, מקומו של ר' טוביה, לבורגון. יש לך הסבר אחר? עזר - שיחה 11:23, 5 באוקטובר 2010 (IST)

ר' טוביה נולד בוויינא, אבל לימד בבורגון. הלל • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 11:47, 5 באוקטובר 2010 (IST)

טוב, נפל לי האסימון, תיקנתי בהתאם. עזר - שיחה 12:22, 5 באוקטובר 2010 (IST)

ללא שארית

למה תמיד קיימת תת-קבוצה עבור קבוצה של 100 מספרים טבעיים (לאו דווקא שונים), שסכומה מתחלק ב-100 ללא שארית? זה נראה שהכיוון להוכחה הוא הנחה בשלילה ועיקרון שובך היונים, אבל לא יוצא לי. :-)

סדר אותם באופן כלשהו, וחשוב על הסכומים $\ \sum _{i=1}^{b}x_{i}$. עוזי ו. - שיחה 16:06, 5 באוקטובר 2010 (IST)

אני אנסה להוכיח. נניח שנתונה קבוצה של 100 מספרים טבעיים (לאו דווקא שונים). נסדר אותם לפי השארית בחלוקה ל-100 בסדר עולה. אם האיבר הראשון מתחלק ב-100 (שארית 0), (כלומר אם יש איבר שמתחלק ב-100), אז אפשר לקחת אותו כקבוצת יחיד וסיימנו. אחרת, יש לנו קבוצה של 100 מספרים בעלי שארית מ-1 עד 99. נסתכל על הסכומים החלקיים של הקבוצה, על השארית שלהם בחלוקה ל-100. אם אחת מהשאריות הנ"ל היא 0, סיימנו (אפשר לקחת את הסכום כתת-קבוצה). אחרת, יש לנו 100 סכומים שהשארית שלהם היא בין 1 ל-99. לפי עקרון שובך היונים, אחת השאריות לפחות חייבות להופיע פעמיים. ניקח את 2 הסכומים שבהם השארית מופיעה פעמיים, נחסר אחד מהשני וקיבלנו תת-קבוצה עם שארית 0, כלומר שסכומה מתחלק ב-100 ללא שארית. לדוגמה, אם הקבוצה המקורית היא 1 ועוד 99 פעמים 2, יש לנו שאריות של 1, 3, 5 וכן הלאה עד 99, ואז שוב 1, 3 וכן הלאה. נחסר את הקבוצה עם שארית 1 מהקבוצה השנייה עם שארית 1, ונקבל קבוצה עם 50 פעמים 2, שסכומה מתחלק ב-100 כמבוקש. אורי אבן-חן - שיחה 00:31, 6 באוקטובר 2010 (IST)

תופס טרמפ על השאלה: למה תמיד עבור קבוצה מסודרת של 10 מספרים טבעיים בין 1 ל-10 (לאו דווקא שונים), יהיה לפחות מספר אחד שמספרו הסידורי יהיה שווה לסכום המספרים האחרים (mod 10)? דוד - שיחה 12:45, 6 באוקטובר 2010 (IST)

דוגמא נגדית: 1,0,0,0,0,0,0,0,0,0 (המקומות ממוספרים 1 עד 10, משמאל לימין). עוזי ו. - שיחה 13:22, 6 באוקטובר 2010 (IST)

צודק, התבלבלתי בניסוח השאלה. צריך להיות: "המספר המשלים ל-10 את סכום המספרים האחרים (mod 10)". דוד - שיחה 13:32, 6 באוקטובר 2010 (IST)

אתה יכול להסביר שוב את השאלה? בברכה, איש המרק - שיחה 13:25, 6 באוקטובר 2010 (IST)

יש קבוצה של 10 איברים בין 1 ל-10, לדוגמא 2,8,3,1,7,7,6,3,4,0. הטענה היא שלפחות עבור אחד מהאיברים הללו, המשלים לעשר של סכום כל שאר האיברים (mod 10) יהיה שווה למספר הסידורי שלו. כך, למשל, בדוגמא שנתתי הטענה מתקיימת עבור האיבר הראשון, שכן 8+3+1+7+7+6+3+4+0=49. דוד - שיחה 19:33, 6 באוקטובר 2010 (IST)

לא נראה לי שזה נכון. לדוגמה 9,0,0,0,0,0,0,0,0,0. אורי אבן-חן - שיחה 20:18, 6 באוקטובר 2010 (IST)

צודק, שוב טעיתי בניסוח השאלה. הטענה היא שיש לפחות איבר אחד ששווה למספר הסידורי שלו פחות סכום שאר האיברים (mod 10). דוד - שיחה 20:33, 6 באוקטובר 2010 (IST)

תודה ל: אורי אבן-חן על ההוכחה! (הייתי קרוב...)

דוגמא נגדית לנוסח הזה ("המספר הסידורי שווה למשלים לעשר של סכום שאר המספרים"): 1,1,1,1,1,0,0,0,0,0.

לגבי הנוסח שבדף השיחה שלי ("יהיה מספר השווה למקומו הסידורי פחות סכום שאר האיברים"), הסיבה היא שסכום כל המספרים צריך להיות בעל שארית כלשהי, נאמר i; אם במקום ה-i מופיע הערך x, אז "סכום שאר המספרים" הוא i-x, ו"המקום הסידורי פחות סכום שאר האיברים" הוא i-(i-x)=x, השווה כמובן למספר עצמו. עוזי ו. - שיחה 22:36, 9 באוקטובר 2010 (IST)

תודה. דוד - שיחה 22:52, 9 באוקטובר 2010 (IST)

עריכת תוכן פוגעני ומשמיץ

שלום, כיצד ניתן להסיר תוכן פוגעני ומשמיץ? משתמש פתח ערך ובו הכניס שקרים המשמיצים מוסד במטרה להדיר משם אנשים. כל עריכה מחודשת משתנה כל ידו בחזרה לדברי הדיבה. תודהShvartz - שיחה 12:57, 5 באוקטובר 2010 (IST)

בעיקרון זה לא המקום לשאלות כאלה. ניתן לבקש בקשות מחיקה בויקיפדיה:בקשות ממפעילים אם מדובר במובהק בערך שצריך להימחק במחיקה מהירה. באיזה ערך מדובר? Wall · Rhone‏ 13:00, 5 באוקטובר 2010 (IST)

shvartz, מבדיקה בגירסאות האחרונות של הערךישיבת מאורות התורה, כל השיחזורים נעשו על ידי ויקיפדים ותיקים ומפעילי מערכת. העריכה שלך נראית מגמתית בפני עצמה, ואם לדעתך יש בעיה המקום לדון בכך הוא בדף השיחה ולא בשיחזורים חוזרים ונשנים. המשך דיון נא לבצע שם. אלעזר - שיחה 13:07, 5 באוקטובר 2010 (IST)

א- לא העלתי פה את הדיון הזה שאלתי שאלה באופן כללי. ב- ותיקותם של משתמשים לא מחסנת אותם מפני נגיעות אישיות והתנהלות מגמתית. ג- עריכה מגמתית היא כזו אשר משנה מהמציאות, אם היית מכיר את המוסד היית יודע שמדובר בשקרים והשמצות והוצאת דיבהShvartz - שיחה 13:19, 5 באוקטובר 2010 (IST)

הורדתי בינתיים את המשפט במחלוקת. אתה צודק לגבי הותיקות, אבל לא מדובר במשתמש אנונימי\קיקיוני או בודד, אלא במשתמשים רבים, ולכן צריך להתנהל דיון בנושא, בדף השיחה, ואכן מתנהל. היכרות אישית איננה מספיקה לכתיבת ערכים. ולגבי שאלתך העקרונית קיבלת תשובה מ Rhone. נא לא להמשיך כאן את הדיון אלא במקום המתאים. אלעזר - שיחה 13:25, 5 באוקטובר 2010 (IST)

באיזה עיר בגרמניה יש את הקהילה היהודית הכי גדולה?

הועבר לשיחה:יהדות גרמניה#באיזה עיר בגרמניה יש את הקהילה היהודית הכי גדולה? 22:45, 15 באוקטובר 2010 (IST)

דג מת

מה הרעיון בהענקת דג מת למי שמתפטר?

לא כל מי שמתפטר מקבל דג מת, רק מי שבעברו שלח דג מת לאחד ממבקריו (כך לפי העיתונות), אני מניח שהמסר היה "אתה רלוונטי כמו דג מת". יוסי • שיחה 19:43, 6 באוקטובר 2010 (IST)

קואורדינטות של יער אשתאול

מישהו יכול להוסיף לערך יער אשתאול את הקואורדינטות גאוגרפיות שלו (באמצעות תבנית {{coord}} אם אפשר)? תודה מראש. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:41, 6 באוקטובר 2010 (IST)

בבקשה. אמנון שביט • שיחה 10:45, 7 באוקטובר 2010 (IST)

תודה רבה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 10:52, 7 באוקטובר 2010 (IST)

בדיקת ABR

האם בדיקת ABR היא פיתוח של פרופסור חיים סומר, ומה חלקו בעניין?

אם חס וחלילה אדם נפצע בעין והיא יוצאת מהמקום כתוצאה מכך

הוא עלול לההרג כתוצאה מכך? הבנתי שיש שם הרבה נימים או משהו כזה ולכן זה מסוכן ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תלוי בסוג הפציעה. אם מוציאים למישהו את העין מהמקום, הוא לא צפוי למות מכך כי כלי הדק העיקרי (Optic Artery) הוא קטן יחסית וסביר שיצליחו לטפל בו. לעומת זאת אם החבלה הייתה לתוך העין, למשל נעיצת חפץ בעין זה יותר מסוכן כי זה יכול לחדור למוח ודבר כזה יהיה הרבה יותר מסוכן. גילגמש • שיחה 13:44, 7 באוקטובר 2010 (IST)

יש לי הרגשה שנקודת המוצא של השואל היא מהגמרא: ”אמר רב זוטרא בר טוביא אמר רב: עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת. [...] רב יהודה שרא למיכחל עינא בשבת. אמר להו רב שמואל בר יהודה: מאן ציית ליהודה מחיל שבי. לסוף חש בעיניה, שלח ליה: שרי או אסיר? שלח ליה: לכולי עלמא שרי, לדידך אסיר. וכי מדידי הוא? דמר שמואל היא! ההיא אמתא דהואי בי מר שמואל דקדחא לה עינא בשבתא, צווחא וליכא דאשגח בה, פקעא עינא. למחר נפק מר שמואל ודרש: עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת. מאי טעמא, דשורייני דעינא בליבא תלו.” (עבודה זרה דף כח עמוד ב) הלל • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • 14:05, 7 באוקטובר 2010 (IST)

לא מוזכרת בגמרא פציעה, יתכן שהגמרא לא מדברת על פציעה אלא על זיהום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נכון, אני מניח שהגמרא אינה מדברת על פציעה. הלל • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • 14:30, 7 באוקטובר 2010 (IST)

על פי "נשמת אברהם" מאת ד"ר אברהם סופר, בהערותיו לשולחן ערוך אורח חיים סימן שכח סעיף ט (חלק א עמ' קפג) יש לחלל שבת באחד המקרים הבאים: דלקת חריפה וחזקה, חבלה, כאבים חזקים (שעלולים להיות עקב לחץ תוך עיני מוגבר) וירידה חדה בראיה. עזר - שיחה 14:38, 7 באוקטובר 2010 (IST)

ברפואה, חריפה = Acute (כלומר, לא כרונית). האם זה המקרה גם כאן? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:12, 9 באוקטובר 2010 (IST)

איך מבדילים בין כוכבי לכת שונים?

אני רוצה לדעת להבחן כוכב לכת על פני שמי הלילה. איך אני עושה זאת? אני יודע רק:

• מרקורי ניתן לראות בזריחה או בשקיעה, ליד השמש
• נוגה נמצאת במערב בערב ובמזרח בבוקר ולא רואים אותה רב הלילה
• מאדים נראה בצבע צהוב-כתום
• אני יודע שבדרך כלל כוכבי לכת יותר בהירים מכוכבי שבת ונעים יותר מהר.

וזה בערך הכל. איך אני יכול לדעת מה הכוכב שאני מסתכל עליו? מה הטיפים?

ועד שאלה חשובה: האם ניתן לראות קווים כל פני צדק במשקפת קטנה בהגדלה של 10? או שאולי אני סתם ראיתי את מה שרציתי לראות? 79.181.28.149 17:43, 7 באוקטובר 2010 (IST)

עוד משהו: מה עדיך לצפייה בכוכבים, משקפת 10 על 40 או 7 על 50? 79.181.14.219 09:00, 8 באוקטובר 2010 (IST)

שאלות נאות. אפנה לכאן משתמש בעל ידע באסטרונמיה, ואולי כדאי גם לשאול בויקי שלהם: "אסטרופדיה" (אם כי כרגע האתר נמצא ככל הנראה בתיקונים). ‏Rex‏ • שיחה 09:50, 8 באוקטובר 2010 (IST)

מה שנשאר לך זה להבדיל בין צדק לשבתאי. צדק יותר בהיר באופן משמעותי, וקל לזהות את ירחיו במשקפת שדה (בשביל לראות שתיים מחגורותיו תצטרך טלסקופ, אך כל טלסקופ מעפן יעשה זאת). בנוסף - שבתאי, שקצב ההקפה שלו איטי בערך פי 2, נמצא בתחומי כל מזל כשנתיים וצדק- שנה אחת. אילן שמעוני - שיחה 14:21, 8 באוקטובר 2010 (IST)

ואיך מבדילים בינהם בעין בלתי מזוינת? נגיד אני רואה איזה כוכב לבן די בוהק במערב בערב כשעה אחרי השקיעה. איך אני יודע אם זה צדק, שבתאי, או נוגה? מי בהיר ממי? אני לא יכול לראות את ההקפה העצמית שלהם בלי טלסקופ נורמלי, נכון? האם מהירותו של שבתאי על שמי לילה שונה משמעותית מזאת של צדק? באיזה שעות ניתן לצפות בצדק ושבתאי בעונת הקיץ בארץ?

ולא ענית- יתכן לראות קווים על פני צדק בעונה זו, במשקפת 10 על 40? ואם יש לי לבחירה: משקפת 8 על 30, 10 על 40, או 7 על 50 - מה עדיף לקחת לצפיה בצדק? ודבר אחרון- יש איזה טיפ איך להתבונן בכוכבים במשקפת שדה מבלי להזיז את היד? כי כל רעידה קטנטנה גורמת לי לאבד את האובייקט. אני כמעט בטוח שהסתכלתי על צדק לפני כמה ימים וראיתי איזה כתמים חסרי צורה, שכנראה נבעו מזה שאני לא מצליח לא לזוז. 109.64.11.171 14:48, 8 באוקטובר 2010 (IST)

אוקי, נעשה סדר:

• נגה תמיד בהיר יותר מכל כוכב אחר, ונמצא במערב בערב או במזרח לפנות בוקר. לבן בוהק. הבהירות של נוגה נעה מ 3- ל 4.4- (נמוך יותר = בהיר יותר).
• צדק נמצא באותו מזל לאורך כמעט שנה שלמה, והוא כמעט תמיד בהיר יותר מסיריוס, מ 1- עד 2.5- . צבעו לבן עם נטיה קלה מאד לצהוב.
• שבתאי דר באותו מזל לאורך שנתיים בערך, הוא אף פעם לא מגיע לבהירות של צדק (נע מבהירות 1 בערך עד 0.5-) וצבעו צהבהב.
• מאדים ברוב הזמן אדן או כתום עם בהירות 1 עד 1.5. כשהוא מתקב למצב ניגוד, אחת לשנתיים וחודש בערך, הבהירות שלו מזנקת עד 3- כמעט וצבעו משתנה לצהבהב.
• מרקורי לבן, נראה אך ורך לאחר השקיעה במערב או לפני זריחה במזרח (לכל היותר שעה אחרי/לפני, אם אני זוכר נכון) ונדיר לראות אותו - רוב הזמן הוא סמוך מדי לשמש ונבלע באור הדמדומים או השחר.

מה שיוצא מכל זה הוא שעל מנת לזהות בודאות כוכבי לכת מתצפית בעין בלבד יש להכיר את סקלת בהירויות הכוכבים כמו גם להכיר באופן גס את מפת השמים. אפשר להתבלבל בקלות בין מאדים לקראת ניגוד לבין שבתאי, למשל. אבל על פי רוב ההחנה קלה יותר - מרקורי נדיר לצפיה והוא סמוך לשמש, נגה בהיר במידה פנטסטית, צדק בהיר מאד אבל לא כמו נגה, מאדים אדום, שבתאי צהבהב.

משקפת לא משנה את התמונה באופן מהותי.היא מוסיפה לזיהוי צדק את ירחיו, שנראים כמו שניים עד ארבעה כוכבונים המסודרים בשורה נאה בצמוד לו, ובעת שנגה רחוק ריחוק זוויתי מקסימלי מהשמש נראה צורת סהר (אם ננחי את המשקפת על משענת יציבה).

לגבי משקפת ככלי אסטרונומי - 7x50 עדיפה בהרבה על 8x40.

לידיעתכם, הזמנים השתנו וכיום נמכר טלסקופ דובסוני סביר ביותר, בקוטר 5.5 אינטש, בפחות מאלף שקל.

אילן שמעוני - שיחה 18:15, 8 באוקטובר 2010 (IST)

וואלה, אין לי אלף שקל מיותר. אבל יש לי בשבוע הבא גישה למשקפות שדה. יתכן שצדק נמצא כמטע מעל הראש( אם נטיה למערב) בסביבות 11 בלילה? עד איזו שעה ניתן לראות את נוגה ובכלל האם יש משהו מעניין שאפשר לראות על פניה? 79.181.39.188 20:33, 8 באוקטובר 2010 (IST)

צדק במזרח-דרום-מזרח בערב. אין שום דבר שתוכל לראות על פני נגה, אבל כשהיא בריחוק זוויתי מקסימלי מהשמש (אז היא גם הכי בהירה) אפשר - בקושי ורק במשקפת מונחת על משהו יציב - לראות צורת סהר. אני מאד ממליץ שתוריד ותתקין את סטלאריום אילן שמעוני - שיחה 21:14, 8 באוקטובר 2010 (IST)

תוכנה מדהימה. תודה. 79.181.39.188 22:21, 8 באוקטובר 2010 (IST)

שאלות בתורת היחסות

1)מה הניסוי בפועל שלפיו ניתן לראות הבדלים בין שעונים שונים? נגיד לקחת איזה זוג שעונים מסונכרנים, לעשות על אחד מהם ניסוי ולראות הפרש זמנים, כאשר מחזירים את השעון למקום שלקחו. האם ההפרש יכול לנבוע מכך שהניסוי הוא זה שפגע באמינות השעון ולא באמינות הזמן האבסולוטי?

2) האם לתורת היחסות יש משעות מעשית? כי היא ממש יפה בתור תאוריה, אבל כל האפקטים שלה ( התקצרות הזמן, התארחות המרחק וכדו') רלוונטי רק למהירות מסדר גודל של מהירות האור. וכידוע לי אין מסות שנעות מהירות של איזה 0.7C ביחס לכדור הארץ. כל היקום נראה כנע במהירויות יחסית נמוכות (חוץ מאולי גלקסיות במרחק של מיליארדי שנות אור). ואם כל הכבדו למאיצי חלקיקים - מדובר בתנעי מעבדה ולא במצב טבעי.

3) האם שדה חשמלי משנה איכשהו את הקרינה הא"מ העוברת דרכו? האם מטען (חסר מסה) יכול להשפיע על האור?

4) האם איפעם נעשה ניסוי שמוכיח את נוסחת חיבור המהירויות של איינשטיין באופן מעשי? כי זה נשמע יפה בהרצאות "רכבת שנעה ב 0.7C שבתוכה רץ ילד במהירות 0.5C, אבל מן הסתם לא אפשרי בפועל.

5) האם עצם זה שגלי אור יוצרים אפשט דופלר אומר שלאור יש מהירות התחלתית? כי אני יכול לראות באיזה מהירות מתרחקת ממני גלקסיה רחוקה לפי הספקטרום של האור המגיע עלי ( וההסחה לאדום), אז אני יכול לדעת באיזה מהירות נע הגוף שמקרין לעברי.

6) אם מדדתי מרחק של שניית אור אחת בין נקודה A לבין נקודה B ( נקודות ניחות אחת ביחס לשניה), וראיתי התרחשות בA ולאחר 0.75 שניות בB - האם אני יכול לקבוע באופן חד משמעי שאין שום קשר סיבתי בין ההתרחשויות?

7) מה הסיבה לכך שבטוחים שאין מסה במהירות העולה על מהירות האור? זה שזה לא ניצפה לעולם לא מהווה הוכחה. והרעיון שזה מפר את עיקרון הסיבתיות לא מתאים גם כן( לפני מאה שנה איינשטיין הפר את עקרון הזמן האבסולוטי).

תשובות מקצועיות ולא ניחושים, בבקשה. 79.181.28.149 18:12, 7 באוקטובר 2010 (IST)

1) עשו ניסוי כזה מספר פעמים - שעונים בטיסה מסביב לכדור הארץ, שעונים בחלל, הבדל בין שעונים בראש בניין ובבסיסו וכו'. אם הבעיה היא באמינות השעון זה לא ייתן בדיוק את התוצאות שהתיאוריה מנבאת. 2) ליחסות הפרטית יש משמעות מעשית, למשל בנוגע לרמות האנרגיה המותרות של אלקטרונים מסביב לגרעין האטום (שמהירותם היא רק 1/137 ממהירות האור). 3)לא. למטען חשמלי אין השפעה על אור. 4) אין בעיה להוכיח את זה במאיצי חלקיקים. 5)השאלה לא ברורה. אפקט דופלר קיים בכל גל (והוא התגלה לגבי גלי קול), אם זה עוזר. 6) כן. הן מחוץ לקונוס האור אחת של השניה. 7) ע"פ יחסות פרטית אי אפשר להאיץ גוף ממהירות שנמוכה ממהירות האור אל מהירות גבוהה ממנו. הייתה תיאוריה לגבי חלקיק שנקרא טכיון, שאמור לנוע במהירות גבוהה מן האור באופן קבוע. לא נמצאו כאלה, ולמיטב ידיעתי זנחו את הכיוון כי קיומם סותר עקרונות אחרים. מקצועי? אני לא יודע. יש פה מקצועיים ממני, והם מוזמנים לתקן ולהרחיב. אלעזר - שיחה 18:28, 7 באוקטובר 2010 (IST)

2) התכוונתי לסטיות במכניקה הניוטונית בגלל אפקטים יחסותיים. כל מיני הפרשים בין מדידות של אורך, זמן וכדו'. איך יעזור לי בחיים לדעת שבמהירות המתקרבת למהירות האור מנהרה באורך L יכולה להכיל רכבת באורך 1.001L ? הרי המהירויות הנ"ל לא קיימות בטבע באופן טבעי. ואל תנו את הדוגמה של מאיץ חלקיקים שבו צריך השקעה של כמה שנות עבודה על מנת להאיץ איזה פרטון מסכן... 4) איך? תן דוגמה. 5) מה שאני אומר שהטענה שהאור הוא אותו דבר עבור כל צופה לא לגמרי נכונה. הרי כל צופה יכול לראות אותו בצבע שונה ולכן להסיק מה המהירות של מקור האור ביחס עליו. 7) מה הבעיה בטכיון חוץ מזה שעיקרון הסיבתיות הוא מובן מעליו ( כמו רעיון הזמן והמרחב האבסולוטי של ניוטון)?

שאלות נוספות:

8) האם אפשר להגיד של היקום חי פחות או יותר על אותו השעון, פרט להבדלים קטנטנים?

9) לפי סטיבן הוקינג( קיצור תודות הזמן), כדור הארץ נע בקו ישר במרחב-זמן ארבעה-מימדי, ונע במעגל במרחב תלת-מימדי. מישהו יכול להסביר למה הוא התכוון? 79.181.28.149

תשובות לחלק מהשאלות:

• 2) מכניקה יחסותית משפיעה על תנועתם של פוטונים וחלקיקים בעלי מסה אפס. יתרה מכך, רק עם שילוב של מכניקה קוונטית ותורת היחסות הפרטית (עדיין לא הצליחו לשלב עם הכללית) אפשר להסיק את האלקטרודינמיקה קוונטית המסבירה את התנהגות האור, הקרינה ואלקטרומגנטיות - ובעזרתה חוזים תופעות שונות של אלקטרונים וחומר במצב מוצק. כמו כן, ישנם חלקיקים אנרגטיים שבאים מהשמש ומהחלל החיצון ופוגעים ללא הרף בכדור הארץ. חלקיקים אלה נעים במהירויות יחסותיות ולכן זמן החיים שלהם מתארך (אפקט יחסותי).
• 5) צבע קשור לתדירות האור, לא למהירותו. מהירות האור היא האינווריאנט, לא התדירות.
• 9) בשביל להבין את דבריו של הוקינג יש לדעת גאומטריה דיפרנציאלית ואת ההגדרה של גאודזה - הכללה לקו ישר שמשמעותה הקו הקצר ביותר בין 2 נקודות במרחב עקום (ראה עקמומיות). במרחב עקום גאודזה היא לא קו ישר במרחב שטוח אלא צורה גאומטרית אחרת. כשהוקינג אומר קו ישר במרחב-זמן 4-ממדי הוא מתכוון לגאודזה.

בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:51, 7 באוקטובר 2010 (IST)

לגבי 8, קצב השעונים קשור גם במרחק ביניהם, ככה שביקום גדול כל כך לא נראה לי שאפשר להגיד את מה שאתה אומר. אלעזר - שיחה 20:00, 7 באוקטובר 2010 (IST)

לקשר בין טכיון וסיבתיות, ראה בערך טכיון. לגבי בעיות אחרות לגביו, אני אנסה להגיד בזהירות כי זה תחום שאני לא מבין בו: יש משפחות של חלקיקים, ודורות של חלקיקים, וסימטריות ביניהם. בכל הסיפור הזה הטכיון לא דרוש, למיטב ידיעתי. כל עוד לא גילו אותו, הוא לא קיים. אתה לא יכול להניח שהוא קיים רק בגלל שתורת היחסות מאפשרת את קיומו. והנחת קיומו לא תורמת שום הסבר חדש לגבי תופעות מוכרות. אתה יכול לחפש אותו, וזה מה שעשו, אבל בינתיים אין תוצאות. אלעזר - שיחה 20:29, 7 באוקטובר 2010 (IST)

ולגבי 2, אני מאוד הופתעתי שאף אחד לא ציין את ה-GPS.אילולא היו מחשבים את מיקום המכונית לפי תורת היחסות התוצאות היו נותנות תוצאה שגויה בכמה מטרים, והמכשיר היה חושב שאתה בכביש אחר, או אפילו נוסע נגד כיוון התנועה. נו, טוב - שיחה 23:09, 7 באוקטובר 2010 (IST)

GPS כולל גם את תורת היחסות הכללית. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:48, 7 באוקטובר 2010 (IST)

המשך ל 8: האם גיל היקום זהה בכל נקודה ביקום? 79.181.14.219 21:12, 7 באוקטובר 2010 (IST)

אני חושב שאין טעם לדבר על גיל של נקודה. זמן לא נע ביחס לנקודה, אלא ביחס לעצם כלשהו, וזה תלוי רק בתאוצות\כוחות כבידה שפועלים על הגוף. אבל זה רק ניסיון לתשובה, אולי מוטעה לחלוטין. אלעזר - שיחה 23:20, 7 באוקטובר 2010 (IST)

7) אתה צריך להבין מהי השיטה המדעית. כאשר משהו לא נצפה מעולם, הוא לא קיים, עד שיימצא. בשביל מדען העובדות הן מה שיש ולא דברים היפוטתיים, גם אם חלק מהשיטה המדעית הוא להעלות השערות. השערות אינן עובדות. בנוסף, מתמטית העובדה שאי אפשר לעבור את מהירות האור נובעת מהעובדה הנתמכת בתצפיות שמהירות האור זהה עבור כל צופה, כמו בניסוי מייקלסון-מורלי, אתה יכול לקרוא את הערך כדי ללמוד על הנושא. ‏Setreset • שיחה 23:42, 7 באוקטובר 2010 (IST)

המשך ל8) האם גיל היקום הנמדד באיזו גלקסיה רחוקה ליד גוף מסיבי ביותר שווה לגיל היקום הנמדד בחללית הנעה בין גלקסיות ללא גופים מסיביים בסביבתה? המשך ל1) נגיד בונים שעון מחוגים ענק על האדמה שהזכוכית שלו פונה למעלה. ואדם כלשהו מסנכרן את השעון שעל היד שלו עם השעון הענק ועלה לראש מגדל גבוהה. האם לאחר זמן כלשהו הוא יכל להסתכל למעטה ולראות שהשעון שעל האדמה( שרואים בבירור מגובה המגדל) מראה זמן שונה מהשעון שעל היד? איך קרן אור שבעה במאונך לכדור הארץ ( ולכן מושפעת מהכבידה בצורה מקסימלית) משתנה? 79.181.14.219 08:56, 8 באוקטובר 2010 (IST)

גיל היקום לא נמדד בנקודה כלשהיא, הוא מוערך ע"י מודלים מורכבים על בסיס תצפיות מסוגים שונים. לגבי "פרדוקס השעון", הרי ברור שהזמן שהאדם "יראה" בשעון יהיה שונה מכיוון שלאור לוקח זמן להגיע אליו. זה ידוע כבר מלפני יותר מ300 שנה. כוח הכבידה משנה את התנע של קרן האוד ולכן גם את אורך הגל או הצבע שלה. ירון ק. - שיחה 10:52, 8 באוקטובר 2010 (IST)

בגדול הבדל הזמנים הוא אמור להיות לפי המשוואות של איינשטיין אבל אם מביטים בקטן לפי הקווטים רואים תנועות אחורה וקדימה בזמן שמסתכמות בגדול לנוסחאות של איינשטיין . תודה .

בעיית פרטיות בפייסבוק

יש לי בעיה, אולי מישהו פה יידע לענות לי? אני רשום בפייסבוק, ועשיתי התחברות קבועה לאתר. הבעיה היא, שאם אני גולש באתרים אחרים, לדוגמה באתר מאקו (www.mako.co.il), ואני קורא כתבות - פתאום השם שלי והתמונה שלי מופיעים למטה, ויש לי אפשרות לעשות Like או להגיב. העניין הוא, שאני לא רוצה שאתרים אחרים יציגו פרטים שלי מפייסבוק. יש דרך לבטל את זה? חיפשתי בפייסבוק ולא מצאתי. (אגב הבעיה קיימת גם בויקיפדיה, עם ויקיפדיות בשפות אחרות). הפרטיות באינטרנט היא לא מה שהייתה פעם, וזה מפריע לי. תודה, אורי אבן-חן - שיחה 23:50, 7 באוקטובר 2010 (IST)

נסה לצאת מהחשבון בפייסבוק ואז לגלוש לאחד מהאתרים המדוברים. ‏Setreset • שיחה 08:37, 8 באוקטובר 2010 (IST)

אם זה באמת מפריע לך אתה יכול לבטל את האפשרות לשמירת עוגיות בדפדפן. לידיעתך, כל עוד לא אישרת לפייסבוק אחרת, הפרטים שלך לא מועברים לאתרים האחרים אלא האתר פותח תת-חלון שבתוכו פייסבוק.

אני לא רוצה לבטל את ההתחברות הקבועה לפייסבוק. זה נוח. ולגבי מה שאמרת, לא אישרתי כלום לפייסבוק, וגם לא מצאתי אפשרות לבטל את זה. האתר לא פותח תת-חלון, אלא בתחתית הדף מופיעה התמונה שלי בפייסבוק והשם בפייסבוק. אורי אבן-חן - שיחה 23:50, 9 באוקטובר 2010 (IST)

הרבה אתרים הטמיעו את חלון התגובות של פייסבוק ואת כפתור הלייק שלהם. אם אתה לא רוצה לעשות לייק או להגיב בעזרת המשתמש שלך בפייסבוק אל תשתמש פשוט באפשרויות הללו. רוב האתרים (ראה הדוגמה שנתתה של מאקו) נותנים בחירה בין תגובה במסגרת פייסבוק לכתבה לבין תגובה במערכת התגובות הפנימית של האתר.

אורי, לא הבנת אותי. כל עוד אתה לא מגיב באמצעות המסגרת של פייסבוק, האתרים אינם יכולים לראות את הפרטים שלך. עבורך זה נראה כחלק מהדף אבל מבחינה תכנותית זה בעצם תת-חלון חד-סטרי דרכו פייסבוק מתקשרים ישירות עם הדפדפן שלך. תוכל לקרוא על זה בקצרצרה בערך האנגלית en:Iframe. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 19:00, 10 באוקטובר 2010 (IST)

תומר א., ברשותך תיקנתי את הקישור לערך האנגלי על Iframe. נו, טוב - שיחה 22:10, 10 באוקטובר 2010 (IST)

נו, טוב. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 10:07, 11 באוקטובר 2010 (IST)

אפשר לראות שימוש ב-IFRAME בדף ויקיפדיה:צ'אט, שם הטמעתי צ'אט של אתר אחר :) ‏Yonidebest Ω Talk‏ 20:15, 11 באוקטובר 2010 (IST)

מה קובע מין של יצור אנושי לפי היהדות?

קראתי בתורה; "זכר ונקבה ברא אותם" - השאלה, מה הפרמטר \ שילוב פרמטרים המכריע בין זכר לנקבה?

תודה.

אני מניח שנושא זה נידון לעייפה בספרות ההלכתית הרחבה. מקור טוב לתשובה לשאלתך הוא האנציקלופדיה התלמודית, בערך "זכר ונקבה" (אם יישנו, מה שסביר להניח). ובהזדמנות זו - זה המקום לשאול אלו עוד מונוגרפיות הלכתיות דומות ישנם (מלבד האנצ' ההלכתית. משהו כמו אנצ' רפואית הלכתית וכו')? ‏Rex‏ • שיחה 23:18, 9 באוקטובר 2010 (IST)

אכן, קיימת אנציקלופדיה הלכתית-רפואית שכתב פרופ' אברהם שטינברג, ואחד מן הנושאים שם הוא מיניות האדם ראה כאן: http://www.medethics.org.il/siteHeb/Books.asp#37]. בברכה, ג. שנקולבסקי

לאילו משרדי ממשלה וראשויות ממשלתיות יש מדען ראשי?

מסתבר שלמשרד המדע ולמשרד החינוך יש מדענים ראשיים. האם למשרד התיירות יש מדען ראשי? למשרד התעשייה? הביטחון? הדתות? ..... עִדּוֹ - שיחה 10:00, 9 באוקטובר 2010 (IST)

נדמה לי שלכל משרד ממשלתי יש, ובכל אופן למשרדי התמ"ת והאוצר יש בוודאות. עידו • שיחה 10:30, 9 באוקטובר 2010 (IST)

לדעתי לכל משרד ממשלתי יש תקן. אני זוכר שלפני שנה קרימינולוג ישראלי זכה בפרס נובל של הקרימינולוגים (אזיקי הזהב?) ובראיון איתו הוא אמר שאחד המחדלים של המשרד לביטחון פנים זה העובדה שלא מונה מדען ראשי כבר כמה שנים. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 19:03, 10 באוקטובר 2010 (IST)

מסה יחסותית

עוד שאלה בתורת היחסות: מה המשמעות של המונח "מסת תנועה"(אין צורך להפנות אותי לערך מסת מנוחה)? איך זה משפיע על הטבע שמסת גוף שהאצתי למהירות ענקית עלתה ב20%? האם הגוף הנע מושך מסות אחרות יותר חזק? האם פרוש הדבר שצריך להשקיע יותר תנע על מנת לעצור אותו? איך הנוסחה "מחייבת את הטבע" לפעול? 109.67.21.83 11:41, 9 באוקטובר 2010 (IST)

גם מושך יותר, גם צריך להשקיע יותר אנרגיה כדי לעצור אותו, וגם אם הוא יתנגש עם אנטי-חומר מקביל ההשמדה ההדדית תפלוט יותר אנרגיה. כל מובן של "מסה". אלעזר - שיחה 23:08, 9 באוקטובר 2010 (IST)

לדעתי הגודל שקוראים לו מסה אפקטיבית של גוף שנע במהירות לא מושך מסות אחרות חזק יותר. איפה זה כתוב? ‏Setreset • שיחה 23:43, 9 באוקטובר 2010 (IST)

לפי תורת היחסות הכללית מה שמעקם את המרחב, ויוצר כוח משיכה, הוא טנזור המאמץ והאנרגיה שכולל גם את התנע. ירון ק. - שיחה 00:02, 10 באוקטובר 2010 (IST)

אני חושב שמספיקה תורת היחסות הפרטית: מה גורם לעיקום המסלול של פוטון, אם מסת המנוחה שלו היא 0? אלעזר - שיחה 00:20, 10 באוקטובר 2010 (IST)

למיטב זיכרוני, כל מה שקשור בעקמומיות מרחב, תאוצה (או שינוי תנע) נחשב ליחסות כללית. למעשה זה עניין סמנטי מכיוון שהיחסות הפרטית אינה תורה שלמה ללא הכללית. ירון ק. - שיחה 08:52, 10 באוקטובר 2010 (IST)

ירון, נראה שאתה צודק. בכל אופן, אין עיקום ואין כבידה ביחסות פרטית. ‏Setreset • שיחה 09:42, 10 באוקטובר 2010 (IST)

זה נכון, setreset. אחרי שכתבתי חשבתי על זה והתכוונתי לתקן אבל נרדמתי :). בכל מקרה הפינה הזאת סגורה. אלעזר - שיחה 12:00, 10 באוקטובר 2010 (IST)

בעיה במסנג'ר

שאני מתחבר למסנג'ר זה שולח לי הודעה של שלח דו"ח שגיאות ואל תשלח וגם אני לא יכול לצרף אף אחד. מה לעשות? OreL.D - שיחה 13:08, 9 באוקטובר 2010 (IST)

נסה לשלוח דו"ח שגיאות, לפעמים אח"כ יש קישור לתיקון. אם לא, נסה להסיר ולהתקין מחדש. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 19:04, 10 באוקטובר 2010 (IST)

מתי תואר נקבה מקבל "ייה" ומתי הוא מקבל "ית"?

אני יודע שאומרים "חילונית" כנקבה של חילוני, וערבייה כנקבה של "ערבי". מעניין אותי לדעת,האם יש כלל מנחה שאומר מתי יש להוסיף "-ית" ומתי "ייה" ? 87.70.32.31

למיטב ידיעתי - לא. ישרון - איך אני נוהג? 23:19, 9 באוקטובר 2010 (IST)

לפעמים שתי הדרכים מקובלות, למשל יהודית ויהודיה. אורי אבן-חן - שיחה 23:45, 9 באוקטובר 2010 (IST)

ראה [5]. עם זאת, החלוקה כלל לא מוחלטת, ואפשר לשמוע בשפת הדיבור גם "חילונייה". (אבל כמעט ולא "ערבית", כנראה כדי שלא לבלבל עם ערבית). דוד - שיחה 00:01, 10 באוקטובר 2010 (IST)

אפשר גם להגיד "בחורה ערבית". כמו שאומרים אמריקנית (או אמריקאית), שוויצרית, אנגלית, סינית, יפנית וכו' (הכוונה לנשים ולא לשפות). אורי אבן-חן - שיחה 00:09, 10 באוקטובר 2010 (IST)

איזה חומרים משמרים יש בצ'יפס של מקדולדס שהם שורדים כל-כך הרבה זמן?

http://www.youtube.com/watch?v=j-ljW5YEdao

http://www.youtube.com/watch?v=4IGtDPG4UfI

תוך כמה זמן הם יתכלו? הרי אפילו פלסטיק מתכלה בסוף.

יש בהם חומרים נעלמים , הם נעלמים מהר . תודה .

מה זה משנה איזה חומרים? אם אינם מתכלים זה סימן ברור שרצוי לא להכניס אותם לקיבה Hanay • שיחה 22:49, 10 באוקטובר 2010 (IST)

לאו דווקא. אולי טופלו בחומר כימי שאינו מזיק. אני לא חושב שמישהו במקדונלדס רוצה להרעיל את לקוחותיו. כמו כן, יתכן שהיה עיקור בעזרת קרינה - שיטה מקובלת ונפוצה כיום בטיפול בירקות ובפירות. גילגמש • שיחה 23:18, 10 באוקטובר 2010 (IST)

אם אין לך טיעונים טובים, צעק. ואם אתה צרוד, נסה לצלם סרט וידאו מפחיד. מישהו רוצה לסכם את העובדות והטענות הרציניות שמועלות בסרטים הללו, כדי לחסוך לאחרים את זמן הצפיה? Tzafrir - שיחה 01:21, 11 באוקטובר 2010 (IST)

לגילגמש - טיגון בשמן מעקר כל דבר, אין צורך בעיקור נוסף. עמידות הצ'יפס יכולה לנבוע גם מכך שכמות המים שנותרת בהם היא הרבה יותר קטנה, מה שיכול להפריע לדברים אחרים לגדול עליהם. יואלפ - שיחה 10:32, 11 באוקטובר 2010 (IST)

מתוך אותה שאלה ששאלתי בפורום האנגלי נתנו לי את הקישור הבא: http://www.mcdonalds.ca/pdfs/IngredientFactsEN.pdf

שבו כתוב:

French Fries: Potatoes, canola oil, hydrogenated soybean oil, safflower oil, natural flavour (vegetable source), dextrose, sodium acid pyrophosphate (maintain colour), citric acid (preservative), dimethylpolysiloxane (antifoaming agent) and cooked in vegetable oil (Canola oil, corn oil, soybean oil, hydrogenated soybean oil with THBQ, citric acid and dimethypolysiloxane).

מדוע יהודים דתיים חובשים כיפה או כובע?

אתמול קראתי כתבה בידיעות אחרונות על רב בקרית גת שאינו חובש כיפה או כובע. ומכאן שאלתי: מדוע בעצם חובשים כיפה או כובע? מהי ההלכה עליה התבסס נוהג זה? Hanay • שיחה 10:36, 11 באוקטובר 2010 (IST)

בעבר היו נוהגים לכסות את הראש בסיטואציות מכובדות, כמו בפני אדם חשוב וכדומה. הגמרא במסכת קידושין מספרת על אחד האמוראים שהקפיד לא ללכת יותר מארבע אמות בלי לכסות את ראשו, והסביר זאת בכךך ש:"השכינה מעל ראשי". וכמו מנהגים רבים של רבנים בתלמוד הדבר נקבע בהלכה כהלכה מחייבת שאסור ללכת ארבע אמות בגילוי ראש והצטרפו לכך דינים נוספים כמו איסור לשבת זמן רב, לברך או להתפלל בגילוי ראש. ישרון - איך אני נוהג? 11:30, 11 באוקטובר 2010 (IST)

לפי דבריך, זה מנהג שהשתרש. אצל הנוצרים כניסה של גברים לכנסיה עם כסוי ראש זה לא מכובד. באותה מידה המנהג יכול להיות בדיוק ההיפך היהודים ללא כיסוי ראש והנוצרים עם Hanay • שיחה 13:23, 11 באוקטובר 2010 (IST)

יש הבדל ביניהם - בשתי הדתות הכובע מסמל כבוד, אך ביהדות האדם נתבע להיות יותר מכובד, ואצל הנוצרים האדם נתבע להיות פחות מכובד כדי להראות את הכובד שהוא רוחש לכנסייה. ישרון - איך אני נוהג? 19:11, 11 באוקטובר 2010 (IST)

בדרך הלצה אמרתי פעם, הטעם לחבישת כיפה, לסמל שיש משהו למעלה. טיפוסי - שיחה 13:53, 11 באוקטובר 2010 (IST)

זה הסבר ידוע, ורבים רואים בו הסבר רציני (לאו דווקא בתור מקור) אלעזר - שיחה 00:53, 13 באוקטובר 2010 (IST)

יש גם הסברים בערך כיפה (יהדות). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:00, 11 באוקטובר 2010 (IST)

+ בטלפון מחו"ל

למה כותבים + ברישום טלפון מחו"ל? למשל, נגיד המספר שלי הוא 056-5554444, אז עבור אדם מחו"ל אכתוב שהמספר שלי הוא +972-056-5554444? תומר - שיחה 13:12, 11 באוקטובר 2010 (IST)

המספר שלך הוא דווקא ‎‎+972-56-5554444 . ה־0 הראשון הוא קידומת חיוג אזורית ישראלית. ה־+ מסמל בד"כ את קידומת החיוג הבינ"ל הנדרשת. הקידומת הזו שונה ממדינה למדינה. אתה לא יכול לדעת מראש מאיפה הוא יתקשר ומה תהיה קידומת החיוד הבינ"ל שם. לדוגמה, בארץ הקידומת הזו יכולה להיות 00, 012, 013, ועוד כמה אפשרויות (המקפים אינם חלק מהמספר שמחוייג ומשמשים סתם לצורך קריאות). Tzafrir - שיחה 14:58, 11 באוקטובר 2010 (IST)

. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 20:08, 11 באוקטובר 2010 (IST)

גליל

בויקיפדיה:מתן שם לערך#ה' הידיעה - יש לאיית מושגים ללא ה' הידיעה, במידת האפשר כתוב ש"גם גליל הוא מושג גאוגרפי כללי, ואילו הגליל הוא אזור בצפון ישראל". ברור שזה כך, כמו שבגולה היו כותבים "XXXX והגלילות", אבל למען השם, מה משמעות המושג הגאוגרפי? יוסף כרמל - שיחה 23:52, 11 באוקטובר 2010 (IST)

מה זאת אומרת? "חבל ארץ, מחוז", כמו שכתוב כאן. אביעדוס • שיחה ד' בחשוון ה'תשע"א, 00:00, 12 באוקטובר 2010 (IST)

הגדרה 2 שם. אמנון שביט • שיחה 00:04, 12 באוקטובר 2010 (IST)

תודה. יוסף כרמל - שיחה 00:55, 12 באוקטובר 2010 (IST)

תעתיק עברי של ערים בצרפת (?)

Evreux , ו- Chateau-Thierry . אודה גם על פרטים מינימליים (מחוז, וכדומה). הפרטים נחוצים לערך תוספות איוורא. עזר - שיחה 00:54, 12 באוקטובר 2010 (IST)

אני לא בקי בכללי התעתיק אבל לפי איך שזה נשמע צריך לכתוב משהו כמו "אברה" ו"שאטו תיירי". Gidip - שיחה 08:48, 12 באוקטובר 2010 (IST)

רק להוסיף על תשובת גידיפ, הקומונה אברה נמצאת בחבל נורמנדי עילית שבמחוז אר (Eure) בצפון צרפת. שאטו תיירי גם היא קומונה בצפון צרפת בחבל פיקרדיה. איך הפך Chateau-Thierry לקשטילטירי? Jys - שיחה 09:17, 12 באוקטובר 2010 (IST)

באוורה יש קתדרלה גותית יפה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:19, 12 באוקטובר 2010 (IST)

שאלות כאלה (לפחות להבא) עדיף לשאול בויקיפדיה:ייעוץ לשוני. שם יש יותר סיכוי שהאנשים הבקיאים ביותר יענו. eman • שיחה • ♥ 16:29, 12 באוקטובר 2010 (IST)

מכיוון שנשאלה כאן, הנה ההסבר לשאלתו של Jys: המילה Château בצרפתית התפתחה מהלטינית castellum (המוכרת לנו מ-castle באנגלית). הכובע הקטן מעל ה-a מעיד על ה-s שנשמטה, והסיומת eau מחליפה לעתים קרובות את el הלטיני. סביר להניח שבספרות העברית של המאה ה-13 (שבה מדובר בערך הנ"ל) עדיין הייתה נהוגה במידה לא מבוטלת ההגייה הלטינית, בעיקר אם נזכור שמרבית המסמכים נכתבו בשפה זו, ולכן מן הסתם השתמר השם "קשטילטירי" (קרי "קסטלטירי") בכתיב העברי. אמנון שביט • שיחה 17:50, 12 באוקטובר 2010 (IST)

מאלף. תודה. Jys - שיחה 20:08, 12 באוקטובר 2010 (IST)

תודה לכולכם, בפרט לאמנון על שילוב הדברים בערך ושאר התיקונים. עזר - שיחה 00:31, 13 באוקטובר 2010 (IST)

דהיה אל-כהינה

קראתי ספר ובו כתוב על מסע הכיבוש של המצביע חסן לספרד, והיה כתוב שהוא נבלם ע"י דהיה אל-כהינה מלכה ברברית-יהודית אתם יודעים מיהי?אני1א - שיחה 13:40, 12 באוקטובר 2010 (IST)

קהינה. חובבשירה - שיחה 13:52, 12 באוקטובר 2010 (IST)

תודהאני1א - שיחה 23:19, 12 באוקטובר 2010 (IST)

לוגיקה

1. למה במערכת לא עקבית ניתן להוכיח כל טענה? איך מהעובדה שניתן להוכיח טענה ספיציפית ושלילתה נובע שניתן לעשות זאת לכל טענה?
2. מה ההבדל בין שפה מסדר ראשון לשפה מסדר שני ואילו השלכות יש לכך?
3. איך מוכיחים את משפט האיש שלמות השני של גדל בהינתן הראשון?
4. האם ייתכן שבמסגרת תורה יתקיים אלגוריתם המסוגל להוכיח או להפריך כל טענה? האם ייתכן אלגוריתם חלש יותר שיכול להוכיח כל טענה נכונה ולא ייעצר על טענה שגויה? מה מצב תחום ההוכחות האוטומטיות באמצעות מחשב בימנו?

1. ראה אם-אז. הטענה "אם 0=1 אז לניוטון היו שלושה ראשים" היא פסוק אמת, ולכן, פורמלית, אם 0=1 אז לניוטון היו שלושה ראשים.

2. ראה שפה מסדר ראשון ודף השיחה שם.

3. ראה בקישור האחרון למשפטי אי-השלמות של גדל.

4. אלגוריתם שיוכיח או יפריך כל טענה סותר את משפט אי-השלמות (הראשון). אלגוריתם שיוכיח כל טענה נכונה - קיים: כתוב את כל ההוכחות באורך 1, אחר-כך את כל ההוכחות באורך 2, וכו'. לשאלה האחרונה, ראה הוכחת משפטים אוטומטית . עוזי ו. - שיחה 16:56, 12 באוקטובר 2010 (IST)

הכדור הוא עגול, שלוש שאלות

1. האם ניתן להבחין במהלך טיסה, בכדוריות הארץ ובשיפועיו.
2. האם נכון לומר שמטוס שמקיף חצי מכדור הארץ (לדוגמה), חייב להתאים את הגובה בהתאם וביחס להתעגלות כדור הארץ, שכן אם הוא ממשיך באותו גובה בה הוא התחיל ובקו ישר, הוא ימצא את עצמו במרחבי החלל.
3. מה הגובה המקסימלי שמטוס יכול להגיע.

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגבי שאלה 2 - הוא לא יכול גם להיות באותו גובה וגם להמשיך בקו ישר. אם הוא באותו גובה, זה מחייב מסלול מעגלי. אם הוא ינוע בקו ישר הוא באמת ימצא את עצמו במרחיב החלל, וזה בדיוק כי קו ישר לא שומר על גובה קבוע. אם הוא שומר על גובה קבוע הוא נע על פני מעגל - ושם כל הקווים עקומים. eman • שיחה • ♥ 16:27, 12 באוקטובר 2010 (IST)

לגבי שאלה 1 - כן, אם יש ראות טובה. אפשר גם להבחין בכדוריות הארץ מהיבשה. מספרים שכריסטופר קולומבוס בילה שעות בנמל ושם לב שכאשר ספינה מתקרבת בהתחלה רואים רק את התורן שלה ורק אחר כך את כל הגוף ומכך הסיק שכדו"א הוא כדורי. הסיבה לכך היא כמובן כדוריות הארץ. אם זה לא ברור למה, אז בקש ואני אכין איורים שמסבירים/ממחישים את זה יותר טוב מכל מלל. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:36, 12 באוקטובר 2010 (IST)

לגבי שאלה 3 - זה תלוי במטוס. אאל"ט המטוס שטס הכי גבוה הוא ה-SR-71 עם גובה טיסה מקסימלי של כ-24 ק"מ. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:36, 12 באוקטובר 2010 (IST)

חן חן על התשובות, האם כל אחד יכול להבחין כאשר הוא מביט על האופק בחוף הים במה שקולומבוס הבחין, הלא מדובר במרחק קצר של כ-5 ק"מ, והאם ממגדל גבוה לבטח תיראה הכדוריות, במידה וכן למה חיכו שנים לקולומבוס, (אם יש איורים שברורים יותר מקריאת משוואות לסוגיהן זה יהיה מעניין).

אם הראות מספיק טובה, אז כן. ולמה חיכו שנים לקולומבוס? אז זהו, שלא חיכו. כבר היוונים העתיקים ידעו שהארץ עגולה ואף חישבו את היקף כדור הארץ בניסוי הבאר המפורסם של ארטוסתנס ולפי הערך על קולומבוס דעה זו הייתה מקובלת גם בתקופתו. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:02, 12 באוקטובר 2010 (IST)

והנה האיורים, אני מקווה שהם מסבירים את עצמם.

בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:02, 12 באוקטובר 2010 (IST)

לגבי 2: המטוס לא צריך להתאים כלום. הוא ימשיך לנוע בקו ישר וכוח המשיכה כבר יידאג לעגל את מסלולו. לגבי מה שקולמבוס ראה. מהדיונים הקודמים בנושא בדף זה תוכל לגלות שעניין העלמות הספינות היה ידוע כבר בעת העתיקה ושכדוריות כדור הארץ היתה ברורה גם לחכמים קדומים. לא ברור למה ידע זה לא היה נחלת הכלל. כנראה בגלל כוחה של הנצרות. דניאל ב. 16:57, 12 באוקטובר 2010 (IST)

האם יצא לכם לראות היעלמות ספינה באופק בהדרגה, בדיוק כפי שקולומבוס ראה.

קישורים רלוונטים: אופק, ארטוסתנס. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:01, 12 באוקטובר 2010 (IST)

הוספת ערך חדש

האם אפשר לתרגם את הערך הזה לעברית או שיימחקו לי אותו בטענה שמקומו לא בוויקיפדיה? SnowSnow - שיחה 19:47, 12 באוקטובר 2010 (IST)

האם לא מוטב שתשקיע את הזמן בשיפור הערך העלוב על נגורנו קרבאך? עוזי ו. - שיחה 19:50, 12 באוקטובר 2010 (IST)

ויקיפדיה באנגלית היא מקום פלאי ומעורר השתאות. יוסי • שיחה 19:52, 12 באוקטובר 2010 (IST)

1. מקום השאלה הוא בויקיפדיה:דלפק ייעוץ. 2. לא מציע שתתרגם אותו כי הערך הזה כנראה ימחק עקב חוסר חשיבות, ובצדק. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:02, 12 באוקטובר 2010 (IST)

טוב, תודה לכם, לא הייתי בטוח איפה אפשר לשאול ואם כדאי לעשות מאמץ בכלל ולתרגם את זה. SnowSnow - שיחה 20:05, 12 באוקטובר 2010 (IST)

עש הטבק

אחד העציצים שלי סובל ממתקפה דוחה של עש הטבק. ידוע לכם על אפשרויות הדברה לא כימיות למזיק הזה? אנדר-ויק • !do'h‏ • 16:20, 13 באוקטובר 2010 (IST)

תשובה:פשוט את\ה צריך\ה לטחון מלח ושום ולפזר סביב העציצים ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תוכל לראות כאן את האויבים הטבעיים של כנימת עש הטבק, המשמשים בהדברה ביולוגית בסדר גודל חקלאי. לא בטוח שתוכל להשיג אותם לעציץ ביתי. נסה את שמן הנים העשיר באזדרכטין (להשיג בבתי טבע). אמנון שביט • שיחה 00:12, 14 באוקטובר 2010 (IST)

שיר לאזכרה

שלום, בעוד מספר ימים תערך לסבי זכרונו לברכה אזכרה, האם חברי ויקיפדיה יכולים להמליץ לי על שיר או שירים שמתאימים למאורע כזה?

תודה, עידו

מה דעתך על "היכן ישנם עוד אנשים" של נתן יהונתן?[6] שפם אדום - שיחה‏ 19:20, 13 באוקטובר 2010 (IST)

תלוי מה היה מיוחד בסבא שלך. אם הוא היה אדם אוהב מולדת וחרוץ, אולי "לא שרתי לך ארצי". אם הוא היה אדם מקורי ומיוחד שקשה לאנשים להבין אותו, אולי "עץ הכוכבים" (לסבי ישנה חצר, ועץ אחד מופלא בה. אין כמהו בעולם, כך אומר לי סבא....). תלוי באיש. עִדּוֹ - שיחה 15:39, 15 באוקטובר 2010 (IST)

הידעתם? נתן יהונתן היה דודי ז"ל.Nimrod333 - שיחה 19:38, 18 באוקטובר 2010 (IST)

אברינומה מהמיתולוגיה היוונית

בספר של אברהם רגלסון "עין-הסוס" על המיתולוגיה היוונית מוזכרת בהתחלה האישה אברינומה שהרתה ובכך ילדה ביצה שהפכה לעולם - ובכל הספרים והמקורות שקראתי בהם מאז לא נתקלתי בסיפור הזה, או בכל דבר דומה לו. יש לכך מקור? תודה, עומר פ. - שיחה 19:28, 13 באוקטובר 2010 (IST)

ראה Eurynome דב ט. - שיחה 13:58, 17 באוקטובר 2010 (IST)

קו שחור על פני צדק

השבוע התבוננתי בצדק בשמי הלילה דרך משקפת שדה. הבחנתי בקו שחור ברור על פני הכוכב, החוצה אותו בערך באמצע. חשבתי שאני מתבונן בשבתאי והקו הוא הצד שהטבעות שלו מטילות. אבל לא הגיוני שאני אראה את שבתאי שלשום בשעה 7 בערב. אז מה הקו הזה? וכשהכוכב יצא מהפוקוס ( סובבתי את העינית של המשקפת) ניתן היה לראות את הקו השחור יותר "מרוח". היתכן וראיתי את הרוח שמקיפה את הכוכב כקו שחור ברור? 109.65.13.199 19:36, 13 באוקטובר 2010 (IST)

חוזק של אופטלגין

האם אופטלגין טוב נגד כאבים של דקירות או פצעים חזקים של כתוצאה מחיידקים?

דקירה של מחט? דקירה של סכין? אני חושב שבשני המקרים יש לך דאגות גדולות יותר משיכוך כאב. לגשת לבדיקה רפואית בהקדם. יוסי • שיחה 20:11, 13 באוקטובר 2010 (IST)

כיצד יש לכתוב-שממיות או סממיות?

כיצד יש לכתוב-שממיות או סממיות?

המקור הוא שממית, על פי האמור בספר משלי: "שממית בידים תְּתַפֵּשׂ, והיא בהיכלי מלך". אך כמו במקרים רבים אחרים, מצאנו אצל חז"ל והראשונים את הכתיב "סממית" (כפי ש"שׂכין" הפכה ל"סכין", "פרשׂ" הפך ל"פרס" וכו'). אמנם במקרה זה הכתיב התקני הוא "שממית" בלבד. הלל מחוץ לחשבון 08:51, 14 באוקטובר 2010 (IST)

מתי כספי

בהמשך למה שכתבתי בדף שיחה:מתי כספי, אני מחפש קישור לפסק הדין המקורי של מתי כספי (מדובר בתיק פלילי מספר 7041/00 בבית משפט השלום תל-אביב), וגם מהו גובה הקנס שהוטל עליו? בערך מתי כספי יש קישור לפסק הדין בערעור (שנדחה). ניסיתי ולא הצלחתי למצוא את פסק הדין באתר בתי המשפט. 79.181.53.163 21:14, 14 באוקטובר 2010 (IST)

איך מוסיפים תפריט נגלל בעמידת עכבר (dropdown menu) בגוגל סייטס?

הכוונה לתפריט כמו למשל ב http://www.linux.com/ (יש בעיה בגוגל סייטס שהם לא מאפשרים הכנסת ג'אוה סקריפט (יכול להיות שיש אפשרות שעוקפת את זה, אבל אני לא יודע אותה)

תודה רבה

מקלע

1. איך מקריאים את המילה "מקלע"? אפשר תעתיק לאנגלית?

2. מישהו יכול למצוא מקור לכך שמיקרו תבור רגיל יכול לירות בשני סוגי תחמושת? איך זה יתכן מבחינה הנדסית? כל קנה מותאם לקליבר מסוים בלבד. 109.65.22.87 13:08, 15 באוקטובר 2010 (IST)

תשובות:

1. מקלע מבוטא mikla.
2. המיקרו-תבור לא יכול לירות בו זמנית 5.56 מ"מ ו-9 מ"מ, בשביל להחליף סוג תחמושת יש לבצע הסבה פשוטה הכוללת החלפת קנה. כלומר: אתה יכול לירות איתו 5.56 מ"מ בשטח פתוח, להיכנס לנגמ"ש, להחליף קנה ומכלול, ואז לצאת ולירות תחמושת 9 מ"מ.

בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:32, 15 באוקטובר 2010 (IST)

1) אוקי. האם המילה מקלע יכולה להיקרא כמו "Maklea", בגלל הע' בסוף? איך מקריאים "מקלעים"?

2) לא מבצעי בעליל. מה נראה להם כל חייל יסחוב איתו קנה נוסף למקרה שתיגמתר לו תחמושת 5.56 והוא יעבור ל9 מ"מ?.. 79.183.19.141 15:09, 15 באוקטובר 2010 (IST)

1. בדקתי ב-מורפיקס והוא תומך דווקא בצורה שאתה הבאת maklea בעוד שאני מכיר mikla ו-miklaim ברבים.
2. החלפת קליבר לא נועדה להתבצע באמצע קרב כתגובה למחסור בתחמושת, אלא לפני הקרב כדי להתאים את הרובה למשימה. המיקרו-תבור נועד במקור ליחידות מיוחדות ולכן מאפשר את הקליבר 5.56 מ"מ הקטלני יותר ושיעיל לטווח רחוק יותר, ואת הקליבר 9 מ"מ הבטוח יותר ויעיל יותר לסביבה בה יש אזרחים ושטח בנוי. לפני כל משימה אתה בוחר את הקליבר המתאים לה ומתקין את הקנה המתאים, ובד"כ לא מחליף קנה באמצע הקרב.

בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:28, 15 באוקטובר 2010 (IST)

המממ... מישהו יודע עברית ברמה שיכול לקבוע את הניקוד הנכון ל"מקלע"? איזה משקל זה- מקטל? למדתי לשון ממש מזמן ואני זוכר איזה קטעים עם ניקוד שזז בגלל ע' בסוף, אבל לא זוכר את הכללים המדויקים. 79.183.19.141 15:35, 15 באוקטובר 2010 (IST)

מַקְלֵעַ ולא מִקְלָע. Oy • שיחה 16:22, 15 באוקטובר 2010 (IST)

האם גם תת-מַקְלֵעַ? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 16:50, 15 באוקטובר 2010 (IST)

אכן כך. Oy • שיחה 17:44, 15 באוקטובר 2010 (IST)

אני חושב שמקור הבלבול הוא בכך שצורת הסמיכות היא מיקלע (למשל - מיקלע אחיד גדודי = מא"ג) אילן שמעוני - שיחה 20:00, 15 באוקטובר 2010 (IST)

גם במקרה הזה הצורה היא מַקְלֵעַ, ואין כל סמיכות. אני לא מכיר ביטוי עם סמיכות של "מקלע", וגם אז למיטב ידיעתי צורת הסמיכות לא תהיה שונה. בדיוק כמו "מחשב". אלעזר - שיחה 21:56, 16 באוקטובר 2010 (IST)

ההגייה מִקְלָע היתה נפוצה בשפת הדיבור (גם אם לא תקנית), ואפילו יהורם גאון השתמש בהגייה זו. דוד - שיחה 01:21, 17 באוקטובר 2010 (IST)

לפי אבן שושן (המילון החדש):

מַקְלֵעַ (וכך גם בסמיכות), וליורה בו קוראים מַקְלְעָן. באותו אופן גם, תת-מַקְלֵעַ.

ְְְדוד הירושלמי - שיחה 03:00, 17 באוקטובר 2010 (IST)

זיהוי צפרדע, או אולי קרפדה

-=?=-

מישהו מזהה? אורכה כארבעה ס"מ. קשה לראות בתמונה, אבל העיניים שלה זהובות. אילן שמעוני - שיחה 19:59, 15 באוקטובר 2010 (IST)

קוואביט, Nimrod333 - שיחה 20:51, 16 באוקטובר 2010 (IST) איך כותבים בלועזית? חיפשתי ולא מצאתי אילן שמעוני - שיחה 02:11, 17 באוקטובר 2010 (IST)

אולמן

מיהו האולמן שעל שמו נקרא בניין אולמן בטכניון? 79.183.19.141 20:41, 15 באוקטובר 2010 (IST)

Nachum - שיחה 14:14, 16 באוקטובר 2010 (IST) Try here--haifa-streets.net

אין שם שום מידע לגבי אולמן. 79.183.19.141 15:52, 16 באוקטובר 2010 (IST)

בניינים באוניברסיטאות נקראים לרוב על שם תורמים, שאינם בהכרח אישים שתולדותיהם או פועלם מצדיקים ערך בוויקיפדיה. הדרך הפשוטה לדעת מי התורם/ת היא לחפש לוח הקדשה באחת הכניסות לבניין. אמנון שביט • שיחה 22:31, 16 באוקטובר 2010 (IST)

היי

למדתי על סוגי קליעים בבליסטיקה סופית ואני זוכר שקיים קליע המכיל קפסולת שמן שמתחממת בזמן מעוף הקליע וברגע הפגיעה השמן צורב את הרקמות ומונע מהם להתאחות ובכך מגדיל את חלל הפגיעה הקבוע. אני רק לא זוכר את השם שלו אשמח לקבל מידע בנושא.. תודה. ―91.135.102.194 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באמת נשמע אקזוטי. בדרך כלל כדורים נמדדים בכוח העצירה שלהם ולא ביכולתם לגרום לפציעה שקשה להחלים ממנה. אתה בטוח שיש חיה כזו? בויקיאנגלית לא הצלחתי למצוא לה כל זכר. יוסי • שיחה 10:56, 16 באוקטובר 2010 (IST)

כמה כלבים מותר לשכן שלי לגדל?

אנחנו גרים בשכונה עם בתים פרטיים בעלי חצרות, בבאר שבע. המגרשים לא גדולים במיוחד ואחדים משכני מגדלים כלבים. עד כאן הכל בסדר.

הצרה היא שלאחד מהשכנים יש לפחות שלושה כלבים והם די משועממים ומוזנחים. כל אידיוט שעובר ברחוב מקניט אותם בכל שעה וגורם להשכמת כולנו. אתמול זה כבר היה בלתי נסבל. אותם אידיוטים עברו ברחוב שוב ושוב בשעות הקטנות של הלילה ושרו לכלבים סרנדה. (זו לא מליצה פרי ההומור הרע שלי. זה אשכרה מה שקרה). השכן שמגדל את הכלבים נשבר והצטרף למקהלה הקולנית לפחות פעמיים (הראשונה בסביבות שתיים בלילה). הוא התליל לצעוק על האנשים שיפסיקו להקניט את הכלבים שלו ויתנו לשכונה לישון. הצעקות שלו היו רמות יותר מכל הנביחות.

מילא הייתי מתעורר בעצמי אבל לנסות להרדים שוב ושוב את הילדים ולשמור עליהם שיהיו שקטים בכל מני שעות מוזרות בלילה....

בקיצור, האם אני יכול לבוא אל אותו שכן בטענות שלפי חוק עירוני/ממלכתי כל שהוא הוא מגדל יותר מדי כלבים?

בתודה וניקורים. עִדּוֹ - שיחה 14:30, 16 באוקטובר 2010 (IST)

האגודה לתרבות הדיור. מספרם 8484 *. 79.183.19.141 15:56, 16 באוקטובר 2010 (IST)

תודה!. עִדּוֹ - שיחה 16:21, 16 באוקטובר 2010 (IST)

F-16

נחוץ מומחה לתעופה צבאית שיבדוק את השינויים האלה שביצע אלמוני בערך F-16 פייטינג פלקון, על פניו נראה שהם לפי ויקיפדיה האנגלית, אך הם סותרים את הגרסה הקודמת ולא מעוצבים כיאות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:15, 16 באוקטובר 2010 (IST)

למה דתיים מפחדים מבעלי חיים?

זאת לא שאלה במטרה לצחוק או לגרום להעמקת השסע בין החילונים לדתיים. אבל: למה אנשים דתיים כל כך מפחדים מבעלי חיים ביתיים? ולא מדובר רק בכלבים ( שיש להם שיניים מאימות ומראה תוקפני) אלא אפילו חתולים ושפנים! וזאת לא המצאה: ראיתי מספר פעמים שאנשים דתיים מבוגרים מתרחקים מהחתולה שלי ז"ל כאילו שהיא תשאב מהם את הקדושה והם לא יגיעו לגן העדן... כמו כן מימי לא ראיתי דתי המגדל כלב, תוכי או אוגר. האם זה בגלל שיש איזה איסור הלכתי לגדל בעלי חיים שלא למטרות מאכל? או שיש להם איזה דעות קדומות שבעל חיים טמא אלול לפגוע בסיכוייהם להגיע לגן העדן? או שמה מדבור בפוביה ללא בסיס דתי? 79.183.19.141 16:18, 16 באוקטובר 2010 (IST)

באופן כללי, דתיים לא מפחדים מבעלי חיים יותר מכל אחד אחר. ספציפית, יש שתי נקודות: יש התנגדות בקהילות דתיות מסוימות להחזקת כלב, עם מקורות בגמרא. ויש דתיים שמחזיקים באמונות תפלות לגבי חתולים - אמונות שמקורן איננו ביהדות. אישית אני מכיר דתיים רבים שמגדלים כלבים, תוכיים ואוגרים. אלעזר - שיחה 19:18, 16 באוקטובר 2010 (IST)

לי יש ארבעה תוכים. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:20, 16 באוקטובר 2010 (IST)

הייתי מצפה דווקא לתרנגולת אלעזר - שיחה 19:24, 16 באוקטובר 2010 (IST)

מי שלא גדל בנעוריו עם בעלי חיים, נרתע מהם באופן טבעי בבגרותו. זהו ההסבר לרתיעה המוגזמת מכלבים (גם בני יומם) בקרב חרדים (לא דתיים!) וערבים. ‏Rex‏ • שיחה 19:47, 16 באוקטובר 2010 (IST)

התכוונתי בעיקר לחרידים ולא לשומרי מסורת. והם כן מפחדים מכלבים וחתולים! אני זוכר מקרה שאישה דתיה הפנתה דרך לחתולה שעלתה במדרגות כי פחדה להתקרב עליה ( ולא מטעמי כבוד לחתול). אני אישית לא מבין איך אדם החי בעיר יכול לא לפגוש חתול בילדותו. מה הסיבה לאיסור גידול כלבים? והם זה גם תופס לבעלי חיים אחרים שלא נועדו לאכילה? האם מותר להכניס אדם חרידי לבית בו מגדלים כלב? 79.183.19.141 20:29, 16 באוקטובר 2010 (IST)

בכלב יש בעיה עיקרית שהוא מפחיד ילדים ונשים (ברמה שהוא עשוי לגרום להפלה, על פי הגמרא), ולכן יש מניעה עקרונית מגידולו, למעט באזורי ספר. בפועל גידול כלב מקובל כיום גם בקרב אנשים דתיים, אם כי כמדומני שניתן להבחין בבירור בהימנעות מגידול כלבים בקרב אוכלוסיה חרדית וחרדלית. לגבי בעלי חיים אחרים, בקרב אוכלוסיה חרדית יש מניעה מחשיפה לבעלי חיים שאינם כשרים לאכילה, עד כדי שאין מביאים לילדים צעצועים של בעלי חיים כאלו, וממילא גם לגידולם. המקור למניעה זו חלש הרבה יותר מבחינה הלכתית מאשר לגבי הכלב, אך ייתכן שיש בו גם סוג של נוהג חברתי. כמודמני שבקרב האוכלוסיה החרדלית הנוהג הזה רופף הרבה יותר. נת- ה- - שיחה 20:45, 16 באוקטובר 2010 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: א. ציונות דתית הם לא מסורתיים.

ב. אני מניח שהם פשוט לא רגילים כל כך וזה עניין תרבותי לא עקרוני. 20:58, 16 באוקטובר 2010 (IST)

רגע? לילדים חרדים אין דובי צעצוע?.. ממש עצוב. 79.183.19.141 22:33, 16 באוקטובר 2010 (IST)

לילדים חילוניים אין נחשי מחמד? רגע, מה הקטע של השאלה הזו? ישרון - איך אני נוהג? 22:42, 16 באוקטובר 2010 (IST)

כשהייתי קטן היה לי דובי, ארנב צעצוע, חתול צעצוע מתנפח וגם נחש צעצוע (באמת!). עצוב מאוד שילדים לא נחשפים לעולם החי לפחות בצורת חיות צעצוע...

79.183.19.141 23:40, 16 באוקטובר 2010 (IST)

אם זה "עצוב מאוד", איזה מונח בעברית נועד לתאר התרחשויות מעיקות יותר? כמו נניח אלימות כלפי ילדים? ‏Rex‏ • שיחה 23:43, 16 באוקטובר 2010 (IST)

פעם שמעתי הסבר שהרתיעה של יהודים חרדים מכלבים נובעת משימושים אנטישמיים שנעשו בכלבים במהלך פוגרומים. לא יודעת אם זה נכון, אבל זה הסבר מעניין. בואו ניזכור שמלכתחילה היהודים שחיו בישראל טרם הגלות לא נרתעו מכלבים, להיפך חלק גדול מהם היו רועים וחיו עם כלבים. זה כנראה משהו שהתפתח מסיבה כלשהי במהלך הגלות. Tamarnet - שיחה 23:52, 16 באוקטובר 2010 (IST)

בהנחה שהאולכוסיה הכללית והחרדית מוצאם זהה, הרי שההסבר זה הוא הבל מוחלט. ‏Rex‏ • שיחה 23:59, 16 באוקטובר 2010 (IST)

לא אם זוכרים שהחברה החרדית מנסה לשמר את התרבות הגלותית, בניגוד לחברה הכללית.

ונסיים בבדיחה מאת דרויאנוב, אופוס מספר 3146:

"הוא היה אומר:

כלב בביתו של יהודי, הרי זה סימן, שהיהודי אינו יהודי, או – שהכלב אינו כלב..." [7]

דוד - שיחה 01:14, 17 באוקטובר 2010 (IST)

כמה נקודות באשר למה שעלה:

א. אוכלוסייה דתית-לאומית שאני מכיר - גם היא מסתייגת מגידול כלבים או חתולים בבית (או בחצר).

ב. עד כמה שאני יודע חסידי חב"ד הם שמסתייגים מצעצועים של חיות לא-כשרות, בשל דברי הרבי בנושא.

(סיפרה לי חברה שגיסתה החוזרת בתשובה באה לבקרה עם ילדתה, ובתה של חברתי הביאה פיל צעצוע, מייד לקחה האם את הפיל והחביאה אותו. הילדה, נבוכה מעט, הלכה והביאה צב, וגם אותו החביאו. אז הלכה להביא ג'ירפה... וכן הלאה. מסתבר שהרבה בובות הן של חיות לא כשרות)

יוסאריאן • שיחה 09:31, 17 באוקטובר 2010 (IST)

נראה לי שזו טעות חמורה מצידם, גם טקטית וגם במובן יותר עמוק.

טקטית, כי דווקא מי שיחבב את הצבים הפילים וכן, גם החזירים, כחיות חיות, לא ירצה לאכול אותן. הרי אפל והקרינבור הגרוע ביותר לא יאכל חתול או כלב.

ועקרונית כי נראה לי שחוקי הכשרות, נובעים לפחות באופן חלקי ממקור כזה. שהטאבו על אכילת החזיר הוא דווקא כי הוא בעל חיים אינטיליגנטי, ואפיל וקרוב לאדם. eman • שיחה • ♥ 12:51, 17 באוקטובר 2010 (IST)

אני לא מכיר הרבה אנשים שמגדלים חזרזיר מחמד. אם מגדלים, אז זה בשביל לאכול אותו (או בשביל לצפות בו בפינת חי). מכל מקום לטאבו על גידול החזיר היסטוריה ארוכת שנים ביותר, ולא נצפה עד כה שהטאבו הזה גרם לאנשים לרצות לאכול חזיר. הלל • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"א • 12:54, 17 באוקטובר 2010 (IST)

כן, Eman, החזיר די לא מקבל הערכה ביהדות, בגמרא הוא מכונה 'דבר אחר' ובאופן כללי החזיר סבל די הרבה עלבונות מיהודים במהלך הדורות. כך שלפחות בקשר לחזיר - זה די הפוך. ישרון - איך אני נוהג? 12:58, 17 באוקטובר 2010 (IST)

מה שכתבתי זה ספקולציה אישית שלי, על המקור לאיסור בתקופות קדומות. בימי בית ראשון ואף לפניו. ברור שאחרי זה (כמו למשל בימי חז"ל) כבר החיה עצמה קיבלה יחס שלילי. אלב אני טוען שזה עיוות היסטורי שיש לתקנו. eman • שיחה • ♥ 13:45, 17 באוקטובר 2010 (IST)

אבל הטאבו על אכילת חתולים וכלבים הוא הרבה יותר חזק, אפילו בישראל. בוודאי במערב.

ודווקא בהחלט יש אנשים (בעיקר עשירים באמריקה כמו ג'ורג' קלוני) שמגדלים חזירי מחמד [8]. אפילו בוויקיפדיה העברית יש פסקה בערך על חזיר הבית בשם "כחיית מחמד ועבודה" ובה כתוב: "בסוף המאה ה-20 החל החזיר הננסי לשמש כחיית מחמד פופולרית בארצות הברית. גם זנים אחרים של חזיר הבית משמשים כחית מחמד, אך בגלל גודלם וטיבם ההרסני לרוב הם מוחזקים מחוץ לבית". eman • שיחה • ♥ 13:45, 17 באוקטובר 2010 (IST)

אני דווקא מכיר דתיים לאומיים שהם בעליו של כלב, ואפילו זוג אחד עם שפן כלב ותוכי. מעבר לזה אני רוצה לתקן, ג'ירפה היא חיה כשרה. בברכה, איש המרק - שיחה 13:35, 17 באוקטובר 2010 (IST)

אותי לימדו שבאופן סמלי הכלב מזוהה עם הגויים, למשל ב"האדונית והרוכל" של עגנון. וגם בביקורת של הדתיים על אורח החיים החילוני תמיד מזכירים את חיות המחמד כמעין תחליף לילדים, כשמתארים בית חילוני טיפוסי עם חיות מחמד במקום עם הרבה ילדים.Gidip - שיחה 11:55, 17 באוקטובר 2010 (IST)

לבעלי "אצבעות ירוקות"

כיתוב תמונה

הילדה חוזרת מחברה עם "יצירה". איזה צמח זה? אנו שואלים. "אבא, תשאל את החברים החכמים של שיודעים הכל".
ובכן, איזה צמח זה? איך לגדל אותו בהצלחה (בפנים? בחוץ? כמה מים? כמה שמש?) רוב תודות! Ranbar - שיחה 18:26, 16 באוקטובר 2010 (IST)

זוהי ניצנית אדומה ,‏ (ויקישיתוף) מין שיש לו זנים רבים בשלל צבעי פריחה. זהו צמח קל לגידול, שדרוש לו אור רב כדי לעודד פריחה, אבל לא שמש ישירה. להשקות רק כשהאדמה יבשה - בחורף זה יכול להיות פעם בשבוע או יותר, ובקיץ פעם ב-4 ימים בערך, תלוי בלחות האוויר. חשוב לדאוג לניקוז טוב של העציץ כדי למנוע ריקבון שורשים. כדאי לגזום את גבעולי התפרחות הנובלים, והצמח יצמיח חדשים לאורך החורף והאביב. בקיץ עיקר הצימוח וגטטיבי. בהצלחה, אמנון שביט • שיחה 22:53, 16 באוקטובר 2010 (IST)

תודה רבה! Ranbar - שיחה 23:42, 16 באוקטובר 2010 (IST)

חילוץ הכורים בצ'ילה

שלום רב לכולם, (הערה לא קשורה אהבתי את מה שכתוב בשאלה שמעליי ^) היום ראיתי שחילצו את הכורים בצ'ילה אחרי 33 ימים, שאלתי היא: באיזה מכונות השתמשו בשביל לחפור ולהוציא את הכורים ? ע"י איזה טכנולוגיות ? הן חדישות? (כי לקח זמן יחסית קצר להוציאם).אחרי התבוננות בערך- לפי הערך ניתן להבחין בשימוש במקדח ראש יהלום ומבמקדח פטיש פנאומטי, האם היה שימוש בעוד מכונות? תודה רבה, בברכה Nimrod333 - שיחה 07:18, 17 באוקטובר 2010 (IST)

חברת התקשורת הסינית חוואווה

כיצד מאייתים באנגלית את שמה של יצרנית ציוד התקשורת הסינית, חוואווה.
(זו אותה אחת שהידיעה הזו מתייחסת אליה).
אני יודע שההגייה היא Xua-ue. ניסיתי כל דבר שיכולתי לחשוב עליו: Xuaue, Chuaue, Xuawe, Chuawe.
הם מייצרים ראוטרים, סוויצ'ים, ובעצם כל מה שזז בעולם התקשורת. דוד הירושלמי - שיחה 02:47, 17 באוקטובר 2010 (IST)

אולי Huawei? אם הוגים ח', בפין-יין כותבים H. ראה גם: ויקיפדיה:כללים לתעתיק מסינית. ‏Setreset • שיחה 09:35, 17 באוקטובר 2010 (IST)

כן, כן, כן! ח"י תודות! חיפשתיה זמן רב אני חייב לציין.

זו אחת מענקיות התקשורת העולמיות - סדר גודל של סיסקו. לכן, התפלאתי שלא ניתן למצוא עליה כל חומר בעברית.

לפי הערך בויקי האנגלית, היא משרתת 45 מתוך 50 מפעילות הטלקום הגדולות בעולם. בנוסף, היא יצרנית ציוד הניידים השניה בעולם, שניה רק לאריקסון.
תודה, דוד הירושלמי - שיחה 11:03, 17 באוקטובר 2010 (IST)

למה הומואים יצירתיים?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3#למה הומואים יצירתיים?

חיים שפיר ויספיש היה אלוף האיגרוף בישראל לפני קום המדינה והיה באצל גם במבצעים מיוחדים ולא מוזכרת שום מילה עליו

אני מקווה שתעזרו לי אני הנכד שלו ואני רוצה יותר פרטים עם אפשר תודה

הדבר היחיד כמעט שמצאתי הוא [9]. אני מניח שזה לא מחדש לך הרבה. Tzafrir - שיחה 18:14, 19 באוקטובר 2010 (IST)

אבולוציה

האם יש תיאוריה מדעית המתחרה בתאוריית האבולוציה? ה"תכנון התבונתי" לא מתקרב למדעיות כי לא ניצן להפריכו בשום דוגמה ממשית ואין שום מסכנות וחיזוים ממנו, אז הוא לא רלוונטי לשאלה. 109.65.16.237 23:49, 17 באוקטובר 2010 (IST)

בעבר היו לאמארקיזם, מוטציוניזם ועוד כמה שהופרכו עם הולדת הגנטיקה. כיום אין ככל הידוע לי מתחרה רצינית אבל יש מחלוקות לגבי אופן פעולת האבולוציה עצמה. דניאל ב. 11:05, 18 באוקטובר 2010 (IST)

לאמארקיזם לא מועמד אפילו. הוא לא עקבי. אלעזר - שיחה 17:24, 18 באוקטובר 2010 (IST)

כתבתי "בעבר" ואכן בעבר הוא היה מועמד רציני. דניאל ב. 23:25, 18 באוקטובר 2010 (IST)

האם נכונה הטענה שהתאוריה האבלוציונית של היום לא עומדת בעיקרון ההפרכה? ושאם ימצאו שפן מתקופת הדינוזאורים, אז זה לא יסתור את התאוריה, אלא רק ידרוש עוד איזו תוספת ושינוי קלים, ככה שאין שום דרך ממשית למצוא דווגמה הסותרת את כל התאוריה של התפתחות המינים? 109.65.16.237 08:45, 19 באוקטובר 2010 (IST)

לא זה לא נכון. דניאל ב. 10:13, 19 באוקטובר 2010 (IST)

דניאל, אני מניח שאתה מתכוון: כמו כל תיאוריה אחרת. אלעזר - שיחה 00:34, 22 באוקטובר 2010 (IST)

הלמארקיזם אינו מועמד להתחרות באבולוציה, מכיוון שהוא תורה אבולוציונית. מתבססת על מנגנונים שונים מאוד, אבל בכל זאת מדברת על "התפתחות" הדרגתית. Tzafrir - שיחה 11:10, 19 באוקטובר 2010 (IST)

מן הסתם הוא התכוון לאבולוציה דרווינית שמרכזה בברירה טבעית ולכן זו כן תאוריה מתחרה (לשעבר). אגב, יש תאוריות "לאמארקיסטיות" מודרניות שכן מתיישבות עם ברירה טבעית, והן באמת אינן תחרות, אלא תוספת ואולי פרשנות. דניאל ב. 11:18, 19 באוקטובר 2010 (IST)

אני אומר פשוט את מה שדוקינס אומר ב"השען העיוור": לאמארקיזם (לבדו) איננו יכול ליצור אבולוציה בעולם האמיתי. הוא לא שגוי ספציפית על פני כדור הארץ: הוא שגוי בכל מקום ביקום. אם לצטט: "גורלה נחרץ מלכתחילה, שלא להיות יריבה אפשרית לתורת דרווין". אלעזר - שיחה 19:17, 19 באוקטובר 2010 (IST)

הבנתי שעל המשפט הזה של דוקינס אתה מסתמך עוד מהתגובה הראשונה שלך :). דניאל ב. 22:07, 19 באוקטובר 2010 (IST)

מלכתחילה דוקא כתבתי מהזיכרון באופן כללי, וכשחיפשתי ראיתי שהמשפט שהזכרתי מתחיל ב"היא אינה אפילו מועמדת רצינית" . אם הבנת וענית, זה אומר שאתה לא מסכים? הטיעונים שהא מעלה נשמעים לי חזקים מאוד. זה כמו להגיד ש"תורת הכבידה" של אריסטו היתה מועמדת - לא. היא לא עקבית. אי אפשר לבנות אפילו מציאות וירטואלית שתתנהג ככה. זה תנאי בסיסי יותר מאשר ניבויים ויכולת הפרכה. אם אתה לא מסכים אני אשמח לשמוע. אלעזר - שיחה 23:46, 19 באוקטובר 2010 (IST)

אין לי השגות על דוקינס ואכן לאמארקיזם לא יכול להתקיים מעצמו. בעבר לא ידעו זאת ולכן היא היתה מועמדת. כיום נטען שיש מנגנונים לאמארקיסטיים הפועלים במקביל ובעזרת האבולוציה הדרווינית (ולכן אין להם בעיית עקביות). לדוגמה ישנם חיידקים בעלי יכולת "הנדוס גנטי" עצמי. כמו כן יש מנגנונים תורשתיים שמשפיעים על הפנוטיפ שאינם גנטיים ומושפעים מתנאי הסביבה ישירות. ראה אפיגנטיקה. דניאל ב. 09:08, 20 באוקטובר 2010 (IST)

יש כאן שתי טענות שונות: (א) לאפיגנטיקה קל יותר לפעול על חד־תאיים. אבל קשה הרבה יותר לפעול על רב־תאיים עם מנגנון תורשה מסובך. (ב) גם אם יש מעבר שינויים מדור לדור, אין כאן ברירה טבעית: אין משהו מקביל לגן שעובר מדור לדור. לכן יתרונות קטנים של תכונות לא מצטברים. כהערת אגב: הערך על אפיגנטיקה הוא אחד מאותם ערכים שדורש איזון. אני מקווה שמישהו יאזן אותו. Tzafrir - שיחה 19:38, 20 באוקטובר 2010 (IST)

יש מנגנון הורשה אפיגנטי, לרוב עקיף אבל יש לו ערוצים. אם לדוגמה יש תרבות של שימפנזים שאוכלים בננות דרך קבע, והם יש יורשים את ההתנהגות הזאת בדרך של למידה ולא בדרך גנטית, הרי שאם לבננות יש השפעה אפיגנטית יש פה מנגנון ירושה. דניאל ב. 11:24, 21 באוקטובר 2010 (IST)

joel gilbert

79.183.19.49 00:38, 18 באוקטובר 2010 (IST)מי היתה אהבתו הראשונה של יואל ואילו שירים כתב לה?

לוטו

איני מומחה גדול בסטטיסטיקה, אך כנראה צודקים הסטטיסטקאים בכך ש"הדבר נדיר אך הכל יכול לקרות", אך כשזה "קורה" 4 פעמים [10] בתחום עם כל כך הרבה מניעים אנושיים שיכולים לגרום להטיה, האם אכן מסתבר להניח שמדובר במקריות נטו? Jys - שיחה 10:12, 18 באוקטובר 2010 (IST)

כמה הגרלות יש בחודש? כמה הגרלות היו מאז ומעולם? מהו בדיוק צירוף המקרים שהיה? אני יכול להגיד לך שלגבי המקרה של שתי ההגרלות הדומות בהפרש של חודש הסיכוי שזה יקרה הוא הרבה יותר גבוה ממה שכתוב בכתבה. דניאל ב. 11:05, 18 באוקטובר 2010 (IST)

והנה כצפוי בא גדי ומסביר למה הוא לא מתרגש מהתוצאה: [11]. דניאל ב. 16:25, 18 באוקטובר 2010 (IST)

ב-Ynet מייחסים כנראה חשיבות רבה לכך שמספרים מסויימים חזרו על עצמם כמה פעמים באותן 8 הגרלות. מתברר שהסיכוי שאותו מספר יופיע 6 פעמים בשמונה הגרלות רצופות (כפי שהמספר 14 מופיע בטבלה שלהם) הוא בערך 0.13%; די חריג, אבל לא משהו שצריך להתפעל בגללו, אפילו אם מתעלמים מהפניית תשומת הלב לאירוע בדיעבד. הייתי מופתע הרבה יותר (פי 250, ליתר דיוק), אם אף מספר לא היה חוזר 3 פעמים; אבל ב-Ynet דווקא המספרים המופיעים 3 פעמים נצבעים בצבעים חריגים. ההפתעה הגדולה היא שאיש מבין המומחים שנשאלו לא הפנה את תשומת הלב לפרדוקס יום ההולדת, שבגללו הסיכוי לחזרה מלאה של 6 התוצאות לאחר 30 שנות הגרלה (100 הגרלות בשנה?) מתקרב ל-1. עוזי ו. - שיחה 18:20, 18 באוקטובר 2010 (IST)

מכיוון ששמו לב לזה בדיעבד, השאלה המעניינת היא: מהי ההסתברות לצרוף הנ"ל בהנתן זוג ההגרלות עם המספרים הזהים (דבר שאינו קורה כל שני וחמישי (כי הגרלת הלוטו היא בימים שלישי ושישי)). אני ארגיש קצת לא בנוח עם מספר כמו 0.13. זה כבר מתחיל להריח כמו "לא בדיוק צירוף מקרים" לאחר שכבר קרה צירוף מקרים לא שכיח במיוחד. לא חישבתי עדיין את ההסתברות. Tzafrir - שיחה 21:11, 18 באוקטובר 2010 (IST)

אני מעריך שהסיכוי המותנה אינו רחוק מהסיכוי לקבל 5 חזרות ב-7 הגרלות (כי למספר שממילא חוזר 6 פעמים ב-8 הגרלות יש נטיה גבוהה להופיע בששיה הכפולה), שהוא כ-6%. עוזי ו. - שיחה 21:19, 18 באוקטובר 2010 (IST)

עוזי, למרות שהסבירות הסטטיסטית אינה כה בלתי נתפסת לא כדאי לפסול בכל זאת את הגורם האנושי כגורם לחזרה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:10, 18 באוקטובר 2010 (IST)

אגב, אחד המהמרים הכבדים קובע ב-Ynet ש"הנטייה של מספרים עוקבים לחזור היא גדולה מאוד, פרט שאינו מסתדר סטטיסטית בשום אופן". בוחרים, כידוע, 6 כדורים מתוך 37. מישהו רוצה לנחש מה הסיכוי לקבל באותה ששיה זוג כדורים רצופים (כמו 13 ו-14 או 22 ו-23)? עוזי ו. - שיחה 21:20, 18 באוקטובר 2010 (IST)

אם אני זוכר נכון דברים שלמדתי לפני 20 שנה, זה משהו כמו 1 מינוס 37x35x33x31x29x27 חלקי (!37 חלקי !31). לא התחשבתי בקצוות - כלומר מבחינתי כדור מס' 0 הוא עוקב לכדור מס' 36. אילן שמעוני - שיחה 22:46, 18 באוקטובר 2010 (IST)

ניאגרה

ידועה הטענה כי הכנסת חפץ גדול, לדוגמה, בקבוק מים, למיכל ההדחה הביתי חוסכת כמות מים משמעותית בכל הדחה. קראתי לא מזמן טענה הפוכה, שאומרת שזה גורם לבזבוז. מישהו יכול להכריע בשאלה? שלומגר - שיחה 23:25, 18 באוקטובר 2010 (IST)

הכנסת חפץ גדול לתוך מכל ההדחה מקטינה את נפח המים שמתמלאים כל פעם מחדש, ובכך תורמת לחיסכון במים. אולם לעתים ייתכן שכמות המים המופחתת אינה מספיקה ויש להדיח פעם נוספת - ואז כל החיסכון הלך. אמנון שביט • שיחה 23:44, 18 באוקטובר 2010 (IST)

תודה. אכן, זהו ההגיון הבסיסי והמובן שמקיים את הרעיון. אני מחפש הסבר לשיטה החולקת, שהובאה בשם דובר של נציבות המים, והכרעה בין השיטות...שלומגר - שיחה 23:48, 18 באוקטובר 2010 (IST)

הערות בעברית והדגשות במרקר לקובצי PDF

מישהו מכיר תוכנה איכותית, ועדיף חינמית (אם ממש אין - לפחות לא יקרה)? אביעדוס • שיחה י"א בחשוון ה'תשע"א, 01:28, 19 באוקטובר 2010 (IST)

המליצו לי בעבר על זה: [12] לא בדקתי... אם זה טוב לך - אנא דווח. אילן שמעוני - שיחה 07:08, 19 באוקטובר 2010 (IST)

אני משתמש ב- Foxit Reader PRO. עולה 40$ Jys - שיחה 09:32, 19 באוקטובר 2010 (IST)

וואלה. סבבה, אם אשתמש - אדווח.

Foxit - שווה את הכסף הזה? אביעדוס • שיחה י"ב בחשוון ה'תשע"א, 19:54, 19 באוקטובר 2010 (IST)

מחפש תוכנה חינמית? חפש אותה עם מילת הקוד לינוקס. לרוב תהיה גם גרסה לחלונות. לא מכיר אבל חיפוש הוביל ל-PDFedit, scribus, וגם אופן אופיס אמור לעשות את העבודה. ‏Setreset • שיחה 09:03, 20 באוקטובר 2010 (IST)

וואלה. אנסה. סבבה, תודה. אביעדוס • שיחה י"ג בחשוון ה'תשע"א, 08:18, 21 באוקטובר 2010 (IST)

"אני פורים" ו"השפן הקטן"

איך זה לשיר "אני פורים" והשיר "השפן הקטן" יש בדיוק את אותו הלחן? הם נכתבו על ידי אותו אדם שלא היה לו כוח לכתוב שני מנגינות, או שמישהו העתיק ממישהו? מה קודם למה? 109.65.16.237 08:39, 19 באוקטובר 2010 (IST)

כן, ספציפית ע"י נחום נרדי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 08:44, 19 באוקטובר 2010 (IST)

אותו סיפור אגב עם "כולם הלכו לג'מבו" ו"חתול קטן וג'ינג'י". אנדר-ויק • !do'h‏ • 19:42, 20 באוקטובר 2010 (IST)

" קרית דוד בן-גוריון " או " קרית הלאום " או " גבעת רם "

שמתי לב שיש לאזור משרדי הממשלה בירושלים כמה וכמה שמות כגון :

1 - " קרית דוד בן-גוריון "

2 - " קרית הלאום "

3 - " גבעת רם " או " גבעת ר"ם "

מה בדיוק ההבדל בין כל השמות האלה ? ....... אגב , קרית הממשלה במזרח-ירושלים נקראת : " קרית מנחם בגין " .

פארוק - שיחה 12:10, 19 באוקטובר 2010 (IST)

גבעת רם הוא השם הותיק ממלחמת העצמאות, עוד כשהגבעה הייתה טרשים (יחד עם כפר ערבי שייח' באדר). כמדומני שהוא השם הלא רשמי, אך הנפוץ ביותר בשימוש בפועל מבין השלושה. שאר שני השמות הם שמות רשמיים שניתנו כנראה לאחר העברה של ריכוז משרדי ממשלה למקום, באזור שנות ה־50 - 60 (כאשר קריאת השם ע"ש בן גוריון ניתנה ככל הנראה לאחר מותו, אמצע שנות ה־70). נת- ה- - שיחה 12:23, 19 באוקטובר 2010 (IST)

עדיין לא מובן לי, כיום האזור הזה נקרא " קרית הלאום " או שהוא נקרא " קרית הממשלה ". האם ישנם הבדלים בין השמות השונים וגם כיצד צריך לקרוא לאזור הזה ? . פארוק - שיחה 01:54, 20 באוקטובר 2010 (IST)

נראה לי ש"קרית הממשלה" זה בניני הממשלה בלבד, ו"קרית הלאום" כולל את בנין הכנסת, בנין ביהמ"ש העליון, בנין בנק ישראל וכו'. "גבעת רם" - השטח כולל גם את קמפוס האוניברסיטה ואת מוזיאון ישראל. יואלפ - שיחה 08:00, 20 באוקטובר 2010 (IST)

המרת יחידות

שלום. מישהו מכיר אתר שמראה העברה של יחידות? לא מחשבון שנותן את הערך אלא איך עוברים מג'ול לאלקטרון וולט? מג'ול לסנטימטר בגובה -1? תודה. 132.64.102.176 13:58, 19 באוקטובר 2010 (IST)

טבלה כמו Conversion of units שהיתה פעם בכל יומן? Tzafrir - שיחה 18:08, 19 באוקטובר 2010 (IST)

תכתוב בגוגל 1 electron voly in joule ותראה פלא. Shannen - שיחה 20:14, 19 באוקטובר 2010 (IST)

המבט שלי מהיר מהאור

האם הטענה שאין דבר המהיר מהאור נכונה לכל דבר ביקום? חשבתי על זה - אם אני מסתכל על כוכב במרחק 100 שנות אור ממני ואחרי שניה אחת מעביר את המבט לכוכב שנמצא במרחק 100 שנות אור ממני, אבל בצד ההפוך של השמיים - אז המבט שלי עבר מרחק גדול פי כמה וכמה מהמרחק שיכול לעובר האור בין הכוכבים הללו בשנייה אחת. זה אומר שהמבט שלי מהיר פי כמה וכמה ממהירות האור. ואם במקום לקלוט אור, אני שם זרקור ענקי לשמים ומעביר אותו מכוכב לכוכב, אז האור שלו עובר את מהירות האור?..

בקיצור: יש לי טעות בהגיון או בהבנת תיאוריה? 109.65.16.237 17:31, 19 באוקטובר 2010 (IST)

דבר ראשון, המבט שלך לא נע, אלא העיניים שלך קולטות את האור שנע לכן שאתה מסתכל לכיוון אחד ורואה אור שיצא לפני 100 שנה ומסתכל לכיוון השני ורואה את האור שיצא שניה אחרי זה מהכיוון השני. לסוגיה השניה התשובה היא לא, הזרקור שהוא מקור אור מפיץ פוטונים הנעים במהירות האור, גם אם תניע את מקור האור במהירות הקרובה למהירות האור הפוטונים לא ינועו יותר מהר. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 17:38, 19 באוקטובר 2010 (IST)

אם אני יכול לקלוט מידע משני כוכבים המרוחקים כמה אלפי שנות אור אחד מהשני בהפרש של שנייה אחת- הלא זו דוגמה לכך שמידע מהיר ממהירות האור? לגבי זרקור: אני לא מתכוון להאיץ אותו ולא לקרב לאחד הכוכבים. אני רק אשנה את הזווית שלו ביחס לקרקע( במהירות סופית של נגיד 150 מעלות לשנייה), אבל אלומת האור מגיע למרחקים שהפרש בין המיקום של האלומה בתחילת הסיבוב ובסוף הסיבוב הוא כמה אלפי שנות אור. 109.65.16.237 18:14, 19 באוקטובר 2010 (IST)

לא, המידע שאתה קולט הוא שהפוטון הגיע אליך, מאיפה הוא יצא זה לא משנה. שמוליק - שיחה 18:57, 19 באוקטובר 2010 (IST)

לגבי השאלה השניה: לא הזזת שום דבר בין מקומות מרוחקים. על פי ההיגיון שלך, אם אני יורה פוטון לכיוון אחד, ואז פוטון לכיוון ההפוך, "משהו" נע במהירות אינסופית - הם יגיעו לאחר זמן אינסופי למרחק אינסופי אחד מהשני. אבל שום דבר לא באמת זז פה, ולצורך הענין - שום מידע לא עבר מהמקום אליו הגיע פוטון אחד אל המקום אליו הגיע הפוטון השני. אתה מוזמן להסביר איך שני חייזרים שיושבים על שני הכוכבים שהזכרת יכולים לספר אחד לשני מה צבע הגרביים שלהם, ולקבל תשובה תוך 4 שניות. אלעזר - שיחה 19:06, 19 באוקטובר 2010 (IST)

אני אנסה לפשט את ההסבר לגבי השאלה השניה, הדלקת את הזרקור בזווית 90 מעלות והחלו לצאת ממנו "חלקיקים" שהם הפוטונים במהירות האור, כאשר הזזת את הזרקור נניח ב-45 מעלות פוטונים אחרים כבר יצאו ממנו. הפוטונים שיצאו בהתחלה עדיין נעים באותה זווית שהם נעו קודם ואילו הפוטונים החדשים נעים בזווית 45 מעלות. כמובן שגם לאורך כל המסלול שבין 90 ל-45 מעלות יצאו פוטונים בזוויות שונות כיוון שאתה לא יכול לסובב את הזרקור במהירות האור. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 19:23, 19 באוקטובר 2010 (IST)

לא בדיוק, גיל - הפוטונים יוצאים במהלך הסיבוב לפי הקצב בו הם נפלטים, ובלי שום קשר (כמעט) למהירות האור. אם הקצב נמוך, אולי לא יצאו פוטונים; זה לא משנה בכלל. אלעזר - שיחה 19:26, 19 באוקטובר 2010 (IST)