ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 237

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

איך מזינים מידע לתצוגה מקדימה של חיפושי גוגל?

אני רוצה ליצור משהו כזה. בהתחלה חשבתי שזה נשאב אוטומטית מויקיפדיה או מויקינתונים, אבל אז גיליתי הבדלים בטקסט. מישהו יכול לעזור? תודה, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 18:25, 2 בנובמבר 2014 (IST))

נראה לי שזה נשאב אוטמטית אם אתה נכנס או יותא משם לגוגל , והגרסה שאתה רואה היא פשוט ישנה , יש נדמה לי אפשרות להראות יותר או פחות בחיפוש האישי שלך שמשפיע קצת על האחרים , ונדמה לי שאפשר בהגדרות לציין דף שלא נמצא בכלל אבל שוב בחיפוש האישי ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז איפה אפשר לציין את זה? תודה, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 13:28, 3 בנובמבר 2014 (IST))

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

מה, אף אחד לא יודע? יגאל (IKhitron ושיחה) 19:35, 13 בנובמבר 2014 (IST)

IKhitron אני מניח שאתה מדבר על גרף הידע. גוגל מזינה את הנתונים בעזרת שאיבת מידע אוטומטית מוויקיפדיה וממקורות נוספים. במקרי הצורך נעשית מצידם התערבות ידנית. אתה, כיוון שאינך עובד גוגל, לא יכול לקבל הרשאות לערוך את זה. אתה מוזמן לדווח על טעויות ובעיות במשוב, קישור מופיע בסוף כל קטע כזה. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 07:00, 19 בנובמבר 2014 (IST)

אני מבין, [[משתמש:|Uziel302]]. חבל. תודה רבה לך על תשובתך, יגאל (IKhitron ושיחה) 13:24, 19 בנובמבר 2014 (IST)

האם אמירת שלום לאישה לא מוכרת זאת הטרדה?

יש סרטון וויראלי בשם Ten hours of walking in NYC as a woman שנעשה על ידי חיבור קטעים שבהם גבר כלשהו פנה למצולמת ברחוב (סה"כ מתוך 10 שעות של הליכה מצאו חומר לפחות מ2 דקות במצטבר). מה שמשתי לב שרוב המוחלט של הגברים שפנו למצולמת אמרו איזו אמירה סתמית כמו "היי", "בוקר טוב" וכל מיני בסגנון. אני אישית אף פעם לא אפנה לאדם זר ברחוב סתם ככה, אבל השאלה היא אחרת: האם זאת באמת הטרדה? 84.94.181.107 20:00, 2 בנובמבר 2014 (IST)

זו שאלה שאי אפשר לענות עליה באופן אובייקטיבי, אבל לפי דעתי זה תלוי בצורה שאתה אומר את זה. בסרטון מרבית הגברים אומרים "היי" בצורה מינית, מעין "hello there" - כשזה בא ביחד עם בחינה מטרידה של הגוף שלה, כאילו היא מוצג בגן חיות. יואב נכטיילר – שיחה 20:07, 2 בנובמבר 2014 (IST)

זאת לא הטרדה מינית, אלא אם זה מלווה בדברים אחרים. אבל בהחלט נראה לי שב-99% מהמקרים זאת הטרדה- במובן שזה מטריד את האישה. בלנק - שיחה 20:09, 2 בנובמבר 2014 (IST)

במקרה ואתה מתלבט, קרא את המדריך השימושי הבא. • צִבְיָה • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ה 20:17, 2 בנובמבר 2014 (IST)

את באמת חושבת שזאת התנהגות הולמת לשלוח לאדם זר תמונה עם כיתב "מדריך לאידיוטים?". קצת בוטה. זה מעשה אפילו פחות ראוי מלהגיד "שלום" לבחורה לא מוכרת ברחוב בניסיון עלוב למשוך את תשומת ליבה. 84.94.181.107 21:04, 2 בנובמבר 2014 (IST)

צביה,  אהבתי גילגמש • שיחה 21:12, 2 בנובמבר 2014 (IST)

אלמוני, פעם אחרונה שבדקתי היה כתוב שם "מדריך שימושי לבחורים ואידיוטים". מפתיע אותי ששמת לב דווקא לאידיוטים. • צִבְיָה • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ה 21:39, 2 בנובמבר 2014 (IST)

יש לך מזל עם הדברים האלה, גם בתבנית ההיא כולם שמו לב דווקא לפולנים... ביקורת - שיחה 21:47, 2 בנובמבר 2014 (IST)

צביה, יש משהו מעליב בפניה "לצביה וכל הסתומות" למרות שלא אמרתי ישירות שאת סתומה. ואם מישהו נפגע מהבדיחה שלך, אולי היא לא הייתה כל כך מוצלחת(בדיחות מטרתם להעלות את מצב הרוח, לא להוריד). Corvus,(שיחה) 18:20, 3 בנובמבר 2014 (IST)

משתמש:Corvus, באמת ובתמים לא התכוונתי. ראיתי דבר נחמד בפייסבוק, והבאתי לינק לכאן. צריך הרבה מאד מוטיבציה בשביל להיפגע מדבר כזה. • צִבְיָה • שיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ה 15:35, 5 בנובמבר 2014 (IST)

אחת התגובות הנבונות יותר שקראתי נמצאת כאן. Corvus,(שיחה) 18:20, 3 בנובמבר 2014 (IST)

הטרדה זו חוויה סובייקטיבית, אנשים שונים מרגישים מוטרדים מהתנהגויות שונות. החברה מצפה מחבריה לנהוג באופן שיצמצם פגיעה אפשרית בזולת ובכלל זה לא להתנהג באופן שעלול לגרום לתחושת הטרדה. בקבוצות שונות של החברה יש תפיסות שונות לגבי מה עלול לפגוע. אני מניח שרוב האנשים בסרטון לא חיים בקבוצה בה פנייה לבחורה ברחוב היא טאבו ואילו הבחורה באה מקבוצה בה פנייה אליה ברחוב נחשבת הטרדה, גם אם מדובר בברכת שלום. החלוקה לקבוצות יכולה להיות חלוקה אתנית, גיאוגרפית וכדו' וגם החלוקה בין גברים ונשים גורמת ליצירת קבוצות חברתיות בעלות נורמות ותפיסות שונות. כשיש חיכוך בין קבוצות חברתיות שונות עלולות להיות פגיעות הדדיות כתוצאה מפערים תרבותיים ונורמטיביים. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 07:19, 19 בנובמבר 2014 (IST)

האם זה נכון לומר ש>תרכובת מולקולרית = מולקולה?

213.57.99.33 04:33, 4 בנובמבר 2014 (IST)

מולקולה היא היחידה המינימלית של תרכובת מולקולרית. כמו שאטום זה היחידה המינימלית של יסוד. Corvus,(שיחה) 11:17, 4 בנובמבר 2014 (IST)

במילים אחרות התשובה חיובית. תודה. 213.57.99.33 16:54, 4 בנובמבר 2014 (IST)

האם יש אי אילו סיבות בטיחותיות / פרטיות לכתוב כאן כמשתמש רשום?

האם יש יתרון מבחינה בטיחותית / פרטיות לכתוב בויקיפדיה כמשתמש רשום דווקא?213.57.99.33 04:35, 4 בנובמבר 2014 (IST)

בהחלט, כאשר כותבים ללא משתמש ניתן לראות את כתובת הIP שלך (כפי שניתן לראות בחתימתך, גם אם לא חתמת ניתן לראותה) שמספרת עליך הרבה, חפש אותה בגוגל ותתפלא כמה מידע אתה מוצא. מי שכותב תחת שם משתמש לא ניתן לראות את כתובת הIP שלו (מלבד מקרים קיצוניים בודדים). בברכה, איתן96 (שיחה) י"א בחשוון ה'תשע"ה 09:23, 4 בנובמבר 2014 (IST)

איתגרת אותי. הדבקתי את ה-IP שלי בגוגל ולא מצאתי עליי מידע (מלבד מה שניתן למצוא בויקיפדיה דרך הקישור כאן). אשמח אם תנסה אתה ותאמר לי איזה מידע אתה מוצא עליי - אולי אני לא יודע לחפש. למיטב ידיעתי ניתן לדעת את ארץ המגורים וספק האינטרנט דרך טור או משהו כזה. 213.57.99.33 16:50, 4 בנובמבר 2014 (IST)

חשיפת כתובת הIP חושפת להתקפות המנצלות פרצות במערכות הפעלה. לא כדאי להסתכן. Zarnivop - שיחה 20:20, 4 בנובמבר 2014 (IST)

איזה יסוד הוא השכיח ביותר בטבע?

213.57.99.33 05:55, 4 בנובמבר 2014 (IST)

אני חושב שהחנקן היות שהוא המרכיב העיקרי באוויר ויש המון אוויר. אם לא אז בטח חמצן ומימן כי הם מרכיבי המים וגם מים יש המון. גילגמש • שיחה 07:02, 4 בנובמבר 2014 (IST)

מים שכיחים המון רק בכדור הארץ, אני לא יודע מה לגבי היקום. 213.57.99.33 07:05, 4 בנובמבר 2014 (IST)

מימן הוא היסוד הנפוץ ביקום ולאחריו הליום ויחדיו הם מהווים כמעט כל החומר ביקום. אלו היסודות שנוצרו בסינתזה גרעינית קדמונית. שאר היסודות נוצרים מהם בנוקליאוסינתזה כוכבית. בכדור הארץ היסוד הנפוץ ביותר הוא חמצן ולאחריו צורן. דניאל 08:03, 4 בנובמבר 2014 (IST)

לגבי התרכובת מים- מדובר בתרכובת נפוצה מאוד ביקום, לא רק בכדור הארץ. יסוד כמובן מימן כמו שאמרו כאן. Corvus,(שיחה) 11:31, 4 בנובמבר 2014 (IST)

מה שהכי נפוץ ביקום היא אנרגיה אפלה, כ-68.3% ממנו! אבל... טבעה אינה ידוע עדיין. בורה בורה - שיחה 12:08, 4 בנובמבר 2014 (IST)

אני חושב שהשואל מתכוון לכדור הארץ ולא ליקום כולו. גילגמש • שיחה 12:11, 4 בנובמבר 2014 (IST)

מסה אפלה אינה חומר במובן המוכר לנו. הוא לא מורכב מאטומים ולכן לא עונה על השאלה לגבי יסוד הנפוץ בטבע. לגבי האם הכוונה לכדור הארץ או יקום כולו- אין לנו אפשרות לדעת בלי האלמוני עצמו. Corvus,(שיחה) 12:21, 4 בנובמבר 2014 (IST)

על פי הערך בויקיאנגלית, דניאל וגלגמש טועים. היסוד הנפוץ ביותר בכדור הארץ הוא הברזל דווקא. ראו כאן. בלנק - שיחה 16:47, 4 בנובמבר 2014 (IST)

מידיעה אישית האלמוני הסקרן התכוון לשאול גם לכדור הארץ וגם ליקום, אך בעיקר ליקום שהוא הטבע. 213.57.99.33 16:53, 4 בנובמבר 2014 (IST)

בלנק, לא טעיתי. אני פירשתי את השאלה "מה היסוד הכי שכיח" בתור מה היסוד שיש הכי הרבה אטומים שלו בכדור הארץ. בנתונים שאתה קישרת אליהם מתייחסים למסה הכוללת של החומר. אבל אטום אחד של ברזל שוקל יותר מאטום צורן ובוודאי יותר מאטום חמצן, ולכן מסת הברזל גדולה יותר למרות מספר קטן יותר של אטומים (אם כי אני מודע שמנתוניך עולה כי יש בערך אותה כמות של צורן וברזל, עיון במקורות נוספים מעלה שאין כנראה הסכמה מה יש יותר). דניאל 19:00, 4 בנובמבר 2014 (IST)

Corvus, אני בטוח שהשואל יהיה מעוניין לדעת ש-95% מהחומר ביקום (או בטבע כהגדרתו) בכלל לא נופל תחת הקטגוריה של השאלה שלו! בורה בורה - שיחה 20:39, 5 בנובמבר 2014 (IST)

מה מסוכן בגז חמצן?

קראתי כאן "האש היא, למעשה, תהליך כִימִי שנוצר כשגַּז הַחַמְצָן בָּא בְּמַגָּע עם חומר בְּעִירָה (כמו, למשל, נייר, בד או קש)". ראיתי איך שמחברים מסכת חמצן מפלסטיק ישר לבלון, ולפי מה שכתוב כאן זה היה צריך לבעור כי החמצן נוגע בחומר בעירה (פלסטיק) 213.57.99.33 07:04, 4 בנובמבר 2014 (IST)

חחח... הכוונה לא לצחוק, אלא הם ראשי תיבות של מה שצריך בדרך כלל על מנת ליצור בעירה: חומר, חמצן וחום. אחד מהם חסר לך. במקור שהבאת, רד לפסקה "משולש האש". ראה גם מה כתוב בסופהּ: ”כעת אתם ודאי שואלים, מדוע החומרים הַדְּלִיקִים סביבנו (כמו החולצה) אינם בוערים ברגע זה. הרי יש סביבם חַמְצָן? והתשובה לכך היא, שהחומרים הללו לא התחממו מספיק על מנת לבעור. אבל, אם נניח חולצה על מנורת שולחן, החולצה עלולה להתחמם מדי, כלומר: להגיע לטֶמְפֶּרָטוּרַת הַהַצָּתָה שלה, ולבעור. לכן, מסוכן מאוד לכסות מנורת שולחן בחולצה, במגבת או בשמיכה” (הספרייה הוירטואלית של מטח – גליליאו צעיר בע"מ). חזרתי • ∞ • שיחה 08:10, 4 בנובמבר 2014 (IST)

אם כבר מה מסוכן בגז חמצן נדבר על סכנה נוספת, הרעלת חמצן. החמצן במצבו הטבעי הוא גז חיוני, גם שאיפה של 100% חמצן עקרונית לא מסוכנת (למרות מחקרים חדשים שמראים שהיא לא הכי טובה). הרעלת חמצן נגרמת בריכוזים גבוהים יותר מאשר 100% חמצן בלחץ אטמוספרי ויכולה לגרום לנזק למערכת העצבים המרכזית לעיניים ועוד. הרעלת חמצן מתרחשת החל מבערך 1.6 לחץ חלקי של חמצן, כאשר לחץ חלקי 1 משמעותו 100% בלחץ אטמוספרי. למשל כאשר צוללים לעומק 6 מ' עם 100% חמצן מתחילה הרעלת חמצן. למען האמת לרוב מגבילים צוללים ללחץ חלקי 1.4 או 1.5 למשל צלילה עם אוויר (21% חמצן) לעומק של כ-60 מ' (תלוי בהגבלה), למרות שהרבה לפני זה תתרחש הרעלת חנקן (שכרון מעמקים), מצב הפיך בניגוד להרעלת חמצן, לכן בצלילה לעומקים גדולים משתמשים בתערובות המכילות פחות חנקן וחמצן. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 08:39, 4 בנובמבר 2014 (IST)

הדברה אלקטרונית

הי, מישהו יודע על הדברה אלקטרונית? ראיתי באינטרנט שזה מועיל גם להרחקת לטאות. יש כאן מישהו שיודע אם זה נכון? תודה

יחידות מידה בר ו- PSI

קראתי את הערכים PSI ובר (מידה) ואני לא בטוח שהצלחתי להבין את השיטה של המדידות האלה (בפרט בערך בר). האם שיטת המדידה של ה-PSI אומרת שלוקחים יחידת משקל של פאונד בגודל כלשהו (לא חשובה הצורה אני מבין) ומניחים אותה על חפץ כלשהוא בגודל של אינצ' רבוע כשהוא על משקל רגיל? מממ... לא ברור לי הנושא ואשמח לקבל הסבר. 213.57.99.33 10:14, 4 בנובמבר 2014 (IST)

לחץ באופן כללי מודדים ביחידות של כוח ליחידת שטח (כוח חלקי שטח). כך למשל, אם אני אנסה לפוצץ בלון בעזרת האצבע שלי, אצטרך להפעיל הרבה יותר כוח עליו, מאשר אם אני רוצה לפוצץ אותו עם סיכה. זה בגלל שהשטח של ראש הסיכה (השטח שנוגע בבלון) קטן הרבה יותר, ולכן הלחץ יהיה גבוה הרבה יותר. הפאונד (כוח) הוא כמות כוח הכובד שירגיש מטען בעל מאסה של פאונד אחד בכדור הארץ. לחץ של psi אחד שקול ללחץ שיווצר אם נפזר כוח של פאונד באופן שווה על פני שטח של אינץ' רבוע אחד.

על אותו משקל- דיין היא יחידה שמודדת כוח. בר אחד הוא הלחץ שיתקבל אם נפזר כוח של דיין אחד על שטח של סנטימטר רבוע אחד באופן שווה. חוץ מזה, בר אחד הוא גם בערך הלחץ שהאטמוספירה בכדור הארץ מפעילה עלינו כל הזמן. בלנק - שיחה 16:22, 4 בנובמבר 2014 (IST)

בלנק תודה, אך אני עדיין לא מבין מספר דברים ואני מדגיש אותם. כתבת ש"הפאונד (כוח) הוא כמות כוח הכובד שירגיש מטען בעל מאסה של פאונד אחד בכדור הארץ. לחץ של psi אחד שקול ללחץ שיווצר אם נפזר כוח של פאונד באופן שווה על פני שטח של אינץ' רבוע אחד."213.57.99.33 16:59, 4 בנובמבר 2014 (IST)

ב"ירגיש" התכוונתי שזהו כוח הכובד שפועל עליו (שהוא גם הכוח שהוא יפעיל על המשטח שעליו הוא מונח. ראה משקל (פיזיקה). ב"לפזר כוח" התכוונתי שהכוח יפעל באופן שווה על כל נקודה בשטח.ניקח את הדוגמא שאתה הבאת ונשנה אותה טיפה- אם ניקח עצם ששוקל פאונד אחד,ויש לו פאה אחת בעלת שטח של אינץ' רבוע אחד (נניח, קוביה של 1X1X1 אינצ'ים. או גליל ששטח הבסיס שלו הוא 1 אינץ' רבוע) ותניח אותו על משטח זכוכית- הלחץ שיפעל על משטח הזכוכית הוא 1 psi. הלחץ יפעל אך ורק בשטח שעליו העצם מונח. בלנק - שיחה 17:14, 4 בנובמבר 2014 (IST)

מה הסיבה שיש חשיבות לשטח העצם (ששוקל פאונד) שיהיה דווקא בגודל אינצ' מרובע? וכי אם אשטח את אותו עצם אז הלחץ עליו יהיה שונה? לצורך העניין בוא נשתמש בדוגמה - ברזל, אני לוקח שתי קוביות ברזל בעלות גודל של אינצ' אחד. את האחת אני שם בצד ואת האחרת רוקע עד שהיא שטוחה. האם הלחץ האטמוספרי על השטוחה יהיה גדול יותר? במידה וכן, האם המשמעות לכך היא שאפעיל יותר אנרגיה כדי להרים את הברזל השטוח? 213.57.99.33 10:12, 5 בנובמבר 2014 (IST)

בגדול זה נכון. כדי להקטין את הלחץ אתה מחפש את הצורה שיש לה הכי פחות שטח פנים ביחס לנפח. מהבחינה הזו קוביה עדיפה על יריעה שטוחה, וכדור עדיף משניהם. אבל בפועל זה לא באמת מתקיים בצורה כל כך פשוטה, בגלל שהלחץ האטמוספירי מגיע רק מלמעלה ומהצדדים, ולא מתוך האדמה. לכן החישוב יותר מוסבך- נניח, על יריעה שטוחה יפעל לחץ רק מהצד העליון שלה, כך שהיא עשוייה להיות יותר חסכונית דווקא מאשר קוביה. (תלוי כמה היא שטוחה) אבל אם אני רוצה לבנות צוללת עמידה בלחץ, למשל (שם הלחץ מופעל מכל הכיוונים) אכן הצורה האולטימטיבית היא כדור. זה לא קשור לעניין ההרמה, בגלל שמה שמקשה עלייך להרים את העצם (בעיקר) הוא לא הלחץ, אלא כוח הכובד. בלנק - שיחה 16:05, 5 בנובמבר 2014 (IST)

באותו עניין, איך בלוני גזים מודדים את הלחץ שבתוכם? הרי לא משתמשים בקוביות אינצ'... אז איך השיטה עובדת? 213.57.99.33 22:35, 5 בנובמבר 2014 (IST)

לא יודע איך המכשירים בדיוק עובדים, אבל שים לב שלמכשירי מדידה כמעט אף פעם אין קשר לדרך שבה הגדירו את היחידה. את הקילוגרם הגדירו במקור לפי המשקל של ליטר אחד של מים. זה לא אומר שעכשיו יתשתמשו במים כדי למדוד משקל. מעלת צלזיוס היא מאית הדרך בין נקודת הרתיחה לנקודת הקיפאון של מים. זה לא אומר שמרתיחים מים כדי למדוד טמפרטורה. בגדול, אני מניח שבדקו איזה לחץ צריך כדי להזיז את המחוג בככה וככה סנטימטרים, (או להזיז משהו שמזיז משהו שמזיז את המחוג) ואז שמו שנתות. . . בלנק - שיחה 16:04, 6 בנובמבר 2014 (IST)

DILEMMA בעברית -?

80.74.111.178 12:08, 4 בנובמבר 2014 (IST)

דילמה! «kotz» «שיחה» 13:51, 4 בנובמבר 2014 (IST)

בספר "המילים המתבקשות - תחדישיו של יונתן רטוש" (מאת מיכל אפרת) מצאתי שתי הצעות אחרות - אואה (OA) ו-דואות (DUOT) 80.74.111.178 15:01, 4 בנובמבר 2014 (IST)

הדילמה שלי היא שגם ביוונית המילה הזו די מפוקפקת. מה כבר כל כך מעניין במשפט שמתבסס על שתי למות? Tzafrir - שיחה 16:28, 4 בנובמבר 2014 (IST)

דבר ראשון - תודה על חידוד, דבר שני - מה מיוחד ? תרגיל לוגי שנעשה שמפתח כושר התפלפלות 80.74.111.178 17:22, 4 בנובמבר 2014 (IST)

האם ברי סחרוף נחשב למטאל?

בקטע מן ההופעה כאן (הבהרת זכויות יוצרים: מדובר בארוץ הרשמי של ברי. למעלה יש את כל הזכויות על היצירה) ניתן לשמוע ריפים ממש מטאליים. למה ברי סחרוף נחשב על ידי הרוב כ"רוק" כשהשירים שלו הם מטאל? אולי אני מפספס והשיר שקישרתי הוא לא מטאל? 84.94.181.107 16:07, 4 בנובמבר 2014 (IST)

הקו המפריד בין רוק כבד למטאל הוא לא תמיד ברור, יש הרבה שירים שהם חצי חצי. או רבע רבע רבע רבע. השיר רעש לבן במקור הוא ממש שיר רוק מובהק (ראה כאן. ובאיזה הופעה אחת ברי עשה אותו בסגנון קצת יותר כבד, שנושק למטאל. לא מקטלגים זמר כ"רוק" או "מטאל" על סמך ביצוע אחד של שיר אחד. הרוב המוחלט של השירים של ברי הם לחלוטין שירי רוק. ראה למשל את כל השירים כמעט שכאן. בלנק - שיחה 16:57, 4 בנובמבר 2014 (IST)

קינון התוכים

כיצד נראה קינון התוכים?

האם כוונתך לתוכים בטבע או בשבי? לתוכים גדולים (ארה, קקדו, ג'קו) או לתוכונים? לתוכונים בשבי מחברים תא קינון עשוי עץ אל פתח הכלוב. התוכונים מרפדים אותו בנוצות ובחומרים אחרים שמזדמנים להם (כמו קש או סיבים, צמר גפן וכו'), התוכית מטילה שם ביצים ודוגרת עליהן כשלושה שבועות, ועבור שבועות אחדים מבקיעת הגוזלים הם מתחילים לצאת מן התא אל הכלוב ולומדים לעוף ולאכול בעצמם.שלומית קדם - שיחה 17:37, 9 בנובמבר 2014 (IST)

נחשים בסוף הקיץ

השנה בחודש ספטמבר היו בארץ לפחות 5 הכשות של נחשים. האם הנחשים כל כך פעילים בסוף הקיץ? האם הסכנה אינה בעיקר בתחילת הקיץ? 80.230.55.170 03:30, 5 בנובמבר 2014 (IST)

מה זה?

מה התמונה הזאת? 80.230.55.170 03:33, 5 בנובמבר 2014 (IST)

נד מים ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:50, 5 בנובמבר 2014 (IST)

תודה על התשובה. מה הקוטר של זה? 80.230.55.170 04:38, 6 בנובמבר 2014 (IST)

כנראה שבסביבות 50 מטר: "The average spout is around 50 meters (165 feet) in diameter, with wind speeds of 80 kilometers per hour (50 miles per hour), corresponding to the weakest types of tornadoes on land. The largest waterspouts can have diameters of 100 meters (330 feet) and last for up to one hour, though the average lifetime is just 5 to 10 minutes. " [1] ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:17, 6 בנובמבר 2014 (IST)

הרעלת חמצן

בהיעדר ערך בנושא אשאל כאן: האם הרעלת חמצן יכולה להיגרם אך ורק מצלילה או שיש מצבים שגם מחוץ למים יכולה להיגרם הרעלת חמצן? 213.57.99.33 07:05, 5 בנובמבר 2014 (IST)

כדי לקבל הרעלת חמצן צריך להיות עם 100% חמצן בלחץ של 1.6 אטמוספירות. למצב כזה ניתן להגיע בצלילה, בתא לחץ או באוויר בעומק של 4000 מ' מתחת לפני המים, היות והמערה העמוקה ביותר שגילו עד כה היא בעומק של קצת יותר מ-2000 מ' אז זה בלתי אפשרי. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 10:39, 5 בנובמבר 2014 (IST)

בנוסף לעיל, חשיפת ילודים (פגים) לחמצן בריכוז גבוה עלולה לגרום להם נזקים. ע"ע Oxygen toxicity#Normobaric setting. יוסי • שיחה 20:34, 5 בנובמבר 2014 (IST)

גיל, תקלדה - מתחת לפני הים.

אני לא לגמרי בטוח בתשובות פה. נסו לבדוק גם את המושג "היפרוונטילציה". תודה. 109.160.235.209 17:22, 8 בנובמבר 2014 (IST)

איך נמנעים מצ'ק ללא כיסוי

אם אדם פרטי/עו"ד/חברה הביאה לי צ'ק, איך אני מוודא שזה הוא שצ'ק עם כיסוי, ולא ההפך??

הדרך היחידה לוודא זאת היא לפדות את הצ'ק. כל זמן שהצ'ק לא נפדה, ייתכן שלא יהיה לו כיסוי (גם אם ברגע שקיבלת אותו היה לו כיסוי). אם תגיע למעמד קבלת הצ'ק עם שני כלבי רוטוויילר, זה יגדיל את הסיכוי שלצ'ק יהיה כיסוי. דוד שי - שיחה 06:39, 7 בנובמבר 2014 (IST)

זה קצת יותר מסובך. לפדות שיק אפשר היום באמצעות הפקדה בחשבונך. השיק נשלח למסלקה ומגיע לפרעון רק למחרת. רק אז, אם יש כיסוי בחשבון, הוא יפרע. (כך היה בעבר אני מניח שדבר לא השתנה - ט.ל.ח. - עדכון מוסמך תוכל לקבל בבנק שלך. Daniel Ventura - שיחה 17:02, 9 בנובמבר 2014 (IST)

אם השיק אינו משורטט ("קרוס" בלשון העם), תוכל לדרוש את פדיונו במזומן בסניף הבנק בו מתנהל חשבון המושך. חזרתי • ∞ • שיחה 22:50, 10 בנובמבר 2014 (IST)

נדמה לי שזה היה פעם. כמובן, יש הבדל בגודל המשיכה. בקיצור, זה לא פשוט, כדאי להתעדכן בבנק שלך, לפני ביצוע העיסקה הכרוכה בפרעון השיק. Daniel Ventura - שיחה 21:20, 11 בנובמבר 2014 (IST)

כך זה גם עכשיו. חזרתי • ∞ • שיחה 01:21, 12 בנובמבר 2014 (IST)

דיבור מוזר לילדים

שמתי לב לאיזה הרגל מוזר- כשנשים מדברות לילדים קטנים הם אומרות "שלום" בקול גבוהה ומתמשך והבאה אינפנטילית. למה זה? 192.114.23.211 15:26, 5 בנובמבר 2014 (IST)

en:Baby talk. בברכה, 94.159.186.217 07:04, 6 בנובמבר 2014 (IST)

ומעבר לכך: למה בדיוק זה נקרא "אינפנטילי"? מהי משמעות המילה? Tzafrir - שיחה 21:52, 7 בנובמבר 2014 (IST)

מהמילה infant, תינוק באנגלית ובצורות דומות בכל השפות הלטיניות. לשאלה הראשונה - לא כל הנשים מדברות בקול גבוה ובהבעה אינפנטילית, כדבריך (יש גם גברים שנוטים לדבר כך), אבל הגיוני שאל ילדים קטנים מאד ואל תינוקות מדברים באופן שונה מאשר אל מתבגרים ומבוגרים, כלומר לאט, בקול רך ועדין יותר ובמילים שמתאימות לכושר ההבנה שלהם.שלומית קדם - שיחה 17:30, 9 בנובמבר 2014 (IST)

ואז כושר ההבעה וההבנה שלהם יהיה בהתאם. מדהים לראות כפונים לאיזה ילד בן 5 בקול ציצני ומצפים ממנו להגיב בצורה "חמודה" וטיפשית. 132.66.139.25 17:36, 9 בנובמבר 2014 (IST)

יחודיות הצילומים שלה.

שלום לך מומחית/ה יקר/ה. סאלי מאן היא אישה מעניינת מאוד אך לדעתי חסרים פרטים רבים עלייה, כמו מה הייחודיות של התמונות שהיא מצלמת ומה המאפיינים של התמונות שהיא מצלמת, נורא חשוב שקורא ידע זאת בשביל להכיר יותר את הצלמת המוכשרת הזאת ואת אופן החשיבה וההשקעה שהיא השקיעה באומנות שלה, אומנות הצילום . תודה רבה, אשמח אם תעני/ה לי בהקדם האפשרי ואשמח אם יכנסו פרטים אלו לויקיפדיה . בתודה רוני. --84.108.13.195 18:07, 5 בנובמבר 2014 (IST)

אלו ניתוחים שאינם מידע אנציקלופדי. אגב, למתי את\ה צריך את התשובות? יוסי • שיחה 20:26, 5 בנובמבר 2014 (IST)

האם אגנוסטיקן נמצא בין דאיסט לאתאיסט?

213.57.99.33 04:09, 6 בנובמבר 2014 (IST)

ראה אגנוסטיות. בברכה. ליש - שיחה 05:13, 6 בנובמבר 2014 (IST)

לדעתי יותר נכון להגיד שהוא מקיף את שניהם מאשר נמצא בינהם. ‏Ben-Natan‏ • שיחה

פאנטום פיין

בערך כתוב שהאלבום פאנטום פיין הוא אלבום קונספט "בעקבות סיפור של נערה בשם אופליה". אז לא הבנתי מה הקונספט. אני הייתי בטוח שזה אלבום שעוסק בחייל שנפל בקרב (מתחיל בשיר "לוחם יקר" ונתמך היטב ב"קדיש","דם צפרדע", קב"ן ומסתיים ב"אמא"). אולי מישהו יכול להסביר לי למה דווקא אופליה היא מרכז הקונספט? 109.66.131.100 20:04, 6 בנובמבר 2014 (IST)

האם המערכת החשמלית בלב נחשבת לחלק ממערכת העצבים?

5.28.172.180 23:41, 6 בנובמבר 2014 (IST)

לא. היא מעוצבבת על ידה. עיין מערכת ההפעלה וההולכה החשמלית של הלב#שליטה אוטונומית בקצב הלב.

לא הבנתי אם צרור ההולכה עשויה מתאי עצב? 149.78.27.187 02:18, 8 בנובמבר 2014 (IST)

לא. יש דמיון מסויים, אבל מדובר בתאים יחודיים ללב. ראה כאן וכאן, בויקיאנגלית. בלנק - שיחה 10:06, 8 בנובמבר 2014 (IST)

לא מובן לי מה ההבדל בין התאים של המערכת החשמלית לבין שאר תאי הלב.5.28.179.11 14:26, 8 בנובמבר 2014 (IST)

אותי לימדו שכן ולא. אותי לימדו, שתאי הלב הם בעלי תכונות של תאי שריר ושל תאי עצב גם יחד. 109.160.235.209 17:15, 8 בנובמבר 2014 (IST)

הכל כתוב בערך הראשון שקישרתי אליו- תאי הלב מתחלקים לשני סוגים- תאים "קוצבים"- מסוגלים "לייצר קצב חשמלי" בעצמם, בעקבות השפעה כימית (המוח מורה לגוף להפריש את את הורמון האדרנלין, שגורם להם לפעול). בראשם הקוצב הראשי. ותאי השריר של הלב, שמסוגלים להוליך זרם חשמלי, אך לא לייצר קצב. בלנק - שיחה 17:35, 8 בנובמבר 2014 (IST)

לתאי עצב יש אקסונים (ודנדריטים) והם מעבירים זה לזה דחפי פעולה דרך סינפסות (עם פוטנציאל לויסותים שונים במעבר). לתאי שריר הלב המתמחים אין אקסונים ודחפי הפעולה עוברים מתא לתא דרך חיבורים בין התאים המאפשרים מעבר יונים מתא אחד לשכנו. יוסי • שיחה 19:33, 9 בנובמבר 2014 (IST)

חגי טופולנסקי

בערך חגי טופולנסקי נאמר שהאיש היה מפקד טייסת 69. לא מצאתי לכך סימוכין ולכן הורדתי את האמור. אשמח לתיקון מבוסס. קלונימוס - שיחה 11:05, 7 בנובמבר 2014 (IST)

אפשר לישב את הבעיה בעיון בויקיפדיה עצמה. בערך עליו את המדבר, כתוב: "באוגוסט 1995 מונה לסמ"ט א' בטייסת 101 .... באוגוסט 1997 הצטרף לצוות ההקמה של טייסת 69 ...ובה מונה כסמ"ט א'. ביולי 1999 מונה למפקד טייסת 109". דהיינו, בטייסת 69 הוא החל תפקיד סגן מפקד טייסת בכיר וזו הייתה הפעם השנייה שבה הוא מילא תפקיד זה. עד עזיבתו את אותה טייסת, הוא יכול היה להתמנות למפקד שלה, כתפקיד מפקד טייסת בפעם הראשונה בחייו, או לא להתמנות ולעשות תפקיד זה בטייסת 109. מבחינה הגיונית, שתי האופציות אפשריות. כעת נותר לבדוק רק מי פיקד על טייסת 69 בין אוגוסט 97 לבין יולי 99. אם בכול הזמן הזה היה מפקד אחר, אז יש תשובה. 109.160.235.209 16:57, 8 בנובמבר 2014 (IST)

לפי מקורות חיצוניים[2], דרור בן דוד פיקד על 69 בין 1997 לבין 2001. לכן, טופולנסקי פיקד "רק" על 109. 109.160.235.209 17:11, 8 בנובמבר 2014 (IST)

אחוז ניצול קלורי בצמחונות ביחס לחקלאות בעלי חיים

קראת את הכתבה הזאת: [3].

הדבר שחסר לי הוא שלפי החישוב שלו, חקלאות בעלי חיים בכלל לא מנצלת קרקע (הוא מנמק את זה בכך שלקוח בחשבון רעיה בשדות מרעה טבעיים). אני ראיתי בעיניים שלי בישראל רועי צאן שמביאים לרעיה פרות (יער ברנדס) וכבשים(גליל עליון), ככה שלא יספרו לכם לי שזה לא קיים. אבל ניקח קצה אחר לצורך חישוב: 100% ממזון פרות מגודל על ידי האדם בשטחים שהאדם פינה לצורך גידול מזון בהמות ומאבד באופן קבוע נגד מזיקים. עדיין נשאר גורם משמעותי- האדם מסוגל הפיק כמות קלוריות משמעותית יותר קטנה ממטר רבוע של צמחים ביחס לפרה. במקרה של בשר בקר התהליך הוא: פרה אוכלת דשה ומפיקה ממנו בשר, אדם אוכל בשר ומפיק ממנו קלויות. מה הנצילות של התהליך הדו-שלבי ביחס לתהליך חד שלבי שבו אדם אוכל צמחים, כשלוקחים בחשבון שטח צמחים זהה? 79.182.146.198 13:13, 7 בנובמבר 2014 (IST)

ביטוח לאומי

האם לביטוח לאומי יש מוסד נתונים אצרי או לפי איזור? במילים אחרות- האם זה חשוב אם אני ניגש לסניף הקרוב לבית או לסניף אחר (שנוח לי יותר)? 79.182.146.198 16:45, 7 בנובמבר 2014 (IST)

עבור רוב השירותים עליך לפנות (ללכת או בפקס) לסניף שבו אתה רשום. מנסיון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה משותף (מבחינה כימית) לתרכובות הגורמות לרבים אלרגיה בעונות מעבר?

האם למשל הן באופן כללי חולקות תכונה כמו הידרופוביות או קבוצה פונקציונאלית מסוימת? או שמא לא חייב להיות כל קשר? ‏Ben-Natan‏ • שיחה

באופן כללי, לפי ויקיאנגלית, אין שום דבר משותף, מבחינה כימית, לאלרגנים השונים. אם אתה מדבר ספציפית על עונת המעבר, אז מן הסתם מדובר בעיקר על אלרגניים עונתיים, כמו פריחת פרחים, דשא, וכו'. בלנק - שיחה 10:13, 8 בנובמבר 2014 (IST)

בלנק, התשובה שלך מכילה סתירה פנימית. מבחינה כימית, יש קשר לכול החומרים שמנית - אלו חומרים ביולוגיים, שמקורם הוא ביצורים רב תאיים.

אלרגיה היא למעשה, הפעלה מוגזמת או הפעלה בהקשר לא נכון, של חלק ממערכת החיסון, האחראי להתגוננות מפני טפילים רב תאיים. המקרה הקלאסי הוא אבקת פרחים, שהגוף מפרש כאילו היא ניסיון השתרשות של טפילים רב תאיים באף. המכנה המשותף הכימי של האלגרנים הוא מולקולות ענק ביולוגיות (כמו חלבונים), שאופייניות ליצורים רב תאיים. 109.160.235.209 16:45, 8 בנובמבר 2014 (IST)

אלמוני, לא נכון. לא כל האלרגניים הם אורגניים. ישנה גם אלרגיה למתכות, גומי, תרופות לא אורגניות, ועוד. (ראה בערך שקישרתי אליו בויקיאנגלית). לגבי התשובה שלי- שים לב לניסוח. כתבתי- אין שום דבר מושתף לאלרגנים השונים (כל האלרגנים, כולל גם אלרגים לא אורגניים כמו לייטקס או ניקל). ספציפית בעונת המעבר- מדובר בעיקר באלרגניים עונתיים (שהם כולם ביולוגיים למיטב ידיעתי). בלנק - שיחה 17:22, 8 בנובמבר 2014 (IST)

דווקא כן נכון. לטקס הוא שרף עץ הגומי, שאינו מטופל בגופרית. זה כן חומר ביולוגי. "גומי טבעי" הוא אותו דבר, אחרי טיפול בגופרית. גומי סינטטי הוא פלסטיק - לא ביולוגי אבל כן אורגני ובכלל לא ברור אם יש אלרגיה לפלסטיק. אגב, אורגני = תרכובת פחמן. ובקשר ל"אלרגיה לניקל", או שמדובר בתפישה שגויה, דהיינו, הציבור מקשר כל רגישות שהיא לאלרגיה, או שההסבר יותר מסובך.

כדוגמה להסבר יותר מסובך אתן לך את ה"אלרגיה לאבק". היא רק נקראת "אלרגיה לאבק", אולם אין בה תגובה אלרגית לגרגרי האבק עצמו. זו אלרגיה לביצים של החרק המיקרוסקופי קרדית אבק הבית, המוטלות על גרירי האבק.

אלרגיה היא עודף ייצור של היסטמינים ושל נוגדנים מסוג E בשל תגובה קיצונית או שגוייה לזיהוי טפיל רב תאי. (היא קשורה בתאי חיסון, שקרויים תאי מאסט ותפקידם קשור לחלק הזה של מערכת החיסון. זהו החלק הכי צעיר מבחינה אבולוציונית, במערכת החיסון.) האמן לי. 109.160.235.209 17:43, 8 בנובמבר 2014 (IST)

הלכתי לבדוק: אלרגיה לאלכוהול, שהוא כביכול לא חומר ביולוגי, היא, למעשה, אלרגיה לחלבון מאוד מסוים ממקור מיקרו אורגניזמי מאוד מסויים, שנמצא ביינות. עוד דוגמה לזה, שבסופו של דבר, רק נדמה לאנשים, שאלרגנים אינם חייבים להיות חומרים ביולוגיים. ולגבי "אלרגיה לניקל", אז עד כמה שהמקור שלי מעודכן, המדענים עדיין לא הבינו את המנגנון הפתולוגי, שמחולל את האלרגיה הזו. דהיינו, זו כן אלרגיה אבל אי אפשר לומר למה היא בדיוק. היא למשהו, שקשור בניקל איך שהוא. 109.160.235.209 18:06, 8 בנובמבר 2014 (IST)

ויש עוד תופעה שנקראת בטעות "אלרגיה לאלכוהול" והיא רגישות יתר לא אלרגית לאלכוהול בשל חוסר באנזים מפרק אלכוהול (אלדהיד דהידרוגנאז) בכבד. העם מתבלבל בין רגישות זו לבין אלרגיה. עוד דוגמה לאותו דבר "רגישות לפול" - גם כאן מדובר בחוסר באנזים מפרק (באנזים G6PD) וברגישות, שרק מי שלא למד ביולוגיה יקרא לה "אלרגיה". 109.160.235.209 18:11, 8 בנובמבר 2014 (IST)

אמנם לא מבינים את המנגנון של האלרגיה לניקל אבל יש במאמר הבא רמז לזה, שבמנגנון האלרגי הזה יש מתווח בין האדם לניקל - השמחליפים לאנשים את אוכלוסיית החיידקים שעל עורם, נרשמת אצלם הקלה משמעותית בסימפטומים של האלרגיה לניקל. דהיינו, חיידקים על העור קשורים למנגנון האלרגי לניקל. דהיינו, זה כן קשור לחומרים ביולוגיים. ראה המאמר: J Appl Microbiol. 2014 Nov 1. Probiotic supplementation in Systemic Nickel Allergy Syndrome patients: study of its effects on lactic acid bacteria population and on clinical symptoms. Randazzo CL1, Pino A, Ricciardi L, Romano C, Comito D, Arena E, Saitta S, Caggia C. 109.160.235.209 18:30, 8 בנובמבר 2014 (IST)

אוקיי, אז מה לגבי זה, זה, וזה- שלושה אלרגנים סינטטיים מתוך רשימה ארוכה. בלנק - שיחה 23:12, 8 בנובמבר 2014 (IST)

לגבי האמצעי, אז בפעם האלף, זו לא אשמתי, שרוב הציבור מתבלבל בין רגישות לסולפה לבין אלרגיה. רגישות לסולפה היא בגלל מחסור באנזים G6PD. הגיע הזמן, שלפחות בנושאים, שסיפרו לך, שבהם יש בציבור תפישה שגויה נפוצה, תפסיק כבר להסתמך על מקורות לא מדעיים. ולא, קישורית לאתר עממי מויקיפדיה האנגלית אינה מקור מדעי.

לגבי השלישי, זה שוב עניין של תגובה אלרגית למתכת. כבר דיברנו על זה. אבל אומר לך שוב: המנגנון הפתולוגי של האלרגיה למתכת אינו מובן דיו והוא בהליכי מחקר מואצים. נראה שיש חיידקים, המצויים על העור, שהם המתווח יוצר האלרגיה. לא ברור איך.

ולגבי הראשון, תסלח לי, שכבר אין לי כוח לבדוק. כנראה, שאני לא מוכשר מספיק כדי להסביר לך עקרונות בסיסיים בביולוגיה. אולי מישהו אחר יעשה זאת טוב ממני. 109.160.176.209 19:53, 9 בנובמבר 2014 (IST)

קודם כל, אתה מתבקש לכתוב בצורה נעימה ולא מזלזלת, כפי שאתה עושה מתחילת הדיון. שנית, בויקיפדיה (ובהכה את המומחה בפרט) מקובל להסתמך על ויקיפדיה כמקור אמין. לא אוהב את זה- אולי אתה צריך לכתוב בפורום אחר. שלישית- אני חובש במגן דוד אדום. יצא לי אישית לראות אנשים מקבלים תגובה אנפילקטית מובהקת, עקב שימוש בתרופות לא-אורגניות, כמו פרמין ופרוקור. (האחרון קשור איכשהו גם לרגישות ליוד, למיטב הבנתי). אין לי את הידע הביולוגי שלך, אבל למיטב הבנתי אתה פשוט טועה כאן בנקודה הספציפית, ואני מביא עוד ועוד דוגמאות כדי להראות לך את זה. בלנק - שיחה 20:30, 9 בנובמבר 2014 (IST)

לא כל תגובה אנפילקטית היא אלרגיה. גם לא כל רגישות לחומר זה או אחר, שיש רק לאנשים מסויימים היא אלרגיה. הבן זאת בבקשה. פה מתחילה השגיאה של הרבה אנשים והשגיאה הזו מונצחת גם בוויקיפדיה. אלרגיה היא מקרה מאוד פרטי של רגישות יתר לחומר זה או אחר, שיש רק לאנשים מסויימים והיא בהכרח כרוכה דווקא בהפעלת מנגנון פתולוגי מסויים ולא בהפעלת מנגנונים פתולוגיים אחרים.

אם אתה רוצה להסתמך על ויקיפדיה כמקור לתשובות, אז אנא ממך, קרא בבקשה את הערך אלרגיה. כי בלי קשר לידע שיש לי מחיי, מחוץ לויקיפדיה, במהלך הדיון הזה, לא רק שחזרתי לקרוא את הערך עצמו ואת הערך נזלת אלרגית, אלא גם ישבתי לשפר את העריכה שלהם. לעומת זאת, וזה מה שמכעיס אותי, אני מקבל את הרושם, שאתה לא יושב להתעמק. לא קורא את מה שאני מסביר לך, לא קורא את הערכים, לא קורא לעומק חומר אחר, רק מחפש אנקדוטות. וזה מתסכל. אין כאן עניין של מי ידע יותר לפני הדיון. יש כאן עניין של מי טורח להתעמק בחומר ולהתעמק בדברי חברו, תוך כדי הדיון. 109.160.176.209 22:09, 9 בנובמבר 2014 (IST)

נו באמת. כמובן שקראתי את הערך אלרגיה, גם בעברית וגם באנגלית, כמה וכמה פעמים במהלך הדיון. גם קראתי (למרות סגנונך הלא נעים) כל מילה ומילה שכתבת. ("לא כל תגובה אנפילקטית היא אלרגיה". קרא את שורה הראשונה בערך אנפילקסיס). ההסבר שלך על הרקע הביולוגי מעיד על הידע שלך, אבל עם כל הכבוד, אתה עוד לא הבאת מקום אחד שבו כתוב במפורש שאלרגיה חייבת להיות לחומר אורגני, ואני הבאתי כבר דוגמאות רבות לחומרים לא אורגניים שמוגדרים אלרגנים- גם במקורות מדעיים ומכובדים. הרופאים פה מדברים בפירוש על אלרגיה לפניטואין. האם הם גם חלק מה"ציבור חסר ההשכלה" שאינו מבדיל בין אלרגיה לרגישות? כל הרופאים בכל המקומות שהפנתי אליהם, כולם טועים, ורק אתה צודק ומבין את ההגדרה הנכונה של "אלרגיה"? יש גבול. בלנק - שיחה 23:19, 9 בנובמבר 2014 (IST)

@בלנק: יכול להיות שלא הבנתי את דבריך אבל התייחסת לשלושה חומרים (פניטואין, ולמעלה: פרמין ופרוקור) כלא אורגניים. למיטב הבנתי שלושתם הם תרכובות אורגניות. האם התכוונת ל"חומר שאינו חלבון"? Tzafrir - שיחה 19:49, 10 בנובמבר 2014 (IST)

התכוונתי ל"לא ביולוגיים"- הויכוח נפתח עקב טענת האלמוני שכל האלרגנים הם "חומרים ביולוגיים, שמקורם ביצורים רב תאיים". בלנק - שיחה 23:02, 10 בנובמבר 2014 (IST)

בקריאה חוזרת של הדיון, אני רואה שאכן עירבבתי הרבה בין "אורגניים" ל"ביולוגיים" לאורך כל הדרך. כוונתי כשאמרתי שהתרופות אינן אורגניות הייתה שהן סונתזו, ולא הופקו מיצורים חיים כלשהם (כמו פניצילין). בלנק - שיחה 23:07, 10 בנובמבר 2014 (IST)

טיפה סדר, ברשותכם:

1. לא כל רגישות של קבוצה קטנה של אנשים, לחומר מסויים, היא אלרגיה.
2. אלרגיה היא רגישות, שמקורה בתקלה, בחלק מסויים מאוד של מערכת החיסון. רגישות, שמקורה בתקלה, היא דבר, שקשה למצוא לו חוקים.
3. התקלה היא אכן בזיהוי חומרים ביולוגיים, שמקורם בטפילים רב תאיים. ואכן, זיהוי גרגיר אבקת פרחים במקום תולעת טפילית, עשוי להתפש על ידנו, כשגיאת זהוי קטנה, יחסית לזיהוי של חומר ביולוגי, שמקורו ביצור חד תאי או יחסית לחומר אורגני, שרק דומה לחומר ביולוגי, או יחסית לחומר אורגני, שלא דומה לחומר ביולוגי, או יחסית לחומר לא אורגני. אולם, מדובר בתפישה שלנו ולא בהכרח במציאות.
4. אכן, כשמגלים, ש"אלרגיה לאבק" היא למעשה אלרגיה לביצי חרקים, שבאבק, אפשר לומר, שהגוף עשה טעות זיהוי קטנה יותר. יכול גם להיות, שהרבה משגיאות הזיהוי האלו הן קטנות יותר ממה שמקובל לחשוב בקרב ציבור זה או אחר.
5. אין שום ערובה לזה, שאלרגיות נובעות, במאה אחוז, רק משגיאות זיהוי, שאנו תופשים כקטנות יחסית.

מקווה שעזרתי. S. Sure - שיחה 16:27, 13 בנובמבר 2014 (IST)

"העלמת מס" בשווייץ

בחדשות מפורסם בארץ שישראלים רבים נעצרו ונחקרו על העלמות מס בשווייץ, וכשקראתי את הכתבות למיטב הבנתי הם ניהלו עסקים בחו"ל(!) ואת הכסף הזרימו לבנקים בשווייץ. האמנם? ישראלי שיש לו עסקים בחו"ל חייב לשלם מס גם למדינת ישראל רק בגלל שהוא אזרח כאן - ולמרות שהעסקים אינם בארץ? [יכול להיווצר מצב שישראלי גר בחו"ל ומרוויח שם וצריך לשלם למדינה רק בגלל שיש לו אזרחות שלה?]149.78.27.187 02:26, 8 בנובמבר 2014 (IST)

סעיף 2 לפקודת מס הכנסה מתחיל במילים: "מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל". שים לב שהתנאי הוא תושבות ולא אזרחות, כך שאזרח ישראל שחדל להיות תושב בה אינו חייב במס הכנסה בישראל על הכנסותיו בחו"ל. דוד שי - שיחה 04:01, 8 בנובמבר 2014 (IST)

"חוק ג'י לוסק"

איך קוראים לחוק בפיזיקה שלפיו יש יחס ישיר בין הטמפרטורה ללחץ? (באתר דוידסון כתוב "חוק ג'י לוסק" אבל אני מוצא רק אזכור אחד של החוק הזה מה שלא נשמע לי הגיוני כל כך. וחוץ מזה אני זוכר את זה בשם אחר) 5.28.179.11 06:53, 8 בנובמבר 2014 (IST)

ראה חוק גה-ליסאק. החוק הוא מקרה פרטי של משוואת הגז האידאלי. בלנק - שיחה 09:58, 8 בנובמבר 2014 (IST)

דף מקצועי בפייסבוק

האם יש דרך לדעת מי עשה אנלייק?--85.64.116.162 07:47, 8 בנובמבר 2014 (IST)

מרד הסטודנטים בבצלאל

הערכים אוסוולדו רומברג, בתי ספר לקולנוע בישראל, משה גרשוני, מיכה אולמן מזכירים את מרד הסטודנטים בבצלאל ויש אפילו מקור אבל לא כתוב על זה כלום בבצלאל או בכלל. «kotz» «שיחה» 16:34, 8 בנובמבר 2014 (IST)

עוד על ה"מרד": שני ליטמן, 40 שנה למלחמת יום הכיפורים || כשהמלחמה הגיעה לבצלאל, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2013 יואב נכטיילר – שיחה 17:01, 8 בנובמבר 2014 (IST)

כשרות דגים

פעם נכנסתי למקדונלדס וביקשתי מקדג. קיבלתי תשובה מפתיעה שמותר למכור את זה רק בסניפים הלא כשרים של הרשת. מה לא כשר בדג? תודה, יגאל (IKhitron ושיחה) 16:13, 9 בנובמבר 2014 (IST)

למרות שהאדון הזה חושב שזה כשר, יתכן ובמנה מעורבים דגים שאינם כשרים. יתכן לחילופין שמעורבים במנה חלקי בשר או עוף כשרים, ואכילת בשר מעורב דגים אסורה מדברי חכמים. ביקורת - שיחה 16:21, 9 בנובמבר 2014 (IST)

סביר מאד שלא מחזיקים סירי טיגון נפרדים (בהפרדה מלאה) עבור המק'פיש, ולכן גם אם אין ברשימת הרכיבים של המנה, עוף או בשר, עדיין נותן הכשרות מסרב לאפשר לייצר את המנה בלי הפרדה כזו, וזה הופך את הגשתה ללא כדאית. ביקורת - שיחה 16:24, 9 בנובמבר 2014 (IST)

כן, אבל זה לא מסתדר לי. שתי נקודות: א' כל המזון בסניפים הלא כשרים במקדונלדס הוא כשר לחלוטין, וכשרות נעלמת במהלך ההכנה. ב' למה שיהיה אסור לאכול בשר מעורב בדגים? למשל, כאן. תודה, יגאל (IKhitron ושיחה) 16:45, 9 בנובמבר 2014 (IST)

לא הבנתי את שתי השאלות: א' אתה טוען שהמזון מגיע לסניפים הלא-כשרים כשהוא כשר? אני לא חושב שזה המצב, אבל עדיין אין כאן דבר לא ברור, אם יטגנו אומצה כשרה בחתיכת חמאה כשרה, הם יהיו ביחד בשר בחלב, שנאסרים באכילה. ב' אתה שואל על עצם האיסור לאכול בשר מעורב בדגים? כי במקור שהבאת הוא מתואר פלוס מינוס כמו שכתבתי מקודם. או שאתה שואל על האמור שם שמותר לטגן דג במחבת של בשר? ביקורת - שיחה 16:51, 9 בנובמבר 2014 (IST)

המזון עשוי להיות כשר, בתהליך הבישול - למשל בסיר בו בושל בשר לא כשר - המזון אינו כשר יותר.

אשר לבשר מעורב בדגים - זו מסורת - נוהגים לאכול את הבשר בנפרד מדגים.
אולי תמצא עניין בסיפורו של דג חרב, אשר נחשב עד לפני כמאה שנה כדג כשר והיום יהודים שומרי כשרות נמנעים מלאכול אותו וההסבר:" לדג החרב הבוגר אין קשקשים ולכן ישנה מחלוקת בהלכה לגבי כשרותו. ישנן מסורות שעל פיהן דג החרב כשר (ילקוט מעם לועז לויקרא י"א, כנסת הגדולה). אבל הרב טנדלר ^{[דרושה הבהרה]} סובר שהדג איננו כשר מכיוון שהקשקשים לא קיימים בדג הבוגר וגם אינם נקלפים." - ההסבר אינו מושלם: יש לו קשקשים שהוא במים וכאשר מוציאים אותו מהמים הקשקשים נושרים. Daniel Ventura - שיחה 16:54, 9 בנובמבר 2014 (IST)

אולי ! בזמנו הוגש לי דג כזה במסעדה כשרה בחו"ל. לאחר הסעודה העירו לי שיש בעיה ומקורה במאה השנים האחרונות, כאשר התגלתה התופעה לעיל. הציטוט של הרב טנדלר הוא מהויקיפדיה העברית והבאתי אותו רק לשם שלמות התשובה. כאשר חזרתי ארצה נאמר לי על מורה הוראה שאני סומך עליו, שאין בהכרח בעיה של כשרות, אבל אם יש בשוק דגים אחרים אז חבל להסתבך. בקיצור, היום בארץ ישראל דג חרב אינו מוכר ככשר. המזרח אירופה עד לפני מלחמת העולם השנייה הוא נחשב לדג כשר ופופולרי. Daniel Ventura - שיחה 17:07, 9 בנובמבר 2014 (IST)

דניאל, אני חושב שהמידע שהבאת הוא חשוב, אבל מערב מין בשאינו מינו ורק יתרום לבלבול השואל. לגוף המידע שהבאת: הרב טנדלר הוא חתנו ונכדו של הרב משה פיינשטיין. דג שקשקשיו נושרים בעת הוצאתו מהמים נידון בין הפוסקים לגבי כשרותו, ואין זה חידוש של הרב טנדלר או כל רב אחר מהמאה האחרונה. דג החרב מתואר ככשר בכנסת הגדולה, ועיקר הוויכוח הוא לגבי זיהוי דג החרב המוכר לנו עם אותו אחד שמתואר בכנסת הגדולה. ביקורת - שיחה 17:00, 9 בנובמבר 2014 (IST)

ביקורת, הבאתי את א' כהוכחה שאם חושבים שם שזה לא כשר, אז משהו קורה תוך כדי הבישול, כמו בדוגמת בישול משותף שהבאת. אני לא "טוען" שהאוכל מובא לשם כשר, אני בטוח בזה. בקשר לב', נתתי תאור בו כתוב במפורש שאפשר לבשל בשר ודגים באותו סיר כל עוד לא עושים זאת בו זמנית. וזה המצב, כי מכינים בשר למנות מסויימות ודגים למנות אחרות, אז לא עושים זאת בו זמנית. יגאל (IKhitron ושיחה) 17:08, 9 בנובמבר 2014 (IST)

יגאל: א. כאמור יתכן בהחלט שמוצר נאסר בתהליך ההכנה. ב. אני לא מבין את ההגיון הכלכלי שברכישת חומרי גלם כשרים במחיר יקר משמעותית כשבסוף אתה מוכר מוצר לא-כשר. יכלת להסתפק בחומר גלם זול ולא-כשר. אבל אולי יש להם שיקולים נוספים. ג. המקור שהבאת לא מדבר על טיגון באותו שמן אלא באותו סיר, וזה נושא אחר לחלוטין, אבל ההיתר הוא רק כשהסיר עובר נקיון בין טיגון הבשר לטיגון הדגים, כך שתכל'ס אין תערובת ממשית של חומר מהדג עם חומר מהבשר. ביקורת - שיחה 20:22, 9 בנובמבר 2014 (IST)

ביקורת, תודה על ההסברים. ב' - גם אני לא, אבל אני לא עובד שם. ג' - עכשיו אני מבין סוף סוף, מה העניין. זה בהחלט שיקול מסחרי חשוב. בכבוד, יגאל (IKhitron ושיחה) 20:29, 9 בנובמבר 2014 (IST)

הוספתי את הקישור להלן בדף השיחה של הערך דג חרב - אבקש לכלול אותו בערך (לצערי הדבר נאשר עלי) הרב ד"ר ארי צבי זיבוטפסקי, הפולמוס אודות כשרותו של דג החרב - המעין - ישיבת שלעבים. Daniel Ventura - שיחה 17:40, 9 בנובמבר 2014 (IST)

דניאל, ישנה תבנית:המעיין, אשמח לצרף את הקישור אם תחליף אותו כאן לקישור בתבנית זו. סליחה על הטירחה. ביקורת - שיחה 20:22, 9 בנובמבר 2014 (IST)

הנה לפי בקשתך תבנית:המעיין Daniel Ventura - שיחה 18:43, 11 בנובמבר 2014 (IST)

הרב טנדלר הוא חתנו או נכדו של הרב פיינשטיין? 80.230.55.170 03:16, 10 בנובמבר 2014 (IST)

זה שם גנרי, משמש גם את חתנו של הרב פיינשטיין וגם את בנו של החתן שהוא נכדו של הרב פיינשטיין. שניהם מביעים דעות בעניני הלכה, ואין לי מושג מי מהם צוטט לעיל. ביקורת - שיחה 08:33, 10 בנובמבר 2014 (IST)

אפשר לקיים פגישה עם מישהו ותיק כדי להנחות פורום מנהלי אתרי מורשת?

שלום, ב- 26/11 אני מארחת פורום של מנהלי אתרי מורשת במישור החוף הצפוני. המפגש הוא בבוקר, היוזמה היא של המועצה לשימור אתרים. המפגש מתקיים בפרדס חנה-כרכור, במרכז המושבה. אני מעוניינת להקדיש את המפגש (4 שעות ברוטו, שני חלקים של שעה עד שעה וחצי כל אחד) לנושא האינטרנט, וחשבתי שמחציתו תהיה מוקדשת לנושא הכתיבה והעריכה בויקיפדיה. הנושאים הם בדרך כלל הסטוריים. האם ניתן לדבר עם מדריך מטעמכם שיוכל לסייע לנו בזה? שמי אירית אורן, אני עומדת בראש המרכז לתולדות פרדס חנה-כרכור, ובשמו העממי: בית הראשונים. טל' 054-6664118 iritorengmail.com

תודה מראש, אירית

מישהו פנה לאירית? מתייג את דוד שי גילגמש Hanay «kotz» «שיחה» 13:45, 10 בנובמבר 2014 (IST)

העברתי לתשומת לבן של חן דוידי וחן ספקטור. דוד שי - שיחה 19:17, 10 בנובמבר 2014 (IST)

תודה דוד וגילגמש על תשומת הלב - אנחנו נטפל.Chen - WMIL - שיחה 13:52, 11 בנובמבר 2014 (IST)

כרטיס אשראי פועל, אבל לא במכונת צילום

יש איזו תופעה מוזרה- מוכנות צילום באוניברסיטאות לא מזהות את כרטיס האשראי שלי (ישראכרט) בזמן שגם רכבת ישראל וגם חנויות כן מקבלות אתו בלי שום בעיה.

מישהו יודע מה זה יכול להיות? ניסתי את הכרטיס במספר מכונות צילום שונות. 192.114.23.208 16:25, 10 בנובמבר 2014 (IST)

מתי החלפת בפעם האחרונה את הכרטיס? יגאל (IKhitron ושיחה) 19:03, 10 בנובמבר 2014 (IST)

לפני כשנה, ואם חושבים על זה ספציפית בכרטיס האחרון כנראה יש את הבעיה עם מכונות צילום(שכאמור אין שום בעיה במוכנה של רכבת). האם זה משהו מוכר? 84.94.181.107 19:46, 10 בנובמבר 2014 (IST)

כן. נראה שנפגע חלק מהפס המגנטי. במקרה כזה סורקים מסויימים מפסיקים לזהות את זה. כרטיס שלי לא מזוהה בשתי חנויות מסוימות. יגאל (IKhitron ושיחה) 20:09, 10 בנובמבר 2014 (IST)

ובנימה אופרטיבית - כדי להחליף כרטיס אשראי שהתבלה בחדש כל מה שצריך לעשות זה להתקשר למוקד שירות הלקוחות של חברת האשראי. המספר מופיע בגב הכרטיס. הם שמחים לשלוח לך חליפי בדואר, ולא שואלים שאלות. «kotz» «שיחה» 17:53, 11 בנובמבר 2014 (IST)

באיזו ארץ עונה 1 של החצויה זמינה

באיזו ארץ עונה 1 של החצויה זמינה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא הבנתי את השאלה. 109.160.176.209 22:12, 10 בנובמבר 2014 (IST)

שאלות על בורגול וסולת

1. האם אני מבין נכון שבורגול וסולת הם פשוט רמות שונות של טחינת גרגירי החיטה?
2. האם הבורגול שאנחנו קונים הוא בדרך כלל מחיטה מלאה? (הבורגול שאני קונה צבעו בדרך כלל מעט צהוב, ולעתים נראה שיש עליו מעט קליפה חומה).
3. מקריאה בערך האנגלי על בורגול הבנתי שלרוב הבורגול נמכר כשהוא עבר "חצי בישול" (Parboiled), למה זה?, למה לא למכורו טרי וזהו?

תודה למשיבים. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 20:33, 10 בנובמבר 2014 (IST)

1. לא. סולת נעשה מדגנים שונים, לא רק מחיטה. בורגול אכן עשוי מחיטה.
2. האם ברשימת המרכיבים של בורגול שאתה קונה מופיע "חיטה מלאה"?
3. כי בורגול בהגדרתו זה מזון עשוי חיטה מבושלת.
4. ראה סולת, בורגול.

יגאל (IKhitron ושיחה) 11:52, 11 בנובמבר 2014 (IST)

קופסת תירס/פיטריות

כאשר פותחים קופסת שימורים של תירס או פטריות ומחזיקים אותה פתוחה זמן מה, מופעה שם איזה "נזלת"- הנוזל הופך לסמיך ודי מגעיל.

יש דרך למנוע את זה (חוץ מלאכול קופסה שלמה בכל פעם)? 84.94.181.107 22:07, 10 בנובמבר 2014 (IST)

המוצר מתקלקל. לגבי פטריות אני לא יודע, אבל תירס ניתן להקפיא. צריך לפני כן לייבש אותו ככל האפשר, לשפוך את הנוזל מהקופסה, ולהניח את הגרגרים לייבוש על מגבת או נייר סופג. אחר כך ניתן להקפיא במנות לפי הגודל הרצוי בשקיות. ביקורת - שיחה 22:11, 10 בנובמבר 2014 (IST)

המונח "יעף" בתעופה

מה משמעות המונח "יעף" בתעופה (צבאית)? הוא מופיע לדוגמא מספר פעמים בערך קרב אוויר, אך ללא הסבר; גם נמצא בתבנית תעופה צבאית. תודה. ‏ShoobyD – שיחה • 11:03, 11 בנובמבר 2014 (IST)

ראה כאן. יגאל (IKhitron ושיחה) 11:46, 11 בנובמבר 2014 (IST)

תודה, אך הקישור אינו עונה על שאלתי. ‏ShoobyD – שיחה • 14:47, 11 בנובמבר 2014 (IST)

מוזר. ומה בקשר לרדע של עברית עם רות אלמגור רמון? יגאל (IKhitron ושיחה) 15:33, 11 בנובמבר 2014 (IST)

ר' [4], יש שם שימוש במושג שאמור להיות מובן לך. אני מתקשה להסביר את זה בלי תנועות ידיים. «kotz» «שיחה» 17:49, 11 בנובמבר 2014 (IST)

אני אנסה בכל זאת. "יעף" הוא החלק ה"מבצעי יותר" של התקיפה. בגיחת אויר/קרקע אתה טס לעירק, לכיוון הכור. אם צריך מסתובב קצת מסביב את שאתה מזהה את המטרה שלך. אז אנתה נכנס ליעף - תמרון טיסה מדויק ביותר שמטרתו להביא את הפצצה בדיוק למקום. אתה מתקרב למטרה כמה שאתה מעיז, משחרר, ובורח משם במהירות האפשרית. התרחקת קצת, אתה יכול לחזור לנשום, ואם יש יעף נוסף, אתה צריך שוב למצוא את המטרה (עכשיו היא מוקפת בעשן ונראית אחרת מאיך שנראתה קודם ואתה לא זוכר איפה היא בדיוק כי היית עסוק בלברוח ולא להיפגע מהאדמה/אויבים/חברים שגם הם צריכים להפיל את הפצצות שלהם. בקרבות אויר אויר זה דומה, אם תקרא את המקור שהבאתי. כל עוד אתה והמיג מספיק רחוקים, אתם לא מאיימים אחד על השני. אתה מחליט להתעמת - מתקרב, מסתכן, ומוריד אותו וחוזר לנוח.

ככל שנכנסות פצצות יותר חכמות (וטילים יותר חכמים) המשמעות של ה"יעף" במובן הצר הזה פוחתת, אבל "יעף" במובן משימה נקודתית שיש לבצע ממשיך להיות בשימוש. זה פחות או יותר המשמעות של הביטוי כפי שאני מבין אותו. האמור מנוסח בלשון זכר אך מיועד לטייסים ולטייסות כאחד. «kotz» «שיחה» 18:02, 11 בנובמבר 2014 (IST)

כמו שkotz אמר, יעף הוא כאשר המטוס נכנס למסגרת טיסה המתאימה להפעלת חימוש כל שהוא, לדוגמה תותח. כלי נשק שונים דורשים תנאים שונים להפעלתם ולכן היעף של ביצוע ההפעלה יכול להיות שונה מכלי נשק אחד למשנהו. גם בכלי נשק חכמים, יעף זה מושג חזק מאוד. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 21:18, 13 בנובמבר 2014 (IST)

רוב תודות! כדי לבדוק אם הבנתי נכון, "יעף" הוא בהכרח תמרון התקפי (בין אמתי ובין מסומלץ)? אם כן, אז האם יש מונח מקביל לתמרון הגנתי? ‏ShoobyD – שיחה • 21:58, 15 בנובמבר 2014 (IST)

ההסלמה בירושלים וברחבי הארץ בחודש ובחודשים האחרונים

שלום רב, האם יש ערך לנושא הזה? איפה אפשר למצוא מידע מרוכז בנושא? ואם אין- האם לא ראוי לכתוב ערך שכזה? תודה, מבב - שיחה - באחדות ובחירות - בואו לפנטז... 12:07, 11 בנובמבר 2014 (IST)

יש ערך שכרגע אינו נמצא במרחב הערכים. ראה ברוקולי/מהומות ערבים בירושלים. Liad Malone - שיחה 13:49, 11 בנובמבר 2014 (IST)

וכעת המהומות במגזר הערבי בישראל (2014). דוד שי - שיחה 04:39, 14 בנובמבר 2014 (IST)

המנוולים שינו את הכללים

מה המקור של האימרה "המנוולים שינו את הכללים" Daniel Ventura - שיחה 18:25, 11 בנובמבר 2014 (IST)

כאן מייחסים את זה לספירו אגניו. אבל לא מצאתי לזה הרבה מקורות ברשת (יש קצת, אבל לא במיוחד אמינים). בלנק - שיחה 18:30, 11 בנובמבר 2014 (IST)

האימרה כנראה The bastards changed the rules and didn't tell me - המקורות לא ברורים. Daniel Ventura - שיחה 18:52, 11 בנובמבר 2014 (IST)

המקור הוא ככל הנראה באמת ספירו אגניו. מה שהוא אמר היה "Suddenly the rules are changed in the middle of the game". קצת שונה אבל אפשר לראות את הדמיון. מקור (שורה אחרונה בעמודה הראשונה)--Eitan110 - שיחה 20:00, 11 בנובמבר 2014 (IST)

תודה. אני חושב שאפשר לצטט קטע קצר מבלי לפגוע בזכויות היוצרים

As for himself, he says, “It’s a per- sonal belief” that he is sojclea-rly unin-volved in Watergate. “But there’s amalaise about the whole thing.” For one thing, there is unfairness—I “Suddenly the rules are changed in the middle of the game.” There IS hardly a big business in the United States that does not have “controversywith some agency of the federal gov- ernment

נדמה לי לפי הציטוט שגם הוא הכיר את המשפט ממקור אחר. Daniel Ventura - שיחה 20:56, 11 בנובמבר 2014 (IST)

כל שהוא כביצה ביצה טובה ממנו

מה פירוש המשפט הזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המשפט נועד להדגיש את חשיבותה התזונתית של הביצה, הוא אומר: כל דבר מאכל הזהה בגודלו לביצה, ביצה טובה ממנו. בהערת אגב, לפי נוסחאות מסויימים, נוספו בסוף המשפט, המילים "לבד מבישרא", כלומר שחתיכת בשר בגודל זהה טובה יותר מביצה. ביקורת - שיחה 10:33, 12 בנובמבר 2014 (IST)

אמר רבי ינאי אמר רבי: "כל שהוא כביצה ביצה טובה ממנו".

מסכת ברכות - דף מד עמוד ב. Nachum - שיחה 13:06, 12 בנובמבר 2014 (IST)

http://he.wikipedia.org/wiki/יופי_של_חביתה_מקושקשת

ביטלז

מישהו יכול להפנות לגרסה שהיא במאה אחוז נכונה של קשקושי ביצים? כי ראיתי איזה 4 גרסאות, כולל במקורות אמינים מאוד, וכל אחת שונה מהשנייה. תודה, יגאל (IKhitron ושיחה) 19:36, 12 בנובמבר 2014 (IST)

מה? בלנק - שיחה 21:50, 12 בנובמבר 2014 (IST)

אולי הוא מתכוון לגירסה הראשונית של Yesterday.אודי - שיחה 22:04, 12 בנובמבר 2014 (IST)

כן, זה בדיוק מה שהתכוונתי. מה הגרסה הבאמת נכונה של היסטוריית הכתיבה של השיר הזה? תודה, יגאל (IKhitron ושיחה) 13:53, 13 בנובמבר 2014 (IST)

למיטב הבנתי, עדיף "ביצים מקושקשות", אבל מה זה משנה. בטח מקור אחד מתבסס על ראיון עם פול בזמן שהיה תחת השפעת LSD ומקור שני מתבסס על ראיון עם פול בזמן שהיה תחת השפעת מריחואנה. הערך האנגלי די מפורט, נסה לקרוא שם.אודי - שיחה 15:15, 13 בנובמבר 2014 (IST)

תודה, אודי, אני אנסה. אתה מוכן לשים את חייך ששם דווקא הגרסה הנכונה? יגאל (IKhitron ושיחה) 15:18, 13 בנובמבר 2014 (IST)

יגאל, אתה מקפיד לכתוב את שמך לפני החתימה. למה שלא תשנה את חתימתך כך ששמך הפרטי יופיע באופן אוטומטי כאשר אתה חותם? Liad Malone - שיחה 15:36, 13 בנובמבר 2014 (IST)

גם דקת חיים לא הייתי שם על המאזניים עבור הנושא הזה, אבל אני סומך על הוויקיפדים האנגלוסקסים שקראו את כל המקורות כמוך וניהלו על כך דיונים מאלפים.אודי - שיחה 15:51, 13 בנובמבר 2014 (IST)

יש סטירה פנימית במה שאמרת, אודי. אתה רואה אותה, נכון? יגאל (IKhitron ושיחה) 16:06, 13 בנובמבר 2014 (IST)

זה חלק מהחתימה, Liad Malone, אני לא מקליד אותו. יגאל (IKhitron ושיחה) 16:06, 13 בנובמבר 2014 (IST)

אני לא רואה סתירה פנימית בדבריו. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:59, 13 בנובמבר 2014 (IST)

בקשר ל"ת" - סליחה, Uziel302. ויש סתירה. או שהוא חושב שזה נכון, או שלא. יגאל (IKhitron ושיחה) 18:57, 13 בנובמבר 2014 (IST)

הוא לא חייב להכריע. הוא נוטה לסמוך על ויקיפדיה האנגלית אבל לא מתחייב שהגירסה שם היא הנכונה. לא היה שם על זה את חייו ואפילו דקה מהם. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:11, 13 בנובמבר 2014 (IST)

טוב, Uziel302, אני רואה בזאת סתירה. קל לי יותר בעולם של שחור ולבן. אני לא בן אדם שאוהב גוונים של אפור. ואני מתכוון לספר המקורי של ג'אספר פפורדה, לא למה שחשבת עליו כרגע. יגאל (IKhitron ושיחה) 19:38, 13 בנובמבר 2014 (IST)

IKhitron, אבל למה לא חלק מהקישור לשם המשתמש? Liad Malone - שיחה 23:54, 13 בנובמבר 2014 (IST)

אני מניח שהתכוונת למשהו כזה, Liad Malone: יגאל? אם כן, אז אני תמיד פועל לפי הכלל "אל תעשה לאנשים אחרים מה שלא היית רוצה שיעשו לך". אני לא ממש מחבב את הקטע של שם כפול, ושמח שהוא יעלם בזרימה, אז אני גם לא משתמש בו בעצמי, כדי שזה לא יפריע לאחרים. יגאל (IKhitron ושיחה) 15:29, 14 בנובמבר 2014 (IST)

האם ניתן להעלות ערך לוויקיפדיה המספר על אתר של השוואת מחירים?

שלום, אני רואה שיש כבר ערך הדן על אתר של השוואת מחירים. האם ניתן להעלות ערך אוביקטיבי על אתר אחר כזה? מה זה דורש? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

צריך מקורות מידע חיצוניים, כגון כתבות בעיתונות, וצריך שהאתר יהיה בעל היקף פעילות נרחב יחסית, מבחינת כניסות לאתר ומחזור כספים. כמה זה נרחב? אין תשובה אחת. צריך שהערך יספק מידע על היקף הפעילות ואם זה לא ירשים יתכן ויתנהל דיון על חשיבות הערך. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:56, 13 בנובמבר 2014 (IST)

אגף רישום ומינהל תלמידים, ת"א

באוניברסיטת תל אביב, איפה פיזית נמצא אגף רישום ומינהל תלמידים? כלומר איך אני מגיע אליו (אין באתר מידע). תודה מראש! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן מופיע: בניין המרכז למרשם, רח' קלצ'קין 25, רמת-אביב, תל-אביב. יגאל (IKhitron ושיחה) 21:42, 13 בנובמבר 2014 (IST)

לא הבנתי איפה מצאת את המידע. אבל בכל אופן, איך מוצאים את זה בתוך הקמפוס? נניח אם נקודת המוצא זה ספריית מדעים מדויקים. 79.176.60.253 14:45, 14 בנובמבר 2014 (IST)

זה מופיע שם למעלה, מאוד בולט. לשאלתך: אין לי מושג. אף פעם לא הייתי שם. הייתי 3 שעות בחיי בשטח האוניברסיטה לפני 20 שנה, אבל באתי באוטובוס מוזמן וחזרתי באותה צורה. מישהו יודע? יגאל (IKhitron ושיחה) 18:42, 14 בנובמבר 2014 (IST)

נכנסים לערך על אוניברסיטת תל אביב בחלק התחתון של הערך יש את מפת הקמפוס. לפי המפה ששם, המרכז לרישום נמצא מצפון לבניין הפקולטה לרפואה, מעברו הצפוני של רחוב קלצ'קין.אודי - שיחה 00:02, 15 בנובמבר 2014 (IST)

"דע לפני מי אתה עומד"

בויקיפדיה:כיכר העיר#Little help request יש בקשה לתרגום ותעתוק הכתובת הנ"ל מתוך בית כנסת. מה הוא מקור המשפט? מהיכן הוא מצוטט? Liad Malone - שיחה 19:36, 14 בנובמבר 2014 (IST)

[5]. עוזי ו. - שיחה 22:17, 15 בנובמבר 2014 (IST)

המדרש המצוטט שם, הוא מתקופת הראשונים? כך נראה לי. בספרי הראשונים האשכנזים זה כתוב פעמים רבות, לא בנוסח המדוייק הזה, אלא "וכשיתפלל אדם צריך שיכוון לבו לפני מי הוא עומד " (ספר חסידים, יח) ו"כשאתה מתפלל עמוד באימה וחשוב לפני מי אתה עומד למי אתה מדבר" (הרוקח, הקדמה להלכות חסידות), "וקודם שיאמר שום דבר ישיב אל לבו לפני מי עומד ומי הוא השומע דבריו וילבש חרדה ואימה ואח"כ יפתח פיו" (ארחות חיים, חלק א, דיני בית הכנסת, סעיף כח). ביקורת - שיחה 22:33, 15 בנובמבר 2014 (IST)

האם אני יכול להגדיר את המונח הפיזיקלי "וקטור" באמצעות המונח הפשוט - חֵץ?

או שזה לא נכון לקרוא לוקטור בשם חץ. אם כך אז מה ההבדל? 194.114.146.227 21:32, 14 בנובמבר 2014 (IST)

לא. וקטור הוא תוצאה של חישוב הכוחות השונים הפועלים על חפץ וראש החץ נועד רק להצביע על הכיוון אליו יופנה הכוח לאחר שיקלול הכוחות השונים. בברכה. ליש - שיחה 21:37, 14 בנובמבר 2014 (IST)

וקטור הוא מונח מתמטיקה שמתאר איבר במרחב לינארי (מרחב וקטורי). חץ במרחב (למשל ב-$\mathbb {R} ^{3}$) הוא מקרה פרטי של וקטור. גם 4-וקטור ווקטור מצב קוונטי הם וקטורים מתמטיים אך אי-אפשר לתארם על ידי חץ. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 21:38, 14 בנובמבר 2014 (IST)

למען האמת אני עדיין לא מבין את מושג הוקטור (אולי ההסברים הנ"ל הם ברמה גבוהה בשבילי. חוץ מזה, כל פעם כשאני רואה את המונח וקטור אני רואה חץ מדגים. מה פשר הדבר?194.114.146.227 06:28, 15 בנובמבר 2014 (IST)

המדור הזה אינו תחליף לבית ספר ואי אפשר להעביר כאן קורסים בפיזיקה. לגבי עניין החץ, יש תמרורים בצורת חץ המבשרים על רחוב חד סטרי - הם לא חיצים, הם תמרורים. כך הדבר גם עם הווקטור, הוא אינו חץ, אלא שקול של כוחות בעל כיוון. בברכה. ליש - שיחה 06:37, 15 בנובמבר 2014 (IST)

עדיין אני לא מבין את הנושא. אשמח לדעת מה המטרה של המדור הזה לפי דעתך ולמי ויקיפדיה נועדה. לפי הבנתי מטרת ויקיפדיה לאפשר להבין ערכים מתחומים שונים. אם אני נכנס לערך 'וקטור' ואני לא מבין את הבסיס שלו, אז זה בהחלט אומר דרשני.213.57.28.207 13:04, 16 בנובמבר 2014 (IST)

מה שליש ניסה להגיד הוא שבהכה את המומחה אפשר לספק תשובות קצרות+הפניה לערכים, אבל אי אפשר להעביר תורות שלמות בפיזיקה על רגל אחת. הנושא של וקטורים הוא נושא עצום ומקיף במתמטיקה ובפיזיקה, וקשה לתמצת אותו למונח פשוט. אבל בקצרה- התשובה לשאלה שלך היא לא. וקטורים וחצים אינם זהים זה לזה, אבל במקרים מסויימים אפשר לייצג וקטור באמצעות חץ. בלנק - שיחה 17:55, 16 בנובמבר 2014 (IST)

מהי המשמעות של המונח Augmented Vector באקג?

194.114.146.227 21:41, 14 בנובמבר 2014 (IST)

http://wiki.answers.com/Q/What_is_augmented_vector

אפליקציה\משחק לחישובים מהירים

שלום,

האם מישהו מכיר אפליקציה לסמרטפון\משחק מחשב שמטרת המשחק הוא פיתרון תרגילים אריתמטיים במהירות? כזה שיכיל את כל ארבעת הפעולות החשבון עם אופציה לתרגילים עשרוניים.

תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אבל למה לשאול כאן? פתחתי כמה לינקים ראשונים, יש כאן מלא: [6]. יגאל (IKhitron ושיחה) 23:13, 14 בנובמבר 2014 (IST)

המשחק האולטמטיבי Shannen - שיחה 06:08, 15 בנובמבר 2014 (IST)

חברות האחזקות הגדולות ביותר

כיצד ניתן לדעת מי הן החברות בעלות הנכסים הרבים ביותר בעולם?

אני מוצא המון רשימות ברשת שסותרות זו את זו. (וחלקן לא הגיוניות בכלל. למשל, בזו לא מופיעים בכלל בנקים. בעוד שברשימה הממשלתית הזו נראה שרוב החברות בצמרת הן בנקים) 46.116.75.73 13:23, 15 בנובמבר 2014 (IST)

נקבת החד-קרן

איך קוראים לנקבת היצור המיתולוגי חד קרן? האם חדת קרן?
בהנחה שוויקיפד רוצה לתרגם את The Last Unicorn (film), איך הוא יתאר בעברית את גיבורת הסיפור? Danny-w • שיחה 13:50, 15 בנובמבר 2014 (IST)

הסרט מבוסס על ספר. אם הויקיפד לא מתעצל- הפיתרון הנכון הוא לראות מה כתוב בתרגום הספר לעברית. בכל מקרה המונח של חד קרן נקבה אינו קיים במרבית ספרי הפנטזיה והמיתולוגיות. בדומה לציפור זכר, דג נקבה, דבורה זכר, סרטן נקבה ועוד. בלנק - שיחה 14:29, 15 בנובמבר 2014 (IST)

יש בדף השיחה של הערך דיון על צורת הרבים. זה נראה לי רלוונטי. על פי הדיון ההוא, הייתי מציע חד קרנית. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 17:09, 15 בנובמבר 2014 (IST)

במקרה הכינותי מראש ☺
נתקלנו בוויקימילון פעם באותה השאלה. פנינו לאקדמיה וזו תשובתה:

שלום וברכה,

לא לכל שם בעל חיים יש נטיית מין סדירה, לדוגמה אין דרך ליצור צורת זכר משם העצם צפדרע. ואולם בעיות בנטיית הרכבי התחיליות (חד-, דו-, תלת-, קדם-, תת- ועוד) לפי המין הדקדוקי אינן מיוחדות לשמות בעלי החיים אלא עשויות להופיע בכל שם עצם המציין את החי ולכן לזכר ולנקבה. צירופי התחיליות אינם אופייניים לעברית הקלסית; הם נפוצו בעיקר בעברית בת ימינו בהשפעת לשונות אירופה, ולפיכך אין ללמוד דבר על נטייתם מן המקורות. הדרך הפשוטה והבהירה ביותר היא צירוף - "חד-קרן נקבה" או "נקבת חד-קרן", ואולם אם מוכרחים לגזור צורת נקבה מיוחדת - הבחירה ב"חד-קַרנה" או ב"חד-קַרנית" עדיפה מ"חדת-קרן", שכן לא מדובר ב"בעלת קרן חדה" אלא ב"בעלת קרן אחת". מקרה זה דומה מבחינת הצורה לאישה בדרגת תת-אלוף, ונוח לכנותה תת-אלופה, ולא "תתת-אלוף". באקדמיה ללשון העברית לא היה דיון שיטתי בסוגיית צורות הנקבה של הרכבי התחיליות, אבל נדונה נטיית הרבים שלהם, וזאת מערכת דומה מאוד. אף על פי שנוח לְרַבּוֹת את הצירופים האלה בסופם, כגון תת-אלופים, וכך בדרך כלל נוהגים הלכה למעשה, נאמר בדיון באקדמיה שקשה לצפות מכל הדוברים הבחנה אוטומטית בין צירופים כאלה לצירופי סמיכות, ולכן הוחלט שלא להתערב בדרכי הריבוי (ולפיכך גם הצורה תתי-אלוף אינה שגויה).

בברכה, ד"ר קרן דובנוב

-- riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 00:48, 25 בנובמבר 2014 (IST)

המרת דת לאתאיסט

קראתי את הערך המרת דת, הפסקה המרת דת במדינת ישראל. ממה שהנבתי בשביל להספיק להיות מוסלמי או יהודי זה לא מספיק להפסיק להאמין, אלא צריך לערוך "טקס" בירוקרטי במשרד הפנים. עכשיו אני רוצה להמיר את הדת שלי לאתאיסט. למי עלי לפנות? אין "עדה הדתית" של חסרי דת עם "רב" חילוני ראשי ו"בית כנסת" אתאיסטי. 79.176.60.253 16:27, 15 בנובמבר 2014 (IST)

אני חושב שמשרד הפנים יכול להוריד את הרישום הדתי של אדם. ראה דוגמה של יורם קניוק. גילגמש • שיחה 16:32, 15 בנובמבר 2014 (IST)

זה נכון, אבל קודם הוא יוציא לו את הנשמה. אני סבור שזה לא מקרי שאחרי זה קניוק נפטר . בברכה. ליש - שיחה 16:36, 15 בנובמבר 2014 (IST)

ליש, נראה שעלית פה על סטרט אפ - מיתה בידי משרד הפנים. גילגמש • שיחה 17:25, 15 בנובמבר 2014 (IST)

האם מדינת ישראל מכירה בפסטפריאניזם כעדה דתית? זו הזדמנות מעולה בשביל פלח לא קטן מהאוכלוסייה. Corvus,(שיחה) 17:56, 15 בנובמבר 2014 (IST)

אם כבר, אני מעדיף את קנקן התה של ראסל. בברכה. ליש - שיחה 20:02, 15 בנובמבר 2014 (IST)

ואני את החד-קרן הוורודה הבלתי נראית. עכשיו ברצינות: כל הקטע של הסרת המילה יהודי נפתר על ידי משרד הפנים בטריק, אם לדעתם אתה יהודי הם יכתבו לך את התאריך העברי. שפם אדום - שיחה 23:16, 15 בנובמבר 2014 (IST)

בשונה מדתות אחרות, היהדות היא לא רק דת אלא גם לאום עצמאי - כלומר עם, עם היסטוריה משותפת ומאפיינים משותפים, שבהם גם הדת. כך שאם אתה בן לעם היהודי אתה יכול לבחור להיות חילוני אתאיסט, ולא לקיים בכלל את הדת היהודית, אבל עדיין תהיה חלק מהעם היהודי, ולכן אין טעם בשינוי דת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דת היא פרי בחירה, לא פרי רישום במשרד הפנים. לאום ומוצא אתני לאומת זאת- אינו ניתן לשינוי. ככה שאני יכול להיות יהודי בדם ומוסלמי בדת. 192.114.23.211 13:57, 16 בנובמבר 2014 (IST)

האם הביצים של גבר יכולות להתבלבל?

חחחחח אני יודע שזו שאלה מצחיקה ביותר, אבל השאלה היא אמיתית עוד יותר. האם האשכים של גבר יכולות להתבלבל, כלומר להחליף מקום? זאת אומר שהאשך הימני ילך לצד השמאלי וישאר שמה, והאשך השמאלי ילך לצד הימני וישאר שמה. האם זה אפשר?? האם מקרים כאלו קרו בעבר?? האם זה מסוכן בריאותית? מה אפשר לומר על זה

ביצים קשות או רכות? טוב, עכשיו ברצינות, האשכים תלויים, לכן הם יכולים לנוע במידה מסוימת, לעלות בתעלה ולעתים להיתקע שם או להסתבך בשק האשכים. בברכה. ליש - שיחה 19:56, 15 בנובמבר 2014 (IST)

המצב שלך יכול להוביל לתסביב אשך שהוא מצב מסוכן. --‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 20:24, 15 בנובמבר 2014 (IST)

א. קודם כל, פיזיולוגית, לגבר אין 'ביצים' אלא אשכים. ביצים יש לנשים (אני מודע לקונוטציה החברתית, לכם מראש ציינתי "פיזיולוגית").

ב. לדעתי התשובה היא לא, בשל הצלבה הנגרמת לצנרת ולרקמות נוספות, שאינה מאפשרת החלפת צד מלאה, מאחר ולא מדובר בגופים לגמרי 'חופשיים'. בנצי - שיחה 01:30, 18 בנובמבר 2014 (IST)

לא הגיע זמן קצת לארכב?

109.67.39.196 00:29, 16 בנובמבר 2014 (IST)

תודה. ארכבתי קצת. ביקורת - שיחה 00:39, 16 בנובמבר 2014 (IST)

2 שאלות על חומצת האמינו ציסטאין

מהי הקצובה היומית המומלצת לאדם בוגר וכמה בערך מקבל כל אדם בוגר מהחומצה מתזונתו? בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 05:54, 16 בנובמבר 2014 (IST)

חפש פה: [7] ואם לא תמצא שם, חפש כמות מומלצת (DRI) באתר ממשלתי כלשהו. האתר הזה נראה רשמי ורציני. גילגמש • שיחה 06:34, 16 בנובמבר 2014 (IST)

מקור השם "תימן"

אני מנסה להבין מה מקור השם של מדינת תימן. בתנ"ך השם מופיע כאחד מצאצאי עשו, ולאחר מכן כתחליף למילה דרום ("תימנה"), אני מניח שעל שם מקום שנקרא תימן שהיה מדרום לארץ ישראל. תימן של היום היא לא בדיוק מדרום לארץ ישראל. וחוץ מזה, שקשה להאמין שהוא היה חבל ארץ מובחן בתקופה קדומה כל כך. אז מי החליט לקרוא לתימן כך בעברית? האם זה בשל הקרבה לשם "ימן" שבשפות אחרות? ואם כבר הגענו לזה, האם המילה "ימן" קשורה ל"ימין"? ודרום נקרא "ימין" כמו שצפון נקרא בערבית "שמאל" (וגם בתנ"ך בכמה מקומות)?

תימן בהחלט דרומית לא"י. יש לה היסטוריה עשירה ובהחלט היתה חבל ארץ מובחן - מדינית, גיאוגרפית וטופוגרפית - משאר חצי האי ערב בתקופות אלה. לגבי האטימולוגיה של השם - ענית בעצמך, השם ימן או תימן משמש בכל השפות ואינו יחודי לעברית. Reuveny - שיחה 13:36, 16 בנובמבר 2014 (IST)

אז אם אני מבין אותך נכון, אתה אומר שתימן בתנ"ך היא תימן של היום, ולדרום קוראים תימן בעברית בגלל שתימן היתה דרומית לארץ ישראל. אז אם כך, לכאורה אין קשר (בעברית לפחות) בין תימן למילה ימין. או שאולי אתה רוצה לומר שתימן קרויה כך בתנ"ך כיוון שהיא מדרום (מצד ימין) לארץ ישראל? כי זה לא נשמע לי סביר. (עלי לציין כי כעת מצאתי שבאתר "השפה העברית" אכן נטען כך- https://www.safa-ivrit.org/timesplaces/countries.php)

למה לא נשמע סביר? במפה שבה נציב את צד מזרח למעלה, אזי דרום=ימין, ענין של הסתכלות. כך הסתכלו בעולם העתיק על מפת העולם. ביקורת - שיחה 14:07, 16 בנובמבר 2014 (IST)

לא הבנת אותי. ברור שבזמן העתיק "ימין" היה דרום. בזה אין ספק. השאלה היא האם המילה תימן קשורה לזה. האם ההתפתחות היתה:

יש ארץ בשם תימן> לדרום קוראים תימן על שם הארץ, ולמילה ימין אין שום קשר לכל זה (בעברית) או: ימין= דרום> תימן קרויה על שם ה"ימין"> לדרום בעברית קוראים גם "תימן" על שם הארץ.אמיתי.דביר - שיחה 14:18, 16 בנובמבר 2014 (IST)

אני בטוח למדי שהאפשרות השנייה היא הנכונה. Reuveny - שיחה 14:29, 16 בנובמבר 2014 (IST)

ובאותו נושא: מה לגבי צרפת וספרד? שתיהן מופיעות בתנ"ך פעם אחת, בספר עובדיה. (ראו כאן.) אבל אני די בטוח שהכוונה אינה לצרפת וספרד של היום. . . האם מישהו עשה לו מנהג "לזווג" מילים תנ"כיות עם מונחים מודרניים? כמו שעשו עם חשמל.? בלנק - שיחה 20:15, 16 בנובמבר 2014 (IST)

זה כתוב בערכים: ספרד#מקור השם העברי ספרד וצרפת#מקור השם העברי. Reuveny - שיחה 21:43, 16 בנובמבר 2014 (IST)

אני מקווה שאתה יודע ש"חשמל" של הנביא יחזקאל איננו מה שיחס לו בן-יהודה ששגה. חשמל המקורי מתייחס לענבר - "כעין החשמל" = הנראה כמו ענבר מבחינת גווניו (הנביא מתאר בעצם מראה של להבה, ביחוד כזו המתקבלת בעת בעירת פחם). בנצי - שיחה 00:43, 18 בנובמבר 2014 (IST)

אם כבר מדברים על זה, מה דעתכם על ויקיפדיה:הידעת?/המתנה#דרום תימן המזרחית? Tzafrir - שיחה 19:23, 16 בנובמבר 2014 (IST)

לא לשכוח את אשכנז. Liad Malone - שיחה 23:04, 16 בנובמבר 2014 (IST)

פטור משכר לימוד לעוזרי הוראה, תל אביב

שלום, מצאתי ברשת טופס בקשה לפתור משכר לימוד לעוזרי הוראה. לא מצאתי למי לתת את הטופס. אתם יכולים לעזור? 192.114.23.211 13:14, 16 בנובמבר 2014 (IST)

למה לך להתרוצץ בכל מיני פורומים באינטרנט. לך למחלקה שבה אתה מלמד, ובקש מהמזכירות שהן ישאלו בוויקיפדיה מה לעשות עם הטופס שלך. עוזי ו. - שיחה 15:07, 16 בנובמבר 2014 (IST)

הלוואי שזה היה ככה. אני זה שצריך להתרוצץ בכל רחבי האוניברסיטה עם דפים ביד. הלכתי לפקידה (סליחה, "עוזרת מנהלית") ושאלתי אותה מה עושים. היא לא הבינה מה הקשר בין שכר לימוד לזה שאני מתרגל... אמרה לי לבדוק באתר של אירגון סגל זוטר. ושם מצאתי מסמך, אבל אני לא רואה לאיפה אני צריך להביא אותו. 192.114.23.211 15:54, 16 בנובמבר 2014 (IST)

נדמה לי שחוזה השכר עם ארגוני הסגל הזוטר נותן פטור בהיקף של כפליים משעור המשרה שאתה מלמד. במדור שכר הלימוד ידעו מן הסתם איך לעכל פטור כזה. עוזי ו. - שיחה 16:30, 16 בנובמבר 2014 (IST)

או במחלקת משאבי אנוש. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:47, 16 בנובמבר 2014 (IST)

שאלה לדוברי גרמנית

שלום לכם. אשמח לעזרה. אני מעדכן את הערך אביגייל הררי, וזה מה שיש לי מתוך מקור: ”סטודיו למשחק ERNST BUSCH ברלין: "השאובינה", "אנטיגונה" (2011)”. ניסיתי לבדוק את הדברים הרגילים - האם היא למדה שם, לומדת שם, סיימה בהצלחה? באילו שנים למדה. האם שיחקה בתפקידים הראשיים בהצגות? וכו'. בדרך כלל פשוט הייתי מתחיל מרשימת בוגרים ומתקדם משם. העניין הוא שכל החומרים ברשת בגרמנית בלבד, לפחות כך נראה לי. מישהו יוכל לעזור? תודה רבה מראש, יגאל (IKhitron ושיחה) 18:58, 16 בנובמבר 2014 (IST)

הדבר היחיד שמצאתי הוא שאכן כיכבה כאנטיגונה בהפקה של תיאטרון ביה"ס למשחק ארנסט בוש.AddMore - שיחה 00:03, 17 בנובמבר 2014 (IST)

אני מאוד מודה לך, AddMore. זה אפילו יותר ממה שציפיתי. אני יכול להיות חוצפן ולבקש עוד טובה, ממך או ממישהו? הדף שהבאת הוא בגרמנית וגוגל טרנסלייט נותן שטויות כהרגלו, בחלק קטן מהטקסט. האם אפשר להשלים את התרגום בשתי נקודות, כדי שאבין במה מדובר? תודה רבה מראש.

”אביגיל היא שחקנית ישראלית, חיילת לשעבר, בת להוריה ואזרחית המדינה. היא באה לברלין כדי לשחק את אנטיגונה. היא קוברת את אחיה - ובכך פושעת נגד החוק, ומקריבה גם את חייה שלה. האם היא גיבורה? אביגיל טווה את סיפורה שלה במקביל לטרגדיה היוונית ושואלת מה נדרש כדי להיות מי שהאדם רוצה להיות. כיצד לשחק גיבורה (ואת אלה שאינם גיבורים) והאם צריך להיות מחוננים בגבורה לשם כך? מוצג באנגלית.” שוב תודה, יגאל (IKhitron ושיחה) 14:02, 17 בנובמבר 2014 (IST)

משתמש:IKhitron, קבורת האח היא התייחסות לעלילת המחזה (פוליניקס), מלבד זאת זה סתם ניסוח פרסומי נפוח. אני תוהה איך היא שילבה את הקבורה עם חייה שלה, אבל נו.AddMore - שיחה 14:14, 17 בנובמבר 2014 (IST)

כפי שהצלחתי להבין, AddMore, מדובר לא במחזה היווני, אלא בגרסה העכשוית שלו. הצגת יחיד על שחקנית שבאה לשחק את התפקיד במחזה המקורי ורואה קווי דמיון עם חייה שלה. מסתדר לך עם החלקים החסרים? תודה, יגאל (IKhitron ושיחה) 14:22, 17 בנובמבר 2014 (IST)

כן, ברור. בכל אופן, זה הקישור היחיד שלה שהצלחתי למצוא.AddMore - שיחה 14:29, 17 בנובמבר 2014 (IST)

תודה רבה לך על עזרתך הרבה, AddMore.

מישהו שדובר גרמנית יכול, בבקשה, להשלים את שני הביטויים החסרים? תודה רבה מראש, יגאל (IKhitron ושיחה) 14:32, 17 בנובמבר 2014 (IST)

משתמש:IKhitron, אתה מדבר על הטקסט שהוספת? השלמתי את התרגום.AddMore - שיחה 14:34, 17 בנובמבר 2014 (IST)

אה,AddMore, לא הסתכלתי כי אמרת שזה סתם פרסומת. מצטער על אי ההבנה. תודה רבה לך שוב, יגאל (IKhitron ושיחה) 14:36, 17 בנובמבר 2014 (IST)

אינטרנט ציבורי חינם בקריות

איפה בקריות, במרחק הגעה סביר מהמטרונית ניתן לגלוש באינטרנט אלחוטי חינם? כמו הwifi של רכבת ישראל או אוניברסיטאות למינהם. 84.94.181.107 21:28, 16 בנובמבר 2014 (IST)

נסה ברשימה הזאת. היא מאוד חלקית, אבל אולי תמצא משהו. יגאל (IKhitron ושיחה) 21:41, 16 בנובמבר 2014 (IST)

כביש מיותר במבואות ירושלים?

במבואות ירושלים מתפצל הכביש לשלושה: כביש 1, כביש 9 (ארזים) ושוב כביש 1 (הנתיב הימני ביותר). מה תפקידו של הנתיב הימני, אם הוא מתחבר חזרה לכביש הראשי? האם נותר כסף מיותר בפרוייקט? Gil mo - שיחה 23:58, 16 בנובמבר 2014 (IST)

למי שטעה, יכול לחזור לכביש הראשי. נדמה לי שזה נוהל שקיים בכל מחלף. כדאי לשאול את משתמש:Ori. קלונימוס - שיחה 12:48, 17 בנובמבר 2014 (IST)

אין נוהל כזה. Gil mo - שיחה 22:34, 17 בנובמבר 2014 (IST)

טעינת פלאפון

למה אומרים כמטעינים פלאפון יש קרינה גדולה ? והאם גם למטען עצמו יש השפעה? Yinon75 - שיחה

כן. המטען הוא שנאי ובפעולתו פולט קצת קרינה, כמו כל השנאים שיש לך בבית. ההמלצה שאני מכיר היא מינימום 30 ס"מ בין המטען לראש. «kotz» «שיחה» 21:17, 17 בנובמבר 2014 (IST)

אאל"ט במטענים הקטנים ישנם קבלים ולא שנאי מבוסס סלילים ומגנטים. חזרתי • ∞ • שיחה 22:09, 17 בנובמבר 2014 (IST)

איך נפטרים מנוהל תועלתי של 'חלונות' שהפך לצרה טרחנית ?

מדובר ב-Windows updates - נפתח חלון עדכון אוטומטי, הנותן למשתמש שתי אפשרויות: 'restart now' או 'restart later' בלבד, כשברירת-המחדל שלו היא איתחול אוטומטי תוך 15 דק'. לא ברור לי מה התועלת ב'אתחל עכשיו' אם הוא אמור להתקין. בכל אופן, אין זו הבעיה העיקרית. גם לאחר שתהליך ההתקנה מסתיים ומבוצע איתחול, ההודעה חוזרת על עצמה תוך כמה שעות, סדרתית. איך מטפלים בצרה הזו, ומהי סיבתה ? בנצי - שיחה 12:13, 17 בנובמבר 2014 (IST)

מבטלים את העדכונים האוטומטיים, אבל למה לך שהמחשב יהיה לא מעודכן? • חיים 7 • שיחה • כ"ד בחשוון ה'תשע"ה • 12:22, 17 בנובמבר 2014 (IST)

א. ראשית, תודה. איך מבטלים 'עידכונים אוטומטיים' ? לאן ניגשים ?

ב. שאלתך לא מובנת. כל כמה שעות הוא צץ (דבר חדש, שלא היה עד לפני מספר ימים), ולא נותן מנוח, תוך כדי עבודה על כמה מסמכים ויישומים פתוחים (צריך להיות דרוך כל רבע שעה. צורת עבודה לא תקינה בעליל. עכשיו אתה מבין שאין מדובר ב'עידכון מועיל' (ראה כותרת) אלא ב'עידכון יתר' ממש מפריע. בנצי - שיחה 12:29, 17 בנובמבר 2014 (IST)

מסכים עם בנצי. זאת הטרדה של משתמש ולכן פגיעה באיכות המוצר. משתמש לא צריך להיפגע מזה שהם תיקנו 30 שורות קוד ודחוף צריך לעדכן אותם, אחרת סוף העולם יגיע. Corvus,(שיחה) 12:40, 17 בנובמבר 2014 (IST)

ראשית ראה כאן, ואם יש לך מערכת הפעלה זקנה יותר ראה כאן.
שנית, בכל זאת זה מיקרוסופט.... • חיים 7 • שיחה • כ"ד בחשוון ה'תשע"ה • 12:46, 17 בנובמבר 2014 (IST)

אני חייב, תסלחו לי: "בלינוקס זה לא היה קורה". מתניה • שיחה 12:54, 17 בנובמבר 2014 (IST)

א. אבדוק את הקישורים של חיים השביעי.

ב. שכחת שגם מערכות ההפעלה של מקינטוש (או מק, בקיצור) לדורותיו, יציבות ביותר. מרבית הרעיונות המרכזיים בבסיס הממשקים המודרניים של מחשבים אישיים שאובים ממנו. בנצי - שיחה 00:24, 18 בנובמבר 2014 (IST)

• אם אתה מדבר על מערכות הפעלה של המקינטוש לדורותיו: עד גרסת OSX, מערכת ההפעלה הזו השתמשה בריבוי משימות שיתופי, כלומר: די ביישום סורר אחד כדי לתקוע את המערכת. הפתרון של אפל היה לנסות למנוע הפצת תוכניות שלא נבדקו היטב ולקוות לטוב.
• מרבית הרעיונות של הממשקים המודרניים התפתחו במקביל בכל מיני מקומות. אפל לא התביישה ולא מתביישת להעתיק עיצובים מוצלחים מאחרים. בתחילת שנות השמונים נוצר ממשק המשתמש הגרפי השמיש הראשון על ידי זירוקס. אז התברר שיש חומרה זמינה ואפשר לנצל אותה. בתגובה לכך נוצרו אוסף גדול של ממשקים גרפיים. לאט לאט הם התמקדו לתוך מה שאנחנו מכירים היום. Tzafrir - שיחה 10:30, 18 בנובמבר 2014 (IST)

דעת מיעוט: אין לבטל את העדכונים. פרצות קריטיות במערכת מתוקנות דרכם, ופרצות אלו תשמשנה במוקדם או במאוחר לשתילת תוכנות זדוניות במחשב. התיקונים הקריטיים הדורשים איתחול מופצים בד"כ אחת לחודש בלבד. אפשר לשים לב ולהתקין רק את העדכונים הקריטיים. ובלינוקס זה כן קורה. עדכונים באובונטו שברו לי את המערכת יותר מפעם אחת. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:42, 18 בנובמבר 2014 (IST)

א. בדקתי. שום דבר לא עובד. יותר פשוט לגשת לפי: לוח בקרה >> Windows updates. ההודעה קופצת כל רבע שעה, למרות שהתכיפות המוגדרת שם היא 'כל יום' ב-'3:00'. חזרתי עליה, אישרתי אותה, הגדרתי תכיפות עידכונים אחרת - שום דבר, ללא הועיל.

ב. אגב, מה ההבדל בין 'apply' לבין 'ok' בתור אישור ?

ג. איפה אני רואה נתונים של גירסת ה'חלונות' המותקנת אצלי ? (זכרתי XP, אבל אני רוצה לוודא זאת, או בכלל).

ד. זה מזכיר סרטן: מתרבה איך שבא לו, ללא בקרה. בנצי - שיחה 14:51, 18 בנובמבר 2014 (IST)

א. ההורדה של העדכון כבר בוצעה, אך כדי שתבוא לידי ביטוי צריך הפעלה מחדש, ולכן התזכורת. אולי יש לך "בקנה" כמה עדכונים "בטור".

ב. ההבדל בין 'apply' לבין 'ok' בתור אישור: בדרך–כלל apply מבצע מה שביקשת, ומשאיר אותך באותו מקום; ok מבצע מה שביקשת וסוגר את החלון הנוכחי.

ג. התחל הפעלה winver אישור. חזרתי • ∞ • שיחה 19:18, 18 בנובמבר 2014 (IST)

הכרטיס לא אושר ע"י חברת האשראי

אני מנסה לשלם באינטרנט משהו, אבל מקבל הודעה של: הכרטיס לא אושר ע"י חברת האשראי.

מה יכולה להיות הבעיה? העבתי את הכרטיס היום בבוקר ורכשתי משהו. אבל באינטרנט הוא מסרב לי. 192.114.23.208 13:45, 17 בנובמבר 2014 (IST)

אם מדובר בסכום גדול יחסית (כמה מאות או אלפי שקלים), או שאתה לא נוהג לקנות באינטרנט, דבר עם חברת האשראי, הם חוסמים תשלומים לעיתים, אם השימוש הוא לא טיפוסי, והם חושדים שייתכן ופרטי הכרטיס נגנבו. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:49, 17 בנובמבר 2014 (IST)

תשלום באינטרנט אינו חדש לי במיוחד (אני משלם ביטוח לאומי בדרך הרשת). פה הסכום אינו ענק (500 שקל) אבל החברה שאת שירותיה אני מקבל (אוניברסיטה) כנראה דבר יחסית חריג. או שאולי הם לא אוהבם את זה שאני נכנס דרך רשת ציבורית ולא ביתית? הייתכן וזאת הבעיה? מה, עדיף פשוט לגשת לבנק ושלם שם כמו במאה ה20. 192.114.23.208 13:56, 17 בנובמבר 2014 (IST)

יש שורה של כרטיסי אשראי שנותנים הגבלות לעסקים מסוימים. למשל, חלק מכרטיסי ויזה לא תקפים בבתי מלון ותחנות דלק. אולי זה המקרה. יגאל (IKhitron ושיחה) 14:03, 17 בנובמבר 2014 (IST)

לי זה קרה עם תשלום של כמה אלפי שקלים דרך האינטרנט, התקשרתי לחברת האשראי, הם ענו מהר, אישרו את התשלום, ושאלו אם בעתיד אני מעדיף שהם יאשרו אוטומטית כאלה עסקאות (סכום גדול, דרך האינטרנט, לחברה בחו"ל) או שהם יישאלו אותי. אבל לפני הכל, תבדוק שהזנת את כל הפרטים נכון... בברכה, --איש המרק - שיחה 14:04, 17 בנובמבר 2014 (IST)

על הסרט על אדמתנו מאת דוד זיתני

אני מחפש זמן רב סרט שדוד זיתני הפיק בשנת 1950 בשם "על אדמתנו" על הימים הראשונים בכפר בתיה. עד כה לא הדבר לדעתי. האם יש למישהו רעיון. כאן ידיעה בנידון מעיתון "דבר". Daniel Ventura - שיחה 18:08, 17 בנובמבר 2014 (IST)

ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג - ניסיתי שם פעמים אחדות ולא הצלחתי. Daniel Ventura - שיחה 18:28, 17 בנובמבר 2014 (IST)

איך החלטתה שזה 1950 (שנה של כתבה בעיתון)? אולי זה יעזור לך-

http://aleph520.huji.ac.il/F/CBQLD3616T6P7E5JR2QQTHDR2MG4NLAUBT56DU3SK2C5A959J2-01053?func=find-acc&acc_sequence=000521571 ‏46.117.126.153 20:05, 17 בנובמבר 2014 (IST)

כנראה זו הכתובת היחידה. למה 1950 ? אני פשוט הייתי "השחקן" הראשי Daniel Ventura - שיחה 20:43, 17 בנובמבר 2014 (IST)

תתקשר לבן שלו: [8] 79.181.113.191 06:36, 19 בנובמבר 2014 (IST)

ההימור - כנראה - לא הצליח. Daniel Ventura - שיחה 20:48, 20 בנובמבר 2014 (IST)

פורטרן על חלונות

כיצד ניתן להריץ (לקמפל) קובץ פורטרן במערכת הפעלה windows?

פה, או אם אתה רוצה לקמפל באופן מקוון – פה. ‏ברוך [ShoobyD] – שיחה • 06:58, 18 בנובמבר 2014 (IST)

ענישה בישראל

קראתי את שולה זקן ודי הזדעזעתי מהקלות של הענשה ומגודל הקנס ביחס לעברה. למה העונשים כל כך קלים בישראל? 79.182.195.119 22:03, 17 בנובמבר 2014 (IST)

מזה הזדעזעת ? מה עם, למשל, תאונת דרכים קטלנית בנסיבות של רשלנות או אף גרוע מזה, המסתיימת בעבודות שירות ? בנצי - שיחה 00:28, 18 בנובמבר 2014 (IST)

ספיר לא מוכן לחשוף את הסכום ששולם עבור ההגנה של זקן, אך לפי ההערכות, בשל העיסוק הרב בו, הוא גבוה מחצי מיליון שקל מקור מאידך אני יכול להזכיר פרשת ארז אפרתי שקיבל על נסיון אונס 8 שנות מאסר, קנס 20 אלף שקל, פיצויים 150 אלף שקל בתביעה פלילית ו- 1,600,000 בתביעה אזרחית. ערכאות זה כמו רולטה 46.117.126.153 07:42, 18 בנובמבר 2014 (IST)

כזכור, עונשה של זקן קל יחסית בין השאר בשל עסקת טיעון עם פרקליטות המדינה שבה סיפקה זקן פרטים שעזרו להפליל את אהוד אולמרט בפרשות אחרות, כגון פרשת מעטפות הכסף (פרשת טלנסקי). Tzafrir - שיחה 10:20, 18 בנובמבר 2014 (IST)

בנצי, זה שיש עבריינים אחרים שפוגעים באיש ומקבלים אף הם עונשים קלים, לא מצדיק עונש קל על עובדת ציבור שניצלה תקציב לצרכיה, שיקרה בעדות, קיבלה והעבירה כספי שוחד וסיעה להלבנת הון וקומבינות על גב כולנו. מדובר בעבריינית ששדדה את כולנו וניצלה את האמון שניתן לעובד ציבור בשביל לגנוב. זה חמור מאוד ודורש עונש כבד. 79.182.195.119 15:23, 18 בנובמבר 2014 (IST)

אינני מצדיק שום דבר - אי אפשר להצדיק כאלה דברים. פשוט הדגשתי את ההירארכיה הערכית: אני נחרד יותר מהזילות השיפוטית, הקורית פה ושם, במקרי רצח, אונס וקטל בכבישים (ראה איזה כיף חיים עושים שני רוצחיה של לי זיתוני מאז התאונה, לבושת המערכת המשפטית, הן הישראלית והן הצרפתית, וזו רק דוגמא מפורסמת). בחלק מהמקרים מדובר בהתחשבות יתר בנסיבות אישיות, כזו המדגישה את 'זכויותיו' של הפוגע-הפושע, ע"ח ערכי יסוד כמו הרתעה והגנה על החברה, ובחלק מהמקרים מדובר בשופט צעיר או מחוסר נסיון, שאימת הפרקליט עליו, ולא אציין שמות, עם הקורלציה הבעייתית בין זמינותו של פרקליט מנוסה כזה לבין אמצעיו הכספיים של הנאשם. בנצי - שיחה 21:06, 18 בנובמבר 2014 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הענישה לא נקבעת רק על פי העבירה ונזקה, השופט/ת צריך לקחת בחשבון נתונים נוספים, למשל: עברו של המורשע, נסיבות מקילות, מצב בריאותי של המורשע או של נתמכים על ידו, נכונות להודות ולמנוע סחבת שיפוטית, מעצר עד המשפט ובמהלכו, אבדן פרנסה כתוצאה מהמשפט ומההרשעה, עלויות ההגנה, שיכולות לרושש אנשים מבוססים, הבעת חרטה ועוד. לפני השופט הצדדים מביאים הוכחות ונימוקים להחמרת או הקלת העונש ולעתים דנים בכך ארוכות, אך בעיתון קוראים רק משפטים קצרים, שכתב עיתונאי, שקרא את התיק ברפרוף (לאיזה עיתונאי יש זמן וחשק להתעמק?). בברכה. ליש - שיחה 21:18, 18 בנובמבר 2014 (IST)

הצדק צריך גם להיראות. והוא לא נראה. אני, בתור אדם שלא למד משפטים, לגמרי לא יודע להתאים בין עבירות לעונשים. כשאני מתלונן על מישהו במשטרה, אין לי מושג אם התיק יחקר בכלל או שהאיש ישב בכלא למשך שנים רבות. ועם כל חוסר הכבוד לעיתונות השטחית, לא נראה לי שזה תפקידה ללמד את האזרחים הפשוטים על אודות החוק. 94.159.204.167 21:27, 21 בנובמבר 2014 (IST)

מועדי בקשות חברות בפייסבוק

כיצד ניתן למצוא את מועדי בקשות חברות המופנות אל המבוקש ? מוזר שנתון זה לא מופיע ברשימת הפונים, כאילו במכוון מסיבה כלשהי (נתון בסיסי). פניתי שם (help community), אבל טרם השיבו, וגם גוגל לא מי יודע מה. בנצי - שיחה 01:17, 18 בנובמבר 2014 (IST)

Got word back on the Facebook forums - it's not possible -תשובה באתר StackOverflow.

אפשר לנסות לחפש במייל אם אתה מקבל הודעות למייל על בקשות חברות. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 06:48, 19 בנובמבר 2014 (IST)

ברשימת הבקשות הן מופיעות לפי סדר כרונולוגי, כך שהכי ישנה בתחתית והכי חדשה בצמרת, אם זה עוזר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה פמיניזם הפך לשנאת גברים?

בקבוצה הזאת קבוצה של נשים מתגאה בכך שהן פמיניסטיות ששונאות גברים. איך רעיון ישפה של שיוויון הזדמנויות נגרר להיות עוד קובצת שנאה כמו גזענות והומופוביה? 79.182.195.119 16:39, 18 בנובמבר 2014 (IST)

קודם כל, לא צריך להכליל- הפמיניזם לא הפך לשנאת גברים- לכל היותר אפשר לומר שקיימות יותר ויותר נשים שמגדירות את עצמן פמיניסטיות ושונאות גברים. הסבר חלקי לתופעה- כשאנשים מרגישים שהם מדוכאים הם פונים לעיתים לשנאה. מזרחים שהרגישו מדוכאים החלו לעיתים לשנוא אשכנזים, ערבים שמרגישים מדוכאים מתחילים לפעמים לשנוא יהודים, וגם נשים שמרגישות שמדכאים אותן מתחילות לפעמים לשנוא גברים. אני לא אוהב את זה, ואני גם לא טוען שכל פעם שמישהו שונא מישהו זה בגלל שהוא מדוכא, אבל זה משהו רווח מאוד. בלנק - שיחה 16:59, 18 בנובמבר 2014 (IST)

http://rageagainstthemanchine.com/2009/07/05/why-i-hate-men-part-1-and-then-it-hit-me/ Nachum - שיחה 17:01, 18 בנובמבר 2014 (IST)

אתה מסכים אם הטיעון שלה, שהשאלה אינה ראויה להשאל?? תמהני.מקרים כמו ההתקפה הרבתי על המדען מצוות החללית פילי מחזקים מאד את הבסיס לשאלה הזו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:03, 19 בנובמבר 2014 (IST)

מה המקרה שעליו אתה מדבר (לגבי צוות החלל)? לגבי השאלה עצמה, אני חושב שיש פה בעיה של סיבה ותוצאה. פשוט נשים אומללות רבות שנפגעו מגברים בדרך זו או אחרת מתחילות בשנאה ובעקבות כך מאמצות אידאולוגיה פמיניסטית. כך נוצר מצב שכל מי ששונאת גברים נקראת בימנו "פמיניסטית", דבר המטה את התנועה בכלליות לכיוון של קבוצת שנאה. אבל הרעיון של פמיניזם כפלטפורמה לשנאה אינו רעיון חדש כלל. דוגמה טובה היא ואלרי סולאנס, סופרת פמיניסטית, אישה אומללה ורוצחת כושלת שביצעה "פיגוע ירי" נגד גבר והסיטה והסיתה נשים לפגוע פיזית בגברים. Corvus,(שיחה) 12:53, 19 בנובמבר 2014 (IST)

"הסיתה", כנראה. בנצי - שיחה 03:09, 20 בנובמבר 2014 (IST)

כן, כנראה. Corvus,(שיחה) 15:41, 20 בנובמבר 2014 (IST)

הייתי הולכת על התירוץ של קורבוס. • צִבְיָה • שיחה • כ"ז בחשוון ה'תשע"ה 21:58, 20 בנובמבר 2014 (IST)

שרשור קבצי PDF‏

איך מאחדים כמה קבצי PDF לקובץ אחד? תודה. 80.230.91.117 01:57, 19 בנובמבר 2014 (IST)

PDFSAM הוא כלי מצוין והוא תוכנה חופשית. Ijon - שיחה 06:29, 19 בנובמבר 2014 (IST)

תודה על התשובה. 80.230.91.117 04:00, 20 בנובמבר 2014 (IST)

עברית ב-NOTEPAD

NOTEPAD מאפשר לי לכתוב בעברית, אבל אינו שומר את האותיות העבריות. מה עושים? תודה. 80.230.91.117 01:57, 19 בנובמבר 2014 (IST)

אתה מדבר על פנקס רשימות? הוא תומך בעברית. באיזו מערכת הפעלה אתה משתמש? ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 06:52, 19 בנובמבר 2014 (IST)

הבעיה היא בקידוד. קידוד ANSI משתמש בבית אחד לכל תו, וב-256 אפשרויות אין מקום לתווים העבריים; בקידוד Unicode מוקצים שני בתים לכל תו. עוזי ו. - שיחה 10:06, 19 בנובמבר 2014 (IST)

ב 7 אנסי תומך כתיבה עברית, אבל לא שומך כיווניות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:52, 19 בנובמבר 2014 (IST)

תודה על התשובות. האם יש דרך לשנות את הקידוד? בתפריט של NOTEPAD לא מצאתי את זה. 80.230.91.117 04:07, 20 בנובמבר 2014 (IST)

זה לא בתפריטים - כששומרים קובץ בפעם הראשונה יש תיבת "קידוד" למטה. יש שם כמה אפשרויות, שמהן utf-8 היא ככל הנראה הרצויה ביותר. אם הקובץ כבר נשמר יש לבחור "שמור בשם", לשנות קידוד ואז לשמור ולאשר את דריסת הקובץ המקורי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 07:24, 20 בנובמבר 2014 (IST)

תודה רבה. 80.230.91.117 02:44, 24 בנובמבר 2014 (IST)