ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון76
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
איך אומרים עיניים מלוכסנות באנגלית?[עריכת קוד מקור]
Anonymous - שיחה 16:32, 20 במרץ 2009 (IST)
- slanted eyes איתן • שיחה 00:36, 21 במרץ 2009 (IST)
"קללת צדיק עושה רושם"[עריכת קוד מקור]
בסיפורו "הנדח" כותב ש"י עגנון "קללת צדיק עושה רושם". האם יש לביטוי זה מקור קדום יותר, או שהוא יצירה של עגנון? דוד שי - שיחה 17:56, 20 במרץ 2009 (IST)
- אולי זה על משקל "יציאת צדיק מן העיר עושה רושם"? --Rex - שיחה 00:10, 21 במרץ 2009 (IST)
- סביר מאוד, תודה רבה. דוד שי - שיחה 15:51, 21 במרץ 2009 (IST)
- המונח 'קללת צדיק' לא נמצא בכל מאגרי פרויקט השו"ת, כך שאני מניחה שישראל צודק. תמרה ♣ שיחה 19:46, 21 במרץ 2009 (IST)
- תמרה, יש איזה ביטוי דומה: "קללת חכם אפילו על תנאי היא באה". אני מניח שהביטוי שהזכיר דוד ש"י מכוון למשמעות הביטוי הזה. --Rex - שיחה 23:17, 21 במרץ 2009 (IST)
- המונח 'קללת צדיק' לא נמצא בכל מאגרי פרויקט השו"ת, כך שאני מניחה שישראל צודק. תמרה ♣ שיחה 19:46, 21 במרץ 2009 (IST)
- סביר מאוד, תודה רבה. דוד שי - שיחה 15:51, 21 במרץ 2009 (IST)
דברי מינות[עריכת קוד מקור]
מהם דברי מינות? תודה... 77.126.106.189 12:29, 21 במרץ 2009 (IST)
- ראה מינות (יהדות) ומינות (נצרות). יום טוב, מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 12:36, 21 במרץ 2009 (IST)
- אכן, ודברי מינות - בלשון מליצית, הם דברי כפירה. --Rex - שיחה 12:43, 21 במרץ 2009 (IST)
קראתי את הגישה של הנטורליסטים ושל הפנתאיסטים בהקשר לאלוהות.
כמו שזה נראה אמנם הפנתאיסטים מאמינים שאלוהים הוא הטבע (או משהו כזה) והנטורליסטים מאמינים פשוט שאין אלוהים, אבל בסופו של דבר שניהם מאמינים שאין נסים, אין השגחה של כוח כלשהו וכדומה.
האם יש איזשהו הבדל בין שתי הגישות הללו בתפיסת העולם הקיים (דהיינו - דברים שיכולים לקרות או לא לקרות וכדומה)?
therealRRR - שיחה 14:33, 21 במרץ 2009 (IST)
מאיזה עדה אילנית לוי גרושתו של אייל גולן?[עריכת קוד מקור]
תודה. 84.229.140.229 14:46, 21 במרץ 2009 (IST)
- למה אתם שואלים?!. עִדוֹ (Eddau) - שיחה 03:34, 25 במרץ 2009 (IST)
- יתכן והשואל/ת מבקש/ת לדעת זאת כדי לבדוק את התפלגותן לפי עדות מוצא
. בנצי - שיחה 14:35, 26 במרץ 2009 (IST)
- אני אישית שאלתי בגלל התערבות משפחתית. תשובה, מישהו? סריקות באינטרנט לא הניבו תוצאות. 77.124.166.200 22:26, 30 במרץ 2009 (IDT)
- יתכן והשואל/ת מבקש/ת לדעת זאת כדי לבדוק את התפלגותן לפי עדות מוצא
ישיבת אור וישועה במלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור]
מתוך ישיבת אור וישועה#הישיבה במלחמת לבנון השנייה: "הישיבה הייתה היחידה שנשארה בעיר חיפה במשך כל זמן המלחמה."
האמנם ? נשאל גם בדף השיחה אך לא ניתנה תשובה מספקת. מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 16:25, 21 במרץ 2009 (IST)
- גם בחורי הישיבה של ויז'ניץ (בוואדי רושמיה) נשארו בחיפה וקיימו לימודים, אשר44 - שיחה 18:54, 21 במרץ 2009 (IST)
מבנה בכביש הבקעה[עריכת קוד מקור]
בין מחולה לשדמות מחולה יש מבנה גדול שמשקיף על הכביש, שהשלמת בנייתו מתעכבת כבר שנים רבות. מישהו יודע מה זה? עידו • שיחה 17:51, 21 במרץ 2009 (IST)
- אני לא בטוח אבל נראה לי שבונים שם ישיבה כלשהי...81.218.8.169 18:42, 21 במרץ 2009 (IST)
- נדמה לי שהאלמוני צודק. אבדוק עם אחי שהוא בוגר ישיבת שדמות נריה. עמיחי 01:30, 22 במרץ 2009 (IST)
- אחי אומר: "הבניין שם היה אמור להיות בניין הקבע של הישיבה, אבל הוא למכירה". עמיחי 11:11, 22 במרץ 2009 (IST)
- נדמה לי שהאלמוני צודק. אבדוק עם אחי שהוא בוגר ישיבת שדמות נריה. עמיחי 01:30, 22 במרץ 2009 (IST)
שם ערך לגליל.[עריכת קוד מקור]
ברצוני ליצור ערך לגוף בצורה גלילית בו נעה בוכנה. החלקים אלו נמצאים במנועים, משאבות ,ואביזרים הידראוליים. קיים בוויקיפדיה גליל (גאומטריה) , גליל (כלי), צילינדר בהקשר לליקוי ראיה. אשמח לקבל יעוץ. יוסי ישראלי - שיחה 18:51, 21 במרץ 2009 (IST)
- אני מניח שאתה מבקש עיצה לגבי שם הערך, ולא לגבי תוכנו. הערך צילינדר אינו "בהקשר לליקוי ראיה" כפי שכתבת, אלא דף פירושונים, ובו תוכל לראות שגבי השם המדעי לפגם הראייה הנקרא בלשון העם "צילינדר" יש הפנייה לאסטיגמציה, ולגבי מה שאתה מתכוון – חלק במנוע בעירה פנימית בוכנאי ובמשאבה בוכנאית – יש קישור אדום לצילינדר (הנדסת מכונות) – כתוב אותו והפכהו לכחול. חזרתי - שיחה 19:16, 21 במרץ 2009 (IST)
בעיה קטנה ב IE8[עריכת קוד מקור]
הורדתי IE8 ונטקס לא עובד, גם לאחר התקנה שלו מחדש. נגיד אני כותב בשורת הכתובת "ויקיפדיה העברית", אז זה הופך את זה ל "http://ויקיפדיה העברית/" ואז מגיע לחיפוש גוגל ישראל במקום לנטקס. מה עושים? (שלחתי הודעה גם לתמיכה של נטקס, חבל רק שהם לא עונים.. :/) miniature • שיחה • הדף האדום 19:19, 21 במרץ 2009 (IST)
- IE8 רק יצא, אתה מצפה שיעבוד באופן תקין? ויתרה מכך, אתה מצפה שכל התוספים שהותאמו ל-IE7 הספיקו להתאים עצמם גם לגרסה החדשה? זהר דרוקמן - I♥Wiki 19:47, 21 במרץ 2009 (IST)
- התקנתי לפני כשעה, כל נגיעה בתפריטים של IE8 מרסקת אותו. שחזרתי עם תוכנת Radix, אין יותר זכר ל-IE8 אצלי. חזרתי - שיחה 23:21, 21 במרץ 2009 (IST)
- ת'אמת שאני כן מצפה. אבל זה נטקס, אז בעצם לא ממש. miniature • שיחה • הדף האדום 23:23, 21 במרץ 2009 (IST)
למה שאני מפעיל בלוטוף ליד הרמקולים שלי אני לא שומע שיבושים?[עריכת קוד מקור]
לעומת סלולארי שאני כן שומע? ―אנונימי לא חתם
- ראשית, נא חתום בסוף פנייתך, כפי שמקובל כאן (ראה הנחיות בתחילת הדף). שנית, ראה קודם הערך שן כחולה. בנצי - שיחה 12:08, 22 במרץ 2009 (IST)
- היי בנצי,
- קראתי את הערך וממש לא הבנתי למה אני לא שומע שום דבר גם כשזה צמוד לרמקול. ―אנונימי לא חתם
- טוף איננו כחול. איתן • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 19:04, 24 במרץ 2009 (IST)
- אני מאמין שזה בגלל ההבדל בתדירויות. יש תדירויות מסוימות שיוצרות הפרעות ברמקולים, ויש אחרות שלא. בלוטות' עובד בתדר 2.45 ג'יגהרץ, לעומת סלולרי ברשת GSM שעובד ב-900 מגהרץ (0.9 ג'יגהרץ), או 1.8 ג'יגהרץ. אגב, סלולרי של פלאפון (שמשתמשת בטכנולוגיה אחרת, לפחות עד עכשיו) לא יוצר כמעט הפרעות, לפחות מהניסיון האישי שלי.
- גורם נוסף הוא עוצמת השידור - הסלולרי שלך צריך לשדר אות שיקלט באנטנה, שנמצאת מאות מטרים ממך (ויתכן גם שיותר מקילומטר), בעוד משדר הבלוטות' צריך להגיע לטווח מקסימלי של כמה מטרים. מן הסתם האות של בלוטות' יכול להיות חלש בהרבה מסלולרי, ועדיין לעבוד מצוין. עופר קדם - שיחה 19:34, 24 במרץ 2009 (IST)
חפירות ארכאולוגיות ב"קישלה"[עריכת קוד מקור]
נודע לי כי חפירות ארכאולוגיות ב"קישלה" התגלו שרידים ל"בורות צביעה". יש השערה שהם קשורים לצבעים היהודים שגרו במקום במאה ה-12. האם מישהו יודע על כך או היכן ניתן להשיג מידע. '''אביב הגיע - פסח בא''' - שיחה 21:43, 21 במרץ 2009 (IST)
- הפניתי את תמרה לשאלתך, יתכן שהיא תדע משהו. בברכה, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ט באדר ה'תשס"ט • 03:40, 25 במרץ 2009 (IST)
- כן, בחפירות נמצאו שרידי בורות צביעה המיוחסים לתעשיית צביעת בדים, אם כי קשה כמובן לקבוע בוודאות מה היתה זהותם של הצבעים שהשתמשו בהם. סיכום ממצאי החפירה המעניינת הזאת פורסם על ידי הארכאולוג עמית ראם שחפר בקישלה לפני כמה שנים טובות. המאמר פורסם בקובץ "גילויים חדשים במצודת ירושלים ובסביבותיה", בעריכת בועז זיסו, בהוצאת מגדל דוד ורשות העתיקות. יש לי את זה ב-pdf, כך שאם תשלח לי מייל, אשמח לשלוח לך את המאמר. תמרה ♣ שיחה 22:40, 25 במרץ 2009 (IST)
דג חרב[עריכת קוד מקור]
דג חרב (swordfish) ידוע בזכות ה"חרב" הדקה והמחודדת שלו, ושמה בעברית הוא?
אז איך קוראים לאותו איבר? קרן? מקור?
בכל המקומות שמצאתי נראה כי כולם רושמים-[ "מקור" ] עם הגרשיים.
בתודה,
--ALPR - שיחה 08:00, 22 במרץ 2009 (IST)
- 'חרב' זו איננה בדיוק קרן, מאחר והיא חלק מהמבנה הגרמי של הדג. קרניים לעומת זאת, עשויות מחומר שונה הנקרא קרטין. היא קרויה באנגלית bill (חרטום או מקור) או beak, כך שהמונח מקור יאה לו בהחלט, גם מבחינה פיזיולוגית, וגם מבחינת מבנהו והרכבו. עיין נא ב-en:sword fish. בנצי - שיחה 12:02, 22 במרץ 2009 (IST)
מוגובי[עריכת קוד מקור]
מישהו מכיר את הלינק לאתר זה? תודה, עמיחי 11:36, 22 במרץ 2009 (IST)
- מישהו? עמיחי 09:12, 23 במרץ 2009 (IST)
יש כאן קישורים שלא הצלחתי לשלב בערך: האחד - שגיאה, השני - צריך למצוא תחליף. תודה על העזרה. '''אביב הגיע - פסח בא''' - שיחה 15:01, 22 במרץ 2009 (IST)
- בןצע. תודה. '''אביב הגיע - פסח בא''' - שיחה 21:03, 23 במרץ 2009 (IST)
קאנצלרים גרמניים[עריכת קוד מקור]
האם יצאו לאור ביוגרפיות על אודות קאנצלרים גרמניים מקונרד אדנאואר ואילך? בעברית, כמובן. תודה.... 87.70.105.156 17:04, 22 במרץ 2009 (IST)
לאיזו חברת אופנה יש לוגו של מפרש?[עריכת קוד מקור]
לאיזו חברת אופנב יש לוגו של מפרש? ―אנונימי לא חתם
- נאוטיקה. אליבאבא - שיחה 21:26, 25 במרץ 2009 (IST)
תמונות חסרות בפורטל ניו יורק[עריכת קוד מקור]
בדף הראשי יש הפניה לדף "תמונות חסרות בפורטל ניו יורק" שהוא די מבלבל. בדף יש קישורים לערכים שונים אך הם מפנים לדף ריק. בנוסף, ישנם ערכים שרשומים כחסרי תמונה אך בפועל יש להם תמונה, כמו למשל מוזיאון מטרופוליטן לאומנות. איך מבררים אילו תמונות חסרות באמת בפורטל ?Lahavcalev - שיחה 18:05, 23 במרץ 2009 (IST)
in, on, at[עריכת קוד מקור]
איך יודעים במה צריך להשתמש - ,in, on או at? למשל at school, on time. גם תשובה חלקית תהיה בסדר. 18:42, 23 במרץ 2009 (IST)
- למדתי את זה בערך לפני שנתיים... אני ממש לא זוכר הכול, אבל אמרת שגם תשובה חלקית תספיק, הלא כן? at, on ו-in שלושתן צורות נרדפות, כאשר השכיחות הגדולה ביותר היא ל-in והשכיחות הנמוכה ביותר היא ל-at. נשתמש ב-on לימים וחודשים (On Friday, on August וכו'). נראה לי שזה תקף גם לשנים, אבל בזה אני לא בטוח (On next year, או משהו כזה). המילית at תבוא כשנרצה להודיע על משהו שקורה בלילה (at night, ולא in night). זה מה שאני זוכר. בטוח יש עוד דברים לומר בנושא. נמתין למשכיל. אלירן d שיחה 19:06, 23 במרץ 2009 (IST)
- קשה מאוד לנסח כללים גורפים. אלה מסוג הדברים שנלמדים רק מחשיפה ממושכת לשפה כפי שהיא בפי דובריה. באופן כללי in יהיה "ב-", on יהיה "על" ו-at יהיה "אצל"/"ב", אבל כל זה רק במובן הגאוגרפי הבסיסי ביותר ולא בשימוש באידיומים או בענייני זמן. לגבי זמנים - at לשעות, on לימים, in לחודשים ולשנים. Harel • שיחה 19:22, 23 במרץ 2009 (IST)
- in משמש גם לעונות השנה אם אני זוכר. ירון • שיחה 19:26, 23 במרץ 2009 (IST)
- יש רשימת מילים שמקבלות את הצורה האחת ורשימה של מילים אחרות שמקבלות צורה אחרת. צריך פשוט ללמוד את הרשימות. תומר א. - שיחה 22:08, 23 במרץ 2009 (IST)
- in משמש גם לעונות השנה אם אני זוכר. ירון • שיחה 19:26, 23 במרץ 2009 (IST)
- אני חושב שהלינקים הבאים יעזרו לך: ביחס למיקום, ביחס לזמן. ShoobyD - שיחה 12:12, 24 במרץ 2009 (IST)
מקור השם 'איסר'?[עריכת קוד מקור]
נתקלתי בשמו של הרב איסר יהודה אונטרמן, וכן אנשים אחרים ששמם "איסר". מהו מקור של שם זה? האם זה קשור לרמ"א = רבי משה איסרליש? רוב תודות. רוני בראון.
- קראתי על זה פעם. הכותב טען שבמקור היו ילדים שנולדו בנסיבות "בעייתיות" וקראו להם איסור כדי "לסמן" אותם. עם הזמן, השם איבד ממשמעותו והפך ל"סתם" שם פרטי אשכנזי. לצערי אני לא זוכר איפה קראתי את זה. DGtal 20:32, 23 במרץ 2009 (IST)
- אני יודע שאיסר זה שם תלמודי לסוג של מטבע רומי.האביר בן דמות היגון - שיחה 20:55, 23 במרץ 2009 (IST)
- איסר זה שם חיבה וקיצור של השם "ישראל". לכן פעמים רבות השם מופיע "ישראל-איסר". ברי"א • שיחה • כ"ח באדר ה'תשס"ט • 21:00, 23 במרץ 2009 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: השם הזה, עד כמה שאני זוכר, נוצר מבלבול. גם אני לא זוכר איפה שמעתי את זה... בכל אופן, זהו שיבוש של השם "ישראל". האות למ"ד נוספת לשם ככינוי חיבה (דובל'ה, יוסיל'ה). השיבוש נוצר משום שחשבו שהשם "איסראל" (איך שלא הגו אותו) הוא כינוי חיבה לשם עצמו, ואז פשוט הורידו את הלמ"ד של שם החיבה ונוצר "איסר". אממ... ובנוגע לאיסרליש, זו המתכונת של היידיש (סליחה, האידיש) ל"ישראלי", לא? אלירן d שיחה 21:03, 23 במרץ 2009 (IST)
- דניאל צבי, לא הבנתי את הערתך. תשובתי התייחסה גם לאיסר שבשמו של הרב אונטרמן. ברי"א • שיחה • כ"ח באדר ה'תשס"ט • 21:04, 23 במרץ 2009 (IST)
- היא לא הייתה מכוונת כלפיך. דניאל צבי • שיחה 12:18, כ"ח באדר ה'תשס"ט (24.03.09)
- ובמילים אחרות, דניאל צבי הגיב לקישור השגוי למטבע הרומי, שמבוטא Issar ולא Isser. תמרה ♣ שיחה 00:11, 26 במרץ 2009 (IST)
- היא לא הייתה מכוונת כלפיך. דניאל צבי • שיחה 12:18, כ"ח באדר ה'תשס"ט (24.03.09)
- דניאל צבי, לא הבנתי את הערתך. תשובתי התייחסה גם לאיסר שבשמו של הרב אונטרמן. ברי"א • שיחה • כ"ח באדר ה'תשס"ט • 21:04, 23 במרץ 2009 (IST)
- אני יודע שאיסר זה שם תלמודי לסוג של מטבע רומי.האביר בן דמות היגון - שיחה 20:55, 23 במרץ 2009 (IST)
רציתי לדעת אם יש קשר בן שמו המלא של אדם למקצוע שהוא עובד בו (ע"פ הקבלה)?[עריכת קוד מקור]
האם על פי הקבלה צריך לשקול להחליף שם שיתאים למקצוע שרוצים? ―אנונימי לא חתם
- לתשובה על פי הקבלה - תצטרך לשאול את המקובלים עצמם. מסופקני אם הם מצויים כאן. --Rex - שיחה 18:55, 24 במרץ 2009 (IST)
- ומסופקני אם מקובל רציני (ויש אולי בודדים כאלה, לא כאן!), יתייחס לשאלה ברצינות. אמנם, יש מושג תלמודי הנקרא "שמא קא גרים" כלומר השם גורם/משפיע, הגמרא (יומא פ"ג:, חולין ק"ו.): מספרת לנו כי רבי מאיר נהג להתייחס לשמו של אדם ועל פיו לקבוע את מהותו. פעם הגיעו אליו שני תלמידים חדשים ושמו של אחד מהם כידור. אמר רבי מאיר לתלמידיו: הזהרו מכידור זה! - שאלו אותו תלמידיו: רבי, והלא הוא בן תורה?! - ענה להם: אעפ"כ הזהרו ממנו! כעבור כמה ימים הלכו התלמידים לבית המרחץ והפקידו את בגדיהם אצל כידור. הלה לקח את הבגדים הותיר אותם ערומים והסתלק. בלית ברירה הם הצטרכו למצוא ביגוד אחר. כששבו לבית רבם, שאל הוא: מדוע החלפתם את בגדיכם? - משספרו לו את פרטי האירוע, שאל הוא בתמיהה: וכי לא אמרתי לכם להיזהר מכידור?! - שאלו התלמידים ומהיכן ידעת זאת? - ענה להם משמו המוזכר בפסוק (בספר דברים) "כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם". עד כאן לענייננו ואידך זיל גמור. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ט באדר ה'תשס"ט • 19:53, 24 במרץ 2009 (IST)
- יהודה, אין כל הקבלות שוות, והכל לפי השואל והנשאל. נראה שבדור האחרון התקיים בנו "אם קבלה היא נקבל..." --Rex - שיחה 20:11, 24 במרץ 2009 (IST)
- מה נקבל מהמקופל, חשבונית או מפח נפש?! ועל זה נאמר: "אחזו לנו שועלים קטנים מקובלים בכרמים". כמובן אין הכוונה לגדולים כמו חכם יעקב הלל רבי יעקב מאיר שכטר ודוגמתם אלא שרלטנים המציגים עצמם כחבלני משנה. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ט באדר ה'תשס"ט • 20:26, 24 במרץ 2009 (IST)
- אכן, נראה שבעלי קבלה בימינו - אין הכוונה לקבלת דברים, אלא לקבלת ממון. ובכך הם מצדיקים את שמם כראוי. אבל כבר אמרו "פשוט נבלה בשוק" ק"ו לפשיטת אנשים חיים מממונם. ועל ההולכים אחריהם ניתן לומר "כל מי שאין בו דעה - אסור לרחם עליו"... --Rex - שיחה 20:53, 24 במרץ 2009 (IST)
- מה נקבל מהמקופל, חשבונית או מפח נפש?! ועל זה נאמר: "אחזו לנו שועלים קטנים מקובלים בכרמים". כמובן אין הכוונה לגדולים כמו חכם יעקב הלל רבי יעקב מאיר שכטר ודוגמתם אלא שרלטנים המציגים עצמם כחבלני משנה. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ט באדר ה'תשס"ט • 20:26, 24 במרץ 2009 (IST)
- יהודה, אין כל הקבלות שוות, והכל לפי השואל והנשאל. נראה שבדור האחרון התקיים בנו "אם קבלה היא נקבל..." --Rex - שיחה 20:11, 24 במרץ 2009 (IST)
- ומסופקני אם מקובל רציני (ויש אולי בודדים כאלה, לא כאן!), יתייחס לשאלה ברצינות. אמנם, יש מושג תלמודי הנקרא "שמא קא גרים" כלומר השם גורם/משפיע, הגמרא (יומא פ"ג:, חולין ק"ו.): מספרת לנו כי רבי מאיר נהג להתייחס לשמו של אדם ועל פיו לקבוע את מהותו. פעם הגיעו אליו שני תלמידים חדשים ושמו של אחד מהם כידור. אמר רבי מאיר לתלמידיו: הזהרו מכידור זה! - שאלו אותו תלמידיו: רבי, והלא הוא בן תורה?! - ענה להם: אעפ"כ הזהרו ממנו! כעבור כמה ימים הלכו התלמידים לבית המרחץ והפקידו את בגדיהם אצל כידור. הלה לקח את הבגדים הותיר אותם ערומים והסתלק. בלית ברירה הם הצטרכו למצוא ביגוד אחר. כששבו לבית רבם, שאל הוא: מדוע החלפתם את בגדיכם? - משספרו לו את פרטי האירוע, שאל הוא בתמיהה: וכי לא אמרתי לכם להיזהר מכידור?! - שאלו התלמידים ומהיכן ידעת זאת? - ענה להם משמו המוזכר בפסוק (בספר דברים) "כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם". עד כאן לענייננו ואידך זיל גמור. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ט באדר ה'תשס"ט • 19:53, 24 במרץ 2009 (IST)
מחפש מידע אודות העיר הגרמנית 'וואכן בוכן'..[עריכת קוד מקור]
אני מחפש מידע אודות העיר הגרמנית 'וואכן בוכן'. חיפשתי בויקיפדיה האנגלית והגרמנית ולא הצלחתי למצוא. כנראה שאני לא משעתק את השם כראוי. האם יש ערך ויקיפדי על עיר זו? בתורה. רוני בראון.
- de:Maintal-Wachenbuchen - לדעתי מדובר בעיר הזאת. תומר א. - שיחה 16:59, 24 במרץ 2009 (IST)
- יש לשם הזה צליל מטופש למדי. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 17:00, 24 במרץ 2009 (IST)
- גם ל-Jara בספרדית יש צליל 'מטופש' למדי אצל השומע העברי. הכל באוזני השומע. בנצי - שיחה 18:08, 24 במרץ 2009 (IST)
- יש לשם הזה צליל מטופש למדי. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 17:00, 24 במרץ 2009 (IST)
• תל אביב חוגגת מאה! 19:02, 24 במרץ 2009 (IST)
- לא, Buchen אינם ספרים כי אם עץ האשור. ולכן משהו כמו "אשור השומרים". Harel • שיחה 11:51, 26 במרץ 2009 (IST)
מעניין אם כותב השאלה הוא זה או זה... :-) טוסברהינדי (שיחה) 19:04, 24 במרץ 2009 (IST)
"אפיקורן"[עריכת קוד מקור]
בגמרא במסכת חולין מוזכר כי: עוף וגבינה נאכלין באפיקורן. ישנם פירושים שונים למילה "אפיקורן" (בתוספתא: אפיקוליס). יש שפירשו:מטלית. יש שפירשו: ביחד. יש שפירשו: בלי חשש. האם ידוע על המקור היווני למילה זו, ומה פירושה? רוב תודות. מוטי סייג.
שאלת תרגום[עריכת קוד מקור]
יש למישהו הצעה כיצד יש לתרגם את המילה Dualizing לעברית?
תודה, לירן (שיחה,תרומות) 21:09, 25 במרץ 2009 (IST)
- חסר המשפט המלא כדי להבין את ההקשר. בבילון מתרגם: להפוך לכפול; להפוך לזוגי. אפשר גם: להפוך לדואלי. Yonidebest Ω Talk 21:29, 25 במרץ 2009 (IST)
- זה לא חלק ממשפט, זה מושג שנקרא Dualizing complex. לירן (שיחה,תרומות) 22:05, 25 במרץ 2009 (IST)
- אשמח לרעיון כיצד לתרגם את המושג לעברית (אגב, complex נהוג פשוט לכתוב קומפלקס). לירן (שיחה,תרומות) 11:41, 26 במרץ 2009 (IST)
- אני חוזר על בקשתו של יוני להביא משפט המכיל את המושג. משפט כזה יכול להיות גם הסבר על משמעות המושג באנגלית... ברק שושני - שיחה 17:12, 26 במרץ 2009 (IST)
- תודה, אבל קיבלתי תשובה, נראה שהמושג העברי המוצע הוא "קומפלקס מדאל". לירן (שיחה,תרומות) 17:55, 26 במרץ 2009 (IST)
- אני חוזר על בקשתו של יוני להביא משפט המכיל את המושג. משפט כזה יכול להיות גם הסבר על משמעות המושג באנגלית... ברק שושני - שיחה 17:12, 26 במרץ 2009 (IST)
עכביש[עריכת קוד מקור]
[[קובץ:עכבישוש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מה זה?]][1]
מישו יודע איזה מין עכביש זה? האם הוא ארסי במידה מסוכנת?
(תמונה מייד תגיע) אילן שמעוני - שיחה 05:46, 26 במרץ 2009 (IST)
תשובה: איני יודע מאיזה סוג העכביש, אבל אולי יעזור לך "המקצוע" שלו. העכביש הוא נוכל מקצועי המתמחה בישון גבינות שלא באמת ישנות (וכך ערכן גדל).
- ^ תוספת מאוחרת - אין כזאת תמונה
הורדת ידיים[עריכת קוד מקור]
מישהו יודע איזה שריריים עובדים בהורדת ידדים? ואפיה אפשר ללמוד על זה ועל הטכניקה? (חוץ מהערך הורדת ידיים אשר שם לא מצויין ממש כלום) 89.139.133.15 15:38, 26 במרץ 2009 (IST)
- ברמת העקרון הדרך הטובה ביותר לחזק שרירי הורדת ידיים, היא לעסוק בהורדת ידיים. אני מניח שמדובר בפעולה איזומטרית של מרבית השרירים באמה, בעיקר הכופפים (פלקסורים של כף היד והאצבעות) ובעיקר עבודה איזומטרית (כדי להחזיק) ולא איזומטרית (כדי להכריע או להתאושש) של מסובבי הכתף פנימה (בראשם שריר החזה הגדול).
- העניין שבמקום לשבור את הראש בחדר הכושר על מכשירים מתאימים ועל מספר חזרות ועל עומסים שיש לדחוק כדי לדמות הורדת ידיים, יותר פשוט ועדיף להוריד ידיים בפועל ואתה יכול לקרוא לי סוס אם אין למורידי ידיים מקצועיים (השמות ישמרו מבחירת קריירה כזו) מכשיר שמדמה בדיוק את זה (איזשהו שולחן שמחובר אליו מוט דרך ציר ועל המוט משקולת או קפיץ מצד אחד ומקום להחזיק כמו בהורדת ידיים מהצד השני). יוסי • שיחה 20:04, 27 במרץ 2009 (IDT)
![[1]](http://www.eiyc.com/images/Cropped/102.jpg){kind=link}
![[2]](http://www.oldtimestrongman.com/images15/macbatchelor_armwrestling.gif){kind=link}
![[3]](http://data.chinamarket.com.cn/img/T2009/T03/T05/T09/T51/55057_small.jpg){kind=link}
מעקב אחר שאלה ספציפית בהכה את המומחה[עריכת קוד מקור]
יש אפשרות לעשות כדבר הזה? ועוד שאלה: יש אפשרות לערך אקראי אבל מתוך קטגוריה מוגדרת (לדוגמא היישוב הישן וכד') תודה. מתיישר - שיחה 15:41, 26 במרץ 2009 (IST)
- לא ידוע לי על אפשרות לעקוב אחר פסקה ספציפית בדף, אך אתה יכול לעיין בגרסאות האחרונות של הדף ושם כתוב באיזו פסקה בוצע כל שינוי. לגבי ערך אקראי מתוך קטגוריה, אינני חושב שיש אפשרות כזו. ברק שושני - שיחה 17:15, 26 במרץ 2009 (IST)
כשרות לפסח - לענות מהר![עריכת קוד מקור]
האם תירס \ פופקורן זה כשר לפסח? בתודה שי ונעמה.
- תירס כשר לפסח. אם אתם מקפידים על איסור קטניות, אז אסור לכם לאכול תירס בפסח. אם הפופקורן נקנה מוכן או כ"שקית פופקורן למיקרו" ייתכן שיש בו מרכיבים נוספים שיש להקפיד על כשרותם לפסח (ולכן יש להקפיד שעל השקית יהיה רשום "כשר לפסח לאוכלי קטניות"). DGtal 17:07, 26 במרץ 2009 (IST)
- נקודה חשובה נוספת: יש לשים לב לכך שמה שנחשב כ'קטניות' מבחינה הלכתית (לפחות במאות השנים האחרונות), איננו תואם את ההגדרה הבוטנית שלהם, ובכלל זה למשל, התירס הנזכר, וגם אורז, אם אני זוכר נכון. שניהם אינם קטניות. ועוד הערה: המונח 'איסור' בהקשר של קטניות אינו מתאים, שהרי גם לנוהגים שלא לאוכלם, הם אינם באותה דרגת איסור כמו חמץ של ממש, שהוא מדאורייתא. דומני שהשיח הדתי-תורני לוקה בחסר בשל העדר רזולוציות של דרגות איסור, החמרות והרחקות, לפחות במעטפת החיצונית של השיח הזה. הבחנה זו מאפשרת למשל, להקל בשימוש בשמני קטניות ו'קטניות' למיניהם (סויה (שהיא קטנית), תירס ועוד) בבישול או כאשר מתארחים מחוץ לבית, אם כי ישנן מסורות שונות בעניין זה, בעיקר בקרב קהילות יוצאי אירופה. שבת שלום, בנצי - שיחה 21:17, 27 במרץ 2009 (IDT)
- אדרבא ואדרבא, המחמירים באיסור קטניות, מחמירים גם בשמני קטניות ובמסורת יהודי אשכנז וכן אצל חלק מבני עדות המזרח כיהודי מרוקו למשל, הקפידו שלא לאכול בבתי זרים בפסח. יש הטוענים שאחת הסיבות לחגיגת המימונה בקרב יהודי מרוקו (שגם אצלם הקפידו על אי אכילת אורז) בה נוהגים לעבור מבית לבית ולאכול בבתי השכנים, נובע מהרצון להוכיח כי אי האכילה בפסח אצל שכנים ומכרים נובע מחומרה ולא מהרעה ביחסי השכנות. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ד' בניסן ה'תשס"ט • 10:06, 29 במרץ 2009 (IDT)
- יהודה הנכבד, תן לי קצת קרדיט. בכל זאת אני מכיר יהודי אחד או שניים ממוצא אשכנזי, ולמדתי מהם מגוף ראשון שמנהגי יוצאי אירופה אינם אחידים כפי שעולה מתגובתך, כלל וכלל. לא הרי יהודי פולין (מבלי להיכנס להבדלים פנימיים שם) כהרי יהודי צ'כיה, למשל. באשר להתארחות אצל אחרים - אני מכיר מציאות אחרת אצל יהודי צפון-אפריקה, שנזהרו בכל קלה כבחמורה אבל לא הדירו את רגליהם מבתי קרוביהם או ידידיהם במהלך פסח, אלא אם כן היה לכך יסוד. כלומר ברירת המחדל היתה שכן מתארחים. עם זאת, כמו בתחילת דבריי, מרחבי צפון-אפריקה גדולים הם, ולא אוכל לטעון לאחידות, ולא ידעתי על ההקפדה שלא להתארח, במרוקו. מעניין לדעת היכן נהגו כך והיכך לא. באשר לאורז אצל יהודי מרוקו אתה אכן צודק, אם כי אינני בטוח לגבי תקפות מנהג חריג זה בקרב כל קהילות מרוקו. יותר מתקבל על הדעת שהמנהג רווח בערים מסוימות שבהם נכרה (אולי) השפעת מנהגיהם של יהודי אשכנז, בשל היותה של מרוקו גשר גיאוגרפי שלו גם השפעות גנטיות נכרות בערים אלה. חג אביב שמח, בנצי - שיחה 11:39, 29 במרץ 2009 (IDT)
- בנצי יקירי, לא הרי יהודי צ'כיה והונגריה כיהודי פולין, כשם שגם בין יהודי גאליציא ופולין קיימים הבדלים רבים כמו גם הבדלי כל השלושה מיהודי גרמניה ולעומתם הקשר בין יהודי אובר-לאנד בהונגריה הקרובים יותר במנהגיהם ליהדות גרמניה ואין לחלוקה זאת סוף (עוד מבלי להיכנס להבדלי חסידים ומתנגדים). אולם למעט הסתייגות אחת של היעב"ץ לגבי תקיפות הגזירה על קמח קטניות שיוכן לפני החג. הרי שבקטניות החמירו יותר מבחיטה ונמנו מלהכין לפסח (אפילו קודם החג) מצות מקמח קטניות. אכן לגבי מצה שרויה לא היתה אחידות במנהגים כמו גם עשרות (אם לא מאות) הבדלי מנהגים וחומרות בפסח בין בני עדות וערים שונות במזרח אירופה עצמה. אך הקטניות היא גזירה אחידה (למעט המחלוקת לגבי שמן כותנה שהותר ע"י שולחן ערוך הרב ואחרים רצו לפוסלו ויש עוד רבות מה להאריך בנידון. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ה' בניסן ה'תשס"ט • 20:56, 29 במרץ 2009 (IDT)
- יהודה הנכבד, תן לי קצת קרדיט. בכל זאת אני מכיר יהודי אחד או שניים ממוצא אשכנזי, ולמדתי מהם מגוף ראשון שמנהגי יוצאי אירופה אינם אחידים כפי שעולה מתגובתך, כלל וכלל. לא הרי יהודי פולין (מבלי להיכנס להבדלים פנימיים שם) כהרי יהודי צ'כיה, למשל. באשר להתארחות אצל אחרים - אני מכיר מציאות אחרת אצל יהודי צפון-אפריקה, שנזהרו בכל קלה כבחמורה אבל לא הדירו את רגליהם מבתי קרוביהם או ידידיהם במהלך פסח, אלא אם כן היה לכך יסוד. כלומר ברירת המחדל היתה שכן מתארחים. עם זאת, כמו בתחילת דבריי, מרחבי צפון-אפריקה גדולים הם, ולא אוכל לטעון לאחידות, ולא ידעתי על ההקפדה שלא להתארח, במרוקו. מעניין לדעת היכן נהגו כך והיכך לא. באשר לאורז אצל יהודי מרוקו אתה אכן צודק, אם כי אינני בטוח לגבי תקפות מנהג חריג זה בקרב כל קהילות מרוקו. יותר מתקבל על הדעת שהמנהג רווח בערים מסוימות שבהם נכרה (אולי) השפעת מנהגיהם של יהודי אשכנז, בשל היותה של מרוקו גשר גיאוגרפי שלו גם השפעות גנטיות נכרות בערים אלה. חג אביב שמח, בנצי - שיחה 11:39, 29 במרץ 2009 (IDT)
- אדרבא ואדרבא, המחמירים באיסור קטניות, מחמירים גם בשמני קטניות ובמסורת יהודי אשכנז וכן אצל חלק מבני עדות המזרח כיהודי מרוקו למשל, הקפידו שלא לאכול בבתי זרים בפסח. יש הטוענים שאחת הסיבות לחגיגת המימונה בקרב יהודי מרוקו (שגם אצלם הקפידו על אי אכילת אורז) בה נוהגים לעבור מבית לבית ולאכול בבתי השכנים, נובע מהרצון להוכיח כי אי האכילה בפסח אצל שכנים ומכרים נובע מחומרה ולא מהרעה ביחסי השכנות. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ד' בניסן ה'תשס"ט • 10:06, 29 במרץ 2009 (IDT)
- נקודה חשובה נוספת: יש לשים לב לכך שמה שנחשב כ'קטניות' מבחינה הלכתית (לפחות במאות השנים האחרונות), איננו תואם את ההגדרה הבוטנית שלהם, ובכלל זה למשל, התירס הנזכר, וגם אורז, אם אני זוכר נכון. שניהם אינם קטניות. ועוד הערה: המונח 'איסור' בהקשר של קטניות אינו מתאים, שהרי גם לנוהגים שלא לאוכלם, הם אינם באותה דרגת איסור כמו חמץ של ממש, שהוא מדאורייתא. דומני שהשיח הדתי-תורני לוקה בחסר בשל העדר רזולוציות של דרגות איסור, החמרות והרחקות, לפחות במעטפת החיצונית של השיח הזה. הבחנה זו מאפשרת למשל, להקל בשימוש בשמני קטניות ו'קטניות' למיניהם (סויה (שהיא קטנית), תירס ועוד) בבישול או כאשר מתארחים מחוץ לבית, אם כי ישנן מסורות שונות בעניין זה, בעיקר בקרב קהילות יוצאי אירופה. שבת שלום, בנצי - שיחה 21:17, 27 במרץ 2009 (IDT)
סת"ם / הלכות סת"ם[עריכת קוד מקור]
האם יש מקום לערך נפרד (סת"ם, הלכות סת"ם, כתיבת סת"ם)? אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה!
- אם יש מי שיכתוב אותו כהלכה - בודאי אילן שמעוני - שיחה 07:30, 27 במרץ 2009 (IDT)
איזה סוגי פטורים מצה"ל קיימים?[עריכת קוד מקור]
ועל מה נותנים אותם? ―אנונימי לא חתם
- אני מניח שאתה מתכוון לפטורים משירות צבאי ולא להקלות בתנאי השירות מסיבות סוציאליות או רפואיות.
- לשר הביטחון מוקנית סמכות לפטור משירות צבאי. בסמכות זו משתמשים על מנת לפטור חרדים וערבים משירות ביטחון וכן קיימת ועדת מצפון שבשמו של שר הביטחון פוטרת פציפיסטים. כמו כן קיימים פטורים על רקע פרופיל רפואי ממגבלות הנובעות מבעיות פיזיות או נפשיות.
--גוונא - שיחה 05:07, 27 במרץ 2009 (IDT)
- אז בנתיים קיימים:
- רפואי - בעיות פיזיות. (ואתה אומר שגם נפשי? בטוח?)
- פציפיזם - מעמי מצפון
- חוק - ?. זה מה ששר הביטחון או הוועדה הכפופה לו פוטר? מדובר על חרדים וערבים? כמה שזכור לי ממה שקראתי בויקיפדיה לחרדים שינו את שם הפטור למטעמי דת או משהו כזה.
- באיזה עוד מיקרים מקבלים פטור כזה?
- "אי התאמה" - קיים דבר כזה?
- וכן אני מתכוון ללפטורים משירות צבאי ―אנונימי לא חתם
- אז בנתיים קיימים:
גם נפשי. פרופיל יכול לרדת לא רק על סעיפים פיזיים אלא גם על סעיפים נפשיים.
שר הביטחון יכול לפטור לפי שיקול דעתו את מי שהוא רוצה. ספציפית כיום הוא משתמש ביכולתו זו לגבי ערבים וחרדים בעיקר. פטור "מטעמי דת" הוא פטור ששר הביטחון מחליט לתת, הוא לא חייב.
בנוגע לפטור בגין "אי התאמה" איניי יודע לפי איזה חוק הוא פועל. יתכן שזה בעצם הפטור של שר הביטחון. לא יודע.
--גוונא - שיחה 01:54, 29 במרץ 2009 (IDT)
- לא לשכוח פטור מהגדרת מטרות למלחמה ופטור מנצחון. עִדוֹ (Eddau) - שיחה 02:13, 29 במרץ 2009 (IDT)
- שר הביטחון (או מי שקיבל ממנו את הסמכות הזאת) רשאי לתת פטור "מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים". מהפעלת סמכות זאת נובעים בין השאר הפטור בגין אי התאמה, הפטור לפציפיסטים והפטור (הסופי) לבחורי ישיבה.
- ערבים כלל אינם נקראים לשירות ולכן פטורים ממנו בפועל.
- מי שיש לו בעיות רפואיות (כולל נפשיות) עשוי להימצא בלתי כשר לשירות ביטחון ולכן לא ייקרא לו (או ישוחרר בשל כך).
- נשים הרות או אמהות לילדים פטורות משירות ביטחון לפי הוראת החוק. נשים נשואות פטורות מכוח החוק משירות סדיר.
- אשה שהוכיחה כי טעמים שבמצפון או באורח חיים דתי מונעים מבעדה לשרת פטורה מהשירות, מכוח החוק.
- אשה שהצהירה כי טעמים בהכרה דתית מונעים בעדה לשרת וכי היא שומרת כשרות ואינה נוסעת בשבת - פטורה מהשירות מכוח החוק.
אמיר מלכי-אור - שיחה 13:37, 29 במרץ 2009 (IDT)
מי היא פוזי האם או הבת?[עריכת קוד מקור]
בערך אלונה איינשטיין נכתב:
- במהלך נישואין אלו נולדה לשניים בתם הבכורה שירי, שכונתה גם בשם פוזי, ועל שמה נקרא אלבום של אריק איינשטיין, שעל גבי עטיפתו היא גם מופיעה.
ואילו בערך פוזי נכתב:
- מקור השם "פוזי" הוא בכינוי חיבה לאשתו של אריק, אלונה איינשטיין. בתו של איינשטיין, שירי, מופיעה בצילום שעל עטיפת האלבום כשהיא יושבת על ברכיו של אביה.
אז מה הנכון מבין השניים? - יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ב' בניסן ה'תשס"ט • 06:05, 27 במרץ 2009 (IDT)
- יש פה הקלטה של תוכנית שבה קוטנר מדבר על האלבום. אולי שם יש גם תשובה.אודי - שיחה 11:49, 27 במרץ 2009 (IDT)
- הקישור להקלטה לא עובד! יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ד' בניסן ה'תשס"ט • 09:58, 29 במרץ 2009 (IDT)
תרומת דם[עריכת קוד מקור]
כמה זמן נשמרת תרומת דם לפני שפג תוקפה?81.218.8.169 15:14, 27 במרץ 2009 (IDT)
- כעיקרון רוב תרומות הדם מחולקות במעבדת בנק הדם למרכיביהן השונים, לדוגמה: לכדוריות דם אדומות, לכדוריות דם לבנות ולטסיות ועוד.
- במידה ומנת הדם נשארת כפי שהיא, יכולה להחזיק 3-5 שבועות, בהתאם לחומר המשמר. לעומת זאת במידה והיא חולקה למרכיביה הדבר תלוי בסוג המרכיב ובתנאי החזקתו, יתכן שהוא יוכל להחזיק 10 שנים ויתכן שלאחר 24 שעות יפוג תוקפו. פירוט על כך תוכל לראות כאן.
- בנוסף, קיים סוג נוסף של תרומות דם, תרומות טסיות לבדן. הדבר נעשה בבתי חולים ומכונה מיוחדת מסננת את הדם של התורם מהטסיות שבו ומחזירה לו אותו מיד. תרומת טסיות משמשת לטווח קצר מאוד של זמן. בערך יומיים.
- כמובן אין זה יעוץ רפואי ולמעשה צריך לדבר עם רופא. --גוונא - שיחה 15:37, 27 במרץ 2009 (IDT)
- חשוב לציין גם שתרומת טסיות (טרומבוציטים) נמשכת כשעה וחצי. לעיתים לוקחים גם פלזמה. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:39, 27 במרץ 2009 (IDT)
- תרומבוציטים. th כמו ב-thrombocytes, מתועתק ל-ת ולא ל-ט. בנצי - שיחה 18:34, 27 במרץ 2009 (IDT)
- חשוב לציין גם שתרומת טסיות (טרומבוציטים) נמשכת כשעה וחצי. לעיתים לוקחים גם פלזמה. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:39, 27 במרץ 2009 (IDT)
תרגום שם מתקופת השואה לעברית[עריכת קוד מקור]
יש לשם "איזידור" פירוש אחר בעברית? תודה, miniature • שיחה • הדף האדום 17:31, 27 במרץ 2009 (IDT)
- מה ז"א "פירוש אחר"? אתר behind the name מציין כי מקור השם ביוונית: איזידורוס, ופירושו "מתת האלה איזיס". באופן משעשע, זה היה שם יהודי פופולארי (כמו אסתר וענת). אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 17:42, 27 במרץ 2009 (IDT)
- הכוונה שלי היתה לשם עברי לשם איזידור. כמו ש"ברל" זה דב. miniature • שיחה • הדף האדום 17:59, 27 במרץ 2009 (IDT)
- אה, זה לא היה כ"כ ברור. על פי הידוע לי: ישראל ('ישראל איזידור'). אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 18:17, 27 במרץ 2009 (IDT)
- תודה רבה! יש לך במקרה מקורות כלשהם? miniature • שיחה • הדף האדום 18:28, 27 במרץ 2009 (IDT)
- לצערי לא (ולכן סייגתי), אבל גוגל בהחלט תומך: המחרוזת "ישראל איזידור" מפיקה 8 תוצאות של ישראל-איזידורים רק בשני העמודים הראשונים. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 18:33, 27 במרץ 2009 (IDT)
- תוספת: לעתים זווג לשם "יצחק". אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 19:56, 27 במרץ 2009 (IDT)
- איזי דורות איתן • שיחה • בואו לתל אביב לפני שתל אביב תבוא אליכם! 17:45, 28 במרץ 2009 (IDT)
- תודה רבה. miniature • שיחה • הדף האדום 19:47, 28 במרץ 2009 (IDT)
- תוספת לאביעדוס - דור מיוונית הוא מקורה של "דורון" העברית איתן • שיחה • בואו לתל אביב לפני שתל אביב תבוא אליכם! 21:41, 28 במרץ 2009 (IDT)
- . עִדוֹ (Eddau) -גם אני יכול לסדר חתימה שלא נותנת לאף אחד להתרכז בקריאה שיחה 02:03, 29 במרץ 2009 (IDT)
- מה הבעיה שלך? miniature • שיחה • הדף האדום 13:09, 29 במרץ 2009 (IDT)
- זו איננה בעיה שלו. הוא מדבר על כך שלאחרונה הפכו חתימות לסוג של ערוץ להעברת מסר כזה או אחר; לפעמים זה נראה כמו חלק מהטקסט. יש משהו בדבריו. בנצי - שיחה 13:18, 29 במרץ 2009 (IDT)
- מה הבעיה שלך? miniature • שיחה • הדף האדום 13:09, 29 במרץ 2009 (IDT)
- תודה רבה! יש לך במקרה מקורות כלשהם? miniature • שיחה • הדף האדום 18:28, 27 במרץ 2009 (IDT)
- אה, זה לא היה כ"כ ברור. על פי הידוע לי: ישראל ('ישראל איזידור'). אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 18:17, 27 במרץ 2009 (IDT)
- הכוונה שלי היתה לשם עברי לשם איזידור. כמו ש"ברל" זה דב. miniature • שיחה • הדף האדום 17:59, 27 במרץ 2009 (IDT)
נחש צפע פלסטיני[עריכת קוד מקור]
מתוך הכתבה "שתי הכשות נחש ביממה", עמוד 14 במעריב: "בחדר המיון אובחנה ההכשה שבידו כהכשה של נחש צפע פלסטיני ארסי...". למה התכוון המשורר ? מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 20:47, 27 במרץ 2009 (IDT)
- אני מניח שזהו Vipera palaestinae הידוע גם כצפע ארצישראלי. יוסי • שיחה 21:25, 27 במרץ 2009 (IDT)
- תרגום צולע של מעריב. בושה וחרפה, כמו שאומרים. Fade to Black - שיחה 21:30, 27 במרץ 2009 (IDT)
- מי יודע, אולי באיזשהו עיתון פלשתיני מרכזי כתבו 'צפע ארצישראלי', ועורך העיתון הישראלי, בהגינותו הרבה, טרח לאזן. בנצי - שיחה 21:50, 27 במרץ 2009 (IDT)
- אלוהים.. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 21:53, 27 במרץ 2009 (IDT)
- לא נראה לי שאלוהים עורך במעריב.תומר א. - שיחה 21:56, 27 במרץ 2009 (IDT)
- יש מקום ליצירת הפניה? Fade to Black - שיחה 21:54, 27 במרץ 2009 (IDT)
- לא נראה לי שאלוהים עורך במעריב.תומר א. - שיחה 21:56, 27 במרץ 2009 (IDT)
- אלוהים.. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 21:53, 27 במרץ 2009 (IDT)
- מי יודע, אולי באיזשהו עיתון פלשתיני מרכזי כתבו 'צפע ארצישראלי', ועורך העיתון הישראלי, בהגינותו הרבה, טרח לאזן. בנצי - שיחה 21:50, 27 במרץ 2009 (IDT)
- זה כמו הכתבה מלפני כמה ימים שדיברה על ארגון הצדקה האמריקני "הקרן היהודית הלאומית". איזה מומחה יודע על איזה ארגון מדובר? עמיחי 10:16, 29 במרץ 2009 (IDT)
- ה-JNF, כמובן. דניאל צבי • שיחה 10:30, ד' בניסן ה'תשס"ט (29.03.09)
- שתי נקודות. ככל שיש יותר עיתונים - יש יותר טעויות... עמיחי 10:32, 29 במרץ 2009 (IDT)
- מזכיר לי קטע מעיתון שהובא לנו על ידי אחד המרצים לחינוך מיוחד במכללת ליפשיץ בו סוקר אירוע דקירה בו הנפגע שותת זמן ארוך כשהוא שוטט דם. השגיאה כמובן במקור. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ד' בניסן ה'תשס"ט • 10:39, 29 במרץ 2009 (IDT)
- או כמו באחת התוכניות בטלביזיה בשבוע שעבר, לא זוכר באיזה ערוץ: "... וציוונו על האריות", במהלך סצינה של חופה יהודית. כאן לא מדובר רק בבעיית תרגום, אלא בבורותו של הכותב את כיתוביות פס הקול לפי שמיעה, ואין לו בעיה עם אריות בחופה. אגב, זו אינה הדוגמה היחידה מסוג זה. דוגמה מתחום אחר (באחד משני הערוצים המדעיים): השמעתם על גרעין אטום שמרקיב ? (תרגום של "decaying nucleus", כאשר ל-decaying יש משמעות שונה בהקשר ביולוגי או פיזיקלי). אכן חידוש מדעי - כנראה שחיידקים מצאו דרך לחדור אל גרעין אטום. או שקפטן בצי האמריקני מתורגם לסרן, וזה לא מפריע למתרגם לתרגם בסצינה מאוחרת יותר באותו אופן, כאשר מייג'ור (רס"ן) מצדיע ל'סרן' ! והרשימה עוד ארוכה. בנצי - שיחה 12:48, 29 במרץ 2009 (IDT)
- מזכיר לי קטע מעיתון שהובא לנו על ידי אחד המרצים לחינוך מיוחד במכללת ליפשיץ בו סוקר אירוע דקירה בו הנפגע שותת זמן ארוך כשהוא שוטט דם. השגיאה כמובן במקור. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ד' בניסן ה'תשס"ט • 10:39, 29 במרץ 2009 (IDT)
- שתי נקודות. ככל שיש יותר עיתונים - יש יותר טעויות... עמיחי 10:32, 29 במרץ 2009 (IDT)
- ה-JNF, כמובן. דניאל צבי • שיחה 10:30, ד' בניסן ה'תשס"ט (29.03.09)
- תרגום צולע של מעריב. בושה וחרפה, כמו שאומרים. Fade to Black - שיחה 21:30, 27 במרץ 2009 (IDT)
כליצרות ולסתות[עריכת קוד מקור]
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון ביולוגיה
נער קריאה הספר והסרט. שאלה נוספת שם מחזה מסויים שהועלה בתיאטרון הבימה[עריכת קוד מקור]
― הועבר מהדף ויקיפדיה:ספר אורחים
שלום רב וחגים שמחים!
יכול להיות שיש כבר תשובה לשאלתי הקודמת אך איני יכול למצאה. לעניין, האם הסיפור על גיבורת הסיפור וכל מעלליה של חנה שמיץ הוא אמיתי, או שזוהי ספקולציה ספרותית קולנועית הפורטת על רגשות מובנים לצורך רווח כספי גרידא? האם התשובה היא במדור זה דהיינו בספר האורחים. אשמח אם אקבל תשובה.
שאלה שניה
מה שם המחזה שהועלה בתיאטרון הבימה לפני עשרות שנים בו השתתפו חנה רובינא ומישה אשרוב העוסק בביקורו של מדען גרמני אצל מורהו הדני שלפני המלחמה. הביקור נערך בקופנהגן הכבושה במהלך מלחמת העולם השניה. נדמה לי שאותו מדען היה נילס בור או משהו דומה? לא זכור לי שמו המדויק אך מה שקובע הוא מומחיותו בשטח הגרעיני. היטלר ומריעיו חששו שהלה עומד לערוק לארהב ולעזור למדענים האמריקאנים בפרויקט מנהטן המפורסם המנוהל עי איינשטיין ואופנהיימר. שליחתו של תלמידו לשעבר של המדען הדני נועדה למנוע את עריקתו של אותו מדען ורתימתו מרצון למאמץ הגרעיני של גרמניה הנאצית. מה שזכור לי הייתה הסצנה המפוסמת בו תוך כדי ויכוח נוקב על תוצאות המלחמה בין המדען לתלמידו הגרמני בשרות הנאצים, נכנסת אשת הדני, ואומרת מלה אחת אך בעלת משמעות גורלית: "סטלינגראד", ומיד אחכ הייתה הפסקה. האם למחזה קראו "הפצצה"? אשמח לקבל גם תשובה לשאלה זו. ―אנונימי לא חתם
- המחזה נקרא קופנהגן. המדען הגרמני הוא ורנר הייזנברג והדני הוא נילס בוהר. Easy n - שיחה 19:46, 28 במרץ 2009 (IDT)
התקנת IE7 במקום IE8[עריכת קוד מקור]
חיפשתי בכל אתר מיקרוסופט ולא מצאתי שום לינק להורדה של IE7 לווינדוס ויסטה. מצאתי כמה למערכות הפעלה ישנות יותר אבל זה לא מתקין את זה משום מה. נמאס לי כבר מהדפדפן הזה (IE8) ואני רוצה לחזור לקודם אבל מיקרוסופט עושים חיים קשים. :/ יש למישהו מושג? miniature • שיחה • הדף האדום 19:53, 28 במרץ 2009 (IDT)
- ניסית לבצע הסרה דרך add\remove programs? תומר א. - שיחה 19:55, 28 במרץ 2009 (IDT)
- קרא שוב את מה שכתבתי. אני לא מחפש הסרה של הדפדפן, אני מחפש "אנטי-שדרוג" לקודם. :) miniature • שיחה • הדף האדום 20:08, 28 במרץ 2009 (IDT)
- סתם שאלה - אפשר לשאול למה? ממה שיצא לי לראות, IE 8 מהיר בהרבה מ IE 7. במה גרסה 7 עדיפה לדעתך? לירן (שיחה,תרומות) 20:10, 28 במרץ 2009 (IDT)
- בזה שהיא לא נתקעת בכל אתר חמישי. miniature • שיחה • הדף האדום 20:18, 28 במרץ 2009 (IDT)
- הדפדפן הוא חלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה ולכן אי אפשר לבצע הסרה מלאה שלו. אני מעריך (מכיוון שמעולם לא בדקתי בעצמי) שהסרה של הדפדפן (הכניסה היחידה שאמורה להיות לך שם היא IE8) תחזיר אותך למצב של לפני ההתקנה. תומר א. - שיחה 20:31, 28 במרץ 2009 (IDT)
- בזה שהיא לא נתקעת בכל אתר חמישי. miniature • שיחה • הדף האדום 20:18, 28 במרץ 2009 (IDT)
נראה לי שאת זה חיפשת...
בוויסטה, התהליך מעט יותר מורכב, אבל לא בהרבה. מכיוון שוויסטה מגדירה את אינטרנט אקספלורר 8 כעדכון למערכת ההפעלה ולא כתוכנה נפרדת, הוא לא מופיע ברשימת התוכנות המותקנות כברירת מחדל. כדי להסיר אותו, פתחו את Programs and Features בלוח הבקרה, ולחצו בצד שמאל על הקישור View Installed Updates. אתרו ברשימה את אינטרנט אקספלורר 8, בחרו אותו, ולחצו על Uninstall בסרגל הכלים.
בהצלחה, יובל י. § שיחה § 00:46, 31 במרץ 2009 (IDT)
- תודה! miniature • שיחה • הדף האדום 01:19, 31 במרץ 2009 (IDT)
פרולוג ואקספוזיציה[עריכת קוד מקור]
מישהו יוכל להסביר לי את המשמעות המדוייקת של שני המונחים - ובעיקר לחדד את השוני ביניהם? --Rex - שיחה 20:02, 28 במרץ 2009 (IDT)
- שבוע טוב, ישראל. אלו הם שני מונחים שונים. פרולוג הוא פתיחה או הקדמה, במובן של החלק הפותח של יצירה אמנותית - מוזיקלית או ספרותית (מונח דומה הוא אפילוג, המתייחס לדברים המהווים את החלק המסיים של היצירה). אקספוזיציה, אם לשמור על הקו וההקשר האמנותיים, משמעה הסבר או באור רקע, המעביר לצופה או לקורא מידע או נתונים הנוגעים לעלילה או לדמויות הנוטלות בה חלק. בנצי - שיחה 20:50, 28 במרץ 2009 (IDT)
- שבוע מבורך, בנצי, ותודה על המענה (כרגיל ), אם הבנתי אותך כראוי, אז בדרך כלל יש אקספוזציה בפרולוג, אבל לא תמיד. האם יש אפשרות לאקספוזיציה שלא בפרולוג? --Rex - שיחה 21:22, 28 במרץ 2009 (IDT)
- כן. תומר א. - שיחה 21:26, 28 במרץ 2009 (IDT)
- שבוע טוב גם לך, תומר. וקצת בהרחבה: מסגרת היחוס היא העלילה ומרכיביה. פרולוג ואפילוג מתייחסים לכל העלילה כחטיבה אחת, אבל אקספוזיציה היא, פחות או יותר, פונקציה של הסצנה ומרכיביה. איך הגעתי לדבר על אמנות בכלל ? בנצי - שיחה 21:55, 28 במרץ 2009 (IDT)
- ובהפשטה גסה - לאור ההסבר - אקספוזיציה זה התפקיד של הטקסט, ופרולוג - זה המיקום שלו בחיבור. תודה על ההסבר, בניתי על כך שהתשובות שלך הם לא רק בפיזיקה... --Rex - שיחה 03:09, 29 במרץ 2009 (IDT)
- שבוע מבורך, בנצי, ותודה על המענה (כרגיל
שבוע טוב בנצי. תומר א. - שיחה 22:20, 28 במרץ 2009 (IDT)
- הפרולוג יכול להוות לפעמים מעין מתאבן של העלילה או חלק הקשור לסופה ומפיע כמעין רמז בתחילת הסיפור עיין למשל כאן וכאן. גילוי נאות, אני כתבתי, בברכה יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ד' בניסן ה'תשס"ט • 10:10, 29 במרץ 2009 (IDT)
בן גוריון ובינה מלאכותית[עריכת קוד מקור]
שאלה קטנה. שמעתי פעם סיפור על בן גוריון, שאני מנסה לו אסמכתא.
זה הולך ככה: יום אחד הוא קרא ליועץ שלו לענייני מדע ואומר לו שהוא ממש מוטרד, כי הוא חושש מעתיד האנושות. הוא מפחד שהאינטליגנציה המלאכותית תחליף את המין האנושי. והיועץ שלו אמר לו שהוא לא צריך להיות מוטרד, כיוון שלפי הגמרא אסור למורה לקנא בתלמיד שלו, ובן גוריון התרצה.
מישהו מכיר את הסיפור או יכול למצוא לו אסתמכתא? 85.65.8.167 20:41, 28 במרץ 2009 (IDT)
- יובל נאמן סיפר את זה ב 7 ימים לפני כמה שנים. מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 21:10, 28 במרץ 2009 (IDT)
- מה, לקח לו שבעה ימים לספר סיפור קצרמר? חזרתי - שיחה 21:25, 28 במרץ 2009 (IDT)
- אני מקווה שיובל נאמן ציטט כראוי את רב יוסי בר חוני: "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו" (מסכת סנהדרין, ק"ה, ב). דוד שי - שיחה 22:35, 28 במרץ 2009 (IDT)
- ועל כך נותר להוסיף רק את דבריו של רבי אלעזר בשם רבי חנינא: "כל האומר דבר בשם אומרו, מביא גאולה לעולם" (מגילה טו, א). אגב, זכור לי פירוש יפה מאוד שקראתי עליה (משל שלום רוזנברג כמדומני), שמעמיד אותה באור שונה לחלוטין. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 02:05, 29 במרץ 2009 (IDT)
- תבנית:מרים להנחתה אופס... חבל שאין. אפשר להרים לך להנחתה? --גוונא - שיחה 03:22, 29 במרץ 2009 (IDT)
- תבנית:מרים להנחתה אופס... חבל שאין. אפשר להרים לך להנחתה?
- ועל כך נותר להוסיף רק את דבריו של רבי אלעזר בשם רבי חנינא: "כל האומר דבר בשם אומרו, מביא גאולה לעולם" (מגילה טו, א). אגב, זכור לי פירוש יפה מאוד שקראתי עליה (משל שלום רוזנברג כמדומני), שמעמיד אותה באור שונה לחלוטין. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 02:05, 29 במרץ 2009 (IDT)
- אני מקווה שיובל נאמן ציטט כראוי את רב יוסי בר חוני: "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו" (מסכת סנהדרין, ק"ה, ב). דוד שי - שיחה 22:35, 28 במרץ 2009 (IDT)
- אכן, בכתבה "בשבילו זה גרעינים" מ-18.3.05. בערך הנושא את שמו מופיע קישור לגרסא אלקטרונית של הכתבה באתר Fresh. יובל מדר - שיחה 08:10, 29 במרץ 2009 (IDT)
- אז קדימה, אפשר להעביר ל"הידעת?"! - יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ד' בניסן ה'תשס"ט • 09:53, 29 במרץ 2009 (IDT)
- מה, לקח לו שבעה ימים לספר סיפור קצרמר?
נער קריאה הספר והסרט. שאלה נוספת שם מחזה מסויים שהועלה בתיאטרון הבימה.[עריכת קוד מקור]
שלום רב וחגים שמחים
תודה על המידע בקשר למדעני המחזה קופנהאגן. סוף סוף נסתם חור בהשכלה. אך מה בקשר לחצי הראשון של שאלתי עליה אני חוזר, האם חנה שמיץ היא אמתית או המצאה ספרותית קולנועית לה אנו עדים בספר ובסרט 'נער קריאה'(אגב סרט ענק, תרתי משמע.) האם מה שסופר והוצג אמיתי או שזו ספקולציה לצורך עשיית רווחים גרידא? אשמח לשמוע ולקרוא תשובתכם. תודה מראש, נשר דם ויין.
- נער קריאה הוא ספר בדיוני, שבעקבותיו נעשה סרט. הדמויות בדויות והאירועים בדויים. דב ט. - שיחה 13:14, 30 במרץ 2009 (IDT)
מתי הוא יום כיבוש טבריה?[עריכת קוד מקור]
מי יכול לפתור לי את שני השאלות ששאלתי כאן? ―אנונימי לא חתם
- האם הוא אכן הכיבוש הראשון של תש"ח ? עדיין ―אנונימי לא חתם
מה סוד ההצלחה של AM:PM?[עריכת קוד מקור]
כתוב שהיא חלוצה בארץ בזה שהיא כמו מכולת שפתוחה 24 שעות, אבל יש גם דרגסטורים. ―אנונימי לא חתם
- ויקיפדיה היא המקום לדעתך לשאלה כזאת? --גוונא - שיחה 01:41, 29 במרץ 2009 (IDT)
- יש אולי סוד, אבל אני לא משוכנע שיש הצלחה. עִדוֹ (Eddau) - שיחה 02:01, 29 במרץ 2009 (IDT)
- הסוד הוא שהיא פועלת בתל אביב - עיר ללא הפסקה. יש עוד סוד, אבל לא אגלה אותו כי הוא סוד איתן • שיחה • בואו לתל אביב לפני שתל אביב תבוא אליכם! 20:35, 29 במרץ 2009 (IDT)
- נראה שיש אצלך הירארכיה של סודות. יש כאלה שאתה מגלה, ויש שלא. בנצי - שיחה 16:15, 30 במרץ 2009 (IDT)
- הסוד הוא שהיא פועלת בתל אביב - עיר ללא הפסקה. יש עוד סוד, אבל לא אגלה אותו כי הוא סוד איתן • שיחה • בואו לתל אביב לפני שתל אביב תבוא אליכם! 20:35, 29 במרץ 2009 (IDT)
- יש אולי סוד, אבל אני לא משוכנע שיש הצלחה. עִדוֹ (Eddau) - שיחה 02:01, 29 במרץ 2009 (IDT)
לזהות שיר[עריכת קוד מקור]
בפרשת השבוע עונה 3 פרק 11 "צדק תרדוף..." יש סצנה בה רואים דתיים רוקדים לשיר. לא הצלחתי לזהות את השיר, הוא נשמע כך: "נהנהנהנהנהנהנהנהנהייה נהנהנהנהנהנהה...", זה מין שיר אלקטרוני כזה. נראה לי שזה שיר די מוכר. יש למישהו מושג מהו השיר? תודה, נדב אפשטיין
- השיר הוא ממש מוכר, ואני מתפלא שאף אחד לא ענה על זה קודם. שמו הוא כמובן "נהנהנהנהנהנהנהנהנהייה נהנהנהנהנהנהה...", והוא נשמע בערך ככה: "נהנהנהנהנהנהנהנהנהייה נהנהנהנהנהנהה...". כדי שתהיה בטוח שאנחנו מדברים על אותו השיר, בפזמון הוא נשמע כך: "נהנהנהנהנהנהנהנהנהייה נהנהנהנהנהנהה...". מקווה שעזרתי. ―אנונימי לא חתם
- לאלמוני האדיב: אני בטוח שאילו השואל ידע יותר פרטים הוא היה מוסיף אותם לשאלתו. עדיף כך מאשר לא לשאול בכלל. השאר זאת למי שהתחבר לרמז האסוציאטיבי, והנח להם לישראל. בנצי - שיחה 20:55, 1 באפריל 2009 (IDT)
- אני חושב שהתגובה הייתה ברוח האחד באפריל. קצת הומור לא הזיק לאף אחד. באמת! תנסה! ―אנונימי לא חתם
- לאלמוני שנשאר כזה: האם גם אי הזדהות אי סוג של הומור סמוי ? לענייננו: מאחר ואתה כתבת, שאלת קיומו של חוש הומור רלוונטית לגביך בלבד. על חוש ההומור שלי תדע רק מכתיבתי שלי. אגב, מאחר ומדובר בתגובה הומוריסטית כפי שאתה אומר, דומני שהיא זקוקה לאישוש מה, או לפחות, לאיזשהו פרצוף מחייך. בנצי - שיחה 21:15, 3 באפריל 2009 (IDT)
- לאלמוני שיישאר כזה, גם אם ייכנה את עצמו "בנצי" ויהיה בעל עמוד משתמש: לא אחפש אישוש לחוש ההומור שלי בפורום זה, בו פרצוף מחייך יופיע רק בהקשר של בדיקת השרירים האחראים על החיוך.
- לאלמוני שנשאר כזה: האם גם אי הזדהות אי סוג של הומור סמוי ? לענייננו: מאחר ואתה כתבת, שאלת קיומו של חוש הומור רלוונטית לגביך בלבד. על חוש ההומור שלי תדע רק מכתיבתי שלי. אגב, מאחר ומדובר בתגובה הומוריסטית כפי שאתה אומר, דומני שהיא זקוקה לאישוש מה, או לפחות, לאיזשהו פרצוף מחייך. בנצי - שיחה 21:15, 3 באפריל 2009 (IDT)
- אני חושב שהתגובה הייתה ברוח האחד באפריל. קצת הומור לא הזיק לאף אחד. באמת! תנסה! ―אנונימי לא חתם
- לאלמוני האדיב: אני בטוח שאילו השואל ידע יותר פרטים הוא היה מוסיף אותם לשאלתו. עדיף כך מאשר לא לשאול בכלל. השאר זאת למי שהתחבר לרמז האסוציאטיבי, והנח להם לישראל. בנצי - שיחה 20:55, 1 באפריל 2009 (IDT)
מה יש על גג בית הספר לרפואה באונ' תל אביב?[עריכת קוד מקור]
מתקפת איכות, חגיגות 100 ולי שאלה אחת - מה זה הכדור הפוליגוני שעל ראש מבנה בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב? אנטנה? מצפה? פסל? אנסה להעלות תמונה מחר. זהר דרוקמן - I♥Wiki 13:26, 29 במרץ 2009 (IDT)
ניאוליברליזם וניאוריאליזם[עריכת קוד מקור]
מה הן שש נקודות ההשוואה המקובלות בין ניאוליברליזם לניאוריאליזם? ―אנונימי לא חתם
וירוס במחשב[עריכת קוד מקור]
הותקנה לי תוכנה בזדון בשם internet antivirus pro שמתיימרת להיות תוכנת אנטי וירוס שמודיעה כביכול על וירוסים שחייבים במחיקה, אבל צריך לשלם בכרטיס אשראי על שירותי ה"אנטי וירוס" כדי שהיא "תעזור" לי. מבירורים קצרים באינטרנט, ברור היה לי כי זאת תוכנה זדונית שמאטה ומשתלטת על המחשב, מונעת חיבור לאינטרנט ועוד רבות, תוך הקפצת פופ אפים כל שנייה. איני מצליח למחוק אותה! אנא! עזרו לי! --MT0 • בואו להשתתף! • שיחה • 23:55, 29 במרץ 2009 (IDT)
- יש פתרון אחד שתמיד עובד - פירמוט. זאת בהנחה שכל החומר החשוב על ההארד דיסק מגובה או שאתה מסוגל לגבות אותו על אף הווירוס. זהר דרוקמן - I♥Wiki 00:02, 30 במרץ 2009 (IDT)
- וכדי שהבעיה לא תחזור על עצמה התקן לינוקס במקום חלונות. הידרו - שיחה 00:07, 30 במרץ 2009 (IDT)
- אשאר נאמן למייקרוסופט תודה =] איך מפרמטים מחשב? איך מגבים הארד דיסק בהנחה שאין להם אופציה של גיבוי? --MT0 • בואו להשתתף! • שיחה • 00:13, 30 במרץ 2009 (IDT)
- פירמוט הוא פיתרון קיצוני שיש לבצעו רק בלית ברירה. אם יש לך מערכת הפעלה חוקית של windows, תוכל להוריד מהם את התוכנה "WindowsDefender", האמורה לסלק תוכנות זדוניות מהמחשב. ברי"א • שיחה • ה' בניסן ה'תשס"ט • 00:17, 30 במרץ 2009 (IDT)
- תודה, אני אוריד ואחזור עם תוצאות --MT0 • בואו להשתתף! • שיחה • 00:19, 30 במרץ 2009 (IDT)
- התוכנה הזאת לא ממומלצת: יש כאן רשימה של תוכנות - חלקן חינמיות: http://filehippo.com/software/antispyware/ http://filehippo.com/software/antivirus/. ועצה לעתיד: לא לגלוש עם אקספלורר (וגם לא עם דפדפנים שמתלבשים עליו כמו מקסתון או אבנט). ―אנונימי לא חתם
- ברי"א מה שאמרת לי אמר לי שיש לי תולעת אבל הכלי לא יכול להסירה. --MT0 • בואו להשתתף! • שיחה • 01:00, 30 במרץ 2009 (IDT)
- קשה לי להחליט איזו תוכנה כן להוריד, מי מהימנה? אני בסכ"ה רוצה משהו שיוריד לי את הוירוס הספציפי שיש לי; internet antivirus pro --MT0 • בואו להשתתף! • שיחה • 01:05, 30 במרץ 2009 (IDT)
- תריץ את התוכנה ב-SafeMode + שלחתי @. תומר א. - שיחה 06:16, 30 במרץ 2009 (IDT)
- קשה לי להחליט איזו תוכנה כן להוריד, מי מהימנה? אני בסכ"ה רוצה משהו שיוריד לי את הוירוס הספציפי שיש לי; internet antivirus pro --MT0 • בואו להשתתף! • שיחה • 01:05, 30 במרץ 2009 (IDT)
- ברי"א מה שאמרת לי אמר לי שיש לי תולעת אבל הכלי לא יכול להסירה. --MT0 • בואו להשתתף! • שיחה • 01:00, 30 במרץ 2009 (IDT)
- התוכנה הזאת לא ממומלצת: יש כאן רשימה של תוכנות - חלקן חינמיות: http://filehippo.com/software/antispyware/ http://filehippo.com/software/antivirus/. ועצה לעתיד: לא לגלוש עם אקספלורר (וגם לא עם דפדפנים שמתלבשים עליו כמו מקסתון או אבנט). ―אנונימי לא חתם
- תודה, אני אוריד ואחזור עם תוצאות --MT0 • בואו להשתתף! • שיחה • 00:19, 30 במרץ 2009 (IDT)
- פירמוט הוא פיתרון קיצוני שיש לבצעו רק בלית ברירה. אם יש לך מערכת הפעלה חוקית של windows, תוכל להוריד מהם את התוכנה "WindowsDefender", האמורה לסלק תוכנות זדוניות מהמחשב. ברי"א • שיחה • ה' בניסן ה'תשס"ט • 00:17, 30 במרץ 2009 (IDT)
- אשאר נאמן למייקרוסופט תודה =] איך מפרמטים מחשב? איך מגבים הארד דיסק בהנחה שאין להם אופציה של גיבוי? --MT0 • בואו להשתתף! • שיחה • 00:13, 30 במרץ 2009 (IDT)
- וכדי שהבעיה לא תחזור על עצמה התקן לינוקס במקום חלונות. הידרו - שיחה 00:07, 30 במרץ 2009 (IDT)
מתברר ששום תוכנה לא עזרה. עשיתי "שחזור מערכת" לתאריך בו בוירוס לא הופיע, והוא איפשר לי למחוק את התוכנה! 
--MT0 • בואו להשתתף! • שיחה • 13:08, 30 במרץ 2009 (IDT)
לחובבי ירושלים: איפוא זה "תל אלמסאבין"[עריכת קוד מקור]
לחובבי ירושלים: איפוא זה "תל אלמסאבין", מי יכול לאתר את המקום הבא: "אשתורי הפרחי מזהה "בית דשן לצפון ירושלים כמרוצת הסוס והוא תל קטן ונמוך בהרבה" - הוא מקום נתינת דשן המזבח ושריפת קדשים הטעונים שריפה ( עמ' ע"ז בספר א', 118 בהדפסה.) . לונץ מזהה את "תל אלמסאבין" לאמור : תל בתי מלאכת הבורית בתור המקום. אדמתו היא בצבע האפר. החוקר הגרמני' פרופ' ליביג ממינכן, שבדק את האדמה מצא בה רק שרידי חי, ללא כל שרידי צמחיה. עם זאת יש לו גם הסתייגות, שכן תילים כאלא מצויים בסביבות ערים רבות. נא להגיב כאן.
- נדמה לי שזאב וילנאי זיהה את המקום בסביבות מגרש הרוסים. חג פסח כשר, - שיחה 03:01, 30 במרץ 2009 (IDT)
- איך קוראים לך, המומחה? ―אנונימי לא חתם
- פתיחת חלון העריכה מגלה שזה משתמש:Daniel Ventura. בנצי - שיחה 19:25, 31 במרץ 2009 (IDT)
- איך קוראים לך, המומחה? ―אנונימי לא חתם
יוממות ישנונית[עריכת קוד מקור]
איזו עיר (מבין כל ערי העולם כמובן) היא זו שמתרחשת בה תופעת היוממות הגדולה ביותר? במילים אחרות: לאיזו עיר מגיע מספר העובדים הרב ביותר מאזור מגורים אחר? ובנוסף, איזו עיר היא עיר השינה הגדולה ביותר? יהיה יעיל אם המידע יתווסף לערכים. אלירן d שיחה 19:20, 30 במרץ 2009 (IDT)
הערך ה??????[עריכת קוד מקור]
כיצד יודעים מהו מספרו של כל ערך? יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ו' בניסן ה'תשס"ט • 21:53, 30 במרץ 2009 (IDT)
- למעשה, למיטב ידיעתי, לא יודעים. רואים בעמוד הראשי כמה ערכים יש, רואים בדף ערכים חדשים וסופרים אם צריך. yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים • דרוש:אחראי חדש לסדנה לגרפיקה 21:55, 30 במרץ 2009 (IDT)
מסרבי נובל[עריכת קוד מקור]
האם עוד אנשים, פרט לז'אן פול סארטר, סרבו לקבל פרס נובל? מאילו טעמים? ―חיים בלאו (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- למיטב ידיעתי רק סארטר ופסטרנק סירבו לקבלו. פסטרנק אולץ לעשות כן על ידי השלטונות הסובייטים שראו את יצירתו כאנטי סובייטית. אמיר מלכי-אור - שיחה 01:06, 31 במרץ 2009 (IDT)
- עיון ברשימת מקבלי פרס נובל לספרות גילה כי גם אריק אקסל קרלפלט סירב לקבל את הפרס ב-1918 (וקיבלו לבסוף לאחר מותו ב-1931). אמיר מלכי-אור - שיחה 01:13, 31 במרץ 2009 (IDT)
- מתוך הערך פרס נובל - אישים שסירבו לקבל את הפרס:
- בוריס פסטרנק (ברית המועצות): אולץ לדחות את פרס נובל לספרות לשנת 1958
- סקופ צדיק (ברית המועצות): דחה את פרס נובל לפיזיקה לשנת 1962
- ז'אן פול סארטר (צרפת): דחה את פרס נובל לספרות לשנת 1964
- לה דוק תו (וייטנאם): דחה את פרס נובל לשלום לשנת 1973
- יפים ליבוביץ' (ברית המועצות): דחה את פרס נובל לפיזיקה לשנת 1974
- חזרתי - שיחה 01:19, 31 במרץ 2009 (IDT)
- בעקבות זכייתו של קרל פון אוסייצקי בפרס נובל לשלום בשנת 1935 היטלר אסר, כעבור שנתיים, על אזרחים גרמנים לקבל את הפרס וכך כל הזוכים הגרמנים בין 1937-1945 אולצו לסרב לקבל את הפרס. לאחר המלחמה הם קיבלו את המדליות שלהם בטקס שנערך בשנת 1949.האביר בן דמות היגון - שיחה 10:17, 31 במרץ 2009 (IDT)
- אני תוהה לעצמי איך זה יכול להיות שמישהו סירב לקבל את הפרס ובכל זאת קיבל אותו לאחר מותו. הם הכריחו אותו? תומר א. - שיחה 13:51, 31 במרץ 2009 (IDT)
- למעשה הוא זכה פעמיים. ב-1918 הוא סירב לקבל את הפרס, הוא נבחר שוב ב-1931 ומכיוון שהוא כבר נפטר הוא היה מנוע מלסרב לקבל את הפרס.האביר בן דמות היגון - שיחה 16:41, 31 במרץ 2009 (IDT)
- אני תוהה לעצמי איך זה יכול להיות שמישהו סירב לקבל את הפרס ובכל זאת קיבל אותו לאחר מותו. הם הכריחו אותו? תומר א. - שיחה 13:51, 31 במרץ 2009 (IDT)
- האם תוכל לפרט את מקורותיך באשר לסקופ צדיק וליפים ליבוביץ' ? דומני שגם בערך פרס נובל#אישים שסירבו לקבל את הפרס אין אסמכתאות לשני מועמדים אלה. הם אף לא מוזכרים בערך המקביל באנגלית. אודה לך אם תוכל גם לרשום את שמותיהם באנגלית, כך שניתן יהיה להתחיל ולשפר את מצב היעדרם של אלה בויקי העברית. תודה, בנצי - שיחה 20:30, 31 במרץ 2009 (IDT)
- ריצ'רד פיינמן כתב בספרו שהוא שקל לסרב לקבל את הפרס, אולם נאמר לו שזה יגרום למהומה יותר גדולה מקבלת הפרס אז הוא ויתר על הרעיון וקיבל את הפרס. יעקב - שיחה 20:50, 31 במרץ 2009 (IDT)
- ויקיהאנגלית מקדישה פסקה רחבה (כולל מקורות) לזוכי הפרס שסירבו לקבלו.Nobel Prize controversies#Laureates who declined the prize.האביר בן דמות היגון - שיחה 20:57, 31 במרץ 2009 (IDT)
- אביר יקר, אילו קראת את שאלתי עד תומה היית נוכח לדעת שכבר הייתי שם. שני פיזיקאים אלה אינם מוזכרים שם. תודה, בנצי - שיחה 22:46, 31 במרץ 2009 (IDT)
- בעקבות זכייתו של קרל פון אוסייצקי בפרס נובל לשלום בשנת 1935 היטלר אסר, כעבור שנתיים, על אזרחים גרמנים לקבל את הפרס וכך כל הזוכים הגרמנים בין 1937-1945 אולצו לסרב לקבל את הפרס. לאחר המלחמה הם קיבלו את המדליות שלהם בטקס שנערך בשנת 1949.האביר בן דמות היגון - שיחה 10:17, 31 במרץ 2009 (IDT)
- מתוך הערך פרס נובל - אישים שסירבו לקבל את הפרס:
- עיון ברשימת מקבלי פרס נובל לספרות גילה כי גם אריק אקסל קרלפלט סירב לקבל את הפרס ב-1918 (וקיבלו לבסוף לאחר מותו ב-1931). אמיר מלכי-אור - שיחה 01:13, 31 במרץ 2009 (IDT)
המצלמה..דחוף...[עריכת קוד מקור]
מה זה מדידת אור, חשיפה, חוק הגומלין, עצמיות, ומצלמת רפלקס ... ―אנונימי לא חתם
- הנה, הכנתי לך את שיעורי הבית :
- אבל אל תסמוך על ויקיפדיה בנושא. הידרו - שיחה 19:27, 31 במרץ 2009 (IDT)
- זה מתאים יותר לחודש אדר, במיוחד במחציתו הראשונה . לשואל: אני מציע לך לעיין קודם בערכים מצלמה ומצלמת רפלקס, בהם תמצא מענה לפחות לרוב שאלותיך. הערכים עליהם הנך שואל זמינים הם בדר"כ, ואם תתקשה במציאתם או בהבנתם - יעזרו לך באופן ספציפי. בהצלחה, בנצי - שיחה 19:55, 31 במרץ 2009 (IDT)
- זה מתאים יותר לחודש אדר, במיוחד במחציתו הראשונה
הברחות נשק לרצועה דרך מצרים[עריכת קוד מקור]
כידוע, רוב הברחות הנשק לרצועה בשנים האחרונות עוברות דרך מצרים, במנהרות דרך העיר רפיח ומתחת ציר פילדלפי. לאחרונה התפרסם כי מאז עופרת יצוקה, הוברחו כבר עשרות טונות נוספות של אמצעי לחימה בדרך זו. בעקרון מצרים פועלת למנוע את הברחות אלו, אולם כבר הושמעו הדעות כי המאמצים של מצרים הם משפה ולחוץ, וכי הם בעצם מאפשרים במידת מה את ההברחות. וכך גם ההגיון אומר, שאם מצרים באמת היתה רוצה למנוע את ההברחות, היא הייתה מונעת אותם. מהו האמת לגבי ענין זה. האם מצרים באמת עושה כל מה שהיא יכולה כדי למנוע הברחות, או שהיא מעלימה עין? בברכה, משה בן ארי
- קצת מוזר למצוא כאן את השאלה הזו. אתה מאמין שיש אדם שיודע בוודאות ושיכול לענות לך מעל דפים אלו? יוסי • שיחה 15:25, 31 במרץ 2009 (IDT)
- אני מאמין שיש כאן אנשים שיודעים יותר ממני ויכולים להסביר לי ולהפנות אותי למקורות שירחיבו ויעזרו לי. (ראה למשל את תשובתו של בנצי). משה בן ארי
- התמונה הגיאופוליטית מלמדת כמה דברים. בין היתר, ידם של המצרים קצרה בסיני, עד כדי חטיפה של חיילים מצריים שם לפני מספר חודשים, מה שמראה על הרתעה ירודה שלהם בסיני בשנים האחרונות (לא היה כך הדבר בעבר). הם מתקשים להשתלט על מגמות פונדמנטליסטיות (בהשפעת אירן, למשל) שחלחלו פנימה מחד, ומאידך, קשיי פרנסה הולכים וגדלים של הבדואים בסיני מרפדים את דרכם של השפעות אלה. למצרים צריך דווקא להיות אינטרס לקחת את השליטה שם, משום שאין מדובר רק באינטרס ישראלי, אלא באינטרס מצרי מובהק. קודם כל פנימי, ושנית, גם בממשק עם הפלשתינאים ברצועת עזה. יש גם אלמנטים מושחתים בקרב זרועות השלטון שם למיניהם, כמנהגם מימים ימימה, אבל דומני שאם הם באמת ירצו בכך, ולדעתי יום כזה מתקרב, יחול שינוי. סיבות אלה כמובן, אינן מסירות מהם את האחריות לנעשה משטחן. אגב, הפעילות מסיני איננה מוגבלת לאזור רפיח, והגבול המצרי-ישראלי תובע מצה"ל מאמץ המנעתי וסיכולי רב, הן בטחוני והן בתחום ההברחות. חומר למחשבה. בנצי - שיחה 19:47, 31 במרץ 2009 (IDT)
"הגן היהודי"[עריכת קוד מקור]
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון ביולוגיה
אני מאמין[עריכת קוד מקור]
מהו הביטוי האחר של "האני מאמין"? תודה... 87.70.229.144 16:00, 31 במרץ 2009 (IDT)
- לא הוונתי את כוונתך. למה אתה מתכוון? בברכה, משה בן ארי
- יתכן שהכוונה היתה לCredo? הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 22:07, 1 באפריל 2009 (IDT)
מלך האריות[עריכת קוד מקור]
איך קוראים לבת של סימבה? 89.138.184.249 16:28, 31 במרץ 2009 (IDT) תודה מראש
מי מספר 2 של נתניהו, מי ממלא מקום ראש הממשלה[עריכת קוד מקור]
מי הוא האיש? Gridge ۩ שיחה 21:01, 31 במרץ 2009 (IDT).
- שרה? חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ז' בניסן ה'תשס"ט • 21:17, 31 במרץ 2009 (IDT)
- אין ממלא מקום. אם יקרה לו ח"ו משהו הממשלה תבחר מחליף, כמו בימים עברו. DGtal 21:59, 31 במרץ 2009 (IDT)
- נדמה לי שעתה זהו סילבן שלום, כך לפי אחד השידורים בטלביזיה בשעות האחרונות. צריך בכל זאת לוודא, ומן הסתם זה יתפרסם מחר בעיתונים, אם לא כבר פורסם גם שם. בנצי - שיחה 22:42, 31 במרץ 2009 (IDT)
- למיטב ידיעתי, הוא מונה ל"משנה לראש הממשלה", ליתר דיוק, הוא ומשה יעלון שניהם נושאי תואר זה (שאגב, לא מופיע באף חוק). DGtal 22:52, 31 במרץ 2009 (IDT)
- אין חובה למנות ממלא מקום (כלשונו של סעיף 5(ד) לחוק יסוד: הממשלה: "אחד השרים שהוא חבר הכנסת יכול שיהיה ממלא מקום ראש הממשלה"). לפי סעיף 16, במקרה של היעדרות מהארץ או נבצרות, הממשלה צריכה לבחור לו ממלא מקום לתקופת ההיעדרות. גם פרס בזמנו לא היה ממלא מקומו של רבין, והממשלה התכנסה במיוחד בערב הרצח כדי לבחור בו לממלא מקומו. לדעתי האישית יותר חשוב למנות ממלא מקום מאשר שר לפיתוח אזורי או שר הסברה ותפוצות, אבל בגלל זה ככל הנראה אני לא ראש הממשלה.
- בקיצור, אין מספר שתיים, אבל כמו שאמר מספר שש: I am not a number, I am a free man. עידו • שיחה • בואו לתל אביב לפני שבאה הלחות 00:53, 1 באפריל 2009 (IDT)
- למיטב ידיעתי, הוא מונה ל"משנה לראש הממשלה", ליתר דיוק, הוא ומשה יעלון שניהם נושאי תואר זה (שאגב, לא מופיע באף חוק). DGtal 22:52, 31 במרץ 2009 (IDT)
- נדמה לי שעתה זהו סילבן שלום, כך לפי אחד השידורים בטלביזיה בשעות האחרונות. צריך בכל זאת לוודא, ומן הסתם זה יתפרסם מחר בעיתונים, אם לא כבר פורסם גם שם. בנצי - שיחה 22:42, 31 במרץ 2009 (IDT)
- לא, יאיר יירש אותו, ושרה תהיה העוצרת עד שהוא יגיע לבגרות. eman • שיחה • ♥ 21:51, 1 באפריל 2009 (IDT)
- כמדומני שיש לו בת בוגרת (-: האביר בן דמות היגון - שיחה 22:52, 1 באפריל 2009 (IDT)
- אין ממלא מקום. אם יקרה לו ח"ו משהו הממשלה תבחר מחליף, כמו בימים עברו. DGtal 21:59, 31 במרץ 2009 (IDT)
הוכחות מדעיות לקיומו של אושוויץ[עריכת קוד מקור]
האם ישנם הוכחות מדעיות לקיומו של אושוויץ? בתודה. חיים פאולוב
- כן, אותן ההוכחות שיש לקיומן של ניו יורק, פריז, הקוטב הצפוני והירח. דניאל צבי • שיחה 21:17, ו' בניסן ה'תשס"ט (31.03.09)
- הדוגמאות של דניאל צבי אולי אינן מוצלחות לצורך העניין, משום שהשואל לא מתכוון רק לשאלה גיאוגרפית. רמת התיעוד, המפורט עד להחריד, של הכל: רשימות, כולל רשימות מסע, תרשימי מבנים ואתרי מחנות, כמו גם מסילות ברזל לשם, מייתרות אפילו את הצורך בעדות אישית, כולל כמובן צילומים וסרטים בפירוט מעורר חלחלה. חלק מחומרי תיעוד אלה הגיע גם ליד ושם וללמוסדות דומים אחרים בארץ ובעולם. דומני שהפולנים הקימו בשנים האחרונות באתר עצמו מוזיאון (סוף סוף). ניסוח השאלה כצורך בהוכחות מדעיות בעייתי מאוד, אבל מקבל את המענה שלו בתיעוד זה, כפי שנתגלה אצל הגרמנים בתום מלחמת העולם ה-2, הן ע"י בנות הברית והן ע"י הסובייטים. לפעמים צריך להיזהר בניסוחה של שאלה, שמא ידבק בה רבב של הכחשה. צריך רֶשע כדי להכחיש קיומו של רֶשע. בנצי - שיחה 22:26, 31 במרץ 2009 (IDT)
מהי הוכחה מדעית ככלל?[עריכת קוד מקור]
למען האמת, המדע (להבדיל מהמתמטיקה) לא מוכיח שום דבר אלא רק יכול לחזק השערות או להפריכן. למשל, כשאנשי הזיהוי הפלילי, הנעזרים בטכניקות שפותחו על ידי מדענים, טוענים בבית משפט שמצאו DNA של אדם מסויים בזירת פשע מסויימת, הם לא מוכיחים שהאיש באמת היה שם. הם מחזקים מאוד את ההשערה שהוא היה שם. אם לאיש אין אח תאום, אזה הסיכוי שהDNA שנמצא בזירת הפשע שייך לאותו אדם ולא לאדם אחר הוא ככל הנראה אחד לראבעה מיליארד. עִדוֹ (Eddau) - שיחה 23:10, 31 במרץ 2009 (IDT)
- הדוגמה שלך אינה דוגמה טובה להוכחה מדעית או לחולשה שלה, מאחר ועל החוקר להתמודד עם מערכת מרובת משתנים, עם כל המשתמע מכך, כולל הצורך לכמת או להעריך סבירות של כל גורם אפשרי. גם הטיעון במשפט הפותח שלך בעייתי הוא, משום שלמבחני תקפות (או הפרכה) ישנה משמעות הרבה יותר עמוקה ממה שניתן להתרשם מהתדיינות פילוסופית גרידא. תפוח יפול תמיד כלפי הקרקע. אלקטרון ינוע תמיד מפוטנציאל נמוך לגבוה. מולקולות ינועו תמיד מריכוז גבוה לנמוך (דיפוזיה), בתנאים נעדרי אילוצים חיצוניים. והרשימה עוד ארוכה. דוגמה טובה יותר לעניינך מבחינה מדעית, היא מבחן קביעת הורות. בנצי - שיחה 00:17, 1 באפריל 2009 (IDT)
- על אף ההצהרות החוזרות והנשנות של המתמטיקה שהיא מוכיחה עובדות מעל ומעבר לכל ספק, בניגוד לכל שאר תחומי המדע, הרשו לי לטעת ספק בטענה זו: כיצד נקבעת נכונות ההוכחה של משפט מתמטי? היא נבדקת על-ידי בני-תמותה. ראשית, אין מן הנמנע שכל בודקיה, מקצועיים ככל שיהיו, יסווגוה כנכונה על אף שאינה כזו, מכיוון שלא מצאו את הטעות הנחבאת בה. שנית, בהנחה שהיא אכן "נכונה" ואין בה טעויות - מי קבע שהיא נכונה מבחינת אמות המידה של היקום, ולא רק של בני האדם? הרי היא נסמכת על אקסיומות שנקבעו על ידי בני-האדם, ועל כן ניתן לפרשה כ"לא נכונה" בהסתמך על אקסיומות אחרות, שנקבעו גם הן על פני בני-אנוש. מי קבע שהסט הראשון של האקסיומות "נכון יותר" מן הסט השני? לסיכום, לא המדע ולא המתמטיקה מוכיחים שום דבר. 79.182.110.95 14:00, 2 באפריל 2009 (IDT)
- מי קבע שאם תחתוך את אבי העורקים שלך, חייך יסתיימו? אולי זה דוקא יציל את חייך? --Rex - שיחה 23:00, 2 באפריל 2009 (IDT)
- לשמחתי כאן משחקת האבולוציה תפקיד. אני מאמין למי שקבע שחיתוך אבי העורקים יגרום לסיום חיי, מי שלא מאמין מוזמן להוכיח לי שאני טועה ונראה למי יהיה יתרון אבולוציוני בעוד 3 דורות. תומר א. - שיחה 23:39, 2 באפריל 2009 (IDT)
- ישראל, אינני מצליח להבין את כוונתך בתגובה האחרונה. אשמח אם תוכל להבהיר את עצמך. 16:57, 3 באפריל 2009 (IDT) ―אנונימי לא חתם
- תבורך על התשובה, תומר. ההיגד שלך מאוד מוצלח למרות שאינו מנוסח בשפה מדעית קלסית. הוא מוצלח ביחוד למול התגובה הבלתי קוהרנטית בעליל של המשיב שקדם לRex. הוא מערבב למשל, בין מתימטיקה לבין מדע, אח"כ מנסה לומר משהו שמנסים לעקוב אחריו, אבל מבלי שמצליחים להגיע למשהו כזה, ולבסוף הוא מקנח באמירה גורפת, ובעיקר נעדרת בסיס לוגי או אמפירי כלשהם. התשובה שלך נותנת מענה להעדר הביסוס של דבריו, בעיקר מבחינה אמפירית. נמאס מדברים שנאמרים ללא למידה של ממש, ללא הבנת המתודולוגיה שמאחורי טיעוניו של המדע, ובמקרה זה, תוך התעלמות מוחלטת מההיגדים שהעליתי ממש לפניו. חשובים או בלתי חשובים ככל שיהיו, ראוי היה שיתייחס להגיון הפנימי שבהם, וינסה לנסח בצורה קוהרנטית את אי ההסכמה שלו. אחרת מה הטעם במין דיון שכזה, שאין בין מרכיביו רצף, או שיהיו אלה מבוססים כראוי. אין לי אלא לשלוח את כל הדוברים מסוג זה ללמוד קצת, ורק אח"כ לגבש דעה. או, בהשראת המילים שלך: שיוכיחו את טיעוניהם במקום לשלול אחרות באופן הצהרתי גורף. הצהרתי ותו לא. שבת שלום, בנצי - שיחה 17:11, 3 באפריל 2009 (IDT)
- נראה שהשואל האלמוני התכוון בדבריו, להביע ספק בכל תוצר של שכל אנושי כלשהוא, עקב מגבלות האדם. אלא שלספקן שכזה אשאל, האם יואיל גם לקפוץ ממגדל גבוה כדי לבחון את נכונות הסקותינו? וכמו שהוא חושש להפסד חייו, ניתן גם לחשוש להפסד הזמן ולמאמצים הכרוכים בהשקעת מחשבה ברעיונות כגון אלה. --Rex - שיחה 00:26, 4 באפריל 2009 (IDT)
- בנצי, יכול להיות שאינני נבון מספיק על מנת להבין את הטיעונים הנכונים-מעבר-לכל-ספק-שלך, ויכול להיות שאתה בעצמך אינך מספיק בטוח בנכונות טיעוניך כך שאתה מעדיף לשלול את דבריי בטענה שאינם מבוססים. הדבר היחיד שברצוני לשנות בתגובתי הקודמת הוא: את המשפט האחרון יש להחליף ב"לסיכום, אין מן ההכרח שהמתמטיקה מוכיחה דבר כלשהו מעבר לכל ספק". אשמח אם תוכל לשוב ולהסביר לבן-תמותה שכמותי את טיעוניך מהתגובה הראשונה, כך, שלדעתך, אוכל להבינם. 13:13, 4 באפריל 2009 (IDT)
- תבורך על התשובה, תומר. ההיגד שלך מאוד מוצלח למרות שאינו מנוסח בשפה מדעית קלסית. הוא מוצלח ביחוד למול התגובה הבלתי קוהרנטית בעליל של המשיב שקדם לRex. הוא מערבב למשל, בין מתימטיקה לבין מדע, אח"כ מנסה לומר משהו שמנסים לעקוב אחריו, אבל מבלי שמצליחים להגיע למשהו כזה, ולבסוף הוא מקנח באמירה גורפת, ובעיקר נעדרת בסיס לוגי או אמפירי כלשהם. התשובה שלך נותנת מענה להעדר הביסוס של דבריו, בעיקר מבחינה אמפירית. נמאס מדברים שנאמרים ללא למידה של ממש, ללא הבנת המתודולוגיה שמאחורי טיעוניו של המדע, ובמקרה זה, תוך התעלמות מוחלטת מההיגדים שהעליתי ממש לפניו. חשובים או בלתי חשובים ככל שיהיו, ראוי היה שיתייחס להגיון הפנימי שבהם, וינסה לנסח בצורה קוהרנטית את אי ההסכמה שלו. אחרת מה הטעם במין דיון שכזה, שאין בין מרכיביו רצף, או שיהיו אלה מבוססים כראוי. אין לי אלא לשלוח את כל הדוברים מסוג זה ללמוד קצת, ורק אח"כ לגבש דעה. או, בהשראת המילים שלך: שיוכיחו את טיעוניהם במקום לשלול אחרות באופן הצהרתי גורף. הצהרתי ותו לא. שבת שלום, בנצי - שיחה 17:11, 3 באפריל 2009 (IDT)
- מי קבע שאם תחתוך את אבי העורקים שלך, חייך יסתיימו? אולי זה דוקא יציל את חייך? --Rex - שיחה 23:00, 2 באפריל 2009 (IDT)
- על אף ההצהרות החוזרות והנשנות של המתמטיקה שהיא מוכיחה עובדות מעל ומעבר לכל ספק, בניגוד לכל שאר תחומי המדע, הרשו לי לטעת ספק בטענה זו: כיצד נקבעת נכונות ההוכחה של משפט מתמטי? היא נבדקת על-ידי בני-תמותה. ראשית, אין מן הנמנע שכל בודקיה, מקצועיים ככל שיהיו, יסווגוה כנכונה על אף שאינה כזו, מכיוון שלא מצאו את הטעות הנחבאת בה. שנית, בהנחה שהיא אכן "נכונה" ואין בה טעויות - מי קבע שהיא נכונה מבחינת אמות המידה של היקום, ולא רק של בני האדם? הרי היא נסמכת על אקסיומות שנקבעו על ידי בני-האדם, ועל כן ניתן לפרשה כ"לא נכונה" בהסתמך על אקסיומות אחרות, שנקבעו גם הן על פני בני-אנוש. מי קבע שהסט הראשון של האקסיומות "נכון יותר" מן הסט השני? לסיכום, לא המדע ולא המתמטיקה מוכיחים שום דבר. 79.182.110.95 14:00, 2 באפריל 2009 (IDT)
צ'רצ'יל[עריכת קוד מקור]
ההנחה הרווחת היא שצ'רצ'יל סבל מגמגום, הלא כן? אם כן, כיצד התגבר על מומו זה? תודה... 87.70.229.144 21:59, 31 במרץ 2009 (IDT)
איפה אפשר למצוא תמונה של אמא של טיאסטו?[עריכת קוד מקור]
איפה אפשר למצוא תמונה של אמא של טיאסטו? ―אנונימי לא חתם
- באלבום בר-מצווה שלו. תומר א. - שיחה 10:15, 2 באפריל 2009 (IDT)
- כאן. בברכה, משה.
תיעוד מדעי של תופעות על טבעיות.[עריכת קוד מקור]
האם ישנו תיעוד מדעי לתופעות על טבעיות? האם למשל מבין כל הגורואים המתפרסמים לאחרונה או שהתפרסמו בעבר היה נסיון לעשות תיעוד מדעי של מעשיהם? האם ישנם חוזי עתידות שפרסמו את תחזיותיהם במדיה, ולאחר מכן הם התממשו, מה שמהווה הוכחה מדעית לקיום מסויים של חוש ראיה לעתיד? בברכה, צבי וינברג
- כמה אתה תשלם לי אם אני אענה לך? נראה לי שיש פה מישהו שמוכן לשלם קצת יותר... --Rex - שיחה 12:12, 1 באפריל 2009 (IDT)
- תשובה מדויקת יותר: נסיונות להוכיח בצורה מדעית את קיומן של תופעות על-טבעיות נעשו בעבר ואף נעשים בהווה, אך אף אחד עדיין לא הצליח במשימה. זאת ועוד, מעולם לא נמצא אדם הטוען ליכולות על-טבעיות אשר הצליח להשתמש ב"יכולותיו" בתנאי מעבדה מבוקרים (שלא יאפשרו לו לרמות). כמובן שיש כאן כשל לוגי מסוים, כי אם אחת מהתופעות הייתה מוכחת באופן מדעי - הרי היא הייתה נקראת מאותו הרגע "תופעה טבעית" ולא על-טבעית. בכל מקרה, אתגר מליון הדולר שציין Rex קיים כבר כ-40 שנה (עם סכומים שונים) ומשום מה אף אחד עדיין לא התייצב לגבות את הסכום... ברק שושני - שיחה 12:26, 1 באפריל 2009 (IDT)
- אמליץ לכם לקרוא את ספרה של מיקי בן כנען "אם החיטה" (הוצאת ספרא והקבוץ המאוחד, 2006). אין בו תיעוד מדעי של תופעות על-טבעיות, אך יש בו סיפור נחמד ודיון מעניין על יחס המדע לתופעות כאלה, ועל הקשרים שבין גופים מדעיים למנגנוני כוח ושליטה. אמנון שביט • שיחה 15:36, 1 באפריל 2009 (IDT)
- תשובה מדויקת יותר: נסיונות להוכיח בצורה מדעית את קיומן של תופעות על-טבעיות נעשו בעבר ואף נעשים בהווה, אך אף אחד עדיין לא הצליח במשימה. זאת ועוד, מעולם לא נמצא אדם הטוען ליכולות על-טבעיות אשר הצליח להשתמש ב"יכולותיו" בתנאי מעבדה מבוקרים (שלא יאפשרו לו לרמות). כמובן שיש כאן כשל לוגי מסוים, כי אם אחת מהתופעות הייתה מוכחת באופן מדעי - הרי היא הייתה נקראת מאותו הרגע "תופעה טבעית" ולא על-טבעית. בכל מקרה, אתגר מליון הדולר שציין Rex קיים כבר כ-40 שנה (עם סכומים שונים) ומשום מה אף אחד עדיין לא התייצב לגבות את הסכום... ברק שושני - שיחה 12:26, 1 באפריל 2009 (IDT)
פיקדון[עריכת קוד מקור]
אתמול, בעודי שותה מיץ תפוחים של פריגת, אני מביט בבקבוק ורואה "מחויב בפיקדון: 25 אגורות", או משהו ממש דומה לנוסח הזה, אני לא זוכר. ובכן, זה ידוע שניתן להחזיר למוכר את הבקבוק שקנית ממנו, והוא יזכה אותך בתמורה ב-25 אגורות, הן הפיקדון (וזה על-פי חוק אאל"ט). אבל... חשבתי לעצמי... הרי המטבע של 5 אגורות יצא ממחזור הייצור ב-1 בינואר 2008. כעת נותרו מטבע של 10 אגורות ומטבע של 50 אגורות. כשאחזור לחנות, אפוא, ואבקש פיקדון על הבקבוק, ייתכן שהמוכר ייתקל בבעיה טכנית? המטבעות של אגורה ושל חמש אגורות אינן עוד במחזור הייצור, ומכך משתמע שלא ניתן לשלם סכום לא־עגול באגורות. אני מבין שכשאומרים "הערוץ הוא בתשלום של 9.99 שקלים לחודש" מדובר במשחק פסיכולוגי שמציג מספר חד-ספרתי במקום מספר דו-ספרתי של כסף, אבל כשחושבים על זה, אין בכלל אפשרות לשלם את זה, אין בכלל היגיון במחיר כזה. ניתן לשלם 9.90, אבל לא 9.99 ^^. אבל עזבו את זה. האם הגורמים האחראיים שכחו מן הפיקדון כשהוציאו את המטבע ממחזור הייצור? אם כך הדבר, יש לעגל את סכום הפיקדון כך שיהיה ניתן לשלמו. אלירן d שיחה 11:28, 1 באפריל 2009 (IDT)
- לגבי המספר באגורות - בחיובים בנקאיים ו/או בכרטיסי אשראי - יש לכך משמעות, וגם במכולת כשקונים מס' מוצרים יש לכך משמעות כספית אם כי איזוטרית. אולם ברור שהמניע הוא פסיכולוגי. אותו הדבר בבקבוקים - אם מקבלים זיכוי בשובר - יש לכך משמעות. --Rex - שיחה 12:06, 1 באפריל 2009 (IDT)
המצלמהה שוב דחוף חח[עריכת קוד מקור]
ממ זה מין עבודה והכנה לבגרות יש שאלות שאני ממש לא מבינה אותם למגמה אם תוכלו לעזור לי אשמח מאוד...למשל כמו "אתה מצלם במצלמת רפלקס 35 מ"מ בעלת פוקוס אוטומתי באיזה מקרה לבחור בכל אחד מן המצבים האלו..AV עדיפות צמצם TV עדיפות תריס או פוקוס ידני חח אני חושבת שקצת הגזמתי אבל אם תוכלו לעזור זה דחוף..."מד האור מורה שיש לצלם בזמן חשיפה 1 חלקי 250 ובמספר צמצם 8 באיזה מהירות סגר יש לצלם במספר צמצם 16 באותם תנאי תאורה" לפחות משהו שמדבר על זה... ―אנונימי לא חתם
- קודם כל, חתמי בסוף פנייתך, כמקובל וכנהוג כאן. שנית, פניה ל'ויקיפדיה' אינה פורום לאספקת עבודות מוכנות, בפרט בנושאים שהמידע עליהם זמין, גם כאן. למה לא פעלת לפי ההנחיות הכלליות שקיבלת ממני בפנייתך הקודמת ? לאחר שתמצי את המקורות שצויינו, ויהיו לך מושגים בסיסיים, תוכלי להגדיר שאלות ספציפיות שניתן יהיה להתייחס אליהן, ואז גם תוכלי להפיק תועלת מהתשובות שינתנו לך. לבסוף, שאלה המנוסחת ללא שגיאות הינה הרבה יותר קריאה ומובנת. בהצלחה, בנצי - שיחה 21:07, 1 באפריל 2009 (IDT)
מי שהיה נשוי שלוש נשים[עריכת קוד מקור]
ההשמטה לעניין? אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 00:02, 2 באפריל 2009 (IDT)
- שיהיה. קשה קצת לקבוע ממרחק של 1800 שנה מה "סביר שידעו התנאים". אם אומן מפרש את הסוגייה בהתאם לעקרונות הללו, כנראה הוא מאמין שהם ידעו אותם. שים לב גם, שהמשפט בניסוחו הקודם סתר את עצמו. ברי"א • שיחה • ח' בניסן ה'תשס"ט • 00:46, 2 באפריל 2009 (IDT)
ניתוח להסרת משקפיים[עריכת קוד מקור]
האם זה נכון כי רופאי עיניים, בשל היכרותם עם הסיכונים שבניתוחי עיניים בכלל, ובניתוח להסרת משקפיים בפרט, נמנעים מלעשות ניתוח להסרת משקפיים? האם טענה זו נבדקה באופן סטאטיסטי? בברכה רועי רוט
- אינני רופא ואין לי מושג. אבל אני יכול להגיד לך שמשיחה שניהלתי עם יו"ר איגוד רופאי העיניים (עד לא מזמן) עולה כי ברור שיש שרלטנים ויש שאינם כאלה. לדבריו, אף אחד מאלה שמציג את הדברים חד צדדית לא צודק. מחד לא מדובר בניתוח אלמנטרי, אך מאידך ברור שלא מדובר בניתוח שהוא סכנה גדולה ברגע שעושים אותו על ידי רופא עיניים. --גוונא - שיחה 17:06, 2 באפריל 2009 (IDT)
- עברתי ניתוח מסוג זה לפני מספר שנים, אצל רופא רציני (רופא עיניים מנתח, מומחה להשתלת קרנית). כשעשיתי את הניתוח עוד היו לו משקפיים, אך כשבאתי לביקורת לאחר כמה חודשים הוא כבר היה אחרי ניתוח.
- אני יכול רק להמליץ ללכת למקום רציני, שמעסיק רופאים מומחים, ומתמחה בתחום הזה בלבד. ישנם מקומות (ולא אפרט שמות), שנראה שהדבר היחיד שמקשר את תחומי העיסוק השונים שלהם הוא הימצאות השם "לייזר" - "ניתוחי עיניים בלייזר" ו"הסרת שיער בלייזר" דרים בכפיפה אחת, ללא שום הגיון. לא הייתי מתקרב למקומות כאלה. עופר קדם - שיחה 18:48, 2 באפריל 2009 (IDT)
- נדמה לי שיש מעין "תופעה" של רופאי עיניים שיש להם משקפיים אליהם הם רגילים, במספרים קטנים, או רק לצורך קריאה ועבודה, שהם אנשים מבוגרים ושהמשקפיים משווים להם מכובדות, ולא מספיק חשוב להם העניין עד כדי ביצוע הניתוח, שבכל זאת הוא הליך עם סיכונים מסויימים ועם טרדה לא קטנה (טיפות עיניים לכמה חודשים ואפשרות לתקופת מעבר לא פשוטה). לא סיכונים שמוסתרים מעיני הציבור או שאר הבלים. יוסאריאן • שיחה 22:14, 2 באפריל 2009 (IDT)
- וצריך לזכור גם כי, כמו שרופאים אחראיים מזכירים לאנשים, לא כולם מתאימים לניתוח (המכון בו עשיתי את הניתוח אמר כי הוא דוחה כשליש מהפונים). יתכן שלאדם קרנית דקה מדי, בעיית לחץ תוך עיני, או אחת מעשרות בעיות עיניים אחרות המגדילות את הסיכון או מונעות את הניתוח לגמרי. אכן, אם עברת שנים רבות עם משקפיים, לא תמיד יש סיבה טובה לקחת את הסיכון הזה, גם אם הוא נמוך. עופר קדם - שיחה 22:22, 2 באפריל 2009 (IDT)
- אגב, אני נותחתי אצל רופא שהרכיב משקפיים בעצמו, אבל הרופא הבכיר במכון בו נותחתי (הדסה בירושלים) ניתח את בתו שלו - קטעי עיתון בעניין הוגדלו, מוסגרו ונתלו בחדרו, ונטעו בטחון בליבי. יוסאריאן • שיחה 22:25, 2 באפריל 2009 (IDT)
- וצריך לזכור גם כי, כמו שרופאים אחראיים מזכירים לאנשים, לא כולם מתאימים לניתוח (המכון בו עשיתי את הניתוח אמר כי הוא דוחה כשליש מהפונים). יתכן שלאדם קרנית דקה מדי, בעיית לחץ תוך עיני, או אחת מעשרות בעיות עיניים אחרות המגדילות את הסיכון או מונעות את הניתוח לגמרי. אכן, אם עברת שנים רבות עם משקפיים, לא תמיד יש סיבה טובה לקחת את הסיכון הזה, גם אם הוא נמוך. עופר קדם - שיחה 22:22, 2 באפריל 2009 (IDT)
- אם אינני טועה הניתוח להסרת משקפיים מיועד לסובלים מקוצר ראייה. אז יכולים להיות רופאים בעלי משקפיים המרכיבים אותם לא
- נדמה לי שיש מעין "תופעה" של רופאי עיניים שיש להם משקפיים אליהם הם רגילים, במספרים קטנים, או רק לצורך קריאה ועבודה, שהם אנשים מבוגרים ושהמשקפיים משווים להם מכובדות, ולא מספיק חשוב להם העניין עד כדי ביצוע הניתוח, שבכל זאת הוא הליך עם סיכונים מסויימים ועם טרדה לא קטנה (טיפות עיניים לכמה חודשים ואפשרות לתקופת מעבר לא פשוטה). לא סיכונים שמוסתרים מעיני הציבור או שאר הבלים. יוסאריאן • שיחה 22:14, 2 באפריל 2009 (IDT)
בגלל קוצר ראייה אלא בגלל בעיות ראייה אחרות - כולל היפרמטרופיה או פרסביופיה עם קשיים בראיה מקרוב למשל.Ewan2 - שיחה 01:27, 3 באפריל 2009 (IDT)
F-18m[עריכת קוד מקור]
מה המשמעות של 18mF ובמה הוא שונה מ- 18F ? 16:25, 2 באפריל 2009 (IDT) ―אנונימי לא חתם
- מדובר באטום פלואור שאחד מהנוקלאונים שלו (פרוטונים ונויטרונים) נמצא במצב מעורר - ראה w:en:Nuclear isomer. לאחר זמן מה הגרעין עובר דעיכה - משחרר את האנרגיה שלו, וחוזר למצבו הרגיל. עופר קדם - שיחה 18:58, 2 באפריל 2009 (IDT)
מנהיגות[עריכת קוד מקור]
מה גורם לאנשים כה רבים להצביע לאדם אחד, כמוהם? מה מבדיל אותו מהם? מה גורם להם לראות בו כמנהיג? 87.70.46.35 21:50, 2 באפריל 2009 (IDT)
דג עם רגלים[עריכת קוד מקור]
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון ביולוגיה
זמזום של מסכי CRT[עריכת קוד מקור]
מישהו יודע להסביר למה מסכי CRT מזמזמים תמיד כשהם דלוקים? 85.65.8.167 09:54, 3 באפריל 2009 (IDT)
- ממה שאני זוכר, זו תופעה הקשורה לשנאים, סלילים ותדר תהודה. בטח מישהו יוכל לתקן/להרחיב. חזרתי - שיחה 15:08, 3 באפריל 2009 (IDT)
האם טוביקו זה כשר?[עריכת קוד מקור]
טוביקו הן ביצי דגים זעירות, או משהו כזה, ואני אשמח מאד לדעת אם הן כשרות. תודה! ו..האם ג'ירפה כשרה? 84.228.86.189 16:03, 4 באפריל 2009 (IDT)
- ג'ירפה היא בהחלט כשרה (רק אם היא בעלת פרסה שסועה וגם מעלת גרה). חזרתי - שיחה 16:13, 4 באפריל 2009 (IDT)
- ג'ירפה לכשעצמה היא כשרה, הבעיה מתחילה כשצריך לשחוט אותה שחיטה כשרה (לחתוך במקום מאוד מסויים בצוואר - אני מקווה שלכולם ברורה הבעיה פה). כמו כן קיימת מחלוקת היכן המקום המדוייק הזה. תומר א. - שיחה 16:22, 4 באפריל 2009 (IDT)
- תודה רבה. מה עם הטוביקו? 84.228.86.189 16:30, 4 באפריל 2009 (IDT)
- למיטב ידיעתי, מה שבא מכשר - כשר. אבל אני ממליץ לך לחכות לצאת שבת כדי שמשתמשים שיותר מקפידים ממני יוכלו לענות לך. תומר א. - שיחה 18:32, 4 באפריל 2009 (IDT)
- הסתכלתי עכשיו באינטרנט לראות על מה אתה מדבר, אני לא יודע איפה אתה קונה את זה אבל אם זה בא בתוך קופסה אז על הקופסה אמורה להיות תעודה כשרות (או שלמסעדה אמורה להיות תעודת כשרות). דבר שני, אכלתי את זה ביפן וזה לא כ"כ טעים (וגם מאוד קשה לתפוס את זה עם הצ'ופ סטיקס). תומר א. - שיחה 18:32, 4 באפריל 2009 (IDT)
- זה בא על סושי, במנה מסויימת של מסעדה לא כשרה. לא כל המנות בה הן לא כשרות, ולכן שאלתי. 84.229.1.237 20:53, 4 באפריל 2009 (IDT)
- באיזה מסעדה מגישים את זה בארץ? תומר א. - שיחה 21:39, 4 באפריל 2009 (IDT)
- אם כל המנות מוכנות באותו מטבח ומוגשות באותן כלים, אז כל המנות לא כשרות, גם אם חלק מחומרי הגלם היו כשרים לפני שהכניסו אותם למטבח. דניאל צבי • שיחה 21:43, י' בניסן ה'תשס"ט (4.04.09)
- דניאל, אתה יודע שלא כולם מקפידים על אותה כשרות. תומר א. - שיחה 21:45, 4 באפריל 2009 (IDT)
- אם כל המנות מוכנות באותו מטבח ומוגשות באותן כלים, אז כל המנות לא כשרות, גם אם חלק מחומרי הגלם היו כשרים לפני שהכניסו אותם למטבח. דניאל צבי • שיחה 21:43, י' בניסן ה'תשס"ט (4.04.09)
- באיזה מסעדה מגישים את זה בארץ? תומר א. - שיחה 21:39, 4 באפריל 2009 (IDT)
- זה בא על סושי, במנה מסויימת של מסעדה לא כשרה. לא כל המנות בה הן לא כשרות, ולכן שאלתי. 84.229.1.237 20:53, 4 באפריל 2009 (IDT)
- הסתכלתי עכשיו באינטרנט לראות על מה אתה מדבר, אני לא יודע איפה אתה קונה את זה אבל אם זה בא בתוך קופסה אז על הקופסה אמורה להיות תעודה כשרות (או שלמסעדה אמורה להיות תעודת כשרות). דבר שני, אכלתי את זה ביפן וזה לא כ"כ טעים (וגם מאוד קשה לתפוס את זה עם הצ'ופ סטיקס). תומר א. - שיחה 18:32, 4 באפריל 2009 (IDT)
- למיטב ידיעתי, מה שבא מכשר - כשר. אבל אני ממליץ לך לחכות לצאת שבת כדי שמשתמשים שיותר מקפידים ממני יוכלו לענות לך. תומר א. - שיחה 18:32, 4 באפריל 2009 (IDT)
- תודה רבה. מה עם הטוביקו? 84.228.86.189 16:30, 4 באפריל 2009 (IDT)
- ג'ירף כנראה כשר (יש על זה מאמר בתחומין), לאגדה על הצוואר אין בסיס כיוון שכל הצוואר כשר לשחיטה. לגבי ביצי דגים - בגדול זה תלוי בדג: אם הוא כשר, הביצים כשרות, אם לא, הביצים אסורות. כמובן שמומלץ לקנות ביצי דגים רק עם הכשר. DGtal 21:10, 4 באפריל 2009 (IDT)
- לא מצאתי את המאמר – האם יש באינטרנט? חזרתי - שיחה 22:03, 4 באפריל 2009 (IDT)
- למיטב ידיעתי, לא, אבל זזה כתב עת תורני נפוץ במיוחד. DGtal 22:09, 4 באפריל 2009 (IDT)
- אם אני זוכרת נכון, זה של 'דג מעופף', לפי הערך ביצי דגים. אני לא מדברת על כשרות מבחינת המסעדה, אלא מבחינת חומר הגלם עצמו. 77.124.182.193 01:19, 5 באפריל 2009 (IDT)
- על פי ההלכה כל היוצא מן הטמא - טמא, כלומר: איסור אכילה קיים רק על דברים שיוצאים מבעלי חיים שאסורים בעצמם באכילה ומה שיוצא מבעלי חיים כשרים, מותר לאכול אותו, לדוגמה: ביצים, חלב וכיו"ב (דבש דבורים וחלב אם כשרים מסיבות שונות. ניתן לעיין בנידון במשנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק ג'). חוץ מזה, צריך לדעת שכל מה שלא נאמר עליו בהלכה שהוא אסור באכילה - הוא מותר ואין סיבה לא לאכול אותו. ולכן בנידון שלך, תלוי אם הביצים הנ"ל יוצאות מדג שכשר לאכילה או לא.
- בנפרד מהשאלה העניינית של הכשרות על פי הכללים, קיימים מנהגים מחייבים. לדוגמה: כהכללה, האשכנזים לא נוהגים לאכול חגבים לסוגיהם למרות שעל פי הסימנים ההלכתיים הם כשרים לאכילה. המצב הזה כך מפני שקיימת מסורת שרק מה שנכלל בה וידוע לנו דרכה, מותר באכילה ואילו בעלי חיים, מכל סוג שהוא, שאינם ידועים לנו, לא לנו הכלים לבדוק את כשרותם - כך לפי תפיסת הלכתית מקובלת למדי.
- ולכן אם אתה שואל "הלכה למעשה", ככל הנראה אין תשובה ברורה. --גוונא + שיחה + האם אתה מאזכר נכון? 01:38, 5 באפריל 2009 (IDT)
- אם אני זוכרת נכון, זה של 'דג מעופף', לפי הערך ביצי דגים. אני לא מדברת על כשרות מבחינת המסעדה, אלא מבחינת חומר הגלם עצמו. 77.124.182.193 01:19, 5 באפריל 2009 (IDT)
- למיטב ידיעתי, לא, אבל זזה כתב עת תורני נפוץ במיוחד. DGtal 22:09, 4 באפריל 2009 (IDT)
- לא מצאתי את המאמר – האם יש באינטרנט? חזרתי - שיחה 22:03, 4 באפריל 2009 (IDT)
- ג'ירפה לכשעצמה היא כשרה, הבעיה מתחילה כשצריך לשחוט אותה שחיטה כשרה (לחתוך במקום מאוד מסויים בצוואר - אני מקווה שלכולם ברורה הבעיה פה). כמו כן קיימת מחלוקת היכן המקום המדוייק הזה. תומר א. - שיחה 16:22, 4 באפריל 2009 (IDT)
- תודה רבה על הפירוט. כלומר, ממה שאמרת - אם דג מעופף [מי שהטיל את הביצים] כשר, אז גם הן כשרות?
- ולשאלה הבאה, האם דג מעופף כשר? 77.124.30.96 21:23, 5 באפריל 2009 (IDT)
- כאמור: אם הדג המטיל כשר אז גם הביצים כשרות.
- לגבי כשרותם של דגים מעופפים אני לא יודע. (בתמונה הזאת אני חושב שרואים סנפירים, אבל לא בטוח...)
- סתם מגניב... תסתכל בתפריט הזה בערך באמצע העמוד. מוצהר בו כי הוא כשר ומופיעות בו ביצי דג מעופף...
- להשכלה כללית תוכל לעיין כאן. --גוונא + שיחה + האם אתה מאזכר נכון? 22:05, 5 באפריל 2009 (IDT)
איך הייתם מתרגמים לעברית את המילה last[עריכת קוד מקור]
הכוונה למכשיר המשמש את הסנדלרים בעבודתם Last. Anonymous - שיחה 20:42, 4 באפריל 2009 (IDT)
- מישהו אמר לי שבמפעל הנעלים "דפנה" שבגליל, קוראים לזה "גַפַּה". אני הייתי מתרגם ל-"סדן נעליים". עִדוֹ (Eddau) - שיחה 20:45, 4 באפריל 2009 (IDT)
- זה אימום. מגיסטר • שיחה 21:05, 4 באפריל 2009 (IDT)
- אכן. בברכה. ליש - שיחה 21:09, 4 באפריל 2009 (IDT)
- שאלות כאלה אפשר למצוא בקלות באתר האקדמיה ללשון עברית. פותחים את "מילון: הנעלה: סנדלרות (תש"א)" ומבצעים חיפוש למילה Last. תומר א. - שיחה 21:49, 4 באפריל 2009 (IDT)
- אכן. בברכה. ליש - שיחה 21:09, 4 באפריל 2009 (IDT)
- זה אימום. מגיסטר • שיחה 21:05, 4 באפריל 2009 (IDT)
ביצה סינית - ביצת אלף הימים[עריכת קוד מקור]
על מושג זה שמעתי לפני יותר מ 25 שנים, וענינו כנראה ביצים שהיו משמרים אותם 1000 ימים ואח"כ אוכלים אותם. [יש מי שחושב שמדובר במעדן...] חיפשתי מידע על כך ברשת ללא הצלחה. האם שמעתם על המושג, ומהו בדיוק?
- כאן: ביצת מאה השנים. יש הרבה יותר מידע בערך האנגלי, w:en:Century egg. עופר קדם - שיחה 21:23, 4 באפריל 2009 (IDT)