ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון146

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

עיבוד תמונה פשוט[עריכת קוד מקור]

יש לי איזו קובץ של תמונה שבה יש זוג קווים. אני צריך למצוא את הזווית בינהם. איך אני עושה את זה בצייר/פוטושופ ( בלי רעיונות כמו להצמיד מד זווית או סרגל למסך). 109.67.207.253 21:41, 29 במאי 2011 (IDT)

בפוטושופ? כלי ה"סרגל" - (איפה שהדוגם צבע - I) ביחד עם אלט בגרירה מקצה הקו יעזור לך. שמוליק - שיחה 23:26, 29 במאי 2011 (IDT)
לסובב אחד מהם עד שהוא יהיה אופקי. ואז לסובב את השני עד שיהיה אופקי, ולראות בכמה סובבת. emanשיחה 23:59, 29 במאי 2011 (IDT)
לקחת קואורדינטות של נקודות על השוקיים, ואת הקואורדינטות של הקודקוד, ומכאן זה טיפלה טריגו. רוב התכנות הגרפיות מאפשרות להציג את הקואורדינטות של הסמן. קיפודנחש - שיחה 04:02, 31 במאי 2011 (IDT)

שאלה[עריכת קוד מקור]

static void sod(int m,int n)
        {
            Queue<int> q = new Queue<int>();
            
 
            for (int i = 1; i <= n; i++)
            {
                q.Insert(i);
            }
            while (!q.IsEmpty())
            {
                for (int i = 1; i <= m - 1; i++)
                    q.Insert(q.Remove());
                Console.Write(q.Remove() + "");
            }
        }

ניסיתי כמה שעות להבין מה פעולה זו עושה ולא הצלחתי. אשמח לעזרה 89.138.7.202 00:23, 30 במאי 2011 (IDT)

תיקנתי תחביר. לגבי בקשתך: מה מובן לך ומה לא מובן? Tzafrir - שיחה 10:31, 30 במאי 2011 (IDT)
די ברור שזה שיעורי בית או חומר לימודי אחר. דמיין חבילת קלפים עם n קלפים שכל פעם אתה מעביר m קלפים לסוף ורושם את המספר של הקלף העליון. אתה חוזר על הפעולה m פעמים. איך היית קורא לזה? שמוליק - שיחה 20:19, 30 במאי 2011 (IDT)
נכון. אם מדובר על שיעורי בית, רצוי לדעת איפה בדיוק הבעיה לפני שעוזרים. Tzafrir - שיחה 07:32, 31 במאי 2011 (IDT)
יש שאלה שאהבתי בילדותי: חבורת ימאים בגודל N עומדים במעגל, כל מספר מוות M נזרק לים. היכן כדאי לעמוד על מנת להחלץ (להיות אחרון). נדמה לי שהתכנית הנ"ל פותרת זאת. Shannen - שיחה 09:34, 31 במאי 2011 (IDT)
אתה מתאר את בעיית יוספוס. דניאל צבישיחה 09:41, כ"ז באייר ה'תשע"א (31.05.11)
ואללה יש לה גם שם :-) Shannen - שיחה 10:25, 31 במאי 2011 (IDT)

האם אדם יכול להחזיק יותר מ2 דרכונים?[עריכת קוד מקור]

נניח שיש לי 3 אזרחויות- אבי מאנגליה ואמי מארה"ב, ואני מישראל, ולכן יש לי 3 אזרחויות, אני יכול להחזיק גם שלושה דרכונים?

אם יש לך מקום בארון, למה לא. אין גוף בינלאומי לפיקוח על מספר הדרכונים. עוזי ו. - שיחה 14:51, 30 במאי 2011 (IDT)
אם אני זוכר נכון יש מדינות אשר מגבילות את מספר האזרחויות ה"כפולות" שאדם יכול להחזיק. יש כאלה שרק באזרחות שלהן (רוסיה היא דוגמה לכך) ויש יותר. צריך לבדוק נקודתית לגבי המדינות הספציפיות • עודד (Damzow)שיחההלוואי והייתי בדיקסי! • 14:54, 30 במאי 2011 (IDT)

מה התגלית הפיזיקלית האחרונה?[עריכת קוד מקור]

מה היתה התגלית הפיזיקלית ניסיונית או תיאורית רצינית אחרונה? אני לא מדבר על עוד שיטה לבנות מוליך למחצה, או מחקר פורץ דרך בנושא אופטיקה לא לינארית, או גיליו עוד כוכב לכת מחוץ למערכת השמש. אלא על "תגליות ענק", בסגנון תורת היחסות, חוקי מקסוול, או גילוי קרני איקס או מציאת התפשטות היקום. איזו תגלית "כלל יקומית" ולא מקומית (לא שאני מזלזל חס וחלילה במחקרים במצב מוצק, לייזרים או ננוטכנולוגיות). 79.179.213.225 16:07, 30 במאי 2011 (IDT)

לרוב, ההכרה בתגליות פיזיקליות היא תהליך ארוך שעובר מהרגע שהתאוריה מתחילה להיות מנוסחת לראשונה בצורה בוסרית ועד שהיא מאוששת ומתקבלת לחלק מהקאנון המדעי. אחת התיאוריות שהאישוש שלהם הוא המרשים ביותר היא QED שעליה התקבל פרס נובל ב-1965. פרס הנובל על מודל הקווארקים התקבל ב-1969. פרס הנובל על QCD שנוסח ב-1970 התקבל ב-2004. בקרוב ככל הנראה יתגלה בוזון היגס ב-CERN, מה שיאושש באופן די מוחלט את המודל הסטנדרטי. (לחלופין, יתגלה שבוזון היגס לא קיים, מה שבאמת יעשה מהפיכה בחשיבה הפיזיקלית.) הרעיון העקרוני של תורת המיתרים מקובל על פיזיקאים רבים, אך הניסוח המדויק שלה עוד לא ברור לגמרי, וגם אין לה אישוש. סופר-סימטריה היא תיאוריה נוספת שפיסיקאים נוטים לקבל אותה, אך במידה פחותה מעט מתורת המיתרים. בתחום הכבידה, גלי כבידה (אנ') נחזו כבר על ידי איינשטיין, אבל האישושים למציאות שלהם נחזים רק בשנים האחרונות, ובקרוב כנראה יאוששו את קיומם במדידות ישירות. גם סטיבן הוקינג עוד לא קיבל פרס נובל על גילוי קרינת הוקינג משום שאין לכך עדיין אישוש. אני-ואתה שיחה 17:20, 30 במאי 2011 (IDT)
פתח את הגליון האחרון של אחד מכתבי העת המדעיים שעוסקים בפיזיקה ומצא בו כשלושים "תגליות אחרונות". עִדּוֹ - שיחה 20:28, 30 במאי 2011 (IDT)
לפי דעתי (הקצת משוחדת), תורת הכאוס. emanשיחה 03:12, 1 ביוני 2011 (IDT)
ובשלושים השנים שעברות מאז גילו זה (בהנחה שזה גילוי ולא פיתוח), מה עשו כל הפיזיקאים?. עִדּוֹ - שיחה 17:26, 6 ביוני 2011 (IDT)

מגנטיות[עריכת קוד מקור]

שלום,

מה ההסבר לכך שמגנטיות נגרמת ע"י שתי תופעות שונות לכאורה - מצד אחד ע"י תנועה של מטענים חשמליים ומצד שני ע"י חומרים בעלי מבנה אלקטרוני מסוים? 94.159.159.165

המגנטיות של חומרים נובעת מהספין של האלקטרונים, שגם זה סוג של תנועה של מטענים. ראה פרומגנטיות. אני-ואתה שיחה 20:20, 30 במאי 2011 (IDT)
כן? איך בדיוק ספין זה סוג של תנועה??? 79.178.4.217 21:18, 1 ביוני 2011 (IDT)
הספין נחשב לסוג של תנע זוויתי, אם כי באמת הוא לא בדיוק תנע במובן הקלאסי, אלא איזושהי הרחבה מופשטת יותר של פעולת התנועה במובנה המתמטי. אני-ואתה שיחה 21:48, 1 ביוני 2011 (IDT)

לא חשוב הסתדרתי, רק חבל שאי אפשר למחוק -.-|

אינני יודע מי האלמוני הנ"ל, אבל הוא לא שואל השאלה. אולי הגיע הזמן להרשם...תודה על המענה. 94.159.159.165
בכל מקרה. נאמר לי שבשביל תשובה מעמיקה לשאלה הזו, צריך להתמצא בתורת היחסות הפרטית. באופן שטחי אומר שיש קשר בין שלוש התופעות: חשמל, פרומגנטיות ואלקטרומגנטיות. אלקטרומגנט נוצר על ידי סליל שבו זורמים מטענים חשמליים במעגליות וחומר פרומגנטי הוא חומר שבו השדה המגנטי שיוצרים אלקטרונים בעזרת הספין שלהם, באורביטלים שך אטומים שונים, לא מבטלים זה את זה. עִדּוֹ - שיחה 12:26, 31 במאי 2011 (IDT)

can to make?[עריכת קוד מקור]

בשיר Only you של הפלטרס : http://www.youtube.com/watch?v=3ZayGR8OWvI&feature=related

הזמר שר כמה פעמים "can to make" במקום "can make". בלייריקס של השיר כמובן כתוב can make, אבל שומעים בבירור שהוא אומר to או משהו בסגנון..אולי סלנג של פעם? תודה Nutcrucker - שיחה 14:16, 31 במאי 2011 (IDT)


טמקא[עריכת קוד מקור]

מישהו מוכן להסביר לי למה קוראים ל-ynet בשם המוזר הזה? תומר - שיחה 20:52, 31 במאי 2011 (IDT)

האותיות ynet במקלדת qwerty עברית. Tzafrir - שיחה 20:54, 31 במאי 2011 (IDT)
בynet זה קורה כי האתר עברי אז הרבה פעמים המקלדת על עברית, וגם השם קצר אז לא שמים לב שאתה באנגלית עד שמקלידים את כל השם.
תודה על הפניית תשומת הלב; הפניות כאלה כלל וכלל אינן מקובלות - איננו מפנים לא משגיאות כתיב ובטח שלא משגיאות הקלדה. מחקתי את ההפניה. אנדר-ויק 17:44, 1 ביוני 2011 (IDT)
חבל שמחקת. אמנם מקור הכינוי "טמקא" הוא בשגיאת הקלדה, אבל הוא כבר מזמן הפך להיות כינוי רווח בציבור לאתר. בן ג. (שיחה) תרומת כוח-חישוב 17:54, 1 ביוני 2011 (IDT)
אני מסכים עם בן ג. ראה כאן. נו, טוב - שיחה 14:04, 2 ביוני 2011 (IDT)
אגב, כאשר מקלידים שם ערך בצורה שגויה בוויקיפדיה יש "האם התכוונת ל". אבל בניגוד לגוגל אין תיקונים לטעויות שמקורם החלפה בין אנגלית לעברית. מומלץ להוסיף את זה.

זרמו איתי במטאפוריות; התנ"ך הסקסולוגי - מהו?![עריכת קוד מקור]

התנ"ך הפסיכולוגי-פסיכיאטרי הוא ה DSM, ומהו זה הסקסולוגי עם כן?, שמכיל מידע "בין לאומי" על פתולוגיות בהן יטפלו סקסולוגים, על שיטות הבחינה המקובלות (למדידית נטייה מינית או חשק מיני), וכל הדברים הללו..

זה בטוח ספר של 1000 עמודים לפחות, אבל בכל מקרה, מהו?, אם יש כזה, ואם אין, מהם הספרים שסביר שייחשיבו אותם לקרובים למעמד הזה של "תנ"ך סקסולוגי"...?.

תודה רבה.

ככל הידוע לי, אין כזה דבר, אבל אתה יכול לעיין בדו"ח קינסי

עזרה במציאת מיני-סדרת טלוויזיה ישראלית מראשית שנות ה2000, מעין ריאליטי אפלולי תל אביבי[עריכת קוד מקור]

הסדרה צולמה (לפחות חלק ממנה אם לא הכל) בחניון של מגדלי עזריאלי, היא עסקה בכל מיני טיפוסים תל אביביים שנפוץ לראות בעיקר בלילה., אני זוכר רק במעורפל מה היתה הפואנטה של הסדרת ככל-הנראה ריאליטי הזאת.., זה היה סוג של תחרות, ראיינו שם חלק מהשתתפים כל פעם ועקבו אחריהם במצלמות החניון. אלו טיפוסים סטייל "הכוכב הכחול". אחת מהמשתתפות היתה עם שיער קצוץ (או עם גלח), והיא כנראה לסבית, אין לי עוד פרטים.

אולי הכוונה היא ל'פיצוחיה', תוכנית דוקו-דקמה ששודרה בערוץ 8? אוריה אורן - שיחה 14:27, 4 ביוני 2011 (IDT)

הסרטים האחים מבורך ו"הכוכב כחול"[עריכת קוד מקור]

איפה אפשר להשיג את הסרטים הללו? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני חושב שב"האוזן השלישית": הכוכב הכחול, האחים מבורך. מעט מן האורשיחה • כ"ח באייר ה'תשע"א • 11:06, 1 ביוני 2011 (IDT)

חום היתוך[עריכת קוד מקור]

שאלה ממש פשוטה בכימיה (עניין של הגדרה). האם חום היתוך מוגדר לגרם אחד? כלומר, לחומר A יש חום היתוך של 5.01 kJ/mol . כמה חום ב- kJ דרוש על מנת להמיס 137? התשובה היא 5.01*137 קילוג'אול?

לא. כדאי שתברר לעצמך שאתה מבין מה זה מול. אני-ואתה שיחה 13:48, 1 ביוני 2011 (IDT)

איתור אמן[עריכת קוד מקור]

מחפש את שמו של אמן גרמני (קתולי הדוק?) שמצייר, בין השאר, ציורים רוחביים גדולים בגוונים של שחור ואדום, שמתפרשים לפחות בעיני כשדה פרגים או כשדה קרב. דניאל ב. תרמו ערך 12:48, 1 ביוני 2011 (IDT)

אנסלם קיפר - w:en:Anselm Kiefer. קיפודנחש - שיחה 16:01, 2 ביוני 2011 (IDT)
גם אמיל נולדה צייר שדות פרגים (אולי מהמפורסמים ביותר באומנות הגרמנית).--וידנפלד - שיחה 00:13, 6 ביוני 2011 (IDT)

אלבומים ביפן[עריכת קוד מקור]

שאלה נוספת לא קשורה. מדוע אלבומים של להקות רבות משתחררים ביפן עם שירים נוספים שלא מופיעים בגרסה המערבית (אני נתקל בזה אצל להקות רוק מערביות, אבל אולי זה גם בז'אנרים נוספים)? דניאל ב. תרמו ערך 12:48, 1 ביוני 2011 (IDT)

תשובה אין לי, אבל זה נפוץ מאד בג'אז (יש אלבומים שיצאו רק ביפן) ואף במוזיקה קלאסית. המושג "הוצאה יפנית" בד"כ מבשר פריט ייחודי. אני מניח שזה קשור לזכויות יוצרים. Ranbar - שיחה 16:37, 2 ביוני 2011 (IDT)

עזרה בהבנת המושג "קבל" Cabal[עריכת קוד מקור]

יש למושג הזה מספר פרשנויות עצמאיות \ סותרות, שנקשרות במיסתוריות, אוקאלטיזם, אסטוריה וכו'. מישהו יכול פעם אחת ולתמיד להסביר לי מה הכוונה כאן?.

תודה.

ר' w:Cabal. כמוכן מומלץ לחפש קצת מידע על ה"קונספירציות" המודרניות (כגון [1]), ואז לקרוא את הערך האיןציקלופדי. דרך אגב, האם [2] מכוון? Tzafrir - שיחה 15:33, 1 ביוני 2011 (IDT)
קראתי את הערך הזה אך במצבו הנוכחי, לא מצאתי בו הסבר אופרציונאלי מספיק לעצם הגיוון ההגדרתי של מושג זה... אשמח אם תואיל לפרט אם יש בידך מידע,
תודה.
לא תשובה הרבה יותר טובה, אבל אם תשאל את שרת ה-DICT הרגיל מה הוא חושב על Cabal, תשובתו הראשונה תהיה הגדרה שמגיעה ממילון ובסטר משנת 1913 (הגרסה האחרונה שברשות הכלל). נראה שכבר בשנת 1913 הפירוש הזה היה מקובל. Tzafrir - שיחה 22:01, 1 ביוני 2011 (IDT)

שלום, יש שם המון הגדרות, אני מחפש תשובה אחת חד-משמעית, אם יש כזו.

חיפוש של ערכים נוספים מעלה גם את w:Conway Cabal, שהיא ספק מזימה, אבל נראה שהשימוש במילה Cabal היתה ככינוי גנאי למזימה. אם אני מבין נכון את מה שקראתי, זה אכן היה הכינוי ששימוש בעיני בני אותו הזמן (מלחמת העצמאות של ארצות הברית). כאן יש את המשמעות של מזימה, אך לא של קבוצת שליטים נסתרת. אתה מוזמן לחפש אזכורים נוספים. אני מניח שהמילה Cabal לא תופיע במקורות יהודיים, או ליתר דיוק: אצל מי שיודע קצת עברית. היא שיבוש מגוחך למדי. Tzafrir - שיחה 19:13, 4 ביוני 2011 (IDT)

למה אנשים מפחדים מסלולרי?[עריכת קוד מקור]

למה אנשים חושבים שסלולרי מסרטן? למה הם לא חושבים שגומי לעיסה, קוקה-קולה, כיסא פלסטיק או שעון יד מסרטן? מאיפה מגיעה הפניקה ומה המקור? מי היה הראשון שהגה את הרעיון שסלולרי מסרטן?

הבנתי שלמרות המחקרים הרבים שרובם המכריע הלא הצליח למוצא שום קשר בין נייד לסרטן, אירגון הבריאות קבע שהוא כן מסרטן. למה? 79.178.204.77 16:50, 1 ביוני 2011 (IDT)

קרא את השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי ואולי תקבל הסבר מספק. זכור ששוק הסלולר שווה הרבה מאוד כסף ולכן לחברות הסלולר יש אינטרסים רבים שקשר כזה לא ימצא (בדומה לחברות הסיגריות פעלו נגד מחקרים הקושרים עישון לסרטן). החברות הללו ישקיעו כסף רב בשלילת מחקרים ובדרישות למחקרים נוספים. צריך גם לזכור שהמחקרים הם לא פשוטים אלא מסתמכים על קורלציה בין השימוש של אנשים בסלולר לבין אנשים חולים בסרטן. הרי אי אפשר ליזום ניסוי אקטיבי בו נותנים לאנשים לדבר המון מתוך צפיה שיפתחו סרטן...

לגבי גומי לעיסה וקוקה-קולה ושאר מזונות - גם הם יכולים לסרטן (לא ספציפית המאכלים האלו) - והכל תלוי בתכולת הכימיקלים במזון, כשיש כאלו הידועים כגורמים מסרטנים (חומרי טעם וריח שונים). ואם נחזור לסלולר - הכי טוב לקרוא את המחקר האחרון ולהבין ממנו.

ניתן לעשות ניסוי הרבה יותר פשוט- לתת לעכברי מעבדה לחיות במשך על חייהם ליד נייד פתוח. מחקר לא יקר ודי חד משמעי. אהבתי את תיאוריית הקשר. אבל לדעתי דווקא חברות המייצרות מדבקות נגד קרינה, ואזניות אוויר וכל הציוד המיותר האחר הם אלו שלא רוצים שיוכח שאין קשר בין קרינה לסרטן. לגבי חומרי טעם וריח? מי אמר שהם מסרטנים יותר מעמידה בתור בסופר? מה זה "תכולת הכימיקלים במזון", אגב?
ואני חוזר על השאלה: למה אם אין שום סיבה נראית לעין לחשוב שנייד מסרטן בדיוק כמו שאין שום סיבה נראית לעין לחשוב ששעון דיגיטלי מסרטן, למה מפחדים יותר מהסלולרי?
ואם נחזור לסלולר- למה להאמין למחקר האחרון ולא ללפני האחרון וזה שלפניו? כי הוא הוכיח את הצפוי, אז הוא הנכון? ואם בניסוי שלך הוכחת שב3 מקרים מתוך 50 יש התאמה בין תאוריה למציאות, אז אתה מחוק 47 מיותרים ואומר "הטענה הוכחה"? 79.178.204.77 17:38, 1 ביוני 2011 (IDT)
סיבה לחשוד דווקא יש, האדם הרגיל יודע שקרינה (מייננת ולא מייננת) גורמת נזקים לגוף האדם, טלפונים פולטים קרינה, מכאן שהם מזיקים (עד כאן ההליך המחשבתי בלי להתייחס לסוג הקרינה עוצמתה וכיו"ב). בנוסף מחקרים מסויימים הראו שיש קורלציה מסויימת בין שימוש בסלולר לסרטן (מחקרים אחרים הראו שאין). מכיוון שלאדם הרגיל, אין דרך להעריך איזה מחקר הוא איכותי יותר, והוא שומע כל הזמן על מחקרים סותרים, הוא מפחד. זה הגיוני מאוד בעיניי. חיות לא תמיד מגיבות כמו בני אדם (לחיוב ולשלילה), ובכל אופן אם הן לא יפתחו סרטן תוכל להגיד שהן לא חיות מספיק זמן בשביל לפתח אותו, ואם הן כן יפתחו סרטן, אפשר להגיד שאף אדם אינו חשוף 24 שעות ביממה לקרינה סלולרית מטווח 0. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:02, 1 ביוני 2011 (IDT)
ואם אני טוען שכמות שעות שיחה של אדם במשך על חייו היא בקירוב כמות שעות חיים של עכבר ממוצע? העכבר חי מעט פחות מ26 אלף שעות. אם אדם מדבר שעה ביום במשך 60 שנה אז הוא נחפש ל22 אלף שעות של שיחה. התאמה די קרובה. הניסוי שאני מציע לדעתי משקף היטב את הרעיון. אבל למה רופאים, אנשים מלומדים עם תארים העובדים במכון לחקר הסרטן לוקים באותה חוסר הבנה כמו שאנשים שכותבים את הכתבות המרעישות? 79.178.204.77 18:25, 1 ביוני 2011 (IDT)
בינתיים אנחנו משתמשים בטלפונים סלולריים כבר זמן רב למדי. בישראל יש שימוש נרחב כבר כ-15 שנים. אין עליה ניכרת במחלות האמורות. יש הרבה מחקרים שלא מצאו קשר. יש מעט מחקרים שמצאו קשר, וגם הם די מפוקפקים. אני מחכה לקרוא בדיוק את חוות דעתם של חברי הוועדה (הם כתבו שהם מבטיחים לפרסם אותה תוך כמה ימים). כלומר - המסקנה הסבירה, לפי מה שאני (כהדיוט) מבין היא שנראה שאין קשר. כמובן שאנחנו יכולים להיות זהירים ולא להשתמש בטלפונים סלולריים כל עוד זה לא הוכח מעל לכל ספק אפשרי. אבל נראה לי שלא הוכחנו דבר כזה גם להמון טכנולוגיות חדשניות אחרות. Tzafrir - שיחה 19:34, 1 ביוני 2011 (IDT)
בטח עוד כמה שנים הם יבינו שפג תוקף הטענה שלא עבר מספיק זמן כדי לראות איך הסלולרי מסרטן, ואז הם יפסיקו לפחד. פעם אנשים פחדו מצבעי מאכל והתרחקו מצבע צהוב כמו מאש, אבל נראה שזה כבר לא באופנה. 79.178.4.217 21:15, 1 ביוני 2011 (IDT)
אם אתה לא חושב שקוקה-קולה מסרטנת, אז אתה טועה!
קוקה-קולה, בדומה לסיגריות, היא מוצר רעיל הנמכר ונצרך בכמויות גדולות בקרב הציבור הרחב.
קוקה-קולה, היא רובה ככולה סוכר (על שתיים מצורותיו הספציפיות). צריכה מוגברת של סוכר היא אחד מסמני ההיכר של תזונה לקויה ולא בריאה.
בה בעת, תזונה לא בריאה נקשרה בעשרות אם לא מאות מחקרים לסרטן!
אז כן, בהחלט צריכה קבועה של קולה (או סוכר בכמויות דומות, ממקורות אחרים) מגבירה באופן מובהק את הנטייה לפתח סרטן.
דוד הירושלמי - שיחה 22:34, 1 ביוני 2011 (IDT)
לא כל מה שרעיל בהכרח מסרטן. אפילו מים הם רעילים בתנאים המתאימים ובכמויות המתאימות. זה לא אומר שמים מסרטנים. כמוכן, סתם "תזונה לא בריאה" באופן כללי לא נקשרה לסרטן. יש חומרים מסוימים שגם גורמים לסרטן. הקפאין (שנמצא גם באגוז קולה) אינו מסרטן. כך גם הסוכר חביבך. כמוכן יש לציין שגם אם מחקר מסוים מראה שאנשים שאצל אנשים שאוכלים יותר סוכר יש בממוצע יותר סרטן, זה לא מראה שיש קשר סיבתי ביניהם. לדוגמה: "המצב הבריאותי הממוצע" של מי שלקח אנטיביוטיקה בחודש האחרון הוא כנראה פחות טוב מזה של מי שלא לקח: זה לא בגלל שהאנטיביוטיקה לא עוזרת. זה בגלל שבד"כ מי שלא חולה, לא לוקח אנטיביוטיקה. Tzafrir - שיחה 23:33, 1 ביוני 2011 (IDT)
בהצלחה לך ולכל צרכני הקולה, והסוכר, באשר הם שם.
נתראה עוד 80 שנה :)
אם אני אשתה כל יום בקבוק קולה במשך 80 שנים אני אחיה הרבה זמן. עוד דוגמה להסתברות מותנית. להתראות. :-) Tzafrir - שיחה 16:35, 2 ביוני 2011 (IDT)
במקום לדבר על קונספירציות ומחקרים שאף אחד מכל הכותבים מעלה לא קרא, הייתי רוצה להביא את העובדות הרפואיות שנתגלו עד עתה במחקרים הרבים מספור שעסקו באפקט המסרטן של סלולרי. אני רופא העוסק בתחום המוח ואין לי שום אינטרס כלכלי (לצערי)הקשור בחברות הסלולריות. ובכן:
  • מחקרים העלו שדיבור ישיר (לא דרך אוזניה)בסלולרי יותר מ-60 דקות מעלה את טמפרטורת המוח בקרוב לחצי מעלה.
  • קבוצת מתנדבים נתבקשו לפתור תרגילים ולענות לשאלות בשיטה האמריקאית. הישגיהם נרשמו. לאחר מכן הם נתבקשו לדבר במשך כשעה בסלולרי. ומייד לאחר מכן עברו מבחן תרגילים ושאלות ברמת קושי וידע דומה מאוד לתרגילים ושאלות שלפני כן. באופן קבוע, נתגלה שההישגים לאחר השימוש בסלולר, היו נמוכים יותר.
  • מבחינה סטטיסטית נמצא שבעשור האחרון חלה עליה משמעותית בסרטן בלוטת הרוק (הפרוטיס) ובגידול (שפיר) של עצב השמיעה. בשום מחקר לא הוכח שבעלי גידולים אלו דיברו בממוצע יותר בסלולר מאלו שלא חלו.

זה הכל! האם מחקרים אלו יכולים להוכיח שהסלולר משפיע על המוח שלנו? לדעתי התשובה היא: "קרוב לוודאי, כן" האם מחקרים אלו מספיקים כדי להוכיח שהסלולר מסרטן? לדעתי (ודעת רבים אחרים) התשובה היא "בהחלט לא" מה צריך לעשות? להמשיך לחקור. ד"ר --וידנפלד - שיחה 00:09, 6 ביוני 2011 (IDT)

דיבור ישיר במשך שישים דקות זה הרבה זמן. וגם אז: חימום של העור בחצי מעלה? עד כמה העור מתחמם משהיה ממושכת בחדר חם יותר? מזה ששמים את היד על העור?
  • הישגים לאחר שיחה: יש לך קישור? בפרט: לאחר שיחה של שעה, גם אני הייתי מאבד ריכוז.
  • סרטן בלוטת הרוק? אתה חייב לספר על כך למומחים באופן דחוף! הם לא הזכירו את זה בדיווח. נראה לי (לעניות דעתי, בתור הדיוט) שהם היו מזכירים את זה בדיווחם אם זה היה משמעותי. אני אישית מחכה לדיווח המסודר שלהם כדי להבין על מה בדיוק הם מדברים.
בפרט מעניין אותי מהו אותו מחקר שהתנהל בבית החולים שיבא "שגילה כי יש קשר מובהק בין שימוש מתמשך בטלפונים סלולריים לעליית הסיכון להתפתחות גידולים בבלוטות הרוק" (מהערך השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי). אין אזכור ישיר שלו, אבל יש אסמכתא לא קשורה אחרת מייד אחר-כך שלכאורה מעניקה לו סמכות ([3]), והכתבה מהארץ שמצוטטת בהמשך רומזת שמדובר על "סתם" סקר, כלומר לא משהו שמוצא קשר סיבתי. לא ראיתי שום אזכור שלו בערך האנגלי המקביל. מה שגורם לי לחשוד שחשיבותו נופחה בדיווח עליו בעיתונות הישראלית. Tzafrir - שיחה 10:13, 6 ביוני 2011 (IDT)
  • לא העור התחמם אלא הטמפרטורה של רקמת המוח עלתה בחצי מעלה. האנרגיה הדרושה לעליית טמפרטורה זו מקורה בסלולרי. מכאן נובע שהסלולרי יכול להשפיע פיזית על רקמת המוח בשימוש יחסית ממושך (אם נביט סביבנו נראה שדיבור במשך 60 דקות רצופות בסלולר אינו תופעה נדירה במיוחד). חימום תאי המוח משפיע על תהליכים כימיים בתוך אותם תאים בכוון האצתם. האם כל התהליך הזה גם גורם נזק למוח? דבר זה תרם הוכח במחקר אמין כל שהוא.
  • כאשר התחלואה בגידולים מסויימים עולה, מנסים למצוא את הסיבה לכך (לפי העיקרון הלוגי שלכל תוצאה יש סיבה). השלב הראשון הוא העלאת השערות. אחת ההשערות לגידול בתחלואת הגידולים בבלוטת הרוק ועצב השמיעה היא שזו נגרמת מקרינה של שימוש רב בטלפון סלולרי. זה על שום מה? על שום שכאשר אנו מדברים בטלפון, המכשיר קרוב מאוד לאוזן ולבלוטת הרוק. נשמע הגיוני ואפשר לבנות הרבה ספקולציות וארמונות חול מהשערה זו. נקודת התורפה שלה היא שלא הוכח בשום מחקר קשר ישיר בין קרינת סלולר וגידולים אלו וגם לא הוכח בשום מחקר שהלוקים בגידולים אלו משתמשים יותר בסלולר מאנשים בקבוצת ביקורת שלא חלו בגידולים.
  • מנסיוני רב השנים - התייחס תמיד בספקנות רבה ובחשדנות רבה לכל פרשנות מדעית המתפרסמת בעתונות היומית (כולל "הארץ")והלא מקצועית.ד"ר --וידנפלד - שיחה 23:52, 6 ביוני 2011 (IDT)
ד"ר וידנפלד. סתם לצורך סקרנות ודיוק מדעי (אני באמת לא מבין בתחום)- האם ריצה בינונית של כ25 דקות ביום חם מעלה את טמפ' המוח בפחות מחצי מעלה? האם הבדל של טמפרטורה בסדר גדול של מעלה-מעלה וחצי באמת מזיק למוח? אני מבין שמוח היא מכונה כימית די מסובכת, אבל אני משום מה בספק אם באמת הבדל כזה קטן מסוגל לשבש תהליכים בצורה בלתי הפיכה( הפיכה מבחינתי זה חזרה למצב המקורי תוך זמן יחסית קצר). יצא לי להיות עם חום של כמעט 40 מעלות בחיי ובכל זאת לא שמתי לב שהיכולות שלי נפגעו מזה לתווך הארוך.
בדומה לצפריר אני די מעמיד בספק את אמינות הניסוי לגבי כישלון במבחן לאחר דיבור של שעה. אפשר לתת מלא הסברים אלטרנטיביים- עייפות כללית מצטברת, חוסר ריכוז בגלל שיחה(לאו דווקא בטלפון), רצון של הנבדקים לסיים עם המבחן ולעוף הביתה... ובאופן כללי, מדבריך אפשר להבין שלא נמצאה שום סיבה מיוחדת לפחד מטלפון נייד יותר מעכבר של מחשב. Corvus,(שיחה) 12:28, 7 ביוני 2011 (IDT)
תיקנתי קצת את הערך, אבל יש בו עדיין הרבה מקום לשיפור (בפרט: הוא מתייחס כמעט רק למחקרים שנעשו בישראל). מי שזה חשוב לו: מוזמן. Tzafrir - שיחה 13:38, 8 ביוני 2011 (IDT)
כדי שיהיה יותר ברור - השורה התחתונה במה שכתבתי מעלה היא שאין היום שום הוכחה מדעית ששימוש בסלולר יכול לגרום לבעיה רפואית כל שהיא וביחוד להתפתחות סרטן. דרך אגב, בימים אלו פורסמו שני מאמרים חשובים בעתונות המדעית הרפואית בנושא זה. מאמר אחד של ראש מחלקת אונקולוגיה ילדים בבי"ח CHILDREN HOSPITAL בפילדלפיה היוצא בחריפות נגד העתונאים שפרסמו את ההזהרה האחרונה של רשות הבריאות העולמית בנושא הסלולר. לדבריו, עשרות אלפי מחקרים (כך הוא כותב) לא הביאו שום הוכחה שגלי רדיו בעלי אנרגיה נמוכה, כמו אלו של הסלולר, יכולים להזיק בצורה כל שהיא. הוא מסכם שיש להמשיך ולחקור את הנושא ובינתיים להמשיך להשתמש בסלולר ללא שום חשש. מחקר שני שיצא, חקר מטבוליזם של המוח בזמן שימוש בסלולר. מחקר זה העלה שבנוסף לעליית הטמפרטורה של רקמת המוח עולה גם המטבוליזם של הסוכרים באיזורי המוח הקרובים ביותר לאנטנה של הסלולר שבו מדברים. המחקר לא הצליח למצוא שום נזק לתאי המוח כתוצאה מעליית טמפרטורה זו או מעליית המטבוליזם. בקיצור, אפשר להמשיך ולדבר בסלולר ללא שום חשש (אך לא בזמן נהיגה). ד"ר --וידנפלד - שיחה 20:47, 9 ביוני 2011 (IDT)
מעניין. אתה יכול לענות על השאלה שלי- עד כמה מתחמם המוח מפעילות גופנית מוגברת (אם בכלל). זכור לי איזה סרט בניישינול ג'יוגרפיק שטוען שהגורם המרכזי שלא נותן לצ'יטה לרוץ לאורך זמן היא חימום יתר של המוח. אולי אני מתבלבל. Corvus,(שיחה) 21:45, 9 ביוני 2011 (IDT)

שאלה כללית בחדו"א[עריכת קוד מקור]

אם יש לי גוף (קשיר וסגור) בעל שפה S, איך אני מוצא את הנפח שלו? הבנתי שצריך לעשות אינטגרל משטחי על S או משהו כזה? 79.181.209.171 19:09, 1 ביוני 2011 (IDT)

אם נתונה לך השפה אז לפי משפט גאוס אתה יכול לעשות אינטגרל משטחי על השדה הוקטורי הניצב למשטח שהדיברגנץ שלו הוא 1. למשל: גיל כ. (שיחה) ♠ 16:54, 2 ביוני 2011 (IDT)

אישה יהודית?[עריכת קוד מקור]

האם נכון לומר על אישה שהיא 'יהודית', או שהצורה הנכונה היחידה היא 'יהודיה'?

(השאלה התעוררה בעקבות ספר יהודית.)

2 הצורות תקינות. --ג'יס - שיחה 20:47, 1 ביוני 2011 (IDT)
וכשכותבים את הצורה השנייה בכתיב חסר ניקוד, יש להוסיף יו״ד: ׳׳׳יהודייה׳׳׳. Rebecca - שיחה 22:39, 1 ביוני 2011 (IDT)

אם כך, האם יש להחליף את כל המופעים של המילה 'יהודיה' בערך מיהו יהודי?

כן. כך זה יהיה תקני. Rebecca - שיחה 14:11, 2 ביוני 2011 (IDT)

היקף מעגל[עריכת קוד מקור]

אהלן! פאי הוא מספר אין סופי. היקף של מעגל כמעט תמיד יהיה - מספר אין סופי. רק מה, הוא סופי! תסבירו לי את זה. תודה 46.117.247.221 22:43, 1 ביוני 2011 (IDT)

פאי הוא מספר סופי. אולי לא רציונלי אבל עדיין סופי. הוא קטן מ 3.15 וגדול מ 3.13 קלאופטרה - שיחה 22:47, 1 ביוני 2011 (IDT)
ראה גם מספר אי-רציונלי. למספר פאי יש אינסוף ספרות לאחר הנקודה, אבל הוא כמובן מספר סופי ומוגדר. זה שאנחנו לא יודעים לכתוב מספרים אי-רציונליים במדויק, זאת הבעיה שלנו. לא של פאי. Corvus,(שיחה) 23:44, 1 ביוני 2011 (IDT)
מה זה לא יודעים לכתוב את פאי באופן מדויק? אי-אפשר לכתוב אותו כמנה של שני מספרים שלמים או בשיטה העשרונית (זו המשמעות של אי-רציונליות), אבל אפשר בכל מיני שיטות אחרות (כסכום של טור לדוגמה). אני גם יכול לסמן את פאי על הסרגל באותו דיוק שאני יכול לסמן את 1. דניאל ב. תרמו ערך 00:06, 2 ביוני 2011 (IDT)
??!?!?!?!?!? אה כן, אני רוצה לראות איך אתה מסמן על סרגל את פאי, זה פשוט לא הגיוני מני111 - שיחה
איך אתה מסמן בדיוק את 1? אתה בטוח שלא סימנת בטעות את 0.99999995877373 או את 1.000003403043 ? לעפרון מכני יש חוד מסדר גודל של עשירית מילימטר (החלק העשרת אלפים של המטר). אפילו אם אורך היחידה שאתה מסמן הוא מטר, הרי שעם עפרון כזה לא תוכל להבדיל בצורה משמעותית בין 1 לבין 1.000001 . Tzafrir - שיחה 17:20, 2 ביוני 2011 (IDT)
בגלל זה כתבתי "יכול לסמן את פאי על הסרגל באותו דיוק שאני יכול לסמן את 1". חוץ מזה, מלאכותי למדי להכניס מגבלות פיזיקליות. מבחינה מתמטית, אין בעיה לסמן לא את זה ולא את זה. דניאל ב. תרמו ערך 17:31, 2 ביוני 2011 (IDT)
ברור שמדברים מבחינה מתמטית. אני רוצה לראות איך אתה מסמן את פאי בסרגל. אתה פשוט לא יכול לדעת איפה הוא - כי הוא לא נגמר! את 1 ועוד איך אפשר לסמן (מה קשור עכשיו עפרון?!) מני111 - שיחה 20:40, 2 ביוני 2011 (IDT)
העובדה שהייצוג העשרוני שלא מראה דפוס קבוע בהחלט לא אומר שאי אפשר לדעת בדיוק איפה הוא. זה רק אומר ששיטת הייצוג שלנו לא מספיק טובה במקרה הזה. כבר הראתי לך שיטה פשוטה לעשות את זה. כנס לקישור הזה. דניאל ב. תרמו ערך 11:29, 3 ביוני 2011 (IDT)
שאלה קטנה - איך אתה יודע שהוא סופי? איך אתה יודע שיש מספר כזה? מה תאמר, שבדרך כלל שמת לב שההיקף הוא פי שלוש ו'קצת' מהקוטר? הרי זה מגוחך.
אני יודע שהוא סופי מהסיבה הפשוטה שהוא שווה ליחס בין היקף המעגל לקוטרו, יחס בין שני גדלים חיוביים וסופיים. מה מגוחך בזה שהוא גדול בפי שלוש וקצת מהקוטר? זה נכון לגמרי. אתה יכול לבדוק עם סרט מדידה בביתך. דניאל ב. תרמו ערך 22:54, 3 ביוני 2011 (IDT)
תפסיק להזכיר עפרון או סרט מדידה, מה זה פה, פיזיקה!?!
אמרתי סרט מדידה רק כדי להמחיש לך שלמעגל אכן יש קוטר של יותר מ-3, כי נראה שמתמטיקה אינך מבין. דניאל ב. תרמו ערך 01:43, 4 ביוני 2011 (IDT)

התשובה מעניינת אני צריך לחשוב על ואחזור אליך. מה עם שורש2, המספר הזה קיים או לא? (ורק אל תגיד לי גם אותו למדוד :) )

ברור שהוא קיים וגם הוא סופי ויש לו מקום מדויק על ציר המספרים (הרי הוא שווה בדיוק לאורך היתר במשולש ישר זווית ושווה שוקיים שאורך צלעותיו הם אחד). הכלל פשוט. לכל מספר ממשי, כולל אי-רציונליים, יש מקום מדויק על ציר המספרים. דניאל ב. תרמו ערך 01:43, 4 ביוני 2011 (IDT)
איך אתה יודע אבל שמנה של שני מספרים סופיים תתן מספר סופי? כי הרי למעשה, מעולם לא גילו מה הוא אותו פאי אלא רק 'יודעים' עליו כמו שאתה הראית - דרך הלוגיקה ששני מספרים סופיים וחיוביים מתחלקים זה בזה. למעשה, נראה לי קצת אבסורדי לדבר על מספר אין סופי. היחס של 1 ל 3, אתה יכול לסמן אותו על הציר או שאתה רק יכול לסמן את הגבול שלו?
זה ששורש2 סופי תצטרך להסביר לי, אתה טוען שהמערכת המתמטית (ולדעתי רוב המתמטיקה היא מערכת סימנים שמייצגת את עצמה ולא דברים בעולם שלנו לעומת, למשל המספרים הטבעיים) לא מספיק טובה ויום אחד יוכלו להציג את המספר?
פשוט מאוד. מנה מוגדרת ככפל בהופכי, וכפל, לפי הגדרה מחזיר מספר סופי. כל מה שאתה אומר על "מעולם לא גילו את פאי" זה פשוט שטויות. ניכר שאינך מבין כלום בנושאים בהם אתה דן. אני ממליץ שלך ללמוד את נושא באופן יסודי ופורמלי, כי כרגע מתמטיקה אתה לא יודע. אין דבר כזה הגבול של מספר. יש מספר ויש לו מקום מדויק על ציר המספרים. זו ההגדרה של ציר המספרים. לכל מספר ממשי יש בו מקום מדויק אחד ויחיד. כנ"ל לגבי שורש 2. בכלל לא טענתי שהמערכת המתמטית לא מספיק טובה בשביל להציג את המספר. זה פשוט לא נכון, היא עושה את זה מצוין. אין שום בעיה עם הסימון שמאפיין את המספר בצורה מוחלטת וקובע במדויק על מיקומו על הציר. המגבלה היחידה היא של השיטה העשרונית שלא יכולה לתאר מספרים אי-רציונליים. דניאל ב. תרמו ערך 11:41, 4 ביוני 2011 (IDT)
ממתי ההגדרה של כפל היא שהוא חייב להחזיר מספר סופי? זה כמו שלהגיד שאוטו מוגדר כמחזיר אותך בחיים. אם גילו את פאי, כלומר, יודעים מהו פאי, אנא ממך - תאמר לי. אם תעשה 2 כפול פאי המחשבון יכפול איזה שהוא מספר שנתנו לו שמספיק קרוב לפאי ויכפיל ב2. לא ידעתי שזה צריך להתגלות ולא ברור מאליו - אני לא יודע מתמטיקה. אולי בכל זאת כדאי לציין, השאלות שלי הן לא מתמטיקה צרופה. תודה על ההמלצה, אני חושב על זה לא מעט ואם אהפוך למליונר ויתפנה לי הזמן ללכת לטכניון ולקבל השכלה כמו שצריך - אעשה זאת. הסתכלתי שוב באינציקלופדיה לייף בכרך מתמטיקה, הייתי צריך לדייק - כתוב שם התכנסות. יש שיטה שבה אני אראה את פתרון התרגיל שורש 2 (כאמור העשרונית לא טובה לזה)?
אתה מוזמן לעיין בהגדרות בערך כפל ולגלות שכפל מספרים ממשיים תמיד מחזיר מספר ממשי. איני רואה טעם בהמשך הדין, שכן נראה שאינך מבין את מושגי היסוד. אני ממליץ בחום שתקרא את הערך מערכות מספרים שאולי יסייע לך לקבל הבנה טובה יותר של מהו מספר. דניאל ב. תרמו ערך 18:43, 4 ביוני 2011 (IDT)
הכי מדויק: . חזרתישיחה 00:12, 2 ביוני 2011 (IDT)
דניאל, אם בחור שאל למה פאי הוא מספר אינסופי, אז כנראה הוא לא יבין תשובה עם טור טיילור. והתשובה "שאנחנו לא יודעים לכתוב מספרים אי-רציונליים במדויק" בהחלט תספק. Corvus,(שיחה) 16:53, 2 ביוני 2011 (IDT)
למני: קסם. Corvus, לא חייבים לספר לו על טורי טיילור. רק לא צריך להטעות ולהגיד שאי אפשר לכתוב במדויק, כי אז אנשים כמו מני מקבלים את התפיסה השגויה שפאי הוא איזשהו תהליך אינסופי ולא מספר ככל המספרים שיש לא מקום מדויק על הסרגל. דניאל ב. תרמו ערך 17:18, 2 ביוני 2011 (IDT)
זה דווקא מזכיר לי את הפרדוקסים של זנון כאשר התשובה היא שגם טור אינסופי מתכנס לתוצאה סופית. משהו שהיוונים הקדמונים התקשו לתפוס, והיום פותרים עם חשבון אינפיניטסימלי. וכדי לסמן פי על סרגל הנה ניסוי מעשי תיאורטי: כך מחוגה וכוונה לאורך רדיוס של אחד. שרטט עיגול ==> היקף המעל הוא בדיוק פעמיים פי. עכשיו כך חוט תפירה והנח אותו במדויק סביב המעגל (צריך ידיים טובות מאוד לשם כך). קיבלת חוט באורך שני פי. קפל אותו לשניים והנח על סרגל קצה אחד על אפס והקצה השני על פי. שב אחורה ותהנה מהתוצאה. הניסוי הבא: טבעת מביוס. :-) Doronve - שיחה 11:43, 3 ביוני 2011 (IDT)

מני, אני לא ממש מבין על מה אתה מתעקש. לדעתך הוא מספר סופי ו הוא מספר אינסופי? הרי ניתן לייצג אותם בצורה עשרונית כ ו בהתאמה. האם גם זה לדעתך מצביע על "אינסופיות של מספר"? בנוסף טענת שבעולם שלנו בניגוד למתמטיקה יש רק מספרים טבעיים. אז בלי להיכנס לפילוסופיה של המתמטיקה- חד וחלק: בטבע שלנו יש מספרים לא טבעיים. 2 הדוגמאות שהביעו פה זה יחס בין היקף לקוטר ויחס בין אלכסון לצלע. אני יכול להביא עוד הרבה דוגמאות פיזיקליות של תופעות שאי אפשר לייצג במספרים טבעים, או לפחות רציונליים (לזרוק דוגמה? חוק גאוס). תאלץ לחיות עם זה שלמרות שצלע של ריבוע הוא בדיוק 1 ס"מ, האלכסון שלו הוא בדיוק ס"מ. ככה זה ביקום שלנו. Corvus,(שיחה) 11:37, 4 ביוני 2011 (IDT)

אינסוף ספרות לא הופך מספר לאינסוף. תסביר למה אתה מתכוון במספר "סופי" ו"אינסופי". נסה למשל לחבר 1/2 + 1/4 + 1/8 + 1/16 + 1/32... ותמשיך. באינסוף הטור שואף ל-1. זאת דוגמא שסכום של אינסוף מספרים יתן מספר סופי. Mysterion - שיחה 12:37, 8 ביוני 2011 (IDT)

מפריש חלב? \ מתיז חלב? \ איך אומרים את זה?[עריכת קוד מקור]

הפרה מפרישה חלב ?, תודה.

הפרה מניבה חלב. אגסי - שיחה 12:35, 2 ביוני 2011 (IDT)
לדעתי היא "מניבה" מנקודת המבט של תעשיית החלב, "נותנת" מנקודת המבט של ילדים ו"מפרישה" מנקודת מבט ביולוגית. לגבי נקודת המבט של הפרה עצמה, קטונתי. יוסי מחשבון אחר - שיחה 12:21, 3 ביוני 2011 (IDT)
הפרה מניבה חלב, כמובן. כפי שהעץ מניב פירות, והאדמה מניבה תבואה. זהו ביטוי בעברית גבוהה המתעלם מהדקויות הקטנות (של פעולת החליבה, במקרה זה). הפרה גם "נותנת חלב". זו אינה שגיאה, רק שפה פחות גבוהה.
אך כשמדברים על הנשוא, על החלב, לעומת זאת, אין ברירה אלא להודות שהוא "נחלב" מהפרה. העברית אפילו משתמשת בפועל שבא ממנו. ‏Danny-w‏ 12:34, 3 ביוני 2011 (IDT)
ליוסי, מנקודת מבטה של הפרה, היא מטילה חלב. אגסי - שיחה 23:15, 4 ביוני 2011 (IDT)
אני לא מכיר את השימוש בפועל הזה מחוץ להטלת ביצים או פצצות. יוסישיחה 12:52, 5 ביוני 2011 (IDT)
אדם מטיל את מימיו-את זה אתה מכיר? אז על משקל זה- הפרה מטילה חלב :) אגסי - שיחה 14:16, 7 ביוני 2011 (IDT)

מי כתב "לפנים הייתי אומרת מלכה אני יום ולילה הייתי שומרת[עריכת קוד מקור]

מאד מבקשת -אבא שלי בן 83 יודע את זה בע"פ -בשנת 1942 לימדו אותם את זה בכפר הנוער שפיה
"לפנים הייתי אומרת מלכה אני
יום ולילה הייתי שומרת בפתח ארמוני
יום ולילה הייתי מייחלת למלך שיבוא
חרש ידפוק בדלת
ויתן לי את לבבו


נמשך עוד הרבה
הסוף הוא "מילה אחת לא אמרתי אפשר שהמלך חי?
אבא שלי אומר שזה בסגנון לאה גולדברג
הייתי רוצה לדעת איפה אפשר למצוא את זה ממש מודפס
אם אינכם יודעים האם יש לכם רעיון את מי לשאול ואיך
המון תודה חגית גדליהו

זה של המשוררת הגדולה אלישבע.
ראי כאן.
דוד הירושלמי - שיחה 16:29, 2 ביוני 2011 (IDT)

איך מוכיחים שאין קשר בין גורמים(פיזיקה)?[עריכת קוד מקור]

שאלה פרקטית בפיזיקה. ערכתי ניסוי לא מסובך מדי שיש בו 3 משתנים (כל אחד הוא עמודה אחרת באקסל). נקרא להם . התאוריה שלי היא שמתקיים הקשר המתמטי הפשוט , כשאר K הוא קבוע כלשהו. ולc אין שום השפעה על הקשר בין a לb. את הקשר קל להוכיח- אני בונה גרף של a כפונקציה של b, מקבל קו ישר עולה והשיפוע שלו הוא K. אבל איך אני מוכיח שלc לא היתה השפעה על הניסוי? מתמטית יצא לי שהוא מצטמצם באחד מהפיתוחים (נגיד היא לי בהתחלה). ואני רוצה להצדיק זאת ניסיונית. רעיונות איך עושים את זה? Corvus,(שיחה) 16:49, 2 ביוני 2011 (IDT)

אתה משאיר את b קבוע ומשנה את c, ומראה ש-a נשאר קבוע. אני-ואתה שיחה 17:07, 2 ביוני 2011 (IDT)
לא הבנת אותי. יש לי אוסף של נקודות מדודות שלכל אחת יש 3 נתונים- עבור כל תת-ניסוי מצאתי שלשה ומזה הרכבתי טבלה. אין לי אף זוג נקודות שבהם יש את אותו הb או אותו הa או אותו הc, ככה שאני לא יכול להשאיר את b קבוע ולשנות את c. בדיעבד הניסוי שלי לא היה הכי חכם -הייתי אמור למצוא דרך להחזיק את אחד מהגורמים קבוע(אבל טכנית זה לא הצליח). אני רוצה איכשהו להוכיח את חוסר הקשר מסדרה של נקודות די אקראיות( הקשר הלינארי באמת מתקיים). Corvus,(שיחה) 17:43, 2 ביוני 2011 (IDT)
אה, הבנתי את הבעיה שלך. אז נראה לי שמה שאתה צריך להראות זה ש:<a><c>=<ac>. אני-ואתה שיחה 18:08, 2 ביוני 2011 (IDT)
סליחה, לא מכיר את הסימון. מה זה אומר (ואיך משתמשים)? Corvus,(שיחה) 18:10, 2 ביוני 2011 (IDT)
זה סימון לתוחלת, במקרה הזה אפשר פשוט להתייחס לממוצע. הרעיון הוא להראות שהממוצע של a כפול הממוצע של c שווה לממוצע של a*c. אמנם בפועל בניסוי תמיד יצא לך מתאם כלשהו, גם אם מועט (כלומר זה לא יצא שווה לגמרי). אני חושב שמישהו עם קצת יותר הבנה ממני בהסתברות יוכל להסביר לך איך לחשב את המתאם ולהראות שהוא נמוך מאוד. אם כי אתה עלול להיות בבעיה במקרה שיש לך כאן גורם רביעי חיצוני שמשפיע הדדית על b ועל c (למשל אם כדי להפעיל את הניסוי על b גבוהים אתה צריך להשתמש ב-c נמוכים כדי שהמכונה לא תישרף), ובמקרה כזה יצא לך כאן מתאם גבוה למרות שאין השפעה הדדית אמיתית. אני-ואתה שיחה 18:23, 2 ביוני 2011 (IDT)

עם ממוצעים זה באמת יוצא דומה. ממוצע של המכפלה יצא 166.6. מכפלת הממוצעים יצא 163.0. לפי מה אני קובע עם השגיאה ב3.6 "נחשבת" או לא? וקצת חסר לי רקע- למה אם מכפלת הממוצעים שווה לממוצע המכפלות, אז אין קשר בין הגורמים? Corvus,(שיחה) 19:15, 2 ביוני 2011 (IDT)

אני חושב שאתה אמור להשתמש כאן במתאם פירסון (ראה שם את הנוסחה האחרונה בערך). צריך ללמוד הסתברות כדי להבין את העניין. אני-ואתה שיחה 20:41, 2 ביוני 2011 (IDT)

אתה לא יכול להוכיח שלא היתה השפעה (אולי הנוסחה הנכונה היא ), אלא שלא ניתן להפריך את הטענה שאין השפעה. בעולם נטול שגיאות, היה מספיק לחשב את היחס בין a ו-b בכל שורה, ולראות שהתוצאה היא קבוע. בעולם האמיתי משתמשים ברגרסיה רב-ממדית (אנ'), במקרה הזה למשל עם המודל , והשערת האפס . עוזי ו. - שיחה 14:28, 3 ביוני 2011 (IDT)

לפי אקסל, הגרף הלינארי יצא y = 15,996x + 0,0936, שזה מאוד קרוב לתאוריה(בתאוריה הייתי אמור לקבל y=16.15x). שזה בהתחשב בשגיאות של המכשיר מאוד מדויק. ת'אמת לא יודע איך אני יכול לסתור את המודל של ... זה לא מסתדר בכלל עם הפיתוח תאורתי, אבל אני לא מסוגל לקבוע חד משמעית על סמך הניסוי שהמודל הזה לא נכון. מצד שני בניתי גרף של c כפונקציה של a וקיבלתי גרף ממש מכוער. ישנם ערכי c דומים עבור a שונים ולהפיך. לא ניתן לראות בגרף שום סדר או הגיון. האם זה מוכיח משהו?
לא הבנתי את מה שאתה אומר ב", והשערת האפס ".
תעשה גרף של A כפונקציה של C ותחשב את השיפוע. הוא אמור לצאת 0. אם הוא שונה משמעותית מ-0 אז ההנחה לא נכונה, כלומר C כן משפיע. אבל אם יוצא אפס זה עדיין לא אומר ש-A לא תלוי ב-C, תנסה גם התאמה ריבועית, גם היא צריכה לצאת 0. אלה הכלים הפשוטים ביותר לבדוק קורלציה (התאמה, השפעה הדדית), אך הם לא שוללים אותה באופן כללי. מעבר לכך, צריך לדעת מהי קורלציה. ‏Setresetשיחה 17:59, 3 ביוני 2011 (IDT)
שיטה טובה לדעתי... יצא לי שגרף של A כפונקציה של C הוא y = 0,0103x + 0,4688 כאשר R^2 = 0,1438 (בגרף רואים שהקשר בין הקו הלינארי לנקודות הוא מקרי לחלוטין). האם זה הוכחה מספקת לדעתך( נגיד אם היית מקבל את הדו"ח)? בעיה בניסוי שלמרות שאין קשר בין A לבין C, שתיהם היו מושפעים מאותם הגורמים (חיכוך וזמן), ככה שיתכן שימצא קשר חלש בינהם. Corvus,(שיחה) 19:06, 3 ביוני 2011 (IDT)
מה שהצעתי מתאים למקרה שבו B,C הם בלתי תלויים ו-A משתנה תלוי, כי זה מה שהשתמע מאיך שהצגת את הבעיה. אם זה לא המקרה, צריך להבין יותר באופן מדויק מה קורה, וצריך תיאור אמיתי של הבעיה. ניתוח של ניסוי בפיזיקה הוא דבר מסובך... עד לשנה שניה של תואר הייתי מקבל את זה, שנה שלישית גבולי, תואר שני הייתי דורש ניתוח יותר מתמטי. הצגה של הגרף שמתקבל שמראה את חוסר ההתאמה יותר טוב בנוסף להתאמה הלינארית, העין והמוח שלנו מאומנים מאוד בזיהוי קורלציה גם כשפונקציה מתמטית מסוימת מתקשה. ‏Setresetשיחה 19:54, 3 ביוני 2011 (IDT)
אם אתה מתעניין מה הניסוי- זה ניסוי די קלסי של פרצסיה עם גלגל(de:Benutzer:DavidGPeters/Baustelle). אני רוצה להראות קשר בין מהירות זוויתית של הגלגל סביב צירו לבין מהירות הזווית של הגלגל סביב החוט (את הקשר בין מהירות הסביבון לבין הנקיפה). הC שאותו אני מציין הוא הזווית בין החוט לציר הגלגל(שלא אמורה להשפיע כלל על הניסוי, אך במציאות הולכת וגדלה עם הזמן). אם זה בסדר עד שנה שניה של תואר ראשון, אנחנו מסודרים לתקופה הקרובה... תודה רבה. Corvus,(שיחה) 20:12, 3 ביוני 2011 (IDT)

חוקי טבע[עריכת קוד מקור]

למה יש המון חוקי טבע שמתארים תלות של גודל מסוים בחזקה ראשונה או שנייה של משתנה כלשהו, מעט חוקים שמתארים תלות בחזקה שלישית, וכמעט אף חוק שמתאר תלות בחזקה רביעית ומעלה? 94.159.211.143

אני חושב שזה קשור בצורה כלשהי לכך שחוקי הפיזיקה נגזרים כולם על ידי עיקרון המילטון, ולכך שהלגראנז'יאן לא יכול להכיל נגזרות ממעלה שנייה ומעלה. אני-ואתה שיחה 17:23, 2 ביוני 2011 (IDT)
זה לא נכון, יש הרבה דברים בפיזיקה שמשתנים בצורה אקספוננציאלית. אתה נתקל בהרבה דברים לינאריים כי נהוג לקרב דברים שמשתנים לאט לפי קירוב לינארי (טור טיילור מסדר ראשון). 84.111.184.160 19:23, 2 ביוני 2011 (IDT)

מה שמרהיב באמת בעיניי זה שנוסחאות מתמטיות מסוימות מתאימות למערכות שונות לגמרי בהחלפת קובעים. ומכאן שתועות טבע שונות לגמרי מתנהגות מאוד דומה. לדוגמה תופעה מכנית של גלים (המוכרת כתנודות במיתר, או גלים בים וכדו') קיימת גם עבור שדות אלקטרומגנטיים( מה שנקרא קרינה). באותו נושא אפשר לציין את הפעימות, דעיכה והתהודה- גם תופעות ידועות ממכניקה שמוצאות את דרכם לאלקטרומגנטיות(מאלץ, מתנד ומרסן). וכמבן תופעה של משיכה חשמלית וגרביטציונית מתוארות באותה הנוסחה עם קבועים שונים. לדעתי זה אחד הדברים המדהימים. 79.181.209.171 11:43, 3 ביוני 2011 (IDT)

לחנים דתיים ישראליים (של בני ישראל[עריכת קוד מקור]

W:Delphic Hymns, יוון העתיקה, מאה השנייה לפני הספירה

האם נשארו כאלה?, לחנים שמשותפים לכל הקהילות או לתמהיל של קהילות ישראליות?.. חייבת להיות איזו מנגינה שנשארה מימי התנ"ך באופן ישיר.., אם מישהו מכיר, אשמח.

"אחינו יעקב" נחשב ללחן יהודי. אילן שמעוני - שיחה 23:08, 3 ביוני 2011 (IDT)

שלום אילן. לא מצאתי שיר כזה ביוטיוב ולא מצאתי מידע בגוגל, תוכל לפרט קצת יותר איפה אפשר להאזין לזה?, אני משתוקק להאזין לזה!.

אתה מן הסתם מתכוון ללחנים ליטורגיים. זו שאלה באמת מעניינת, ואני לא מכיר מידע בעניין. (אישית, אני מניח שניתן "לשחזר" אחורה עד למאה ה-17 או למאה ה-15, נניח הליטורגיה של תפילות מסוימות (כל נדרי, קטעים מחזרת הש"צ, מפיוטים), וטעמי המקרא אולי אותנטיים מעט יותר (ימי הביניים? קודם לכן??) אבל לא יותר מדי אחורה. אני לא חושב שיש סבירות שליטורגיה תשרוד מתקופת הבית השני. על הבית הראשון אני אפילו לא נכנס לשאלה). בכל מקרה - אנשים מסורתיים וודאי ימהרו להשיב כי כל הניגונים המוכרים להם כיום הם הם אלו הניגונים בדיוק ששר משה רבינו לאברהם אבינו באחד מפגישותיהם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
עד להמצאת אמצעי ההקלטה, מוזיקה נשמרה אך ורק בצורת תווים. התווים הומצאו באיטליה במאה ה-10 בצורה דומה (פחות או יותר) לתווי המוזיקה הקיימים בימינו. לפני כן, בסוף המאה ה-6 לספירה האפיפיור גרגוריוס הראשון אסף כ-600 לחני תפילה נוצרית ורשם אותם בצורה מיוחדת. לחנים אלו נקראים "מוזיקה גרגוריאנית או "קנטוס פלאנום". זו המוזיקה העתיקה ביותר השמורה עמנו היום. מוזיקה מתקופות קודמות יותר לא נשמרה ולא ניתנת לשחזור. על כן, לא קיימת היום שום "מוזיקה ישראלית" קדומה. בכל זאת, יש חוקרים הסבורים שחלק מסויים מהמוזיקה הגרגוריאנית מבוססת על תפילות יהודיות מבתי כנסת יהודיים באירופה בשלהי התקופה הרומית (מאות 3-5 לספירה). צר לי, אבל את המנגינות שניגנו בבית המקדש, לא נדע אף פעם.--וידנפלד - שיחה 23:42, 5 ביוני 2011 (IDT)
תודה ד"ר וידנפלד על הסקירה של המוזיקה הקדומה, ועל ההקשר האפשרי בין המוזיקה הגרגוריאנית למוזיקה יהודית-ביזנטית. רק אוסיף - כי מוזיקה מיוון העתיקה כן השתמרה מתקופות קדומות (ממספר מאות לפני הספירה) במערכת תווים ייחודית (למשל: W:Delphic Hymns, ראו תמונה). על כך ניתן לקרוא בערכים הבאים בויקיפדיה האנגלית: W:Music of ancient Greece, W:Musical system of ancient greece, ויש גם קטגוריה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ישראל באוריוויזיון[עריכת קוד מקור]

באוריוויזיון משתתפות מדינות אירופה וישראל נימצאת באסיה אז למה ישראל משתתפת באוריוויזיון?

תודה לעונים!

באירוויזיון יכולות להשתתף כל המדינות החברות באיגוד השידור האירופי. באיגוד זה חברות לא רק מדינות אירופיות, אלא גם מדינות נוספות כמו ישראל, מרוקו ועוד. חלקן משתתפות באירוויזיון וחלקן לא (מרוקו, למשל, השתתפה פעם אחת; ישראל משתתפת כבר כמעט 40 שנה). מידע נוסף בערך ישראל באירוויזיון; בנוסף, יש לשים לב שההגדרה "אירופי" היא לעתים חברתית/תרבותית/פוליטית ולאו-דווקא גיאוגרפית-פיזית. כך, למשל, קפריסין, ששייכת לאסיה מבחינה גיאוגרפית, חברה בארגון האירופי המוכר מכולם - האיחוד האירופי. בן ג. (שיחה) תרומת כוח-חישוב 21:06, 2 ביוני 2011 (IDT)
תיקון: קפריסין היא מדינת אי. ולכן סוגיית שייכותה ליבשת אסיה/אירופה תלויה בגורמים נוספים - תרבותיים וחברתיים. ומאחר שקפריסין, לאורך שנים רבות השתייכה לתרבות היוונית, ניתן בקלות לומר שהיא שייכת לאירופה. יותר מישראל, בכל אופן... דני. ‏Danny-w‏ 12:40, 3 ביוני 2011 (IDT)
בדיוק מה שאמרתי: שהגורמים החברתיים/תרבותיים/פוליטיים נכנסים, ולא רק הגורמים הגיאוגרפיים פיזיים. קפריסין נמצאת קרוב יותר לאסיה מאשר לאירופה, וגם מבחינת המדף היבשתי היא אסייתית. ובכ"ז הכריעו הגורמים התרבותיים ולא הגורמים הפיזיים. בן ג. (שיחה) תרומת כוח-חישוב 21:47, 3 ביוני 2011 (IDT)

לייזר[עריכת קוד מקור]

האם לייזר יכול לחדור קיר? נגיד עם הקיר הוא מאוד דק?

למה יש לייזרים שחותכים דברים והם מאוד מסוכנים ויש כאלה שסתם עושים נקודה אדומה ונמכרים בכל חנות ב10 שקלים?

נכון שיש טילים שמכוונים את עצמם למטרה על ידי קרן לייזר? איך הם עושים את זה?109.64.213.10 13:44, 3 ביוני 2011 (IDT)

תלוי בהספק של הלייזר. ע"ע בטיחות לייזר. מבחינת טילים, החיישן בטיל מכוון את הטיל לכתם האור שגורם נוסף (באוויר או על הקרקע) מטיל על המטרה בעזרת לייזר. יוסישיחה 13:52, 3 ביוני 2011 (IDT)

לתקליטן[עריכת קוד מקור]

מה הוא המכשיר AKAI MPD22 , 18 וכדומה, איך משתמשים בו ? ראיתי שהמכשיר מחובר למחשב והמחשב עושה סמפלינג לטרקים והמכשיר מכיל בנקים של סמפלים שאתה פשוט לוחץ וזה מפעיל אותן ואז אתה יכול לשלב, אבל איך בידיוק כל הדבר הזה עובד? וממתי התחילו להשתמש במכשירים כאלו בתחום הDJ (תקליטנאות) ? ראיתי כל מיני סוגים של מכשירים אחרים של זה רק יותר פרמטיבים למישהו יש הסבר? דוגמה : [[4]] בברכה, Nimrod333 - שיחה 18:44, 3 ביוני 2011 (IDT)

אתה מוזמן לקרוא קצת כאן:en:Music Production Center‏ ,en:Akai MPC60.ברמת העיקרון מדובר בסוג של מכשיר חשמלי שיוצר בעזרת מעבד,זרמי חשמל (שניתנים לשינוי ע"י המשתמש) שמומרים לצליל.אני לא מצליח לקשר לויקיאנגלית.רונאלדיניו המלך - שיחה 21:43, 3 ביוני 2011 (IDT)

זיהוי נשק[עריכת קוד מקור]

במונה זו מאתר הארץ [5] מופיע רובה שאני לא מכיר. מישהו יכול לעזור בזיהוי? אילן שמעוני - שיחה 23:09, 3 ביוני 2011 (IDT)

נסה בפורום צבא וביטחון. דוד - שיחה 21:25, 4 ביוני 2011 (IDT)

כמה שאלות שחשוב לי לברר על גניטליה וגונאדות?[עריכת קוד מקור]

מדוע מבדילים בין השתיים הללו?, זאת אומרת, למה לחלק "חבילת" רבייה לגונאדה וגניטליה?..

מה בא קודם?.. זאת אומרת, מה מתפתח קודם בבטן?, גונאדה או גניטליה?..

באיזו מילה נשתמש כדי לתאר גם גונאדה וגם גניטליה יחד, זאת אומרת, באיזו מילה נשתמש כדי לתאר את "חבילת" המין ביחד?, תהיה זכרית או תהיה נקבית..?

אלף תודות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הגונדים הם חלק ממערכת המין שבו מתפתחים התאים האחראים לרביה. הגונדים הזכריים הם האשכים המייצרים את תאי הזרע והגונדים הנקביים הן השחלות המייצרות את הביציות. בדרך כלל מכנים בשם גניטליה את שאר אברי המין אך יש המכנים בשם זה את אברי המין החיצוניים (הנראים לעין) בלבד. המערכת כולה נקראת "מערכת הרבייה" - REPRODUCTIVE SYSTEM באנגלית. ד"ר --וידנפלד - שיחה 17:17, 5 ביוני 2011 (IDT)
ככל הידוע לי, הצורה הנכונה היא גונדות, כפי שכתב השואל בכותרת השאלה. בנצי - שיחה 12:36, 6 ביוני 2011 (IDT)
צודק ותודה על התיקון--וידנפלד - שיחה 23:18, 6 ביוני 2011 (IDT)

יותר ממהירות האור- אחורה בזמן[עריכת קוד מקור]

שמעתי ממספר מקורות טענה מעניינת- שתנועה במהירות העולה על מהירות האור היא תנועה לאחורה בזמן. אפשר להסביר מדוע זה כך? במונחים של תורת היחסות הפרטית. 109.64.213.10 12:17, 4 ביוני 2011 (IDT)

ראה את הערך טכיון. emanשיחה 12:31, 4 ביוני 2011 (IDT)

המומחה יודע איפה אפשר להשיג בארץ פלפל קאיין טרי?, לא צ'ילי דקים, אלא קאיין חריפים ממש[עריכת קוד מקור]

תודה למומחה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התכנסות של טורים[עריכת קוד מקור]

1)למה מבחן M של ויירשטראס לא מופיע עם כל יתר המבחנים (מבחני התכנסות לטורים).

2) יותר חשוב- מה נותן לי המידע לגבי מתכנס בהחלט מול מתכנס בתנאי? מעניין אותי מתכנס או לא. למה חשוב לי לשים לב שאם שמים ערך מוחלט על טור (ומקבלים טור אחר תכלס), אז אולי הוא לא יתכנס? למה זה טוב לי?

3) למה "מתכנס בתנאי"? איזה תנאי? למה קראו לזה ככה ואת מי זה מעניין? 79.182.212.232 14:57, 4 ביוני 2011 (IDT)

  1. כי זה מבחן להתכנסות טורי פונקציות ולא להתכנסות טורים.
  2. כידוע, התכנסות טור היא הכללה של סכום למספר אינסופי של מחוברים. משפט רימן מראה כי ניתן לשנות את סדר הסכימה בטור מתכנס בתנאי, ולקבל איזה סכום שרק רוצים, או אפילו התבדרות. תכונה שממש לא נכונה לסכומים סופיים. לכן התכנסות בתנאי היא הכללה הרבה פחות מוצלחת לסכום מאשר התכנסות בהחלט.
  3. אני לא יודע, אבל הניחוש שלי הוא שזה בדיוק בגלל משפט רימן. טור כזה מתכנס רק בתנאי שאיבריו מסודרים בסדר מסוים. דניאל ב. תרמו ערך 15:07, 4 ביוני 2011 (IDT)
עוד משהו- מה ההדגה של טור חיובי? אם לטור יש מספר סופי של איברים שליליים והיתר חיוביים- האם הוא טור חיובי? אם לטור החל ממקום מסויים כל האיברים חיוביים - האם הוא חיובי? ואם טור שאינסוף מאיבריו הם אפס ואין לו אף אבר שלילי נחשב לחיובי? 79.182.212.232 17:03, 4 ביוני 2011 (IDT)
אם לטור יש מספר סופי של איברים שעבורם לא מתקיים משהו, סכם אותם (או את הטור עד לאחרון מהם), שים את הסכום בצד, והתחל את החישוב מהנקודה הזו. מכאן ואילך לכל האיברים מתקיים אותו משהו רצוי. לגבי ערכים שחלקם הם 0: קראתי עכשיו בערך שהטור מתכנס בהחלט אם טור הערכים המוחלטים מתכנס (במובן הרגיל). אם כל הערכים הם אי-שליליים, מה אפשר להגיד על טור הערכים המוחלטים ביחס לטור הערכים? Tzafrir - שיחה 18:23, 4 ביוני 2011 (IDT)

פירוש ראשי התיבות מזת"ים[עריכת קוד מקור]

לכבוד חברי ויקיפדיה ערב טוב. במהלך מחקר אותו ביצעתי בגנזך המדינה מצאתי תכתובת רבות בין גוף המכונה בכותרות המכתבים "מזת"ים" לבין שגרירות ישראל בטהראן. חיפוש בגוגל לא הניב אף תוצאה רלוונטית. הייתי שמח לדעת מה פירושן של ראשי התיבות הללו.

שלכם בכבוד רב, ליאור.

שלום ליאור, הייתי מציע לנסות באתר הבא, וגם, להכירו לחיים.

מז"ת= מזרח תיכון. אגסי - שיחה 22:51, 4 ביוני 2011 (IDT)
חבר שלי שאל את השאלה. ידוע שהפירוש של מז"תת הוא "מזרח תיכון" אבל השאלה היא מה זה מז"תים. במסמך הממשלתי רשום "ממזת"ים לשגרירות ישראל בטהרן". לא היגיוני להניח שהפירוש הוא "מזרח תיכון". חייב להיות פירוש אחר. למישהו יש רעיון? באתר שהאונימי הביא דרך אגב זה לא נמצא. יורי - שיחה 23:22, 4 ביוני 2011 (IDT)
אולי מומחים מזרח תיכוניים

אני בספק, אני מאמין שמדובר בכינוי של אגף במשרד החוץ, השאלה איזה. "מומחים מזרח תיכוניים" לא נשמע לי כמו אגף שינהל תקשורת סדירה ובלעדית עם נציגות ישראל במדינה זרה. אולי מדובר בגלגול מוקדם של איזשהו גוף שמוכר היום בשם אחר.

בישול אגוזים במי סוכר וטיגונם יחסיר מהם המגנזיום?[עריכת קוד מקור]

תודה. 109.67.42.106

האם יש גבול לגודל הפיזיקאלי של עצמים בפיזיקתינו?[עריכת קוד מקור]

האם ננו-מטריקה פחות או יותר קרובה לגבול?, האם יש בכלל גבול למידתיות של עצמים?... 109.67.42.106

יש שני גבולות תחתונים לגודל פיזיקלי. גבול אחד (שהוא לא בדיוק גבול) זה המעבר למימדים בו אפקטים של מכניקת הקוונטים, ובמיוחד עקרון אי-הוודאות מתחילים להיות משמעותיים. כמובן שייתכנו גם גופים יותר קטנים, אבל אז המיקום שלהם "מרוח" כלומר אפשר לדבר רק על ההסתברות שלהם להיות במקום זה או אחר. גבול זה עובר פחות הוא יותר באזור הננומטר באמת.
אבל מתחת לזה יש גבול הרבה יותר קשיח, וזה אורך פלאנק, שמתחת אליו אין משמעות לאורך. אבל הוא יותר קטן מהננומטר פי 10 בחזקת 20 ומשהו! emanשיחה 17:32, 5 ביוני 2011 (IDT)
יש לציין שהגבול המדובר קטן בסדרי גודל רבים מהננומטר. 79.178.4.217 22:37, 5 ביוני 2011 (IDT)

מישהו מכיר פילוסופים \ מדענים שעסקו בשאלה הבאה ?[עריכת קוד מקור]

דמיינו לכם עולם שהוא בדיוק כמו העולם שלנו רק ששם הכל גדול יותר, אנשים נראים בדיוק כמונו רק גדולים יותר כולם 20 מטר גובה וכו'.. אבל הכל, הערים שלהם, המכוניות שלהם, הבתים שלהם,

הכוכב שלהם הוא כמו צדק בגודל משהו כזה..

מה העסקנים אמרו על זה?.

אישית הגעתי למסקנה שהכל יחסי... :) 109.67.42.106

מהירות האור היא לא יחסית, היא קבועה בכל המערכות. אם כולנו היינו גדולים מאוד היינו יכולים לצפות בתופעות יחסותיות. 79.178.4.217 22:39, 5 ביוני 2011 (IDT)
נראה לי שכל האמריקאים הם גמדים , בכבוד
ממליץ לך לקרוא את מסעות גוליבר, ביחוד את הפרק על ארץ הענקים. יש הרואים (בצדק, לדעתי) בסוויפט, המחבר של גוליבר, פילוסוף).--וידנפלד - שיחה 17:07, 5 ביוני 2011 (IDT)
זה לא עיניין פילוסופיח. זה עיניין מדעי ששייך לפיזיקה וביולוגיה.
העוצמה של הגרוויטציה מכתיבה איזה טווח גדלים מסויים. מעל אליו החיה כבדה מידי (כי המסה עולה כמו אורך בשלישית). זכור לי בהחלט שנתקלתי בדברים שנכתבו בנושא (ולו במסגרת של מדע פופולארי). emanשיחה 23:35, 5 ביוני 2011 (IDT)
ראה en:Square-cube law, ואת מאמרו המצוין של הלדיין: On Being the Right Size. דוד - שיחה 01:59, 6 ביוני 2011 (IDT)

כן התקיים עולם כזה. אבל לא עם אנשים גדולים פי כמה אלא עם חרקים גדולים פי כמה. הייתה תקופה שבה כמעט כל שטח היבשה של כדור הארץ היה שטח ביצות ואחוז הלחות והחמצן באוויר היה גבוה בהרבה מאחוזו כיום. השוני הזה באטמוספרה ייעל את מערכת הנשימה הפסיבית ותלויית הדיפוזיה של החרקים ואיפשר להם לשרוד עם נפחי גוף גדולים בהרבה מהמקובל כיום. באותה תקופה עכבישים אכלו לטאות.

באופן כללי, כשאתה מגדיל מידה אחת ביצור חי, אתה מגדיל באופן שונה מידות אחרות בו. יונק שגבוה כמו ג'ירפה צריך אנטומיה של ג'רפה ולא של בן אדם כדי להתקיים. בני אדם בגובה שנים וחצי מטר מתים צעירים ולגובה שלושה מטר, ספר אם אדם יכול בכלל להגיע. אם תגדיל את אורכו של יצור חי פי 2, תגדיל את כוח שריריו פי 4 ואת משקלו פי 8. זאת משום שכוח השרירים פופורציונלי לשטח החתך שלהם ומשום שהמשקל פופורציונלי לנפח. גם לשינויי האנטומיה יש גבול. יונק בגודלו של הלוויתן הכחול יכול לחיות רק בים. כשלוויתן עולה ליבשה הוא מת מסיבה שונה לחלוטין מהסיבה שהורגת דג ביבשה. לוויתן לא נחנק על היבשה שהרי יש לו ריאות כמו שלך. הוא נמעך תחת המשקל של עצמו.

. עִדּוֹ - שיחה 15:14, 8 ביוני 2011 (IDT)

שאלה באבולוציה[עריכת קוד מקור]

למה אין לנו עיניים בגב בין השכמות?..

הרי יש לנו 2 כדי לראות טוב יותר (לשיטת מספריי האבולוציה), עיניים בגב היו תורמות תרומה דיי גדולה, או לפחות בעורף,

אז למה אין?.

סליחה על הבורות בתיאוריה. 109.67.42.106

לבני אדם, או ליתר דיוק, לכל הקופים (וגם קרוביהם: שאר הפרימאטים) יש שתי עיניים שמביטות קדימה. זה מאפשר לנו פענוח של תמונה תלת-מימדית טובה (w:Binocular vision, עברית?). לבעלי חיים אחרים יש שדה ראיה רחב הברבה. ר' זאב, חרדון, תנין, טריטון, וכמובן: זיקית. כנראה שאף פרימאט לא הצליח "לפתח" עין נוספת (אוסף מוטציות מורכב יחסית) ב(בערך) חמישים מליון השנים של קיום הקבוצה. להשוואה: דורסי לילה, גם להם עיניים בחזית, וגם להם אין עין שלישית. פתרון יצירתי ומעוות יותר יש לפטישן, אבל אני לא רוצה ראש כזה. Tzafrir - שיחה 03:03, 5 ביוני 2011 (IDT)
כמו שאוהבים לכתוב בפורום אבולוציה בתפוז, גם קרני לייזר שיוצאות מהעיניים (הניסוח במקור יותר בוטה ויותר מכוון לפתח גוף מוצנע) היו עוזרות לנו מאד. השגיאה הבסיסית היא המחשבה שלאבולוציה יש כיוון או מטרה כשבעצם זה מנגנון לא אקראי (השרדות) המסנן מוטציות אקראיות לחלוטין. אין כיוון, אין מטרה ואין סיבה לחשוב שתכונות שהיינו רוצים הן תכונות שיתפתחו. הייתי מוסיף ואומר שאפילו החלק הלא אקראי, ההשרדות, היא אקראית מבחינת התנאים שבהם שורדים. כך למשל, צורת חיים שנקלעה לשינוי בסביבה ובאקלים עלולה לגלות שכיוון ההתפתחות שכל כך שירת אותה במליוני השנים האחרונות (למשל גדולה יותר ויותר, או מתמחה בניצול משאב מזון מסויים) הפך אותה פגיעה ונכחדת. יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:21, 5 ביוני 2011 (IDT)
שלום יוסי, אם כך, מדוע 2 עיניים ו2 אוזניים?. אם הכל אקראי נטו, למה זה ככה? מכוון-מרצון על-פניו?, לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך.
ואוסיף על דברי יוסי, לא רק שהאבולוציה לא עובדת כך ש"כל מה שיכול לעזור יתפתח", אלא שגם תמיד צריך לחשוב על שיקולי "עלות תועלת". אסור לשכוח שהתפתחות זוג עיניים נוסף בגב דורש השקעת משאבים רבים בשלבי התפתחות העובר, וזה בא על חשבון התפתחות של איברים אחרים בגוף. לא בטוח שזה בכלל שווה את זה. באשר לתהייתך האחרונה. יוסי לא טען שהכל אקראי נטו וזה ממש לא נכון. הוא רק יוצא נגד המחשבה שיש משהו תכליתי באבולוציה, ושאם משהו יכול לעזור אז האבולוציה תשאף אליו. לשאלתך למה יש לנו זוג עיניים ואוזניים, הסיבה היא שאיברים אלו הם חיישנים הקולטים גלים. בשל טבעם הפיזיקלי של גלים, כאשר יש שני חיישנים במקומות שונים המוח יכול לעשות השוואה בין הנקלט בכל אחד וכך להרכיב תמונה מרחבית מלאה, דבר שלא ניתן לעשות עם חיישן אחד. דניאל ב. תרמו ערך 10:27, 5 ביוני 2011 (IDT)

אגב, לגבי אקראיות- אולי המוטציות עצמם אקראיות לגמרי, אבל רק החלק שמתאים ביותר לסביבות שורד. ככה זה מאלץ את האקראיות לפעול בהתאם לדרישות. אתה יכול להבין את זה בהדגמה פשוטה: ברולטה יש 36 ערכים שונים שהיא יכולה לקבל. מריצים אותה מאה אלף פעם. אבל מתוך כל האלף זוכים רק המספרים שהתאימו ביותר (לדוגמה מחפשים את המספר "3" כל פעם). כל היתר - אלו שלא הצליחו, פשוט מעיפים(מה לעשות- החיים קשים, מי שלא מצליח הוא נכשל). ככה יוצא שיש התאמה בין הדרישה לתוצאה (סוג של "אונס" של אקראיות). 192.114.105.254 14:02, 5 ביוני 2011 (IDT)

הרשה לי לצטט אדם שאני מכיר ומעריך: "מנגנון לא אקראי (השרדות) המסנן מוטציות אקראיות לחלוטין".
ועוד שני דברים, המנגנון ה"הגיוני", השרדות, לא תמיד הגיוני, למשל סחף גנטי או אפילו עקרון שגורם התפתחות של דברים שפוגעים בהשרדות ברמה ראשונית בכוונה תחילה - עקרון ההכבדה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 14:32, 5 ביוני 2011 (IDT)
ככל הנראה הסיבה לשתי עיניים היא סימטריה שלא הייתה מחוייבת המציאות. העדיפות לסימטריה ברורה - באותו קוד גנטי עם אותו בסיס פענוח מקבלים פי N אברים (N הוא מספר צירי הסימטריה) אבל העדיפות ל פי 2 היא מקרית: רוב היצורים עם סימטריות מרובות נכחדו מוקדם למדי, ונשארנו עם דוגמאות ספורות, כמו כוכבי הים. כמובן שבשאלה על מנגנון כ"כ יקר שדורש כ"כ הרבה כוח מיחשוב מאחוריו מעורבים בהכרח גורמים רבים נוספים. אילן שמעוני - שיחה 20:36, 6 ביוני 2011 (IDT)

התשובה הנכונה לשאלה כזו צריכה להיות מוצדקת במודל מתחום תורת המשחקים האבולוציונית. יתכן שיש מודל כזה, אבל אני לא מכיר אותו. אני יודע לספר לך שיש יצורים בטבע עם שלוש עיניים ויותר. אם איני טועה כמעט כל היצורים האלו הם מסדרת או ממערכת העכבישניים (או הסרטניים...יה, הגיע הזמן לחזור על החומר). אני יודע גם שאצל רוב היצורים האלו רק בשתיים מהעיניים מתקבלת תמונה ברורה ומפורטת ובשאר העיניים יש כמעט ורק הבדלה בין אור לצל. כך שרוב עיני העזר האלה עושות את מה שהאוזניים שלך עושות - מקשיבות להפרעות כלליות בסביבה מכל הכיוונים. יש גם העניין של הקשר בין העין השלישית לבין מערכת ההורמונים שאת זה אתה עושה בעזרת שתי העיניים הרגילות שלך. זה משאיר אותנו עם החוליתנים שלהם יש שתי עיניים (היונקים הם חלק מהחולייתנים) ואצלינו יש יצורים עם שתי עיניים בצידי הראש ויש עם שתי עיניים בחזית הראש. על זה כבר סיפרו לפני.... עִדּוֹ - שיחה 15:01, 8 ביוני 2011 (IDT)

אכילת זרע[עריכת קוד מקור]

האם אכילת נוזל זרע טובה לבריאות?? האם הפרשה זו מכילה חומרים העוזרים לבריאות?? 89.138.7.202 14:15, 5 ביוני 2011 (IDT)


שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
אילנה מסר, שאלה לסקסולוג: האם בליעה של נוזל הזרע בריאה, באתר ynet, 31 באוקטובר 2006 ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 15:51, 5 ביוני 2011 (IDT)
זו איננה שאלה לסקסולוג, אלא לתזונאי/ת, לפי האופן בו מנוסחת השאלה. מה ההבדל בין זה לבין אכילת גרעיני חיטה, למשל ? בשניהם מדובר, בעיקר, בהמון נוקליאוטידים (דנ"א), ומספר רב של חומצות אמינו (חלבוני עזר). בנצי - שיחה 12:28, 6 ביוני 2011 (IDT)
יש מקרה מאומת של מישהי בארה"ב שאושפזה בשל בליעת זרע, אבל זה לא בהכרח עונה על השאלה שלך. בכמויות שהיא שאבה גם מים היו גורמים לתופעות לואי. אילן שמעוני - שיחה 20:38, 6 ביוני 2011 (IDT)
כנראה שבאתי מיקום חלופי - ב Snopes יש הכחשה גורפת לסיפור. אילן שמעוני - שיחה 00:57, 7 ביוני 2011 (IDT)
כתבה נוספת בנושא. 93.172.188.219 17:00, 7 ביוני 2011 (IDT)

שאלה[עריכת קוד מקור]

איך קוראים לאזור שנמצא בגרון שממנו מופק הצליל?.. כל האזור הזה, לא רק מיתרי הקול (או שמא אני טועה ומיתרי הקול זה הרכיב היחיד שם),

ואם אפשר הפנייה לחומר קריאה בנושא, רצוי בעברית,

יבורכו העוזרים שיגאלו אותי מבורות זו!

תיבת הקול. יוסישיחה 20:33, 5 ביוני 2011 (IDT)

סוללה שמחוברים אליה שני מעגלים[עריכת קוד מקור]

שלום

אם מחברים לסוללה אחת שני מעגלים שונים, בכל אחד נגד עם אותה התנגדות R, כך ששני המעגלים נפרדים לחלוטין. האם ניתן להתייחס במקרה זה לנגדים כאילו הם מחוברים במקביל, והזרם דרך כל נגד יהיה שווה וערכו יהיה מחצית מהזרם דרכו לו רק המעגל שלו היה מחובר? תודה 94.159.211.143

אם שני הנגדים מחוברים מצד אחד לקוטב אחד של הסוללה ומצד שני לקוטב השני של הסוללה, אז הם לא נפרדים אלא מחוברים במקביל טבין ותקילין. יוסישיחה 20:36, 5 ביוני 2011 (IDT)
העניין הוא, שבמקרה זה בניגוד לחיבור מקביל רגיל, אין חוט מוליך אחד שיוצא מהסוללה ונכנס לסוללה - חוט שנושא זרם i שמתפצל באמצע לשני נגדים, אלא שני חוטים מוליכים שונים (אין חוט מוליך שמחבר בין הנגדים). 94.159.211.143
יש חוט מוליך, שהוא המגע של הסוללה. ‏Setresetשיחה 22:14, 5 ביוני 2011 (IDT)
הבנתי, תודה לכם.

מתכנס במידה שווה[עריכת קוד מקור]

לפני כמה זמן שאלתי את אותה השאלה, אבל לא ענו לי אלא הפנו אותי לערך שכבר קראתי.

אז מה זה אומר תכלס שסדרת פונק' מתכנס במ"ש? משתמשים שם במונח "פונקציית הגבול" (שגם זה לא מובן לי). ואין שם הסבר אינטואיטיבי(ניסיתי להבין את הרשמי, אבל השכל שלי לא מספיק מפותח לזה). ואיך יודעים שם סדרה מתכנסת במ"ש? יש איזה משפט/מבחן שלפיו אפשר לבדוק(ולא לפי ההגדרה)?

ולגבי פונקציית הגבול. איך מחשבים אותה? אם קיבלתי סידרה של איך אני יודע מה פונקציית הגבול שלה?

אני מניח שאתה מבין מהי התכנסות של סדרה (אחרת לא תוכל להבין מהי התכנסות במידה שווה). יש לך סדרה של פונקציות, , ואנחנו מתעניינים בשאלה אם אפשר לייחס לסדרה הזו פונקציית גבול . זוהי פונקציה שהפונקציות בסדרה הולכות ומתקרבות אליה (אפשר לדמיין את זה כאילו הגרף שלהן הולך ונהיה דומה לגרף של פונקציית הגבול). איך נדע מה פונקציית הגבול? נבחר ערך קבוע ונסתכל על סדרת המספרים . אם סדרת המספרים הזו מתכנסת (אם היא לא, פונקציית הגבול לא קיימת) אז נקבע כי שווה לגבול שלה. כלומר הגדרנו את פונקציית הגבול כך: . ההתכנסות שתיארנו כאן (של סדרת הפונקציות לפונקציית הגבול) היא הצורה הפשוטה ביותר של התכנסות פונקציות, והיא נקראת התכנסות נקודתית. היא נקראת נקודתית כי אנחנו מתרכזים בכל נקודה ונקודה של הפונקציה ומספיק לנו שהיא מתכנסת בה לאנשהו. צורה "חזקה" בהרבה של התכנסות היא התכנסות במידה שווה. במקרה כזה לא מספיק שכל נקודה ונקודה תתכנס, אלא אנו דרושים שהן כולן יתכנסו פחות או יותר באותו קצב (במידה שווה). כלומר לא רק שנוכל להגיד שלכל נקודה החל מ-n כלשהו ערך הפונקציה קרוב כרצוננו לערך פונקציית הגבול. נוכל להגיד יותר מזה - שלכל הנקודות גם יחד קיים n כך שהחל ממנו כל ערכי הפונקציה קרובים כרצוננו לערכי פונקציית הגבול. קל לדמיין את זה: בהתכנסות נקודתית אנו דורשים שלגבי כל נקודה על גרף הפונקציה נוכל להגיד שהחל ממקום מסוים בסדרה היא קרובה כרצוננו לפונקציית הגבול. בהתכנסות במידה שווה לעומת זאת אנו דורשים שהחל מ-n מסוים גרף הפונקציה כולו (ולא רק בנקודה) יהיה קרוב כרצוננו לגרף הגבול.
יש כל מיני מבחנים לבדיקת התכנסות במידה שווה. למשל משפט דיני ומבחן M של ויירשטראס.
הסדרה מתכנסת נקודתית בקטע לפונקציית הגבול . הסיבה היא שלכל x ששונה מפאי חלקי 2 סינוס קטן מ-1 ולכן בחזקת n גדול מספיק הוא יהיה קרוב כרצוננו לאפס. כאשר x שווה פאי חלקי 2 אז סינוס שווה 1 ואז לכל n הפונקציה תהיה שווה ל-1. הפונקציה אינה מתכנסת במידה שווה, כי לכל n תמיד יהיו x קרובים מספיק לפאי חלקי 2 כך שסינוס שלהם מאוד קרוב ל-1 ואז בחזקת n הם לא יהיו קרובים מספיק לאפס. שים לב שפונקציית הגבול לא רציפה. זו דוגמה חשובה לכך שסדרת פונקציות רציפות לא בהכרח מתכנסת נקודתית לפונקציה רציפה. לעומת זאת, אם הסדרה היתה מתכנסת במידה שווה, אז בהכרח גם פונקציית הגבול היתה רציפה. דניאל ב. תרמו ערך 21:11, 5 ביוני 2011 (IDT)
חייב לציין, הסבר מעולה. תקן אותי-מה שזה אומר, הכל הפונקציות הכל n מסוים נמצאות בסביבה של פונקציית הגבול, נכון? בדוגמה שאני הבאתי יש התכנסות במ"ש לפי דיני לכל איקס בין אפס לחצי פאי(לא כולל קצוות), לא?
כן, זה אומר שהחל מ-n מסוים כל הפונקציות נמצאות בסביבה (קטנה כרצוננו) של פונקציית הגבול. הדוגמה שהבאת דווקא לא מתכנסת במ"ש בקטע הפתוח מהסיבה שציינתי (יש איקסים קרובים מספיק ל-פאי חלקי 2 כך שהסינוס שלהם קרוב מספיק ל-1, וזאת לכל n). שים לב שמשפט דיני לא תקף לקטעים פתוחים. מה שכן הפונקציה כן מתכנסת במ"ש בכל קטע סגור שמוכל בקטע (וזאת משום שסינוס חסום שם על ידי מספר קטן מ-1). דניאל ב. תרמו ערך 08:56, 6 ביוני 2011 (IDT)

פרג'ון[עריכת קוד מקור]

מה מקור שם המשפחה פרג'ון? איזה עדה ומה הפירוש? 79.182.201.188 23:48, 5 ביוני 2011 (IDT)

קודם, חבל שאינך מזדהה בצורה מלאה יותר. זה לא רק נחמד יותר להתייחס למישהו מזוהה. לשאלתך, ככל שידוע לי, המקור הוא בלוב. יש גם יוצאי תוניסיה, אבל מקורם בלוב. לגבי יתר הפרטים - אחזור ואשיב, לאחר בדיקה מוסמכת יותר. חג שמח, בנצי - שיחה 12:22, 6 ביוני 2011 (IDT)

בית קברות טרומפלדור בתל אביב[עריכת קוד מקור]

פורסם בה"ארץ" שסמי שילם 200 אלף ש"ח עבור חלקה. יש צורך לעדכן את המחיר בערך. מעבר לכך רצוי לבדוק כמה חלקות פנויות קיימות ומי קנה.

נסה לדון בזה בדף השיחה הצמוד לאותו הערך. עִדּוֹ - שיחה 14:53, 8 ביוני 2011 (IDT)

מגנט- ניסוי[עריכת קוד מקור]

יש לי מגנטים, מצפן, זרם חשמלי. אני רוצה לעשות איזה נסוי מעניין. לא מדעי עם דו"ח וזה, אלא סתם "נעשה משהו ונראה מה יקרה". ראיתי שזרם חשמלי משנה בצורה ממש נרית לעין את הכיוון של המצפן. אבל מצד שני, מגנט פשוט וקטן מצליח לעשות את זה בצורה הרבה יותר קיצונית.

בסוף גיליתי שהשדה של כדור הארץ קטן בצורה משמעותית מהשדה של מגנט מהמקרר. אני רוצה עוד רעיונות בסגנון. מה עוד אפשר למצוא במגנטיות?

תסובב סליל ליד מגנט ותנסה למדוד זרם שנוצר בו עם מד זרם. 79.178.4.217 19:42, 6 ביוני 2011 (IDT)

מתמטיקה לפיזיקאים[עריכת קוד מקור]

אילו נושאים במתמטיקה פיזיקאי חייב לדעת? מן הסתם אלגברה לינארית, חשבון אינפיסטימלי (כולל אנליזה וקטורית), פונקציות מרוכבות מד"ר ומד"ח, אנליזה נומרית. מה עוד? 79.180.199.127 17:39, 6 ביוני 2011 (IDT)

חבורות משה פרידמן - שיחה 17:40, 6 ביוני 2011 (IDT)
לא באמת צריך לדעת אנליזה נומרית. בנוסף למה שהוזכר, צריך לדעת אנליזה פונקציונלית, חשבון וריאציות, מידה מסוימת של סטטיסטיקה והסתברות, וגאומטריה אנליטית בשביל תורת היחסות הכללית. אני-ואתה שיחה 17:55, 6 ביוני 2011 (IDT)
אנליזה נומרית זה דווקא מאוד חשוב אם הוא רוצה לדעת איך נראה הפתרון של משוואה דיפרנציאלית שהיא לא מתנד הרמוני. 79.178.4.217 20:42, 6 ביוני 2011 (IDT)
עבור פיזיקת חלקיקים תיאורטית צריך לדעת אלגברה מתקדמת, תורת הקבוצות ואלגבראות לי. ‏Setresetשיחה 21:34, 6 ביוני 2011 (IDT)

מזה קסומו ומזה אקסודיה - פרשנות מילים[עריכת קוד מקור]

תודה. 109.67.42.106 03:47, 7 ביוני 2011 (IDT)

האם יש גנטיקאי באולם?[עריכת קוד מקור]

אשמח לעזרה ממישהי או מישהו שמבין בגנטיקה. אם תוכלו, אנא צרו קשר בדף השיחה שלי. תודה וחג שמח, קלונימוס - שיחה 09:32, 7 ביוני 2011 (IDT)

מבין בגנטיקה באיזו רמה ואופן? תואר ראשון בביולוגיה? פרופסור לגנטיקה? ביוסטטיסטיקאי? כימאי אורגני שמתמחה בריאקציות מוטציה? אולי פשוט תשאל את השאלה שלך פה?. עִדּוֹ - שיחה 11:28, 8 ביוני 2011 (IDT)

סכום של טור[עריכת קוד מקור]

איך יודעים מה סכום של סדרה הנדסית? נגיד ? אני משתמש בנוסחה . יוצא לי שזה או שואף לאינסוף או לאפס. איך יודעים? ואמה עושים עם המנה יותר מסובכת? נגיד יש לי . איך אני מוצא מה הסכום של זה? 79.180.198.93 09:40, 7 ביוני 2011 (IDT)

חפש באתר ולפרם אלפא, האתר שיודע לחשב כמעט כל דבר שניתן לחישוב:

איתמר ק. - שיחה 10:11, 7 ביוני 2011 (IDT)

יופי. גם מחשבון יודע לחשב מלא דברים. אז מה? אני שואל איך אני מוצא את הסכום. 79.180.198.93 11:09, 7 ביוני 2011 (IDT)
את הנוסחה שציינת לסכום של טור הנדסי אפשר להוכיח באינדוקציה. הגבול כאשר n שואף לאינסוף נובע מאי-שוויונים בסיסיים (למשל אי-שוויון ברנולי). אם הסכום של הטור הראשון הוא (לפי הגבול), ואחרת הטור אינו מתכנס. השיטה הפופולרית לסיכום טורים היא שימוש בטורי טיילור עם גזירה ואינטגרציה של טורים (למשל הטור האחרון שציינת מתקבל מאינטגרציה של הטור הראשון). לפעמים אפשר להפעיל גם את משפט השארית של פונקציות מרוכבות על פונקציה מתאימה. עוזי ו. - שיחה 13:41, 7 ביוני 2011 (IDT)

קו כדור הארץ-מאדים[עריכת קוד מקור]

מתי יפתחו קו תיירות למאדים? האם אפשר לצפות לזה בתקופה הקרובה? למה עדיין לא ארגנו קו כזה? אני חושב שיהיו לא מעט כאלה שירצו לטייל בעולם אחר. וכמה זמן לוקחת הטיסה, אגב?

ולמה לא ארגנו לפחות קו לירח? זה כבר לא כזה מדע בדיוני. 79.177.213.12 13:06, 7 ביוני 2011 (IDT)

יש עוד זמן, אבל יש התקדמות. ר' תיירות בחלל. Tzafrir - שיחה 14:21, 7 ביוני 2011 (IDT)
אפשר להשוות זאת לתיירות ליבשת אנטרקטיקה. יש קווי שייט תיירותיים לשם אבל המחיר אסטרונומי, זה לוקח המון זמן להגיע ולא ממש נעים לטייל ביעד המסע. חופה בקפריסין טובה יותר מכל בחינה. עִדּוֹ - שיחה 11:23, 8 ביוני 2011 (IDT)

שאלה בערבית[עריכת קוד מקור]

מה הפניה המקובלת לגבר לא מוכר בן גילך בערבית? סתם "חביבי", או "אחויה" נשמע לי לא מתאים.

מה הפניה לבחורה ערביה? האם יש הבדל בין פניה לאישה נשואה לבין לא נשואה?

איך אומרים "אני לא מבין ערבית"? 79.177.213.12 13:12, 7 ביוני 2011 (IDT)

אומרים: "אָנָא לָא אַפְהָאם אַל-עָרַבִּיָה". וראה/י גם : [6]. ‏Danny-w‏ 01:31, 10 ביוני 2011 (IDT)

טור טיילור[עריכת קוד מקור]

שאלה בקשר לטור טיילור: בסביבת אפס. קראתי את הערך והבנתי שצריך לעשות צורה כללית של נגזרת Nית ולהציב לתוכה אפס. אבל יוצא לי:

כלומר אם אני מציב אפס לתוך הנגזרת הNית, אני מקבל אפס. מכאן שהטור הוא פשוט אפס: כלומר טור טיילור של הפונקציה הוא פשוט אפס. מה לא בסדר?

הגזירה שלך, החל מהנגזרת השניה. emanשיחה 15:54, 7 ביוני 2011 (IDT)
אתה מתכוון לטור של הפונקציה , שהוא באמת זהותית אפס. עוזי ו. - שיחה 17:58, 7 ביוני 2011 (IDT)