ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון72

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



האם כלב או כל יונק אחר יכול לסבול מכל המחלות הקיימות באדם? "רונסו - שיחה 16:27, 9 בפברואר 2009 (IST)"

תוכן עניינים

שם משתמש[עריכת קוד מקור]

שם המשתמש שלי כתוב לא נכון,אכן אשמתי,אך היש דרך לשנות את שם המשתמש שלי?

ויקיפדיה:שינוי שם משתמש. חי ◣ 28.01.2009, 22:37 (שיחה)

איך יוצרים תבנית URL לדפי השיחה שלי ?[עריכת קוד מקור]

שלום בעיתי היא כזאת, אני מעוניין שהURL של הדפים בויקי יישמרו בתבנית הבאה : http://elearn.ad.biu.ac.il/mediawiki-1.13.1/index.php?coursid="article

name" 


במקום : http://elearn.ad.biu.ac.il/mediawiki-1.13.1/index.php/"article

name" .


ניסיתי להוסיף את השורה הבאה ל LocalSettings.php אך ללא הצלחה.

$wgArticlePath = "coursid={$1}";

מה עלי לעשות ????

132.70.50.117 09:14, 29 בינואר 2009 (IST)אסף

הפועל המזרחי[עריכת קוד מקור]

מהו מספר חברי הפועל המזרחי ב1948?

המנגינה מ"הסנדק"[עריכת קוד מקור]

אשמח אם מישהו יוכל לאמר לי איך קוראים למנגינה הזו מהסרט "הסנדק" (The Godfather). תודה מראש, ילוד - שיחה 14:32, 29 בינואר 2009 (IST)

ראה נינו רוטה. סקרלטשיחה 15:11, 29 בינואר 2009 (IST)
מדובר כנראה בפרק הואלס שכתב נינו רוטה לסרט. אליקים אל-סבון-דאב 20:09, 31 בינואר 2009 (IST)

Human-based computation[עריכת קוד מקור]

יש למישהו רעיון למונח עברי מקביל?

חישוב אנושי? חישוב בידי אדם? אם תסביר את מהות המונח, אולי ניתן יהיה למצוא לו ביטוי מתאים יותר - הכל עניין של קונטקסט... טוסברהינדי (שיחה) 12:45, 30 בינואר 2009 (IST)
ראה en:Human-based computation.
חישוב מונחה? תומר א. - שיחה 23:47, 2 בפברואר 2009 (IST)

אטימולוגיה של המילה "חילוני"[עריכת קוד מקור]

המילון האטימולוגי של קליין מייחס לקלוזנר את טביעת המילה חִלּוֹנִי במשמעותה המקובלת כיום. אבל קלוזנר מעולם לא השתמש במילה הזו בדיוק, אלא רק בצורה חֻלּוֹנִי. לאחרונה נתקלתי במאמר של נתן בירנבוים משנת תרנ"ז שבו הוא לכאורה טובע את המונח (צילום של הדף הרלבנטי). האם הבנתי נכון את הטקסט? האם אתם מכירים שימוש מוקדם יותר במילה "חילוני" במשמעותה המודרנית (כלומר secular או profane)? תודה, ‏nevuer‏ • שיחה 22:19, 29 בינואר 2009 (IST)

לא יודע,
אבל בדיוק בגלל זה מצער אותי ששום מילון עברי מודרני שאני מכיר לא נותן ליד כל מילה את המקור הראשון להופעתה, כמו מריאם-ובסטר.
שאלות כאלה מעניינות לא רק בלשנים אלא המון אנשים מן היישוב. אם מישהו כן מכיר מילון כזה - גם מלא ומפורט וגם נותן פרטים על המקור ראשון של כל מילה, אשמח לדעת. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 22:27, 29 בינואר 2009 (IST)
אכן, עם כל הכבוד לקליין, אין עדיין מילון אטימולוגי עברי הראוי לשמו. ‏nevuer‏ • שיחה 00:30, 30 בינואר 2009 (IST)
קראתי בעיון את הטקסט, ואני מתרשמת שהוא לא התכוון למונח 'חילוני' במשמעות של ימינו - הגדרה של אדם לא דתי (או אתאיסט), אלא ביטוי לכוח פועל של "חיים מדיניים ועסקנות בעולם המעשה". הוא מביא את המונח היידישאי 'וועלטליך' כמונח מקביל, שפירושו בעברית "עוסק בענייני העולם" (וועלט=עולם), כלומר 'חילוני' הוא זה העוסק בעולם המעשה, בניגוד ל'רוחי' (הצעת ההיפך שלו) שעניינו "אמונה ומוסר". מאחר ש"חילוניות" בשפת ימינו היא בשום אופן לא הגדרה של "אדם הפועל בעולם המעשה ואין לו עניין בעולם הרוחני", הרי שההגדרה אינה מתאימה, לדעתי. תמרה שיחה 20:29, 2 בפברואר 2009 (IST)
הצדק איתך, אבל אני בכל זאת תוהה אם השימוש המודרני לא התפתח בעקבות בירנבוים. ‏nevuer‏ • שיחה 23:43, 2 בפברואר 2009 (IST)
ועיקר שכחתי: תודה לך. ‏nevuer‏ • שיחה 19:59, 3 בפברואר 2009 (IST)

איראן[עריכת קוד מקור]

שתי שאלות בקשר לאיראן:

א. לגבי הנשיא לשעבר מוחמד ח'אתמי נאמר שהוא לא התמודד בשלישית לנשיאות, מכיון שהחוקה אינה מתירה יותר משתי כהונות. מאידך רפסנג'אני שגם כיהן בעבר שתי כהונות, התמודד לנשיאות בשנת 2005. האם החוקה האיראנית אוסרת רק שלוש כהונות רצופות?

ב. מי קובע ומחליט בנושא ייצור הנשק הבלתי קונבנציונלי באיראן, האם הנשיא (אחמדינג'אד) או המנהיג העליון חמנאי שהוא מפקד הכוחות המזויינים והאחראי על הפעלת נשק בלתי קונבנציונלי? מאן דאמר - שיחה 11:22, 30 בינואר 2009 (IST)

לשאלה הראשונה, החוק אוסר על כהונה שלישית ברציפות. (יש להבהיר זאת בנשיא איראן). לשאלה השנייה, מבחינת החוקה המנהיג העליון הוא הסמכות העליונה בכל נושא. לדעתי גם בשטח המילה האחרונה היא של חמינאי, אם כי קיימים גם כוחות אחרים שעליו להתחשב בהם. דב ט. - שיחה 20:02, 1 בפברואר 2009 (IST)

איך אפשר לאתר בן אדם או למנוע איתור?[עריכת קוד מקור]

איך בן אדם יכול למנוע את איתורו? אם בן אדם משנה את השם שלו, קונה פלאפון חדש (ולא נושא שום אמצעי אלקטרוני עליו), עובד לחו"ל (או נשאר בארץ או גם וגם). ומעוניין שלא יוכלו לאתר אותו (לא מנושאים פלילים), איך הוא יכול לעושת את זה ואיך הוא יכול למנוע את איתורו? אם קרוב משפחה מגיע לשמטרה ואומר שהוא נעלם, המשטרה מוצאת אותו ומגלה שהכל בסדר, היא עלולה למסור פרטים למשפחה או לאנשים אחרים? אם הוא ממשיך במסגרת כל שהיא (שירות לאומי/אוניברסיטה בארץ או בחו"ל) איך אפשר דרך זה לאתר את אותו בן אדם?

חשוב לציין שמדובר באדם בוגר (18+) והמקרה כמובן לא קרה אלה דמיוני בלבד.

אם אותו בן אדם שעוזב אומר מראש שהוא עוזב ושלא יציקו לו - למשפחה שלו אין סיבה ללכת למשטרה להגיד שהוא נעלם, נכון?

שאלה שניה למה משתמשים בתמלול הקלטות? יש הכל על קלטת, למה לרשום את זה על דף? ביאזה מקרים צריך את זה?

אם המקרה הדמיוני שאתה מתאר היה קורה באמת, הייתי מציע לאותו בוגר שרוצה להעלם להתייעץ קודם כל עם פסיכולוג. אולי ביחד הם ימצאו דרך להסביר למשפחה למה הוא רוצה להעלם, ואז לא יצטרכו לחפש אותו. אפשר לפנות דרך קופת החולים. עוזי ו. - שיחה 11:47, 30 בינואר 2009 (IST)
צריך בית וכסף וחברים חדשים זה קשה מאוד, בכבוד --מים נושפים - שיחה 07:01, 31 בינואר 2009 (IST)
הדרך הכי טובה היא לוודא שלא יחפשו אחריו. אם אין מי שיאתר אז לא יאתרו אותו. --89.139.40.58 01:59, 1 בפברואר 2009 (IST)

אני מניחה שאם מישהו מאד רוצה להיעלם הוא יכול, אבל לא כל כך בישראל, כי זאת ארץ קטנה מדי וכולם מכירים את כולם. נראה לי שאמריקה היא מקום מעולה להיעלם בו, אבל כדי להגיע אליה צריך דרכון וויזה, ואז זה אומר שיידעו ש"נעלמת" לשם. בכל אופן, היעלמות כזאת זה אומר להתחיל חיים חדשים בשפה חדשה בארץ לא מוכרת. אולי הרבה יותר פשוט, כמו שעוזי הציע, לבדוק למה בכלל רוצים להיעלם, ואם זה באמת שווה את כל המאמץ המטורף הזה. לגבי תמלול קלטות - זה נחוץ אם רוצים לעבור על הדברים שנאמרו במהירות, תוך רפרוף בעיניים, דבר שאיננו אפשרי בקלטת. חוץ מזה, אפשר לסכם חומר כתוב, אבל קשה לסכם חומר מוקלט, וגם לפעמים צריך טקסט דווקא ולא קלטת כדי לשלוח במייל או בפאקס או כדי להכניס לתיק מסמכים וכדו'. תמרה שיחה 20:35, 2 בפברואר 2009 (IST)

גופן[עריכת קוד מקור]

למישהו יש את 'משנה סדורה' (של הרב דורדק) ומזהה באיזה גופן המשניות כתובות? אפק - שיחה 15:04, 30 בינואר 2009 (IST)

שאלה בקשר ליקום[עריכת קוד מקור]

איך יכלו לקבוע שהיקום הוא אינסופי ושיש יקומים מקבילים וכו'.. הרי אי אפשר למדוד את זה. על מה מתבססות ההשערות האלה, אם בכלל? ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 16:00, 30 בינואר 2009 (IST)

פשוט מאוד - הם קראו את הערך יקום מקביל בוויקיפדיה. דניאל צבישיחה 16:06, ה' בשבט ה'תשס"ט (30.01.09)
אף אחד לא קבע שהיקום אינסופי. להפך, הדעה הרווחת היום היא שהוא סופי (ומתפשט). אף אחד גם לא קבע שיש יקומים מקבילים, אך זוהי אחת הפרשנויות של מכניקת הקוונטים. בנוסף, אתה מוזמן לקרוא את הערך כפי שהציע דניאל. ברק שושני - שיחה 20:04, 30 בינואר 2009 (IST)
היקום אין סופי - איינשטיין אמר. למדוד יקומים מקבילים - אפשר למדוד חלקיק בסופרפוזיציה , ואם מזה כל היקום אפשר להסיק הלאה ואפשר להבין שהוא(החלקיק) מכפיל את עצמו בחזרה בזמן . תודה מראש --מים נושפים - שיחה 06:54, 31 בינואר 2009 (IST)
אני חושש שדבריך אינם מדוייקים. ברק שושני - שיחה 12:52, 31 בינואר 2009 (IST)
ואיך איינשטיין הגיע למסקנה הזאת? וברק שושני, איך קבעו שהיקום סופי? הרי אף אחד לא יודע מה הגודל שלו. ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 19:28, 31 בינואר 2009 (IST)
תשובות: 1. איינשטיין מעולם לא אמר דבר כזה, ולמעשה יש לו ציטוט ידוע שאומר: "רק שני דברים הם אינסופיים: היקום והטמטום האנושי, ואני עדיין לא בטוח בקשר ליקום." 2. התאוריה המקובלת היום היא שהיקום התחיל במפץ הגדול, כלומר בנקודה קטנה וצפופה מאוד (שגודלה כמובן סופי), ומאז הוא מתפשט. מן הסתם, לא משנה כמה מהר היקום מתפשט, עדיין הוא לא יגיע לעולם לגודל "אינסופי", גודלו תמיד יהיה סופי אם כי גדול מאוד. ברק שושני - שיחה 19:33, 31 בינואר 2009 (IST)
אולי הוא לא היה בטוח לפי הציטוט אבל אפילו הציטוט מראה שאמר , הוא גם טען שהוא (היקום) הוא אחיד ואם תביט על המפץ הגדול מבחוץ אולי תראה אותו (כמו עוד חור שחור) אחיד ואין סופי , אולי . ובקשר לחזרה בזמן של החלקיק - אמשיך עם מי שירצה את השיחה בדף השיחה שלי . בכבוד --מים נושפים - שיחה 19:44, 31 בינואר 2009 (IST)
הדיון הוא לא על מה שאיינשטיין אמר או חשב אלא על מה שידוע לנו כעת. איינשטיין הוא לא אלוהים ולא כל מה שהוא אומר חייב להיות נכון. הייתה הרבה התפתחות בתחום הקוסמולוגיה מאז ימיו של איינשטיין. למיטב ידיעתי, איינשטיין האמין בתחילה ביקום סטטי שגודלו אינו משתנה, ושילב אותו בתורת היחסות הכללית בצורת הקבוע הקוסמולוגי. מאוחר יותר, כאשר תאוריית המפץ הגדול אומתה באמצעות תצפיות רבות, הוא הכריז על הקבוע הזה כעל "הפשלה הגדולה ביותר" שלו. בנוסף, אין שום משמעות ל"להביט על המפץ הגדול מבחוץ" - אין "חוץ", המרחב עצמו הוא זה שמתפשט. ברק שושני - שיחה 20:11, 31 בינואר 2009 (IST)
מה שאיינשטיין אמר - תחשוב .איך הוא הגיע לזה - אולי מה שיש פה יש שם (בערך הכל יחסי). ובקשר למפץ - אני לא בטוח שהוא חי אז (שגילו) . בכבוד--מים נושפים - שיחה 20:20, 31 בינואר 2009 (IST)
תפסיק לכתוב שטויות בבקשה. בכל זאת אנחנו כאן באנציקלופדיה, אתה מוזמן לקרוא את הערכים הרלוונטים ולהחכים. ברק שושני - שיחה 20:28, 31 בינואר 2009 (IST)
ברק, סינגולריות כבידתית מעין זו שהייתה בחלקיק הזמן הראשון, היא אינסופית. ברי"אשיחה •|• ז' בשבט ה'תשס"ט • 20:02, 31 בינואר 2009 (IST)
לא, זו טעות - היא לא אינסופית. צפיפות החומר בה היא אינסופית. המשמעות היא שכמות גדולה מאוד של חומר (או אנרגיה) הייתה אצורה בתוך נקודה בעלת גודל אפסי. זה בדיוק ההפך מגודל אינסופי... ברק שושני - שיחה 20:06, 31 בינואר 2009 (IST)
אם צפיפות החומר שבה אינסופי זה לא אומר שכשיגיע זמן אינסופי כלשהו כל האנרגיה האינסופית האצורה בה תשתחרר ואז יהיה יקום אינסופי? :O ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 23:57, 31 בינואר 2009 (IST)
כדי לענות על שאלתך אתה צריך לנסות להגדיר במדויק את המושג "יקום אינסופי". גם לא הגדרנו במדויק את המונחים "צפיפות אינסופית" או "סינגולריות". בנוסף, ליקום אין אנרגיה אינסופית - רוב המדענים סבורים כיום כי סך האנרגיה ביקום היא בדיוק אפס. ואם זה לא מספיק, אז אגלה שהתשובה שלי למעלה כללה בתוכה כמה הנחות סמויות, כאשר העיקרית שביניהן היא שהיקום אינו שטוח לחלוטין (אוקלידי) - כי במקרה זה, הוא אכן יהיה אינסופי בגודלו. למיטב ידיעתי, הסברה כיום היא שהוא אכן אינו שטוח, אך אנחנו לא יודעים עדיין במדויק את התשובה. ברק שושני - שיחה 00:19, 1 בפברואר 2009 (IST)
אגב, במקרה נתקלתי בכתבה הזאת שמעריכה את גודלו (הסופי) של היקום ב-156 ביליון שנות אור. ברק שושני - שיחה 00:25, 1 בפברואר 2009 (IST)
עכשיו הסתבכתי לגמרי :S ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 00:32, 1 בפברואר 2009 (IST)
אתה לא היחיד. טובי המדענים חוקרים את הנושא ועדיין לא הגיעו להבנה מלאה שלו. זה עשוי לקחת מאות או אלפי שנים עד שנדע את טיבו האמיתי של היקום. ברק שושני - שיחה 01:14, 1 בפברואר 2009 (IST)

שאלת תם, שמעסיקה אותי מאז ילדותי ועדיין לא מצאה פיתרון (כנראה גם לא תמצא...) - אם היקום סופי, מה יש מעבר לו, או סביבו? ואם היקום יפסיק יום אחד להתפשט ויתחיל להתכווץ, בתוך מה הוא יתכווץ ומה יישאר סביבו כשיגמור להתכווץ? שאלות שטות, אבל בכל זאת...שלומית קדם - שיחה 19:33, 3 בפברואר 2009 (IST)

אני שמח ששאלת את השאלה Face-smile.svg ובכן, אין שום דבר "מעבר" או "מסביב" ליקום - היקום הוא כל מה שיש. כשאומרים שהיקום מתפשט, לא מתכוונים שהוא מתפשט "לתוך" משהו, אלא שהמרחב עצמו מתפשט - כלומר, המרחק בין שתי נקודות קבועות במרחב נהיה גדול יותר עם הזמן (בהפשטה, כמובן). ברק שושני - שיחה 21:06, 3 בפברואר 2009 (IST)
עצם המחשבה שיש משהו בחוץ, ליד או מסביב היא מגבלה של המוח האנושי המתקשה להתמודד עם דברים שאינם בתוך מסגרת (אינסוף, היקום וכו') תומר א. - שיחה 21:41, 3 בפברואר 2009 (IST)
לא מדוייק. מעבר לאופק היקום הנראה חתול מפלצת - שיחה 23:19, 5 בפברואר 2009 (IST)
שימי לב שגם אם יש יקומים מקבילים או "רב-יקום" גדול שמכיל גם את היקום שלנו, זה לא אומר שיש יקום מקביל "מעבר" ליקום שלנו מבחינת שלושת ממדי המרחב המוכרים. אם נגיע לקצה היקום שלנו, לא ניפול לתוך יקום אחר. לכן הניסוח שלך "מעבר לאופק היקום הנראה" עבור הקישור לכתבה הזאת הוא מטעה. המנגנון למעבר בין יקומים מקבילים, אם בכלל קיים כזה, עדיין לא נמצא, וגם קיומם של היקומים המקבילים עצמם הוא כרגע בגדר השערה בלבד. ברק שושני - שיחה 12:00, 6 בפברואר 2009 (IST)
מנין לך שהיקום שלנו סופי? יש לך מקור? נראה לי שאתה מתבלבל עם היקום הנראה. תראה למשל כאן: Sweitzer goes on to say that the observable universe is probably part of a much larger universe, "which could be finite or infinite. Any global statements about the universe, such as overall extent, are speculative because they require extrapolating local mathematical theories and measurements beyond the observable universe."-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
Diagrams of three possible geometries of the universe: closed, open and flat from top to bottom, corresponding to a density parameter Ω0 which is greater than, less than or equal to 1. The closed universe is of finite size and, due to its curvature, traveling far enough in one direction will lead back to one's starting point. The open and flat universes are infinite and traveling in a constant direction will never lead to the same point.
אני מדבר על היקום כולו ולא רק הנראה. כאמור לעיל, זה תלוי ב"שטיחות" של היקום. הוא יכול להיות סופי או אינסופי, תלוי בערך של הפרמטר Ω, שעדיין אינו ידוע. מצורפת תמונה להמחשה. ברק שושני - שיחה 14:18, 6 בפברואר 2009 (IST)
אם כך המשפט שכתבת ("הדעה הרווחת היום היא שהוא סופי") אינו נכון משום שהתצפיות תומכות דווקא ביקום שטוח.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אתה צודק אבל חלקית: הערך המדויק ביותר של Ω שנמדד הוא 1.02 ± 0.02 (לפי WMAP), זהו ערך גדול מ-1 (למרות שממש במעט) שמרמז על יקום סגור וסופי. מצד שני, יכול מאוד להיות שמדידות מדויקות יותר יראו שהוא עומד על 1 בדיוק. אסיים בגילוי נאות: הידע שלי בנושא הוא אך ורק מקריאת ספרים ומאמרים פופולרים. אני מציע שנדבר בעוד שנה אחרי שאעשה את הקורס "מבוא לאסטרופיזיקה וקוסמולוגיה" באוניברסיטה, שם לומדים על הנושא הזה בהרחבה עם כל המשוואות המתמטיות הרלוונטיות, ואז בוודאי אדע לתת תשובות יותר מדויקות. נ.ב: אנא הזדהה, זה לא נעים לדבר עם מישהו שמזוהה ע"י כתובת IP אנונימית בלבד. ברק שושני - שיחה 22:54, 6 בפברואר 2009 (IST)
"אופק היקום", הנראה, זה מונח מקובל למיטב ידיעתי. בכל מקרה אני נתקלתי בו לראשונה בזמנו בכתביו של הוקינג, הכוונה היא "אופק" במובן של אופק אירועים, שאיננו יכולים לראות מעבר לו עקב מגבלת מהירות האור/גיל היקום (פשוט רחוק מדי). לא שומדבר אקזוטי יותר. חתול מפלצת - שיחה 13:56, 7 בפברואר 2009 (IST)
בהמשך לשאלתה של שלומית, מה יקרה כאשר אגיע לסוף היקום. האם יש שם קיר שחור שלא ניתן לעבור? ואם איננו יודעים, כיצד אפשר לקבוע שאין משמעות למה שיש מאחורי ה"קיר" הזה? היקום, כפי שאנחנו מכירים אותו הוא אולי סופי, אבל אי אפשר לומר שאין דבר מעבר לזה, ולכן היקום שמעבר לבינתו הוא אינסופי, לא? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 12:44, 6 בפברואר 2009 (IST)
בתור אנלוגיה לא-רעה, אפשר לחשוב על פני כדור הארץ. מדובר בשטח סופי (במובן של כמות - אפשר לכסות אותו במספר סופי של בולי דואר-עברי), אבל אין לו סוף (במובן של עצור-גבול-לפניך עם קירות שחורים). עוזי ו. - שיחה 14:10, 6 בפברואר 2009 (IST)
נראה לי שיש לי תשובה אחרת שאני יכול לחשוב עליה לשאלה של שלומית, שהיא אולי קצת מתחמקת אבל נראה לי שיש בה אמת ברמה הפילוסופית. השאלה היא בעצם "מה יש מעבר למרחב?" לכן התשובה עליה צריכה להיות "?!". אסביר, "מעבר" זה מושג של מרחב, לכן אמירה שהמרחב אינסופי, קצת שקולה לאמירה "המרחב נמצא בכל מקום שיש בו מרחב" קל מאוד לראות שזה נכון. (זה דומה לשאלת נצחיות היקום, ולאמירה "הזמן התחיל לפני ... מילארדי שנים".)
או שאני לגמרי טועה. סתם עומרשיחה הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 22:19, 7 בפברואר 2009 (IST)

רדיו בטלפון סולולרי[עריכת קוד מקור]

ישנם דגמים רבים של טלפונים סלולריים, שבהם לא ניתן להאזין לרדיו ללא האוזניות. מדוע מכשיר שקולט שידורי טלפון סולולרי ושן כחולה (UHF), לא מסוגל לקלוט גלים קצרים (VHF) ללא האנטנה שמובנת באוזניה? --Rex - שיחה 17:13, 30 בינואר 2009 (IST)

מדובר על טווח תדרים שונה. לכל טווח תדרים אורך אנטנה רצוי. התדרים הגבוהים של הרדיו דורשים אנטנות ארוכות (ולשם כך צריך את האוזניות) והתדרים הקצרים של הסלולרי דורשים אנטנה קצרה (שיכולה להתחבא בקלות בסלולרי). הערך קרינה אלקטרומגנטית אולי יוכל לעזור להבין... 17:27, 30 בינואר 2009 (IST)
פעם שמעתי/למדתי שיש מעגלי תיאום, שמאפשרים להשתמש באנטנה שהיא לאוו דווקא חצי או רבע מאורך הגל הנקלט. מעניין שלא מיישמים את זה בטלפונים. אולי זה דורש מעגלים שאי אפשר ליישם באלקטרוניקה העדינה של הטלפונים הסלולריים. אולי. טבעת-זרם - שיחה 20:24, 30 בינואר 2009 (IST)

איזה פרח זה?[עריכת קוד מקור]

[[קובץ:P1290949.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[מרסיה יפהפייה]]]][1]
צומח בכמויות בחולות פלמחים. Ranbar - שיחה 18:27, 30 בינואר 2009 (IST)

נראה כמו מרסיה יפהפייה. חי ◣ 31.01.2009, 00:35 (שיחה)
אכן. תודה. Ranbar - שיחה 09:42, 1 בפברואר 2009 (IST)
  1. ^ תוספת מאוחרת - אין כזאת תמונה

ספורט ורהטיימר[עריכת קוד מקור]

האם חברת ספורט ורטהיימר נמצאת בבעלות המשפחה המפורסמת (של סטף ורטהיימר ואיתן ורטהיימר)?

לא, היא שייכת לוורטהיימר אחר, אם כי אולי יש קרבה משפחתית. מי יודע. ‏Gridge ۩ שיחה 00:29, 31 בינואר 2009 (IST).

אם מישהו שם לי צבע מאכל צהוב באוכל, האם הוא עובר על החוק?[עריכת קוד מקור]

כמובן שיש צבע מאכל גם במאכלים שקונים מהסופר. אבל אומרים שיש גם כספית.

צבע מאכל צהוב ממה שאמרו לי הוא הכי מסוכן וגורם לסרטן.

שמעתי על מקרה בישראל לפני 20 שנה, שמישהו לפני ארוחה היה שם כמות נדיבה של צבע מאכל צהוב במזונות מסויימים. כולם בארוחה היו אוכלים חוץ ממנו. האם הוא עבר על החוק הפלילי ואם לא האם יש מקום לתביעה אזרחית? כמובן אף אחד מהסועדים לא היה מודע לצבע מאכל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת


ראשית, כדי לתבוע אתה צריך להוכיח שאכן צבע מאכל מסוים גורם לסרטן. למיטב ידיעתי, אתה לא יכול להוכיח זאת כי זה לא נכון.
שנית, גם אם יש הוכחה, תצטרך לעמוד בחובת ההוכחה שהמקרה האחד והיחידי הזה קשור סיבתית לסרטן. סביר להניח שלא תוכל לעשות גם זאת. אליקים אל-סבון-דאב 20:01, 31 בינואר 2009 (IST)
א. לא כל צבע מאכל צהוב הוא מסרטן. אני מניח שמדובר פה בטרטרזין - צבע מאכל צהוב החשוד כמסרטן, שהשימוש בו אסור במדינות יותר מתקדמות. ב. אני מניח שאם צבע המאכל המדובר חוקי לשימוש בארץ, אין הרבה מה לעשות נגד מי שמשתמש בו, חוץ מלהפסיק לצרוך את המוצרים המכילים צבע זה.יואלפ - שיחה 07:48, 1 בפברואר 2009 (IST)
התרגלנו לחשוד בצבעי מאכל, אבל יש גם צבעי מאכל טבעיים ובריאים. למשל ניתן להשתמש בכורכום כדי לתת לתבשיל צבע צהוב עמוק ויפה. על פי הערך, הוא זה שנותן את הצבע לחרדל. לעומת זאת, יש צבע מאכל צהוב העשוי מזפת פחם ואסור במדינות מסוימות. השאלה ההגיונית שעולה מכאן היא מי לעזאזל עלה על הרעיון להכניס תוצרים של זפת לאוכל. • רוליג - שיחה 19:46, 3 בפברואר 2009 (IST)
אם מישהו מנסה להתעלל בי באמצעות בובת וודו, האם יש חוק נגד זה? ומה אם הוא מצליח? ‏nevuer‏ • שיחה 19:55, 3 בפברואר 2009 (IST)
עד כמה שידוע לי, החוק מתייחס רק למקרה שבו אפשר להוכיח בצורה ברורה קשר בין הברכה/קללה/טקס לבין התוצאות השליליות. לדוגמה, אם מנהיג דתי אומר לאדם מאמין: אם תצביע למפלגה פלונית תבוא עליך קללה איומה, ובעקבות זאת האדם לא הצביע בבחירות, או הצביע בניגוד לרצונו, יש אפשרות לראות בזה עברה פלילית. מבחינת החוק זה דומה למתן שוחד. באותה מידה, אם פלוני מתלונן שאדם בעל סמכות דתית הטיל עליו קללה, ובעקבות זאת אחד המאמינים פיטר אותו ממקום העבודה או שהקהילה החרימה אותו והוא נאלץ לעבור דירה וכיוצא באלה, ייתכן שהרשויות יראו בכך עברה או לפחות עילה לפיצוי במשפט אזרחי. מצד שני, אם מישהו תקע סיכות בבובת וודו או ערך טקס פולסא דנורא וגרם לכאורה למחלה קשה אצל אדם אחר, אין לזה שום משמעות משפטית. תקיעת סיכות בבובת וודו או פולסא דנורא לא מוכרות במשפט כסיבה למחלה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:59, 6 בפברואר 2009 (IST)

מה גורם לגוף לייצר כולסטרול?[עריכת קוד מקור]

שמעתי שרוב הכולסטרול לא מגיע ממקור חיצוני אלה הוף עצמו מייצר אותו. איך אפשר להשפיע על רמת ייצור הכולסטרול? (מלבד הכנסת כולסטרול ממקור חיצוני לגוף) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כולסטרול הוא חומר בסיס להרבה הורמונים שבלעדיהם הגוף לא יתפקד, ועדיף לא לפגוע ביצורו. הרגולציה של רמת הכולסטרול נעשית בד"כ ע"י הגוף, וכמעט לא תלויה במזון. אם יש בעיה בפיקוח ע"י הגוף, אז כמות הכולסטרול במזון עשויה להשפיע על רמתו בגוף.יואלפ - שיחה 07:52, 1 בפברואר 2009 (IST)

מהם יובליו של נחל הירקון[עריכת קוד מקור]

אני חיפשתי בכל מקום אפשרי בויקיפדיה ועדין לא מצאתי -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה בפסקה הידרולוגיה, בערך "נחל הירקון": "היובלים העיקריים של תת-אגן הירקון הם הנחלים: קנה, רבה ושילה. היובלים העיקריים של תת-אגן איילון הם הנחלים: בית עריף ונטוף". חזרתי - שיחה 13:48, 31 בינואר 2009 (IST)

מגנט[עריכת קוד מקור]

איך מודדים כוח או עוצמה של מגנט ? 93.172.37.202 15:07, 31 בינואר 2009 (IST)

מגנט מייצר שדה מגנטי ואת עוצמתו מודדים ביחידות של טסלה. נסה לחשוב על דרכים למדידת עוצמה של מגנט לפי הגדרת היחידה ע"פ כוח לורנץ ואמפר (ראה בערך). ברק שושני - שיחה 15:21, 31 בינואר 2009 (IST)
אני יודע לדוגמה שכתם שמש הוא גם בעל עצמה של 1500 גאוס כמו של מגנט חזק אך גדול בהרבה, אז איזה יחידה מבדילה בין מקרים אלו ? 93.172.37.202 16:02, 31 בינואר 2009 (IST)
לצערי לא הבנתי את השאלה. יחידת המידה גאוס היא היחידה שמודדת את עוצמתו של כל שדה מגנטי, בין אם הוא מיוצר ע"י מגנט, כתם שמש או זרם חשמלי בתיל. לא ברור לי למה התכוונת ב"איזה יחידה מבדילה בין מקרים אלו". ברק שושני - שיחה 16:39, 31 בינואר 2009 (IST)
מקובלות שתי יחידות: טסלה וגאוס, כפי שציין קודמי, והיחס בין הראשונה לשניה הוא 10,000. כלומר, 1,500 גאוס שאתה מציין כדוגמה, הם 0.15 טסלה. לשם השוואה, השדה המגנטי שכדור-הארץ מייצר, באזור הגיאוגרפי בו מצויה ישראל, הוא בסדר-גודל של 0.417 טסלה (אם כי ערך זה איננו קבוע, ומשתנה קלות עם הזמן). שדות מגנטיים גדולים במיוחד מיוצרים באופן מלאכותי, תוך שימוש בטכנולוגיות של קירור לטמפרטורות נמוכות מאוד (בעזרת, לדוגמה, חנקן נוזלי), לטובת שימוש בתמ"ג וב-MRI. מגיעים לטסלות אחדות. בנצי - שיחה 14:51, 1 בפברואר 2009 (IST)

ברור שהשדה המגנטי של כתם שמש חזק יותר מאשר של מגנט רגיל כי הוא "ענק", אך השאלה היא מהי היחידה שמשתמשים בה לדוגמה בנוסחא של קולון "בין שני קטבים מגנטיים ישנה משיכה או דחייה, שגודלה נמצא ביחס ישר לעוצמת הקטבים מהגנטיים וביחס הפוך לריבוע המרחק שבינהם" אשר מקבילה לנוסחת כוח הכובד. השאלה שלי היא מהי היחידה אשר מייצגת את "עוצמת", כפי שבנוסחת כוח המשיכה היחידה היא מסה.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בנוסחה הזאת, עוצמות הקטבים המגנטיים נמדדות ביחידות של אמפר • מטר. ברק שושני - שיחה 19:06, 6 בפברואר 2009 (IST)

אבל אמפר מודד זרם חשמלי ביחידות של מליוני אלקטרונים ואף הרבה יותר, אז איך יחידה זו מתאימה למגנט? 89.139.92.250 13:10, 7 בפברואר 2009 (IST)

אלקטרון זו לא "יחידה". אמפר לא מודד זרם חשמלי לפי מספר האלקטרונים בו. את ההגדרה של יחידת האמפר תוכל למצוא בערך בוויקיפדיה. בצורה פשוטה אפשר להסביר שהיחידה אמפר • מטר מתאימה למשוואה בגלל מה שנקרא "חשבון יחידות": בצד שמאל של המשוואה יש יחידות של ניוטון. מצד ימין, היחידות של מקדם המגנטיות הן ניוטון לאמפר בריבוע. "נחלק" את שני האגפים ביחידות אלה ונקבל שהביטוי צריך להיות בעל יחידות של אמפר בריבוע (ל-4 כמובן שאין יחידות). במכנה יש מטר בריבוע, לכן היחידות של צריכות להיות אמפר בריבוע • מטר בריבוע, ואז נותר רק להוציא שורש כדי לקבל את היחידות של כל אחד מה-q-ים. ברק שושני - שיחה 13:26, 7 בפברואר 2009 (IST)

ברקים[עריכת קוד מקור]

כאשר מתרחשת סופה מעל ים או אוקיינוס וברקים פוגעים בפני הים מה קורה לחיים מתחת לפני הים בעקבות זאת ?--84.228.151.249 17:54, 31 בינואר 2009 (IST)

בגלל שסופה היא זרם אוויר סוער, היא מצליחה לחורר מהומה, אך לא הופכת את הים שמתחתיה (במיוחד לא בעומקים רבים) לסוער כל כך (אמנם כי הוא סוער במקצת).. החיות המים יצילחו להבין כי מתקרבת סערה עוד לפני שהיא תתרחש, חוץ מזה שסערות לא קורות כך בשנייה, זהו תהליך.. עד אז החיות צוללות לעומקים רבים או פשוט מסתלקות מן המקום.( סופה לא בהרכח מלווה תמיד בברקים) --MT0 - שיחה 18:21, 31 בינואר 2009 (IST)
אני חושב שהוא התכוון לשאול איך הדגים לא נפגעים מהברקים הפוגעים בים, כי הרי מים הם מוליך. דניאל ב. 18:42, 31 בינואר 2009 (IST)
התשובה בכתבה הזו. ברק שושני - שיחה 20:21, 31 בינואר 2009 (IST)
זה נראה כאילו אני באיחור מופע אחריך, ברק, קודם בדף השיחה שלי ועכשיו כאן. לא נורא, סתם. לגופו של עניין, עמדתי להשיב פחות או יותר את מה שנאמר בכתבה אליה קישרת. קודם כל, מים אינם מוליכים, כפי שציין בטעות דניאל ב.; אני מניח שהוא התכוון למי ים, בשל ריכוז המלחים המומסים בהם. מים הם חומר מבודד. דגים או עופות ימיים שימצאו על פני שטח המים יפגעו בדיוק כמו כל בעל-חיים יבשתי שימצא במסלולו של הברק. בתוך המים עצמם הסיפור הוא קצת אחר, בדומה לסיכוייהם של בעלי-חיים השוכנים מתחת לקרקע. בתוך תווכים אלה ניכרת התפתחותו של הברק בצורה פרקטלית, כלומר כלומר הוא מתפצל והולך לענפי משנה. לכן, בשני המקרים, מידת הפגיעה תלויה בעומק, בהרכב הקרקע או המים וכו'. בנצי - שיחה 11:05, 1 בפברואר 2009 (IST)
בעיקרון המים בפוטנציאל 0. לכן מי שרחוק כמה מטרים ממקום הפגיעה לא אמור להינזק.

ממשק או מישק[עריכת קוד מקור]

שלום! אתמול דיברתי עם חבר שלי על האימייל של נענע, ואמרתי לו שיש לו מִמשק של אאוטלוק. הוא תיקן אותי ואמר לי שצריך להגיד "מֵישק". אז השאלה היא: איך אומרים זאת בעברית צֶחה? תודה! אביעד 299 - שיחה 00:37, 1 בפברואר 2009 (IST)

מנשק. הידרו - שיחה 00:39, 1 בפברואר 2009 (IST)
ראה בהקדמה לערך ממשק משתמש:
"על־פי האקדמיה ללשון העברית, המונח התקין הוא מנשק משתמש, במקומות מסוימים מופיעה הצורה מישק משתמש, ובשנות השמונים היו שהשתמשו במונח פן ביניים (כתרגום מילולי למילה האנגלית), אך הצורה המקובלת בציבור היא ממשק משתמש".
חזרתי - שיחה 00:56, 1 בפברואר 2009 (IST)
זה בדיוק מה שהידרו הפנה אליו. אז למיטב הבנתי, אין בעיה להגיד גם ממשק, וזה אפילו יותר מקובל (הרי כל הערך הנ"ל משתמש ב"ממשק" ולא ב"מנשק")? אביעד 299 - שיחה 00:59, 1 בפברואר 2009 (IST)
ודאי שמקובל. אפשר לחבר משפט או פסקה עם חידושי האקדמיה, שאפילו הם לא יבינו. מרשתת יחדה ונגדה הם רק דוגמאות לכך (אני מסיים עכשו את עבודתי במרשתת, אחליף בגדי לנמנמת, אקרא מצע של מפלגה שאולי תהיה בנגדה אחרי הבחירות – אבל השׂח־רחוק מצלצל). חזרתי - שיחה 01:11, 1 בפברואר 2009 (IST)
לפי האתר של האקדמיה, שח-רחוק לא הייתה אחת מההצעות שלהם. לא כדאי לבלבל בין האקדמיה למקורות אחרים. --89.139.40.58 02:02, 1 בפברואר 2009 (IST)
גיסתי המתמחה בעניין אמרה לי שמנשק הוא המונח המקובל באקדמיה, אך בציבור מקובל המונח ממשק. בכל מקרה, מנשק הוא בין המשתמש לתוכנה וממשק בין התוכנה למחשב. ‏עמיחי 10:08, 1 בפברואר 2009 (IST)
אני לא יודע, אבל מְנשק משתמש הוא לא משהו שהייתי רוצה להתעסק איתו. ‏nevuer‏ • שיחה 14:36, 2 בפברואר 2009 (IST)
אכן "מנשק" היא הצורה ה"תקנית" יותר, אבל מומלץ בחום להשתמש ב"ממשק" שהיא הצורה המקובלת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:51, 2 בפברואר 2009 (IST)

הורוביץ[עריכת קוד מקור]

מה המקור של שם המשפחה הזה? האם גורביץ' זו גרסה רוסית של הורוביץ או שזה שמות משפחה ממקורות שונים? 77.127.150.61 18:17, 1 בפברואר 2009 (IST)

מקור השם הורוביץ הוא בשם האידי/גרמני לעיירה Hořovice (אורוביצה) שבצ'כיה של ימינו. לגבי השם גורביץ' - ברוסית שונתה ההגייה של האות ה' בשמות גרמניים במקור ל-ג'("גרצברג" = הרצברג; גרמן = הרמן). --‏Karpada‏ 18:37, 1 בפברואר 2009 (IST)
וקרא את הערך משפחת הורוביץ. באופן עקרוני כל נושאי השם הורוביץ (וגם הורביץ, גורביץ', הורוויץ וגירסאות דומות) מקורם בישעיה הלוי הורוביץ, צאצא לזרחיה הלוי בעל המאור, שאבותיו היגרו בסוף המאה ה-14 מספרד לצ'כיה ויצרו שם שושלת רבנית שכוללת גם את השל"ה הקדוש, החוזה מלובלין ורבים אחרים. גם קרל מרקס משלנו, ווינונה ריידר! אלמוג 18:43, 1 בפברואר 2009 (IST)

שאלה לגבי סדרות הפרשים[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#שאלה לגבי סדרות הפרשים

מילון[עריכת קוד מקור]

האם יש מילון כלשהו המכיל הן מילים והן ניבים וביטויים, אמרות כנף וכן הלאה? אם כן, איזה? תודה... 77.127.149.215 21:28, 1 בפברואר 2009 (IST)

מילון אבן-שושן החל להדפיס בין שורותיו מילות סלנג באחרונה (מהדורה מעודכנת), יש גם את "מילון הסלנג המקיף", הוצאת כתר, 2005, מאת רוביק רוזנטל.

אך ישנם גם אתרי סלנג עניינים:

חיפוש נעים קריצה --MT0 - שיחה 23:01, 1 בפברואר 2009 (IST)

מה הקשר לסלנג? ‏nevuer‏ • שיחה 14:34, 2 בפברואר 2009 (IST)

בניינים נדירים בשפה הערבית[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול לפרט\להסביר על בניינים 11-15 בשפה הערבית? אשמח לקבל דוגמאות של שורשים המשובצים בבניינים אלו, תודה! 87.68.91.119 22:49, 1 בפברואר 2009 (IST)

אני מכיר רק פועל אחד שימושי בבניין 12 בערבית - اِغْرَوْرَقَ (מהשורש غرق). הפועל הזה מופיע כמעט תמיד בביטוי اِغْرَوْرَقَتْ عَيْنَاهُ כלומר "עיניו טבעו בדמעות" או "בכה בכי תמרורים". הביטוי הזה מופיע פה ושם גם בערבית ספרותית מודרנית. צורות אחרות מבניינים 11-15 מופיעות כנראה רק בטקסטים קלאסיים מימי הביניים, ובתחום הזה אני לא כל כך מתמצא. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:48, 2 בפברואר 2009 (IST)

ארלוזורוב - מדרש השם והגייה[עריכת קוד מקור]

שלום,

  • מניין השם ארלוזורוב?
  • היכן ההטעמה בשם, על ה-ל', ז', או שמא על ה-ר'?

אשמח לראות את התשובה בערך עצמו.

תודה, Gil mo - שיחה 11:46, 2 בפברואר 2009 (IST)

ההגייה: ארלוזורוב, ואינני יודעת מהו מקור השם. תמרה שיחה 20:42, 2 בפברואר 2009 (IST)
מעניין, כי לאחרונה קרייני הרדיו עברו להטעים את הז' בדיווחי התנועה. Gil mo - שיחה 11:53, 3 בפברואר 2009 (IST)

חיפוש[עריכת קוד מקור]

שלום רב. עבור מכרים, אני מחפש פרטים על אניה לא ברור אם היא משא או נוסעים, בשם "קאזרמה" או משהוא הקרוב לשם או לכיתוב זה. בשנת 1949 הגיעה לארץ לא ברור איכן עגנה, בחודש יוני או יולי באותה שנה. לא ברור לחלוטין מקום היציאה, צרפת או איטליה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אינני יודעת אם יש קשר, אבל במזכרת בתיה יש מסעדה בשם זה, יתכן שמשם תוכל ללמוד משהו על האניה.שלומית קדם - שיחה 19:41, 3 בפברואר 2009 (IST)

צבא[עריכת קוד מקור]

הערך צבא צריך לקשר לערך האנגלי Military או לערך Army ? אור - שיחה 18:42, 2 בפברואר 2009 (IST)

טכנית, אפשר לשניהם. דניאל ב. 20:31, 2 בפברואר 2009 (IST)
לדעתי ל-Military. המונח Army מתייחס לארמיה או לצבא יבשה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:36, 2 בפברואר 2009 (IST)
כללית, אני מסכים עם ההבחנה של הגותי - היא נכונה, אבל בכל זאת אין לוותר על קישור לשני המונחים באנגלית, מאחר והשימוש בהם הוא תלוי הקשר. למשל, "התנגשות בין צבאות" יתורגם ל-"clash between armies", ואילו "אני משרת בצבא" יתורגם ל-"I'm in a military service". בנצי - שיחה 20:41, 3 בפברואר 2009 (IST)
המילה "צבא" יכולה להיות military או army. הערך צבא בפירוש מדבר על military. כל עוד אף אחד לא משנה את הערך מקצה לקצה, אין כל טעם בקישור ל-army (וחוץ מזה, קישור כפול הוא כמעט תמיד רעיון רע). דניאל צבישיחה 15:24, י' בשבט ה'תשס"ט (4.02.09)

תאורית קשר[עריכת קוד מקור]

אני זוכר ערך שעמד למחיקה ובו בכתיו על תאורית קשר בין שתי נשיאים בארצות הברית, מישהו זוכר מהי ויכול לתת לי את שמה? תודה רבה. בברכה, HeLg שיחה 19:59, 2 בפברואר 2009 (IST)

צירוף המקרים של לינקולן וקנדי. בברכה, אביעדוסשיחה 20:33, 2 בפברואר 2009 (IST)
תודה, בדיוק מה שחיפשתי. בברכה, HeLg שיחה 20:54, 2 בפברואר 2009 (IST)

שיר של פוליאנה פרנק[עריכת קוד מקור]

במסגרת כתיבת הערך על דימיטרי טיומקין, מצאתי כי ללהקת פוליאנה פרנק יש שיר על פי לחן שלו. השיר הוא "יקירתי" ונמצא בתקליט "אין לבחור" כאן. האם מישהו יודע מאיזה שיר מקור של טיומקין הלחן לקוח?אודי - שיחה 21:00, 2 בפברואר 2009 (IST)

הייתי בטוח שיקדימוני. Do Not Forsake Me Oh My Darling מתוך בצהרי היום. אביהושיחה 21:40, 2 בפברואר 2009 (IST)

שתי שאלות לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה[עריכת קוד מקור]

  1. האם ישנה עוד דמוקרטיה פרלמנטרית בולטת שבה מספר הרשימות המיוצגות בפרלמנט ביחס למספר המושבים בפרלמנט או ביחס לגודל האוכלוסין גבוה כמו בישראל?
  2. בהתחשב בעובדה שאנחנו מדינה ממוחשבת וטכנולוגית כל כך, האם יהיה זה יותר מדי לבקש תצוגה גאוגרפית (בסקלת צבעים על מפה) של מידת התמיכה ברשימות השונות ברחבי הארץ? במלים אחרות, תצוגה של תוצאות הבחירות לכנסת במבט גאוגרפי-אזורי. זה נתון מרתק, שיכול ללמד הרבה ולהיות אפילו עבודת הכנה מעניינת ליום שבו אולי ייבחרו חלק מהמושבים בכנסת בבחירות אזוריות. למה אין כזה דבר? ואם יש, יופיע מייד! ‏Harel‏ • שיחה 23:32, 2 בפברואר 2009 (IST)
לגבי 2: יש כזה דבר (וגם לפי יישובים). עידושיחה 23:34, 2 בפברואר 2009 (IST)
לא יאומן!! בפעם הבאה שאני אשלם מס הכנסה, אני אחשוב עליך בהכרת תודה. ‏Harel‏ • שיחה 23:36, 2 בפברואר 2009 (IST)
לחילופין, אתה יכול להעביר את המס ישירות לחשבון הבנק שלי. עידושיחה 23:37, 2 בפברואר 2009 (IST)
עוד תשובה לגבי 2: עיין כאן. ‏עמיחי 15:01, 4 בפברואר 2009 (IST)
ולגבי 1: לכנסת ה-17 נבחרו 12 מפלגות, כלומר היחס הוא 1:10. מדינה נוספת שבה קיים יחס זהה (14 מפלגות ו-140 חברי פרלמנט) היא אלבניה. אני לא יודע מה זה אומר על הדמוקרטיה הישראלית... בצ'כיה היחס נמוך עוד יותר, 81 חברי הפרלמנט הם מ-10 מפלגות שונות, אם כי חמש מהמפלגות הן סיעות יחיד. אם מחפשים דמוקרטיות ותיקות ויציבות יותר, אז בבית העליון של הפרלמנט ההולנדי 75 חברים מ-10 מפלגות שונות (בבית התחתון יחס כפול: 150 חברים מ-10 מפלגות). עידושיחה 00:18, 3 בפברואר 2009 (IST)
מהיום אפשר אם כן לדבר על האלבניזציה של הפוליטיקה הישראלית. ואני חושש שגם מעמדן הבינלאומי של המדינות יהיה בקרוב די דומה. ‏Harel‏ • שיחה 00:23, 3 בפברואר 2009 (IST)
בצ'כיה יש שני בתים. הנתון שהבאת מתייחס לעליון. בבית התחתון יש 200 צירים מחמש מפלגות. מה זה אומר עלינו? בעיקר ששיטת הבחירות היא יחסית טהורה (כך באלבניה וגם בהולנד) עם אחוז חסימה נמוך. זה טוב לייצוגיות אך רע ליציבות. דב ט. - שיחה 00:31, 3 בפברואר 2009 (IST)

Harel למה אתה חושש מהתחזקות והתיצבות מעמדה הבינלאומי של אלבניה?!?!? :-) מתיישר - שיחה 11:55, 4 בפברואר 2009 (IST)

מה מקור השם גירית ?[עריכת קוד מקור]

ב"ה. בקשר לחיה ממשפחת הסמוריים ושמה גירית: מה מקור השם הזה ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קודם כל, חתום כמקובל כאן (ארבע פעמים ~), או לפחות הזדהה. שנית, כנראה מאכדית - גיר, אבל הדבר טעון בדיקה נוספת, או שתקדים לכך תשובה מוסמכת יותר. בנצי - שיחה 21:18, 3 בפברואר 2009 (IST)

מי אחראי על ויקיפדיה ?[עריכת קוד מקור]

האם יש מישהו שהוא מעל כולם פה ???--יהודה ישראלי - שיחה 09:47, 3 בפברואר 2009 (IST)

עקרונית - לא. יש אנשים שנבחרו על ידי הקהילה והוענקו להם סמכויות טכניות נרחבות יותר אולם דעתם אינה נחשבת יותר בדיונים השונים. ראה ויקיפדיה:מפעיל מערכת, ויקיפדיה:ביורוקרט וויקיפדיה:בודק. Shefshef : השיחה והחזון 10:38, 3 בפברואר 2009 (IST)
ואת הכי חשוב – שכחת. ראה גם ויקיפדיה:ויקיפד. דולבשיחה 11:56, 3 בפברואר 2009 (IST)
ואני כבר חשבתי שיש אחראי... • עודד (Damzow)שיחהויקיגמד זה מאמץ ערכים יתומים 12:00, 3 בפברואר 2009 (IST)
ובגדול אתה צודק. זה נובע בין היתר מכך שדוד הוא אחד המשתמשים הפעילים ביותר בכל מיזמי הקרן (בוויקיפדיה האנגלית, הגדולה מכולן, יש רק 7 אנשים עם יותר עריכות משיש לדוד כאן). יחסיות האמת • י"ב בשבט ה'תשס"ט 02:33:52

שאלה של חרדי.[עריכת קוד מקור]

הועבר לויקיפדיה:דלפק ייעוץ. יוסישיחה

פחמימות מלאות[עריכת קוד מקור]

מהם ההבדלים בין פחמימות מלאות לפחמימות אחרות ? אילו פחמימות מתפרקות מהר יותר ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הכוונה בדרך כלל לשיטת עיבוד הדגן. החיטה, אורז ושאר הצמחים שמשמשים כמקור העיקרי של הפחממות בעולם עטופים בקרום דק. אם משאירים את הקרום הזה, קוראים למזון שמתקבל "מלא". הפחמממות חסרות הקרום, כלומר הפחחמות הלא "מלאות" יתפרקו מהר יותר. גילגמש שיחה 08:27, 6 בפברואר 2009 (IST)
אחד היתרונות של "אוכל מלא", הוא הסיבים התזונתיים אשר יש להם אפקטים בריאותיים (ראו בערך).אורן - שיחה 20:45, 10 בפברואר 2009 (IST)

מה שם אבי אביו של הראי"ה קוק ?[עריכת קוד מקור]

שם אביו היה הרב שלמה זלמן הכהן קוק, אך לא מצאתי את שם סבו, לו אני זקוק מסיבות מקצועיות. מישהו יודע במקרה? ‏DGtal‏ 22:36, 3 בפברואר 2009 (IST)

אני זוכר שהוא נקרא על שם סבו, אברהם יצחק, אבל יכול להיות שזה אבי אמו. דניאל צבישיחה 00:38, י' בשבט ה'תשס"ט (4.02.09)
ולפי זה שמו היה נחום, ויש גם אב חורג בסיפור. דניאל צבישיחה 00:42, י' בשבט ה'תשס"ט (4.02.09)
וגם, חיפוש של "shlomo zalman kook" בגוגל מוביל לכמה אתרי גנאולוגיה. דניאל צבישיחה 00:45, י' בשבט ה'תשס"ט (4.02.09)
מידע זה לא כל כך מצוי, גם לא באנציקלופדיה העברית. אני ממליץ לך לפנות ישירות ל'בית הרב קוק' בירושלים, המשמש מוזיאון לחייו ופעילותו של האיש. לשם כך גש לכאן, ונסה דרך 'המרכז התיעודי' או דרך 'שאלות ומשאלות' בתפריט הקישורים שם, בצד שמאל, או אף טלפונית. בהצלחה, בנצי - שיחה 10:53, 4 בפברואר 2009 (IST)
בהפניה של דניאל צבי לשבת הראי"ה יש הפניה לשיחות הראי"ה של הרב משה צבי נריה. שם בעמ' לז מצויין ששם אביו ר' נחום ואביו החורג ר' עזריאל. תודה לכולם. ‏DGtal‏ 15:18, 4 בפברואר 2009 (IST)

נאקה[עריכת קוד מקור]

שלום. רציתי לדעת אם יש קשר בין הפועל נאק (שזו גניחה או זעקה) לבין בעל החיים נאקה (נקבת הגמל)?--ALPR - שיחה 17:34, 4 בפברואר 2009 (IST)

אין לי תשובה מדוייקת. אבל כדאי לשים לב שהמילה נְאָקָה (NEAKA, מהפועל נאק) שמשמעה גניחה או אנחה שונה בניקוד שלה מהמילה המתארת גמל ממין נקבה - נָאקָה (NAKA, ה-א' אינה מבוטאת ומשמשת כאם קריאה). טוסברהינדי (שיחה) 17:39, 4 בפברואר 2009 (IST)
לא, אין קשר, וההבחנה של קודמי נכונה היא. נאקה במובן של אנחה מקורה לפחות מקראי קדום ("שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבִדים אֹ‏תם", שמות, ו', ה'), ואילו נאקה במובן של נקבת הגמל מקורה בערבית (לראשונה בכתובים עבריים, במסכת שבת, ה', א'). בנצי - שיחה 00:18, 5 בפברואר 2009 (IST)
בנצי, שבת ה', א' ? חוששני שזה בדף נ"ה, ב'...או שמא כיוונת לפרק ה' משנה א' ? Face-smile.svg --Rex - שיחה 22:55, 5 בפברואר 2009 (IST)
הכוונה היא למשנה, כמובן; ואם כבר, למען השלמות - תלמוד בבלי. תודה על ההערה ושבת שלום, בנצי - שיחה 09:57, 6 בפברואר 2009 (IST)

קבוצת החזקה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#קבוצת החזקה

ספונטניות[עריכת קוד מקור]

אני סטודנטית לפסיכודרמה ועושה עבודה על המונח "ספונטניות". ציפיתי למצוא באתר ערך בשם זה, שייתן הגדרות דוגמאות וכו' למושג 'ספונטניות'. גיליתי ש'ספונטניות' הוא גם מושג במדעים, אולי צריך לפרט גם את זה ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

את מוזמנת לכתוב ערך חדש בשם ספונטניות ולכתוב בו כל מה שמצאת עד עכשיו. גאלוס - שיחה 23:14, 4 בפברואר 2009 (IST)
ראשית, ראוי להקפיד על הזדהות וחתימה כמקובל (בעזרת ארבע ~ בסוף ההודעה). שנית, לא ברור למה את מדגישה דווקא את המשמעויות המדעיות, שכן אין התייחסות לערך זה מכל היבט שהוא. שלישית, יהיה זה נחמד אילו תקחי על עצמך את המשימה, ואם את בתחילת הדרך, נשמח לעזור לך בכך. לשם התחלה, שימי לב למספר המשמעויות שיש לערך זה באנגלית - ראי en:spontaneous, וכדאי להתחיל משם. בהצלחה, בנצי - שיחה 00:29, 5 בפברואר 2009 (IST)

מי מחליט מי יופיע על שטרות?[עריכת קוד מקור]

שקלים חדשים ודולר ארה"ב - מי מחליט איזה איש יופיע על השטרות ולמה, והאם אפשרי שדמות מודרנית תודפס על שטר תקין ובתפוצה רגילה (שלא יהיה חריגה זמנית כדי לחגוג משהו למשל), והאם אנשים שלא קשורים לממשל יכולים להופיע על שטרות - למשל נחמן ביאליק או דודו טופז. תודה. --62.0.144.230 02:03, 5 בפברואר 2009 (IST)

לגבי השאלה השלישית - כן, גם אישים שלא קשורים לממשל יכולים להופיע על שטרות, למשל עגנון, הרמב"ם,

סולד... יואלפ - שיחה 07:36, 5 בפברואר 2009 (IST)

שקלים חדשים - נגיד בנק ישראל קובע לפי המלצה של ועדה שמקבלת הצעות מן הציבור. לגבי דמות מודרנית - איך אתה מגדיר מודרנית? כל האנשים שדיוקנם הופיע על שטרות ישראליים פעלו במאה ה-20 (למעט הרמב"ם ומונטיפיורי). גולדה למשל הונצחה בשטר כבר 10 שנים לאחר סיום כהונתה כראש ממשלה ו-5 לאחר מותה. ולשאלה השלישית - גם ביאליק היה על שטר - 10 לירות ישראליות. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:15, 5 בפברואר 2009 (IST)
מי מצטרף אליי לעמותה למען שטר עם דיוקנו של אהוד מנור? --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 11:35, 5 בפברואר 2009 (IST)
השטר המתוכנן הבא של השקל החדש בסך 500 ש"ח, כבר מעוצב, ותופיע עליו דמותו של יצחק רבין. אביעד 299 - שיחה 21:08, 5 בפברואר 2009 (IST)

?[עריכת קוד מקור]

יש רשימה של ערכים שצריכים לכתוב אותם מהתחלה ? אם יש אז איפה זה ? --יהודה ישראלי - שיחה 12:49, 5 בפברואר 2009 (IST)

יש רשימה של ערכים מבוקשים בנושאים שונים. ראה קטגוריה:ויקיפדיה - ערכים מבוקשים. ברק שושני - שיחה 13:01, 5 בפברואר 2009 (IST)
תודה !!!--יהודה ישראלי - שיחה 13:05, 5 בפברואר 2009 (IST)

מצפה כוכבים[עריכת קוד מקור]

תגידו, איך אני יכול לזהות כוכבי לכת במהלך הלילה? איך אני יכול להסתכל על כוכב ולהגיד בוודעות "זה צדק"? נגיד אני יודע שמרקורי ניתן לראות ממש קרוב לשמש בזריחה. וונוס ניתן לראות קרוב לזמן שקיע וזריחה. מאדים הוא בצבע אדמדם קצת. אבל זה לא מספיק: אני רוצה לדעת לזהות את כל הכוכבי הלכת שלנו. איזה שיטות יש?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יש מפות שמיים שאפשר להשיג בחנויות שמתעסקות בתחום, או באגודה הישראלית לאסטרונומיה. ואפילו יותר טוב - יש תוכנה מעולה בשם Stellarium שמציגה לך את מפת השמיים בכל רגע ומיקום נתון ומאפשרת לך לבדוק את שמו של כל כוכב וגרם שמיים. בנוסף, כמובן שעם הנסיון לומדים לזהות את כוכבי הלכת בלי עזרת מפות. ברק שושני - שיחה 16:45, 5 בפברואר 2009 (IST)
אני לא מתכוון לקנות מפות ולהתעמק בזה ברצינות. מה שאני רוצה זה "טריקים" איך להבדיל בין כוכבי לכת. עדיין, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
האתר הזה יעזור לך. יש עוד עשרות כמוהו. חגי אדלרשיחהל-108 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"א בשבט ה'תשס"ט • 16:59, 5 בפברואר 2009 (IST)

תעודת לידה[עריכת קוד מקור]

שלום רב, ברצוני לדעת איך אני יכולה להשיג תעודת לידה של אימי שנולדה בטוניסיה זקוקה לזה באופן דחוף. אבקש את עזרתכם בדחיפות אם אפשר לחזור אלי למייל
ANATK-at-NEW-PRINT.CO.IL -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זיהוי חרק[עריכת קוד מקור]

P1010711.jpg
מישהו מזהה את החרק שבתמונה? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:59, 5 בפברואר 2009 (IST)

נראה כמו דגיג כסף הסוכר. Easy n - שיחה 18:07, 5 בפברואר 2009 (IST)
אכן. הוא ידוע יותר בשם "דג הכסף". חובבשירה - שיחה 21:41, 5 בפברואר 2009 (IST)
אני דוקא תמיד הכרתי אותו בשם "זנבזיף". Easy n - שיחה 21:56, 5 בפברואר 2009 (IST)
תודה על הזיהוי, גם אני חשבתי על זנבזיף. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:06, 5 בפברואר 2009 (IST)
אגב, יש לו גם מופע מפוספס כמו זברה - האם זהו מין נפרד או תת-מין של החרק הנזכר ? בנצי - שיחה 09:50, 6 בפברואר 2009 (IST)

חמש אגורות[עריכת קוד מקור]

כידוע, המטבע של 5 אגורות יצא כבר מהמחזור. שאלתי היא: האם עוד ניתן להמירו? אם כן, עד מתי? תודה, אביעד 299 - שיחה 21:24, 5 בפברואר 2009 (IST)

בצו בנק ישראל (ביטול שטרי כסף ומעות), התשס"ח – 2008 נקבע כי הציבור יוכל להחליף מטבעות בעריך 5 אגורות במשך 3 השנים מהיום שבו המטבע בעריך 5 אגורות חדל מלהיות הילך חוקי בישראל, כלומר עד 31.12.2010, ולקבל תמורתם מטבעות ושטרות בעריכים גבוהים יותר. חזרתי - שיחה 23:20, 5 בפברואר 2009 (IST)

מתוך הערך סכום[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#מתוך הערך סכום

מיקרו מול קומקום[עריכת קוד מקור]

מה עולה יותר כסף - לחמם ליטר מים בקומקום חשמלי או בתנור מיקרוגל? ההגיון אומר שכמות האנרגיה הדרושה לחימום מים מ20 מעלות ל100 היא מספר ידוע מראש ולכן העלות היא זהה. אבל מצד שני - יש עובדן אנרגיה על תהליכי משנה.

כמות האנרגיה אינה זהה היות שקומקום חשמלי האנרגיה החשמלית מנוצלת ישירות כחום הנפלט מהנגד ואילו בתנור מיקרוגל האנרגיה החמשלית משמשת לפליטת גלי מיקרו שיחממו את המים. גילגמש שיחה 10:33, 7 בפברואר 2009 (IST)
ומה ההבדל? כמות האנרגיה הדרושה לחימום ליטר מים מ20 מעלות ל100 מעלות היא מספר קבוע(לא זוכר את הנוסחה). ההבדל יכול להיות רק בכמות האנרגיה המבוזבזת לחינם. השאלה היא איזה מכשיר מעבד יותר אנרגיה לסביבה?
ליתר ביטחון כדאי להבהיר שזאת שאלה תאורטית. מסוכן להרתיח מים במיקרוגל. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:06, 7 בפברואר 2009 (IST)
לאחר שהובהרה הנקודה שמסוכן להרתיח מים במיקרוגל! הרי תאורטית החשמל המגיע לקומקום מפעיל גוף חימום שהוא אלמנט פאסיבי ולינארי הממיר אנרגיה חשמלית ישירות לחום. ב"מיקרוגל" החשמל המגיע לתנור מפעיל שפופרת מגנטרון שהיא שפופרת ריק המחוללת קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו גבוהה. הקרינה המשודרת מחממת את המזון ב"מיקרו", מאחר והמגנטרון הוא אלמנט אקטיבי לא לינארי יתכנו הפסדים רבים במעבר מאנרגיה חשמלית לקרינה אלקטרומגנטית וגם הפסדים בשידור הקרינה ובאופן קליטתה במזון.--‏Avin שיחה‏ 23:52, 7 בפברואר 2009 (IST)
אתם עונים באופן מדעי מדי. מיקרוגל טיפוסי צורך כ- 1000 וואט, בעוד קומקום טיפוסי צורך מעל 2000 וואט למיטב ידיעתי - ייתכן שאני לא מדייק ואשמח לתיקונים. באם היחס הוא 1:2, כל עוד זמן החימום במיקרו הוא עד פי 2 מזמן החימום בקומקום, "משתלם" לחמם בתנור מיקרוגל. לצרכי תה/קפה אני נוהג לחמם כוס מים בודדה במיקרוגל (דקה ועשרים שניות ב- 1000 וואט. לדעתי זה לא מגיע ל- 100 מעלות). יש לשים לב שחימום יתר יכול לגרום לכוויות, כי המים הרותחים יכולים להשפריץ לאחר שמזיזים את הכוס או נוגעים בה עם כפית, למשל.אורן - שיחה 20:41, 10 בפברואר 2009 (IST)
אם לקומקום יש הספק של 2000 וואט, אז הוא יחמם את המים פי 2 יותר מהר ממיקרוגל שהספקו 1000 וואט, ובסופו של דבר כמות האנרגיה שתידרש על מנת להביא את המים לרתיחה היא זהה בשני המקרים. ברק שושני - שיחה 20:48, 10 בפברואר 2009 (IST)

אסיר ברישיון[עריכת קוד מקור]

מה משמעות המושג? ‏Gridge ۩ שיחה 12:07, 7 בפברואר 2009 (IST).

ראה חוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001, סעיף 14; סעיף 39; סעיף 48; וגם:
‏פקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), תשל"ב - 1971‏
‏פרק ב': אסירים‏
‏סימן ה': רשיונות חופש‏
‏28. מתן רשיון חופש‏
‏(א) אסיר שנידון למאסר לתקופה העולה על ששה חדשים, למעט מאסר עולם שהוטל כעונש חובה כל עוד לא נקצבה לו תקופה, והשלים בהתנהגות טובה מחצית מהמאסר שעליו לשאת, רשאית ועדת שחרורים שהוקמה לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה - חוק העונשין), ליתן לו רשיון להתהלך חפשי, וכל עוד הרשיון בתקפו לא ייאסר מכוח אותו גזר-דין.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אסיר שנידון למאסר בשל עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת הראשונה לחוק העונשין, יישא לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, בטרם ניתן יהיה לשחררו בהתאם להוראות סעיף קטן (א).
וגם: תשובת עו"ד גלעד כצמן לשאלה "האם דינם של עבודות שירות כדין מאסר לצורך הפקעת רשיון אסיר" באתר Low-Info. חזרתי - שיחה 14:01, 7 בפברואר 2009 (IST)

עמלץ לבן[עריכת קוד מקור]

מה מקור המילה "עמלץ"? שנילישיחה 13:50, 7 בפברואר 2009 (IST)

עמלק? ראה דיון בתפוז אנשים. חזרתי - שיחה 16:44, 7 בפברואר 2009 (IST)

זכות הצבעה[עריכת קוד מקור]

כמה בעלי זכות הצבעה יש בבחירות הקרובות? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מספר בעלי זכות בחירה: 5,278,985. מתוך נתונים כלליים על הבחירות לכנסת ה-18. חזרתי - שיחה 16:27, 7 בפברואר 2009 (IST)

סדרת טלוויזיה ישנה[עריכת קוד מקור]

כשהייתי קטן (שנות התשעים המוקדמות של המאה האחרונה במילניום הקודם) שודרה בטלוויזיה (כמדומני, בערוץ הילדים) סדרה המספרת על ילד שנפל לתרדמת וחולם שהוא נמצא בעולם דמיוני בו נמצאים גם חלק מחבריו (?). מישהו מכיר ויכול להזכיר לי איך קראו לסדרה? תודה, ברק שושני - שיחה 18:53, 7 בפברואר 2009 (IST)

אולי הדף הזה יעזור לך? חזרתי - שיחה 19:14, 7 בפברואר 2009 (IST)
תודה, אך חיפשתי שם ולא מצאתי. אינני חושב שהסדרה קוטלגה דווקא כסדרה לילדים, היא הייתה די מפחידה, ולא מצויירת. ברק שושני - שיחה 19:49, 7 בפברואר 2009 (IST)
"האודיסאה" - סדרה קנדית על ילד שנכנס לתרדמת לאחר שנפל מעץ, בתרדמת הוא "מגיע" לעולם של ילדים בו אין כלל מבוגרים. עוד פרטים בויקי האנגלית: The Odyssey.‏ ShoobyD - שיחה 06:32, 8 בפברואר 2009 (IST)
תודה רבה, זה בדיוק מה שחיפשתי! Face-smile.svg ברק שושני - שיחה 13:16, 8 בפברואר 2009 (IST)

זיהוי פרח[עריכת קוד מקור]

Havalval-Adin001.JPG
מהו הפרח ? צולם ליד אשתאול. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:11, 7 בפברואר 2009 (IST)

לא מומחה: אולי אחד ממיני הסוג ורוניקה ? חזרתי - שיחה 19:48, 7 בפברואר 2009 (IST)
זה לא ורוניקה - כמה הבדלים בולטים: בורוניקה ארבעה עלי כותרת, ואילו בזה יש חמישה; מלבד זאת, עליה של ורוניקה נפרדים ואילו כאן הם מאוחים. בכל מקרה, צילום נהדר. תבורך. בנצי - שיחה 20:18, 7 בפברואר 2009 (IST)
אולי פעמונית קטנה ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
חבלבל סורי? חי ◣ 7.02.2009, 23:24 (שיחה)
או אולי חבלבל עדין? חי ◣ 8.02.2009, 00:15 (שיחה)
אכן, חבלבל סורי נראה מאוד דומה. התוכל למקם את הדף אליו ניסית להפנות בנוגע לחבלבל עדין, בצורה מדויקת ? בנצי - שיחה 11:59, 8 בפברואר 2009 (IST)
לא הבנתי מה אתה מבקש. חי ◣ 8.02.2009, 14:40 (שיחה)
הפעלתי קשרים במכון וולקני והתשובה היא חבלבל עדין. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:09, 8 בפברואר 2009 (IST)

מי הקים את ויקיפדיה ?[עריכת קוד מקור]

מי הקים את ויקיפדיה ? מתי היא נוצרה ?.. ועוד שאלות..למה לא עושים ערך ע"ז ? או שיש ואני לא יודע..--יהודה ישראלי - שיחה 19:13, 7 בפברואר 2009 (IST)

תקרא שוב את השאלה שלך, ושים לב לתיקון שערכתי לגבי המילה הרביעית בה. עכשיו התשובה בגוף השאלה. חזרתי - שיחה 19:20, 7 בפברואר 2009 (IST)
וואלה תודה.. --יהודה ישראלי - שיחה 19:24, 7 בפברואר 2009 (IST)

שאלה על פעילות התקשורת בבחירות:[עריכת קוד מקור]

מישהו מוכן להסביר לי מה המטרה במדגם ביום הבחירות ולהגיד מה יהיו התוצאות שעות ספורות לפני תוצאות האמת (כאשר יש סיכוי שהמדגם לא מדוייק) כאשר ניתן לחכות עוד כמה שעות ולדעת את תוצאות האמת? (בעוד שלסקר שבוע או מספר שבועות לפני הבחירות יש עניין לתת מושג לאן הרוח נושבת ואם אדם רוצה להצביע למפלגה שיש סיכוי רב יותר שתעבור את אחוז החסימה וכו' מדגם ביום הבחירות לאחר סגירת הקלפיות לא נותן מידע שיעזור להחלטה) בברכה, אני 13:47, 8 בפברואר 2009 (IST)

הוא מאפשר ללכת לישון כש"נראה" לך שאתה יודע מה היתה התוצאה. תומר א. - שיחה 14:14, 8 בפברואר 2009 (IST)

IP[עריכת קוד מקור]

איך אני יודע מה הIP של המחשב שלי? 89.138.244.52 17:32, 8 בפברואר 2009 (IST)

יש כל מיני דרכים לבדוק את זה. אני לא בטוח שמותר לקשר לאתרים של האקרים ולכן נשאיר את השאלה פתוחה בשלב הזה. אין לדעת מה עלולים לעשות גורמים שונים עם ה IP שלך, במיוחד אם אתה מפעיל את חשבון הבנק מהבית ובמיוחד אם תרשום כאן את הססמה שלך. שומשום1 - שיחה 17:39, 8 בפברואר 2009 (IST)
כנס לכאן וראה מה ה-IP שלך ונתונים נוספים. ‏Gridge ۩ שיחה 17:42, 8 בפברואר 2009 (IST).
התשובה בגוף השאלה :) ‏nevuer‏ • שיחה 18:06, 8 בפברואר 2009 (IST)

על חיבורים הזויים[עריכת קוד מקור]

את תשדיריהן של ישראל ביתנו ושל ניצולי השואה עם בוגרי עלה ירוק מלווה אותה נעימה. מישהו יודע במה מדובר? עידושיחה 18:30, 8 בפברואר 2009 (IST)

חורבן בית ראשון[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע מהן ההשערות לגבי הימצאותם של כלי בית המקדש הראשון ? זה די דחוף תודה מראש. 93.172.55.122 18:47, 8 בפברואר 2009 (IST)

אומרים שבוותיקן נמצאים חלק מכלי המקדש...--יהודה ישראלי - שיחה 18:59, 8 בפברואר 2009 (IST)
מסקרן אותי למה העניין כל כך דחוף. האם זה קשור בבוא המשיח ? בברכה. ליש - שיחה 19:02, 8 בפברואר 2009 (IST)
יש השערות רבות. שמעתי על אחת שטוענת שחלק מאוצרות בית המקדש נמצאים באתיופיה. לעניות דעתי, כל ההשערות האלה הן אגדות. גילגמש שיחה 08:16, 9 בפברואר 2009 (IST)
למה אתה קורא אגדות ? לעצם היותם של כלים אלה בעבר, או לקיומם המשוער במרחב המסופוטאמי (לאחר שנבזזו ע"י הבבלים) או באתיופיה (נגנבו ע"י מנליק, בנו האמיתי או המיתי - לך תדע - של שלמה, או ע"י מאן דהו אחר) ? אגב, אם ישנו משהו במרתפי הואתיקן, יותר סביר שיהיה זה מהבית השני ולא הראשון. בנצי - שיחה 16:20, 9 בפברואר 2009 (IST)

חיפוש דינמי[עריכת קוד מקור]

אני משתמש ב-MEDIAWIKI ברשת פנימית בגרסא 1.13.2 ורציתי לדעת כיצד אני מוסיף את אפשרות החיפוש הדינמי לגרסאתי. הכוונה היא לחיפוש שכאשר אני רושם אות אחת או שתי אותיות מתקבלות השלמות של ערכים בתוצאות החיפוש, בדומה לחיפוש בגוגל.

תודה!

מינוח לועזי מקביל ל"לפנים משורת הדין"?[עריכת קוד מקור]

ר' שיחה:לפנים משורת הדין. חן חן, אביעדוסשיחה 08:54, 9 בפברואר 2009 (IST)

חנייה[עריכת קוד מקור]

מה המשמעות של סימון שחור-לבן על המדרכה? ‏עדיאל‏ 09:06, 9 בפברואר 2009 (IST)

אין משמעות, זה נועד כדי להדגיש את המדרכה. דניאל צבישיחה 09:09, ט"ו בשבט ה'תשס"ט (9.02.09)
דניאלצ, אתה בטוח? המורה שלי לנהיגה (לפני מיליון שנה) אמרה שזה אומר: 'החנייה והעצירה אסורה בהחלט', כלומר בניגוד לאדום-לבן, שאם עמדת עם האוטו ושוטר הגיע, הוא פשוט מחפף אותך משם, בשחור-לבן אתה עלול לחטוף דו"ח אפילו אם נשארת באוטו. בדרך כלל מסמנים צמתים, כיכרות ומקומות הומים בשחור-לבן, כדי שלא יעמדו שם ויפריעו למעבר. תמרה שיחה 22:22, 11 בפברואר 2009 (IST)

דו"חות חנייה על שמשת הרכב[עריכת קוד מקור]

שלום,

נניח שברנש פלוני מקבל דו"ח חנייה ומשלם אותו כחוק באינטרנט. האם מותר לאותו ברנש פלוני להניח את דו"ח החנייה המשולם על שמשת רכבו בפעמים הבאות שיחנה באותה העיר? אם לא, האם ניתן להטיל עליו קנס גבוה יותר בגין ניסיון ההטעיה הנואל?

בתודה, ליאור ޖޭ • ט"ו בשבט ה'תשס"ט • 11:10, 9 בפברואר 2009 (IST)

נדמה לי שמותר, אבל זה לא יעזור לו הרבה - הייתי מנחש שפקח מקבל אחריות על אזור ליום מסויים ולא יתבלבל יותר מדי מדו"ח ישן. יוסאריאןשיחה 17:24, 9 בפברואר 2009 (IST)

מידת הסמכותיות של ספרות השו"ת בימה"ב[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יכול לומר לי מה הייתה מידת האוטוריטטיביות של ספרות השו"ת בימה"ב, ובייחוד באשכנז? האם, למשל, קהילה שקיבלה תשובה מסויימת הייתה מחוייבת לנהוג על פיה, או שמא הייתה יכולה לפנות לרב אחר כדי לקבל חוות דעת נוספת ? האם נהוג היה לפנות מראש ליותר מרב אחד, כדי לקבל כמה דעות ? תודה! --89.138.227.124 15:50, 9 בפברואר 2009 (IST)

ההלכה הכתובה כבר בגמרא היא שאם פונים לרב אחד על מנת לקבל פסק, אסור לפנות לרב אחר. השאלה היא, כמובן, האם הם פעלו בהתאם להלכה ? דניאל צבישיחה 15:54, ט"ו בשבט ה'תשס"ט (9.02.09)
ראשית, איפה ישנה התייחסות לבעיה זו בתלמוד ?, שנית, אין זה פשוט כל-כך כמו שזה נשמע. ברור למה יהיה עניין למנוע חוו"ד שניה לאחר קבלתה של דעה קודמת. אבל מה עם פניה במקביל לכמה רבנים ?, פניה לבכיר ומוסמך יותר ? פניה לכזה המכיר יותר את הקהילה ואת תנאיה ? ונניח שהפוסק הראשון שגה מסיבה כלשהי - האין אפשרות לבדיקה נוספת אם ישנו יסוד סביר לטעות ? ההיסטוריה של השו"ת כוללת גם מקרים כאלה. בנצי - שיחה 16:07, 9 בפברואר 2009 (IST)

תודה על תשובותיכם! השאלה אכן נוגעת לפרקסיס, אך האם עלי להסיק מדבריכם שבאשכנז של ימה"ב היה לשו"ת - לפחות במישור העקרוני - מעמד מחייב של פסק הלכה? לבנצי, האם להערכתך מדובר במקרים יוצאי דופן, או שהיה זה נוהג רווח יחסית? ולדניאל, האם תוכל להפנות אותי למקום הספציפי בגמרא, או לפחות למסכת? ושוב, תודה. --89.138.227.124 16:14, 9 בפברואר 2009 (IST)

עבודה זרה ז, א. מובן שכמו, שבנצי ציין, יש לא מעט יוצאים מהכלל. דניאל צבישיחה 16:23, ט"ו בשבט ה'תשס"ט (9.02.09)

חושבני שבימי הביניים, עם התקשורת האיטית הבלתי נוחה בעליל בין איזורים שונים, היה למרא דאתרא, כלומר הרב המקומי, מעמד כמעט אבסולוטי בפסיקת הלכה. בדרך כלל רק הוא היה מפנה שאלות לרבנים במקומות אחרים במקרים של שאלות קשות במיוחד, ובמקרים עוד יותר נדירים, בדרך כלל כשלקהילה היה סכסוך עם הרב המקומי, הייתה הקהילה בעצמה פונה לרבנים אחרים. (כל זה נכתב מסברא ולא מידיעה) נת- ה- - שיחה 16:35, 9 בפברואר 2009 (IST)

תודה רבה על ההפניה. אגב, נראה לי שלפי התוספות שם (ד"ה הנשאל לחכם וטימא), מותר להיוועץ ברב נוסף אם השואל מודיע בפירוש שכבר נועץ ברב אחר והלה פסק כך או כך. המגבלות שהם מעלים נוגעות יותר למשיבים עצמם, שצריכים להתחשב בדעות קודמיהם, ולא לשואלים. לנת - אתה צודק, אבל השאלה היא מה קורה במקרים שבהם כבר הוחלט לפנות לרבנים אחרים. האם על השואל לקבל את תשובתם כמחייבת. --89.138.227.124 16:50, 9 בפברואר 2009 (IST)

יש תיעוד של מכתבים שכתבו רבנים בעיירות קטנות לרבנים שנחשבו גדולים מהם בערים הגדולות, בעיקר בעניינים משפטיים סבוכים שבהם הם התקשו להכריע. למדתי באוניברסיטה מכתב כזה שנשלח מקהילה יהודית קטנה בעיירה בצרפת למי שנחשב לרב הראשי של צרפת. מדובר בימי הביניים אם כי כבר שכחתי מתי בדיוק. השאלה נגעה לאישה שנחשדה חשד כבד בניאוף ולכאורה הרב המקומי היה צריך לפסוק על גירושין ללא פיצויי הכתובה, ולהכריז על התינוק פרי הניאוף לכאורה כעל ממזר. חומרת העניין גרמה לרב המקומי להסס, ואכן הרב הראשי סיפק לו מוצא, איך לפסול את העדויות בתירוצים שונים. היה ברור שגורלה של האישה יהיה רע, אבל באמצעות התירוצים יכלו לחייב את הבעל לשלם פיצויי גירושין ונמנעו מהכרזת הממזרות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:42, 11 בפברואר 2009 (IST)

איך שגלגל מסתובב לו[עריכת קוד מקור]

האם ישנן תאוריות על הגעת העולם לקיצו ותחייתו מחדש, אשר אמינות הן? הכוונה לעידן הקרח שיגיע או לכל אסון טבע אחר שיכול למחוק אותנו לגמרי, אבל שהיצור האנושי יווצר שוב והעולם יחזור להיות כשהיה בדרך כזו או אחרת? רונסו - שיחה 16:45, 9 בפברואר 2009 (IST)

אני מניח שאתה לא מתכוון לתאוריה אלא ל"תרחיש אפשרי". אם יכחד המין האנושי לחלוטין, הוא לא "יווצר" שוב, מאחר שהתנאים שהובילו להיווצרותו מלכתחילה לא יחזרו על עצמם במדויק. מצד שני, תמיד יתכן שיתפתח מתישהו מין תבוני אחר. ברק שושני - שיחה 17:46, 9 בפברואר 2009 (IST)
"ישנה תיאוריה שאומרת שאם אי-פעם מישהו יגלה לשם מה בדיוק קיים היקום ולמה הוא כאן, הוא יעלם מיד ויתחלף במשהו עוד יותר מוזר ובלתי מובן. ישנה תאוריה נוספת שאומרת שכל זה כבר קרה." - דאגלס אדאמס, המסעדה שבסוף היקום. יוסאריאןשיחה 18:34, 9 בפברואר 2009 (IST)

עברית[עריכת קוד מקור]

ממה התפתחה העברית? מהם מקורותיה? מי כתב בה לראשונה? 77.126.202.158 18:45, 9 בפברואר 2009 (IST)

האם ניסית לקרוא את הערך עברית? • עודד (Damzow)שיחהויקיגמד זה מאמץ ערכים יתומים 18:48, 9 בפברואר 2009 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: :ראו עברית#היסטוריה של השפה העברית. בברכה. ליש - שיחה 18:50, 9 בפברואר 2009 (IST)

האם העברית היא נגזרת של הכנענית? אם כן, שאלה לי אליכם: כאשר באו אחיו של יוסף אליו למצרים, האם הוא דיבר עמם בעברית? האם אברהם אבינו דיבר עם משפחתו ואנשיו בעברית? 77.127.123.153 18:57, 9 בפברואר 2009 (IST)
כל שידוע על האבות לקוח מהתנ"ך והתנ"ך אינו ספר היסטוריה, לכן בנושאי האבות נתייעץ בתנ"ך ובנושא השפות נפנה להיסטוריה, ארכאולוגיה וכדומה. בברכה. ליש - שיחה 19:09, 9 בפברואר 2009 (IST)
יוסף דיבר עם אחיו במצרית, כדי שלא יזהו אותו. המתרגם (המליץ) תרגם את הדברים לעברית, לטובת האחים, וכן חזרה. אברהם דיבר עם משפחתו בעברית. דוד - שיחה 02:08, 10 בפברואר 2009 (IST)
מהיכן זה? תומר א. - שיחה 02:14, 10 בפברואר 2009 (IST)
לגבי הקביעה הראשונה, כנראה מכאן "והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם" --Rex - שיחה 02:23, 11 בפברואר 2009 (IST)

התחרפנה לי הוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

שתי בעיות:

  • בתיבת החיפוש - בעת הקשת תחילת שם ערך, אין השלמה אוטומטית לערכים בוויקיפדיה.
  • תקצירי עריכה מובנים - נעלמו לי: ראו תמונה. מידי פעם - זה מסתדר, אך רוב הזמן - לא תקין.

בדקתי בעוד מחשב (שלי - XP, השני - נייד עם ויסטה) - אותן התופעות. מישהו נתקל בבעיה? יש עיצה? חזרתי - שיחה 21:17, 9 בפברואר 2009 (IST)

גם לי אין יותר השלמה אוטומטית... )-: Ranbar - שיחה 22:01, 9 בפברואר 2009 (IST)
אתמול השרת היה איטי מאוד, היום הוא רק קצת מקרטע. שתי הבעיות בטח יפתרו יחד. תומר א. - שיחה 22:35, 9 בפברואר 2009 (IST)
תודה – ורפואה שלמה לשרת… חזרתי - שיחה 22:51, 9 בפברואר 2009 (IST)


שאיפת הליום[עריכת קוד מקור]

שלום ברצוני לדעת האם שאיפת הליום לדגומה מבלון פוגעת בבריאות? 89.139.244.235 23:22, 9 בפברואר 2009 (IST)

מן הערך הליום: "ההליום אינו מסוכן לאדם". "כאשר אדם שואף לריאותיו הליום מתוך בלון, קולו נהייה דק וצורמני. זאת מכיוון שהליום קל יותר מהאוויר שאנו נושמים בדרך כלל, ולכן מיתרי הקול שלנו רועדים מהר יותר בסביבתו. רפלקס הנשימה שלנו אינו מגורה מכמויות החמצן בדמנו, אלא מכמויות הפחמן דו-חמצני. לכן מומלץ להימנע משאיפת הליום, למרות שהוא לא רעיל. במקרים קיצוניים יכול להגרם חנק בעקבות שאיפת הליום, בגלל שהליום תופס את מקומו של החמצן בריאותיו של השואף". ברי"אשיחה • ט"ז בשבט ה'תשס"ט • 23:27, 9 בפברואר 2009 (IST)
למרות שההליום אינו רעיל. עדיף להימנע. איתןשיחה 02:14, 10 בפברואר 2009 (IST)
אתה יכול לסמוך על כך שההליום אינו רעיל, ולראיה, הוא משמש בתערובת עם חמצן לנשימה בצלילה לעומקים גדולים. Easy n - שיחה 07:55, 10 בפברואר 2009 (IST)
הליום הוא גז אציל וככזה לא אמור להגיב עם שום דבר בתנאים רגילים. לכן, אפשר בהחלט להניח שאינו רעיל. גילגמש שיחה 08:21, 10 בפברואר 2009 (IST)
ידוע לי שהליום אינו רעיל. כוונתי היא שעדיף להימנע משאיפתו כי אפשר להגיע למצב של חנק. ראיתי כבר התעלפות של מי ששאף הליום. כל מצב שאינו טבעי לגוף אינו מומלץ. איתןשיחה 11:03, 10 בפברואר 2009 (IST)
היו כמה מקרים של אנשים שמתו מחנק. אם עושים את זה נכון - זה לא אמור לקרות. ההסבר "זאת מכיוון שהליום קל יותר מהאוויר שאנו נושמים בדרך כלל, ולכן מיתרי הקול שלנו רועדים מהר יותר בסביבתו" שגוי לחלוטין. מה שמשתנה זה תדר התהודה של חלל הפה. 128.139.226.34 11:11, 10 בפברואר 2009 (IST)

אורך קרן האור ועוד שאלה[עריכת קוד מקור]

קיימת נוסחה למציאת אורך קרן אור ממקור האור ועד למקום שבו היא נעלמת (לפי עוצמת מקור האור/אנרגיית הפוטונים) ? לדוגמה: (המקווקו זה קרן האור)

                            קרן אור כאן
מקור |
אור   | - - - - - -   - - - - -   - - - -   - - -   - -   -   -
כאן   |

(איזה השקעה הא ? :P.. השעמום... )

ועוד שאלה קטנה - למה בכלל קרן האור נעלמת ולא ממשיכה עד אינסוף ? ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 23:39, 9 בפברואר 2009 (IST)

לגבי שאלתך האחרונה, אני משער שזה מכיוון שהיא מתפזרת לכל הכיוונים במרחב. ייתכן שהפוטונים ממשיכים עד אין-סוף, אך לא ניתן כבר להבחין בהם עקב פיזורם הגדל והולך. ברי"אשיחה • ט"ז בשבט ה'תשס"ט • 23:51, 9 בפברואר 2009 (IST)
קרן האור אינה נעלמת, אלא מתפזרת עד שקשה יותר ויותר להבחין בה. בו בזמן, כל פוטון בודד ממשיך בדרכו "עד אינסוף", ואפילו אינו מאבד אנרגיה (פרט לזו שהיקום גונב ממנו על-ידי מתיחת המרחב). עוזי ו. - שיחה 00:20, 10 בפברואר 2009 (IST)
אז מה זה דעיכה ? סתם עומרשיחה הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 00:28, 10 בפברואר 2009 (IST)
אם קרן האור לא נעלמת, אז כדור הארץ מפוצץ באנרגיות של פוטונים ? לא יגמר בו המקום מתישהו ? :O ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 01:03, 10 בפברואר 2009 (IST)
ראה הפרדוקס של אולברס (שאני בדיוק עובד עליו כרגע...) ברק שושני - שיחה 01:08, 10 בפברואר 2009 (IST)

ובאותו עניין אציג שאלה נוספת:

אפקט לייזר בהופעה

כידוע, קרן לייזר שונה מאור מפוזר, והיא מכוונת וממוקדת לנקודה ספציפית. כיצד אם כן ניתן להבחין בה מן הצד, אף באופן שהיא אינה מכוונת ישירות אל העין (ראו בתמונה), הלא העין אינה קולטת אלא החזר פוטונים, ובלייזר הם "נורים" בקו ישר בלבד !?! ברי"אשיחה • ט"ז בשבט ה'תשס"ט • 00:14, 10 בפברואר 2009 (IST)

הלייזר אינו מיוחד בזה שהוא מאיר ב"קו ישר" (הוא יחסית כן, אבל ניתן לעשות אותו דבר עם פנס רגיל ועדשה) אלא בזה שהוא מונוכרומטי וכל הפוטונים נפלטים באותה פאזה (קוהרנטי). אם לא היה תווך של עשן, כמקובל בהופעות, סביר להניח שלא היית רואה את קרן הלייזר. העשן גורם לפיזור של הפוטונים שנתקלים בחלקיקיו, וחלק מהם מגיעים לעיניך. אליבאבא - שיחה 00:19, 10 בפברואר 2009 (IST)
ניסוי בקרן לייזר
וכשאין תווך של עשן, כגון בתמונה זו ? ברי"אשיחה • ט"ז בשבט ה'תשס"ט • 00:37, 10 בפברואר 2009 (IST)
חייב להיות תווך כלשהו. ראה דיון כאן. 128.139.226.34 11:19, 10 בפברואר 2009 (IST)
כמה הערות לדיון שהתפתח כאן. ראשית, למושג קרן אור שהוצג בשאלה המקורית יש משמעות גיאומטרית בלבד, בהקשר של התפשטות האור מנקודה אחת במרחב לנקודה אחרת בו, ואין מדובר בישות פיזיקלית, כמו גל. קרן היא מושג תיאורטי המיועד לתיאור של גל מתפשט - כאשר מדברים על מקור קורן, נפלט ממנו אור בכיוונים שונים שאותו מסמנים באמצעות קרניים. דבר זה נכון גם לגבי אור לייזר. כפי שכבר ציין אליבאבא, אור זה ניחן בתכונות אופייניות הנובעות מאופן הפעלת התווך היוצר אותו (ראה לייזר), כמו מונוכרומטיות, קוהרנטיות, וגם בכיווניות (אם כי תכונות אלה אינן חד-ערכיות במובן של אורך, מופע וכיוון התפשטות אחידים, אלא במובן של פיזור סביב תחום צר של ערכים של אלה). מלבד תכונות אלה, מדובר באור לכל דבר. שנית, לא ניתן לראות אור או קרן אור, אלא לחוש בקיומו דרך אינטראקציה איתו, כלומר כאשר אור פוגע בקולטנים שבחלק מתאי העור המגיבים לאורכי גל בתחום תת אדום (אינפרה אדום), או כאשר גלי אור בתחום הנראה מגיעים אל תאים קולטי אור (פוטורצפטורים) שברשתית המגיבים אליהם. באופן זה רואים את העצם או המקור ממנו הגיעו קרני האור. כלומר, חלק מה'קרניים' שבתמונות השונות חייב לסטות ממסלולו המקורי ולהגיע אל הצופה. אור העובר דרך תווך המורכב מחלקיקים זעירים דיים (יחסית לאורכי הגל הרלוונטיים) מגיב איתם ועובר פיזור (scattering). אינטראקציה כזו גורמת לקרניים שונות לנוע בכיוונים שונים ולצופים שונים, ומה שהם רואים אינו אור אלא חלקיקים מפזרים. אם מדובר בחלקיקים גדולים יותר הנישאים באויר, האינטראקציה מתבטאת בהחזרה כמו ממראה. לכן, אם אין מדובר בחלקיקי עשן, מדובר בתווך אחר, כמו אבק ואחרים. למעשה, פיזור מתרחש גם עם מולקולות גז המרכיבות את האטמוספרה, אבל התופעה אז ניכרת במרחקי התפשטות ארוכים יותר (לדוגמה, תופעות: 'שמיים כחולים', 'שקיעה כתומה'). ולבסוף, פוטונים אינם נעלמים רק משום שהם מתפרסים על שטח הולך וגדל, אלא רק בדרך של אינטראקציה (עם חומר בדר"כ). טלסקופים (ביחוד כמו האבל) מגלים אור שעשה את דרכו כבר כמה מיליארדי שנים על אף שהתפרסותו היא עצומה, ובהתאם, עוצמתו. ועוד, ישנם מכשירים רגישים מספיק גם לאינטראקציה עם פוטונים בודדים. גם ברשתית ישנם כאלה: תאים קולטי אור מסוג מוט. בנצי - שיחה 14:49, 10 בפברואר 2009 (IST)

מעטפות כפולות[עריכת קוד מקור]

אזרחים שמצביעים במעטפות כפולות (בקלפיות נגישות), קולם נספר יחד עם קולות החיילים? והאם בתוצאות הבחירות הסופיות קולם משוייך לקלפי המקורית בה היו אמורים להצביע, לקלפי בה הצביעו בפועל, או לאף קלפי? --איש המרק - שיחה 11:24, 10 בפברואר 2009 (IST)

הצבעות אלה, לדעתי, מגדילות את אחוז ההצבעה בקלפי הביתית שלהן, אך הן אינן משפיעות על התפלגות הקולות לפי מפלגות באותה קלפי. ואני אסביר: המעטפה החיצונית נפתחת רק לאחר שבדקו שאין הצבעה כפולה (מעטפה כזו נפסלת ואינה נספרת כלל); לאחר שנפתחו כל המעטפות החיצוניות (והתוכן שלהן התערבב תוך כדי התהליך), נפתחות המעטפות הפנימיות והקולות נספרים כמו בכל קלפי רגילה. כלומר, ניתן לדעת אם אדם מסוים הצביע ולהגדיל בהתאם את אחוז ההצבעה בקלפי הביתית שלו; אך לא ניתן לדעת למי הוא הצביע, ולכן הצבעתו לא משפיעה על התפלגות ההצבעות באותה קלפי. דולבשיחה 12:52, 10 בפברואר 2009 (IST)
אם אני מבין נכון, המעטפות החיצוניות נבדקות לאחר יום הבחירות (ולאחר שכל רישומי הקלפיות הגיעו לוועדת הבחירות המרכזית). עבור כל מעטפה כזו בודקים ראשית כל לאיזו קלפי היא שייכת, ומוודאים שזו אינה הצבעה כפולה. אחר-כך מערבבים את המעטפות האלה בחזרה (בכוונה - יש מעט מדי מעטפות כפולות ששייכות לקלפי מסויימת) וסופרים את הקולות במשותף. לכן, באופן עקרוני, אפשר היה לשייך את הקול לקלפי המקורית, אבל לא עושים זאת כדי לשמור על חשאיות ההצבעה. (אם כבר, תהיה: לשם מה מפרסמים את התפלגות המצביעים בכל קלפי בנפרד? הרי כשיודעים שהצבעתי למפלגה X בסיכוי 30% ולמפלגה Y בסיכוי 40%, זה גם פוגע בחשאיות ההצבעה שלי). עוזי ו. - שיחה 16:01, 10 בפברואר 2009 (IST)
(הזחתי אותך) לגבי פגיעה בחשאיות – לדעתי אם לא נתגלה בדיוק בעד מי הצבעת, אז אין פגיעה. רק עם בקלפי מסוימת (קלפי: שאלה שחוזרת על עצמה – איך מנקדים?) היה שיעור ההצבעה 100%, ללא קולות פסולים, ורק רשימה אחת קבלה את כל הקולות – אפשר לדעת בוודאות איך הצביעו כל הרשומים באותה הקלפי. מקרה דומה – אבל הפוך הוא אולי הוצאה להורג ע"י כיתת יורים: לאחד מהיורים ניתנת (באקראי) מחסנית עם כדורי סרק. אם היורים אינם מיומנים – היורה עם כדורי הסרק לא יבחין בהבדל של הרתע, ואי אפשר לדעת בוודאות מי לא ירה כדורים חיים (קצת מוזר – כדור חי נוטל חיים). חזרתי - שיחה 18:32, 10 בפברואר 2009 (IST)
כשתסתכל באתר של ועדת הבחירות המרכזי, אתה תראה רישום של מגוון גדול של קלפיות חיילים ואחרים. איני זוכר אם מבדילים בין חיילים לאחרים או לא, אבל הם בוודאי נספרים בנפרד, ולשם הנוחות מחולקים שרירותית ל"קלפיות".
לעוזי, התשובה היא שהפוליטיקאים רוצים לדעת, וגם נוחות הספירה. יש לזה מחיר, כמו לכל דבר. יעקב - שיחה 00:39, 11 בפברואר 2009 (IST)

חוקים ומחוקקים[עריכת קוד מקור]

איפה אפשר לראות רשימה של חוקים שעברו בקריאות השונות (מצבם כרגע), ולראות מי הציע את החוק ומי הצביע בעד ונגד החוק ומי נמנע? מאיפה אנשים משיגים את ה"X אומר שהוא בעד X אבל הוא הצביע נגד חוק X" וכו'. איפה אפשר לראות מה בפועל עשו חברי הכנסת ואיך הצביעו. תודה. --217.132.139.131 15:28, 10 בפברואר 2009 (IST)

כאן. עידושיחה 16:06, 10 בפברואר 2009 (IST)

מה קורה לקולות למפלגות שעברו את אחוז החסימה, אבל שלא יוצרים מנדט?[עריכת קוד מקור]

נגיד מפלגה Y עברה את אחוז החסימה ויש לה 70 מנדטים, אבל נותרו 20,000 קולות - מה קורה איתם? תודה. --89.0.151.63 22:44, 10 בפברואר 2009 (IST)

ראה הסכם עודפים. ‏Gridge ۩ שיחה 22:46, 10 בפברואר 2009 (IST).
ראה גם חוק באדר עופר. אמיר מלכי-אור - שיחה 22:52, 10 בפברואר 2009 (IST)

חוק האזרחות של ליברמן[עריכת קוד מקור]

במה מדובר ? ‏Gridge ۩ שיחה 17:59, 11 בפברואר 2009 (IST).

לפי המצע שלהם: "חוק, המתנה קבלת אזרחות בהצהרת נאמנות למדינה כמדינה יהודית, לסמליה, לריבונותה, ולמגילת העצמאות, וקבלת החובה לשרת את המדינה בשירות צבאי או אזרחי חלופי. רק מי שיחתום על ההצהרה יהיה אזרח הזכאי למלוא הזכויות והחובות. מי שיסרב יהיה זכאי למלוא הזכויות של תושב קבע, ללא הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת". עידושיחה 18:03, 11 בפברואר 2009 (IST)
האם אהיה זכאי למעמד של פליט לאחר שתישלל אזרחותי ? חצי חציל 18:22, 11 בפברואר 2009 (IST)
לא פליט וגם לא עקור, כל עוד אתה גר בביתך איתןשיחה 22:19, 11 בפברואר 2009 (IST)
אתה יכול להיות סמוך ובטוח שלא אגור במדינה שקיים בה חוק כזה. חצי חציל
עידו, תודה, אבל התשובה שלך בסך הכל מעוררת כמה שאלות חדשות. ‏Gridge ۩ שיחה 18:36, 11 בפברואר 2009 (IST).
חוק כזה אינו עולה בקנה אחד עם הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, ולכן ייפסל על-ידי בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ). במדינה דמוקרטית אי-אפשר להתנות הצבעה בבחירות במילוי חובות כאלה ואחרות או במתן הצהרה כזאת או אחרת. על אי-מילוי חובה מוטל עונש. יש מדינות, כמו בריטניה, שבהם אסירים אינם יכולים להצביע, כלומר זכות ההצבעה של אזרח מושעית, אם הוא הורשע בעברה חמורה, עד שהוא מסיים לרצות את עונשו. חוק כזה לא יהפוך אזרחים שלא יחתמו על ההצהרה לפליטים, אבל הוא יהפוך את מדינת ישראל למדינה לא-דמוקרטית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:25, 11 בפברואר 2009 (IST)
ברשימת הקישורים החיצוניים של הערך w:en:Citizenship מצאתי את המסמך המעניין הזה [1] שמתמצת חוקי אזרחות מרחבי העולם. חוקי האזרחות הישראליים הם מסובכים יחסית. לא עברתי על כל המסמך, אבל ממה שהספקתי לקרוא, אין מדינה שמתנה אזרחות בהצהרת נאמנות או בשירות כלשהו למדינה. יוצא הדופן הוא אנשים שמבקשים להתאזרח (naturalization), כלומר אנשים שכבר יש להם אזרחות של מדינה אחרת, ומבקשים להתאזרח במדינה בגיל מבוגר. מאנשים כאלה, ורק מהם, נדרשות לעתים קרובות דרישות מיוחדות. מצד שני, יש הרבה מדינות שמאפשרות ביטול אזרחות במקרה של בגידה במדינה, שירות בצבא זר, או מתן הצהרת אמונים למדינה זרה. ההצעה של ליברמן עלולה לגרום בעיות לכל ישראלי שיש לו גם אזרחות אמריקנית. חוקים דומים לחוק השבות הישראלי מצאתי בירדן, בהונגריה ובונצואלה. בירדן יש עדיפות למתאזרחים ממוצא ערבי, בהונגריה ניתנת אזרחות כמעט אוטומטית למי ששייך למיעוט הונגרי מחוץ להונגריה, בוונצואלה יש הקלות למתאזרחים ממוצא דרום-אמריקני או ספרדי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:44, 12 בפברואר 2009 (IST)
חוק האזרחות הישראלי קבע כבר בשנת 1952 כי ניתן לשלול את אזרחותו של מתאזרח (להבדיל ממי שהוא אזרח מכוח שבות, ישיבה או לידה) אם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים. בשנה שעברה תוקן החוק ונקבע בו, בין היתר, שההוראות האלה יחולו על כל אזרח, וגם הוגדר מה יכול להיות "מעשה שיש בו משום הפרת אמונים": פעילות טרור או חברות בארגון טרור, בגידה, ריגול, או רכישת אזרחות או זכות לישיבת קבע באיראן, אפגניסטן, לבנון, לוב, סודאן, סוריה, עיראק, פקיסטן, תימן או רצועת עזה. עידושיחה 11:09, 12 בפברואר 2009 (IST)
בלי להביע דעה אם זה חוק טוב או לא, חוק ממין זה קיים בכמה מדינות, גם במדינות דמוקרטיות. לא מדובר בהתניית האזרחות, אלא בשלילת אזרחות קיימת לפי הליך מסוים ובהינתן נסיבות מסוימות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:26, 12 בפברואר 2009 (IST)
חוק מעין זה אכן אינו נהוג במדינות דמוקרטיות. אך התניית האזרחות בנאמנות היא לא המצאה ליברמנית. יש ל"ישראל ביתנו" תקדים מכובד להישען עליו:
הרייכסטאג החליט פה אחד, על החוק הבא המתפרסם בזה:
1. (1) נתין המדינה הוא כל מי שנתון לחסות הרייך הגרמני ולכן הוא במיוחד מחוייב כלפיו.
(2) נתינות המדינה מוענקת לפי הוראות חוק נתינות הרייך והמדינה.
2. (1) אזרח הרייך הוא רק אותו נתין המדינה בעל דם גרמני או בעל דם קרוב לו, המוכיח על-ידי התנהגותו שהוא נכון וראוי לשרת בנאמנות את העם הגרמני והרייך.
(2) זכות אזרחות הרייך מוענקת על-ידי מתן תעודת אזרחות הרייך.
(3) אזרח הרייך הוא בלבד בעל הזכויות הפוליטיות המלאות בהתאם לחוקים.
3.שר הפנים מוציא בתיאום עם ממלא מקום הפיהרר את ההוראות המשפטיות והמנהליות הדרושות לביצוע ולהשלמת החוק הזה.
נירנברג, 15 בספטמבר 1935
הפיהרר וקאנצלר הרייך
אדולף היטלר
שר הפנים
פריק

--85.250.58.179 06:14, 13 בפברואר 2009 (IST)

מר אנונימי, הסיבה שהטיעון שלך לא רלוונטי לשיחה הנוכחית נמצאת בערך אשמה בגלל קרבה השייך לקבוצת הכשלים הלוגיים מסוג אי-רלוונטיות. גם חוק גודווין אינו עושה לך טוב. תומר א. - שיחה 11:34, 13 בפברואר 2009 (IST)
הכשל לא חל כאן. הכשל אומר "היטלר אומר ש 1+1=2, איך גם אתה יכול לתמוך בכך". הטיעון של האנונימי הוא "האידיאולוגיה של היטלר הובילה לחוק בעל ניסוח מסויים. אותו החוק מצוי גם במצע של ליברמן. מהי, אם כן האידיאולוגיה של ליברמן"? בקו מחשבה זה אין כל כשל. מחשבה גזענית ולאומנית היא העומדת בבסיס שני החוקים, אם כי חס וחלילה להשוות את ליברמן להיטלר. יש לו עדיין דרך ארוכה ללכת כדי להגיע עד לשם. אלמוג 11:37, 13 בפברואר 2009 (IST)
{לאחר שתי התנגשויות רצופות}. הרחקת לכת בהשוואה הנואלת הזאת. לא כל מה שלא 'מצלצל' לך בלתי דמוקרטי צריך להיות מושווה אוטומטית לאחת הדוגמאות הגרועות ביותר של ההיסטוריה האנושית. כדי שההשוואה תהא תקפה, צריך גם להשוות בין התנהגותם והתבטאותם של יהודי גרמניה (כדוגמה בולטת) בשנים ההם לבין התנהגותם והתבטאותם המתריסה, המשולחת, המסיתה ונטולת העכבות של רבים מאזרחיה הערביים של מדינת ישראל. אי אפשר לנתק בין השניים. הצעתו של ליברמן היא אולי בעייתית במובנים מסוימים, אבל הרקע להצעות מסוג זה הוא בעייתי לא פחות והוא חלק ממשוואת ההתייחסות של הציבור הישראלי יהודי. במקום להשתלח בליברמן עצמו ולהשוותו כך, עדיף לנהל דיון ענייני שבו עולות הצעות הגונות יותר, לדעתך, שיש בהן כדי להתמודד עם הבעיות בממשק היהודי-ערבי בתוך מדינת ישראל, שרק מחריפות. רבים מצפים, ובצדק, לראות ביטוי כלשהו לזיקתם האזרחית של הערבים במדינה הזו, והפער מתסכל. במדינה דמוקרטית יש מקום גם להפגנה נגד תגובתה הצבאית של ישראל ברצועת עזה; אבל אין מקום במסגרת אותה הפגנה לקרוא קריאות של הסתה, לפעמים מאוד קשה, ולהניף דגלים. אני לא מעלה על דעתי קבוצה יהודית שתצלח בשלום הפגנה נגדית בסביבה ערבית בתוככי מדינת ישראל. גם זו פגיעה באופייה הדמוקרטי של המדינה. ועוד לא דיברתי על התנהלותם והתבטאותם של מנהיגים רבים בציבור הערבי-ישראלי, ובראשם חברי הכנסת שלהם. כאזרח ישראלי הדוגל באופייה היהודי והדמוקרטי אני נחרד דווקא מסיפורו של עזמי בשארה. באופן טבעי הייתי מצפה להתפלגות דעות אצלם, כולל כאלה שרואים את הצד הישראלי ומבינים שגם כאן סופגים. גם העדרה של התפלגות דעות כזו מטרידה. בנצי - שיחה 11:45, 13 בפברואר 2009 (IST)
הכשל כולו של המגיבים. לא נוסחה כאן כל טענה בדבר משנתו של ליברמן. מישהו כאן חיפש תקדימים להצעתו של ליברמן, ומכיוון שהתקשה למצוא כזה בקרב המדינות הדמוקרטיות, מצאתי לנכון לסייע לו עם דוגמא לא דמוקרטית. ולבנצי - התגובה שלך כה אוטומטית וחסרת הקשר. ההשוואה בין הערבים אזרחי ישראל לבין יהודי גרמניה כלל איננה רלוונטית, משום שלא יהודי גרמניה הם המטרה של סעיף זה (כלומר, של החלק המודגש באותו סעיף). אם היית טורח לקרוא את החוק בעיון לפני שרצת למלקלדת, היית מבין שהיהודים מלכתחילה פסולים מן האזרחות בשל דמם. החלק הזה של החוק מכוון למעשה כלפי מתנגדים פוליטיים פוטנציאליים (למשל, מי שימצא לנכון לסייע ליהודים, או סתם קומוניסט, אנטישמי ככל שיהיה). --89.0.20.42 16:15, 13 בפברואר 2009 (IST)
כן, כמובן, הכשל הוא כולו של האחרים, ולך יש מונופול על 'הדעה הנכונה'. סליחה, רק לך יש. ההשוואה שלך היא נואלת. טרח וקרא בעצמך את שטענתי קודם. מה אוטומטי שם בדיוק ? מה לא רלוונטי ? בעצם, טרח קודם לקרוא את תגובתך, וכבד את זולתך בתגובה נטולת שגיאות כתיב, לפני שאתה ממהר לדבר על ריצה למקלדת. נתחיל מהסוף: כל הדיון שלך שם בנוגע ליהודים מעיד על חוסר הבנה של ההשוואה מלכתחילה. היחס ליהודים היה קודם כל אידיאולוגי ולא רק גזעני-מסורתי. הם נתפסו כתת-אדם, יחד עם קבוצות לאומיות וחברתיות אחרות. לפני שמשייכים לליברמן משנה כזו או אחרת או משווים אותה לאחרות, צריך לקחת בחשבון את יצר ההגנה העצמית שמתעורר אצל רבים מאיתנו. אילו טענותיו היו באות על רקע של התנהלות אזרחית למופת מצידם של ערביי ישראל, הייתי מתחיל אז לתהות על מניעיו. אבל רק אז. ועוד דבר שכדאי להפנים. גם אתה: העולם איננו מחולק לשחור ולבן, והבעיות לעתים הינן מורכבות בהרבה ממה שנראה עפ"נ השטח. יש הבוחרים להתעלם ממורכבות זו ויש שמנסים לבררה. לאיזה צד אתה משתייך ? השב לעצמך. בנצי - שיחה 19:18, 13 בפברואר 2009 (IST)
תשובתך נבצרת מבינתי. לולא ההערה בדבר שגיאת ההגהה, הייתי מתקשה להאמין שדבריך מופנים אלי. ראשית, אשוב ואדגיש שלא דיברתי בשום שלב על "משנתו של ליברמן", אלא באופן ספציפי, על התקדימים לחוק האזרחות שהוא מציע. שנית, איזה "דיון בנוגע ליהודים" ניהלתי כאן? אדרבא, טענתי שהחלק הספציפי בסעיף שמהווה תקדים לחוק האזרחות של ליברמן אינו מכוון ליהודים, אלא למתנגדים פוליטיים אחרים (אזרחותם של היהודים נשללת בחוק על בסיס אחר). ולפיכך, ההשוואה בין יהודי גרמניה לערבים אזרחי ישראל איננה רלוונטית לעניין זה. אם בכל זאת אתה מתעקש להיכנס לדיון עקרוני, הרי שהבעייה בחוק האזרחות (או עובדת היותו אנטי-דמוקרטי בעליל) נעוצה בדיוק בעובדה שהחוק מבקש לאסור כל התנגדות לעקרון של מדינה יהודית, גם כאשר היא נעשית במסגרת החוק ובכלים דמוקרטיים. איסור כזה פוגע בעקרונות דמוקרטיים תשתיתיים, כמו חופש הביטוי והזכות לייצוג. במדינה דמוקרטית, אופייה של מדינה - ובין היתר, אופייה הלאומי - צריך להוות ביטוי לרצונם של מרבית אזרחיה. לפיכך, אם ביום מן הימים ניתן יהיה לשנות את אופיה הלאומי של המדינה בדרכים דמוקרטיות, באופן שישקף את רצון הרוב, הרי שכך צריך להיות. הניסיון להשתיק בכוח את עמדותיהם של המתנגדים להגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית הוא ניסיון בלתי דמוקרטי בעליל. ועוד הערת הבהרה: "הכשל כולו של המגיבים" משום שהם - ולא אני - ניסחו את הטענה שאותה מיהרו לשלול --89.0.20.42 20:58, 13 בפברואר 2009 (IST)
עזמי בשארה נחקר על-ידי המשטרה והחליט לעזוב את הארץ כדי לא לעמוד לדין. הוא נאלץ להתפטר מהכנסת. מסתבר שאין צורך בשום הצהרת נאמנות - כשיש צורך יש משטרה, יש יועץ משפטי לממשלה, וכל מערכות ההגנה פועלות כתקנן. הממשק היהודי-ערבי במדינת ישראל לא תקין משני הצדדים, וזה כך כבר שנים. כל מי שהזהיר שהמצב יידרדר לקטסטרופה - צדק. המצב אכן הידרדר, אבל אנחנו ממשיכים לחפש תרופות אליל במקום לפתור את הבעיה ברצינות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 17:42, 13 בפברואר 2009 (IST)
אתה מתעלם מבעיות היסוד שניסיתי לרמוז עליהם. אם מוסדות המדינה מקפחת מגזרים מסוימים מסיבות כאלה או אחרות, יש לפעול לשינוי המצב, אבל בודאי שאין מקום למתן היתר או לגיטימציה מרומזים להתנהלות והתבטאות משולחי רסן ומנוגדים לחוק. אין קשר. מה שמגיע מגיע, ומה שראוי לביקורת - ייבקר. מערכות ההגנה אינן פועלות כתקנן. הם אינן פועלות כתקנן אם אינן מצליחות 'לשלוף' את נתן יזדי מהאוטובוס בשפרעם בחיים כדי להעמידו לדין בבית-משפט, כפי שמקובל במדינה דמוקרטית מתוקנת, שהחוק נר לרגליה. גם לא ראיתי את מבצעי הלינץ' בו מובאים לדין. מערכות ההגנה אינן פועלות כתקנן אם אינן יכולות להשלים פעולת אכיפה בסיסית ביישוב ערבי מתמרד. אין אכיפת חוק בצפון, ואין כזו גם בדרום. ואם ישנן, הן ספורדיות, לא שיטתיות ונעדרות הרתעה. מערכות הגנה לא יכולות לפעול בצורה סבירה ללא הרתעה מתבקשת, וכשהן מתנהלות בהיסוס כלפי קבוצות 'בעלות כוח'. התנהלותם של רבים בציבור הערבי איננה נובעת מקיפוח חברתי, תשתיתי וכו', אם כי הבעיה כשלעצמה קיימת וכאמור, יש לטפל בה. זהו תירוץ חמקני שמטאטא את הבעיה המרכזית מתחת לפני השטח. הבעיה המרכזית היא שרבים בתוכם, וכל ההנהגה הפוליטית והדתית אצלם כאחד, שוללת את היסוד ואת הצביון היהודיים של המדינה הזו. בנצי - שיחה 19:18, 13 בפברואר 2009 (IST)

חלוקת המנדטים בבחירות 2009[עריכת קוד מקור]

שלום לכם, להלן מספר הקולות שניתנו לפי שעה לכל המפלגות (אם יש למישהו מספרים מעודכנים יותר - נא לעדכן):

  • כן קדימה 715490
  • מחל הליכוד 679563
  • ל ישראל ביתנו 368545
  • אמת העבודה 312896
  • שס שס 271432
  • ג יהדות התורה 142408
  • ט האיחוד הלאומי 104208
  • עם רעמ 112230
  • ו חד”ש 109806
  • ב הבית היהודי 89674
  • מרצ מרצ 93109
  • ד בל”ד 82758

אשמח אם אחד המומחים החשבוניים יחשב עבורנו, את התרחישים שבהם יעברו מנדטים ממפלגה למפלגה בעקבות קולות החיילים. (אגב, לי משום מה יצא שלמרצ יש 4 ולעבודה 12 ולא כפי שפורסם). בתודה מראש, ‏עמיחי 02:28, 12 בפברואר 2009 (IST)

הסך של המספרים שהצגת כאן הוא 2,977,911. אם נחלק את המספר ל-120 נקבל 24,815.925, שזה אומר שהרף למנדט הוא 24,815 מנדטים.
תרחיש סביר הוא שהליכוד עולה ל-28 מנדטים (אל תשאל אותי איך הגעתי לזה). ‏Gridge ۩ שיחה 03:21, 12 בפברואר 2009 (IST).
מחקת את האיחוד הלאומי מהסיכום. עוזי ו. - שיחה 03:28, 12 בפברואר 2009 (IST)
תודה. אם כך סך הקולות כאן הוא 3,082,119, והרף למנדט הוא 25,684 קולות. אם כך ייתכן שיש לי טעות גם בהערכה שלי לגבי הליכוד. בכל אופן, אני חושב שזו השאלה המעניינת, מה קורה עם הליכוד, האם המצב יישאר זהה, האם צפוי מספר מנדטים זהה לליכוד ולקדימה, או אולי הליכוד יזכה במספר מנדטים גבוה יותר (28 לעומת 27). ‏Gridge ۩ שיחה 03:36, 12 בפברואר 2009 (IST).
הליכוד צריך 8388 קולות נוספים כדי לקבל מנדט על-חשבון ישראל ביתנו, ו- 43031 קולות נוספים כדי לקבל גם מנדט שני, מקדימה, ולהפוך למפלגה הגדולה ביותר. אגב, הסכם העודפים בין הליכוד לישראל ביתנו העביר אל האחרונה מנדט אחד מקדימה. עוזי ו. - שיחה 03:44, 12 בפברואר 2009 (IST)
מה מקור הנתונים? אני יכול לאשר על-פיהם (ועל-פי רשימת הסכמי העודפים) את חלוקת המנדטים שפורסמה. עכשיו אפשר להשתעשע במספרים. למשל, לכמה קולות נוספים זקוקה מרצ כדי לקבל מנדט נוסף? 3167 (בהנחה שהם מגיעים מחוץ למאגר, היינו ממי שלא הצביע או מן המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה; המנדט הנוסף הזה מגיע ממפלגת העבודה). רע"מ קרובה למנדט הנוסף עוד יותר: עם 2559 קולות נוספים (לה ולחד"ש יחד), היא מקבלת מנדט נוסף מישראל ביתנו. ואם נניח שהחיילים (לרבות כל מצביעי המעטפות הכפולות) מצביעים ל-9 המפלגות היהודיות בלבד, אבל לפי התפלגות הקולות הנוכחית ביניהן, כמה חיילים נחוצים כדי לשנות את חלוקת המנדטים? התשובה היא 328,022 (אז קדימה לוקחת מנדט מבל"ד). אגב, אם יצביעו בדיוק 328,021 חיילים לפי השיטה הזו, ניקלע למשבר אריתמטי-פרלמנטרי חריג: בסיבוב האחרון של חלוקת באדר-עופר, כשבכנסת מאויישים כבר 119 מושבים, מגיעות שתי מפלגות לאותו מודד בדיוק, ושתיהן זכאיות לפי החוק למנדט נוסף. עוזי ו. - שיחה 03:27, 12 בפברואר 2009 (IST)
ראיתי בערך "המעטפות הכפולות מונות כ-6-7% מן הקולות, וספירתן אורכת כיומיים". מכאן שיש במאגר עוד כ-215,000 קולות. זה מספר משמעותי שבהחלט יכול להזיז מנדט לכאן או לשם. חגי אדלרשיחהל-103 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ח בשבט ה'תשס"ט • 05:27, 12 בפברואר 2009 (IST)
בתקשורת מדברים על כ-175,000 מעטפות כפולות. אגב, מה הסיכוי שהאיחוד הלאומי או הבית היהודי יזכו בעוד מנדט? ‏עמיחי 07:41, 12 בפברואר 2009 (IST)
5758 קולות נוספים לשתי המפלגות האלה יחד, יוסיפו מנדט לבית היהודי. כמובן שאם נוספים גם קולות למפלגות אחרות, החישוב מתערער. עוזי ו. - שיחה 10:55, 12 בפברואר 2009 (IST)
אז יש עוד סיכוי שניסן ייכנס... אבל ינשוף יצטער לשמוע שאורי בנק כנראה יישאר אדום (לפרטים עיינו בדף שיחתי). ‏עמיחי 11:40, 12 בפברואר 2009 (IST)
תודה לכל העונים. כאן יש לינק לרשימות שהתקשרו ביניהן בהסכמי עודפים. קדימה התקשרה עם הירוקים, שלא עברו את אחוז החסימה. ‏עמיחי 07:41, 12 בפברואר 2009 (IST)
הקולות מגיעים לא רק מחיילים, אלא גם מחולים המאושפזים בבתי חולים, מאסירים, מדיפלומטים, מנכים המצביעים בקלפיות נגישות, מנשים החוסות במקלטים לנשים מוכות וכיוצא באלה. פעם היו מדברים גם על קולות הימאים, אבל היום מדובר במספר זניח של קולות כי אין כמעט אניות ישראליות שאפשר להציב עליהן קלפי. רוב הקולות האלה הם באמת של חיילים, ולכן הסיכוי של מפלגה ערבית לקבל עוד מנדט מהקולות האלה הם קלושים, ואף על-פי-כן צריך לקחת בחשבון שלא מדובר רק בקולות של לוחמים צעירים. 175 אלף מעטפות כפולות זה מספר גדול מאוד. אתמול אמרו בגלי צה"ל שוועדת הבחירות המרכזית הביאה בחשבון מקסימום 200 אלף מעטפות על-פי נתונים ממערכות בחירות קודמות. לאחר ספירת כל הקולות צריך גם לבדוק את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי כדי לוודא שלא חלה שום טעות בספירת הקולות. הבדיקה הזאת עלולה להזיז עוד מנדט מפה לשם. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 07:57, 12 בפברואר 2009 (IST)
צריך לזכור שבקלפיות הנגישות הצביעו לא רק נכים. די בכוונה זה מהווה פרצה בעזרתה הצביעו למשל אלפי סטודנטים. וחוץ מזה צריך לזכור גם שלמעלה מ 10,000 מזכירי ועדות קלפי הצביעו במעטפה כפולה. emanשיחה 13:37, 12 בפברואר 2009 (IST)

תוצאות סופיות[עריכת קוד מקור]

עכשיו שהתפרסמו התוצאות הסופיות, מעניין מי היה הכי קרוב להפסיד או להרוויח מנדט עם קולות החיילים. יש מי שמרים את הכפפה?

הנה התוצאות:

  • קדימה - 758,032
  • הליכוד - 729,054
  • ישראל ביתנו - 394,577
  • העבודה - 334,900
  • שס - 286,300
  • יהדות התורה - 147,954
  • רעם - 113,954
  • האיחוד הלאומי - 112,570
  • חד"ש - 112,130
  • מרצ - 99,611
  • הבית היהודי - 96,765
  • בלד - 83,739

תודה, ‏עמיחי 23:28, 12 בפברואר 2009 (IST)

מרצ הקרובים ביותר להרוויח מנדט (ממפלגת העבודה) - עם 3436 קולות נוספים, וישראל ביתנו הקרובים ביותר לאבד מנדט (לליכוד) - עם 4013 קולות חסרים. רואים, יכולתם להשאר בבית. עוזי ו. - שיחה 23:43, 12 בפברואר 2009 (IST)
עמיחי, כאשר אתה כותב מספרים, שים בבקשה פסיקים. ‏Gridge ۩ שיחה 23:45, 12 בפברואר 2009 (IST).
בסדר ותודה עוזי. ‏עמיחי 23:51, 12 בפברואר 2009 (IST)
עוזי, צייר לי בבקשה תרחיש של מה היה קורה אילו 5,000 ממצביעי תי"מ (שלא עברה את אחוז החסימה) היו מצביעים מרצ, ובהתאמה 10,000, 15,000 ו-20,000. ‏Gridge ۩ שיחה 23:57, 12 בפברואר 2009 (IST).
תוספת 3436 קולות מביאה, כאמור, למעבר של מנדט ממפלגת העבודה למרצ; כך בכל תוספת עד 20292 קולות. תוספת של 20293 קולות גם היא מוסיפה למרצ מנדט אחד, אבל מעתה הוא על-חשבון ישראל ביתנו. מ- 29197 קולות נוספים למרצ שני המנדטים האלה (ממפלגת העבודה ומישראל ביתנו), ומ-52796 המנדט השני נלקח מקדימה, במקום ממפלגת העבודה. תוספת של 2951366 קולות היתה מאפשרת למרצ להרכיב לבד ממשלה. עוזי ו. - שיחה 00:11, 13 בפברואר 2009 (IST)
תודה רבה. ‏Gridge ۩ שיחה 00:59, 13 בפברואר 2009 (IST).

אסור לחמם מים במיקרו?[עריכת קוד מקור]

למה זה מסוכן לחמם מים בתנור מיקרגל? בערך תנור מיקרוגל כתוב:

  • מים המחוממים בתנור מיקרוגל ונתונים בתוך מכל בעל פנים חלקות עלולים לעבור חימום יתר ולהגיע לטמפרטורה הגבוהה בכמה מעלות מנקודת הרתיחה הרגילה, מבלי שירתחו. תהליך הרתיחה יתרחש בצורה פתאומית כאשר מפעיל התנור יוציא את המכל מהתנור, ועלול לגרום לכוויות חמורות.

אבל למה? למה זה לא קורה בקומקום? למה המים מגיעים לרתיחה כאשר נוגעים בכוס? איך אפשר למנוע?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

א. קרא את הערך קירור יתר. אומנם פה מדובר על התופעה ההפוכה, אבל העקרון הוא דומה. וגם את הערך התגרענות. ב. ההבדל הוא שהמיקרוגל אמור לחמם את המים באופן אחיד. בקומקום המים למטה שבמגע עם גוף החימום מתחממים קודם, לכן אין את המצב הזה. emanשיחה 16:41, 12 בפברואר 2009 (IST)

ואם אני מחמם את המים יחד עם כפית פלסטיק, אז הם ירתחו "נורמלית"?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא יודע. גם צריך להיזהר גם מהשפעת המיקרוגל, וגם מהשפעת המים על כפית הפלסטיק... emanשיחה 15:06, 13 בפברואר 2009 (IST)
לפי הבנתי, מי ברז לא יגרמו לזה - הם ירתחו בלי לעבור את נקודת הרתיחה שזאת הבעיה לפי מה שהבנתי. "מכסחי המיתוסים" (Mythbusters) כבר עשו פרק על מים שמתפוצצים במיקרוגל ועל הוספת סכו"ם לתוך הכוס וכו' אבל אני לא זוכר את התוצאות. --62.0.187.105 02:13, 14 בפברואר 2009 (IST)

מנהיגות כריזמטית[עריכת קוד מקור]

האם יצא לאור ספר העוסק בתיאוריית המנהיגות הכריזמטית של מקס ובר ? תודה... 77.126.139.165 20:21, 12 בפברואר 2009 (IST)

ראה למשל, על המנהיגות, בעריכת מיכה פופר ואביהו רונן, הוצאת משהב"ט, 1992, אם כי ברמת איזכורים חלקיים. בנצי - שיחה 21:21, 13 בפברואר 2009 (IST)

בערך קפיצת באנג'י[עריכת קוד מקור]

חיפשתי את הערך בשביל התערבות "איפה נמצאת קפיצת הבאנג'י הגבוהה בעולם?" אני אמרתי בניו-זילנד, וחברי אמר שבדרום אפריקה (בשל הפרסומת של המרוץ למיליון יש לציין). אז רציתי לדעת איפה הקפיצה הכי גבוהה בעולם ובאיזה גובה גם אם אפשר. גמל מיובש! - שיחה 21:24, 12 בפברואר 2009 (IST)

בסיןShannen - שיחה 21:44, 12 בפברואר 2009 (IST)
הוספתי את הפיסקה "הקפיצות הגבוהות בעולם" בערך, לבקשת הגמל החדש. חגי אדלרשיחהל-101 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ט בשבט ה'תשס"ט • 22:00, 12 בפברואר 2009 (IST)

מוצא החיים[עריכת קוד מקור]

בערך מוצא החיים מופיע הקטע הבא: "ניסויי מעבדה הוכיחו שברקים יכולים להביא ליצירת כל המונומרים של הפולימרים הביוכימיים מהמרק הקדום". למיטב ידיעתי הצליחו יורי ומילר ליצור מספר קטן מאוד של חומצות אמינו פשוטות, ללא קשרים פפטידיים, וכמובן שאף לא נוקליאוטיד אחד. האם אכן היו ניסויים אחרים שהצליחו להראות את יצירת כל אבני הבניין של שרשרות ה-DNA או ה-RNA? ברי"אשיחה • ט"ז בשבט ה'תשס"ט • 23:07, 9 בפברואר 2009 (IST)

  1. ...ליצירת כל המונומרים... - ז"א חומצות אמינו (ח"א) שלא קשורות זו לזו בקשר פפטידי.
  2. במאמר המקורי יורי ומילר דיווחו על 5 ח"א. 50 שנה מאוחר יותר, אנליזה חוזרת של הדוגמאות [2] גילתה 22, כנראה עקב השיפור העצום ביכולות המדידה (ספקטרומטר מסה).
  3. פרט לכך, ניסויים רבים, בתנאים שונים ובטמפרטורות שונות הראו יצירה של ח"א מסוגים שונים וברמות ריכוז שונות, פנה לערך האנגלי המפורט הרבה יותר.
  4. למרות שיורי-סטנלי לא יצרו נוקלואוזידים, ניסויים מאוחרים יותר כן (באמצעות דחיסת CO2 ע"י קרינת UV [3] . גם מעבר ספונטני של נוקלואזיד לנוקלאוטיד נמצא [4].
  5. אני מקווה שבאת על סיפוקך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

what makes a man a man[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע מי שר את :[5] במקור (מצאתי כמה גרסאות)? ובאיזה שפה (אנגלית או צרפתית?)? באופן מפתיע ידידתנו האנגלית אינה מכילה מידע בעניין. וגם דוד גוגל לא ממש הועיל לי. בברכה, --איש המרק - שיחה 22:17, 12 בפברואר 2009 (IST)

חיילים חטופים[עריכת קוד מקור]

האם היו חיילים שבויים/חטופים מאז מחלמת העצמאות(לא כולל) שחזרו לישראל חיים ובריאים ? אם כן - מי הם(יש רשימה ?) ?

בוודאי, למשל במלחמת יום הכיפורים וגם לאחריה. בציבור מוכר יחסית "תרגום הטייסים" ל"הוביט" של טולקין שכתבו טייסי חיל האוויר בעת שביים במצרים. לא ידוע לי אם יש רשימה, ואני מוכן להמר שאין. ‏Harel‏ • שיחה 23:58, 12 בפברואר 2009 (IST)
ראה גם קטגוריה:שבויי צה"ל. ‏Harel‏ • שיחה 00:00, 13 בפברואר 2009 (IST)
אתה יכול לחפש גם פה. תומר א. - שיחה 00:02, 13 בפברואר 2009 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני מניח שבמשרד הביטחון יש רשימות, ולו בכדי שידעו למי להעביר את התשלומים שהם מחויבים בהם לפי חוק תשלומים לפדויי שבי. עידושיחה 00:03, 13 בפברואר 2009 (IST)
מקרה בולט וחשוב מבחינת דמיונו ושונותו בהשוואה לחלק מהחטיפות האחרונות הוא המקרה של אורי אילן וחבריו, שנפלו בשבי הסורי לאחר שיצאו לפעולה מודיעינית ב-1954. אז לא התקיים דיון ציבורי בכלל. גם הציפיות מהנופלים בשבי היו בלתי אנושיות כמעט. אילן לא חזר, לאחר שהתאבד בכלא שם. נסיבות המקרה מתוארות בערך שלו. גם חבריו סבלו ונותרו עם צלקות נפשיות ברמה כזו או אחרת של חומרה. גם לגבי עניין זה היתה מודעות נמוכה מאוד, אם בכלל, באותן שנים. ועוד היבט, ראש הממשלה אז, משה שרת, סירב להשתמש בנוסעי מטוס סורי שיורט מעל ישראל לחילופי שבויים. שאלה קשה, הרלוונטית גם היום. בנצי - שיחה 14:02, 13 בפברואר 2009 (IST)

הורדת ידיים[עריכת קוד מקור]

בהורדת ידיים מה יותר טוב, יד קצרה או ארוכה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בהנחה ששאר המשתנים זהים, נראה לי שיד ארוכה טובה יותר – בגלל המומנט הגדול יותר, וראה גם מנוף (מכניקה). חזרתי - שיחה 12:35, 13 בפברואר 2009 (IST)

יכול להיות שגם יד קצרה עדיפה מכיוון שכך רדיוס הסיבוב קטן 89.138.149.70 13:43, 13 בפברואר 2009 (IST)

אנרגיה מאדי מים[עריכת קוד מקור]

כמה אנרגיה ניתן להפיק מאדי מים חמים? ואיך מפקים אותה? נניח לצורך ההמחשה 1 ליטר של מים בתוך כלי. --פו-איי - שיחה 12:50, 13 בפברואר 2009 (IST)

לא שמעתי על דרך להפיק אנרגיה מסתם אדים. אם אתה מתכוון לקיטור, ראה מנוע קיטור. ברק שושני - שיחה 22:38, 13 בפברואר 2009 (IST)
או שאולי הוא מתכוון לאנרגיה שמשתחררת כשהאדים מתעבים? emanשיחה 23:37, 13 בפברואר 2009 (IST)
חימום של ליטר מים במעלת צלזיוס אחת שוה להשקעה של 1000 קלוריות. בתלות בטמפרטורה ההתחלתית של המים, מהאדים ניתן להפיק לכל היותר את כמות האנרגיה שהשקעת בחימום שלהם. ההפקה יכולה להתבצע ע"י טורבינת קיטור--טבעת-זרם - שיחה 01:46, 14 בפברואר 2009 (IST)
אבל!
בשביל להעביר את המים ממצב של נוזל למצב גאזי (אדים) צריך להשקיע ארגיה הרבה יותר גדולה, שחוזרת בחזרה כאשר האדים מתעבים (חום כמוס). emanשיחה 02:10, 14 בפברואר 2009 (IST)
אני אחדד את דברי, נתונים לי אדי מים שמשתחררים לי, אני רוצה את זה להפוך לאנרגיה--פו-איי - שיחה 21:33, 14 בפברואר 2009 (IST)
לפי שקילות המסה והאנרגיה אתה יכול, תאורטית, לייצר 299,792,458 ג'אול מכל ליטר של מים. תעשה חיים! קריצה ברק שושני - שיחה 11:30, 15 בפברואר 2009 (IST)
תיזהר מהרעלה. יוסאריאןשיחה 12:04, 15 בפברואר 2009 (IST)

מספר אטומים[עריכת קוד מקור]

אם אני רוצה לדעת בקירוב מה מספר האטומים בגוף מסויים מה אני צריך לעשות? 89.138.149.70 13:24, 13 בפברואר 2009 (IST)

עליך לעיין בערך מספר אבוגדרו. חזרתי - שיחה 13:45, 13 בפברואר 2009 (IST)

למה הירח חשוך גם ביום וגם בלילה?[עריכת קוד מקור]

איך זה שלא מגיע אליו אור שמש ? (ככה קראתי כאן.) ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 18:50, 13 בפברואר 2009 (IST)

קודם כל, שים לב לשינוי שביצעתי בכותרת שלך. הוא משמעותי. אור השמש מגיע אליו ועוד איך, בצורה מאוד דומה לזה שמגיע לכדור הארץ - אחרת, האסטרונאוטים בתמונות שבקישור שלך לא היו מצליחים לצלם את עצמם; אחרת, לא היינו מצליחים לראות את הירח מכדור הארץ או מכל מקום אחר. שמי הירח הם שחורים משום שהוא נעדר אטמוספרה. קיומה של אטמוספרה מאפשר לאור המגיע מהשמש להגיב עם האטומים והמולקולות הגזיות באטמוספרה, ולהתפזר. מידת הפיזור שלו איננה אחידה והיא תלויה הפוך באורך הגל. כלומר, ככל שאורך הגל קצר יותר כך מידת הפיזור גדולה יותר. מאחר ולסגול ולכחול אורכי הגל הקצרים ביותר, הם גם מתפזרים במידה הרבה ביותר, ולכן שמי כדור הארץ נראים כחולים-סגולים. לעומת זאת, כשמתבוננים בכיוונה של השמש סמוך לשקיעה, הרי שלאורך מסלול זה נותרו פחות גלים סגולים וכחולים, ומשום כך היא נראית כתומה-אדומה. שחור איננו צבע, משום שאינו מייצג אורך גל כלשהו. הוא מייצג סביבה או עצם שאינם מחזירים אור בתחום הנראה. שאלה מעניינת, ואני מקווה שהבהרתי את ההיבטים השונים של התופעה. שבת שלום, בנצי - שיחה 19:39, 13 בפברואר 2009 (IST)
בנצי, זה חשוב. תוסיף גם לערך. חגי אדלרשיחהל-101 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ' בשבט ה'תשס"ט • 19:46, 13 בפברואר 2009 (IST)
וכשהאסטרונאוטים שעל הירח מסתכלים לכיוון השמש הם לא יראו כלום? ואתה יכול להסביר את המשפט "מאחר ולסגול ולכחול אורכי הגל הקצרים ביותר, הם גם מתפזרים במידה הרבה ביותר, ולכן שמי כדור הארץ נראים כחולים-סגולים." - איך אורך הגל משפיע על אופן התפזרותו? עוד משהו - בערך הירח כתוב שלירח יש כן אטמוספירה, היא לא משפיעה? תודה, ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 19:23, 14 בפברואר 2009 (IST)
בכיוון השמש הם יראו את השמש. בשאר הכיוונים יהיה שחור. לגבי אורכי גל ראה פיזור ריילי (האמת שקשה להבין מילה ממה שכתוב שם אבל כדאי לקרוא את המסקנה בסוף).
אני מתנגד לשינוי שנעשה בשאלה. אם אדם שאל שאלה ואינך מבין בדיוק מה הוא שאל אפשר לברר זאת בהמשך ולא לשנות את השאלה. במונח שמיים משתמשים בדרך כלל בהקשר של כדור הארץ, כך שגם מה שכתוב בקישור של השואל מטעה מאחר ומה שרואים על הירח זה את החלל שהוא שחור. גם כל מה שרואה סביבו אסטרונאוט בחלל גם במסלול סביב כדור הארץ (כשהשמש לא מוסתרת ע"י כדור הארץ) הוא שחור פרט לכדור הארץ וחלקים מהחללית או המעבורת עצמה. כל ההסבר המלומד והנכון על האטמוספירה של כדור הארץ מיותרת כאן.--‏Avin שיחה‏ 23:23, 14 בפברואר 2009 (IST)
דווקא ההסבר הזה עזר לי להבין, משום מה. אגב, אין לי בעיה עם שינוי השאלה עצמה אם המשנה אותה מסביר למה הוא שינה. תודה בכל מקרה. ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 00:57, 15 בפברואר 2009 (IST)

מה ההבדל בין גרגר לגרגיר?[עריכת קוד מקור]

גרגר לא הצורה הקצרה של גרגיר... הוא נאמר גר כמו "הוא גר כאן" והגר השני ger. תודה. --62.0.187.105 02:17, 14 בפברואר 2009 (IST)

שתי הצורות משמשות לכמה משמעויות, מהן דומות ומהן שונות. נתחיל במשותפות: א. פרי יחיד, קטן ובודד מתוך אשכול ("שנים שלשה גרגרים בראש אמיר" (ישעיהו, י"ז, ו'); "שייר בה גרגיר אחד" (מסכת עוקצין, א', ה')). גרגר הוא גם שם כינוי לסוגים שונים של פירות בגווני האדום - פירות -יער. ב. חתיכה קטנה, פירור קטן ("גרגר מלח או קורט של לבונה" (תוספתא מנחות, ה', כ"א); "גרגיר מלח" (מסכת שבת, ו', ח')). לגרגיר משמעויות נוספות: א. בבוטניקה, זהו פרי בן זרע אחד וקליפה דקה המחוברת אל קליפת הזרע (חיטה, שעורה, תירס); ב. גרגיר הוא צמח-בר ממשפחת המצליבים. זהו. בנצי - שיחה 00:25, 19 בפברואר 2009 (IST)

עורך טקסט[עריכת קוד מקור]

להצגה גרפית של טקסט ושל כל דבר, יש צורך בתגיות. בדפי אינטרנט למשל נעשה שימוש בין היתר בHTML. בוורד נעשה שימוש בתגיות משלהם (כיצד ניתן לראות את התגיות?). אולם באלו תגיות משתמשים עורכי הטקסט עצמם לשם הצגה גרפית בעורך טקסט? כיצד הקשת אנטר בnoteped נשמרת בקובץ ללא ביטוי בדפדפן כשהקובץ היחיד שנשמר הוא קובץ html. וגם איזה תוכנה יכולה להראות לי את קוד המקור? --Rex - שיחה 03:02, 14 בפברואר 2009 (IST)

קבצי טקסט נשמרים בקוד ASCII שבו לכל תו יש ערך מספרי. ירידת שורה בקוד זה שווה ל13 וכך notepad יכול לדעת שיש לרדת שורה.Shannen - שיחה 16:22, 14 בפברואר 2009 (IST)
כדי לראות את התגיות של וורד פשוט פתח את הקובץ בnotepad. לא הבנתי איזה קוד מקור אתה רוצה לראות. תומר א. - שיחה 16:31, 14 בפברואר 2009 (IST)
אכן, כעת גם מישהו הסביר לי, שבגירסה 2007 וורד משתמש בתקן xml. ובגירסאות קודמות היה לו תקן משלו. והnoteped שומר את ירידת שורה בתו של ascii אלא שהוא לא מציג אותו, וכמובן שהדפדפן גם מתעלם ממנו. פתיחת קובץ וורד בnoteped מציגה תווים לא מובנים, ולא ניתן לזהות או ללמוד מכך את המבנה של השפה. תודה על ההסברים! ושבוע טוב. --Rex - שיחה 21:30, 14 בפברואר 2009 (IST)

מי בתמונה ?[עריכת קוד מקור]

מי השמאלי ביותר?

משפחתו של אלכסנדר עזר יבזרוב העבירה לעיוני חומר ארכיוני ממנו הרחבתי את הערך, והוספתי תמונות. בתמונה זו זיהינו את יבזרוב הקיצוני משמאל, ואחריו מאיר דיזנגוף וארתור ווקופ, אך מיהו הבחור המקורזל והמשופם משמאל? הוא דומה קצת לארלוזורוב. האם זה הוא? אלמוג 11:46, 14 בפברואר 2009 (IST)

התכוונת יבזרוב - קיצוני מימין ? בנצי - שיחה 12:07, 14 בפברואר 2009 (IST)
כמובן. יבזרוב הוא הקיצוני מימין. אלמוג 12:49, 14 בפברואר 2009 (IST)
הידע הכללי שלי אפסי, אבל הוא גם מזכיר את יצחק בן-צבי. אין לי מושג אם זה הגיוני מבחינת התקופה וההקשר - אבל לי הוא מזכיר את הבחור על השטר של ה-100... טוסברהינדי (שיחה) 18:34, 14 בפברואר 2009 (IST)
העניין נבדק עם מוסר התמונה. בתמונה מופיעים (מימין לשמאל) - יבזרוב, דיזנגוף, גוסטב השישי אדולף, מלך שבדיה ושלמה יפת. אלמוג 07:28, 16 בפברואר 2009 (IST)

האם האקראיות קיימת ?[עריכת קוד מקור]

האם העובדה שאני, החוקר, לא יכול לחזות תופעה מסויימת מצביעה על כך שתוצאת התופעה היא אקראית ? לדעתי זה אומר רק שהחקר שלי לא טוב מספיק כי אין לי את כל הכילים הרלוונטיים. אני טועה ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קודם כל, הזדהה וחתום כמקובל כאן (השתמש בארבע פעמים ~ בסוף הודעתך). שנית, אתה אכן טועה. האם ראית את הדוגמאות בערך ? צריך להבדיל בין מגבלה טכנית של מערכת הניסוי לבין מגבלה מובנית או אינהרנטית. שתי דוגמאות בולטות (בפיזיקה): א. פליטה ספונטנית של אטום מעורר; ב. דעיכה רדיואקטיבית. משום כך, תופעות כאלה נמדדות רק בכלים סטטיסטיים ולא בכלים דטרמיניסטיים. שבוע טוב, בנצי - שיחה 18:30, 14 בפברואר 2009 (IST)
כיצד אפשר לדעת בוודאות שתופעה היא אקראית ולא שפשוט טרם גילינו את הסיבה לכך שמשהו קורה כך ולא אחרת? --איש המרק - שיחה 18:37, 14 בפברואר 2009 (IST)
נתבונן בתופעה השניה כדוגמה. גרעינים רדיואקטיביים הם גרעינים לא יציבים, וכדי להתייצב הם עשויים לפלוט או חלקיקי אלפא או חלקיקי בטא או קרינת גמא (תלוי באיזוטופ). אם נשתמש במכשיר ניטור בסיסי, כמו מונה גייגר (תוך נקיטת אמצעי הבטיחות הנדרשים, כמובן) ונעקוב אחרי הפליטות מדגימה כלשהי של איזוטופ רדיואקטיבי כזה, נגלה שהדגימה פולטת בצורה אקראית, כלומר כל גרעין 'תופס את הזמן שלו', ואין זמן מוגדר שבו כל הגרעינים בדגימה פולטים ואפילו לא תחום זמן כלשהו כזה, בו אפשר 'לחכות' להם כדי למדוד פליטה או קרינה. המונה יגיב מזמן 0 ובאופן עקרוני, עד לזמן אינסופי (אם כי באופן מעשי, הוא יפסיק להגיב כשיגיע לסף הרגישות שלו). אפשר לראות זאת מנקודת מבט נוספת, אם כי כזו הדורשת דיון מתימטי במקצת, הסתברותי באופיו. אם מודדים את פעילות הדגימה, כלומר את מס' הפליטות ליחידת זמן, מקבלים עקומה מעריכית. ניתוח אלגברי של עקומה כזו מלמד על כך שלכל גרעין השייך לאיזוטופ לא יציב מסוים, יש הסתברות נתונה ליחידת זמן שיפלוט. הסתברות ולא ודאות. דיון דומה אפשר לקיים לגבי התופעה הראשונה שהזכרתי בתשובתי הקודמת, או בתופעה נוספת, התאבכות בשני סדקים (בין אם מדברים על התאבכות של פוטונים או אף פוטון בודד !, ובין אם מדברים על התאבכות של אלקטרונים). עיין בדברים, זה מעניין, וגם מלמד משהו על טיבו של הטבע. האינטואיציה שלנו היא דטרמיניסטית, משום שהחושים שלנו חשים (בדר"כ) תופעות מקרוסקופיות, כלומר תופעות המתרחשות ע"י מערכות המורכבות ממס' גדול מאוד של חלקיקים או מרכיבים. התנהגותם של חלקיקים אלה הינה אקראית במובנים רבים וכפופה להסתברויות המיוחסות לארועים שונים. בכך עוסקת תורת הקוונטים. הגודל הממוצע עבור צבר כזה המהווה מערכת שלמה, בתנאים נתונים, הינו דטרמיניסטי, ואותו אנו מודדים או חשים. בנצי - שיחה 14:49, 15 בפברואר 2009 (IST)
אני מניח שמה שאתה אומר נכון, אבל בכל זאת כשאני קורא את זה, אני קורא ככה: "קיימת תופעה, שאנחנו יכולים למדוד, לאחר שיש בידינו את המדידות, אזי אנחנו לא מצליחים להסיק מתי תתרחש התופעה שוב, אלא רק להעריך זאת באופן הסתברותי", עכשיו, איך אתה מבדיל בין תופעה, שיש לה סיבות שכנראה שיום אחד נבין את כולן אבל כיום אתה עדיין לא יכול לחזות אותה בדיוק מושלם (נניח ירידת גשם) לבין תופעה כמו אלו שאתה מתאר שלטענתך לעולם לא נצליח לחזות? איך אתה יודע (בפאראפרזה על המשפט הידוע) שסופר נובה באנדרומדה לא גרמה לגרעין שלך לפלוט חלקיק אלפא? בברכה, --איש המרק - שיחה 15:46, 15 בפברואר 2009 (IST)
זו שאלה פילוסופית והיא תלויה בהנחה ראשונית - אם מניחים שהעולם פועל על פי חוקי הטבע, אז אין אקרעיות, יש רק תופעות שאנו יודעים את ההסבר להתרחשותן ויש תופעות שאנחנו לא יודעים את ההסבר, אבל הוא קיים, כי העולם מתנהל על פי חוקי הטבע... קיום הסיבתיות לא תלוי בידיעה שלנו. אם ההנחה הבסיסית שונה, כלומר העולם לא פועל לפי חוקי הטבע, אלא על פי רצונות וחוקים טמירים, אז אין לנו תשובות כלל, רק השערות. בברכה. ליש - שיחה 07:48, 16 בפברואר 2009 (IST)
כאן יש הוכחה מתמטית ל"Strong Free Will Theoren" - מתוך כמה אקסיומות מקובלות בתורת הקוונטים, הם מוכיחים ש"התגובה של חלקיק בעל ספין 1 לניסוי (מסויים) אינה ניתנת לחישוב מתוך העבר של היקום (בכל מסגרת התייחסות נתונה)". כלומר (באותן הנחות) לחלקיקים אלמנטריים יש רצון חופשי, וממנו אפשר לאסוף כמה אקראיות שרוצים. עוזי ו. - שיחה 09:35, 16 בפברואר 2009 (IST)
זו שאלה פילוסופית - כנראה שאין אקראיות, ואפשר לבדוק סטטיסטית רק תהליכים שאין לנו ידע עליהם. בכבוד --מים נושפים - שיחה 08:40, 18 בפברואר 2009 (IST)
  • זו איננה שאלה פילוסופית. היבטיה של תורת הקוונטים חרגו כבר מזמן מהכרעות פילוסופיות. זו היתה טובה בהתפתחות רעיונותיה של הפיזיקה הקלאסית והתרמודינמיקה. לא מעבר לזה.
  • על סמך מה אתה קובע "כנראה שאין אקראיות" ?, נראה לי שכאן המקום לשאול מהי אקראיות בכלל, ומה ההבדל בין אקראיות מסוג א' לבין מסוג ב' ? ועוד, מדוע מקבלים התפלגויות אופייניות שונות עבור תהליכים שונים, בהסתמך על ההנחה שהאירועים אקראיים הם, או שאינם ?
  • מה משמעות ההיגד "בדיקה סטטיסטית של תהליכים עליהם אין ידע", ובמה הם נבדלים מכאלה שלגביהם יש ידע, מלכתחילה ? כלומר, מה הקשר בין ידיעה לסטטיסטיקה, שוב, מלכתחילה ?
  • ונקודה חשובה נוספת, מרכזית: יש להבדיל בין אין לנו ידע לבין לא יכול להיות לנו ידע. בנצי - שיחה 14:18, 18 בפברואר 2009 (IST)
אם הייתה יודע על מערכת תלויה נתונים לא הייתה חשיבות לסטטיסטיקה שתעשה(הייתה פשוט יודע ) אבל אם הידע שלך חסר אפשר להשלים אותו בסטטיסטיקה , ידועה דעתו של איינשטיין על מיקריות "אלוהים לא משחק ..."והכוונה בטבע אין מיקריות וזה נגלה לאלוהים . ולעינייננו אם תביט קדימה רחוק תוכל לצמצם את המיקריות בהווה . מקווה שהוספתי משהוא --מים נושפים - שיחה 14:46, 18 בפברואר 2009 (IST)
  • אם השאלה אינה פילוסופית (נוגעת למהות הדברים), איזה סוג של שאלה היא? טכנית? גבולות המרחב הפילוסופי הם גבולות הדימיון האנושי - כשאתה טוען שהשאלה חרגה מגבולות אלה, היכן אתה ממקם אותה?
  • איננו יכולים לקבוע מתי, אם בכלל, לא יכול להיות לנו ידע, כי אין לנו ידע מה הם גבולות הידע הפוטנציאלי שלנו.
בברכה. ליש - שיחה 15:01, 18 בפברואר 2009 (IST)
אפשר ללכת הפוך על הפוך - במקום שבו אנו עושים סטטיסטיקה שם חסר הידע שלנו . מקווה שאני לא מתחמק . בכבוד--מים נושפים - שיחה 15:16, 18 בפברואר 2009 (IST)

יחידות "טבעיות"[עריכת קוד מקור]

האם ניתן לעבוד בפיזיקה רק עם יחידות וקבועים של הטבע ולא שאנשים "המציאו". לדוגמה לא להשתמש בכלל ב"מטר, קילוגרם, שניה" ולכן גם לא "ג'אול", "קמש", "וואט" וכל הנגזרות. להשתמש רק ב"מהירות האור", "אנרגיית אלקטרון" וכל יחידה שאנשים לא השתתפו בקביעתה. האם זה אפשרי?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אכן כן, ראה יחידות טבעיות. ברק שושני - שיחה 12:56, 14 בפברואר 2009 (IST)
פשששש.... המושג "יחידות טבעיות" עבר לי בראש, לא חשבתי שיש עוד מישהו שהגדיר את זה ככה. משעשע ביותר.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אולי זה "סימן מהשמיים" שיש לך עתיד במחקר בפיזיקה! Face-smile.svg ברק שושני - שיחה 15:50, 14 בפברואר 2009 (IST)
האמת שיש כמה סוגים של יחידות טבעיות: Natural units.

הגבלת זיכרון RAM במחשב[עריכת קוד מקור]

יש הגבלה לזיכרון ה RAM במחשב? ואם כן, איפה אני יכול למצוא את המגבלה הזאת? תודה, ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 19:43, 14 בפברואר 2009 (IST)

קיימים כמה סוגי הגבלות. הגבלה פיסית עפ"י כמות המקומות בלוח האם שלך פרטים לגביה תוכל למצוא במדריך למשתמש שקיבלת עם לוח האם. במחשבים בהן מותקנת מערכת חלונות 32 ביט קיימת מגבלה של שהם בערך 3.5 ג'יגה (אינני יודע מה המצב במערכות שאינן חלונאיות). תומר א. - שיחה 19:57, 14 בפברואר 2009 (IST)
אה, אבל אני רוצה לחבר ב USB זיכרון בלי להתעסק עם הלוח אם.. ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 20:03, 14 בפברואר 2009 (IST)
שווה ל4 ג'גה. לא? Shannen - שיחה 20:12, 14 בפברואר 2009 (IST)
3.725 (צריך לחלק כל פעם ב-1024) מוטי - שיחה 20:21, 14 בפברואר 2009 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני מניח שאתה מתכוון לטכנולוגיה של וויסטה שנקראת ReadyBoost. אני מציע לך לקרוא את הערך w:en:ReadyBoost, כתוב שהמגבלה היא 4GB תומר א. - שיחה 20:28, 14 בפברואר 2009 (IST)

אני לא יודע מה זה ReadyBoost.. אני רוצה פשוט לדעת כמה זיכרון אני יכול להוסיף למחשב דרך ה USB.. ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 20:57, 14 בפברואר 2009 (IST)
אתה יכול לתת לינק למוצר המסחרי שאתה מדבר עליו? הגדלה של זיכרון הRAM (אלא אם חידשו משהו) בעזרת USB לא נראית לי מומלצת, מהסיבה שזכרון RAM מהיר יותר בסדרי גודל מהתקן USB. בברכה, --איש המרק - שיחה 23:34, 14 בפברואר 2009 (IST)
אבל אולי אתה מתכוון להוספה של כונן קשיח מבוסס USB? בברכה, --איש המרק - שיחה 23:35, 14 בפברואר 2009 (IST)
לא לא.. ראיתי בעלונים האלה של אופיס דיפו ובאג שיש בעיתון שיש זיכרון נייד או משהו כזה.. זה RAM לא? ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 00:58, 15 בפברואר 2009 (IST)
משהו כמו זה, רק שאני לא יודע מה מתאים למחשב שלי ואיזה חברה הכי טובה ועד כמה אני יכול להגדיל את הזיכרון בכלל.. :S ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 01:01, 15 בפברואר 2009 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: איכות התשובה כאיכות השאלה. המילה RAM משמשת בד"כ לתיאור הזכרון העליון (פנימי). זהו הזכרון ממנו מתבצעת הפעולה השוטפת של המחשב (הוא אינו משמש לאיחסון קבוע של נתונים ונמחק כאשר המחשב מפסיק לקבל חשמל). מאידך, יש את זכרון האחסון של המחשב (הארד-דיסק וכיוב'). בד"כ כשאומרים זכרונות מבוססי USB מדברים על הסוג השני (הארד-דיסק חיצוני, דיסק און קי וכו'). לא קיימת (למיטב ידיעתי) דרך לחבר זכרון RAM (במובנו היומיומי כפי שהגדרתי למעלה) באמצעות USB. מאידך, בחלונות ויסטה קיימת טכנולוגיה המאפשרת שימוש כהתקני Flash המתחברים בUSB כזכרון מטמון. טרם יצא לי לבדוק בעצמי איך זה עובד אבל המאמר שקישרתי אליו בויקיפדיה האנגלית אומר שהמגבלה היא 4GB. שימוש בטכלונוגיה זאת איננו "הגדלה של זכרון המחשב" אבל הוא כן יכול לשפר את הביצועים. אני מקווה שקיבלת תשובה לשאלתך. אם לא, תצטרך להסביר את עצמך יותר טוב. תומר א. - שיחה 01:03, 15 בפברואר 2009 (IST)

הלינק שקישרת אליו הוא אמצעי אחסון נתונים מסוג דיסק און קי. תומר א. - שיחה 01:10, 15 בפברואר 2009 (IST)
עכשיו הבנתי. אז אין דרך להגדיל את הזיכרון דרך ה-USB? או יותר נכון בלי לפתוח את הלוח אם.. :) ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 01:17, 15 בפברואר 2009 (IST)
לא, אבל יש דרך לשפר את ביצועי המחשב (שזאת בד"כ הסיבה שמגדילים את כמות הזכרון במחשב) בחלונות ויסטה. תומר א. - שיחה 01:19, 15 בפברואר 2009 (IST)
רק נעיר, שמרגע שיש בידך את שבב הזכרון המתאים, הוספת זכרון למחשב היא פעולה פשוטה שאינה דורשת כישורים טכניים מיוחדים, שבה לא "פותחים" את לוח האם, אלא את המארז. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:42, 15 בפברואר 2009 (IST)

אפליקציות[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול, בבקשה להסביר לי בעברית(!!!!) מה אומרת המלה הנ"ל?נהג מרכבה2 - שיחה 00:14, 15 בפברואר 2009 (IST)

אפליקציות – יישומים או עיטורים צורת רבים של אפליקציה. לפי אבן שושן אפליקציה היא יישום, שימוש למעשה, ביצוע. פירוש נוסף : עיטור העשוי פיסות נייר או אריג מודבקות על רקע נייר או אריג.--‏Avin שיחה‏ 00:27, 15 בפברואר 2009 (IST)

תודה נהג מרכבה2 - שיחה 00:43, 15 בפברואר 2009 (IST)

יש כימאי בקהל ?[עריכת קוד מקור]

סיימתי לתרגם את התפחה. ישנם בו מונחים כימיים מסוימים שלא מצאתי להם תרגום ולכן תיעתקתי (ובאחד מהם אף השארתי את המקור). אשמח אם בעל ידע בכימיה/מדעי המזון יוכל להגיה מונחים אלו ואף את הערך בכללותו. תודה מראש, גברת תרדשיחה 11:57, 15 בפברואר 2009 (IST)

את יכולה לבדוק אצל הינשוף הוא אומנם רשום בחופשת ויקי, אבל ציפור קטנה לחשה לי שהוא יהיה פה יותר מאוחר היום • עודד (Damzow)שיחהויקיגמד זה מאמץ ערכים יתומים 12:00, 15 בפברואר 2009 (IST)
מהתרשמות ראשונה בלבד, הערך המתורגם נראה טוב. כמה הערות (לא ממצות): א. הערך העברי הוא התפחה, כשהוא מתורגם מהערך האנגלי leavening agent, כלומר גורם (או חומר) התפחה. ראוי להשאיר את המינוח המקורי משום שהוא בעיקר מפרט גורמים כאלה ואת הקשר שלהם להתפחה. ב. Sodium או Na הוא נתרן; Calcium או Ca הוא סידן. ג. לאיזה אשלג את מתכוונת - אשלגן כלורי או אשלגן פחמתי ? החומר המתפיח המופיע בערך האנגלי הוא אשלגן פחמתי. בנצי - שיחה 14:08, 15 בפברואר 2009 (IST)
תודה בנצי. לסוגיית השם: בחרתי בשם "התפחה" ולא "חומר התפחה" מכמה סיבות: א. הערך לא עוסק בחומרים בלבד אלא גם בפעולות התפחה (למשל הקצפה או החדרת קיטור, ללא חומר כימי או ביולוגי) ולכן המונח "חומר" אינו ממצה. ב. השימוש במושג "התפחה" נפוץ בעברית הרבה יותר מאשר "חומר התפחה" (למשל לפי גוגל ולפי כל הערכים בויקיפדיה המתייחסים להתפחה). המונח "גורם" נדיר מאוד בשימוש בהקשר זה. ג. לעניות דעתי אין מקום לשני ערכים נפרדים - אי אפשר לדבר על התפחה מבלי לדבר על גורמיה ולהיפך, ולכן ממילא מדובר רק בערך אחד אצלנו המקביל לאחד בויקיפדיה האנגלית, ובחירת השם בכל שפה כפופה למה ש"נשמע נכון יותר" באותה שפה. (אגב, בויקי האנגלית הם כללו כשמות נרדפים וכהפניות לערך גם leavening ו- leaven). בברכה, גברת תרדשיחה 14:31, 15 בפברואר 2009 (IST)
עשיתי כמה תיקונים לפי הערותיך, הוספתי הפניה מחומר התפחה והעתקתי את הכתוב לעיל לדף שיחת הערך למען הדורות הבאים...גברת תרדשיחה 14:41, 15 בפברואר 2009 (IST)