ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 256

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

האם השואה הייתה חוקית?

בלי לפקפק בחוסר מוסריותו של רצח עם, האם מבחינה משפטית הדבר נעשה במסגרת החוק של גרמניה הנאצית? האם היה בכלל איזשהו בסיס חוקי (נאצי) להקמת מחנות השמדה וביצוע ההשמדה או שכל ההחלטות והפקודות לבצע אותן התקבלו והועברו בדרך בלתי רשמית, תוך התעלמות מכל חוק כתוב? 85.250.9.58 00:02, 19 בדצמבר 2015 (IST)

ראו חוקי נירנברג. בברכה. ליש - שיחה 00:35, 19 בדצמבר 2015 (IST)

חוקי נירנברג הם כמה שנים טובות לפני השואה, ועיגנו באופן חוקרי אפליה, אבל לא השמדה. לכן הם לא קשורים לשאלה. eman • שיחה • ♥ 15:05, 19 בדצמבר 2015 (IST).

אתה טועה, חוקי נירנברג אפשרו את השואה, כשהוציאו את היהודים מחוץ לחוק, אחרת היו יכולים לקבל את הגנת החוק, כי בתוך גרמניה הנאצית היה סדר (יחסי) והיה חוק. בברכה. ליש - שיחה 15:47, 19 בדצמבר 2015 (IST)

אני רואה שיש קשר, אבל הוא די עקיף. לשלול זכות להגנה משפטית ולהוציא להורג בלי שום משפט זה לא אותו דבר. רוב ההשמדה בוצעה על ידי גורמי צבא. השאלה היא האם היה איזה דין צבאי או חוק מדינה הדן בפעולות צבאיות שלפיו הפעולה הזאת היתה בלתי-חוקית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:02, 19 בדצמבר 2015 (IST)

ליש בהחלט העלה פה נקודה חשובה. אבל מצד שני היא תקפה רק לגבי יהודי גרמניה. אבל רוב קורבנות השואה לא היו מגרמניה.

ועד שאלה שאני לא ידוע את התשובה היא האם בכלל אפשר לדבר על גרמניה הנאצית כמדינת חוק? אמנם הם היו מאוד מסודרים ובירוקרטיים. אבל האם הם טרחו בכלל לגבות את זה בחקיקה? האם קיום ה SS ומעמדו היו מלכתחילה מגובה בחקיקה? eman • שיחה • ♥ 16:08, 19 בדצמבר 2015 (IST)

סביר שכן. גילגמש • שיחה 16:21, 19 בדצמבר 2015 (IST)

חוקי נירנברג שללו את אזרחותם של היהודים אבל לא הוציאו אותם מחוץ לחוק. הם קבעו להם מעמד של נתיני הרייך. מבחינה חוקית היה אסור לפגוע בהם רק על היותם יהודים, מעבר לאפלייה שנקבעה בחוק עצמו. למותר לציין שזה לא היה המצב בפועל. דב ט. - שיחה 13:37, 21 בדצמבר 2015 (IST)

יש שתי גישות לקביעה מה חוקי (כמו גם לקביעה מה עומד במבחן השכל הישר). גישה אחת אומרת, שיש חוקי מוסר אויניברסליים וששום מחוקק לא יכול להחליט החלטה קבילה, שסותרת אותם. למשל, אונס ילדים לא אמור להיות חוקי גם אם כל הפרלמנט של מדינה מסויימת יחליט פה אחד, שהוא דווקא כן חוקי. הגישה השנייה אומרת שהכול תלוי הקשר ושאם במקום מסוים יש תנאים מסוימים, החוקים תואמים אותו. למשל, החוק שבירושלים מותר לבנות רק בתים מצופי אבן, הוא לגמרי תלוי הקשר. 31.154.175.62 16:26, 19 בדצמבר 2015 (IST)

ראשית, השואה לא התחילה עם ההשמדה ההמונית, היא התחילה עם שלילת זכויות ורדיפה וחמס והתדרדרה לחיסולים יותר ויותר מאורגנים. ההריגות בהתחלה היו לא יזומות על ידי השלטון, אזרחים מהשורה התעללו ביהודים עד כדי הריגתם ואף אחד לא בא לעזרתם. החוק הגרמני היה תקף גם בטריטוריות שנכבשו על ידי הצבא הגרמני ובחלקן הן סופחו לגרמניה בהחלטה חד צדדית והוחל עליהן החוק הגרמני, כמו שאנחנו מכירים גם במקומות אחרים. האס-אס היה מעוגן בחוק ובגרמניה הקפידו על קיום החוקים ובתי המשפט פעלו כל הזמן, כמובן, לא עבור היהודים, שהוצאו מחוץ לחוק וכל אחד יכול היה לעשות בהם כרצונו.

ועכשיו לגבי הגישות לקביעת חוקים, יש יותר משתי גישות, יש גישות רבות מאוד, החל מחוקים שניתנו מטעם האל, דרך משאלי עם על כל נושא ועד לשלילת כל החוקים. זה עניין לפילוסופיה, לאתיקה, לא דיון על החוקים. בברכה. ליש - שיחה 17:27, 19 בדצמבר 2015 (IST)

אז השאלה למעשה נשארת בלי מענה. אמנם לפי חוקי הגזע נשללו מהיהודים זכויות אזרח, אבל מכאן ועד השמדה פיזית יש מרחק גדול. השאלה שנשארת היא האם לתעשיית ההשמדה היה בסיס חוקי או שהיא התבצעה תוך התעלמות מהחוק הגרמני, באמצעות פקודות ישירות? מה נאמר על זה במשפטי נירנברג? במשפט אייכמן? האם הייתה חוות דעת משפטית בסוגיה זו? 109.186.3.43 18:43, 19 בדצמבר 2015 (IST)

הוצאת היהודים מהגנת החוק הפכה אותם למשהו דומה לחרגולים או לדגי רקק, כל אחד יכול לעשות בהם כרצונו, אין עליהם הגנה של החוק הגרמני, כך שלא היה בשואה התעלמות מהחוק, ההפך, החוק הגרמני התעלם מהיהודים. בברכה. ליש - שיחה 18:47, 19 בדצמבר 2015 (IST)

כשקראתי את הספר "גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות 1939-1933" מאת שאול פרידלנדר, נוכחתי ללמוד שרדיפות היהודים בשנים הללו לוו בחקיקה מסודרת, שנעשתה תוך התלבטויות רבות, כדי "לאפשר" ביצוען. אני מניח שתשובה לשאלה המקורית ניתן למצוא בספרו "גרמניה הנאצית והיהודים: שנות ההשמדה 1945-1939". Liad Malone - שיחה 19:32, 19 בדצמבר 2015 (IST)

הדוגמה הידועה לכך הוא סיפורם של היהודים בבית החולים היהודי בברלין. Tzafrir - שיחה 16:04, 20 בדצמבר 2015 (IST)

חנה ארנדט דנה בשאלה זו בהרחבה (או שאולי עדיף לכתוב, מדווחת מתוך הדיון שהתקיים במסגרת משפט אייכמן) בספרה אייכמן בירושלים: דין וחשבון על הבנאליות של הרוע (חבל מאוד שאין לנו ערך על הספר, מיד אוסיף לתבנית טיפול דחוף). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 16:44, 21 בדצמבר 2015 (IST)

ואם מזכירים את חנה, יש עליה סרט, חנה ארנדט (סרט) (Hannah Arendt (film)). חבל מאוד שאין ערך בעברית, הסרט מומלץ לצפיה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:10, 21 בדצמבר 2015 (IST)

עוד הערה בעניין (ועוד שני קישורים פנימיים מעניינים). (א) הגרמנים הקפידו היטב על חוקים, כשהיו כאלה. (ב) אפליית היהודים נחקקה - ונעשתה "כחוק" בגרמניה. לגבי חוקיות רצח היהודים - תלוי את מי אתה שואל. (בפועל, החוק הגרמני בכל אופן לא הגן עליהם מהרצח). (ג) היו מקרים בודדים מאוד, בהם חוק אחר מנע את רצח היהודים. והגרמנים, שקיימו חוקים ככתבם וכלשונם, צייתו. ראו בית החולים היהודי בברלין. (ד) גם במקרים יוצאי דופן בהם הייתה עלולה להיווצר פגיעה בשמה הטוב של גרמניה וביחסי ציבור שלה - נעשו חריגות. ראו מחאת רוזנשטראסה. לצערינו, לשישה מליון הקרבנות זה לא סייע. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 14:29, 27 בדצמבר 2015 (IST)

למה חתולים אוהבים שמלטפים אותם?

שאלה בכותרת.

אני מנחש שהחתולים מקבלים את הליטופים כתחליף ללשון האם המנקה אותם ומותנים לקבל זאת ברצון. בברכה. ליש - שיחה 00:36, 19 בדצמבר 2015 (IST)

אפשר לראות זאת גם בתגובה החתול המלוטף על ידי אדם שהוא מכיר ובוטח בו - החתול מלקק את היד המלטפת, כי זו דרכו לגמול על הליטוף בליטוף משלו.שלומית קדם - שיחה 10:54, 1 בינואר 2016 (IST)

להכין אבקת אלום בעזרת גאודה

ידוע שאפשר להכין גאודה בצורה מלאכותית בעזרת אבקת אלום (Alum Powder). האם אפשרי לבצע גם את התהליך ההפוך ולהכין את אבקת האלום בעזרת גאודה?. --5.29.142.134 14:51, 19 בדצמבר 2015 (IST)

מדובר על אלום (הערך בעברית מצומצם, ר' הערך באנגלית) ועל גבינת גאודה (בהולנדית: חאודה)? השאלה נראית לי מוזרה. Tzafrir - שיחה 11:58, 21 בדצמבר 2015 (IST)

לא. גֶאוֹדָה במובן משהו שקרוב לכדור. שיטה ידועה היא סיר שחיקה: מכניסים חומר ליטוש אבקתי (אני מכיר קרבורונדום) לסיר שמסתובב לאט, ובתוכו מניחים חומר - נאמר אבן - והיא נשחקת לאיטה עד שצורתה כמעט כדורית. מקבלים ככה חפצי נוי נחמדים מאד. לא טרחתי לענות לשואל מאחר ודי ברור ששאלתו נועדה להפגת שיעמום גרידא. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 08:17, 22 בדצמבר 2015 (IST)

עזרה של גני חיות לשימור חיות בסכנת הכחדה

איפה אפשר למצוא מקרים/סטטיסטיקות של העזרה של גני חיות נגד הכחדה של חיות? 79.183.63.186 19:38, 19 בדצמבר 2015 (IST)

תשובה חלקית ומובנת מאליה. בעניין המקרים - כמעט כל ספר של ג'רלד דארל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:54, 19 בדצמבר 2015 (IST)

דוגמה מקומית. Tzafrir - שיחה 22:34, 20 בדצמבר 2015 (IST)

הנהלות גני החיות מחזיקות מידע כזה או שיודעות כיצד לפנות אליו. 94.159.145.168 16:17, 2 בינואר 2016 (IST)

הלחן של אגדה יפנית

האם בשיר אגדה יפנית של אריאל זילבר יש סולם פנטטוני? Assafn • שיחה 23:20, 19 בדצמבר 2015 (IST)

אני מניח שאתה מתכוון לפתיחה, שמאוד בולטת בה הנוכחות של חמישה תווים בלבד. לפי ההגדרה של הימנעות ממרווח של חצי טון - לא. השיר מתחיל מתחיל בתווים:

התווים השני והשלישי (מי ופה) במרווח של חצי טון. בנוסף, האקורד הוא Dm⁷ (שזה, עם המלודיה, כולל גם את התו דו – כבר שישה תווים). R.G. - שיחה 00:25, 20 בדצמבר 2015 (IST)

אני שואל מכיוון שראיתי טענה שאהוד מנור כינה את השיר אגדה יפנית מאחר והלחן הזכיר לו סולם פנטטוני שנפוץ במוזיקה יפנית. האם אין ממש בטענה הזו? Assafn • שיחה 09:08, 20 בדצמבר 2015 (IST)

צר לי, אני לא מצוי בנושא. כל מה שאוכל לומר הוא שאני לא מוצא דמיון משמעותי בין מהלכים הרמוניים בשיר ובין סולם ה-Yo scale, ובהחלט לא בין סולם ה-In scale (שעל פי ויקיפדיה האנגלית הם שני הסולמות הפנטטוניים הנפוצים במוזיקה היפנית). R.G. - שיחה 21:50, 20 בדצמבר 2015 (IST)

אלו תיקים מועברים לבית הדין לצדק?

אילו תיקים מועברים לבית הדין לצדק ?

לא הבנתי את השאלה. בית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) הוא אחד התפקידים של בית המשפט העליון בישראל. בית המשפט העליון הוא, בין השאר, ערכאה שדנה בערעורים על ערכאות נמוכות יותר. לעומת זאת, בשבתה כבג"צ היא שומעת עתירות מהציבור ולא נראה לי שיש משמעות ל"העברת תיקים". Tzafrir - שיחה 16:13, 20 בדצמבר 2015 (IST)

מה שתו הבדואים במדבר?

...במשך אלפי שנים לפני שהמים התחילו לזרום מהברז... 85.250.215.171 14:03, 21 בדצמבר 2015 (IST)

מים מגבים ובארות. אתה יודע, מהיכן שהמים מגיעים לברז. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:11, 21 בדצמבר 2015 (IST)

נווה מדבר Nachum - שיחה 15:26, 21 בדצמבר 2015 (IST)

מקור ה״בדיחה״

מאיפה הגיעה ה״בדיחה״ ״איש אחד הלך בום שניצל״? זה מצחיק כמו מם אינטרנטי (יש עליו וריאציות) אבל כפי שידוע לי אין לזה איזה מקור באיזו תוכנית טלוויזיה או משהו. איך זה שילדים קטנים מכל הארץ מכירים את זה? זה פשוט עובר ביניהם ומצחיק אותם איכשהו? 79.183.63.186 16:52, 21 בדצמבר 2015 (IST)

[1]

מעניין שגם בלי חתימה ובלי לבדוק בגרסות הקודמות אני יודע מי ענה ככה. איך בדיוק הקישור עונה על השאלה? Corvus-TAU - שיחה 14:46, 22 בדצמבר 2015 (IST)

יש שם שתי טענות: 1. שזה בא מ"תרנגולת הלכה..." (טיפה הגיוני), ומישהו שטוען שזו בדיחה של אחותו. בכל מקרה יש שם קונצנזוס שאין מה להבין בבדיחה, זו בדיחת איגיון. והשחורה? גם! _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:34, 22 בדצמבר 2015 (IST)

אני מכיר וריאציה של הבדיחה הזו לפחות מאז 1999. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:07, 22 בדצמבר 2015 (IST)

סוגי חלונות

מה זה

• "חלון אנגלי"
• "חלון צרפתי"
• "חלון בלגי"

מה ההבדל בין כולם?

נראה לי שמעורבים כאן דברים משני סוגים. חלון צרפתי מתאר את המפתח (צר וארוך, מגיע כמעט לרצפה) - בדרך כלל נפתח לצד; פרופיל בלגי - סגנון מסגרת של החלון. על חלון אנגלי לא שמעתי, אבל גוגל מראה למשל את זה. ביקורת - שיחה 20:25, 21 בדצמבר 2015 (IST)

לפי מה שאני יודע חלון אנגלי זה חלון לקומת מרתף מתחת לפני האדמה. חופרים בור צמוד לקיר הבית ופותחים חלון בקיר המרתף שפונה לבור. Assafn • שיחה 15:23, 22 בדצמבר 2015 (IST)

אסף, מה שתיארת הוא מרתף אנגלי. ביקורת צודק. כזה Shannen - שיחה 20:11, 22 בדצמבר 2015 (IST)

please read as soon as possible!!

hurry up and look at the Hebrew article about google.

someone made a joke over there and change it to insult someone else..

i suggest you'd change it back and block the IP of the user of the person that did that.

sorry for writing in English, i'm at work and don't have Hebrew keyboard here

regards, segev afriat

טופל. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:33, 21 בדצמבר 2015 (IST)

the hebrew article about google

hey, someone is massing with this article (google company - hebrew article).

i suggest you'd block he's or she's IP address and check if they change anything in any other article as well

please let me know that you defended the article from any further changes - i think it's best for a few days. i used to write on wikipedia a few years ago and unless you changed policies, i know how things working there..

please respond to this quest once you're finished. as unsubscribed user i cannot seem to find the way to address bureaucrats

thanks

segev afriat

מי זה אריה יעקב לייב?

מי הוא בדיוק הסופר אריה יעקב לייב?

אריה י. לייב

אריה יעקב לייב (שהוא, לפעמים, גם אסף נוריאל ועדן) הוא סופר ומשורר פורה (עד כה כתב ופירסם כ-30 ספרים). הוא העורך והמוציא לאור של הוצאת הספרים רזיאל. בשפה רעננה, פיוטית, נועזת, ויחד עם זאת, זהירה ומדויקת באבחנותיה, כתיבתו מרכיבה מסגרת מחשבה רחבה המאפשרת סינתזה גבוהה – לא רק בין רעיונות התורה הקבלה והחסידות אלא גם בינם לבין רעיונות שונים המופיעים בפסיכולוגיה, במדע המודרני, בפילוסופיה, בספרות, בתורות המזרח והעידן החדש. Nachum - שיחה 14:42, 22 בדצמבר 2015 (IST)

היו זמנים בפלשתינה

שלום,

בערך ג'ריקן במהדורה האנגלית של ויקיפדיה נכתב כי הג'ריקנים "became a common source of recycled sheetmetal amongst native populations, as the safiyha of Egypt or tanaki of Palestine". המשפט האמור נסמך כביכול על עמודים 50-51 בספר הזה, אך אין לי גישה אליו. מי יכול לפענח על אילו קבוצות מדובר, והאם הטענה מבוססת? תודה, ליאור पॣ • י"א בטבת ה'תשע"ו • 20:00, 22 בדצמבר 2015 (IST)

לאוניברסיטת חיפה יש את הספר הזה בספרייה. ביום ראשון אוכל לשאול ולסרוק לך את העמודים הרלוונטיים. הסיכוי שכל זה יקרה יגדל אם תזכיר לי בסביבות השעה 10:00. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 08:18, 24 בדצמבר 2015 (IST)

תודה רבה על הסריקה! אכן, הסתבר שהטענה חסרת שחר. מדובר בשמות של כלי קיבול דולפים שהוחלפו על ידי ג'ריקנים ולא בשמות של קבוצות אתניות. שמטתי את המשפט הזה מהערך. ליאור पॣ • י"ח בטבת ה'תשע"ו • 10:44, 30 בדצמבר 2015 (IST)

נעליים מחשמלות

שלום מומחים, קניתי נעליים שנראות עשויות מעור. כל פעם שאני נועל אותם אז אני מתחשמל שאני נוגע בידית של הדלת במשרד או של הרכב. מה זה אומר? קראתי שזה אומר שהנעליים מבודדות אבל חשבתי שכל הנעליים מבודדות ולכן אומרים לשים נעליים שמחליפים נורה - כדי שיהיה בידוד מהאדמה. והאם יש דרך להימנע מהתחשמלויות האלה? לא אכפת לי אפילו לחבר חוט תיל דק.. זה יכול להיראות טוב :) אבל אשמח גם להסבר טכני. תודה!84.94.193.21 13:40, 27 בדצמבר 2015 (IST)

הזרם האמור הוא התפרקות של מטענים חשמליים שהצטברו – חשמל סטטי. אתה יכול לפרוק את המטענים הללו בדרכים שונות על כל מוליך (כלומר בפועל: כל מה שעשוי ממתכת). Tzafrir - שיחה 15:31, 23 בדצמבר 2015 (IST)

תודה צפיר. למה אני צריך להשתמש במתכת כדי לפרוק את מה שהצטבר? הרי החשמל שמצטבר מתפרק כל הזמן שאני נועל נעליים אחרות בלי שאצטרך לגעת מדי פעם במתכת. אז זה אומר שלא צריך מתכת כדי לפרוק. לא מבין את ההיגיון. תודה.84.94.193.21 13:40, 27 בדצמבר 2015 (IST)

מה התכלית של כל זה?

העולם הוא מערכת כ"כ מורכבת- יש בו כ"כ הרבה סוגים שונים של טבע, החל מג'ונגלים ומדבריות, ועד לקרחונים ואוקיינוסים. כל אחד מהמרכיבים האלה מורכב מאינספור מבנים טבעיים, שבתורם מורכבים מאינספור חומרים, ומכילים מיליוני סוגים של צמחים וחיות שמקיימים אלה עם אלה יחסי גומלין מורכבים כאלה ואחרים. וברוב המוחלט של המקומות האלה לא חיים בני אדם. מקסימום בני אדם מגיחים מפעם לפעם בשביל לחקור וחוזרים על עקבותיהם. אבל המערכות האלה מתקיימות במשך מיליוני שנים, מבלי שאיש יידע על קיומן, וממילא יתפעל מהן או ייהנה מיופיין.

עד כאן הרקע לשאלה. והשאלה היא- מה התכלית של כל זה? בשביל מה צריך מערכות כ"כ מורכבות שאיש לא מודע לקיומן? הן כ"כ מורכבות, עד כי נדרשים דורות רבים של מחקר בשביל להבין אותם, אבל למעשה הן התקיימו במשך מיליוני שנים מבלי שנחקרו. אז בעצם בשביל מה?

ואפשר להרחיק לכת ולשאול- בשביל מה בכלל צריך את היקום? היקום מלא במיליארדי על גבי מיליארדי גרמי שמים עצומים ומורכבים ברמה שאי אפשר לתאר- ובעצם לא חי שם אף אחד! אף אחד לא רואה את זה, אף אחד לא חוקר את זה, אף אחד לא נהנה מהיופי, אף אחד לא מתפעל מהמורכבות, אף אחד בכלל לא יודע שזה קיים!

אז בשביל מה כל זה??--79.182.36.161 00:45, 24 בדצמבר 2015 (IST)

אתה מניח מתכנן תבוני, אם נקבל את ההנחה ייתכן שיש לו תכניות נוספות שהוא לא שש לחלוק איתנו. אולי זה משמש אצלו לשעשוע? אולי כדי לאתגר את מחשבתם של יצוריו לנקודה שלא יוכלו להשיג לעולם. מי יודע?

בדיחה יהודית עתיקה אומרת שמי שיודע לנסח את השאלות טוב מספיק, מקבל הזדמנות להציגן בפני מי שיודע לענות עליהן. איום מרומז, כלול בוורסיה הרעה יותר: מי שמנדנד עם השאלות ורוצה תשובה כאן ועכשיו, עלול להיקרא ולקבל אותה. כאן ועכשיו... ביקורת - שיחה 01:02, 24 בדצמבר 2015 (IST)

זה עוד כלום. יש אינסוף מספרים טבעיים, וכמעט כולם מיותרים. עוזי ו. - שיחה 02:15, 24 בדצמבר 2015 (IST)

השאלה יוצאת מתוך הנחה שחייבת להיות תכלית כלשהי, אבל כשבדקתי את התקנון לא מצאתי חובה כזאת... בברכה. ליש - שיחה 03:28, 24 בדצמבר 2015 (IST)

האם באמת אף אחד לא יורד לסוף דעתי? האם רק לי נראה מוזר שמערכות כ"כ עצומות ומורכבות מתקיימות במשך מיליארדי שנים מבלי שאיש יידע על קיומן? תחשבו על זה, שבמשך 99.9% מתולדות העולם לא היה אפילו מי שישאל את כל השאלות האלה. העולם פשוט סתם התקיים לו. זה לא נראה לכם מוזר?--79.182.36.161 09:52, 24 בדצמבר 2015 (IST)

לא. Reuveny - שיחה 09:55, 24 בדצמבר 2015 (IST)

למה אתה מניח שלא יורדים לסוף דעתך? אם הסתרת משהו, אנא הנח אותו על השולחן ונוכל לדון בו. כפי שהערתי למעלה והעירו אחרים, השאלה יוצאת מהנחה מוקדמת שחייבת להיות תכלית. הנחה זו יוצאת מנקודה קודמת, שיש מישהו/משהו שתכנן את הכל ולכן סביר להניח שהייתה לו כוונה כלשהי. גם אם נקבל את כל סט ההנחות שלך, עדיין לא ברור למה ברור לך שאנחנו אמורים כפרטים בתוך המערכת להצליח להכיל את היקפה הכולל. אנא פרוס לפנינו את סוף דעתך!? ביקורת - שיחה 10:25, 24 בדצמבר 2015 (IST)

בני אדם בדרך כלל פועלים מתוך מניע כלשהו כלומר שסיבות שונות מביאות לתוצאות. לכן הם מניחים בטעות שכל התרחשות או קיום של דבר מה, הוא תוצאה של סיבה כלשהי. אם תצליח להתנתק מדרך הפעולה הזו של בני האדם, שאלתך לא תהיה מחויבת כלל. בריאן - שיחה 10:32, 24 בדצמבר 2015 (IST)

לשואל: אתה שואל מצויין, אבל לא במקום הנכון. הפורום הזה אמנם נקרא "הכה את המומחה", אבל הוא מכיל דיונים הדורשים סוג ספציפי של מומחיות, והיא לא זו שמתאימה לשאלתך. שאלה זו צריכה להשאל אצל אנשי דת או פילוסופים. השיטה המדעית, שהיא בדרך כלל נקודת המבט הלגיטימית היחידה בפורום זה, הינה צרה מדי בשביל להתמודד עם שאלותיך. משה פרידמן - שיחה 13:49, 24 בדצמבר 2015 (IST)

זו שאלה טריוויאלית. התשובה המפורטת והממצה מופיעה בתחילת ספר בראשית. דוד שי - שיחה 17:39, 24 בדצמבר 2015 (IST)

או ביתר תמצית במילה השלישית של הספר. אם להתעלם מסוף דעת השואל ולענות רק על שאלתו. ביקורת - שיחה 17:53, 24 בדצמבר 2015 (IST)

אם כבר הגענו לספר בראשית, הרי שלמיטב זיכרוני לא כתוב בפירוש שם את המטרה. אבל רש"י על הפסוק כותב כך: ”אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל: בשביל התורה שנקראת "ראשית דרכו" (משלי ח, כב), ובשביל ישראל שנקראו "ראשית תבואתו"(ירמיהו ב, ג).”

למרות שהתשובה הקצרנית הזו לא באמת עונה על השאלה. אולי אלוהים פשוט היה משועמם במרחב הזמן האינסופי שהוא יצר לעצמו, ופשוט מרוב שעמום יצר עולם נורא מורכב. כמו שאנחנו משרטטים צורות מורכבות על דפים כשאנחנו משועממים בשיעור, שאין להם תכלית ואין להם מטרה. • צִבְיָה • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ו 17:55, 24 בדצמבר 2015 (IST)

מי שמאמין באלוהים רציני לא מעלה אפשרות כזו, זה מתאים לסנטה קלאוס או לפסל משנהב, לא למי "שלא ישיגוהו משיגי הגוף". בריאן העיר בצדק שחלק מאי-ההשגה אמור לכלול גם שלא נניח דרך פעולה דטרמיניסטית. ביקורת - שיחה 10:35, 25 בדצמבר 2015 (IST)

לשואל השאלה: בוודאי שיש תכלית, אבל המוח האנושי מוגבל מכדי להבין את התכלית. אין ספק שבני האדם יכלו פשוט לא להיות מעולם וזה לא היה משנה כהוא זה. אבל עצם זה שהם כאן מלמד אותנו משהו לגבי אותה תכלית מסתורית. 149.78.15.121 11:03, 25 בדצמבר 2015 (IST)

האם המומחה יכול למנות גורמים שיגרמו לאדם להודות ואף לשחזר רצח שלא ביצע (בהנחה ואכן לא ביצעו) ?

מה לדעת המומחה יכול להביא כל אדם להודות ברצח ואף לשחזר במקרה שהוא לא ביצע אותו? הרי בד"כ אדם שמואשם ברצח לא עובר עינוי גופני סדיסטי במתקני עינויים קשים ובצניעות ובזהירות אני אגיד - אם ברור לו שהוא חף מפשע, הרי שברוב המקרים הוא לא רק יצהיר שוב ושוב שהוא זכאי ונטפלים אליו, אלא גם יצעק זאת בכל הזדמנות... הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה למה אדם יעשה את זה, זה אם שוטרים מסוימים יאיימו עליו שבכל מקרה רק אותו הם יכניסו לכלא ומוטב לו שיודה כך שישב פחות זמן... האם המומחה יכול למנות עוד גורמים? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 03:38, 24 בדצמבר 2015 (IST)

זה תלוי באישיות המודה - יש אנשים האצים למשטרה, כדי להודות בפשעים שלא עשו, אך קראו או שמעו עליהם. יש גם אנשים בעלי משכל נמוך, שלא מבינים את ההשלכות של ההודאה ולבסוף יש אנשים שמודים בפשעים שלא עשו, כדי לחפות על הפושע האמיתי. סיפור בפני עצמו הוא "איחוד תיקים" - פושע שנתפס על חם בביצוע עבירה, עשוי להודות בעבירות נוספות, כדי להישפט על כל העבירות יחד ולקבל עונש חופף - כבר ראיתי מקרים של הודאה בעשות רבות של עבירות ואני לא משוכנע שהמודה לא הודה בין היתר גם על עבירות שלא ביצע. בברכה. ליש - שיחה 03:47, 24 בדצמבר 2015 (IST)

ובהחלט אפשר לחשוב על אפשרות של מישהו שמודה כי הוא יודע או חושב שידוע מי הרוצח האמיתי ומעוניין מדי שזה לא יוודע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:25, 24 בדצמבר 2015 (IST)

בשביל להוציא הודאות כוזבות, לא צריך להיות מומחה. כל אחד יכול להרביץ לנחקר עד שהנחקר יומר כל מה שהחוקר רוצה שהוא יאמר. המומחיות של החוקרים היא בהוצאת הודעות אמינות מנחקרים. בשביל להוציא הודאות אמינות, צריך ללמוד וצריך להתנסות וצריך כישרון וכיוצא בזה. 31.154.190.225 14:05, 24 בדצמבר 2015 (IST)

לעניין הודאה של נאשמים -

במשפטי המכשפות מסיילם, ארצות הברית, 1692, נשפטו נשים למוות על היותן מכשפות ועל ביצוע כישופים. המשפטים התנהלו כדין על ידי חבר מושבעים, באופן דמוקרטי. כל הנאשמות הורשעו, חלק מהנאשמות הודו בהאשמות. כיום אנחנו יודעים, שאין מכשפות. לכן, או שבשנת 1692 כן התקיימו מכשפות ומעשי כישוף, או שמספר נשים (ולא רק אחת) הודו בדברים שהן לא עשו. בברכה, דני. 15:11, 24 בדצמבר 2015 (IST)

כנראה שהנערות הטיפשות עשו מה שגם לדעתן היו מעשי כישוף, לכן הודו. לרקוד לאור הירח ולשנן מילים משונות הספיק באותה תקופה להרשיע בכישוף וגם הנאשמות האמינו שזה כישוף. בברכה. ליש - שיחה 15:18, 24 בדצמבר 2015 (IST)

עיון בערך (המרתק) מראה כי אין סיבה לבוא בהאשמה כלפי הנאשמים שם. כפי הנראה הם היו קרבנות של דיעות קדומות ובערות מצד ההמון. לראיה, בין הנאשמים שהורשעו היו אף שני כלבים, שבית המשפט הרשיע על סמך ראיות. זהו פרק מעניין ומחריד בו-זמנית, בהיסטוריה של ארצות הברית. Danny-w • שיחה 15:29, 24 בדצמבר 2015 (IST)

מעניין שאנחנו עדיין רואים באירועי סיילם כתם על ההיסטוריה של ארצות הברית. במאה הזו נהרגו בהודו כאלפיים נשים באשמת כישוף [2]. עוזי ו. - שיחה 16:13, 24 בדצמבר 2015 (IST)

לא חייבים להפעיל אלימות וכאב פיזי. מספיק להוציא אדם חף מפשע ממצבו המאוזן והשפוי ובמשך שעות על גבי שעות להגיד לו שהוא פושע וכולם יודעים זאת, נשאר רק להודות ולשחזר בשביל להקל על החקירה. להחזיק אותו בסביבה זרה ועוינת בלי יחסי אנוש אמתים. אדם שרגיל ליחס יחסית טוב או לפחות מכבד ירגיש שהוא באמת פשע במשהו כי התנאים שלו השתנו לרעה. תחת לחץ כזה אדם ללא כוח רצון חזק יכול להישבר ואפילו לחשוב בעצמו שהוא אשם. Corvus-TAU - שיחה 16:25, 24 בדצמבר 2015 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ קיימת אצל אנשים רבים הנחה שגויה הגורסת שלחוקרים יש עניין בסחיטת הודאות שווא. זה פשוט לא נכון, החוקרים מחפשים את מבצעי הפשעים וסחיטת הודאת שווא תגרום לשני עוולות, ייכלא חף מפשע ויפסיקו לחפש את הפושע. חוקר, שאינו מטומטם, מבין דברים יסודיים אלה ולא ינסה לסחוט הודאת שווא. חוקר, שאינו מטומטם, מבין שהודעת שווא היא חרב דמוקלס, שכל רגע עלולה ליפול על ראשו, אם הפושע האמיתי יתפס, יתוודה או שיצוץ עד אמת. אז למה כל כך הרבה אנשים ממשיכים להאמין באגדות של סחיטת הודעות השווא? כי קראו על מה שהתרחש במשטרים כמו ברית המועצות ולא יודע להבדיל. ועכשיו לסיפור, שהביא לשאלה, אם זדורוב חף מפשע, איך נעלמו בגדיו והסכין שלו? עורכי דינו מחפשים אמתלות בכל מיני שטויות, סכין ישרה או משוננת, אבל הסכין של זדורוב איננה והוא לא מסביר איך היא נעלמה. בברכה. ליש - שיחה 16:36, 24 בדצמבר 2015 (IST)

אריה, אולי הם קראו את מאמרו] של דר' בועז סנג'רו בעלי משפט, או את דו"ח ועדת לנדוי, ועדת גולדברג, או ועדת ארבל. יש מצב שהם השתתפו ביום העיו ןשל אוניברסיטת חיפה או שאולי הם מכירים את הדוגמאות המופיעות בערך הודאה#ביקורת, או שמעו על הפלסטיני שלפי נחום ברנע (חצי-)הודה בחטיפת ניב אסרף. אין לי עמדה לגבי זדורוב, אבל חייבים לקבל את זה שמשהו דפוק באופן שבו נתפשת ההודאה בקרב גורמי החקירה והמערכת המשפטית. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:58, 24 בדצמבר 2015 (IST)

תומר, אתקשה לענות לכל הפרשות שהזכרת ואת חלקם איני מכיר, אך אנצל הזדמנות זו להעביר ביקורת על הדוקטור, בעצם עכשיו הוא כבר פרופסור, שעושה קריירה יפה על בסיס נפנוף במחקרים על ביטול הרשעות בארה"ב. ישראל היא לא ארצות הברית, כאן ראש העיר לא שולט על המשטרה ושופטים לא מתמודדים בבחירות, אין הרשעות באמצעות מושבעים ואין גזענות כמו שהייתה בארה"ב לפני עשרים ושלושים שנה, כשנעצרו והורשעו אותם שחורים מסכנים. ההשוואה חסרת כל ביסוס גם מבחינות אחרות, אחוז אזרחי ארה"ב היושבים בבתי כלא גדול בהרבה מאחוז אזרחי ישראל הכלואים, בקיצור, המחקרים האמריקאים לא רלבנטים למצב בארץ ולמעשה לכל מקום בעולם פרט לארצות הברית. בברכה. ליש - שיחה 19:31, 24 בדצמבר 2015 (IST)

ליש, אנא דעתך על הכתבה הזו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:06, 24 בדצמבר 2015 (IST)

אריה, שלוש ועדות בראשות שופטים עליונים בדימוס הגיעו למסקנה שיש בעיה של הודאות שווא. אי אפשר להגיד לקרוא להודאות שווא "אגדה". תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:13, 24 בדצמבר 2015 (IST)

אילן שמעוני, לא אוכל להגיב, כי אין לי רמקולים. תומר, שים לב למה אני כתבתי: "הנחה שגויה הגורסת שלחוקרים יש עניין בסחיטת הודאות שווא" - לא טענתי שאין הודאות שווא כלל, הן עלולות להיות בגלל הנסיבות, שהזכרתי לפני כן ואף פירטתי או בגלל חוקרים מטומטמים ואני מקווה שאין הרבה חוקרים מטומטמים. יש הרבה, הרבה יותר פושעים שטוענים להיותם חפים מפשע, למרות שהם לא. יש גם הרבה מאוד עורכי דין שמתקשים להתפרנס ודי לחכימא ברמיזא. בברכה. ליש - שיחה 23:02, 24 בדצמבר 2015 (IST)

כהערת אגב לעניין רומן זדורוב, נוסף לערך עליו (בפרק המתאים) קישור לפסק הדין של בית המשפט העליון. אני ממליץ לקרוא אותו (או לפחות את חלקו) כדי להבין יותר טוב את הפרשה. Tzafrir - שיחה 14:45, 25 בדצמבר 2015 (IST)

האם איסוף בולים כתחביב ימות בעוד עשור?

הרי לא שולחים עכשיו מכתבים עם בולים מודבקים. כמה כבר אפשר לסמוך רק על בולים לארועים מיוחדים שלא נשלחים לשום מקום? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:43, 24 בדצמבר 2015 (IST)

זו לא סיבה לגסיסת האספנות, הרי קיימים הבולים הישנים. סיבה טובה להידרדרות האספנות היא התקדמות ענף הדפוס עד כדי יכולת לזייף את כל הבולים היקרים. בברכה. ליש - שיחה 16:54, 24 בדצמבר 2015 (IST)

אז זה יקרה או לא? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:57, 24 בדצמבר 2015 (IST)

זה יהפוך מתחביב לעסק יקר למקצוענים. הסינים ימשיכו להדפיס בולים לילדים ואלו יתמודדו עם כל שאר גימיקי הקרטון העונתיים. ביקורת - שיחה 16:59, 24 בדצמבר 2015 (IST)

אבל למה שמישהו ירצה לאסוף אותם? מתי בפעם האחרונה אספתם סירי לילה או מחוכים ובגדי קרינולינה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:01, 24 בדצמבר 2015 (IST)

אתה מדבר על הרישא או על הסיפא של דברי? ביקורת - שיחה 17:12, 24 בדצמבר 2015 (IST)

על הסיפא, כמובן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:13, 24 בדצמבר 2015 (IST)

למה ילדים אוספים פוגים וגוגואים? ביקורת - שיחה 17:17, 24 בדצמבר 2015 (IST)

לא יודע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:18, 24 בדצמבר 2015 (IST)

ולמה אוספים חתימות, עטיפות שקיקי תה, כרטיסי רכבת, פוסטרים של הופעות משנות ה-20, מפיות נייר משנות ה-30 וקופסאות סיגרים משנות ה-40? ביקורת - שיחה 17:19, 24 בדצמבר 2015 (IST)

זה כבר משהו אחר. כי האיסוף מלהיב את האוסף. להשיג משהו שאין ךאף אחד, ויותר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:23, 24 בדצמבר 2015 (IST)

אין צורך לחכות, איסוף בולים כתחביב כבר מת. כמו גם איסוף מכתביות וגולות. איסוף פוגים וגוגואים בכלל לא דומה - מדובר באיסוף חד-עונתי ולדעתי אין מקום להתייחס אליו כתחביב (הרי רק ילדים עוסקים בכך). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:31, 24 בדצמבר 2015 (IST)

תומר, בקטע האחרון של השיחה עסקנו באוספי ילדים, כך שאתה מסכים איתנו לגמרי. איסוף בולים כתחביב לגמרי לא מת, יש פורומים של חובבים ויש אספנים ותיקים שעדיין מתחזקים את אוספיהם. מן הסתם לברוקולי יהיה מה להוסיף. ביקורת - שיחה 10:32, 25 בדצמבר 2015 (IST)

תומר א. טועה בגדול. בישראל מצב איסוף הבולים אכן קשה, וכל עוד מנהל השירות הנוכחי ירון רצון בתפקידו הוא יוסיף ויהיה קשה. לבן אדם אין מושג מהחיים שלו, והוא עושה כל שגיאה אפשרית. כל סוחר שאני יושב איתו תופס את הראש פעם אחר פעם.

אבל קשה זה אומר שחי. יש אלפי מנויים לשירות, וכל שנה נערכים כנסים. ב-2016 אמורה גם להיות תערוכה בינלאומית בישראל. השוק בהחלט חי.

למרבה השמחה המצב בחו"ל הרבה יותר טוב. בגרמניה ובארצות הברית, לדוגמא, יש מיליוני מנויים לשירות הבולאי. ואנקדוטה קטנה: לפני כשלושה חודשים קניתי מבחור במלזיה מעטפת יום ההופעה של בול 8 שנות עצמאות ללא שובל. עד לשם היא הגיעה...

אמרו גם שהאינטרנט והדואר האלקטרוני יחסלו את שוק הספרים. אז אמרו. יש דברים שהם יותר חזקים מרוחות התקופה.

ובהזדמנות זו אני קורא לכולם לעשות מנוי לשירות הבולאי. זה כיף, נחמד, חינוכי, וסוג של פטריוטיות בעיני. תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:58, 25 בדצמבר 2015 (IST)

מה עונים האתאיסטים על הטור של פיבונאצ'י ומספר פי?

איך זה נמצא בכל כך הרבה מקומות בטבע ללא יד מכוונת?

לא, כי השאר ברור וידוע. מורכבות העולם אין משמעותה דווקא אלוהים. • צִבְיָה • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ו 19:37, 24 בדצמבר 2015 (IST)

איך זה נמצא בכל כך הרבה מקומות בטבע עם יד מכוונת? מה כאן הטיעון התאיסטי? R.G. - שיחה 23:50, 24 בדצמבר 2015 (IST)

יש נטיה להפריז ולהגזים באשר להימצאותו של יחס הזהב בטבע. אולם זה אכן נכון שהוא צץ מדי פעם. למשל עלים סביב גבעול מסודרים לרוב כך שהזווית בין כל שניים סמוכים היא זווית הזהב (הזווית שהיחס בין 360 מעלות לבינה הוא יחס הזהב). הסיבה לכך היא יעילות. זווית הזהב היא במובן מסוים הזווית שמפזרת הכי טוב (דבר שניתן להוכיח מתמטית). כלומר הצורה זו מתקבל פיזור של העלים באופן שכל עלה מקבל את מירב השמש שניתן וכמעט לא מוסתר על ידי עלים אחרים. הסיבה להיווצרות המצב הזה בצמחים היא כמובן ברירה טבעית. צמחים שבמקרה היו מסודרים כך זכו ליותר אנרגיית שמש וסגסגו והעמידו צאצאים דומים. דניאל 10:49, 25 בדצמבר 2015 (IST)

אם יחס הזהב מופיע במקרה בהרבה דוגמאות כאלו, גם אם יש הסבר מקומי לכל אחת מהן, כאן יעילות וכאן סתם אלגנטיות, זה יכול להוביל למחשבה שיש יד אחת מתכננת שמשחקת עם החוקים הקודמים: היא גרמה לכך שדווקא בזווית הזו תהיה נצילות אור גבוהה ושזה ייתפס כאלגנטי יותר במוח שלנו וכו' וכו'. הכשל של התאוריה הזו אמור להיות נעוץ בעובדה שיחס הזהב לא מופיע יותר ממספרים אחרים בטבע. ושרק בגלל שהמוח שלנו "אוהב" לסדר דברים בתבניות, אנחנו בכלל שמים לב ל"תופעה" הזו. ביקורת - שיחה 12:42, 25 בדצמבר 2015 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה:

1. פאי הוא קבוע מתמטי, לא ביולוגי; בכל מקום שיש עיגול יש פאי; אין צורך "להסביר" את פאי (בטבע) יותר משיש צורך להסביר את 2 או 4.
2. אני זוכר במעורפל שיש קשר מסויים, מתמטי, בין סדרת פיבונאצ'י ופאי, כך שמדובר בבעיה אחת ש(לא) צריכה הסבר, ולא שתיים. לא זוכר את הפרטים.
3. יחס הזהב באופן כללי הוא פתרון אופטימלי לבעיות מסוימות; אם פתרון הבעיה הזו מקנה יתרון שרידות, הרי שמערכת אבולוציונית תתכנס לפתרון הזה.

‏«kotz» «שיחה» 13:05, 25 בדצמבר 2015 (IST)

2. אין קשר. עוזי ו. - שיחה 13:56, 25 בדצמבר 2015 (IST)

אני חושב שניתן להפוך את הטיעון של ל"אם יש חוקיות מתמטית בטבע, יש אלוהים". לא צריך להפליג רחוק לדוגמאות איזוטריות כמו יחס הזהב. ישנה חוקיות מתמטית ברורה בכל פעולה מכונית. זה בערך כמו לשאול איך אתאיסטית מסבירים את זה שהשמש בשמיים נעה דווקא בקשת במהלך היום ולא בפרבולה, היפרבולה או משולש כל פעם ללא שום סדר. או לשאול איך אתאיסטים מסבירים את זה שכל הגופים שאנו משליכים נעים דווקא בפרבולה. זאת חוקיות מתמטית מובהקת הרבה יותר מקיום של 8-9 דוגמאות בטבע בהם נמצא יחס הזהב. אז: מתמטיקה היא כלי אבסטרקטי שפותח על מנת לתאר את החוקיות ביקום. גם אם החוקיות פשוטה כמו חיבור וכפל וגם חוקיות מורכבת למדי אמורים להיות מתוארים על ידי כלים מתמטיים. כך שאין זה מפתיע למצוא מתמטיקה בטבע. הרי בשביל זה המתמטיקה נולדה - לנסח חוקי טבע בצורה מסודרת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:09, 25 בדצמבר 2015 (IST)

מספר פיי הוא מספר מסורבל ומכוער, שמוכיח, שיש בעולמנו גם דברים סתמיים ומעצבנים ביותר. הוא מוכיח עיצוב רשלני וחסר התחשבות של חוקי הטבע. אם, כביכול, דיוק ויופי מתמטי של חוקי הטבע אמור להוכיח את קיומו של אלוהים, אז מספר פיי, לכאורה, מוכיח את ההפך. 31.154.190.225 14:14, 25 בדצמבר 2015 (IST)

בדיוק. היית מצפה שמספר אלגנטי כמו 42 יהיה התשובה לחיים, ליקום וכל השאר.Ben tetuan - שיחה 07:29, 28 בדצמבר 2015 (IST)

מענה במוקד טלפוני

התקשרתי בשבוע שעבר למוקד של ביטוח לאומי, ונעניתי בהודעה קולית שמסרה כי הנציגים עסוקים בפניות קודמות ולכן אין אפשרות להיענות לפנייתי, וכי אני מוזמן לפנות לאתר האינטרנט. מיד לאחר מכן השיחה נותקה. לא ניתנה לי אפשרות להשאיר הודעה, או להשאיר פרטים כדי שיחזרו אליי. ניסיתי שוב במשך מספר שעות וקיבלתי תמיד את אותה תגובה. האם זה חוקי בכלל? זכור לי שנחקק לאחרונה חוק שמסדיר את בעיית המענה במוקדים טלפוניים. 19:39, 24 בדצמבר 2015 (IST)

למיטב הבנתי זו עבירה, על סמך תקנה זו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:24, 24 בדצמבר 2015 (IST)

קראת? התקנות חלות על "עוסק", ולא על עושק. ועוסק הוא "מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן". המוסד לקיפוח לאומי אינו "עוסק" כי אינו "מוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק", ואינו "יצרן". והתקנות חלות על "צרכן" שפונה לעוסק – ולא על צרחן. וצרכן הוא "מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי". סעיף 1 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981. חזרתי • ∞ • שיחה 12:23, 25 בדצמבר 2015 (IST)

האבחנה בין עוסק למשהו אחר אינה לגמרי מובנת לי, אבל אני מקבל שלך היא כן מובנת. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 02:50, 26 בדצמבר 2015 (IST)

את האבחנה – או ליתר דיוק – את ההגדרה, עושה המחוקק, בקבעו פירושים למונחים ומושגים בו הוא משתמש. הגדיר המחוקק מה שהגדיר לגבי "עוסק", ו"המוסד לקיפוח לאומי" לא עונה על הגדרה זו. והתקנה שקישור אליה נתת חלה רק על צרכן הפונה לעוסק באמצעות הטלפון לצורך קבלת מענה אנושי הנכלל בשירות טלפוני חינם כאמור בסעיף 18ב(1) לחוק. סעיף 18ב(1) לחוק חל על "עוסק המנוי בתוספת השניה"; המוסד לקיפוח לאומי אינו "עוסק" כהגדרתו בחוק וגם אם היה "עוסק" – הוא אינו מסוג העוסקים הנכללים בתוספת האמורה, שאותה רשאי שר התעשיה, המסחר והתיירות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת – לשנות. חזרתי • ∞ • שיחה 13:14, 26 בדצמבר 2015 (IST)

תודה רבה. מה שנקרא "כשר אבל מסריח"... 13:22, 26 בדצמבר 2015 (IST)

למה מסריח? החוק הנו מקבוצת החוקים להגנת הצרכן; לא למקבלי שירותים שאינם בתחום זה. המוסד לביטוח לאומי לא עונה על ההגדרות שבחוק, כמו שגם מכולת בני, שהיא כן "עוסק" – אך אינה מחויבת לתת באמצעות הטלפון מענה אנושי הנכלל בשירות טלפוני חינם. חזרתי • ∞ • שיחה 13:38, 26 בדצמבר 2015 (IST)

כשר = חוקי. מסריח שביטוח לאומי לא נותן מענה ראוי לאזרחים. ראובן מ. - שיחה 13:41, 26 בדצמבר 2015 (IST) (בטעות כתבתי מהחשבון... נו טוב, לא קריטי)

אתה צודק, והביטוח הלאומי לא לבד. חזרתי • ∞ • שיחה 13:50, 26 בדצמבר 2015 (IST)

המצב חמור אף יותר. את המענה הטלפוני בביטוח הלאומי לא נותן הביטוח הלאומי אלא מוקד שאליו הופרט השירות הזה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:57, 26 בדצמבר 2015 (IST)

הורדת פרקים

האם יש אתר שאפשר להוריד ממנו פרקים מלאים של נשיונל גאוגרפיק וערוץ ההיסטוריה עם תרגום לעברית? תודה

בוויקיפדיה מקפידים על זכויות יוצרים ולא נכללים קישורים לאתרים שמפירים זכויות יוצרים. 18:46, 25 בדצמבר 2015 (IST)

שיר עם תמונת אלבום

איך אפשר להוסיף לקובץ של שיר תמונת אלבום, וקובץ עם תמונה כבר איך אפשר לראות את התמונה? תודה.

היישום החינמי mp3tag מאפשר להוסיף תמונת אלבום לקובץ. חלק ניכר מהנגנים הקיימים מראה את תמונת האלבום. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 08:53, 25 בדצמבר 2015 (IST)

חשבון בנק בשוויץ

מה הסיבה שביטוי "חשבון בנק בשוויץ" נחשב לסמל הסטטוס? אני חושב שלרוב השוויצרים יש חשבון בנק בשוויץ. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:51, 25 בדצמבר 2015 (IST)

זה היה סמל סטטוס עד לפני כמה שנים, ועכשיו נשאר מתוך אינרציה. עד אז, היה ידוע שהבנקים שם מאוד דיסקרטיים ואין סיכוי שמישהו, כולל משטרה כלשהי, ידע מה קורה בחשבון. לכן המחשבה הייתה "יש לו חשבון בשוויץ, כלומר יש לו מה להסתיר". בן אדם שעובד מתשע עד חמש על משכורת ממוצעת לא יטרח לפתוח שם חשבון. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:55, 25 בדצמבר 2015 (IST)

אלא אם כן, הוא עובד מתשע עד חמש בשוויץ. כלומר מה שכזה מיוחד בבנק שוויצרי הוא שהוא דיסקרטי? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:03, 25 בדצמבר 2015 (IST)

כן. היה. עד שממשלת שוויץ הכריחה את הבנקים לשחרר נתונים על פושעים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:05, 25 בדצמבר 2015 (IST)

השוייצרים עשו הון עתק מהדיסקרטיות הזו. בעלי הון בעולם כולו הבריחו הון לשוייץ בידיעה ששם הוא נסתר מעיני הרשויות. רק לחץ בינלאומי מאסיבי הכריח את השוייצרים לחוקק חוק שיחשוף את החשבונות. אם אני לא טועה כך התגלה שהבנקים בשוייץ שומרים לעצמם מליארדים של נספים בשואה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 02:49, 26 בדצמבר 2015 (IST)

דוקטורט בחו"ל

אני סטודנט לתואר שני והציעו לי לעשות דוקטורט בחו"ל. זה מפחיד טיפה ואני שואל שאלות:

• מי מארגן את כל המעבר, את השכר, את הבירוקרטיה וכל המגורים ניירת ובנק? האם האוניברסיטה שם?
• האם דוקטורט בחו"ל נחשב בארץ ליותר מדוקטורט בישראל?
• בדרך כלל מקובל שפוסט עושים בחו"ל. אם אני עושה דר' בחו"ל, האם אפשרי (ונחשב) לעשות פוסט בארץ?

אני מתכוון להמשיך באקדמיה, תחום מדעי. תודה מראש. 79.178.164.133 18:18, 25 בדצמבר 2015 (IST)

1. אתה, בדרך כלל. לפעמים לאוניברסיטה יש משרד שעוזר.
2. תלוי מאוד באיזה מוסד ובאיזה תחום. בגדול, אם תלך לאוניברסיטה מהדרג הראשון בעולם זה בוודאי נחשב.
3. אפשרי בדרך כלל אבל גם, תלוי מאוד היכן ובאיזה תחום.

השאלות שלך מאוד כלליות ולא תמצא פה כללי אצבע ברורים. זה תלוי מאוד במוסדות שתלך אליהם, במנחה הפוטנציאלי, בהישגים שלך, בתחום הספציפי ועוד. הכי טוב שתתייעץ עם אנשים מהתחום שלך, שצברו נסיון במערכת. Reuveny - שיחה 07:42, 26 בדצמבר 2015 (IST)

אני עושה דוקטורט באירופה בתחום מדעי ואני מסכים עם דבריו של ראובני. לגבי (1) - גיליתי שהמעבר פחות מסובך ממה שנראה מראש. אחרי שגילינו שלשלוח מכולה עם כל הציוד שלנו יוצא יקר באופן לא משתלם, ויתרנו על זה והחלטנו לקנות את הכל מחדש. לאוניברסיטאות יש בדרך כלל מעונות וסביר להניח שתוכל לגור שם בשבוע-שבועיים הראשונים עד שתמצא דירה. לגבי שאר הדברים (בנק, טלפונים, אינטרנט, בחירת חברת אנרגיה ואפילו במידה מסויימת דיור), כל ההחלטות נהיות פשוטות יותר ברגע שתשלים עם זה שבשנה הראשונה לא תצטרף לתוכניות הכי משתלמות וזה יעלה לך קצת יותר כסף. כנס לבנק הראשון שתראה ופתח שם חשבון; יכול להיות שתשלם קצת יותר דמי ניהול, אבל תמיד תוכל להחליף כשתתאקלם. הדבר היחיד שצריך להקפיד עליו הוא לא להתחייב לשום דבר מעבר לשנה הראשונה. פרט לכך, בכל מקום שיש בו ישראלים יש קבוצת פייסבוק שלהם, והם בדרך כלל שמחים לעזור. סביר להניח שיש קבוצה אחת למדינה שאליה אתה מתכנן לעבור, ועוד קבוצה לעיר (אני ממליץ נגד הקבוצה "ישראלים באירופה" - יש שם בעיקר ישראלים שגרים בישראל שמנסים לשכנע את המיעוט שגר באירופה כמה מסוכן וכמה הם חייבים לחזור מיד הביתה). פרט לכך, בהצלחה. אני מאוד נהנה וממליץ בחום. אם אתה רוצה עוד ייעוץ, באחת הפסקאות בתחתית דף השיחה שלי כתבתי את כתובת האימייל שלי ואתה מוזמן להשתמש בה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:56, 26 בדצמבר 2015 (IST)

אם אתה "מתכוון להמשיך באקדמיה" (כאילו שזה עניין לכוונות, או המשך של לימודי הדוקטורט), אני ממליץ שתתייעץ עם חבר סגל מנוסה בתחום שבו אתה לומד; המנחה שלך לתואר שני הוא נקודת פתיחה לא רעה. עוזי ו. - שיחה 00:51, 27 בדצמבר 2015 (IST)

לא הבנתי את ההערה בסוגריים. בכל אופן, זו אופציה של המנחה שלי שאני דן בה. 79.178.164.133 09:53, 27 בדצמבר 2015 (IST)

בוא ואסביר לך:

1. מי מארגן את כל המעבר, את השכר, את הבירוקרטיה וכל המגורים ניירת ובנק? האם האוניברסיטה שם?

   או המזכירה של המנחה הבא שלך או אתה בעצמך.

2. האם דוקטורט בחו"ל נחשב בארץ ליותר מדוקטורט בישראל?

   לימודים במעבדה נחשבת שבמדינה נחשבת יעזרו לך בהחלט בהמשך דרכך האקדמית. אם למנחה הפוטנציאלי שלך בארץ ולמנחה הפוטנציאלי שלך במדינה נחשבת יש מוניטין דומה, עצם ההתנסות במדינה נחשבת בהחלט יוסיף לך מוניטין.

3. בדרך כלל מקובל שפוסט עושים בחו"ל. אם אני עושה דר' בחו"ל, האם אפשרי (ונחשב) לעשות פוסט בארץ?

   בדרך כלל לא, אם כי זה תלוי גם במקצוע וגם לכול כלל יש יוצאים מן הכלל. את הפוסט עדיף שתעשה לא בארץ וגם לא במוסד בחו"ל, שבו עשית דוקטורט.

4. מי יסדר לאשתך עבודה?

   לא יודע. אולי אף אחד. אולי דוקטורט בחו"ל עבורך ואחריו פוסט במקום שני בחו"ל ואחרי זה חזרה לארץ ירצחו לאשתך את הקריירה ולכם את הנישואים או שנייהם גם יחד. אשתך תצטרך להגר אחריך שלוש פעמים!!!

   קפיש?! 94.159.145.168 16:29, 2 בינואר 2016 (IST)

קריירה מדעית זו סיבה טובה לא להתחתן. 79.178.164.133 16:53, 2 בינואר 2016 (IST)

ממש לא נכון. Reuveny - שיחה 20:37, 2 בינואר 2016 (IST)

למה רק בחיל רגלים יש כומתות שונות לכל חטיבה?

היי כולם,

בזרוע היבשה בצה"ל יש מספר חיילות- חיל רגלים, חיל שריון חיל תותחנים חיל ההנדסה וחיל האיסוף הקרבי. לכל אחד מהחילות יש כומתה משלו, והכומתה הזאת משמשת את כל החטיבות ואת כל הגדודים שתחתיו. רק בחיל רגליים לכל חטיבה (גולני, צנחנים, גבעתי הנחל וכפיר) יש כומתה משל עצמה. השאלה היא- למה לחטיבות הרגלים יש כומתה שונה, ולכל שאר החטיבות בחילות האחרים אין?

בברכת שבת שלום והצלחה לכל החיילים באשר הם

רועי

אינני יודע, אוסיף תמיהה על תמיהה, ואנסה להעלות כמה כיווני מחשבה.

שים לב שלחטיבות החי"ר מוכרות בשמן (גולני, צנחנים, גבעתי הנחל וכפיר) ואילו חטיבות השריון במספרן (7, 188 וכו').

סיבות אפשריות:

1. . כשצה"ל הוקם היו חטיבות ולכל אחת שם. היחידה ששרדה מאז עד היום כחטיבה סדירה (למיטב ידיעתי) היא גולני. חטיבות השריון שקמו לאחר המלחמה כבר קיבלו מספרים כמקובל בצבא סדיר ולא שמות. חטיבת הצנחנים קיבלה את כינוייה בשל יחודה, כך גם חטיבת הנח"ל, וזה יצר מסורת.
2. . בשריון יש אוגדות ולהן שמות, בניגוד לחטיבות החי"ר שאינן שייכות לאוגדות חי"ר.
3. . לחטיבות החי"ר יש מורשת של קרבות גבורה כמו כיבוש החרמון או גבעת התחמושת וכו', ואילו לאוגדות החי"ר יש קרבות גדולים "ומשעממים" עם פחות מעשי גבורה של יחידים, ואולי גם פחות יחסי ציבור.
   

גרי רשף - שיחה 20:49, 25 בדצמבר 2015 (IST)

זה לא נשמע סביר, היות שגם לחטיבות שריון יש שמות (למשל חטיבת ברק) וגם לחטיבות חי"ר יש מספרים (אני חושב שגולני זה חטיבה 1) צריך לחפש את הסיבה במקום אחר, אולי בהרכב הוועדה שהחליטה על צבעי הכומתות. יתכן שהייתה נציגות גדולה יותר לאנשי החי"ר, אם לא אז עדיין לחפש משהו ברוח זו, אני חושב ששם נמצאת התשובה. כמו כן, אפשר לבדוק מה קורה בצבא הבריטי, קיבלנו את הכומתה מהם. גילגמש • שיחה 21:39, 25 בדצמבר 2015 (IST)

• החל ממתי כומתת גולני היא חומה? הצנחנים היו אדומים כבר מהתחלה. הנח"ל וגבעתי הוקמו רק בשנות השמונים.
• לא רק גולני שרדה. חטיבות חי"ש אחרות הפכו לחטיבות חי"ר מילואים: כרמלי: חטיבה 2, אלכסנדרוני (חטיבה 3), גבעתי (חטיבה 5), עציוני (חטיבה 6 - פורקה לאחר המלחמה והשם מוחזר בשנת 2010) ועודד חטיבה 9. חלק הפכו לחטיבות שריון ברבות הימים: קרייתי (חטיבה 4), חטיבה 7. החטיבות 7-9 הוקמו רק לאחר קום המדינה כאשר חטיבה 8 הייתה כבר אז חטיבת שריון ונודעו בעיקר במספרן. חטיבות הפלמ"ח לא נכללות כאן ופורקו בסוף המלחמה. חטיבת הצנחנים שהוקמה בשנת 1954 כבר קיבלה מספר דו־ספרתי (35). Tzafrir - שיחה 01:19, 26 בדצמבר 2015 (IST)

אני חושב שהצנחנים קיבלו את הצבע האדום בירושה מהבריטים. זה שריד קטן למדים הצבעונים שהיו מקובלים עד אמצע המאה ה-19. השריד האחרון של המדים הצבעוניים נעלם בשדות הקטל של מלחמת העולם הראשונה. מדים צבעוניים מסייעים לאויב לקלוע למטרה. בעידן שבו הרובים היו לא מדויקים הייתה אפשרות להציג מדים צבעוניים מאוד. היתה לזה מטרה טקטית ולא רק הצהרה אופנתית. עם הופעתם של כלי הנשק המדויקים זה הפך לבלתי אפשרי. גילגמש • שיחה 08:05, 26 בדצמבר 2015 (IST)

החלפת שמו של אדם באיבר או חפץ. איך קוראים לזה?

אני זוכר שיש לזה איזשהו שם בספרות. התופעה היא: התייחסות לאדם בתור חפץ מאפיין או איבר גופו הבולט. כלומר נניח יש אדם שיש לו ראש גדול ביחס לגופו ואז מכנים אותו "ראית את ראש-גדול? הוא הגיע לבית הספר השבוע." או להתייחס לאישה יפה בתור "כוסית" מלשון איבר מין נשי שהוא כביכול מאפיין אותה. או לדגומה במקום להגיד צלף אומרים "בארט נמצא בעמדה" (בארט זה שם כלי הנשק).

זה לא סתם מטאפורה. מטאפורה זה לקשר בין דברים שונים לצורך דימוי כמו "לב הים", סוג של אנלוגיה כמו לדמות גוף אדם לשעון או מחשב למוח אנושי. נניח בשיר של אש וקרח "ידו של מלך" הוא מטאפורה כי זה לא באמת קושר ישירות לידיים. אבל כאומרים על מישהו שהוא "ידי זהב" זה גם מטאפרה (כי זהב משמש פה כדימוי למשהו יקר) וגם הדבר שאני מתאר. איך קוראים לזה? 79.178.164.133 21:08, 25 בדצמבר 2015 (IST)

נראה לי שאתה מדבר על מטונימיה. ראובן מ. - שיחה 23:08, 25 בדצמבר 2015 (IST)

או אולי סינקדוכה? תראה איזה מומחה דמיקולו. ראובן מ. - שיחה 23:10, 25 בדצמבר 2015 (IST)

למה מין זה רע? למה יש קללות למין?

למה ישנם מילים גסות וניבולי פה לתיאור של איבר מין גברי, איבר מין נשי, שדיים, יחסי מין? מדוע מיניות האדם נחשב לגסות?

מדוע קיימת קללה במשמעות של לאחל לאדם לקיים יחסים? 79.178.164.133 21:22, 25 בדצמבר 2015 (IST)

אני חושב שזה אוניברסל אנושי, מה שאומר שמקורו בחיווט המוח. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:05, 25 בדצמבר 2015 (IST)

רק תיקון: מיניות נחשבת כדבר פרטי, לא כקללה. (אמנם אזכור של אברי מין בחברה שלא בהקשר, נחשב כדבר מטריד ולא מכובד).

מצד שני, פעולת יחסי מין באדם אחר, באופן ההופך אותו לכאורה לנחות, היא הנחשבת לקללה.

ביחסי מין יש לרוב צד החודר לגופו של האחר. כאשר נאמרת כוונה לכך והדבר אינו בין אנשים בוגרים, שווים, ובהסכמה, הוא עלול להישמע כאיום או כהשפלה. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 00:15, 26 בדצמבר 2015 (IST)

תיקון לתיקון: איבר המין הגברי משמש ככינוי גנאי: "שמוק", dick וכך הלאה.לגבי הפיקסציה של חודר/נחדר, פשוט אין לי מושג אם זה כללי או משהו מערבי. אבל הומור בכלל, ובפרט הומור נמוך וגס, הוא תופעה אנושית כללית. להלן תיאור משעשע ומביך מאת האנתרופולוג נפוליאון שאניון:

"השקעתי מאמץ של שנים בלימוד קפדני של שפת היאנומאמי, ושינון שמותיהם הקשים לביטוי והנאמרים בלחש בלבד של משפחת ראש השבט.... מאמץ זה בא לסיכום בנאום פרידה שנשאתי בפני השבט כולו. הופתעתי ונבוכתי לגלות שתוך כדי הנאום התגלגל הקהל מצחוק, בעוד משפחת ראש השבט נועצת בי מבטי זעם רצחניים. הסתבר שכיניתי את ראש השבט "זיין מסריח", את אשתו "כוס שעיר" ואת ביתו "הנערה שחזיר יבלות יפה תואר מולה". כל המאמץ שלי הסתכם באוסף של שטויות, למרבה הביזיון שלי ולהנאתו הרבה של השבט." _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 02:45, 26 בדצמבר 2015 (IST)

מעניין שבנצרות (לפחות המסורתית מיני הביניים) סקס נחשב לסוג של ביזיון ובתולין נחשב לטוהר. א-מיניות היא סוג של סגולה של קדושים בזמן שהתנהגות מינית רגילה היא על גבול החטא. יתכן שהסיבה לכך היא היעדר אמצעי מניעה יעלים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:48, 26 בדצמבר 2015 (IST)

איזה מנגנונים הוכיחו את עצמם כ"בדרך כלל יעילים" נגד ריכוזיות במשקים בכלל?

יש הסכמה רבה שהמשק הישראלי ריכוזי מאד; אלו הטוענים שאינו כזה הם למיטב ידיעתי על תקן "דעת מיעוט". באים מייצגי דעת הרוב "החדש והרענן" שלמעשה רוצים להחזיר את הסדר "הישן והטוב", אלו הם למשל רולניק, זליכה, וגוטוויין, ואחרים הדומים להם, ואומרים "הפיתרון הוא מדינת רווחה עם חלוקה שוויונית ותקנות להגבלת טייקונים וכו'". אבל לי בתור אחד שלא ממש מבין בכלכלה זה נראה שאין באמת הרבה הבדל בין ריכוזיות טייקונית שנתמכת ע"י הממשלה, לבין ממשלה שהיא עצמה משקפת את הריכוזיות הטייקונית (או אולי צריך לנסח - ממשלה שאנשיה הם מן הסתם בני אדם ובני אדם יכולים להתפתות בקלות להפוך לסוג של טייקונים בעצמם); עם כך, הפיתרון ה"כללי" \ הטענה "הכללית" של רולניק, זליכה, וגוטוויין, היא במתכונתה ובעצמה בעייתית, כי היא כללית מדי - אני כן סבור שצריך קווים כלליים, אבל כלליים קצת פחות ממה שהם מציגים... אם כך, מהו הפיתרון באמת? אילו קווים פייננסיאליים כלליים במידה מספקת הוכיחו את עצמם בעולם מעבר לכל ספק כמונעי-ריכוזיות ומשדרגי-תחרות, בכל ענף? בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 12:22, 26 בדצמבר 2015 (IST)

תשובה חלקית מאד וייתכן שלא תשובה מספקת: גודל השוק. ככל שהשוק גדול יותר הריכוזיות נמוכה יותר • איקס איקס - שיחה 23:40, 26 בדצמבר 2015 (IST)

👍 אכן זוהי לנקודה למחשבה, זה אפילו נותן לי לחדד את השאלה, מה עושים כשהשוק הוא "בינוני" או "טיפוסי" כמו בישראל שהשוק (יחד עם הפלסטינים) מתפרס על 10 מליון איש? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 15:35, 27 בדצמבר 2015 (IST)

איזה באסה שאין כמעט תגובות... ... ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 20:28, 27 בדצמבר 2015 (IST)

רולניק, זליכה וגוטווין הם שלושה אנשים שונים בעלי דעות שונות ואין לקבצם רק בשל הופעתם (הנפרדת) בסדרת סרטים. גוטווין מתנגד מאד לרולניק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סביר כי הם בעלי אותו "שלד" כלכלי; זליכה כבר הודה שהוא תומך במדינת רווחה עם חלוקת משאבים שוויונית וממילא תומך בקונספט של אגודת-עובדים אחידה; תהיה זו שלטונית, או משנית כמו ההסתדרות שממנה הוא חלק. אם אתה טוען שרולניק לא בכיוון הזה צריך להוכיח, אבל בכל מקרה הם מחזיקים בהרבה עמדות. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 07:45, 28 בדצמבר 2015 (IST)

יחסה בעברית (לא ייעוץ לשוני)

לצערי, בקושי לומדים תחביר ובלשנות בתיכון. אז יש לי פערים די גדולים. האם אפשר להגיד שבשפה העברית היחסה בנויה על ידי prefix? כל ה "מ", "ב", "ל". אם כך איזו יחסה לנחשב "האיש הגיע לישראל" ואיזו יחסה נחשב "האיש נמצא בישראל" ו"האיש הגיע מישראל"? כאומרים מושא ישיר (ילד אכל את הלחם) אני חושב שזה נחשב לaccusative.

אולי משתמש:Eldad ידע לענות על שאלה כזאת. גילגמש • שיחה 19:04, 26 בדצמבר 2015 (IST)

הילד אכל את הלחם – יחסת מושא ישיר. אכן, accusative, או ברוסית: винительный падеж.

האיש הגיע לישראל - "לישראל" - יחסת מושא עקיף. בלטינית - יחסת דטיבוס, dative, וברוסית - дательный падеж. אלדד • שיחה 19:09, 26 בדצמבר 2015 (IST)

האיש הגיע מישראל - "מישראל" נקרא בלטינית אבלטיבוס, ablative. על פי המקובל בתחביר העברי, גם יחסה זו נקראת יחסת מושא עקיף. אלדד • שיחה 19:11, 26 בדצמבר 2015 (IST)

"האם אפשר להגיד שבשפה העברית היחסה בנויה על ידי prefix?" - זו תהיה טענה בעייתית והחמצת העיקר. יחסה היא קטגוריה דקדוקית שמסמנת מעמד תחבירי של מילה כלשהי במשפט (אני יודע שזה משפט מעורפל למדי למי שאין לו רקע מתאים, צר לי). מלבד המילית "אֶת" שיש עליה הסכמה רחבה שניתן להתייחס אליה כיחסה (יחסת המושא הישיר המיודע, המתאימה ליחסת ה-Accusative בלשונות האירופאיות), אין בעברית יחסות מובהקות. עם זאת, מוסכם כי בעברית היו בעבר יחסות (דווקא כ-suffix, מוספיות סופיות, כמו בערבית ספרותית), שאת השרידים שלהן ניתן לראות במקרים שונים, אבל אני מניח שלא על כך אתה שואל.

מה שאלדד השיב לעיל הוא מעין מיפוי של הקשרים תחביריים בעברית שמקבילים למבנים שבשפות אירופאיות מסוימות יהיו מסומנים ביחסות שהוא ציין. לא להתבלבל, אלו לא יחסות בעברית. R.G. - שיחה 02:51, 27 בדצמבר 2015 (IST)

בעברית המקראית יש מעט שרידים למערכת היחסות שנשמרה בערבית קלאסית (ניקוד סופי). יש המתייחסים לה המגמה (דרומה, הביתה, מצרימה) כאל יחסת locative, ודווקא תחיליות בכל"מ לא נחשבות ליחסות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרלן קובן בעברית

בעקבות השאלה ששאלתי כאן לפני כחודש (היי, ביקורת) על למה לא יצא אף ספר של הרלן קובן בעברית זה שנה וחצי, לאחר שבמשך שנים הפער עמד על כארבע. חודשים, יש לי עדכון. לפני כמה שבועות יצא סוף סוף עוד ספר, האחרון בהוצאת ידיעות ספרים, שאיבדה את הזכויות. כנרת זמורה ביתן תוציא לאור בפברואר הקרוב את ספרה הראשון, "אדם זר", כשלאחר 22 ספרים שתורגמו על ידי ירון פריד, תחליף אותו קטיה בנוביץ'. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:12, 26 בדצמבר 2015 (IST)

היי לכולם (בדיחה של ארץ נהדרת). ביקורת - שיחה 21:43, 26 בדצמבר 2015 (IST)

האל האב

מיהו "האל האב" - מבחינת היהדות? האם מדובר באלוהים, רק שהוא שולב במערכת השילוש; או שהוא אל נפרד, עיוות של אלוהים, ולכן הוא "עבודה זרה"? אשמח בתשובה מפורטת, בתודה, דג ירוק • שיחה • י"ד בטבת ה'תשע"ו 21:23, 26 בדצמבר 2015 (IST).

זה לא ביטוי יהודי. למיטב ידיעתי כל נושא השילוש הוא כפירה מבחינת היהדות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:57, 26 בדצמבר 2015 (IST)

אבל איזה סוג של כפירה: כפירה בדמות הוספת "אלים" נוספים לצד אלוהים, או כפירה גמורה באלוהים ואמונה ב"אלים" אחרים לגמרי? בתודה, דג ירוק • שיחה • י"ד בטבת ה'תשע"ו 22:18, 26 בדצמבר 2015 (IST).

משתמש:דג ירוק, היהדות בכלל לא נכנסת לשאלה הזאת; זו פגיעה באחדות האל ולכן זו עבודה זרה - היא זרה לעבודת האל האחד אשר ביהדות אינו נתפס כמפוצל למספר ישויות (פעם שמעתי שה"עשר ספירות" של הקבלה היהודית היא כן תפיסת-פיצול כזו אך אינני יודע עד כמה זה מדויק). ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 22:40, 26 בדצמבר 2015 (IST)

הראשונים (חלקם, לפי פרשנות מסויימת) מחלקים ברמת הכפירה/עבודה זרה, בין עבודה זרה פר אקסלנס לעבודה זרה בשיתוף, מכאן נובעת שאלתו של דג ירוק. ולכן דבריך, בן יהודית ונתן, לא מדוייקים. ביקורת - שיחה 22:46, 26 בדצמבר 2015 (IST)

מה זאת אומרת "עבודה זרה בשיתוף"? האם הכוונה לעבודת אלוהים נוספים לצד עבודת האל האחד?, אם כן, זה עניין אחר. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 23:34, 26 בדצמבר 2015 (IST)

עבודה זרה בשיתוף, היא שותפות או ריבוי ישויות במסגרת האלוהית. פרשנות מקובלת בדברי בעלי התוספות היא, שחריגה זו, כלומר אמונה באל אך לא באחדותו שאינה סובלת ריבוי, אינה בכלל עבודה זרה שנאסרה לבני נח (גויים), למרות שהיא אסורה ליהודים ככל עבודה זרה ויש למסור את הנפש עליה. לפי עמדתו של הרמב"ם בתפיסת האל, אין מקום לקולא כזו לכאורה, וכמדומני שרבי יחזקאל לנדא נוקט שגם בעלי התוספות לא סברו כך והפרשנות בדבריהם שגויה. ביקורת - שיחה 23:49, 26 בדצמבר 2015 (IST)

"האל האב" הוא אלוהים ועד בואו של ישו היה האל האב האל היחיד ביקום גם לפי הנצרות. הבן ורוח הקודש הם התגלמויות נוספות של האל. גם היהדות מכירה בייצוגים נוספים של אלוהים כמו השכינה • איקס איקס - שיחה 23:38, 26 בדצמבר 2015 (IST)

היהדות לא מכירה בהתגלמויות של האל בכלל. שכינה וכדומה אלו תארים, בדרך כלל של פעילות או "הנהגה", אך לעולם לא דיבור על מהות היש (היבטים חיוביים של האל). ביקורת - שיחה 23:49, 26 בדצמבר 2015 (IST)

זה לא כל כך פשוט וקטונתי מלקבוע דעה נחרצת. בכל מקרה חב"ד חושבים קצת אחרת [3]. וגם "וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" מתאר את התגשמות האלוהות. יש גם דיון מעניין בשמות רבא (כמדומני ב, ב) על "ומשחרב בית המקדש נסתלקה השכינה לשמים" או סעדיה גאון שאמר שהשכינה נועדה לפתור את האיסור "כי לא יראני האדם וחי". בכל מקרה - אני שייך לכת ליצים ולכן לא אזכה לחזות בזיו השכינה (רבי ירמיה בר אבא)• איקס איקס - שיחה 23:57, 26 בדצמבר 2015 (IST)

א. אין לי מושג. ב. בחב"ד גם כן לא מדובר על התגשמות (אלא על צל, ביטוי של דבר כתוצאה מאי-ראיית דברים כמשל). ג. הפסוק המדובר לא מתאר התגשמות יותר מ"יד ה'" ו"עיני ה'" וכו' וכל הפרשנות שתיאמר שם, תסביר בקלות את הכתוב הזה. ד. נסחפתי גם בדיון הזה, ואם נמשיך לדון בנושא חשוב כל כך בחצי-פה כפי שמאפשרת הפלטפורמה הזו, אכן ניחשב לצים, וחבל. אז נעמוד בכך. שיהיה לך שבוע טוב. ביקורת - שיחה 00:14, 27 בדצמבר 2015 (IST)

האם מותר לעורך דין לשקר?

בן גביר טוען שלקוחותיו עוברים עינויים. השב"כ מכחיש בתוקף. האם יש גוף ניטרלי שבודק את הטענות האלה? ואם יתברר שבן גביר שיקר- האם הוא צפוי לעונש?אם כן- למה הוא לוקח את הסיכון? אם לא- מה מונע מכל העורכי דין לטעון שלקוחותיהם עוברים עינויים?--79.182.36.161 15:11, 27 בדצמבר 2015 (IST)

סביר שלא. (א) מאחר שבמסגרת חופש הדיבור, מותר להביע בשיחה את דעתו האישית (דעתו - שצעקות מצד החוקר היהודי על העצור היהודי בגסות רוח, ומניעת שינה מהעצור, הוא לדעתו עינוי שהדעת לא סובלת לדוגמה. אם אני לא טועה - הוא אמר דברים מסוג זה).

(ב) גם אילו היה הדבר "שקר", עדיין יכול עו"ד בן גביר להשתמש בטענת "אמת דיברתי" הנסמכת על ראיות שהוצגו בפניו, לכאורה, ראיות אותן אינו יכול לחשוף מחמת חיסיון עו"ד-לקוח.

(ג) ובכל מקרה, אצל קהל היעד שלו - עו"ד בן גביר כבר רכש בשבועיים האחרונים את יחסי הציבור המתאימים, מבלי להשקיע כסף בפרסום. להבדיל אלף הבדלות - יח"צ כזה הוא חלומו של כל עורך דין. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 15:33, 27 בדצמבר 2015 (IST)

ונראה שאנחנו ממשיכים לסייע לו... . Danny-w • שיחה 15:38, 27 בדצמבר 2015 (IST)

השב"כ הכחיש בתוקף? אני מפנה אותך לאמירה של נתניהו: "בניגוד לטענות, אף אחד לא חורג מהכללים שמפוקחים על ידי מערכת המשפט". כמוכן, בנט אמר משהו בסגנון: "מי שלא התלונן על אמצעי החקירה שבהם אנו נוקטים נגד ערבים, אין לו בסיס מוסרי להתנגד לשימוש באותם אמצעים נגד יהודים, (במקרים חמורים כמו המקרה הזה). Tzafrir - שיחה 16:07, 27 בדצמבר 2015 (IST)

אני אתייחס לשאלה שבכותרת. לעורך דין, בדיון משפטי, אסור לשקר, אבל... מה שאומר בן גביר, הוא אומר בשם מרשו, לא בשם עצמו, כך שאם יש שקר בדברים, זה לא הוא שיקר, אלא מרשו. הייתי מצפה לשאלה קשה יותר בנוסח: "האם מותר לעורך דין לדבר אמת?" בברכה. ליש - שיחה 16:12, 27 בדצמבר 2015 (IST)

אם אני מבין נכון, התשובות של דני וליש סותרות. דני אומר שבן גביר מפר את החוק, וזה משתלם לו בגלל יחסי הציבור שהוא מקבל. ואילו ליש טוען שבן גביר לא מפר את החוק, כי בעצם לעורכי דין מותר לשקר...--79.182.36.161 18:44, 27 בדצמבר 2015 (IST)

תגובה: אני מעריך שליש לא אמר זאת אלא היה ציני. ראה: חוק פו. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 10:41, 28 בדצמבר 2015 (IST)

איזה חוק בדיוק אוסר לשקר? אתמול הייתי בירח וראיתי שם את גולית משוחח עם ביבי. האם עכשיו עברתי על חוק כלשהו? הרי ברור שדברי הם שקר. אבל אני מוכן להצהיר שאכן הייתי אתמול בירח וגו'. חזרתי • ∞ • שיחה 20:16, 28 בדצמבר 2015 (IST)

ייתכן שניתן להאשים אותך בגילוי סודות מדינה, המפגש נערך בירח, כדי לשמור על סודיותו ואתה חשפת מידע זה לידיעת האויב. נקווה שלא המשכת והעברת סודות למחשב האישי שלך. בברכה. ליש - שיחה 20:33, 28 בדצמבר 2015 (IST)

אבל אם זו אמת - אז לא שיקרתי! ויש לי תמונות מהמפגש! חזרתי • ∞ • שיחה 20:40, 28 בדצמבר 2015 (IST)

מי אתה שתקבע מהי האמת? אם יוחלט בחוגים המוסמכים ששיקרת, פירוש הדבר שזו לא אמת. ואם יוחלט שזו לא אמת, משמע שיקרת! בברכה. ליש - שיחה 20:50, 28 בדצמבר 2015 (IST)

מי אני? אנוכי הוא הו הי הי ומי יודע מהו שמי? שמו המפורש של הו הי זה הוא - שששששש.. סוד כמוס במחזה... חזרתי • ∞ • שיחה 21:35, 28 בדצמבר 2015 (IST)

שאלתי שאלה רצינית. למה אתם עושים מזה צחוק?--79.182.36.161 00:39, 29 בדצמבר 2015 (IST)

בהרבה משפטים, עורכי הדין של שני הצדדים טוענים דברים בהיפוכם. כל אחד מהם מצהיר גם שהוא בטוח בטענותיו. לכן סביר, שבהרבה מאוד משפטים, לפחות אחד מעורכי הדין משקר. ובכול זאת, מעט מאוד (אם בכלל) עורכי דין נענשים על זה שהשופט לא האמין להם או למרשם. מכאן, שדי סביר, שבאופן מעשי, לעורכי דין מותר לשקר. 31.154.190.225 10:37, 29 בדצמבר 2015 (IST)

נראה לי שיש להבהיר פה משהו: חוקית - מותר לשקר. כמו שגם מותר, חוקית, לנאוף (לבגוד בבן/בת הזוג). זה אולי לא ערכי, לא מוסרי, לא הגון, לא יפה, אבל אין לכך קשר לחוק.

(וגם כאן - לא תמיד זה לא מוסרי. לדוגמה, במקרה בו אין לי כוח וחשק לנסוע לסעודת החג להוריי המבוגרים, ואני יודע שהם ייעלבו מכך. לכן במקום לפגוע בהם אני מסביר שיש לי פגישה חשובה ולכן לא אוכל להגיע. זה אמנם "שקר" אך הוא ערכי ומוסרי לפעמים יותר מלומר להם שאין לי כוח אליהם... [זו כמובן רק דוגמה, אמא...] ).

קיימים מקרים ספציפיים בהם החוק במפורש אוסר לשקר. למשל בעת מתן עדות בבית המשפט. או בקבלה לעבודות מסוימות. ולרוב כאמור (פרט ל"שקרים לבנים" יוצאי הדופן) שקר נחשב דבר לא מוסרי ולא הגון. אבל אינו אסור חוקית.

כלומר: בשאלה אם מותר לעורך הדין לשקר, אז כן. חוקית מותר. מותר לשקר לכתבים ולעיתונאים, ולאמא, ובספר ביוגרפי. אכן אסור לעורך דין, כמו לכל אדם, לשקר אם הוא נחקר במשטרה או טוען את טענותיו בבית המשפט.

אינני אומר שעו"ד בן גביר שיקר, הוא אדם ישר, וחלילה אינני אומר זאת. (והוא גם יכול לקרוא את ויקיפדיה). אבל עו"ד בן גביר לא נחקר במשטרה ולא טען בבית המשפט בעניין. וכשמדברים עם עיתונאים, כמו בדוגמה עם אמא, אין חוק שאוסר לשקר. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 14:16, 29 בדצמבר 2015 (IST)

Danny-w - אסור לשקר בחקירת משטרה?? אפשר מקור? לכאורה כל משפט פלילי היה צריך לעסוק גם בכך. ‏«kotz» «שיחה» 17:46, 29 בדצמבר 2015 (IST)

לא יודע. התקלת אותי כאן. הנחתי כדבר מובן מאליו - שכאשר אתה נחקר במשטרה עליך לומר את האמת (כלומר לא לשקר). לא העלתי על הדעת, עד עכשיו, שאין חובה לומר אמת בחקירת משטרה. אינני יודע כיצד לענות. אני מפנה לדילמה זאת את משתמש:דוד שי, שהוא בעל ידע רב ויתכן שידע. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 18:15, 29 בדצמבר 2015 (IST)

סעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), 1927 : "אדם, הנחקר כך, יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות, שיציג לו בשעת החקירה אותו קצין משטרה, או קצין מורשה אחר כנ"ל, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית." אמיר מלכי-אור - שיחה 18:41, 29 בדצמבר 2015 (IST)

אציג צד אחר: כאשר עורך דין משקר במזיד, יש בכך פגיעה בכבוד המקצוע, עברה שעונשה הרחקה, לתקופה התלויה בחומרת העברה, מלשכת עורכי הדין. דוד שי - שיחה 19:46, 29 בדצמבר 2015 (IST)

תודה אמיר מלכי-אור (וכולם). מעניין אותי הביטוי "להשיב נכונה". כשאמא של דני שואלת אותו מדוע לא בא לארוחת חג, דומני שהוא יכול "להשיב נכונה" שיש לו פגישה בעבודה. (אם זה מ-1927 זה אומר שזה תרגום מאנגלית? מה המקור?)

בכלל הייתי חושב שיש גבול למה המשטרה יכולה לדרוש מאדם, שלא במסגרת משפט. למשל, המשטרה יכולה ע"פ חוק לדרוש מאדם להזדהות; האם הם יכולים ע"פ חוק לשאול אדם לנטייתו המינית (נניח במסגרת חקירה)? ואם שאלו, האם על הנחקר חובת הסגרת האמת?

אני מקווה שלא.

‏«kotz» «שיחה» 19:56, 29 בדצמבר 2015 (IST)

אם זה רלוונטי לנושא החקירה- למה לא? במה זה שונה מכל שאלה אחרת שמטרתה גילוי האמת?--79.182.36.161 23:26, 29 בדצמבר 2015 (IST)

ניסיתי לתת דוגמא לשאלה שרוב הסיכויים שהיא לא קשורה לנושא החקירה. הרי אם חובה על הנחקר לענות אמת, הרי שהחובה הזו אינה מותנית בכך שהוא יודע שהשאלה רלוונטית לחקירה. וזה פתח להתעמרויות. ובכלל מה זה עניינם? ולכאורה מותר לא לענות רק אם זה עלול להפליל; ומנגדת בעדות שבבימ"ש, שם חובה לאמר אמת, יש מנגנון שאמור למנוע שאלות לא רלוונטיות. (לפחות ככה זה בסדרות האמריקאיות) ‏«kotz» «שיחה» 23:00, 30 בדצמבר 2015 (IST)

גם אם עו"ד יכול לשקר, זה לא אומר שתמיד משתלם לו לשקר. משתלם לו לטעון דברים שיתקבלו על דעת בית המשפט ויסייעו למטרותיו, בין אם הם אמת ובין אם הם שקר. בדרך כלל, שקר שיתברר כשקר רק יזיק למטרתו. כנראה, שהרבה עורכי דין חשבו שטענת עינויים תופרך או לא תתקבל על דעת בית המשפט. להערכתי במקרה הזה עורכי הדין [לא רק בן גביר] והנאשמים טוענים שהיו עינויים, כי הטענה הזו נכונה. אבל אם נניח שלא, הם לפחות חושבים שהיא תוכל לסייע להם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם פחמימה יכולה להפוך להיות פרוטאין?

האם הגוף מייצר פרוטאין מפחמימות? 92.249.70.153 15:49, 27 בדצמבר 2015 (IST)

פרוטאין, חלבון בעברית, מורכב מחומצות אמינו. חלק מהרכיבים של חומצת האמינו הוא חנקן. לכן, אין אפשרות טכנית לייצר חומצת אמינו מפחממה בלבד (שלא כוללת חנקן). כן אפשר להשתמש בשלד פחחמתי ליצירת חלק מחומצת האמינו והעברת חנקן ממקור אחר. ככה הגוף מייצר חומצות אמינו לא חיוניות. גילגמש • שיחה 16:19, 27 בדצמבר 2015 (IST)

לפי מה שאומרים התזונאים (ושהמומחים בתחום יפרטו) - שילוב של קמח מלא עם קטניות מספק לגוף את החלבון (=הפרוטאין) הנדרש. כך שלפי הבנתי, התגובה היא - כן, במקרים מסוימים. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 10:46, 28 בדצמבר 2015 (IST)

זה לא מה שהם אומרים. שילוב מזונות מהצומח אמור להשיג מה שנקרא "חלבון מלא", כלומר, חלבון שכולל את כל חומצות האמינו החיוניות. בחלק ניכר מהמזונות הצמחיים חסרה חומצת אמינו מסוימת. לכן, שילוב המזונות יכול לכסות על חומצת האמינו החסרה. באופן עקרוני, יש כמובן חלבון גם במזונות העשויים מקמח. אפשר לבדוק בקלות את כמות החלבון שיש בלחם על ידי קריאת התווית המודפסת על האריזה. חשוב לציין בהקשר זה שקיימות חומצות אמינו רבות. חלקן סטנדרטיות וחלקן לא סטנדרטיות. חלקן חיוניות וחלקן לא. אי אפשר להסביר את כל הדברים האלה במסגרת מדור הכה את המומחה ואני מציע לקרוא את הערכים הרלוונטיים. גילגמש • שיחה 10:54, 28 בדצמבר 2015 (IST)

ברית חיזבאללה והפלסטינים

החיזבאללה הוא ארגון אסלאמי שיעי החמאס הוא ארגון אסלאמי סוני והפלסטינים בכלל הם כולם סונים האם השנאה לישראל מגשרת על כל הפערים?

לא. אין שום ברית בין חזבאללה לבין הפלסטינים, לכל היותר שיתופי פעולה זמניים. היחסים בין הפלסטינים לבין השיעים הדרדרו במיוחד מאז פרוץ המלחמה בסוריה, הידרדרות שהגיעה לשיאה בטבח שערך צבאו של אסד במחנה הפליטים ירמוך. 5000 פלסטינים נרצחו בידי צבאו של אסד בתוך ימים ספורים- יותר ממה שישראל הרגה במשך 4 שנות אינתיפאדה.--79.182.36.161 18:33, 27 בדצמבר 2015 (IST)

בלבנון יש הרבה פלסטינים בשרות החיזבאללה

חזבאללה משתף פעולה עם גורמי טרור פלסטינים ביהודה, שומרון ועזה, ביחד עם איראן. בשנים 2004-2007 נחשפו התארגנויות רבות של פלסטינים, כולל קטינים ותלמידי תיכון, שאורגנו מומנו והופעלו על ידי סוכני חזבאללה בשטחים. לחזבאללה לא אכפת לשלוח פלסטינים (כולל ילדים) אל מותם בתור פצצות מתאבדות כנגד ישראל ולכן הוא מנצל אותם נגד ישראל (מה שלא יפריע לו לטבוח אותם אם זה יהיה האינטרס שלו, למשל במלחמת האזרחים בסוריה). ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 20:25, 27 בדצמבר 2015 (IST)

א. לא כל הפלסטינים סונים.

ב. השנאה לישראל אכן מגשרת (לפחות חלקית) על היריבויות הפנימיות. בברכה 213.151.47.165 10:05, 28 בדצמבר 2015 (IST)

יש בין הפלסטינאים גם נוצרים רבים ובני עדות אחרות, אבל כמעט כל המוסלמים בארץ ישראל הם סונים, אולי פרט למעטים ביותר. הסיבה לכך נעוצה במסע הכיבושים של צלאח א-דין שכבש את ארץ ישראל מידי הצלבנים. הוא היה סוני ונלחם בשיעים. בזמנו, השיעים שלטו במצרים והיו שיעים רבים גם בארץ. הוא כבש גם את מצרים ופעל רבות נגד השיעים הן במצרים והן בארץ ישראל. לאחר כיבושיו, כל השליטים המצריים היו ממוצא סוני (אף על פי שהשושלת של צלאח א-דין לא הצליחה להחזיק בשלטון במשך זמן רב). לגבי השיעים בלבנון אני מציע לקרוא את הערך מתואלים כדי לראות את שורשי המוצא של אנשים אלה. גילגמש • שיחה 10:56, 28 בדצמבר 2015 (IST)

יש בישראל כפר שיעי אחד: רג'ר העלווי. לפני קום המדינה היו בתחומה כפרים שיעיים: שבעת הכפרים המתואלים ואולי עוד אחרים. מעבר לכך יש בישראל אחמדים וכן בני שתי דתות שמוצאן בשיעה: דרוזים (בני המקום) ובהאיים (יבוא מזרחי, כמו האחמדים). Tzafrir - שיחה 18:23, 28 בדצמבר 2015 (IST)

יש כפר עם אוכלוסיה שיעית בשם דבוריה (או משהו כזה) ליד כפר תבור. תושבי הכפר עג'ר הם עלאווים שבמבט אחר (ונפוץ לפי מיטב ידיעתי) היא דת עצמאית. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 18:32, 28 בדצמבר 2015 (IST)

הערך על דבורייה לא מזכיר את היות תושבי הכפר שיעים. הערך איסלאם שיעי מזכיר שיש שם אוכלוסיה שיעית שמקורה סוני ולמידע הזה אין מקורות. Tzafrir - שיחה 22:17, 29 בדצמבר 2015 (IST)

צריך להרחיב עם מקורות. אני שמעתי עליהם לראשונה מהמרצה שלי במבוא לאסלאם. בטוח יש מידע באינטרנט. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 03:07, 30 בדצמבר 2015 (IST)

מיהו האזרח מספר שלוש?

האזרח מספר 001

האזרח מספר אחד הוא הנשיא האזרח מספר שתים הוא ראש הממשלה ומיהו האזרח מספר שלוש?

מחוץ לתעודת זהות וכיו"ב, אף אחד לא נותן מספרים לאזרחים. "האזרח מספר אחת" זו מליצה. ראובן מ. - שיחה 18:16, 27 בדצמבר 2015 (IST)

יושב ראש הכנסת נחשב כשלישי בחשיבותו מבין אנשי השלטון במדינה, ומתוקף תפקידו מכהן כממלא מקום נשיא המדינה וכנשיא המדינה בפועל בעת הצורך. ראה סדרי קדימה ממלכתיים. --Evhap - שיחה 19:28, 27 בדצמבר 2015 (IST)

משתמש:Ovedc, עשית שיימינג לויצמן: כתוב שם "נושא דרכון זה חייב לרשום את הפרטים הבאים...". הוא לא רשם. חיים לא רשם... האזרח מס' אחת הפר הוראה... חזרתי • ∞ • שיחה 20:26, 28 בדצמבר 2015 (IST)

Like - ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:51, 28 בדצמבר 2015 (IST)

מה זה עובדי דור א ודור ב?

מה זה עובדי דור א ודור ב?

ישנם הסכמי עבודה, בארגונים גדולים וותיקים, שבהם הגיעו העובדים והמעסיק/ה להסכמה שתנאי עבודה מפליגים שהיו נהוגים בארגון ישתנו מבלי לפגוע בעובדים וותיקים - אלה דור א', דור ב' הם אלה שהתקבלו לעבודה בתנאים נחותים יותר. אין זה אומר שתנאי דור ב' אינם טובים יחסית למשק, אלא יחסית לדור א'. שנילי - שיחה 14:22, 28 בדצמבר 2015 (IST)

ספרטה ואתונה

אני צריכה לעשות עבודה בהסטוריה ואנני מצאתי ערך ששמו : ערי המדינה ביוון . אשמח לדעת למה אין ערך כזה , ואשמח עוד יותר אם יעשו אחד כזה. תודה רבה --84.228.132.84 20:29, 27 בדצמבר 2015 (IST)

פוליס יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:25, 27 בדצמבר 2015 (IST)

איך נכתב התכנות של רובוט קוטף אשכולות ענבים? באיזה שפה או שפות?

ישנם רובוטים הנושאים מיכל וקוטפים אשכולות ענבים ביקבים וממלאים אותם במיכל ומסיעים את זה למיכל גדול יותר. באיזה שפת תכנות (אחת או יותר) כתובות ההוראות לזיהוי אורכי הגל שמחזירים האשכולות או התמונה השלמה (הגמישה) של האשכול ושאר העצמים בהם הם בדרך כלל נתקלים?, בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 21:44, 29 בדצמבר 2015 (IST)

אני לא יודע את התשובה לגבי המערכת הספציפית שהזכרת, אבל בנוגע לתחום הכללי, ראה מערכת משובצת מחשב. 212.179.21.194 14:06, 30 בדצמבר 2015 (IST)

איך מביימים סצנות אימה בסרטים?

איך מביימים יריות, דם, פציעות חמורות וכל השאר?

לפעמים באמצעות איפור ואפקטים. לדוגמה כאן. דני. Danny-w • שיחה 19:09, 30 בדצמבר 2015 (IST)

אתה לא מצפה ממישהו לכתוב לכך כאן ספר שלם. פשוט, אורך התשובה הוא ספר שלם. וחוץ מזה, האם אתה מתכוון לעבודה של הבמאי או של איש הפעלולים או אולי של המאפר? 94.159.145.168 16:06, 2 בינואר 2016 (IST)

Google Translate

תרגום מעברית לצרפתית: כתבתי "1971 חדרים", קיבלתי "chambres‏ 1971"; כתבתי "1970 חדרים", קיבלתי "Pièces‏ 1970". למה? חזרתי • ∞ • שיחה 20:49, 30 בדצמבר 2015 (IST)

כנראה עוד מנפלאות התרגום הסטטיסטי. זה חלק מהמחיר שמשלמים כשנצמדים לגולם שמעניינת אותו רק סטטיסטיקה. ביקורת - שיחה 10:23, 31 בדצמבר 2015 (IST)

מקורה של המילה "מדגם" במשמעות design (מדגם רשום)

בקרוב, כך אנו מקווים, יתפוס "חוק העיצובים" החדש את מקומה של פקודת הפטנטים והמדגמים העתיקה. לדברי המרצה שלי, בתקופת המנדט המילה Design קיבלה את המינוח העברי "סימן אמצאה", ואיפה שהוא בשנות ה-50 "צצה" והופיעה המילה "מדגם". מילה זו בקרוב תעלם, ואת מקומה תתפוס המילה "עיצוב". ימים ספורים לפני מותה, מבקשת המילה "מדגם" לדעת מה מקורה. יש מי שיכול לעזור? האם יש בלשנים בקהל? אבשלום קור? --יעל.גולדי - שיחה 01:37, 31 בדצמבר 2015 (IST)

איך אומרים באנגלית\תאילנדית צ'אזה (כמו מנות הצ'אזה חצילים \ צ'אזה טופו של ג'פניקה) ?

ניסיתי לרשום Cthai Chaze \ Chase \ Chaza לא מצאתי כלום. בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 22:31, 31 בדצמבר 2015 (IST)

זה לא מאכל תאילנדי אלא מנה קלאסית מהמטבח הסיני, ושמה הוא Yu Xiang Qie Zi. בעזרת גוגל תוכל למצוא בקלות כמה מתכונים של המנה הזו. בג'פניקה שיבשו את השם. -- ‏גבי‏ • שיח 09:16, 3 בינואר 2016 (IST)

היכן מסתיים כביש 482?

אני עורך כרגע את כביש 482 ומתקשה להחליט בנוגע לנקודה בה מתחיל/מסתיים הכביש - ההצטלבות עם כביש הרוחב 541: האם בצומת הרחובות שדרות בן גוריון וארלוזורוב בהרצליה או בצומת הצפוני יותר שדרות בן גוריון וסוקולוב בהרצליה. איזהו המקור המוסמך שניתן לצטט בסוגיית תחילתם וסיומם של כבישי אורך ורוחב? אנדי א. - שיחה 07:38, 1 בינואר 2016 (IST)

ניסית לבדוק באטלס הכבישים העדכני של מפה?שלומית קדם - שיחה 08:51, 1 בינואר 2016 (IST)

לא נמצא ברשותי. האם נחשב למקור מוסמך/רשמי? מעיון באטלס מפה מ-2005 מתקבל הרושם, במגבלות הרזולוציה, שכביש 482 מסתיים בצומת הרחובות שדרות בן גוריון וארלוזורוב נקודה בה הוא מצטלב עם כביש הרוחב 541 הממשיך צפונה על רחוב בן גוריון לצומת עם רחוב סוקולוב. לעומת זאת בגוגל מפה על הקטע הצפוני של רחוב בן גוריון מהצומת עם ארלוזורוב ועד הצומת עם סוקולוב מסומן פעמיים 482. זה גם משליך, כמובן, על תאור המסלול של כביש הרוחב 541. ואולי ישנם קטעים חופפים בין כביש הרוחב 541 לכביש האורך 482, השם תעזור. אנדי א. - שיחה 09:12, 1 בינואר 2016 (IST)

לפי אתר המפות הממשלתי – מסתיים בצומת בן גוריון עם ארלוזורוב/הרב קוק. חזרתי • ∞ • שיחה 11:54, 1 בינואר 2016 (IST)

תודה. אנדי א. - שיחה 07:20, 2 בינואר 2016 (IST)

למה מונית עולה כל כך הרבה?

למה מונית שעוצרים ברחוב עולה כל כך הרבה כסף? פעם בתל אביב בלילה אחד ביקש 80 שקל על נסיעה של כ-20 דקות. נסיעה מיהוד לרמת אביב לקחה לי 95 שקל עם מונה. נסיעה מקריות לחיפה דורשים 90 שקל ונסיעה בין עירונית תל-אביב ירושלים דורש 300 שקל! המחיר כל כך גדול שזה פשוט מגוחך. קו אגד מירושלים לתל אביב זה 19 שקלים. אם מוסיפים גם נסיעה בתוך העיר, אז זה מגיע ל27 שקלים. פי 10 פחות! למה המחיר המופקע הזה? הייתי מבין אם זה פי 2-3 מהמחיר בתחבורה ציבורית. אבל לא פי 10.

למה פי 2-3? אם תחבורה ציבורית יכולה לקחת פי 10 או 20 או 40 יותר אנשים, עם עלויות שלא גדולות הרבה יותר, היחס צריך להיות בהתאם. eman • שיחה • ♥ 15:40, 2 בינואר 2016 (IST)

אבל היחס בין השירות שמקבלים לבין העלות הוא כל כך לא סביר. תחשוב שאני מגיע מהבית שלי מירושלים לדגומה ב350 שקל במונית או ב27 בתחבורה ציבורית עם הפרש זמנים של חצי שעה. לא הבנתי מה נותן השירות של מונית ששווה את ההבדל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איזו תשובה אתה מצפה לקבל במדור זה לשאלתך? אם התעריף (שנקבע על ידי משרד התחבורה) נראה לך לא מתאים, פנה אליהם. פניה אלינו לא יכולה לסייע לך או לתת תשובה אחרת כלשהי. גילגמש • שיחה 15:59, 2 בינואר 2016 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: ככה זה בקפיטליזם (ויותר: בקפיטליזם חזירי). אתה הרי מכיר את הפתגם ששואל - למה הכלבים מלקקים את אבריהם השונים. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 16:01, 2 בינואר 2016 (IST)

אם כבר, להפך. האוטובוס זול בגלל סוציאליזם חזירי. לוקחים מכולם מסים ומסבסדים את הנסיעה באוטובוס. האוטובוס זול כי גוזלים עבורו כסף גם ממי שלא משתמש בו בכלל. 94.159.145.168 16:11, 2 בינואר 2016 (IST)

א. זה לא נכון. היום לא רק שברוב הקווים אין סיבסוד, במכרזים על אשכולו תהקווים החברות מתחייבות הרבה פעמים לשלם למדינה תמורת הזכיון.

ב. גם מי שלא נוסע באוטובוס משתמש בו. האוטובוס מפחית את העומס על הכבישים, ואת זיהום האוויר. eman • שיחה • ♥ 16:27, 2 בינואר 2016 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: מספיק פעם אחת לראות את כמות האנשים בתחנה מרכזית בתל אביב בשעות הלחץ בשביל להבין שיש דרישה ציבורית רבה לתחבורה. ואותם אלא שנוהגים ברכבם הפרטי כנראה גם היו מעדיפים כמה שיותר אנשים באוטובוסים כי זה היה מוריד מהעומס בפקקים. דוגמה רעה מאוד לנימוק נגד סוציאליזם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:32, 2 בינואר 2016 (IST)

1. המונית אינה מסובסדת, בניגוד לאוטובוס. 2. בניגוד לנהג האוטובוס, נהג המונית נוסע כל הזמן עם אנשים בודדים ביותר אם בכלל הוא מוצא לקוחות. זה כמו שמורה פרטי יעלה יותר מאשר מורה קבוצתי וכמו שבעל מקצוע שממתין לטלפון מלקוח כדי לעבוד יעלה יותר ממורה פרטי. 3. כי הלקוחות מוכנים לשלם כזה מחיר. 4. תודה 94.159.145.168 16:04, 2 בינואר 2016 (IST)

איך זה שאוטובוס זול מרכבת בישראל?

אם כבר מפתחים את הנושא. זו נקודה מוזרה. 94.159.145.168 16:15, 2 בינואר 2016 (IST)

אני לא בטוח בטענה הזאת. לפחות בתוך תל אביב זה אותו המחיר (הבדל של 10 אגורות). Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:18, 2 בינואר 2016 (IST)

באוטובוס אתה משלם על הנהג ועל האוטובוס (כולל תחזוקה וכו'), ברכבת אתה משלם על הקרונות, ועל הנהג, על הפסים, על תחנת הרכבת, על הפקידים שמוכרים לך כרטיס ועל המאבטחים. בקצרה, באוטובוס התשתית (הכביש) היא לא חלק מהעלויות, וברכבת כן. ולCorvus, ההבדל הוא די משמעותי, העלות של רכבת מתל אביב לפתח תקווה היא 13 שקלים (של אוטובוס 6.90). בברכה, --איש המרק - שיחה 09:45, 3 בינואר 2016 (IST)

הפער בנסיעה מבאר שבע לתל אביב צורם אפילו יותר: באוטובוס: 17 שקל. ברכבת 35 שקל. דני. Danny-w • שיחה 02:36, 5 בינואר 2016 (IST)

אוקי, כנראה שזה ככה רק בתוך תל אביב. Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:16, 5 בינואר 2016 (IST)

אם החורף קר יותר מהקיץ בגלל שהימים מתקצרים והלילות מתארכים, אז

אז למה היום החורף מתחיך דווקא ביום הכי קצר בשנה? אני הייתי מצפה, שהיום הכי קצר בשנה יהיה בדיוק באמצע החורף. איך זה שבמציאות, במהלך כל החורף הימים מתארכים אך מזג האוויר דווקא מתקרר עוד ועוד? 94.159.145.168 16:10, 2 בינואר 2016 (IST)

קודם כל, הקביעה שהחורף מתחיל דווקא ביום הזה היא שרירותית. אבל אכן, שיא החורף הוא לא ביום הכי קצר בשנה.

וזה קורה כי אורך היממה (וגם זווית קרינת השמש, שהיא לא פחות ואולי אפילו יותר חשובה) הם ה"מנוע" של מזג האוויר. אבל למערכת לוקח זמן להגיב. זה כמו כשנוסעים ברכב ו"משחקים" עם דוושת הגז - מגבירים ומחלישים. גם כשמתחילים להחליש תא עוצמת הפעולה של המנוע, הוא עדיין גורם להאצה של המכונית. זה ייקח זמן עד שהיא תתחיל להאט. וגם ואז, גם כשמתחילים להגביר את עוצמת הפעולה (בהדרגתיות) אז היא עוד יכולה להמשיך להאט, ורק בהדרגתיות לתהחיל להאיץ. הכל קורה באיזשוה דיליי. eman • שיחה • ♥ 17:30, 2 בינואר 2016 (IST)

אכן, החודשים הקרים בשנה הם ינואר פברואר, וכלל לא דצמבר, שבו היום הקצר ביותר. בהתאמה, החודשים החמים (אוף, כמה אנחנו מתגעגעים אליהם עכשיו...) הם יולי אוגוסט, וכלל לא חודש יוני שבו היום הארוך ביותר.

מצאתי תשובה בעניין הקיץ, שנכונה (בהתאמה) גם לשאלה ההופכית על החורף. ראו כאן. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 17:44, 2 בינואר 2016 (IST)

תודה, דני. בגדול כתוב שם, שלקרקע שקולטת את אור השמש לוקח מספר שבועות לפלוט אותו בצורת קרינה ארוכת גל ומחממת. למה שזה ייקח כמה שבועות?! 94.159.145.168 19:04, 2 בינואר 2016 (IST)

כי הקרקע עדיין קרה יחסית ממקודם וקיבול החום שלה לא אפסי. קיבול החום של הים משמעותי יותר לעיכוב בשינוי הטמפרטורה, ולכן לחוף הים התיכון ישנו עיכוב גדול יותר מאשר במרכז אסיה, שם שיא החורף קרוב יותר ליום הקצר בשנה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הקביעה שהזכרת היא שרירותית ולגמרי תלויה בתרבות המקומית. ברוסיה (ומדינות ברית המועצות לשעבר) היום הקצר בשנה מצויין רשמית כ"בדיוק אמצע החורף", וכך גם שלושת הימים האחרים בהתאם בעונות האחרות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:08, 2 בינואר 2016 (IST)

אני מסכים שהקביעה שהחורף מתחיל ב- 21 בדצמבר היא שרירותית ומגוחכת, והומצאה כנראה על ידי החזאי בטלוויזיה. הרי בישראל הקיץ בוודאי אינו רק שלושה חודשים, אלא יותר. לעומתו, האביב שהוא עונת מעבר בוודאי אינו אורך שלושה חודשים אלא פחות. עונות המעבר בישראל אורכות עד שבועיים בערך, והחורף בישראל לא התחיל רק ב-21.12 ולא יסתיים כבר ב- 21.3.

עם זאת, מאחר שהתקופה הקרה בשנה היא סוף ינואר ותחילת פברואר, החלוקה הפשטנית של החזאי בטלוויזיה דווקא מתאימה לכך בהגדרות האלה. לפי אותו חישוב שרירותי - לכאורה אכן הכי קר ב"אמצע" תקופת החורף. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 18:17, 2 בינואר 2016 (IST)

מה בכלל הופך את הקיץ לקיץ ואת החורף לחורף? אני תמיד חשבתי שהחורף הוא העונה שבה יורד גשם. אבל אז גיליתי שבברזיל הגשם יורד דווקא בעונה שהם קוראים לה קיץ (שמקבילה לעונץ הגשמים כאן, בגלל ההיפוך בהמיספרות), ובבלגיה הוא יורד כל השנה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 08:13, 3 בינואר 2016 (IST)

עונה חמה/עונה קרה. בקיץ, בשל נטיית ציר כדור הארץ, השמש נמצאת זמן רב יותר בשמיים ומגיע לזוית גבוהה יותר. בחורף להיפך. גשם בחורף/יובש בקיץ זה מאפיין של אקלים מזרח תיכוני. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:21, 3 בינואר 2016 (IST)

חיטוי

האם מלח ולימון הורגים חידקים בדומה לאלכוהול?--79.182.36.161 22:00, 2 בינואר 2016 (IST)

מנגנוני הפעולה שונים. מלח הורג באמצעות לחץ אוסמוטי שלילי, ולכן דורש ריכוז גבוה למדי. הוא מוכר כמחטא "עדין", ולכן שימושי ביישום רגיש כמו חיטוי חלקי של חלל הפה והגרון. הוא יעיל פחות מאלכוהול לחיטוי חיצוני. אלכוהול פועל באמצעות הרס הקרום השומני של תאים. הוא תוקף גם תאי גוף אדם ללא אבחנה, ועל כן יכול לשמש ביישום חיצוני בלבד. לגבי לימון - אינני יודע בודאות, אך העובדה שלימונים נרקבים מעלה את החשד שהם לא מחטאים מוצלחים במיוחד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:51, 2 בינואר 2016 (IST)

תודה רבה על התשובה המלאה אילן :)--79.182.36.161 09:33, 3 בינואר 2016 (IST)

גורמים המשפיעים על איכות הבשר

נתקלתי בטענות שונות (וסותרות) לפיהן אופן הגידול ואופן השחיטה של הפרה משפיעים על איכות הבשר. בפרט נתקלתי בטענות הבאות:

• הבשר רך ו/או טעים יותר בשחיטה כשרה (שיסוף הצוואר בסכין חדה)
• הבשר רך ו/או טעים יותר בשחיטה לא כשרה (הימום חשמלי או בעזרת אקדח בריח)
• הבשר רך ו/או טעים יותר כאשר בזמן גידול הפרה מתייחסים אליה יפה

האם הטענות האלה, או חלקן, נבדקו בצורה מדעית? במילים אחרות, האם פורסם מאמר בכתב עת מדעי שבודק את השפעת אופן הגידול או אופן השחיטה על איכות הבשר?

-- ‏גבי‏ • שיח 10:13, 3 בינואר 2016 (IST)

אני לא יכול לנקוב במאמר מסוים, אבל באופן עקרוני לגבי השחיטה - ככל שהיא מהירה יותר וטראומטית פחות הבשר יהיה רך יותר כי החיה עוברת פחות סטרס. לגבי אופן הגידול - ככל ששרירי הפרה עבדו פחות, כך הבשר אמור להיות רך יותר. כמו כן, קראתי טענות (ללא מקורות אקדמיים) שיש הבדל בין האכלת הפרה בעשב לעומת האכלתה בזרעים. גילגמש • שיחה 10:16, 3 בינואר 2016 (IST)

בשר רך במיוחד מתקבל מייד אחרי השחיטה, לפני שהשרירים ננעלים בשל ריגור מורטיס. בישראל עם הדרישה לשחיטה כשרה והכשרת הבשר הדבר אינו אפשרי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:23, 3 בינואר 2016 (IST)

אני לא חושב שניתן להשיג בשר כזה בסופר רגיל גם במקום שבו השחיטה אינה כשרה. בשר עובר טיפולים שונים לפני הגעתו ללקוח. חוץ מזה, בדרך כלל, לפחות בארץ, נהוג ליישן את הבשר. זה מרכך אותו מאד. גילגמש • שיחה 10:28, 3 בינואר 2016 (IST)

השאלה שלי הייתה אם הטענות על סטרס, ריגור מורטיס וכו' נבדקו באופן מדעי. -- ‏גבי‏ • שיח 10:34, 3 בינואר 2016 (IST)

ריגור מורטיס בוודאי. גילגמש • שיחה 11:18, 3 בינואר 2016 (IST)

לפי מה שאני קורא בערך באנגלית אני מבין שהתופעה של התקשות השרירים קורית בכל מקרה לאחר מות הפרה, בלי קשר לשיטת השחיטה. בסעיף "Applications in meat industry" מוסבר השימוש בזרמים חשמליים לצמצום השפעתה. האם אפשר להסיק מזה ששיטת השחיטה לא משפיעה על איכות הבשר? אני לא יודע, כי החסידים של כל שיטה טוענים "שלי טובה יותר". הייתי מצפה לראות מאמר של מדען כלשהו שערך ניסוי מדעי מסודר שמשווה שיטות גידול ושיטות שחיטה שונות, ולא טענות לא-מבוססות. -- ‏גבי‏ • שיח 14:43, 3 בינואר 2016 (IST)

ריגור מורטיס יקרה בהכרח ולא רק אצל פרה, אלא אצל כל היונקים לפי דעתי ואולי גם אצל בעלי חיים אחרים. אני לא אכנס לדיון ארוך, אבל באופן עקרוני, החלבונים של השריר פשוט לא משתחררים ולכן הגופה נותרת קפואה לאחר המוות. יתכן שאם המוות הוא מהיר וטראומטי פחות אז התופעה מצטמצת, אבל אני לא מכיר מחקר שמאשש טענות אלה. גילגמש • שיחה 21:27, 3 בינואר 2016 (IST)

להערכתי, מליחת הבשר הכשר משפיעה יותר על טיבו מאשר השימוש בסכין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ספירלה של שיער גברי

למה לגברים עם שיער קצר עד בינוני יש ספירלה בשיער? האם יש אותה לנשים עם שיער קצר ולגברים עם שייער ארוך?

ספירלה? אתה מתכוון מסביב לקודקוד? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 14:52, 3 בינואר 2016 (IST)

כן. מתחיל בקודקוד החוצה.

ראה , . התבנית הזו ניכרת אצל בעלי שיער קצר משני המינים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

banksia מה שמו העברי - ייתכן שאין לו ערך?

חיפשתי את שמו של העץ שלו תרמיל מסוים, והשיבו לי מחו"ל ששמו - banksia. בערך בויקי האנגלית אין קישור לערך בעברית, ולכן אני משערת שאין ערך כזה.. אני גם לא יודעת מה שמו בעברית (ברשת אפשר למצוא פה ושם - בנסקיה בהתיחסות לעץ, כנראה העץ הזה), וכנראה שאני האדם האחרון שמתאים לתרגם ערך בוטני.

כנראה באמת אין לו שם עברי אחר מבנקסיה. ואמנם אין ערך, קורה. אביעדוס • שיחה 22:25, 3 בינואר 2016 (IST)

באתר הגן הבוטני, בחלקת אוסטרליה, מופיע הצמח. כמו צמחים רבים אחרים, גם לזה אין כל שם רשמי בעברית. מן הסתם, כי האו די נדיר כאן בארץ ישראל. לכן שמו בנקסיה. http://www.botanic.co.il/Articles/Show/114 בנקסיית אשבי Banksiaashbyi

נורדאי

האם 80 מיליליטר שווי ערך ל- 80ml= 8\cdot10^{-5}m3

האם המשוואה הזאת נכונה $80ml=8\cdot 10^{-5}m3$ ו-80 מיליליטר אכן שווי ערך לצד השני של המשוואה? אשמח לקבל הסבר בנושא. תודה 92.249.70.153 22:22, 3 בינואר 2016 (IST)

אולי התכוונת לכתוב $80ml=8\cdot 10^{-5}m^{3}$. רצוי להיות עקביים בסימון: אם יחידת הנפח באגף ימין היא מטר בשלישית, החלף את המיליליטר באגף שמאל ביחידה דומה, $\ cm^{3}$ (אכן, מיליליטר הוא סנטימטר בשלישית). קיבלנו $80cm^{3}=8\cdot 10^{-5}m^{3}$, ואם מחלקים ב-8 ומכפילים במאה אלף, מקבלים הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "http://localhost:6011/he.wikipedia.org/v1/":): {\displaystyle 10^6 cm^3 = m^3} . זה אכן כך, משום שמטר הוא מאה סנטימטר (ולכן מטר מעוקב הוא מאה בשלישית (=מיליון) סנטימטר מעוקב). עוזי ו. - שיחה 00:45, 4 בינואר 2016 (IST)

תודה רבה. אפשר רק חידוד נוסף להסבר מדוע זה $80ml=8\cdot 10^{-5}m^{3}$ לפי ההבנה שלי יש כאן 80 אלפיות, ולכאורה זה צריך להיות בחזקת 3-. איפה הפיספוס שלי כאן? 92.249.70.153 01:47, 4 בינואר 2016 (IST)

במטר יש מאה סנטימטרים, ולא עשרה. כשמעלים בשלישית מקבלים מיליון, ולא אלף. עוזי ו. - שיחה 02:15, 4 בינואר 2016 (IST)

אז בעצם אם אני מבין נכון 80ml הם 80 מיליונית $m^{3}$, אם כן מדוע מופיעה חזקת מינוס 5 ולא חזקת מינוס 6? זה לא אמור להיות אותו דבר כמו בחזקה החיובית? 92.249.70.153 06:50, 5 בינואר 2016 (IST)

$\ 80\cdot 10^{-6}=8\cdot 10^{-5}$. בכתיב מדעי מקובל להכפיל בחזקה המתאימה של עשר מספר בין 1 ל-10. עוזי ו. - שיחה 19:25, 6 בינואר 2016 (IST)

תודה רבה 92.249.70.153 03:12, 7 בינואר 2016 (IST)

הערת אגב, באתר וולפרם אלפא ניתן לעשות המרות/בדיקות כאלה בקלות. חינמי, פועל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:19, 4 בינואר 2016 (IST)

תודה קורווס אנסה ללמוד אותו ולהפיק ממנו את המיטב. תודה. 92.249.70.153 06:50, 5 בינואר 2016 (IST)

לחץ מסביב לעין

היום בבוקר פתאם הופיע לחץ נוראי מסביב לעין, במיוחד במצח מעל העין. אחרי כשעה עבר לבד. עכשיו שוב חזר. למישהו יש מושג מה זה יכול להיות ומה כדאי לעשות?--79.182.36.161 00:03, 4 בינואר 2016 (IST)

לפנות לרופא. ויקיפדיה היא לא מקום לשאלות כאלה. גילגמש • שיחה 00:05, 4 בינואר 2016 (IST)

האם יש שם למשוואה /נוסחה הזאת 𝑊 = ∆𝑝 ∙ ∆𝑉?

אם אני רוצה להגיד למישהו להשתמש במשוואה /נוסחה הזאת ( 𝑊 = ∆𝑝 ∙ ∆𝑉) מבלי להזכיר את האותיות שהיא מכילה, האם יש לה שם? (לדוגמה כמו "נוסחת השורשים"). והאם מקורה במכניקת הנוזלים? תודה 92.249.70.153 01:52, 4 בינואר 2016 (IST)

"עבודת לחץ-נפח" או באנגלית Pressure-volume work. מקורה בתרמודינמיקה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:15, 4 בינואר 2016 (IST)

תודה. מה הסיבה שמשתמשים באות דלתא במקרה הזה? (𝑊 = ∆𝑝 ∙ ∆𝑉) מדוע לא לכתוב באופן פשוט ביותר 𝑊=𝑝∙𝑉 מה ההבדל בין הציונים השונים? 92.249.70.153 06:42, 5 בינואר 2016 (IST)

דלתה היא שינוי. הכוונה היא "עבודה היא שנוי בלחץ ונפח". עקרונית ללא הדלתות הנוסחה מתארת אנרגיה ברגע נתון ולא עבודה. הרעיון בעבדות לחץ-נפח היא מדידת שינוי באנרגיה כתוצאה משינוי בלחץ ובנפח (דוגמה קלאיסת גז נדחס או גז מתפשט). Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:46, 5 בינואר 2016 (IST)

נראה לי שהשימוש בדלתא לפני הלחץ ($\Delta p$) הוא שגוי. צריך להיות $W=p\Delta V$ מקביל להגדרה של עבודה $W=F\Delta r$ (ולמעה בא ממש משם, כשמפרקים את הכוח ללחץ כול שטח, ומעבירים את השטח לכפול את האורך). eman • שיחה • ♥ 15:25, 5 בינואר 2016 (IST)

כך מקובל, אבל זאת עבדוה בלחץ קבוע. עקרונית גם הלחץ יכול להשתנות, ככה זאת לא שגיאה, אלא רק מקרה לא שגרתי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:14, 5 בינואר 2016 (IST)

ודאי שזו תהיה שגיאה. אם הלחץ ישתנה, אז או שמשתמשים בצורה דיפרנציאלית $dW=pdV$, או שאפילו עושים על זה אינטגרל. אבל אין ממש משמעות לשינוי בלחץ כפול השינוי בנפח. eman • שיחה • ♥ 22:58, 5 בינואר 2016 (IST)

עכשיו אני מבולבל יותר. :) אז האם הנוסחה שכתבתי היא כתובה באופן שגוי? (באמת מדובר על מקום שעשויים לחול בו שינויים בלחץ, כלי דם) 19:10, 6 בינואר 2016 (IST)

אני לא יודע מה רוצים שם, אבל לי זה נראה שגוי. מאיפה הבאת את הנוסחה הזו? eman • שיחה • ♥ 19:18, 6 בינואר 2016 (IST)

באמת אולי אפשר טיפה קונטקסט. אבל באופן כללי אפשרי לשנות את הלחץ בנפח קבוע, דבר שיגדיל את האנרגיה. באמת הרבה יותר הגיוני להתייחס דווקא לשינוי בנפח כעבודה כי שינוי נפח הוא זה שמקושר לתנועה. Eman, לגבי זה שמדבור במכפלת שינוי בלחץ ושינוי בנפח- תחשוב על תהליך שאינו מתבצע בלחץ קבוע. איך היית מנסח את הביטוי לעבודה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:59, 6 בינואר 2016 (IST)

מקור וקונטקסט: הנוסחה מופיעה בתשובה של המגיב שם (הפיסקה הרלוונטית מתחילה במילה Given) תודה. 92.249.70.153 21:12, 6 בינואר 2016 (IST)

נראה לי שהוא שם התבלבל בין השינוי בלחץ, לבין הלחץ הממוצע (שזה הרבה יותר הגיוני). אלב אולי לא הבנתי טוב. eman • שיחה • ♥ 00:12, 7 בינואר 2016 (IST)

כרגיל במקרים כאלה $W=\int {p(V)dV}$ השאלה כמובן מה הוא $p(V)$. ומה שנראה לי שהם עשו שם כאמור זה לקחת ערך ממוצע של הלחץ. שזה קירוב לא רע. eman • שיחה • ♥ 00:12, 7 בינואר 2016 (IST)

מציאת טיוטה

יצרתי טיוטה של ערך ואף שמרתי מספר פעמים. לאחר שיצאתי מהערך נכנסתי שנית על מנת לערוך עוד קצת שינויים אבל כרגע אנני מוצא אותו

משתמש:Yaokam/ איתן מורן יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:23, 4 בינואר 2016 (IST)

משקפים ושכל

שמתי לב שבהרצאות רציניות כמעט חצי מהקהל עם משקפים. האם יש קורךציה בין רמת המשכל לבין בעיות ראיה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי קורלציה בין קריאה וכתיבה מרובה לבין בעיות ראיה. בפרט כשאתה מעיין בספר אחר תוך כדי כתיבה ומשגע את הפוקוס. ביקורת - שיחה 15:10, 4 בינואר 2016 (IST)

מה שמשנה את הפוקוס בעין זה שרירים. דווקא אני מצפה לשיפור ראיה מאימון שרירים בעקבות "שיגועים". Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:12, 4 בינואר 2016 (IST)

ככל הידוע לי אין מחקר ממצה על התופעה, שקיימת הסכמה רחבה למדי שאכן קיימת. אפשרות אחת היא מתאם גנטי פשוט - לאינטיליגנציה מרכיב גנטי ניכר (בין 50 ל 70 אחוז) ואפשר שחלקים ממנו משפיעים על מבנה גלגל העין. ייתכן גם, אבל לא סביר, שהתפתחות של קליפת המוח הקדמית מעוותת את גלגל העין וגוררת קוצר ראייה. אחרון, יתכן שהתמקדות ממושכת בפרטים קרובים (כגון ספר) מזזיקה ליכולת העין לשנות מיקוד ל"אינסוף". הייתי שמח לראות מחקר רציני וממצה בסוגייה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:15, 4 בינואר 2016 (IST)

השאלה גם מאד תלויה באיך מגדירים משכל ואיזה תחומי לימוד נכנסים בהגדרה של משכל. תחום אחד הוא משכל עבור X אבל לא משכל עבור Y אבל כן משכל עבור Z, וכן הלאה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 21:25, 4 בינואר 2016 (IST)

יש מחקרים הטוענים לקורלציה נמוכה אך קיימת בין ציון IQ לקוצר ראייה. ראו ב-en:Impact_of_health_on_intelligence#Myopia_and_hyperopia.

לאלמוני: המאמר לוקה קשות. הקשר אינו "נמוך אך קיים" אלא חזק והוכח במחקרים רבים - ראה סקירה כאן, ושווה גם להציץ במחקר ישראלי רחב היקף. כעקרון כשני שליש מבעלי האינטיליגנציה הגבוהה (מדידות שונות מאד ורבות) סובלים ממיופיה, בהשוואה לחצי מזה באוכלוסייה הכללית. מה שלא נחקר באופן קונקלוסיבי, למיטב ידיעתי, הוא הסיבה להתאמה הגדולה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:04, 5 בינואר 2016 (IST)

למה מבטא רוסי זר לישראל?

כל העלייה הראשונה והשנייה היו דוברי רוסית ופולנית. למה המבטא הישראלי הוא לא רוסי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מבטא זר יש למי ששפת האם שלו זרה. למי שעברית היא שפת האם שלו אין מבטא זר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא יודע כמה פולנית... וכמו כן לא רק רוסית (גם רומנית, ונדמה לי שיידיש שכחת...).

לעצם העניין, שלמה יזרעאל ויעל רשף עמדו על התהוות הלשון העברית החיה בתקופת המנדט הבריטי בספר "מכונת הדיבור בתור מורה שפות" (ר' תקציר בסקירתה של זהר שביט, איך נוצר המבטא הישראלי?). על השלב הקודם, בארץ ישראל של ימי העליות הראשונה והשנייה, ר' דבריו של יוסף עופר כאן וכאן. אביעדוס • שיחה 01:18, 5 בינואר 2016 (IST)

במאמרים של עופר המיקוד הוא על ההגייה האשכנזית הקפוצה או הספרדית הפתוחה יותר, זה נושא אחר. השאלה למה לא השתמרו המבטאים אירופים כשם שהשתמרו אצל בני עליות מאוחרות, והתשובה כנראה היא שהמבטא הישראלי החדש הוא תוצר של תמהיל של מקורות השפעה רבים, של הירקן והפרופסור והרב וההורים ובני הדודים והשכנה מהמרפסת ממול והחברים בכיתה וכו' וכו', זה מה שקורה בפועל אצל בני הדור השני של העלייה האחרונה ממדינות חבר העמים. ביקורת - שיחה 00:42, 6 בינואר 2016 (IST)

ספציפית, מאיזה מבטא הגיעה הר' הישראלית? אני הוגה בנושא כבר זמן רב ולא מצאתי תשובה. • צִבְיָה • שיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ו 13:30, 10 בינואר 2016 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ העלייה הראשונה התחילה עם עולים מרומניה, שהתיישבו בראש פינה ובזכרון יעקב. מרבית יהודי מזרח אירופה לא דיברו רוסית, אלא יידיש, זו הייתה שפת אימם ואלה שידעו רוסית, היו המתבוללים. הרוסית והעברית בנויות בצורה שונה, לכן אפשר לזהות לעתים דוברי רוסית מדרך בניית המשפטים שלהם, בניית משפטים אופיינית לרוסית, בלי קשר למבטא. בברכה. ליש - שיחה 14:01, 10 בינואר 2016 (IST)

Batch processing

האם הגיוני להגדיר את המונח עיבוד באצווה (Batch processing) באופן הכללי והפשוט ביותר כ"הוצאה לפועל של שני אלגוריתמים ויותר במחשב נתון", ואם לא, למה לא? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 05:55, 5 בינואר 2016 (IST)

מריצים תוכניות. הקשר בינן לבין אלגוריתמים אינו ברור כלל. מי שמריץ אותן, מריץ תוכניות. מעבר לכך, גם במערכת time sharing (כמעט כל מערכת מחשוב מודרנית) יש הרצה "מקבילית" (בדרך זו או אחרת) של מספר תוכניות. Tzafrir - שיחה 08:51, 5 בינואר 2016 (IST)

אוקיי, אם כך מה ההבדל בין Time sharing לבין Batch processing ? המונחים נשמעים כמו הקבלה אחד לשני. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 18:43, 5 בינואר 2016 (IST)

לא, הם לא. בשני, המוקדם יותר, מריצים תוכנית, מחכים שהיא מסתיימת, ואז מריצים את הבאה, וכך הלאה, אחת אחרי השניה לפי התור. בראשון, שבא יותר מאוחר, מדובר בשיטה המאפשרת להרבה אנשים להשתמש במחשב בו זמנית, כשהוא עדיין עוסק בכל רגע נתון בתוכנה של מישהו אחד, אבל אם משתמש מסויים לא צריך מעבד באותו רגע - למשל, התוכנית מחכה לקלט מהמקלדת או מבצעת קריאה מדיסק קשיח - אז המעבד עובד בינתיים בשביל משתמש אחר. המצב של המחשב באותו רגע נשמר עבור כל אחד מהמשתמשים, וברגע של החלפה מבוצע מאין context switch. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:15, 5 בינואר 2016 (IST)

גאולת אלנבי

שמעתי (בפרק של הפודקאסט קטעים בהיסטוריה) שכיבוש ירושלים על ידי הויקונט ממגידו נחשב כיום חג גדול ואף יום גאולה לבני הישוב היהודי בארץ, ואחד הביטויים לכך היה קריאתם של תינוקות בשמות יגאל - הן יִגְאָל והן יִגָּאֵל. מצאתי אצלנו שני יִגְאָל (יגאל אלון ויגאל מוסינזון) ושני יִגָּאֵל (יגאל ידין ויגאל הורביץ) מאותה תקופה. לא מצאתי אף גאולה (גאולה כהן נולדה כמה שנים מאוחר יותר). האם יש מקור לנתונים קצת יותר מוצקים מרשימת השמות הקטנה הזו?

• יגאל ידין נולד במרץ 1917, בירושלים. האנגלים כבר עמדו בשערי הארץ (קרב עזה הראשון התחולל כשהוא היה בן כמה ימים) אבל לא ברור אם היו באותו הזמן ציפיות כה גדולות. זה היה גם לפני הצהרת בלפור.
• יגאל מוסינזון נולד קצת אחרי שחרור ירושלים במושב עין גנים. זה היה כבר בשטח בריטי, נכון?
• יגאל הורביץ נולד "בשנת 1918" בנחלת יהודה (בשטח הבריטי).
• יגאל אלון נולד בכפר תבור בעשירי לאוקטובר 1918, כלומר לא הרבה זמן לאחר קרב מגידו וכבר כשטח בריטי.

יש לנו ערך גם על יגאל קמחי שנולד בירושלים בשנת 1915. היגאל הבא שיש לנו הוא יגאל תלמי שנולד בשנת 1925 ועלה לארץ כעבור שנה. Tzafrir - שיחה 11:05, 5 בינואר 2016 (IST)

לפני שאני בודק, יובל מלחי אמר לי שמאז עבר לאתר מסודר, תוכן הפרקים מדויק ומוסמך, אני מניח שהוא ישמח לקבל ממך מייל ויפרט את מקורותיו. ביקורת - שיחה 11:16, 5 בינואר 2016 (IST)

סל אשפה בדוא"ל של GMAIL

כל מכתב שאני מוחק במייל של GMAIL עובר מן הסתם לסל האשפה, וע"פ הגדרות הדוא"ל, אותו מכתב נמחק לצמיתות לאחר 30 יום של שהייה בסל האשפה. שאלתי היא האם אפשר להגדיל את ה30 יום הללו לחצי שנה או שנה וכו'?? אני לא מצאתי אופציה כזאת בהגדרות וזה משגע אותי. אשמח מאד אם מישהו ימצא וידריך אותי בקצרה כיצד עושים זאת. תודה רבה מראש!!! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

היעוץ פה הוא לגבי ערכים בויקיפדיה, ולא לגבי התנהלות בעולם הפיזי או הדיגיטלי. F16 - שיחה 00:20, 6 בינואר 2016 (IST)

F16 אין לי מושג מאיפה הבאת את זה.

לגוף השאלה, למיטב ידיעתי אין אפשרות כזו. הייתה פעם אפשרות להעביר לארכיון במקום לאשפה, אבל דומני שגם היא אינה עובדת כבר. ביקורת - שיחה 00:32, 6 בינואר 2016 (IST)

אצלי זה עובד. יש לי ב-inbox בכל רגע נתון 0 מכתבים, לא כולל אלו שהתקבלו בשעה האחרונה, ובארכיון כל מה ששלחתי או קיבלתי בעשר השנים האחרונות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:27, 6 בינואר 2016 (IST)

אצלי, אופציית הארכיון כן עובדת, ואני משתמש בה. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 08:25, 6 בינואר 2016 (IST)

איך נקרא הדבר הבא בשפת הפיזיקה?

כשממלאים אמבטיה או כיור במים וחוסמים את זה עם פקק, אז לאחר מכן כשמשחררים את הפקק אנחנו רואים מין מערבולת כזאת לכיוון פתח היציאה, האם התופעה הזאת נקראת מפל לחץ? 92.249.70.153 19:15, 6 בינואר 2016 (IST)

הסיבה העיקרית למערבולת היא חוק שימור התנע הזוויתי, שמשמעותו היא שסיחרור קליל ואקראי מתגבר מאד כשקוטר הסיחרור נעשה קטן יותר. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:51, 6 בינואר 2016 (IST)

תודה. בכל אופן שאלתי מה שם התופעה -אם בכלל יש לה שם. לפי דבריך אני מבין איכשהו שזה לא מה שנקרא מפל לחץ. נכון? 92.249.70.153 02:49, 7 בינואר 2016 (IST)

לא. מפל לחץ לא בהכרח יגרום למערבולת. אני לא מכיר שם ספציפי ל"מערבולת הנגרמת כתוצאה מתנועת חומר למרכז וחוק שימור התנע הזוויתי". באסטרונומיה יש מונח קרוב, אך ממש לא זהה - דיסקת ספיחה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:24, 7 בינואר 2016 (IST)

תודה. 92.249.70.153 08:56, 8 בינואר 2016 (IST)

"שווה" באנגלית

מה התרגום לאנגלית של המונח המתייחס לאדם, לדוגמא "הכי שווה"? בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ו • 21:30, 6 בינואר 2016 (IST)

סלנג בדרך כלל לא עובר טוב בתרגום ישיר לשפה אחרת, ובאופן כללי מונחי סלנג הם מורכבים למדי. "שווה" לדוגמה, כשהכוונה לתיאור של אדם כלשהו, יכול להתייחס למראה חיצוני, לכישרון, לחכמה, או אחר. בדרך כלל, להערכתי, זה מתייחס למראה החיצוני של אדם, ובמובן הזה, המילה האנגלית "hot" משמשת כסלנג לתיאור אדם שנראה טוב, "סקסי". R.G. - שיחה 21:39, 6 בינואר 2016 (IST)

מה קורה לפלאפון שמוטען לילה שלם

אחרי שהסוללה מתמלאת 100% ישנה הודעה, נתק את הפלאפון כדי לחסוך באנרגיה. מה קורה שזה ממשיך להיות מוטען? זה מתרוקן ומתמלא ללא הרף או מה? יעלי 1 - שיחה 00:22, 7 בינואר 2016 (IST)

אין סיבה שזה יתחיל להתרוקן ולהתמלא. אני חושב שבמצב שהסוללה מלאה והמכשיר מחובר לחשמל, הוא פשוט יפעל על חשבון רשת החשמל (ולא על הסוללה). מה שכן נראה לי יכול להוריד מזמן חיי הסוללה- כי אם היא טעונה במשך הרבה זמן בלי תנועת מטען יתכן שיהיה בה בלאי מהיר יותר(נושאים המטען מאבדים את הניידות). Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:36, 9 בינואר 2016 (IST)

חיידקי סלמנולה בביצים נגועות מאוקראיינה

ברגעים אלה רץ בתקשורת על ביצים אוקראיניות שנמצאו בהן חיידקי סלמנולה ולכן משרד הבריאות אסר על הכנסתן ארצה. השאלה שלי באופן כללי לגבי ביצים שיש בהן חיידקי סלמונלה, קשה לי להבין מה הסכנה בהן אם הן נאכלות לאחר טיגון או לאחר בישול ושליקה, באופן כזה החיידקים מוכרחים למות. יכול להיות שהאיסור נובע רק בגלל החשש שישתמשו בביצים 'חיות' ללא בישול או טיגון? 92.249.70.153 02:53, 7 בינואר 2016 (IST)

אולי משתמש:שועל יכול לתת תשובה מלאה. גילגמש • שיחה 06:51, 7 בינואר 2016 (IST)

גם ביצה עין וביצה רכה נחשבות "חיות" לצורך העניין. הכנת קצף בייצים (לעוגות) גם היא נעשית ללא בישול, טיגון לא מוקפד או בייצים קשות שבושלו "רק" 10 דקות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 09:02, 7 בינואר 2016 (IST)

בנוסף לשימוש הנפוץ של ביצים חיות, כפי שאילן ציין מעליי, זה גם עניין של ריכוז החיידקים. מניחים תמיד שיש כמות מסוימת של חיידקים בביצים, אך אם אוכלוסיית החיידקים גדולה מאוד, ולזה אני מניח שמתכוונים שנמצאו בביצים חיידקי סלמונלה, ייתכן שבישול במים רותחים ל-10 דקות, למשל בהכנת ביצה קשה, אינו מספיק כדי להרוג שיעור מספיק גבוה מהחיידקים, ואז קיים סיכוי גבוה יותר להתיישבות של החיידקים במעיים, במיוחד באוכלוסיות רגישות. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • כ"ו בטבת ה'תשע"ו • 14:58, 7 בינואר 2016 (IST)

חיידקי הסלמונלה מסוגלים להתקיים בטווח טמפרטורות שנע בין: 4-60 מעלות צלזיוס (אולם אין זה אומר שבטמפרטורות נמוכות מ-4 מעלות החיידקים יתפרקו):

• מעל טמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס חיידקים אלה נהרסים לאחר כ-12 דקות.
• מעל 75 מעלות צלזיוס חיידקים אלה נהרסים לאחר כ-10 דקות.

ככלל נכון לומר שחימום הורס 99.9% מחיידקי הסלמונלה, אולם כאן חייבים להתקיים 2 תנאים:

1. הטמפרטורה המינימלית צריכה להיות מעל 60 מעלות למשך פרק זמן נקוב.
2. יש לדאוג שכל תכולת הביצה תגיע לטמפרטורה הנ"ל (במילים אחרות: לא רק הקצוות, אלא גם החלקים הפנימיים שלוקח להם יותר זמן להגיע לטמפ' הרצויה, יחשפו לטמפ' הנ"ל).

בגלל שלא ניתן להבטיח את טיב ההרתחה בכל משקי הבית וכפועל יוצא את ההשמדה המוחלטת של כל המיקרואורגניזמים הוחלט, לדעתי, להשמיד את הביצים הנגועות מאשר לבשל/לטגן אותן. שועל - שיחה 21:36, 7 בינואר 2016 (IST)

"ארג אחד שווה לגרם כפול סנטימטר בריבוע חלקי שנייה בריבוע"

אני קורא את הערך ארג העברי, וכתוב שם ש"ביחידות הבסיס של מערכת ה-CGS , ארג אחד שווה לגרם כפול סנטימטר בריבוע חלקי שנייה בריבוע". איך זה נראה בכתב מתמטי? אני לא בטוח אם החלקי שניה בריבוע כוללים גם את הגרם או רק את הסנטימטר. בערך עצמו לא מופיע כתב מתמטי. 92.249.70.153 03:28, 7 בינואר 2016 (IST)

הגרם אינו בריבוע, זה נובע מהגדרת עבודה מכנית שהיא כוח לאורך דרך ומכאן (בפשטות יתרה): כוח (לפי החוק השני של ניוטון) שווה למסה הנמדדת בגרמים כפול תאוצה הנמדדת בסנטימטר לשניה בריבוע כפול הדרך הנמדדת בסנטימטרים. עכשיו הפיזיקאים מוזמנים לתקן אותי. שנילי - שיחה 11:19, 7 בינואר 2016 (IST)

הוספתי ביטוי מתמטי בערך. תודה על ההערה. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • כ"ו בטבת ה'תשע"ו • 14:48, 7 בינואר 2016 (IST)

האם יש היגיון או יתרון לאחת משיטות הנהיגה בימין או בשמאל?

בבריטניה ובעוד מספר מדינות לא רבות ההגה והנהיגה מצד ימין, בעוד שברוב מדינות העולם הנהיגה וההגה בצד שמאל. האם יש היגיון או יתרון לאחת משיטות נהיגה אלה? או שזה שווה ערך לניגון על גיטרה ימנית או שמאלית, ואין לזה שום משמעות. 92.249.70.153 03:32, 7 בינואר 2016 (IST)

כל עוד ההגה מותאם לשיטת הנהיגה, אין הבדל, אולם אם ההגה לא מותאם, לנהג יש שדה ראיה פחות טוב. בברכה. ליש - שיחה 05:20, 7 בינואר 2016 (IST)

על פי הערך כיוון תנועה: "מאחר שטרום עידן המכונית עיקר התנועה בדרכים התנהלה באמצעות סוסים ועגלות, הרי שמאחר ומרבית בני האדם הם ימנים, הם מטפסים על גב הסוס מצד שמאל הקרוב לשפת הדרך ומעדיפים שבמקרה של עימות עם אדם אחר בדרך, יד ימינם האוחזת את השוט ועשויה לאחוז חרב תפנה אל מרכז הדרך. לכן ניתנה העדפה לתנועה בשמאל הדרך." - ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:34, 7 בינואר 2016 (IST)

בסוסים זה נכון. בעגלות דווקא הפוך. כי כדי להשתמש בשוט עדיף לשבת בשמאל ומכאן הגיעה תורת הנסיעה ברוב העולם. Shannen - שיחה 07:01, 8 בינואר 2016 (IST)

מה המוצא של אורן חזן?

האם אורן חזן הוא אשכנזי או מזרחי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוא דור שלישי לפחות בארץ, עד מתי זה יישאר רלוונטי? ביקורת - שיחה 20:15, 7 בינואר 2016 (IST)

מרוקאי. "אני מרוקאי, לא שייך לאליטות ולא מתבייש בזה. חדשות 2 ועמית סגל בדרך להיתבע, אני הפסקתי להיות נחמד. כל מי שיגיד שניהלתי קזינו ייתבע" (וואלה) 92.249.70.153 05:33, 8 בינואר 2016 (IST)

מכאן שהוא לא אשכנזי ולא מזרחי. Tzafrir - שיחה 12:03, 8 בינואר 2016 (IST)

וגם לא נחמד, לדבריו. חזרתי • ∞ • שיחה 12:30, 8 בינואר 2016 (IST)

וגם לא שייך לאליטות, לדבריו. 92.249.70.153 21:50, 8 בינואר 2016 (IST)

הסבר מדעי לטלפתיה

האם יש הסבר מדעי לתופעת הטלפתיה?

כמובן, העברתי לך הסבר מפורט באמצעות טלפתיה. בברכה. ליש - שיחה 18:10, 7 בינואר 2016 (IST)

מכיוון שאין עדות לכך שקיימת טלפתיה, אין גם הסבר מדעי לקיום התופעה. הסברים לכך שאנשים חושבים שהיא קיימת הם מתחום הפסיכולוגיה והסוציולוגיה. Tzafrir - שיחה 19:38, 7 בינואר 2016 (IST)

הסיפור קצת מורכב - בעוד שאיש אינו יכול לקבוע בוודאות מוחלטת שלא קיימת בשום מצב טלפתיה מטא-פיזית גרידא, נראה שצורות מסוימות של מה שאנשים מכנים "טלפתיה" ניתן להסביר באופנים מדעיים אם כי הרבה תופעות טלפתיות הן תחת חקירה. שואלים למשל איך ליאור סושרד מצליח לנחש נכונה מספרים שאנשים חושבים עליהם; ההסברים הנפוץ: הם וליאור תיאמו איזה מספר הוא ינחש, אבל אני ראיתי המון הופעות שלו, וגם נחכתי באחד לפני כמה שנים ואני יכול להבטיח מההתרשמות האישית שלי ומהידע הצנוע שלי בתחום הנוירופסיכולוגיה שלא מדובר בתגובות מזויפות אלא בפליאה כנה ואמיתית. אני למשל בתור שואף לסקפטיות מתרשם שלליאור יש יכולות מיוחדת ורחוקה מלהיות מוסברת כיום לקרוא באופן "מיקרוני" תנועות ברמת המיקרו של שרירי פנים (כאשר אדם חושב על המספר או על מילה הוא מזיז באופן מיקרוני שרירי פנים מתוקף עצבוב ראשוני שיבסס מאוחר יותר עצבוב חזק יותר ותנועה להזזת הפה ואיזורי הפקת הקול שיגרמו לאמירת המספר או המילה); יכול להיות שלליאור יש מוטציה גנטית שמאפשרת לו לקרוא את תנועת שרירי הפנים המגיעה מאזורי הפקת השפה במוח עוד בטרם המספר נאמר (כי הרי סביר שתתרחש פעילות חשמלית בהקשר זה עוד כאשר האדם חושב על זה). ליאור סושרד גם מוסיף מניפולציות על הלא-מודע שנראות כמו טלפתיה אך אינן טלפתיה (הוא למשל כותב משהו הופך, ומראה אותו באופן עקיף למשתתף ואז המשתתף אומר משהו שקשור לזה כי זה מפעיל לו את הלא מודע ואז גורם לחשיבה מודעת אותו הקשר - שזה לא טלפתיה אלא פסבדו-טלפתיה). בקיצור צריך לזכור 3 דברים:

1. אין הוכחה שאין טלפתיה מטאפיזית ומטעמי אפיסטמולוגיה כל טענה שזו וודאי ומעבר לכל ספק איננה קיימת היא טענה בעייתית; אם כי הטענה שיש טלפתיה מטאפיזית באופן אוטומטי בלי להגיד, בדרך כלל "אין לי מושג אם אפשר להסביר את זה טבעית או לא" זה לא פחות בעייתי ואף מסוכן.

2. המדע יכול לתת קווים כלליים או להציע תאוריות די טובות להרבה תופעות טלפתיות. הספקן ג'יימס רנדי הוא אחד החלוצים בחשיפת הטכניקות בהם משתמשים שרלטנים שונים הטוענים לכוחות טלפתיים.

3. יש להבדיל בין טלפתיה לפסאודו טלפתיה.

בן, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 21:51, 7 בינואר 2016 (IST)

גם אין הוכחה אפיסטמולוגית וודאית לכך שליאור סושרד איננו חייזר תלת-ראשי: בזמן שראש אחד מתפקד כקוסם מן המנין, השני מציץ למעטפות חתומות והשלישי מתאם הופעה נוספת במשרד. עוזי ו. - שיחה 22:31, 7 בינואר 2016 (IST)

‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 22:44, 7 בינואר 2016 (IST)

אם הזכרת את ג'יימס רנדי: אני יכול להגיד משהו בוודאות: כל מי שיש לו יכולת טלפתית יכול לקבל בקלות מיליון דולרים (לעצמו, או לתרום למטרה ראויה כראות עיניו (כל השלוש)). בינתיים זה לא קרה.

לעניין ליאור סושרד: הטריק העיקרי של קוסמים הוא הסטת תשומת הלב. אתה מוזמן לחפש קצת חומר על ביצוע קסמים (אין לי כרגע קישורים) ולראות איך עושים דברים "בלתי אפשריים". Tzafrir - שיחה 22:47, 7 בינואר 2016 (IST)

שווה לציין שבפסקה הראשונה התכוונת אליי ובשנייה לשואל; אני אישית מאד התעניינתי בטכניקות הללו ואני מכיר הרבה מאד טכניקות שמדמות טלקינזיס, מכת צ'י, תעופה מלאכותית, ועוד. אני ממש לא יודע להסביר הכל, אבל הכלל שמנחה אותי הוא שיש הסבר טבעי לפחות לרובן המכריע של התופעות האלה גם אם הסבר כזה לתופעה מסוימת טרם נמצא, כאשר אני משלב את הגישה הזאת עם הידע הצנוע שרכשתי באפיסטמולוגיה, נושא שלדעתי צריך להתחיל ללמד כבר בבתי ספר יסודיים ושהוא הוא מצרך חשוב מאד לסקפטיות מאוזנת. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 22:57, 7 בינואר 2016 (IST)

סקפטיות מאוזנת??? זה מונח מאד מאד לא סקפטי. אני מפרש אותו כאנטי-סקפטי. המונח הזה מניח קיום של "סקפטיות קיצונית", וסקפטי בהגדרה אינו יכול להיות קיצוני. ביקורת - שיחה 01:17, 8 בינואר 2016 (IST)

לדעתי זה מאד תלוי את מי שואלים. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 01:20, 8 בינואר 2016 (IST)

לדעתך יש מרחק בין לא-ספקן מאוזן לספקן מאוזן? ביקורת - שיחה 01:34, 8 בינואר 2016 (IST)

זה לדיון אחר שכרגע אני לא פנוי אליו... ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 03:27, 8 בינואר 2016 (IST)

חיכיתי לזה. כעת אוכל לפרוש לתנומה קצרה (לעבור ממצב של ספקן מיושב לספקן מאוזן ). לילה טוב. ביקורת - שיחה 03:30, 8 בינואר 2016 (IST)

יש פה רעיון למיזם נוסף לוויקימדיה: ויקיפטיה - כתיבת ערכים בטלפתיה. מומחים בתחומם ישלחו לוויקיפדים מידע בטלפתיה בתחומים שונים וויקיפדים חרוצים יכתבו ערכים לפיהם. Geagea - שיחה 05:52, 8 בינואר 2016 (IST)

כאמור, המיזם הזה כבר בוצע והוא משדר 24/7 את הערכים לכל דורש. זהו ערוץ התוכן הראשון שזמין גם לדתיים בשבת. ביקורת - שיחה 10:40, 8 בינואר 2016 (IST)

לדעתי אין מספיק טלפתיה בויקיפדיה העברית וצריך עוד... ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 12:39, 8 בינואר 2016 (IST)

יחס לזנות חוקית

האם במדינות שבהם הזנות חוקית, היחס לגברים שמשתמשים בשירותי הזנות פחות שלילי מהיחס במדינות שבהם יש הגבלות על זנות? אני אתם דגומה בישראל שבה הזנות אמנם לא עבירה, אבל העיסוק בה מוגבל מהרבה בחינות (איסור פירסום, איסור התאגדות, איסור חלקת תפקידים בין מוצא לקוחות לנותן השירות). יחס החברה כלפי לקוח הוא מאוד שלילי ויוצר מצב שלקוח נחשב בעצמו לבלתי מוסרי. עכשיו, יש לא מעט מדינות מתקדמות שאישרו זנות כעיסוק רשמי, כולל ביתי בושת ופירסום. האם בחברה כזאת היחס ללקוחות הוא יותר סלחני? או שגם בחברה זו המעשה נחשב לבלתי מוסרי? אתן דוגמה- מורה בתיכון שהולך לזונה. בישראל היחס אליו יהיה מאוד-מאוד שלילי, ברמה שהוא מסכן את הקריירה שלו. האם גם במדינות שבהם זנות חוקית זה המצב?

בבקשה, אל תענו מה הדעה האישית שלכם על זנות ועל הלקוחות. השאלה שלי מאוד מוגדרת. 31.168.14.82 21:09, 7 בינואר 2016 (IST)

בשביל לענות על השאלה שלך, קראתי כמה מאמרים על מצב הזנות באמסטרדם (למרבה הצער, הערך בוויקיפדיה האנגלית לא מכיל מידע שרלוונטי לשאלתך). על פי המאמרים, גם אם הזנות חוקית, היא עדיין מקושרת בתודעה לתופעות שליליות רבות: יש סרסורים ששייכים לפשע המאורגן, זונות רבות הובאו באופן לא חוקי כחלק מסחר בבני אדם, לכל זונה יש כפתור מצוקה ויש סיורים תכופים של המשטרה באזורי זנות, חלק גדול מהלקוחות שיכורים ו/או אלימים, רבות מהזונות חוו אלימות והיו גם הרבה מקרי רצח, העיסוק במין גולש מהמתחם שהוקצה לו ופוגע בתיירות, ועוד. כל אלה גורמים לכך שגם במקום כמו אמסטרדם, שהזנות בו חוקית - יחס החברה כלפי הלקוח הוא שלילי, וצריכת שירותי מין בתשלום נחשבת לבלתי מוסרית. לאור זאת לא מפתיע לראות שעל פי מחקר שנעשה בהולנד, רק 13.5% מהגברים שילמו אי-פעם עבור שירותי מין, ו-2.6% מהם עשו זאת בשנה האחרונה.

המאמרים העיקריים שעליהם הסתמכתי במתן התשובה הם:

http://www.ibtimes.co.uk/why-amsterdams-prostitution-laws-are-still-failing-protect-empower-women-1467733 (באנגלית)

http://www.spectator.co.uk/2013/02/flesh-for-sale/ (באנגלית)

בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 10:39, 20 בינואר 2016 (IST)

כפייה סעודית - המצאה מאוחרת?

בסעודיה נוהגים ללבוש כפייה בצבע לבן-אדום (או לבן ורוד, תלוי בוריאציה). מתי התחילו עם הנוהג הזה של משבצות אדומות-ורודות עם הבד הלבן?, האם זה היה נפוץ עוד מתקופת האסלאם? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 22:46, 7 בינואר 2016 (IST)

מה הנקבה של החייזר?

איך קוראים לחייזר ממין נקבה? חייזרה? חייזרית? חייזריה? 31.168.14.82 23:20, 7 בינואר 2016 (IST)

חייזרית. ‏«kotz» «שיחה» 23:51, 7 בינואר 2016 (IST)

למה לא חייזרה? כמו חזיר->חזירה. 31.168.14.82 08:29, 8 בינואר 2016 (IST)

איך יודעים שיש זכר ונקיבה אצל חייזר? אולי יש להם ריבוי בתולים? אולי נזקקים לשלושה מינים? לא צריך לעשות האנשה לחייזרים. בברכה. ליש - שיחה 08:40, 8 בינואר 2016 (IST)

לא צריך לצרכים מדעיים, לצרכים ספרותיים לפעמים כן עושים האנשה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:55, 8 בינואר 2016 (IST)

לצרכים סיפרותיים - חייזרית. דני. Danny-w • שיחה 15:12, 26 בינואר 2016 (IST)

whatsapp לנוקיה c2-01

איפה אפשר להוריד Whatsapp וקורא קבצי PDF לנוקיה C2-01, והאם אפשר להוריד את זה למחשב ולהעביר אח"כ לפלאפון או שצריך להוריד ישירות לפלאפון?

תקלה בהתקנת Intel HAXM

כשאני מנסה להתקין את Intel HAXM הוא כותב לי לאפשר את VT-X ומצאתי רק VT-Y מה אפשר לעשות?

תנסה לחפש ב-BIOS אפשרות להפעיל VT-X. אם אין, אזי המעבד שלך לא תומך בטכנולוגיה הזו. ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 07:16, 11 בינואר 2016 (IST)

האם אפשר להתקין את התוכנה הנ"ל על מחשב עם VT-Y, ומה ההבדל ביניהם?

תוכנת מערכת זיהוי דיבור (Speech recognition) חינמית או זולה המקלידה מילים בעברית?

האם קיים דבר כזה ל-PC? ‏ WikiJunkie - שיחה 00:46, 9 בינואר 2016 (IST)

בדוק באתר חברת דרגון דיקטייט. 94.159.139.95 17:30, 10 בינואר 2016 (IST)

בעיות בכרטיס זיכרון

למה שאני מנסה לאתחל כרטיס זיכרון WINDOWS כותב לי שאני לא יכול, איך אפשר לסדר את זה?

למה בדיוק אתה קורא "כרטיס זיכרון"? לכרטיס חיצוני שיכול להיכנס גם למצלמות? לכרטיס פנימי שהוא הרכיב שנושא את הRAM? למשהו אחר? 94.159.139.95 17:26, 10 בינואר 2016 (IST)

לכרטיס microSD.

אם אתה משתמש במתאם מ-microSD ל-SD, תבדוק שבטעות לא העברת את כפתור הנעילה למצב "LOCK". ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 07:14, 11 בינואר 2016 (IST)

זה בלי מתאם לSD

כבישי ישראל

בישראל יש כביש רוחב עם מספר זוגי או כביש אורך עם מספר אי זוגי, באיזה כביש מדובר? Alex 121 Alex - שיחה 23:45, 9 בינואר 2016 (IST)

כביש 310 ? Nachum - שיחה 13:14, 10 בינואר 2016 (IST)

אני רואה שהוא די אלכסוני. בוודאי השכנים יכולים לחשב את השיפוע הממוצע של הכביש במפה. חזרתי • ∞ • שיחה 17:22, 10 בינואר 2016 (IST)

למה לדרעי יש ריש אמריקאית?

אריה דרעי נולד במרוקו ושפת אימו היא ערבית מאיפה הריש הזאת?

זאת לא ריש אמריקאית. דרעי נולד במרוקו שהיא ארץ שופעת שפות, ניבים, ומבטאים; זאת ריש שיכולה להיות נפוצה בהמון שפות אחרות מלבד שפת אימו (הרי שפה איננה בהכרח משוייכת למדינה או ארץ מסוימת). הוא נולד וגדל בסביבת מקנס (אם אני מדייק) וכנראה זה ההיגוי ריש הנפוץ שם, לפחות בקרוב היהודים. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 02:00, 11 בינואר 2016 (IST)

קודם כל זו לא בדיוק בהכרח רי"ש אמריקאית (אע"פ שהיא שכיחה בארצות אנגלוסקסיות) היא עשויה להיות גם חלק משפות אחרות (ראה פירוט בערך בויקיפדיה האנגלית: rhotic consonants). בשונה מההשערה שהועלתה, אני כותב מידיעה, זו לא רי"ש נפוצה בקרב יהודי מרוקו בכלל וגם לא בקרב יהודי מקנס בפרט. רי"ש מסוג זה משום מה נשמעת לא אחת אצל זמרים ערבים מהמזרח התיכון או אצל זמרים יהודים ששרים ערבית (ראה לדוגמה דקה 8:00), וגם אצל יהודים -לא מרוקאים- מארצות ערביות במזרח התיכון כמו מצרים, סוריה, עיראק ועוד. 92.249.70.153 21:09, 11 בינואר 2016 (IST)

באיזה תאריך נולד ישו?

רוסיה אחת אמרה שב-7 בינואר. קתולים בטח היו אומרים לי שזה בקריסמיס. אבל האם יש עדות לכך בברית החדשה או מקורות חיצוניים? איך קבעו את תאריך הלידה ומתי? 132.66.137.207 20:45, 10 בינואר 2016 (IST)

קודם כל שני התאריכים שציינת הם אותו תאריך. ברוסיה משתמשים בלוח שנה אחר משאר העולם המערבי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:54, 10 בינואר 2016 (IST)

היו מסורות שונות על התאריך. התאריך הנוכחי של חג המולד התקבע רק במאה הרביעית לספירה, בהשראת חגים רומיים שונים. Tzafrir - שיחה 22:56, 10 בינואר 2016 (IST)

רק הבבהרה. זה לא שברוסיה משתמשים עוד בלוח היוליאני. אחרי המהפכה ב 1917 הם עברו ללוח הגרגוריאני. אבל הכנסיה (כמו כל הכנסיה היוונית אורתודוקסית) עדיין משתמשת בלוח הישן, לכן החגים (חות מלפעמים הפסחא) מוזזים. eman • שיחה • ♥ 00:53, 11 בינואר 2016 (IST)

לפי תיאור רעיית העדרים בברית החדשה, נראה שישו נולד באביב בכלל יואלפ - שיחה 09:06, 11 בינואר 2016 (IST)

לא בטוח איך היה מזג אוויר באותה התקופה, אבל לפני שבועיים היתי באזור ירושלים והיה שם ירוק. ככה שרועי צאן בחורף ביהודה לא נשמע לי מופרך. Corvus‏,(Nevermore)‏ 09:44, 11 בינואר 2016 (IST)

רעיית עדרים בחורף הישראלי היא כמובן דבר מובן מאליו, אבל יש רמזים גם להמלטת טלאים באותה תקופה, מה שמצביע על אביב ולא חורף. העניין הוא, שחגיגות אמצע החורף אינן קשורות במקור להולדת ישו, אלא לצורך של אנשים בחגיגות עתירות אור, מדורות וכו' בתקופה של ימים קצרים ולילות ארוכים. מקור הנוהג הוא בשבטים עובדי אלילים, ומקדמי הנצרות הבינו, שכדי להרחיק את עבודת האלילים ולהכניס במקומה את הנצרות, יהיה עליהם לתת לציבור הרחב את מה שהם רגילים בו - אור ואש בלילות החורף החשוכים והארוכים. סביר להניח, שגם לחנוכה יש קשר לכך. אחרי שקבעו את הולדת ישו ל-25 בדצמבר, המשיכו וקבעו את תחילת המניין ליום ברית המילה שלו.שלומית קדם - שיחה 15:05, 15 בינואר 2016 (IST)

שאלות בענין הפיקוח על הביטוחים

שלום רב. פנו אלי מסוכנות ביטוח, והציעו לבדוק עבורי אם מגיעים לי החזרים מחברות ביטוח שהייתי מבוטח בהן.

1. האם עלולים להיגרם לי נזקים מכך שהסוכן ידע אצל מי הייתי מבוטח ואילו תביעות הגשתי בעבר?

2. האם בזמן האחרון היה שינוי בחוק בקשר לפיקוח על הביטוחים? היכן ניתן לקרוא את נוסח החוק?

3. האם אדם שהיה מבוטח תקופה מסוימת ולא תבע את חברת הביטוח בתקופה זו, יכול לקבל החזר חלקי על דמי הביטוח ששילם?

4. האם יש הגבלת גיל על הגשת תביעות לפיקוח על הביטוחים?

5. האם יש ענין להגיש תביעות דווקא עד תאריך מסויים?

6. לפי הכתבה הזאת, מבין התביעות שהוגשו לפיקוח על הביטוחים בשנת 2012, שיעור התביעות המוצדקות היה פחות מאחוז אחד. האם התפרסמו נתונים יותר מאוחרים לגבי נושא זה?

סוכנות הביטוח הציעו גם לבדוק עבורי, אם יש לי חסכונות כספיים שאינני מודע להם.

7. האם עלולים להיגרם לי נזקים מכך שהסוכן יאסוף מידע לגבי חסכונות שיש לי?

8. ברצוני לחפש באופן עצמאי את המידע לגבי החסכונות שלי. בדקתי כבר באתר משרד האוצר. למי עוד עלי לפנות? האם עלי לפנות בנפרד לכל אחד מהבנקים ומקופות הגמל?

תודה רבה! 80.230.23.92 01:08, 11 בינואר 2016 (IST)

אנדרגראונד

איך אומרים בעברית תרבות אנדרגראונד? underground

בגדול אפשר להגיד תרבות מחתרתית; יש הרבה סוגים של תרבויות מחתרתיות - ראה למשל תרבות הדארק, וכן דארק וייב וEBM. ובנימה זו אחתום Fuck the system, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 14:01, 11 בינואר 2016 (IST)

ולהלן סוגיה אשר אינה נותנת לי מנוח

מה האקדמיה ללשון העברית אומרת שנכון לעשות: כשמצטטים לשים את הנקודה לפני או אחרי הגרשיים? ואותו סיפור עם סוגריים: האם לשים את הסוגר לפני הנקודה או אחרי הנקודה? 192.114.23.211 18:28, 11 בינואר 2016 (IST)

כך: שמעתי שדני אמר "מה העבודה הזאת לכם?". אבל זה ציטוט שגוי (נדמה לי). חזרתי • ∞ • שיחה 18:34, 11 בינואר 2016 (IST)

בית משפט יכול לדון אותי לחודש בלי אינטרנט?!

כתבה כאן. עזבו את זה שהכתבה צהובה, שהפרובוקציה ממש זולה והערך האמנותי שואף לאפס מהצד השלילי. כתוב ש:" מחשבים וטאבלט שברשותה הוחרמו ונאסר עליה לגלוש באינטרנט למשך 30 יום."

מה זה העונש הזה? יש בספר חוקים אפשרות להגביל גלישה למשך תקופה או שזה אומר שבית משפט יכול לדון לכל עונש שבא לו (איסור לטפס על עצים למשך שנתיים?). אני שואל בתמים- האם לבית משפט יש אופציה להמציא עונשים מקוריים כאלה או שזה עונש מוגדר היטב? 132.66.137.207 19:59, 12 בינואר 2016 (IST)

תלוי מה העבירה לכאורה. העבירה לכאורה שלה בוצעה דרך הרשת. לפי החוק על פגיעה בכבוד הדגל היא עלולה לקבל עד שנה מאסר ו/או קנס של 300 לירות (החוק משנת 1949), וזה כמובן יהיה עונש קשה יותר מאיסור גלישה לחודש. ערך אמנותי זה עניין סובייקטיבי לחלוטין. לכתבה יש ערך כי מדובר פה על פרקטיקה קיצונית של חופש הביטוי מול כבוד הדגל וחוק הדגל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רשמית זה לא עונש. זה בטח במסגרת תנאי השחרור ממעצר. (כן, גם מערכת המשפט שלנו עובדת בשיטת הישרא בלוף) eman • שיחה • ♥ 01:46, 13 בינואר 2016 (IST)

מבלי להתייחס למעשה עצמו: האם בית משפט רשאי להטיל הגבלות כמו "איסור קניית סוכריות במשך חודשיים" או "חובת גילוח בתי שחי" וכדומה? האם סמכות בית המשפט כוללת אפשרות להיות מקורי ולהמציא כל הגבלה העולה על רוחם? 31.168.14.82 09:58, 13 בינואר 2016 (IST)

אני לא יודע את התשובה לשאלה הזו אבל זכור לי שגם על האנלייזר נאסר להשתמש במחשבים במשך כמה שנים. היו גם מקרים שבהם בית המשפט "הגלה" פושעים לאילת (ראו בערך מושבת עונשין). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 15:54, 13 בינואר 2016 (IST)

כן, זה מסמכויותיו של בית המשפט, אך לא באופן שבו נוסחה השאלה. לפי הכתבה –בית המשפט הורה לשחררה למעצר בית לאחר שנעצרה על ידי המשטרה, כך שלא מדובר בפסק דין (לא היה משפט, לא הייתה הכרעת דין וממילא לא נגזר דינה). לפי סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, בית המשפט מוסמך לצוות בהחלטה מנומקת בכתב על שחרורו בערובה או ללא ערובה או בתנאים שימצא לנכון של אדם שלגביו הוגשה בקשת מעצר. לפי סעיף 46 (א) לחוק הנ"ל – השופט יקבע את סוג הערובה, גובה הערובה, וכן את תנאי הערובה ומשך תוקפם. לפי סעיף 48 (א) – שחרור בערובה הוא על תנאי שהמשוחרר יתייצב לחקירה, לדיון במשפטו או בערעור, או לנשיאת עונשו, בכל מועד שיידרש, וכן שיימנע מלשבש הליכי משפט; בית המשפט רשאי להוסיף תנאים, לפרק זמן שיקבע, ככל שימצא לנכון, לרבות:

"(5) חובת מגורים או הימצאות באזור, בישוב או במקום בארץ, שיקבע"

שזה מה שמכונה מעצר בית, עם תנאים נוספים "...שימצא לנכון". ובתנאים הנוספים שבית המשפט מצא לנכון הם במקרה האמור איסור גלישה באינטרנט והחרמת מחשביה והטאבלט שלה, לענ"ד כי זה ציוד המאפשר לגלוש וגם לצורכי החקירה עצמה.

ולתגובה של האנונימי "תלוי מה העבירה לכאורה. העבירה לכאורה שלה בוצעה דרך הרשת..." וגו' – אין אחיזה בחוק או במציאות כשמדובר בפסק דין (כפי השאלה במקור). חזרתי • ∞ • שיחה 18:13, 13 בינואר 2016 (IST)

"ריטוש" היכן וכיצד?

מעוניין להוציא לאור מחדש חיבור עברי שיצא לאור לפני כמאתיים שנה באותה צורה ובאותה מתכונת כפי שהיא בדפוס זה. לא אוכל להסתפק בצילום סתמי בגלל האיכות הגרועה של דפוס זה. האם קיימות תוכנות שעשויות לעזור לי? אדגיש שחלק מהחומר נדפס בגופן שהיה מקובל אז וככל שחיפשתי לא מצאתי באינטרנט גופן זה. תודה לעונים. 46.116.122.11 21:07, 12 בינואר 2016 (IST)

דווקא לגופנים ישנים יש לא פעם גרסאות חדשות בגלל שזכויות היוצרים עליהם פגו. לדוגמה הגופן וילנה בגופני קולמוס. ובתשובה לשאלה שלא נענתה: השימוש בפועל ריטוש לעיבוד תמונה הוא שאילה מהפועל הצרפתי retoucher שמופיע גם באנגלית כ־retouch.‏ Tzafrir - שיחה 07:10, 14 בינואר 2016 (IST)

התכוונת לשאלה שלא נשאלה. מכל מקום תודה על התשובה, השכלתני. ביקורת - שיחה 09:12, 14 בינואר 2016 (IST)

תודה צפריר, אבל אני מחפש גופן בשם 'משכית' (מקווה שאינני טועה באיות) שהיה נהוג בדפוסים ישנים של ספרות יידיש. בחיפושיי באינטרנט לא מצאתי גופן זה. 217.132.16.215 12:58, 14 בינואר 2016 (IST)

קושניר

משפחת קושניר - מאיזו שפה המילה הזאת?, רוסית או משהו אחר? האם השם נפוץ בעיקר בקרב יהודים? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 07:47, 13 בינואר 2016 (IST)

רוסית זה לא. נשמע לי כמו צ'כית אולי יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:30, 13 בינואר 2016 (IST)

הי, התשובה כאן: https://en.wikipedia.org/wiki/Kushnir. בכבוד, Tomn - שיחה 13:41, 13 בינואר 2016 (IST)

מידע שצריך להופיע בערך קושניר. Tzafrir - שיחה 07:02, 14 בינואר 2016 (IST)

האם פתיחת עסקים בשבת היא אפליה פסולה?

שמעתי טענה שהרסת איסור על פתיחת עסקים בשבת תגרור אפליה כלפי עובדים מן המגזר הדתי מכיוון שהמעסיקים יעדיפו עובדים שכן עובדים בשבתות. האם זה כך? 82.81.81.142 23:13, 13 בינואר 2016 (IST)

מעסיקים עשויים להעדיף עובדים שלא מטילים מגבלות על ימי העבודה שלהם מטעמים דתיים. כפי שהם עשויים להעדיף עובדים ולא עובדות שעשויות להכנס להריון. כפי שהם עשויים להעדיף רווקים על פני הורים לילדים. וכך הלאה.

יש הרבה "תמריצים" עבור מעסיקים להפלות בשוק העבודה. לכן קיים חוק שאוסר על אפליה.

עוד נקודה לגבי פתיחת עסקים בשבת, היא שממילא מדובר בעסקים שהעבודה בהן היא לרוב במשמרות, ולכן אין מניעה להעסיק עובדים שיקחו משמרות רק בשאר ימי העבודה. בנוסף, מדובר בעסקים לא כשרים (אליבא דרבנות), שמלכתחילה דתיים אורתודוקסים רבים לא יהיו מעוניינים לעבוד בהם (סופר שמוכר חזיר, למשל). Ben tetuan - שיחה 23:54, 13 בינואר 2016 (IST)

Ben tetuan - זה לא מדוייק. לא מדובר רק על מרכולים ושאר מקומות מוכרי אוכל. מדובר על חנויות מגוונות כאופטומטריה, רהיטים וכיוצ"ב. ראה הקניון (הלא ממש חוקי) בגעש. Shannen - שיחה 06:39, 15 בינואר 2016 (IST)

בשוק העבודה הישראלי יש לא מעט אפליות, למשל בתחום הפקת היין והמצות מעסיקים רק עובדים דתיים, אחרת היין והמצות לא יהיה כשרים, בתפקידי משגיחי כשרות, בלניות ועוד מעסיקים רק דתיים. בבתי ספר דתיים מלמדים רק מורים דתיים, לכן הדתיים באופן כללי אינם מקופחים בשוק העבודה הישראלי. בברכה. ליש - שיחה 07:23, 15 בינואר 2016 (IST)

בשביל לטעון טענה כזו צריכים מספרים, זה לא ממש רציני לזרוק שמות של כמה מקצועות ולהתעלם מהתמונה הכללית. בסיפור פתיחת העסקים בשבת, הנפגעים העיקריים הם לא דווקא דתיים ממש, אלא ציבור גדול הרבה יותר, אנשים שבשבילם השבת היא ערך והם שומרים שבת בדרכם שלהם, יכול להיות שהם מעשנים או נוסעים לחברים ולכדורגל אבל ממש לא מוכנים לעבוד בשבת ופתיחת העסקים תכפה זאת עליהם. האנשים האלה לא יכולים גם לעבוד ביין או כמשגיחי כשרות ושאר הדברים שהוצעו. ביקורת - שיחה 09:51, 15 בינואר 2016 (IST)

ברור שאין מספרים, אבל יש אינדיקטורים. מעסיקים דתיים לא יפתחו בשבת וגם הרשתות הגדולות, הכמהות לצרכנים הדתיים לא יפתחו בשבת, משרדים ממשלתיים, עירוניים וציבוריים לא יפתחו בשבת וכך גם מעסיקים לא דתיים, שמעדיפים לנוח בשבת עם משפחתם, לכן רק מיעוט קטן של מעסיקים יפתחו בשבתות. עבור עבודה בשבת המעסיק משלם לעובדיו תוספת גדולה, לכן יהיו מעסיקים שלא יפתחו בשבת מסיבות כלכליות. אני מחובר היטב לחברה הישראלית, הכרתי אלפים רבים של אנשים, אולי עשרות אלפים ומעולם לא פגשתי אדם, שאינו שומר שבת בעישון ובנסיעות, אך ררוצה להימנע מעבודה בשבת בגלל הערך של השבת - לא הייתי מהמר על קיומם של שני אנשים כאלה. בברכה. ליש - שיחה 11:03, 15 בינואר 2016 (IST)

מעסיק לא דתי שמעדיף לנוח עם משפחתו אבל המתחרה שלו פתח את העסק ייאלץ לוותר על ההעדפות שלו.

מעסיק שנמצא על גבול הרווחיות המדוברת וינסה לפתוח בשבת לתקופת ניסיון ייאלץ להיפטר מעובדיו שלא ירצו לעבוד בשבת.

הבעיה העיקרית היא שגם אם בעל הבית רוצה לנוח עם משפחתו, הוא יכול לשכור מנהל (או שכבר עושה זאת) שיעבוד בשבת ולא יטריד אותו ביום זה.

לא דברתי כמובן על מישהו שחוגג בנסיעות נון-סטופ. יש קהילות שלמות (לא נקבתי בשמות ערים ושכונות כדי לא להיתפס לסטריאוטיפ) של אנשים שבאים כל שבת להתפלל בבית כנסת בבוקר, הרבה מהם לא דתיים במובן הפשוט של המילה ובאים כדי לכבד את אבא שלהם וכדומה. בשביל אנשים כאלה, לעבוד בשבת זה דבר נורא שיתקבל במשפחתם המורחבת בעין עקומה מאד והם לא יכולים להרשות דבר כזה לעצמם, למרות שבקטנה הם לא נמנעים מלרדת לים בצהרי שבת ולעשן. ביקורת - שיחה 11:35, 15 בינואר 2016 (IST)

מה ההבדל בין נודלס לספגטי?

חוץ מזה שספגטי הוא קשיח לפני הכנתו ונודלז הוא רך. מה ההבדל?

ספגטי, הוא סוג של פסטה. בעברית, התקבע שפסטה הן אטריות, לרוב מחיטה, בסגנון איטלקי. נודלס, הן אטריות, לרוב לא מחיטה (אלא מאורז, ביצים, שעועית ועוד), בסגנון מזרח אסייאתי, ו"אטריות" או "לוקשן" הן אטריות למרק, לרוב מחיטה וביצים, בסגנון מזרח אירופאי. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:02, 14 בינואר 2016 (IST)

מה אומרת הסיומת סקי בשמות המשפחה הפולנים?

132.66.169.156 12:34, 14 בינואר 2016 (IST)

שייכות. בדרך כלל מקום, אבל לאו דווקא. לדוגמה "ורשבסקי" זה "שייך לווארשה" ו"קרקובסקי" זה שייך לקרקוב וכדומה. Corvus-TAU - שיחה 13:05, 14 בינואר 2016 (IST)

וכמובן לוקאס פודולסקי. Nachum - שיחה 15:49, 15 בינואר 2016 (IST)

פודולסקי זו דוגמה יפה. מעיין שזה יכול להיות ממספר מקורות. אולי מפודיל (פודול בהגיה אחרת). ואולי מפודולסק. ואולי גם פודוליה. באופן כללי "פודול" זה מורד ההר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:12, 15 בינואר 2016 (IST)

סוללת הסלולרי

הסלולרי שלי הראה 47 אחוז סוללה, וכעשר שניות אחרי שהכנסתי להטענה, כבר הראה 57. מה המשמעות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סוללה בסוף חייה. חזרתי • ∞ • שיחה 21:27, 14 בינואר 2016 (IST)

האם צריך לפרמט SSD אחרי התקנת לוח אם וזכרונות?

אודה למי שיפרט אם זה קריטי, או לפחות חשוב, ואם כן - למה, מה ההיגיון מאחורי זה? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 13:11, 16 בינואר 2016 (IST)

לפרמט כמובן שלא חייבים. בקשר להתקנת מערכת הפעלה מחדש, זה תלוי באיזו מערכת, לינוקס לא חייבים להתקין חדשה מקסימום להדר מחדש את הקרנל. אם אתה מתעסק עם מערכת אחר, אז תפרט איזו. ירח אפל - שיחה 14:17, 15 בינואר 2016 (IST)

אם מדובר רק על זכרונות אין צורך. הבעיה נעוצה בלוח אם - אם מדובר על לוח אם מדגם שונה, בדר"כ הדרייבר הקודם לא יתאים ללוח אם החדש. ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 15:13, 15 בינואר 2016 (IST)

נכון, אבל זו לא סיבה לפרמט באופן אוטומטי. אפשר להוריד דרייברים או להתקין מ־CD (לוח אם חדש מגיע עם CD של דרייברים ותוכנות בדרך כלל). כבר קרה לי לא פעם שהעברתי דיסק עם Win ממחשב למחשב (לא זהה) ובמנהל ההתקנים לא היו סימני קריאה או סימני שאלה. חזרתי • ∞ • שיחה 18:39, 15 בינואר 2016 (IST)

החלפת לוח אם מהווה מוטיבציה חזקה מאד להתקנה מחדש (כלומר פירמוט), למעט אם מדובר בלוח אם שכולל אותו צ'יפסט כמו הקודם לו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:49, 15 בינואר 2016 (IST)

התקנה מחדש זה לא פרמוט, הוא יכול לבצע התקנה בלי למחוק חומר קיים ובלי חובה לפרמט את ההתקן ירח אפל - שיחה 22:16, 15 בינואר 2016 (IST)

לא חובה, כן רצוי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:37, 15 בינואר 2016 (IST)

לא ברור למה זה רצוי. כל מה שצריך זה להתקין את הדרייבר המתאים (אם בכלל זה נדרש). Shannen - שיחה 09:03, 16 בינואר 2016 (IST)

זה לא רצוי מפני ששרידי ההתקנה הקודמת נשארים מאחור, במקרה הטוב בתור זבל שלא עושה שום דבר ובמקרה הרע נשארים hooks שגורמים להאטה ובזבוז זכרון. לא רק דיעה שלי - ראה כאן למשל. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:32, 16 בינואר 2016 (IST)

אילן שמעוני - זה בכלל לא קשור לשאלה שנשאלה. Shannen - שיחה 19:44, 16 בינואר 2016 (IST)

ודאי שזה קשור. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:06, 16 בינואר 2016 (IST)

זה לא קשור (וכל התשובות של כולנו – לא קשורות). לשואל יש מחשב עם דיסק SSD (הוא ציין זאת, לכן התשובות צריכות להתייחס גם לנקודה זו). לא ברור ב-100% מהשאלה האם כבר מותקנת מערכת הפעלה או לא. כי הוא ציין "התקנת" ולא "החלפת". אז אחרי התקנת או החלפת זיכרונות בעיקרון לא צריך לעשות כלום (פרט לבדיקה שהזיכרונות מזוהים ב-BIOS ושהמחשב עולה), ואחרי התקנת לוח אם, בהנחה שהשואל מתכוון להתקנה הפיזית עקב החלפה – צריך רק להתקין דרייברים ולוודא שבמנהל ההתקנים אין סימני קריאה או סימני שאלה. וכל זה נכון הן לגבי דיסק SATA רגיל והן לגבי דיסק SSD, כך שהתשובה לשאלה היא שהצורך בפירמוט לא קיים בין אם יש לו דיסק SSD ובין אם יש לו דיסק SATA. גם כשמדובר בהתקנת מערכת הפעלה על דיסק (לא משנה איזה) חדש - אין צורך לפרמט, ההתקנה עושה זאת. לגבי שדרוג מערכת ההפעלה (וזו לא השאלה שנשאלה), אני מעדיף לבצע התקנה נקייה, כזו שמפרמטת, ולא שדרוג. חזרתי • ∞ • שיחה 20:26, 16 בינואר 2016 (IST)

"קרסול" זו הבליטה החיצונית או הפנימית של הרגל או שניהם?

92.249.70.153 17:35, 16 בינואר 2016 (IST)

ראה קרסול. בברכה. ליש - שיחה 17:53, 16 בינואר 2016 (IST)

לפני שכתבתי את השאלה בדקתי שם ולא מצאתי שם תשובה. 92.249.70.153 19:12, 16 בינואר 2016 (IST)

"קרסול" הוא המפרק בין השוק וכף הרגל. הוא כולל כמה חלקים, ביניהם גם את שתי הבליטות בצידי הרגל. יואלפ - שיחה 08:59, 17 בינואר 2016 (IST)

האם באירופה עוקפים תוכנה פירטית?

לא סוד שבארץ מורידים מלא, מתקינים קראקים ולהשיג דיסק צרוב זה עניין של מה בכך. והסיכוי לקבל עונש הוא נמוך, אלא אם כן עושים את זה באופן מסחרי או משהו.

האם זה ככה גם באירופה (שוויץ) או שיש שם עקיפה ואפשר לקבל על הורדה והתקנה עם קראק במחשב אישי עונש אמתי (כשאני כותב "אפשר" הכוונה היא "יש סיכוי הגיוני"). 79.180.235.99 20:32, 16 בינואר 2016 (IST)

המילה היא "אוכפים". אין לי מושג לגביי העניין עצמו. אבל נדמה לי שהתשובה, בכל העולם, היא לא. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:11, 17 בינואר 2016 (IST)

זה בטוח לא נכון. בגרמניה מכניסים על הורדה, אפילו של שיר ללא זכויות יוצרים, לכלא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:23, 17 בינואר 2016 (IST)

שיטוט קצר באינטרנט מעלה שכלא זאת הגזמה, אך אכן, יש דרישות תשלום מחברות מדיה (לא מהמשטרה). מעניין למה זה עובד בגרמניה אבל לא בארה"ב למשל... בברכה, --איש המרק - שיחה 18:34, 17 בינואר 2016 (IST)

אני רק מצטט מידיעות אחרונות של לפני כמה חודשים... יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:39, 17 בינואר 2016 (IST)

היגיון מתמטי או אחר בקפיצת MB בזכרונות

מה ההיגיון מאחורי הקפיצה מ128 ל256 תמיד בזכרונות? או שזה פשוט נוהג? בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 09:00, 17 בינואר 2016 (IST)

כיוון שהמחשב משתמש בבסיס בינארי לביצוע פעולותיו, כולל מיפוי כתובות זיכרון, יותר נוח ויעיל להשתמש בזיכרון בגודל של חזקות שלמות של 2. מצד שני, אם מתעקשים, אפשר לשלב שני כרטיסי זיכרון של 128 ו־256 מגה, על מנת להגיע לגודל זיכרון כולל של 384 מגה. זה יעבוד, אך באופן קצת פחות יעיל. דולב • שיחה 10:22, 17 בינואר 2016 (IST)

אני מניח שהתכוונת לקפיצה ברמת הכפל ב-2 ולא לחזקה שכן אם אני עושה 128 בשניה אני מקבל 16,384... ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 10:39, 17 בינואר 2016 (IST)

התכוונתי בדיוק למה שכתבתי: "יותר נוח ויעיל להשתמש בזיכרון בגודל של חזקות שלמות של 2". כלומר, זיכרון בגודל 1, 2, 4, 8, 16... קילו/מגה/גיגה/טרה בית. דולב • שיחה 11:10, 17 בינואר 2016 (IST)

צריך לזכור גם ש: $2^{10}=1024\simeq 1000=10^{3}$. מכאן השימוש בתחום המחשוב בתחיליות קילו, מגה וכדומה לציון חזקות של 2 במקום חזקות של 10. Tzafrir - שיחה 11:05, 19 בינואר 2016 (IST)