ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון55

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



לואו קוסט[עריכת קוד מקור]

מכיוון שלא הושג קונצנזוס ברור בדף השיחה, אני מפנה אתכם לדיון הקצר ושואל - איך לתרגם "Low-cost carrier"? יוסאריאןשיחה 20:53, 2 ביוני 2008 (IDT)

מטוס לטיסות במחיר נמוך? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:18, 10 ביוני 2008 (IDT)
ראיתי את הדיון הנזכר, ומאוד מקובלים עלי דבריהם של משתמש:קומולוס ו-משתמש:עוזי ו., שם. עלות נמוכה היא מושג רחב יותר במובן מסוים מאשר זול, המתייחס לפריט נמכר, נעדר מרכיבי עלות למיניהם. בסיכומו של דבר, מובילה בעלות נמוכה נראה ונשמע כהלכה (בדומה לביטוי המובילה הלאומית, שאל על נהגה או עדיין נוהגת להשתמש בו), ואין צורך לרדד כל ביטוי למילה הרווחת ביותר או הפשוטה ביותר. בנצי - שיחה 16:57, 10 ביוני 2008 (IDT)

מקור המילה "איקי" ותרגומה לאנגלית[עריכת קוד מקור]

חיפשתי השבוע אחר מקור המילה "איקי" הרווחת בסלנג כדי לתאר שטף דם קטן הנוצר ממציצת עור הצוואר על ידי בן/בת הזוג. המילה לא מופיעה במילון הסלנג של רוביק רוזנטל וגם לא כערך בויקיפדיה. אשמח אם מישהו גם יודע האם קיים שם "תקני" בעברית לאיקי, וכיצד מתרגמים את המילה לאנגלית.

לא מתרגמים לאנגלית, המילה hickey היא כבר באנגלית. דניאל צבישיחה 18:03, כ"ט באייר ה'תשס"ח (3.06.08)
ונהוג לרשום "היקי". (תיקון קישור לקודמי: en:Love-bite) ליאה - שיחה 20:50, 3 ביוני 2008 (IDT)
וכבר יש היקי. דוד שי - שיחה 22:24, 3 ביוני 2008 (IDT)
בשעה זו ממש יושבים אנשי האקדמיה ללשון העברית בגבעת רם, ושוברים את מוחם הקודח איך לקרוא למושג הזה. סימנצון, מצצון, חבועור. --אפי ב.שיחה • 23:28, 3 ביוני 2008 (IDT)
אני בעד חבועור. האמת היא שהמילה "עגבנייה" הייתה מתאימה כאן, אלמלא היא הייתה כבר תפוסה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:19, 10 ביוני 2008 (IDT)
אם איני טועה זה "נשיכת אהבה" או משהו כזה. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 16:33, 10 ביוני 2008 (IDT)

שמות עופות בעברית[עריכת קוד מקור]

אני טוקן ויש לי מקור בצורת שידרית של אוניה. אז מה שמי בעברית ?

לקראת השלמת הערך ציפור לאומית, אני זקוק בדחיפות למומחים לבעלי כנף, שיעזרו לי לתרגם שמות ציפורים לעברית - ראו רשימה ב-שיחת משתמש:DMY/ציפור לאומית.

  • האם זה נכון לתרגם את הציפור הלאומית של פרגוואי en:Bare-throated Bellbird ל-[[ציפורי שיר|ציפור פעמון חשופת צוואר]] ?
  • האם זה נכון לתרגם את הציפור הלאומית של ארגנטינה en:Rufous Hornero ל-[[ציפורי שיר|ציפור כבשן אדומה]] ?
  • האם זה נכון לתרגם את הציפור הלאומית של בליז en:Keel-billed Toucan ל-[[טוקניים|טוקן מקור-שדרית]] ?
  • ועוד שאלות רבות

בתודה מראש ΔΜΫהצטרפו למיזם הקואורדינטותשיחה • 21:16, 05/06/2008 ג' בסיוון ה'תשס"ח

יש לי את הטלפון של יוסי לשם אם אתם צריכים. הוא ישמח לעזור. נעה - שיחה 22:16, 5 ביוני 2008 (IDT)
אנא שלחי לי במייל. תודה ΔΜΫהצטרפו למיזם הקואורדינטותשיחה • 23:11, 05/06/2008 ג' בסיוון ה'תשס"ח
בהתאמה: פעמונן מזוקן, ציפור כבשן חלודית, טוקן אדום-מקור דליק כלבלב - שיחה 16:12, 6 ביוני 2008 (IDT)
אני דווקא חשבתי "טוקן קיל ביל"... אבל ברצינות - האם ויקיפדיה מחליטה על תרגום שמות רשמיים של יצורים וצמחים? חשבתי שאנחנו כאן כדי לדווח על הידע הקיים, לא ליצור ידע חדש. אמנון שביטשיחה 16:49, 6 ביוני 2008 (IDT)

גבול הידע האנושי[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם.

אני רוצה לדעת: האם ייתכן מצב שבו בני האדם לא יוכלו לצבור עוד ידע מתגליות חדשות או לגלות דברים חדשים? תסתכלו למשל על זוכי פרס נובל בכימיה ובפיסיקה. בכל שנה מצטרף אדם נכבד לרשימה, אבל קל לראות שלחלק מהתגליות יש השפעה עצומה, בעוד שהיתר זכו על הישגים "קלים" יותר כגון שיפור של תהליך תעשיתי וכדומה. אפשר לומר למשל שתגלית הרדיואקטיבית היא התגלית החשובה ביותר, בתחום הכימיה, בהשוואה למחקרים אחרים שהובילו לזכייה בפרס באותו עשור. אני חושב למשל על מכלול הידע המדעי כעל דלי ענק. כל תגלית מרעישה מתווספת לדלי וכך הוא הולך ונהיה עמוס יותר. האם ייתכן מצב שבו הדלי לא יתמלא עוד כי לא יהיה עוד מה לגלות? האם יכול להגיע יום שבו פרס נובל לא יוענק כי חוקרים לא יוכלו לגלות תגליות חדשות? בברכה, Bravo123 - שיחה 03:00, 6 ביוני 2008 (IDT).

לא הבנתי: האם אתה שואל אם יתכן מצב שבו ישארו עוד דברים ביקום שלא נצליח להבין אותם לעולם, או האם אתה שואל אם יתכן מצב שבו פשוט נדע את כל מה שיש לדעת, ולא ישארו דברים חדשים לגלות?
  • לגבי האופציה הראשונה - נשאלת השאלה, אם אנחנו כהומו ספיינס לא נוכל לגלות דברים חדשים, האם לא נוכל ליצור גזע טוב יותר (אולי אינטליגנציה מלאכותית מסוג כלשהו) שלא יהיו לו המגבלות של המוח האנושי ולכן דווקא כן יוכל לגלות דברים חדשים.
  • לגבי האופציה השניה - תיאורטית זה יתכן, אך לפי דאגלס אדאמס, במקרה כזה היקום כולו יוחלף ביקום אחר, מסתורי עוד יותר :-) ברק שושני - שיחה 03:23, 6 ביוני 2008 (IDT)
לידע האנושי אולי יש גבולות אבל, כפי שאמר איינשטיין:
"רק שני דברים הם אינסופיים: היקום והטמטום האנושי, ואני עדיין לא בטוח בקשר ליקום."
וגם: "ההבדל בין גאונות לטיפשות הוא שלגאונות יש גבולות."
emanשיחה 03:37, 6 ביוני 2008 (IDT)
כמות האינפורמציה הקיימת ביקום מוגבלת על ידי רמת התיאור והשוני ביקום עצמו. מדובר במספר כה גדול, עד שמבחינתנו ניתן להתייחס אליו כאל אינסוף. לעולם לא נגיע אפילו לקמצוץ מהידע האפשרי. דניאל ב. 03:44, 6 ביוני 2008 (IDT)
הטיעון הזה מסביר למה תמיד אפשר יהיה לכתוב עוד ערכים בויקיפדיה. זה לא עונה לשאלה האמיתית של Bravo - האם יתכן שלא ישארו עוד שאלות מעניינות. עוזי ו. - שיחה 13:42, 6 ביוני 2008 (IDT)
מדען והוגה דעות (בלז פסקל אני חושב) דימה את הידע האנושי המצוי לכדור, שהולך וגדל ככל שחוקרים. האתגרים המדעיים נמצאים במעטפת של הכדור. ככל שגדל הידע, מתגברים ומתרבים האתגרים. דב ט. - שיחה 14:13, 6 ביוני 2008 (IDT)
בהקשר זה אפשר לנסח את השאלה בצורה הבאה: האם יקרה מצב בו הכדור יגדל כל כך, שאיש לא יצליח ללמוד את כל הידע הדרוש על מנת להגיע ממרכז הכדור למעטפת? בברכה, --איש המרק - שיחה 19:29, 6 ביוני 2008 (IDT)
סופמן, בתחומים מסוימים זה כבר קורה והתוצאה היא שאנשים שחושבים שהם הרחיבו את הכדור בסך הכל הגיעו לנקודה שאיש לא ביקר בה זמן רב בתוך הכדור עצמו. ‏ PRRP שו"ת 20:11, 6 ביוני 2008 (IDT)
PRRP , באיזה תחומים למשל? Jobnikon - שיחה 21:33, 7 ביוני 2008 (IDT)
הידע הוא אינסופי. כי לכל ידע יש ידע על הידע (כגון שם היודע הראשון, המאמר שפרסם, תאריך המאמר שפרסם, סוג המחשב בו הוא כתב את המאמר, ספרי הלימוד השונים, הרקע לפרסום המאמר ועוד). לידע כזה נקרא "מטא-ידע". עכשיו, יש ידע על מטא-ידע ולידע זה נקרא מטא-מטא-ידע. וכך אפשר להמשיך עד אינסוף. כלומר: הידע הוא אינסופי. או איך שטרי פראטצ'ט ניסח זאת: 90% מהיקום זה בעצם הניירת (כלומר: הידע על היקום). בברכה, MathKnight הגותי 20:07, 8 ביוני 2008 (IDT)

תעתיק שמות איים בפיג'י[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לעשות שיפוץ קל בערך פיג'י ואולי בערכים המורחבים שתחתיו. היוכל מישהו לעזור לי בעניין התעתיק? מצאתי בערכים שונים וריציאות כמו ויטי לוו/ויטי לבו וכו'. יש משהו רשמי/תקני? אם לא, אשמח לסתם חוות דעת של מומחי תעתיק. מצ"ב העתק של תבנית איי פיג'י מתוך הערך פיג'י באנגלית. קומולוסשיחהתערוכה 13:17, 6 ביוני 2008


Principal islands

Viti Levu
Vanua Levu

Significant outliers

Conway Reef
Kadavu
Taveuni
Rotuma

Archipelagos
Kadavu Group
Lau Islands
Lomaiviti Islands
Mamanuca Islands
Moala Islands
Ringgold Isles
Rotuma Group
Vanua Levu Group
Viti Levu Group
Yasawa Islands

אני מכיר רק את הצורה "ויטי לבו" בתעתיק עברי, מעולם לא נתקלתי בצורת תעתיק אחרת. אליבאבא - שיחה 00:21, 8 ביוני 2008 (IDT)

איך קוראים לגיטרה שמופיע באלבום Brothers in Arms?[עריכת קוד מקור]

ל"ת

National Duolian נחשבות היום לגיטרות לאספנים הן נוצרו בשנות ה-30' GilCahana - שיחה 13:50, 6 ביוני 2008 (IDT)

מכחול-משיחה או משיכה?[עריכת קוד מקור]

בתחילה, חשבתי שמשתמשים ב"משיכה" (פעולת ההנעה של המכחול לאורך המשטח). שמתי לב שנהוג להשתמש גם ב"משיחה" (מריחת הצבע). האם מדובר בשגיאת כתיב (בהנחה שמשיחת מכחול הייתה המקורית) או שמדובר בצורות כתיב תקניות של שני דברים שונים במעט? בחיפוש בגוגל לא מצאתי תשובה בטוחה (אם כי נראה שנוהגים להשתמש יותר ב"משיכה"). ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:47, 6 ביוני 2008 (IDT)

מבלי לקבוע לכאן או לכאן, בביליון מתרגם: משיחה (נ') סיכה, שימון, מריחה בשמן, מריחה בגריז, מריחת נוזל סמיך. בברכה, ‏Yonidebest Ω Talk‏ 18:00, 6 ביוני 2008 (IDT)
כשכותבים "משיכת מכחול" ומתכוונים למשיחת מכחול, זו שגיאת כתיב. ולא שאי-אפשר למשוך מכחול. עוזי ו. - שיחה 18:57, 6 ביוני 2008 (IDT)
"משיחת מכחול" פירושה למשוח את המכחול עצמו בשמן, ולא למשוח דבר-מה באמצעותו, ולכן זה אינו הביטוי הנכון (אם כי כל אחד רשאי לעשות זאת להנאתו). "משיכת מכחול" היא כפשוטה - תנועת משיכה של המכחול על גבי נייר או בד. הביטוי "במשיכת מכחול" נאמר בדרך כלל על פעולת כתיבה או רישום שנעשית במהירות או בקיצור. והשוו "משיכת קולמוס - רשימה קצרה, רישום של מילים אחדות" (מילון אבן-שושן). שבת שלום. אמנון שביטשיחה 19:08, 6 ביוני 2008 (IDT)

שאול מופז כמפקד בה"ד 1[עריכת קוד מקור]

אני מחפש למצוא מידע על דמותו כמנהיג ומפקד של שאול מופז.

נתקלתי בחוסר במידע על תקופת כהונתו של שאול מופז בתור מפקד בה"ד 1.

בכל מקום שחיפשתי ובדקתי כתוב שהוא היה מפקד בה"ד 1 בשנות השמונים אך לא כתוב על פועלו במוסד הזה.

אם מישהו יכול לשפוך אור על תקופה זו.

תיקון טעות: כאןOri‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:59, 6 ביוני 2008 (IDT)

מסעדה בירושלים שאפשר לשבת בה עם כלב בחוץ[עריכת קוד מקור]

אהלן, למשהו ידוע לך על אחת כזאת:), תודה רבה Jobnikon - שיחה 22:00, 7 ביוני 2008 (IDT)

גילוי כתובת IP[עריכת קוד מקור]

שלום, איך אני מגלה מהי כתובת ה-IP שלי? (לשם הגדרת חיבור לאינטרנט)

תנסה כאן. ברי"אשיחה דרוש ביולוג! תנאים טובים למתאימים! • ה' בסיוון ה'תשס"ח • 22:51, 7 ביוני 2008 (IDT)
כתובת ה־IP שלך היא 213.151.46.135. איך גיליתי? ראה כאן. בברכה, דולבשיחה 23:03, 7 ביוני 2008 (IDT)

על "חמים וטעים" תרגומים ושמות[עריכת קוד מקור]

הועלה במקור בדלפק היעוץ ולא נענתי.


במסגרת נסיוני לשפר את הערך "חמים וטעים" ניתקלתי בלא מעט שמות הדורשים "תרגום" לעברית. להלן השמות:
Ashton Productions -האם הוא יתורגם כ "אשטון הפקות" או "אשטון פרודוקשיינס"?
Mirisch Company -חברת ההפקות של וולטר מיריש ואחיו. מאחר והוא יליד ניו-יורק לא ברור לי מהי שפת המקור וכיצד יש לקרוא את זה. כנ"ל פרודוקשיינס
I. A. L. Diamond -י' א' ל' דימונד או איי איי אל דימונד?
Adolph Deutsch -כנראה גרמני. אדולף דוטש? דוייטש?
Arthur P. Schmidt- ארתור פ. שמידט? פ' שמידט?
United Artists -יוניטד ארטיסט?

דבר נוסף: האם לקשרר כל אחד מהשמות או רק את אלו שהם בעלי דפים פעילים?
--נתנאל ברנדל - שיחה 00:40, 8 ביוני 2008 (IDT)

"אשטון הפקות" נשמע הוגן. החברה אינה מוכרת עד כדי כך שיש צורך בתעתוק מדויק של שמה. כך גם אצל מיריש. י' א' ל' דיימונד, דוייטש, ארתור פ. שמידט, ויונייטד ארטיסט- ואפשר להוסיף תרגום בסוגריים. יאירשיחה 00:53, 8 ביוני 2008 (IDT)

מונחים ניגוניים לתרגום[עריכת קוד מקור]

שבוע טוב!

בעברית צחה, איך אומרים Call and response, Hemiola, Heterophony, Antiphon? בטח יהיו לי עוד מושגים לתרגום בהמשך. תודה וחג שבועות מאושר (: ליאור ޖޭ • ה' בסיוון ה'תשס"ח • 12:57, 8 ביוני 2008 (IDT)

אם אתה רוצה לתרגם מונחים ניגוניים, אני במקומך לא הייתי פונה לדף זה, אלא ישירות לדפי השיחה של אביעד המקורי ו-HansCastorp. דניאל צבישיחה 16:54, ה' בסיוון ה'תשס"ח (8.06.08)
ואז איך ילמדו אחרים? אני מציע לשאול כאן, ולהעיר להם בדף השיחה שלהם שנשאלה כאן שאלה שעשויה לעניין אותם. עוזי ו. - שיחה 17:14, 8 ביוני 2008 (IDT)
צר לי לאכזב את כל חובבי העברית הצחה... המונחים המקובלים בקרב מוזיקאים בארץ הם אנטיפון, הטרופוניה, המיולה וכתיבה רספונסוריאלית (או מוזיקה רספונסוריאלית, לפי ההקשר). בתחום המוזיקה מונחים עבריים כמעט ולא נקלטו. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 21:11, 10 ביוני 2008 (IDT)
ואם חפץ אני ליצור הפניה מהמונח העברי התקני למונח הלועזי השגור, כיצד אוכל לעשות זאת? אולי מבנה קריאה-חזרה (אנ'), רב-כליות (אנ'), מבנה משולב (אנ') ומבנה קריאה-תשובה (אנ')? ליאור ޖޭ • ח' בסיוון ה'תשס"ח • 22:32, 10 ביוני 2008 (IDT)
אני לא מכיר מונח עברי תקני, וייתכן שפשוט אין כזה. אפשר לתרגם אותם לעברית באופן אינטואיטיבי כפי שעשית, אבל אין בזה טעם, כשם שלא נפנה לניו יורק מיורק החדשה. כך או כך, חלק מהתרגומים שהצעת בעייתיים: אנטיפון מתייחס לא רק לצורה מוזיקלית, אלא בעיקר לסגנון כתיבה מסוים מאוד. הטרופוניה אינה קשורה לכלים, ויכולה בהחלט להתבצע גם בקולות או בשילוב של קולות וכלים (ורב-קוליות כבר תפוס כשם עברי לפוליפוניה). "מבנה קריאה-תשובה" יכול להיות תרגום טוב לכתיבה רספונסוריאלית. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 22:37, 10 ביוני 2008 (IDT)
נתבקשתי להגיב, אז רק אומר שאני מסכים עם דעת ידידי המלומד לעיל. ‏HansCastorp‏ 04:33, 11 ביוני 2008 (IDT)
רוב תודות לשניכם, אחשוב עליכם כשאכתוב על אתיופיק (אנ') (: ליאור ޖޭ • ח' בסיוון ה'תשס"ח • 10:51, 11 ביוני 2008 (IDT)

מסך מגע[עריכת קוד מקור]

הי,רציתי לשאול האם יש הבדל בין מסךmulti-touchscreen לבין מסך screentouch או שזה סתם כינויים? Mr.FireFox - שיחה 15:02, 8 ביוני 2008 (IDT)

מסך מגע רגיל מסוגל לזהות היטב רק מגע של אצבע אחת בכל זמן נתון. מסך מגע מסוג Multi-Touch מסוגל לזהות מיקום של מספר אצבעות בו זמנית. ראה w:en:Multi-Touch. בברכה, קומולוס - שיחה 23:48, 12 ביוני 2008 (IDT)

שערים של עיתונים[עריכת קוד מקור]

האם יש מקום בו ניתן לדעת מי הופיע על השערים של עיתוני בידור כמו פנאי פלוס ורייטינג בכדי שנוכל לעשות סטטיסטיקה על מס' הופעות או לדוגמא, הבן אדם הצעיר ביותר שהופיע על ארבעת עיתוני הבידור הבולטים בישראל (פנאי פלוס, רייטינג, ראש 1 ומעריב לנוער). Anonymous - שיחה 16:28, 8 ביוני 2008 (IDT)

נדמה לי שב"יפעת" עושים סטטיסטיקות כאלה, אבל הם בטח לא מציעים אותן חינם. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:36, 9 ביוני 2008 (IDT)

למי שמבין בתנ"ך - כמה שאלות אמריקאיות[עריכת קוד מקור]

  • 1. מסע סנחריב (701 לפנה"ס) – ע"פ תוצאות ארכיאולוגיות:
    • א. יהודה הפכה ענייה
    • ב. יהודה נפלה אך התאוששה מהר
  • 2. נבואת הצופה ביחזקאל:
    • א. ייאוש – מתלונן לאלוהים שמזלזלים בו
    • ב. כעס – לא הולך לו
    • ג. שמחה שהצליח להחזיר בתשובה
  • 3. טענת הזקנים לטובת ירמיהו
    • א. אם חוזרים בתשובה נבואה רעה יכולה לא להתקיים
    • ב. מיכה ניבא אך נבואתו לא התקיימה
  • 4. טענת הכוהנים והנביאים נגד ירמיהו
    • א. בוגד במלוכה
    • ב. נביא שקר
    • ג. אנרכיסט
    • ד. אין לו כבוד לאלוהים
  • 5. עשרת הדיברות על פי הפשט
    • א. רק 10 דיברות
    • ב. כל סיפור מעמד הר סיני
    • ג. כל ספר הברית פרק כ' עד כג'

קולוניאליזם במזרח התיכון[עריכת קוד מקור]

במאה ה-19 בריטניה, צרפת ואיטליה שלטו בכמה ארצות במזרח התיכון. אחד מהגורמים לכיבוש מדינה מסויימת היה חשיבות המקום ומעמדו בעיני המדינה הקולוניאלית ( כמו אלג'יריה שהייתה חשובה לצרפת מעבר לגורמים אסטרטגיים). מדוע חשיבות המקום ומעמדו בעיני המדינות הקולוניאליות היווה גורם ששפיע על המציאות הקולוניאלית?

מדינה אירופית הייתה מעוניינת בשליטה באזור במזה"ת או בכלל בעולם במקרה שהיו לה אינטרסים מיוחדים באזור, או במקרה שהאזור היה עשיר במחצבים יקרים. לבנון הייתה חשובה לצרפתים כי ישבו בה נוצרים קתולים, וצרפת ראתה את עצמה כמגינת הקהילה הנוצרית. ארץ ישראל ועירק היו חשובות לבריטים כדי שיהיה להם מעבר נוח מהודו והמפרץ הפרסי לים התיכון. קפריסין עניינה את הבריטים כי היא חלשה על הנתיבים הימיים מתעלת סואץ למערב הים התיכון. קונגו (באפריקה) עניינה את הבלגים כי מדובר בארץ עשירה שמחצביה ופועליה מילאו את קופת הממלכה בכסף. כמו שאתה רואה יש כל מיני סיבות שהמשותף להן הוא שליטה וכסף. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:33, 9 ביוני 2008 (IDT)
אני אתן שני דוגמאות שונות למה מדינה קולוניאלית כבשה מדינה אחרת: 1. מוסוליני החליט לכבוש את אתיופיה בכדי שצבאו יהווה כוח צבאי חזק בקרב המעצמות האירופאיות וגם בגלל ששני השכנות של אתיופיה, סומליה ואריתריאה כבר נכבשו על ידי איטליה. מה גם שאתיופיה עשירה באוצרות טבע. 2. את חבל הסאר אומנם היטלר לא כבש (זה היה חלק מגרמניה מאז ומתמיד, פרט לתקופה שבין שני מלחמות העולם אז השטח עבר לפיקוח חבר הלאומים), אלא נערך משאל עם בו הרוב המוחלט הצביע בעד חזרה לגרמניה. זה היה ב- 1935, ואוצרות הטבע שנמצאים בחבל הסאר שימשו את היטלר בתיעושה ובחימושה של גרמניה. Anonymous - שיחה 19:01, 9 ביוני 2008 (IDT)
חבל הסאר שוכן באירופה והוא בעיני דוגמה מאוד משונה לקולוניאליזם. אני לא חושב שאפשר לכנות זאת כך. קומולוסשיחהתערוכה 01:35, 10 ביוני 2008 (IDT)

מספר שאלות[עריכת קוד מקור]

1.האם כאשר אני מסיים משפט בסימן שאלה או סימן קריאה צריך להוסיף נקודה ?
2.מהם המילים שאליעזר בן יהודה הציע לשפה העברית והם לא התקבלו?
3.איך אומרים נתפס או נתפש ולמה ?
4.מהו המאכל הכי משמין שקיים הכוונה שכל גרם ממנו שווה ערך להכי הרבה קלוריות
תודה רבה ומועדים לשמחה--Rql - שיחה 20:36, 9 ביוני 2008 (IDT)

1. לא, ראה פיסוק.
3. אם הכוונה היא "תפיסת כדור" אז כותבים "נתפס". יש מילה נוספת שאפשר לכתוב בשתי הדרכים, ראה תפיסה.
4. שומן טהור, כמו בשמנים שונים.
בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 22:56, 9 ביוני 2008 (IDT)
2. דומני שפנדורה (או בנדורה?) (עגבניה) לא עלתה יפה.
therealRRR - שיחה 23:57, 9 ביוני 2008 (IDT)
נדמה לי שבן יהודה הציע לקרוא לז'קט "יעקובית". נדמה לי עוד, שאם תכנס לחנות חליפות ותבקש יעקובית, יזמינו עבורך אשפוז כפוי... ברי"אשיחה דרוש ביולוג! תנאים טובים למתאימים! • ז' בסיוון ה'תשס"ח • 00:17, 10 ביוני 2008 (IDT)
בקישור זה [1] יש דוגמאות בעיקר להצלחות של בן-יהודה, אך גם לשני כשלונות. "מיהות" עבור identity (ההצעה השנייה שלו, "זהות", ניצחה) ו"תזמורת" במובן "קונצרט" ולא במובן שהתקבל. דב ט. - שיחה 00:25, 10 ביוני 2008 (IDT)
מאמר מרתק, למרות שכלולה בו בורות מסוימת: מקור המילה מעדר היא בתנ"ך - ישעיהו ז' כ"ה, ולא כפי שנכתב שם. ברי"אשיחה דרוש ביולוג! תנאים טובים למתאימים! • ז' בסיוון ה'תשס"ח •
לגבי נתפש/נתפס - יש כמה מילים שנכתבות ב-שׂ בתנ"ך וב-ס בלשון חז"ל. תפש/תפס או נתפש/נתפס מדגימות יפה את התופעה. בימינו הציעו לעשות הבחנה בין תפישה שכלית לבין תפיסה פיזית, אבל ההבחנה הזאת לא התקבלה בציבור הרחב. עד כמה שידוע לי, האקדמיה ללשון העברית ממליצה להעדיף כתיבה ב-ס בכל מקרה שבו אפשר לכתוב הן ב-שׂ והן ב-ס (למשל: עדיף "סרטוט" על-פני "שרטוט"). לגבי המילה "חסך" - היא נכתבת תמיד ב-ס, למעט שני צירופים שמקורם במקרא: חשׂוּך-ילדים וחשׂוּך-מרפא. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:14, 10 ביוני 2008 (IDT)
לא סותר. חלק גדול מהחידושים של בן-יהודה, ובכלל, הם מילים מהתנ"ך, שהמחדשים קבעו את משמעותן המדוייקת (מן הפסוק בישעיהו מבינים שזה כלי עבודה חקלאי, אבל זה יכול היה להיות גם כלי אחר). דב ט. - שיחה 18:38, 11 ביוני 2008 (IDT)

אפשר לדעת כמה[עריכת קוד מקור]

קלוריות יש בשומן טהור (1 גרם של זה) ? ותודה!--Rql - שיחה 10:56, 10 ביוני 2008 (IDT)

התשובה, איך לא, בערך קלוריה. גרם שמן (או שומן) תורם 9 קלוריות (קילוקלוריות ליתר דיוק).יורם שורק - שיחה 11:55, 10 ביוני 2008 (IDT)

כאן שואלים על אנגלית?[עריכת קוד מקור]

אני מקווה שכן. נתקלתי בביטוי באנגלית והוא לא מוכר לי. הביטוי הוא "rough-and-ready" . אולי מישהו יודע לתרגם אותו? מודה לכם מקרב לב. אסתושה. נו, אף אחד לא יודע?

התרגום המדוייק תלוי בהקשר, אבל זה עשוי להיות "אפוי למחצה". עוזי ו. - שיחה 00:20, 10 ביוני 2008 (IDT)
לפי המילון והיכרות אישית, "לא מהוקצע, אבל מוכן לפעולה", או "יעיל ושימושי, בלי קישוטים", כמו יהלום גולמי, למשל.שלומית קדם - שיחה 00:29, 10 ביוני 2008 (IDT)

תודה לכל מי שענה אבל אני לא בטוחה שזה מתאיאם. למשל היתה שם שאלה איזו מנשיאי ארצות הברית היה הכי "rough-and-ready". מה הקשר? בתודה מראש, אסתושה

במקרה כזה הכוונה היא ל"מהיר לפעול ללא הכנה מדוקדקת" (עם קונוטציה חיובית, כנראה). עוזי ו. - שיחה 13:34, 10 ביוני 2008 (IDT)

שפות בתקופות קדומות[עריכת קוד מקור]

יש מידע באיזו שפה דיברו בארץ ישראל של תקופת בית שני (תחת שלטון הרומאים)? אם כן, אז מהי? עברית? רומאית? ארמית? therealRRR - שיחה 23:55, 9 ביוני 2008 (IDT)

בהנחה שאתה מתייחס לאוכלוסיה היהודית - עברית, יוונית (ולא לטינית) וארמית. הארמית הייתה הפופולארית ביותר, ודוגמא חיה לכך אפשר למצוא במנשה בפרק א' של מסכת יומא המזכירה כהן גדול שלא ידע עברית. דניאל צבישיחה 00:11, ז' בסיוון ה'תשס"ח (10.06.08)
אכן, הוכחות נוספות ניתן למצוא במשנה שחוברה בארץ ישראל, אך כאשר היא מצטטת שטרות וכתובות, היא מצטטת אותן בארמית. ברי"אשיחה דרוש ביולוג! תנאים טובים למתאימים! • ז' בסיוון ה'תשס"ח • 00:15, 10 ביוני 2008 (IDT)
ומאידך, השכבות העשירות בעם העדיפו יוונית, כפי שמעידים הפסיפסים הנמצאים בבתיהם. דניאל צבישיחה 00:24, ז' בסיוון ה'תשס"ח (10.06.08)
לא רק שם. מצויים קברים רבים של יהודים מאותה תקופה עם כתובות ביוונית. ראה למשל בית שערים. רק אמידי אותה תקופה יכלו להרשות לעצמם קברי אבן מעוטרים וחרותים שכאלה. בנצי - שיחה 00:44, 10 ביוני 2008 (IDT)
לאחר שיבת ציון הארמית החליפה את העברית כשפת הדיבור של האוכלוסייה היהודית והלא יהודית (יש לציין שארמית הייתה הלינגואה פרנקה בממלכה האחמנית) לאחר הכיבוש של אלכסנדר היוונית החלה אט אט תופסת את מעמדה של הארמית בקרב השכבות הגבוהות (למרות שככל הנראה, לפחות בהתחלה רמת הידיעה ביוונית הייתה קלוקלת) והיא כמובן הייתה שפתם של המתיישבים היוונים.
אם נתמקד ביהודים אז ממה שאנחנו יודעים ידיעת היוונית בקרב המעמדות הגבוהים מעולם לא הייתה ברמה גבוה, כמו כן סביר שחלק גדול מהאוכלוסייה שקיבל השכלה דתית ידע עברית ברמה כלשהיא.85.250.26.4 14:54, 10 ביוני 2008 (IDT)
לגבי העדפת הארמית בימי בית שני ובמאה השנים שאחרי חורבן הבית - כנראה שבשכבות הנמוכות של החברה העברית הייתה נפוצה יותר. התגלו מכתבים מזמן מרד בר-כוכבא שבהם פונה בר-כוכבא אל חייליו בעברית הדומה לעברית של המשנה. יש גם סיפור על שפחתו של רבי יהודה הנשיא שביארה לתלמידי החכמים מילים בעברית יומיומית כגון "מטאטא" ו"סלסול". לגבי תקופת התלמוד - שני התלמודים כתובים בארמית, אבל בתלמוד הבבלי יש יותר דיונים לגבי משמעותן של מילים בעברית, לעומת התלמוד הירושלמי. נראה שחכמי ארץ-ישראל בתקופת התלמוד הבינו עברית טוב יותר מחכמי בבל, גם אם השפה כבר לא הייתה שגורה בפיהם. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:06, 10 ביוני 2008 (IDT)
צודק, יש גם מקומות שהמשיכו לדבר עברית גם בתקופת הכיבוש הערבי (כמו שמעידים כתביו של רס"ג בנוגע לטבריה).85.250.233.53 19:03, 10 ביוני 2008 (IDT)