ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון130

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מילון מושגים פסיכולוגיים

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3

א-מחייע - מה המשמעות? זה ביידיש?

תודה.

בס"ד זה ביידיש, מעבר לזה לא יודעת לענות וכמי שאוהבת את השפה גם אני אשמח לדעת. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 18:45, 26 בינואר 2011 (IST)

זה בעברית עם מבטא יידישאי: מחייה נפשות. אמנון שביט • שיחה 18:55, 26 בינואר 2011 (IST)

כפי שאמר אמנון הביטוי המלא הוא מחייה נפשות (מבוטא: מחייה נפושות). א-מחייה או אההה א-מחייה.... נאמרת בדרך כלל תוך אנחת התענגות על הנאה גופנית כמו שהייה במרחצאות חמים, שתיית משקה שנותן הרגשה טובה או געשלעכט שפם אדום - שיחה‏ 16:38, 27 בינואר 2011 (IST)

נימוק פשוט בפיזיקה

גוף נזרק בזריקה אופקית, במהירות V. האם הוא ייפול בקו ישר? התשובה היא כן רק במקרה הפרטי שV שווה ל0. אני מחפש נימוק טוב לזה. כל הנימוקים והסברים ששמעתי עד היו חלקיים בלבד או שגויים. תודה מראש 89.138.196.61 19:06, 26 בינואר 2011 (IST)

כי לפי המשוואות בכל מקרה אחר זה יוצא פרבולה... eman • שיחה • ♥ 19:25, 26 בינואר 2011 (IST)

זה החוק השני של ניוטון - גוף שנע בכיוון אופקי ימשיך לנוע לנצח בכיוון אופקי, כל עוד לא פועל עליו כוח לכיוון ההפוך. אני-ואתה • שיחה 20:47, 26 בינואר 2011 (IST)

סיסטיק פיברוזיס

לפי מיטב הבנתי, המין האנושי לא "ריפא" את הסיסטיק פיברוזיס, אלא אִפשר לחולים במחלה לחיות חיים ארוכים ובריאים יחסית למצבם של החולים בעבר. איך קוראים ל"ריפוי" שכזה, בשפה רפואית או אקדמית? אדם נבו•שיחה 22:59, 26 בינואר 2011 (IST)

יש כאן הנחיה קלינית העוסקת במחלה (בטיפול בה - החל מעמוד 16). נדמה לי שאין שם הגדרה מקצועית ספציפית לסוג כזה של סטטוס תחלואי, אז אולי באמת אין כזה. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 23:09, 26 בינואר 2011 (IST)

טיפול בסימפטומים של המחלה? ‏Setreset • שיחה 10:08, 27 בינואר 2011 (IST)

אתה יכול להתרשם מהערך בריאות לגבי הקושי בהגדרת המושג. קצת דוגמאות מקבילות לסוגיה שהעלת: יתר לחץ דם - הרפואה לא ריפאה את הבעיה, אך היא מאפשרת לסובלים ממנה חיים ארוכים יותר וטובים יותר. את אותו הדבר אפשר להגיד על שומנים בדם, על סוכרת, על חלק ממחלות הסרטן ועל הפרעות רבות נוספות. אני חושב שהמסקנה שלי היא שמדובר בטיפול במחלה\אדם שאינו שונה בהרבה מחלק ניכר מהטיפולים הקיימים.
סטריסט, אני לא חושב שבמקרה הזה הטיפול נופל לקטגוריית הטיפול בסימפטומים. טיפול בחולי CF כולל תרופות שמאפשרות להם לעכל מזון, תרופות וטיפולים שמסייעים בניקוז הריאות מליחה כדי שיוכלו לנשום והשתלות של איברים (בעיקר ריאות אאל"ט). יוסי • שיחה 19:55, 27 בינואר 2011 (IST)

עד כמה שהבנתי מגעת, אלו כולם סימפטומים, והמחלה היא חלבון פגום ב-DNA שאותו לא מתקנים. ‏Setreset • שיחה 22:57, 27 בינואר 2011 (IST)

בדרך כלל ב"טיפול בסימפטומים" מתכוונים למשל להורדת חום או להפחתת כאב. ולא ליכולת לעכל מזון או לנשום. מה שניסיתי לכתוב בתגובה הקודמת, שבין "טיפול בסימפטומים" לבין "החלמה מלאה" (מה שזה לא אומר, וראה הבעיה בהגדרת "בריאות"), יש משרעת גדולה. נדמה לי שמרבית הטיפולים הרפואיים, כולל הטיפול ב CF, נכנסים לתוכה. יוסי • שיחה 23:32, 27 בינואר 2011 (IST)

הבהרת מושגים:

• רפוי - טיפול הגורם להבראה מלאה של החולה ההופך ל"בריא". למשל, מתן אנטיביוטיקה X ריפאה לחלוטין את הזהום החיידקי שהיה בגרונו של Y וכעת הוא בריא לחלוטין.
• טיפול - מתן טיפול תרופתי או אחר הניתן לחולה במטרה לתקן חלק מהנזק שנגרם לתאים שונים בגופו שנפגעו ממחלה, להוסיף חומר מסויים שעקב המחלה חסר בגופו, לשפר פעילות חולנית של איבר מסויים כמו הלב, וכו'. החולה אינו מבריא אך הוא נמצא בפחות סיכון מאשר לפני הטיפול ומהלכה הטבעי של מחלתו הואט.
• טיפול סימפטומטי - טיפול הניתן לסימפטומים מסויימים של המחלה ולא למחלה עצמה הנשארת באותו מהלך. למשל, טיפול להורדת חום בזהום חידדקי אינו מרפא את הזהום כלל אך משפר את הרגשתו של החולה לזמן מסויים. כנ"ל טיפול לכאב גב או שיניים. וידנפלד - שיחה 00:54, 1 בפברואר 2011 (IST)

סינגולריות

האם יש קשר בין נקודות מיוחדות על גרף הפונקציה לבין אותה הסינגולריות שעליה מדבר סטיבן הוקינג?

כן. סינגולריות כבידתית היא סינגולריות מתמטית שנובעת ממשוואות היחסות הכללית. אלעזר - שיחה 11:19, 27 בינואר 2011 (IST)

אתה יכול להראות לי איזו נוסחה מובילה לזה? נגיד אני רואה שבטרנספורמציית לורץ ובכל היחסות הפרטית אם אני מציב C כמהירות בין מערכות אני מקבל חילוק באפס. זה בערך אותו הסיפור? אז איפה רואים את הבעייתיות שעליה מדבר הוקינג?

לצורך זה נצטרך לחכות למישהו שלמד יחסות כללית. אם אני לא טועה (וייתכן שאני טועה) זה לא בדיוק אותו דבר כמו ביחסות פרטית: יחסות פרטית היא מסגרת לא שלמה מלכתחילה, ואיננה עוסקת במערכות מאיצות. לכן אם אתה מציב את מהירות האור אתה נותן פיתרון לא תקף, מחוץ למערכת - אי אפשר להגיע למצב הזה. לעומת זאת ביחסות כללית אפשר להראות שהדרך להגיע לסינגולריות נובעת ממקרה שאמור להיות חלק מהמקרים התקפים - פשוט מסה צפופה מספיק. שוב, לא למדתי יחסות כללית, ולכן ייתכן מאוד שאני טועה. אלעזר - שיחה 12:08, 27 בינואר 2011 (IST)

אני לא יודע בדיוק על איזה סינגולריות ספציפית אתה מדבר, אבל אתה יכול למשל למצוא את הסינגולריות של חור שחור במטריקת שווצרשילד (שמשום מה לא זכתה לערך כאן). בגדול, זו פשוט חלוקה באפס. משה פרידמן - שיחה 12:22, 27 בינואר 2011 (IST)

בערך סינגולריות כבידתית תמצא תשובה טובה יותר. (אם כי לצערי עדיין אין שם פירוט מתמטי). משה פרידמן - שיחה 12:32, 27 בינואר 2011 (IST)

הנוסחה שמובילה לזה היא משוואות איינשטיין. אי אפשר להגיע לזה מתוך שום דבר שלמדת ביחסות פרטית, ואין קשר לטרנספורמציית לורנץ. צריך ללמוד יחסות כללית. בערך חור שחור (ניתוח מתמטי) רואים איך היא נראית. ‏Setreset • שיחה 12:38, 27 בינואר 2011 (IST)

הוא לא אמר שאפשר להגיע מיחסות פרטית, הוא שאל אם זה דומה למה שקורה שם (גם חלוקה באפס). --אלעזר - שיחה 12:55, 27 בינואר 2011 (IST)

גם במשיכה רגילה במרחק השואף לאפס יש משיכה אין סופית לפי המשואות . תודה

chair

מישהו יודע איך נקרא תפקיד chair באוניברסיטה בישראל? ‏Setreset • שיחה 12:39, 27 בינואר 2011 (IST)

תלוי בהקשר; זה יכול להיות ראש מחלקה או בעל קתדרה. עוזי ו. - שיחה 15:58, 27 בינואר 2011 (IST)

מצוין, אשתמש באלו כתלות בהקשר. זה גם יכול להיות עוד משהו? ‏Setreset • שיחה 16:38, 27 בינואר 2011 (IST)

מהירות זויתית של כדור הארץ

איך מחשבים את המהירות הזוויתית (אומגה) של כדור הארץ? אני יודע שהרדיוס הוא בקירוב טוב 6.4E6 מטר. והוא מקיף את עצמו תוך 86400 שניות (עזבו את הדיוק). איך מזה אני מגיע ל7.3E-5?

הרדיוס לא חשוב. תדירות הסיבוב היא אחד חלקי זמן המחזור. תכפיל בשני פי כדי לקבל מהירות זויתית. משה פרידמן - שיחה 14:13, 27 בינואר 2011 (IST)

סבבה. שאלה בקוריוליס(כבר שאלתי כאן, אבל לא עונים לי כי הדיון כבר ישן בטח): אם טיל כלשהו טס במהירות בכיוון מערב- האם המהירות שלו תהיה ניצבת לאומגה בכל קו רוחב(הראיה המרחבית שלי אומרת שכן)? זה אומר שהכוח שפועל עליו, לפי כלל יד ימין יהיה לכיוון למעטה. ואם הוא נע מזרחה- אז למעלה(החוצה ממרכז כדור הארץ). נכון? כלומר, טיל טס בכל קו רוחב שהוא בכיוון מזרח או מערב לא יהי מוסט ימינה/שמאלה(במערכת שלו) אלא רק למעלה/למעטה?

לא. יש לך טעות. המהירות אכן ניצבן לוקטור אומגה. אבל וקטור אומגה הוא לא במישור של פני כדור הארץ, אלא מכוון לכיוון כוכב הצפון. לכן גם המכפלה הוקטורית שלהם אל ביכוון למטה, אלא בניצב לציר הסיבוב, כלומר בזווית - חלק למטה וחלק צפונה. (וגם זה כיוון התאוצה. כיוון הכוח המדומה הוא הפוך, כלומר חלק למעלה וחלק דרומה).

רק בקו המשווה, הכיוון של האנך לציר הסיבוב הוא למטה, ולכן שם באמת אין כוח קוריוליס על גופים שנעים במקביל לפני כדה"א (או יורת נכון, הוא רק מכוון למעלה, או למטה, בהתאם לכיוון המהירות). eman • שיחה • ♥ 16:03, 27 בינואר 2011 (IST)

לא הבנתי איך זה צפונה-מעטה. על איזו זווית אתה מדבר? אם טיל טס ישירות לכיוון מערב בקו רוחב 30 מעל מקו המשווה או לכיוון מערב בקו רוחב 60 מעל מקו המשווה- שני המקרים וקטור המהירות ניצב לווקטור האומגה. אני לא מבין איזו זווית צריך לקחת בחשבון.

את הזווית בין וקטור אומגה למישור של כדור הארץ. וקטור אומגה מצביע לכיוון כוכב הצפון, שבשביל לראות אותו אתה צריך להרים את עיניך (ובזווית אחרת, בהתאם לקו הרוחב בו אתה נמצא). eman • שיחה • ♥ 19:48, 27 בינואר 2011 (IST)

ציירתי את זה שיהיה יותר ברור( אני יודע שהבעיה היא בהבנה שלי!): [תמונה http://img511.imageshack.us/img511/9943/55034841.jpg] לפי חוק יד ימין, כיוון קוריוליס יוצא תמיד כלפי מעטה, בכל קו רוחב שהוא. איפה יש זווית שאפשר להכניס למכפלה הוקטורית? זווית בין מה למה?

נראה לי שמה שאתה לא מבין נכון זה מה זה בציור "למטה" (למה אתה כותב עם ע'?). למטה זה לכיוון מרכז כדור הארץ. זה לא האנך לכיוון ציר כדור הארץ. eman • שיחה • ♥ 20:34, 27 בינואר 2011 (IST)

כי אני לא יודע קרוא וכתוב... כנראה זאת היתה הטעות שלי בהבנה- הייתי בטוח ש"למטה" זה משהו קבוע. בציור שלי- כוח קוריוליס הוא תמיד( בחצי הצפוני בטיסה מערבה) לכיוון "לתוך הדף"?

האמת שהציור שלך לא מוצלח, כי לא ברור איפה נמצא הגוף שזז. אני אולי אנסה לצייר בעצמי שמשהו תכף. eman • שיחה • ♥ 21:09, 27 בינואר 2011 (IST)

OK. ציירתי חתך של כדור הארץ. לכן כיוון מערבה איפה שציירת הוא מהדף החוצה. יש שני גופים שנעים מערבה. כיוון כוח קוריוליס (לפי כלל יד ימין) הוא לכיוון ציר הסיבוב של כדור הארץ, בשני המקרים.

רק שכשהגוף נע על קו המשווה, הכוח הזה כולו למטה.

לעומת זאת כאשר הגוף נמצא בקו רוחב צפוני יותר, כיוון למטה (הקו האדום) הוא למרכז כדור הארץ ולא זהה עם הכיוון של האנך שיורד לציר הסיבוב. לכן את כוח קוריוליס אפשר לפרק לרכיב שהוא "למטה" (מה שקראתי בציור F1), והרכיב שנשאר (מה שקראתי F2), מצביע לכיוון צפון (על פני כדור הארץ). eman • שיחה • ♥ 21:58, 27 בינואר 2011 (IST)

תמונה שווה אלף מילים. הסביר לי הכל. תודה על ההשקעה בשרטוט.

באמת אחלה תמונה והוספתי אותה לערך כוח קוריוליס כדוגמה. ‏Setreset • שיחה 22:52, 27 בינואר 2011 (IST)

"תורת המצבים"

האם קיימת תורה מתמטית שעוסקת בהגדרתם של מצבים? ‏YHYH ۩ שיחה 17:06, 27/01/2011

אתה מתכוון כמו מצבים של אוטומט סופי? אם כן, אז קיימת תורת האוטומטים. דולב • שיחה 19:08, 27 בינואר 2011 (IST)

אנסה להבהיר את הכוונה שלי. בפרדוקס הערימה נטען שפיתרון הפרדוקס הוא שאין להפעיל על ערימה דרכי פעולה מתמטיות מכיוון שערימה היא לא הגדרה מדויקת וכ'. אבל לדעתי צריך להיות לפרדוקס פיתרון אחר (אני אמנם לא מתמטיקאי, אבל בכל זאת).

נטען בפרדוקס ש"אם n גרגרי חול יוצרים ערימה, גם n-1 גרגרי חול יוצרים ערימה". ואני אומר: איך אפשר לטעון שהגדרת הערימה במצב של n גרגרי חול שווה להגדרתה במצב של n-1 גרגרי חול? אי אפשר להגיד שהמצב של n גרגרי חול שווה לחלוטין למצב של n-1 גרגרי חול. חייב להיות בין המצבים שינוי מסוים, אלא אם כן מוכיחים אחרת.

הניסוח הנכון צריך להיות, שעבור n גרגרי חול, במצב של n-1 גרגרי חול הערימה הופכת לערימה פחות מובהקת (גם אם במידה קטנה). ועל פי היגיון פשוט, אם ממצב למצב הערימה נהיית פחות ופחות מובהקת, אז במצב של n מסוים היא כבר לא תהיה ערימה (כלומר, במצב X גרגירים הערימה היא ערימה בדרגה הנמוכה ביותר, ובמצב X-1 גרגירים זו איננה ערימה). וזה הפיתרון.

כלומר, אני טוען שהגדרה של גופים במצב מסוים אינה שווה להגדרתם במצב אחר (כלומר, גוף עובר שינוי כלשהו בין מצב למצב), אלא אם כן מוכיחים אחרת באופן מתמטי. אז מה שאני שואל הוא, האם יש תורה מתמטית שטוענת את זה או שזה חידוש שלי? ‏YHYH ۩ שיחה 20:04, 27/01/2011

ראה לוגיקה עמומה. עוזי ו. - שיחה 22:07, 27 בינואר 2011 (IST)

כלומר, זה מתאים ללוגיקה של זאדה? ‏YHYH ۩ שיחה 14:24, 28/01/2011

לוגיקה עמומה. אני חושב שהערך מגזים בנוגע לתרומתו של זאדה לפיתוחה. עוזי ו. - שיחה 15:05, 28 בינואר 2011 (IST)

לפי עקרונות הלוגיקה שלו, הלוגיקה שכתבתי לעיל מתאימה לעיקרון "ערך האמת" - יש ערך מסוים שמייצג את דרגת המובהקות של הערימה, כלומר, נכונות הטענה שאוסף גרגירי החול הוא ערימה. ‏YHYH ۩ שיחה 18:01, 29/01/2011

מה פולט יותר קרינה? LCD או LED? או פלזמה?

מה פולט הכי הרבה מה הכי פחות מה הטווח של כל אחד?

כמה רחוק לשבת ממסך LED של חבר?

אני לא יודע את התשובות, אבל אלה הן שאלות לא נכונות: הקרינה של כל הסוגים האלה לא משמעותית במיוחד. לעניין המרחק יותר רלוונטית השאלה כמה זה מאמץ את העין. ההמלצה המקובלת (אל ידי מומחי ארגונומיה) למרחק עבודה ממסך היא מרחק הושטת יד בערך. --אלעזר - שיחה 21:44, 27 בינואר 2011 (IST)

המרחק המומלץ לעיניים הוא פעמיים עד שלוש פעמים גודל המסך (גודל האלכסון שהוא הגודל שמפרסמים). ‏Setreset • שיחה 22:54, 27 בינואר 2011 (IST)

חיפוש יזיזות

למה נשים בגופיי ואתרי הכרויות, לעולם לא יעידו על כך שהן מחפשות קשר יזיזות? (למרות שלפעמים ברור שהן כן מחפשות את זה... ?,

למה הן תמיד יגידו שהן מחפשות אך ורק קשר רציני, או שהן לא מעוניינות כלל בסטוצים?,

למה?.

האם נעשה מחקר פסיכולוגי על הנושא?

אולי כי יש החברה מוסר כפול לפיו גבר שמקיים קשרים מיניים רבים שלא למטרה רצינית הוא "גבר גבר" ואישהב שעושה את זה היא "שרלילה"?

מלבד הנ"ל, נשים הן פשוט יותר עדינות ושומרות על צניעות מסויימת ועל כן הן מתבטאות בנושא בפחות גסות. ישנה גם התנייה תרבותית על צורת התבטאות נשית, ראה מדוע ילדות משחקות בבובות ולא במכוניות או מכות וכדומה. מלבד זאת הקצב של נשים שונה, גם כשהן מחפשות את הקירבה הגופנית הן לא רוצות שזה יגיע מיד, לכן הן לא מתחילות ישר מזה, להבדיל מגברים, וזה דבר הבא לידי ביטוי בכל תחום, (ראה בספריו של ג'ון גריי, כגון גברים ממאדים ונשים מנוגה).

מענין שבמקורות שלנו ישנה התייחסות מענינת, איש שמורד באשתו (מונע ממנה קיום יחסים) משלם שלשה רובל לשבוע, ואשה מורדת משלמת שבעה, לשאלה על מהות האפליה משיב התלמוד (מסכת כתובות פרק שביעי) שיצרו של איש קשה משל אשה (על כן הקושי שהיא מציבה בפניו גדול מהקושי שהוא גורם לה), "צא ולמד משוק של זונות, מי שוכר את מי". ―Samuels (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ציטוט מדוייק וציטוט מסלף

תגידו, מה הדרך הנכונה לכנות ציטוט שאינו מדייק במכוון, היינו, ציטוט שבוא-נאמר 'מתרגם' את הטקסט הכביכול מצוטט בכך שהוא מחסיר או מוסיף משהו לטקסט זה...?

אם אני מבין אותך נכון, מדובר בפרפרזה (כמו למשל במשפט: "אתה הבנת את זה, מר יעקב?" בפרפרזה על "אתה הבנת את זה, מר ברוך" ממערכון של הגשש). קיפודנחש - שיחה 01:11, 1 בפברואר 2011 (IST)

כי איתא (ביטוי בספרות חז"ל

כי איתא פירושו 'ציטוט לנאמר', או שמא פירושו -> 'כי מובא' (מובא דהיינו, נאמר, בין אם בדיוק כך או בין אם קצת אחרת).

?

כדאי להביא את הביטוי בתוך ההקשר. פירושו המילולי "כי יש...", ונראה לי שבדרך כלל פירושו הענייני הינו "אם נקבל את...". משה פרידמן - שיחה 11:39, 30 בינואר 2011 (IST)

איתא בהקשר הזה הוא ישנו ולא מובא, והמילה כי בארמית אינה קשורה ל"כי" שלנו בעברית אלא משמעותה יותר כמו היכן, באיזה אופן, מתי, והמשמעות המלאה היא באיזה אופן ייתכן כך וכך. (כו שבט) יעקב המכונה Samuels - שיחה 03:02, 31 בינואר 2011 (IST)

זיהוי מטוס ישן

מישהו מזהה את המטוס בתמונה הזאת ? ברקע מופיע שדה התעופה לוד בזמן בנייתו והתמונה מתוארכת לשנים 1934-1939. תודה, Neuköln - שיג ושיח 15:20, 28 בינואר 2011 (IST)

אולי זה? לי זנרלי די דומה. קיפודנחש - שיחה 01:05, 1 בפברואר 2011 (IST)

אולי זה?

קשר נסיבתי(פיזיקה)

אני לא זוכר מי הגדיר לי קשר נסיבתי פה בפורום, אבל אני מודה לו- כנראה קיבלתי בזכותו(ובזכות הסקרנות שלי) 10 נקודות בשאלה שבה הרבה טעו. אבל נבדוק: אם במערכת חללית הנעה ב0.3C ביחס למעבדה הטייס רואה שני פיצוצים בהפרש של שניה אחת במרחק של יותר משניית אור אחת - האם נכון לקבוע שאין קשר נסיבתי ביניהם גם במערכת המעבדה? אם הוא רואה שני פיצוצים בהפרש של שתי שניות במרחק של פחות משתי שניות אור- האם קיים בינהם קשר נסיבתי גם במערכת המעבדה? 109.65.4.178 15:20, 28 בינואר 2011 (IST)

אם עשוי להיות קשר נסיבתי, זה נכון בכל מערכת. אם לא עשוי להיות קשר נסיבתי, גם זה נכון בכל מערכת. כלומר בא' אין קשר, בב' עשוי להיות. --אלעזר - שיחה 15:24, 28 בינואר 2011 (IST)

ואם יש חזרה בזמן ויקומים מקבילים , אז יש קשר ?

מים נושפים?

תודה רבה. אני חשוב שזה היה סט-ריסט שאמר לי, אבל לא בטוח. בכל אופן תודה למי שעזר לי אז.

פלמה (Palma) בספרדית

למה ערים ספרדיות מסוימות מתחילות בפלמה?.

בדומה ל-Palm האנגלית, Palma הוא דקל בספרדית (בספרדית דקל הוא נקבה, ולכן סיומת ה-a).
ניתן לשער כי חלק ממקומות אלו היו מקומות בהם התמרו דקלים רמי-קומה, בדומה אולי לאלוני אבא ואלוני הבשן במקומותינו. כל אחד והעץ שלו...
שים לב גם לשימוש בעברית החדשה בתחילית "נוה" או "נאות".
ההסטוריה העברית, שורשיה בחום המדבר. מכאן כי "נוה מדבר" נתפש כאיזה דבר נעלה. סוג של גן עדן קטן.
כך אימצנו את התחילית "נוה" לשמות מקומות שאין בינם לבין נוה-מדבר, דבר או חצי דבר - נוה יעקב, נוה מונוסון, נאות אפקה, נאות סמדר.
להבנתי, כל שיש לנו להסיק מן השימוש הרווח בקידומת Palma הוא בעיקר על מרכזיות המושג בספרדית, ופחות על תפוצתם של דקלים בספרד
- כיאה למדינה ים-תיכונית, שגם בה דקלים ונאות מדבר, נתפשים כדבר נעלה.
כך המושג llevarse la palma ("מביא עמו דקלים" בתרגום ממש חופשי), פירושו הצלחה גדולה או מחמאה אחרת למושא הביטוי.
וכן, Traer en palmas ("להביא בדקלים") פירושו פשוט לפנק, לפנק, לפנק...
חצי הגרוש שלי, דוד הירושלמי - שיחה 16:21, 28 בינואר 2011 (IST)

אזורים בהם הטבע סורר

מדוע במשולש ברמודה יש הרבה אסונות טבע?.

לפי שמועה מעברי הרחוק, באוזרים שונים במזרח אסיה האדמה מרבה לרעוד... הזנכון?.

ראה משולש ברמודה וטקטוניקת הלוחות אלעזר - שיחה 15:55, 28 בינואר 2011 (IST)

אני שואל רק על אזורים ספציפיים, מדוע יש אזורים שאחוז הרעידות בהם גבוה מאד?. התוכל להסביר?,

תודה.

קרא בערך רעידת אדמה, שם מוסבר אילו הם האזורים המועדים לפורענות. ‏Setreset • שיחה 00:27, 29 בינואר 2011 (IST)

שינויים אחרונים בוויקיפדיה האנגלית

מה התועלת של דף השינויים האחרונים בויקי האנגלית? הוא מתעדכן מהר מדי. איך מתבצע הניטור שם? אלעזר - שיחה 16:02, 28 בינואר 2011 (IST)

וקטור קוארדינטות

מישהו יכול להסביר לי מה משמעות של המנוח וקטור קואורדינטות? נגיד יש לי בסיס הנתון על ידי שלושה וקטורים $(1,0,1),(1,2,0),(1,1,1)$ והשאל היא "מצא וקטור קוארדינטות לפי הבסיס הנ"ל". איך עושים את זה?( אני מניח שזה טריוואלי לגמרי)109.66.39.69 19:37, 28 בינואר 2011 (IST)

אם נתון וקטור $\ (x,y,z)$, יש למצוא את הפתרון (היחיד) למשוואה $\ (x,y,z)=a(1,0,1)+b(1,2,0)+c(1,1,1)$. וקטור הקואורדינטות הוא $\ (a,b,c)$. אבינעם - שיחה 22:40, 28 בינואר 2011 (IST)

ומה משמעות התוצאה? 109.66.39.69 12:59, 29 בינואר 2011 (IST)

משמעות התוצאה היא מדידה של אותה נקודה בשתי מערכות צירים שונות. ‏Setreset • שיחה 19:41, 29 בינואר 2011 (IST)

אתם יכולים להדגים איך זה פועל? לא ממש מובן לי מבחינה תאורתית מה זה "מדידה של אותה נקודה בשתי מערכות צירים שונות". איך המונח "וקטור קוארדינטות" מתקשר להעברת מערכת צירים? 109.66.39.69 19:50, 29 בינואר 2011 (IST)

אם יש לך זבוב על התקרה בקואורדינטות (1,1,3) לפי מערכת צירים שלך שבה ציר X ו-Y מקבילים לרצפה וציר Z ניצב לרצפה, הזבוב יהיה בקואורדינטות אחרות אם ימדוד את זה חבר שלך, שמכוון רובה גומיות לכוון הזבוב וציר Z שלו הוא ציר הרובה למשל. אצלו הזבוב יהיה בקואורדינטות (0,0,5). ‏Setreset • שיחה 21:23, 29 בינואר 2011 (IST)

דמיינתי את זה. אני מבין מה זה להסתכל על אותה הנקודה ממערכות צירים שונות. איך זה קשור למונח "וקטור קואורדינטות"( לך זה מובן. לי לא)? 79.182.20.126 22:54, 29 בינואר 2011 (IST)

מה שכתבתי הוא וקטור הקואורדינטות. פשוט הקואורדינטות. במערכות צירים שונות, הקואורדינטות או וקטור הקואורדינטות (שזה אותו דבר) של נקודה מסוימת, יהיו שונים. ‏Setreset • שיחה 23:02, 29 בינואר 2011 (IST)

וקטור קואורדינטות וקואורדינטות זה אותו הדבר?... הממ... אז מה פשר השאלה "מצא וקטור קואורדינטות לפי הבסיס ..." באלגברה לינארית? 79.182.20.126 23:29, 29 בינואר 2011 (IST)

האם צומח קוקוס בברמודה?

תודה.yes. http://www.cse.umich.edu/~jhalderm/pics/2000-08=bermuda/palm.html

מדוע הרגליים נרדמות כשיושבים על אסלת השירותים?

זה קורה בעיקר כשנשענים עם הגוף על אחת הרגליים, אחרי פרק זמן ישיבה של בערך 10 דקות...

אפשר להתחמק מיזה, אבל זה לפעמים קורה וזה מרגיז,

מישהו יכול להציע פיתרון יצירתי?

תודה.

לחברן יותר מהר? מה זה 10 דקות רצוף?

כל 9 דקות להחליף רגלייםSamuels - שיחה 20:49, 30 בינואר 2011 (IST)

האם יש יחידת מדידה בשם חל"ם?.

תודה.

זו היחידה בה מודדים IQ בבית הנבחרים הישראלי. דוד הירושלמי - שיחה 01:11, 29 בינואר 2011 (IST)

קצת בעייתי. לשימוש כזה – צריך להגדיר מחדש את מושג האינסוף. אפשר להשתמש ביחידת מידה אחרת, יותר מדויקת: האפס המוחלט. חזרתי • ∞ • שיחה 12:51, 29 בינואר 2011 (IST)

עיבוד מוזיקאלי לשירת האזינו

מישהו מכיר ויכול להמליץ?.

תודה.

אין כמו טעמי המקרא. מניסיון. זה המקורי אחרי הכל...Samuels - שיחה 20:51, 30 בינואר 2011 (IST)

השפה המוצקת ביותר באנושות ?

מהי השפה שגם לפני 2000 שנה וגם היום נשארה אותה שפה?.

כאן בישראל הגענו למצב שהיה צריך לתרגם את התנ"ך מעברית עתיקה לעברית מודרנית (תנ"ך רם של אברהם אהוביה). וזה רק בגלל שהנוער זנח את העברית האמיתית.

למה קורה דבר כזה?,

האם מישהו מכיר ספר שסוקר את הנושא ואף מביא דעות מה אפשר לעשות נגד?,

תודה.

נסה את "גלגולי לשון" של גיא דויטשר, שם הוא דוקא מציג את התהליכים האלה כאבולוציה טבעית של שפה. הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 09:19, 29 בינואר 2011 (IST)

כיצד ניתן לגרום לערך שכתבתי בויקפידיה להופיע כשמחפשים בגוגל ?

שלום , חברים כתבתי ערך חדש בויקפידיה ורציתי לשאול כיצד ניתן לגרום לו להופיע בגוגל כאשר אני עושה חיפוש על ערך זה? שכן שם הערך (משה בן שושן) מופיע במגוון אתרים אחרים בתוצאות החיפוש של גוגל אך לא ספציפית מויקפידיה.. אשמח לתגובה בתודה, עמית.Agafny - שיחה 14:20, 29 בינואר 2011 (IST)

זה מתעדכן לבד אחת לכמה ימים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 14:28, 29 בינואר 2011 (IST)

אם תפנה אל המושג שלך מערכים פופולריים אחרים בויקיפדיה, זה יעלה את הדרוג Valleyofdawn - שיחה 22:21, 30 בינואר 2011 (IST)

למיטב ידיעתי זה לא. הערך מופיע בגוגל רק לאחר שהאוטומטים של גוגל מאנדקסים אותו, פעולה שמתרחשת פעם בכמה ימים. הדירוג לא עולה לפי מספר הערכים שמקושרים אליו, אלא לפי מספר האתרים מחוץ לוויקיפדיה שמקושרים אליו. חוץ מזה שגוגל נותן איזושהי עדיפות לוויקיפדיה על פני אתרים אחרים. להתחיל לקשר מערכים אחרים על מנת להעלות דירוג היא פעולה חסרת תכלית מבחינת דירוג בגוגל ופסולה מבחינת שיקולי עריכה בוויקיפדיה. אם עד היום עשית דברים כאלה, זה הזמן לתקן אותם :) יוסי • שיחה 13:43, 1 בפברואר 2011 (IST)

בסיס הנתונים של ויקיפדיה

שלום לכולם,

הבנתי שבויקיפדיה העולמית (בכל השפות ביחד) יש כמה מיליוני ערכים. כמה עריכות נערכו על הערכים האלה? אני מעריך שמדובר לפחות בכמה עשרות מיליונים. השאלה שלי, אם כל העריכות האלה במהלך השנים נשמרות בבסיס הנתונים של ויקיפדיה? ואיך עובדים עם בסיס נתונים כזה גדול? מה גודל בסיס הנתונים (בביטים או בבייטים)? וכמה שרתים צריך בשביל להפעיל כזה בסיס נתונים? האם הוא אמין? האם מדובר בבסיס נתונים מסוג MySQL? ואם כן, באיזה סוג טבלאות משתמשים שם? (MyISAM, InnoDB ...)? והאם משתמשים ב-Foreign Keys?

למה ויקיפדיה לא מוחקת עריכות ישנות? (נניח, אחרי שנה)? מה הטעם לשמור עריכות לנצח? זה סתם מעמיס על הבסיס נתונים של ויקיפדיה.

אגב, שמעתי שהערך הראשון בויקיפדיה (באנגלית) היה Hello World. חיפשתי בערך את העריכה הראשונה, ולא מצאתי משהו מהתאריך שבו ויקיפדיה הוקמה. מישהו יכול להפנות אותי לעריכה הנ"ל?

תודה, אורי אבן-חן - שיחה 19:59, 29 בינואר 2011 (IST)

יש לי אולי תשובה רק לשאלה האחרונה: לפי הערך en:History of Wikipedia (בפסקה "Founding of Wikipedia"), לא היה ערך בשם Hello World, אלא זה פשוט טקסט של שתי מילים שג'ימי וויילס כתב כעריכת הניסוי הראשונה; העריכה הזו לא שמורה כיום במסד הנתונים. התאריך הראשון שממנו נשמר משהו הוא 16 בינואר 2001, וזה נמצא כאן (כתבו על זה דף ויקיפדי כאן). Ravit - שיחה 20:47, 29 בינואר 2011 (IST)

ויקיפדיה, מתארחת על שרתי "ויקימדיה". אלו השרתים המארחים את כל מיזמי הקרן. ניתן לקרוא על מערך השרתים שלהם כאן.
בגדול, ישנם שני צבירי-שרתים לרשת. אחד בטמפה, פלורידה (רחוק-רחוק...), והשני באמסטרדם, הולנד. בקשות מישראל, משורתות על-ידי הצביר ההולנדי.

מערך שרתי ויקימדיה

דוד הירושלמי - שיחה 00:28, 30 בינואר 2011 (IST)

העריכות הראשונות של הפרוייקט נחשבו לאבודות במשך זמן רב אך לאחרונה קראתי באחת מרשימות התפוצה הבינלאומיות שמישהו מצא עותק של הגיבוי של הרשתים הישנים וכנראה שהעריכה המדוברת נמצא שם. לגבי שמירה של המידע, שטח איחסון הוא הדבר הזול ביותר בהפעלת שרתי ויקיפדיה כך שאין סיבה אמיתית למחוק את העריכות הישנות. כאן תוכל למצוא מידע על ה-DB וקישורים להורדת עותקים שלו וסביר להניח שתוכל לנווט משם לדפים טכניים שיענו על השאלות שלך. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:52, 30 בינואר 2011 (IST)

פרופסור גמור

האם זה נכון( קרי מקור) ששי עגנון כינה פרופסור מן המניין בשם "פרופסור גמור"? 79.182.20.126 23:46, 29 בינואר 2011 (IST)

אני לא יכול להעיד על-כך, אבל מהסיפורים המשפחתיים על עגנון, מסתבר שהיה איש ציני כדבעי, וגם "א גוּטה נשוּמה" לא קטן. נשמע מתאים לו משחק כזה.

הביטוי מופיע ברומן "שירה". אבל הביטוי הופיע עוד הרבה לפני בעיתון "הצפירה"

"החכם הנודע ד"ר דוד מיללער (דוד צבי מילר) בוויען [=וינה], אשר הורה עד היום בבית האוניווערזיטעט [=אוניברסיטה] במחלקה של חכמת בני קדם ולשונות שם [=שפות שמיות] בתור מורה בלתי קבוע (אויסערארדענטליך), הורם כעת למעלת פראפעססאר גמור. נודע כי החכם הזה הוא אחד מיחידי סגולה המעטים. ועם כל חכמתו ורום ערכו בעולם המדע, לא סר לבו מאת לאומו ותורתו והוא אחד מן הסופרים המצוינים".

— מדור תרבות, הארץ

למה המונחים הלועזיים כתובים ביידיש? איזו שנה זאת? 79.182.20.126 15:02, 30 בינואר 2011 (IST)

שנת 1885. המונחים הללו כתובים בתעתיק יידי מגרמנית משום שלא היו מונחים עבריים לתארים אקדמיים אז.יורם שורק - שיחה 16:39, 30 בינואר 2011 (IST)

אכן, הוא היה מרבה להשתמש בביטוי הזה, שמופיע גם בשירה, ושלא הוא המציא כאמור. (וכנראה גם לא הצפירה) נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 13:53, 2 בפברואר 2011 (IST)

פירוש המילה סימפטתי

מהו משהו סימפטתי, ומהיא מערכת העצבים הסימפטתית?... האם יש קשר למילה פתטיות?. חשוב לי לכסות את האטיולוגיה של המושג המיסתורי הזה עד תומה!, תודה לכל מי שיתרום מזמנו..

מערכת העצבים הסימפתטית. מבחינה אטיולוגית אכן קשור לשורש ששאלת עליו. תרגום חופשי: "עם פתוס", "עם סבל" (מקור: מילון סטדמן למונחים רפואיים). יוסי • שיחה 13:08, 30 בינואר 2011 (IST)

האתר הזה מאוד עוזר בבירור שאלות בענייני אטימולוגיה. בן גרשון (שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 01:58, 1 בפברואר 2011 (IST)

שאלה בפסיכולוגיה

היו לי פה שני שאלות.

באחת התשובה היא שמשכורת חודשית היא חיזוק ברווח קבוע,

בשנייה, התשובה היא שמכונות מזל הן חיזוק ביחס משתנה...

למה המכונות הן ביחס משתנה ולא ברווח משתנה?,

מה ההבדל בין רווח ליחס?. ואיך העדר מתאם בין תוצאות מכונת-הימורים יכול לשקף חיזוק?,

תודה!!!!!!!!!

המשכורת היא פרי עמלך, לכן היא רווח, והיות שזה קבוע שפיר זה רווח קבוע. לעומתן מכונות המזל, גם כשהן נושאות פרי, אין זו תמורה לכלום על כן לא יאה לכנותם רווח, וכדי לציין את סגנון ההשפעה על המהמר, נכון לומר שזה בא ביחס משתנה (אין היחס מילה מחליפה לרווח). כמו כן ברור מדוע זה ביחס משתנה כי לפעמים דוקא כשהרבה זמן לא הרווחת אתה נוטה יותר להאמין שתרויח, ובכל אופן אתה נואש יותר ומנסה יותר. (כו שבט. יעקב המכונה)Samuels - שיחה 21:05, 30 בינואר 2011 (IST)

פירוש המילה לועזי

פירוש ואטימולוגיה, מישהו?.

ר"ת לע"ז = לשון עם זר. לא יודעת אם זו האטימולוגיה המקורית או פירוש שהומצא בדיעבד כדי להסביר את המילה. Goldmoon - שיחה 10:05, 30 בינואר 2011 (IST)

אני לא חושב שהמדובר בראשי תיבות.
עוד לפני חורבן בית שני (זמן החתימה המאוחר ביותר של ספר תהילים), מופיעה המילה "לועז" במשמעות זר.
וכך, בתהלים קיד א:

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם; בֵּית יַעֲקֹב, מֵעַם לֹעֵז.

יש לשים לב שגם בלי שנדע מראש את משמעותה של המילה לועז, הרי ניתן להסיקה בבירור מן הפסוק.
הפסוק מורכב משני חלקים מקבילים.
משמעות החלק הראשון, זהה למשמעות החלק השני.
כך, "בצאת ישראל ממצרים"="בית יעקב מעם לועז".
אם "ישראל"="בית יעקב", ו"צאת"="מ", כל שניתן להסיק ש"מצרים"="עם לועז" - אז או שלועז זה כינוי למצרים, או שפירושו זר, אחר, נכרי.
אינני תלמיד חכם, ואני לא יכול לחתום על כך, אבל כך נראה לי. דוד הירושלמי - שיחה 12:36, 30 בינואר 2011

ייתכן שזה בא מחילופין של ג' וז', כמו לעגי שפה או נלעג לשון (שניהם בספר ישעיהו) כלומר שפה זרה נשמעת לנו כלעג וכדיבוב בעלמא, ומזה נתחלף ללעז, כדי להבדיל מלעג מכוון. המילה מופיעה בתלמוד פעמים רבות כמו קוראין את המגילה ללועזים בלעז, כלומר לדוברי שפה זרה ניתן לקרוא בשפתם. רש"י רגיל לכתוב תרגום לצרפתית או גרמנית ולהוסיף בלעז. היה נהוג פעם שמילה שאינה מהטקסט מציינים אותה בסימן ראשי התיבות כגון בלע"ז, ואנשים שלא ידעו נוהג זה, פתחו את "ראשי התיבות" כאילו בלשון עם זר... כו שבט. יעקב המכונה Samuels - שיחה 21:01, 30 בינואר 2011 (IST)

לפי מילון התנך של שטיינברג - לעז פירושו "כבד לשון" או מדבר בלחש או בגימגום. לפי אותו מילון כנוי של העם המצרי היה "עם כבד לשון" ועל כן המקבילה של "ממצרים" היא "מעם לעז". וידנפלד - שיחה 01:18, 1 בפברואר 2011 (IST)

כריות אוויר מתנפחות

ניסיתי ב ACE ובהום-סנטר, וגם בעוד כמה חנויות ליד כולל Toys-A-Rus...

אבל,

אין לאף אחד, לפחות לא בתקופה הזאת...

מישהו יודע איפה אפשר למצוא דבר כזה בארץ?,

באמאזון יש אבל הספק שלהם לא שולח לארץ...

כרית אוויר מתנפחת, הגודל שאני צריך הוא כמו של מסך מחשב, 20-30 אינץ'... תודה לעוזרים מראש.

שאלה לארכיאולוגים

באתר דעת, במאמר על ימת כינרת כתוב - "בפפירוסים מצריים, ובציורים על קירות בית אלילים בקרנק אשר במצרים העליונה, מופיעה כינרת". האם מישהו מבין מה זה אומר - האם השם מופיע שם? האם שרטוט של צורתה? תודה לעונים. ―יוסאריאן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מאמר מעניין. אני לא מכירה את הציורים שהמאמר מדבר עליהם, ומעולם לא שמעתי על כך. לפי טענתו השם כינרת מופיע בפפירוסים, הוא לא מציין את שם הפאפירוס, ובנוסף לדבריו בציורי קירות בכרנך יש ציור של כנרת. לא ברור מהכתבה, האם יש ציור של ארץ ישראל ובתוכה כנרת, האם יש ציור נפרד של הכנרת. בכרנך עצמה (לפי מיטב זכרוני) הציורים כולם הם חריתות באבן, ציורי הקיר הצבעוניים נמצאו בקברי המלכים ובקברים שונים. יש שם ציורים רבים כל כך. חבל שכותב המאמר לא פרט יותר. מכל מקום אני לא הופתע אם יסתבר שהמידע הזה נכון, גם השם כנען הוא שם האזור כפי שקראו לו המצרים ששלטו בו לפני כניסת שבטי ישראל לאזור. השמות האלה השתמרו במקרא. אולי דניאל צבי ידע יותר Hanay • שיחה 16:03, 26 בינואר 2011 (IST)

אני לא מכיר (אני די חלש בתקופה הזו), אבל ב"ארץ ישראל בתקופת המקרא" של יוחנן אהרוני הוא מביא רשימה טופוגראפית של כיבושי תחותמס השלישי - מספר 34 ברשימה היא "כנרת" (כתוב, לא מצויר), שאהרוני מזהה בתור תל אל-ערימה (תל כנרות). אני יכול רק לשער שהכוונה לפפירוס הזה. דניאל צבי • שיחה 16:13, כ"א בשבט ה'תשע"א (26.01.11)

באתר עידן התנ"ך מצויין שכנרת מוזכרת ב"פפירוס פטרסבורג" Hanay • שיחה 16:18, 26 בינואר 2011 (IST)

כתבתי לפני כן בשם אהרוני - הוא מפרט יורת בערך שהוא כתב לתל כנרות בהאנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל - יש את הפפירוס הזה, פפירוס לנינגרד 1116A ש"מכיל רשימה של תבואה ושיכר שסופקו לשליחים של ערים שונות מארץ כנען". ציורי מקדש הוא לא מזכיר. דניאל צבי • שיחה 16:22, כ"א בשבט ה'תשע"א (26.01.11)

שאלה לשונית

"היא לומדת משפטים וכלכלה" איך מבטאים את הו'? ואת הכ' הראשונה? והאם יש מקום בוויקיפדיה שאפשר להבין את זה משם? 188.120.155.2 13:39, 30 בינואר 2011 (IST)

מתוך הערך ו' החיבור:

ניקודהּ היסודי של ו' החיבור הוא שווא, אך לפני עיצור המנוקד בשווא (למעט י') או אחת מאותיות בומ"פ, תנוקד הו' בשורוק. בנוסף, לפני י' המנוקדת בשווא תנוקד הו' בחיריק (השווא שעל הי' נופל בשל כללי הדיפתונג), לפני אות המנוקדת בחטף תנוקד הו' כניקוד החטף ולפני הברה מוטעמת תנוקד הו' בקמץ.[2] דוגמאות: אמנון וְתָ‏מר, עשרים וּ‏שְׁתיים, חמץ וּ‏מַ‏צה, פירות וִירקות, ברנשים וַ‏חֲתיכות, שלושים וָ‏שֵׁש.

מכיוון שאף אחד מהתנאים המיוחדים לא מתקיים, הניקוד היסודי נשאר השווא.

מתוך הערך שווא:

מבחינה דקדוקית מתנהג שווא נע כתנועה לכל דבר; למשל, אם אחרי שווא נע מופיע אחד מעיצורי בגדכפ"ת לא יוטל בו דגש קל.

ולכן הכ' איננה דגושה. (כך מבחינת העברית התקנית. בשפת הדיבור רוב מוחלט של האנשים מדגיש את הכ').

דוד - שיחה 14:24, 30 בינואר 2011 (IST)

למה אקורד מינורי 'עצוב'?

למה אקורד מינורי גורם לתחושה מעציבה, ואילו מז'ורי - ההיפך? אשמח להסבר נוירוכימי/מתמטי/מוזיקלי/פסיכולוגי/כל תחום דעת שקשור (או לא)לנושא :) 18:57, 30 בינואר 2011 (IST)

יותר איטי /יותר מהיר . תודה

זה קשור גם למרחקים בין התוים, במינור זה אחד וחצי, שנים וחצי, שנים, ובמז'ור יש רווח של שלש וחצי, שזה גורם למלודיה להיות פתוחה ומשוחררת, מה שאין כן המינור שהוא סגור ומאופק. (כו שבט. יעקב המכונה) Samuels - שיחה 21:12, 30 בינואר 2011 (IST)

המאמר הזה בכתב העת Nature, מוצא קשר בין טון דיבור המשקף עצב לסולם מינורי, ובין טון שמח למז'ורי. Valleyofdawn - שיחה 22:11, 30 בינואר 2011 (IST)

שאלה לא מעניינת בטריגונומטירה( זהויות)

שאלה

תתעלמו מהאינטגרל, הוא לא רלוונטי. השאלה היא איך הם עברו מה מצד אחד של המשוואה לצד השני (n טבעי, אם זה חשוב). אני הגעתי למשהו דומה בעזרת נוסחת חיבור זוויות:

$sin(nt)=sin((n-1)t+t)=sin((n-1)t)cos(t)+cos((n-1)t)sin(t)\,$

${\frac {sin((n-1)t)cos(t)+cos((n-1)t)sin(t)}{sin(t)}}={\frac {sin((n-1)t)cos(t)}{sin(t)}}+cos((n-1)t)$

שזה דומה, אבל לא מה שם קיבלו. חשבתי לעשות עוד הפעם נוסחת חיבור זוויות, אבל לא הולך לי ( יוצא הרבה יותר מסובך). 79.182.20.126 22:28, 30 בינואר 2011 (IST)

נסה להשתמש ב:

$sin(nt)=sin((n-2)t+2t)\,$

eman • שיחה • ♥ 22:53, 30 בינואר 2011 (IST)

${\frac {sin((n-2)t)cos(2t)+cos((n-2)t)sin(2t)}{sin(t)}}=??$ לא מוביל להרבה... 79.182.20.126 23:46, 30 בינואר 2011 (IST)

עכשיו תשתמש בנוסחה cos 2t =1-2sin^2t ובנוסחה ל sin2t. eman • שיחה • ♥ 00:15, 31 בינואר 2011 (IST)

${\frac {sin((n-2)t)cos(2t)+cos((n-2)t)sin(2t)}{sin(t)}}={\frac {sin((n-2)t)(1-sin^{2}t)+cos((n-2)t)2sin(t)cos(t)}{sin(t)}}={\frac {sin((n-2)t)}{sin(t)}}-2sin(t)+2cos((n-2)t)cos(t)$

יותר טוב, אבל עדיין לא מה שמבקשים. אני עושה: $cos((n-2)t)=cos((n-1)t-t)=cos((n-1)t)cos(t)-sin((n-1)t)sin(t)\,$, אבל זה לא עוזר לי(עדיין מפריע לי הקוסינוס T באיבר האחרון ורק מופיעים עוד איברים מיותרים.

ראו שאלה זו כמבוטלת. 109.66.11.148 11:27, 31 בינואר 2011 (IST)

התניה אופרנטית והתניה כליתית (אינסטרומנטאלית)

האם אלו משוגים תאומים?.

האם התניה אינסרומנטאלית היא למעשה ביטוי תאום ל ' ניסוי ותעיה '?..

אני שואל משום התקלות בניסוחים שונים ובלתי ברורים ברחבי האינטרנט, שלעתים סותרים את החומר האוניברסיטאי, אף שהם בעצמם אקדמיים...

והיות והסמסטר טרם התחיל, נשאר לי לשאול אתכם ידידיי היקרים,

בברכה.

Redefining homeostasis

שלום,

האם זו הגדרה מדויקת?

תהליך ביולוגי -> הגוף שומר על יציבות פנימית כשהוא מתבדל מהסביבה החיצונית על-אף השפעותיה, אפשר שגם באמצעות התמרת חומרים-חיצוניים שהוא מקבל -> למען יתחזק הבידוד.

פירוש מדוייק למילה מענית

מזה מענית?.

פתחתי מילון וקיבלתי למעלה מ10 מילים, אבל אני מחפש מילה אחת, פופוליסטית יותר, שמשקפת בדיוק את המושג מענית.

למען אלמד ואלמד,

תודות.

מקובל - "תלם" (החריץ באדמה שפותחת המחרשה). שנילי - שיחה 06:59, 31 בינואר 2011 (IST)

ראה בתהלים קכ"ט - "על גבי חרשו חרשים האריכו למעניתם" [1]. עוזי ו. - שיחה 20:16, 31 בינואר 2011 (IST)

וודקה מזוייפת

קניתי שני בקבוקי וודקה אבסולוט. שניהם זהים חוץ מפרט אחד - הפיקדון.

באחד הוא 30 אגורות ובשני הוא 25. האם זה אומר שה25 מזוייפת? לפני כמה זמן שונה הפיקדון? 89.138.169.251 16:11, 31 בינואר 2011 (IST)

חוק הפיקדון החדש נכנס לתוקף ב-9/2/10 אך לפי החוק הותר ליצרני המשקאות לכתוב על התווית שהפיקדון הוא 25 אג' עד 9/2/11. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 16:44, 31 בינואר 2011 (IST)

לאיזו קבוצה שייכת אבקת סוכר?

לאיזו קבוצה שייכת אבקת סוכר? מוצק,נוזל,או מצב צבירה ביניים בין מוצק לנוזל?

מוצק. טחינה לאבקה לא משנה את מצב הצבירה. ‏Setreset • שיחה 17:48, 31 בינואר 2011 (IST)

כמה זמן מרגע השיחרור מקבלים כסף לחשבון בנק?

הבנתי שמקבלים סכום קטן של כסף אחרי שירות של 3 ש\נים חובה בהצהל

ראו הסבר כאן. בהצלחה, ליאור ޖޭ • כ"ז בשבט ה'תשע"א • 17:37, 31 בינואר 2011 (IST)

שאלה באינטגרלים(חדו"א)

ראשית, עלי לציין שלדעתי שווה להמציא מכונת זמן רק בשביל לחזור לימיו של קושי ולהרוג אותו.

[אז זאת השאלה http://img819.imageshack.us/i/blaww.jpg/]

התנאי שהם דורשים (אינטגרל מA עד B קטן מאפסילון) לדעתי אומר שהפונקציה שואפת לגבול סופי (בדומה להתכנסות של סדרת קושי). נכון (יש דרך להוכיח?)? אם כך, האם קיים משפט שאם פונקציה שואפת לגבול סופי, אז האינטגרל שלה מנקודה כלשהי עד אינסוף מתכנס? ~סטודנט

שמתי לב שזה לא בערך, אלא בול מבחן קושי להתכנסות גבולות, חוץ מהדרישה שהפונקציה לא תהיה חסומה( למה זה חשוב בכלל?). איך מוכים את מבחן קושי? ~ סטודנט

ראה אינטגרל לא אמיתי, ומה שעדיין לא ברור שאל בדף השיחה שם. עוזי ו. - שיחה 20:21, 31 בינואר 2011 (IST)

כתבי שם. מהניסיון האישי שלי, אף אחד לא מתייחס לדפי השיחה במשך שנים. וחוץ מזה זה יותר תרגיל, מאשר שאלה על ערך. ~ סטודנט

הנכונה השמועה ?

שבספרי תורה של יהדות תימן, יש הבדלים (אמנם בודדים ושל אותיות בלבד) בינם לבין ספרי התורה של קהילות אחרות?...

זה פשוט נשמע לי הזוי ואף הטעייתי.

עד שיבואו מומחים גדולים ממני, אפנה אותך לערך מסורה שבו נאמר, שאכן ליהודי תימן היה נוסח ששונה מנוסח המסורה המקובל בתפוצות ספרד ואשכנז בכמה אותיות. דב ט. - שיחה 20:08, 31 בינואר 2011 (IST)

הדבר מפליא ביותר, הכיצד ספר עתיק בן אלפי שנים, נשתמר בדייקנות מפליאה, אצל קהילות היהודים על פני תבל, מלבד אי אילו שינויים מזעריים בודדים ובלתי משמעותיים, וכך יש להתייחס לזה. טיפוסי - שו"ת 20:13, 31 בינואר 2011 (IST)

יש תשעה הבדלים, שאף אחד מהם אינו משנה את המשמעות, ובכולם למעט אחד גם אין הבדל בקרי המלה. ראה כאן. עוזי ו. - שיחה 20:14, 31 בינואר 2011 (IST)

הנה סיכום המאמר בקישור שהביא עוזי, :למרות תשעת ההבדלים האלו, עדין מדובר בכמות אפסית, ואין בכוחה לבטל את התופעה הנדירה של אחידות נוסח המקרא בכל קהילות ישראל. לתופעה זו אין אח ורע בכל תולדות הספרות. סוף ציטוט, ותודה לעוזי. טיפוסי - שו"ת 20:27, 31 בינואר 2011 (IST)

אין לי מושג, אבל האם יש כמה גרסאות של הודות? של האודיסאה? של הקוראן? בברכה, איש המרק - שיחה 09:15, 1 בפברואר 2011 (IST)

בדוגמאות שנקבת, יש מאות ואלפי גירסאות ועידכונים, בדוק ותמצא. טיפוסי - שו"ת 15:12, 1 בפברואר 2011 (IST)

הבלים. כמה הבדלים יש למשל בנוסח הקוראן? ―132.64.70.69 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

החכם מכאן. טיפוסי - שו"ת 22:57, 1 בפברואר 2011 (IST)

אנא כוון למקום המדויק בו מופיעה התשובה. הגד לי גם כמה גרסאות של האודיסאה קיימות? דניאל ב. 23:00, 1 בפברואר 2011 (IST)

נא קרא במתינות את המאמר, ותמצא הכל, לגבי האודיסאה מדובר בתרגומים של תרגומים, האם יש למישהו היום את המקור בשלימותו? טיפוסי - שו"ת 23:04, 1 בפברואר 2011 (IST)

המאמר אינו עוסק בנושא שיש לי עניין בו (הוא מנסה לשכנע אותי במשהו שאני כבר מאמין בו) ולכן לא אקרא אותו. ככל הידוע לי הטקסט המקורי ביוונית של האודיסאה ידוע בשלמותו. גם טקסטים עצומים ועתיקים כמו המהאבהארטה ידועים בשלמותם. דניאל ב. 23:11, 1 בפברואר 2011 (IST)

המעוניין יקרא, וזה ציטוט מויקיפדיה: המהאבהארטה הוא אפוס רחב יריעה שעבר אלפי שנים בעל פה והועלה על הכתב רק במאתיים השנים האחרונות, סוף ציטוט. לגבי האודיסאה ביוונית, אבצע בירור קצר נוסף. טיפוסי - שו"ת 23:19, 1 בפברואר 2011 (IST)

העובדה שהוא הועלה על כתב לא אומרת שהוא השתנה. זהו הרי טקסט שירה המסודר במבנה קבוע. מתוך ויקיפדיה האנגלית: "Many regional versions of the work developed over time, mostly differing only in minor details". דניאל ב. 23:26, 1 בפברואר 2011 (IST)

או שכן או שלא, בכל אופן המשמעות לעניינינו היא שהתורה נשארה זהה באופן מדויק בכל הדורות כפי שהיא ניתנה, והמשמעות היותר עמוקה היא שכל המסופר בה שהתרחש לעיני האלפים שחוו אותה, ומסרו את אותה התורה לצאצאיהם, הסיכוי שהם לא נכונים, קלוש עד אפסי. טיפוסי - שו"ת 23:54, 1 בפברואר 2011 (IST)

סתם כך, מהצד, מה עם זה שבמשך תקופה לא קצרה עם ישראל היה שקוע בעבודה זרה, רחוק מקיום מצוות כרחוק רקס מטיפוסי, ואין לי ספק קל שבקלים שהם לא הקפידו על העברת המסורת - אותה הם תיעבו ובה הם בגדו - לדור שאחריהם. יאשיהו מצא ספר כלשהו, ועל פיו ייסד את המשך שושלת העברת התורה, ועזרא גיבש את הספר הזה לכדי ספר התורה שבימינו.

לפי כל קנה מידה רציונלי ספר דברים מאוחר יותר מקודמיו, ואין בדל של ראיה לספר תורה נוסח אשכנז\ספרד\עדות המזרח שירד באש מן השמיים. ורק בשביל הפרוטוקול, כאדם דתי כל זה ממש לא מזיז לי. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 00:01, 2 בפברואר 2011 (IST)

האודיסאה נשארה זהה באופן מדויק בכל הדורות כפי שהיא ניתנה, והמשמעות היותר עמוקה היא שכל המסופר בה שהתרחש לעיני האלפים שחוו אותה, ומסרו את אותה לצאצאיהם, הסיכוי שהם לא נכונים, קלוש עד אפסי. דניאל ב. 11:19, 2 בפברואר 2011 (IST)

1. לגבי האודיסאה, אפשר להסכים שבמידה ואכן יש עם או שבט בדורנו, שמקובל אצלם דור אחר דור שהעלילות המסופרות שם, התרחשו בפועל לעיניהם של הדור הראשון, ואף התחייבו עליהם, הרי לנו עוד מסורת עתיקה בת אלפי שנים, שהסבירות לנכונותה גבוהה למדי, אלא שאני מטיל ספק בכך שקיימת מסורת כזו, אצל עם או שבט כלשהו, בנוסף באופן אישי זה נראה לי כמו רב מכר דוגמת הארי פוטר, של סופר מוכשר בעת העתיקה.
2. לגבי תורת ישראל, אין כל הגיון לומר שבזמן הבית השני, היו מוכנים יהודי אותו הדור להסכים לקבל על עצמם הנחיות וסיפור שמתיימר להתייחס למוצאם ההיסטורי והביוגרפי מלפני מעל אלף שנים, במיוחד שמופיעים שם הרבה הגבלות גם לא מעט איומים וקללות למי שיפר את חוקי התורה, האפשרות הסבירה ביותר הינה שאת ספר התורה הסכימו לקבל אלו שנכחו וחוו את המסופר שם ויכלו להעיד שאכן כל זה נכון, ולהעבירו לצאצאיהם אחריהם, וכפי שהמשנה מונה את הסדר הכרונולוגי בעניין זה, 'משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וכו' וכפי שהרמב"ם מרחיב בעניין זה בהקדמתו לפירוש המשניות.
3. יש לשער שהסיבה שחוקרים מקרב חוג ביקורת המקרא, מנסים לטעון שהתורה נערכה וגובשה בתקופת בית שני, היא משום שהחל מהתקופה ההיא ההיסטוריה מתועדת די הצורך, ואין יכולת להכחיש את הידוע לכל, סביר לטעון שאילו רק היה אפשר היו הם טוענים, שהתורה גובשה בתקופתו של החתם סופר.
4. המעניין הוא שעל אף שפרקים שלמים בתורה המתארים את יציאת מצרים ומתן תורה, בתיאורים חיים ואותנטיים שווים כקליפת השום אצל חוקרים אלה, כאשר מדובר בסיפור מציאת ספר תורה בבית המקדש בידי יאשיהו, המסופר באותה תנ"ך, כאן זה כבר תופס משקל רציני ומכריע, וההסברים הראויים שנאמרו בעניין על ידי הפרשנים המסורתיים, אינם נלקחים כלל בחשבון, אגב ניתן באמצעות דוגמה זו להבין את דרך הפעולה של חוקרים אלה.
5. בעניין תקופת בית ראשון, ובשאלה האם וכמה נשארו נאמנים ליהדות, ולא השתחוו לעבודה זרה, אפנה למאמרו המצויין של הרב יצחק אייזיק הלוי, בספרו דורות ראשונים חלק ז', העוסק בעניין בצורה נרחבת ומקיפה.
6. ולסיום, גוונא כאדם דתי (על פי עדותך) איך מאמר חז"ל בסנהדרין פרק חלק, אודות "האומר כל התורה כולה מפי הקב"ה ...חוץ מאות אחת אין לו חלק לעולם הבא" אינו מזיז לך, אתמהה.

בברכה. טיפוסי - שו"ת 20:16, 2 בפברואר 2011 (IST)

אתייחס רק לסעיף הסיום שלך: אשתמש בסיפור המדרשי על משה שחזה בנבואה את דברי תורתו של רבי עקיבא ולא הבין דבר. ואפשר גם להשתמש בווארט המצויין של הרב קוק העוסק ברבי אליעזר הגדול, אודותיו מסופר שרבי אליעזר אמר דברים "שלא שמעתן אוזן מעולם" (אבות דרבי נתן, פרק ו), ומאידך הגמרא אומרת שרבי אליעזר "שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם" (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ח, עמוד ב' ותלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ס"ו, עמוד ב').

זו רק נאיביות, לא דתיות ולא אורתודוקסיות, לטעון שבמתן תורה ניתנו דברי ר' שמעון שקופ. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 20:29, 2 בפברואר 2011 (IST)

האם אני טועה כשאני טוען שאתה מדבר על ספר דברים מ"ואלה הדברים" עד "לעיני כל ישראל"?' לגבי המדרש ש"אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש" נמסר למשה רבינו, הדברים יתבררו בהמשך, אני מקווה, ובערכים הרלוונטיים. טיפוסי - שו"ת 20:31, 2 בפברואר 2011 (IST)

כמו שכבר נאמר "שערי תירוצים לא ננעלו".

אין לי מושג מה היה עם ספר דברים; אני רק יכול לומר שגם אם יתברר מעבר לכל ספק שהוא נכתב מאוחר יותר - כפי שמן הסתם קרה - זה לא נוגע כמלוא הנימה בדתיות שלי. צר לי שדתיותם של אנשים רבים נסמכת על שטויות, שפונים לחוקרים החילונים כאשר יש להם סרטן או כשהם צריכים חישוב סטטיסטי, אך הופכים אותם לשקרנים גמורים כאשר מדובר בהיסטוריה. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 20:37, 2 בפברואר 2011 (IST)

לא מובן איך זה עונה על שאלתי לגביך, אבל, לא אציק לך בעניין. לגבי טענתך החדשה בעניין הסרטן לעו"ע, ייתכן שזה הסדר לא רע, שחילונים פונים לרבנים כשיש להם סרטן, ודתיים פונים לחוקרים כשיש להם סרטן, שלא נדע, בברכת רפואה שלימה לכל חולי ישראל. טיפוסי - שו"ת 13:01, 3 בפברואר 2011 (IST)

אענה לך כיצד זה עונה על שאלתך אודותיי, אם תגדיר מה זה קב"ה, מה זו תורה, מה זו אות מהתורה, ולסיום - מהו עולם הבא. מכיוון שאני מניח שלא נשטח כאן את עיקרי אמונותינו הדתיות, קצת קשה לענות על שאלה זו... גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 14:02, 3 בפברואר 2011 (IST)

אז לא ענית, כי זה קצת קשה, מקובל. אני עומד להגדיר מחדש מה זה דתי, בזכותך. בברכה. טיפוסי - שו"ת 14:07, 3 בפברואר 2011 (IST)

לא כי זה קצת קשה, כי זה ארוך כאורך הגלות. העם בציפייה דרוכה למושיעו-נביאו החדש! (יש לך כבר חמור לבן?) גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 14:10, 3 בפברואר 2011 (IST)

למיטב זכרוני, מופיע במדרש שזה הולך להיות החמור שהוביל את אברהם לעקידת יצחק, ואת משה ממדין למצרים, כך שעם החמור אין בעיה. טיפוסי - שו"ת 14:13, 3 בפברואר 2011 (IST)

ואיך זה שלא שידכו לו את אתונו של בלעם? אני כבר מדמיין לעצמי את המדרש: "אמר רבי X, חמורו של משיח מבני בניהם הוא של חמורו של אברהם ואתונו של בלעם". גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 14:16, 3 בפברואר 2011 (IST)

אתונו של בלעם, איננה מציאה גדולה כידוע, אבל למה לעסוק בספקולציות, הלוואי ש"נשמור חוקיך בעולם הזה ונזכה ונחיה ונראה ונירש טובה וברכה לשני ימות המשיח ולחיי העולם הבא וכו'" (מתוך תפילת ובא לציון). טיפוסי - שו"ת 14:24, 3 בפברואר 2011 (IST)

אז, איך כותבים כתבה בעיתון

מה בעצם מלמדים אותך (בפן הפרקטי), בתי-ספר כגון ' ' כותרת ' ' או לימודי עיתונאות אוניברסיטאיים, לעניין כתיבת כתבה?...

וודאי שאני לא מדבר על טור אישי, אלא על כתבה עיתונאית טיפוסית...

תודה למשיבים.

אני לא יודע מה מלמדים שם - אבל אתה יכול ללמוד בעצמך!

בניגוד לתחומי ידע איזוטריים, הגישה לידע אותו אתה מבקש - היא מיידית!

קח לך מספר כתבות אקטואליה, ונסה לאתר תבניות. בטוחני כי תמצא כאלו במהרה.

נסה לסכם במילותיך, את אופן הכתיבה של כל גזיר עתונות כנ"ל.

למשל: הכתבה, עוסקת בנושא מרכזי בציבוריות הישראלית, ואורכה 500 מלים.

היא מחולקת ל-7 פסקאות. סדר הפסקאות הוא:

1. הזמנה לקריאה (סערה בירושלים...),
2. מבוא הסטורי,
3. התפתחויות אחרונות,
4. ציטוט מקורבים,
5. ציטוט מתנגדים,
6. פרשיות דומות ותוצאותיהן,
7. תחזית לעתיד.

נסה לעבוד עקב בצד אגודל.
התמקד בסגנון כתיבה אחד ("כתבות שער בעתוני ימי החול"), ורק לאחר מכן עבור לכתבות בעלות אופי אחר ("סביבה ומקומי בעמוד 17").
בטוחני כי תוך 10 כתבות, תוכל לקבל תחושה לא רעה לגבי סגנון מסויים.
רק דבר אחרון, נסה להתעלם מהכותרות. הן רובן ככולן מעשה-עורך. לעומת זאת, כותרות המשנה, הן בד"כ ציטוטים ישירים מן הכתבה.
בהצלחה, דוד הירושלמי - שיחה 23:27, 31 בינואר 2011 (IST)

ירושלמי, על מה אתה כותב לי לטילדה? נעה - שיחה 23:36, 31 בינואר 2011 (IST)

סיכוי קלוש :)

קו מאונך

אני לא מוצא במקלדת שלי, איך כותבים את הקו המאונך, שמשתמשים בו בעריכה בויקיפדיה. [למשל כשהערך שאני רוצה לקשר אליו קיים, אבל לא בדיוק בשם זה] 147.236.33.131 19:29, 31 בינואר 2011 (IST)

ליד האנטר, זה קו מקווקו אנכי במקלדת, לא רצוף, אותו מקש של הלוכסן שמאלה. ‏Setreset • שיחה 19:32, 31 בינואר 2011 (IST)

משיגים אותו ע"י לחיצה על שיפט ו-\ תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:09, 31 בינואר 2011 (IST)

שתי לגימות של בירה - סרט, בשם דומה כנראה

אבי הפציר בי לראות את הסרט הזה, סרט קומי, כנראה שווה צפייה...

הבעייה שחיפוש גוגל לא מראה תוצאות לגבי סרט כזה...

אולי השם דומה...?

אשמח לעזרה!!

כתובת המייל של אבשלום קור

אני מחפש את כתובת המייל של אבשלום קור (שלא על-מנת לשלוח לו פרסומות לסם האונים החדש שאני משווק).
חיפשתי בגלץ ובגוגל, והעלתי חרס.
דוד הירושלמי - שיחה 23:56, 31 בינואר 2011 (IST)

אוו שלום עליך, בעבר חיפשתי אותה בעצמי, ואני מכיר את האלגוריתם של גוגל, שום דבר לא עזר, האיש אנונימי לחלוטין.

אני רציתי לשאול אותו על המילה טוטפות, חוץ מארמית וערבית, האם יש עוד מקבילות שמיות.

נסה כאן - http://hebrew-academy.huji.ac.il/SHEELOT_TESHUVOT/Pages/default.aspx משה פרידמן - שיחה 09:40, 1 בפברואר 2011 (IST)

פירסם את הספר "יופי של עברית" בהוצ' ידיעות אחרונות. אתה יכול לשלוח מייל להוצאה והם יעבירו לו את זה, ואם זה ייראה לו חשוב מספיק וודאי יענה ויתייחס. kotz - שיחה 17:45, 1 בפברואר 2011 (IST)

המלצה שלי: תתקשר אליו. המספר מופיע ב-144. דוד - שיחה 21:21, 2 בפברואר 2011 (IST)

מצטרף להמלצה. כך אני עשיתי לפני כ-15 שנה. הוא מאד נחמד! ‏עמיחי • שיחה 23:46, 5 בפברואר 2011 (IST)

בסיקור על בראבא חסרה התוכנית בסימנטוב עם התוכי של מורנו

בסיקור על בראבא חסרה התוכנית בסימנטוב עם התוכי של מורנו

עם פלסטיני?

אני לא מבין איך אפשר לטעון שיש עם פלסטיני או ירדני... מדובר בערבים שמקורם בחצי האי-ערב, אין זה כך עם הלבנונים, העיראקים, והמצרים למשל, שהם עמים מקוריים שהתאסלמו --- בתכלס.

א. גם אם יש מקור משותף - אפשר לייסד עמים שונים, וישויות מדיניות (מדינות) שונות לכל אחד. יש לא מעט עמים סלאביים, או סקנדינביים, אני משער שרובם חולקים אבות משותפים, אבל בעת המודרנית, מסיבות מגוונות, התפצלו למספר עימם נפרדים, עם מנהגים שונים-דומים.

ב. בין הפלסטינים יש גם צאצאים ליהודים שחיו באזור בתקופה הרומית (יש אף סבורים שהפלסטינים הם ממש צאצאי אותם יהודים, לדוגמא שלמה זנד), גם הצלבנים השאירו פה את חותמם, וכנראה גם שרידים של עמים אחרים. כך שלפלסטינים אבות אחרים מלבד הערבים מחצי האי-ערב.

ג. אתה טועה קשות ביחס להבדל שבינם לעימם האחרים - עיראק, לדוגמא, היא ישות מדינית שקמה בעקבות הקולוניאליזם, ולא מייצגת שום "עם מקורי" קדום. נדמה לי שזה המקרה גם היחס למצרים ולבנון.

יוסאריאן • שיחה 13:23, 1 בפברואר 2011 (IST)

עם כל הכבוד, אין צורך בשום התפלספות היטורית-גאוגרפית-פילוסופית כדי לענות על שאלה זו. ציבור המגדיר עצמו כעם, מזדהה כעם, חש כעם ומתנהג כעם -הוא עם! עלכן, הפלסטינאים הם עם והיות שכך, מגיעות להם זכויות כמו לכל עם, למשל טריטוריה (מדינה, בעברית). וידנפלד - שיחה 19:40, 1 בפברואר 2011 (IST)

זה אולי המקום להזכיר את אחד הקולות הנפוצים בהתנגדות לישראל בקרב הערבים: "היהודים הם קהילה דתית ולא עם, ולכן לא מגיעה להם מדינה". אביעדוס • שיחה כ"ח בשבט ה'תשע"א, 20:54, 1 בפברואר 2011 (IST)

גם משום כך הם לא עם. הם לא מגדירים את עצמם כך, לא מזדהים כך, ולא מתנהגים כעם. זה שהטרוריסטים שהשתלטו עליהם עושים זאת בשמם - זה עדיין לא אומר שהציבור הערבי עומד מאחוריהם.

במחשבה שניה, אין טעם להתווכח על דעות. פשוט

מ. שלום (שיחה | תרומות | מונה) • כ"ח בשבט ה'תשע"א • 23:05, 1 בפברואר 2011 (IST)

ההבדל בין פסיכואסתניה לסכיזופרניה

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3

איפה ניתן להשיג חלב אמיתי?

מה שקניתי עד עכשיו נקרא משקה חלב ולא חלב יודעי דבר מבוגרים שהיו מספרים איך היו חולבים את הפרות בעצמם, מספרים על שני דברים שונים לחלוטין

אם כן איפה אפשר למצוא חלב אמיתי?<

"משקה חלב" הוא שם למשקה שרובו ככולו חלב, אך יכול לכלול טעמים נוספים. לדוגמה: קקאו. אתה יכול לקנות בכל מכולת וסופרמרקט חלב. הוא אמנם עובר מספר עיבודים (כגון פסטור והמגון) אולם לא שונה במהותו ממה שיוצא מהפרה. Tzafrir - שיחה 10:10, 1 בפברואר 2011 (IST)

חלב בקר וצאן תוכל להשיג בכל מושב המגדל דברים שכאלו, רק תרתיח קודם השתייה. חלב אנושי תוכל להשיג בכל בית בו ישנה אשה שילדה לאחרונה, אין צורך להרתיח. (אם אתה שומר מצוות, אסור לך לשתות ישירות מן המקור אפילו אם המדובר באשתך "היונק מן האשה כיונק מן השקץ", זו גזירת חכמים ולא בגלל זלזול באשה חלילה, אלא כדי לשמור על כבודה). 10:16, 1 בפברואר 2011 (IST)Samuels - שיחה 01:24, 2 בפברואר 2011 (IST)

תודה לרונלדיניו על מנת הבידור היומי. כמה נקודות:

• לעניות דעתי רוב (או חלק ניכר) מהחלק שמיוצר בארץ מגיע מקיבוצים ומושבים. בוודאי שרוב הרפתות הגדולות יותר.
• הדילול של החלב לא נעשה לפני החליבה, אלא במחלבה. החלב מופרד בסרכזת (צנטריפוגה) לשמנת (שבה נמצאים רוב חומרי המזון) ולמי חלב (זה המושג הנכון?) שלא כולל כמעט שומן. משני החומרים הללו מרכיבים חלב עם אחוז השומן הרצוי. באופן כללי השמנת שווה למחלבה יותר ולכן אין טעם לנסות לקבל חלב דל־שומן. זכור לי במעומעם שתנובה דורשת מרפתות שהחלב יכיל לפחות אחוז שומן מסויים. Tzafrir - שיחה 15:01, 1 בפברואר 2011 (IST)

הבהרה: המידע הרשום מעלה לוקה באמינותו וכולל דעות קדומות וחוסר ידע על משק החלב בישראל.

אוסיף מידע מבוסס בהמשך שנילי - שיחה 07:25, 2 בפברואר 2011 (IST)

סליחה על ההטעייה,הורדתי את התגובה שלי.על פי הערך חלב,האדם משביח גנטית את הפרות להגברת התנובה.האם הגנטיקה היא רק בשביל לגרום לפרה לייצר עוד חלב? ההינדוס הגנטי משנה את הרכב החלב?.על פי הערך המוצקים נקראים מוצקי חלב - גבן ושאר הנוזל שמורכב ברובו ממים הוא מי גבינה.רונאלדיניו המלך - שיחה 17:28, 2 בפברואר 2011 (IST)

מעגלים סביב אבן שנזרקת למים

שלום, איך נקראים העיגולים שנוצרים סביב אבן שנזרקת למים? תודה, 93.172.61.55 12:49, 1 בפברואר 2011 (IST)

גלים.

הן נקראות אדוות.

היות שגלים אלו הם תופעה פיזית (מלשון פיזיקה), יש להשתמש בלשון של פיזיקה ועל כן "עיגולים אלו" נקראים גלים. אם רוצים להשתמש דווקה בלשון ספרותית-פואטית אפשר לקרוא להם גם אדוות. וידנפלד - שיחה 19:29, 1 בפברואר 2011 (IST)

הא?
אדוות הן אינן תופעה "פיזית"?
דוד הירושלמי - שיחה 20:41, 2 בפברואר 2011 (IST)

שניה לפני שזה מאורכב עוד הערה קטנה בקשר לאותם עיגולים. אם ניקח טיפת חלב ונטיל אותה לתוך קערית חלב נראה כי המעגל נוצר מטיפות משנה שקפצו לאוויר ובחזרה לפני השטח. למעשה, נוצרות בדיוק 24 טיפות כאלה והתופעה עצמה מדגימה הפרכה לעיקרון אי הסימטריה של פייר קירי. על פי העקרון לכל סימטריה בתוצאות קדמה סימטריה בסיבות ולכל א-סימטריה בתוצאות קדמה א-סימטריה בסיבות (כלומר שמירה על הסימטריה). ההפרכה היא במובן זה שאין באמת סימטריה מושלמת בטבע והרבה תהליכים הם למעשה שבירה מתמשכת של סימטריה. הסבר מפורט ומדוייק יותר אפשר למצוא כאן ליד התמונה של כתר החלב. Neuköln - ש 14:53, 8 בפברואר 2011 (IST)

אנטיסימטריות(חדו"א)

ראיתי שההגדרה של אינטיסימטריות היא $\ f(-x)=-f(x)$. באו נדמיין פונקציה שנראית בול כמו אינטיסימטרית לפי ההגדרה רק ש"הזיזו" אותה כמה צעדים שמאלה ולמעלה ( או לכל כיוון אחר-לא עקרוני), כך שהקריטריון של $\ f(-x)=-f(x)$ לא נשמר. האם לפונקציה החדשה יש שם לתכונה שהיא מקיימת? כי היא סוג של "אנטיסימטרית סביב נקודה a" (שמתפקדת כעט כ"ראשית הצירים"). ככל הנראה אני לא הראשון שחושב על זה, אז חייב להיות איזה מונח לאנטיסימטרית סביב נקודה a" - מה הוא?

בשאלה התייחסתי לאנטיסימטריות, למרות שאפשר לשאול את אותו הדבר גם עברו סימטריות. 109.65.12.96 12:54, 1 בפברואר 2011 (IST)

היא "אנטיסימטרית ביחס להחלפת $\ x$ ב-$\ 2a-x$". מושג הסימטריה מתייחס לחבורת סימטריות הנמצאת ברקע; בדרך כלל מתכוונים לסימטריה של החלפת x במינוס x, אבל אין שום סיבה לא להכליל את הטרמינולוגיה למקרים אחרים. עוזי ו. - שיחה 15:20, 1 בפברואר 2011 (IST)

למה זה 2a? האם זה חשוב עם הנקודה מימין לאפס או משמאל? 109.65.24.68 15:41, 1 בפברואר 2011 (IST)

רצית שציר הסימטריה יהיה x=a. זה לא משנה אם a חיובי או שלילי. עוזי ו. - שיחה 15:52, 1 בפברואר 2011 (IST)

סתירה בין ערכים (?)

בערך אינקוויזיציה כתוב "עד המאה ה-16, ..., ויהודים כלל לא היו בתחום השיפוט שלה - שופטי האינקוויזיציה דנו רק בנוצרים...", בעוד שבערך אוטו דה פה כתוב "בסך הכל הוצאו בשיטה זו להורג כ-90,000 בני אדם, רבים מהם יהודים. האוטו דה פה הראשון שנרשם בתולדות היהודים אירע בצרפת ב-1288." יש כאן טעות? או שאני מפספס משהו? נו, טוב - שיחה 16:52, 1 בפברואר 2011 (IST)

לא שאני מבין בזה משהו, אבל יש עוד שני דברים שכתובים בערכים האלו. בערך "אינקוויזיציה": "שופטי האינקוויזיציה דנו רק בנוצרים (והאנוסים בכללם)". בערך השני: "רוב טקסי האוטו דה פה נערכו בספרד, בפורטוגל ובמושבותיהן בין השנים 1825-1480". הציטוט הראשון מבטל את הסתירה לכאורה של יהודי באוטו דה פה לפני המאה ה-16, והציטוט השני מכניס באופן רשמי גם יהודים שלא קיבלו עליהם את עול הכנסיה הקתולית תחת פעילות אינקויזיטורית למשך כמה מאות שנים. יוסי • שיחה 00:26, 2 בפברואר 2011 (IST)

צבע צהוב

לפני כ-7 שנים קניתי צבע לקיר, לא זוכר מאיפה. זה היה מחנות שבה אתה בוחר צבע מהקטלוג והם מערבבים לך אותו במקום. עכשיו אני צריך לקנות עוד מאותו הצבע. כל מה שאני יודע על הצבע שקוראים לו Sherwin Williams SW1670 Yellow Warbler. הנה קישור אפילו [2]. יש למישהו מושג איך אני יכול לייצר עוד מאותו דבר? תודה kotz - שיחה 17:46, 1 בפברואר 2011 (IST)

סביר להניח שבטמבור יוכלו לערבב לך עוד ממנו. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 09:32, 2 בפברואר 2011 (IST)

זו בדיוק הסיבה שתמיד כשקונים צבע מעורבב לא לזרוק את השאריות אלא לשמור אותן בצינצנת, לצורך השוואת גוונים בעתיד. Ranbar - שיחה 09:46, 2 בפברואר 2011 (IST)

ממליץ לך להסיר את אחד מן המכסים הצבועים של נקודות החשמל בבית ולהביא אותו כדוגמה לטמבוריה. Valleyofdawn - שיחה 23:50, 3 בפברואר 2011 (IST)

הומוסקסואליות וקשר עם האב

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3

אז, איך באמת שפתאום מופיעים תולעים ענקיים בקופסת קמח סגורה?

למיטב הבנתי, אלו חד-תאיים (איך אומרים חד-תאיים בלעז?), שמששכפלים את עצמם למימדיה של תולעת...

הכך הדבר?

לא. תולעים ענקיות שמופיעות בקמח הן זחלים שבקעו מביצים שהוטלו בקמח/בקופסה. חד תאיים לא הופכים לתולעים (במקרים נדירים הם יתקבצו יחד לגוש שיתכן ותהיה לו צורה כללית של תולעת) יואלפ - שיחה 08:14, 2 בפברואר 2011 (IST)

מדוע קשה לך על זה יותר מאשר מהיכן מופיעים התולעים במעיך או בתפוח סגור. (כח שבט. יעקב המכונה) Samuels - שיחה 16:28, 2 בפברואר 2011 (IST)

איפה שוכנים שבלולי השדה בקיץ באזורים חמים?

תודה.

מטבע הדברים הם לא מגיעים רחוק. והם נמצאים באותו מקום, סגורים ומסוגרים בקונכיות שלהם. אני מניח שבסוג של "שנת-חורף", ממתינים לימים מתאימים יותר לפעילות שבלולית נמרצת. יוסי • שיחה 20:27, 2 בפברואר 2011 (IST)

סוגים שונים של נגיפי HIV ?

האם זה נכון שחוץ מ HIV1 ו HIV 2 יש סוגים נוספים?.

אם כן, מדוע בדיקת זיהוי נוגדנים כללית, מזהה את 1 ו 2, אבל לא את האחרים?. הרי גם להם יש נוגדים...!

האם בדיקות דם שאדם נשלח לעבור לפני HRT...

כוללות בדיקת ספירת-תאים ?.

תודה.

מה השם של אזורי החיבור בין השפה התחתונה לעליונה?

חשוב!!!, תודות!!!

זווית הפה? קיפודנחש - שיחה 16:00, 2 בפברואר 2011 (IST)

מנין לך שיש לזה שם מיוחד. לדעתך מה השם של איזור החיבור של האף לפנים וכן הלאה? (כח שבט יעקב המכונה) Samuels - שיחה 16:30, 2 בפברואר 2011 (IST)

אולי בגלל שהביטוי "זוויות הפה" קיים ומקובל בשפה העברית ולהבנתי מתייחס לחיבור בין השפה העליונה והתחתונה? קיפודנחש - שיחה 17:36, 2 בפברואר 2011 (IST)

באנטומיה, נדיר או אולי בלתי אפשרי למצוא איזו זווית, בליטה, נקודת ציון או שקר כלשהו שלא קיבל שם משלו. המקרה הזה לא יוצר דופן, בלטינית החיבור נקרא Angulus oris והוא אכן מתורגם לעברית באופן רשמי (ע"י האקדמיה ללשון) כזָוִית הַפֶּה. יוסי • שיחה 20:43, 2 בפברואר 2011 (IST)

<מכונן?>

מה משמעות הביטוי 'מכונן', שהוא מוצמד לאירוע (אירוע-מכונן) או לציטוט (ציטוט-מכונן) וכדו'?! האם יש כאן את אותה הטייה צבאית של מכונן-טיס? תשובה תשמחני. תודה.

שלום. בצבא יש למשל מכונאי מוטס. כך שההטייה הצבאית מגיעה מהמילה מכונה/מכונאות. אירוע מכונן מגיע מהמילה כינון (ייסוד). אירוע מאד משמעותי שהתייחסות אליו היא עד לאותו לאירוע ולאחריו. דהיינו האירוע יצר תהליך חדש ומשמעותי ששינה את המצב הקודם. Assayas - שיחה 12:33, 2 בפברואר 2011 (IST)

אינטגריצה בחלקים של אינטגרל מסויים

אני צריך למצוא $\int _{a}^{b}f^{-1}(x)dx$. אני משתמש בנוסחה:

$\ (f^{-1})'(b)={\frac {1}{f'(f^{-1}(b))}}$

נסמן: $f^{-1}(x)=t\,$ לכן:

${\frac {dt}{dx}}={\frac {1}{f'(t)}}$

מכן: $dx=f'(t)dt\,$

מכאן ש:

הנוסחה לאינטגרציה בחלקים היא $\int f(x)\cdot g'(x)\,dx=f(x)\cdot g(x)-\int f'(x)g(x)\,dx$

נעשה אינטגרציה על $f^{-1}(x)dx=t\cdot f'(t)dt\,$

$\int _{a}^{b}t\cdot f'(t)=[t\cdot f(t)-\int f(t)dt]_{a}^{b}$

ובעיה היא בשורה האחרונה. אני לא יודע מה הגבולות של האינטגרל הפנימי ולא בטוח עד כמה מותר לי לכתוב את הסוגריים המרובעים במקרה הנ"ל. אז איך עושים את זה נכון? 79.180.0.16 13:00, 2 בפברואר 2011 (IST)

כרגיל - ראשית, חשב את האינטגרל הלא-מסויים, ורק אז הצב גבולות כדי לקבל את האינטגרל המסויים. כדי לדייק, כתוב את הפונקציה הקדומה של f במפורש, $\ F(x)=\int _{a}^{x}f(t)dt$. עוזי ו. - שיחה 13:34, 2 בפברואר 2011 (IST)

אני מרגיש ממש טיפש אם החומר הזה... השאלה שאני פותר במקור היא:

נתון שהפונקציה $f:[0,a]\to R$ מונוטונית יורדת ורציפה ומקיימת $f(a)=0,f(0)=b\,$. יש להוכיח ש $\int _{b}^{0}f^{-1}=\int _{0}^{a}f$.

אז מה שאני עושה זה התהליך שרשמתי למעלה על הפונקציה ההפוכה ומקבל: $\int t\cdot f'(t)=t\cdot f(t)-\int f(t)dt$

והקטע שאני לא מבין מתחיל מכאן. איך אני מציב את הגבולות? $\int _{a}^{0}t\cdot f'(t)=t\cdot f(t)-\int _{a}^{0}f(t)dt$ או שאולי $\int _{a}^{0}t\cdot f'(t)=[t\cdot f(t)-\int _{a}^{0}f(t)dt]_{a}^{0}$ או שעוד איזה משהו? כאילו אני רואה שדי פתרתי את השאלה, אבל רק חסר לי החלק האחרון של ההצבה. אני צריך לאפס איכשהו את $t\cdot f(t)$... 79.180.0.16 13:56, 2 בפברואר 2011 (IST)

אני הייתי משקף את הדף סביב הישר y=x. עוזי ו. - שיחה 14:16, 2 בפברואר 2011 (IST)

??? לשקף פונקציה סביב ציר?? זה בטוח לא משהו ברמה של שאלה לסמסטר ראשון... השאלה בה נתקעתי היא איך אני מציב את גבולות האינטגרציה בסוף. הגעתי לזה שכנראה $\int _{a}^{0}t\cdot f'(t)=t\cdot f(t)-\int _{a}^{0}f(t)dt$ זאת הדרך הנכונה, אבל בכל זאת אני לא מבין איך $t\cdot f(t)$ מתאפס. יש זהות כזאת: $f^{-1}(x)\cdot f(f^{-1}(x))=0$ או משהו?

צייר גרף דמיוני של הפונקציה. צבע את השטח שמתחת לגרף הפונקציה בצבעים עליזים. כעת שקף את הדף ומצא את השטח שמתחת לגרף הפונקציה ההפוכה. עוזי ו. - שיחה 17:06, 2 בפברואר 2011 (IST)

בעירה בחומר אנאורגני

בערך תרכובת אי-אורגנית כתוב שאין אפשרות של בעירה בחומר אנאורגני, ואילו בערך כימיה אורגנית נאמר שזו תיאוריה ישנה ושגויה. אני מניח שהערך השני הוא הנכון, ואם מישהו שמבין בזה חושב שאני צודק - שיתקן. 147.236.33.131 17:58, 2 בפברואר 2011 (IST)

תיקנתי. ‏Setreset • שיחה 20:21, 2 בפברואר 2011 (IST)

טמפרטורת הבזק

מה זה ? זה מופיע כאן בכמה ערכים, והסבר אין. 147.236.33.131 18:30, 2 בפברואר 2011 (IST)

הכוונה כנראה לנקודת הבזק. קראו את הערך, נראה לי שהוא מסביר את העניין: זוהי הטמפרטורה שבה אדי החומר נדלקים עקב ניצוץ כלשהו. אתם מוזמנים לתקן בכל מקום שזה מופיע, לקישור הנ"ל. ‏Setreset • שיחה 20:03, 2 בפברואר 2011 (IST)

ריבית

האם כל בעל עסק יכול להטיל כל ריבית שהוא רוצה על פיגורים בתשלום? נגיד מישהו מפגר בתשלום של 100 שקלים לחברת סלולר - האם הם רשאים לתת כל כנס שהם רוצים לדוגמה על פיגור של חודש צריך לשלם 200% מהכסף שאתה חייב וזה באופן רקוסיבי(כלומר פעם אחה חייב 100 שקל, אחרי חודש 200 ש"ח, אחרי חודשיים 400 ש"ח וכו')? האם יש חוק שלפי מותר/ אסור לטיל כל ריבית שבעל העסק רוצה? 109.66.37.107 18:47, 2 בפברואר 2011 (IST)

לפי סעיף 4 לחוק הריבית, התשי"ז-1957, "לא ידרוש אדם ולא יקבל ריבית מופרזת". כל זאת ועוד - כאן, ובעתיד הרחוק, כשלא נהיה כקבוצה הריקה, בערך ריבית. עוזי ו. - שיחה 19:24, 2 בפברואר 2011 (IST)

טוב, אני לא הולך לקורא את הכל. האם איפשהו מוגדר מהי בדיוק ריבית מופרזת? אם לדעתי 2% לחודש זה מופרז ולדעת בזק 200% בחודש זה לא מופרז? איפה מוגדרת ההפרזה? אם יש לפחות איבר אחד בקבוצה, היא לא ריקה. 109.66.37.107 19:28, 2 בפברואר 2011 (IST)

חבל, זה חומר קריאה מרתק. יכולת לגלות למשל שלפי סעיף קטן (א) לסעיף 2א של צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תש"ל-1970, "שיעור ריבית הפיגורים המקסימלי למילווה צמוד ערך הוא שבעה עשר למאה לשנה". האינטרקציה בין השוק האפור ובתי המשפט נתנה מן הסתם למלים "שבעה עשר" פירושים חדשים ומקוריים. (ריקה לגמרי. הרי מי שקורא את הערך ריבית עלול לסבור בטעות שבישראל אף ריבית אינה מופרזת, לפתוח חברת סלולר שבה גובים ריבית של 100% תוך השמעת מוזיקת מעליות, ולהאשים את האמינות של ויקיפדיה). עוזי ו. - שיחה 19:50, 2 בפברואר 2011 (IST)

רמת השפה והחשיבה המתמטית שלי לא מפסקות בשביל להבין את משמעות המשפטים האלא... מה זה "שיעור ריבית הפיגורים המקסימלי למילווה צמוד ערך הוא שבעה עשר למאה לשנה"? בעברית כאילו? נרדמתי באמצע המשפט פעמים. 109.66.37.107

בכל הנוגע לעניינים של "סבירות" או "שיקול דעת" - זה עניין לבית המשפט לקבוע.
עם זאת, תוך כל הסייגים וההפחדות, הנה השקפתי בעניין.
נראה כי "ריבית סבירה" תתפרש ככזו, בה ספק השירות, אינו מרוויח מגביית הריבית.
רוצה לומר, מותר (ואף ראוי) כי צד א' (נניח חברת הסלולר במקרה זה) יגלגל על צד ב' כל עלות הנגרמת לו, כתוצאה מאי-עמידת צד ב' בהתחייבויותיו כלפי צד א'.
תרגום:
אם אתה הבטחת לשלם לי 100 שקל, ואני הבטחתי אותם לבנק, והבנק משית עלי קנס של 50 שקלים - אזי כי אני מגלגל עלייך את אותו נזק בשווי 50 שקלים (בתוספת לחוב של 100 השקלים המקוריים).
נניח אם-כן, כי לחברת הסלולר העלויות הנגררות הבאות, מאי תשלום חובך:

1. 500 ש"ח - מעצם הטיפול בחוב שלך (שכר טרחת עורך דין, פתיחה תיק בהוצאה לפועל...).
2. 5 ש"ח לכל חודש פיגור - ריבית שהם עצמם היו עושים לו היו מפקידים בבנק את 100 השקלים המקוריים שאתה חייב להם.

אז לא הגיוני שסך החוב הנוסף שלך לחברת הסלולר (במנותק מחובך המקורי של 100 ש"ח) יעלה על 500 ועוד כמה בוטנים על חצי שנה פיגור (נניח).
הגיון זה הוא הבסיס לענף משפטי שלם הנקרא עשיית עושר ולא במשפט.
עושה עושר ולא במשפט, הוא אדם (או גוף) שמתעשר (מרוויח $$$) שלא בדין. רוצה לומר, שלא כראוי.
לך ולחברת הסלולר שלך הסכם ענף בן טריליון עמודים - בדבר אספקת שירותי סלולר והתשלומים השונים הנלווים להם.
ההתקשרות בינך לבין חברת הסלולר, אינה התקשרות של של "לווה" ו"מלווה".
פירושו של דבר, שמותר לחברת הסלולר להתעשר על חשבונך, אך ורק מאספקת שירותי סלולר.
אין זה מין הדין ("במשפט") שהם יתעשרו על חשבונך, משירותי הלוואה.
זאת בניגוד לבנק, שם מערכת היחסים שלך עם ספק השירות יכולה בהחלט להיות מערכת של לווה ומלווה (משכנתא לדוגמא) ושם כאשר הבנק יגבה ממך ריבית, הרי זה במשפט, ולכן מוצדק.
כמובן, שלא הגיוני שאני אשלם על פאשלות שלך, ולכן כל עלות הנגרמת לי מאי עמידתך בהתחייבויותיך כלפי, תושת עלייך.
עם זאת, לא ראוי שאצא ממצבך הרע ברווח, ולו של אגורה שחוקה אחת.
לסיכום, להשקפתי (ואינני איש משפט)
ישנו חסם הגיוני לתשלום הנלווה הראוי לחברת הסלולר
כל דבר אחר, הוא בגדר עשיית עושר ולא במשפט.
זה דבר פסול הן מבחינה חוקית, ובאופן עמוק יותר - מבחינה מוסרית.
מקווה כי תצלח במאבקך, דוד הירושלמי - שיחה 21:23, 2 בפברואר 2011 (IST)

האם אין הבדל בין ריבית לבין עלויות נגזרות כתוצאה מפיגור בתשלום ("החזר הוצאות")? זהר דרוקמן - לזכר פול 21:31, 2 בפברואר 2011 (IST)

תודה כל התגובה המפורטת. המצב שאתה מתאר הוא די אוטופי. ידוע שזאת שמחה גדול עבור כל חברת תקשורת כשהלקוחות שלה נכנסים לחובות. אני לא מדבר על מצוקה אישית, אלא יותר מתעניין בהביטים של הבעיה. עובדה יש אנשים שנכנסים לחבות לא פרופורציונליים ביחס לכסף שהם באמת לא שלימו( כמו חוב של 200 שקל שמתגלגל להיות 1500). 109.66.37.107 21:41, 2 בפברואר 2011 (IST)

ידוע גם כי זו שמחה קטנה מאוד לחברת תקשורת כלשהי, שלוקחים אותה לבית משפט.
מה שקורה שמקרים רבים של הריביות/קנסות הללו, הם מקרים של עשיית עושר שלא במשפט.
יתר-על-כן, עבור תאגיד גדול כמו חברת תקשורת, עבורו המצב הוא מצב מחזורי, ולא חדש, הדבר הוא כמו להכעיס.
היינו, זה דבר אחד לעשות עושר שלא במשפט, וזה דבר שונה בתכלית לעשות זאת במזיד ובמפגיע.
אני לא חושב שבית משפט ייטה לטובתו של תאגיד תקשורת העושה עושר שלא במשפט, ולו מן הסיבה שחסר פה מימד תום הלב.
לפלוני (=אתה), אולי לא מוכרים דיני עשיית עושר, אך לחברת סלולר בעלת מערכת משפטית ענפה, הדבר מוכר וגם ידוע.
על-כן, יש כאן גם משום זילות החוק (יען כי, עוברים על החוק תוך שהם יודעים שהם עוברים עליו - מה שנקרא, מצפצפים על החוק).
גם סלקום, וגם פלאפון גנבו ממני כספים - והחזירוהם עד השקל האחרון - רק צייצתי "טיפול משפט" (שני אנשים יכולים לשחק במשחק הזה).

אז כיצד מתרחשים השקם והערב אותם מקרי גניבה מזעזעים?!
התשובה עצובה מכדי לאומרה.
תאגידי התקשורת, הם מס שמטילה המדינה על השכבות החלשות.
אלו שאינם קוראים ויקיפדיה, אלו שלא מתעיינים בהכה את המומחה, ואלו שידם אינה משגת ייעוץ משפטי טוב.
אולי אינך מאמין לכך, אבל רבים כלל אינם שואלים את השאלה התמימה שהצגת - מדוע?!
מדוע שישלם פלוני לחברת סלולר, ריביות גבוהות מאלו הנהוגות בשוק השחור?!

היבט נוסף הוא עניין "העלות הראשונית".
שכר טירחת (שכ"ט) עורך דין מתומחר היום גבוה. גבוה מאוד. מאות שקלים לשעת עבודה (לא שלשלוח מכתב סטנדרטי לפלוני אורך יותר מדקה).
ואז קורה שחוב של 35 שקלים, מיד עם תחילת הטיפול המשפטי תופח ל-535 שקלים.
סוגייה זו, לטעמי, היא יותר מורכבת מכדי לפתור אותה על-ידי "עושה עושר ולא במשפט".
חברות התקשורות, אינן אחראיות ישירות לתמחור שעת עורך דין. ישנו "תמחור סטנדרטי" לשעת סַפַּר, לשעת מורה פרטי - וגם לשעת עורך דין.
במובן זה, אכן יש צדק מסויים בעלות הגבוהה המושתת על החייב.
מה שלטעמי אינו מוצדק הוא חוסר נקיון הכפיים הלכאורי.
פלוני, מן המעד הנמוך מקבל מכתב מאיים בו הוא נדרש להעביר את כספו מיידית, ולא...
רוב האנשים קשי היום, מעדיפים לשלם 135 שקלים שהם לא בטוחים אם הם כן או לא חייבים, מאשר לשלם 500+135 שקלים.

זה נושא לטיפול ממשלתי. נראה מי ירים את הכפפה. דוד הירושלמי - שיחה 03:04, 3 בפברואר 2011 (IST)

לדעתי, בכל נסיון גביה כזה יש אלמנט ברור של "מצליח". חברת ביטוח שלא אנקוב בשמה ניסתה לגבות ממני שני תשלומים מעבר למועד סיום הגביה (לאחר שהיא עצמה הודיעה לי במכתב, שמעתה אני מתחילה לקבל תשלומי גמלה לאחר תום תקופת החיסכון). במכתב שנשלח אלי נכלל סכום (קטן) של ריבית. אלמלא ביטלתי את הוראת הקבע, היו ממשיכים לגבות את התשלומים החודשיים וכדי לזכות בהחזר הייתי צריכה מן הסתם לאיים במשפט ואולי אף לתבוע בפועל. במקרים אחרים ששמעתי עליהם, חברות גדולות אינן טורחות כלל לפנות לחייב לפני מסירת הגביה לעו"ד המתמחה בנושא, מה שמקפיץ מיד את החוב בכמה מאות שקלים למכתב סטנדרטי (ולא פעם מיותר לגמרי).שלומית קדם - שיחה 00:52, 9 בפברואר 2011 (IST)

אורביטלים

לפי הערך אורביטל אטומי,וכך גם ידעתי עד היום, כותבים ברבים אורביטלים. לכן לא הבנתי, מדוע הערך אורביטל מולקולרי משתמש במילה אורביטלות ? [בכלל, הערך כמדומה זקוק לשיפוץ והבהרה, והוא אפילו לא מסומן כקצרמר. 147.236.33.131 19:10, 2 בפברואר 2011 (IST)

יש ערכים לא טובים בויקיפדיה, ומצאת אחד מהם. את\ה מוזמן לתקן ולהוסיף כהבנתך, אני תיקנתי חלק מהדרוש תיקון. ‏Setreset • שיחה 20:11, 2 בפברואר 2011 (IST)

יש גם שימוש ב"אורביטלה" ו"אורביטלות", אבל הרבה יותר מקובל "אורביטל" ו"אורביטלים". בכל אופן באותו הערך צריך להישמר שימוש באותו מונח. 79.177.199.120 00:56, 3 בפברואר 2011 (IST)

מאיזה חומרים עשויים בדרך כלל מצופים וכריות מתנפחות?

איך קוראים לחומר הנעים הזה שעושים ממנו כריות מתנפחות כמו זו שבתמונה?.

http://www.oneinhundred.com/Upfiles/upimg8/Inflatable-plastic-chairs-in-d-5812658.jpg

הבנתי שחלק זה מPVC וחלק נאמר עליהם פלסטיק, האם זה אותו חומר?... ואיך באמת נקרא פלסטיק גמיש באנגלית? (במילה אחת.., אם מישהו יודע?).

פלסטיק הוא שם כללי לאוסף נרחב של חומרים. יש כנראה חומרים שונים שמהם מייצרים כאלה כסאות. PVC הוא סוג אחד של פלסטיק מתאים לכאלה מוצרים, אבל זה כמובן רק אחד ממגוון רחב של חומרים שבהם ניתן להשתמש. 79.177.199.120 21:13, 2 בפברואר 2011 (IST)

שלום רב לך, אם כך, מהו ויניל?.

והחומר ה Shiny הזה כמו שיש בתמונה ששמתי, מה הוא?, האם זה PVC או ויניל?... אגב, יש עוד חומרים חוץ מ PVC וויניל?, תודה.

ויניל הוא לא פלסטיק (קרא את הערך) אלא קבוצה כימית, כלומר חלק של מולקולה. כשמפלמרים ויניל כלוריד, מקבלים את הפלסטיק PVC. אין דרך לדעת מהתצלום אם הכיסא עשוי מ-PVC או מפלסטיק אחר. 79.177.199.120 21:34, 2 בפברואר 2011 (IST)

למה בחלב, בניגוד למים, יש המון בועות?

ע"ע צמיגות 192.114.105.254 11:20, 3 בפברואר 2011 (IST)

למה באזורים אורבניים, הצמחייה הטבעית מאד גבוהה?

בשטחים פתוחים ברחבי העולם, לפחות למיטב ידיעתי, הצמחייה נמוכה יחסית, בגובה של פרח ממוצע...

לעומת זאת, באזורים אורבניים לפחות ממה שראיתי בישראל, הצמחייה מאד מאד גבוהה, בחורף.. יש צמחייה טבעית שיכולה להגיע לגובה של מטר ואף יותר..

מדוע זאת?,

האם השילוב של הצטברות מי-תהום מצינורות עירוניים (בין אם פרטיים ובין אם עירוניים), וסביבה מינראלית יחסית (בשל פסולת שמפוזרת רבות באזורים כאלה) ------ הוא הגורם?.

תודה.

אני לא מומחה, ואני גם ראיתי עצים במקומות פתוחים כך שההגדרה שלך אינה מדוייקת. בכל מקרה, נושא שחשוב לזכור זה משטר הרוחות. בתוך העיר הבתים מעדנים את הרוחות ולכן צמחים עדינים יותר יכולים לגדול גבוה יותר. זכור לי עץ אחד מביקורי באיי אורקני סחופת הרוחות, שגובהו בדיוק כגבה של הבית הסמוך לו. 80.179.220.87 15:40, 3 בפברואר 2011 (IST)

יש לקחת בחשבון חיות בר או מבוייתות האוכלות עשב שמסתובבות ומלחכות יותר בשטחים פתוחים ופחות בשטחים אורבנים. יוסי • שיחה 18:18, 3 בפברואר 2011 (IST)

הסיבה היא הסביבה המינראלית. חנקן רב בקרקע שמקורו בהפרעת האדם מביא לתנאי צמיחה טובים יותר של צמחייה עשבונית חד-שנתית. אוריה אורן - שיחה 01:22, 8 בפברואר 2011 (IST)

פונקציית ויירשטרס

מה ממד האוסדורף שלה? כדאי להוסיף לערך מ. שלום (שיחה | תרומות | מונה) • כ"ט בשבט ה'תשע"א • 12:14, 3 בפברואר 2011 (IST)

בויקיפדיה האנגלית כתוב "Kenneth Falconer in his book The Geometry of Fractal Sets, observes that the Hausdorff dimension of the classical Weierstrass function is bounded above by $\textstyle {\frac {\log a}{\log b}}+2$, (where a and b are the constants in the construction above) and is generally believed to be exactly that value, but that this had not been proven rigorously.". עוזי ו. - שיחה 13:32, 3 בפברואר 2011 (IST)

הוספתי בערך. נא הגהתך. תודה מ. שלום (שיחה | תרומות | מונה) • כ"ט בשבט ה'תשע"א • 13:49, 3 בפברואר 2011 (IST)

עד כמה שאני מבין החסם העליון כן מוכח, הערך המדויק הוא זה שמשוער. דניאל ב. 13:52, 3 בפברואר 2011 (IST)

קליע+תנ"ז

שאלה בפיזיקה -למה נותנים לקליע תנע זוויתי כיורים אותו? הרי חלק מהאנרגיה הופכת מאנרגיה קינטית (מהירות הקליע) לאנרגיה קינטית-זוויתית (סיבוב הקליע סביב צירו)? למה זה טוב? אל תנעו "יציבות". אני רוצה תשובה ברמה של מונחים פיזיקליים. 192.114.105.254 13:29, 3 בפברואר 2011 (IST)

מצטער בשבילך, אבל התשובה במונחים פיזיקליים היא יציבות. ננסה להסביר לך מהי יציבות בפיזיקה: מצב יציב הוא מצב של מינימום לוקאלי באנרגיה. זה אומר שעבור סטייה קטנה ממצב הבסיס, יהיה כוח שיחזיר למצב הבסיס. עבור תנועה של קליע, זה אומר שאם הוא סוטה מעט ימינה, הכוח האווירודינמי פלוס שימור תנע זוויתי יחזירו אותו למצב בו הוא פונה קדימה. בנוסף הסיבוב משפר את הדיוק בזה שאם הקליע לא סימטרי ובגלל המבנה הוא קצת ייטה ימינה, אחרי הסיבוב של 180 מעלות הוא ייטה שמאלה ויתקן את הסטיה שנוצרה. ‏Setreset • שיחה 17:47, 3 בפברואר 2011 (IST)

איזה יופי. האם זה אומר שנגיד אני לא מצליח להציב ביצה על "השפיץ" של הגג (נקודת שיווי משקל דינמי), אז אם אני אסובב את הביצה (אתן לה להסתחרר במהירות גבוהה) אז הסיכוי שלה לעמוד במקום גדל? כלומר על ידי תנע זוויתי ניתן להפוך שיווי משקל דינמי לסטטי?

המצב שתיארת של כוח מחזיר לנקודת שיווי המשקל ( הכוח האווירודינמי) מתאים מאוד לדוגמאות של שיווי משקל סטטי שהראו לנו בהרצאות (כמו כדור שמתגלג מצד לצד סביב תחתית המסילה. האם הכוח האווירודינמי הוא כוח משמשר? 109.66.37.107 18:47, 3 בפברואר 2011 (IST)

לביצה שאי-אפשר להעמיד על השפיץ עד שמסובבים במהירות קוראים סביבון. עוזי ו. - שיחה 20:15, 3 בפברואר 2011 (IST)

דוגמה מעיינת. אבל אחרי סמסטר שלם במכניקה אני לא מבין למה סביבון מסתובב אינו נופל הצידה. האם מה שמחזיק אותו "עומד" זה זה ששקול הכוחות הפועלים עליו הוא אפס? אבל למה זה תוצאה של תנע זוויתי? ולמה סביבון שלא מסתובב כן נופל הצידה? 109.66.37.107 20:59, 3 בפברואר 2011 (IST)

שימור תנע זוויתי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:21, 3 בפברואר 2011 (IST)

כנראה התשובה היא במשפט "כשציר הרוטור מסתובב, הוא מתנגד לכל שינוי בכיוון הסיבוב שלו, תכונה הנובעת מתנע זוויתי. אם מנסים לשנות את כיוון הסיבוב של הציר, הוא 'נלחם' בכך עם כוח משלו בזווית בת 90 מעלות לכוח שמופעל עליו. ההתנגדות של ציר הגירוסקופ המסתובב לשינוי בכיוון הסיבוב נקראת גם 'אינרצית הגירוסקופ'." אבל לא הבנתי מהוא אותו הכוח שמתנגד לשינוי כיוון ציר הסיבוב? בסביבון מסתובב אני יכול לראות כוח חיכוך, כוח גרביטציה ונורמל וכוחות מדומים של קוריוליס(לא יודע אם קשור) וצנטריפיטלי. מי הוא אותו אחד שמתנגד לשינוי בכיוון הציר? 109.66.37.107 23:09, 3 בפברואר 2011 (IST)

הכח שמתנגד לשינוי, כלומר הכח שמשמר את התנ"ז, הוא ההתמדה של החומר בתנועתו הקודמת. כמו מסה שמתנגדת לתאוצה, כך מומנט האינרציה מתנגד לשינוי בסיבוב. אם תדמיין טבעת מסתובבת זה המקרה הכי פשוט כדי להבין את הנושא. ‏Setreset • שיחה 09:20, 4 בפברואר 2011 (IST)

אבל ביחס למה ? ואפשר להרחיב על גירו שנע סביב כדור הארץ בלי מנגנון תיקון ? תודה

סטריסט, האם הכוח ששומר על מהירות סיבובית הוא אמיתי או מדומה? יש לו שם רשמי? כשאני דוחף מסה בשביל לשנות את מהירותה, אז אני נהדף אחורה כתוצאה מהחוק השני של ניוטון. ומה שדוחף אותי אחורה הוא הנורמל מהמסה שדחפתי. איך הסיפור בתנועה סיבובית? 79.176.41.85 10:45, 4 בפברואר 2011 (IST)

כפי שכתבתי, נסה לחשוב על המקרה של טבעת, שבו אפשר להבין הכל בעזרת החוק השני של ניוטון. אם אתה לוקח גוף בעל מסה שנע במהירות V בציר X, ורוצה שהוא ינוע באותה מהירות בציר Y, אתה צריך להשקיע כוח למשך זמן מסוים. זה אותו מקרה: תסתכל על הטבעת שנמצאת ומסתובבת במישור XY, ואתה רוצה לסובב למישור XZ. ברור שתצטרך להשקיע כוח כדי שהחלקים שנעים בכוון Y יעברו לתנועה באותה מהירות בציר Z. זאת פשוט האינרציה של הגוף, שמתנגד לשינוי בתנועתו. ‏Setreset • שיחה 13:06, 4 בפברואר 2011 (IST)