ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון139

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מפזרים קמח בשקיות?

שמעתי שייצרני שקיות מפזרים קמח בשקיות כדי להקל על פתיחתן. האם יש בזה משהו? אודה על הפנייה למקור מידע מבוסס.

תופעה שקרתה בשורות האס אס

בביקור האחרון שלי ביד ושם, המדריך סיפר לנו על תופעה שמעולם לא שמעתי עלייה. הוא סיפר שבתחילת המלחמה כשעוד היו יורים כדור בכל בן אדם, היו קציני האס אס משכרים את החיילים שלהם. לחיילים היה קשה להתמודד פסיכולוגית עם כל ההריגות האלה, ולכן הקצינים היו מביאים את החיילים לכל מני בתי הארחה, הם היו מספרים להם שהם מקבלים כמה ימי חופש, ושהם צריכים לשתות. לאחר כמה שעות, כשהחיילים היו משתכרים כהוגן, הקצינים היו לוקחים את החיילים ומחזירים אותם למערך ההריגה.

מאז לא שמעתי על התופעה הזו, בשום מקום, לא שאני מזלזלת במהימנותו של המדריך, אבל ישנן כמה שאלות שמציקות לי, שלא שאלתי בזמנו. הייתי שמחה אם מי שיודע על מה מדובר יענה לי...

1. זו הייתה תופעה שכיחה? באיזו תדירות היא קרתה ?

2. האם זה קרה רק בחיילות הגבוהים של האס אס?

3. איפה אני יכולה לקרוא על זה עוד?

בתודה מראש נועה....

זה בכלל לא נשמע מנותק מהמציאות, וכתוב גם כאן בוויקיפדיה (לא במלוא הפירוט שאת מבקשת). ראי איינזצגרופן#קשיים בביצוע ההשמדה. Magister • שיחה 03:00, 13 באפריל 2011 (IDT)

אני יודעת שהחיילים וגם ההיוויס היו משתכרים כדי להקל על הנטל הפסיכולוגי, אבל אני מדברת על תופעה ספציפית שבה היו לוקחים הקצינים את החיילים שלהם לבתי הארחה, משקרים להם שהם קיבלו חופשה בת כמה ימים ושהם צריכים להשתכר, חוזרים לאחר כמה שעות ומחזירים את החיילים השיכורים למערך ההריגה. הפרוצדורה הזו נשמעת מאוד מוזרה וקצת מיותרת, כי הרי החיילים היו משתכרים מרצונם החופשי... אבל תודה בכל מקרה...

יש מספר טעויות באמור מעלה. בתקופה הראשונה של פעילות ההשמדה בשטחי ברה"ם, עם פלישת הגרמנים לשם, נלקחו הקרבנות (לרוב, יהודים אך גם המכונים "קומיסרים סובייטיים") ליערות ולקברים המוניים ושם נורו למוות. פעולות אלו בוצעו על ידי יחידות מיוחדות של הצבא הגרמני שנקראו איינזאצגרופן ולאו דוקא אנשי SS.החיילים שירו בפועל בקורבנות קיבלו מנות שתיה גבוהות יותר מאשר שאר החיילים וזאת כדי להגדיל את המוטיבציה שלהם להשתתפות בטבח. כאשר גברו אירועים של סירוב פקודה מטעם חיילים אלו ואף מעשי התאבדות (עקב ההלם הפסיכולוגי שבביצוע טבח), גוייסו לשורות הגרמנים אנשים מקומיים (אוקריינים, לאטבים ועוד) כדי לבצע את ההוצאות להורג תמורת שתיה רבה, סיגריות, סכומי כסף ואף איומים שהם עצמם יוצאו להורג. כאשר קצינים רבים המשיכו להתלונן בפני הימלר על ירידת המורל בקרב חייליהם עקב התפקיד שהוטל עליהם, החל להתפתח הרעיון של השמדה משוכללת יותר, כמו משאיות הגז ולבסוף, מחנות ההשמדה. רצח היהודים והאזרחים האחרים בוצע על ידי כל סוגי החיילים הגרמנים (שוטרים, חיילי ורמכט ואנשי SS). --וידנפלד - שיחה 22:41, 17 באפריל 2011 (IDT)

נשימה

כמה מים מאבד אדם בממוצע בתהליך הנשימה? והאם ניתן למנוע איבוד מים בדרך זו? תודה לעוזרים.

אדם מאבד נוזלים (מים) דרך מערכת הנשימה שלו. ניתן לראות את המים האלו אם ננשוף על זכוכית והיא תהפך לרטובה (שיטה טובה לנקות משקפיים גם במדבר יבש). כמות המים הנפלטים תלויה בתדירות ועומק הנשימה (כלומר, גוברת בזמן מאמץ גופני). ביום חם זה יכול להגיע עד ליטר מים ליממה. אין דרך למנוע זאת, יש רק לשתות כדי להחזיר את כמות המים ה"אבודה". ד"ר --וידנפלד - שיחה 22:24, 17 באפריל 2011 (IDT)

הצמח ומבנהו

איך נקרא התהליך באמצעותו הצמחים פולטים מים? דרך איפה נעשה עיקר איבוד המים בצמחים? והאם יכול להיות יצור שיקלוט מים ולא יפלוט? תודה.

ראה דיות. Easy n - שיחה 21:53, 13 באפריל 2011 (IDT)

זיהוי גלגולת

נמצאה באיזור הר הנגב (בחניון "שדרית") במהלך טיול של בני המושבים

שלום חברים, מצאנו את הגולגולת הזו בטיול, ותהינו לאיזו חיה היא שייכת. כפי שאתם יכולים לראות - הקרניים פונות כלפי מעלה ולא לצדדים כמו גולגולת של פרה (מה גם שהגולגולת היתה יותר קטנה) וקדימה... לאיזו חיה יש כאלה קרניים בישראל ?! ניצן צבי כהן - שיחה 13:40, 13 באפריל 2011 (IDT)

קרוב לוודאי שמדובר בקרניים של יעל. --וידנפלד - שיחה 22:16, 17 באפריל 2011 (IDT)

הקרניים של היעל המתעקלות לאחור ואילו בגולגולת המדוברת הן בפירוש מתעקלות לפנים (בדקתי כמה וכמה פעמים היכן השיניים והלסת והקרניים בפירוש פנו קדימה :\)ניצן צבי כהן - שיחה 00:30, 18 באפריל 2011 (IDT)

בעקבות קריאת הערך מוטציה - הורשת מוטציות

לא הבנתי מזה גמטות, מה ההבל בין תאים סומטיים לתאי מין, הרי ה DNA הוא אותו DNA גם באלו וגם באלו... בדיוק כמו שגם בנוירונים הוא אותו DNA...

תודה רבה.

1. בתאי מין יש סט אחד של כרומוזומים. בתאים אחרים יש שניים. מאיחוד שני תאי מין (זרע וביצית) מתקבל תא עם שני סטים של כרומוזומים, כמו בתאים האחרים. 2. בכל התאים יש את אותו DNA. ההבדלים ביניהם נובעים מהפעלה של גנים שונים, בהתאם לסוג התא. יואלפ - שיחה 08:39, 14 באפריל 2011 (IDT)

שלום רב יואל (שמתי לב שאתה כריש בביולוגיה).

אם כך אני מבין שתא-מין, שמו "גמטה" (ברבים גמטות). וברגע שתא-מין זכרי, מתחבר עם הביצית (שהיא בסופו של דבר רפרטואר של תאים), נוצרת זיגוטה, שהיא תא שמתחלק לתאים-סומטיים רבים וכן-אלאה, בהתאם להוראות ה-DNA?

תודה, ברכות לך!.

ביצית היא גם גמטה. למה התכוונת ב "רפרטואר של תאים"?

התמיינות התאים לסוגים שונים מתבטאת ב"הוראות" שונות מה DNA, אך מופעלת ע"י מנגנונים אחרים שלא כל כך מובנים כיום.

הייתי ביולוג בעברי הרחוק  :-) יואלפ - שיחה 09:03, 17 באפריל 2011 (IDT)

שבלולי-ענק עתיקים פרי-היסטוריים

שלום לכולם, אבקש את עזרתכם בעניין הבא;

מיזה זמן רב אני מחפש לעתים, מידע על שבלולי-ענק (ראיתי תמונות של מאובנים שלהם), מדובר בשבלולים שהגיעו לגובה של מטר ואף יותר (1.90 וכדומה). אבקש את שמה המדעי של התופעה ומידע על כאלה, ברכות רבות ואלף תודות.

ראה טרילוביטים. עוזי ו. - שיחה 17:43, 13 באפריל 2011 (IDT)

טרילוביט הוא פרוק רגליים ושבלול הוא רכיכה - שניהם חסרי חוליות אבל הם לא קרובי משפחה. ניצן צבי כהן - שיחה 21:04, 13 באפריל 2011 (IDT)

או אמוניטים (הערך האנגלי מפורט מעט יותר). אביעדוס • שיחה ט' בניסן ה'תשע"א, 17:58, 13 באפריל 2011 (IDT)

מומלץ לראות מאובנים כאלה במכתש רמון! ראו קיר האמוניטים. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:08, 14 באפריל 2011 (IDT)

הסרט "The curse of the elephant man"

שלום למומחה, איפה אפשר לראות את הסרט הדוקומנטרי הזה משנת 2003 (ערוץ דיסקברי) על גוז'ף מריק עליו השלום?.

לא מצאתיו באינטרנט, אף לא לקנייה.

משולש ברמודה

מהם הסיבות לאי נורמאליות של משולש ברמודה? תודה לעוזרים.

קרא את הערך משולש ברמודה. לא בטוח בכלל שיש אי-נורמאליות במשולש ברמודה, ככל הידוע כיום הוא נורמלי לחלוטין. הייתה אופנה חולפת שהאשימה את אזור המשולש בהעלמויות מסתוריות, כיום נראה שזה לא יותר מהממוצע הסטטיסטי. ‏Setreset • שיחה 20:16, 13 באפריל 2011 (IDT)

שאלת המשך על משולש ברמודה

איך נוצר משולש ברמודה? ומה התיאוריות של האנשים לגביו?

יש ערך נאה בנושא, משולש ברמודה - קרא אותו. --Yoavd - שיחה 11:02, 16 באפריל 2011 (IDT)

ראיונות עם אנשים

האם יש ראיונות בעברית או באנגלית עם כל מיני אנשים וחוקרים בנושא משולש ברמודה? עם כן אז באיזה אתר אפשר למצוא אותם?

בערך משולש ברמודה. אם יש שאלות הרחבה, נא לשאול אותן כהמשך לשאלות קודמות ולא לפתוח שאלה חדשה. Tzafrir - שיחה 15:00, 16 באפריל 2011 (IDT)

פתרונות

האם יש פתרונות למשולש ברמודה,כיצד ניתן לצמצם את האסונות?

ממה שאני יודע אין שום דבר מיוחד במשולש ברמודה, שיעור התאונות שם לפי חברות הביטוח הוא לא שונה משום מקום אחר בעולם אפילו בהתייחס שזה נתיב שיט עמוס מאוד ואין שם חריגות סטטיסטיות בהקשר לאבידות בספינות או כל דבר הקשור בזה. פשוט יש כמה מיתוסים שעושים מהמשולש משהו מיוחד, אפילו שאין ממש סיבה לזה. בכל מקרה כדאי שתציג את שאלותיך תחת כותרת אחת, ולא לפתוח בנושא חדש לגמרי כל פעם (עושים את זה בעזרת קישור העריכה משמאל לכותרת עצמה), זה לא עובד כמו בפורום רגיל. וכדאי תקרא את הערך משולש ברמודה. בברכה.Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:57, 16 באפריל 2011 (IDT)

כפתרון למשתמש הטרחן אני מציע למחוק את השאלות הבאות בנושא בשבוע הקרוב, ובייחוד להתעלם ולא לענות. גם ככה הוא לא מקשיב. ‏Setreset • שיחה 19:23, 17 באפריל 2011 (IDT)

אני בעד לאחד את כל השאלות שלו עד כאן תחת כותרת אחת. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 21:09, 17 באפריל 2011 (IDT)

אנרגיה חשמלית תלויה בנקודה ממנה מודדים?

ראיתי את הנוסחה לאנרגיה חשמלית: $U={\frac {1}{8\pi }}\int _{V}E^{2}dV$ (משום מה בערך המתאים אין אותה). אבל השדה הוא תלוי מקום. נגיד אני יכול למדוד את השדה בנקודות שונות ולקבל ערכים שונים עבור אנרגיה? ולמה בערך אנרגיה פוטנציאלית חשמלית הנוסחה שלי לא קיימת? 79.180.200.113 20:11, 13 באפריל 2011 (IDT)

בדיוק בגלל זה יש אינטגרל!

כדי שתחלק תא המרחב לחלקים קטנים, שבכל אחד מהם יש לשדה ערך משלו, ואז תסכום את הכל. eman • שיחה • ♥ 22:09, 13 באפריל 2011 (IDT)

הנוסחה מופיעה בניסוח קצת שונה וביחידות m.k.s ירון ק. - שיחה 08:34, 14 באפריל 2011 (IDT)

למה יסודות באים בזוגות?

האם יש איזו סיבה בשבטע רב היסודות העל-מתכתיים באים במולקותות זוגיות (O_2, F_2, N_2 וכדו'). האם יש יוצאי דופן? דוגמאות, אם אפשר. אני יודע שקיים אוזון, אבל בשביל ליצור אותו צריך להשקיע אנרגיה, ולכן הוא לא במצבו הטבעי. 79.180.209.111 20:47, 13 באפריל 2011 (IDT)

גזים אצילים הם מונו אטומיים. אנונימי17 - שיחה 21:04, 13 באפריל 2011 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הגזים אצילים כמובן הם מונואטומיים. בשאר היסודות קליפת האלקרונים החיצונה אינה שלמה, ולכן (אם לא נוצרים קשרים אחרים כמו קשר מתכתי או קשר יוני) האטומים נוטים להשלים את הקליפה על ידי יצירת קשר קוולנטי עם אטומים אחרים. בפועל, מתוך 18 האל-מתכות, 7 מצויים בטבע במצב דו-אטומי: מימן, חנקן, חמצן, פלואור, כלור, ברום ויוד. אני-ואתה • שיחה 21:10, 13 באפריל 2011 (IDT)

ואיך האחרים? אם האציליים (6) הכל ברור. 7 הם דו-אטומיים. חסר 5. מה הם ואיך אני יודע מה הצורה שלהם בטבע? 79.180.209.111 21:57, 13 באפריל 2011 (IDT)

פחמן, זרחן, גופרית וסלניום (ה-18 הוא אונונאוקטיום, גז אציל סינטטי). ראה בערכים שלהם. אני-ואתה • שיחה 22:03, 13 באפריל 2011 (IDT)

האם אחמדינג'אד יהודי?

האם אחמדינג'אד יהודי?

נשמעה טענה שיש לו שורשים יהודיים כלשהם והיו שהפריכו אותה, הייתי מהמר שמדובר סתם בעוד ניסיון של "תראו איך השונאים הכי גדולים שלנו הם בעצם אנחנו" בלי הרבה ביסוס. יְשֻׁרוּן • שיחה 22:19, 13 באפריל 2011 (IDT)

היה דיון בנושא בעיתונות הבריטית, והמומחים סבורים שזה לא נכון. ראה ויקיפדיה האנגלית- הערת שוליים 26. אגסי - שיחה 10:36, 14 באפריל 2011 (IDT)

התפתחות דיפרנציאלית

נתקלתי בביטוי - כנראה מושאל - "התפתחות דיפרנציאלית". חיפשתי בפירושונים לדפרנציאל ולא בדיוק הבנתי. בקשה במילים הפשוטות ביותר. תודה 77.126.38.136 00:49, 14 באפריל 2011 (IDT)

התפתחות מדורגת; בצעדים קטנים ולא בבת-אחת. עוזי ו. - שיחה 13:54, 14 באפריל 2011 (IDT)

אני סבור אחרת - מדובר בשונות של תהליכי התפתחות בין תת-קבוצות בתוך קבוצת ההתייחסות. התפתחותם מתרחשת במקביל אך באופן שונה (differential), להבדיל ממצב של התפתחות אחידה ושווה של הפרטים בקבוצה. Magister • שיחה 14:14, 15 באפריל 2011 (IDT)

למה בעצם תינוק לא יכול לעכל בשר?

ידוע שהורים שניסו להזין את תינוקם לפני זמנו, גרמו לו בעיות מעיים. ואני שואל מה בעצם חסר אצל התינוק שלא מאפשר לו עיכול בשר, האם בגלל שחסר לו אנזים כלשהו או שמא חיידקי עיכול, או סיבה אחרת? --אפי ב. • התחברו ל♥ • 08:51, 14 באפריל 2011 (IDT)

היות שתינוק נועד לינוק, דהיינו לקבל מזון שמקורו מחלב אם בלבד, מערכת העיכול שלו מכילה הרבה יותר אנזימים המפרקים חלבוני, סוכרי ושומני חלב ולא מכילה (בהתחלה) חידדקים "מועילים". רק כאשר אלו יתפתחו במערכת העיכול שלו, אפשר יהיה להתחיל להזין אותו גם במזון נוסף לחלב. ד"ר --וידנפלד - שיחה 22:12, 17 באפריל 2011 (IDT)

כדור אינפורמציה (שאלה טיפה פילוסופית)

שאלה בתורת היחסות שטיפה חורגת מחשיבה שאני מכיר. השמש (דוגמה מוכרת) נמצאת במרחק של 8 דקות אור מאיתנו. בה אומר שאם עכשיו היא תעלם, אז נדע על זה רק עוד 8 דקות. נניח צרוך הדוגמה שכדור הארץ, שמש ומרקורי נייחים. כלומר נמצאים במערכת אחת

פה נכנסת הבעיה: מה זה "עכשיו"? אם האור של השמש מגיע אלינו ברגע זה ממש, זה אומר שמבחינתנו השמש קיימת "עכשיו". אולי צופה במרקורי לא יסכים, אבל בשביל למסור לנו את המידע על כך ששמש נעלה הוא צריך לשלוח פולס במהירות האור. וכל עוד האור ממנו לא יגיע אלינו, אנו לא נדע שהמש נעלמה.

המסקנה שלי שאין "עכשיו" אבסולוטי, גם עבור נקודות שונות באותה המערכת. כלומר הנוסח "החלקיק חלף על פני הגלאי בפרק זמן של 0.8 שניות, כפי שנמדד במערכת המעבדה" הוא הזנחה. כי בנקודות שונות במערכת המעבדה הזמן אמור להיות שונה... ולהגיד "הכוכבים שאלנו רואים כיום נעלמו לפי אלפי שנים ורק האור שלהם מגיע אלינו" זה פשוט לא נכון כי המשפט מרמז על זה שלנו ולכוכבים רחוקים יש אותו ציר זמן.

אני מבלבל משהו או שאולי יש איזה "פרדוקס מוכר" (כמו התאומים) שמישהו כבר ענה על השאלות שלי? 79.176.206.207 16:34, 14 באפריל 2011 (IDT)

זה בכלל לא מה שאומרת תורת היחסות. אז מה אם לוקח זמן לראות דברים רחוקים? אם אתה יודע מה המרחק שלך ממקום האירוע תחשב כמה זמן לקח לאור להגיע אליך ותדע מתי הוא קרה במקום האירוע. מישהו בכוכב אחר שיודע מה המרחק שלו מהאירוע יחשב כמה זמן לקח לאור להגיע אליו, וככה גם הוא ידע מתי קרה האירוע במקום האירוע. לפי מכניקה קלאסית הם אמורים להגיע לאותה התוצאה, ואין שום דבר מיוחד באור - מה שהם מודדים יכול להיות גם גל קול או כדור פינגפונג - זה שלוקח להם זמן להגיע למקום אחר לא אומר שהזמן עצמו תלוי במקום. אז זהו שלא - מה שתורת היחסות הפרטית אומרת הוא שגם לאחר שהם הכניסו לחשבון את הזמן שלקח לאור להגיע אליהם, הם יגיעו לתוצאות שונות לגבי מתי האירוע קרה במקום האירוע, במידה ויש לשתי המערכות מהירות אחת ביחס לשניה. זה נובע מהאילוץ שמהירות האור קבועה בכל המערכות. Keleti - שיחה 18:52, 14 באפריל 2011 (IDT)

ברגע שקיבלת פולס כלשהו אתה יכול להגיד שמעורה כלשהו קרה. ומשם על ידי מסקנות מתצפית להגיע למיקום וזמן שבו המעורה התרחש. אבל עוד הפולס לא הגיע אליך, אין לך אפשרות לדעת אם הוא היה או לא (אתה מחוץ לכדור האינפורמציה). בהנחה שאין לך אפשרות ניבוי וכל המידע שלך הוא אמפירי או מבוסס על אמפירי, מסקנה היא שכל עוד אתה מחוץ לכדור האינפורמציה, אז מבחינתך המעורה לא קיים כלל. ומכאן שעבור נקודות שונות לאורך אותו מסלול אין זמן משותף. ואפילו סימולטניות של אירועים לא אינווריאנטיות עבור נקודות שונות באותו המערכת. נגדים זאת בניסוי מחשבתי:

נגיד יש לי 4 נקודות נייחות לאורך קו ישר. נמסן אותם לפי הסדר: שמש, מרקורי, אורנוס ופלוטו. כך שמרחק בין מרקורי לשמש שווה למרחק בין אורנוס לפלוטו וקטן בהרבה מהמרחק בין אורנוס למרקורי. ונגיד שמש ופלוטו מתפוצצים "בו זמנית" (נניח בשלילה שהזמן לאורך כל הקו הוא אחיד). אורנוס יראה את התפוצות פלוטו ממש מהר ואת התפוצצות השמש לאחר מספר דקות. מרקורי יראה את התפוצצות השמש ממש מהר ואת התפוצצות פלוטו לאחר מספר דקות. במאדים (נקודה בדיוק באמצע בין שמש לפלוטו) יראו את התפוצצות השמש ופלוטו בו זמנית. מכאן שיש סתירה לנתון "בו זמנית", כי רק במאדים רואים את האירועים בו זמנית. כל יתר הנקודות יראו הפרש זמן בין שני המאורעות.

שים לב שבניסוי המחשבתי שלי אין שום מהירות פרט למהירות התפשטות המידע על פיצוצים (מהירות האור) ובכל זאת הגענו לזה שזמן אינו אינווריאנט של המערכת. וזה כבר בעיה של ממש... אתה תגיד שעל ידי מדידת מרחק בין השמש לאורנוס, תושבי אורנוס יכולים לגלות "לפני כמה השמש התפוצצה באמת" ולהגיע למסקנה שהמאורעות התרחשו "בו זמנית" , אז אני יכול להגיד שבדיוק באותה המידה יכולתי לקחת מערכות במהירויות שונות ולהגיד שהם מסוגלות בהתחשבות בפקטור לורץ להגיע למסקנה ששני שמאורעות שהם צופים בהם ברגעים שונים הם סימולטניים ולהסביר זאת על ידי התנועה היחסית בינם לבין המערכת השניה. ומסקנה מכל החפירה הזאת שכמו שסימולטניות היא לא אינווריאנט בין מערכות שונות בתורת היחסות, כך היא לא אינוריאנט בין נקודות שונות בפיזיקה הקלאסית. 79.177.206.247 23:15, 14 באפריל 2011 (IDT)

תקרא שוב את מה שכתבתי. אם אני עומד קרוב אליך וזורק עליך אבן, ורגע לאחר מכן פיזיקאי אחר עומד רחוק ממך וזורק עליך עוד אבן חזק יותר ומהר יותר כך ששתי האבנים פוגעות בך באותו הזמן - זה אומר שמבחינתך גם זרקנו אותן עליך באותו הזמן? אם אתה עוצם את העיניים אז מבחינתך היקום נעלם? Keleti - שיחה 09:55, 15 באפריל 2011 (IDT)

חשבתי הרבה על התשובה שלך. הגעתתי למסקנה שאכן אני חושב שאני זה שקובע את המונח קיום. וכל עוד אין לי אפשרות למדוד שפסל החירות נמצא בניו-יורק, אז יתכן מצב שהוא נמצא על הירח. ולדעתי אם עץ נופל במקום בו אין אף אחד, אז הוא לא ישמיע רעש. אולי זה קצת פתטי, אבל אם מקבלים את שמערכות שונות ימדדו זמנים שונים בין אירועים שונים וכל אחד מהם יהיה צודק- אז למעשה הצופה הוא זה קבוע אם משהו קרה או לא. אם אין מערכת אחת אבסולוטית, אז למה שיהיה ציר זמן אבסולוטי? הניסוי עם שני האבנים לא משקף לגמרי את הניסוי שלי. ההבדל הוא שקיימת אפשרות לחזות את פגיעת שני האבנים על סמך מידע שיגיע ממשגרי האבנים. ואור לאומת זאת- אי אפשר לחזות (עיקרון הסיבתיות). כמו כן, יתכן שיש קשר סיבתי בין זריקת שני האבנים ולא יתכן קשר סיבתי בין התפוצצות השמש ופלוטו. 79.179.205.18 13:12, 17 באפריל 2011 (IDT)

מיסתורי האינטגרציה

יש איזה עניין שמפריע לי עוד מהתיכון. איך האינטגרל המסויים "יודע" איך מתנהגת הפונקציה בין הגבולות? נגיד יש לי איזו פונקציה שאני רוצה לחשב את השטח מתחתיה בין נקודה x=a לבין הנקודה x=b. אני עושה על הפונקציה אינטגרציה לפי הכללים ומקבל את הקדומה שלה. ואז פשוט מציב בה את הx=b ומחסר מזה את ערך הפונקציה הקדומה בנקודה x=a. כלומר אני רק מציב את הקצוות בפונקציה הקדומה ומחסר, ומזה אני מקבל את השטח מתחת *לכל הפונקציה* בין הגבולות. איך זה? איך האינטגרל יודע שהפונקציה עלה וירדה לאורך הקטע [a,b]? 109.65.213.190 17:09, 14 באפריל 2011 (IDT)

הפונקציה הקדומה שומרת למעשה את האינפורמציה. היא משמשת כמעין "סכום מצטבר". ירון • שיחה 17:18, 14 באפריל 2011 (IDT)

אבל אני מצבי בה 2 נקודות ומקבל את כל השטח. איך זה? נקרא כמו קסם. 109.65.213.190 17:20, 14 באפריל 2011 (IDT)

ראה המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי.

ההסבר האינטואיטיבי הוא שהפונקציה שאת האינטגרל שלה אתה מחשב, היא הנגזרת של הפונקציה הקדומה; כלומר - הערך שלה בסביבת הנקודה b, היינו $\ f(b)$, שווה לתוספת לערך הפונקציה הקדומה, אם מגדילים את b בקבוע $\ \Delta b$, חלקי $\ \Delta b$. אבל הגדלה כזו מוסיפה לשטח מלבן דקיק, שגובהו הוא $\ f(b)$ ובסיסו $\ \Delta b$. לכן התוספת לשטח שווה לגידול בערך של הפונקציה הקדומה - ומה שנכון לתוספת קטנה מצטבר הלאה לכל שינוי בערך. עוזי ו. - שיחה 18:15, 14 באפריל 2011 (IDT)

אולי האנלוגיה הבדידה תעביר את העניין: נניח שיש לך את סדרת המספרים השלמים (מ-1 עד 5 נניח): 1,2,3,4,5. מתוכה אני בונה סדרה של סכומים מצטברים: 1,3,6,10,15 (כל איבר הוא סכום של כל האיברים בסדרה עד לאותו מקום). עכשיו אם אתה רוצה לעשות "אינטגרל" על הסדרה מסוף האיבר השני עד הרביעי (לא כולל שני, כולל רביעי), למשל, תוכל להסתכל בסדרה החלופית שלי, ולחסר את האיבר השני מהאיבר הרביעי. התוצאה תהיה אותה תוצאה. ירון • שיחה 02:15, 15 באפריל 2011 (IDT)

שאלה - אנרגיה חשמלית

שלום. הנוסחה לפוטנציאל החשמלי במרחק r ממטען נקודתי q היא kq/r (כאשר קובעים את הפוטנציאל באינסוף להיות 0). כלומר כאשר r שואף לאפס הפוטנציאל שואף לאינסוף. האם לא יוצא מהנוסחה הזו שכאשר משחררים מטען של q- והוא מתחבר עם המטען q, משתחררת אנרגיה אינסופית? בהנחה שזה לא מה שאמור לצאת, איך מחשבים באמת את האנרגיה שמקבלים (או את האנרגיה שצריך להשקיע אם מדובר במטענים עם אותו סימן)? תודה

החלקיקים לעולם אינם מגיעים למצב בו הם "צמודים", כפי שניתן לראות בכל אטום, שהאלקטרונים השליליים אינם "צמודים" בו לגרעין החיובי. החישובים הקלאסיים נכונים רק במרחקים גדולים יותר מאורך גל דה ברויי של החלקיק, במרחקים קטנים יותר נכנסים שיקולים קוונטיים. אנרגיית הקשר המפורסמת של אטום המימן (אלקטרון אחד ופרוטון אחד) היא 13.6eV (ברמת האנרגיה הראשונה), ראה מודל בוהר ואטום מימן. אני-ואתה • שיחה 18:03, 14 באפריל 2011 (IDT)

תודה על התגובה. אבל נגיד ואנחנו מדברים על מרחק קצר מאוד - ועדיין מעל אורך גל דה ברווי - לדוגמה במצב שבו משחררים מטען 1c כדורי והוא נצמד למטען כדורי אחר, כך שהמרחק בין המרכזים שלהם הוא נאמר אלפית או מאית הסנטימטר. גם אז מקבלים אנרגיה עצומה. יכול להיות שזה בגלל שהנוסחה kq/r מתאימה רק אם מחשבים את הפוטנציאל באינסוף להיות 0, בעוד שבפועל משחררים את המטען במרחק שאינו אינסוף?

לא. אתה אמור לחשב את האנרגיה הפוטנציאלית (kqq/r) ולא את הפוטנציאל. אם תציב נכון, אתה לא אמור לקבל אנרגיה עצומה, אלא בדיוק ערכים המתאימים לגודל 13.6eV ברדיוס המתאים של אטום המימן. אני-ואתה • שיחה 18:24, 14 באפריל 2011 (IDT)

אז איך מחשבים, לדוגמה, את האנרגיה שמשתחררת כתוצאה מכך שגוף טעון כלשהו, נאמר לוח טעון, נעזב ממנוחה ונצמד ללוח אחר בעל מטען הפוך?

אני חושב שזה באותה דרך, מכפילים את אנרגיית הקשר בכמות המטען שעל הלוח. זה תלוי באנרגיית היינון של החומר המדובר. תוכל לראות למשל שעבור נחושת אנרגיית היינון היא 745.5kJ/mol, כלומר כ-7.7eV לאטום - בערך חצי מאשר אטום מימן. לכן הצמדת לוחות נחושת הטעונים ב-1 קולון תתן אנרגיה של 7.7 ג'אול. אני-ואתה • שיחה 22:44, 14 באפריל 2011 (IDT)

מה שמו ומה מטרתו של צעיף-הכפייה שגברים (בעיקר) ונשים ערביות מתעטפים בו? (זה עם הריבועים השחורים)

תודה.

זה כמו כיפה רק בלי אורז . אין בעד מה

המספר בתחתית כוסות חד פעמיות

בתחתית כוסות חד פעמיות מופיע מס'. אני יודע שכאשר המס' מוקף בשלושה חצים עוקבים והסימול PP מדובר בקוד החומר שלפיו ניתן לדעת עד כמה החומר מזהם. אך יש כוסות חד פעמיות שמופיע מספר בתחתיתן אך ללא הסימול PP והחצים, ואני לא חושב שמדובר באותו הקוד מ 2 סיבות: 1. המס' לא בהכרח בין 1 ל 6 2. יכולים להיות מס' שונים על כוסות באותה חבילת כוסות חד פעמיות

האם באותם מקרים המס' מסמל את כמות הפעמים שאותה הכוס מוחזרה? או משהו אחר?

זה סוג החומר שלפיו ממחזרים. Shannen - שיחה 08:53, 16 באפריל 2011 (IDT)

בהזרקה של חלקי פלסטיק בתבנית מורכבת נהוג למספר כל תא כדי שניתן יהיה לזהות היכן הפגם בתבנית במידה שיש חלק פגום. שנילי - שיחה 08:56, 16 באפריל 2011 (IDT)

שנילי אתה טועה. הנה הרשימה Shannen - שיחה 09:08, 16 באפריל 2011 (IDT)

ראו פוליאתילן איתן - שיחה - 09:21, 16 באפריל 2011 (IDT)

ועוד יותר w:Resin identification code איתן - שיחה - 09:28, 16 באפריל 2011 (IDT)

השואל שאל לגבי "... כוסות חד פעמיות שמופיע מספר בתחתיתן אך ללא הסימול PP והחצים" [הדגשה שלי] ולכך התייחסתי. שנילי - שיחה 13:51, 16 באפריל 2011 (IDT)

אני לוקח את דבריי בחזרה. Shannen - שיחה 14:11, 16 באפריל 2011 (IDT)

תהודה בגוף האדם?

ראיתי בניסוי שאם תדירות המאלץ היא כתדירות העצמות של המתנד, אז האמפליטודה שלו תשאף לאינסוף. נאמר לי שלשל מערכת יש תדירות עצמית. האם אפשרי למצוא תדירות כזאת (על ידי קרינה, או אילוץ מחזורי אחר) שתגרום לגוף האדם "לשאוף לאינסוף"? 79.177.206.247 13:37, 15 באפריל 2011 (IDT)

כן? ראית בניסוי אמפליטודה ששאפה לאינסוף? איך זה ניראה? Keleti - שיחה 14:24, 15 באפריל 2011 (IDT)

המקסימה של מרחק מנקודת ש"מ בפרק זמן סופי (כמובן) עלו בקצב לינארי. בגלל מוגבלות הניסוי (זמן סופי, קפיץ עם אורך סופי ומסלול סופי) לא הגעתי לאינסוף( מן הסתם), אבל קיבלתי גרף של מקסימה מהצורה f(X)=aX כלומר גרף ששואף לאינסוף. ברור שלא ראיתי אמפליטודה אינסופית באמת. ובחזרה לשאלה- האם בגוף אדם ( או כל גוף אחר שאינו מערכת עם קפיצים) ניתן להגיע למצב של תהודה? כמו האגדה המפורסמת שאם חיילים צועדים על גשר, אז הם יכולים להרעיד אותו עד שיתמוטט. 79.177.206.247 14:59, 15 באפריל 2011 (IDT)

האגדה המפורסמת היא אגדה. קרא את הערך גשר מצר טקומה. אמפליטודה במציאות לא תשאף לאינסוף כי יש גורמים מרסנים, "חיכוך" כלשהו, חשמלי, מכני או אחר, תמיד. בהתחלה אכן האמפליטודה תגדל, אבל לאחר זמן מסויים ההפסדים באנרגיה במחזור שלם גדלים, והמערכת מגיעה למצב יציב כאשר ההפסד לחיכוך במחזור שלם שווה לאנרגיה הנכנסת באותו משך זמן. ‏Setreset • שיחה 17:09, 15 באפריל 2011 (IDT)

את זה לא אמרו לנו... בניסוי של תנועה ומאולצת וגם מרוסנת (עם חיכוך) בתדירות הקרובה לתדירות הטבעית הגענו למצב של אמפליטודה קבועה( לאחר פרק זמן של כחצי דקה). אבל עם הגנו קרוב מספיק לתדירות הטבעית אז האמפליטודה "השתוללה" (הגענו למצב שהיא עוברת את הגלאי). מארגון הנתונים המדודים הגיעו ל"פונקציית דלתה" שכמובן לא היה בה ערך בשם "אינסוף", אבל בהחלט היתה עליה משמעותית באמפליטודה כשמתקרבים לתדירות הטבעית( כשיש ריסון). אז אי אפשר למוטט קיר על ידי כדור פינג-פונג? 79.177.206.247 18:41, 15 באפריל 2011 (IDT)

אנגלית

האם המילה באנגלית gonna היא מהסלנג או מהדיבור הרגיל/מחיי היומיום? למשל: i'm gonna having fun

ראשית אני רוצה לתקן את משפט הדוגמה gonna תקף רק לעתיד, having לא תקף לעתיד ולכן אי אפשר לכתוב having בצורה זאת, המשפט צריך להראות ככה: "I'm gonna have fun"

דבר שני: gonna הוא קיצור סלנג ל-going to. אגב סלנג זה עגה עממית (כלומר זה "דיבור הרגיל/מחיי היומיום"), כאשר אנגלית ספרותית היא העגה הרשמית בספרים, מסמכים וכד'. בברכה. 19:51, 15 באפריל 2011 (IDT)

איך כותבים אינסוף במקלדת?

מישהו יודע איך כותבים את הספרה אינסוף במקלדת?

החזק את מקש Alt השמאלי לחוץ, הקש את המספר 236 (בצד הימני, לא מעל האותיות) ושחרר את מקש ה-Alt הלחוץ. התוצאה: ∞. חזרתי • ∞ • שיחה 22:47, 15 באפריל 2011 (IDT)

למי יש רעיון לדרך יותר פשוטה לכתוב זאת במחשב (חוץ מהוסף סימן במעבד התמלילים, שזה בעצם תמונה וחוץ מהעתקה והדבקה של מה שמישהו אחר כתב)?. עִדּוֹ - שיחה 00:00, 16 באפריל 2011 (IDT)

לפחות בעריכה בוויקיפדיה, יש דרך: במיוחד:העדפות#preftab-3, בתחתית הדף, "אפשרויות בטא", סמן את שתי האפשרויות (דרך אגב - זו ברירת המחדל, כך שאלמונים למשל, שאין להם "העדפות" נמצאים במצב העריכה הזה). בסרגל העריכה, פתח את תת-תפריט "תווים מיוחדים", בחר בצד ימין "סימנים", וה-∞ המתוק מופיע בשורה שנייה (שלישי מימין), יחד עם עוד כל מיני כמו ↑, ↓, ¶, ♠, ♣, ♥, ♦, ⅞, ≠, ⅓ ועוד. קיפודנחש - שיחה 01:23, 16 באפריל 2011 (IDT)

אף פעם לא הבנתי למה טרחו לייצר דווקא את ⅞, גם באנדרואיד שלי זה ככה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 02:03, 16 באפריל 2011 (IDT)

"דווקא" זה להרגיז. יש את כל הסדרה: ⅛, ¼, ⅜, ½, ⅝, ¾, ⅞. ובתור בקשיש הוסיפו גם ⅓ ו- ⅔. קיפודנחש - שיחה 02:25, 16 באפריל 2011 (IDT)

יש מצב שיצרו את המספרים האלה כי הם גדלים סטנדרטיים (בעיקר באינצ'ים). 16:03, 17 באפריל 2011 (IDT)

שאלה בצרפתית

איך כותבים שאלה בצרפתית? למשל: vous avez או avez vous un chien dans ta maison?

את השאלה הספציפית הייתי כותב: ?avez vous un chien dans votre maison

--Yoavd - שיחה 22:38, 15 באפריל 2011 (IDT)

כנראה התכוונת לשאלה "האם יש לך כלב בבית?", ומתחילים ב-avez vous

רק לא לשכוח אות גדולה בתחילת משפט. עִדּוֹ - שיחה 23:57, 15 באפריל 2011 (IDT)

אטמי אוזניים ואטימת-אזניים לבידוד הגוף מסאונד חיצוני

שלום לכם, אני מהאנשים שאטמי-אוזניים פנימיים (כאלה שדוחפים לאוזן), מכאיבים להם.

אני מחפש לקנות אטמי-אוזניים שהם חיצוניים ולכן מתלבשים ממש על האוזן, כמו אוזניות (או לפחות כמו משהו בסגנון) שממש יחסמו רעש ויגרמו לי לשקט כמו שיש לי רק פעם בשנה ביום כיפור (אני גר על הכביש)...

אם מישהו מכיר חנות באזור השרון\מרכז שמספקת מוצרים כאלה באיכות טובה (לא מסחרי), אני מאד אעריך אם יגיד לי,

תודה לכם ושבת נחת.

לעומת זאת, אנחנו כאן מחפשים בנרות מישהו שיכתוב בעברית על w:Active noise control‏. Tzafrir - שיחה 15:09, 16 באפריל 2011 (IDT)

בכל מטווח וכמעט בכל חנות לציוד גינון ניתן למצוא מפחיתי רעש כאלו. אני את שלי קניתי במטווח "אימפריאל" בשוהם והם משמשים אותי בזמן קצירת הדשא וגזימת הגדרות החיות. Easy n - שיחה 15:16, 16 באפריל 2011 (IDT)

איפה יש חנות רצינית כזאת עם מגוון מוצרים באיזור ת"א-רעננה-הרצליה?...

ברכות.

פתח "דפי זהב" וחפש "מטווחים". לחילופין, ליד קניון איילון יש מטווח. Easy n - שיחה 08:51, 17 באפריל 2011 (IDT)

בחנויות אייס קנה ובנה. עִדּוֹ - שיחה 16:47, 17 באפריל 2011 (IDT)

מחפש בנרות את סרטו הישן של אהוד יערי --- ממלכת הכוזרים

אין את הסרטון זה אפילו לרכישה בשום מקום ברשת או בחנויות מוכרות...

איפה אפשר להשיג אותו?,

תודה.

פנה למחלקת המכירות של רשות השידור. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 02:02, 16 באפריל 2011 (IDT)

לפני מספר חודשים הקרינו אותו בערוץ ההיסטוריה, ומן הסתם יקרינו אותו שוב בעתיד.

הקדמות הבחירות

ניסיתי למצוא בערכים, אך לא עלה בידי להבין מדוע הוקדמו הבחירות לכנסות ה-11 וה-13. מישהו יודע להגיד? --אוריה בר-מאיר - שיחה 13:38, 16 באפריל 2011 (IDT)

בקשר לבחירות לכנסת האחת עשרה כתוב בפסקה השניה שבפרק השני (מערכת הבחירות):

"הבחירות לכנסת האחת עשרה אמורות היו להיערך בנובמבר 1985. הליכוד, שחשש מכישלון, רצה לערוך אותן במועדן הקבוע ובשלב מאוחר ככל האפשר. פעילות פרלמנטרית נמרצת של המערך, אשר זכתה לסיוע בלתי צפוי מצידו של אהרון אבוחצירא, מנהיג הסיעה הזעירה תמ"י, הביא לכישלון הממשלה בהצבעה על הקדמת הבחירות. בהצבעה שנערכה ב-22 במרץ נקבע כי הבחירות יערכו ב-23 ביולי, וזאת ברוב של 61 מול 59, ובניגוד לעמדת הליכוד".

בקשר לבחירות לכנסת השלוש עשרה כתוב בסוף תת-הפרק (רקע היסטורי#התחום המדיני):

"על אף ששיחות אלו שהתקיימו בוושינגטון בין משלחת ישראלית בראשותו של אליקים רובינשטיין ובין משלחת ירדנית - פלסטינית, לא הביאו להתקדמות של ממש, ראו אנשי הימין את מדינת ישראל כמתקדמת בדרך מסוכנת, וכמחאה על קיומן של השיחות פרשו "מולדת" ו"התחיה" מממשלת שמיר ב-16 בינואר 1992, וזאת לאחר ש"צומת" פרשה מספר ימים לפני כן. פרישה זו הביאה לנפילת הממשלה".

לפי דעתי צריך לתקן את "לנפילת הממשלה" ל"הקדמת הבחירות"\ שכן בניגוד לממשלת האחדות, לא היתה הצבעת אי אמון, ולדעתי גם לא התפטרות של ראש הממשלה.

ובכל מקרה נראה לי שהיער קצת טובע בערכים הללו בעצים. eman • שיחה • ♥ 14:12, 16 באפריל 2011 (IDT)

כוכב נולד

האם שופטי כוכב נולד כבר ביקרו בבסיסי צה"ל? אם כן, באיזו תוכנית? מישהו יכול לספק לי את הקטע הזה.? תודה

אם הקטעים עוד לא שודרו כנראה שהם לא יהיו נגישים באינטרנט עד לשידור עצמו. כנרא תצתרכו להתאפק עד לפרק המתאים.Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:02, 16 באפריל 2011 (IDT)

מיחזור בקבוקים - עם או בלי פקק?

האם זה נכון שאסור לזרוק בקבוקים למיכל מיחזור עם הפקק? אם כן, מדוע? גם הפקק הוא פלסטיק שניתן למחזר. תודה93.172.177.101 21:44, 16 באפריל 2011 (IDT)

בתהליך המחזור, לפני המיון והגריסה, הבקבוקים נשטפים בקיטור מפנים ומבחוץ, ועל מנת לעשות זאת, כמובן שהבקבוק צריך להיות ללא פקק. עד לפני כמה שנים דרשו להסיר את הפקק והציבו מיכל מיוחד לאיסוף הפקקים ליד כלוב האיסוף (כי כמו שציינת, גם פקקים ניתנים למחזור), אולם כיום אפשר להשאיר את הפקק כיוון שתהליך המחזור השתכלל מאז וההפרדה של הפקקים מהבקבוקים נעשית כבר אוטומטית במפעל באמצעות מכונות. --MT0 - שיחה 05:36, 17 באפריל 2011 (IDT)

תודה. 93.172.177.101 11:32, 17 באפריל 2011 (IDT)

מודם \ ראוטר

חיפשתי בגוגל, אבל יש הרבה סתירות. תקנו אותי אם אני טועה: אם יש לי מחשב נייח ונייד (אין לי באמת. תיאורטית), ואני רוצה לחבר אותם לאינטרנט, אז אני צריך לחבר את שניהם לראוטר (שיוצר רשת קטנה בבית) ואת הראוטר בלבד אני מחבד למודם. עד פה תקין? אז אם המודם הוא זה שמתקשר עם העולם החיצון(כלומר, מחוץ לרשת הביתית), מדוע בכל ההסברים ברשת על ראוטר כתוב שתפקידו למצוא את הדרך הטובה ביותר ליעד (מחזיק טבלה ומעדכן אותה מדי פעם... וכו'). תודה. 79.180.206.127 23:01, 16 באפריל 2011 (IDT)

אם יש לך רק מחשב אחד ולא רשת ביתית, אתה לא חייב להשתמש בנתב בינה לבין האינטרנט. אתה יכול לחבר את המחשב ישירות, בעיקרון. הנתב מאפשר לך לחבר רשת ביתית שלמה. הוא גם בד"כ מטפל בכמה צדדים טכניים של החיבור, אבל זה לא משהו שאתה לא יכול להריץ במחשבך במקום זה.

לגבי כל מה שקשור לטבלאות ניתוב ופרוטוקולי ניתוב: נתב#נתב ביתי כתוב גרוע. בפועל נתב ביתי אינו נתב במובן המסורתי של המילה אלא נתב NAT: "מסתיר" את הרשת המקומית מאחורי כתובת IP אחת. כמו לכל מחשב ברשת IP יש לו גם טבלאות ניתוב. אין בעיה עקרונית לקחת מחשב ביתי ותת לו למלא את התפקיד הזה. (הערת אגב: אני רק מקווה שבעתיד הקרוב נגיע לIPv6 עם מרחב כתובות שטוח ללא צורך בקללה ששמה NAT)‏. Tzafrir - שיחה 09:58, 17 באפריל 2011 (IDT)

אז בעצם המודם הוא זה שעושה את הבדיקה של הדרך האופטימלית? ושאלה נוספת, אם הבדיקה "לאן לשלוח" וגם השליחה עצמה מתבצעת ע"י המודם, אז מה תפקידו של ספק האינטרנט? תמיד חשבתי שהמודם שולח לספק את המידע והספק כבר עושה את כל הניתוב ומתמודד עם כל הבעיות. תודה!79.180.206.127 11:30, 17 באפריל 2011 (IDT)

מודם בעיקרון רק מספק לך את החיבור ה"פיזי" (לא לגמרי מדוייק, אבל מספיק נכון) לרשת של ספק האינטרנט. יש לא מעט נתבים ביתיים שמשמשים גם כמודם ADSL או מודם כבלים (תפקיד שונה,שמצריך חומרה שונה).

קצת פרטים טכניים: מודם ADSL נותן לך חיבור נקודה לנקודה לנקודה לתוך הרשת הפנימית של בזק. מודם כבלים מחבר אותך כמחשב ברשת הפנימית של חברת הכבלים אבל את הרוב המוחלט של המשתמשים (כל משתמשי ה־ADSL, הרוב המוחלט של משתמשי הכבלים) זה לא מעניין. החיבור שלהם בפועל הוא דרך חיבור PPP שמחבר אותך בעצם בVPN לרשת של ספק שרותי האינטרנט (ISP) (בגלל ההפרדה שיש בארץ בין ספקי התשתית לספקי החיבור). מי שמזדהה מול הספק יכול להיות בפועל המודם עצמו או הנתב (סתם עניין של הגדרות).

ברשת של הספק יש כבר נתבים עם טבלאות ניתוב גדולות, שימוש בBGP ושאר דברים מסובכים. Tzafrir - שיחה 13:07, 17 באפריל 2011 (IDT)

בעיה גאומטרית

חיפשתי לזה ערך בוויקיפדיה ואני לא מוצא... אני מנסה לחלק ריבוע לחמש חלקים שווים כשחלק אחד במרכז וכל השאר בפינות. נגיד שאורך הריבוע X, אז כמה יהיה שווה אורך הריבוע האמצעי? (זה נראה לי קשור לשורש של 2) בברכה, 213.151.61.15 23:21, 16 באפריל 2011 (IDT)

${\frac {x}{\sqrt {5}}}$ ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 23:34, 16 באפריל 2011 (IDT)

תודה רבה! 213.151.61.15 00:03, 17 באפריל 2011 (IDT)

איך בדיוק אפשר לחלק ריבוע לחמישה ריבועים שווים. זה לא אפשרי... מישהו יכול לצייר?

למשתמש גיל כ., איך הגעת לביטוי הזה? האם השואל התכוון לארבעה חלקים שווים וריבוע באמצע? תודה. 93.172.177.101 00:32, 17 באפריל 2011 (IDT)

יש לי תחושה שהוא התכוון להוכחת משפט פיתגורס. Shannen - שיחה 07:50, 17 באפריל 2011 (IDT)

אני עדיין לא מבין. אולי אני מפספס משהו. גם בהוכחה של פיתגורס לא ראיתי חלוקה של ריבוע ל- 5 ריבועים זהים. 79.180.206.127 11:24, 17 באפריל 2011 (IDT)

אפשר להסתדר בלעדיו. שטח ריבוע שאורך צלעו היא $x$ הוא $x^{2}$. ריבוע ששיטחו הוא חמישית משטח הריבוע המקורי: ${\frac {x^{2}}{5}}$. לכן אורך צלעו הוא ${\sqrt {\frac {x^{2}}{5}}}={\frac {x}{\sqrt {5}}}$‏. וכן, יש כאן רק הנחה שיש "ריבוע באמצע" (או ליתר דיוק: שאחד החלקים הוא ריבוע). Tzafrir - שיחה 12:50, 17 באפריל 2011 (IDT)

אני השואל, התכוונתי לצורה הזאת, ריבוע גדול ובתוכו ריבוע ששוה לכל את מארבע החלקים השווים שבפינות. 95.86.76.173 16:17, 18 באפריל 2011 (IDT)

עכשיו זה יותר הגיוני. 79.176.214.171 17:36, 21 באפריל 2011 (IDT)

זיהוי פרח

מה זה?

שלום, מי יגיד לי, מי ידע? מי יפתור את החידה? מהו הפרח הבא מתניה • שיחה 00:56, 17 באפריל 2011 (IDT)

חבל שלא צילמת את כל העץ, היה קל יותר לזהות שמדובר בהדר כלשהו, כנראה לימון. אמנון שביט • שיחה 06:42, 17 באפריל 2011 (IDT)

תודה, לא ממש היה מה לצלם, היה גזע קטן ופרח עם העלה בסופו. איזה בעל חיים בתוך הפרח? מתניה • שיחה 06:48, 17 באפריל 2011 (IDT)

מה שמו ומה מטרתו של צעיף-הכפייה שגברים (בעיקר) ונשים ערביות מתעטפים בו? (זה עם הריבועים השחורים)

הכעפייה זה לא צעיף זה כיסוי ראש, ואין לו שום משמעות דתית אולי משמעות תרבותית אצל הערבים, כיסוי הראש של הנשים נקרא חג'אב ולו יש משמעות דתית לפי חוקי השרעיה (חוקי ההלכה המוסלמית) כיסוי הגוף נקרא בורקה. ראה פירוט והרחבה בערכים עצמם. בברכה.Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 14:36, 17 באפריל 2011 (IDT)

שאלה דחופה ביותר באנגלית, נא עזור!

איך אומרים על רכב שהוא שקע בחול באנגלית?... Sinked car מביא אותי רק לתוצאות של רכב ששקע בתוך מים, אבל אני מחפש תוצאות על רכב שגלגליו שקעו בבוץ או בחול ים ולא במים, איך מתארים את התופעה הזו באנגלית?, בבקשה עזרה,

תודה רבה !

קוראים לזה BOGGED DOWN. בברכה. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 07:53, 17 באפריל 2011 (IDT)

שרה גיבורת נילי

באיזה אתר אני יכול להשיג את הספר המלא של שרה גיבורת נילי? תודה.

האתר הגשמי של הספריה הציבורית. עִדּוֹ - שיחה 16:43, 17 באפריל 2011 (IDT)

אוכמניות טריות באיכות מעולה באזור הרצליה-ת"א והשרון?

תודה.

מה זה, בקשת הצעה? Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 15:56, 17 באפריל 2011 (IDT)

שוק האיכרים? יוסי מחשבון אחר - שיחה 16:10, 17 באפריל 2011 (IDT)

קורסים של אוניברסיטה אחת תקפים לאחרת?

איך זה הולך- האם לכל אוניברסיטה יש אוטונומיה משלה והיא מכירה רק בקורסים שהיא בעצמה מעבירה או שקורסים דומים במוסדות שונים תקים למספר מוסדות?

נגיד(סתם לדוגמה) סטודנט מתחיל ללמוד הנדסת-שקר-כלשהו באוניברסיטת בן גוריון. לומד שנה אחת ועובר מספר קורסים בפיזיקה ומתמטיקה. נגיד סתם לצורך העניין- מערכות ספרתיות, אלגברה לינארית ומכניקה (קורסים שאותם יעבירו בדרך זו או אחרת בכל מוסד שמכשיר מהנדסים). אחרי שנה הוא מחליט שהנדסת-שקר-כלשהו זה לא המקצוע שהוא רוצה, והוא עובר לאוניברסיטת תל-אביב לפקולטה להנדסת-חטיבת-עצים-ושאיבת-מים שבה חלק מהקורסים שהוא עבר בבן-גוריון נראים כמעט אותו דבר, פרט למספר נושים שוליים.

ולשאלה: האם הוא יאלץ ללמוד הכל מההתחלה או קורסים של אוניברסיטאות אחרות כן יהיו תקפים לגביו? זאת יותר שאלה לידע כללי לגבי ארגון של השכלה גבוהה בארץ מאשר משהו פרקטי (ובן גוריון ות"א רק כדומה. אפשר טכניון מול העברית). 79.179.205.18 16:00, 17 באפריל 2011 (IDT)

תלוי ברמת הקורסים וברלוונטיות של תוכנם. בחלק מהאוניברסיטאות זה גם תלוי במספרם. הרבה פעמים, גם אם נותנים פטור מקורס כי עברת אותו באוניברסיטה אחרת, לא תוכל להכניס את הציון שלו לממוצע הציונים באוניברסיטה החדשה. עִדּוֹ - שיחה 16:42, 17 באפריל 2011 (IDT)

בדרך כלל האוניברסיטה היא לא בשיטת סרט נע, וכל מקרה נבחן לגופו. במקצועות מדעיים בין האוניברסיטאות הגדולות יכירו ברוב או כל הקורסים. במקצועות הומניים וברפואה יכירו במחצית בערך (על פי כמה מקרים בודדים עליהם שמעתי). ‏Setreset • שיחה 19:18, 17 באפריל 2011 (IDT)

ע"פ מה שאתה מתאר יכול אדם ללמוד באוניברסיטה שנחשבת פחות טובה ורגע לפני הסוף לעבור לאוניברסיטה נחשבת (למשל טכניון) ולהחשב כבוגר בה. למה שהטבניון (או דומיו) יסכימו לכך? Shannen - שיחה 09:04, 18 באפריל 2011 (IDT)

מי אמר שהוא יתקבל לטכניון? וכמו שנאמר למעלה, המקצועות ייחשבו ללא ציון בדרך כלל. אמרתי כל מקרה לגופו - לטובה ולרעה. הטכניון יקבל שנה-שנתיים, ויהיה מאוד סקפטי לגבי מישהו שעובר אחרי שלוש מתוך ארבע שנות לימוד. יהיה מאוד בעייתי תואר שלם ללא ציון. ‏Setreset • שיחה 18:52, 18 באפריל 2011 (IDT)

פרשנות חד-מילתית למילה "אלומני" Alumne\i

תודה.

בוגר מוסד להשכלה גבוהה. במילה אחד: בוגר. אנדר-ויק 18:27, 17 באפריל 2011 (IDT)

מה פירוש המילה META ?

זו מילה שחוזרת על עצמה המון במדעים, מה פירושה?.

ברכות.

תחילית המצטרפת למונחים מדעיים ומציינת שינוי או הימצאות מעל או מעבר. אנדר-ויק 18:27, 17 באפריל 2011 (IDT)

ומה פירוש המילה במדעי המחשב? (או שהפירוש או אותו פירוש)...? למשל, בקוד HTML

בקוד, ורבות בתחום התכנה, המילה meta משמשת כקיצור המקובל ל-metadata.
חלקים נרחבים מתעשיית התכנה עוסקים במידע (data).
אז מהו metadata, מטה-מידע?
מטה-מידע, כפי שהוסבר כאן קודם הוא מה שמעל למידע - או בעברית - מידע-על.
כפי שגיבור-על - הוא גיבורים על גיבורים, כך מידע-על הוא מידע על המידע(ים).
מה לדוגמא?!
תמונה (שצילמת במצלמה הדיגיטלית שלך) היא בסך הכל קובץ מידע.
99.9% מן הקובץ משמש למידע הגולמי (רמות הצבע השונות של כל פיקסל).
עם זאת, חלק זעיר מנפח הקובץ מוקדש לשמור מידע-על - היינו מידע על המידע (=מידע על התמונה).
בחלק זה, נשמרים פרטי מידע נוספים על התמונה, שאינם קשורה לפיקסלים הבודדים שבה.
כך למשל כחלק מן המטה-דאטא יכולים להשמר שעת הצילום, דגם המצלמה, עומק המוקד...
הדבר תקף גם בקבצי MP3. רובו המוחלט של הקובץ מוקדש לשמירת הצלילים, וחלק קטן לשם האמן, השיר ...
שים לב שכאשר מדובר על מערכת קבצים (ובמקרים רבים אחרים), הטיעון הוא קצת מחזורי (רקורסיבי).
המטה-דאטא של קובץ בודד יכול להכיל את גודלו ושעת יצירתו.
אך עבור מערכת הקבצים (רמה אחת מעל הקובץ), המטה-דאטא של כל קובץ, הוא המידע שהיא רואה כיחידה הבסיסית.
הדבר נכון לשירותי מידע רבים המספקים מטה-דאטא, שבתורו הופך להיות הדאטא הגולמי שמערכת אחרת עובדת איתו.

לשאלתך, מה פירוש תגי ה-meta השונים בקובץ HTML:
עמוד HTML הוא אוסף של מידע. תגי המטה מכילים מידע לגבי העמוד.
כך למשל, תג מטה אחד יכול להכיל מילות חיפוש רלוונטיות, תג אחר שעת יצירה של העמוד (זכויות יוצרים...).

הבהרה אחת אחרונה: בשום מקום לא אומרים מטה-מידע, או מידע-על. תרגמתי רק על-מנת להמחיש את הקשר לתרגום המונח מטה כפי שהוצג!

האם יכול להגרם נזק לעין אם ניכנסה טיפה של זרע לתוכה?ואם כן עד כמה זה מסוכן?

ככל הידוע לי, לא אמור להגרם נזק - סך הכל מדובר בחלבון. לשטוף וזהו.
מה שכן, העין היא ריקמה רירית - היינו מקום דרכו ניתן להידבק במחלות במגע.
מגע של זרע עם העין הפתוחה (לא עם עור העפעף) עלול לגרום להעברת מחלות מיניות מדבקות!

כמה שערות נכנסות לעינו של אדם במהלך חייו, ואיך הללו יוצאות מישם?

ואם הם לא יוצאות, לאן הם הולכות מישם?.

אין מספר קבוע. זה תלוי כמה אתה חי. כמה השיער שלך נשיר. האם השערות והעין שלך נוטים להימשך זה אל זה. כמה אתה קרוב לנושרים אחרים. וכן הלאה. ואיך הן נשטפות? או על ידי חיכוך בידך, או בשטיפה בברז. אם לא - יש מערכת שטיפה טבעית של העין שדוחה גופים זרים. אם זה לא עזר - יש רופא עיניים שכנראה יש לו מה לעשות. Samuels - שיחה 02:00, 20 באפריל 2011 (IDT)

המכונה "חדל אישים" - הוא חדל מאנשים או שאנשים חדלים ממנו?

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כשמחפשים בגוגל "חדל אישים", התוצאה הראשונה אומרת "חֲדַל אִישִׁים = מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהֵחָשֵׁב אָדָם, אָדָם חָלוּשׁ אוֹ עָלוּב שֶׁאֵינוֹ מְעוֹרֵר כָּבוֹד, עָנִי וַחֲסַר עֵרֶךְ." חג שמח! ליאור ޖޭ • י"ד בניסן ה'תשע"א • 10:35, 18 באפריל 2011 (IDT)

מקור הביטוי בישעיהו פרק נג פסוק ג (אהוב משום מה על הנוצרים, כידוע), אפשר לראות מה אומרים שם הפרשנים. Samuels - שיחה 02:02, 20 באפריל 2011 (IDT)

שירותים בחלל

איך אסטרונאוטים שעובדים מספר חודשים בחלל עושים את צורכיהם? אני יודע שהשאלה די בוטה, אבל למעשה זאת שאלה טכנית, שנראה איזה מהנדס חלל ענה עליה (ואם כל הגועל/צחוק זה נושא רציני). אז איך אסטרונאוט מחרבן, משתין ומתקלח? כל אחת מהפעולות הללו בכדור הארץ מנצלת את כוח הגרביטציה. ואם הוא לא קיים, כל אחת מהפעולות הגופניות הללו הופכת למשימה הנדסית קשה. 79.179.202.114 20:49, 17 באפריל 2011 (IDT)

יש ערך: בית שימוש בחלל. דניאל ב. 20:51, 17 באפריל 2011 (IDT)

האם נכונה הטענה (לא כתוב בערך) שהשתן ממוחזר למי שתייה? 79.179.202.114 20:58, 17 באפריל 2011 (IDT)

בקיצור כן, בפירוט יותר רציני גם חלק מהלחות באוויר הנוצרת מהזיעה ומהבל פיהם של האסטרונאוטים ממוחזרת למי שתייה, ככה זה כאשר להעלות קילוגרם מים לחלל עולה 5,000 דולר. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 21:03, 17 באפריל 2011 (IDT)

הם לא מתקלחים אלא רק מנגבים את עצמם באמצעות מגבונים.בקשר לשאר הפעולות אתה מוזמן לחפש בגוגל.קיימים אלפי מסמכים וסרטונים על מערכת המים בתחנת החלל הבינלאומית (Iss), כולל חומרים רשמיים של nasa.אכן רוב המים ממוחזרים ומשמשים לשתייה.שאר הפסולת נשרפת באטמוספירה.רונאלדיניו המלך - שיחה 09:52, 18 באפריל 2011 (IDT)

מעניין מה קורה עם בחורות במחזור :) Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 04:12, 19 באפריל 2011 (IDT)

מלון = אלכוהול?

למלון שלי (פרי כמובן) יש ריח וטעם חזקים של אלכוהול/אציטון, יש הסבר?מישהו נתקל בכך? תודה.

אתנול יכול להיווצר ע"י תסיסה של הסוכר שבפרי ע"י שמרים. כך אלכוהול נוצר בטבע בפירות בשלים (מדי) וזו גם אחת הדרכים ליצור אותו במפעל. כנראה המלון בשל מאוד (כלומר ריכוז הסוכרים בו גבוה) ונחתו עליו כמה שמרים מהאוויר. זו גם הסיבה שלבצק תפוח יש ריח של כהל.

מעניין, המלון הזה דווקא היה יותר בוסר.

תמצות רעיונה של התיאוריה הקווירית

לאור עדויות סותרות על תיאוריה זו, אבקש, מן המומחה, אם הוא בקיא בה דיו, לתמצת רעיונה למס' משפטים גג.

תודה למומחה.

תאוריה קווירית

רוסים טובים במקצועות טכניים?

שמתתי לב שבטכניון אחוז הסטודנטים ואנשי הסגל ה"רוסים" (ברה"מ לשעבר) גבוהה בהרבה ביחס לאחוזם באוכלוסייה (הערכה גסה כמובן. לא ערכתי סטטיסטיקות עם שגיאות תקן וכדו' מן הסתם). ואני לא מגזים, תבוא לפקולטה לפיזיקה ותפגשו בערך 50 אחוז דוברי רוסית. בחשמל זה יהיה בסביבות ה40 אחוז. ואני מגיע לשאלה- האם יש איזו סיבה מיוחדת שצעירים רוסים טובים במקצועת כמו כימיה, פיזיקה, הנדסת חשמל, מכונות ותוכנה? רובם המוחלט התחנך בארץ ונושא תעודת בגרות ישראלית.

זאת לא שלאה של "גזענות", אלא להפיך- שלאה של "גאוות יחידה". 79.183.210.94 11:00, 18 באפריל 2011 (IDT)

זאת בשל השפה , יכול להיות גם שאחוזם באוכלוסיה , גבוה מאחוזם שבאוכלוסיה . תודה

זה כנראה בא מההורים שראו במקצועות ריאליים את ההזדמנות המיטבית לילדיהם להשיג מקצוע מכובד. מה עוד שהורים רוסים הם קשוחים וקפדנים יותר מרוב ההורים האחרים ומחזיקים את הילדים שלהם קצר, לא סתם יש את הסטיגמה על הילד הרוסי החנון. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 11:46, 18 באפריל 2011 (IDT)

כלומר זה עניין של "משמעת" והשלכת הטכנוקרטיה של ברה"מ? יש מצב, אבל אל תשכח שכמות ניכרת של ילדתי העולים נחשפו גם לצד השלילי של החיים בארץ- להיות דחוי ושונה. ועקב כך להתארגן בקבוצות בעלות מאפיינים אתנו-תרבותיים שונות מאוכלוסיה הסובבת. ובגלל טבעם של קבוצות נוער מהסוג הנ"ל- גם חשיפה לאלכוהול, אלימות פיזית ואולי אפילו סמים. ומה לעשות, לא רק מהנדס חשמל ותוכנה זה "מקצוע רוסי", אלא גם מאבטח, עובדת ניקיון, קופאית ושטף כלים. יתכן שריבוי ילדי העולים בקרב מהנדסים היא בגלל הצורך לצאת ממעגל של מעמד נמוך והוכחה שהמעמדות "לא נקבעו באופן הוגן". 79.181.199.98 12:13, 18 באפריל 2011 (IDT)

אגב בקשר למקצועות רוסים (קופאיות, מאבטחים וכד') אלה מקצועות לא של הרוסים הצעירים אלא המבוגרים שלהם קשה יותר לקבל עבודה בשל קשיי שפה, מקצועם המקורי היה לרוב איכותי יותר מהעבודה שלהם פה. אגב יש סיבה טובה מאוד למה הרבה רוסים עולים חדשים הם רופאים ומהנדסים, בגולה הם היו צריכים להוכיח את עצמם, כי אף אחד לה הקל עליהם שמה, אלא ליהפך. יכול להיות שהילדים הרוסים מצאו פה תנאים דומים מאוד. בקשר לאלימות, סמים ואלכוהול, אני מודה שהרוסים הם האחראיים כנראה על תרבות צריכת האלכוהול אצל הנוער כיום. וכנראה גם עניין האלימות והסמים, הרבה מהצעירים שעלו ממדינות בריה"מ לשעבר היו עדים להתפוררותה ולגל העוני והפשיעה שחלף על פני כל מדינות מזרח אירופה. חלקם גדלו לתוך תנאים קשים מאוד וכאשר הם עלו לכאן הם הביאו את התנאים והתרבות איתם. לצערי זאת בעייה אמיתית וקשה, לכל מטבע יש שני צדדים. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 12:35, 18 באפריל 2011 (IDT)

רבים בצרפתית

ברבים אנחנו בצרפתית זה:

on ו nous אז מתי משתמשים בon ומתי בnous

תודה.

on זה אנחנו בצרפתית מדוברת (וגם הרבה יותר נפוץ בה מאשר nous), אבל לא בצרפתית כתובה. בכתובה "on" משמש רק כגוף סתמי, כשם ש-"one" הוא סתמי באנגלית (If one does X then Y). נו, טוב - שיחה 16:29, 18 באפריל 2011 (IDT)

on רק מיוחס לפעמים ל-"אנחנו" אבל פירושו הוא גוף סתמי. לדוגמה:

On ne fait pas comme Ça = לא עושים דבר כזה (בהכללה ולא רק אני ואתה לא עושים דבר כזה). . עִדּוֹ - שיחה 00:18, 19 באפריל 2011 (IDT)

ביצים במי מלח

סליחה על הבורות: מהי הבדיחה עליה רומזים בפרסומות ברדיו, שעוסקת בטיבול הביצה במי מלח בליל הסדר? תודה.

כשבני ישראל חצו את ים סוף, אז המים (המלוחים) הגיעו להם עד הביצים ועל שום כך אנו טובלים ביצים במלח בליל הסדר. בדיחה מטופשת.רונאלדיניו המלך - שיחה 11:52, 18 באפריל 2011 (IDT)

לגוף הענין היות שעכשיו פסח, בבחינת "ענייני דיומא", ככל הידוע אין כלל מנהג כזה. במי מלח טובלים כרפס. וביצה נאכלת בנפרד זכר לאיזה קרבן. Samuels - שיחה 12:30, 20 באפריל 2011 (IDT)

לגוף העניין, בוודאי שיש מנהג לטבול ביצה במי מלח. אמור "אני לא מכיר מנהג כזה" ולא תשגה, אבל המנהג קיים ונפוץ, ולראיה, כך עשו בכל סדר פסח שנכחתי בו אי פעם. 79.178.210.83 23:57, 21 באפריל 2011 (IDT)

אני לא הבנתי את הבדיחה על הגפילטע פיש. מה הקשר שלו לים סוף?. עִדּוֹ - שיחה 22:45, 20 באפריל 2011 (IDT)

עונות השנה במדינות משווניות

במדינות על קו המשווה לא אמורים להרגיש עונות, לא אמורים להכיר את המושג 'עונות' אלא מבחוץ. אם נזניח את זה שכדה"א מסתובב קצת עקום ולא על קו המשווה בדיוק, האם זה נכון והאנשים שם לא מתייחסים לעונות ולמשל בברזיל מסתובבים עם אותם בגדים לאורך כל השנה, בלי צורך במעילים למשל? תודה! מני111 - שיחה 12:43, 18 באפריל 2011 (IDT)

אם אנחנו מזניחים את ההטייה של הציר של כדור הארץ כלפי השמש אז עדיין נשאר המסלול של כדור הארץ סביב השמש שהוא לא עגול לגמרי אלא אליפטי, כלומר בנקודה בכי קרובה לשמש זה שיא הקיץ, בנקודה הרחוקה זה שיא החורף. עקב ההתרחקות מהשמש יש שינויי אקלים שונים בכל כדור הארץ, ולא רק במדינות אסיה ואירופה. אני לא יודע את תנאי מזג האוויר והאקלים בברזיל אבל חורף צריך להיות קיים גם שם, אם הוא לא כל כך קר, אני לא יודע. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 13:24, 18 באפריל 2011 (IDT)

ל-Lirdon: מתוך הערך חורף:"האמונה הפופולרית שהחורף נגרם בשל מרחק גדול יותר של כדור הארץ מהשמש בתקופת החורף (לעומת הקיץ) אינה נכונה. למעשה בחצי הכדור הצפוני החורף מתרחש כאשר כדור הארץ נמצא במרחק הקצר ביותר מהשמש". חזרתי • ∞ • שיחה 23:48, 18 באפריל 2011 (IDT)

זה נכון, אבל זה בגלל ההטייה של ציר הסיבוב של כדור הארץ, השואל ביקש לדעת אם צריך להיות שינוי אקלים כמו קיץ וחורף גם אם צירו של כדור הארץ יהיה מאונך לכיוון השמש ולא יהיה הבדל של זוויות פגיעת האור בתקופות שונות של השנה. וכל מה שאמרתי שגם אז צריכים להיות שינויי אקלים, לא אמרתי איזה ומתי. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 04:03, 19 באפריל 2011 (IDT)

קודם כל אפילו במדינות כמו הודו כבר לא מדברים על "חורף אביב קיץ וסתיו", אלא (כמו שכתוב בהודו#אקלים על "עונה שחונה וקרה יחסית (אוקטובר עד פברואר) , עונה שחונה וחמה (פברואר עד יוני), ועונה גשומה וחמה (יוני עד ספטמבר) בה יורדים גשמי המונסון".

שים לב שיש פה שילוב של המחזוריות של עוצמת הקרינה, עם הגיאוגרפיה ולאו דווקא במקום עצמו, אלא בטיבט, שגורמת לתופעת המונסון.

ואם נחשוב על עיניין עוצמת הקרינה בקו המשווה עצמו, הרי שם בניגוד לאצלנו יש שני שיאים של עוצמת הקרינה - דווקא באביב ובסתיו שלנו, ושני מינימומים - דווקא בחורף ובקיץ שלנו (אז השמש בזוית קצת יותר קטנה). אני אבל לא בטוח עד כמה ההבדלים האלה (שבאים בביטוי רק בזווית, ולא באורך היממה) משמעותיים, ולכןם המחזוריות באזורים אחרים והגיאוגרפיה יכולים להיות יותר משמעותיים. eman • שיחה • ♥ 13:29, 18 באפריל 2011 (IDT)

הודו בעייתית בגלל הרי ההימלייה שגורמים לתופעת המונסון. סיפרו לי שבבליז יש שתי עונות: עונה גשומה ועונה יבשה. עִדּוֹ - שיחה 00:12, 19 באפריל 2011 (IDT)

ובאמזונס יש גשמים כל השנה, אזורי אקלים שונים מושפעים שונה מאלמנטים שונים ואי אפשר להתייחס לכולם באותה צורה לגמרי. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 04:10, 19 באפריל 2011 (IDT)

שאלה פיזיקאלית פשוטה ביותר

אם זכוכית \ פלסטיק \ חומר דומה הם חומר מלוקולארי, איך זה שאור עובר דרכם בלי שום בעייה?... וכן, שאנו רואים דרכם בלי בעייה?.

דווקא השאלה לא פשוטה כלל וכלל.

התשובה היא שזה לא בלי בעיה. ויש אורכי גל שבהם זה לא עובר בכלל, רק שבמקרים שציינת הם מחוץ לתחום הנראה. למשל זכוכית מסננת חלק מקרני האולטרה-סגול.

בעקרון, בחומר דיאלקטרי, שדה חשמלי מקטב את המולקולות או האטומים. כשהשדה הזה מתנודד בזמן, אז יש חשיבות לתדירות התנודות, לעומת התדירות העצמית של תנודות הדיפולים. ככל שהתדירויות יותר קרובות כך יותר מהקרינה נבלעת במקום להיות מועברת. eman • שיחה • ♥ 17:27, 18 באפריל 2011 (IDT)

במלים אחרות, כל חומר שקוף או אטום לסוגי אור אחרים (תדירויות אחרות). זכוכית נראית שקופה רק לעין האנושית, לדבורים שרואות אור על-סגול היא אטומה. יש פלסטיקים שאטומים לעין אבל שקופים באור תת-אדום. ‏Setreset • שיחה 18:41, 18 באפריל 2011 (IDT)

קרני רנגן עוברים דרך העור והשרירים כאשר רוב קרני האור האחרים נחסמים על ידיהם. בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 היה איזה מסנן שהיו מתקינים על מצלמות המסנן היה הופך אור בחורב פס לא נראה לתוך אור נראה והמצלמה הייתה קולטת אותו, אלא שהאור שהמסנן היה מוציא היה שחודר דרך הבגדים וחזר מהעור של האנשים, ישר קפצו עליו מציצנים שהתחילו לצלם בחורות ברחוב שנראו עירומות עם המסנן, שערוריה גדולה שהביאה לאיסור צילום אנשים ללא ידיעתם. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 19:42, 18 באפריל 2011 (IDT)

איך מי עדן ונביעות מביאים כמויות כאלה אדירות של מי-מעיין טבעיים?

כתוב על הבקבוקים "ממולא ממעיין סלוקיה" או במי-מירון כתוב "ממולא ממעיין מירון". או מעיין עין גדי למשל; ממתי יש שם כמויות כה אדירות של מים?!...

זה לא כמויות אדירות, אם עם ישראל היה משתמש במים האלה במוביל הארצי הם היו נגמרים תוך יומיים, זה בגלל שזה מחולק לבקבוקים וג'ריקנים זה נראה כמו הרבה מאוד. אבל רק שתדע שבזמן שמצחצחים שיניים מבזבזים כמות של לפחות שלושה בקבוקי 1.5 ליטר, זה אם אתה חוסך. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 19:45, 18 באפריל 2011 (IDT)

חמישה ליטר בצחצוח שיניים? אתה לא יכול לצחצח בלי רעש רקע של מים זורמים? יוסי • שיחה 23:52, 18 באפריל 2011 (IDT)

זה אמרתי אם אתה חוסך, אני אישית עוצר את המים ברגע שאני לא צריך אותם, עם מים זורמים קבוע לאורך כל הצחצוח זה הרבה יותר מזה. פעם פרסמו סטטיסטיקות לשימוש במים וכמה מים אפשר תכלס לחסוך על ידי עצירת מים, ומקלחות קצרות בשתי דקות וכדומה. זה מספרים די מדהימים לדעתי, בהתחשב שאתה חוסך איזה 10 ליטר ביום אם אתה עושה דבר טריוויאלי כמו לסגור את הברז עד הסוף כדי למנוע מהברזים לטפטף... Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 03:55, 19 באפריל 2011 (IDT)

פעם חישבנתי שבכל יום של שיא הקיץ מזגנים מייצרים 40 מליון ליטר של מים מזוקקים, שמתבזבזים סתם כך. אילן שמעוני - שיחה 20:28, 20 באפריל 2011 (IDT)

יכול להיות, אבל ליצור מערכת מים נפרדת ולפרוש אותה ברחבי הארץ היא אתגר כלכלי לא קטן שספק אם מישהו יסכים לשלם עליו. בכל מקרה מים מזוקקים טובים רק למכוניות בשימוש יום יומי. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:33, 20 באפריל 2011 (IDT)

אילן, מי המזגן שלי אינם מתבזבזים לריק. הם משקים עץ בגינה שלי. עִדּוֹ - שיחה 22:43, 20 באפריל 2011 (IDT)

40 מליון ליטר הם 40 אלף קוב; כ- 0.002% מהצריכה השנתית של ישראל. זו טיפה בים. עוזי ו. - שיחה 23:39, 20 באפריל 2011 (IDT)

לדעתי השאלה שצריכה להשאל היא כמה מים מכילים מעינות האלו, וכמה בממוצע שנתי הם מתמלאים, משני נתונים אלו ניתן להסיק כמה בקבוקים פרק זמן מסוים צריך כדי לרוקן את המעינות ? למי יש תשובה? --פו-איי - שיחה 22:52, 20 באפריל 2011 (IDT)