ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 219

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

ספרות קלסית[עריכת קוד מקור]

למה ספרות מודרנית יותר מעניינת מספרות לקלסית? כל פעם שאני קורא קלסיקה אני מרגיש שאני "עושה פוזות" על עצמי וזה לא באמת מהנה כמו ספרות מודרנית. האם זה עניין של טעם נרכש? אם אני אקרא יותר קלסיקות אז אני יתעניין מהם יותר? 79.182.115.203 12:55, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

כי את הספרות הקלאסית אתה קורא מתרגומים גרועים. עִדּוֹ - שיחה 13:32, 26 באוגוסט 2013 (IDT)
הוא אמר שהוא קורא מתרגומים?
לדעתי זה עניין של טעם, וזה לא תמיד טעם נרכש. Uziel302 - שיחה 13:35, 26 באוגוסט 2013 (IDT)
האם החטא ועונשו לא מעניין? ואוליבר טויסט? קוו ואדיס? הרוזן ממונטה קריסטו? אי המטמון? גאווה ודעה קדומה? ספר הג'ונגל? תמונתו של דוריאן גריי? מרטין עדן? במערב אין כל חדש? טאראס בולבה? המשפט? מלחמה ושלום? הקלברי פין? קדמת עדן? אייבנהו? אנקת גבהים? ג'יין אייר? אוהל הדוד תום? נשים קטנות? שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)? הרואה ואינו נראה? דרקולה? בית בודנברוק? כלבם של בני בסקרוויל? כל אלה משעממים אותך? או שבכלל לא קראת אותם ולא ידעת שהספרים האלה הם חלק מהספרות הקלאסית המאוד מעניינת? בברכה. ליש - שיחה 16:19, 26 באוגוסט 2013 (IDT)
מהרשימה שלך קראת את אוליבר טויסט (שיעמם אותי מאוד!), אי המטמון וספר הג'ונגל(היה נחמד, אבל מתאים לגיל הנוער), טאראס בולבה (יצירה אנטישמית בצורה שמנעה ממני כל הנאה), מלחמה ושלום (שיעמם לחלקים. היו קטעים מעניינים, במיוחד קו העלילה של פייר בזוחוב), הקלברי פין (גם מתאים לקהל הצעיר), שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)(מצחיק, אבל לא יכול להגיד שמעניין). אבל כל זה לא מתקרב לרמת העניין שמעורר בי סטיבן קינג, רוברט ג'ורדן, או רוג'ר זילאזני או אפילו תומאס הריס(למרות שהוא לא עומד איתם באותה השורה כמובן). ואגב, אין צורך להיות מתנשא. אתה מבוגר ממני בהרבה ולכן היה לך יותר זמן לקרוא ורוב הרשימה שלך נמצאת אצלי בto-do-list, החט ועונשו זה מה שהתכוונתי להתחיל היום בערב. 79.182.115.203 17:25, 26 באוגוסט 2013 (IDT)
מרשימת האהובים עליך אני מסיק שאתה חובב הסוגה הפנטסתית/אימה. אישית אני מעריך את יכולת הכתיבה של סטיבן קינג, אך העלילות שלו הן עלבון לאינטליגנציה. קראתי ספרים רבים של זילאזני (מחזור נסיכי אמבר ועוד), אך בסופו של דבר העלילות הפכו לדומות האחת לרעותה ושנה לאחר קריאת הספרים כבר לא יכולתי להבדיל בין התוכן של האחד לתוכן של השני, הפרטים התערבבו בזכרוני וכששאלתי את עצמי עם מה נשארתי, רעיון, אידאולוגיה, תפיסה חדשנית או הנאה מעלילה מיוחדת, לא מצאתי תשובה של ממש, כנראה שלא נשארתי עם כלום. אם כבר הייתי מפנה אותך לספרות מודרנית מעט יותר משמעותית (לפחות בעיני), ספרים כמו: הדבר, מאה שנים של בדידות, הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, לא שם זין, שם הוורד ועוד. בברכה. דרך אגב, אם תתחיל הערב עם החטא ועונשו, שים לב במיוחד למשפחת מרמלדוב (המשפחה של סוניה) לדעתי תולדותיהם מעניינים אף יותר מתולדות רסקולניקוב (עשרות שנים חלפו מאז קראתי את הספר, אך אני זוכר אותו היטב וזוכר חלק מדמויותיו, להבדיל מספ]רי זילאזני). בברכה. ליש - שיחה 17:56, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

כלא צבאי בקבע[עריכת קוד מקור]

נכון שיכולים לשפוט איש קבע למחבוש בפועל? אז האם הוא מקבל איזושהי משכורת באותה התקופה? אם לא- איך מפשחתו יכולה לשרוד? זה נשמע קצת לא מתאים שמקום עבודה (קבע זה עבודה) יכול גם למנוע את החופש של העובד וגם את השכר שלו (יוצא שלא שמפטרים אותו לחודש או משהו אלא יותר גרוע- הוא חייב לעבוד חודש בחינם). האם מקומות עבודה שבהם עברות משמעת יכולות לגרור חודש של עבודה באין כסף? 79.182.115.203 13:16, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

צה"ל אינו "מקום עבודה" למשרתי קבע. עוזי ו. - שיחה 13:27, 26 באוגוסט 2013 (IDT)
למה אתה אומר את זה? "קצין חימוש" (לדוגמה) הוא מקצוע לחיים. 79.182.115.203 13:45, 26 באוגוסט 2013 (IDT)
מעמדם של משרתי הקבע ומערכת היחסים שבינם לבין המסגרת הצבאית היו, מאז ומתמיד, נתונים בחלל משפטי לא מוגדר. מחד, קבע בג"צ, אין עסקינן ביחסי "עובד-מעביד": דיני העבודה אינם חלים בצה"ל ולמשרת הקבע אין אפשרות לפנות לבית הדין לעבודה בבקשה לסעד שיופנה כלפי "מעסיקו" (בג"צ 279/72 בעניין אילן עובד).
התכוונת לכתוב גם מאידך? או שמא אין צד שני? Uziel302 - שיחה 16:56, 26 באוגוסט 2013 (IDT)
אם איש קבע נידון למאסר ממושך, סימן שהוא ביצע עברה חמורה מאוד. במצב כזה הוא צריך להודות מאוד אם הוא מקבל קנס מהשכר בלבד, ולא פיטורים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אתה בטוח? אם הוא היה מפוטר, הוא היה מקבל אבטלה ומחפש בזמן הזה עבודה אחרת. פה יש מעסיק שיכול גם למנוע ממך את האפשרות לעבוד וגם את האפשרות למצוא עבודה אחרת. 79.182.115.203 10:56, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
לעצם השאלה המקורית- חיילים (כולל אנשי קבע) אינם מקבלים משכורת בזמן שהם בכלא, אם כי הם עשויים לקבל השתתפות בשכר הדירה או תשלומי משפחנ, אם מערך התנאי שירות בצה"ל בכלא יאשר את זה. ומקום העבודה הוא לא זה שלוקח את החופש. המדינה לוקחת את החופש, לאחר שהבן אדם עובר על החוק. (בין אם זה חוק השיפוט הצבאי או חוק אחר). הדבר לא שונה מבן אדם רגיל שעובר על החוק, חוץ מזה שפה לשופט אין שום ידע במשפטים. בלנק - שיחה 03:29, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
יש הבדל משמעותי- חוק שיפוט צבאי אינו חוק מדינה. הוא לא נכתב על ידי נבחרי הציבור על מנת לשמור על צדק, אלא נכתב על ידי אנשי צבא על מנת לשמור על משמעת. זה מה שמטריד אותי- בשום מקום אחר אתה לא תקבל עונש כלא על התחצפות או על מכשיר חשמלי לא מואשר על ידי הרס"ר או על כך שאתה לא מדוגם. פשוט יפתרו אותך וזהו. פה יוצא שאתה יכול לקבל עונש כלא על ידי המעסיקים שלך. 79.182.115.203 10:56, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
חוק השיפוט הצבאי דווקא כן נכתב על ידי נבחרי הציבור (בשנת 1955). הוא קובע למשל, ש"חייל המסרב פקודה, דינו מאסר שלוש שנים" (סעיף 122) או "חייל שערק מן הצבא, דינו – מאסר חמש עשרה שנה." (סעיף 92). מה שנכון, זה שהחוק הוא דרקוני ומוגזם, והוא מאפשר לצבא לעשות מה שבא לו. תפנה עם זה לחבר הכנסת שלך. בלנק - שיחה 12:23, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

היכן ניתן לקרוא דוקטורטים?[עריכת קוד מקור]

האם בספריות של האוניברסיטאות בארץ קיימים העתקי דיסרטציות של דוקטורנטים מאוניברסיטאות אחרות? לשון אחר: האם כדי לקרוא דוקטורט של ד"ר פלוני שלמד בירושלים, אני חייב לנסוע, נאמר, מצפת לירושלים, ולחפש אחר הדוקטורט בספריית האונ' שלמד? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עבודות דוקטורט (שנכתבו בישראל) אפשר למצוא בספריית המוסד שבו הן נכתבו, ובספרייה הלאומית בירושלים. בשנים האחרונות יש מוסדות שגם מעלים עותקים של העבודות לרשת. עוזי ו. - שיחה 15:40, 26 באוגוסט 2013 (IDT)
בנוסף יש הרבה כותבים שתורמים עותקים של העבודות שלהם גם לספריות אחרות. אפשר לבדוק באמצעות ה-ULI. ‏DGtal‏ 17:10, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

בערת החינוך 39% ברשות מלכ"רים[עריכת קוד מקור]

מה זה אומר בפעול ש39% משירותי החינוך מסופקים על ידי מוסד ללא כוונת רווח? האם זה מצביע על משהו טוב או רע? 79.182.115.203 13:47, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

לדעתי נתון נורא, לדעת אחרים נתון חיובי. Yoav Nachtailer - שיחה 18:26, 26 באוגוסט 2013 (IDT)
נורא במה? אני לא מבין מה הנתון הזה אומר ועל מה הוא מצביע.79.182.115.203 23:14, 26 באוגוסט 2013 (IDT)
זה אומר שהחינוך הציבורי לא מספיק טוב, ולכן המגזר הפרטי והמגזר השלישי משתלטים עליו לאט לאט. זה גם אומר שאין הרבה אחידות בחינוך שילדינו מקבלים. בלנק - שיחה 03:34, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

פסקה חדשה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:עורך חזותי/משוב

ארכיון האינטרנט[עריכת קוד מקור]

1. האם כאשר מקלידים כתובת אתר בארכיון האינטרנט, הכתובת נשמרת והדף נשמר בארכיון? ועד כמה רמות של קישורים? 2. בהנחש שהתשובה על החלק הראשון היא כן, האם הקישורים החיצוניים שנמצאים בערכי ויקיפדיה השונים מסונכרנים בארכיון האינטרנט והאם יש בוט שעושה פעולה זאת? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אמנם לא חקרתי את הנושא אבל ההתרשמות שלי היא שאתר ארכיון האינטרנט מארכב מדגמית אתרים מרכזיים בפרקי זמן שונים. Uziel302 - שיחה 01:55, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

למה אין קפסולת קפאין של פחות מ50 מיליגרם?[עריכת קוד מקור]

כל מה שאני רואה באינטרנט זה 100, 250, 300, מה זה? אם אני לוקח 100 אני נשאר ער 24 שעות, מצד שני, אני לא חובב תה, קפה, או קולה. דרך יצירתית בה אוכל לצרוך 20 מ"ג קפאין בקלות? (בלי אופרציות או טעמים נלווים?) תודה רבה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 07:45, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

Club-Mate
תיקח קפסולה של 100, ותחתוך אותה לשתיים. תיקח קפסולה של מאה, תרסק אותה לתוך כוס משקה שאתה אוהב, תערבב, ותשתה חצי כוס. תשתה משקה אנרגיה. תאכל שוקולד עם פולי קפה (כמו זה). אתה יכול גם לשתות מטה (אנ'). אולי את זה כן תאהב. בלנק - שיחה 12:34, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
ניסיתי לחתוך ל-2 אבל הבעייה שזה מתפורר וזה לא מאד אסתטי, וגם, בו נגיד שאני מאד חושש לקחת 48-50מ"ג כי ברור לי שזה יגרום לי לבעיות שינה. השוקולד זו אופציה חביבה מאד, חבל שזה רק משמין.. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:09, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
יש מכשירים לחיתוך שעושים את זה באופן אסתטי. כמו זה. בלנק - שיחה 15:48, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
סליחה על הדיליי ידידי, אבל אני בהחלט הולך לבדוק את ה Club-mate. זה נראה לי משהו מהסרטים. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:43, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

מתי האקסודוס עלתה באש?[עריכת קוד מקור]

בהיום בהיסטוריה מצויין שהאונייה עלתה באש ב-26 באוגוסט, 1952. בערך מצויין פעמיים (בטבלת הנתונים ובפרק סופה של האוניה) שהאונייה עלתה באש בשנת 1955. סתירה. מה נכון? תודה. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"א באלול ה'תשע"ג • 11:40, 27 באוגוסט 2013 (IDT).

בערך האנגלי גם כתוב 1952, וגם יש מקור. (מקור שהוא ספר, לא לינק). אולי כדאי לשנות. בלנק - שיחה 12:26, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
בוצע בוצע. 13:09, 27 באוגוסט 2013 (IDT).

ייעוץ בשיפוץ הערך לול[עריכת קוד מקור]

שלום, אני משכתב את הערך לול בימים אלה. איני מבין שפות פרט לעברית ואנגלית, אך נראה, לפי התמונות ביתר הויקיפדיות, כי עברית היא השפה היחידה בה מדובר בלול תעשייתי. ביתר הויקיפדיות, הכוונה היא ללול בחצר הבית. כך, למשל, באנגלית מדובר ב-"מבנה בו נשמרות תרנגולות נקבות". נראה שההגדה בעברית היא פשוט רחבה יותר. בעברית קיים גם הערך תרנגולות כחיות מחמד, שיכול להשלים, אבל אני מתלבט לגבי אופן הביצוע. האם באנגלית יש מילה נפרדת ללול מסחרי? כזה כמו שיש בקיבוצים? כרגע זה המצב: משתמש:צור סופר/לול. אשמח להצעות. תודה, צור סופר - שיחה 12:25, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

"Factory farms", known for raising large amounts of animals in minimal amounts of space, breed nearly 9 billion broiler chickens a year in the United States. These chickens spend their lives in warehouse-like sheds, stocked in such high-densities that they are denied many important natural behaviors, such as the abilities to nest, roost, or ever flap their wings.
These sheds, called "grower houses", confine up to 20,000 chickens at a density or approximately 130 square inches per bird. Grower houses are usually windowless, with temperatures controlled through forced-ventilation. צריך לפתוח ערך -לול פיטום- chicken factory. Nachum - שיחה 13:04, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
יש ערך מקביל ל-Factory farms בעברית - חקלאות תעשייתית. אולי כדאי להעביר את המידע על לול מסחרי לשם? אולי לפתוח ערכים נפרדים ללול מסחרי ולול ביתי? צור סופר - שיחה 15:20, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

זכויות הלא-יהודים בארץ[עריכת קוד מקור]

האם יש בויקיפדיה ערך על זכויות האזרח של בני משפחה של יהודים שהם עצמם אינם יהודים לפי ההלכה? 79.176.131.59 15:05, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

בני המשפחה הקרובים (ילדים, נכדים, ובני זוג) זכאים לאזרחות על פי סעיף 4א לחוק השבות, ועל כן יש להם שוויון זכויות מלא על פי החוק. לעיתים קרובות מגיירים אותם בעת גיוסם לצה"ל. מה עוד את/ה רוצה לדעת? בלנק - שיחה 15:52, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
מגיירים אותם בעת גיוס לצה"ל?!. מה? אולי אתה מתכוון שיש בצה"ל מסלול "קורס נתיב", שבסופו אפשר לעבור גיור אם יש למתגייס רצון לכך. אף אחד לא מגייר אותו בעת הגיוס. שאלתי האם יש ערך על זכויותיהם של לא יהודים שהם משפחות של יהודים. זה שיש להם שיווין זכויות לפי חוק אחד, לא אומר שיש להם אותם זכויות אזרח כמו ליהודי (ומי שאומר כך או טועה או מטעה). אין צורך לתת פה דוגמאות לאפליה. 79.176.131.59 16:38, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
לא רואה סיבה להבדל בינם לשאר אזרחי מדינת ישראל שאינם יהודים. זו גם כוונת בלנק. אשמח לשמוע על דוגמאות לאפליה המעוגנות בחוק. Uziel302 - שיחה 00:12, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
אתה רציני? אפילו לא שמעתם על כל התהליך של חתונה בחו"ל, כי בארץ אין אפשרות בכלל להתחתן אם אין איש דת ש"ממונה עליך"? לא שמעתם על קבורה מעבר לגדר של חיילים כי הם לא עברו גיור? תבדוק פעם מה הסיבה האמתית לכך שאנשים בישראל מתגיירים ותגלה שזה בכלל לא קשור לדת או אמונה אלא רק בגלל שהם רוצים שהילדים שלהם יהיו שווי זכויות. בטח עכשיו תגידו שזה בכלל קשור לדת ולכן זה לא אפליה אבל זו שטות. אפליה על רקע חוסר דת היא אפליה על רקע מוצא, שכן מי שבן לאם יהודיה לא צריך לעבור שום תהליך מקדים בשביל לקבל את הזכות להינשא. 109.65.136.190 11:22, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
שואל יקר. התשובה לשאלה המקורית שלך היא "לא". אין ערך כזה. כעת אתה מתבקש להפסיק לכתוב תשובות לא נעימות לכל מי שמגיב בפסקה הזו. בלנק - שיחה 14:22, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
ע"ע נישואים בישראל, פסקה "המחלוקות בשאלת הנישואים בישראל". Corvus,(שיחה) 16:31, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

למה רוסיה תומכת בסוריה?[עריכת קוד מקור]

אשמח להסבר הגיוני לסיבה שרוסיה תומכת בנחישות כזו במשטר אסד. האם מדובר בכסף (איזה)? כבוד (על מה)? היסטוריה? אני לא מומחה לעניינים בינלאומיים אבל גם לא בור גמור ואף פעם לא נתקלתי במשהו שמעיד על ברית עוצמתית בין שתי המדינות. לסיום, האם הפעולה שכנראה עומדת להתרחש נגד סוריה יכולה להיגרר למלחמת עולם שלישית? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לרוסיה, היורשת של ברית המועצות, יש אינטרסים רבים מאוד בסוריה. סוריה מציידת את צבאה בנשק רוסי. חלק גדול מהיבוא הסורי הוא מרוסיה. המשטר הסורי מקושר היטב עם רוסיה ובדרך כלל תומך באינטרסים הרוסים בזירה הבינלאומית. הסורים נתנו ונותנים לרוסיה ולסין רשיונות לחיפושי נפט, גז ומחצבים. הסורים לא נותנים רשיונות כאלה לארצות הברית, אנגליה, צרפת וגרמניה, לא קונים נשק מתוצרתם ואת היתר תוכל להבין לבד. ועוד משהו, נמל סורי נותן שירותים לצי הרוסי בים התיכון. בברכה. ליש - שיחה 16:41, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
קצר ומאלף. תודה רבה. יש לי שאלה נוספת. מנהיגי המערב הכריזו שנעשה שימוש בנשק כימי אבל שמתי לב שכמעט כולם נזהרו עד רגע זה מלהצהיר שמשטר אסד אחרי לירי. אני מתאר לעצמי שזה משום שאין להם הוכחה לכך, ומן הסתם לא תהיה להם כי אי אפשר לגלות במעבדה מי ירה. אם כך, מה ההצדקה לצאת למתקפה נגד אסד ולא נגד המורדים? מה הם מצפים שיקרה אחרי ההתקפה? איך הם מסבירים את זה לעצמם, לעם שלהם או לפרלמנט שלהם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לארצות הברית יש עיניים בשמיים (לוויני ריגול) הרואות הכל, כל יציאה של טיל וכל התפוצצות. ארצות הברית, כידוע כעת, גם עוקבת אחר כל התקשורת, לכן אני משוכנע שהם יודעים היטב מי ירה, מאיפה ומתי, אך יודיעו על כך רק לאחר שיקבלו החלטה לצאת להתקפה. בינתיים הם מעדיפים ערפל, שמאפשר להם לסגת ולא להתקיף, כי תמיד ניתן לטעון, שעדיין לא נמצאו הוכחות חד-משמעויות... בברכה. ליש - שיחה 17:22, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
איך אני אוהב את מדיניות השלום של מעצמות-העל. האינטרס הטהור שלהם הוא מוסר וצדק. 79.176.131.59 17:48, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
אסד הוא בן ברית חשוב של רוסיה במזה"ת, והרגישות של רוסיה לזכויות אדם שונה מבמערב, לכן התמיכה. המשטר הסורי סירב לתת לפקחים בינ"ל לבדוק את הזירה האחרונה שנפגעה מנשק כימי כדי לזהות את המקור, ובמקום זאת השמיד לחלוטין את הזירה. זוהי פעילות שמצביעה על אחריותו לירי, בנוסף להוכחות אחרות שנאספו בגופי מודיעין. בעקבות ההתחייבויות הפומביות של מנהיגי המערב לפעול במצב כזה, והלחץ שמופעל עליהם, כנראה שתבוצע תקיפה. התגובה הסורית לתקיפה צפויה להיות מוגבלת, משום שאין למשטר אינטרס להיכנס למלחמה עם המערב שתוביל להפלתו, במקביל למלחמה שהוא מנהל עם המורדים. ממילא תקיפה מערבית של מטרות קריטיות בצבא הסורי תפגע מאוד ביכולת שלו להילחם במורדים. כמובן שאין אפשרות לדעת בוודאות מה יחליטו המנהיגים ואיך יגיבו, האם אסד ירצה "להילחם עד הסוף" או לפרוש בשלב מסוים, מה בדיוק יקרה בעתיד בכלל וכו'. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כמה שרירים קיימים בגוף האדם[עריכת קוד מקור]

מה שרירים קיימים בגוף האדם (כמות מספרית) ואיך הם מתחלקים (כמותית) לפי השביעיה. תודה מראש. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יש הרבה. אם מתייחסים רק לשרירים משורטטים תמצא רשימה מלאה למדי בפורטל:גוף האדם. תספור כמה שרירים יש שם ברשימה "שרירים בגוף לפי אזורים", פחות או יותר תכפיל בשתיים מכיוון שכמעט כולם כפולים (גם מימין וגם משמאל), תנסה להחליט איך אתה סופר שרירים בין צלעיים ואיך אתה סופר את השרירים המסובבים, השרירים הבין קוציים ואת השרירים הבין-רוחביים שנמצאים כולם בין החוליות כך שאם תפריד ביניהם תמצא בערך שניים על כל חוליה בעמוד השדרה. איפה שכתוב תולעיים תכפיל ב-4 ואיפה שכתוב בין-גרמיים תכפיל ב-7. לדעתי תקבל מכל זה רושם טוב למדי של מספר השרירים המשורטטים בגוף האנושי. כדאי להתעלם ממופעים אנטומים שונים בין אנשים, לא כל השרירים נמצאים אצל כולם באותה צורה. יוסישיחה 19:35, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

הפעלת טוקמן[עריכת קוד מקור]

איפה רוכשים כרטיס כזה, והאם שימוש בכרטיס זה תלוי בספק השירות ? בנצי - שיחה 19:57, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

אתה יכול להטעין שיחות למכיר טוקמן בסניף דואר, וכן זה הולך לפי החברה שמספקת לך את הקו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מק"ג שכתוב על מוצרים זה מיקוגרם?[עריכת קוד מקור]

קניתי 'חטיף אנרגיה' וראיתי שכתוב עליו: "חומצה פולית 80 מק"ג. ויטמין בי 12 0.5 מק"ג. האם מיקוגרם זה מיליונית גרם, וזה אומר שהם שמו שם כמות של 80 חלקי מיליון של חומצה פולית? האם בכמות כה זעירה יש תועלת כלשהיא לגוף? ויטמין בי 12 בכמות של חצי חלק אחד ממיליון! יכול להועיל? או שזו סתם אחיזת עיניים לכתוב את השמות של הויטמינים על האריזה כדי שאנשים יקנו את זה? 95.35.203.2 22:23, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

הקצובה היומית המומליצת של ויטמין B12 היא 3-4 מיקרוגרם ביום לאדם בוגר. אז אם בחטיף שלך יש מעל 12 אחוז מהכמות הזאת, זה לא עבודה בעיניים. ירח אפל - שיחה 22:34, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
ראה ויטמין B12#קצובה יומית מומלצת. ‏Virant‏ (שיחה) 23:02, 27 באוגוסט 2013 (IDT)
א. לגבי יחידות: אכן, מדובר במיקרוגרם (מיליונית הגר').
ב. הכמות המוחלטת אינה בהכרח הגורם החשוב. מספיק שחומר נתון יתניע תהליך ביוכימי או יטול חלק בבנייתה של מולקולה המתניעה תהליך כזה. או, שלו תפקיד בצמתים בעלי חשיבות פיזיולוגית מרכזית. יש גם את המקרה ההפוך - רעלים מסויימים, ארסם של נחשים מסוימים למשל, יכול להביא בסופו של דבר, למותו של יצור גדול אף מהאדם, למרות שבהכשה מוחדרת כמות מזערית. בחלק מסוגי ארס ישנם חלבונים המתניעים תהליכי הרס שאינם מסתיימים באתר אחד. בסוגים אחרים מדובר בחלבונים התוקפים צמתים עצביים. בצורה פשטנית, מספיק במקל דינמיט במקום הנכון במסילה כדי לשתק רכבת שמסתה גדולה עשרות מיליוני מונים ממקל הדינמיט. בנצי - שיחה 00:12, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
ירח אפל, לא ברור לי כיצד 0.5 מק"ג של ויטמין B12 היא 12% יותר מ3-4 מק"ג. כמדומני ש 0.5 מק"ג זה שישית או שמינית (בהתאמה) ל-3-4 מק"ג. שזה שישית או שמינית מהקצובה היומית המומלצת. בנצי, תודה על ההסבר וההדגמות הם עזרו לי.95.35.203.2 12:58, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
0.5 מק"ג זה שישית (16.7%) מ-3 מק"ג ושמינית (12.5%) מ-4 מק"ג. בכל מקרה זה יותר מ-12% של הכמות המומלצת. לא רשמתי שזה יותר מ־3-4 מק"ג. ירח אפל - שיחה 13:07, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
אה, התכוונת לומר שהחטיף מכיל כ-12% מהקצובה היומית המומלצת (עלי לאכול כ- 8 חטיפים כדי להגיע לקצובה היומית:), סליחה על אי ההבנה ותודה על התשובה, קיבלתי ממך גם שיעור בהבעה והבנה. 95.35.203.2 15:16, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

מראה לא מסנוורת[עריכת קוד מקור]

באוטו שלי יש מראה ובה משולב גלאי. כאשר יש אור מסנוור מאחור בלילה, המראה נעשית כהה יותר (אני מניח שזה קשור לקיטוב). השאלה שלי היא איך זה פועל? Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 00:04, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

ממה שהבנתי מהערך הרלוונטי בויקיאנגלית, יש כמה שיטות. אם במראה שלך זה קורה באופן אוטומטי, כנראה שמדובר באלקטרוכרומיזם- תאים רגישים לאור מעבירים זרם חשמלי, והחומר מתכהה כתוצאה מהזרם. במראות ישנות יותר זה קורה באופן ידני, באמצעות שינוי הזווית בין המשטח הקדמי (החומר השקוף) לבין המשטח המשתקף (אלומיניום או מה שזה לא יהיה). כאשר אתה במצב לילה אתה רואה רק את ההשתקפות על המשטח הקדמי, ולכן היא חלשה הרבה יותר. בלנק - שיחה 02:34, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
ואללה, זה בדיוק זה. לא היה לי מושג על קיומו של אלקטרוכרומיזם! Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 22:42, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

דמיון קודח - פירוש[עריכת קוד מקור]

מה פירוש "דמיון קודח"? מה עניין הקודח כאן, קודח כמו בקידוח נפט? ‏Gridge ۩ שיחה 14:24, 28 באוגוסט 2013 (IDT).

אני חושב שהכוונה לקדחת- שם כולל מחלות הקשורות לעליית חום הגוף, ולכן גורמות לבן אדם לגמיין דברים. בלנק - שיחה 14:57, 28 באוגוסט 2013 (IDT)
Gender of people who have malaria and experienced Hallucinationהזיה:

Female/ Male Hallucination 49.12%/ 50.88% הגוגל מצא. Nachum - שיחה 16:03, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

תודה לעונים. ‏Gridge ۩ שיחה 21:36, 30 באוגוסט 2013 (IDT).

למה יצור חי נקרא אורגניזם?[עריכת קוד מקור]

אולי זה נשמע קצת שאלה מטופשת, אבל אני חייב להבין למה ייצור חי נקרא אורגניזם? 95.35.203.2 21:09, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

The term "organism" (from Greek ὀργανισμός, organismos, from ὄργανον, organon, i.e. "instrument, implement, tool, organ of sense or apprehension") first appeared in the English language in 1703 and took on its current definition by 1834 (Oxford English Dictionary). It is directly related to the term "organization". There is a long tradition of defining organisms as self-organizing beings.

איך שריר הלב לא מתעייף?[עריכת קוד מקור]

איך שריר הלב לא מתעייף ופועל 24 שעות ביממה במשך שנים רבות בזמן שכל השרירים בגוף כן מתעייפים מהר תוך מספר שעות מועטות? 95.35.208.185 00:15, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

הסבר חלקי- למעשה, הרבה מהשרירים בגוף לא מתעייפים במובן שאתה מתכוון. שרירי העפעפיים שלך לא מתעייפים כשאתה ממצמץ כל הזמן, השרירים במערכת העיכול לא מתעייפים, הריאות לא מתעייפות מלנשום כל הזמן, וכו' וכו'. לרוב, שריר מתעייף כשהוא עושה עבודה שהוא לא מורגל אליה- שרירי היד שלך לא מתעייפים ביום ממוצא, למרות שאתה מפעיל אותם כל היום- הם כן יתעייפו ביום שבו תרים משקולות, כי אתה לא רגיל לזה. אם תרים כל יום משקולות, אז אחרי תקופה כבר לא יהיה לך קשה יותר, כי השריר ייתחזק. אז תצטרך לעבור למשקל כבד יותר. כמו שאמרתי, ההסבר הזה הוא חלקי, נדמה לי שיש גם איזה שהוא עניין סביב ההבדל בין שריר משורטט לשריר חלק. מקווה שמישהו ישלים בהמשך. בלנק - שיחה 01:01, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
שאלה חשובה שכדאי לנסות לענות עליה קודם לכן היא: מהו שריר עייף? למה שריר "מתעייף"? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בגרויות מתמטיקה 5 יח"ל עם פתרון[עריכת קוד מקור]

אני צריך להעביר שיעור פרונטלי שבו אני אפתור מול הלוח 2 שאלות בגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות (לא חושב מאיזה שאלון. זה סוג של "רעיון עבודה"). אתם מכירים אתרים מומלצים למורים(כלומר שיש שם לא רק תשובות, אלא פיתרון עם שלבים) שבם אפשר למצוא בגרויות פתורות? 109.65.126.91 17:32, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

כן. חפש בגוגל. זה, למשל. בלנק - שיחה 20:54, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

מה זה 'כרתי' ו'סילקא' בסימנים של ראש השנה[עריכת קוד מקור]

אני מדבר על סימנים של סדר ראש השנה. תודה מראש

כרתי - כרישה, סילקא - סלק. ככלל יש מנהגים שונים בסימני ראש השנה (סדר ליל ראש השנה). --‏Meni181818 שיחה • כ"ד באלול ה'תשע"ג 22:28, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

ליבות מערכות הפעלה[עריכת קוד מקור]

כמה כאלה יש חוץ מהקרנל של Windows ולינוקס? --95.86.98.64 01:58, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

History of kernel development
     Early operating system kernels
  Time-sharing operating systems
    Amiga
    Unix
  Mac OS
  Microsoft Windows
   Development of microkernels

מהערך באנגלית.

כמה עשרות.ראה רשימה השוואתית בערך הזה. מתניה שיחה 11:32, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

סקריפט 44?[עריכת קוד מקור]

איפה מדווחים על בעיות עם סקריפט 44 (מה שזה לא יהיה) ? ‏ בהמשך לדיון בויקיפדיה:עורך חזותי/משוב#פסקה חדשה חן חן ‏[kotz]‏ [שיחה] 15:12, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

ויקיפדיה:סקריפטים/תקלות. חזרתישיחה 00:06, 31 באוגוסט 2013 (IDT)
תודה ‏[kotz]‏ [שיחה] 23:16, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

האם הדבר בכלל אפשרי? (Word)[עריכת קוד מקור]

לגרום להערות סיום להופיע במספור רגיל במקום במספור לטיני?. לא מצאתי דרך לעשות זאת בסרגל הכלים. תודה רבה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 11:47, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

אם מדובר בWORDים החדשים יותר (אלה עם הRIBBON): בחר הפניות. ליד כותרת הקבוצה "הערות שוליים" יש אייקון קטן מהסוג שפותח חלון עם אפשרויות נוספות. בחר "הערות סיום" ואז בחר מהתפריט "תבנית מספר" מה שבא לך. לגרסאות ישנות יותר של WORD, ר' [1]. ‏[kotz]‏ [שיחה] 23:22, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

טיפים להעברת שיעור מול כיתה[עריכת קוד מקור]

אני צריך לפתור תרגיל מול קבוצה קטנה (רמת תיכון). אני רוצה לפתור שאלה בגאומטריה אוקלידית.

מה עדיף- לפתור קודם את כל הסעיף מול שרטוט ורק אז לרשום אותו הצורה מסודרת של "טענה/נימוק" או שלהתחיל בהוכחה פורמלית ולהראות כל פעם איפה האובייקטים שאני מדבר עליהם? או שאולי להראות כל פעם על השרטוט ולרשום כל טענה מיד אחרי שאמרתי אותה? יש פה מורים אני מאמין. 109.65.126.91 12:02, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

אני לא מורה אבל אני סטודנט ואני חושב שזה תלוי תרגיל. יש שאלות שהחלק השרטוטי שלהם לא קריטי לפתרון התרגיל ולפעמים עלול אפילו לבלבל, ויש תרגילים שהמחשה גרפית חשובה מאוד. Uziel302 - שיחה 09:08, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

מהו הציון שמקבלים בפסיכומטרי בחלק של העברית?[עריכת קוד מקור]

אם עונים בפסיכומטרי רק על החלק המילולי- עברי בלבד, מה הציון שמקבלים בהנחה שבחלק זה כל התשובות מולאו נכונה? 95.35.230.1 14:05, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

הציון בפסיכומטרי הוא יחסי- ביחס לכל האנשים שניגשו איתך לבחינה. תמיד בפסיכומטרי כ-50% יקבלו בין 500 ל600, כ-25% בין 600 ל700, כ-5% יקבלו מעל 700, וכו'. לכן אי אפשר לדעת כמה תקבל, אבל אני מניח שתקבל ציון מאוד נמוך, כי אתה עושה רק קצת יותר משליש מהבחינה. סביר להניח שרוב מי שניגש לפסיכומטרי למד אפילו קצת, ולכן יעשה נכונה יותר מחצי מהבחינה. (בהתחשב בזה שגם מי שעונה על כל השאלות "1" אמור לעשות בערך 25% נכון). אני מעריך שתקבל בין 250 ל300. (כאשר מ200 זה הציון הכי נמוך). בלנק - שיחה 23:34, 31 באוגוסט 2013 (IDT)
קבלת מלוא הנקודות בפרק המילולי ביחד עם הניקוד הנמוך ביותר האפשרי בשאר הפרקים, תביא לציון שיעמוד על 440-450. הציון לא אמור להיות תלוי בשאר הנבחנים מכיוון שהציון על כל אחד משלושת מרכיבי הבחינה הוא קבוע במקרי הקיצון (כלומר, אדם שענה על כל השאלות נכונה בפרקים המילוליים יקבל את הציון הגבוה ביותר האפשרי ללא תלות בממוצע הציונים של שאר הנבחנים בפרק הנ"ל). --85.250.2.3 23:49, 31 באוגוסט 2013 (IDT)
אני די בטוח שאתה טועה, גם בהערכת הציון שלך וגם לגבי זה שהציון הכולל לא אמור להיות מושפע משאר הנבחנים. אפשר אולי לשאול באתר של אחת מחברות הפסיכומטרי. בלנק - שיחה 23:56, 31 באוגוסט 2013 (IDT)
הציון יחסי ולא קבוע - אם אף אדם לא ענה על כל השאלות נכונה אז הקרוב ביותר לכך באותה שנה יקבל 800 - בתיאוריה - בפועל מכיוון ומשווים גם לשנים קודמות חובה לענות על הכל נכון כדי לקבל 800. לדעתי אדם שענה נכונה על מלוא הפרק המילולי וסימן תשובה אקראית בשאר השאלות יקבל אפילו 500 (להזכירכם מילולי שווה 40 אחוז ובשיטה החדשה תלוי איזה מהציונים - עשרים עבור הגרסה עם הנטיה הכמותית ועד שישים עבור הגרסה עם הנטיה המילולית). אם תענה על כל הסעיפים בבחינה א', לדוגמא, תקבל כ325. הציון הממוצע בבחינה הוא כ540.
עכשיו נחבר את כל המידע שיש לנו - מקבלים כרבע מהניקוד עבור תשובה אקראית ב40 אחוז מהבחינה (כלומר 10 אחוז נכון) ועוד שישים אחוז (הכל עבור הנטיה המילולית) עבור החלק המילולי כלומר 70 אחוז מהבחינה נכון - רק 30 אחוז מהאנשים מקבלים מעל 600 לכן היינו יכולים להסיק שתקבל 600 אבל כמות התשובות הנכונות מתפלגות כנראה פעמון סביב יותר מ50 אחוז תשובות נכונות, לכן ננחש לבסוף שתקבל בקירוב לא רע בכלל את הציון הממוצע 540 וכנראה מעל 500 בכל מקרה (ומבדיקה באתר אקראי שמציע לבדוק ציון פסיכומטרי בהינתן כמות התשובות הנכונות כ530 - עבור המקרה שבו המילולי שווה רק 40 אחוז), בברכה, Nurick - שיחה 00:16, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
נוריק, קודם כל, המשפט הראשון שכתבת שגוי, ראה כאן- "על אף יחסיות הבחינה, ניתן לומר כי הציון 200 מושג תמיד רק כאשר אין מענה ולו על שאלה נכונה אחת במבחן. הציון 800 מושג תמיד רק כאשר יש מענה נכון על כל השאלות שהופיעו בבחינה.".
שנית, לא הבנתי את החישוב שלך- מצד אחד הסכמת שהציון יחסי, ומצד שני כתבת ש"אם 70 מהבחינה נכון היינו יכולים להסיק שתקבל 600" (כי 30% מהנבחנים מקבלים מעל 600). אני טוען שהרוב המוחלט של הנבחנים ישיגו מעל 50% נכונות, ורוב הנבחנים גם ישיגו מעל 70% מהתשובות. זה כי רוב האנשים לומדים לפני שהם ניגשים. בכל מקרה, אם הבחינה היא בדגש כמותי, אז המילולי יהווה רק 20% מהציון, ולכן עוד יותר לא הגיוני שהבן אדם ישיג את הציון הממוצע. בלנק - שיחה 00:44, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
רוב החישוב שלי התבסס על הנחה של דגש מילולי, מן הסתם בדגש כמותי הציון יהיה מגוחך. 25% תשובות נכונות ממקם אותך באחוזון ה 20 (325) לכן סביר ש70% תשבות נכונות ימקמו אותך גבוה משמעותית (גם אם לא מדי). ואני לא בהכרח מסכים ש'הרוב המוחלט של הנבחנים ישיגו מעל 50% נכונות' פשוט כי לא נראה לי ש'רוב האנשים לומדים לפני שהם ניגשים' , בטח לא במכון - אתה כנראה מכיר ציבור מאוד מסויים (ואל תשכח אנשים שניגשו יותר מפעם אחת) - שים לב שלדוגמא אצל דוברי העברית הציון הממוצע הוא מעל 600. כמו כן שים לב למה שכתבתי בשורה הראשונה אחרי המקף 'בתיאוריה - בפועל ...' שם אני מסכים איתך. הצבתי את כל המספרים שלנו במחשבון אינטרנטי וקיבלתי 530 עובור המקרה בו מסתכלים על הציון במתכונת הישנה (40:40:20) ושוב ניתן להניח קפיצה עבור 60 אחוז במקום 40 - משמע ציון באזור ה540 - 550, בברכה, Nurick - שיחה 01:00, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
איך יכול להיות ש25% ימקם אותך באחוזון ה20? הרי אפילו הנבחנים הכי גרועים (שמנחשים הכל) לא יקבלו פחות מכך. אתה אומר לי שחמישית מהנבחנים שניגשים למבחן מנחשים את כל התשובות, וגם יש להם מזל ממש ממש גרוע אז הם מוציאים פחות מ25% נכון? בלנק - שיחה 01:16, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
אחד המכונים בדק פעם והציון עבור ניחוש אחת התשובות היה כ 325 בממוצע (אם אני זוכר נכון) וקצת מעל 350 עבור התוצאה הטובה מארבע הנסיונות (א/ב/ג/ד). העובדה שה'גרוע הממוצע ינחש רבע מהתשובות נכון' ממש לא גוררת שהגרוע הממוצע יקבל 200, אין כאן סתירה כלל: 0 תשובות = 200, 25% מהתשובות = 325. שים לב גם שהעליה אינה לינארית וטעות בודדת בבחינה תוריד לך מהציון בין 6 ל10 נקודות (כלומר כ 790-794) לכן ניתן להניח שגם תשובה נכונה בודדת שווה בסביבת 200 כשש עד 10 נקודות. אחוזון 20 של הציונים (200-800) ולא של הנבחנים, בברכה, Nurick - שיחה 01:23, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
6 אחוז מהנבחנים יקבלו עד [2]350, בברכה, Nurick - שיחה 01:25, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
טוב, אני כבר לא עוקב, כנראה זו השעה המאוחרת. נקווה שהשואל יצליח להסיק משהו מכל הדיון הזה Face-smile.svg. לילה טוב. בלנק - שיחה 01:33, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
מבין מה אתה אומר וגם לי אין תשובה מעבר לכך שלפי מחשבון אקראי באינטרנט יצא 530 עבור הגרסה הרגילה (40:40:20) ושכתובים כאן דברים רבים ללא קשר לשאלה, ההסברים שלי כרגע לא משהו, כנראה זו השעה, לילה טוב, בברכה, Nurick - שיחה 01:38, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

לא ירדתי לסוף דעתכם עם ההסברים השונים שהעליתם, אבל שימו לב שהשאלה המקורית הייתה פשוטה הרבה יותר ממה שעליו עניתם: הוא שאל מה יהיה הציון במידה ועונים רק על החלק המילולי, כלומר על שאר הפרקים בכלל לא עונים. במקרה כזה, כמו שציינתי, אפשר לחשב את הציון מכיוון שציוני קיצון בכל אחד מחלקי הבחינה לא מושפעים מציוני שאר הנבחנים.

הציון הכולל בבחינה מורכב משקלול קבוע של שלושה ציונים בסולם אחיד עבור כל אחד משלושת חלקי הבחינה - כמותי, מילולי ואנגלית. ציון בסולם האחיד הוא ערך הנע בתחום 50-150, ומחושב בהתאם לציון הגלם של הנבחן בכל אחד מהנושאים (ציון גלם - מספר התשובות הנכונות המצטברות בנושא מסויים). הדבר היחיד שאותו ניתן לקבוע באופן אבסולוטי, הוא שציון 50 יתקבל עבור ציון גלם 0 (אפס תשובות נכונות בנושא הספציפי), וציון 150 יתקבל רק בהינתן ציון גלם מקסימאלי (כל התשובות באותו הנושא נכונות). פועל יוצא מכך הוא שציוני הקיצון הכלליים, 200 ו-800, יתקבלו אם ורק אם כל התשובות בכל פרקי הבחינה היו שגויות ונכונות, בהתאמה. בכל אופן, נבחן שיענה על המבחן כמו המקרה שהוצג בשאלה יקבל ציון 150 על הפרק המילולי וציונים 50 על הפרקים כמותי ואנגלית, ללא תלות בציוני שאר הנבחנים באותו המועד. לכן ניתן גם לחשב פחות או יותר את הציון הכללי שלו, שהוא כפי שציינתי בתשובה הראשונה (ובחישוב הזה אני מניח שכוונת השואל הייתה לציון "רגיל", שבו המשקל של נושאי הבחינה הוא 40:40:20, ולא לציון בדגש מילולי/כמותי שהשימוש בהם פחות נפוץ).

את ציון הבחינה הכללי במקרה בו נבחן עונה נכונה על כל השאלות בפרק המילולי, ובשאר הפרקים מנחש את התשובות (ומקבל כ-25% תשובות נכונות) לא ניתן לקבוע באופן מוחלט, כפי שאמרתם, בגלל יחסיות הבחינה. ההתאמה בין ציוני הגלם של הנבחנים בנושאים השונים ובין הציונים בסולם האחיד, עבור כל הערכים שבין 50 ל-150 (לא כולל את ערכי הקיצון), היא לא קבועה בין מועד למועד, ומשתנה בהתאם לתוצאות הנבחנים. דרך הקביעה והחישוב המדוייקת לא פורסמה מעולם למיטב ידיעתי, אבל באופן כללי הקביעה תלויה בהצלחת הנבחנים באותו מועד בפרקי הפיילוט (ממנה ניתן להסיק על רמת הנבחנים ביחס לנבחנים במועדים קודמים), והשוואתה לציונים בפרקי הבחינה האחרים (השוואה שיכולה לתת אינדיקציה על בחינה ברמה חריגה מהממוצע במקרה ויש פער בין ההצלחה בפרקי הפיילוט וההצלחה בשאר הפרקים). על סמך התפלגות ציוני הנבחנים והשוואתם להצלחת נבחנים במועדים קודמים נקבעת טבלת ההמרה בין ציוני הגלם לציונים בסולם האחיד, שמשתנה ממועד למועד. מסיבה זו לא ניתן לקבוע ציון מוחלט לנבחן שמנחש את התשובות, כי במועד אחד 25% תשובות נכונות יביא לציון אחד, ומבועד שני אותו מספר תשובות נכונות יביא לציון אחר. למרות זאת ניתן לחשב שבהערכה גסה נבחן כזה (שעונה נכונה על כל הפרק המילולי ומנחש את שאר הפרקים) יקבל ציון בטווח 510-530, על בסיס טבלאות החישוב שפורסמו עבור בחינות המתכונת החדשה באתר המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מי שרוצה יכול להיכנס ולראות כיצד הציון עבור 25% תשובות נכונות משתנה בין המועדים). כמובן שאין קשר בין אחוז התשובות הנכונות לאחוזון של ציון הנבחן ביחס לשאר הנבחנים כמו שעלה פה. אדם שנמצא באחוזון ה-70 (70% מהנבחנים קיבלו ציון נמוך ממנו), ושציונו 600, לאו-דווקא ענה נכונה על 70% מהשאלות - ייתכן שצדק ב-90%, ייתכן שב-50% וייתכן שבכל מספר אחר. לכן לא ניתן להסיק ש-70% תשובות נכונות בכל הבחינה יביאו לציון כזה או אחר.

סליחה על האורך, מקווה שעניתי על שאלתך. --85.250.2.3 11:36, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

למה קו 2 של מטרונית לא פועל בשבת?[עריכת קוד מקור]

מדוע יש קו 1 וקו 3 בשבת ואין את קו 2? 109.65.126.91 16:59, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

לפי זה, גם קו 3 לא פועל בשבת. חזרתישיחה 17:51, 31 באוגוסט 2013 (IDT)
למה קו 1 פועל בשבת וקווים 3 ו2 לא? 109.65.126.91 17:54, 31 באוגוסט 2013 (IDT)
כל התחבורה הציבורית בחיפה פועלת על מתכונת מצומצמת בשבת, וקווים רבים אינם פועלים. למה? שבת. . . בלנק - שיחה 23:35, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

האם לישראל יש נושאת מטוסים / משחתת?[עריכת קוד מקור]

176.13.143.203 18:26, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

לא, וכנראה שלא תהיה בעתיד, שכן מדובר בצריכת משאבים רצינית. ‏Lionster‏ • שיחה 18:28, 31 באוגוסט 2013 (IDT)
לפי הערך נושאת מטוסים, יש הבדל בין נושאת מטוסים למשחתת. ומשחתות היו בעבר לישראל לפי הערך משחתת, אך כיום לא. בעולם יש 20 נושאות מטוסים, כש-50% מנושאות המטוסים שייכות לארה"ב. כלומר לארה"ב יש 10 נושאות מטוסים. לאיטליה 2, צרפת 1, ספרד 1, בריטניה 1, להודו 1, ברזיל 1, תאילנד 1, סין 1, רוסיה 1. (לפי זה יוצא שאין לאיראן נושאת מטוסים וכן לשום מדינה ערבית בעולם. לכל היותר מדינות אלה מחזיקות משחתות). בישראל הכלי המשמעותי בים לאחר נושאת מטוסים הוא הצוללת לאחמ"כ הסטי"ל שעליו יש יכולת לשאת מסוק.
מסוק יורוקופטר HH-65 דולפין בנחיתה על סטי"ל של השייטת. הרחבת יכולת השייטת במימד השלישי תרמה למבצעים משותפים עם חיל האוויר בשנים 1984 ו1985 (לקוח מתוך ערך שייטת ספינות הטילים)
95.35.248.163 19:28, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

פטרת זה חידק או וירוס או לא זה ולא זה?[עריכת קוד מקור]

95.35.214.141 00:49, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

לא זה ולא זה. הפטרת היא פטריה. בניגוד למשתמע מהערך העברי, הפטריות הן לא רק הצמחים האלה שאתה רואה מחוץ לבית, אלא גם מגוון רב של אורגניזמים. גם שמרים הם פטריות, למשל, וגם מגוון של פטריות פתוגניות (אנ') הגורמות למחלות. בלנק - שיחה 01:01, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
השאלה היא מה היא פטריה. כ-מה היא מוגדרת? חידק, וירוס או משהו אחר. אי אפשר לומר שפטריה היא פטריה. 95.35.214.141 01:14, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
במדע המודרני לפטריות יש ממלכה משלהן, גילו עליהן תכונות רבות שמבדילות אותן מבעלי חיים כמו גם מצמחים לכן הן באמת פשוט 'פטריות' כמו שכלב הוא פשוט 'בעל חיים', בברכה, Nurick - שיחה 01:34, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

יש כזה דבר גוף שהוא יותר מתלת מימד? (לדוגמה גוף ארבע מימד)[עריכת קוד מקור]

95.35.214.141 00:57, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

לא משהו שאפשר לראות, אבל כמו שאפשר לקרוא בערך ממד, יש כל מיני תאוריות על פיהן בעולם יש יותר משלושה מימדים. ראה גם בערך תורת המיתרים. בלנק - שיחה 01:04, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: בוודאי, באופן מתמטי ישנם גופים בכל מספר מימדים שתרצה - ראה לדוגמא כדור (גאומטריה)#הכללה ל-n ממדים. גם בפיזיקה משתמשים בצורות בעלות יותר מ3 מימדים, דוגמא פשוטה לצורה בארבעה מימדים שניתן לתפוס בקלות היא צורה המשתנה לאורך הזמן וכאן בעצם הזמן משחק כמימד הרביעי, בברכה, Nurick - שיחה 01:07, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
Nurick, לא כל כך הבנתי את התשובה... אבל לפי מה שקראתי בערך שם ניתן לומר שהתשובה לשאלתי היא שאין במציאות גוף מוחשי שהוא יותר מתלת מימד, הכל בתיאוריה. 95.35.214.141 01:21, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
הנה דוגמה אפשרית שגם ניתן לראותה: גוף בשלושה מימדים והמימד הרביעי הוא זמן. ממדי הגוף וצורתו משתנים עם הזמן. Mr.Shoval - שיחה 01:26, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
מכיוון ואנו חיים בעולם ארבעה מימדי (שלושה מרחביים וזמן) אתה לעולם לא תוכל 'לראות' גוף מוחשי ביותר מימדים ואפילו לא לדמיין אותו אבל בוא נניח שאני לוקח מסך ומציג עליו מספרים אזי יש לי גוף ב4 מימדים המסך - שלושה, והמספר עליו - 4. כלומר אני אוכל לומר המסך כשהופיע עליו חמש ושנינו נדע שהתכוונתי בדיוק לאותה נקודה במרחב-זמן, עד כאן 4 מימדים. מעל 4 מימדים אנו לא מסוגלים 'לחוש' אבל אפשר לנחש שיש אופציה כזו פיזיקלית ולו רק בגלל שיש אופציה כזו מתמטית (כמו הכדור הרב מימדי בדוגמה בו עולם לא תוכל לגעת), בברכה, Nurick - שיחה 01:31, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
אתה אומנם מסביר שיש גוף ארבע מימדי, האם ניתן לחוש אותו? האם ניתן לצייר אותו? גוף תלת מימדי של אורך רוחב ועומק ניתן לצייר, אבל איך ניתן להוסיף לציור כזה זמן? 95.35.214.141 02:50, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
הממד הרביעי הוא לאו דווקא זמן. מבנה ארבע-ממדי ניתן לעתים להמחיש בתלת-ממד (או בדו-ממד בו מומחש תלת-ממד) ולקוות שהצופה יבין את החריגה הארבע-ממדית. ראה מרחב ארבע-ממדי להגדרה, וטסרקט ובקבוק קליין להמחשה. ‏Virant‏ (שיחה) 07:12, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
מרכוס דו סוטוי טוען שמי שמתעסק בגאומטריה רב ממדית מגיע עם הזמן להבנה אינטואיטיבית, שהיא כנראה ה"ראייה" שאתה מכוון אליה, של מימד רביעי ואילך. הוא מוסיף שככל שמדובר ביותר מימדים, הראייה מטושטשת ופשטנית יותר, ושזה נכון גם ל 2 ו 3 מימדים - על אף שכל אדם יכול לראות 2 ו 3 מימדים, הרבה בעיות שקלות מאד לפתירה בשני מימדים קשות יותר ב 3, למרות שרואים זאת. לדבריו זה עניין של אימון ונסיון יותר מכל דבר אחר, ואין שום מחסום הבנתי מיוחד במינו בין 3 ל 4- זה פשוט עניין של התנסות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:48, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
אני אמשיך בהסבר עם הזמן דווקא ואומר שאתה חי בעולם ארבע מימדי ולכן כל עצם תלת מימדי שאתה רואה הוא בפועל 4 מימדי; אם היית יכול לזוז בזמן זה היה שקול בדיוק להזזת חפץ לאורך ציר מסוים - ציר הזמן. ניתן להתייחס לזמן כאל ציר ככל הצירים (ואני מסכים לחלוטין עם מה שנכתב מעלי), בברכה, Nurick - שיחה 22:52, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

מה זה "עריכת קוד מקור"?[עריכת קוד מקור]

עד לפני זמן היה כתוב בויקיפדיה "עריכה". לפני זמן מה הכל השתנה ובמקום עריכה כתוב "עריכת קוד מקור". האם יש הבדל? ואם לא, אז למה נצרך השינוי הלשוני הזה? 95.35.214.141 00:59, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

לפני כמה זמן הכניסו לויקיפדיה את ויקיפדיה:העורך החזותי, שזמין רק במרחב הראשי. במרחב הערכים אפשר לבחור בין "עריכה" (בעורך החזותי) לבין עריכת קוד מקור. כאן עדיין אפשר רק לערוך את קוד המקור. בלנק - שיחה 01:05, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
אבל מה זה "עריכת קוד מקור"?95.35.214.141 01:16, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
עריכה רגילה, כמו פעם, לא כמו העורך החזותי. בלנק - שיחה 01:27, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
כן, אבל מה זה קוד או מקור. מה זה המושגים האלה שצצו עלינו פתאום בויקיפדיה. סתם בשביל הידע. 95.35.214.141 02:40, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
בדומה לקוד מקור של תוכנית מחשב גם כאן יש טקסט עם סימונים שונים שמנחים את המחשב איך לעבד את המידע והתוצר הסופי מגיע לאחר עיבוד ממוחשב של הקוד. Uziel302 - שיחה 09:16, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
קוד מקור זה האופן שבו נשמר הטקסט במאגר הנתונים של ויקיפדיה. אם תלחץ על זה תראה את כל הסימונים. העורך החזותי לעומת זאת, זה מעטפת שמעבדת את הקוד מקור מאחורי הקלעים. באופן שמשתמש הקצה לא רואה את המקור. ירח אפל - שיחה 10:32, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
בניסוח קצר: אמנם מדיה-ויקי איננה שפת תכנות אך היא נחשבת שפת מחשב. Uziel302 - שיחה 01:59, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

סטטיסטיקת צפייה[עריכת קוד מקור]

כמה אנשים צפו בדף "הכה את המומחה" בתאריך 23 ביולי? 80.230.25.232 00:59, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

ראה בגרסאות קודמות תחת סטטיסטיקות צפיה, בברכה, Nurick - שיחה 01:08, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
באופן משעשע דווקא ביום זה מופיע הנתון 0, תמוה, בברכה, Nurick - שיחה 01:10, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
לא רק כאן. לאף דף בויקיפדיה אין רישום על צפיות ב23 ליולי. (כנראה שהשואל ראה את זה לפני ששאל). אני מניח שהייתה איזה שהיא קריסה או תקלה טכנית, או בויקיפדיה, או בgrok שמתפעל את זה. בלנק - שיחה 01:13, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
(השואל אכן ראה את זה לפני ששאל.) יש לי עוד שאלה: למה ממוצע הצפיות אחרי 25 ביולי קטן בהרבה מממוצע הצפיות לפני 22 ביולי? 80.230.25.232 07:27, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

תופעה בספרות[עריכת קוד מקור]

איך קוראים לתופעה שיש לסופרים לפעמים כשהם כותבים איזה סיפור בהמשכים: מסיימים פרק באישזהו אירוע משמעותי, ואז אחרי זה בהמשך "מבטלים אותו" וממשיכים כאילו שהפרק הקודם אפילו לא היה? 109.65.126.91 12:34, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

ויקיפדיה באנגלית מספרת על זה, בטלוויזיה: Reset button technique. ‏[kotz]‏ [שיחה] 13:20, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

ויסקי עם קרח[עריכת קוד מקור]

מה הקטע של לשתות ויסקי עם קרח במקום לשים בקבוק ויסקי במקרר ולשתות ויסקי קר? 109.65.126.91 13:18, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

שקשוק קוביות הקרח בכוס, אולי. או דילול הוויסקי במים קרים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:40, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
בעיקר השני. שתיינים מנוסים שותים את הוויסקי שלהם בלי קרח, וה"חדשים" מתחילים עם קרח כדי להתרגל בהדרגה. (יש כאלה שאף פעם לא מוותרים על הקרח). בלנק - שיחה 00:17, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
יש גם אבני קרח לוויסקי שלא מתמוססים במים ונותנים את הקור הרצוי שפם אדום - שיחה 00:22, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
גם קולה שותים עם קרח, אני לא רואה צורך בהסבר פרטני לויסקי. אולי יש שכיחות יותר גבוהה אבל זה יכול לנבוע מהרגלים ונורמות ללא סיבה ייחודית. Uziel302 - שיחה 02:03, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
נשמע לי כמו פוזה של סרטים אמריקאיים. Corvus,(שיחה) 11:26, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
יש כאלו האוהבים את הוויסקי שלהם קר ו\או מדולל ויש כאלה האוהבים אותו בטמפרטורת החדר, כדי שהאחרונים יוכלו להנות מהמשקה נוהגים לשמור אותו בטמפרטורת החדר ולהוסיף קרח לטובת הראשונים. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:16, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
וקיים גם האפקט של כוס הנראית יותר מלאה. Mr.Shoval - שיחה 12:22, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
תפקיד הקרח הוא לשמור על הוויסקי קר בתוך הכוס לאורך יותר זמן. אני אישית גם אוהב את המשחק של הבדלי הטמפרטורות כאשר מוזגים ויסקי לא מצונן לכוס עם אבני קרח. בהנאה, שפם אדום - שיחה 19:11, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

פירוש קריקטורה (אסון המסוקים)[עריכת קוד מקור]

אני מצרף קישור לקריקטורה של זאב (הארץ) משנת 1997.
מדובר בקריקטורה שהופיעה יום לאחר אסון המסוקים.
בנוסף אציין כי זאב שכל את בנו 20 שנים קודם לכן, באסון מחניים.
מישהו יכול להסביר לי מה ניסה לומר זאב, ואיזה אלמנטים בקריקטורה זה מתבטא.
DoronWise - שיחה

שכולי אסון מסוקים 74 חובקים בהשתתפות את שכולי אסון המסוקים 77. ככה זה נראה לי, לפחות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:42, 1 בספטמבר 2013 (IDT)
תודה. נשמע ונראה הגיוני. לא הבנתי שהיד הזו מחבקת. DoronWise - שיחה 12:43, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

LCD Vs. LED[עריכת קוד מקור]

שלום. שאלתי היא מבחינת תצוגה בלבד: מה ההבדל בין LCD לבין LED?? מבחינה ויזואלית, האם רואים אותו דבר בערך? אני מדבר על מסך טלוויזיה בסביבות גודל 42 אינץ'. מה ההבדל אם אקנה טלויזיה 42 אינץ' של חברת LG עם מסך LCD לבין אם אקנה טלויזיה 42 אינץ' של חברת LG עם מסך LED?? תודה מראש לעונים!

א. יש הרבה מקומות באינטרנט בהם נדון הדבר בהרחבה. ב. השינוי המשמעותי ביותר הוא שב-LCD אין שחור אמיתי (פיקסל כבוי) אלא רק פיקסל אפור-מאד-כהה וב-LED יש שחור אמיתי. זה נותן תמונה חדה יותר בסופו של דבר. ג. דומני כי כבר כמעט לא משווקים LCD והשוק עבר בגדול ל-LED. ‏ Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:17, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

השחתה[עריכת קוד מקור]

מישהו מחק [3] [4] כמה שורות מהדף "הכה את המומחה". בהסטוריית הגרסאות כתוב שסיבת המחיקה היא "שח טרול". 80.230.25.232 16:02, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

שח טרול זה קיצור של שחזור טרול. זו מדיניות ידועה לשחזר את כל העריכות של מי שהוכרז כטרול. בלנק - שיחה 00:18, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

כטב"מים[עריכת קוד מקור]

שמתי לב כי ברובם הצורה האופיינית כוללת 3 "מוטיבים חוזרים" (כולם או חלקם), השונים מן המקובל בכלי טייס מאויישים:

  1. הגה גובה בצורת V הפוך (כנפיים אחוריות מוטות כלפי מטה)
  2. חסרון של הגה כיוון (אנכי)
  3. הנעת מדחף הממוקם מאחור ולא מלפנים

אשמח לקבל הסבר, והכי עדיף להוסיף אותו בערך.--כ.אלון - שיחה 22:27, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

תשובה חלקית. זנב בתצורת וי (V-tail) משמש הן כהגה+מייצב גובה והן כהגה+מייצב כיוון במקביל, זאת כיוון שמשטחים אלו מייצרים עילוי/התנגדות הן אנכית והן אופקית. זו אחת מכמה קונפיגורציות המשמשות להגדלת היעילות של משטחי ההיגוי.
משטחים בזווית שלילית = אנהדרלים (הגה גובה "הפוך") יכולים לשמש להקטנת יציבות הכלי כדי לשפר את יכולת התימרון (מצב שאינו רצוי כאשר מעורב טייס אנושי). אנהדרל בזנב (כמו בF4 פאנטום) משמש גם כדי להוציא את המשטח מטווח עקבת המנוע ובכך להגדיל את יעילות המשטח. אני מניחה שמיקום המדחף נובע גם הוא משיקולים של השפעת מערבולות המנוע על הכנף.
לדעתי תוכל לקבל מידע נוסף בהתייעצות בפורומי טיסנאות.חתול מפלצת - שיחה 12:29, 8 בספטמבר 2013 (IST)

מלחמת הכוכבים, פאדמה אמידאלה[עריכת קוד מקור]

האם בסרט מלחמת הכוכבים - פרק 1: אימת הפנטום השחקנית נטלי פורטמן שיחקה גם את המלכה האמתית שמתחזה למשרתת וגם את המשרתת שמתחזה למלכה? כלומר אותה השחקנית הייתה בשני תפקידים? 79.182.117.136 13:17, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

לא. קיירה נייטלי שיחקה את המשרתת המתחזה (סאבה). ראה כאן. בלנק - שיחה 16:11, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
Keira Knightley spielt eine Nebenrolle als Sabé, Sofia Coppola als Saché, beides Dienerinnen von Königin Amidala. Dabei wurde das Auftreten Knightleys anfangs geheim gehalten, um den Eindruck zu erwecken, Natalie Portman habe tatsächlich die gedoubelte Königin gespielt.-כך הוויקי הגרמנית. נטלי שיחקה את שני התפקידים. Nachum - שיחה 16:16, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
לא נכון. ראה גם כאן וכאן בפילמוגרפיה שלה. אני חושב שלא הבנת נכון את הגרמנית- התרגום לאנגלית יוצא ":: Keira Knightley plays a supporting role as Sabé, Sofia Coppola Sache, both servants of Queen Amidala. Here, the occurrence Knightley was initially kept secret in order to give the impression that Natalie Portman had actually played the Queen gedoubelte" בלנק - שיחה 16:20, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
you are right. i did mistake. nachum.

Natalie Portman: Königin Amidala (Padmé Naberrie)

Keira Knightley: Sabé------
ליתר דיוק, שתי השחקניות גילמו את שני התפקידים לסירוגין. ‏Virant‏ (שיחה) 19:39, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
לא, הן לא. . . פורטמן שיחקה את האמיתית, ונייטלי את המתחזה. על סמך מה אתה אומר שהן גילמו לסירוגין? בלנק - שיחה 22:30, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
אתה צודק. התכוונתי ששתיהן מופיעות בתפקיד המלכה (נטלי בתפקיד האמיתית וקירה בתפקיד הכפילה), והנחתי שכמו נטלי, גם קירה מופיעה כאחת מעוזרות המלכה. מסתבר שזו טעות. לסיכום: נטלי - גם המלכה וגם אחת העוזרות, קירה - רק כפילת המלכה. ‏Virant‏ (שיחה) 04:45, 3 בספטמבר 2013 (IDT)

מה בין "לכה" לבין "לק לציפורניים" + מריחת לכה על קרש חיתוך[עריכת קוד מקור]

שלום,

  1. האם המילים "לכה" ו"לק" מגיעות מאותו המקום? למה זה עם כ' וזה עם ק'?
  2. אני רוצה לעשות קרש חיתוך מעץ, האם למרוח עליו לכה? או שזה מסוכן (כי עלול להיכנס לאוכל) - אם לא לכה, מה למרוח עליו על מנת שיישמר?

תודה רבה! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

1Das Wort "Lack" im Sinne von "Farbe" kommt ursprünglich aus dem Altindischen "laksa", und ist über persisch "lak", arabisch "lakk", italienisch "lacca" und mlat. "laca" zu und gekommen. " המלה מקורה בהודו ומשם לפרסית וערבית. מקור הלכה לציפורן ולמכונית הוא אותו מקור. Nachum - שיחה 15:53, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

http://www.tapuz.co.il/forums2008/archive.aspx?forumid=1072&-pagenumber=102כאן טוענים שבעברית תקינה: לכה.

האם יש משמעות משפטית לר"ת: ט.ל.ח.[עריכת קוד מקור]

בכל מקום אני רואה את ראשי התיבות הזה: "ט.ל.ח", כלומר טעות לעולם חוזרת/חוזר. השאלה שלי היא למה כל כך מקפידים לכתוב את זה במיוחד במסמכים רשמיים, קבלות, ועוד. היום ראיתי את זה למשל בידיעון של אוניברסיטת תל אביב. האם יש לזה משמעות משפטית או שסתם מקפידים לכתוב את זה? 95.35.210.75 19:38, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

כנראה שכן (וליתר ביטחון ואוסיף: טל"ח). חזרתישיחה 20:06, 2 בספטמבר 2013 (IDT)
דפית תרשים ש"ת שדה-דב‏‏

אני לא משפטן, אבל מהבנתי את המשפט הישראלי כפי שהוא כיום - חשיבותה של התיבה הנ"ל היא שולית עד זניחה.
שים לב שהדבר מופיע בכל חשבונית מגוף גדול (למשל חברות סלולר, אינטרנט). בנוסף הם נוהגים להוסיף גם ש"אין המדובר בחשבונית הסופית, אלא רק בטיוטה שלה" או משהו בסגנון.
עם-זאת, לדידו של האזרח, המדובר בחשבונית החודשית שלו, ולא ב"טיוטא".
כל הטל"חים שבעולם, לא מאפשרים לך להתחמק מאחריות למה שכתבת.
בפסיקה העכשיוית (עשור+), נוהגים בתי-משפט יותר-יותר לבחון את מהות הדבר, ולא את השם או המלל המוצמד לו.
כך למשל, אם חברת התקשורת שלך תצפה כי תעביר לה את הסכומים שהיא דורשת בחשבונית החודשית, הרי שהיא עצמה מייחסת אמינות לנתון זה (בהתעלם מהטל"ח המוצמד). מכאן שגם אתה כלקוח/אזרח תתייחס לחשבוניות שלך כנתון הקובע. הטל"ח לא מזכה לא אותך, ולא אותם.
סביר להניח שאם או בלי קשר לטל"ח שתצמיד למסמך כלשהו, בבוא השעה, יבחן בית המשפט מה היתה ההתייחסות למידע המסופק (הן ההתייחסות של ספק המידע, והן של צרכן המידע). סביר להניח כי במידה ויוכח כי שני הצדדים עבדו משל היה מדובר במידע מוגמר, הרי שהטל"ח לא יזכה את ספק המידע מאחריות.
לעומת זאת, אם יובהר (למשל) כי ספק המידע טרח קשות על-מנת להדגיש את הסכנה הגלומה בהסתמכות על המידע, הרי שסביר שבית המשפט יראה בכל נקודות לזכותו של ספק המידע (גם לו לא היה מצמיד סטיקר "טלח" למידע המסופק).
לדוגמא, הבט במפת "הטיוטא" של שדה דוב.
"תיאורטית" ניתן היה להסתפק באיזה טלחונצ'יק קטן בפינה, ולתת לאנשים לנחות באמצע דרך רוקח, או על הארובה של רדינג.
עם-זאת, ספק המידע (רשות התעופה האזרחית) יודע שאף טלח לא יזכה אותו, ולכן הוא דואג שלמשתמש באמת יהיה ברור שהמדובר במידע זמני ולא בהכרח נכון.
DoronWise - שיחה 00:32, 3 בספטמבר 2013 (IDT)
ראו גם הערך טל"ח. דוד שי - שיחה 12:19, 6 בספטמבר 2013 (IDT)

האם יש טעם באמרה כי גוגל נותן Penalties לאתרים שאין להם דף צור קשר ומדיניות פרטיות?[עריכת קוד מקור]

Penalties בהקשר הורדת הדירוג האורגני של אתרים אלה. לי באופן אישי האמרה הזאת נשמעת מאד בעייתית ולא נכונה, ולמרות זאת אודה על עמדות ברורות בנושא... ‏Ben-Natan‏ • שיחה 02:14, 3 בספטמבר 2013 (IDT)

כבד[עריכת קוד מקור]

שלום, למה כבד (האיבר בגוף) נקרא "כבד"? (ובאותה סיבה, למה באנגלית קוראים לו liver)? בברכה אמא של גולן - שיחה 15:16, 3 בספטמבר 2013 (IDT)

זה נראה שהמקור למילה האנגלית היא בחיוניות הכבד לחיים. באנגלית קדומה נקרא lifer. אמנם יש עוד איברים חיוניים, כנראה שכשנוצרה המילה התרשמו מחיוניותו של הכבד. לגבי המילה העברית היא מופיעה בתנך אז אולי בפרשני התנך יהיו פירושים על זה. נראה לי ההסבר הפשוט הוא שהאיבר הזה פשוט כבד. בזמנים קדומים היה מקובל שאנשים שוחטים ומנתחים בעלי חיים והם שמו לב שהאיבר הזה כבד יחסית. Uziel302 - שיחה 17:50, 3 בספטמבר 2013 (IDT)
פרשני התנך שאני קראתי מציינים את המנהג לנבא את גורל השליט על ידי בדיקת כבד חיה שהוא בחר להקריב ומכאן קשר אפשרי למלה כבוד. Nachum - שיחה 12:09, 4 בספטמבר 2013 (IDT)

עזרה בזיהוי החרג'וק[עריכת קוד מקור]

שלום, גולן ואני שואלים - מה זה היצור הזה? (אמאל'ה!)

help me identify this bug. pictured Haifa, Aug 2013

תודה אמא של גולן - שיחה 15:59, 3 בספטמבר 2013 (IDT)

נראית כמו יקרונית התאנה (לפי המחושים והפס הצבע בצד). --‏Manedwolf‏ • שיחה 00:17, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
תודה רבה ושנה טובה אמא של גולן - שיחה 14:35, 4 בספטמבר 2013 (IDT)

ישעיהו ליבוביץ[עריכת קוד מקור]

אני לא מבין את ישעיהו ליבוביץ(אני מנסה להבין את דעתו). לפי הערך הדת=קיום מצוות, ללא קשר להשקפות עולם, קיום האל, או כל אמונה מיסטית. בנוסף אין שום טעם פקרטי בדת- אלוהים לא הולך לעזור למתפללים ואלוהים אינו מתערב במתרחש בעולם לטובת או לרעת האדם (כלומר שליללת רעיון הגמול). אז אני פשוט לא מבין- למה כן להיות דתי? מה זה "עבודת ה' לשמה"? אני פשוט לא מצליח להבין את הרעיון של קיום מצוות לשם קיום מצוות מבלי לחשוב שבסוף זה ישתלם לך. אז למה לקיים אם אפשר לא לקיים? Corvus,(שיחה) 18:41, 3 בספטמבר 2013 (IDT)

התשובה היחידה שליבוביץ היה עונה לך (וענה להמוני אנשים ששאלו אותו את השאלה הזאת) היא "כי הוא רוצה בכך", כלומר, כי הוא רואה בעבודת ה' ערך ודבר ראוי לעשות. המשמעות של אמונה לשמה הוא שאדם מקיים דבר מה (בהקשר הזה, מצוות) כי הוא רוצה בכך ורואה בכך הדבר הראוי, ולא מתקוות שכר כלשהי. לדוגמה, יכול להיות אדם שרואה בהגינות ערך, ואם הוא יתקל בסיטואציה כלשהי בה הוא יוכל לנהוג בהגינות או לא לנהוג בהגינות, אפילו אם הוא יודע שאף אחד לעולם לא ידע מה הוא בחר, הוא יבחר לנהוג בהגינות, גם אם הוא ישלם מחיר בכך, כיוון שלדעתו זה הדבר הראוי לעשות. אגב, ליבוביץ לא בדיוק שלל את רעיון הגמול. הוא שלל את הרעיון שאלוהים נותן פרס לצדיקים\מעניש את הרשעים שזו הפרשנות הפופולרית לגמול, אבל אימץ את תפישת הרמב"ם לפיה "השגחה" פירושו ההשגחה שהאדם "משגיח" על אלוהים (רוצה בקרבתו) ולא ההשגחה שה' משגיח על העולם. כפי שהוא כתב במורה נבוכים בהקשר לספר איוב: "כדי שלא תטעה ותבקש בדמיונך שידיעתו תהיה כידיעתנו, או כוונתו, השגחתו והנהגתו ככוונתנו, השגחתנו והנהגתנו. כאשר האדם יודע זאת יקל עליו כל פגע, והפגעים לא יוסיפו לו ספקות באשר לאלוה, והאם הוא יודע או אינו יודע, משגיח או מזניח" (תרגום פרופ' שוורץ). 94.159.153.129 19:07, 3 בספטמבר 2013 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: :רעיון קיום המצוות של ליבוביץ' דומה במידת מה לרעיון האלטרואיזם במובנו הפשוט יותר. אתה לא תורם לאחר כדי לקבל שכר, ואפילו לא כדי להרגיש טוב עם עצמך, אלא רק בשביל האחר. על אותו משקל- אתה לא מקיים מצוות למענך, אלא מקיים מצוות כדי לקיים מצוות. (כפי שכתוב בערך על ליבוביץ', שכתוב בחז"ל: "שכר מצווה- מצווה") ליבוביץ' גם הדגיש שהתורה שבכתב "מתקדשת" בעקבות התורה שבעל פה, שנוצרה על ידי העם. כלומר- ההלכה היא לא "הוראות הפעלה" שנחתו על העולם מלמעלה, אלא מערכת מסורות שנבנתה על ידי העם ולמענו. בלנק - שיחה 19:12, 3 בספטמבר 2013 (IDT)
נורא קשה לי לתפוס את זה. אם אני נותן כסף לקבצן בלי שום תמורה (מה שנקרא אלטרואיזם) אז אני מרגיש יותר טוב עם עצמי. אני חושב שהכסף הזה יעניק לאחר משהו וזה הגמול שלי- תחושה טובה (כלומר אני "קונה" תחושות טובות). אבל פה הוא (לפחות לפי הערך) מדגיש שאין מדבור בתחושת סיפוק. זאת הקרבה למען הקרבה? מה ההבדל בין זה לבין הקרבה למען כלום? Corvus,(שיחה) 22:04, 3 בספטמבר 2013 (IDT)
אנשים הרבה פעמים עושים גם מעשים שלא גורמים להם בהכרח להרגיש טוב עם עצמם, כיוון שהם חושבים שזה מעשה ראוי. לדוגמה, יכול להיות שאדם רואה קבצן מוזנח וחש בהתחלה גועל ורתיעה כלפיו, ובכל זאת מתגבר על התחושה הזאת ונותן לו צדקה מתוך הכרעה רצונית לעזור לו. מתן צדקה לעני שמלווה בהרגשה טובה היא בלי ספק מעשה ראוי, אבל אפשר לומר שזה לא מעשה שנעשה לגמרי "לשמה", כיוון שבמידה מסוימת אתה תורם לעצמך (=הרגשה טובה) ולא רק לעני. אם אתה תורם מתוך הכרעה רצונית שלא מלווה בהכרח בתחושה טובה, אתה מקיים את המעשה לשמו, מתוך הכרה בחשיבותו. באופן אנלוגי, אם אדם עובד את ה' מתוך תקוות שכר, או אפילו מתוך הנאה רוחנית שיש לו, אפשר לומר שהוא עובד את עצמו, ולא את האל. דוגמה נוספת היא המנעות ממעשה שיכול להביא לך רווח, ואין בו סיכון, כיוון שלדעתך מעשה זה אינו ראוי מוסרית. זו לא "הקרבה למען כלום" אלא הקרבה שנובעת מהכרעה רצונית שזהו הדבר הראוי. 94.159.153.129 00:07, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
כנראה שתפיסות העולם שלי ושל ליבוביץ' כה שונות שאני לא אוכל להבין לרדת לסוף דעתו. אני רואה באלטרואיזם ובמוסר טעם פרקטי מאוד (אני אהיה הנפגע המרכזי אם אתחיל להיות אגואיסט חסר רגש כלפי הזולות ומחפש תועלת מיידית בכל מעשה). מבחינתי "ראוי" זהה ל"בעל משמעות". והוא (כמוני) לא רואה שום טעם פרקטי בדת. אבל המסקנות שלנו הפוכות- אני אומר "אם אין כל טעם פקרטי במצוות, אין צורך לקיים אותם" והוא אומר "אם אין כל טעם פקרטי במצוות, יש צורך לקיים אותם". אני מניח שההבדל הוא מה שהוא מגדיר כראוי(למה קיום המצוות זה דבר ראוי?), ולכן אין שום דרך שאצליח להבין את גישתו. Corvus,(שיחה) 11:18, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
אדגיש משהו. באלטרואיזם יש נהנה - אם אני אלטרואיסט אני מסייע בפועל למישהו. אבל בתפיסה של ליבוביץ', לפחות כפי שהוצגה כאן, אין נהנה - עשיית המצוות היא פעולה עקרה וחלולה. זה באמת מעלה שאלה גדולה מה עבר עליו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:26, 5 בספטמבר 2013 (IDT)

האם מערכת החינוך בארץ באמת דלה?[עריכת קוד מקור]

מצאתי בויקי הרוסית (תירגום מכונה)רשימת מקצועות שלומדים הילדים. זה יוצר בי תחושה שהחינוך הישראלי דל בהרבה. אני טועה? 79.182.117.136 16:22, 4 בספטמבר 2013 (IDT)

במסמך הבא של משרד החינוך תמצא רשימות לא פחות ארוכות. http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/C4079D78-6D97-451B-8CA0-4427CA147707/93557/HozerMeyuhadBTashmat.PDF Uziel302 - שיחה 22:31, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
אבל שים לב מה חובה ומה בחירה. יוצא שתלמיד ישראלי יכול לסיים תיכון בלי שום ישע בפיזיקה, כימיה, גאוגרפיה ואינפורמטיקה. חוץ מתנ"ך, איזה ידע יש לתמיד ישראלי שאין לתלמיד רוסי? 79.182.117.136 23:17, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
כל מה שברשימה הרוסית זה חובה לכל תלמיד? מנין לך?Uziel302 - שיחה 12:58, 5 בספטמבר 2013 (IDT)
מקצועות חירה רשומים בסוף (ורשימת מקצועות הבחירה באמת ממש קטנה) או מצוין בסוגריים שזה לא לכולם. 79.182.117.136 14:58, 5 בספטמבר 2013 (IDT)
האם 9 השנים שלפני התיכון אינן שוות דבר? ומה לגביי המקצועות הפנימיים הנלמדים בכיתה י'? (אני למדתי כמה מקצועות פנימיים, ערבית, כימיה וביולוגיה זכורים לי בוודאות אולי היו גם אחרים) בברכה, --איש המרק - שיחה 14:12, 5 בספטמבר 2013 (IDT)
הרשימה כוללת לא רק את הכיתות האחרונות. 79.182.117.136 14:58, 5 בספטמבר 2013 (IDT)
הרשימה העברית כוללת רק את הכיתות האחרונות. בכל אופן, אין לי מושג אם זה מייצג, אבל בשנותיי במערכת החינוך למדתי (בין השאר), גאוגרפיה, "טבע" (מה שהכיל פיזיקה, כימיה אסטרונומיה וביולוגיה), וכימיה מבלי ללמוד אותם לבגרות. כך שנדמה שלפחות "ידע כלשהוא" כן רכשתי בנושאים האלה במערכת החינוך. אבל בכל מקרה הרשימה פחות מעניינת, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, כמה שעות לומדים, מה מספיקים ללמוד בשעות האלה, ומה התלמידים קולטים. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:55, 5 בספטמבר 2013 (IDT)

איך עובד מד הסטורציה?[עריכת קוד מקור]

מד סטורציה זה מד שמודד את רמת החמצן בדם. יש מד כזה קטן (המון חברות מיצרות אותו) שמתלבש על האצבע ובתוך שניות הוא אומר מה רמת החמצן בדם. השאלה שלי איך הוא מצליח לפענח את רמת החמצן בדם מבחוץ בלי שום דקירה? (ניסיתי ככה לחפש עם האנגלית שלי... והגעתי לדף הזה [[5]] אבל כנראה ששילוב רמת האנגלית שלי ביחד עם ההבנה הטכנולוגית שלי לא כל כך איפשרו לי להבין איך המכשיר הזה עובד. אשמח לקבל הסבר פשוט אך מקיף). ושאלה נוספת: מהו פיענוח של ראשי התיבות של SpO2 . תודה ושנה טובה 95.35.210.39 18:00, 4 בספטמבר 2013 (IDT)

תאים מחומצנים ולא מחומצנים קולטים אור באורך גל שונה. (660 ו940 בהתאמה) למכשיר שני חלקים- החלק הראשון הוא זוג דיודות שפולטות אור באורכי הגל האלו, והחלק השני הוא קולטני אור שבודקים איזה אור הגיע. מזה אפשר להסיק את כמות החמצן. לגבי "איך בלי דקירה"- אם תצמיד את האצבע לפנס,למשל, תראה שהיא נצבעת בצבע אדום. זה כי האור מצליח לעבור גם דרך האצבע. (לא כולו). spo2 זה [[Saturation of Peripherial [[O2. בלנק - שיחה 18:48, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
What is Oxygen Saturation (SpO2)

Oxygen saturation is defined as the ratio of oxyhemoglobin to the total concentration of hemoglobin present in the blood (ie Oxyhemoglobin + reduced hemoglobin).

איך קשור הצבע האדום לחמצן?[עריכת קוד מקור]

הדם שיוצא מהוריד בבדיקות דם הוא ממש כהה לעומת הדם שיוצא מהעורק שהוא אדום עז. אומרים שהסיבה לדם הכהה בוריד זה בגלל חוסר החמצן שם. מי מוכן להסביר לי בבקשה בשפה פשוטה איך חוסר הצבע האדום קשור לחוסר החמצן? 95.35.210.39 18:10, 4 בספטמבר 2013 (IDT)

תאי דם אדומים הם אלו שמקנים לדם את צבעו האדום. תפקידם של תאים אלו להעביר חמצן לתאי הגוף. החמצן נקשר לחלבון ההמוגלובין שבתאי הדם האדומים. קשר זה משנה את המצב של התא ומשפיע על צבעו. לגבי הטענה שקדמה לשאלה, אני לא בטוח שזה מדויק שיש כזה הבדל ושהוא אכן נובע מהבדל ברמת החמצן. Uziel302 - שיחה 22:41, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
ההבדל בצבע אכן מדוייק, אבל ממה שאני יודע (מבוסס על מה שלמדתי בקורס חובשים) הוא באמת לא נובע מעניין החמצן, אלא מפסולת שמועברת בורידים, המטוהרת לאחר מכן בכבד ובכליות. ראה גם כאן בפסקה הראשונה. בלנק - שיחה 23:07, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
מהערך האנגלי (דם) נראה שיש קשר בין החמצן לבין הצבע של הדם:

"Hemoglobin is the principal determinant of the color of blood in vertebrates. Each molecule has four heme groups, and their interaction with various molecules alters the exact color. In vertebrates and other hemoglobin-using creatures, arterial blood and capillary blood are bright red, as oxygen imparts a strong red color to the heme group. Deoxygenated blood is a darker shade of red; this is present in veins, and can be seen during blood donation and when venous blood samples are takenn."

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

א. קיים קשר, וההסבר המצוטט אינו מלא, שכן הסיבה לתיאור המובא בו היא היותו של ספקטרום הפליטה של המוגלובין מחומצן שונה מזה של המוגלובין מחומצן פחות. תשובתו של בלנק לעיל אינה מדוייקת, משום שהיא נשענת על הקשר ספציפי אחד. ניתן להיווכח בקשר לא רק מתוך מדידות אופטיות אלא גם מתסמונת תינוקות כחולים, או מדם עורקי בטמפ' נמוכות.
ב. שאלה מאוד דומה נשאלה כאן לפני מספר חודשים, עליה הישבתי בצורה מפורטת. שנה טובה ושבת שלום לכולם, בנצי - שיחה 00:07, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

איך מייצרים ריק (ואקום)?[עריכת קוד מקור]

קראתי את הערך ריק ולא ממש הבנתי איך מייצרים ריק במבחנות ואקום (זה מוסבר שם בעזרת מושגים שאין לי מושג למה הכוונה). שנית, אני לא בטוח שהבנתי בכלל מה זה ריק. האם ריק זה מקום שריק מחמצן ומכל חומר אחר, וזאת אומרת שבתוך המבחנה אין אטומים של גז כלשהוא? איך ניתן לנקות חלל מסוים מהימצאות של אטומים בו? העסק הזה לא ברור לי, ואשמח לקבל עליו הסבר בשפה פשוטה. 95.35.210.39 23:10, 4 בספטמבר 2013 (IDT)

אכן, ריק כמו שזה נשמע- מקום ריק, ללא אטומים. האמת שלא כלכך בעייה ליצור ריק- תחזיק מזרק, ותמשוך למעלה את הידית (בזמן שהפקק סגור) מה שיש בפנים עכשיו, (בהנחה שהמזרק אטום ולכן שום אוויר לא יכול להיכנס) הוא ריק. כמו שתרגיש, החלק שמשכת "רוצה לחזור למטה". זה בגלל שההבדל בין הלחץ של אוויר ללחץ של ריק (שהוא אפס) גורם לטבע לרצות לאזן לחצים. כלומר- הריק "מושך" את המזרק חזרה פנימה, או שהאוויר שבחוץ "דוחף" אותו, תלוי איך מסתכלים על זה. עכשיו תתאר לך שהיית יכול, בלי לעזוב את הידית, לשים פקק על המזרק. (נניח-אם היה לך פקק אוטם שנכנס מהצד). היית יכול להשאיר את המזרק ריק לחלוטין. כך הייתה לך מבחנת ריק. בלנק - שיחה 00:33, 5 בספטמבר 2013 (IDT)
אז זהו, המזרק לא אטום לחלוטין. ובאופן מעשי, אין כזה דבר "ריק" מוחלט. חזרתישיחה 01:09, 5 בספטמבר 2013 (IDT)
צודק. הייתי צריך לכתוב "כמעט ריק". בלנק - שיחה 01:21, 5 בספטמבר 2013 (IDT)
ואיך מכונה הכמעט ריק הזה בשפה ספרותית? קוואזי-וואקום?.. :) ‏Ben-Natan‏ • שיחה 02:46, 5 בספטמבר 2013 (IDT)
אין צורך לכנות כמעט ריק בשם מיוחד כיוון שלא קיים במציאות ריק טוטאלי. אם רוצים להיות מדויקים פשוט כותבים את רמת הריק. Uziel302 - שיחה 13:02, 5 בספטמבר 2013 (IDT)
גם אם נלך לשיטתך, אני שואל על איך מכונה הכמעט ריק הזה. אני כמובן מסכים שלכתוב את מידת הריק האמיתית (לפחות לכאורה, ועל פי הניסוח המקובל) זה דבר מדויק. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 05:00, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
מה לא מובן בדברי? הכמעט ריק מכונה ריק. Uziel302 - שיחה 10:15, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
זהו בדיוק העניין: בין 'כמעט ריק' לבין 'ריק' ההבדל אינו רק כמותי, ולכן אין הצדקה לשימוש במונח 'ריק' - המצבים אינם מצבים קרובים. אינני רואה כל בעיה בשימוש במושג 'כמעט ריק', למרות שאין בנמצא ריק מוחלט. המושג שגוי מבחינה פיזיקלית-תיאורטית ולכן אין לו מקום. בנצי - שיחה 05:05, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
בשפה המדוברת אנחנו אומרים -כלום- אך נכון להגיד -לא כלום-. Nachum - שיחה 11:35, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
נחום, אני לא רואה קשר בין דבריך לנושא.
בנצי, השאלה היא כיצד מכונה המצב הזה של כמעט ריק בספרות. אולי עקרונית אתה צודק שאמורים לכתוב כמעט ריק אבל אני לא יודע על ביטוי שכזה. ההצעה של בן נתן ״quasi-vacuum" לא זוכה לפופולריות בגוגל ואני משער שפשוט משתמשים בvacuum גם בכמעט ריק. Uziel302 - שיחה 15:50, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

מטר= מרחק שהאור גומא ב-1/299,792,458 שניות[עריכת קוד מקור]

קראתי בספר "כימיה" לדר' עמנואל מנזורולה (ואחר כך השוויתי גם עם ויקיפדיה בערך מטר) שהמטר נמדד לפי המרחק שהאור גומא בריק בזמן של- 1/299,792,458 שניות. השאלה העיקרית שלי על כך היא איך ניתן למדוד אור בכזה דיוק, איך בדיוק מבצעים מדידה כזו שהיא למעלה מהשגת השכל כמעט... מדובר כאן על חלק אחד מכמעט 300 מליארדית השניה! והשאלה שלי השניה היא על צורת הכתיבה של המספרים: האם ניתן לכתוב את זה כך "מטר הוא המרחק שהאור גומה בריק בזמן של כ- בקיצור אני רוצה להכיר את הדרכים שאפשר לכתוב את זה בכתב חזקות (גם אם צורת הכתיבה הזאת במקרה הזה לא עדיפה מן הסתם. זה בשביל הלימוד והידע). 95.35.210.39 17:57, 5 בספטמבר 2013 (IDT)

לא מודדים את מהירות האור על פי מטר אחד אלא מודדים את הזמן שלוקח לאור לעבור מיליוני מטרים.
לגבי הצגת שברים בכתב חזקות, הדרך הכי קלה היא לעשות שימוש במחשבון, למשל את התשובה לשאלתך קיבלתי במחשבון גוגל (התוצאה הראשונה בחיפוש שאלה חישובית פשוטה):3.33564095e-9

Uziel302 - שיחה 23:35, 5 בספטמבר 2013 (IDT) כעת אני רואה שלא הבנתי נכון בכלל את ההגדרה הזאת. אולי אפשר לקבל הסבר פשוט מה אומרת ההגדרה הזאת? ("מטר נמדד לפי המרחק שהאור גומה בריק בזמן של- 1/299,792,458 שניות.") המספר העצום הזה פשוט בלבל אותי, אבל אני חייב להבין את זה באמת פעם אחת ולתמיד. 95.35.210.39 23:57, 5 בספטמבר 2013 (IDT)

היסטורית, המטר הוגדר כחלק מסוים מהיקף כדור הארץ ואחר כך כאורך של מוט מתכת מסוים ששימש כתקן. השנייה הוגדרה לפי פעילות מחזורית (מעבר רמות אנרגיה באטום צסיום). לפי זה מדדו את מהירות האור בריק וגילו שהיא שווה ל-299,792,458 מטר בשנייה. זה היה היסטורית. בא אלברט איינשטיין ואמר שמהירות האור בריק היא הגודל היסודי ולא המטר או השנייה. לכן היה צריך להפוך את היוצרות. מאחר שהשנייה הוגדרה באופן טוב ובעלת היסטוריה ארוכה של שימוש, הגודל שהכי נוח לשנות היה המטר. אבל לא רצו לשנות את האורך של המטר ולכן הגדירו אותו כך שיתאים להגדרות הקודמות, שבהן יצא שמהירות האור בריק היא 299,792,458 מטר לשנייה. לכן המטר מוגדר כמרחק שעובר האור בריק ב-1/299,792,458 שנייה. לא נראה לי שניסו למדוד מטר על ידי הקרנת פרק אור בפרק זמן קצר כזה. בברכה, MathKnight (שיחה) 00:07, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
״לא נראה לי שניסו למדוד מטר על ידי הקרנת פרק אור בפרק זמן קצר כזה.״ המילה פרק כנראה טעות ואתייחס למשפט כאילו לא נכתבה. אני לעיל טענתי שלא מדדו את מהירות האור במרחק מטר או בזמן שהוזכר. אלא שמדדו את מהירות האור על פי מהירותו במרחקים גדולים ולפי זה חישבו אותו. ואכן בערך על מהירות האור מתוארות מדידות שכאלה. במידה ואנחנו יכולים לחשב את היחס בין המרחק שהאור עבר לבין המטר ולחשב את הזמן נוכל לחשב את הזמן שלוקח לאור לעבור מטר ולהגדיר את המטר, כדבריך, על פי יחידות של זמן ומהירות אור. Uziel302 - שיחה 00:20, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
אני מתנצל, אבל זה נושא שממש מסקרן אותי ולכן אני מוכרח לשאול עוד כמה שאלות עד שהוא יובן אצלי בשכל. השאלות שלי קצת אוויליות בגלל הרמה שלי בנושא, אז אשמח אם תגלו הבנה וסבלנות. כתבת: "לפי זה {לפי מה?} מדדו את מהירות האור בריק וגילו שהיא שווה ל-299,792,458 מטר בשנייה. זה היה היסטורית." על המשפט הזה יש לי מספר שאלות: 1. כשאתה אומר שאור גומה מרחק מסויים (לא חשוב המרחק, קל וחומר מרחק כזה גדול), הרי צריך להתייחס לעוצמת האור שאיתו מודדים. בכל זאת, לא כל אור מסוגל לגמוה מרחק של כמעט שלוש מאוד מליארד מטר! ועוד בשניה! 2. האם יש כיול בין המטר הישן למטר החדש (במילים אחרות האם הם שווים), אם כן, השאלה שלי איך בדיוק עשו את הכיול הזה, או ליתר בהירות איך הגיעו למסקנה שאחד חלקי 299,792,458 של גמיהת האור שווה למרחק של המטר הישן בנוסף לכך, בערך מהירות האור כתוב המשפט הבא: "מודל של תנועת האור מכדור הארץ לירח (מסע שנמשך כ-1.25 שנייה)" איך יתכן שהאור מגיע לארץ מהירח רק לאחר 1.25 שנייה, הרי בשניה אחת האור גומה כ-300 מיליארד מטרים! וזה פי מליונים מהמרחק של הירח מכדור הארץ. (אלא אם כן נאמר שמהירח לכדור הארץ אין ריק ולכן לוקח לו יותר זמן) 95.35.210.39 00:28, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
לאט לאט. קודם כל, "עוצמת" האור לא קשורה לעניין, אם תשגר קרן אור בריק, היא יכולה לעבור מרחק אינסופי במהירות האור, לא משנה מה גודלה. אור "חזק" זה פשוט אומר "הרבה אור", וזה לא קשור למהירות שלו. ראה גם החוק הראשון של ניוטון (לא קשור במאה אחוז לעניין). דבר שני, המטר החדש והישן הם כמעט כמעט כמעט זהים. העניין הוא שפעם הייתה הגדרה כלשהי למטר (אורך של מקל מסויים ששמרו בכספת). אם חייזר היה מגיע לכדור הארץ ושואל "מה זה מטר" היו אומרים לו "תסתכל על המקל". אחרי זה מדדו את מהירות האור (עוד שנייה נגיד גם איך), והרבה זמן מהירות האור הוגדרה כ299,792,458 מטר לשנייה. בסופו של דבר (מסיבות שלא ניכנס אליהם) החליטו להפוך את ההגדרה. במקום להגיד "מהירות האור היא 299,792,458 מטר לשנייה, אומרים "המטר הוא המרחק שהאור עובר ב1/299,792,458 שניות. אם חייזר ישאל עכשיו "מה זה מטר" יגידו לו "תבדוק כמה האור עובר ב1/299,792,458." המטר החדש והישן כמעט כמעט כמעט זהים, אבל אם יום אחד יגלו שמהירות האור שונה ממה שחשבו עד עכשיו, אז גם האורך "מטר" ישתנה, כי ההגדרה שלו תלויה במהירות האור. דבר שלישי: החישוב שלך לא נכון. המספר הוא כ-300 מיליון מטר, כלומר כ-300 אלף קילומטר. המרחק מהירח הוא 384,403 קילומטר, כלומר 384403000 מטר. דבר רביעי: איך מדדו את מהירות האור- איך גילו שהאור עובר 299,792,458 מטרים בשנייה- יש כמה דרכים, אתה יכול לראות כאן את שורת הדרכים שבהן מדדו את מהירות האור במשך השנים. בלנק - שיחה 01:51, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
קראתי את כל המאמר המאוד מעניין שצירפת (מבלדד השוחי) שבסוף הקטע הוא כותב כך: "ב-1983 החליטה ועדה מיוחדת שהמטר שווה למרחק שהאור עובר בחלק ה-299,792,458 של השניה, ומי שרוצה - שימדוד. אז אם ישאלו אותך, מהירות האור היא 299,792,458 מטרים לשניה בדיוק. זה כבר לא עניין של מדידה מדויקת, זה ענין של הגדרה". אני מעוניין להבין על סמך איזה חישוב הגיעו למסקנה שאורכו של המטר הוא המרחק שהאור עובר באחד חלקי 299,792,458 של השניה? האם מידע זה לא גלוי לציבור או שזו קביעה שרירותית (מה שלא נראה כל כך)?! 95.35.210.39 11:40, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
בקיצור: האור לא גומה, אלא גומא, ובסך הכל עשו כאן סוג של הנדסה לאחור: קבעו שאורכו הוא חלק ה-10,000,000 מחצי מרידיאן העובר דרך פריז, קיבעו אותו במוט, ובסוף מדדו את מהירות האור, ומה שיצא שהאור עובר 299,792,458 "מטר" בשנייה, ואז הגדירו מחדש, הפוך, את המטר. חזרתישיחה 12:04, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
החישוב שאתה מדבר עליו הוא חישוב מהירות האור (מתואר במאמר בהרחבה). ברגע שאתה יודע מה מהירות האור קל מאוד לדעת כמה זמן ייקח לו לעבור מטר. העניין הוא שאחרי זה קבעו (אפשר לומר- קביעה שרירותית) יחידה חדשה "מטר" שמבוססת על המטר הישן. השתמשו באותו יחס (299,792,458 מטר בשנייה או מטר ב1/299,792,458 שניות זו אותה הגדרה), אבל הפכו את הסדר. זה כמו למשל, שאני אגלה פתאום אבןששוקלת בדיוק2.2 קילוגרם. אחרי שמדדנו אותה, אפשר להפוך את ההגדרה, ולהגיד מעכשיו "קילוגרם הוא 1/2.2 ממשקל האבן הזאת). זה אומר שאם משקל האבן ישתנה, גם הגדרת הקילוגרם תשתנה.(אם עכשיו משקל האבן יהפוך להיות 25 קילוגרמים "ישנים" אז הקילוגרם ה"חדש" יהפוך להיות גדול יותר מהקילוגרם הישן, כי הוא עדיין יהיה 1/22 ממשקל האבן.) אבל זה נוח יותר בגלל שמהירות האור לא תשתנה אף פעם (רוב הסיכויים) ולכן יש לנו הגדרה קבועה. בלנק - שיחה 12:15, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
סוף סוף הבנתי; נפל לי האסימון ש"299,792,458 מטר בשנייה או מטר ב1/299,792,458 שניות זו אותה הגדרה" (בלנק). תודה לכל המסבירים על הסבלנות כלפיי. 95.35.210.39 13:30, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
אם לדייק, נעשו במשך השנים ניסויים רבים כדי למדוד את ערכה המדויק של מהירות האור (זה חשוב כשרוצים לראות השפעות של אפקטים יחסותיים חלשים מאוד), בדיוק טוב יותר מ-1 מטר בשנייה (שגיאות יחסיות של פחות מאחד למיליארד). בסוף, במקום לחיות בעולם שבו ערכה המדויק של מהירות האור הוא עניין חמקמק ששוב ושוב מודדים אותו בדיוק כזה או אחר, החליטו להיפטר מהעניין ולהגדיר את המטר כך שאור עובר 299,792,458 מטרים בשנייה, בדיוק. לא ידוע לי על קשר למרידיאן כלשהו, זה פשוט המספר השלם הקרוב ביותר למספרים שנמדדו קודם. 77.126.163.160 15:38, 6 בספטמבר 2013 (IDT)