ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון89

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


פצועי תירה-אויר - מה הכוונה של זה?[עריכת קוד מקור]

http://www.graffitihome.com/GraffitiView.asp?cc=010205&from=293&io=301
http://www.flickr.com/photos/sarahglidden/430635164/in/set-72157594552892085/

תודה. 89.139.37.148 18:15, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

ככל הנראה הכוונה לישיבת תורה אור. בהגייה האשכנזית הרגילה החולם נהגה כ"חוֹילם", ובהגייה האשכנזית-ליטאית הכבדה הוא נהגה כצֵירה. הכתובת הזו היא תוצאה של הכלאה בין השתיים. כמה בחורים מהישיבה נוהגים לשוטט ברחובות, לקשקש ולחתום כ"פצועי תורה אור", מה שלא רחוק מהמציאות. כוזרי - שיחה 10:53, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

שרירים[עריכת קוד מקור]

(בעקבות התערבות)
האם יש הבדל בין שרירים שפותחו בהרמת משקולות (וכדומה פעולות בחדר כושר) לבין שרירים שפותחו בעבודה פיזית (כמו לדוגמה עבודת בניין)?
מישהו הסביר לי פעם הבדל הקשור לשרירים אדומים/לבנים אך מהכתוב בערך שריר לא הצלחתי לחלץ תשובה.
תודה לעונים - Gdil13 - שיחה 19:35, 2 באוגוסט 2009 (IDT).

שרירים אדומים הם השרירים הבולטים בתפקוד היומיומי. הם מתוכננים לעבוד באופן ממושך ולאורך זמן ועל כן נקראים "איטיים". השרירים הלבנים נועדו לפרצי אנרגיה ועל כן הם מתעייפים מהר ולכן נקראים "מהירים". אני לא חושב שיש הבדל באיך שהשריר מתפתח - בין אם בהרמת משקולות או בעבודה פיזית יומיומית.MT0 - שיחה 01:05, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
שריר "מתפתח" במאמץ. לא חשוב איזה, לכן אין הבדל. יחד עם זאת, יש משהו במה שאמר החבר שלך. הרמת משקולות, כלומר מאמץ קצר ומתפרץ עובדת בעיקר על הסיבים הלבנים. מאמץ ממושך כמו הליכה או ריצה מפעילה בעיקר את הסיבים האדומים. לכן, בעבודה יום יומית סביר יותר להניח שהסיבים האדומים הם אלה שיפותחו יותר, אך לא כי עבודה יום יומית מפתחת אותם ואילו המשקולות מפתחות את הסיבים הלבנים, אלא כי סביר להניח שבעבודה יום יומית האדם לא נדרש למאמץ מתפרץ. סיבים אדומים ולבנים מעורבבים בשריר ואין "שריר אדום" או "שריר לבן". פשוט, יש מקומות בגוף שבהם ריכוז הסיבים האדומים הוא גבוה יותר. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 06:47, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
לפי התפיסה המקובלת, עוצמת המאמץ ומספר החזרות עליו משפיעים על התפתחות סיבים לבנים או אדומים. ככל שהמאמץ דורש הפעלת כוח הקרוב למקסימום היכולת של השריר, השריר יהפוך ל"לבן" יותר. מטבע הדברים, מספר החזרות האפשרי של מאמץ קרוב למקסימלי הוא קטן. אם המאמץ דורש הפעלת כוח בסדרי גודל קטניחם יותר אך עם מספר חזרות גדול יותר, השריר יהיה "אדום" יותר.
מקווה שכבר מובן שלא משנה איפה נעשה המאמץ, בחד"כ או באתר בניה. בחד"כ אפשר להרים משקולות במקסימום מאמץ או משקולות קטנות יותר מספר רב של פעמים. באתר בניה אפשר להניף שני שקי מלט או רק דלי מלט אחד. סביר שפועל עם תבונה לא יניף שני שקי מלט מכיוון שאחרי מספר חזרות קטן, שריריו יתעייפו והוא לא יצלח להמשך יום העבודה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 15:06, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

נקודת הפיתוח בטור טיילור[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#נקודת הפיתוח בטור טיילור

הסרת IE8[עריכת קוד מקור]

מתברר שיש מספר אתרים (חלקם חשובים) שלא עובדים עדיין בהרמוניה עם אינטרנט אקספלורר 8, כך שעדיף לחזור לגרסה הקודמת, IE7. כיצד מסירים את IE8 ממערכת Vista Home Premium? עד כמה שהצלחתי לבדוק, הוא לא מופיע במסך "הוספה/הסרה של תוכניות". אלדדשיחה 00:56, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

[1]. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 01:00, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
חן חן, יוני. אלדדשיחה 01:09, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
תודה. ועכשיו, לאחר שהסרתי את התוכנית בהצלחה והחזרתי את המערכת ל-IE7, יש לי שאלה טריקית משהו: עם סיום ההסרה, לא עברו דקות ספורות, וכבר ירד עדכון חדש למערכת, וכרגע הוא ממתין להתקנה. נחשו של איזו תוכנה... איך אפשר להורות לוויסטה לא לבקש ממני להתקין את IE8, ולא להציג חיווי שיש עדכון הממתין להתקנה, כאשר מדובר ב-IE8 (כלומר, כן להציג חיווי כאשר מדובר בכל עדכון אחר הממתין להתקנה)? אלדדשיחה 01:48, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
כמדומני שלאחר שלא תאשר לו להתקין פעם אחת את העדכון הוא לא יבקש יותר. תומר א. - שיחה 08:02, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
יש תיבת סימון של "אל תאמר לי שוב לגבי העדכונים האלה". דניאל צבישיחה 09:39, י"ג באב ה'תשס"ט (3.08.09)
ובגלל דברים כאלה כדאי לעבור לשועל. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:43, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
הסר דאגה מלבך, אני אכן עובד עם השועל. התייחסתי לבעיות ב-IE8 כי היו (כלומר, יש) אתרים (חלקם חשובים) שעדיין לא עובדים בשלום עם השועל, ולכן אני צריך להעלות אותם באקספלורר. תודה לכל העוזרים לעיל - אם לא מאשרים להתקין את העדכון הוא חוזר ומופיע; אין תיבת סימון "אל תאמר לי שוב לגבי העדכונים האלה" (ראיתי אותה בעבר, אבל בקונסטלציה אחרת של התוכנה, לא במקרה הנוכחי). החדשות האחרונות הן שאנסה לשחזר את המערכת לנקודת הזמן שבה הייתה מותקנת גרסת IE8, ולעבוד עם "תצוגת תאימות", שאמורה לאפשר עבודה במוד של IE7. אלדדשיחה 18:25, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
דניאל, נזכרתי: "אל תאמר לי וגו'" מופיע במחשב השני שלי, שמריץ XP - ב-Vista המערכת מתנהגת בצורה שונה (המחשב שאליו התייחסתי לעיל עובד תחת ויסטה). אלדדשיחה 19:03, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
סליחה שאני נטפל לקטנות, אבל זה באמת הניסוח? " "אל תאמר לי שוב לגבי העדכונים האלה"? מזעזע. הם חייבים להעסיק שם עורך לשוני. בברכה, איש המרק - שיחה 08:36, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

השתלבות הנשים בצה"ל?[עריכת קוד מקור]

יש לצה"ל מוניטין מסוים של צבא מתקדם בגלל שהוא "מקבל" הומוסקסואלים ולסביות, ושהוא משלב נשים בתפקידים מרכזיים בלחימה. אני רוצה לדעת עד כמה המוניטין הזה נכון - האם אי פעם היו נשים ששירתו בלבנון או עזה או ביחידות בסגנון גולני וכו'?
עד איפה מגיעה השתלבות הנשים בצה"ל? האם זאת באמת השתלבות של מאה אחוז?
נראה שיש מפקדות, צנחניות וכו'. תודה על העזרה. 89.139.37.148 01:53, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

זו שאלה מעניינת. אם לא תקבל כאן תשובה אתה יכול לפנות למדור פניות הציבור בדובר צה"ל שתפקידם לענות על שאלות כאלו, ולעדכן אותנו. אנדר-ויקשיחה 03:15, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
כן, זאת שאלה מעניינת מאוד וטוב מאוד שנשאלה. באמת כדאי לפנות לדובר ולשלב את המידע בערך. האם הטייסת הראשונה של חיל האוויר הפציצה משהו בפועל? ושאלות חשובות אחרות. חשוב מאוד להוסיף מידע זה לערך. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 06:48, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
יש יחידת "חי"ר קל" גדוד קרקל שרובה נשים - זה לא בדיוק בסגנון גולני אבל זה מה יש בינתיים. היחידה הזו בד"כ תופסת קוים פחות בעייתיים - גבול מצריים, גבול ירדן וכו'. נשים שירתו ברצועת עזה, אם כי לא בתפקידי לוחמות (עד כמה שידוע לי). זכורה לי איזה שהי כתבה/ראיון עם אחת מהטייסות שסיפרה על גיחות מעל לבנון. מעבר לזה השתלבות הנשים בצה"ל רחוקה מאוד ממאה אחוז - רוב מוחלט של התפקידים הקרביים ה"כבדים" - שריון, חי"ר, תותחנים וכו' - מאויישים ע"י גברים.יואלפ - שיחה 07:29, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
גם בגדוד המנתץ של חיל התותחנים יש שילוב נשים ברמה מוגברת. ככלל, שילוב נשים דורש מיחידות להיות ערוכות לעניין (במידת מה בדומה לשילוב דתיים) ולכן מיעוט היחידות המשלבות נשים. הומואים, כמובן, יש גם בגולני. אדם נבושיחה 07:36, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
וראה נשים בצה"ל, כמובן. אדם נבושיחה 07:42, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
מניסיון אישי: בעופרת יצוקה, לשם דוגמה, אמנם לא נכנסו בנות ככוח חי"ר לעזה, אך הקפיצו מש"קיות מרגמות מביסל"ח לעזור ללוחמים בהפגזות. [2]
לא נתקלתי אף פעם בלוחמות של ממש שנכנסות באפוד וקסדה, אך פה ושם אכן יש בנות בחזית.
בנוגע להומוסקסואלים - אני מכיר שלושה הומוסקסואלים שמשרתים כלוחמים בגבעתי ועוד אחד כקצין בצנחנים. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 15:26, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
מבחינה פיזית בנות לא יכולות לעמוד בעומס של יחידות חי"ר כמו גולני (זה ד"א נבדק כבר בהרבה צבאות) ורק בחי"ר קל כמו יחידת קרקל.79.179.52.210 16:07, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
אפשר קישור למחקרים שאומרים את זה? למיטב זכרוני ענף פיזיולוגיה בחיל הרפואה טוענים אחרית. תומר א. - שיחה 16:52, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
תומר, ההתפלגות הסטטיסטית של הישגים ספורטיביים, בענפי האתלטיקה למשל, מוכיחה זאת. השיאים אינם מתכנסים לאותם ערכים, עם כל המשתמע מכך. בנצי - שיחה 19:35, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
אלה היו נתונים רלוונטיים לו העיקר בלוחמת חי"ר היה שקול למאמץ הנדרש בתחרויות אתלטיקה והמאמץ הנדרש מלוחם כזה היה שקול למאמץ הנדרש ממתחרה אולימפי. עצם העובדה שנשים יכולות לרוץ מרתון מראה שהן יכולות לשרוד מסע כומתה. תומר א. - שיחה 19:49, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
תומר, למיטב זכרוני מקרפ"ר מגבים בכל פה את הטענה (הלא ממש מוזרה..) שעמידת נשים במאמצים פיזיים (בעיקר בנשיאת משקלים כבדים) נופלת במידה משמעותית מזו של גברים. אביעדוסשיחה 20:15, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
אתה טועה, תומר. מבנה ההתפלגות דומה בשני המקרים, וחייבת להיות ביניהם תאימות, או אם תרצה, הלימות. ההתפלגויות לא יכולות להיות מנוגדות זו לזו, כי שתיהן תצייתנה לאותה מגמה. וחוץ מזה, דוגמת המרתון אינה טובה. בשנים האחרונות, במרוץ המתקיים סביב הכנרת משתתף אחד בן 90. הוא אמנם מגיע תמיד אחרון, אבל כולם מריעים לו. אז מה, אשכנזי יסכים לפיכך למנותו למפקד סיירת כלשהי ? העקרון המנחה הוא יחסי. ברור שבדר"כ, כולם יכולים לעשות הכל. השאלה המרכזית היא יכולת ההתמודדות בתנאים שווים. ותנאי זה אינו מתקיים בתנאים של שדה הקרב: מי ירוץ ראשון, מי יגיע ראשון, מי יקלע טוב יותר במצבי מאמץ חריגים, נשיאת משאות בקצב נתון, מי ימשיך לראות את תמונת שדה הקרב בבהירות רבה יותר, ועוד כיוב'. תן דעתך. בנצי - שיחה 21:31, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
מן הסתם, ישנן נשים (גם אם מועטות) שירוצו, יגיעו, יקלעו, ישאו ויראו טוב יותר מהחייל הממוצע ביחידה קרבית (למעשה, מספיק מהחייל הגרוע ביותר), כך שזה לא מסביר למה אין נשים. דניאל ב. 22:19, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
הנשים שמסוגלות לעמוד בסרגל מאמצים של יחידת חי"ר רגילה (לא חי"ר קל) הן המיעוט של המיעוט ולצה"ל לא משתלם לפתוח מסלול הכשרה לנשים בשביל מיעוט זנח שבטל בשישים.79.183.101.3 01:25, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
זו טענה שדורשת מקור (שממילא לא הובא). מה גם שצה"ל אינו חברה מסחרית והשיקולים שלו אמורים להיות ערכיים ולא מסחריים. תומר א. - שיחה 01:52, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
בנצי, אינני טוען שתקרת הכושר הגופני זהה אצל גברים ונשים. אעפ"כ, כשהחייל הממוצע מתגייס הוא רחוק מהכושר הגופני הנדרש והאימונים מביאים אותו לאיזושהי דרגת כושר בינונית (הרחוקה מאוד מהתקרה האפשרית), אני טוען (כי ייתכן) שרוב הנשים מסוגלות להגיע לסף זה. כל זה לפני שדיברנו על היכולות הקוגניטביות הנדרשות בשדה הקרב (שייתכן שהן חשובות אף יותר, בוודאי בחיל השיריון למשל). אביעד, אני זוכר אחרת, אבל אין לי איך להגיע לנתונים. אולי אפשר לבקש מגוונא שישיג אותם. תומר א. - שיחה 22:28, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
עד כמה שאני יודע הדבר היחיד שבנות לא-יכולות לעשות זה להרים פגזים כי יפול להם הרחם.רטיקוס - שיחה 22:51, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
אני חושב שהנקודה העיקרית היא שלא היה לחץ מספיק לפתוח מסלולים אלה לנשים - הלחץ היה לפתיחת מסלולים 'יוקרתיים' לפני נשים שרוצות בכך, ולא לגיוס המוני של נשים למסלולים הקשים והאפורים.יואלפ - שיחה 07:41, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

עוף ממשפחת הטוקניים[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יודע אם לעוף שמופיע בתמונה הזאת יש שם בעברית? באנגלית הוא נקרא Collared Aracari. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 08:53, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

עד כמה אטום לטקס אטום לנוזלים?[עריכת קוד מקור]

אני מחפש איזה שהוא סימוכין לתשובה, עד כמה לטקס אטום לנוזלים?

קול או דיבוב?[עריכת קוד מקור]

האם כששחקן משחק את הקול של דמות כלשהי מצוירת/אמיתית, הוא נחשב למדבב? או שחקן קול? אני תמיד נתקלת בשאלה הזו, בפסקת הפילמוגרפיה. בחלק מהערכים רשום בסוגריים קול, בחלק דיבוב. השאלה, יש הבדל? בייחוד שראיתי שעכשיו איזשהו אלמוני שינה בערך אן הת'אוויי את ה"קול" שבסוגריים ל"דיבוב". Shirooosh - שיחה 18:39, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

זה אותו דבר. השפה המקצועית קוראת לזה דיבוב, לא סתם "קול". MT0 - שיחה 18:44, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
לא נכון. שחקן קול זה מישהו שעושים אנימציה לצלילי קולו אחרי שקולו כבר הוקלט. בניגוד מוחלט לזה, מדובב הוא מישהו שקולו מחליף את הקול המקורי של שחקן בסרט מצולם או בסרט הנפשה. לדוגמה, בגרסה העברית של הסרט אלדין, שחקן הקול של הג'יני הוא רובין ויליאמס ואילו המדובב הוא טוביה צפיר. זאת משום שהציור של הסרט נעשה כחיקוי לתנועות שפתיו של רובין ויליאמס ואילו קולו של ויליאמס הוחלף בקולו של צפיר. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:45, 8 באוגוסט 2009 (IDT)
באנגלית, ויליאמס עשה "דאבינג". אדם נבושיחה 19:33, 8 באוגוסט 2009 (IDT)

חוק הפרטת קרקעות[עריכת קוד מקור]

אני קורא שוב ושוב ולא מצליח להבין את משמעות החוק וכל המהומה סביבו! האירו את עיני בבקשה .. 87.68.17.31 19:15, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

ממשלת ישראל רוצה להפריט 5 אחוז (אני סבור) מקרקעות מדינת ישראל. מה זה הפרטה? - ראה ערך הפרטה. למה מתנגדים? - אנשים סבורים שהעשירים בלבד יזכו לשלוט בשחטים אלה. למה בעד? - כסף. הממשלה זקוקה לכסף MT0 - שיחה 21:50, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
או בצורה אחרת: ממשלת ישראל רוצה להוציא את ניהול מלאי הקרקעות לבניה מידי מנהל מקרקעי ישראל ובכך לאפשר פיתוח מהיר יותר ועם פחות בירוקרטיה. המתנגדים מציגים את בתור מתנת קרקע לעשירים שיתעשרו יותר על חשבון החלשים. גם לי לא ברור מה ההשלכות האמיתיות של החוק שהוצע - רוב הסיכויים שזה משהו באמצע, תלוי בעיקר באופן המימוש של המכירות.יואלפ - שיחה 07:45, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

גוגל[עריכת קוד מקור]

האם הטענה הזאת נכונה?[3] ואם כן האם יש לזה הסבר טכני או שבאמת מדובר בהטייה אידיאולוגית?79.179.52.210 21:22, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

אני חושב שזה בכלל לא בא מהצד של גוגל, אלא מהצד של הגולשים: בעמוד הבית של גוגל ישראל ישנם יותר חיפושים כגון "Israel is right" ובגוגל העולמי יש יותר חיפושים של "Israel is a terrorist state". לכן זה מופיע ראשון פה, וזה מופיע ראשון שם. מבחינה פוליטית זה גם נראה הגיוני. אנדר-ויקשיחה 21:29, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
אני לא חושב שיש דברים בגו. בשתי ההצעות מופיעות תוצאות שליליות, ולא ברור לי למה הכתב רואה רק מה שהוא רוצה לראות - תוצאות חיוביות בישראל ושליליות בחו"ל. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 21:32, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
הדיון הוא על מה מופיע קודם ולמה. אנדר-ויקשיחה 21:44, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
כנראה שאנדר צודק. נסיון פשוט: בצעו את הניסוי בעצמכם, רק שנו את שפת התצוגה (עברית, ערבית ואנגלית), ולמרות שהכל תחת גוגל-ישראל, עדיין תקבלו שלושה סוגי תוצאות. Rex - שיחה 03:09, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
גוגל מתגאים בזה שהם לא מתערבים באופן ידני בתוצאות החיפוש. אני נוטה להאמין להם. תומר א. - שיחה 18:52, 8 באוגוסט 2009 (IDT)

ועידת פת"ח[עריכת קוד מקור]

לאור כינוסה המרגש של ועידת פת"ח לראשונה זה עשרים שנה, תהיתי לגבי מעמדה, כוחה ומקומה במבנה הארגוני של הארגון. סרתי לערך פת"ח, ובפרט לפסקה מבנה ארגוני של פת"ח, אך אזכור – אין.

וכך, עודני תוהה מהי ועידה זו, בהשתתפות אלפי נציגים, שמצעהּ, ככל הנראה, ישלול פעולות טרור אך "יציע לפעול לפתיחת ערוץ אסטרטגי מול איראן, לחזק את המאבק בהתנחלויות, בגדר הביטחון ובייהוד ירושלים גם באמצעי אלימות מוגבלים", יכריז על התנגדותו להגדרת ישראל כמדינה יהודית, ויציע ולממש את זכות השיבה על פי החלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם (אהוד יערי).

אולי ההסבר של צביקה יחזקאלי יתן מענה לתהיות שלך, וימתן את סף ההתרגשות. אנדר-ויקשיחה 21:42, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
כן.. אופטימי מדי לדעתי. אביעדוסשיחה 21:51, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
אני או יחזקאלי? אנדר-ויקשיחה 21:53, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
יחזקאלי. טוב נו, נקווה שהוא בומבה של נביא. אביעדוסשיחה 21:58, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

מהו חרצוף?[עריכת קוד מקור]

הבנתי שזה קשור לפוליטיקה, אבל איך? רחלי.

בבקשה: החרצופים. אנדר-ויקשיחה 21:45, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

תודה.

כיצד ניתן להירשם בתור "חסר דת" ברישומי המדינה?[עריכת קוד מקור]

היום הזדעזעתי לשמוע שבגלל שאני שייך ללאום היהודי, כלומר, אני צאצא לאנשים שהם בני העם היהודי, אני רשום ברישומי המדינה, ברבנות וכו' כבעל דת יהודית, מה שאומר שהרבנות יכולה להחליט בשבילי למשל עם מי אני אתחתן ואיך. זה אבסורד מוחלט, כי כל המשפחה שלי היא אתאיסטית ל-3 דורות אחורה (לפחות), אני לא חוגג אף חג, לא עשיתי בר מצווה, מעולם לא חבשתי כיפה וגם משיעורי תנ"ך בתיכון הברזתי. אני מניח שחייבת להיות אפשרות להצהיר ששיניתי את הדת שלי מיהדות לנצרות או לאיסלאם, למשל, ואני תוהה אם יש אפשרות להצהיר שאני חסר דת ובכך להתחמק מציפורניה של הרבנות. אם כן, קודם כל - האם זה נכון שכל מי ששייך ללאום היהודי רשום אוטומאטית כבעל דת יהודית, או שסתם עבדו עלי? אם זה נכון - אז על מה בדיוק זה משפיע ואילו הגבלות זה מחיל עלי? ויותר חשוב - כיצד נרשמים כחסר דת, לאיזה משרד ממשלתי עלי לפנות, ומה אני צריך לעשות אם בכלל כדי לשכנע אותם שאני חסר דת? תודה מראש, אנונימי.

פנה למשרד הפנים. קח בחשבון שלא קיימת בארץ אפשרות של נישואין למי שהוא חסר דת. אנדר-ויקשיחה 21:56, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
1.תמיר את דתך לנצרות קתולית.
2. תבצע עבירות חמורות על חוקי הכנסייה שיגרמו לה לנדות אותך.
3. מזל טוב! אתה חסר דת עכשיו, לך להירשם במשרד הפנים הקרוב לביתך.79.179.52.210 21:58, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
ולפני הכל תלמד לקשר כהלכה לערכים הרלוונטיים איתן - שיחה 22:08, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
זו אכן בעיה. כשהייתי בן שש-עשרה התכוונתי לכתוב בטפסים שאני חסר-דת אבל בסוף התפחדנתי והשתמשתי בזה שאפשר לשלוח לאום במקום דת.רטיקוס - שיחה 22:36, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
אני כתבתי שאני אתאיסט. הפקידה אמרה: "פחח", עשתה לי חמסה עם היד, העלתה את אמא שלי במחשב ואת תעודת הזהות קיבלתי עם הכיתוב "יהודי" תומר א. - שיחה 22:40, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
In the "nationality" section, Tomer. There is no "religion" section in the ID, therefor "an atheist" is an irrelevant answer. אדם נבושיחה 10:22, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
למיטב ידיעתי אפשר להתחתן בחו"ל ולחזור לארץ נשואים גם ל-12 נשים בו-זמנית. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 23:05, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
בשביל מה לטרוח? פשוט אל תתחתן. אם תרצה, תערוך חוזה זוגיות עם בחיר/ת ליבך, שיגדיר הרבה יותר טוב את מה שאתם רוצים (יחסים כספיים, מה קורה במקרה של פרידה). יש זכויות טובות לידועים בציבור בארץ. עופר קדם - שיחה 23:42, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
שכחת שכאן זו מדינה יהודית ורק אח"כ דמוקרטית. כך לפחות לפי מגילת העצמאות. אז תעשה חושבים לאיזו מדינה שהיא דמוקרטית בלבד אתה רוצה להגר וטוס לשם. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - דורית, תארכבי כבר! 00:14, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
מדינה יהודית לפי הלאום ולא לפי הדת. הבעיה שלנו היא שבגלל שאנחנו קוראים לדת באותו שם כמו לעם מנסים לשכנע אותנו שזה אותו הדבר. יכול להיות יהודי (בעם) שהוא נוצרי (בדת) או אתאיסט או בודהיסט או כל דבר אחר. חוץ מזה שגם במדינה הקודם כל יהודית יש אוכלוסיות שאינן יהודיות וזכותן לחיות פה אינה קטנה מזכותנו.רטיקוס - שיחה 00:17, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
אני מניח שהכוונה לצביון יהודי. וכדי לשמר זאת יש חוקים רבים. צביון זה לא ישתמר אם ניתן לכל אחד להתחתן כאוות נפשו. מי שלא רוצה, או שישנה את המדינה וחוקיה מהיסוד, או שיעשה משהו יותר קל ויטוס מכאן. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - דורית, תארכבי כבר! 00:20, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
"יעוף מכאן"? עדיף שתתנסח בצורה מתחשבת יותר. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 00:22, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
ממש לא התכוונתי לקונטצייה השלילית המיוחסת. התכוונתי במובן של "טיסה". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - דורית, תארכבי כבר! 00:25, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
אל תיתמם... ‏nevuer‏ • שיחה 00:38, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
חבל שלא מניחים כוונה ראויה. אני לא מיתמם. זו הייתה כוונתי באמת ובתמים. אפנה את הסיומת של תגובתי הראשונה כאן. אציין גם שזה תירגום מילולי תת-מודעי מיידיש בו המילים "און זאל פליען" שמשמעו "ושיטוס". בכל מקרה אשנה את המילה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - דורית, תארכבי כבר! 00:44, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
פסדר פסדר, אני מאמין לך. תראה מה שקצר בתקשורת יכול לעשות :) ‏nevuer‏ • שיחה 00:46, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
מה שאתה בעצם אומר זה שלכל מי שאינו יהודי בעם ושומר אין זכות לחיות פה?רטיקוס - שיחה 00:23, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
לא בדיוק. בכל אופן לא אני אומר. מגילת העצמאות/חוקי המדינה אומרים. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - דורית, תארכבי כבר! 00:25, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
זה ממש לא מה שמגילת העצמאות אומרת. במגילת העצמאות כתוב שמדינת ישראל תבטיח חופש דת. במגילת ישראל יש קריאה לערבים שיבחרו להשאר בישראל להיות חלק פעיל ושווה זכויות במדינה.רטיקוס - שיחה 00:28, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

תודה לכולם על העזרה. אני אשמח לקבל מידע נוסף בנושא, כמו למשל, אילו הגבלות נוספות חלות עלי אם אני רשום כיהודי, למשל: במה בדיוק אני מוגבל מבחינת חתונה. אם אפשר, גם מידע קצת יותר ממוקד לגבי האם וכיצד ניתן לשנות את הרישום ל"חסר דת" (אני מעדיף לא לפנות למשרד הפנים בשלב זה, ולקבל מידע ממקורות אחרים). ל"איש והאגדה", לא ביקשתי שיטיפו לי, אבל אם כבר, אז אני אדגיש שוב: כמו שנוצרי או מוסלמי לא חייבים להתחתן בחתונה יהודית, וזה לא פוגע ב"צביון היהודי" של המדינה, כך גם אני - חסר דת - אמור להיות מסוגל להתחתן בחתונה שתואמת את השקפת עולמי, בלי שזה יפגע ב"צביון היהודי" של המדינה. חוץ מזה, ממש לא נעים לי שאני שואל כאן שאלה וישר מציעים לי "לעוף" מכאן. אנונימי.

שוב. חלילה לא התכוונתי במובן השלילי של המילה "לעוף". השווה למונח תעופה. לגבי הצביון היהודי, כנראה שמגילת העצמאות וחוקי המדינה לא תומכים בגישתך, ושוב: או שתנסה לשכתב את המדינה, ההיסטוריה שלה ואת חוקיה, או לטוס למדינה דמוקרטית אחרת, מה שיותר קל. דברים אלה הם לא הטפה אלא נסיון להפגיש אותך עם המציאות הקשה בעבורך במדינתנו. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - דורית, תארכבי כבר! 00:48, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
כפי שציינתי זה ממש לא מה שחוקי מדינת ישראל ומגילת העצמאות אומרים. ישראל היא לא איראן ולא איטליה של שנות ה-30 (אני מקווה). במגילת ישראל מצוין במפורש שגם לא-יהודים בדת או בעם יהיו אזרחים שווי-זכויות.רטיקוס - שיחה 00:52, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
כמו שאמרתי כרגע מדינת ישראל לא מכירה ב"חסרי-דת". אתה יכול לנסות להילחם ולשנות את זה (אם זה חשוב לך עקרונית) או להשתמש בטריק שהציאו קודם (עם המרה לנצרות ונידוי). אם אתה רק רוצה שבתעודת זהות שלך לא יצוין שדתך היא יהדות אתה יכול לבקש שיכתבו "לאום- יהודי".רטיקוס - שיחה 00:46, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
קצת יותר מעשי: אם אתה מוגדר (ע"י המדינה) כיהודי אתה יכול להתחתן ולהתגרש במדינה רק דרך הרבנות. מגבלות על חתונה יהיו אילו של הרבנות - האם זוגתך מותרת לך, האם אתה ממזר וכו'. אתה יכול להתחתן בחו"ל והנישואין יוכרו בארץ, אבל תצטרך (אם תרצה) להתגרש ברבנות בארץ. אתה יכול גם לא להתחתן ולחיות עם בת זוג.יואלפ - שיחה 07:54, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
בסעיף הלאום היום כבר לא כתוב "יהודי", כבר "בערך" שמונה שנים שבסעיף הלאום כתוב: ***** תומר א. - שיחה 11:02, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
הא"ו, אני נולדתי פה, הארץ הזאת היא גם שלי, נתתי בשבילה והגנתי על גבולותיה. אני אתחתן פה איך שאני רוצה, זה יקח קצת זמן אבל בסוף זה יקרה. אם השינוי הזה לא מוצא חן בעיני מישהו הוא יכול לעשות חושבים חושבים לאיזו מדינה שהיא דמוקרטית בלבד הוא רוצה להגר ולטוס לשם. תומר א. - שיחה 11:23, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
דרך-אגב למישהו יש ניחוש פרוע ללמה צריך בכלל סעיף לאום בתעודת זהות? רמזרטיקוס - שיחה 12:42, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
לא צריך, וכפי שכבר צוין גם המדינה הכירה בכך לבסוף וחדלה מרישום זה בת"ז. מגיסטרשיחה 13:06, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
אתה צודק אבל הסיבה שזה היה קיים בעבר זה כדי להבדיל בין האזרחים לערבים (כל אדם הוא חף מפשע עד שיוכח שהוא ערבי).רטיקוס - שיחה 13:10, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
מגיסטר, אני לא בטוח שהמדינה עצמה חדלה לרשום. אאל"ט, רק "כיסו" את הרישום בתעודת הזהות, אבל ברישומי המדינה רישום הלאום עדיין קיים. אבל זה סתם רושם שנמצא במוחי - אין לי סימוכין, ואולי זכרוני כושל בנושא. אדם נבושיחה 15:06, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
לא רק שהרישום עדיין קיים במרשם האוכלוסין, הוא עדיין מופיע בתעודות הזהות, בטריק אחד קטן - ליהודים כתוב גם תאריך הלידה העברי, בנוסף ללועזי. עופר קדם - שיחה 18:33, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

דת מול לאום[עריכת קוד מקור]

חבר'ה, בואו נרגע ונעשה פה קצת סדר. היהדות היא דת, ישראליות היא לאום. אדם יכול להיות יהודי בכל קצווי תבל בלי שום קשר למדינת ישראל. כך גם נוצרים ומוסלמים, הינם בעלי אמונה בדתם, בלי שום קשר לארץ מגוריהם וללאום שלהם. עם ישראל נשאר בדתו ובאמונתו גם כאשר גורש מארץ ישראל והתפזר בכל רחבי תבל. אולם מאחר והוא המשיך להסתגר מהעולם באמצעות שמירת דתו באופן אדוק, מבלי להיסחף אחר הדת הרשמית או המקובלת במדינות בהן היה חי, הוא נותר כמעין חטיבה לאומית או עם ייחודי, שאחת משאיפותיו היא החזרה לציון ובנין בית המקדש לאחר ביאת המשיח, זאת מתוך מטרה לקיים את המצוות התלויות במגורים בארץ. בדלנות זו, אכן ייחדה אותו כלאום, לעומת עמים אחרים שנטמעו כתוצאה משינויי שלטון, שפה וכדו'. לדוגמה: נכד למהגרים מפולין שנולד בארה"ב אינו רואה בעצמו חלק מההויה הפולנית, מבחינתו הוא אמריקאי לכל דבר, סביר אולי שישמור על דתו הנוצרית אך לא על לאומיותו. הדברים נכונים לגבי צאצאי מהגרים בכל רחבי העולם. גם עירק לא נשתמרה שום מסורת בבלית ייחודית המשייכת אותה לעם הבבלי או הכשדי המקורי, הדברים נכונים גם לגבי מצרים, יון, רומה/איטליה, ממלכות ועמים שהיו ואינם. ייחודי הוא העם היהודי שנותר באמונתו ובזיקתו לארץ ישראל גם לאחר קרוב ל-2,000 שנות גלות.
בתקופת הפורקן מהדת, אותה הובילו ז'אן-ז'ק רוסו ואחרים, החלו גם חלקים נרחבים מבני העם היהודי, לנטוש את הדת. חלקם עשו זאת באופן של טמיעה והתבוללות מוחלטת ואחרים כמו הרפורמה השאירו לעצמם ניואנסים המקשרים אותם אל דתם המקורית. גם חוזה המדינה הרצל נשאב לרעיון הציוני לאחר שהבין כי טמיעה מוחלטת של העם והמרה מאסיבית לנצרות, לא תסייע לעם היהודי מול האנטישמיות, מה שאכן הוכח כנכון על פי תורת הגזע הנאצית, שיושמה בשואה בגיבוייו של הותיקן וכל מדינות העולם "הנאור", מי באופן אקטיבי ומי בפאסיביות רועמת. בכל מקרה הללו שהחליטו בכל אופן לשמור על הזיקה למוצאם היהודי ולא להתבולל לחלוטין, יצאו מתוך נקודת הנחה שאתה יכול להיות יהודי גם ללא שמירת החוקים היהודיים. לענ"ד קביעה מוזרה בהתייחס לחוקי שאר הדתות או לחוקי הלאומים, בהם הינך מחויב לחוק ולמדינה ובגידה בערכי היסוד היא לא בדיוק IN.
נכון אנונימוס, הדת הזאת קצת מעצבנת את מי שרוצה לעזוב אותה; כי על פי חוקיה, ברגע שנולדת לאם יהודיה, אפילו אם הינך ממזר חלילה, עדיין הינך יהודי ולא יועילו לך המרות דת, מנצרות ועד בודהיזם, שזהו למעשה פירושו של המשפט הנדוש והלא מובן על ידי רבים: "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא". כלומר שיהודי אף על פי שהמיר את דתו או הצהיר על עצמו כאתאיסט, חסר דת, מוסלמי או אוונגליסט, הרי שכל מצוה יהודית שיעשה לאחר המרתו או חלילה עבירה, עדיין תחשב לו כמצוה או עבירה לצרכי שכר ועונש במה שקרוי בדדת היהודית העולם הבא.
ראשי הסוכנות וההנהגה הציונית החליטו לקבל בעלות על העם היהודי ואף לדבר בשמו, מה שאכן הוביל להתגשמות הפסבדו-יהדות האומרת "אני צאצא ליהודים ולכן אני יהודי" (מה שבאמת נכון!) ואף רב, הלכה או שולחן ערוך לא יקבע לי מיהו יהודי ומהי יהדות, אם אני חי כאן, משרת בצבא, תורם למדינה ושומר חוק אני יהודי וזהו! - למזלנו לדרוזים שמשרתים בצבא יש כבוד עצמי והם לא החליטו שהשירות בצבא מגייר אותם, אחרים בעיקר מתוך פופוליזם או הגנה עצמית על דעותיהם החליטו אחרת.
אז זהו זה גבירותי ורבותי, אנחנו תושבי ארץ ישראל (אני גם תושב ארה"ב), חלקנו יהודים מכורח או מרצון וחלקנו לא. הלאום האמיתי במדינה זו הוא ישראלי והדתות העיקריות של תושביה הן: יהדות, איסלאם ונצרות ויש עוד כמה. זוהי פשוט עוד נקודה למחשבה. ולעצם שאלת האנונימי; ישנן מספיק אפשרויות חוקיות לממש נישואין באופן כזה או אחר ולעת עתה איש לא ישים אותו מאחורי סורג ובריח על אכילת לבסטר דשן או נהיגה בליל שבת ברחובות תל אביב. היו ברוכים וסליחה שהפרתי את חופשת הויקי שלי קריצה יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • י"ד באב ה'תשס"ט • 13:14, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

אני מסכים עם רוב מה שאמרת אבל לא הבנתי מה דעתך לגבי בקשת האנונימי. האם אתה חושב שזכותו של אדם לבחור את דתו (או להגדיר עצמו כחסר-דת)? או שאתה חושב שכל אדם שנולד לאם יהודית הוא יהודי גם בדת?רטיקוס - שיחה 13:19, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

קראתי רק חלק מהדיון הארוך הזה אבל אני חייב לומר משהו. אני יהודי, אבות אבותי היו יהודים, אני אשאר יהודי כל חיי וגם בניי יהיו יהודים. אני לא צריך להימנע מלראות טלוויזיה בשבת ולמלמל פסוקים מהתנ"ך בכל יום כדי להרגיש יהודי גאה, ולא משנה מה עשרות "רבנים חכמים" יגידו לי. זה יכנס לי לאוזן אחת ויצא מהשנייה. על אחת כמה וכמה צריכה להיות לי האפשרות להתחתן שלא בטקס דתי, אחרת מדובר בכפייה. תאר לך שבמדינה מסויימת היו מכריחים יהודי דתי, בן לאם יהודיה ולאב נוצרי, להתחתן בטקס נוצרי בטענה שלפי החוקים שלהם הוא נחשב לנוצרי. האם זה נראה לך תקין? אם לא, אז למה אותי, בן להורים חסרי דתי, מחייבים להתחתן בטקס דתי? יורי - שיחה 16:35, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

ההסדר הראוי הוא שמי שירצה יוכל להתחתן ברישומי המדינה ושלא ברבנות, ואת כל ענייניו ינהל דרך המדינה - הוא לא יוכל לקבל אף שירות דתי בענייני נישואין דרך הרבנות - ולהפך: מי שהחליט שהוא נישא ברבנות, לא יוכל לפרק את נישואיו, למשל, מחוץ למסגרת הרבנות. אין סיבה שלא יהיה ניתן לרשום נישואין - פעולה שהיא לכל הדעות משפטית-אזרחית-חילונית-הסכמית - בלי לערב רב בעניין. אם החלטת לרשום את הנישואין בעזרת הרבנות - תאלץ להתחשב בדעתם, כצד בחוזה. תחזית שלי: דור וחצי-שניים אחרי שזה יהיה ההסדר, 95% היהודים מתחתנים ברבנות, והרבנות - בגלל התחרות - הופכת להיות מה-זה נעימה, נוחה, מעניינת, ברת-משמעות ומלאת אנשים מסבירי פנים. כמו מוהלים ובריתות מילה: אף אחד לא כופה, וכמעט כולם עושים את זה בנועם. אדם נבושיחה 17:40, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
קוסמים נוהגים להשחיל פרט לא נכון בהקדמה שנראית אמינה וכך מוליכים שולל את הצופים. גם טיעוני של מכובדי יהודה מלאכי כללו הטעיה - המילה יהדות מציינת שני מושגים, את הדת היהודית ואת הלאום היהודי, ישראליות היא אזרחות ולא לאום. אין חיה כזאת לאום ישראלי ואם למישהו יש ספקות, שישאל את ערביי ישראל מה הלאום שלהם... אני חוזר ומספר את האנקדוטה על הצ'כוסלובקים - כששאלו אזרח צ'כוסלובקי מה הלאום שלו, הוא היה עונה, לפי המקרה, צ'כי או סלובקי ומי שענה "צ'כוסלובקי", ידעו שהוא יהודי. המדינה נותנת אזרחות, לא לאום. זה שאותו מונח משמש לציון הלאום היהודי ולציון הדת היהודית, מבלבל רבים ונעשו ניסיונות להפריד על ידי כינוי בני הלאום היהודי בשם "עבריים" או "ישראליטים" או אפילו "כנענים", אך השמות האלה לא תפסו. מכל מקום, יש לאום יהודי ובן הלאום היהודי יכול להיות חסר דת (אתאיסט או אגנוסטי), חילוני או דתי. יש בעיה עם הגדרת בני דתות אחרות, ממוצא יהודי, כבני הלאום היהודי, אך גם זה יבוא. בברכה. ליש - שיחה 19:06, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
באשר לתגובה הראשונה בשבירה, אין לי ספק שבמקומות כמו ביוון ומצרים חלק מהתרבות הקדומה השתמר במדינות המודרניות. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 19:33, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
ליש מכובדי, אמנם סייעתי מעט בעריכתם ושכתובם של סמקה והארי פוטר (דמות), אך אין בכך להפוך אותי לקוסם קריצה. לאום היא קבוצת אנשים בעלי זהות משותפת השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית בזיקה לטריטוריה מסוימת. זה הופך אולי את הציונות ללאום, מאחר וליהדות כדת לאחר גלות בית שני אין שאיפות טריטוריאליות עד ביאת המשיח. היטיב להגדיר זאת רבי סעדיה גאון בספרו "אמונות ודעות": "אין אומתנו אומה, אלא בתורותיה." לפיכך, ניתן אולי להגדיר את היהדות כקבוצה אתנית, שמטרתה לשמור על ייחוד הקבוצה מבחינה תרבותית, מסורתית ודתית אך לא כלאום. את הדברים הללו ניסיתי להסביר בדברי הדי ארוכים, אם כי יתכן שההבדל בינינו הוא בעצם סמנטי, אך אינו משנה את העיקרון. היהדות היא אמונית ביסודה, כך שמי שבחר להיות אתאיסט או אגנוסטיקן נותר יהודי להוותו על פי חוקי הדת היהודית, אך לחלוטין לא מהווה מדגם מייצג ליהדות במובנה האתני והתרבותי. תשובתי זו תהוה מענה גם לשאלתו של רטיקוס. אדם רשאי לבחור את דרך חייו, אך מפליא מדוע מי שעבר מבית"ר ירושלים לשחק במדיה של מכבי נתניה ימשיך להתעקש על התואר בית"רי? אקוה שהובנתי הפעם. בברכה ובידידות נאמנה, יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ט"ו באב ה'תשס"ט • 11:43, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
כמה הסתגויות והערות חשובות. א. המשפט האחרון שלך ממש מקומם, ואפילו מדיף ריח של התנשאות. מה הקשר בין קבוצות כדורגל לבין ויכוח אותנטי רציני ? ליהדות הרבנית, שקנתה אחיזה בלמעלה מאלף השנים האחרונות, ואולי כאלף ומחצה, אין, בעקרון, מונופול היסטורי, אם כי בראיה לעבר, בתקופה שציינתי - כן. ב. גם דבריך: "מאחר וליהדות כדת לאחר גלות בית שני אין שאיפות טריטוריאליות עד ביאת המשיח" אינם מדוייקים כלל. האם אנשי הציונות הדתית סבורים כמוך ? אנשי הציונות החילונית, שהם בעצם הביאו להקמתה של המדינה הזו, גם במובן הטריטוריאלי, בה אתה חי, בודאי שלא. ולסיום, יובלו של נחל או נהר, גם אם ארוך הוא, איננו מלמד בהכרח על ערוצו של הנחל כולו, אליו הוא מתנקז. לפני בית שני היתה דינמיקה תרבותית, חברתית ודתית אחת. כך גם בימי בית ראשון, וכן ביניהם, ובימי הביניים (דילגתי קצת). ועתה, זוהי דינמיקה שעדיין קולחת לה, עם תוצאות בהתהוות, בדיוק כמו בעבר. בנצי - שיחה 15:34, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
יהודה, ידידי, עידן הלאומים המודרני התחיל רק במאתיים, מאתיים חמישים השנים האחרונות, בעיקר לאחר המהפכה הצרפתית, לפני כן לא הייתה משמעות ללאום, לפחות לא כפי שאנו תופסים אותו כיום. גם בגולה היהודים ראו את עצמם כעם (עם ישראל) וכך כינו את עצמם ועם כל הכבוד, עם זה לא כינוי לקהילה דתית. מעבר לכך, לאומים מוגדרים קודם כל על ידי שפה משותפת ובמקרה שלנו השפה העברית - היש עוד לאום שזו שפתו? עם ישראל, המפוזר בין העמים האחרים, שמר על שפתו, השפה העברית ולא רק לצורך הפולחן הדתי, גם בשפות המקומיות שייצר, יידיש, לדינו ועוד הוא התבסס על מילים עבריות ואפילו בשפות של הגויים יצק תבלין עברי. שיבת יהודי הגולה לארץ ישראל נשאה בחובה מסר לאומי עמוק ויחד עם בניית התשתית הכלכלית, המוסדית והארגונית, חודש במלוא התנופה השימוש בשפה העברית - סימן מובהק ללאומיות המתחדשת והגלותיות התאפיינה בהמשך השימוש בשפות יידיש ולדינו. ועוד משהו, בגולת אירופה, כאשר ביקשו היהודים אמנציפציה, נדרשו להיתבולל מבחינה לאומית (לא דתית) ולוותר על שפתם - היו כאלה שהסכימו לכך, אך רבים ובראשם רבנים חרדים, התנגדו בתוקף וטענו שהיהודים הם לאום נפרד. אפילו הרפורמים, האנטיציוניים באותה תקופה, קיבלו החלטות שכללו המשך לימודי העברית, לשם שמירת הקשר עם העבר. לצד ההוויה הדתית התקיימה לאורך כל הדורות גם הוויה לאומית, צנועה וחוסה בצל בית הכנסת בגולה, אך מתאוששת ומתפתחת לתפארת מאז הצמיחה שורשים באדמת ארץ ישראל. לאום אנו, לא פחות מהלאום הרוסי או הגרמני או האיטלקי וודאי יותר מהלאומים החדשים, הלאומים בהתהוות שנוצרו בארצות הגירה דוגמת קנדה, ברזיל ואוסטרליה. בברכה. ליש - שיחה 16:32, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

אבולוציה ומין[עריכת קוד מקור]

מהו מקור המשיכה המינית, והאהבה, האם המקור הוא אבולוציוני גרידא? האם המשיכה ליופי היא בעקבות גנים טובים בלבד? האם לדוגמה המשיכה לשדיים נובעת רק מהצורך האבולוציוני מינקת טובה? 89.138.17.71 00:08, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

זה תלוי באיזה ענף של הפסיכולוגיה אתה מפקיד את אמונך. על פי הפסיכלוגיה האבולוציונית, התשובות לכל מה ששאלת למעלה חיוביות. אולם יש גם דעות אחרות. AMIRBL25 - שיחה 00:29, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

לדעתי טענה זו לא נכונה, אם מקור המשיכה המינית הוא צורך אבולוציוני גרידא זה לא מסביר את תופעת ההומוסקסואליות אשר אני לא רואה בה שום צורך אבולוציוני. המשיכה ליופי היא לא רק תלויית גנים (תלויית גנים - גנים + מצב גופני) , הסיבה הראשונה היא שפעם נשים שמנות היו נחשבות ליפות מרזות והיום הדבר הפוך, מכאן הגיוני שהיופי תלוי בתרבות ולא רק בגנים, שנית אם יופי באמת מעיד על גנים טובים איך זה שדוגמניות לא בריאות יותר, הרי להן הגנים הטובים ביותר; לא זכור לי שום מחקר שמעיד לדוגמה על אורך חיים ארוך יותר של נשים יפות מלא יפות. ספורטאים שלהם גנים טובים לא יפים יותר מאחרים. אם המשיכה לשדיים נובעת רק מהצורך למינקת טובה אז למה שדיים גדולים יותר יפים יותר? הרי שכולנו יודעם שהם לא נותנים חלב בריא יותר או רב יותר. !!!! 89.138.179.163 00:52, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

משיכה מינית היא ממקור אבולוציוני - הורמוני המין עבדו מליוני שנים בשביל זה. אהבה היא כנראה המצאה של סירטי דיסני :-). מקור ההתנהגות ההומוסקסואלית אינו ברור - לדעתי האישית המקור הגנטי שלה מוטל בספק. 'יופי' הוא נקודה שונה, והוא אינו קשור בהכרח לבריאות ולאורך ימים. קיימת השערה שיופי נובע מסימטריות, וסימטריות נובעת מגדילה בתנאים טובים, שמבטיחים בריאות טובה יותר. לגבי גודל ויופי של שדיים - זה באמת עניין של טעם.יואלפ - שיחה 08:01, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
יש טענה שאין צורך בשדיים שופעים ע"מ לייצר חלב (גם נשים "שטוחות" מיניקות טוב מאוד), אלא שהשדיים מזכירות לגבר את העכוז, אליו היה רגיל מימיו כקוף ואליו הוא נמשך. יוסאריאןשיחה 08:26, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

בל נשכח את השפעותיה של הבניה חברתית. אנדר-ויקשיחה 10:55, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

זה יכול להיות צורך אבולוציוני גרידא ועדיין להסביר את ההומוסקסואליות. הדחף להתרבות ולהיות בקבוצות שיגנו עליך. אהבה גורמת לזה. חלק מעניין באבולוציה הוא שנראה שלהרבה מהחיות יש תינוקים שייחשבו חמודים. זה לא חייב להיות מתוכנן, אבל מעניין שזה ככה ויכול להיות שככה האבולוציה שומרת על תינוקים בלי הורה אחד או בלי הורים. 89.139.37.148 23:17, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

האם חומר יכול להיעלם?[עריכת קוד מקור]

מהעולם? היקום? סתם ככה להיעלם? (ודרך אגב, חמקה ממני המילה שמתארת את תהליך ההיקרשות של חלבון, נניח חלבון ביצה שנקרש ע"י חימום)..MT0 - שיחה 00:15, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

חור שחור?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - דורית, תארכבי כבר! 00:16, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
גרביים? ‏nevuer‏ • שיחה 00:18, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
במערכת סגורה חומר לא יכול להיעלם (ראה חוק שימור החומר) אלא אם הוא הפך לאנרגיה e=mc^2.רטיקוס - שיחה 00:20, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
ממש לא מובן איך התגובות הראשונה והשלישית משיבות על השאלה, והשניה נראית תמוהה לגמרי. גם בחור שחור חומר לא נעלם. וגם מה שנאמר לגבי מערכת סגורה אינו מדוייק, משום שמשתמע משם כי חומר יכול להתאיין ולהפוך כולו לאנרגיה, ולא כך הדבר, מלבד בתהליכים של התנגשות בין חומר לאנטי חומר. חומר נראה כאילו הוא נעלם, משום שהוא קורס, כתוצאה מכבידה מנצחת בתנאים מסוימים (כך מתקבל חור שחור). בקריסה כזו, המבנה המוכר של החומר, המתקבל כתוצאה מאינטראקציות הדדיות בין חלקיקי החומר (חשמליות וגרעיניות), נהרס. כלומר, הנפח שהוא תופס קטֵן בצורה פנטסטית. רק כדי לסבר את האוזן, נבחן לרגע, את ממדיו של אטום מימן. היחס בין נפחו הכולל (כלומר יחד עם המעטפת האלקטרונית, נניח במצב היסוד, המתקבלת מהאלקטרון היחיד שלו) לבין נפח גרעינו, הוא בקירוב, כמו היחס בין נפח כדור-הארץ לבין נפחו של כדורסל או כדור מים. במלים אחרות, רובו המוחלט של החומר, כפי שאנו, או כלי המדידה שלנו, חשים אותו הינו רִיק !, והממדים הממשיים בתנאים נורמלים, מתקבלים כתוצאה מאינטראקציות בלבד (במקרה של אטומים, האינטראקציה היא, בעיקרה, אלקטרוסטטית (חשמלית), בין האלקטרונים לבין הגרעין, ובין האלקטרונים לבין עצמם). עכשיו תוכל לפנטז מה קורה בתנאים של כבידה הגוברת על האינטראקציות החשמליות הללו. ובשלב הבא, על כבידה עצומה עוד יותר, הגוברת על הכוחות הגרעיניים, והרי לך חור שחור. בנצי - שיחה 10:03, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
האמת היא שלא רק חומר, אלא כל היקום עצמו עתיד להיעלם ביום מן הימים אל האין כלום, כולל חורים שחורים. לא מאמינים? קראו את w:Future of an expanding universe חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד באב ה'תשס"ט • 10:20, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
אמנם השאלה הראשונה היתה יותר סקסית אבל התשובה לשאלה השניה היא דפורמציה. תומר א. - שיחה 11:08, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
נראה לי שהוא התכוון לדנטורציה yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 11:32, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
אסור לי לערוך בויקיפדיה לפני שלקחתי את הריטלין של אותו יום. כמובן שדנטורציה. תומר א. - שיחה 12:32, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
אמנם שכחתי להתייחס לשאלה השניה, שכמובן, כלל אינה קשורה לראשונה (מלבד העובדה שגרעינים הכבדים ממימן והליום לא יכולים להיווצר אלא בתנאים השוררים בכוכבים מאסיביים במיוחד, בתהליכים הקשורים בנוקלאוסינתזה, וגם זה רק עד ברזל). אין זה דפורמציה (מה הקשר לעיוות צורה ?), ואין זה דנטורציה (שהיא אובדן קשרי המימן האחראיים למבנים המרחביים של החלבון), אלא פולמריזציה (פלמור), תהליך שבו חלבונים המומסים במים מתחברים (זהו מצבו הראשוני של חלבון ביצה טרם חימומו), בהדרגה, ליצירת שרשראות פולימריות ארוכות, שהן התוצר המוקשה המתקבל בקרישתו של חלבון. בנצי - שיחה 12:08, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
מסה קטנה של חומר מומרת לאנרגיה בתגובות גרעיניות - ביקוע גרעיני ממיר שבריר אחוז כלשהו מהחומר לאנרגיה, ללא קשר לאנטי-חומר.
פולימריזציה? אתה בטוח? בחימום החלבונים בביצה עוברים דנטורציה (כפי שהגדרת), ואגרגציה לגושים, אבל אני לא יודע אם הם יוצרים קשרים ביניהם והופכים לפולימרים. זה לא כל כך תואם את מה שאני מכיר, למרות שמעולם לא התעמקתי בדבר. עופר קדם - שיחה 12:27, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
שלום, עופר. א. שים לב לתשובתי המקורית. בכוונה כתבתי 'כולו' (את ההדגשה הוספתי עכשיו), משום שחומר נתון אינו מומר כולו, מלבד בתהליכי איון. דוגמת הביקוע שאתה מציין, ממחישה בדיוק את הנקודה החשובה הזו, וכך גם עם מיזוג גרעיני. בשני המקרים אנרגיית הקשר באה על חשבון המסה, והדבר מתבטא בהפרש מסה בין גרעין האב לבין המסה הכוללת של תוצרי הביקוע, או להיפך, במקרה של מיזוג. ב. כן, פולימריזציה. אכן, חימום מעניק את האנרגיה הדרושה לניתוק קשרי המימן, אבל זה לא מספיק כדי לקבל את התוצר הסופי. כשהחימום נמשך, קטעי החלבונים לאחר שאלה עברו דנטורציה מתקשרים טורית זל"ז, ויוצרים שרשראות ארוכות. זכור שהחימום מגדיל גם את האנרגיה הקינטית הממוצעת שלהם, מה שמגדיל את הזמינות שלהם למפגש ולאינטראקציה הדדיים. בנצי - שיחה 10:16, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
בנצי, זה אכן לא קשור. רגע של חוסר ריכוז (למעשה, שכבתי במיטה וקראתי ספר ואז רצתי בחזרה לכאן בבהלה כדי לבדוק שאכן כתבתי את השטות שהיה נדמה לי שכתבתי). תומר א. - שיחה 12:34, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

התשובה שלי לשאלה הראשונה: לפי תורת היחסות , כלומר המסה (m) שקולה לאנרגיה (E). אם אפשר להתייחס לחומר כאל סתם עוד צורה של אנרגיה - אז חומר לא יכול להיעלם, זאת בעקבות חוק שימור האנרגיה. המקסימום שיכול לקרות זה שחומר יהפוך לצורה אחרת של אנרגיה. מצד שני, אם מגדירים חומר כבעל מסה ונפח גדולים מאפס, אז אי אפשר להגיד שחומר ואנרגיה הם היינו הך, ואז כמובן שחומר יכול "להיעלם" אם הוא הופך לאנרגיה - למשל: אלקטרון ופוזיטרון, שהם חלקיקי חומר בעלי מסה, מתאיינים והופכים לפוטון שהוא חלקיק חסר מסה. בנוסף, יש תאוריות פיזיקליות מסויימות, כמו תורת המיתרים, שטוענות כי קיימים ממדי מרחב נוספים וחלקיקים (או אנרגיה) יכולים "להיעלם" אל תוך ממדים אלו; זו תופעה שינסו בקרוב לאתר אותה בהתנגשויות במאיץ LHC. אם כוללים בהגדרה של "היקום" רק את ארבעת הממדים המוכרים לנו מחיי היום-יום, הרי שזו צורה בה חומר יכול "להיעלם" מהיקום. מקווה שזה עונה על השאלה הראשונה. ברק שושני - שיחה 12:54, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

חישמול[עריכת קוד מקור]

לפני שבועיים הייתי בבית באי לסבוב ביוון ונתקלתי בתופעה מעניינת, כאשר שתפתי ידיים בברז השירותים ברגליים יחפות התחשמלתי בידיים (הרגשתי עקצוץ). כאשר פנינו לחשמלאי הוא אמר שהוא מכיר את הבעיה, הוא אמר שזוהי בעיה שכיחה מכיוון שבלסבוס חברת החשמל לא דורשת הארקה פרטית לכל בית אלא הארקה לכל קו חשמל אשר עובר עשרות עד מאות בתים. הוא טען שתמיד הבית האחרון שבשרשת לא מקבל הארקה ומכאן הבעיה. מישהו יודע אם זה מסוכן או איך לפתור את הבעיה? 89.138.179.163 00:44, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

לנעול נעליים. זה תמיד טוב נגד התחשמלות. אנדר-ויקשיחה 10:50, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
זה לא עוזר שאני מתקלח, אפילו אם אני אנעל נעליים המים יגעו גם ברגליים וגם בריצפה וכך החמשל יעקוף את הנעליים 89.138.179.163 13:49, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
אתה מתחשמל גם כשאתה מתקלח? זה כבר ממש חמור. למה שלא תפנה לנציב פניות הציבור של חברת החשמל? אנדר-ויקשיחה 15:32, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
מהסיבה הפשוטה שהדברים אירעו באי לסבוס, ביוון, ושחברת החשמל (עדיין) לא מספקת חשמל ליוון. 147.91.1.44 21:36, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
אני בטוח שאנשי המקצוע בחברת החשמל ידעו להגיד לך זה "האם זה מסוכן או איך לפתור את הבעיה", שזה מה ששאלת. אנדר-ויקשיחה 22:40, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

חידה נא עזרתכם[עריכת קוד מקור]

כמה עפר יש בבור שמידותיו 2.1 X 7.379 X 14.07X מ'?

אתה מתכוון למה נפח העפר שניתן להכניס לבור? זה תלוי בצורה שלו. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 07:57, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
זו שאלה מכשילה: המשמעות של בור היא חלק באדמה שאין בו עפר ולכן התשובה היא אפס. סתגדש. אנדר-ויקשיחה 08:06, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
נתקלתי בשאלות במתמטיקה שנוסחו בצורה כזאת... ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 08:17, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
ברוקס, מדוע זה תלוי בצורה שלו? ‏Gridge ۩ שיחה 17:10, 8 באוגוסט 2009 (IDT).

שם של ספר[עריכת קוד מקור]

אני מחפש ספר שעוסק במשבר מנהיגותי בצבא ארצות הברית במלחמת וייטנאם (אני יודע שהוא קיים, קראתי אותו). הספר מציג סיפורים ונתונים על קצינים וסמלים שנהרגו על ידי החיילים שלהם. מישהו? משתמש:yanshoof מחוץ לחשבון.

אתה זוכר אם הסופר הוא פרופ' מיכה פופר? אנדר-ויקשיחה 10:49, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
לא זוכר את הסופר, אני חושב שהספר היה בכריכה קשה בצבע ירוק (אולי עם ציור של מדליה עליו) yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 11:33, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
אינני יודע לאיזה ספר כל אחד מתכוון כאן, אבל ב-1981, יצא בהוצאת משהב"ט הספר: משבר בפיקוד, העוסק בדיוק בנושא זה, מאת ר"א גבריאל ופ"ל סאואג'. ואמנם הוא בכריכה קשה וחלקים ממנה בירוק, ועליה מצויירים כוכבים, המציינים את דרגות הגנרלים בצבא האמריקני, ולא מדליה. הספר מתמקד בליקויים (חמורים לפעמים) בתפקודה של הקצונה האמריקנית אז, ובלקחים הנובעים מהם. בנצי - שיחה 11:50, 4 באוגוסט 2009 (IDT)
כן, כן. תודה, בנצי! yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 12:05, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

נקודת שחזור במחשב[עריכת קוד מקור]

אני ניסיתי לשחזר את המחשב עם מספר נקודות שחזור והוא בכל פעם אומר לי אחרי שחזור, "לא בוצעו שינויים" "לא הייתה אפשרות לשחזר, בחר נקודת שחזור אחרת". מה אני עושה? MT0בוחרים סמליל חדש לסדנה לגרפיקה! מי התגעגע לשיטת השולצה?שיחה • • 20:32, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

האם אלה ההודעות המדויקות שאתה מקבל? תומר א. - שיחה 07:08, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
זאת לא צילום מסך שלי, אבל זה קופי אותה ההודעה -ראה פה, תמונה ראשונה MT0בוחרים סמליל חדש לסדנה לגרפיקה! מי התגעגע לשיטת השולצה?שיחה • • 11:29, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
לא מכיר. נסה להתקשר לכלנית-כרמון שנותנים את שירותי התמיכה של מיקרוסופט בארץ. תומר א. - שיחה 17:42, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
קודם כל תבדוק שיש לך לפחות כמה מאות מגה פנויים על המחשב, אחרי זה תנסה לשחזר מממצב בטוח (safe mode), זה עשוי לעזור. אם עדיין יש בעייה תנסה להריץ בדיקת וירוסים אונליין. אם הבעייה עדיין לא נפתרה, תנסה את המאמרים הבאים:

[4] [5]

אם עדיין לא: תנסה את זה:[6] (שלא קראתי, אבל נראה מקיף).

ואם הכל כושל, ואתה בעל עצבי פלדה ורצון עז לשחזר את המחשב תנסה את זה: [7] עשיתי את זה כמה פעמים בעצמי (בעברי המפוקפק כטכנאי מחשבים). אני מזהיר שמדובר פה בפטיש 100 קילו, שזה הליך מסוכן אם לא מבצעים אותו כראוי, ושיכול להיות שעדיף לנסות לפתור את הבעייה המקורית שלך (מהי אגב?). בברכה, איש המרק - שיחה 18:26, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

חלק מהתיקיות שלי שהכילו תמונות ומסמכים פשוט נמחקו MT0בוחרים סמליל חדש לסדנה לגרפיקה! מי התגעגע לשיטת השולצה?שיחה • • 20:51, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
אאל"ט, שחזור המערכת לא משחזר תיקיות אלא רק את הרג'יסטרי. תומר א. - שיחה 21:02, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
תומר צודק, מה שרצוי לעשות במקרה כזה, זה לכבות את המחשב, ולחבר את הכונן הקשיח למחשב אחר שיש עליו תוכנה לשחזור מידע, אם המחיקה בוצעה בצורה סטנדרטית (מחיקה רגילה, או פרמוט רגיל), יש סיכוי לא רע שניתן לשחזר את המידע. המשך עבודה על כונן קשיח שנמחק ממנו מידע מקטינה את הסיכוי לשחזר את המידע ללא עזרת מומחה. בברכה, איש המרק - שיחה 12:32, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

מציאת פונקציה מתאימה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#מציאת פונקציה מתאימה

המדינה בעלת מספר שעות החושך הרב ביותר[עריכת קוד מקור]

ישפוט הקורא...

המדינה בעלת מספר שעות החושך הרב ביותר. מהי המדינה בה יש מספר שעות אור המעט ביותר בעולם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שוודיה נמצאת בקצה הצפוני של אירופה, קרוב יחסית לקוטב הצפוני, וחלק מצפון שבדיה נמצא בתוך החוג הארקטי. בגלל הזווית בה נמצא כדור הארץ מול השמש ותנועתו מסביב לה, הימים בשבדיה ארוכים מאוד בקיץ וקצרים מאוד בחורף, כפי שאפשר לקרוא כאן. במאלמו בדרום שבדיה היום הארוך ביותר נמשך כ-18 שעות, והיום הקצר ביותר כשש בלבד, ובקירונה בקצה הצפוני של שבדיה ישנם שלושה וחצי שבועות של חושך מוחלט בחורף, וכשלושה שבועות של "שמש חצות", הכינוי לשמש שלעולם אינה שוקעת, בקיץ. שטוקהולם נמצאת במקום טוב יחסית באמצע. אנדר-ויקשיחה 01:47, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
נורווגיה לוקחת את כל המדינות בהליכה! בלונגיירביאן שבסבאלברד, שמש החצות נמשכת מה-20 באפריל עד ל-23 באוגוסט, כך שבחורף יש להם 4 חודשים תמימים של חושך מוחלט. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ו באב ה'תשס"ט • 10:35, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
אני לא מכיר את הקוארדינטות, ובכל זאת סבור שגרינלנד היא מתחרה רצינית בקטגוריה. ראו המפה בהחוג הארקטי. לשואל האנונימי, שים לב ששתי השאלות שלך הן אותה שאלה בניסוח שונה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:44, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
הוספתי מפה... חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ו באב ה'תשס"ט • 10:48, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
נראה כאילו גרינלנד וקנדה לוקחות, עם רוסיה ונורבגיה במקום שני בגלל כמה איים בריבונותן. יוסאריאןשיחה 10:53, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
אגב, אני מנחש שבסיכום שנתי [תוך התעלמות מצפיפות קרני האור לשטח], כל נקודה על כדור הארץ מקבלת בקירוב 50% אור ו-50% חושך. אני צודק או טועה? יוסי מחשבון אחר - שיחה 11:03, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
תלוי איך סופרים, אבל:
  • היום מתחיל כשהשמש מגיחה מעבר לאופק ומסתיים עם העלמותה ולא כשהיא חצי מעל וחצי מתחת לאופק.
  • שבירת האור של האטמוספרה גורמת לכך שהשמש נראית כאשר היא למעשה מתחת לאופק (בזריחה ובשקיעה).
משתי הסיבות הנ"ל יש יותר שעות יום משעות לילה. Easy n - שיחה 13:54, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
או-קיי. ומה לגבי הבדלים בין קווי רוחב שונים? יוסי מחשבון אחר - שיחה 14:24, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

זה נושא מרתק. אני לא מצליח לקרוא - מה כתוב שם באדום? אנדר-ויקשיחה 17:52, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

The arctic region is often defined as that area where the average temperature for the warmest month is below 10°C. לא שזה נוגע לעניין. כוזרי - שיחה 18:45, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
אלסקה בקצה הגלובוס. איור
ומה עם צפון אלסקה ועם סיביר? האם אנחנו מקפחים אותם? ‏Danny-w‏ 19:10, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
בכל מקום שנמצא מצפון לחוג הארקטי (קו רוחב 66.5, המקווקו במפה) יש לפחות יממה אחת בשנה שכולה חושך ואחת שכולה אור. אפשר למדוד את שטחי המדינות שמצפון לקו זה ובטח נמצא שלרוסיה הכי הרבה שטחים "חשוכים", וזה עונה על השאלה "מהי המדינה" שפתחה את הדיון כאן. בפועל, חלק ניכר מהשטחים העצומים של צפון קנדה ורוסיה אינו מיושב כלל, ודומני שיישוב הקבע שבו הכי הרבה שעות חושך רצוף בשנה הוא אכן לונגיירביאן. אמנון שביטשיחה 23:36, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
אני חושב שלא שמתם לב לפואנטה - בכל העולם (נראה לי) יש אותו מספר של שעות אור, הימים הארוכים ביותר בקיץ מתקזזים עם הימים הקצרים של החורף, ולכן לדעתי, בישראל ובשבדיה יש אותו מס' של שעות אור וחושך. ים - דף השיחה 10:58, 6 באוגוסט 2009 (IDT)
טוב, אם התחלנו להיות דקדקניים, גם אני יכול. גם לפי מה שאתה אומר עדיין יש הבדלים במספר שעות האור, וזה משום שהשמש אינה מקור אור נקודתי. מכאן שבכל מקום בעולם יש יותר שעות אור משעות חושך משום שהשמש מאירה גם כאשר מרכזה נמצא מתחת לאופק. האפקט הזה משמעותי הרבה יותר באיזור הקטבים, שם היא יורדת בצורה אופקית יותר, ומשמעותי פחות באיזור קו המשווה שם היא יורדת בצורה יותר אנכית. לכן גם לפי ההבנה שלך את השאלה יש יותר שעות אור בכלל, ויותר שעות אור באיזור הקטבים. כוזרי - שיחה 01:39, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

הסבר על סמל ודגל העיר ולנסיה בספרד וסמל קבוצת הכדורגל שלה[עריכת קוד מקור]

סמל ולנסיה
סמל ממלכת אראגון

השאלה היא בתחום ההרלדיקה הסבר על סמל ודגל העיר ולנסיה בספרד וסמל קבוצת הכדורגל שלה

תודה אילון


"62.90.140.90 15:30, 5 באוגוסט 2009 (IDT)"

מה בדיוק השאלה? סמל ולנסיה מבוסס על סמלה של ממלכת אראגון, מגן זהב עליו ארבעה פסים אדומים, סמל אופייני ברחבי ספרד והאזורים אשר היו תחת שליטתה (ממלכת שתי הסיציליות לדוגמה). הוא הדין גם בסמל מועדון הכדורגל של העיר. הסמל מופיע גם על סמל מועדון הכדורגל של ברצלונה ועל סמלים ודגלים רבים במזרח ספרד (וגם בדרומה של צרפת כמו גם סמל אנדורה) • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 17:38, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

תיקון - הפסים שמופיעים בסמל של קב' הכדורגל של ברצלונה הוא דגל קטלוניה. ברצלונה היא בירת קטלוניה.62.0.113.146 15:55, 6 בדצמבר 2010 (IST)

אם אני נניח..[עריכת קוד מקור]

אם אני לוקח בקבוק פלסטיק ושואף ממנו את האוויר הבקבוק מתקמט - עיקרון הואקום - אמרו לי שההסבר הוא שבגלל שיש רִיק בבקבוק - כלומר שאין חלקיקים בתוך הבקבוק שיתמכו מבפנים בבבקבוק מפני החלקיקים שבחוץ, שלוחצים על הבקבוק להתקמט. אם זה נכון, מה קורה לבקבוק כשאני מוציא ממנו אוויר בחלל החיצון? יתקמט או לא? (הרי אין כוח שימחץ את הבקבוק - יש ריק בחוץ, אבל מצד שני אין אוויר שיתמוך וימלא את הבקבוק מבפנים) MT0בוחרים סמליל חדש לסדנה לגרפיקה! מי התגעגע לשיטת השולצה?שיחה • • 17:31, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

הבקבוק מתקמט לא בגלל הוואקום שבפנים אלא בגלל לחץ האוויר מבחוץ שנותר ללא מענה מבפנים. בחלל אין אוויר מבחוץ ואם החלק הפנימי יהיה גם הוא מרוקן מאוויר לא יקרה דבר. אם בחלק הפנימי יהיה אוויר, סביר להניח שהבקבוק יקרע כדי לאפשר לאוויר להימלט החוצה. כוזרי - שיחה 18:40, 5 באוגוסט 2009 (IDT)
כאשר לחץ האוויר שווה הן מבחוץ והן מבפנים, הבקבוק שומר על צורתו. כאשר הפרשי הלחץ קטנים, הכח של הפלסטיק עדיין שומר על צורת הבקבוק. אבל כשהפרשי לחץ האוויר גדולים הבקבוק מתפוצץ החוצה או מתקמט פנימה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:30, 8 באוגוסט 2009 (IDT)

הערה מרכזית בנוגע לערך של אלברט אינשטיין[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף שיחה:אלברט איינשטיין תומר א. - שיחה 18:20, 6 באוגוסט 2009 (IDT)