ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון122

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

שאלה פשוטה בפיזיקה:

היי היה לי מבחן והוא היה קצת מבלבל,השאלה הייתה כזו: תאר את הרצף הנכון של מפל מים וטורבינה המפיקה חשמל. היו שתי אפשרויות שבאמת שקלתי: 1)אנרגיית גובה של המים->אנרגיית תנועה של הטורבינה->חשמל 2)אנרגיית תנועה של המים->אנרגיית תנועה של הטורבינה->חשמל

להזכירכם מדובר במפל מים!!!

התשובה היא אחד כי אנרגיית הגובה זה מצב האנרגיה הראשוני ואילו תנועת המים זהו מצב ביניים שלא מתאר היטב את השתלשלות האנרגייהUziel302 - שיחה 15:34, 20 באוקטובר 2010 (IST)

עם זאת,אם לדוגמא הייתי בונה מעין סכר מעל הטורבינה, היא לא הייתה מסתובבת למרות שלמים היו אנרגיית גובה.

והסיבה היא כי למעשה אין להם אנרגיית גובה או יש להם אנרגיית גובה שלילית ביחס לטורבינה. אנרגיה פוטנציאלית כובדית נמדדת בהשוואה לנקודת ייחוס, ונקודת הייחוס הרלוונטית היא גובה הטורבינה. אלעזר - שיחה 19:16, 20 באוקטובר 2010 (IST)

אכן מבלבל. אני הייתי אומר: אנרגיית גובה של המים->אנרגיית תנועה של המים->אנרגיית תנועה של הטורבינה->חשמל. eman • שיחה • ♥ 15:53, 20 באוקטובר 2010 (IST)

לרוע המזל,אין אפשרות שכזו.

Eman צודק, ולכן 2 היא האופציה הנכונה יותר (פשוט מתמקדת בשלב מאוחר), אם כי כנראה לא מה שהבוחן התכוון. אלעזר - שיחה 16:50, 20 באוקטובר 2010 (IST)

א. הערתו של אלעזר אינה שייכת לפה אלא היא הערה כללית ביחס לאנרגית גובה. זה לא אמור לגרום לבלבול בשאלה הספציפית הזאת.

ב. אופציה 2 אינה נכונה יותר- וכמו שנכתב היא בסך הכל מתמקדת בשלב מאוחר יותר. הבוחן התכוון לדעתי ל-1 וכדברי לעיל.Uziel302 - שיחה 19:47, 20 באוקטובר 2010 (IST)

אתה לא יכול לדלג בזמן כרצונך,אם הבוחן טועה-הבוחן יתקן. תאורטית אם אני אגרום למים שלא ליפול,כמו למשל לבנות איזשהו סכר,עדיין תהיה להם אנרגיית גובה באותו היחס אך לא ייוצר אותו חשמל-על כן האם זה המרכיב המשמעותי?

נתעלם לרגע מהפתרונות הנתונים: כן, אנרגיית הגובה היא הדבר המשמעותי. אם אתה בונה סכר אתה בוחר שלא לנצל אותה. אם אתה מפיק חשמל, בעצם זאת היא האנרגיה שאתה מנצל - היא פשוט עוברת דרך שלב של תנועה בדרך. כמובן שאפשר ללכת עוד אחורה ולהגיע אל מקורות אנרגיה קודמים. אלעזר - שיחה 00:39, 22 באוקטובר 2010 (IST)

אלז אני מנסה לומר פה משהו איתך כי אם נלך עוד אחורה מאיפה לאנרגיית הגובה יש אנרגיה אם היה הסכר מים לאדים והיה בו חום הגובה לו היה עוזר לכן בשביל שיהיה אנרגיית גובה למים בשביל שכח הכבידה ימשוך את המים מטה צריך קור לכן קודם לאנרגית התנועה של המים אנרגית הגובה שלהם וקודם לאנרגיית הגובה שלהם אנרגיית החום השלילית. כך לכאורה נראה לומר עד שמישהו ימצא לזה ניסוח יותר מדעי חליוה - שיחה 01:03, 23 באוקטובר 2010 (IST)

התשובה היא, כמובן, שהמקור לרוב האנרגיה בכדור הארץ היא האנרגיה הנוצרת על ידי היתוך גרעיני בשמש. בפרט, מים מתאדים ועולים למעלה (נדחפים על ידי האויר הקר הכבד מהם שיורד למטה). כל זה לא הופיע בשאלה ובתשובה, מן הסתם. (אגב, קור איננו אנרגיה שלילית אלא העדר אנרגיה). אלעזר - שיחה 11:53, 24 באוקטובר 2010 (IST)

למה מתמטיקה מסבכת הכל?

יש למתמטיקאים איזו נטייה לקחת דברים מובנים מאליהם ולסבך אותם בשביל שאף אחד לא יוכל להבין אותם? כבר מזמן חופרים על "איך מוגדר חיבור של 1+1" . למה לא נוקטים בשיטה "כל עוד זה עובד - אל תיגע בזה"? כי ככל שמתמטיקה מסבכת יותר, כך מופעים יותר דוגמאות שבהם משהו נדפק וצריכים להמציא עוד תחומים בשביל לתקן את הפנצ'רים... לדוגמה, אם לא היו מסתבכים עם שורשים ומספרים שליליים לא היה צורך להמציא את המספרים המרוכבים.... מי התחיל עם הרעיון של לסבך הכל? האם יש למתמטיקה סוף? בוא נגיד לכימיה ופיזיקה ( ביחד!) יש תחנה סופית - לדעת בדיוק את כל החוקים על פיהם מתנהל היקום, מהחלקיקים הקטנים ביותק ועד לגלקסיות עדירות. ומה התחנה שבה הסיבוך יתר של המתמטיקה יגיע לסופו?.. המתמטיקאים כבר מזמן חורגים מגבולות היקום, האינטואיציה והזמן ושוקעים בעולם פנטזיה N-מימדי, שבו יש אינסופים מדרגות שונות ומושגים פשוטים כמו כפל וחיבור מקבלים משמעות אגדית. עד מתי? 109.66.42.106 19:40, 20 באוקטובר 2010 (IST)

א. המספרים המרוכבים הם לא סתם סיבוך- באמצעותם מחשבים הרבה דברים באלקטרוניקה והנדסת חשמל.

ב. גם דברים שנראים חסרי תועלת מעשית- בשלב כלשהו יכול להיות שיצטרכו אותם. ישנו תחום במתמטיקה טהורה שלא היה עולה על הדעת שיהיה בו שימוש- ובאמצעותו היום מבצעים הרבה מההצפנה במחשבים (זה היה כתוב בספר סודות ההצפנה).

ישנם כמובן אנשים שמעריכים את היצירתיות ופיתוח החכמה שבזה אך אני דוגל בפרגמטיזם- הערך של דברים נקבע על פי השפעתם המעשית.Uziel302 - שיחה 19:54, 20 באוקטובר 2010 (IST)

המספרים הרוכבים הם כן סתם סיבוך. זה שנמצא להם שימוש מעשי לא הופך אותם ליותר מהתעסקות יתר בלחפש איפה לחפור. כמו המספרים האי-רציונליים שגם להם שימוש נרחב. המתמטיקה דואגת לסבך כל דבר ברור על מנת לפוך אותו מברור( אינטואיטיבי) ללא ברור (פורמלי). אין בטעות איזה ענף במתמטיקה שמטרתו לפשט את הסיבוך יתר של הגדרות, מוסכמות, וכדו'? 109.66.42.106 20:07, 20 באוקטובר 2010 (IST)

אם ב"לפשט" אתה מתכוון "לבסס על יסודות פשוטים", זאת מטרתה של תורת הקבוצות. "ברור (אינטואיטבי)" הוא הרבה פעמים נכון, ולא פחות פעמים שגוי (אשליית המהמר, בעיית מונטי הול), ולכן צריך להגדיר דברים בצורה פורמלית. לאיזה חלק במתמטיקה אתה קורא "אינטואיטיבי" - שורשים זה לא אינטואיטיבי? זה התעסקות עם ריבועים וקוביות. מספרים שליליים זה לא אינטואיטבי? זה אומר כמה כסף יש לי בבנק. מה קורה כשמערבבים אותם ביחד? נכון מאוד. מספרים מרוכבים. זה הכל. אין לזה מטרה סופית ואחרונה; תמיד אפשר להמשיך לערבב. אלעזר - שיחה 20:46, 20 באוקטובר 2010 (IST)

יש משהו שאני לא מבין בשאלה הזאת. ככה המתמטיקה עובדת, לא טוב לך, אתה לא חייב לגעת. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 12:07, 21 באוקטובר 2010 (IST)

ראשית, מתמטיקה היא לא רק לשם תועלת. יש הרואים בה סוג של אמנות, אמנות האמת המוחלטת, וחושבים שיש יופי במבנה הפורמלי שלה. שנית, לפורמליות חשיבות רבה שדואגת להימנעות מטעויות. יש המון דברים שנראים אינטואטיביים ובמבט מדוקדק התגלו כשגויים. דוגמה אקטואלית תוכל לראות במעלה הדף. שלישית, זה בכלל לא נכון שמנסים לסבך דברים. למעשה במידה מסוימת ניתן להגיד שהעיסוק המתמטי מטרתו להפוך דבורים סבוכים לפשוטים. רביעית, דברים שנראים בעיניך כ"סיבוכים מיותרים" כלל אינם כאלה. למספרים מרוכבים יש חשיבות עצומה בתוחמים רבים וכפי שציינו פה גם באלקטרוניקה, וקיומם והבנת תכונותיהם מקדים את הטכנולוגיה רבות. גם המחשב שאתה משתמש בו קיים רק בזכות "סיבוך מיותר" של מתמטיקאים שחקרו את הפורמליות החל משנות השלושים של המאה ה-20 והמציאו אותו לשם כך דניאל ב. 22:01, 20 באוקטובר 2010 (IST)

1. הערך מערכות מספרים מסביר מדוע המערכות שאתה (חושב שאתה) מכיר לא "עובדות", ומה אפשר לעשות כדי לתקן אותן.

2. כל אותם "סיבוכים" הם לא ב"עולם פנטזיה N-ממדי", אלא בעולם שלנו. יש יותר קבוצות של מספרים טבעיים מאשר מספרים טבעיים; ומה יותר טבעי מזה.

3. מייחסים לאיינשטיין את האמירה שיש לעשות כל דבר פשוט ככל האפשר, אבל לא פשוט יותר מזה. עוזי ו. - שיחה 16:07, 21 באוקטובר 2010 (IST)

ויש סיכוי טוב ש"עולם הפנטזיה ה-N-ממדי", הוא הוא העולם שלנו. אלעזר - שיחה 18:34, 21 באוקטובר 2010 (IST)

שקרים בפרסומות

לאחרונה נפוצות באינטרנט פרסומות האומרות: "אתה הגולש המיליון באתר זכית ב...(אייפון, 20,000 ש"ח, וכו')" רק שכמובן זהו הטעיה שמטרתה לגרום לגולש להאמין שהוא מיוחד ולכן הוא קיבל הטבה חד-פעמית כדי לגרום לו להיכנס לקישור האמור. אין חוק שאומר שאסור להטעות בפרסומות? ישרון - איך אני נוהג? 21:11, 20 באוקטובר 2010 (IST)

יש חוק הגנת הצרכן העוסק גם בהטעיה בפרסומת. אבל מעיון בחוק נראה לי שהוא שם דגש על הטעיה לגבי טיב המוצר וכדומה, ולא מתייחס לגריינים ("טיזרים") שקריים. הלל • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"א • 21:43, 20 באוקטובר 2010 (IST)

הכי קרוב שמצאתי זה "לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו...", אבל זה לא נראה לי קשור לנושא שלנו. הלל • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"א • 21:44, 20 באוקטובר 2010 (IST)

תודה. מה עם 7(ג)(1) "פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה."? ישרון - איך אני נוהג? 21:59, 20 באוקטובר 2010 (IST)

איזה אדם סביר לא חושב שזו פרסומת? הלל • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"א • 23:02, 20 באוקטובר 2010 (IST)

כן, זה נכון. אבל מצד שני ברור שהם מהמרים על אלו שכן מאמינים להם. ישרון - איך אני נוהג? 23:04, 20 באוקטובר 2010 (IST)

הטעיה? הרי ברור שמאחורי הפרסומות עומדים שלושה אחים מיליונרים שרק רוצים להיטיב עם הציבור! דוד - שיחה 22:52, 20 באוקטובר 2010 (IST)

גדול! ישרון - איך אני נוהג? 23:04, 20 באוקטובר 2010 (IST)

יש להם מערכון המשך שמתאים אפילו יותר, אבל אני לא מצליח למצוא אותו ביוטיוב. דוד - שיחה 23:12, 20 באוקטובר 2010 (IST)

החוק הוא חוק ישראלי ולא תקף לגבי אתרים הממוקמים בחו"ל. קיימים גם אתרים שלא ברור איזה חוק כן חל עליהם. בנוסף, רוב הפרסומות הללו לא משקרות כי הן מבטיחות פרס, אבל לא אומרות איזה (צריך לקרוא את המודעה בעיון כולל האותיות הקטנות). בנוסף יש אתרים ופרסומות שעוברים על החוק, ואפשר לתבוע אותם אם מצליחים לתפוס אותם. ‏Setreset • שיחה 23:38, 20 באוקטובר 2010 (IST)

”פרסומת העלולה להטעות צרכן בישראל - אחת היא, לענין סעיף זה, אם נעשתה בישראל או מחוצה לה”. הלל • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"א • 23:41, 20 באוקטובר 2010 (IST)

הבאת ציטוט לא קשור. החוק יכול לפעול על מי שמשדר את הפרסומת ונמצא בישראל, לא על מי שלא נמצא. אין לחוק הישראלי תוקף מחוץ לגבולות ישראל. אתה לא תוכל לתבוע את ספק האינטרנט על תוכן לא חוקי, לפי המצב בחוק הישראלי כיום. ‏Setreset • שיחה 09:17, 21 באוקטובר 2010 (IST)

אני רק רוצה להעמיד דברים על דיוקם. בחוק הישראלי, אתר אינטרנט הפועל בישראל (פונה לישראלים, שפתו עברית וכו') כן כפוף לדין הישראלי גם אם מושבו בחו"ל. ייתכן שפרקטית קשה עד בלתי אפשרי לפעול נגדו, אבל החוק הישראלי בהחלט חל עליו. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 09:42, 21 באוקטובר 2010 (IST)

דבר ראשון גילוי נאות: אני לא מבין בחוק בכלל ובחוק בינלאומי בפרט, אבל החוק צריך להיות כפוף להיגיון. דבריך לא ברורים. אם מושבו בחו"ל, החוק אולי רוצה לחול עליו, ואולי החוק טוען שהוא כפוף לו, אבל הוא לא. כמו שנורווגיה ממציאה בית דין עולמי לפשעים נגד האנושות. אם אין אמנה משותפת שישראל חתמה עליה, אין לבית המשפט הזה סמכות. ‏Setreset • שיחה 19:39, 21 באוקטובר 2010 (IST)

בית המשפט לא עוסק "באתר" אלא באנשים שמפעילים את האתר. אם אני מפעיל אתר הימורים משרת במקסיקו אז אין ספק שבית משפט ישראלי יכול לשפוט אותי. יתרה מכך, המשטרה יכולה להמתין שאדם הקשור לאתר הימורים יגיע לארץ ואז לשפוט אותו על הפעלת אתר הימורים למרות שלפי ההיגיון שלך ישראל איננה צד בעניין בכלל (וראה מקרה ויקטור צ'נדלר). לסיום, ישראל יכולה לחסום גישה לאתרים העוברים על החוק הישראלי (וראה הצו שמשטרת ישראל הוציאה לאחרונה לספקיות האינטרנט כדי לחסום את הגישה לאתרי הימורים). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:23, 21 באוקטובר 2010 (IST)

אז אנחנו מסכימים. שים לב שהשאלה המקורית וגם התשובה שלי היו כלליים יותר. אמרתי שחלק מהאתרים הללו והאנשים שמפעילים אותם אינם כפופים לחוק הישראלי, ולכן אין עברה על החוק בהצגת פרסומת מטעה. כן, אפשר לדמיין מצב שבו יהיה ניתן לתבוע אותם, אבל לא בהכרח. בחלק אחר מהמקרים יש עבירה על החוק וניתן לתבוע. ‏Setreset • שיחה 22:57, 21 באוקטובר 2010 (IST)

אנחנו לא מסכימים. אפשר לתבוע אותם, מה שבעייתי הוא להכניס אותם לכלא או לגבות מהם את הכסף שזכית בתביעה נגדם אבל יש סנקציות שכן אפשר לנקוט נגדם כמו לחסום את הגישה מישראל לאתרים האלה או לאסור על חברות האשראי לסלוק כסף עבורם. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:06, 22 באוקטובר 2010 (IST)

איזה חבר כנסת ירצה לשמש לוחם נגד ההונאה בפרסומות? מהונאה על זכיות והימורים כגון הגולש המאה אלף ועד הונאה של תמונות במוצרים שלו מתארות נכון את המוצר הלא כל כך מושקע כמו בציור. מי החבר כנסת שיהיה האריה נגד ההונאה מי? יאללה לחקיקה!!!! חליוה - שיחה 01:07, 23 באוקטובר 2010 (IST)

מוצרי חלב בפסח

שלום שלום,

שמעתי ממישהו שיהודי בוכרה נמנעים מאכילת מוצרי חלב במהלך חג הפסח. האם מישהו יכול לאשר או להכחיש את הטענה הזו, ובעיקר להמציא לה סימוכין? האם מוכר לך מנהגי איסורי אכילה אחרים בפסח, מלבד מנהג איסור קטניות וכמובן איסור אכילת חמץ? בתודה, ליאור ޖޭ • י"ג בחשוון ה'תשע"א • 22:43, 20 באוקטובר 2010 (IST)

אני יכול לאשר שיש קהילות ספרדיות שנמנעו לאכול מוצרי חלב בפסח, אבל אני לא יודע ספציפית על בוכרים. ויש עוד מנהגים כאלו, למשל במשפחתי (ואנחנו נוהגים לאכול קטניות בפסח) לא אוכלים חומוס כי בהגייה מזרחית הוא נשמע דומה ל'חמץ'. ישרון - איך אני נוהג? 22:51, 20 באוקטובר 2010 (IST)

מהיכרות אישית עם כמה טריפולטאים, אני יכול להעיד שהם לא אוכלים מוצרי חלב - לא בפסח ולא בכלל. דניאל צבי • שיחה 10:10, י"ג בחשוון ה'תשע"א (21.10.10)

משוואות מעוותות

היי שמתי לב לזה:$\ -5=5/^{2}//25=25$
בעצם המרתי הרגע משוואת שקר למשוואת אמת,זו סתירה? מה הסיפור של זה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מפסוק שקר אתה יכול להגיע לכל דבר וזה לא אומר כלום כי המעבר שלך הוא חד כיווני (בניגוד לאם ורק אם). לדוגמה: יריתי בדוד => דוד מת, עכשיו מצאו את דוד מת זה לא אומר שאני יריתי בדוד כי יש עוד דרכים שהוא ימות. שמוליק - שיחה 08:14, 21 באוקטובר 2010 (IST)

זה דומה מאוד לשאלה שכבר נשאלה למעלה. במערכת לא עקבית ניתן להוכיח כל דבר. במילים אחרות אם אתה מניח בפסוק שקר אתה יכול להתשמש בו כדי להוכיח כל דבר, בעזרת אם אז כפי שהציע שמוליק. דניאל ב. 11:31, 21 באוקטובר 2010 (IST)

אם אני לא טועה יש לזה סיבה אחרת, במקרה הזה: העלאה בריבוע היא לא פונקציה חד-חד ערכית, ולכן מאבדת אינפורמציה. במקרה הזה, את האינפורמציה שהמשוואה שגויה.אלעזר - שיחה 21:11, 21 באוקטובר 2010 (IST)

זה לא 'הסבר אחר' אלא הפעלה של אותו הסבר (בניסוח אחר) על העלאה בריבוע במקום על אם-אז. לדעתי שתי התשובות נכונות. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:17, 21 באוקטובר 2010 (IST)

מהו הטיפול המקובל והנפוץ ביותר לטחורים?

הערך טחורים מראה טיפולים מסוגים רבים מאד פשוט, תודה.

יש מידע נוסף בויקי האנגלית. אגסי - שיחה 09:22, 21 באוקטובר 2010 (IST)

קרינה סלולארית

שלום. האם העובדה שהאוזניות של הטלפון הסלולארי שלי משמשות גם כאנטנת הרדיו שלו, גורמת להגדלת הסיכון? זה אומר שהקרינה מוחדרת לתוך האוזניים או משהו כזה?...שלומגר - שיחה 12:04, 21 באוקטובר 2010 (IST)

ראשית קרא את הערך השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי. לגבי אנטנה באוזן- האוזניה משמשת בדוגמה אך ורק כמוליך שקולט גלי רדיו( שגם ככה עוברים דרך הראש שלך גם אם יש אנטנה באוזן וגם אם אין). האוזניה לא פולטת שום דבר פרט לגלי קול. כמובן יש גם קרינה אלקטרומגנטית מרמקול עצמו, כמו שיש לכל מכשיר חשמלי פועל, אבל אין שום סיבה הגיונית לדאוג מהשפעה זו. Corvus,(שיחה) 16:35, 21 באוקטובר 2010 (IST)

תודה. אם כך לא הבנתי למה נצרכת האוזנייה. המכשיר עצמו לא יכול לקלוט גלי רדיו?שלומגר - שיחה 16:53, 21 באוקטובר 2010 (IST)

המכשיר קולט ומשדר. אם משהו מכל זה משפיע על הגוף שלך, זה בוודאי רק השידור. האוזנייה מעבירה אותות מהמכשיר, ואינה משדרת בעצמה כלום. היא נועדה להרחיק מן הגוף את המכשיר המשדר. עוזי ו. - שיחה 17:03, 21 באוקטובר 2010 (IST)

המכשיר כן יכול לקלוט רדיו, אבל הוא לא עושה את זה. יש הבדל בין השדר של הסלולרי הרגיל( השיחות) שהוא בתדר של מיקרוגל בערך, לבין השדר תחנות הרדיו שהוא בתדר של גלי-רדיו. האנטנה המובנת במכשיר משומשת אך ורק לצורך קליטת גלי המיקרו ( למורת שפיזית אין שום מניעה שהיא תקלוט גלי רדיו). למה מפרידים לאנטנטת שונות? לדעתי על מנת למנוע הפרעות. ככה שלא יצא שהטלפון בטעות "יחשוב" שהשדר מגלגלץ הוא שיחה נכנסת. Corvus,(שיחה) 17:07, 21 באוקטובר 2010 (IST)

האוזניות הן אנטנה שקולטת גלי רדיו. המכשיר עצמו יכול לקלוט אותם, אבל אורך הגל הגדול יחסית של גלי רדיו הופך אנטנות פנימיות במכשיר לקצת פחות יעילות (אם כי זה המצב ברוב המכשירים, לדעתי). השידור והקליטה הרגילים הם בתדרים גבוהים יותר ולכן מספיקות אנטנות קצרות יותר, המובנות בגוף המכשיר). כמו שאמר עוזי, בהקשר הזה האנטנה\אוזניה אך ורק קולטת, ולא משדרת - בודאי לא בהספק שעשוי להשפיע כהוא-זה. אלעזר - שיחה 18:32, 21 באוקטובר 2010 (IST)

הקליטה של אנטנה תלויה בגודל שלה יחסית לאורך הגל. גלי רדיו ארוכים פי 10 ויותר מגלי המיקרו של סלולרי, ולכן אנטנה צריכה להיות גדולה יותר פיזית עבור גלי רדיו (צורת האנטנה גם משפיעה מאוד). האנטנה הפנימית מיועדת לגלים הקצרים, וכדי לשפר את הקליטה של גלי רדיו נעזרים במוליכים שבאוזניות. ‏Setreset • שיחה 19:34, 21 באוקטובר 2010 (IST)

רשימת הערכים באנציקלופדיה העברית

יש למישהו מושג כיצד ניתן לקבל רשימה (עדיף בקובץ מחשב) של רשימת הערכים (שמות הערכים, אם או בלי מידע ביבליוגרפי מורחב) הקיימים באנציקלופדיה העברית? ‏Rex‏ • שיחה 22:22, 21 באוקטובר 2010 (IST)

קח בחשבון שגם על רשימה כזו יש זכויות יוצרים (הנושא בורר אי-שם בראשית ימיו של פרוייקט בית השיטה). עוזי ו. - שיחה 23:06, 21 באוקטובר 2010 (IST)

גם אם ניתן לקבל רשימה כזאת, פרויקטים מסוגו של בית היטה מיצו את עצמם ולא ימשכו קהל. כיום הרבה יותר מקובל להקים מיזמים יעודיים המוקדשים לנושא מסוים ולהזמין ויקיפדים ספציפיים לקחת בו חלק. זאת למעשה ההתפחות המקומית של מתקפות האיכות. גילגמש • שיחה 09:01, 22 באוקטובר 2010 (IST)

ארי חושב שממילא הרבה יותר כיף לדפדף בה, שנאמר "הפוך בה והפוך בה".

החשיבות של "בית השיטה" ומיזמים כמוהו לאו דווקא בעידוד אנשים לכתוב ערכים, אלא בעצם המעקב על הישגינו. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:57, 1 בנובמבר 2010 (IST)

מתי, אם בכלל, יהפוך האסלאם לגדול מהנצרות?

אני סקרן לדעת אם נערכו מחקרים או בוצעו הערכות (ע"י מומחים, כמובן) בנוגע לזמן שיקח לאסלאם לעקוף את הנצרות במספר המאמינים. ידוע לכם על כאלה? תודה, נו, טוב - שיחה 22:28, 21 באוקטובר 2010 (IST)

ע"פ הנתונים כאן מספר המוסלמים בעולם הוא 1.3 ביליון וקצב הגידול הוא 1.84 אחוז בשנה, בעוד מספר הנוצרים בעולם הוא 2.2 ביליון וקצב הגידול הוא 1.38 אחוז בשנה.. לא עשיתי את החישובים אבל הרושם שלי הוא שבנתונים אלו תמונת המצב העולמית לא עתידה להשתנות דרמטית בשנים הקרובות. וסביר להניח כי אם יתחולל שינוי דרמטי ביחס המספרי בין הדתות הרי שהוא תלוי במאורעות חיצוניים שונים שאי אפשר לצפות מחקרית.. כל טוב ויום נעים, עמירם שלכת

לשם הדגמה על פי נתונים אלו, בעוד מאה שנה יהיו 8.04 ביליון מוסלמים ו8.66 בליון נוצרים, כלומר האסלאם כמעט וישווה את גודלו של הנצרות. אולם, ברור כי בתרחיש זה, בו אוכליסיית העולם תשלש את גודלה, ויהיו בעולם קרוב ל20 ביליון אנשים, עתידים להתחולל שינויים דרמטיים הרבה יותר שאי אפשר לצפות.. בברכה, עמירם

בכל הנתונים הללו, במקום ביליון (מיליון מיליונים) - מיליארד (אלף מיליונים). חוץ מזה, לא כל מי ששייך ל"ארצות הנצרות" הוא נוצרי מאמין. זה נכון גם בארצות האסלאם, אבל במידה פחותה הרבה יותר. עזר - שיחה 09:07, 22 באוקטובר 2010 (IST)

בהקשר הזה, ביליון = מיליארד = אלף מיליונים. עמירם משתמש בשיטה האמריקאית לשמות מספרים. דניאל ב. 10:11, 22 באוקטובר 2010 (IST)

מספר מרוכב בחזקה

איך מעלים מספר מרוכב בצורה מפורשת ( לא קוטבית) בחזקה 3 או 4 או אולי אפילו 5? האם יש נסחה? אני יודע שאפשר יחסית בקלות להפוך אותו לקוטבי ולהשתמש בדה-מואבר. אבל מעניין אותי אם יש דרך לעשות את זה מבלי להעבור מצורה מפורשת לקוטבית (ואחר כך בחזרה כי מעניינת אותי תשובה בצורה מפורשת). אפשר לחרוג מהחומר של תיכון לצורך העניין... 109.65.21.208 11:53, 22 באוקטובר 2010 (IST)

לפי הבינום של ניוטון. 109.64.202.164 11:55, 22 באוקטובר 2010 (IST)

ואין איזה קיצור בגלל שמדובר במרוכבים? זאת השיטה היחידה? 109.65.21.208 12:14, 22 באוקטובר 2010 (IST)

גם את הפתרון הקוטבי ניתן לבטא באמצעות a+bi ולא להשתמש בפרמטרים r, theta... 109.64.202.164 12:42, 22 באוקטובר 2010 (IST):

הקיצור היחיד הוא שבחישוב $\ (a+bi)^{n}$ ידוע ש-$\ i^{2}=-1$. קיצור טוב יותר אי-אפשר להשיג, כי התשובה היא פולינום ממעלה n בשני הפרמטרים. עוזי ו. - שיחה 13:16, 22 באוקטובר 2010 (IST)

זה אומר שההצגה הקוטבית היא הפתרון האולטימטיבי עבור חזקו גבוהות. טוב, תכלס קואורדינטות פולריות יותר נוחות מאוקלידיות. 109.65.21.208 18:09, 22 באוקטובר 2010 (IST)

מקור הביטוי "לשמן" (סלנג - לשחד)

היתכן שמקור הביטוי "לשמן" (סלנג - במובן "לשחד"), מעבר לקונוטציות הקשורות לשמן (Oil), במונח האנגלי Simony ? כזכור, Simnoy, מקורו כנראה בסיפור המופיע בברית החדשה על שמעון הקוסם (Shimon Magus) אשר ניסה לקנות ברכה מאחד משליחי ישו... 217.132.146.222 21:13, 22 באוקטובר 2010 (IST)סולומון, נתניה

גראולינג

האם השיטה של דיבור בגראולינג זהה לניחרה של בעלי חיים? כי זה מזכיר במעט את ה"גרררר" שעושים כלבים. מאיפה באה הנחירה של הכלביים? גם מהסרעפת? 109.65.36.166 23:35, 22 באוקטובר 2010 (IST)

שורשם של הפלסטינים

לעם הישראלי יש מקור עשרים רורות מאדם הראשון דרך נח נולד לו אברהם אבי יצחק ואבי יעקב שהוליד את שניים עשר השבטים והם בני ישראל. מה הוא השורש של הפלסטינים? השאלה מתחילה כך: עד נח ישבו כל הדורות באזור הזה שבו אנו גרים אחרי נח התפצלה היבשה האחת לשבע יבשות גדולות בימי פלג. אברהם בא מחרן לאן לאיזה ארץ זה הכוונה לפה. ושם הוא הוליד את יצחק ויעקב והשבטים ירדו למצרים עד משה ויהושוע. יהושוע כבש את ארץ כנען משבעה עממים "החיתי והאמורי הפריזי והיבוסי..." וישבו בארץ הישראלים כל דור יהושוע שופטים כולל זמן המלכים והנביאים שהיו כאחד. בזמנים האלו באו פלישטים. אחרי חורבן בית שלמה בימי נבוכנצר מלך בבל שלטו פה הבלליים ומייד אחרי זה המדיים והפרסיים בעיקר הפרסיים. אחרי זה בית שני ואלפיים שנות גלות. השאלה מהו שורשם של הפלסטינים? כנענים (שבעת העממים שברחו מארץ כנען) או פלישטים שבו מן הים לארץ ישראל בימי שופטים, או עמלקים שתמיד נתפלו לעם הישראלי? השאלה עומדת אולי יש עוד אפשרויות לשורש הפלסטינים. מי היו בארץ הזו עד ימי אברהם ומי היו פה בימיו ועד השבטים ומי היו כל זמן שישראל היו במצרים ומי היו פה בזמן גלות בבל ומי היו פה מאז גלות בית שני אילו עמים היו פה מאז גלות בית שני זאת שאלת המפתח אילו עמים היו פה בקנאות מאז גלות בית שני? ולמי הפלסטינים רוצים יותר לייחס את עצמם לעמים שמוזכרים בנביאים כגון כנענים או פלישטים או אפילו שונאי ישראל המובהקים שיש מלחת מוות משני הצדדים זה לזה, העמלקים? או אולי יש להם שמות יותר מאוחרים וללא אופי בתנ"ך אך כמובן עם שהיה לפני האסלם. מי הם הפלסטינים? אולי בכלל ערבים מארצות אחרות שנחו פה בימי העותמנים? מי הם הפלסטינים? חליוה - שיחה 00:45, 23 באוקטובר 2010 (IST)

בטרם אתה שואל מי הם הפלסטינים, מוטב ותשאל מי הם היהודים, שכן ניכר משאלתך שאינך יודע מאומה עליהם. ואם נדרשת למקורות אגדתיים לגבי מוצא היהודים, מדוע תחפש מקורות היסטוריים לגבי הפלסטינים?

לגופן של דברים, חלק מהפלסטינים הם זה מקרוב באו מארצות ערב. חלקם האחר הם ילידי הארץ מאות בשנים, והם יכולים להיות צאצאים של יהודים שהתאסלמו בראשית התקופה הערבית (מקבילה לתקופת הגאונים), או צאצאים לשומרונים, או לנכרים (ביזנטים/הלניסטים) שדרו בארץ כבר מתקופת בית שני. כמדומני שממצאים גנטיים תומכים באפשרות שאוכלסיית הפלסטינים קרובה לאוכלסיית היהודים. ‏Rex‏ • שיחה 00:57, 23 באוקטובר 2010 (IST)

מה שאני יודע על ישראלי הוא שהוא בן אברהם יצחק ויעקב בן השבטים והוא שומר תורת משה. לא ניכר שאתה יודע יותר טוב מי הוא יהודי בכל אופן למה לומר שפלסטיני הוא ספק יהודי לא יתכן שהוא יהודי שהתאסלם כי הם לא שמרו אפילו מצווה אחת מן היהדות. בכל אופן שאלתי עדיין עומדת האם הם רואים לעצמם ייחוס לעם יותר קדום או שהם פליטים של כל מיני עמים. מתי התחילה להם זהות של עם כי אם מאז הציונים זכות הארץ עומדת לנו שאנחנו עשינו אותם לעם. וגם לנו יש היסטוריה תנכית בארץ מה שלהם אין אלא אם ייחסו עצמם לכנענים או לעם כובש אחר.

באופן כללי המסורת היהודית נוטה לזהות את הערבים כבני ישמעאל, וכך גם הערבים מזהים את עצמם.

שלמה זנד סבור שהפלסטינים הם צאצאיהם של יהודים שהתאסלמו, ושיהודי התפוצות הם למעשה בני עמים אחרים שהתגיירו. יוסאריאן • שיחה 15:21, 26 באוקטובר 2010 (IST)

איזו שפה דוברה בקפריסין לפני היוונית והטורקית, או יותר נכון לשאול - מהיא השפה המקורית של הילידים?

האם ישנה אוכלוסיה קפריסאית שעדיין מדברת את השפה הזאת?,

עוד שאלה;

מהי השפה שדוברה בקפריסין (אלישה) בתקופת התנ"ך, והאם זו ואותה "שפה מקורית" הן למעשה אותה שפה?..

תודה.

בתקופת הברונזה (2000-1000 לפני הספירה) הם דיברו ניב של יוונית עתיקה. מתי שהוא ניב אחד הפך להיות נחלת הכלל בכל שטחי יוון. (זוהי תשובה מאוד לא מדוייקת ולא מלאה, אבל לבינתיים, עד שינתנו תשובות מקיפות). ‏Rex‏ • שיחה 12:37, 23 באוקטובר 2010 (IST)

השוואת תוצאת חיפוש בגוגל

אני זוכרת ראיתי פעם איזה מקום בגוגל שאפשר להשוות תוצאת של חיפושים שונים ולראות מה יותר פופולרי. לדוגמה לראות שלמילה TITS יש 42 מיליון תוצאות מול המילה SATURN שנותנת 78 מיליון תוצאות. איפה אני יכול לראות את זה, מבלי לבצע חיפשים לכל מילה בנפרד?

http://www.google.com/trends י Mod - שיחה 15:24, 23 באוקטובר 2010 (IST)

יש גם Googlefight . ‏עמיחי • שיחה 00:06, 31 באוקטובר 2010 (IST)

הגדרה טאוטולוגית של אבולוציה ?

― הועבר לדף שיחה:התנגדויות לתורת האבולוציה

הליום נוזל - נוזל על

שמעתי מחבר שקיים דבר שנקרא הליום נוזלי. הוא טען שאם נשים הליום כזה בכוס ונסובב אותו הוא לא יפסיק להסתובב לעולם. אמרתי לו שזה יסתובב להרבה מאוד זמן אבל ייעצר מכיוון ששום דבר לא ימשיך לנצח כמו שלא אפשרי לבנות פרפטום מובילה. האם אני צודק? בתודה מראש 89.138.233.124 18:07, 23 באוקטובר 2010 (IST)

ראה הליום#מידע כללי ונוזל-על. אלעזר - שיחה 18:16, 23 באוקטובר 2010 (IST)

לא, אתה טועה. אם תסובב סביבון בחלל החיצון הוא ימשיך להסתובב לעולם. 132.66.201.210 20:23, 27 באוקטובר 2010 (IST)

לא מדוייק: זה נכון שלפי חוקי הפיזיקה הקלאסית הסביבון לא יפסיק להסתובב אבל הם רק קירוב של עולמנו. אם אתה מקבל את תורת היחסות אז אתה צריך לקבל לדוגמה שכל מסה בתאוצה פולטת גרביטונים הנושאים אנרגיה. ברור שסביבון מסתובב הוא גוף מאיץ ולכן יפלוט גרביטונים עד שיעבד את כל האנרגיה שלו.... avivdb1 - שיחה 00:29, 4 בנובמבר 2010 (IST)

אין גרביטונים בתורת היחסות. אלעזר - שיחה 00:37, 4 בנובמבר 2010 (IST)

AEG

יש מותג גרמני של מכשירי חשמל בשם AEG. עכשיו החברה התמזגה עם חברה והמותג כבר אינו נפוץ, אבל בשנות התשעים ראו הרבה פרסומות שלו. הסמל המקורי שלו הוא פשוט האותיות הלטיניות האדומות AEG, אולם בישראל הוסיפו להן ניקוד, כנראה כדי לגרום לישראלים לבטא את שמות האותיות כמקובל בגרמנית – אָה אֶה גֵה (ולא אֵי אִי גִ׳י כמו באנגלית).

למיטב זכרוני היה שם קמץ באות A, סגול באות E וצירי באות G, אבל הייתי רוצה לוודא את זה. יש למישהו בבית איזה תנור אפייה או מכונת כביסה של החברה הזאת? ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 19:16, 23 באוקטובר 2010 (IST)

בבקשה אמיר: AEG (זיכרונך לא אכזב: קמץ, סגול צירה). אביעדוס • שיחה ט"ז בחשוון ה'תשע"א, 19:28, 23 באוקטובר 2010 (IST)

גם לי מחליקה האצבע לפעמים :)

תודה רבה. מה כתבת בגוגל כדי למצוא את זה כה מהר? ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 19:34, 23 באוקטובר 2010 (IST)

(:

"אה אה גה"... אביעדוס • שיחה ט"ז בחשוון ה'תשע"א,

... ואני השתגעתי... אלעזר - שיחה 02:09, 24 באוקטובר 2010 (IST)

הכה את המומחה בויקיפדיה האנגלית

יש?

בוודאי, יש שם דלפק ייעוץ לכל נושא :)

קישור ישיר: en:Wikipedia:Reference desk

יש גם קישור לאנגלית מתחת ל"דף זה בשפות אחרות" בצד ימין. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 11:07, 24 באוקטובר 2010 (IST)

מי מכיר את אליעזר מר-חיים

בהר הזיתים, בחלקת ורשא א', מופיעה מצבה קטנה עם כיתוב גדול: ”פ"נ ר' אליעזר ב"ר יוסף חיים ז"ל מר-חיים ממקידי הגדודים העבריים מבוני ירושלים ומגיניה נפטר ח' בשבט תשל"ז בשנת השמונים ושבע לחייו ת'נ'צ'ב'ה'”. גוגל לא עושה רושם ששמע עליו - האם יש פה למישהו גישה למקורות רלוונטיים, שיוכל לשפוך קצת אור על דמות עלומה זאת? מרכז מידע הר הזיתים - שיחה

אליעזר מר חיים היה נשוי לנכדתו (בת בתו) של הרב יואב יהושע וינגרטן מקינצק, בעל ה"חלקת יואב", מגדולי רבני פולין. הוא אביהם של המוזיקאי יוסי מר חיים ואיש העסקים עמוס מר חיים (לשעבר יו"ר הוועדה הקרואה בעיריית בני ברק). למידע נוסף ראה בערך על עמוס מר חיים, ובהרחבה בהקדמה לספרים "חלקת יואב" ו"קבא דקשייתא" שיצאו לאור ביוזמת עמוס מר חיים ונערכו על ידי הרב דוד אברהם מנדלבוים. השם 'מר חיים' הוא על יסוד שמו הפרטי של אביו של אליעזר מר חיים - יוסף חיים. ואגב, שם זה - יוסף חיים - הוא שמו המלא של הנכד יוסי מר חיים. גרש - שיחה 20:05, 24 באוקטובר 2010 (IST)

מאורע עם אינסוף דרישות

האם כל מאורע בעל אינסוף דרישות (שונות) מקיים שההסתברות שלו היא 0? ואם לא, איך זה יכול להיות? תודה :->

אין שום סיבה שהסיכוי להתרחשות בו-זמנית של אינסוף אירועים תהיה אפס. לדוגמא, יתכן שהאירועים האלה יהיו מקוננים זה בזה (למשל, האירוע ה-n- מתרחש אם מטבע מסויים יפול על עץ, או שמשתנה מקרי אקספוננציאלי יקבל ערך גדול מ-n; הסיכוי לכל האירועים שווה לסיכוי שהמטבע נופל על עץ); או שהמאורעות בלתי תלויים אבל מכפלת הסיכויים שלהם אינה אפס (למשל אם $\ P(A_{n})={\frac {n-1}{n}}$). עוזי ו. - שיחה 01:27, 25 באוקטובר 2010 (IST)

למה שמטבע מסויים יפול דווקא על עץ ולא על שיח או דשא? אפשר גם ליזרוק שטר לראות אותו עף ברוח ופוגע בפרפר. מה הסיכוי לזה? 79.178.130.22 15:38, 25 באוקטובר 2010 (IST)

"ואף אחד לא שאל מה יקרה כאשר ייפגשו, אם יעצרו או יעברו אחת על פני השנייה ואולי יתנגשו". עוזי ו. - שיחה 16:47, 25 באוקטובר 2010 (IST)

לא. כדי שאני אעביר את היד שלי מפה לשם היא צריכה לעבור דרך אינסוף נקודות ושבכל אחד מהם היא לא תתנגש במשהו אחר. אולם יש הסתברות גבוהה למדי שאני אעשה את זה בכל זאת. בברכה, דונה טלו

למה הפסיקו לשדר את הסידרה חברים?

? ―89.139.31.133 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) 25 באוקטובר 2010

אם השאלה למה הפסיקו לשדר בארץ התשובה היא לא הפסיקו, מידי פעם בשעות הלילה המאוחרות אפשר לראות פרקים בערוץ 2 Hanay • שיחה 13:52, 25 באוקטובר 2010 (IST)

ובביפ. (אני לא יודע לגבי השנה האחרונה אבל לפני כן היו משדרים הרבה.) ישרון - איך אני נוהג? 18:03, 25 באוקטובר 2010 (IST)

יש איזה שני פרקים ביום בביפ. אבל הוא נסגר תוך חודשיים. אני ממליץ לך לעשות כמוני לקנות את מארז הסדרה. זמין על המדף לנצח Wall · Rhone‏ 18:06, 25 באוקטובר 2010 (IST)

נטשתי את חברים כשהייתי בגילך (לפני שלוש שנים), עכשיו סדרות הקומדיה שאני רואה זה בעיקר הסימפסונים (שכידוע אפשר לראות בWTSO.net) וכל פרק חדש של How Imet your Mother. ישרון - איך אני נוהג? 18:09, 25 באוקטובר 2010 (IST)

השאלה היא למה הפיסקו לצלם עוד עונות של הסידרה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מפני שהיוצרים רצו לפרוש בשיא. חוץ מזה שהשחקנים רצו לעסוק בפרויקטים אחרים. לדעתי זה רשום בערך על הסדרה, אתה מוזמן להסתכל. לדעתי 10 עונות זה מספר עגול ויפה Wall · Rhone‏ 14:17, 27 באוקטובר 2010 (IST)

שמעתי על איזה תוכנית שהפסיקו אותה כי השחקנים התאגדו ביחד ורצו סכומים מטורפים בשביל להמשיך לצלם. נדמה לי שזה היה על התוכנית חברים רק אני לא בטוח, בשביל זה אני שואל ―93.172.47.173 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) 11:13, 29 באוקטובר 2010

מחשב עתידני מ- 1954

קצת רטרו-פוטוריזם: http://www.flickr.com/photos/maisonbisson/1634408/#/photos/maisonbisson/1634408/lightbox/

לדעתי תמונה ממש יפה המשקפת עד כמה שאנחנו לא מסוגלים לחזות את העתיד הקרוב. טוב, אז השאלה: א) מה זה ההגנה של ספינה הזה? האם זה משהו שהיה במחשבים שאותם הזמנים או שמדובר בקישוט סתמי שאמור לשקף משהו עתידני? ב) מהם כל השעונים על לוח הבקרה? איזה גדלים הם אמורים להראות? אני יכול לחשוב רק על עומס המעבד, טמפרטורה שלו והמקום החופשי/תפוס בזיכרון הראשי. על איזה עוד גדלים יכול לחשוב באותם השנים? 79.180.3.60 22:42, 25 באוקטובר 2010 (IST)

נתקלתי בעבר בתמונה הזו, כולל ההסברים איפה צילמו אותה, מה זה באמת וכו'. זה לא היה ממש קשור למחשבים - סתם בדיחה. יואלפ - שיחה 08:48, 26 באוקטובר 2010 (IST)

לדעתי תמונה ממש יפה המשקפת את הנטייה שלנו להאמין בקלות. ההגה משמש לניווט הצוללת שהתמונה צולמה בה, השעונים בטח מראים את טמפרטורת המים, לחץ המים במדורים השונים, עומק הצוללת, כמות המים בתאים ובזיבורית וכו' [1]. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 10:35, 26 באוקטובר 2010 (IST)

עזרה באיתור ציטוט מדוייק

שמעתי פעם (מכמה מקורות) ציטוט על אב שאומר לבנו שאם אדם יגיע אליו ויציע לו להתערב על כך שמשהו מאוד בלתי סביר יתרחש, לא להתערב עם האדם, שכן המאורע ככל הנראה יתרחש. אם אני לא טועה מעורב בעניין מיץ, קלף ג'וקר והאוזן של האדם, אבל יכול להיות שזכרוני מטעני. קראתי את זה בספר כלשהו וגם שמעתי את זה בתוכנית The Real Hustle. מישהו מכיר את הציטוט המדוייק?

לא משנה, אחרי שעות של חפירה בגוגל עם צירופי המילים juice, ear, card, ace בכל מני וריאציות מצאתי את הציטוט המדוייק. הוא של דיימון ראניון והוא הולך כך: One of these days ... a guy is going to come up to you and show you a nice brand-new deck of cards on which the seal is not yet broken, and this guy is going to offer to bet you that he can make the Jack of Spades jump out of the deck and squirt cider in your ear. But, son, do not bet this man, for as sure as you are standing there, you are going to end up with an earful of cider.

תרגום חופשי מאוד שלי: ביום מן הימים ... ייגש אליך אדם ויראה לך חפיסת קלפים נאה וחדשה לחלוטין שחותמתה טרם נפתחה, ואדם זה יציע להתערב איתך על כך שהוא יכול לגרום לנסיך-תלתן לקפוץ החוצה מהחפיסה ולהתיז לך סיידר באוזן. אבל, בני, אל תתערב עם אדם זה, כי, תהיה בטוח, אתה הולך לגמור עם אוזן מלאה סיידר. אלעזר - שיחה 11:53, 26 באוקטובר 2010 (IST)

עיניים של גמל שלמה

מצאתי גמל שלמה, אני לא בקי בסוגים אבל זה מהסוג הגדול (לא הקטנציקים החומים בהירים) והוא ירוק עם פנים חמודות, להבדיל מהסוגים הפחות חמודים.

מה ששמתי לב לתופעה מאוד מוזרה לי, שלפעמים העיניים שלו בצבע ירוק בהיר כמו כל הגוף, ויש רק אישון קטן בצורת נקודה שחורה באמצע שלהם, ולפעמים כל העיין כולה בצבע חום כהה עד שכמעט אי אפשר לראות את האישון, השינוי היה ממש תוך דקות ואולי פחות. מה ההסבר לזה? אם צריך יש לי תמונות שאוכל לצרף.

אגב עוד שאלה: שמתי לב שאת האישון שלו (כשהעיניים ירוקות בהירות) רואים גם מאחורה, כאילו שהאישון באמצע ועליו יש שכבה שקופה עבה. הוא באמת רואה גם אחורה? כי מצד שני הוא מסובב את הראש בשביל להסתכל.

תודה רבה מראש

אולי זה קשור, תמצת לנו בבקשה אם הבנת.

מה שמה המלא של חלימה יאסין, אישתו של השיח' אחמד יאסין?

כל פרט נוסף אודותיה, יבורך. תודה.

כיוון מערבולת מים מצידי קו המשווה

האם כיוון מערבולת מים משתנה בחצי הכדור הצפוני לעומת הדרומי ? יאהו טוענים שכן, מישהו אחר טוען שזה בלוף. מהי האמת ? אם זה נכון כדאי להוסיף זאת לערך מערבולת. 199.203.172.65 11:06, 26 באוקטובר 2010 (IST)

אם אתה מתכוון לכך שהמים בכיור מסתובבים לכיוון שונה, אז באופן עקרוני זה נכון, וראה כוח קוריוליס. מצד שני, הכוח לא ממש חזק, ואפשר להפוך את כיוון הסיבוב בקלות, אם אינני טועה. yanshoof • שיחה • 11:40, 26 באוקטובר 2010 (IST)

במילים אחרות, כנראה שאם תבדוק זה לא יצא לך, כי גורמים אחרים ישפיעו במידה משמעותית יותר. אלעזר - שיחה 11:46, 26 באוקטובר 2010 (IST)

מה שאלעזר אמר - שורה תחתונה בלוף. קצת למעלה - תרגיל מעניין לתלמידי תואר ראשון בפיזיקה. יוסאריאן • שיחה 11:48, 26 באוקטובר 2010 (IST)

בקיצור, אגדה אורבנית. ראה ברשימה הנחמדה של מיתוסים כאלה בוויקי האנגלית. הלל • שיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"א • 12:04, 26 באוקטובר 2010 (IST)

אבל אולי באמת כדאי להוסיף את זה לערך מערבולת, כי במערבולות בקנה מידה גדול זה נכון. הלל • שיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"א • 12:05, 26 באוקטובר 2010 (IST)

תבנית:הידעת? 8 בינואר - סדרה 2. שייגץ - שיחה 17:42, 6 בנובמבר 2010 (IST)

משרדאות

ש-אני למדתי בתיכון מקצועי אז היה לנו מקצוע בשם: " משרדאות ". ש-כל מהותו היייתה הבנת מהות המשרד, תפקידי מינהל, תפקידי מזכירות, הדפסה עיוורת, המחשב, המדפסת, ציוד משרדי וכו'. רציתי לדעת מדוע מקצוע זה אינו מוכר כיום בשום מקום ולא נלמד באף מקום. פארוק - שיחה 15:52, 26 באוקטובר 2010 (IST)

חיפוש בגוגל הראה שעדיין ניתן ללמוד את התחום בתיכונים מקצועיים מסויימים וכן שהתחום נכנס תחת הגדרת "מנהל", אגב התחום מוכר עפ"י חוק החניכות 1953 על ידי משרד התמ"ת.94.230.83.208 00:19, 27 באוקטובר 2010 (IST)

אם אינני טועה אז "המכללה למנהל" נוסדה על ידי " הסתדרות הפקידים " שהייתה קיימת פעם. השאלה היא האם הגדרה של מקצוע "מינהל" כוללת בתוכה גם תפקיד של מזכירות. פארוק - שיחה 10:45, 27 באוקטובר 2010 (IST)

מצגת PDF

למישהו יש מושג איך אפשר לפתוח קובץ PDF כמצגת? נגיד יש הרבה שקפים בקובץ ואני רוצה לראות אותם אחד-אחד על כל המסך. 79.180.3.60 22:04, 26 באוקטובר 2010 (IST)

בכל התוכנות שאני מכיר זה באמצעות F5. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:22, 26 באוקטובר 2010 (IST)

בadobe reader זה לא פועל. איזה תוכנות נוספות את מכיר? 79.176.47.126 14:56, 27 באוקטובר 2010 (IST)

Foxit Reader (שאני מאוד אוהב אותו כשאני משתמש בחלונות) ומציג ה-PDF שבא עם אובונטו. אני אנסה לבדוק בעבודה לגבי הכפתור באקרובט רידר כי אני כן זוכר שזה היה F5. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 07:43, 28 באוקטובר 2010 (IST)

סליחה שאני מתערב, אבל יש מצב שאני אלמד כאן משהו. הרעיון בפדף זה שלא תוכל לשנות את הצמגת או המסמך, לא? זה לא אמור להיות מסובך לפתוח את זה? yanshoof • שיחה • 14:48, 27 באוקטובר 2010 (IST)

להציג אותו כמצגת שקפים. כלומר: להציג כל עמוד בנפרד על כל המסך, ולאפשר מעבר פשוט לעמוד הבא. Tzafrir - שיחה 19:58, 27 באוקטובר 2010 (IST)

ינשוף, הכוונה "בלפתוח" כאן היא "לצפות" ולא "לערוך". תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 07:43, 28 באוקטובר 2010 (IST)

והתשובה אגב היא לא. כל האינטרנט מלא בממירים לוורד מפדפ ולהפך... וכל עוד זה באנגלית ואין יותר מדי תמונות וגרפים זה עובד יופי. בברכה, איש המרק - שיחה 09:43, 28 באוקטובר 2010 (IST)

היהודים בספרד בזמן מלחה"ע ה2

האם הייתה קהילה יהודית בספרד בזמן מלחמת העולם השניה? כיצד עברה עליהם המלחמה מבחינת אנטישמיות ורדיפות, הרי ספרד היתה חלק מציר הרשע הפשיסטי דאז? היכן אוכל למצוא מידע נרחב בעברית בנושא זה? לעונה היקר תודות לרוב 94.230.83.208 00:56, 27 באוקטובר 2010 (IST)

הייתה קהילה יהודית בספרד. עד כמה שידוע לי, היהודים בספרד לא נרדפו. אלפי יהודים שנמלטו משטחים שנכבשו ע"י בנאצים מצאו מקלט בספרד. לא מזמן היה פרסום לפיו השילטון בספרד הכין רשימות של היהודים בספרד, כהכנה לשיתוף פעולה עם גרמניה, אבל זה לא התפתח יותר. ―יואלפ (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה יהדות ספרד (העידן המודרני). הפיסקה הרלוונטית בערך האנגלי מפורטת מעט יותר ובמקור הזה עוד יותר [2] Assayas - שיחה 14:10, 27 באוקטובר 2010 (IST)

אל יווני הומו?

האם היה אל יווני או רומי שהיה הומוסקסואל? או שלפחות היו מקרים של דו-מיניות באלים? 79.176.47.126 14:43, 27 באוקטובר 2010 (IST)

הסיפורים הבולטים ביותר הם סיפורי גנימדס ויקינתון, אבל כמדומני שיש עוד. יש גם ערך על הומוסקסואליות ביוון העתיקה, וצריך להיות שם פרק על מיתולוגיה, אבל אין... דניאל צבי • שיחה 15:10, י"ט בחשוון ה'תשע"א (27.10.10)

שאלות בסיסיות במספרים מרוכבים

1) מה השיטה להוציא שורש ריבועי ממספר מרוכב בהצגה מפורשת( לא קוטבית)?

2) מה לא בסדר כאן:

$-1={\sqrt {(-1)^{2}}}={\sqrt {1}}=1$

אני לא מבין איפה הטעות, אבל יוצא ש1 שווה למינוס 1.

3) האם יש משפט שאומר שפולינום מעל C ממעלה N בהכרח נותן N פתרונות ( כולל ריבוי)? האם קיים משפט שהוצאת שורש מסדר N ממספר מרוכב בהכרח נותן N תוצאות? 79.176.47.126 15:54, 27 באוקטובר 2010 (IST)

השאלה הראשונה יותר חשובה לי כרגע. 15:33, 27 באוקטובר 2010 (IST)

1) אני לא בטוח שהתשובה תמצא חן בעיניך. $\ {\sqrt {a+bi}}=\pm ({\frac {b}{2t}}+ti)$ כאשר $\ t={\sqrt {\frac {{\sqrt {a^{2}+b^{2}}}-a}{2}}}$.

2) הוצאת שורש אינה פעולה מוגדרת היטב. בפרט, גם אם בוחרים אחד משני השורשים לפי מתכון סודי, לא נכון ש-$\ {\sqrt {x^{2}}}=x$.

3) כן וכן. מספר השורשים של פולינום מעל שדה לא יכול לעלות על המעלה שלו (זו תוצאה של העובדה שחוג הפולינומים ראשי); מצד שני שדה המספרים המרוכבים הוא שדה סגור אלגברית, ולכן לכל פולינום יש מספר השורשים הצפוי. שורשים של מספר הם מקרה פרטי של שורשים של פולינום. עוזי ו. - שיחה 16:20, 27 באוקטובר 2010 (IST)

תודה רבה. תשובות ממש רציניות. יש לי עוד:

1) יש לפחות שיטה קלה להוציא שורשים ממספרים ממשיים? סתם לצורך דוגמה: שורש ריבועי של מינוס 4? או של 4?

2) שאלה ספציפית: למה שווה סכום הארגומנטים של המספרים:

• • 2+3i
  • 11+3i
  • 3-1i

והרעיון הוא לא לחשב את הארק-טנגנס לכל זווית במחשבון ולחבר( זה התנאי בשאלה). 79.176.47.126 16:40, 27 באוקטובר 2010 (IST)

1) ראה הוצאת שורש. יש אלגוריתם לחישוב (ההצגה העשרונית של) השורש של מספר חיובי נתון, בכל דרגת דיוק שתרצה.

2) אם בחידות עסקינן, אסתפק ברמז: אל תחשב את סכום הארגומנטים, אלא את הטנגנס שלו. עוזי ו. - שיחה 17:08, 27 באוקטובר 2010 (IST)

איך יודעים, מבחינת התורה, כמה זמן עבר מהבול של נוח ועד היום?.

האם הנוצרים והיהודים יודעים כמה זמן עבר לפי מה שכתוב בתורה או שזה בערך???

אפשר לחשב בדיוק על פי התורה. יש ספרים שהתעסקו בזה. ישרון - איך אני נוהג? 16:59, 27 באוקטובר 2010 (IST)

עליך לכתוב חמשים פעם את הערך ג'יימס אשר (בעצם, פעם אחת תספיק). עוזי ו. - שיחה 17:11, 27 באוקטובר 2010 (IST)

עליי? ישרון - איך אני נוהג? 17:15, 27 באוקטובר 2010 (IST)

ישרון - לא מדויק. התורה והתנ"ך מספקים מסגרת כרונולוגית די ברורה מבריאת העולם ועד שיבת ציון, אבל לא שלמה לחלוטין. את החורים שבאמצע משלימים המדרשים השונים ובעיקר סדר עולם רבה. אלא שהבעיה היותר גדולה היא התפר שבין הכרונולוגיה המקראית להיסטוריה המתועדת. הנרטיב של חז"ל גורס כי התנ"ך מסתיים ממש בשלהי התקופה הפרסית, ואלכסנדר מוקדון מתדפק על שערי התנ"ך (זו המשמעות המעשית של הקצבת כ-400 שנה לבית המקדש השני). המחקר טוען לעומת זאת לפער של 200 שנה בין סוף התקופה המתוארת בתנ"ך לבין אלכסנדר מוקדון (והמשמעות היא תארוך מוסכם של חורבן הבית הראשון בשנת 586 לפנה"ס, ושבית המקדש השני עמד כ-600 שנה. נריה - שיחה 17:13, 27 באוקטובר 2010 (IST)

טוב, צודקים. חוזר בי. ישרון - איך אני נוהג? 17:15, 27 באוקטובר 2010 (IST)

אוכל לפני השינה

אמת או שקר- אוכל לפני השינה משמין? תשובה מנומקת, אם אפשר. 79.176.47.126 22:18, 27 באוקטובר 2010 (IST)

אוכל משמין, ובפרט אוכל לפני השינה משמין. עוד בפינת המיתוסים הנכונים: מכיווןן שהאוכל נמצא במקרר, אנחנו צריכים להשקיע יותר אנרגיה בחימומו, ולכן הוא פחות משמין. זה נכון עוד יותר לאוכל מהמקפיא. תרגיל: מהי ההשפעה של זה? Tzafrir - שיחה 22:29, 27 באוקטובר 2010 (IST)

למה להיות קטנוני? ננסח את השאלה אחרת: האם לאכול ארוכה לפני השינה ולא באמצע היום משמין יותר מאשר לאכול את אותה כמות מזון בסדר אחר( ותקופה אחרת ביום)? 79.176.47.126 22:33, 27 באוקטובר 2010 (IST)

כן. אוכל לפני שינה משמין יותר מאוכל באמצע היום וזה קשור לכך שבשינה המערכות העיקריות של הגוף, בכלל זה מערכת העיכול עובדות בצורה פחות יעילה. לכן, אוכל נעכל בצורה פחות טובה וחלק גדול יותר נשמר בגוף בצורת שומן. יחד עם זאת, אם מדובר בכמות קטנה של אוכל או באוכל קל לעיכול אז אין לזה השפעה. כמו כן, כשאוכלים באמצע היום או בתחילת היום, הגוף ישתמש באוכל שנאכל לאנרגיה. בלילה צריכת האנרגיה של הגוף הרבה יותר קטנה ולכן אוכל עתיר אנרגיה לא יתבזבז לאנרגיה, אלא יאגר בתאי שומן. גילגמש • שיחה 05:28, 28 באוקטובר 2010 (IST)

ואם כמות האנרגיה הכללית שאדם אוכל ליום היא גדול קבוע? 192.114.105.254 10:41, 28 באוקטובר 2010 (IST)

תקראו את הספר חילוף חומרים מנצח שיצא בהוצאת פוקוס, ותחכימו. וכן, אכילה לפני השינה אינה רצויה וגם משמינה.רוניתש - שיחה 14:01, 28 באוקטובר 2010 (IST)

לדעתי מדובר במיתוס בלבד. אם אדם אוכל על הבוקר 1000 קלוריות, מבזבז 2000 קלוריות במהלך היום ומשלים אותם בארוכת ערב, זה בול כמו שהוא היה אוכל 200 קלוריות בבוקר, מבזב 2000 במהלך היום ואוכל 1800 קלוריות כשעה לפני השינה. אחרי הכל, אנרגיה היא גדול סקלרי ואף אחד לא ביטל את חוק שימור אנרגיה. כמו כן, אין "מונה" קלוריות שמתאפס ב12:00 בלילה ומעביר את הקלוריות המיותרות ישירות לשומן ופותח את הבוקר בספירה אפסית.

לדעתי מקור המיתוס הוא בכך שאנשים שאוכלים לפני הישנה אוכלים בנוסף למה שהם צריכים. והזמן בין שינה לבין אכילה לא מהווה קריטריון. 79.176.47.126 14:44, 28 באוקטובר 2010 (IST)

ספירת הקלוריות היא לא מדד מוחלט ומדויק. יש מאכלים המשמינים יותר ממאכלים אחרים עם כמות קלוריות יותר גבוהה מהם. ישרון - איך אני נוהג? 14:50, 28 באוקטובר 2010 (IST)

תלוי גם בהקשר, ביחס בין הפחמימות לשומנים בכל ארוחה. אלעזר - שיחה 15:05, 28 באוקטובר 2010 (IST)

האם למהירות הספיגה של הקלוריות ( וליחסים בין שומנים, פחמימות וחלבונים) יש קשר לשאלה? והשאלה היא האם יש חשיבות לתקופה ביום שבה אוכלים מבחינת הסיכוי להשמין. 79.176.47.126 15:20, 28 באוקטובר 2010 (IST)

ענו כבר שהוא יותר משמין, לא נראה לי שזה משמעותי, (אם אוכלים 7 סופגניות בחמש בבוקר עדיין משמינים). ישרון - איך אני נוהג? 15:24, 28 באוקטובר 2010 (IST)

נתחיל בזה שהאדם לא אוכל "קלוריות". בני אדם אוכלים אוכל, שממנו ניתן להפיק אנרגיה שנמדדת בקלוריות. הרכב המזון, גודל המנה ושעת הארוחה כולם משפיעים בסופו של דבר על מטבוליזם ועל ידי כך גם על ההשמנה. לא ניתן לעשות חישוב מתמטי פשוט מהסוג שניתן בדוגמה. כמו כן, בהתייחס לשאלה, האדם לא אוכל כמות קבועה של אוכל, אלא הוא אוכל את האוכל הזה על פני כל היום. אם האדם יאכל את כל המזון שלו בשעה מסוימת השימוש במזון זה לצרכיו של הגוף יהיה יעיל פחות מאשר מזון שנאכל לאורך היממה. גילגמש • שיחה 17:04, 28 באוקטובר 2010 (IST)

מילה עברית לTrowel

והתשובה אינה מרית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התשובה היא דווקא כן מרית אבל גם שפכטל יכול לעבוד. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 10:28, 28 באוקטובר 2010 (IST)

האקדמיה גם מציעה כַּף-הַחְלָקָה וכַּף הַסַּיָּדִים. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 10:31, 28 באוקטובר 2010 (IST)

ממתי החלו להשתמש בעולם בסיגריה אלקטרונית?

132.66.100.53 14:51, 28 באוקטובר 2010 (IST)

כנראה בערך ב-2007, ע"פ הכתבה כאן. מעט מן האור • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"א • 17:58, 28 באוקטובר 2010 (IST)

מקום עם מידע על גויים שהתגיירו במרזח אירופה \ פולין לפני השואה

מקום שמכיל מידע \ מתאר את ההיקף וכו',

אם משהו יוכל להפנות אותי (גם באנגלית), אשמח,

תודה.

מאכלים המעודדים שיחרור של מיצי קיבה?

מאמר \ ספר בנושא?, תודה.

זמן מחצית חיים של ויטמין C

ויטמין C מתחמצן כתוצאה ממגע באוויר. השאלה היא כמה זמן לוקח לו לעושת את זה? נגיד כוס מיץ תפוזים סחוט טרי שעומדת פתוחה בחדר- כמה זמן יקח לוויטמין להתחמצן עד לרמה מורגשת? אני מניח שהמיתוס שהויטמין "בורח" מהמיץ תוך דקות ספורות זו שטות גמורה כי שטח פני הכוס הוא קטן בהרבה מנפח הכוס. אז כמה כן? יום-יומיים? 79.176.47.126 18:37, 28 באוקטובר 2010 (IST)

מה הבעיה בשמפניה ישראלית ?

שלום, אני לתומי צופה לי בסדרה הפופולרית "חברים"(Friends) ואני רואה שרוס גלר (דוויד שווימר) אומר :"בואו נחגוג עם שמפניה עקב התקדמותי בעבודה!" ואז חבריו עונים לו בלגלוג משהו בסגנון:"שמפניה ישראלית? בטעם וונילה?! דבר כה זול ?מגוחך! ובערך הדבר הכי דוחה" ומראים גועל ועושים פרצוף של הקאה אחרי השתיה. שאלתי היא, מה רע בשמפניה ישראלית?! האם היא נחשבת הכי "נמוכה" יחסית לשמפניות אחרות ולכן היא נמכרת בזול בארה"ב במרכולים? תודה, Nimrod333 - שיחה 21:48, 28 באוקטובר 2010 (IST)

אני לא מומחה, אבל נראה לי שזה לא שהשמפניה הישראלית ידועה בגריעותה, אלא סתם ישראל לא נתפסת בעיניהם כמדינה שמייצרת יינות טובים ומאכלים אניני טעם אלא יותר פצצות טובות וטילים ארוכי טווח. ישרון - איך אני נוהג? 21:58, 28 באוקטובר 2010 (IST)

סליחה מראש על הקטנוניות, אבל למיטב הבנתי הבעיה העיקרית בשמפניה ישראלית היא שמדובר בסתירה מבחינה לוגית - "שמפניה" היא משמפיין ו"ישראלית" מישראל. לעומת זאת, אם השאלה היא "מה הבעיה ביין נתזים ישראלי" אז אין לי תשובה... נריה - שיחה 22:15, 28 באוקטובר 2010 (IST)

לא קשור לשאלה: אני מניח שהתכוונת לשמפן ולא לשמפיין. אין משם שום הפנייה ישירה למחוז הצרפתי. Tzafrir - שיחה 22:38, 28 באוקטובר 2010 (IST)

זה סוג של מותג, לא משנה שזה בא משמפן השמפניה פשוט ככה נוהגים להגיד את שמו של הנתז ברחבי העולם.Nimrod333 - שיחה 22:32, 28 באוקטובר 2010 (IST)

צפריר - כמובן שהצדק עמך. נמרוד - אני יודע שמדובר בשם גנרי, לכן הגדרתי את הערתי כקטנונית. ומכאן אני מפנה את הזירה למי שבאמת מבין בתחום... נריה - שיחה 22:44, 28 באוקטובר 2010 (IST)

ערך חסר: חבל היין שמפאן החופף פחות או יותר לחבל שמפאן המודרני. אמנון שביט • שיחה 00:32, 29 באוקטובר 2010 (IST)

ולשאלתו של נמרוד: בשנות השבעים והשמונים היה יין נתזים פופולרי בארץ, בשם "פנטזיה". אין לי מושג אם הוא עדיין מיוצר ונמכר. לטעמי הוא די הולם את התיאור המצוטט, עם עודף מתיקות וחומרי טעם מלאכותיים. מצד שני, לא הייתי נותן לחבורת אמריקאים ולו טיפת סמכות שיפוטית על איכות של משקאות. אמנון שביט • שיחה 00:38, 29 באוקטובר 2010 (IST)

הזכרת לי משהו דומה.. בתוכנית the office היה אזכור של פירות הים הטובים בעולם: מסעדת "על הים" בתל אביב: http://www.youtube.com/watch?v=AxkgtgGR_nA.. אני זוכר שזה היה משעשע והופיע בעיתונים בארץ בזמנו.. דונה שווארץ

מול ים, אם כבר...

נתנחם במכנה המשותף להתניית אהבים בסירת קאנו ולבירה אמריקאית. זהר דרוקמן - לזכר פול 16:49, 30 באוקטובר 2010 (IST)

נושאים בוויקיפדיה

באיזה סדר צריכים להיות הנושאים בוויקיפדיה: ראו גם, קישורים חיצוניים, לקריאה נוספת, הערות שוליים, או שזה לא משנה? SnowSnow - שיחה 16:16, 29 באוקטובר 2010 (IST)

משנה: ראו גם > לקריאה נוספת > קישורים חיצוניים > הערות שוליים. להבא שאלות כאלה לדלפק ייעוץ. בברכה, Wall · Rhone‏ 16:18, 29 באוקטובר 2010 (IST)

ויקיפדיה:תבנית דף. OreL.D - שיחה 20:52, 29 באוקטובר 2010 (IST)

כמה עולה חייל אחד?

לא יודע אם זה מידע מסווג, אבל מעניין אותי כמה עולה חיים של חייל אחד לא קרבי במשך חודש. לא כולל את התקציב שהוא צריך למילוי התפקיד ( כמו דפים למדפסת, ציוד לחימה, חלקי חילוף לרכב וכדו') אלא רק את התקציב האישי לכל חייל ( כולל גם ביטוח לאומי, פיקדון אישי+ מענק שיחרור ושכר חייל). נראה לי זה יוצא כמעט שכר מינימום. 109.67.26.9 14:27, 30 באוקטובר 2010 (IST)

לפי כתבה ב-ynet, חייל בשירות חובה עלה לצה"ל ₪21,236 בשנה (נכון למאי 2009).

אולי אני קופץ בראש, אבל להבנתי, על-מנת לחשב את "עלותו של חייל", צריך לשאול גם "כמה עולה צה"ל לחייל?".

תשלום (כי שכר, מתחבר לגמול; וגמול זה בטוח לא) שנע בין 350 ל-700 ₪... מגלם בתוכו לא יותר מסלולר וסגריות. או סלולר ו-4 כוסות בירה.

כך או כך, ברור כי "החייל הסטנדרטי" נתמך על-ידי הוריו/משפחתו חודש-בחודשו עם עלות של כ-10,000 ₪ נוספים לחייל לשנה.

אמנם זו לא עולה לצה"ל, אבל זה כן עולה.

דוד הירושלמי - שיחה 22:25, 31 באוקטובר 2010 (IST)

דיי משוכנע שפחות (מה גם שלא ברור לי מדוע לחשב לתוך זה את מענק השחרור והפקדון, שהוא בכלל כסף בפוטנציה בלבד). אני זוכר שבזמנו חישבתי את העלייה במשכורת שקיבלתי בעקבות דרגת הסמל. התוצאה הייתה כה עצובה שבמקום לחשבה במספרים החלטתי לחשבה במסטיקי בזוקה (אותם הערכתי בכחצי שקל), כדי שתשמע יותר גדולה. זהר דרוקמן - לזכר פול 16:46, 30 באוקטובר 2010 (IST)

משכורת של טוראי היא 352.5 שקלים לחודש (10 חודשים לג'ובניקים), רב"ט 356 שקלים לחודש (שנה), וסמל זה 357.10 אם אני לא טועה. סמ"ר אני לא יודעת, אז נשאיר את החייל שלנו סמל ליתרת השירות שלו (14 חודשים).

סך הכל יוצא 12,796.4 ל-3 שנים. שזה שכר מינימום של חודש - לשנה. מענק השחרור הוא עוד כ-6,000 שקלים. נעה - שיחה 16:58, 30 באוקטובר 2010 (IST)

מענק השחרור תלוי במשך השירות ואפילו בתקופתי היה גבוה מזה בדי הרבה, כמדומני. שכחת את התוספת שרק חיילות מקבלות למשכורת. ‏Harel‏ • שיחה 17:17, 30 באוקטובר 2010 (IST)

כנראה לא הבנתם את השאלה. שאלתי כמה לצבא עולה להחזיק כל חייל במשך חודש. מן הסתם המחיר כולל גם את שכר החיל, גם את תקציב המזון, המים והחשמל, גם טיפולים רפואיים והספקה לוגיסטית ( כמו מדים, נעליים וכדו'), גם נסיעה בתחבורה ציבורית והסעות לבסיס, גם את כספי הביטוח הלאומי, גם ביטוח בריאות, גם מענק שחירור וגם פיקדון אישי ( שמחושב לפי חודשים, לכן ניתן להתייחס עליו כאל כסף שמבוזבז על החייל מדי חודש) ועוד דברים שלא חשבתי עליהם. כמה זה יוצא? לפחות איזה 2000 שקל לכל חייל. העליה בשכר חייל עקב דרגות היא בדיחה שאפילו לא נכנסת לחשבון כאן. 109.67.26.9 17:25, 30 באוקטובר 2010 (IST)

כלומר: מהי עלות השכר? (השם עלות מעביד לא נכון יותר?) Tzafrir - שיחה 19:52, 30 באוקטובר 2010 (IST)

המספר שאתה מחפש משתנה בין חייל לחייל (בי נשבעתי שהאוכל בבה"ד 10 אינו כמו האוכל באוגמ"ר 643 ובלאי הנעליים שלי לא היה אותו דבר). יחד עם זאת, ליועכ"ל יש מספרים מדוייקים כמה עולה חייל מכל סוג. מהיכרותי עם כותבי ויקיפדיה אין כאן אף אחד שיש לו גישה למידע הזה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:30, 30 באוקטובר 2010 (IST)

נגיף הוא לא רעל

האמנם? כשהוא נמצא מחוץ לגוף הוא אכן עונה להגדרה של רעל בויקיפדיה. ובכלל, מה בין פתוגניות לרעילות? פתוגניות היא סוג של רעילות? איש השלג - שיחה 16:00, 30 באוקטובר 2010 (IST)

וירוס הוא רעל לפי שמו. אם היינו סומכים על השמות היינו נאלצים להניח שכל החיידקים הם מתגים. לגבי הקשר בין פתוגניות לרעילות: השאלה לא ברורה. משהו לא טוב בהגדרה? בערכים? Tzafrir - שיחה 19:47, 30 באוקטובר 2010 (IST)

האטימולוגיה ברורה לי. עם זאת, קראתי בספר מיקרוביולוגיה שוירוס אינו רעל למרות שמו, ותהיתי. ההבדל בין פתוגן ורעל הוא שפתוגן "רעל חי", לא כך? אך וירוס נופל בין שתי ההגדרות משום שמחוץ למאכסן הוא חומר ובתוכו הוא פתוגן. האם צריך להגדירו לפי מצבו ברגע הפגיעה באורגניזם? איש השלג - שיחה 20:13, 30 באוקטובר 2010 (IST)

יש כמה הבדלים בין וירוס לרעל: 1. הוירוס המומת אינו מזיק, גם אם הוא כולל את אותם חומרים. 2. הוירוס מתרבה בתוך הגוף, וכך הוא מגיע לכמות שפוגעת בתפקוד הגוף. יואלפ - שיחה 09:01, 31 באוקטובר 2010 (IST)

יצור

איך נקרא היצור הזה? עידו • שיחה 17:26, 30 באוקטובר 2010 (IST)

דגיג כסף הסוכר או מין אחר של דגיג כסף ביתי. מישהו עשה סדר על המדפים? אמנון שביט • שיחה 18:27, 30 באוקטובר 2010 (IST)

עברתי דירה, ויותר מדי מאלה עברו ביחד איתי. עידו • שיחה 19:15, 30 באוקטובר 2010 (IST)

תשיג כמה צבתנים (: , Nimrod333 - שיחה 20:20, 30 באוקטובר 2010 (IST)

הם מגעילים באותה מידה. ראיתי עכביש שצד אחד, אבל הוא לא עובד מספיק קשה. עידו • שיחה 20:41, 30 באוקטובר 2010 (IST)

משעשע, אולי טרנטולה תעזור?, Nimrod333 - שיחה 21:07, 30 באוקטובר 2010 (IST)

הם חיות מאוד טובת ולא מזיקות. ואני אומר את זה ברצינות. ‏Ori‏ • PTT‏ 23:45, 30 באוקטובר 2010 (IST)

הם חיות חביבות ולא מגעילות בכלל (על טעם וריח לא נתווכח), אבל הן בהחלט יכולות להזיק, למשל לספרים נדירים או סתם יקרים לליבך. אמנון שביט • שיחה 00:00, 31 באוקטובר 2010 (IST)

גאוצנטריות

מישהו מכיר בוויקיפדיה האנגלית ערכים העוסקים במפות הפוכות (כאלו בהן אירופה אינה במרכז) או עוסקים בתפיסה של הצפון כ"למעלה"? דניאל ב. 20:03, 30 באוקטובר 2010 (IST)

תתחיל בen:Reversed map.‏אמנון שביט • שיחה 20:40, 30 באוקטובר 2010 (IST)

חיפשתי את הביטוי הזה ולא קיבלתי תוצאה... כנראה היתה לי תקלדה. דניאל ב. 20:41, 30 באוקטובר 2010 (IST)

אירופה אינה בצפון? המרכז אמור להיות באפריקה. איש השלג - שיחה 20:52, 30 באוקטובר 2010 (IST)

המרכז? זה לא כדור? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:38, 30 באוקטובר 2010 (IST)

אירופה היא בצפון (לפי ההגדרה של הצפון) אבל אין צידוק גאוגרפי שאירופה תהיה דווקא בחלק העליון המרכזי של המפה. אין סיבה לא לסרטט את המפה כך שהדרום נמצא למעלה ולמקם את אירופה בקצה השמאלי התחתון של המפה. דניאל ב. 11:45, 31 באוקטובר 2010 (IST)

אמנם כדור, אבל מאחר והוא סובב על ציר קיימת מוטיבציה לסדרו על פי רוחות השמים כשקו המשווה במרכז. אילן שמעוני - שיחה 11:47, 31 באוקטובר 2010 (IST)

חול ים

האם החול בכל החופים בעולם הוא חול זיפזיף כמו בישראל? 85.65.104.215 20:53, 30 באוקטובר 2010 (IST)

האם החול בחופי הכנרת הוא אותו חול כמו בחופי ישראל לים התיכון? יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:17, 31 באוקטובר 2010 (IST)

חול הוא הגדרה של חלקיקים בסדר גודל מסוים, וכפי שכתוב בערך, "הרכב החול משתנה בהתאם למקורות הסלע ממנו הוא בא". רוב החול בחופי מזרח הים התיכון מקורו בבליית סלעים באגן הניקוז של הנילוס. בחופים אחרים בעולם ההרכב שונה בהתאם למקור המקומי. החול בחופי הכנרת, למשל, מכיל לא מעט חול שנוצר מסלעי בזלת. בנוסף, מכיוון שמסלול ההסעה והשחיקה שעברו הרבה יותר קצר מזה של הנילוס וזרמי הים, גרגרי החול בכנרת גדולים וגסים יותר מאלה של חופי הים התיכון. אמנון שביט • שיחה 11:27, 31 באוקטובר 2010 (IST)

ניסיתי לכתוב שאלה מנחה :). החול הכי מגניב שפגשתי היה בחופי סנטוריני, יש שם חוף שעשוי מטוף בהיר. אפשר לזרוק אותו לים [או לפחות את החלקיקים הגדולים: חצץ ואבנים] ולראות שהוא צף. יוסי מחשבון אחר - שיחה 14:43, 31 באוקטובר 2010 (IST)

פינגווין מלכותי

שלום, שאלתי היא מה האחוז הסטטיסטי של פינגווינים מלכותיים שנשארים עם בנות זוגם אחרי עונת זיווג אחת?(ממשיכים אותו זוג לשניה והלאה) בברכה , Nimrod333 - שיחה 22:13, 30 באוקטובר 2010 (IST)

אחוזים במוצרי מזון

כאשר כתוב על הערך התזונתי מרכיב כלשהו ואחריו אחוז, זהו אחוז המרכיב שנמצא במוצר? כמו למשל קקאו (6.4%)

תמיד כתוב למה הנתונים מתייחסים - בדרך כלל זה לפי מס' גרמים. Rhone •‏ 03:57, 31 באוקטובר 2010 (IST)

האם הציפורניים

ברגליים ובידיים גודלות באותה מהירות? ‏Ori‏ • PTT‏ 23:46, 30 באוקטובר 2010 (IST)

לא, הציפורניים ברגליים גדלות מהר יותר.

אתה בטוח? זה לא עומד במבחן המציאות.. נעה - שיחה 00:35, 31 באוקטובר 2010 (IST)

לא נכון, הציפרוניים בידיים גדלות מהר יותר, פי 3 נראה לי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אצלי הציפורניים בידיים גדלות יותר מהר מאלה של הרגליים. הקצב המדוייק שלהן נקבע בהתאם למגע שמופעל עליהן (בתקופות שאני מקליד יותר, או משחק עם השיניים בעור שמסביב הן גדולת יותר מהר מאשר בתקופות שאני קורא יותר או שוכב במיטה נכה בלי יכולת לזוז). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:08, 31 באוקטובר 2010 (IST)

טומיר, אצלך זה בכלל עובד אחרת. הציפורניים של יד שמאל ורגל שמאל גדלות באותו קצב ויותר מהר מאלה של יד ימין ורגל ימין. לגופו של עניין - יש רופא במטוס? אפשר לקבל תשובה רצינית? זה עניין של חיים ומוות... ‏Ori‏ • PTT‏ 14:05, 31 באוקטובר 2010 (IST)

וכלן זה בהנחה שטומיר לא 'סמאלן'... ‏Rex‏ • שיחה 08:29, 1 בנובמבר 2010 (IST)

שאלות של חיים ומוות ראויות להתייחסות רצינית. ציפורניים גדלות בממוצע בקצב של חצי מילימטר לשבוע. ציפורני ידיים גדלות מהר יותר מציפורני רגליים. ציפורני ידיים ורגליים כאחת, גדלות מהר יותר בקיץ מאשר בחורף (אנטומי אנד פיזיולוגי, Thibodeau & Patton, 1993). יוסי מחשבון אחר - שיחה 14:50, 31 באוקטובר 2010 (IST)

נדמה לי שכתוב על זה משהו בויקיפדיה האנגלית, אבל אני לא מצליח לקרוא בגלל הסרטון המרגיז שרץ שם בצד (הצלחתי לשים לב שבידיים הן גדלות ב"... פי 4" - בממוצע פי 4, או בעד פי 4? התשובה למי שיצליח להתעלם מהסרטון. יוסאריאן • שיחה 15:02, 31 באוקטובר 2010 (IST)

הרבה הרבה תודה ‏Ori‏ • PTT‏ 23:04, 31 באוקטובר 2010 (IST)

שאלה על אבולוציה

האם כל היונקים התפתחו ממין אחד של יונק שהתפתח ממין אחד של זוחל, או שמספר מינים של יונקים התפתחו ממספר מינים של זוחלים? אותה שאלה לגבי עופות.

התשובה היא כן, כל היונקים מוצאם מיונק יחיד וכך גם העופות מוצאם מעוף יחיד. היונקים והעופות הם מחלקות ולכן הם קבוצות מונופילטיות מה שמבטיח שמוצאם מחבר קבוצה יחיד. דגים לעומת זאת אינם כאלה, והם מורכבים ממספר קבוצות שונות. דניאל ב. 11:41, 31 באוקטובר 2010 (IST)

מי היה היונק הראשון בעולם? וממי הוא הפתח ( זוחלים??.)? 109.67.26.9 18:00, 31 באוקטובר 2010 (IST)

ר' יונקים ועופות. Tzafrir - שיחה 18:48, 31 באוקטובר 2010 (IST)

האם יש בימנו בעלי חיים שאי אפשר לסווג אותם חד משמעית כיונקים/זוחלים/עופות/חרקים וכדו'? איזשהם "מיני ביניים"? 109.67.46.19

בעלי ביב שנילי • שיחה 22:58, 31 באוקטובר 2010 (IST)

ואיך זה מסתדר עם מה שכתוב ביונקים? Tzafrir - שיחה 08:41, 1 בנובמבר 2010 (IST)

מסתדר מצויין. מה הבעיה? כמובן שהכל תלוי בהגדרה שלך למה בדיוק נקרא "מיני ביניים". אלעזר - שיחה 20:00, 1 בנובמבר 2010 (IST)

זהו זה! "בית המשפט"

שלום לכולם,
בעבר היתה פינה משודרת שהציגה בית משפט בדיוני. אם אינני טועה, היתה זו פינה בתכנית זהו זה!.
השופט היה שמן עגלגל כזה, ובעת שהיה נכנס היה צועק הכרוז "בית המשפט!" בקול מחריש אזניים.
ניסיתי לחפש קטעים אלו בגוגל וביו-טיוב, ללא הצלחה. ביצעתי חיפושים מן הצורה:

• "בית המשפט" זהו זה
• "בית המשפט" שמן חינוכית

בכל חיפושי העליתי חרס. אשמח לקבל מידע נוסף בדבר פינה זו, הזכורה גם לשאר בני-גילי. יותר מהכל, אשמח לקישור לסרטון קצר :)
דוד הירושלמי - שיחה 19:36, 31 באוקטובר 2010 (IST)

איך קמו האתאיסטים ברוסיה ?

רוסיה "ברה"מ" היתה מדינה נוצרית, ההיסטוריה שלהם נוצרית בעליל...

איך פתאום קם שם שלטון קומינסטי אתאיסטי טוטאליטארי "בין לילה" ?

תודה.

במילה אחת – רובים.

בשלושה משפטים – המנהיגים הקומוניסטיים, כמו לנין וטרוצקי, היו אתאיסטים וגם היו טובים בתעמולה והצליחו לשכנע הרבה חיילים לעזוב את צבא המלך ולהקים את הצבא האדום שבסופו של דבר ניצח במלחמת האזרחים שפרצה בעקבות מהפכת אוקטובר. בין היתר לנין ניצל את העובדה שברוסיה מי שלא היה בן אצולה, התקשה להתקדם לדרגות קצונה וכך הצליח להעביר לצדו לוחמים רבים והשאיר את הקצינים המלוכניים עם מעט חיילים.

חוץ מזה, המון אנשים ברוסיה לא ידעו קרוא וכתוב ולא זכו לקבל חינוך יסודי והקומוניסטים מיד אחרי השתלטותם הקימו בתי ספר שבהם למדו כולם ובין היתר לימדו בהם שדת זה רע, אז גדל דור שמנותק מהדת.

זה תיאור מקוצר מאוד – אם זה באמת מעניין אותך, אני ממליץ לך ללכת לספרייה של האוניברסיטה הקרובה לביתך ולגשת למדף המוקדש להיסטוריה של רוסיה. נכתבו הרבה מאוד ספרים שמציגים היבטים שונים על השאלה המעניינת הזאת. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:47, 1 בנובמבר 2010 (IST)

במילה אחת - יהודים. 84.228.149.253 20:06, 1 בנובמבר 2010 (IST)

לנין היה יהודי? היהודים ברוסיה היו אתאיסטים? 08:49, 2 בנובמבר 2010 (IST)

לנין היה רבע יהודי, טרוצקי היה יהודי שלם, חלק נכבד מאוד מהבולשביקים היו יהודים, זאת עובדה ידועה. 84.228.232.50 17:08, 2 בנובמבר 2010 (IST)

ראה גם en:Category:Bolshevik_finance - כמחצית מהאישים בקטגוריה הם יהודים, וגם בנקאים ואנשי עסקים ממדינות המערב שמימנו את המהפכה ה"רוסית". זה בקצת יותר ממילה אחת. צריך לקרוא הרבה וממקורות שונים בשביל להבין את תמונת המצב. 77.127.244.31 18:47, 2 בנובמבר 2010 (IST)

הכותל המערבי

אם אני מבין נכון, המקום הכי קדוש ליהדות הוא קיר שנבנה למעשה על ידי הרומאים. ובערך הכותל המערבי כתוב שהתפקיד לו היה " קיר התמך המערבי של מתחם הר הבית המורחב שאותו בנה הורדוס". אבל למה הר הבית היה צריך קיר תומך? מה היתה הסיבה לבניית הכותל? ומה הסיבה שהוא הזכר היחיד למקדש השני? 109.67.46.19 23:23, 31 באוקטובר 2010 (IST)

לפי מיטב ידיעתי, הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר ליהדות, ולא הכותל המערבי.
הכותל המערבי הוא המקום הנגיש הקדוש ביותר ליהדות.
בשל סיבות היסטוריות ופוליטיות כאלו ואחרות, נמנע מיהודים להגיע לקודש הקודשים שלהם, אפילו שהוא במרחק נגיעה.
דוד הירושלמי - שיחה 23:37, 31 באוקטובר 2010 (IST)

הר הבית בנוי כרחבה בראש הר. רחבה כזאת מצריכה תמיכה, תסתכל לבד על הכותל ותבין שאם מסירים אותו כל הר הבית מתמוטט. מלבד זאת, אני מצטרף לדוד: הכותל ממש לא "המקום הכי קדוש ליהדות". הוא לא ברשימה אפילו. אלעזר - שיחה 23:43, 31 באוקטובר 2010 (IST)

מסכים עם הכל אך מסתייג מעט מסופם. בהנחה ונקבל את האמירה כי יש מקומות קדושים ביהדות אזי הכותל נמצא ברשימה, אמנם לא בראשה. ראשית, באופן הכי טריוויאלי רחבת הכותל נמצאת ברשימה מכוח דברי המשנה במסכת כלים "עשר קדושות הן...לפנים מן החומה מקודש מהן שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני". יתכן ועוביו של הכותל נמצא בקדושה זהה לזו של הר הבית (וראו דיונים הלכתיים שנערכו על אודות שיפוצים בכותל). נוסף על קדושה במובנה ההלכתי ישנן גם אמירות באגדה על כך שלא נסתלקה מעולם מהכותל המערבי וכו'. נריה - שיחה 00:07, 1 בנובמבר 2010 (IST)

האמירה האחרונה שאתה מזכיר לא מדברת על הכותל המערבי של הר הבית אלא של בית המקדש. לא אמרתי שהכותל לא קדוש. הוא לא "הכי קדוש". אלעזר - שיחה 00:11, 1 בנובמבר 2010 (IST)

קודם כל תודה - לא הכרתי פירוש זה. לגבי דבריך האחרונים - זה מה שהבנתי כשאמרת "הוא לא ברשימה אפילו". בכל אופן, נראה לי שבשורה התחתונה אנחנו מסכימים. נריה - שיחה 00:20, 1 בנובמבר 2010 (IST)

די. אל תהיו תמימים. צפיפות המתפללים בכותל ביום עמוס היא כמעט כמו כעבה במכה. איזה עוד מקום פולחן יהודי אפשר למצוא עם אותה צפיפות עולים לרגל? ברור זה אחד המקומות הכי קדושים ליהדות, אם לא הקדוש ביותר. 79.178.26.197 09:46, 1 בנובמבר 2010 (IST)

למיטב הבנתי, הרומאים לא הרסו קיר זה כדי ללעוג ליהודים - איך נשאר רק קיר אחד מקומפלקס כה מפואר, אך זו סברא גרידא, אני לא זוכר איפה קראתי את זה ולא יודע אם זה בכלל מבוסס היסטורית-מציאותית.

רק תיקון. הכותל המערבי לא נבנה על ידי הרומאים. ‏Rex‏ • שיחה 08:08, 1 בנובמבר 2010 (IST)

אלא על ידי מי? בערך כתוב שהוא נבנה על ידי הורדוס. 79.178.26.197 09:46, 1 בנובמבר 2010 (IST)

אכן, ומה גורם לך לחשוב שהורדוס הוא רומאי?! דניאל צבי • שיחה 12:26, כ"ד בחשוון ה'תשע"א (1.11.10)

מסכים. פאדיחה רצינית. כל חי הייתי בטוח שהוא רומאי. 79.178.26.197 19:03, 1 בנובמבר 2010 (IST)

שאלה קומבינטורית

יש לי טבלה (מטריצה) בגודל n×n. אני מתחיל בשורה הראשונה (בעמודה כלשהי) ומעוניין להגיע לשורה האחרונה (לעמודה כלשהי). בכל צעד מתקדמים שורה אחת וניתן לזוז עמודה אחת ימינה, שמאלה או להישאר באותה עמודה. כמובן שאם אנחנו בעמודה הראשונה או האחרונה, אז יש רק 2 אפשרויות להתקדם (אי אפשר "לצאת" מהטבלה). כלומר, אם j גדול מ-1 וקטן מ-n אז מתא (i,j) ניתן להתקדם לאחד מהתאים הבאים: (i+1,j-1), (i+1,j), (i+1,j+1). אני רוצה לחשב כמה מסלולים אפשריים קיימים בסה"כ. תודה. 80.74.111.178 12:56, 1 בנובמבר 2010 (IST)

ראה כאן: [3]. עוזי ו. - שיחה 15:48, 1 בנובמבר 2010 (IST)

ההבדל בין כת הראלים לבין תיאוריית מרכבות האלים? =

מה ההבדל העקרוני בין שתי הקבוצות?.

תודה.

אייל נקוד

בערך על משפחת האיילים מופיעה רשימה. השם אייל נקוד מופיע פעמיים. פעם אחת מול en:Axis porcinus ופעם שניה מול en:Cervus nippon. לפי התמונה השני הוא האייל הנקוד. מהו הראשון? Tzafrir - שיחה 17:23, 1 בנובמבר 2010 (IST)

מהשוואה לערכים באנגלית, השני הוא Hog Deer - אייל חזירוני? או שיש לו שם יותר טוב בעברית? יואלפ - שיחה 10:04, 2 בנובמבר 2010 (IST)

הזיגזג של קנטור

אני מנסה למצוא פונקציה חח"ע ועל מהמכפלה הקרטזית של הטבעיים בעצמם אל הטבעיים ($f:\mathbb {N} \times \mathbb {N} \to \mathbb {N}$). הגעתי לפונקציה $\ 2^{m-1}(2n-1)$, איך אני מוכיח שהיא חח"ע ועל? דוד - שיחה 22:41, 1 בנובמבר 2010 (IST)

רמז: הפונקציה שלך מציגה את המספר כמכפלה של מספר אי זוגי כלשהו בחזקה של 2 כלשהי כשכל אחד מהם תלוי בפרמטר נפרד.

קוראים לפונקציה כזאת פונקציית זיווג. דניאל ב. 23:58, 1 בנובמבר 2010 (IST)

עמימות יצירתית

מספרים לנו שחוק ההסדרים כולל הצעה ל"מס חדש" על הסטודנטים: ראו כאן. האם מישהו יודע (1) מה באמת מציע הסעיף החדש? (2) מה לשון הסעיף הרלוונטי בחוק ההסדרים? (3) מדוע העיתונאי שמדווח בשקיקה על ההתכתשות סביב החוק אינו מוצא לנכון לענות על השאלות האלו? עוזי ו. - שיחה 00:24, 2 בנובמבר 2010 (IST)

נראה לי שמדובר על תיקון "תיקון 175". מהו הסעיף המלא בחוק המקורי, אני לא יודע. אין בדברי ההסבר פירוט נוסף לגבי מקורו של אותו תיקון 175. לעצם העניין: הכנסת עזים לתקציב לשם מיקוד המלחמה עליהם בקרבות מתוקשרים היא מסורת עתיקת יומין שימיה לפחות כימי חוק ההסדרים. רגילים כבר לא לסמוך על האוצר. זה שכתוב שם שזה הוכנס בטעות לא אומר שזה אכן הוכנס בטעות.

ומכיוון שהנושא עלה: האם יש מקום להוסיף את [4] כקישור חיצוני לערך חוק ההסדרים, או שמא זה אקטואלי? Tzafrir - שיחה 00:57, 2 בנובמבר 2010 (IST)

בתיקון מס' 175 לפקודה (ס"ח התש"ע, עמ' 407, להלן - תיקון 175), הוספה לסעיף 9 לפקודה פסקה (29), ולפיה הופטרו ממס מלגות שניתנות לסטודנט או לחוקר בתקופת לימודיו במוסד לימוד ומחקר, בתנאים המפורטים בפסקה האמורה. בנוסח התיקון נפלה טעות והושמט התנאי ולפיו המלגות שפורטו שם יהיו פטורות ממס רק אם הן משולמות, במישרין או בעקיפין, על ידי מוסד ללימוד ומחקר, כהגדרתו בסעיף האמור. כדי למנוע שימוש לרעה בפטור וכדי למנוע הרחבתו גם לגבי תשלומים המשולמים על ידי גופים אחרים (למשל, מעבידים) שיוגדרו על ידם כ"מלגה", מוצע להוסיף בסעיף 9(29) לפקודה תנאי שלפיו המלגה ניתנת, במישרין או בעקיפין, מאת מוסד לימוד ומחקר לסטודנט או לחוקר באותו מוסד. בתיקון 175 האמור היתה כוונה לכלול גם תיקון של חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - חוק מע"מ), באופן שיינתן פטור ממס שכר למוסדות ללימוד ומחקר שמשלמים את המלגה. ואולם מחמת טעות תוקן סעיף 4(ב) לחוק מע"מ, שהוראותיו חלות על מוסד כספי, ולא סעיף 4(א) לחוק מע"מ, החל לגבי מוסדות בלא כוונת רווח, שהוא הסעיף הרלוונטי לגבי מוסד לימוד ומחקר. לפיכך מוצע לתקן את סעיף 4 לחוק מע"מ באופן שהתיקון שנעשה במסגרת תיקון 175 להגדרה "שכר" שבסעיף 4(ב) יימחק, והוא ייווסף בסעיף 4(א).

לשון ההצעה כאן אלעזר - שיחה 00:54, 2 בנובמבר 2010 (IST)

מוזר ומעניין. למה מתכוונים בלשכת ראש הממשלה, כשהם מדווחים ש"בחוק הסדרים סעיף הממסה מלגות אשר אינן מאותו מוסד אקדמי ומעל 90 אלף שקל"? עוזי ו. - שיחה 00:59, 2 בנובמבר 2010 (IST)

זה עוזר? (המקור כאן). אני אחפש מקור טוב יותר. אלעזר - שיחה 01:04, 2 בנובמבר 2010 (IST)

אם כך, הפטור ממלגה לסטודנטים (שאותו רוצים לבטל) הוא ללא מגבלת סכום; המספר 90,000 שהוזכר כאן נוגע לחוקרים ולא לסטודנטים. כנראה שבלשכת ראש הממשלה יודעים ששאלה (3) תשאר ללא תשובה. עוזי ו. - שיחה 09:08, 2 בנובמבר 2010 (IST)

יד מעל יד

האם יש מישהו שיכול להסביר בדיוק למה מתכוון מורה הנהיגה כשהוא אומר, אתה נוהג טוב אבל חבל שתיכשל בטסט בגלל יד מעל יד, מה הן יתרונות השיטה, ובעיקר איך מבצעים אותה מתחילת הפנייה ועד לסיומה, סרטון יעזור בהחלט, תודה. טיפוסי - שיחה 09:21, 2 בנובמבר 2010 (IST)

בבקשה 10:49, 2 בנובמבר 2010 (IST)

הרבה תודה. טיפוסי - שיחה 12:27, 2 בנובמבר 2010 (IST)

פסלים ישראלים

אולי מישהו יוכל לענות לי? יש בארץ פסלים אמיתיים? שמפסלים בשיש כמו מיכלאנג'לו? או שהמקסימום שהם יודעים זה לרתך כל מיני ברזלים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בטח שיש, עמוס קינן לדוגמה, יצחק דנציגר ששמי נקרא על השם של הפסל נמרוד ועוד המון פסלים שאפשר למנות.Nimrod333 - שיחה 18:35, 2 בנובמבר 2010 (IST)

יש פה רשימה להנאתך קטגוריה:פסלים ישראלים בברכה , Nimrod333 - שיחה 19:31, 2 בנובמבר 2010 (IST)

הזמרת אדרת

מה השם המלא או שם המשפחה של הזמרת אדרת?

בלי קישורים זה לא עובד: אדרת (דף פירושונים), אדרת (זמרת) (הערך המבוקש). Tzafrir - שיחה 22:10, 2 בנובמבר 2010 (IST)

מדוע מתכות מחזירות אור בצורה טובה?

למה דווקא מתכות?

אני לא בטוח, אבל נראה לי שפשוט קל לעשות אותן חלקות. אלעזר - שיחה 21:27, 26 באוקטובר 2010 (IST)

כי הן מוליכות חשמל. הולכה חשמלית פירושה החזרה של גלים אלקטרומגנטיים, ואור הוא גל אלקטרומנטי. ‏Setreset • שיחה 23:47, 26 באוקטובר 2010 (IST)

אפשר בבקשה פירוט&/הסבר? מה הקשר בין אלקטרונים חופשיים להחזרת גלים אלקטרומגנטיים, ולמה?

גל אלקטרומגנטי הוא שדה חשמלי פלוס שדה מגנטי. במוליך, השדה החשמלי שווה ל-0, כי עקב ההולכה שלו האלקטרונים מייד נעים ויוצרים פילוג מטען כזה שהשדה החשמלי מתאפס; כל עוד השדה שונה מ-0 הוא יוצר כוח על האלקטרונים שמזיז אותם עד שהשדה מתאפס. אם מציבים תנאי שפה על משוואת הגלים שבנקודה מסוימת הגל מתאפס, זה גורר גל מתקדם וגם מוחזר שווים במשרעת, ולכן החזרה מלאה. ‏Setreset • שיחה 21:16, 29 באוקטובר 2010 (IST)

לא הצלחתי להבין; האם כל שדה חשמלי שואף להתאפס לאחר זמן? והאם חומר שמוליכותו החשמלית היא אפס אינו מחזיר גלים אלק'?

1) לא, רק שדה חשמלי במוליך. השאלה שלך הייתה על מתכות. והשדה במוליך מושלם מתאפס מייד, לא אחרי כמה זמן. 2) חומר לא מוליך גם יכול להחזיר, כמו זכוכית למשל.

תחשוב על זה באופן אחר: בתוך מוליך לא יכול להתקיים שדה חשמלי, ולכן הגל האלקטרומגנטי לא יכול להכנס אליו. אם הוא לא יכול להכנס, הוא מוחזר, כי האנרגיה צריכה ללכת לאיזשהו מקום. עבור חומרים שאינם מוליכים, מנגנון ההחזרה שונה. ‏Setreset • שיחה 20:46, 31 באוקטובר 2010 (IST)

תודה רבה! ה'תחשוב על זה...' הוא ניסוח לא-מתמטי של תנאי השפה שהצבת?

לא, שניהם מתמטיים באותה מידה, זה פשוט הסבר אחר. לעיתים קרובות במדע אפשר להוכיח חוקים בדרכים שונות. ‏Setreset • שיחה 13:42, 2 בנובמבר 2010 (IST)

אני בכלל לא בטוח שההסבר של setreset נכון לגלי אור נראה, וגם לא בטוח שהוא מתייחס למה שנראה לי השואל מתכוון.

למה לא נכון. כי באורכי הגל (ואנרגיות הפוטונים) של אור נראה ההסבר שלו הוא לא היחידי, ואני ממש לא בטוח שהדומיננטי. זה נכון לחלוטין כשמדברים על גלים יותר ארוכים. באור נראה, האינטראקציה של הפוטונים הבודדים עם אטומים או מולקולות יחידות נראית לי יותר דומיננטית - ולראיה שרוב החומרים הלא מוליכים ולא מתכתיים גם הם מחזירים אור. דף הנייר הלבן גם הוא מחזיר אור! לא פחות ואף יותר מהמתכת.

אלא מה ההבדל? הנייר מחזיר אור לכל הכיוונים. לעומת זאת המתכת (וגם פני הזכוכית) מחזירים אור כמו מראה. והעיניין הוא שפני המתכת (והזכוכית) הרבה יותר חלקים. ―Eman (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ברור שהמשפט האחרון נכון... כוונתי היתה לשאול 'מהי הסיבה בעטיה מתכות מלוטשות מחזירות אור טוב יותר מאשר חומרים אחרים כאשר הם חלקים, כלומר מדוע מתכות מחזירות את האור בצורה שונה מחומרים אחרים'. הסבר ברמת המולקולה או האטום. התשובה האחרונה של סטריסט היתה די הגיונית, לכן אשמח להסבר מה שגוי בה, אם ישנה שגיאה. תודה לשניכם על הטרחה!

גם אני אשמח לדעת מה שגוי. במתכת המרחקים בין האטומים הם מסדר גודל של ננומטר, וגל נראה הוא בעל אורך גל של חצי מיקרון, פי 500, אז קשה להבין איפה האינטראקציה עם אטום בודד. בנוסף, רמות האנרגיה של מתכת הן פסים של רצף ושל פערים לסירוגין שהולך עמוק מאוד מעבר לאנרגיה של אור נראה. משתי סיבות אלו האינטראקציה היא עם האלקטרונים המשותפים במתכת ולא של האטומים הבודדים. לא אמרתי שחומרים אחרים לא מחזירים, אלא שהמנגנון בהם שונה. לגבי הטענה השלישית, כראיה לזה שהמנגנון שהצעתי להחזרת מתכת שגוי, אתה אומר שגם חומרים אחרים מחזירים - אין כאן קשר לוגי. ‏Setreset • שיחה 21:14, 2 בנובמבר 2010 (IST)

דילמה רוסף

דילמה רוסף, הנשיאה החדשה של ברזיל - בעדנו או נגדנו? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:36, 2 בנובמבר 2010 (IST)

לפי אתר שראיתי, היא יהודייה(מעורבת, אמא שלה היא יהודייה-סילביה) אך מתריסה נגד ישראל. לפי האתר הזה [5] ועוד כמה אתרים שלא כלכך מתגאים לכתוב את זה או להציג את זה בגדול.ובכלל בכל הויקיפדיות כולל הברזילאית לא כתוב עליה את כל זה בכלל, ככה שזה לא רישמי ולא בטוח אם זה אמיתי.Nimrod333 - שיחה 09:12, 3 בנובמבר 2010 (IST)

גם ברונו קרייסקי היה יהודי ובכל זאת היה אנטי-ציוני נלהב. אילן שמעוני - שיחה 16:35, 3 בנובמבר 2010 (IST)

שלא לדבר על אברום בורג. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:12, 3 בנובמבר 2010 (IST)

לא אמרתי שזה בלתי אפשרי.Nimrod333 - שיחה 21:15, 3 בנובמבר 2010 (IST)

מה ההבדל בין 0 להארקה?

בשקע בעל 3 פתחים ( המקובל בארץ) - אם אני עושה מכשיר בלבלתי בו את ההארקה עם האפס - האם הוא יגרום לאיזשהם בעיות בתפעול ( לא נתייחס לבטיחות לרגע. נניח שכל המפסקים תקינים) או שישר יכבה את כל החשמל בבית?

אם אני דוחף מוליך לאפס ( בזמן שאני על האדמה עם ידיים ורגליים חשופות), האם אני אקבל זרם? אם אני "מתחבר" להארקה?

אם אני מחבר את המכשיר- חוט אחד לפאזה, חוט אחד על הרצפה - האם המכשיר יפעל?

אני שואל כאן בשביל לא לנסות את זה בבית. אין צורך להסביר לי שזה ניסויים מסוכנים. 192.114.105.254 15:25, 3 בנובמבר 2010 (IST)

1. עלול לגרום. יש הבדל בשאלה האם זה מגיע לתחנת ההשנאה או ישירות לאדמה.
2. לאפס- לא אמור לקבל זרם, אלא אם יש בעיות בתחנת ההשנאה. להארקה - לא תקבל זרם.
3. מה זאת אומרת "על הרצפה"? סתם נוגע ברצפה? כי אז לא. לא באופן תקין לפחות.

כל האמור לעיל הוא למיטב ידיעתי. לא למדתי את הנושא לעומק. כרגיל אשמח לקבל תיקונים. אלעזר - שיחה 15:56, 3 בנובמבר 2010 (IST)

איזה מהמיגונים הבטיחות יפגע בפעולת המכשיר במקרה 1 ו3? הפחת? או המפסק הראשי? מהי ההשנאה שציינת? התכוונת שהרשת הביתי מחוברת דרך שנאי? אני דיברתי על המקרה הנפוץ של חוט חשמל שמגיע לבית הלקוח ישר מתחנת החשמל. עוד שאלה: האם חוט האפס מגיע ישירות לתחנת החשמל? 192.114.105.254 16:08, 3 בנובמבר 2010 (IST)

עד כמה שאני יודע, מפסק הפחת מודד את הפרש הזרם בין הפאזה לאפס ו"יקפוץ" במקרים 1 ו 3. למעשה, בהנחה שהמגע עם הרצפה הוא טוב, מקרים 1 ו 3 שקולים. במקרה 2 נראה לי שלא יקרה כלום (אבל זו לא המלצה לנסות;)ירון ק. - שיחה 17:29, 3 בנובמבר 2010 (IST)

באיזה מקרה המפסק הראשי מספיק את הפעילות בבית ובאיזה הפחת? האם קצר ועומס יתר זה אותו דבר מבחינת מכשירי הבטיחות? האם זה נכון שהארקה לא תקינה( שלא באמת מחוברת לצנרת או לאדמה) עלולה להוליך זרם ממכשיר פגום למשיר תקין ובכך מהווה סכנה? מה יותר מסוכן זרם תלת-פאזי או חד-פאזי? 192.114.105.254 18:00, 3 בנובמבר 2010 (IST)

לעניין ממסר פחת ראה כאן [6] ועוד קצת על הנושא הכללי גם כאן [7]. אם אתה נדרש למידע טכני נוסף או חידודים והרחבות אני ממליץ מנסיוני את הקישורית הבאה [8], התשובה בדרך כלל דיי מהירה Assayas - שיחה 21:23, 3 בנובמבר 2010 (IST)

המפסק הראשי מפסיק את הזרם אם הוא גדול מידי - בד"כ בגלל עומס מכשירים או מקצר במערכת. מפסק הפחת מפסיק את הזרם אם הזרם היוצא גדול מהזרם החוזר, מה שמראה על כך שהזרם אינו זורם במעגל אלא זורם במסלול אחר (למשל דרך מי שהיכניס אצבע לפאזה). בכך מפסק הפחת מונע התחשמלות. יואלפ - שיחה 08:31, 4 בנובמבר 2010 (IST)

מספק הפחת זה המספק הראשון ליד המספק הראשי? לחצתי על הכפתור העגול לידו - אין שום תגובה נראית לעין. אם אני מוריד ידנית את המפסק הזה - האור נכבה. מה יכולה להיות הסיבה? 109.67.50.139 15:29, 5 בנובמבר 2010 (IST)

אם זה מפסק הפחת והוא לא מגיב ללחיצה, צריך להחליף אותו בהקדם. יואלפ - שיחה 07:45, 7 בנובמבר 2010 (IST)

קריסת פונקציית הגל בתורת הקוונטים

נניח שיש לי חלקיק שיכול להימצא בסופרפוזיציה מסויימת, האם אוכל לבדוק האם הוא בסופרפוזיציה הוא שמא הוא כבר קרס למצב בודד? תודה מראש 89.138.0.213 15:46, 3 בנובמבר 2010 (IST)

ניסוי שני הסדקים מודד את זה. אלעזר - שיחה 15:56, 3 בנובמבר 2010 (IST)

לאחר שחלקיק קרס לפונקצית גל מסויימת, תקבל בוודאות (כלומר בסיכוי 1) את אותה המדידה שעשית לפני הקריסה, אאל"ט. yanshoof • שיחה • 16:15, 3 בנובמבר 2010 (IST)

נראה לי שיש עוד חופש , תודה מים נושפים .

זה תלוי מה אתה בודק. אם תמצא את החלקיק במצב מסוים, תוכל לתאר את התהליך כקריסה אפקטיבית לאותו מצב, אבל כל מצב ניתן לתיאור כסופרפוזיציה של מצבים אחרים (בבסיס שונה)ירון ק. - שיחה 17:39, 3 בנובמבר 2010 (IST)

אני תמכוון לדגומה בניסוי EPR איינשטיין פודולסקי רוזן: אם אמדוד את החלקיק פעם נוספת, אוכל לגלות באפון כלשהו, שכבר הקרסנו את פונקציית הגל והוא לא נמצא יותר בסופרפוזיציה? האם לאחר שנקריס את פונקציית הגל (בוגע לספין החלקיק) תקרוס גם פונקציית הגל בנוגע למקומו ואם לא אוכל באמצעות פעולה על חלקיק א' להקריס את מקומו של ב'? שוב תודה מראש 89.138.0.213 19:23, 3 בנובמבר 2010 (IST)

אתה לא יכול להקריס את מקומו של ב', כי הוא עבר מרחק ולכן המקום שלו כבר לא קשור אך ורק למקומו של החלקיק הקודם. ובאופן עקרוני פרדוקס EPR לא מדבר על פונקציית הגל של המקום אלא על ספין או מאפיין דיסקרטי אחר. אלעזר - שיחה 21:35, 3 בנובמבר 2010 (IST)

EPR נוסח במקור עם משתנים צמודים שלא מתחלפים המקום והתנע. זה היה דיוויד בוהם שניסח את הגרסה עם מצב EPR הסינגלט

$\ |{\textrm {EPR}}\rangle ={\frac {1}{\sqrt {2}}}\left(|\uparrow \rangle |\downarrow \rangle -|\downarrow \rangle |\uparrow \rangle \right)$ . בשני המקרים המשתנים של זוג החלקיקים שזורים אחד בשני ולכן מדידה שחל אחד קובעת את השני. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:38, 3 בנובמבר 2010 (IST)

טעיתי לגבי ניסוח הפרדוקס, אבל לגבי בדיקת הקריסה, המרחק שעבר החלקיק גורמת לקריסה הזאת להיות להיות לא מדידה על ידי ניסוי שיבדוק "האם המיקום נמדד או לא". אלעזר - שיחה 22:56, 3 בנובמבר 2010 (IST)

מאמר קצר ודיון בנושא http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-2391-13174-21705143,00.html תודה

האם האי וודאות יכולה להיות לגבי מטענו החשמלי? בניסוי שני הסדקים אנו מוכיחים כי יש לחלקיק אי וודאות במיקום, ישנה דרך להראות אי וודאות בנוגע לספין? 89.138.0.213 21:59, 3 בנובמבר 2010 (IST)

לגבי הספין, אני חושב שאם היה ניסוי בודד הבודק את זה, באמצעות חלקיק יחיד, היה אפשר באמצעות הטריק של EPR להעביר מידע בינארי במהירות גבוהה מהאור, בניגוד לעקרון הלוקליות. (מבצעים את הניסוי בקצב קבוע. וקובעים שמדידה=1 לוגי, אי מדידה=0 לוגי). אלעזר - שיחה 22:24, 3 בנובמבר 2010 (IST)

לספין ישנה אי ודאות פנימית. כלומר אם מצאנו חלקיק עם ספין בכיוון Z נוכל לומר שהוא בסופרפוזיציה בבסיס X : $\ |\uparrow _{Z}\rangle ={\frac {1}{\sqrt {2}}}\left(|\uparrow _{x}\rangle +|\downarrow _{x}\rangle \right)$

המטען הוא אפיון (property) של החלקיק עצמו ולא קשור למצבו. יכולה להיות אי ודאות לגבי המטען באיזור מסוים, לדוגמא אם יש אי ודאות לגבי מיקום החלקיק. ירון ק. - שיחה 07:24, 4 בנובמבר 2010 (IST)

האם המידע שייך למישהו?

האם מידע כשלעצמו מוגן בזכויות יוצרים? האם הנוסחה של איינשטיין שייכת לאיינשטיין? האם גילוי חלקיק חדש שייך למגלה? האם הוכחה של משפט במתמטיקה נותנת למוכיח "זכויות יוצרים"? אם הוכחתי את אי שוויון המשולש בדרך שלא ראיתי בשום מקום אחר, האם יש לי איזו זכות להגיד שהמידע על הדרך הזו שייך אך ורק לי ולאף אחד אחר אסור להוכיח את החוק מבלי לקבל ממני אישור? האם הידע שמוצרט נולד ב1756 שייך לכל האנשים בעולם? 79.178.26.197 22:42, 3 בנובמבר 2010 (IST)

לא. ולו מהסיבה הפשוטה שכל אחד יכול להגיע אל המידע הזה לבד, ולכן איינשטיין לא יכול לנכס לעצמו את הנוסחה. אלעזר - שיחה 22:50, 3 בנובמבר 2010 (IST)

ראה זכויות יוצרים#תחומים שאינם בני הגנה. אין זכות יוצרים על רעיון, אלא רק על אופן ביטוי מדוייק שלו (עד כדי שינויים שאין בהם יצירה). עוזי ו. - שיחה 23:31, 3 בנובמבר 2010 (IST)

זה אומר שאם חישבתי מטען אלקטרון באיזה צורה מדוייקת במיוחד וגיליתי שהוא טיפה שונה מהערך המקובל - אז הידע מהגילוי הוא לא שלי? 192.114.105.254 12:18, 4 בנובמבר 2010 (IST)

ואם הוא "שלך", מה תעשה איתו? תמכור אלקטרונים בשער הגבוה ותקנה בשער הנמוך? על תכנון מכשיר מדידה מדוייק במיוחד יש זכויות יוצרים, אבל לא על תוצאות המדידה. עוזי ו. - שיחה 12:59, 4 בנובמבר 2010 (IST)

פשוט אין זכויות יוצרים על מידע, וזהו. ככה החוק. אפשר לדמיין עולם שבו על מידע יש זכויות ושימוש בו גורר תשלום, ראיתי סרט כזה. ‏Setreset • שיחה 16:09, 4 בנובמבר 2010 (IST)

אני חושב שקשה גם לדמיין עולם שבו יש זכויות יוצרים על מידע. מכמה ביטים ומעלה יחולו הזכויות? עוזי ו. - שיחה 17:11, 4 בנובמבר 2010 (IST)

מצד שני, נגיד אתה בתור מתמטיקאי תשקיע שנים של חשיבה יצירתית ותפתח תחום מודרני שאולי גם יוביל לגילויים שימושיים מבחינה כלכלית. אבל לא תהיה זכאי לכלום, פרט לאולי איזה פרס שמישהו בטוב ליבו נותן למתמטיקאים מוערכים. Corvus,(שיחה) 17:24, 4 בנובמבר 2010 (IST)

יש מתמטיקאים שהתעשרו מיישומים שאפשר להוציא עליהם פטנט. אתה יכול לנסות להוציא פטנט על הרעיון שכדאי לפטנט רעיונות, ואז כל מי שיפטנט בעקבותיך יצטרך לשלם לך אחוזים. עוזי ו. - שיחה 20:59, 4 בנובמבר 2010 (IST)

המדינה כבר עשתה את זה. קוראים לזה מס ערך מוסף. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 01:22, 6 בנובמבר 2010 (IST)

גזירת וקטור יחידה

איך גוזרים $\ {\hat {i}}$?

נגיד יש לי תרגיל לחשב את התאוצה בt = 0.41667 sec והנוסחה של המיקום לזמן היא: $\mathbb {R} (x)=6sin(5t){\hat {x}}+e^{-6t}{\hat {y}}+9t^{3}{\hat {z}}$

הגזירה עצמה זה שטויות. מה אני עושה עם וקטורי היחידה? 192.114.105.254 13:29, 4 בנובמבר 2010 (IST)

אני משער שאתה גוזר לפי המשתנה t. אם וקטור היחידה לא תלוי בו, הגזירה לא "פועלת" עליו. יוסאריאן • שיחה 13:31, 4 בנובמבר 2010 (IST)

כן, כמובן לפי T (רשמתי שאני מחפש תאוצה). אבל מהתבוננות מהירה בנוסחה ניתן לראות שהגוף כן משנה את מיקומו. אז איך אני יודע שוקטורי היחידה לא משתנים? 192.114.105.254 13:34, 4 בנובמבר 2010 (IST)

כי וקטורי היחידה האלה (הקרטזים) הם קבועים. הם כל הזמן מצביעים לכיוון הצירים. לעומת זאת, כשעובדים במערכת קואורדינטות כדורית או גלילית, שם גם וקטורי היחידה יכולים להשתנות בזמן (אם הגוף משנה את הזווית שלו יחסית לראשית). eman • שיחה • ♥ 13:37, 4 בנובמבר 2010 (IST)

מעולה. תודה לכם. 192.114.105.254 13:38, 4 בנובמבר 2010 (IST)

Kanye West - Through the Wire

מי הבחורה ששרה?

לפי הערך קניה וסט, "השיר סומפל משירה הקלאסי של צ'אקה קאן "Through the Fire". דוד - שיחה 23:25, 4 בנובמבר 2010 (IST)

הוא לא כבד, הוא אחי

מישהו סיפר לי פעם שיש מאחורי השיר סיפור מעניין He Ain't Heavy, He's My Brother אבל לא מצאתי. מישהו? yanshoof • שיחה • 20:36, 4 בנובמבר 2010 (IST)

קראת את הערך האנגלי? יוסי • שיחה 20:52, 4 בנובמבר 2010 (IST)

אחד השירים האהובים עלי ביותר. אולי אתה מתכוון לזה [9]. בברכה, רחל - שיחה 20:54, 4 בנובמבר 2010 (IST)

תודה רחל. יוסי כמובן שקראתי את הערך, אבל שמעתי משהו שונה משם. yanshoof • שיחה • 10:29, 5 בנובמבר 2010 (IST)

החוב הלאומי האמריקאי

כמה טריליונים... למי בידיוק הם שייכים ? זאת אומרת, למי ארה"ב חייבת כל כך הרבה כסף? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה בערך ובמיוחד הפסקה "Foreign ownership". עוזי ו. - שיחה 22:51, 4 בנובמבר 2010 (IST)

מאיר אריאל גם שואל, בשירו 'זנב הלטאה של שיר המקצוע':

"ארבע מאות חמישים וחמישה מיליארד דולר ארה"ב חייבת - נראה אותך מוציא את זה מהם, ברנרד, לואיז, האם את חייבת?" אוריה אורן - שיחה

משקל האוויר

יש לי כמה שאלות בנוגע לאוויר שאנחנו נושמים:

1. מה נפח האוויר שאדם ממוצע נושם ביממה? (בליטרים).

2. מה משקל האוויר הנ"ל? (בקילוגרמים).

3. מה משקל החמצן שאנחנו צורכים (בממוצע), ומה משקל הגזים שאנחנו פולטים (פחמן דו חמצני ומים)?

4. קראתי שאדם שנתקע במעלית למשך כ-18 שעות, היה לו מזל שהמעלית לא הייתה סגורה אחרת הוא היה יכול להחנק. האם נפח האוויר במעלית לא מספיק ליותר מ-18 שעות נשימה?

תודה, אורי אבן-חן - שיחה 23:30, 4 בנובמבר 2010 (IST)

1.נפח האוויר שאדם ממוצע נושם בדקה-- 6 ליטר. Nachum - שיחה 12:02, 5 בנובמבר 2010 (IST)

6. זה תלוי כמובן באדם ובנפח המעלית, אבל אחרי כמה זמן שיעור החמצן במעלית ייקטן מתחת למה שדרוש כדי להשאיר את האדם בהכרה. אלעזר - שיחה 15:37, 5 בנובמבר 2010 (IST)

הבת של

בסיור שערכתי לחבריי בבית הקברות בחיפה הפנתה את תשומת לבי אחת המשתתפות לקבר של הבת של טשרניחובסקי. מן המפורסמות שאשתו, מילניה, לא היתה יהודיה אז כיצד בתו, איזולדה, נקברה בבית קברות יהודי? Shannen - שיחה 07:59, 5 בנובמבר 2010 (IST)

אותיות בדרכון

רציתי לשאול אם ניתן להזין אותיות בנוסף לספרות בשדה מספר דרכון בטפסים מקוונים של הממשלה ( GOV.IL)

הפשרת בשר

האם הפשרת בשר ע"י השרייתו במים חמים כשהוא עטוף שקית ניילון, יכולה לשחרר חומרים מסוכנים מהניילון? תודה.

זה תלוי בייצרן הניילון... בעיקרון, זה לא אמור להיות MT0 - שיחה 09:04, 8 בנובמבר 2010 (IST)