ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון90

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

סתירה בין אלקטרומגנטיות למכניקה הניוטונית[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך של אלקטרומגנטיות שיש סתירה. אבל בכלל לא ברורה מה הסתירה ואיך תורת היחסות הפרטית פותרת את זה תודה מני111 - שיחה

אנסה להסביר את הסתירה באמצעות דוגמה. נניח שיש לנו תיל (נייטרלי) נושא זרם ולידו (במרחק r) נמצא חלקיק טעון הנע במהירות קבועה v. לפי חוקי האלקטרומגנטיות השדה המגנטי מפעיל עליו כוח לורנץ , והוא ימשך או ידחה מהתיל (תלוי בסימן של המטען). כעת, נעבור למערכת המנוחה של החלקיק (זוהי מערכת ייחוס בה מהירותו היא 0 כי בה ראשית הצירים נעה יחד עם החלקיק). לכן, במערכת זאת לא יפעל עליו כוח והוא לא ימשך לתיל. קיבלנו, אם כן, שבמערכת ייחוס אחת החלקיק נמשך לתיל ובשנייה לא. זוהי הסתירה. תורת היחסות הפרטית פותרת את הסתירה בכך שהיא מאחדת את השדות המגנטי והחשמלי, ובמעבר בין מערכות ייחוס שדה מגנטי הופך לשדה חשמלי ולהפך. כמו כן, בגלל שיש בתיל מטענים נעים (נניח באותה מהירות v), מעבר מערכת ייחוס יגרום להתכווצות לורנץ של התיל ובכך לשינוי צפיפות המטען החיובי בו ובכך להפיכתו לטעון ובכך הוא משרה שדה חשמלי שפועל על החלקיק. כך שבמערכת ייחוס אחת החלקיק נמשך לתיל עקב שדה מגנטי ובמערכת המנוחה ע"י שדה חשמלי. עוד סתירה - בסיסית יותר - נובעת ממשוואות מקסוול, או ליתר דיוק ממשוואות הגלים שנגזרות ממנה, בה לגל אלקטרומגנטי יש מהירות התקדמות קבועה c (מהירות האור) לא משנה באיזה מערכת ייחוס הוא נמדד, וזו בסתירה למכניקה הניוטונית ולטרנספורמציית גליליי וחיבור מהירויות ניוטוני. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:33, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

מהירות האור הינה מהירות אבסולוטית ואפשר למדוד כל מהירות לפיה נכון? אז למה אומרים שלא ניתן למדוד מהירות אבסולוטית בכלל? האם זה בגלל שהזמן ישתנה בין מערכת למערכת ואז להשוואה בין מהירויות במקומות שונים לא תהיה משמעות? אם החלקיק מנקודת ראותו לא זז, אז ממילא כול מה שמסביבו כן זז. כלומר המוליך עצמו ינוע. הרי לא יהיה מצב ששניהם יהיו סטטים. אם מקבעים אחד, ממילא השני יזוז נניח ב 100 קמש, ואם מקבעים את השני הראשון יזוז לעומת השני ב 100 קמש. מה שאני מתכוון זה שיש סימטריה כזו שאנחנו מסתכלים על מערכת "מבחוץ". פעם איבר א' נע לעומת איבר ב' ופעם להפך, אין סיבה שתהיינה תוצאות שונות במדידות. תודה מני111 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

אין דבר כזה "מהירות אבסולוטית". מהירות האור היא בסה"כ המהירות הכי גבוהה שיכולה להיות לחלקיק. אתה בעצמך כתבת שהמהירות של אחד היא 100 קמ"ש ביחס לשני. אי אפשר להגיד "המהירות של חלקיק היא 1 קמ"ש" ובכך לסיים. חייבים להגיד גם ביחס למה מודדים את המהירות. אם תמדוד את המהירות של שני החלקיקים ביחס לחלקיק אחר שנע ב-20 קמ"ש אז תמצא שהמהירות של אחד היא 80 קמ"ש ושל השני היא 120 קמ"ש. ברק שושני - שיחה 22:43, 6 באוגוסט 2009 (IDT)
רק להעיר שכלל חיבור המהירויות שהשתמש בו ברק הוא קירוב ניוטוני הנכון רק למהירויות נמוכות . במהירויות גבוהות מתקיים חיבור מהירויות יחסותי: . בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:52, 6 באוגוסט 2009 (IDT)
מהירות האור הינה (ה)מהירות (ה)אבסולוטית (היחידה), אך אי-אפשר למדוד בעזרתה מהירויות אחרות, שכן מהיריות של עצמים בעלי מסה הן מהירויות הנמוכות ממהירות האור ומשתנות כאשר הן נמדדות במערכות ייחוס שונות (לפי כלל חיבור המהירויות היחסותי, השונה מזה הניוטוני). וכן, כפי שאמרת, במעבר בין מערכות ייחוס הנעות במהירויות שונות (קצב זרימת) הזמן ישתנה, כך שמהירות האור תישאר אותו דבר אך מהירויות אחרות ישתנו.
בדוגמה עם המוליך, כאשר החלקיק נמצא במערכת המנוחה, התיל זז במהירות v- ולכן עובר התכווצות לורנץ. ניתן להראות ששינוי זה הופך תיל לא טעון עם זרם לתיל טעון (צפיפות המטענים הזזים משתנה לעומת צפיפות המטענים הנייחים עקב תנועת התיל והתקצרותו עבור אלה הנייחים). בכך נוצר שדה חשמלי שמפצה על התאפסותו של כוח לורנץ מהשדה המגנטי (שמתכונתי למהירות החלקיק). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:49, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

קודם כל תודה על העזרה של שניכם. אני מבין את הא-סימטריה וקראתי גם את ההסבר האחרון, אבל אני לא מבין אם כן, איך, לפי מה, המערכת ייחוס מתחלפת כל פעם מחלקיק לתיל? הרי פעם החלקיק נמשך ופעם לא (החלקיק זה אלקטרון במגנט?) ואומנם כתבת (מתנייט) שבעקבות התקצרות התיל (בגלל שהוא זז מהר,?) הוא נטען שדה חשמלי כפיצוי. שוב תודה

מערכת הייחוס היא דבר שרירותי שבאמצעותו אנו מתארים את התנועה של גופים. לפי עיקרון היחסות (הפרטית), שינוי מערכת ייחוס (אינרציאלית, כלומר: שינוי בין מערכות ייחוס הנמצאות במנוחה או נעות במהירות קבועה) לא משנה את חוקי הפיזיקה. אם חלקיק נמשך במערכת אחת הוא ימשך גם במערכת אחרת (שכן הפעלת כוח גורמת לתאוצה של הגוף לפי F=ma). לפי תורת היחסות, שדה מגנטי במערכת אחת יהפך לשדה חשמלי (או קומבינציה של השניים, ראה טנזור השדה האלקטרומגנטי וטרנספורמציות לורנץ#שדות אלקטרומגנטיים תחת טרנספורמציית לורנץ) כך שהכוח הפועל על החלקיק ישמר. ואכן, התיל מתקצר במערכת ייחוס מסוימת בגלל שהוא נע בייחס אליה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:23, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

יום חיל הים - מי יודע[עריכת קוד מקור]

[1] מישהו מבין? איתי פ - שיחה 23:29, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

[2]

קרניים אלקטרומגנטיות ושבירה[עריכת קוד מקור]

שלום, לא כל כך ברור לי,1) אם חושבים על האור כפוטונים, הפוטון הוא חבילת גלים (אבל אני רוצה גם לגלים האלה להתייחס כפוטונים ואזה צריך להיות בסדר), אז כשיש נפיצה, נניח שהחבילה מתרסקת על הפריזמה, אז יוצאים פוטונים בתדר אדום, כחול וכו'? יש אין סוף צבעים (רצף ולא דיסקרטי) אז זה לא לגמרי מובן. 2)כתוב, שבתוך הפריזמה ובלל בתווך, האור נע לאט יותר, מה מאט אותו שם? הוא נבלע באטומים מעורר אלקטרונים וממשיך כרגיל ובדרך רגב "מבזבז זמן"? 3) לפחות לכאורה, ההגיון נותן שגם גלים כמו תת אדום, גלי רדיו יעברו נפיצה כשפוגעים בפריזמה, נכון? תודה רבה! מני111 - שיחה 00:41, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

שלום, גם לך. עניתי לך על כך בשאלה קשורה קודמת שלך, בעניין דומה. אני מקווה שעברת על התשובה שם, כי היא הבסיס גם לכאן, ובפרט, לשאלתך הראשונה. לגבי שאלתך השניה: נכון, מדובר בסדרה של תהליכי בליעה ופליטה. התשובה חיובית, לפחות עקרונית, גם לשאלתך השלישית, אם כי כאשר סורקים את הספקטרום הא"מ עבור חומר נתון, מקבלים 'חלונות' בליעה בתחומים נתונים, ההופכים את החומר אטום עבור תחום ספקטרלי זה. לפרגן זה לא רק לומר תודה, אלא, עוד יותר, במתן משוב. זה נכון לשאלה הקודמת, וגם עתה. בנצי - שיחה 03:19, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
אז שוב שלום, האמת שלא ראיתי את התשובה ועכשיו חיפשתי אחורה ומצאתי - תודה, אני עדיין לומד איך דברים הולכים פה. לא כל כך הבנתי בעניין הפרגון-משוב, אני כן מאוד מעריך שאנשים מתנדבים לענות על מה שסקרן אותי מזמנם. באשר לשאלה, גם בתשובה לא הסברת כל כך טוב משום שחזרת ברגע לכתוב "אורכי גל". אני חוזר אחורה, יש פליטה של פוטון שהוא האור הלבן[-חבילת גלים, אבל גם האור האדום הוא פוטון, אז איך זה עובד? הרי הפוטון של האור הלבן אלמנטרי, הוא לא יכול להיות בנוי מפוטונים אחרים.] הפוטונים "הלבנים" פוגעים במנסרה ומתחילים להגיב על האטומים של המנסרה בתהליך של עירור ופליטת אור, שאין סיבה שיפלטו כל פעם פוטונים בתדירויות שונות ואיך זה קשור למרחק שעוברים בתווך? מבחינתי זה כמו הכדורים האלה שפוגעים אחד בשני ומעבירים את האנרגיה עד לאחרון, בדיוק אותה אנרגיה. ואם זה בגלל שהפליטה היא אקראית ולא לכיוון מסוים, אז למה בציור של מנסרה רואים שהגיוון בצבעים מתחיל בנקודה אחת? תודה מני111 - שיחה 10:29, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
כן, כוונתי היתה שצריך למצות דיון קיים, להגיב עליו ולהדגיש את מה שעדיין נותר בלתי ברור. השאלה הנוכחית שלך פשוט לא המשיכה את קודמתה, ובמידה רבה חוזרת עליה. נכר בך שהנושא חשוב ללבך, ושאלותיך מהותיות ומעמיקות. בהתאם, כך צריך להיות הדיון עצמו, אחרי שהמשיב/ים התאמץ/ו להשיב לך, ובכדי לאפשר להם לדעת מה אתה שואל בעצם, ברזולוציה טובה יותר. בצורה כזו גם אוכל לדעת שלא קיבלת תשובה לשאלה שלך, ולא שההסבר לא כל כך טוב; יש הבדל בין שני הדברים. אתה צודק לגבי המעבר (המקובל) בשימוש בפרמטרים גליים וחלקיקיים, בו זמנית. צריך לזכור שכל חלקיק וכל גל, נושא בחובו דואליות, ז"א אופי כפול. במהלך התפשטותו של גל הוא נוהג ככזה, אבל באינטראקציה עם האטומים או המולקולות של חומר, הוא נוהג כחלקיקים. שאלתך חותרת בעצם להתאמה בין שני התיאורים, ולכך כיוונתי בתשובתי הקודמת. נעזוב לרגע את השימוש במונח אורך גל, ונתבונן בו בתור חלקיק בעל אנרגיה ותנע נתונים. התנע של פוטון אדום שונה מהתנע של פוטון סגול, למשל, ולכן מקנה לכל אחד מהם תכונות פיזור שונות ! זהו הסבר קלסי ביסודו. מנקודת מבט קוונטית, פוטונים השייכים לצבעים שונים (אנרגיות שונות) מעוררים מעברים בין רמות שונות, עם זמני חיים שונים, ועם הסתברויות פליטה שונות בכיוונים שונים. התקדמנו במקצת ? אגב, אתה תלמיד בתיכון ? סטודנט באוניברסיטה ? איך הגעת לעסוק בשאלות אלה ? המשך בכך, זה מצויין. שבת שלום, בנצי - שיחה 11:35, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

התקדמנו הרבה. אני חושב שאני מבין את הרוב, עם זאת, קרינה א"מ תיפלט או מאלקטרון שזז בין מסלולים מסביב לפרוטון או בהיתוך/פיצוץ/התאיינות של החלקיקים עצמם-הפיכה מחומר לאנרגיה-או מאלקטרונים שזזים ליד מגנט, אז האם יש הגבלה למספר התנעים שיכולים להיות מופקים? כלומר, יש למשל 500 סוגי/מצבי תנעים לפוטון? כי אני תמיד דמיינתי את הספקטרום כאין סופי מבחינת הצבעים, שתמיד יהיה עוד גוון ועוד גוון... אני סטודנט וסיימתי את שנה א' בחוג למדע המדינה ובחוג לפילוסופיה. אני די מתעניין בהכל, רוצה לדעת איך העולם עובד, פיזיקה היא חלק משמעותי מההבנה הזו. אבל גם אני כותב עבודה בפילוסופיה של המדע וזה גרר את השאלה הקודמת שלי בעמוד הזה על אלקטרומגנטיות. בקשר לדיונים פה, העניין הוא שאין לי מושג אם מישהו הגיב לשאלה שלי כמה ימים אחרי, זה קצת כמו פורום מוזר, וגם לא ניתן לעשות חיפוש על השאלות שנשאלו פה ככה שעכשיו הבנתי יותר מה קורה ואני גם שמתי את הדף במעקב. [ובכל אופן אתה צודק כמובן.] אגב חבל שהערכים בפיזיקה לא כתובים בצורה אינטואיטיבת כזו אלא בֵּשפה המתמטית.

באמת תודה מני111 - שיחה 12:22, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

לא, אין דבר כזה פוטון "לבן". לכל פוטון אנרגיה מסוימת, שתואמת לאורך גל מסוים - כלומר צבע מסוים. הצבע הלבן שאנחנו רואים מתקבל מאוסף רב של פוטונים באורכי גל (=צבעים) שונים. כאשר אוסף הפוטונים פוגע במנסרה, פוטונים עם אנרגיות שונות נעים בזוויות שונות, ולכן נקבל פיצול שלהם לקרניים נפרדות. אבל פוטון אחד לא יתפצל לשום דבר. עופר קדם - שיחה 10:31, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
עופר, את זה הוא יודע, עוד מהשאלה הקודמת שלו. במבט ממוקד יותר, הוא מתחבט בבעיית דואליות גל-חלקיק, או בצורה פשוטה יותר, אם באינטראקציה עם החומר מדברים על חלקיקים, מה פתאום 'משייכים' לו אורך גל, שהוא פרמטר גלי. השאלה שלו נוגעת למשמעות הבסיסית של המושגים הפיזיקליים, ולקשר ביניהם, ולכן היא טובה מאוד. בנצי - שיחה 11:35, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
מני, התרשמתי שאתה שואל שאלות טובות, חשובות ומעניינות. האם שקלת, אולי, לקחת גם קורסים בפיזיקה באוניברסיטה? אני מכיר כמה סטודנטים לפילוסופיה שלקחו גם קורסים בפיזיקה ואפילו עושים תואר דו-חוגי בפיזיקה ופילוסופיה (תואר שנהיה די פופולרי לאחרונה). אני ממליץ לך, בשנת הלימודים הקרובה, לקחת גם את הקורס במכניקה קלאסית בפקולטה לפיזיקה באוניברסיטה שבה אתה לומד. הוא לא יענה על כל השאלות ששאלת כאן, אך בכל זאת הוא קורס מאוד מעניין שילמד אותך להבין ולהשתמש בכמה מושגים פיזיקליים בסיסיים שכרגע חסרים לך, וגם להבין את השפה המתמטית בהם הם כתובים, ואולי אפילו להבין למה חייבים לכתוב אותם בשפה מתמטית (זה בקשר להערתך האחרונה). שים לב שבחלק מהאוניברסיטאות יש קורס במתמטיקה שצריך לקחת במקביל לקורס הזה, ובלעדיו אתה לא תבין מה הולך בקורס. אני מאמין שאחרי שתעשה את הקורס במכניקה קלאסית תתחיל להבין דברים יותר טוב, ואז אם תרצה תוכל לקחת את הקורס בחשמל ומגנטיות שיענה על כל השאלות ששאלת כאן בנושא הזה. אגב, ההמלצה שלי היא בהנחה שעשית בגרות 5 יחידות במתמטיקה ובפיזיקה. אם לא עשית, אז לדעתי אתה צריך להקדיש זמן במהלך חופשת הקיץ כדי להשלים את הידע של הבגרות, לפני שאתה קופץ למים העמוקים. ברק שושני - שיחה 12:41, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

באמת שאלתי לא מזמן בפורום פילוסופיה איך יוכלו פילוסופים לדבר על פרדוקסים מסוימים שצריך ידע מדעי עבורם. אני חושב שרוב הפילוסופים של המדע יש להם ידע גם מדעי - אם כי מהקצת שראיתי מדענים שנכנסו לפילוסופיה לא היו פילוסופים טובים (לעומת הפילוסופים שנכנסו למדע ודיברו על פילוסופיה - וזה בהחלט חסר. מה שהצעת בהחלט חשבתי על זה אבל משיחות עם כמה אנשים שאמרו לי שרוב הפיזיקה, לפחות בתואר ראשון זה המון מתמטיקה, ואם יש משהו שאני נגדו, זה להפוך את המצטיקה לתכלית ולא רק ככלי לגילוי העולם. כלומר, המתמטיקה עצמה לא מעניינת אותי כמעט בכלל אלא בהקשר של גילוי העולם. אם ניקח למשל את הלוגיקה, למדתי (חובה) לוגיקה מתמטית, פשוט בזבוז זמן למי שרוצה למי שלומד פילוסופיה בכלל, הרי אפשר לבדוק טענות בדרכים הרבה יותר אינטואיטיביות מלהצרין ולפרמל. לא עשיתי 5 יח"ל במקצועות האלה. לפחות בנתיים אני מנסה לדעת כמה שיותר בצורה אינטואיטיבית, אגב יוטיוב גם דרך טובה מאוד, כמו גם ספרים של סטיבן הוקינג. אני לא יכול לראות אפשרות שהמתמטיקה תסביר משהו. מתמטיקה יכולה לגלות ולחשב, אבל לא תסביר למה ואיך (ואני מודע לזה שאני מתעלם מזה שכתבת שרק אם לומדים מתמטיקה, מבינים למה צריך, אבל אין לי ברירה כ"כ). אם כבר הואלתם להתייחס בצורה זו, זה מזכיר לי שיש לי איזו תיאוריה לבסס על הטוב שבאדם. איפה אני משיג מידע על כמות המשחיתים בויקיפדיה (ואיפה המקום לשאול שאלות כאלה?) לעומת כמות התורמים (לא פרזיטים כמוני...)? שבת שלום!

למרות שאני לא פילוסוף וגם בתור מתמטיקאי אני די מחורבן אני רוצה להקביל את הדברים שאמרת למשהו אחר. אני נאלצתי ללמוד אנגלית כדי להשתמש בה ככלי להגיע לדברים שמעניינים אותי, אין לי שום עניין באנגלית עצמה אלא בגישה לטקסטים שהיא מאפשרת לי. את המתמטיקה אני רואה באופן דומה. המתמטיקה היא כלי חזק מאוד לתיאור בעיות ששפות הדיבור עמומות מדי בכדי לתאר. היא גם מאפשרת הבניה של החשיבה שמאפשרת להתקדם בבעיות שיש לפתור. יש מי שהדברים באים לו אינטואיטיבית, כל השאר צריכים להעזר במתמטיקה. אגב, לטענה שלך כי: "מתמטיקה יכולה לגלות ולחשב, אבל לא תסביר למה ואיך" התייחס ריצ'רד פיינמן באחת ההרצאות שלו ואמר ש"אנחנו קרובים לגלות את המשמעויות האיכותיות של הנוסחאות" (בניגוד למשמעויות הכמותיות - ת.א.). לגבי שאלתך השניה, אין את הנתונים האלה, תאלץ לספור ידנית. תומר א. - שיחה 14:24, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
כמה דברים למני:
  1. אל תשכח לחתום בסוף הודעותיך. לפעמים אתה חותם ולפעמים לא, וזה מקשה על מעקב אחר ההודעות. הממשק של דפי השיחה בוויקיפדיה הוא לא הכי נוח בעולם, אבל הוא עובד, אם כולם זוכרים לחתום...
  2. אני לא בטוח שיש מידע כזה מן המוכן, אך תוכל לעיין ברשימת השינויים האחרונים ולנתח את כמות העריכות הטובות (תרומה לערכים), הנייטרליות (דיון בדפי השיחה) והרעות (השחתות). נשמח לקבל את תוצאות המחקר לכשתסיים אותו.
  3. אני מזמין אותך לערוך ולכתוב ערכים בוויקיפדיה במדעי המדינה ובפילוסופיה. ראה קטגוריה:מדע המדינה וקטגוריה:פילוסופיה לרשימה של ערכים קיימים.
  4. לפילוסופים של המדע חייב להיות, כמובן, ידע מדעי - אבל הם לא חייבים לדעת אותו ברמה של דוקטורט בפיזיקה. הם צריכים שיהיה להם ידע נרחב בכל תחומי המדע, אבל יותר חשוב מזה - להבין את התהליכים שיוצרים את הידע הזה. דוגמה טובה לפילוסוף שאין לו ידע מדעי ברמה של מחקר אקדמי בפיזיקה או בביולוגיה, אבל כן יש לו מספיק ידע כדי לומר דברים מעניינים בנושאים האלה, הוא דניאל דנט, שאני מאוד ממליץ לקרוא את הספרים שלו.
  5. ריצ'רד פיינמן אמר פעם:

To those who do not know mathematics it is difficult to get across a real feeling as to the beauty, the deepest beauty, of nature... If you want to learn about nature, to appreciate nature, it is necessary to understand the language that she speaks in.

ואני מסכים איתו לחלוטין. המתמטיקה היא השפה שבה פועל הטבע, והשפה שבה כתובים כל חוקי הפיזיקה. ככל שאני לומד יותר מתמטיקה אני מרגיש שאני מבין טוב יותר איך העולם פועל. המשפט שכתבת, "מתמטיקה יכולה לגלות ולחשב, אבל לא תסביר למה ואיך", הוא שגוי, ואם תלמד פיזיקה תבין למה. במקרים רבים אפשר להבין למה דברים קורים כמו שהם קורים, ואיך הם קורים, רק באמצעות המתמטיקה, וזאת משום שהמתמטיקה מאפשרת לנו לצאת מכבלי התפישה המוגבלת של המוח שלנו ולחשוב על דברים בצורה מופשטת יותר. נסה כמה שתרצה, לא תצליח לדמיין מרחב-זמן 4-ממדי בראשך; אבל באמצעות המתמטיקה אפשר לתאר מרחב כזה בקלות ולהבין תהליכים רבים שקורים בו. כך למשל ניתן לתאר את תורת היחסות, שבלי המתמטיקה אי אפשר היה להבין בה שום דבר. בדומה, את תורת הקוונטים ניתן לתאר אך ורק באמצעים מתמטיים, משום שהיא סותרת לחלוטין את כל מה שאנחנו מכירים בצורה אינטואיטיבית לגבי העולם היומיומי של הגופים הגדולים. ברק שושני - שיחה 14:36, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

האמת שגם החתימות שכן יש זה משום שאחרי שכבר עשיתי שמור ראיתי ששכחתי. אילו משמעויות יש לנוסחאות חוץ ממה שהן מציינות? הרי זו באמת שפה, סימנים שמציינים מצוין. בקשר לשאר אני מסכים עם מה שכתבת בהסתייגות קטנה, הפיזיקה עוד רחוקה מלממש את הפוטנציאל שלה מבחינת עניין להדיוטות ויש עוד מקום להכניס הסברים אינטואיטיבים, שכמו שציינתי קודם, אני מוצא גם ביוטיוב וכדאי תמיד לחפש שם כל מיני סרטונים על פיזיקה. יש עוד איזה אתר עם הדגמות שהגעתי אליו מויקיפדיה. אני מקווה בהחלט עוד לכתוב בויקיפדיה אבל בנתיים אני לומד ממנה (יותר טוב ממתרגלים)מני111 - שיחה 17:02, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

אני חושש שאני לא מסכים לגבי תשובתו של בנצי לשאלה השניה (לפחות לא לפי נוסח השאלה ששאלת). לא מדובר פה על עירור אלקטרונים באטום!
לגבי התופעות של שינוי המהירות והכיוון של אור בתווך דיאלקטרי (כמו הזכוכית במנסרה), יש קודם כל הסבר גלי (בניגוד למשל לתופעה כמו האפקט הפוטואלקטרי שבשביל להסביר אותה חייבים להסתכל על האור כחלקיקים). וההסבר הוא שבחומר יש דיפולים חשמליים שהגל האלקטרומגנטי גורם להם להתנדנד בתדירות שלו, וכתוצאה מכך נגרמים כל האפקטי םהאלה.
אם מתעקשים להסתכל על זה כתופעה חלקיקית, אז אולי אפשר לומר שהפוטונים נבלעים ברמות האנרגיה המולקולאריות (של התנדנדות אטומים במולקולות) או אולי אפילו ברמות אנרגיה של כל הגביש. emanשיחה 17:22, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

האם הוחלט שלא לסגור את ערוץ 10?[עריכת קוד מקור]

הזאת[3] האם נכון? איתי פ - שיחה 12:34, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

זה נכון, אבל לא מדויק. משרד האוצר העביר לרשות השנייה את טיוטת ההסדר מול ערוץ 10, ויש עדיין דיונים על הנוסח הסופי. נכון לעכשיו - הערוץ לא ייסגר. אנדר-ויקשיחה 19:09, 8 באוגוסט 2009 (IDT)

מוזיקה[עריכת קוד מקור]

מה המילה העברית למוזיקה? רחפן - שיחה • נו שויין. • י"ז באב ה'תשס"ט • 12:46, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

מה רע עם מוזיקה? הק' אליהו - שיחה 12:54, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
שזה לא בעברית. רחפן - שיחה • נו שויין. • י"ז באב ה'תשס"ט • 13:18, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
זה בעברית, כנס לאתר האקדמיה ותראה. תומר א. - שיחה 13:24, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

שאלה על מרכבה 4[עריכת קוד מקור]

כדורים תלויים מאחור

לשם מה צריך את המשקולות התלויות על שרשראות מאחורי הצריח? איזה אחד אמר שזה בשביל לאזן את מרכז הכובד של הצריך או משהו כזה, אבל לא הבנתי איך זה פועל. 82.81.164.239 16:29, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

זה לא קשור בשום מידה למרכז כובד, אלא לטילים - נקודת החיבור בין הצריח לגוף הטנק היא, מטבע הדברים, נקודת תורפה. פגיעה של טיל נ"ט בנקודת החיבור יכולה לחסל את הטנק, ולכן זו מטרה נפוצה. השרשראות גורמות להפעלה של ראש הנפץ של הטיל לפני הפגיעה בנקודת החיבור, ולכן היא תחטוף פגיעה מוגבלת בלבד - טילי נ"ט הם בדר"כ מטען חלול, סילון מתכת מותכת שנוצר בעזרת פיצוץ. הסילון הזה חודר מיגון בקלות, אבל הטווח שלו מוגבל. אם הוא מתחיל להיווצר חצי מטר מוקדם יותר (בגלל השרשראות), עד שהוא יגיע לגוף הטנק הוא כבר יהיה חלש יחסית. יש עוד אמצעים מסוג זה, כמו רשתות ברזל - ראה מיגון כלוב. עופר קדם - שיחה 16:57, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
גם אותי למדו שזה נגד טילים נגד טנקים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:23, 8 באוגוסט 2009 (IDT)
אני חושב שזה דקורציה, וכל השאר סיפורים Face-smile.svg אנדר-ויקשיחה 19:11, 8 באוגוסט 2009 (IDT)
זה אכן נגד מטענים חלולים, וזה נקרא שערות שולמית. חיבור בין תובה לצריח הוא רגיש, וזו דרך נוספת להגן עליו מאחור. yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 12:46, 9 באוגוסט 2009 (IDT)
חבר שלי אומר שכל המרכביסטים הם ****** וזה רק הולם שגם לטנק שלהם יהיו שערות של ***** שמתנפנפות ברוח. יוסישיחה 11:32, 11 באוגוסט 2009 (IDT)
נשמע שחברה של חבר שלך בגדה בו עם טנקיסט. אנדר-ויקשיחה 15:33, 11 באוגוסט 2009 (IDT)
מגחניק? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:55, 14 באוגוסט 2009 (IDT)
אתה יודע שלמרכביסטים יש ראי קטן מחובר בשרשרת לקופסה של המצברים? אולי בשביל לתקן איפור בטל"ת יוסישיחה 21:48, 15 באוגוסט 2009 (IDT)
מגחניק? אני? הייתה לי מערכת יחסים מסוימת עם חטיבה 7, אבל לא מהצד התפעולי. אנדר-ויקשיחה 22:30, 16 באוגוסט 2009 (IDT)
מישהו שינה את ההזחה. השאלה "מגחניק" זה למי שלכלכך על המרכביסטים. ידועה האיבה בין המרכביסטים למגחניקים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:06, 17 באוגוסט 2009 (IDT)

שם עברי לסרט[עריכת קוד מקור]

האם ניתן שם עברי לסרטו של לואיס בוניואל "en:Ensayo de un crimen"? דוד שי - שיחה 18:07, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

דיגוקסין[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף שיחה:דיגוקסין

cloud forest[עריכת קוד מקור]

מה המונח בעברית? עידושיחה 15:38, 8 באוגוסט 2009 (IDT)

מעניין אם יש תרגום רשמי. אם לא, כדאי אולי יער ערפילי. ברחבי המרשתת נתקלתי גם בשמות יער עננים, יער ערפל וכן בתרגום המדהים יער ענן. גילי חסקין מציע יער מועב, שם שבו בחרו גם שטיינהרט קציר. אביעדוסשיחה 16:44, 8 באוגוסט 2009 (IDT)
אני רואה שמבין כולם, היחיד בו נעשה שימוש בוויקיפדיה הוא "יער עננים", אז בינתיים אשתמש בו, אם כי "יער מועב" הכי מוצא חן בעיניי. עידושיחה 16:57, 8 באוגוסט 2009 (IDT)
על זה דיברו בפתיח הדרדסים? "לפני הרבה הרבה שנים, בתוך יער עבות..." הידרו - שיחה 16:59, 8 באוגוסט 2009 (IDT)
לא נראה לי, היער שלהם היה באאורופה הקלאסית. עידושיחה 17:05, 8 באוגוסט 2009 (IDT)
חס וחלילה - "יער עבות" זו עברית יפה ליער עם צפיפות עצים גבוהה. דניאל צבישיחה 20:58, י"ח באב ה'תשס"ט (8.08.09)
אם כבר אפשר לתרגם "cloud forest" ליער עבים. יוסאריאןשיחה 11:04, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

השם "עטר"[עריכת קוד מקור]

האם ניתן גם לסוחרי בשמים וגם לרוקחים? אביעדוסשיחה 16:56, 8 באוגוסט 2009 (IDT)

משמעות המילה عطار (עטאר) בעברית היא רוקח או בשם, אז אני מניח שכן. כיום, לרוקח תרופות משתמשים בערבית בעיקר במילה صيدلي (ס'ידלי), אך לא נראה לי שהדבר חלחל גם לשמות הנקראים אחר בעלי מקצוע. אגב, המשקל "פעّאל" בערבית הוא משקל של בעלי מקצוע שמקביל למשקל העברי קַטָּל, לדוגמה, حداد (חדאד)=נפח, دهان (דהאן)=צבע וְ-نجار (נג'אר)=נגר. Kulystab (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום
כן, זה מוכר לי. מעניין שכאן מציינים דווקא את השמות "קושקש" או "קוסקס" (פרג) כשמות שניתנו לרוקחים, אך כאן מובא "עטר". אביעדוסשיחה 17:25, 8 באוגוסט 2009 (IDT)
אין כאן סתירה או ניגוד. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • י"ח באב ה'תשס"ט • 19:07, 8 באוגוסט 2009 (IDT)
יש משהו דומה בערבית לתרופה או סם בטורקית - Cüz? כי הריבוי הוא ערבי Ecza (אעפ"י שגם טורקי Cüzler)? ‏Ori‏ • PTT‏ 22:51, 8 באוגוסט 2009 (IDT)

שייח' אבריק[עריכת קוד מקור]

האם על הערך לכלול מידע נוסף, פרט לקבר עצמו? אביעדוסשיחה 17:18, 8 באוגוסט 2009 (IDT)

איך קוראים ללמה נקבית?[עריכת קוד מקור]

בדקתי ותשובה שעלתה לי הייתה שקוראים ללמה "GIRL" באנגלית אבל האם יש לנקבה בוגרת שם מפורש בעברית? ואם לא-מהו השימוש הנפוץ?

"GIRL" לא קשור לפה. באנגלית, כשמדברים אל כל חיה מבוייתת ממין נקבה קוראים לה "GIRL" ואל כל חיה מבוייתת ממין זכר קוראים "BOY" כשמדברים אליו. לא אומרים "יופי, כלב טוב" או "יופי, סוס טוב" אומרים "גוד ג'וב, גוד בויי".
בלי קשר, אני לא מודע לשם נפרד ללמה מלשון נקבה מזה שיש ללמה מלשון זכר, לא בעברית ולא באנגלית. אולי מישהו אחר כן מודע לשמות כאלה אבל אני לא והעברית שלי לא רעה במיוחד. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:20, 8 באוגוסט 2009 (IDT)
זה מזכיר את שירו של אוגדן נש (אם זכרוני אינו מטעני):
A one "L" lama is a priest.
A two "L" llama is a beast.
But I bet my pyjamas
There is no three "L" lllama
דוד שי - שיחה 19:50, 8 באוגוסט 2009 (IDT)
לי זה מזכיר הרבה שאלות כאן בנוסח "איך קוראים לנגר שמתמחה בבניית רגליו הקידמיות של השרפרף?" אבל, מה שהכי מדהים זה שלפעמים לשאלות האלה דווקא יש תשובה. לארנבונים זכרים ונקבות, למשל, יש שמות נפרדים באנגלית (אחד מהם אני לא זוכר ואילו את השני אני רק לא יודע לאיית). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:10, 8 באוגוסט 2009 (IDT)
אין ספק עידו, מההערה האחרונה למדנו ים דברים. ‏Ori‏ • PTT‏ 22:48, 8 באוגוסט 2009 (IDT)

שיני בינה אצל כלבים[עריכת קוד מקור]

האם לכלבים יש שיני בינה? ‏miniature‏ • שיחההדף האדום • 21:06, 8 באוגוסט 2009 (IDT)

שיני בינה הן שיניים בעייתיות אצל בני אדם. לבעלי חיים אחרים אין בעיה כזו. לכול מין יונקים יש נוסחת שיניים ספציפית, שיכולה לכלול גם שלוש (ויותר) שיניים טוחנות, והטוחנת השלישית מתפקדת ואינה שן בינה.יואלפ - שיחה 08:05, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

איך קוראים לחיה[עריכת קוד מקור]

M. monax

שמה העברי של Groundhog (אנ') הוא? הרי הוא מין של המרמיטה(הסוג). בנוסף ישנו גם את יום המרמיטה שנקרא באנגלית Groundhog Day שמתכון לאותו מין אך נקרא בכל זאת ה"מרמיטה". אז איך בכל זאת קוראים לחיה הזו:

  • מרמיטת מונאקס
  • חזיר אדמה
  • מרמיטת חזיר אדמה

ALPR - שיחה 22:59, 8 באוגוסט 2009 (IDT)

אולי "מרמיטה צפון-אמריקנית". על פי בבילון. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 08:26, 10 באוגוסט 2009 (IDT)
כדאי לשאול ירון. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 08:27, 10 באוגוסט 2009 (IDT)
מי זה ירון? ALPR - שיחה 12:33, 10 באוגוסט 2009 (IDT)
משתמש:ירון. תומר א. - שיחה 12:38, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

תעתיק מצרפתית[עריכת קוד מקור]

הועבר לויקיפדיה:ייעוץ לשוני#תעתיק של כמה שמות מצרפתית. קלונימוס - שיחה 14:35, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

איך עובד קורא טביעות אצבע?[עריכת קוד מקור]

??

המכשיר או הטכנטי שעובד בלי מכשור חשמלי?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:01, 9 באוגוסט 2009 (IDT)
ראה זיהוי טביעת אצבע בויקי באנגלית. אנדר-ויקשיחה 16:38, 12 באוגוסט 2009 (IDT)

התקצרות האורך ביחסות[עריכת קוד מקור]

האם התקצרות האורך נניח של חללית נובעת מעיוות במרחב עצמו (אם אני נוסע בחללית אז כל מה שאני רואה מהחלון) או רק של הכלי-החללית (ואני ממש יכול לזהות כיווץ של החללית, למרות שזה נשמע שקול ללזהות שהזמן מאט, ולכן לא מתקבל על הדעת)? גוף מסיבי כמו כוכב למשל (כמו כל גוף, אבל לצורך העניין->), כשהוא מעוות את המרחב סביבו, הוא גם מותח/מכווץ את המרחב או רק משנה את הצורה שלו (לא חייב להיות מישר לכמו-פרבולה שתמיד מראים יכול להיות גם קימצ'וצ'ים לא סימטרים שכן הגוף שמפעיל את הגרויטציה הוא כמו כדור הארץ למשל, פחוס)? יכול להיות שאנחנו לא רואים עיוות רק כי זה במימדים גבוהים יותר, כאלו שבהם נמצאים גרויטונים? תודה מני111 - שיחה 13:50, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

מני, אני חושש שאתה מערבב מושגים בלי אבחנה מכל מיני תאוריות שונות. אנסה לעשות סדר. התכווצות האורך (אין על זה ערך עדיין...) היא תופעה שניתן להסביר אותה באמצעות תורת היחסות הפרטית שהיא תאוריה פשוטה יחסית, בלי לערב תאוריות מסובכות יותר. לפי התאוריה הזו, אורכו של גוף משתנה כאשר עוברים למערכת ייחוס שונה. קצת קשה להסביר בכמה משפטים למה זה קורה, אבל כל ספר שעוסק ביחסות פרטית מכיל דוגמאות רבות והסברים מפורטים. עיוות המרחב הוא תוצאה של כבידה בתורת היחסות הכללית, והרבה יותר קשה להסביר אותו באופן אינטואיטיבי. זהו, למעשה, אחד מהמקרים הרבים בהם הרבה יותר קל להבין את התופעה באמצעות מתמטיקה - כי אי אפשר לדמיין עיקום במרחב-זמן 4-ממדי, אבל בהחלט אפשר לראות אותו בקלות בנוסחאות מתמטיות. בכל מקרה, העיוות הזה בהחלט נראה לעין, למשל בתופעה של עידוש כבידתי. ממדי מרחב נוספים הם אחד מהניבויים של תורות מסובכות הרבה יותר כמו תורת המיתרים, אשר בניגוד לתורת היחסות הפרטית והכללית, עדיין לא אושרו בניסוי, ובכל מקרה אין להם קשר ישיר לעיוות המרחב של היחסות הכללית או להתכווצות האורך של היחסות הפרטית. ברק שושני - שיחה 14:02, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

קראתי את הערכים אבל לא היה הסבר ממצה. כשאני שואל את עצמי, למה שתהיה התכווצות של הגוף (שינויים בזמן אני מבין משום שהם מפצים על הפער שגורמת מהירות האור הקבועה) אני יכול לחשוב על התעוותות המרחב עצמו. כשאני חושב על התעוותות המרחב עצמו, אני לא רואה את זה ולכן אני מייחס את זה למימדים אחרים. בעידוש תמיד מראים איך האור מבצע קשת יפה מסביב לאובייקט, אבל ההיגיון נותן שזו לא תהיה קשת יפה כי המרחב צריך להיות עקום בצורה הרבה יותר קשה בגלל שאין כדוריות מושלמת באובייקטים קיימים (לפחות כאלה שהם מעל אטום). דווקא הרגשתי שהצדקת את מה שחשבתי באשר למימדים. אם אני עושה בלגן במושגים אני מקווה שלפחות זה נותן איזו נקודת מבט אחרת לחשוב עליה מלבד לבזבז את זמנכם. תודה מני111 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

אתה לא מבזבז את זמננו, אבל אתה פשוט שוב עושה סלט. Face-smile.svg מעבר "קלאסי" ממערכת ייחוס אחת לאחרת כרוך בהפעלת טרנספורמציית גלילאו, ששומרת על מרחקים במרחב ובזמן - כלומר, הגופים יישארו באותו גודל והזמן ינוע באותה מהירות ויהיה מסונכרן בכל מערכות הייחוס. לפי תורת היחסות הפרטית, אם מניחים כי מהירות האור היא קבועה וכי חוקי הפיזיקה זהים בכל מערכות הייחוס, מתברר (משיקולים מתמטיים ופיזיקליים פשוטים מאוד) כי יש להפעיל את טרנספורמציית לורנץ, שאינה שומרת על מרחקים במרחב ובזמן - כלומר, גופים יתכווצו, הזמן יתארך ויצא מסינכרון. זה כל מה שצריך בשביל להסביר את התכווצות האורך. לא צריך לעוות את המרחב (בתורת היחסות הפרטית המרחב-זמן הוא תמיד שטוח ולא מעוות), ולא צריך ממדי מרחב נוספים. לכן, מה שכתבת אינו נכון, ו"נקודת המבט האחרת" שלך היא שגויה. ברק שושני - שיחה 23:43, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

מהם השיקולים הפשוטים מאוד, הפיזיקאלים, שמצריכים לקצר את הגוף ולא רק לשנות את הזמן? למה מלכתחילה שטרנספורמציית לורנץ תכלול שינוי באורך (השינוי המתבקש בזמן ברור לי) מני111 - שיחה 12:16, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

במקום להתחיל להסביר כאן, אפנה אותך לערך האנגלי Length contraction, לספר המצויין של צבי מזא"ה "מבוא לתורת היחסות הפרטית" שבוודאי נמצא בספריית האוניברסיטה שלך, או לכל ספר אחר העוסק ביחסות פרטית. ברק שושני - שיחה 13:03, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

אני אבדוק את זה. תודה מני111 - שיחה 14:00, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

תנועה בראונית[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול לאשר לי (אם כל מה שכתבתי נכון), תנועה בראונית מפריכה את החוק השני של התרמודינמיקה כאשר מדובר במערכת סגורה לכניסה של אנרגיה כי אנחנו מעלים את האנרגיה במערכת מבלי להשתמש באנרגיה חיצונית, וכמובן זה חד פעמי. יש קרום ליצירת אוסמוזה, שמבטלת את האנטרופיה (אנרגיה לא נצרכת והיא עולה בגלל הלחץ מהצדדים). וזה צריך להיות נכון רק לגבי מערכות מיקרוסקופיות תודה מני111 - שיחה 14:03, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

אני מוכן לאשר לך שכל מה שכתבת, לא נכון. ‏odedee שיחה 23:22, 10 באוגוסט 2009 (IDT) - אז תגיד מה כן
אם החוק השני של התרמודינמיקה היה מופרך כ"כ בקלות אז היינו קצת בבעיה, לא? כדאי שתקרא את הערך תנועה בראונית, בתור התחלה. ברק שושני - שיחה 23:59, 10 באוגוסט 2009 (IDT)


אם אני מבין נכון, הסיבה שאין הפרכה לחוק הניוטוני זה משום ש-בסך הכל- אין ירידה בסדר של החום, כי, הכנסת הקרום זה כבר הפעלת אנרגיה בעולם. וזה חוק שנכון רק ליקום כולו ולאו דווקא למערכת ספציפית, נכון?


אני סייגתי את זה למערכת מיקרוסקופית. אגב מה שכתבתי מבוסס על מאמר.ציטוט ממאמר: We have just seen that Ostwald's principal argument for energeticism was that it, unlike the mechanical philosophy, admits the absolute (non-statistical) validity of the second law of thermodynamics. In his 1905 paper Einstein explicitly contrasted the thermodynamic and molecular-kinetic predictions regarding Brownian motion. Only according to the latter will particles suspended in a liquid exert an osmotic pressure on a semipermeable membrane. And in 1906 Perrin argued that a piston made of such a membrane and inserted in the liquid would move upward because of the pressure resulting from the Brownian movement. Work would thereby be extracted from heat in violation of the second law

ומתוך ויקיפדיה אנגלית

The confirmation of Einstein's theory constituted empirical progress for the kinetic theory of 

heat. In essence, Einstein showed that the motion can be predicted directly from the kinetic

model of thermal equilibrium. The importance of the theory lay in the fact that it confirmed

the kinetic theory's account of the second law of thermodynamics as being an essentially

statistical law

אני אשמח להבין. על התנועה הבראונית קראתי כבר מני111 - שיחה 12:02, 11 באוגוסט 2009 (IDT) למה יוצאים לי ריבועים מקוטעים כאלה?

TH[עריכת קוד מקור]

למה צירוף האותיות TH מבוטא לעתים באנגלית בריטית כמו F/PH ? ‏ 87.68.17.31 15:29, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

באיזה מילה למשל? תומר א. - שיחה 12:38, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

למשל Think מבוטא לעתים כ- Fink 87.68.17.31 13:39, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

לא ידוע לי על כך. (תומר, סליחה על ההתערבות במומחיות שלך קריצה) הק' אליהו - שיחה 22:56, 10 באוגוסט 2009 (IDT)
ממש לא המומחיות שלי, הגבתי כי אף אחד אחר לא הגיב. בחיים לא שמעתי את המילה Think מבוטאת כ-Pink. במבטא ישראלי (שאינו בריטי) היא מבוטאת לעיתים כFink אך זוהי כמובן מגבלה של המבטא הישראלי. תומר א. - שיחה 23:02, 10 באוגוסט 2009 (IDT)
נכון, ובדרך כלל הישראלים מבטאים את זה sink. הק' אליהו - שיחה 23:07, 10 באוגוסט 2009 (IDT)
ולא רק הישראלים :) ‏nevuer‏ • שיחה 00:08, 11 באוגוסט 2009 (IDT)
יפה. הק' אליהו - שיחה 00:22, 11 באוגוסט 2009 (IDT)
אני משער שאנונימוס התכוון לשאול שאלה אחרת: למה צירוף האותיות GH מבוטא לפעמים כמו F, כמו במילה enough, או laugh ? ברי"אשיחה • כ"א באב ה'תשס"ט • 00:52, 11 באוגוסט 2009 (IDT)
הישראלים מבטאים את המילה הזאת בתור פינק, אבל הבריטים מבטאים זאת כת'ינק, וזה מה שנשאל. אני משער שהאמריקאים הוגים זאת באותה צורה, אבל אף פעם לא הייתי בטוח בכך, לכן השארתי שאלה בוויקיפדיה האנגלית. לגבי השאלה שברי"א שיער שנשאלה, זה אחד מהדיפתונגים הקבועים באנגלית. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 01:23, 11 באוגוסט 2009 (IDT)
גם אמריקאים וגם בריטים מבטאים th באותו אופן בכל מילה מסוימת, אך הדיגרף הזה מסמל שני צלילים שונים במילים שונות, שמתועתקים לעברית אחרת - במילים כמו this - צליל ד', במילים כמו think - צליל ת', שישראלים רבים מבטאים בטעות כמו פ"א רפה. GH אינו דיפתונג - אין פה אפילו תנועה, ובטח שלא שתיים. זה צליל שבעבר היה ח' והיום באנגלית התגלגל ל-F או שהפך לשותק. כך למשל licht בגרמנית (קרי: ליחט) הפך באנגלית ל-light - לייט. ‏odedee שיחה 12:33, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

לא לא ולא!!! חבר'ה, זה לא מה שהתכוונתי בכלל. בסלנג הבריטי התפתחה הגייה שונה לצירוף האותיות TH, ולעתים הם מבטאים אותו כ- F. רציתי לדעת מה התהליכים שגרמו לכך(מבחינת הפונטיקה). אני אנסה למצוא דוגמה חיה לשינוי הזה.. תודה רבה על הרצון לעזור בכל מקרה! 77.127.111.211 19:12, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

לדעתי זה לא סלנג אלא מבטאים מסוימים. ראה en:Th-fronting. ‏odedee שיחה 19:34, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

זה מה שחיפשתי! תודה רבה (: 77.127.111.211 21:37, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

זוהר הקוטב[עריכת קוד מקור]

כולנו מכירים את התופעה של זוהר הקוטב. רציתי לברר אם יש ממכם כאלו שמכירים את המחזוריות של התופעה, כלומר מעבר לזה שהיא קשורה למחזוריות של הפעילות הסולארית של השמש (שאם אני לא טועה השיא מגיע אחת לשמונה שנים), מתי צפוי שיא בקרוב והאם מתארגנות משלחות לצפייה בתופעה. בנוסף, אם אתם יודעים באילו אתרים נהוג בדרך כלל לצפות בתופעה. תודה --84.228.151.160 15:49, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

היא קשורה לסופות מגנטיות שמופיעות במחזוריות של כתמי השמש שהיא בערך 11 שנים (זו לא תופעה סדירה לגמרי). אפשר לראות את הזוהר בקרבת הקטבים, בדרך כלל מעדיפים מקומות מרוחקים מערים גדולות כדי להימנע מזיהום אור. לא ידוע לי אם יש חיזוי כלשהו של הזוהר. ‏odedee שיחה 12:43, 11 באוגוסט 2009 (IDT)
תחזית קיימת כאן [4]. אבל, אין צורך לחכות לשיא, במקומות טובים לצפיה הזוהר פעיל כל הזמן, וניתן לראות אותו בתנאי שחשוך (כלומר, לילה בחורף, כי בקיץ אין במקומות האלה חושך בלילה) ושהשמיים נקיים מעננים (שזה למעשה הגורם העיקרי שמקשה על צפייה בזוהר). לא-יודע - שיחה 13:18, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

כמה יישובים יש בישראל?[עריכת קוד מקור]

Gridge ۩ שיחה 20:28, 9 באוגוסט 2009 (IDT).

בישראל יש 1,171 ישובים המוכרים ע"י משרד הפנים. כאחוז אחד מהאוכלוסייה מתגורר מחוץ ליישובים הללו. אנדר-ויקשיחה 20:48, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

אוכל של כלב גזעי[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שכלב גזעי אוכל פעם ביום?פו-איי - שיחה 21:00, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

זה נכון בתנאי שנותנים לו אוכל פעם ביום. אם נותנים לו אוכל פעמיים ביום, אז הוא אוכל פעמיים ביום (וכן הלאה). אלא אם כן האוכל לא טעים לו. יוסישיחה 21:03, 9 באוגוסט 2009 (IDT)
אין הבדל בין כלבים גזעיים ללא גזעיים, אך אני למשל מאכיל את כלבתי רק פעם ביום. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 21:04, 9 באוגוסט 2009 (IDT)
איכשהו היא עדיין שמנה. תומר א. - שיחה 21:40, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

שאלה במתמטיקה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#שאלה במתמטיקה (90)

חידת השבוע[עריכת קוד מקור]

המטוס שהטיל את הפצצה וצוותו נקראו Enola Gay, ולא בכדי - תראו איך הם לבושים

חידת השבוע: מה זה היבאקושה? איך מתקשר לילד קטן? ולמה עכשו?

ובכן, ב- 9 באוגוסט מצוינים שני אירועים חשובים. האחד הוא יום ההולדת שלי, והשני הוא הטלת פצצת האטום "איש שמן" על העיר היפנית נגסאקי. שלושה ימים קודם, הוטלה הפצצה על הירושימה, והיא נקראה ילד קטן. שם חמוד יחסית לעובדה שכ-70,000 בני אדם התאדו במקום. היבאקושה הוא המונח המתאר בפי היפנים את נפגעי ההתקפה ואת אלה הסובלים מתוצאותיה המחרידות. אנדר-ויקשיחה 03:10, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

"רצינו לגדל דור של אפיקורסים ויצא לנו דור של עמי ארצות"[עריכת קוד מקור]

ראו כאן. האם אכן של יעקב חזן? מקור? אביעדוסשיחה 20:00, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

סיגריות[עריכת קוד מקור]

האם הסיגריות שמעשנים תושבי המערב (ישראל) יותר "איכותיות" ו"בריאות" מהסיגריות שמעשנים תושבי העולם השלישי (סין)? ‏Gridge ۩ שיחה 14:05, 10 באוגוסט 2009 (IDT).

זה כמו לשאול אם לרכב על אופניים בלי קסדה על כביש עירוני זה פחות מסוכן מלרכב על טוסטוס בכביש מהיר בלי קסדה. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 17:32, 10 באוגוסט 2009 (IDT)
על שתי השאלות אפשר לענות תשובה אמפירית אם מגדירים מראש את המדדים. תומר א. - שיחה 17:44, 10 באוגוסט 2009 (IDT)
בסין, ארץ הזיופים, בה אחוז המעשנים הוא מהגבוהים אם לא הגבוה ביותר בעולם, יש יותר סיכוי שתעשן סיגריה מזוייפת (איכותית היא לא תהיה) מאשר אמיתית. למרות זאת, גם בחלק ממדינות המערב תעשיית זיופי הסיגריות היא גבוה, למשל, בגרמניה, 20 אחוז מהסיגריות מזויפות. MT0 - שיחה 17:47, 10 באוגוסט 2009 (IDT)
25% מהאופנועים בגרמניה מזויפים ו-85% מהאופניים בסין מזויפים. במילים אחרות, קסדה זה המינימום ההכרחי. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 20:01, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

מה היו שמות אניות העולים מרוסיה בעליה השלישית[עריכת קוד מקור]

מבקשת לדעת את שמה של אוניית עולים שבאה מרוסיה בשנת 1921, סביבות חנוכה - דצמבר, במהלך העלייה השלישית.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

העליה שעליה את מדברת מכונה "עליית החלוצים", והיא אכן התרחשה בשנים 1919-1923. במלחמת האזרחים שפרצה ברוסיה לאחר מהפכת נובמבר 1917 נרצחו יותר מ- 75 אלף יהודים, והצהרת בלפור הייתה זריקת מרץ לעלייה הזו. האונייה הראשונה שהגיעה לחופי ישראל נקראה "יארוסלאן" (אינני דובר רוסית, כך שאין לי מושג מה משמעות השם), ועל סיפונה היו בעיקר צעירים. אנדר-ויקשיחה 02:58, 11 באוגוסט 2009 (IDT)
האוניה הראשונה הייתה רוסלאן, אבל היא הגיעה ליפו כבר בדצמבר 1919, ולא ב-1921. אמנון שביטשיחה 14:01, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

נגיף Vs.‎ חיידק[עריכת קוד מקור]

ניסיתי לקרוא את הערכים שבכותרת, אבל אין לי תואר ברפואה. אפשר לקבל הסבר פשוט מה ההבדלים העיקריים בין נגיף וחיידק? נא להתייחס לשאלות הבאות: איזה סוגי מחלות גורם כל אחד? איזה סוגי תרופות/חיסונים יש לכל אחד? (הבנתי שאנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים.) תודה. דולבשיחה 21:56, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

על קצה המזלג:
חיידק הוא תא לכל דבר ועניין, וזה מבלי להיכנס למורכבות הפנימית שלו. נגיף הוא מעטפת חלבונית/שומנית מסביב לחומר גנטי כלשהו (יכול להיות DNA או RNA), והוא פרזיט מוחלט כיוון שככל הנראה לכל הנגיפים אין מערכות תאיות כפי שאנחנו מכירים אותן. יש מחלוקת מסוימת האם נגיף יכול להיחשב בכלל ליצור חי (לא לבלבל עם בעל חיים), מה שלא מוטל בספק לגבי חיידק. אני לא זוכר במדויק (עבר הרבה זמן), אבל עד כמה שידוע לי כל הנגיפים קטנים יותר.
מחלות: יש מחלות נגיפיות כמו איידס (נגיף ה-HIV) ושפעת (אינפלואנזה), ויש מחלות שנגרמות על ידי חיידקים כמו עגבת (Treponema pallidum) ובוטוליזם (Clostridium Botulinum). אני לא מכיר מחלה שנגרמת גם על ידי נגיף וגם על ידי חיידק.
יש חיידקים שאין נגדם חיסון בגלל עמידות גבוהה מאוד (אני חושב שזה עדיין נכון לגבי הסטרפטוקוק המוזהב), ולדעתי זה נכון גם לגבי נגיפים.
אנטיביוטיקה אכן לא פועלת נגד נגיפים, כי מנגנון הפעולה שלה לא רלוונטי לגביהם. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:04, 10 באוגוסט 2009 (IDT)
דלקת קרום המוח יכולה להיות ויראלית או חיידקית וכך גם דלקת ריאות. אני מניח שיש לא מעט מחלות זיהומיות שנגרמות גם ע"י חיידק וגם ע"י נגיף. תומר א. - שיחה 22:30, 10 באוגוסט 2009 (IDT)
חיסונים נגד נגיפים קשים יותר כיוון שנגיפים (כמו שפעת, וגם HIV) עוברים מוטציות בקצב מהיר, בין השאר כיוון שאין לחצים לשמירה על DNA קבוע אצלם - חיידקים יכולים להתאים את עצמם לסביבה, אבל יש להם מנגנונים שלמים לתפעל - כל המכניזם התאי של ייצור חלבונים, חילוף חומרים, רבייה וכו', ומוטציות רבות יפגעו בתהליכים אלה, ויגרמו למות החיידק. בנגיף אין בעיה כזו - אין בעצם שום פעילות, אין מכניזם, אין כלום - ככה שכל מוטציה שיכולה לשפר את יכולת ההדבקה (ע"י שינוי המעטפת החלבונית כך שתחמוק ממערכת החיסון, לדוגמא) לא תפגע בחיי הנגיף - כי הוא לא ממש חי. חיסון עובד ע"י הכרה של מקטע מסוים מהנגיף למערכת החיסון, אבל אם הנגיף עבר מוטציה ושינה את צורתו באותו איזור, מערכת החיסון כבר לא תכיר אותו. לשמחתנו, לא כל הנגיפים עוברים מוטציות בקלות כזו, ולכן הצליחו להדביר מחלה כמו אבעבועות שחורות באמצעות חיסונים.
נגיף קטן בערך פי 100 מחיידק, כי, כאמור, הוא רק מטען גנטי עטוף בחלבון, בעוד חיידק מכיל המוני רכיבים אחרים. עופר קדם - שיחה 22:35, 10 באוגוסט 2009 (IDT)
מה עם הקטע שלחיידקים (או לחלקם) יש דופן תא שישנם סוגי אנטיביוטיקה הפוגעים בהם ובכך מביאים בעקיפין למותם של בחיידקים, מה שאין בוירוסים (או בחלקם) ? --Rex - שיחה 23:11, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

מים ומצב צבירה[עריכת קוד מקור]

שלום, בבית הספר המורה אמרה לנו שמצב הצבירה של מים הוא מוצק מתחת ל 0 מעלות, ונוזלי בין 0 ל100, וגז מעל 100 מעלות. אז איך זה שבחדר שלי הטמפרטורה היא בין 20 ל 40 מעלות ועדיין יש אדי מים באויר? תודה.

זה קצת מסובך, אבל כל חומר כמעט מקיים שיווי משקל בין מצבי הצבירה שלו. אתה קורא אנגלית? yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 12:09, 11 באוגוסט 2009 (IDT)
שאלה יפה. ובקצרה, תופעת אידוי קיימת בכל טמפרטורה שהיא. רתיחה היא מקרה פרטי של אידוי - בה כל הנוזל ללא יוצא מן הכלל נהפך לגז. או בהגדרה מדעית: "נקודת הרתיחה היא בעצם הטמפרטורה שבה לחץ אדים של נוזל כלשהו משתווה ללחץ האטמוספירי שמופעל עליו". Rex - שיחה 18:46, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

צרעת[עריכת קוד מקור]

מן הערך: "כ- 95% מן האוכלוסייה מחוסנים באופן טבעי כנגד חיידק המחלה". כיצד זה ייתכן ומאיזו סיבה? תודה, 77.127.81.207 12:07, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

למערכת החיסונית יש "זיכרון", וחלקים ממנה מגיעים מזיכרון של המערכת החיסונית של האם, כך שיש חסינות מהלידה גם בלי שהתינוק חולה במחלה, וכך לדורי דורות. הצרעת אינה חריגה בעניין זה - בהרבה מחלות יש חסינות טבעית לחלק משמעותי של האוכלוסייה, ובהרבה מחלות יש ל-100% מהאוכלוסייה חסינות טבעית, כלומר אף אדם לא חולה בהן - אלה מחלות שקיימות רק בבעלי חיים. במקרה של הצרעת, לצערנו, לא הגענו ל-100 אחוז. ‏odedee שיחה 12:23, 11 באוגוסט 2009 (IDT)
אם יורשה לי להעיר, לנוגדנים המגיעים מן האם לתינוק יש תוחלת חיים מוגבלת, ובשום פנים הם אינם עוברים לדור הבא בכמות משמעותית. לאמיתו של דבר לא ידוע למה רק 5% מן הנחשפים למחלה מפתחים סימנים קליניים. מגוון גורמים גנטיים זוהו, חלקם קשורים למערכת החיסון, אך אין הסבר שלם. היפותישה סבירה היא שמי שחסין נחשף לפתוגן, מפתח תגובה חיסונית יעילה (אם באמצעות המערכת החיסונית המולדת, ואם באמצעות הנרכשת) ונפתר מהפתוגן. לאוכלוסיה הרגישה יש ליקוי מסויים במערכת החיסון שלא מאפשר לעשות זאת.Valleyofdawn - שיחה 21:25, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

כמות רכבים ממוצעת ליום בכביש הבקעה כביש 90[עריכת קוד מקור]

שלום, האם אפשר לדעת מהו המספר היומי או השבועי הממוצע של כלי הרכב העוברים בכביש הבקעה (כביש 90)? והאם אפשר לפרט לפי מקטעים (מנ"צ לנ"צ)?

תודה רבה, יעל

עולם מופלא[עריכת קוד מקור]

שלום,אני מעוניין לדעת מה היה התקציב של עולם מופלא של הבי בי סי. תודה,ארז.

מופיע בערך?!Valleyofdawn - שיחה 21:29, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

מבחני מיון באנגלית לתואר שני[עריכת קוד מקור]

שלום, האם מישהו יכול להמליץ לי על דרך ללמוד למבחן הזה- http://www.biu.ac.il/hu/ef/home/exams/index.html#hebrew האם יש אתר אינטרנט חינמי שיכול לשפר את רמת האנגלית בצורה טובה? תודה רבה איציק1 - שיחה 16:56, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

המבחן בודק רמת קריאה והבנה. הדרך הפשוטה לשיפור היא קריאה והבנה. תתחיל לקרוא מאמרים באנגלית, רצוי מאמרים מקצועיים. העזר במילון. חיפוש בגוגל אחר מילים מקצועיות יעזור לך למצוא מאמרים כאלו וגם שיטוט בויקיפדיה באנגלית. יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:33, 12 באוגוסט 2009 (IDT)

ילדים וצעירים גאונים[עריכת קוד מקור]

מי מכיר ויכול להביא לי רשימה של כמה ילדים שכבר בקטנותם עשו דברים שמבוגרים עושים, כמו מוצרט שכתב וניגן סימפוניות בגיל 5 אם אינני טועה. אני מחפש גם רבנים ואנשים יהודים וגם ילדים לא יהודים שהיו ילדי פלא והספיקו המון בגיל צעיר. תודה איציק1 - שיחה 22:24, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

אנדר ויגין. אביעדוסשיחה 22:55, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

תודה אבל אני מחפש שמות של אנשים אמיתיים בעיקר של רבנים, אך גם של לא יהודים. תודה איציק1 - שיחה 23:37, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

יש שחמטאי שזכה בדרגת רב אמן בגיל 12. ויש אמן-בינלאומי שזכה בתואר בגיל 8 (בכתבה שקראתי עליו היה כתוב שהוא הגיע למשחקים עם הדובי שלו!).רטיקוס - שיחה 23:39, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

תודה לכם, אני מחפש שמות איציק1 - שיחה 23:43, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

רב האמן הוא סרגיי קריאקין. לגבי האמן הבינלאומי אני לא זוכר.רטיקוס - שיחה 23:55, 11 באוגוסט 2009 (IDT)
רב? נחמן מברסלב. חוץ מזה, בקר בקטגוריה:ילדי פלא ובערך (החסר) ילד פלא, שם מובאת רשימה שאינני יודע מה ערכה. אביעדוסשיחה 23:56, 11 באוגוסט 2009 (IDT)
תודה, באמת שהקטגוריה ילדי פלא מצוינת. אין שם רבנים ואני עדיין מחפש. לגבי ר' נחמן מברסלב לא כתוב בערך שלו שהוא התחיל בגיל צעיר לפעול. אודה לכם על שמות של רבנים. איציק1 - שיחה 00:00, 12 באוגוסט 2009 (IDT)
אני אמנם לא רב אבל למדתי לתכנת בגיל 9. תומר א. - שיחה 00:02, 12 באוגוסט 2009 (IDT)
חבל באמת שלא נהיית רב, היית יכול להתקדם הרבה. הק' אליהו - שיחה 00:15, 12 באוגוסט 2009 (IDT)
בספרו של רבי חיים עוזר גרודזנסקי מוילנא יש תשובה ארוכה ומפולפלת שהוא כתב בגיל 13. הש"ך הדפיס את ספרו על יודה דעה בגיל 24, ובהקדמה שם הוא כותב שיש לו חיבור על הטור שחיבר לפני כן. הק' אליהו - שיחה 00:23, 12 באוגוסט 2009 (IDT)
לא צריך ללכת רחוק. עגנון כתב את שירו הראשון בגיל 4.--Galoren.com - שיחה 01:43, 12 באוגוסט 2009 (IDT)

חוסה ראול קפבלנקה ניצח את אלוף קובה בגיל 13.רטיקוס - שיחה

אתה יכול לעיין בספר to be young and gifted.

עריכה[עריכת קוד מקור]

האם העריכה הזאת[5] נכונה? איתי פ - שיחה 02:44, 12 באוגוסט 2009 (IDT)

הטיות של מונחים לועזיים תמיד נראות רע. אבל ברמת העקרון, המורגי הוא דימומי. אגב, חיפוש בגוגל אחר המונח "המורגי" היה עונה לך על השאלה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:29, 12 באוגוסט 2009 (IDT)
חיפשתי אך התוצאות היו משהו שלא בדיוק הצלחתי להבין האם הוא דימום תוך גולגותי או שבץ מוחי. תודה בכל מקרה. איתי פ - שיחה 13:04, 12 באוגוסט 2009 (IDT)

סמכויותיו של בית דין רבני[עריכת קוד מקור]

קראתי היום בידיעות אחרונות ידיעה של ניסן שטראוכלר על מקרה של סירוב גט. בידיעה צוין ש"בית הדין הרבני הטיל על הבעל צו מעצר...", והוא אכן שהה חודש בבית כלא. מדובר בבית הדין הרבני האזורי ברחובות. בערך לא כתוב כלום על כך שבית דין רבני יכול (כיום) לשלוח אדם לבית סוהר. מי יכול/ה להרחיב קצת על סמכויות כמו אלה שיש לבתי הדין הרבניים? באילו עילות הם יכולים לעצור אותי? אנדר-ויקשיחה 15:50, 12 באוגוסט 2009 (IDT)

לפי סעיף 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישאוין וגירושין) בית דין רבני יכול לצוות איש לתת גט. אחרי כן רשאי בית המשפט המחוזי כתום 60 ימים מיום מתן הצו לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לכפות במאסר לציית לצו.
עם זאת, אין להורות על מאסר (או המשכתו) כאשר אין סיכוי שהמאסר אכן יוביל למתן הגט או לקבלתו על-ידי בן הזוג הסרבן. (ראה ע"א 164/67 היועץ המשפטי לממשלה ני אברהם, פ"ד כב (1)29) Metzujan כ"ג באב ♪ 18:05, 12 באוגוסט 2009 (IDT)
תודה. כלומר - לא בית הדין מטיל את המאסר, אלא בית המשפט המחוזי, והפרסום בידיעות שגוי. אנדר-ויקשיחה 18:21, 12 באוגוסט 2009 (IDT)
אכן ,הכתבה לא מדויקת. דרך אגב חוץ מזה גם אפשר לפגוע בזכויות שלו דרך צו הגבלה כמו: לצאת מן הארץ, לקבל דרכון ישראלי, להחזיק או לחדש רשיון נהיגה וכולי.
העילות לכפיית הגט הן אפשרי במקרים מצומצמים כמו: מום של ריח, מחלת שחין של הבעל, הבעל עובר על מצוות התורה באופן הפוגע באשה לקיים מצוות, בעל מסרב חיי אישות, בעל מכה, חוסר כוח גברא, עומד לעזוב את הארץ, מסרב לזון את אישתו או נישואין אסורים. Metzujan כ"ג באב ♪ 18:31, 12 באוגוסט 2009 (IDT)

ממלכתיות[עריכת קוד מקור]

האם יש תרגום של המושג לאנגלית? (או שקיים מושג מגביל בעולם האנגלו-סכסי)79.178.112.40 21:09, 12 באוגוסט 2009 (IDT)

אולי Royal? הק' אליהושיחה • כ"ג באב ה'תשס"ט • 22:28, 12 באוגוסט 2009 (IDT)
לא, Royal זה מלכותי במובן של משטר מונרכי. ברור של"ממלכתיות" יש קשר מבחינה אטימילוגית עם המלה "ממלכה" אבל מבחינת המשמעות זה משהו שונה לגמרי.79.179.0.145 03:24, 13 באוגוסט 2009 (IDT)
המושג "אטאטיזם" קצת דומה, למרות שהערך אטטיזם לא מתמקד בהגדרה זו. ‏עמיחישיחה 18:24, 13 באוגוסט 2009 (IDT)
אני לא בטוח שיש לזה תרגום. לציון ממלכתי במובן של בי"ס ממלכתי משתמשים ב-state‏ (state school – בי"ס של המדינה). את הביטוי "נאום ממלכתי" אני לא יודע איך לתרגם. אולי אפשר לתרגם מילים נרדפות לזה. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • כ"ד באב ה'תשס"ט • 12:09, 14 באוגוסט 2009 (IDT)
"ממלכתי" יכול לפעמים להיות stately, אבל צריך לדעת את ההקשר. בהרבה מקרים, כשאומרים בעברית "ממלכתי", מתכוונים impartial. ‏odedee שיחה 12:18, 14 באוגוסט 2009 (IDT)
לאחרונה יצא לאור ספר על תפיסת הממלכתיות של בן גוריון: ניר קידר, ממלכתיות : התפיסה האזרחית של דוד בן-גוריון, יד יצחק בן-צבי ואוניברסיטת בן-גוריון, 2009. בפתיחה לספר הוא דן במונח "ממלכתיות", ומראה שהוא הגיע מהמונח הרוסי "Государство" (בעברית ימינו: מדינה) . ראה על כך בתמציתיות בטורו של רוביק רוזנטל: [6] דוד - שיחה 01:58, 16 באוגוסט 2009 (IDT)

לדעתי התרגום של ממלכתיות לאנגלית הוא STATEHOOD

בניין יפה בתל אביב - מי מכיר?[עריכת קוד מקור]

שלום. היום נתקלתי בבניין מרהיב ברחוב נחמני, פינת רחוב גולדברג. בנוי מלבנים אדומות, נראה קצת כמו בית ספר או בית חולים ישן. הבניין מוקף בגדר של אתר בניה. למישהו יש מושג מתי הוא נבנה ולמה שימש? תודה! טוסברהינדי (שיחה) 23:07, 12 באוגוסט 2009 (IDT)

טוב. זה היה מהר. כתוב עליו קצת גם בערך על עקיבא אריה וייס. טוסברהינדי (שיחה) 23:11, 12 באוגוסט 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכהנראה לי שזה בית לודז'יה, ראה רחוב נחמני. עידושיחה 23:12, 12 באוגוסט 2009 (IDT)

מכוניות שכורות וכביש 6[עריכת קוד מקור]

איך מכוניות שכורות נוסעות על כביש שש? הרי התשלום מתבצע ע"י צילום לוחיות הרישוי, א המכונית כלל לא בבעלות הנהג. מי משלם?

אפשר לעשות מנוי לכביש 6 ואז החשבון מגיע באופן ישיר אליך. במידה ולא עשית מנוי חברת ההשכרה מעבירה אליך את החשבון וגובה עמלת טיפול. תומר א. - שיחה 12:28, 13 באוגוסט 2009 (IDT)
היא לא בדיוק מעבירה ללקוח את החשבון, אלא משלמת אותו ומחייבת את כרטיס האשראי של הלקוח בסכום הכולל גם עמלת טיפול (מופרזת למדי). באופן דומה מטופלים דו"חות חניה המגיעים אל חברת ההשכרה. זה יקר ולא משתלם, עדיף להימנע מזה. מגיסטרשיחה 14:09, 13 באוגוסט 2009 (IDT)
לא בהכרח. לפעמים הם כן מעבירים את החשבון. תומר א. - שיחה 14:14, 13 באוגוסט 2009 (IDT)
אם אתה רוצה יותר בזול - דבר עם כביש 6 ישירות. אפשר לעשות מנוי על רכב שכור בתנאי שחברת ההשכרה מסכימה. זה משתלם אם אתה שוכר לזמן ארוך. ‏עמיחישיחה 18:26, 13 באוגוסט 2009 (IDT)

אתר אינטרנט חינמי ללימוד אנגלית[עריכת קוד מקור]

מישהו מכיר אתר אינטרנט טוב ללימוד אנגלית למבוגרים? כלומר האנגלית שלי טובה מאוד אני רק רוצה יותר לפשר את יכולות הקריאה, ההבנה וההבעה בכתב, ולימוד מילים חדשות. תודה איציק1 - שיחה 12:40, 13 באוגוסט 2009 (IDT)

ויקיפדיה באנגלית. תומר א. - שיחה 13:04, 13 באוגוסט 2009 (IDT)
יש אתר שהמטרה שלו זה לימוד אנגלית? איציק1 - שיחה 14:02, 13 באוגוסט 2009 (IDT)
ברגע שמגיעים לרמה שמאפשרת קריאה רציפה, לא צריך יותר אתרי לימוד. שפה לומדים מקריאה, כתיבה ודיבור - בדיוק כמו שלמדת עברית. פשוט תסתובב באתרים באנגלית, כמו ויקיפדיה האנגלית, או כל אתר אחר בכל נושא שמעניין אותך (אתרי חדשות מועילים במיוחד בדברים האלה), ותכין בלשונית אחרת של הדפדפן איזה אתר מילון כדי לבאר מילים לא מוכרות. עופר קדם - שיחה 18:39, 13 באוגוסט 2009 (IDT)
עד שממליצים על ויקיפדיה באנגלית, נסו את ויקיפדיה באנגלית פשוטה, ביחד עם הרחבת Firefox לתרגום אנגלי - עברי של מילים בודדות. נת- ה- - שיחה 18:41, 13 באוגוסט 2009 (IDT)

מיספור כבישים בארה"ב[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שבארה"ב יש כמה סוגי כבישים ולהם תימרור שונה: חלק ממספרי הכבישים מסומנים בתוך עיגול, וחלק בתוך צורות מורכבות כעין מגן. מה ההבדל בין הכבישים והיכן אפשר למצוא חומר נוסף בנושא? בברכה, משה.

הכבישים שמספרם מסומן בתמרור דמוי מגן הם כבישי אינטרסטייט, למידע נוסף en:Interstate Highway System. מגיסטרשיחה 17:21, 13 באוגוסט 2009 (IDT)
רשימת שלטים מסוגים שונים נמצאת ב- en:Numbered highways in the United States לא-יודע - שיחה 17:23, 13 באוגוסט 2009 (IDT)
תודה רבה לשניכם!

אפיפיור ורכוש יהודים משומדים[עריכת קוד מקור]

בנצרות הייתה פרקטיקה שיהודים שממרים את דתם לקתוליות מאבדים את הרכוש שהם צברו מכיוון שהוא כביכול נצבר ע"י הונאת נוצרים בזמן שהם היו יהודים, אפיפיור אחד ביטל את הנוהג הזה באומרו שלא ייתכן שמצבם של מומרים יהיה טוב יותר לפני ההמרה. האם יש מישהו שיודע מיהו האפיפיור? אני לא זוכר את שמו אבל הוא כנראה היה פעיל בתקופה ימי הביניים עד המאה ה-12.79.179.74.51 21:12, 13 באוגוסט 2009 (IDT)

אם אני מבין את הכתוב כאן‎, זה היה האפיפיור יוחנן העשרים ושניים, בצו מה-19 ביוני 1320. משום מה זה לא כתוב עליו בערך העברי או האנגלי. כוזרי - שיחה 22:35, 13 באוגוסט 2009 (IDT)

LIDAR ו-LADAR[עריכת קוד מקור]

אני מחפש מידע על המכשירים האלה, בעיקר על איך הם עובדים. אודה לעזרתכם. ירוןשיחה 01:52, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

יש איזה אתר נחמד כזה באנגלית, קוראים לו ויקיפדיה - אולי שם יש משהו - w:en:LIDAR...עופר קדם - שיחה 11:17, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

נשיא וראש ממשלה[עריכת קוד מקור]

במדינות כמו צרפת, איטליה ורוסיה, בהן יש גם נשיא שהסמכויות שלו הן לא רק טקסיות, וגם יש ראש ממשלה: מה ההבדל בתפקידים ובסמכויות שלהם? אוריה בר-מאיר - שיחה 01:54, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

זה שונה ממדינה למדינה, ולפעמים זה תלוי גם במי מחזיק בתפקידים. בצרפת עד כמה שידוע לי הנשיא הוא אחראי בלוודי על נושאי חוץ ובטחון, אבל ראש הממשלה אחראי על נושאי כלכלה ופנים. כאשר ראש הממשלה הוא ממפלגתו של הנשיא החלוקה הזו לא כל כך משנה, ומי שקובע את הטון בכל הנושאים הוא הנשיא, וראש הממשלה הוא האחראי לביצוע המדיניות. אבל כשיש מקרים של ראש ממשלה ממפלגה אחרת (כי זה נקבע ע"י הרוב בפרלמנט) אז החלוקה הזו של הסמכויות הופכת ליותר חשובה.
באיטליה לפי דעתי המצב הוא דומה לזה בישראל, וסמכויות הנשיא הן די סמליות. עד כמה שזכור לי הוא גם נבחר ע"י הפרלמנט, ולא ע"י ציבור המצביעים.
ברוסיה זה תלוי מה התפקיד של פוטין ומה של מדוודב. כשהם מתחלפים בינהם בתפקיד גם התפקידים עצמם מתחלפים במידה רבה... emanשיחה 03:27, 14 באוגוסט 2009 (IDT)
המשטר בצרפת, ברוסיה (להלכה לפחות) ובכמה מדינות אחרות, למשל מושבות צרפתיות לשעבר, הוא משטר נשיאותי-למחצה (אנ'). כפי שכתב עמנואל, החלוקה המדויקת משתנה ממדינה למדינה, אך העיקרון הוא שגם הנשיא וגם ראש הממשלה שותפים לניהול ענייני המדינה, עם מידה כלשהי של עצמאות. (בצרפת, הפרלמנט יכול להדיח את הממשלה, כך שהנשיא אינו יכול למנות את מי שהוא רוצה לתפקיד). זו צורת כלאיים בין דמוקרטיות פרלמנטריות, שבהן תפקידי הנשיא (אם יש) מוגבלים בעיקר לפעולות טקסיות ולעתים למצבים של משבר פוליטי, לבין דמוקרטיות נשיאותיות, שבהן ראש הממשלה (אם יש) הוא מעין יועץ ראשי לנשיא, שיכול לפטר ולמנות ראשי ממשלה כרצונו. דב ט. - שיחה 11:24, 14 באוגוסט 2009 (IDT)