ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון326
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
האחים עוזי אורנן, יונתן רטוש וצבי רין[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
שלושת האחים עוזי אורנן, יונתן רטוש וצבי רין נולדו למשפחת היילפרין, אך כל אחד בחר בשם משפחה אחר. האם אתם מכירים עוד אחים כאלה - שאף אחד מהם לא נושא את שם משפחתו המקורי? מעט מן האור • שיחה • י"ג בתמוז ה'תשפ"ג • 21:21, 2 ביולי 2023 (IDT)
- כמעט. הפרופסורים דוד הראל, מנחם פיש ויוסי הראל-פיש, בניו של אהרן הראל-פיש. דוד שי - שיחה 21:35, 2 ביולי 2023 (IDT)
- חיים ישראל, איציק אשל ואבישי אשל הם אחים לבית אשואל. אחיו של הרב ישראל מאיר לאו הם להבחל"ח נפתלי לאו-לביא ויהושע הגר-לאו. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 07:50, יום שני בשבת, י"ד בתמוז ה'תשפ"ג (IDT).
- ראובן שילוח ואריה זסלני הם בניו של אהרן יצחק זסלנסקי. יוסף אחאי הוא אחיו של יצחק כפכפי, והם בניו של שמואל שוקסטליסקי. בטוח ישנם נוספים - חיפשתי בקטגוריה כמו, אנשי העלייה השלישית, חיפשתי שמות שנשמעו לי מעוברתים, וקראתי בערכים. אבל זה אומר שבני המשפחה צריכים להיות מספיק מפורסמים כדי שיהיו מוזכרים בערך בשמם. (נניח, כתוב שלעגנון היה אח אחד. עגנון הרי עברת לפי שם סיפורו, אז אולי האח בחר שם אחר? באותו קו מחשבה, האם לישראל אלדד היו אחים?). ליצחק בן צבי אח בשם אהרן ראובני, ומשה - לא ברור לי מהו שם משפחתו, אבל כנראה שלא שימשלביץ המקורי. גרשון ק' גרשוני, צבי ק' אריאל, ומשה קמלהאר הם בניו של יקותיאל אריה קמלהאר.
- והכי מעניין – שם משפחתם של אֲחֵי הרב עובדיה יוסף היה עובדיה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 17:57, יום שני בשבת, י"ד בתמוז ה'תשפ"ג (IDT).
- בן־צבי הוא מקרה מוצלח. גם אביו עברת את שמו במקביל משימשלביץ’ לשמשי. Tzafrir - שיחה 22:32, 3 ביולי 2023 (IDT)
- לאלכסנדר זיסקינד רבינוביץ היו 3 בנים: מיכאל רבינוביץ' - אביו של הסופר והעיתונאי יזהר ארנון, יהודה בן אז"ר ובנימין אז"ר.
- בן־צבי הוא מקרה מוצלח. גם אביו עברת את שמו במקביל משימשלביץ’ לשמשי. Tzafrir - שיחה 22:32, 3 ביולי 2023 (IDT)
- והכי מעניין – שם משפחתם של אֲחֵי הרב עובדיה יוסף היה עובדיה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 17:57, יום שני בשבת, י"ד בתמוז ה'תשפ"ג (IDT).
- ראובן שילוח ואריה זסלני הם בניו של אהרן יצחק זסלנסקי. יוסף אחאי הוא אחיו של יצחק כפכפי, והם בניו של שמואל שוקסטליסקי. בטוח ישנם נוספים - חיפשתי בקטגוריה כמו, אנשי העלייה השלישית, חיפשתי שמות שנשמעו לי מעוברתים, וקראתי בערכים. אבל זה אומר שבני המשפחה צריכים להיות מספיק מפורסמים כדי שיהיו מוזכרים בערך בשמם. (נניח, כתוב שלעגנון היה אח אחד. עגנון הרי עברת לפי שם סיפורו, אז אולי האח בחר שם אחר? באותו קו מחשבה, האם לישראל אלדד היו אחים?). ליצחק בן צבי אח בשם אהרן ראובני, ומשה - לא ברור לי מהו שם משפחתו, אבל כנראה שלא שימשלביץ המקורי. גרשון ק' גרשוני, צבי ק' אריאל, ומשה קמלהאר הם בניו של יקותיאל אריה קמלהאר.
- חיים ישראל, איציק אשל ואבישי אשל הם אחים לבית אשואל. אחיו של הרב ישראל מאיר לאו הם להבחל"ח נפתלי לאו-לביא ויהושע הגר-לאו. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 07:50, יום שני בשבת, י"ד בתמוז ה'תשפ"ג (IDT).
שם אנטי תנכי[עריכת קוד מקור]
שאלה בנושא קשור: עם סליחה מהנפטר המכובד חופני כהן, האם יש לכם רעיון לשם יותר גרוע מבחינת המשמעות התנכית? פיני כהן היה יכול להיות שם די טוב מהבחינה הזו, אם הכהן הנ״ל לא היה אחי חופני. כן, יש שימוש בשמות עמרי, נמרוד (לא נוראי בתנך, יותר במסורות שאחריו), עתליה, ועוד. אבל לא מוכר לי מקרה כל כך מובהק. Tzafrir - שיחה 20:44, 4 ביולי 2023 (IDT)
- בנוסף לחפני ופינחס יש לא מעט רעשים, שחלקם קיבלו מסורת של שמות. לדעתי השם של אמנון האנס שנרצח על ידי אחיו הוא השיא. Corvus,(Nevermore) 09:42, 5 ביולי 2023 (IDT)
- הכרתי אדם בשם איוב. מי קורא לילדו בשם כזה? שנילי - שיחה 21:06, 5 ביולי 2023 (IDT)
- הכוונה לאנשים "רשעים" לפי הסיפור התנכ"י שהשמות שלהם נמצאים בשימוש? נניח טוביה? אם אתה מתכוון לאירוניה במובן הרחב, אפשר לכלול ברשימה גם את אי-כבוד - בוויקי באנגלית אפשר לראות רשימה של אנשים בשם זה.
- תוספת: גם זאב, שהיה מלך רשע.
- תוספת נוספת: אבירם.
- הכרתי אדם בשם איוב. מי קורא לילדו בשם כזה? שנילי - שיחה 21:06, 5 ביולי 2023 (IDT)
כמה צבירה בקרן פנסיה צריך אדם בשביל לקבל שכר מינימום בפנסיה?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
תרגיל: אדם מגיע לגיל 67 ולצורך העניין הוא זכר. הוא מעוניין נטו (כלומר כמה באמת נכנס לו לחשבון) לקבל שכר השווה לשכר מינימום.
כמה צבירה צריך להיות לו?
אני מניח שהתשובה תתחיל ב"תלוי ב..". אז תנו פרמטרים של ברירת מחדל הגיונית עבור אדם שהוא לא רמטכ"ל או מנהל בהייטק.
- מקדם המרה הוא בסביבות 200. כלומר כדי לקבל 5,572 ₪ -שכר המינימום - יש לצבור 1,114,400 ש"ח. אך כמו שצוין בשאלה זה אכן תלוי בעוד מספר גורמים ויכול להשתנות. שנילי - שיחה 13:28, 3 ביולי 2023 (IDT)
טעות בשנה?[עריכת קוד מקור]
בערך רחל ינאית בן-צבי מופיעה תמונה, וכתוב בה שהיא צולמה ב-1950. בתמונה היא נראית לי מאוד מבוגרת, הרבה יותר מאשר תמונה אחרת שמופיעה בערך שצולמה בשנת 1956. האם ייתכן שמדובר בטעות, והתמונה משוק הכרמל צולמה בשנה מאוחרת יותר? או שזה סתם חזיון תעתועים?
- שמתי לב שבדף הוויקישיתוף של התמונה למעלה, בן-צבי תוארה כ"אשת נשיא המדינה"; ובכן, אם זה נכון, הרי שלא ייתכן כי התמונה אכן צולמה ב-1950, כי בשנה זו היא עדיין לא כיהנה בתפקיד. בשנה זו חיים ויצמן עדיין כיהן כנשיא מדינת ישראל, ורעייתו ורה הייתה אשת הנשיא. בסוף 1952 הלך ויצמן לעולמו (בעודו מכהן כנשיא), בן צבי נבחר לתפקיד במקומו, ורק אז רחל-ינאית הייתה לאשת הנשיא. לכן, להערכתי, יש סיכוי סביר שהייתה טעות בתיארוך התמונה, והיא צולמה למעשה בין 1952 ל-1963 (אז כיהן בן-צבי כנשיא), מה שיסביר הן מדוע רחל-ינאית נראתה כה מבוגרת, והן למה היא יוצאת לסיור רשמי-למראה ומשוחחת עם אזרחים (התנהגות אופיינית לרעיית נשיא, אך תמוהה מעט לאשת ח"כ מן המניין). ּ - שיחה 20:15, 3 ביולי 2023 (IDT)
- אם כי רחל ינאית הייתה אשת ציבור בפני עצמה ולא סתם אשתו של איש ציבור. Tzafrir - שיחה 12:56, 5 ביולי 2023 (IDT)
- נראה כמו שגיאה בלע"מ. ראו למשל את התמונה הזו משנת 1959. Geagea - שיחה 01:04, 6 ביולי 2023 (IDT)
- האם לדעתכם אנשי יד יצחק בן צבי ידעו לפתור את התעלומה?
- נראה כמו שגיאה בלע"מ. ראו למשל את התמונה הזו משנת 1959. Geagea - שיחה 01:04, 6 ביולי 2023 (IDT)
מרשם האוכלוסין הוותיק ביותר[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
באיזו מדינה (או מדינות) מרשם האוכלוסין הקיים במאגרי המידע הממשלתיים הוא הוותיק ביותר? רוב תודות, אביתר ג' • שיחה • 16:38, 3 ביולי 2023 (IDT)
- במדבר, פרק א'. שנילי - שיחה 18:29, 3 ביולי 2023 (IDT)
- בקויבק [ https://www150.statcan.gc.ca/n1/pub/11-008-x/2008101/vignette/5214684-eng.htm ] שנילי - שיחה 18:36, 3 ביולי 2023 (IDT)
- ספר יום הדין? עוזי ו. - שיחה 11:42, 4 ביולי 2023 (IDT)
- בהנחה שמפקד אוכלוסין יוצר מרשם תושבים - כדאי לעיין בערך בנושא, ובעיקר בגירסת ויקיפדיה האנגלית, פרק ההיסטוריה. --א 158 - שיחה 12:27, 5 ביולי 2023 (IDT).
- כן. הגרסה שלנו כוללת יותר מדי שגיאות. Tzafrir - שיחה 13:08, 5 ביולי 2023 (IDT)
- בהנחה שמפקד אוכלוסין יוצר מרשם תושבים - כדאי לעיין בערך בנושא, ובעיקר בגירסת ויקיפדיה האנגלית, פרק ההיסטוריה. --א 158 - שיחה 12:27, 5 ביולי 2023 (IDT).
למה קל יותר לשבור קערת חרסינה מקערת עץ?[עריכת קוד מקור]
תודה.
- כי חרסינה קשה ופריכה ועץ רך וגמיש. שנילי - שיחה 16:35, 5 ביולי 2023 (IDT)
- בגדול זה נכון. גם בקטן.. Asaf M - שיחה 17:41, 5 ביולי 2023 (IDT)
צלקות כמום משמעותי[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
ראיתי סדרת טלוויזיה קוריאנית שלפי המוצג בה, נראה שבקוריאה העתיקה (תקופת שושלת גוריאו) צלקות נחשבו לפגם משמעותי מאוד; אנשים עם צלקות בולטות נחשבו לפגומים והיו סוגשל מנודים. האם זה מדויק? אולי כתוב על זה איפשהו בוויקיפדיה?
- צריך להגדיר איפה הצלקות ומה צורתן או גודלן. אם אזור הצלקת לא משנה אז אולי צורתה או גודלה משנים וההפך.
דמוקרטיה עתיקה לעומת דמוקרטיה מודרנית[עריכת קוד מקור]
דמוקרטיה עתיקה הייתה יותר "שלטון העם" מאשר דמוקרטיה מודרנית, האם זה נכון?
אני לא יודע אם בדמוקרטיות בעולם העתיק היו דברים כמו "עילת הסבירות" או "פסקת התגברות".
תודה !!!
- האם קראת ערכים רלוונטיים? בדגש על היסטוריה של הדמוקרטיה, דמוקרטיה. בדמוקרטיה העתיקה, אולי מדוייק יותר להגדיר אותו כשלטון של המיעוט של הגברים הפריבילגיים בחברה, שכפו את החלטותיהם על כל שאר העם. ―אנונימי לא חתם
- הדמוקרטיה האתונאית. אגב, לא צריך לזלזל בה. הצליחו שם להעביר את מוקד הכוח משכבה קטנה של אריסטוקרטיה (המונח מאותה תקופה) לכל האזרחים. ההגדרה של אזרחים הייתה מצומצמת בהרבה. אבל גם הבינו שכדי לעשות את זה לא מספיק ליצור אספה שתקבל החלטות. היו צריכים לשבור את הכוח של מוקדי הכוח הישנים: שכבות אצולה, משפחות, ועוד. לשם כך יצרו מנגנון שלטון מאוד מורכב, שבו חלק מהמשרות נבחר וחלק מתמנה בהגרלה, עם המון איזונים ובלמים. לדוגמה: לכוח צבאי יש עשרה מפקדים שונים, והמפקד לכל יום נבחר בהגרלה מביניהם. Tzafrir - שיחה 00:35, 7 ביולי 2023 (IDT)
- סבירות והתגברות מקורם בשיטה המודרנית. בעת העתיקה לא הייתה הפרדת רשויות כי עצם המושג לא היה קיים. כן היו איזונים ובלמים מסוגים שונים. כך למשל אסיפת העם הייתה יכולה למנוע חקיקה מסוימת או לקדם חקיקה אחרת בניגוד לעמדת הגוף הייציג. הכל בהתאם לתרבות ספציפית שבה עוסקים הדברים. גילגמש • שיחה 18:58, 7 ביולי 2023 (IDT)
- אם אני לא טועה אתה פעם כתבת כאן שהיה מקרה ביוון העתיקה או ברומא העתיקה שהעם הדיח באלימות פיזית את אחד המחוקקים. איפה אפשר לקרוא על זה?
- אני לא יודע למה אתה מתכוון. בפולייס רבים היו הפיכות אלימות. גם המילה "מחוקק" לא לגמרי ברורה כי לא הייתה אסיפה שדומה לכנסת שלנו שבה יושבים צירים נבחרים והם "מחוקקים". לכן, אני לא יכול לענות על השאלה שלך. גילגמש • שיחה 10:03, 8 ביולי 2023 (IDT)
- אני חושב שיהיה טוב לכתוב ערך קצר כמו הפיכות אלימות בפוליסים עם קישורים לערכים על אירועים כאלה או פשוט לשים כאן כמה קישורים שידגימו את המונח. ―אנונימי לא חתם
- אם כבר, נדרש ערך כללי יותר על פוליטיקה בפוליסים (פוליסים? פולייסים?) Tzafrir - שיחה 08:35, 9 ביולי 2023 (IDT)
- פוליס ביחיד פולייס ברבים. אי אפשר לכתוב ערך ״פוליטיקה בפולייס״ כי מדובר במדינות שונות ולכל אחת מהן מבנה פוליטי המאפיין אותן. גם אם יש דברים משותפים רבים זה עדיין לא הופך את המבנה לזהה. אפשר לכתוב ערך כללי על צורות משטר שונות ביוון העתיקה ועל מאפיינים דומים אבל לא משהו ממוקד כזה. לגבי טבלה שמוצעת פה - יש 1500 פולייס. איך בדיוק אפשר להרכיב טבלה שתכסה את הכל אני לא יודע. גילגמש • שיחה 10:50, 9 ביולי 2023 (IDT)
- בכמה פולייס היו הפיכות אלימות לפי הידוע לך?
- אני לא יכול לענות על שאלה כזאת בצורה מדויקת כי אני לא מכיר את ההיסטוריה הנפרדת של כל פוליס ופוליס. אני מעריך שמדובר לכל הפחות במאות מקרים. גילגמש • שיחה 14:51, 9 ביולי 2023 (IDT)
- אני חושב שתספיק דוגמה למקרה הכי בולט עליו למדת.
- אני לא יודע מה ייחשב הכי בולט... אבל אפשר להזכיר את המקרה הזה בספרטה: קלאומנס השלישי ביצע הפיכה שלטונית בספרטה בכח הנשק בתקופה ההלניסטית. הדבר לא עזר לספרטה והיא נכבשה כמה עשרות שנים לאחר מכן. יש כמובן המון דוגמאות נוספות. אין לי מושג מה ייחשב בעיניך לבולט במיוחד. גילגמש • שיחה 18:33, 9 ביולי 2023 (IDT)
- אני שואל על מקרה בו נבחרים הדיחו נבחר כי לא אהבו חוק שחיקק, באיומי נשק.
- אני לא יודע מה ייחשב הכי בולט... אבל אפשר להזכיר את המקרה הזה בספרטה: קלאומנס השלישי ביצע הפיכה שלטונית בספרטה בכח הנשק בתקופה ההלניסטית. הדבר לא עזר לספרטה והיא נכבשה כמה עשרות שנים לאחר מכן. יש כמובן המון דוגמאות נוספות. אין לי מושג מה ייחשב בעיניך לבולט במיוחד. גילגמש • שיחה 18:33, 9 ביולי 2023 (IDT)
- אני חושב שתספיק דוגמה למקרה הכי בולט עליו למדת.
- אני לא יכול לענות על שאלה כזאת בצורה מדויקת כי אני לא מכיר את ההיסטוריה הנפרדת של כל פוליס ופוליס. אני מעריך שמדובר לכל הפחות במאות מקרים. גילגמש • שיחה 14:51, 9 ביולי 2023 (IDT)
- בכמה פולייס היו הפיכות אלימות לפי הידוע לך?
- פוליס ביחיד פולייס ברבים. אי אפשר לכתוב ערך ״פוליטיקה בפולייס״ כי מדובר במדינות שונות ולכל אחת מהן מבנה פוליטי המאפיין אותן. גם אם יש דברים משותפים רבים זה עדיין לא הופך את המבנה לזהה. אפשר לכתוב ערך כללי על צורות משטר שונות ביוון העתיקה ועל מאפיינים דומים אבל לא משהו ממוקד כזה. לגבי טבלה שמוצעת פה - יש 1500 פולייס. איך בדיוק אפשר להרכיב טבלה שתכסה את הכל אני לא יודע. גילגמש • שיחה 10:50, 9 ביולי 2023 (IDT)
- אם כבר, נדרש ערך כללי יותר על פוליטיקה בפוליסים (פוליסים? פולייסים?) Tzafrir - שיחה 08:35, 9 ביולי 2023 (IDT)
- אני חושב שיהיה טוב לכתוב ערך קצר כמו הפיכות אלימות בפוליסים עם קישורים לערכים על אירועים כאלה או פשוט לשים כאן כמה קישורים שידגימו את המונח. ―אנונימי לא חתם
- אני לא יודע למה אתה מתכוון. בפולייס רבים היו הפיכות אלימות. גם המילה "מחוקק" לא לגמרי ברורה כי לא הייתה אסיפה שדומה לכנסת שלנו שבה יושבים צירים נבחרים והם "מחוקקים". לכן, אני לא יכול לענות על השאלה שלך. גילגמש • שיחה 10:03, 8 ביולי 2023 (IDT)
- אם אני לא טועה אתה פעם כתבת כאן שהיה מקרה ביוון העתיקה או ברומא העתיקה שהעם הדיח באלימות פיזית את אחד המחוקקים. איפה אפשר לקרוא על זה?
- סבירות והתגברות מקורם בשיטה המודרנית. בעת העתיקה לא הייתה הפרדת רשויות כי עצם המושג לא היה קיים. כן היו איזונים ובלמים מסוגים שונים. כך למשל אסיפת העם הייתה יכולה למנוע חקיקה מסוימת או לקדם חקיקה אחרת בניגוד לעמדת הגוף הייציג. הכל בהתאם לתרבות ספציפית שבה עוסקים הדברים. גילגמש • שיחה 18:58, 7 ביולי 2023 (IDT)
- הדמוקרטיה האתונאית. אגב, לא צריך לזלזל בה. הצליחו שם להעביר את מוקד הכוח משכבה קטנה של אריסטוקרטיה (המונח מאותה תקופה) לכל האזרחים. ההגדרה של אזרחים הייתה מצומצמת בהרבה. אבל גם הבינו שכדי לעשות את זה לא מספיק ליצור אספה שתקבל החלטות. היו צריכים לשבור את הכוח של מוקדי הכוח הישנים: שכבות אצולה, משפחות, ועוד. לשם כך יצרו מנגנון שלטון מאוד מורכב, שבו חלק מהמשרות נבחר וחלק מתמנה בהגרלה, עם המון איזונים ובלמים. לדוגמה: לכוח צבאי יש עשרה מפקדים שונים, והמפקד לכל יום נבחר בהגרלה מביניהם. Tzafrir - שיחה 00:35, 7 ביולי 2023 (IDT)
כפי שכבר הסברתי, לא היו ״נבחרים״ במובן המקובל כיום. בחרו בעלי תפקידים וגם זה לא תמיד ופעמים רבות הבחירה הייתה בדרך של הגרלה. באותם מקרים שבהם נבחר בעל תפקיד כלשהו בהצבעה הכהונה שלו הייתה קצרה מאוד ולרב לא ארכה יותר משנה ובסופה לפעמים הועמד גם למשפט. הכל כתלות בפוליס הספציפי שבו התרחשו הדברים. אם המשטר לא היה דמוקרטי צורת המינוי הייתה אחרת. גם תהליך החקיקה היה שונה מאוד מהמקובל כיום. איש לא ״חוקק״ שום דבר אלא בדרך כלל החקיקה בוצעה על ידי כלל הציבור (לכן מדובר בדמוקרטיה ישירה). גילגמש • שיחה 19:49, 9 ביולי 2023 (IDT)
פטור מויזה לארה"ב[עריכת קוד מקור]
קראתי והבנתי שהמכשול היחיד שנשאר זה לאפשר לפלסטינים עם אזרחות אמריקנית כניסה ללא עיכובים לשטח ישראל. ישראל לא מאפשרת את זה מחשש לניצול החוק מצד מחבלים פלסטינים בעלי אזרחות אמריקנית. דרכים לפתור את הבעיה זה ליצור כביש ישיר ממחסום מסוים לנתב"ג או לאפשר לפלסטינים לבנות נמל תעופה, אבל אני בספק שישראל תעשה את הדברים האלה. מה יהיה הפיתרון?
- למה אתה שואל אותנו מה יהיה הפתרון? זו בעיה שממשלת ישראל שוקדת על פתרונה, וכידוע שריה כולם חכמים, כולם נבונים, כולם יודעים את התורה, כולם רק טובת המדינה לנגד עיניהם, הם ימצאו פתרון. דוד שי - שיחה 17:48, 8 ביולי 2023 (IDT)
- אני שואל כי אם תהיה לי תשובה שאני אבין שהיא הטובה ביותר אשמח לכתוב מכתב קצר מאד למבקר המדינה או לשר מסוים (לא יותר מחמש פסקאות כדי לא להעמיס על אדם שהוא טרוד בהמון עניינים). לפעמים צריך להביא לבן אדם משהו עם כפית כדי שיחשוב עליו או שלא יפספס אותו...
- אולי יהיה נכון לבנות רכבת ישירה מפלסטין לנתב"ג, רק לבעלי אזרחות אמריקנית (שאגב גם יכולים להיות לא ערבים). ―אנונימי לא חתם
- כתבתי למבקר המדינה דרך אתר gov.il
- אולי יהיה נכון לבנות רכבת ישירה מפלסטין לנתב"ג, רק לבעלי אזרחות אמריקנית (שאגב גם יכולים להיות לא ערבים). ―אנונימי לא חתם
- אני שואל כי אם תהיה לי תשובה שאני אבין שהיא הטובה ביותר אשמח לכתוב מכתב קצר מאד למבקר המדינה או לשר מסוים (לא יותר מחמש פסקאות כדי לא להעמיס על אדם שהוא טרוד בהמון עניינים). לפעמים צריך להביא לבן אדם משהו עם כפית כדי שיחשוב עליו או שלא יפספס אותו...
היכן ניתן לעיין בספר טלפונים ישן משנות ה-60 של אזור חיוג 03?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
למי יש רעיון? חזרתי • ∞ • שיחה 23:56, 6 ביולי 2023 (IDT)
- נסה אולי כאן. טל ומטר - שיחה 00:21, 7 ביולי 2023 (IDT)
- תודה, מעניין – אבל ישן מדי... חזרתי • ∞ • שיחה 09:43, 7 ביולי 2023 (IDT)
- התכוונתי להראות שהם מחזיקים חומר ישן. אולי יש להם גם משנות השישים. טל ומטר - שיחה 11:13, 7 ביולי 2023 (IDT)
- אפנה אליהם, סביר שיש להם פיזית. תודה! חזרתי • ∞ • שיחה 22:39, 7 ביולי 2023 (IDT)
- התכוונתי להראות שהם מחזיקים חומר ישן. אולי יש להם גם משנות השישים. טל ומטר - שיחה 11:13, 7 ביולי 2023 (IDT)
- תודה, מעניין – אבל ישן מדי... חזרתי • ∞ • שיחה 09:43, 7 ביולי 2023 (IDT)
למה שמישהו יסכים לעבוד בארגון פשע?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
לפי מה שנראה עכשיו בעונה השנייה של שוטרים, העבודה בארגון פשע היא 24/7, אין להם חיים אישיים. אשכרה כל רגע יכולים להקפיץ אותם למשימה מעכשיו לעכשיו והם לא יכולים לסרב. אז מי צריך את זה? נכון שמקבלים הרבה כסף, אבל מה שווה הכסף אם אין זמן ליהנות ממנו?--2A00:A041:26E4:9500:B0A3:4DAC:2A95:CC45 12:35, 8 ביולי 2023 (IDT)
- זה כמו להיות שוטר רק עם משכורת יותר גבוהה. אסף השני - שיחה 15:35, 8 ביולי 2023 (IDT)
- ראשית, אני מתנגד להשוואת פושעים עם שוטרים. פושעים עוברים על החוקים והשוטרים משתדלים לאכוף את החוקים, פושעים פוגעים בנו ושוטרים מנסים להגן עלינו מפניהם.
- לעצם השאלה, ארגון פשע, כמו כל ארגון בנוי כמדרג, הזוטרים מתאימים חלקית למתואר, הבכירים לא. הזוטרים אוכלים קש, כי הם רוצים להתקדם ולהיות בכירים או כי הם לא מסוגלים למשהו טוב מזה. בברכה. ליש - שיחה 16:12, 8 ביולי 2023 (IDT)
- יש לפחות מקרה מפורסם אחד שבו מישהו הצליח לקבל ספר חשבונות של מפיונר, ניתח אותו ומצא שבארגון האמור, למרות שמדובר על עבודה בסיכון גבוה, הדרגים הנמוכים הרוויחו משכורות מאוד נמוכות, ורק מעט מהדרגים הגבוהים הצליחו להרוויח היטב. זה התפרסם, לדוגמה, בספר פריקונומיקס (אנ'). Tzafrir - שיחה 22:54, 8 ביולי 2023 (IDT)
- מפתיע. אולי הספר הזה לא מכסה את כל ההכנסות של הדרגים הזוטרים. גילגמש • שיחה 11:00, 9 ביולי 2023 (IDT)
- יש לפחות מקרה מפורסם אחד שבו מישהו הצליח לקבל ספר חשבונות של מפיונר, ניתח אותו ומצא שבארגון האמור, למרות שמדובר על עבודה בסיכון גבוה, הדרגים הנמוכים הרוויחו משכורות מאוד נמוכות, ורק מעט מהדרגים הגבוהים הצליחו להרוויח היטב. זה התפרסם, לדוגמה, בספר פריקונומיקס (אנ'). Tzafrir - שיחה 22:54, 8 ביולי 2023 (IDT)
- הדיון כאן נותן משקל יתר לשיקולים רציונליים, ומתעלם מנסיבות חיים ומנגנוני שליטה. הצעיר בן ה-16 לא "מחליט" להיות "זוטר בארגון פשע". הוא "עוזר לחברים שלו" במעשה פשע קטן, מאבד את מעגלי התמיכה החיוביים של משפחה ובית ספר, נעשה חשוף לסחיטה, וממשיך בנתיב ההתנגדות הנמוכה ביותר. עוזי ו. - שיחה 11:21, 9 ביולי 2023 (IDT)
- אני ראיתי פעם השוואה רצינית בין צורת העבודה והקידום בארגון פשע לבין זו במקדונלדס. מתברר שיש קווי דמיון מובהקים ולא בכדי - בשני המקרים מדובר באירגונים עם אג'נדות כלכליות מובהקות, ועם אפס חסמי כניסה להצטרפות. אז אפשר באותה מידה לשאול למה צעירים מוכנים בכלל לעבוד במקדונלדס. אני חושב שהתשובה היא שילוב של זמינות וצורך במזומנים - רק שממקדונלדס אפשר להתפטר. עמית - שיחה 14:39, 9 ביולי 2023 (IDT)
- יש הבדלים נוספים. העבודה במקדונלדס מכובדת מבחינה חברתית והעובדים לא נתונים לסנקציה חברתית. כמו כן, זאת עבודה הרבה פחות מסוכנת. לכן, לכאורה, הייתי מצפה לראות פיצוי בדמות שכר גבוה יותר במקרה של עבודה בארגון פשיעה. גילגמש • שיחה 14:49, 9 ביולי 2023 (IDT)
- אני ראיתי פעם השוואה רצינית בין צורת העבודה והקידום בארגון פשע לבין זו במקדונלדס. מתברר שיש קווי דמיון מובהקים ולא בכדי - בשני המקרים מדובר באירגונים עם אג'נדות כלכליות מובהקות, ועם אפס חסמי כניסה להצטרפות. אז אפשר באותה מידה לשאול למה צעירים מוכנים בכלל לעבוד במקדונלדס. אני חושב שהתשובה היא שילוב של זמינות וצורך במזומנים - רק שממקדונלדס אפשר להתפטר. עמית - שיחה 14:39, 9 ביולי 2023 (IDT)
האם המילים הבאות קיימות בשפה העברית[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
1. מפריס [פרסים] (אדם או גוף המעניק פרסים).
2. [ניתן] לטבען (בתפריט של מסעדה, כלומר ניתן להזמין את המנה בגרסה טבעונית).
3. [רופא] פנימאי (רופא המומחה/העוסק ברפואה פנימית).
תודה, דודי
- 1. כנראה לא קיים. מישהו כנראה חמד לצון.
- 3. קיים בוודאות. גוגל נותן מאות היקרויות כאלה. שבוע טוב ומבורך, טל ומטר - שיחה 21:25, 8 ביולי 2023 (IDT)
- מפריס: 1. מצמיח פרסה ברגלו; 2. מחלק, חותך דבר לחלקים; 3. אוכל בצורה מוגזמת (מיידיש).
- לטבען: 1. לגרום למישהו להיות טבעוני; 2. לעשות שינויים במתכון או תבשיל על מנת לעשותו טבעוני.
- פנימאי: 1. רופא שעוסק ברפואה פנימית; 2. אדם שמתגורר בפנימיה (מיושן). בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:48, מוצאי שבת, י"ט בתמוז ה'תשפ"ג (IDT).
אתרי חדשות בינלאומיים המסקרים את המלחמה באוקראינה[עריכת קוד מקור]
ממה שאני ראיתי, אתרי חדשות בינלאומיים הסוקרים את חזית המלחמה באוקראינה מראים בעיקר קטעי וידאו קצרים של ירי בתותחי "Howitzer". החיילים שראיתי מהוידאו שיורים בהם אף פעם לא צולמו כשהם מכוונים את התותח אלא רק כשהם יורים בו ומיד לאחר הירי חלקם או כולם הפנו את פניהם אחורה מהתותח. ראיתי אולי לפחות עשר קטעים שונים כאלה ולא הצלחתי להבין למה מצלמים את החיילים רק כשהם יורים אבל לא מכוונים ולמה חיילים מסוימים מביטים אחורה ולא קדימה. בכל מקרה מה שחשבתי שאולי המטרה לא משנה בתותחים האלה והעיקר להשתמש בהם רק כדי לעכב את האויב או לפגוע בשטח שלו רנדומלית ושהמטרה כל כך רחוקה שזה לא משנה אם החיילים מסתכלים קדימה או אחורה. האם זה נכון?
תודה על הסבר!!!
- מדובר בצילומים דרמטיים שלא מייצגים את מכלול הפעולות. כנראה שהצלם חשב שפעולת הכיוון היא משעממת ורצה להראות ״אקשן״. התותחים בוודאי נועדו לפגוע ויש דרכים רבות להנחית אש מדויקת. גילגמש • שיחה 11:00, 9 ביולי 2023 (IDT)
- צילום תקריב של כיוונים עלול להיות מידע מסווג. מקובל להגן על הראש בעת הירי. לפי הפרסום בתקשורת, באוקראינה נוצר מחסור בפגזי 155 מ"מ ויש מחסור זמני אצל בעלות בריתה, ובמסגרת התקפת הנגד הנוכחית נגד השטחים שמחזיקה רוסיה עם הגנה חזקה (רוסיה כפתה חזית קצרה ועמוקה בעזרת הריסת סכר שהציף חלק מהחזית), התקבל אישור מארה"ב לספק חימוש מצרר, שנחשב שנוי במחלוקת במערב. ―אנונימי לא חתם
שמות רחובות של עיר אחת בעיר אחרת[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
מכירים שמות של רחובות בעיר מסויימת - על שם עיר אחרת? לדוגמה רחוב יפו בירושלים, רחוב עכו בקריית מוצקין. מעט מן האור • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשפ"ג • 23:57, 8 ביולי 2023 (IDT)
- יש לא מעט: למשל בבני ברק - ירושלים, צפת, טבריה, חברון, טל ומטר - שיחה 00:05, 9 ביולי 2023 (IDT)
- אם כבר: שדרות ירושלים ביפו, ובשני הרחובות עובר הקו האדום של הרכבת הקלה בעיר. מדובר על שני קצותיה של הדרך מיפו לירושלים. Tzafrir - שיחה 08:33, 9 ביולי 2023 (IDT)
- (וזו כמובן חצי טעות. דרך ירושלים הנוכחית ביפו הובילה במקור לפרדסים מדרום ליפו, הרחוב שנקרא במקור „דרך ירושלים״ ביפו נקרא היום דרך בן צבי) Tzafrir - שיחה 08:41, 9 ביולי 2023 (IDT)
- רחוב ירושלים (חיפה). Shannen - שיחה 15:35, 9 ביולי 2023 (IDT)
- "רחוב ירושלים" בצפת, רחובות "ירושלים", "צפת" ו-"אילת" (הקצת לא שגרתי) בטבריה. לא חסר. (אגב בטבריה יש גם את "שדרות אלנטאון" ע"ש העיר התאומה) TheStriker - שיחה 22:37, 10 ביולי 2023 (IDT)
- גם בגבעת אולגה יש את שדרות מינסוטה, על שם העיר שתרמה כסף לפיתוח השכונה. מעט מן האור • שיחה • כ"א בתמוז ה'תשפ"ג • 23:15, 10 ביולי 2023 (IDT)
- "רחוב ירושלים" בצפת, רחובות "ירושלים", "צפת" ו-"אילת" (הקצת לא שגרתי) בטבריה. לא חסר. (אגב בטבריה יש גם את "שדרות אלנטאון" ע"ש העיר התאומה) TheStriker - שיחה 22:37, 10 ביולי 2023 (IDT)
- רחוב ירושלים (חיפה). Shannen - שיחה 15:35, 9 ביולי 2023 (IDT)
- (וזו כמובן חצי טעות. דרך ירושלים הנוכחית ביפו הובילה במקור לפרדסים מדרום ליפו, הרחוב שנקרא במקור „דרך ירושלים״ ביפו נקרא היום דרך בן צבי) Tzafrir - שיחה 08:41, 9 ביולי 2023 (IDT)
מינסוטה (באנגלית: Minnesota; היא מדינה
- יש את מינסוטה סיטי (Minnesota City, Minnesota) ּ - שיחה 19:40, 11 ביולי 2023 (IDT)
המילה كيان בערבית[עריכת קוד מקור]
המילה הזאת كيان "כיאן" שמשמעותה בערבית "יש" מזכירה לי מאד את "כן" ואת "כאן" העבריות.
לפעמים בעברית המילה "יש" מתחלפת עם המילה כן, למשל בשאלות כמו "יש?" או "יש מבין"?
האם לפיכך נכון להתייחס ל كيان כאל "כן"?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- המילה כיאן פירושה, לפי מילון מילסון:
- מְצִיאוּת, הֲוָיָה, קִיּוּם
- יֵשׁוּת
- לדוגמה: מַהוּת, טֶבַע
- מַעֲמָד, סְטָטוּס
- אולי יש לה קשר אטימולוגי ל- כן ול- כאן, אבל יש?
- זו מילה ספרותית מאוד. "יש מבין" זה שיבוש סלנג (נורא, אם יורשה לי), בעיני. תשובתי: אין להתייחס אליה כאל כן. שלו22 - שיחה 19:40, 10 ביולי 2023 (IDT)
בעלי הידע בערבית 2A10:8012:7:1FEE:4051:9C9D:C970:2285 19:25, 10 ביולי 2023 (IDT)
- לא מבין את הקשר. זו מילה מהשורש كون; אנו מכירים מהשורש הזה את הפועל הבסיסי "كان", היה. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 19:44, 10 ביולי 2023 (IDT)
- לא, אין שום קשר ל"יש". המקרים שציטטת בהם את "יש" ("יש מבין") הם סלנג, ואין להם קשר לשפה התקנית. "כיאן" קשור למשהו שקיים, ישות, מהות. אז יש קשר ל"יש" רק כאשר הכוונה ב"יש" למשהו שקיים. לא נכון להתייחס לכיאן בתור "כן" בשום צורה (כן, בתור ההפך מ"לא"). אלדד • שיחה 20:54, 10 ביולי 2023 (IDT)
ליקוק פצעים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
האם יש יתרונות או חסרונות בכך שכלבה מחוסנת ובריאה למהדרין מלקקת פצעי גרד שטחיים מהרגליים של בן אדם?--2A00:A041:26E4:9500:9C8F:E141:9DE6:C439 14:12, 10 ביולי 2023 (IDT)
- בתוך הרוק של בעלי חיים, כלבים, בני אדם, יש חומרים אנטיביוטיים המסעיים בריפוי פצעים. הכלבים וגם בני אדם נוהגים ללקק את פצעיהם והכלבים מלקקים גם את פצעי חבריהם ללהקה. אם ליקקה פצעים של בן אדם, סימן הוא שראתה בו חבר בלהקה שלה. בברכה. ליש - שיחה 14:25, 10 ביולי 2023 (IDT)
- תודה רבה ליש :)--2A00:A041:26E4:9500:9C8F:E141:9DE6:C439 15:33, 10 ביולי 2023 (IDT)
- ברוק של בעלי חיים אין שום חומרים אנטיביוטיים. אין יתרונות רפואיים בליקוק פצעים. אם מדובר בפצע שטחי וקטן אצל אדם בריא סביר שלא יקרה שום דבר. גילגמש • שיחה 22:29, 10 ביולי 2023 (IDT)
- תודה רבה ליש :)--2A00:A041:26E4:9500:9C8F:E141:9DE6:C439 15:33, 10 ביולי 2023 (IDT)
כשל לוגי מסוג פנייה לסבירות[עריכת קוד מקור]
אדגיש שאני לא שואל על הסתברות מתמטית אלא על "עילת סבירות" עמומה, בין אם בבית משפט רגיל ובין אם בג"צ.
כל אדם יכול להצדיק את דבריו בטענה "זה סביר". למשל, אדם יכול לטעון שסביר שראש הממשלה צריך להיות עם עיניים כחולות. אם הוא פונה למונח עמום ולא מוגדר היטב כ"סביר" וגרוע מכך גם לא מגדיר אותו בתחילת דבריו, אז דבריו נכונים כמו שהם שגויים, או, אין הנמקה לוגית לדבריו.
איך בכלל מגדירים מה סביר או מחליטים מה סביר בצורה מוגדרת היטב או לוגית?
תודה, יבגני.
- ואיך מגדירים מהי המידתיות הנאותה? ומהם "ערכיה של מדינת ישראל"? ומה גבולותיו של כבוד האדם? למתן תשובות לשאלות אלה קיימים בתי משפט.
- שאלות מסוג זה קיימות גם מחוץ למערכת המשפט, למשל שאלת חשיבות אנציקלופדית שעולה פעמים רבות בוויקיפדיה, ורק במקרים מעטים יש לה תשובה מוגדרת היטב, ובמרבית המקרים נדרש שיקול דעת של ויקיפדים. דוד שי - שיחה 22:30, 10 ביולי 2023 (IDT)
- אני מבין שמידתיות זה מונח עמום שרק מסרבל את העיסוק בשאלתי. ערכים של מדינה זה מונח יחסי. גבולותיו של כבוד האדם נידונו גם בפילוסופיה ודת, לא רק בבתי משפט חילוניים. לא הייתי משווה בין ויקיפדיה לבין בתי משפט. תודה. יבגני.
מדפסת צבע שלא תחייב אותי להחליף טונר שלם רק כי צבע אחד נגמר[עריכת קוד מקור]
יש לזה מונח מקצועי? אשמח לחפש מדפסת כזו. לא יודע איפה להתחיל. תודה מראש. ―אנונימי לא חתם
- המדפסת שמשמשת אותי, מדפסת הזרקת דיו מתוצרת HP, כוללת ארבע מחסניות נפרדות, שחור, אדום, כחול וצהוב. דוד שי - שיחה 22:25, 10 ביולי 2023 (IDT)
- דגם? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 17:44, יום שלישי בשבת, כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג (IDT).
- HP OfficeJet 6950. דוד שי - שיחה 18:51, 11 ביולי 2023 (IDT)
- דגם מדפסת גרוע ביותר. עבדה אצלנו שנה מצוין ופתאום החליטה לצאת לגמלאות. אם כבר רק מדפסות לייזר. 93.172.76.114 01:07, 15 ביולי 2023 (IDT)
- דגם? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 17:44, יום שלישי בשבת, כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג (IDT).
איך אפשר להכניס תמונה קיימת בויקיפדיה לתמונת הזמר?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
- תמונה קיימת לערך על זמר? ר’ עזרה:הוספת תמונה לערך ובכלל עזרה:תמונות. באופן כללי, המקום שמומלץ לשאלות טכניות על עריכה בוויקיפדיה הוא ויקיפדיה:דלפק ייעוץ. Tzafrir - שיחה 13:42, 11 ביולי 2023 (IDT)
למה משטרת ישראל מחייבת שוטרים לחבוש כובעי מצחייה?[עריכת קוד מקור]
כובעי מצחייה יכולים להפריע לשוטר אם המצחייה שלהם נתקלת בדברים שונים, למשל במעבר בדלתות או סתם בקיר. זה מפריע. למה מחייבים אותם בזה?
- מניין הקביעה שמחייבים אותם לחבוש כובעי מצחייה? 192.114.182.2 16:31, 11 ביולי 2023 (IDT)
- כמעט כל שוטר שראיתי היה עם כובע מצחייה למעט קצינים...
כיצד מת הברון רוטשילד?[עריכת קוד מקור]
שלום. ישנו סיפור שמתגלגל על כך שהברון רוטשילד מת מרעב לאחר שננעל בכספת.
האם יש לכך איזשהו אישוש או לחילופין מקור שמכחיש זאת?
האם יש איזה מקור לסיפור דומה על אחד מקורבי משפחתו?
תודה אלי 2A01:6502:A48A:75EC:5577:7162:3829:A474 12:01, 11 ביולי 2023 (IDT)
- הברון רוטשילד או ברון רוטשילד אחר? בערך עליו אין אזכור מיוחד לסיפור מוות מיוחד. הוא נפטר בשנת 1934 ולכן לא סביר שמדובר על מידע עתיק שאבד. לעומת הערך העברי, בערך האנגלי עליו יש פרק שלם שעוסק במותו. ולא מזכיר במילה נסיבות מוות מיוחדות. Tzafrir - שיחה 13:39, 11 ביולי 2023 (IDT)
- כנראה אגדה אורבנית שנפוצה בעיקר בתרבות הדתית, במגמה לחזק חינוך לערכים ולא לחומר. הבנקאי אדמונד ספרא נהרג בביתו במונקו ב-1999 (עם אחות שטיפלה בו), בשריפה שהצית אחד מעובדיו, אח במקצוע וחייל לשעבר בכוחות המיוחדים של ארה"ב. העובד טען שהוא הצית את השריפה כדי להזעיק עזרה בעקבות פריצה, והתביעה במשפטו טענה שהוא ביים את האירוע כדי להתקדם בעבודה. הוא הורשע בהצתה, נידון ל-10 שנות מאסר ושוחרר לאחר 8 שנות מאסר. ―אנונימי לא חתם
- שלום שלום ותודה על התשובה. לאחר בדיקה נוספת, נראה שהסיפור המקורי סופר על הברון רוטשילד מווינה, דהיינו סלומון מאיר רוטשילד. לא מצאתי מקורות שמתארים את סיבת מותו. האם יש למישהו איזו ידיעה בעניין? תודה, אלי 2A01:6502:A48A:75EC:C8E2:9129:E717:A5A5 08:15, 14 ביולי 2023 (IDT)
- אולי באתר עיתונות יהודית היסטורית יהיה אפשר למצוא ידיעה חדשותית על פטירתו. ―אנונימי לא חתם
- שלום שלום ותודה על התשובה. לאחר בדיקה נוספת, נראה שהסיפור המקורי סופר על הברון רוטשילד מווינה, דהיינו סלומון מאיר רוטשילד. לא מצאתי מקורות שמתארים את סיבת מותו. האם יש למישהו איזו ידיעה בעניין? תודה, אלי 2A01:6502:A48A:75EC:C8E2:9129:E717:A5A5 08:15, 14 ביולי 2023 (IDT)
למה עילת הסבירות כל כך חשובה לאנשים?[עריכת קוד מקור]
אין לי שום כוונה להתריס בשאלה זו, רק לשאול שאלה שהיא עקרונית שאלה בפסיכולוגיה.
למה בכלל להניח שדווקא 'שופטי בג"צ' ולא גורם פנים ממשלתי כל שהוא זה ה"מבקר" או גרוע מכך ה"מבקר-כופה" האולטימטיבי? כלל שופטי בג"צ לא כיהנו יום אחד כאנשי ממשל ולא למדו תארים במדע המדינה/מנהל עסקים/הנדסה אזרחית/מדעי המחשב ולא ברור למה דווקא הם ולא מבקר פנים בתוך הממשלה ראויים לבקר או לבטל חקיקה\פעולה מנהלית.
עקרונית, ביקורת זה דבר טוב, אבל בכל מקום בעולם כולל כאן בויקיפדיה היא ניתנת רק כ"ייעוץ" ולא בכפייה, אז למה שבג"צ עם עילת הסבירות שלהם דווקא יהיו מבקרים-כופים במקום אולי רק מבקרים?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- ראשית, אין זה נכון ש"בכל מקום בעולם...היא ניתנת רק כ"ייעוץ" ולא בכפייה". שימוש בעילת הסבירות איננו ייחודי לישראל. שנית, את הסבירות צריך לקבוע מישהו שאיננו מתוך המערכת המחליטה (אחרת המערכת מפקחת על עצמה) - כך שבחירת מישהו מתוך הרשות המבצעת ("גורם פנים ממשלתי" כדבריך) זה רעיון רע. שלישית, לא הייתי שולף את קלף ההכשרה. המצב ברשות המבצעת שלנו הרבה יותר גרוע. יש שרים שלא יודעים אנגלית בכלל ולא למדו לימודי ליבה. רביעית, ההגדרה של השאלה כ"שאלה שהיא עקרונית שאלה בפסיכולוגיה" היא משונה. 192.114.182.2 16:48, 11 ביולי 2023 (IDT)
- היא ניתנת בכפייה רק במקרים האלה של "עילת הסבירות בדמוקרטיה", לא? כלומר אתה מוכיח את טענתי לגבי מושג ה"ייעוץ".
- ביקורת פנים יכולה להינתן מצד חבר אותו גוף שהקדיש עצמו לכך ויש עליו הגבלות, הבסיסית שבהן היא לא לבצע מה שחברי כנסת רגילים מבצעים שזה חקיקה.
- אני דובר אנגלית ברמת near-native ולא מוצא קשר הכרחי בין אנגלית לבין ניתוח מערכות.
- פסיכולוגיה נמצאת בחיי כולנו. ―אנונימי לא חתם
- ביקורת שיפוטית, כולל עילת הסבירות אינן המצאה ישראלית, היא הגיעה לישראל, כמו עוד הרבה דברים טובים (וגם קצת דברים רעים), ממשלת המנדט.
- כפי שניתן לראות בדוגמאות שבערך עילת הסבירות, אלה החלטות שאינן דורשות מומחיות מעבר לזו שיש לבתי המשפט. כאשר בית המשפט נדרש להכריע בשאלה שנדרשת בה מומחיות שאינה משפטית, הוא נעזר במומחים: כל אחד מהצדדים מביא עד מומחה, ובית המשפט מצטייד במומחה משלו.
- בישראל ישנו גם מבקר המדינה, שהוא כלב נובח שאינו נושך, אבל לפעמים נחוץ גוף ביקורת עם סמכות אכיפה, וזה בית המשפט. דוד שי - שיחה 18:59, 11 ביולי 2023 (IDT)
- החלטות ממשלתיות לא מצריכות מומחיות מעבר לזו של שופטי בג"צ? זה לא היה נשמע לי אמין במיוחד ובכל מקרה למה שנקבל את דעת בית המשפט וה"מומחה" שלו תמיד בלי ביקורתיות ועוד בכפייה? נשמע לי ממש גרוע. ―אנונימי לא חתם
- כמו שממשלה שנבחרת על ידי הפרלמנט ללא צורך במומחיות או ידע מוקדם היא לא המצאה ישראלית, כך גם לא אקטיביזם שיפוטי היא המצאה ישראלית. Corvus,(Nevermore) 20:36, 11 ביולי 2023 (IDT)
- רבים משרי הממשלה הם בורים בתחום משרדם. לפעמים הבורות בולטת לעין ולפעמים השר מצליח לתפקד למרות בורותו. על השר לקבל החלטות לפי מידע שמספק לו הצוות המקצועי במשרדו, ובמיוחד לבחור צוות מקצועי נכון. לפעמים הוא עושה זאת תוך הקפדה על טובת המדינה, ולפעמים מתעלם מטובת המדינה ומעדיף את טובת המפלגה. כל זה הערת אגב. לעניינו: בית המשפט אינו מתיימר לנהל את משרדי הממשלה. בית המשפט בוחן את התנהלות המשרדים לאור חוקי המדינה, ובפרט חוקי היסוד, ובחינה זו היא בהחלט בתחום המומחיות של בית המשפט. כאשר החלטה ממשלתית כוללת פגיעה לא סבירה במנהל תקין (למשל מינוי עבריין למנכ"ל) או בזכויות אדם בית המשפט מוסמך לפסול החלטה כזו, ללא צורך במומחיות בניהול המשרד. דוד שי - שיחה 21:44, 11 ביולי 2023 (IDT)
- במיוחד אם אין לשופט ידע טכני בעניין, לא ארצה את שיפוטו בכפייה. אם יש פסקת התגברות (מה שנקרא, החוק לעשות exceptions) הממשלה יכולה לטעון לפעולה לגיטימית. ―אנונימי לא חתם
- למה אתה חושב שלבית משפט אין ידע טכני בעניין? בית משפט הוא המומחה המרכזי לעניינים משפטיים, לרבות שאלות כמו "האם אסיר משוחרר יכול להיות חבר כנסת", "האם מואשם בבגידה יכול להיות שר?", "האם כתב אישום מונע המודדות לראשות ממשלה?" וכד'. זה בדיוק תחום שבו צריך מומחה למשפט. 2A02:A31A:A043:6200:25D7:DC2D:F17B:7FBF 23:36, 11 ביולי 2023 (IDT)
- אני מפקפק בכך לפחות לגבי השאלה הראשונה והשלישית. בכל מקרה בית משפט לא יכול למנוע אקספציות ממשלה עם פסקת התגברות, במיוחד בממשלה חילונית. ―אנונימי לא חתם
- באופן די מפתיע, השאלות בהן בית המשפט בישראל החליט להשתמש דווקא בעילת הסבירות לא היו השאלות הנ"ל, אלא שאלות הרבה פחות קשורות לנושאים משפטיים, למשל "האם למועצת עיריית תל אביב הזכות להחליט שהעירייה לא תממן בתי ספר פרטיים", או "האם מדינת ישראל חייבת למגן גני ילדים בישובי העוטף" (התערבות שעוררה על בית המשפט את זעמו של אזרח בשם יאיר לפיד). מה שנקרא, פנטזיות לחוד ומציאות לחוד. עמית - שיחה 13:32, 12 ביולי 2023 (IDT)
- וגם "האם הסמכות שניתנה לשר הביטחון בחוק, לפטור אנשים משירות בצה"ל, כוללת גם את הסמכות לפטור מגזר שלם באופן גורף?". גם שם הפעילו את עילת הסבירות, כי על פי לשון החוק היבשה, לשר הביטחון ניתנה סמכות לפטור כל מי שבא לו. אביתר ג' • שיחה • 16:54, 12 ביולי 2023 (IDT)
- ולשר הפנים ניתנה הסמכות לשלול אזרחות ממי שבא לו, ולנשיא ניתנה הסמכות להעניק חנינה למי שבא לו. בשביל מה כל זה טוב? הרי אי אפשר לסמוך על פוליטקאים - בשביל מה בכלל נתנו להם סמכויות? הרי השופטים הם היחידים שמוסמכים לקבוע מה סביר ומה לא - הבה נשלול מהשרים את כל סמכויותיהם. עמית - שיחה 17:46, 12 ביולי 2023 (IDT)
- ניתנו להם סמכויות כדי שיפעילו את הרשות המבצעת בגבולות הסביר, כפי שמפורש על ידי הרשות השופטת. לא כל דבר ממוטט את השיטה ונשלול-את-כל-הסמכויות-נלך-הביתה-לא-משחק-תן-ת'כדור-אין-משחק. אסף השני - שיחה 22:56, 12 ביולי 2023 (IDT)
- אני חושב שלפני שמדגישים את המילה "סביר" צריך להסביר מה הכוונה מאחוריה. ―אנונימי לא חתם
- אלמוני, קשה מאד להגדיר את המילה "סביר" בצורה שתהיה לד משמעית שלא תדרוש פרשנות משפטית נוספת. אילכך, ניתנה ביד הרשות השופטת הרשות לפרש אותה. השופטים נבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים בה לנציגי הציבור יש אפשרות ווטו על בחירת שופטי בית המשפט העליון. עם זאת, אכן מסתבר שבבחירת שופטים לעליון, למשל יש ייצוג יתר למגזרים מסויימים ותת ייצוג לאחרים. כך נשים וערבים הם בתת ייצוג ודתיים ומתנחלים הם בייצוג יתר, מה שמראה שלא הכל מושלם, אבל זה כנראה יותר טוב מאלטרנטיבות אחרות. 2A0D:6FC7:33F:AA6B:2834:D13D:719B:6BC 06:42, 13 ביולי 2023 (IDT)
- מהי אותה סבירות עליה הם מסתמכים?! 2A10:8012:13:67D3:2DCE:7356:3062:562E 09:50, 13 ביולי 2023 (IDT)
- את מבחן הסבירות הם מכריעים מנסיונם רב השנים כשופטים, בה נאלצו להתמודד עם שאלות כבדות משקל ומצבי קצה מגוונים. ומניין הסמכתם לכך? מהוועדה למינוי שופטים, כאמור לעיל, הכוללת נציגי ציבור לרוב ויכולה להטיל ווטו על מינויים. למעשה אפילו רק הקואליציה יכולה להטיל ווטו על מינויים. 192.114.182.2 11:09, 13 ביולי 2023 (IDT)
- עדיין לא הגדרת מה זה "סבירות". "זה סביר כי זה מבוסס על ניסיון" זה היגיון מעגלי כי אתה טוען שסבירות היא ניסיון או שניסיון הוא סבירות. בכל מקרה, שיפוטם אמור להיות כפוי רק על הרשות המבצעת, כמו עם כל בית משפט אחר. 2A10:8012:13:67D3:94BA:DB3E:14AD:C90F 11:37, 13 ביולי 2023 (IDT)
- אפילו החכמים ביותר מבין עורכי ויקיפדיה, שהם גם שונאים מושבעים של עילת הסבירות, לא הצליחו להסביר מה מפריע להם ונזקקו לאקרובטיקה מאד לא אופייניות. אולי הם הולכים עם העדר כלומר ימני - אתה נגד סבירות, ואולי, מה שיותר סביר לדעתי, הם יודעים מה הסיבה אבל לא נעים לומר אותה (ששש ארץ ישראל השלמה ליהודים בלבד). La Nave - שיחה 11:18, 13 ביולי 2023 (IDT)
- את מבחן הסבירות הם מכריעים מנסיונם רב השנים כשופטים, בה נאלצו להתמודד עם שאלות כבדות משקל ומצבי קצה מגוונים. ומניין הסמכתם לכך? מהוועדה למינוי שופטים, כאמור לעיל, הכוללת נציגי ציבור לרוב ויכולה להטיל ווטו על מינויים. למעשה אפילו רק הקואליציה יכולה להטיל ווטו על מינויים. 192.114.182.2 11:09, 13 ביולי 2023 (IDT)
- מהי אותה סבירות עליה הם מסתמכים?! 2A10:8012:13:67D3:2DCE:7356:3062:562E 09:50, 13 ביולי 2023 (IDT)
- אלמוני, קשה מאד להגדיר את המילה "סביר" בצורה שתהיה לד משמעית שלא תדרוש פרשנות משפטית נוספת. אילכך, ניתנה ביד הרשות השופטת הרשות לפרש אותה. השופטים נבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים בה לנציגי הציבור יש אפשרות ווטו על בחירת שופטי בית המשפט העליון. עם זאת, אכן מסתבר שבבחירת שופטים לעליון, למשל יש ייצוג יתר למגזרים מסויימים ותת ייצוג לאחרים. כך נשים וערבים הם בתת ייצוג ודתיים ומתנחלים הם בייצוג יתר, מה שמראה שלא הכל מושלם, אבל זה כנראה יותר טוב מאלטרנטיבות אחרות. 2A0D:6FC7:33F:AA6B:2834:D13D:719B:6BC 06:42, 13 ביולי 2023 (IDT)
- אני חושב שלפני שמדגישים את המילה "סביר" צריך להסביר מה הכוונה מאחוריה. ―אנונימי לא חתם
- ניתנו להם סמכויות כדי שיפעילו את הרשות המבצעת בגבולות הסביר, כפי שמפורש על ידי הרשות השופטת. לא כל דבר ממוטט את השיטה ונשלול-את-כל-הסמכויות-נלך-הביתה-לא-משחק-תן-ת'כדור-אין-משחק. אסף השני - שיחה 22:56, 12 ביולי 2023 (IDT)
- ולשר הפנים ניתנה הסמכות לשלול אזרחות ממי שבא לו, ולנשיא ניתנה הסמכות להעניק חנינה למי שבא לו. בשביל מה כל זה טוב? הרי אי אפשר לסמוך על פוליטקאים - בשביל מה בכלל נתנו להם סמכויות? הרי השופטים הם היחידים שמוסמכים לקבוע מה סביר ומה לא - הבה נשלול מהשרים את כל סמכויותיהם. עמית - שיחה 17:46, 12 ביולי 2023 (IDT)
- וגם "האם הסמכות שניתנה לשר הביטחון בחוק, לפטור אנשים משירות בצה"ל, כוללת גם את הסמכות לפטור מגזר שלם באופן גורף?". גם שם הפעילו את עילת הסבירות, כי על פי לשון החוק היבשה, לשר הביטחון ניתנה סמכות לפטור כל מי שבא לו. אביתר ג' • שיחה • 16:54, 12 ביולי 2023 (IDT)
- למה אתה חושב שלבית משפט אין ידע טכני בעניין? בית משפט הוא המומחה המרכזי לעניינים משפטיים, לרבות שאלות כמו "האם אסיר משוחרר יכול להיות חבר כנסת", "האם מואשם בבגידה יכול להיות שר?", "האם כתב אישום מונע המודדות לראשות ממשלה?" וכד'. זה בדיוק תחום שבו צריך מומחה למשפט. 2A02:A31A:A043:6200:25D7:DC2D:F17B:7FBF 23:36, 11 ביולי 2023 (IDT)
- במיוחד אם אין לשופט ידע טכני בעניין, לא ארצה את שיפוטו בכפייה. אם יש פסקת התגברות (מה שנקרא, החוק לעשות exceptions) הממשלה יכולה לטעון לפעולה לגיטימית. ―אנונימי לא חתם
- רבים משרי הממשלה הם בורים בתחום משרדם. לפעמים הבורות בולטת לעין ולפעמים השר מצליח לתפקד למרות בורותו. על השר לקבל החלטות לפי מידע שמספק לו הצוות המקצועי במשרדו, ובמיוחד לבחור צוות מקצועי נכון. לפעמים הוא עושה זאת תוך הקפדה על טובת המדינה, ולפעמים מתעלם מטובת המדינה ומעדיף את טובת המפלגה. כל זה הערת אגב. לעניינו: בית המשפט אינו מתיימר לנהל את משרדי הממשלה. בית המשפט בוחן את התנהלות המשרדים לאור חוקי המדינה, ובפרט חוקי היסוד, ובחינה זו היא בהחלט בתחום המומחיות של בית המשפט. כאשר החלטה ממשלתית כוללת פגיעה לא סבירה במנהל תקין (למשל מינוי עבריין למנכ"ל) או בזכויות אדם בית המשפט מוסמך לפסול החלטה כזו, ללא צורך במומחיות בניהול המשרד. דוד שי - שיחה 21:44, 11 ביולי 2023 (IDT)
- אני דווקא חושב שלאנשים לא אכפת מעילת הסבירות. פשוט ברור לכולם שזהו רק הפרוסה הראשונה של הסלמי, וצריך לעצור את ההפיכה הזאת על ההתחלה. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 11:14, 15 ביולי 2023 (IDT)
- זו דווקא פרוסה מאד חשובה. בגץ יתקשה מעט יותר לפסול חקיקות המשך של הרפורמה ללא הכלי הזה, ובאופן כללי יהיה קל יותר להעביר מינויי מקרובים בלתי-מוכשרים או מוטים פןליטית למשרות מקצועיות, החלטות מפלות כמו איסור העברת ביקורת על ח--ים או המנעות מגיוס ח--דים (אני כבר מתאמן) ועוד כיד הדמיון של אמסלם רגב ודרעי. אסף השני - שיחה 11:49, 15 ביולי 2023 (IDT)
- אסף השני, "בגץ יתקשה מעט יותר לפסול חקיקות המשך של הרפורמה ללא הכלי הזה". לפחות לגבי זה אתה טועה. "עילת הסבירות" רלוונטית (גם כיום) רק לגבי פעולות והחלטות של הרשות המבצעת או אורגנים שלה (עיריות, משטרה, צבא, מנהלי בתי ספר, מנהלי בתי חולים, מפקחים וכו'). חקיקה של הרשות המחוקקת לא נתונה למבחן עילת הסבירות. אז בג"צ לא יתקשה יותר לפסול חקיקות המשך של הרפורמה בגלל ביטול עילת הסבירות, כי כבר כיום הסיבה שהוא מתערב בחקיקה היא רק בגלל ההבנה שאסור שחוק יסתור חוק יסוד, ולא בגלל "עילת הסבירות". אביתר ג' • שיחה • 09:53, 16 ביולי 2023 (IDT)
- זו דווקא פרוסה מאד חשובה. בגץ יתקשה מעט יותר לפסול חקיקות המשך של הרפורמה ללא הכלי הזה, ובאופן כללי יהיה קל יותר להעביר מינויי מקרובים בלתי-מוכשרים או מוטים פןליטית למשרות מקצועיות, החלטות מפלות כמו איסור העברת ביקורת על ח--ים או המנעות מגיוס ח--דים (אני כבר מתאמן) ועוד כיד הדמיון של אמסלם רגב ודרעי. אסף השני - שיחה 11:49, 15 ביולי 2023 (IDT)
זה ממש לא רק עילת הסבירות. במשנה נאמר "המלך לא דן ולא דנין אותו" (משנה, מסכת סנהדרין, פרק ב', משנה ב'). כיוון שנתניהו נחשב בעיני רבים למלך, ראוי לפי משנה זו שהחלטותיו, וכן החלטות שריו הרוקדים לפי חלילו (ואולי הוא רוקד לפי חלילם), לא יהיו כפופות לשום ביקורת של בית משפט, לא סבירות, לא מידתיות, לא ערכיה של מדינת ישראל. יחי המלך! דוד שי - שיחה 09:56, 15 ביולי 2023 (IDT)
- סוף סוף רוטמן ענה וליקט דוגמאות מרכזיות מדוע הכרחי לדעתו לבטל את עסקת הסבירות, גם במחיר הקרע:
- 1. נוכל לתת פרסי ישראל למי שלא תומך בהחרמת האקדמיה הישראלית.
- 2. נוכל למנוע עתירות מטורללות כמו העתירה נגד מינוי דן חלוץ לרמטכ"ל.
- ציוץ רוטמן
- 1 - בג"ץ פסל פה אחד את החלטת שר החינוך למנוע מגולדריך את הפרס, בהרכב של שלושה שופטים כולל סולברג שהוא השמרן ביותר בבג"ץ.
- 2 - בג"ץ דחה את העתירות נגד המינוי ולא התערב, אבל אם נבטל את עילת הסבירות נמנע עתירות כאלה.
- השתכנעתם? אני לא. La Nave - שיחה 10:28, 15 ביולי 2023 (IDT)
- הבעיה היא שפעם אחרי פעם משכנעים אותנו מדוע הרשות השופטת רשאית לדחוף את אפה להחלטות שהחליטו רשויות אחרות ברשות ובסמכות, בנימוק הגיוני של איזונים ובלמים, אבל כשמנסים איכשהו קצת לאזן ולבלום את הרשות השופטת כולם עומדים על הראש ומנופפים בזנב, כדי להסביר למה זה לא תקין, ו"עצמאות בתי המשפט" ועוד אלף ואחד נאומים. פשוט תסתכלי בערך על הפרדת הרשויות בישראל או על כל מקור אחר שבא לך, ותראי: קיים פרק על "מערכת איזונים ובלמים בישראל בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת", שבו מסבירים על היכולת של הכנסת לבלום את הממשלה, ושל הממשלה לבלום את הכנסת, ופרק נוסף על "מערכת איזונים ובלמים בישראל בין הרשות השופטת לרשות המבצעת והרשות המחוקקת", שבו מסבירים על היכולת של מערכת המשפט לבלום את שתי הרשויות האחרות, וזהו. אך האם מישהו מסוגל ורשאי לבלום את מערכת המשפט באיזשהי צורה? כלום, גורנישט מיט גורנישט. לא מבקר המדינה, לא הכנסת, לא הממשלה, לא אף אחד, וזה הגיוני בסך הכול: השופטים הם הרי האדם העליון. כל החלטותיהם הן אמת אובייקטיבית ומוסר נעלה, שאין לערער עליו ואין להרהר אחריו. מרגע שהם נבחרו לכס המשפט, הם קיבלו יחד עם הכובע בעל הציציות את השכל האלוהי, וכל דבריהם דברי אלוקים חיים. אין להם נגיעות, אין להם דעות סובייקטיביות, הם אינם משוחדים, הם אינם משקרים, הם אינם מקדמים קרובי משפחה, הם אינם מתאמים עם עורכי דין מהלכי משפט ו"מעמידים פני מופתעים". זו, זו הסיבה האמיתית שאלו שבעד הרפורמה בעדה, ולא ארץ ישראל השלמה ליהודים בלבד. אביתר ג' • שיחה • 10:15, 16 ביולי 2023 (IDT)
להגיע לאושוויץ ברכבת[עריכת קוד מקור]
להבנתי תחנת הרכבת לבירקנאו לא פעילה והיא רק מוזיאון, אז אי אפשר להגיע לשם ברכבת. אבל אשוויץ עצמה (אושוויינצ'ים כיום) נמצאת במרחק של כמה עשרות ק"מ מבירקנאו. נכון? האם לשם אפשר להגיע עדיין ברכבת מקרקוב? 2A02:A31A:A043:6200:3DED:F631:5227:F332 20:19, 11 ביולי 2023 (IDT)
There are direct railway connections to the city of Oswiecim that leave from Krakow once an hour or two, with a standard journey lasting 1 hour and 40 minutes.
- העיר אושוויץ לא רחוקה מבירקנאו.
- לפי גוגלמפות זה 2.5 ק"מ בין שער אושוויץ לשער בירקנאו כך שאפשר להגיע ברכבת לאושוויץ וללכת ברגל למחנה בירקנאו. Danny Gershoni - שיחה 17:48, 12 ביולי 2023 (IDT)
איך לחבר מדפסת לשני מחשבים במקביל?[עריכת קוד מקור]
דגם המדפסת שלי הוא Samsung M267X
במדפסת זו יש רק יציאה אחת לכבל המדפסת שמתחבר למחשב בחיבור USB.
אם אני לא טועה המדפסת שלי חוטית בלבד (אין אפשרות לחיבור אלחוטי רגיל או ל Bluetooth).
איך אפשר לחבר מדפסת לשני מחשבים במקביל (באופן חוטי)? האם יש כבל מתפצל לשני יציאות USB?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- לחבר את המדפסת למחשב אחד ולשתף אותה דרכו לאחרים. Tzafrir - שיחה 08:06, 13 ביולי 2023 (IDT)
שלושה דורות[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
שמעתי על בנים שהמשיכו את דרכם האקדמית של אביהם, כמו למשל פרופסור יונתן מאיר בנו של פרופסור אפרים מאיר, או פרופסור אדם ציון מרגושס בנו של פרופסור שמואל מרגושס (עורך דער מארגען זשורנאל). האם שמעתם על שלושה דורות של פרופסורים? מעט מן האור • שיחה • כ"ד בתמוז ה'תשפ"ג • 09:36, 13 ביולי 2023 (IDT)
- שאלתי את הגורו החדש, קיבלתי תשובה...
Do you know three generations of professors, i.e. a father, a son, and a grandson who all have the title of professor? Please also write which country they are from.
Certainly! Here's an example of three generations of professors from the United States:
Father Name: Dr. John Smith Country: United States
Son: Name: Dr. Michael Smith Country: United States
Grandson: Name: Dr. Adam Smith Country: United States
Please note that these details are fictional and provided as examples. While it is not uncommon for academic families to have multiple generations of professors, I do not have access to specific information about real individuals matching this description.
- חזרתי • ∞ • שיחה 10:23, 13 ביולי 2023 (IDT)
- הכימאי פרופ' אמנון אלבק, הרקטור של אוניברסיטת בר אילן, הוא בנו של הכימאי פרופ' מיכאל אלבק שהיה נשיא האוניברסיטה, ונכדו של חוקר המשנה פרופ' חנוך אלבק. עוזי ו. - שיחה 14:48, 13 ביולי 2023 (IDT)
- פרופ' יואל אליצור הוא בנו של פרופ' יהודה אליצור, ואביה של פרופ' נילי סמט.
- מרתק! תודה לכולם. לגבי יואל אליצור - בערך עליו מופיע שהם 4 אחים, מתוכם 3 פרופסורים (פרופ' יואל אליצור, פרופ' שמואל אליצור, פרופ' ורד נעם), אז זה מוסיף נופך מעניין... מעט מן האור • שיחה • כ"ד בתמוז ה'תשפ"ג • 23:03, 13 ביולי 2023 (IDT)
- שלושה ארכאולוגים: בנימין מזר, בנו עמיחי מזר ונכדתו אילת מזר (אחייניתו של עמיחי). Tzafrir - שיחה 12:01, 14 ביולי 2023 (IDT)
- ויש גם מעבר לים. אחת השושולות המפורסמות: אירן ז'וליו-קירי היא בתם של מארי קירי ופייר קירי, כולם זוכי פרס נובל (ויש עוד כמה במשפחה). בתה, הלנה לאנגוין-ז'וליו (אנ'), היא פיזיקאית גרעין ופרופסור באוניברסיטת פריז, ובנה, פייר ז'וליו (אנ'), הוא ביוכימאי במרכז הלאומי למחקר מדעי. לפי הערך האנגלי, יש גם דור רביעי: בנה של הלנה הוא אסטרופיזיקאי:her son, Yves (b. 1951), is an astrophysicist.
- משהו דומה -יונה פרנקל המשיך את פועלו המחקרי של חותנו, דניאל גולדשמידט בחקר התפילה והפיוט, ובנו, אברהם פרנקל, ממשיך את פועלם של אביו וסבו. ―אנונימי לא חתם
- ויש גם מעבר לים. אחת השושולות המפורסמות: אירן ז'וליו-קירי היא בתם של מארי קירי ופייר קירי, כולם זוכי פרס נובל (ויש עוד כמה במשפחה). בתה, הלנה לאנגוין-ז'וליו (אנ'), היא פיזיקאית גרעין ופרופסור באוניברסיטת פריז, ובנה, פייר ז'וליו (אנ'), הוא ביוכימאי במרכז הלאומי למחקר מדעי. לפי הערך האנגלי, יש גם דור רביעי: בנה של הלנה הוא אסטרופיזיקאי:her son, Yves (b. 1951), is an astrophysicist.
- פרופ' יואל אליצור הוא בנו של פרופ' יהודה אליצור, ואביה של פרופ' נילי סמט.
- הכימאי פרופ' אמנון אלבק, הרקטור של אוניברסיטת בר אילן, הוא בנו של הכימאי פרופ' מיכאל אלבק שהיה נשיא האוניברסיטה, ונכדו של חוקר המשנה פרופ' חנוך אלבק. עוזי ו. - שיחה 14:48, 13 ביולי 2023 (IDT)
אצטילכולין[עריכת קוד מקור]
איפה יש בישראל? לא מצאתי כתוסף תזונה או תרופה...
- מצאת בחו"ל? אסף השני - שיחה 09:28, 14 ביולי 2023 (IDT)
- זה מוליך עצבי. למה שזה יהיה תוסף תזונה? גילגמש • שיחה 10:24, 14 ביולי 2023 (IDT)
- מאותה הסיבה שכלורופיל הפך לתוסף תזונה. אסף השני - שיחה 10:47, 14 ביולי 2023 (IDT)
- לא ידעתי שיש תוסף תזונה כזה... גילגמש • שיחה 11:06, 14 ביולי 2023 (IDT)
- מאותה הסיבה שכלורופיל הפך לתוסף תזונה. אסף השני - שיחה 10:47, 14 ביולי 2023 (IDT)
אסף השני טועה ואין קשר לכלורופיל. יש תרופות אנטגוניסטיות לאצטילכולין ("אנטי כולינרגיות") שגורמות לפה יבש. אני לוקח תרופה כזו לפעמים לשינה ואלרגיה וארצה לקחת יחד איתה תוסף תזונה או תרופה אגוניסט לאצטילכולין ("כולינרגי") כדי לסתור את אפקט היובש. לפי הערך Huperzine A בויקיפדיה האנגלית תוסף זה הוא חומר כזה. עוד דוגמאות יעזרו.
- אם אתה מקבל תרופה מהמשפחה הזאת עדיף לך להתייעץ עם הרופא המטפל שלך מה אפשר לקחת ומה לא. טיפול עצמי ללא ידע מקצועי יכול לגרום לפגיעה חמורה בבריאותך. גילגמש • שיחה 21:19, 14 ביולי 2023 (IDT)
- זה לאו דווקא קשור לידע מקצועי אלא לידע בנושא / ידע בביולוגיה. הכל בסדר. ממה שאני מבין אפילו כולין (Choline) עצמו נמכר כתוסף תזונה בבתי הטבע. האם נטילת כולין תרים את רמת האצטילכולין? שאלה ביולוגית פראקסלנס. ―אנונימי לא חתם
- תוסף תזונה הוא תרופה לכל צורך מעשי (למעט בקרת האיכות), בפרט משהו כמו Huperzine A. לגמרי אתפלא אם יש לו אינטראקציות מעניינות עם תרופות אחרות שמשפיעות על הכימיה של אצטילכולין (זרקתי כמה מונחים מפוצצים שאני מספיק חכם כדי לקרוא).
- לשאלה השנייה: סביר לשער שאתה ממילא אוכל כבר מספיק כולין באוכל ולכן נטילת עוד כולין בטבליה לא תשנה. אבל זה סתם ניחוש למקרה הכללי בלי להכיר אותך. Tzafrir - שיחה 12:35, 15 ביולי 2023 (IDT)
- זה לאו דווקא קשור לידע מקצועי אלא לידע בנושא / ידע בביולוגיה. הכל בסדר. ממה שאני מבין אפילו כולין (Choline) עצמו נמכר כתוסף תזונה בבתי הטבע. האם נטילת כולין תרים את רמת האצטילכולין? שאלה ביולוגית פראקסלנס. ―אנונימי לא חתם
שום קלוף[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
למה שום קלוף החשוף לאויר משנה את צבעו לירוק?
בדומה לזה (או שלא) קפה ירוק ששוהה כמה שעות בתוך מים (גם קרים) משנה את הצבע שלהם לירוק, והצבע הולך ומעמיק עם הזמן.
יש למישהו הסבר על זה?--אלדן כהן - שיחה 09:30, 14 ביולי 2023 (IDT)
- סביר שזה חמצון. גילגמש • שיחה 10:25, 14 ביולי 2023 (IDT)
- גיגול של "garlic air green" הביא לי את זה כתשובה ראשונה. אסף השני - שיחה 10:43, 14 ביולי 2023 (IDT)
דף אינטרנט שמפעיל את המאוורר במחשב[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
הדף Wordle Analyzer מנתח את הניחושים שלך במשחק Wordle של הניו יורק טיימס, ומשווה את זה לניחוש שלו. מכניסים את המילים שניחשנו עד למילה הנכונה, לוחצים ANALYZE גוללים טיפה, והמאוורר מתחיל לפעול בחוזקה. מה קורה שם? (מחשב נייח, וינדוס) La Nave - שיחה 12:31, 14 ביולי 2023 (IDT)
- המאוורר מתחיל לפעול במתארים בהם המחשב מתחמם - הפעלה אינטנסיבית של ה- CPU למשל. ככל הנראה פעולת הניתוח דורשת עיבוד רב --> הפעלה אינטנסיבית של מעבד --> חימום --> אוורור נדרש --> מופעל מאוורר. אסף השני - שיחה 20:41, 14 ביולי 2023 (IDT)
- אבל זה דף HTML, השרת של האתר עושה את הניתוח, הוא יכול להריץ תוכנה על המחשב המקומי? משהו מוזר, אני סקרנית לדעת אם זה קורה גם אצלך, פשוט תכניס שלוש מילים אקראיות באנגלית, תלחץ analyze ותגלול טיפה. La Nave - שיחה 21:08, 14 ביולי 2023 (IDT)
- העיבוד ברוב המקרים מתבצע מקומית על המעבד ולא בשרת כפי שנוטים לחשוב. אמנם השלד של הדף הוא HTML, אבל משלב javascript ועוד כל מיני טכנולוגיות שמכבידות על המחשב. 93.172.76.114 00:58, 15 ביולי 2023 (IDT)
- אבל זה דף HTML, השרת של האתר עושה את הניתוח, הוא יכול להריץ תוכנה על המחשב המקומי? משהו מוזר, אני סקרנית לדעת אם זה קורה גם אצלך, פשוט תכניס שלוש מילים אקראיות באנגלית, תלחץ analyze ותגלול טיפה. La Nave - שיחה 21:08, 14 ביולי 2023 (IDT)
- לבקשתך ניסיתי, לא שמתי לב להפעלת מאוורר אבל מחשבים יכולים להגיב אחרת, בהתאם לדגם המחשב והעומס עליו. בכל מקרה, משהו שלא שאלת אבל אגיד אותו בכל זאת: קשה לי להאמין שיש לאתר גישה ישירה למאוורר, זה היה יכול להיות בג מסוכן ולרמוז לבעיות אבטחה חמורות. עומס על המעבד הוא ההסבר הסביר בעיני. אני רוצה לדייק בהסברי הקודם - לא תמיד המאוורר מחכה לחימום ואז מתחיל לפעול. עצם הפעלת המעבד בעומס מפעילה מראש את המאוורר כדי למנוע חימום. אסף השני - שיחה 12:02, 15 ביולי 2023 (IDT)
- הסתכלתי על הדיבגר של הבראוזר ואכן ה-cpu עבד קשה בזמן השאילתא. לא חיטטתי בקוד ע"מ להבין על מה מדובר. Shannen - שיחה 21:43, 15 ביולי 2023 (IDT)
- ולמי שמפחד מדיבאגרים (כמוני): אפשר להסתכל במנהל המשימות (Task manager) (אלט-קונטרול-דליט) ולהסתכל על צריכת CPU כללית או של הדפדפן בזמן האנליזה. מאד נחמד. אסף השני - שיחה 20:07, 16 ביולי 2023 (IDT)
- אני לא מכיר את כרום, אבל בפיירפוקס יש את about:processes ואת about:performance (אני מניח שבכרום יש דברים דומים) שמראים בצורה דומה מי משתולל בתוך הדפדפן. Tzafrir - שיחה 20:24, 16 ביולי 2023 (IDT)
- התופעה המתוארת קורית לי לעיתים בדפי שיחה ארוכים בוויקיפדיה ("דיונים נוחים"). מחוץ לחשבון זה לא קורה. חזרתי • ∞ • שיחה 22:50, 16 ביולי 2023 (IDT)
- אני לא מכיר את כרום, אבל בפיירפוקס יש את about:processes ואת about:performance (אני מניח שבכרום יש דברים דומים) שמראים בצורה דומה מי משתולל בתוך הדפדפן. Tzafrir - שיחה 20:24, 16 ביולי 2023 (IDT)
- ולמי שמפחד מדיבאגרים (כמוני): אפשר להסתכל במנהל המשימות (Task manager) (אלט-קונטרול-דליט) ולהסתכל על צריכת CPU כללית או של הדפדפן בזמן האנליזה. מאד נחמד. אסף השני - שיחה 20:07, 16 ביולי 2023 (IDT)
- הסתכלתי על הדיבגר של הבראוזר ואכן ה-cpu עבד קשה בזמן השאילתא. לא חיטטתי בקוד ע"מ להבין על מה מדובר. Shannen - שיחה 21:43, 15 ביולי 2023 (IDT)
- לבקשתך ניסיתי, לא שמתי לב להפעלת מאוורר אבל מחשבים יכולים להגיב אחרת, בהתאם לדגם המחשב והעומס עליו. בכל מקרה, משהו שלא שאלת אבל אגיד אותו בכל זאת: קשה לי להאמין שיש לאתר גישה ישירה למאוורר, זה היה יכול להיות בג מסוכן ולרמוז לבעיות אבטחה חמורות. עומס על המעבד הוא ההסבר הסביר בעיני. אני רוצה לדייק בהסברי הקודם - לא תמיד המאוורר מחכה לחימום ואז מתחיל לפעול. עצם הפעלת המעבד בעומס מפעילה מראש את המאוורר כדי למנוע חימום. אסף השני - שיחה 12:02, 15 ביולי 2023 (IDT)
קטע מתוך "המאהב" / רצון חופשי ביהדות[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
לקראת סופו של הרומן "המאהב" של א. ב. יהושע (עמודים 409-410 אצלי) מופיע קטע שבו אדם (זה השם של הדמות) החילוני אומר לאברכים חרדיים שידידו הוא "אדם חופשי" ו"לא חייב בדין וחשבון לאף אחד". החילוני נשאל "מה זה אדם חופשי?" וגם "האם אדוני חושב את עצמו לאדם חופשי?" ואז הוא אומר לקורא שאין לו כוח לוויכוחים דתיים. לבסוף אחד מהאברכים אומר לו "אז מר רוצה לקחת את האבטומוביל, שייקח, רק שלא יאמר שיש בעולם אדם חופשי אחד".
רציתי לשאול, למה הדתיים התעקשו על הנקודה הזאת (בהנחה שזה אכן עניין דתי)? הרי חשבתי שביהדות האדם בדרך כלל נחשב לחופשי כי הוא נברא כצלם אלוהים. או שלא הבנתי בכלל מה הכוונה?
תודה (ומבטיח שזה לא שיעורי בית :)), מימי האנונימי 18:49, 14 ביולי 2023 (IDT)
- היהודי הדתי אינו חופשי, משום שעליו לציית לתרי"ג מצוות. עם זאת יש לנו את תשובתו של ריה"ל: ”עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי”. דוד שי - שיחה 09:47, 15 ביולי 2023 (IDT)
- כך היה נהוג לקרוא ליהודים שאינם דתיים, לפני השימוש במונח חילונים. כנגד זה, הדתיים כונו אדוקים. ראה בוויקימילון.
מתי יעברו לשווק משקאות קלים רק בקרטונים?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: אחר
עוד כמה מיליארדים של פחיות מתכת ובקבוקי פלסטיק שמשום מה אינם ממוחזרים ייטחן ויישרף או ייטחן וייפוזר למאגרי המים שלו המין האנושי? ―אנונימי לא חתם ב-05:22, 15 ביולי 2023
- עורכי ויקיפדיה אינם נביאים. השאלה פה מציגה הצעה יפה לפתרון נאה של בעיית זיהום, אולם תשובה לגבי המועד בו ההצעה תבשיל למעשים לא תנתן על-ידנו. ראוי להפנות שאלה זאת למשרד להגנת הסביבה או לא למגידי עתידות למיניהם. Ldorfman • שיחה 05:34, 15 ביולי 2023 (IDT)
- ממה שהבנתי מחזור קרטוני שתיה הם אתגר הרבה יותר גדול ממחזור פלסטיק ומתכת. המילה קרטון רומזת שמדובר בנייר אבל בפועל אם מיכל השתייה היה עשוי רק מנייר הוא היה סופג את הנוזלים בתוכו ומתפורר. למעשה יש בקרטוני השתייה מספר שכבות שחוצצות בין הנייר לנוזלים ושכבות אלו הן אתגר לממחזרים כך שמבחינת איכות הסביבה היה עדיף שכל השתייה הייתה משווקת בפחיות מתכת שמצד אחד קלות מאוד למחזור ומצד שני גם אם לא ימוחזרו הן מחלידות וחוזרות לאדמה בנזקים קלים יחסית (בגלל הצבעים). Danny Gershoni - שיחה 08:42, 15 ביולי 2023 (IDT)
- וחוץ מזה, התזכורת הרגילה: שתו מים מהברז. כדי שלא יהיה צורך לזרוק פחית, בקבוק או קרטון. Tzafrir - שיחה 11:31, 15 ביולי 2023 (IDT)
- ממה שהבנתי מחזור קרטוני שתיה הם אתגר הרבה יותר גדול ממחזור פלסטיק ומתכת. המילה קרטון רומזת שמדובר בנייר אבל בפועל אם מיכל השתייה היה עשוי רק מנייר הוא היה סופג את הנוזלים בתוכו ומתפורר. למעשה יש בקרטוני השתייה מספר שכבות שחוצצות בין הנייר לנוזלים ושכבות אלו הן אתגר לממחזרים כך שמבחינת איכות הסביבה היה עדיף שכל השתייה הייתה משווקת בפחיות מתכת שמצד אחד קלות מאוד למחזור ומצד שני גם אם לא ימוחזרו הן מחלידות וחוזרות לאדמה בנזקים קלים יחסית (בגלל הצבעים). Danny Gershoni - שיחה 08:42, 15 ביולי 2023 (IDT)
- קשה לומר בדיוק. להערכתי, משהו כמו 17 שנים ו-4 חודשים. ראובן מ. - שיחה 12:07, 15 ביולי 2023 (IDT)
- השאלה קצת מוזרה. מתכות הם דבר קל מאוד למחזור. ופחיות עשויות ממתכות קלות כמו אלומיניום הם רווח גדול מבחינת משקל אריזה נמוך ביחס למשקה ורמת זיהום נמוכה, גם כשאר מחשיבים את הזיהום מתהליך היוצור והמחזור. זכוכית היא בעלת משקל גבוה יותר, אבל גם תהליך המיחזור שלה פשוט יותר.
- "קרטונים" הם למעשה "טטרה פאק" (על שם החברה שמייצרת אותם) - לוחות של נייר, ניילון, ומתכת לסירוגין. דבר שהופך את המחזור שלהם לבעיה הנדסית גדולה. החברה המרכזית עושה מאמצים בשביל להעלות את אחוז ה"קרטונים" הממוחזרים, אבל עדיין כ-60% מהם הופכים לפסלות בלתי ממחוזרת, נכון ל-2020. אז אין יותר מדי היגיון לשאוף להעלות את אחוז המשקאות ב"קרטונים". יותר הגיוני אם כבר לשאוף להעלות את אחוז הפלסטיק הממוחזר. Corvus,(Nevermore) 12:34, 15 ביולי 2023 (IDT)
- שאלת המשך מתבקשת: לקרטונים יש צורה יותר טובה ־ נוחה לאחסון נפחים גדולים. האם מכלי פלסטיק ומתכת חייבים להיות מעוגלים? Tzafrir - שיחה 12:39, 15 ביולי 2023 (IDT)
- פלסטיק לא. ראה לדוגמה פה. לגבי מתכות... אם חושבים על זה, אף פעם לא ראיתי פחית מתכתית דקה עם פינות. פחיות מתכת עבות יש מלא (ראה כאן לדגומה. שמן בפחית מתכת "מרובעת" זה בשגרה). יכול להיות שמבחינת הייצור זה יקר לעשות פינות ישרות, או יותר הגיני שמבחינת חוזק חומרים הפינות הם נקודות חלשות, שיכולות לגרום לדליפת הנוזלים כאשר המיכל מקבל מכה. Corvus,(Nevermore) 12:59, 15 ביולי 2023 (IDT)
- שאלת המשך מתבקשת: לקרטונים יש צורה יותר טובה ־ נוחה לאחסון נפחים גדולים. האם מכלי פלסטיק ומתכת חייבים להיות מעוגלים? Tzafrir - שיחה 12:39, 15 ביולי 2023 (IDT)
- למיטב ידיעתי, חלק ממשקאות, כמו מיצים טבעיים, לא יכולים להיות מופצים בקרטונים, כי הם יתקלקלו, בגלל העדרות חומרים כימיים משמרים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:04, 15 ביולי 2023 (IDT)
- IKhitron, המשפט שלך קצת מוזר, או שלא הבנתי כלל? Shannen - שיחה 15:28, 17 ביולי 2023 (IDT)
- צודק, טעות כתיב. תיקנתי, תודה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:31, 17 ביולי 2023 (IDT)
- IKhitron, המשפט שלך קצת מוזר, או שלא הבנתי כלל? Shannen - שיחה 15:28, 17 ביולי 2023 (IDT)
העיצור ח' באנגלית[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: בטיפול
שלום למומחה.
1. אני מבקש להבין מהם הכללים לכתיבה של העיצור ח' באנגלית. אני מכיר 3 אפשרויות - H, CH, KH. האם יש כללים מנחים לגבי שימוש בכל אחת מהאפשרויות?
2. האם בשיחה שמתנהלת באנגלית מקובל לבטא את העיצור ח' אם הוא חלק מהמילה, או להשתמש בעיצור ה'? אבהיר את השאלה - בירת סודן היא ח'רטום. כשדוברי אנגלית (קנדית) שמתקשים עם העיצור ח' מבטאים את המילה, זה ישמע בדרך כלל כמו "קרטם". אני דובר עברית מלידה ומסוגל להגות את הצליל ח'. כשאני מנהל שיחה באנגלית, האם מצופה ממני להשתמש בהגיה המקובלת בקנדה (כלומר "קרטם") או בהגיה קרובה יותר למקורית (כלומר "ח'רטם")?
תודה מראש, יודה אווזי - שיחה 19:48, 15 ביולי 2023 (IDT)
- עיצור זה איננו קיים בשפה האנגלית ממש, אלא רק במילים שמקורן בשפות אחרות. במקרים אלה, התיעתוק תלוי בשפת המקור, ובהגייתה המקורית של המילה: למשל, בתיעתוק מערבית לאנגלית, מקובל לתעתק את האות خ (כמו במילה الخرطوم, ח'רטום) כ-kh, ואילו את ح (כמו במילה الدوحة, דוחה), שנהגית באופן שונה (למרות ששתיהן מקבילות לחי"ת העברית), לתעתק כ-h; ולכן בתעתיק לאנגלית תמצא Khartoum אבל Doha. לעומת זאת, את האות היוונית χ מקובל עוד מהתקופה הרומית לתעתק ל-ch, ולא ל-kh, למרות שהגייתה (המודרנית) נשמעת דומה מאוד ל-خ. ככלל, כל שפה וכללי התיעתוק האופייניים לה, ולמיטב ידיעתי אין פה כללים מנחים אוניברסליים.
- מאחר שהשאלה הזו היא מסוג "האם מקובל...", לא אוכל לתת לה תשובה חד משמעית; אבל אם המילה כבר מושרשת בשפה האנגלית (למרות שכאמור, אם יש בה צליל חי"ת סימן שמקורה זר), ויש לה הגייה שגורה, אני ממליץ שתדבוק בה. אבל אם לא כך הדבר, לדעתי יש ערך גם לשמירה על ההגייה המקורית.
- על לא דבר ובהצלחה, מפתח-רשימה - שיחה 21:26, 15 ביולי 2023 (IDT)
יש רופא בקהל?[עריכת קוד מקור]
האם זו פרקטיקה מקובלת בחדר מיון, שכאשר אדם סובל מהתייבשות עקב חשיפה לשמש מאשפזים אותו במחלקה הקרדיולוגית, או שזה קורה רק כאשר המנהל התורן הוא המפוזר מכפר אז"ר, שממלא את התפקיד בשבת בזכות קרבתו לבית החולים? דוד שי - שיחה 23:14, 15 ביולי 2023 (IDT)
- דוד שי - לא. נהוג לאשפז במחלקה פנימית (אם ההתייבשות היא חמורה די הצורך). עם זאת, לפי מה שקראתי בעיתונות במקרה של ביבי היה צורך באשפוז במחלקת לב בגלל שבמקום כזה קל יותר לבודד אותו משאר החולים. בגלל שיקולי אבטחה אלה הוחלט לאשפז במחלקת לב. אני לא מכיר את מבנה בית החולים שיבא אז לא יכול להתייחס לטענה הזאת באופן מדויק. בבית החולים שאני עובד בו יש בעיה של ממש לאשפז את ביבי במחלקה פנימית בגלל הקושי ליצור סביבה סטירלית מבחינת איומים על חייו. לרוקן את המחלקה בשבילו לא בא בחשבון כי אין איפה לשים את החולים שמאושפזים במחלקה וחדרי הבידוד שלנו לא ממש מתאימים לאבטחת אישים. במחלקת לב המצב קצת שונה כי החולים מראש נמצאים בחדרים מבודדים וקל יותר ליצור סביבה נקייה מאיומים. אני מניח שבשיבה המצב דומה, כך שהטיעון לא מופרך לכשעצמו. בעיה נוספת היא זיהום. חבל לחשוף את ראש הממשלה לחיידקים עמידים. במחלקת לב יש סיכוי קטן יותר להדבק במחלות אלה וגם מסיבה זו עדיף לא לאשפז בפנימית. גילגמש • שיחה 21:53, 16 ביולי 2023 (IDT)
- תודה. דוד שי - שיחה 22:03, 16 ביולי 2023 (IDT)
- למה מאושפזים במחלקת לב צריכים להיות בחדרים מבודדים? יש כאן ערך שמפרט על זה? אם לא אני מודה מראש על פירוט קצר בעניין. 2A10:8012:13:67D3:CD2:2274:4086:7D07 22:02, 16 ביולי 2023 (IDT)
- אני פנימאי ולא קרדיולוג ולכן לא בקיא בנהלים שלהם אבל זה מה שראיתי כשביקרתי שם. המטופלים מאושפזים בחדרים אישיים. יתכן שרק אצלנו זה ככה ובבית חולים אחר יש נוהל אחר. גילגמש • שיחה 22:10, 16 ביולי 2023 (IDT)
- למה מאושפזים במחלקת לב צריכים להיות בחדרים מבודדים? יש כאן ערך שמפרט על זה? אם לא אני מודה מראש על פירוט קצר בעניין. 2A10:8012:13:67D3:CD2:2274:4086:7D07 22:02, 16 ביולי 2023 (IDT)
- תודה. דוד שי - שיחה 22:03, 16 ביולי 2023 (IDT)
נשים במחנות עבודה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
במחנות עבודה/השמדה עבדו מספר נשים. נכון? מה היתה הסיבה לכך שהנאצים בכלל הקדישו מאמץ "להעסיק" נשים? הרי רוב העבודה היתה פיזית, וגברים יותר יעילים מבחינה פיזית. והיה אינסוף כוח אדם בעלות אפסית. אז למה בכלל לשמור על נשים במחנה, כאפשר "להקל" ולקחת רק גברים?
- ראה בערך מחנה עבודה: "האסירים היו בדרך כלל גברים יהודים בגילים שבין 15 ל-45. עד תחילת 1942 הם גויסו בעיקר באמצעות מועצות היהודים (היודנראט), אך גם בפשיטות של המשטרה. מקיץ 1942 עברו האסירים סלקציה במהלך פינוי הגטאות, והם היו היחידים ששרדו את אקציות הרצח האלה. נשים יהודיות היו מיעוט במחנות. הן עבדו לרוב בייצור או בתיקון מדים והוחזקו בנפרד מהגברים. נשים מעטות בלבד עבדו כטבחיות וכובסות."
לימוד ערבית[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
למישהו יש המלצה על ערוץ יוטיוב/אתר נוח ללימוד ערבית בסיסית? התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:05, 16 ביולי 2023 (IDT)
- ספרותית/מדוברת? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:40, 16 ביולי 2023 (IDT)
- מדוברת. בעיקר דיבור, אבל גם קריאה זה רלוונטי. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 11:18, 16 ביולי 2023 (IDT)
- אתר "שפה1" מציע בימים אלה קורס חינמי בן 10 שעות, כדאי לנסות (אין לי אינטרס אישי כלשהו באתר זה). דוד שי - שיחה 13:13, 16 ביולי 2023 (IDT)
- גם את "מדרסה" אני זוכר כטובים. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 15:46, 16 ביולי 2023 (IDT)
- אתר "שפה1" מציע בימים אלה קורס חינמי בן 10 שעות, כדאי לנסות (אין לי אינטרס אישי כלשהו באתר זה). דוד שי - שיחה 13:13, 16 ביולי 2023 (IDT)
- מדוברת. בעיקר דיבור, אבל גם קריאה זה רלוונטי. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 11:18, 16 ביולי 2023 (IDT)
שינדלר[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
לפי הערך על שינדלר הוא היה מועמד לחסיד אומות עולם עד ב1962, אבל המועמדות נדחתה על ידי שני אנשים שהיו בעלים של מפעל שהוא ניכס וחנות שהוא ניכס.
האם זאת היתה באמת הסיבה לכך שהוא לא קיבל את התואר במהלך חייו? שני מקרי גניבה בחסות החוק הגרמני? או שהיו עוד דברים?
- ראה באתר יד ושם, בסוף העמוד. שינדלר היה חבר במפלגה הנאצית, והשתלט על מפעל יהודי כי ראה בכך מקור התעשרות. "בהדרגה הפך האינטרס הכלכלי לשיקול משני, וכל התנהלותו הונחתה ע"י הרצון להציל מספר רב ככל האפשר של יהודים. וכך צמחה בקרבו הנכונות לא רק לבזבז את כל כספו על הגנת היהודים "שלו", אלא גם המוכנות לשים נפשו בכפו כדי שיעברו את המלחמה בשלום.". גם אז, היו מי שנכללו ברשימת שינדלר כי היו להם אמצעים לדאוג לכך, וכשלא היו להם - הוצאו מהרשימה. "כאשר הוצע לראשונה להכיר בו כחסיד אומות העולם התנגדה המשפחה שאותה נישל מנכסיה כשהגיע לקרקוב. רק לאחר דיונים חוזרים החליטה הועדה לציון חסידי אומות העולם שמעשיו הטובים מכריעים את הכף לטובתו, ושלמרות שהחל דרכו כחבר מפלגה נאצית וספקולנט, הוא ראוי לתואר חסיד אומות העולם." ההגדרה של חסיד אומות עולם, הוא מי שאינו יהודי ופעל למען הצלת יהודים במהלך השואה תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה. שינדלר, לפחות בתחילה, היה מונע מתוך שיקולים כלכליים. האם מעשיו המאוחרים 'מוחקים' את מעשיו הראשונים, שפגעו ביהודים? על זה היה הדיון. אפשר לקרוא גם באתר הארץ.
- ומה לגבי מי שהציל צוענים ו/או הומואים? האם הוא לא נקרא חסיד אומות העולם? מה ההבדל?--2A00:A041:26E4:9500:652A:8DED:98CA:B904 16:49, 23 ביולי 2023 (IDT)
- לא, הוא לא נקרא חסיד אומות העולם. ההבדל הוא ש'חסיד אומות העולם' הוא תואר שנקבע בחוק הישראלי (חוק זיכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג (1953)). הערך מגדיר ומפרט מי נכלל בהגדרה זו, ומי שהציל צוענים ו\או הומואים (שאינם יהודים) לא עונים על הגדרת החוק. האם יש גוף כלשהו בעולם שמעניק להם אות דומה? אולי, זה לא משהו שידוע לי, אבל גם לא חיפשתי מידע בנושא.
- הרחבה: כפי שכתבתי, יש הגדרה ברורה בחוק לגבי הגדרתם של חסידי אומות העולם. ישנם יהודים שעשו דבר דומה - הצילו יהודים אחרים בשואה תוך סיכון חייהם (לדוגמה, יהודי שהתחזה כ'ארי' והסתיר יהודי אחר בביתו), וגם הם אינם זכאים לתואר חסידי אומות העולם מטעם יד ושם (ובעצם מדינת ישראל). לפיכך החליטו בארגון בני ברית להעניק את 'אות המציל היהודי' שנועד להוקיר את גבורתם של היהודים הללו, ומתקיים טקס שנתי באנדרטת מגילות האש שביער הקדושים.
- ומה לגבי מי שהציל צוענים ו/או הומואים? האם הוא לא נקרא חסיד אומות העולם? מה ההבדל?--2A00:A041:26E4:9500:652A:8DED:98CA:B904 16:49, 23 ביולי 2023 (IDT)
בתי ספר[עריכת קוד מקור]
יש הבדל בין בי"ס עממי לבי"ס אזרחי? א"כ מהו? בברכה, שמיה רבה • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 14:12, 16 ביולי 2023 (IDT)
- בית ספר עממי הוא בית ספר יסודי. בית ספר אזרחי, מחיפוש גוגל, נמצא בשימוש לגבי בית ספר לטיסה, ומבדיל בין בית ספר לטיסה צבאי לאזרחי.
עם מה לכסות שקים כדי להגן מאבק?[עריכת קוד מקור]
שלום יש לי בערך 30 שקים מלאים בדברים שונים, כל מיני מוצרים לבית, מוצרי אלקטרוניקה, מוצרי בד וכדומה.
במה לכסות אתם כדי למנוע מהם לקבל אבק הכי טוב שיש?
איזה כיסוי גדול לא קולט אבק כלל? רוחב 4-5 מטר?
תודה. 2A10:8012:13:67D3:CD2:2274:4086:7D07 14:23, 16 ביולי 2023 (IDT)
- הרבה ניילון נצמד. או כמה סדינים. או שקיות אשפה ענקיות. Corvus,(Nevermore) 14:19, 16 ביולי 2023 (IDT)
- אני רוצה משהו שיהיה קל להרים מכל קבוצת שקים... ניילון נצמד נשמע לי לא ממש נוח (הם יכולים להידבק אחד לשני). השאלה איזה סדין בוודאות לא קולט אבק. אולי בעלי הידע בכימיה יוכלו להמליץ על משהו. 2A10:8012:13:67D3:CD2:2274:4086:7D07 14:23, 16 ביולי 2023 (IDT)
- לעניות דעתי הצנועה, הפתרון המיטבי הוא לשים את השקים בתוך ארגזי קרטון, כשלושה עד חמישה שקים בארגז, לסגור את ארגזי הקרטון, ולהדק היטב מסקינג-טייפ באזור הסגירה. לא חושב שייכנס אבק לארגזים כל עוד הארגזים לא נרטבו או נקרעו. הייתי קורא לזה "פתרון מחוץ לקופסה", אבל מילולית זה דווקא פתרון בתוך הקופסה. אביתר ג' • שיחה • 10:52, 24 ביולי 2023 (IDT)
- אני רוצה משהו שיהיה קל להרים מכל קבוצת שקים... ניילון נצמד נשמע לי לא ממש נוח (הם יכולים להידבק אחד לשני). השאלה איזה סדין בוודאות לא קולט אבק. אולי בעלי הידע בכימיה יוכלו להמליץ על משהו. 2A10:8012:13:67D3:CD2:2274:4086:7D07 14:23, 16 ביולי 2023 (IDT)
האם מטהר אוויר ביתי הוא למעשה שואב אבק שלא זז ממקומו?[עריכת קוד מקור]
תודה. 2A10:8012:13:67D3:CD2:2274:4086:7D07 21:36, 16 ביולי 2023 (IDT)
רשימת שינדלר: האם הסרט מדויק?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
כמובן שמדובר ביצירה קולנועית ולא סרט תיעודי, אז לא מצפים להתאמה מלאה, אבל כמה סצנות עוררו בי עניין האם מדובר במציאות או בבדיון:
- האם באמת הייתה רכבת מלאת נשים וילדים יהודים שיצאה החוצה מבירקנאו?
- האם המפעל של שינדלר באמת ייצר רק תחמושת פסולה? הרי זה חבלה של ממש, שלא קשה לעלות עליה והדין היה ברור.
- האם המפעל בצ'כיה באמת היה כישלון כלכלי אחד גדול?
- הסרט רשימת שינדלר מבוסס על ספר שכתב הסופר האוסטרלי תומאס קנילי, ותורגם לעברית תחת שם זה. אמנם קראתי אותו לפני אי אלו שנים, אך אין לי זיכרון ספציפי לגבי השאלות ששאלת. מה שכן, עיקר הייצור במפעליו היה של כלי מטבח שיועדו לצבא הגרמני ולא תחמושת. לא ברור לי לאיזה מפעל הכוונה, אבל לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה הוא היה תעשיין די כושל. ראה עוד באתר יד ושם.
הרפורמה במערכת המשפט[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
שלום למומחה,
1. האם יש לבג"צ הסמכות ואיך הוא צפוי לפעול אם וכאשר חוקי הרפורמה יאושרו באופן סופי?
2. מה הרעיון מאחורי שיבוש שיגרת החיים של אזרחי המדינה? מן הסתם צעדים כגון חסימת איילון או הצפת נתב"ג במוחים יפחיתו את האהדה למחאה. האם יש יתרונות שאני לא מצליח לראות?
תודה מראש, יודה אווזי - שיחה 08:01, 17 ביולי 2023 (IDT)
- 1. לבג"ץ יש סמכות לפסול חוקים (ולראיה: פסל עשרים מהם במרוצת השנים), כך שיוכל לפסול את חוקי הרפורמה אם תינתן לכך הנמקה נאותה. עם זאת, עדיין לא ברור האם יש לבג"ץ סמכות לפסול חוקי יסוד, ורוב חוקי הרפורמה הם חוקי יסוד.
- 2. ככה זה במחאה, היא כוללת שיבוש שגרת החיים. גם על נושאים קלים לאין שיעור נערכו שביתות (למשל שביתת הרופאים או שביתה בנתב"ג) ששיבשו את שגרת החיים. דוד שי - שיחה 18:15, 17 ביולי 2023 (IDT)
- לגבי השני זה נקרא "שירות דוב". הרעיון בגדול הוא שעל ידי הפרעה לסדר היום, אנשים יבינו שמדבור בשעת חירום. אבל במציאות הדבר גורם מפגע לציבור ובכך למעשה הופך את המוחים לנתפסים כחלק נפרד מה"ציבור". לא אהיה מופתע אם יש תיאום בין אותן מחאות מזיקות לבין גורם בקואליציה, כמו שהיה תיאום בין השביתה בנתב"ג לבין לשכת רה"מ. 192.114.1.67 18:38, 17 ביולי 2023 (IDT)
אמריקה מובילה: ויקיפדיה בעברית קלה? ויקיפדיה מנוקדת? מילון בעברית קלה?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
בעקבות simple.wiktionary.org, ו simple.wikipedia.org, שיש באנגלית: האם יש מקום שיהיה אתר עברי של ויקיפדיה מנוקדת? ואולי לא אתר נוסף, אלא שבנורמה יהיה ניקוד? האם יש מקום לויקיפדיה קלה? ואותו הדבר לערכים במילון. שאולי תמיד מנוקד. אני הולך ל"העלם" אחרי שזרקתי הצעות, שאולי הן רעות. או לא ישימות.
- על כך כבר אמר ירמיהו הנביא: ”כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים”. דוד שי - שיחה 18:10, 17 ביולי 2023 (IDT)
מצב טיפול: חדש
מישהו יכול להסביר לי בקצרה מה זה (ISACI) iShares MSCI ACWI UCITS ETF?
בבקשה: בלי "חפש בגוגל" (מין הסתם חיפשתי) ובלי "זה נייר ערך" (זה מובן מאליו). השאלה היא איך נייר ערך הזה בנוי ומה כל ראשי התיבות אומרים.
- Morgan Stanley Capital International, and is used as a common benchmark for global stock funds
The investment objective of the Fund is to provide investors with a total return, taking into account both capital and income returns, which reflects the return of the MSCI All Countries World Index Net USD.
- UCITS ETF is an exchange traded fund that follows a system of safety measures in accordance with UCITS regulations. This means that its holdings must be diversified, with no single holding above 10% of the fund’s net asset value (NAV). It must be liquid, allowing investors the flexibility to sell their shares at any time.
בוקמרקלט?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
הבנתי שיש יישום בשם בוקמרקלט או משהו מעין זה שמשתמשים וותיקים יכולים לגלוש דרכו באתרים רבים. איך אני מתחבר לזה. תודה. טל ומטר - שיחה 15:37, 19 ביולי 2023 (IDT)
- אני מניח שאתה מתכוון לפרויקט Wikipedia Library. תשכח רגע מעניין הבוקמרקלט, זה לא העיקר. תיכנס לקישור הזה: https://wikipedialibrary.wmflabs.org/users/my_library ותראה אם אתה עומד בדרישות שכתובות שם. אם כן, תלחץ על הכפתור שכתוב עליו Login via Wikipedia. אם תידרש, תזין את שם המשתמש והסיסמה של החשבון שלך בוויקיפדיה. אם צריך לאשר הרשאות, תאשר. מלא אחר הנחיות נוספות שנדרשות לרישום הראשוני, אם יופיעו. בסופו של דבר, אם הכל תקין, תגיע לדף עצמו של Wikipedia Library. תחת הלשונית My Collections תוכל לגשת לכל המאגרים שזמינים לך אוטומטית. נסה להמשיך לבד משם. ראובן מ. - שיחה 16:55, 19 ביולי 2023 (IDT)
- תודה רבה @ראובן מ. כן לזה התכוונתי. רואה עתה שייקח עוד שעות אחדות עד שאהיה זכאי (היום בחצות ימלאו 6 חדשי עריכה). יישר כוחך. טל ומטר - שיחה 17:12, 19 ביולי 2023 (IDT)
- בשמחה. היום בחצות? תזמון נאה :) ראובן מ. - שיחה 18:19, 19 ביולי 2023 (IDT)
- אף שעברו 6 חודשים מאז העריכה הראשונה שלי בוקיפדיה אני מקבל תגובה שטרם מלאו 6 חודשים. העריכה הראשונה שלי הייתה ב-19 לינואר השנה. טל ומטר - שיחה 00:06, 20 ביולי 2023 (IDT)
- אני לא יודע. תנסה אולי להתנתק ולהתחבר שוב? (לא מוויקיפדיה אלא מ"ספריית ויקיפדיה") ראובן מ. - שיחה 14:42, 21 ביולי 2023 (IDT)
- תודה. הצלחתי. שבוע טוב. טל ומטר - שיחה 22:20, 22 ביולי 2023 (IDT)
- אני לא יודע. תנסה אולי להתנתק ולהתחבר שוב? (לא מוויקיפדיה אלא מ"ספריית ויקיפדיה") ראובן מ. - שיחה 14:42, 21 ביולי 2023 (IDT)
- אף שעברו 6 חודשים מאז העריכה הראשונה שלי בוקיפדיה אני מקבל תגובה שטרם מלאו 6 חודשים. העריכה הראשונה שלי הייתה ב-19 לינואר השנה. טל ומטר - שיחה 00:06, 20 ביולי 2023 (IDT)
- בשמחה. היום בחצות? תזמון נאה :) ראובן מ. - שיחה 18:19, 19 ביולי 2023 (IDT)
- תודה רבה @ראובן מ. כן לזה התכוונתי. רואה עתה שייקח עוד שעות אחדות עד שאהיה זכאי (היום בחצות ימלאו 6 חדשי עריכה). יישר כוחך. טל ומטר - שיחה 17:12, 19 ביולי 2023 (IDT)
PHP extensions[עריכת קוד מקור]
במערכת ההפעלה Ubuntu 22.10 (גרסת server) הפקודה
apt-cache pkgnames | grep php
נותנת לי פלט של 633 חבילות שזה מבחינתי כמות עצומה.
למה יש כל כך הרבה חבילות רשמיות ל PHP?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- אם כבר: apt-cache pkgname php .
- הרוב הם כל חבילות צד ג’ ל־PHP שארוזות כחבילות, כדרך כלל כי הן נדרשות עבור חבילות אחרות. Tzafrir - שיחה 18:37, 19 ביולי 2023 (IDT)
מדד חברתי-כלכלי[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
שלום,
בערך על קבוץ ברעם כדוגמא, מופיע מדד חברתי-כלכלי 2 מתוך 10. אני יודע שהנתון אכן מופיע כך באתר הלמ"ס ומצד שני אני יודע שברעם הוא אחד הקבוצים העשירים במדינה. איך יתכן מצב כזה? ישנם עוד קבוצים עם תופעה דומה. אשמח להסבר, תודה לעונים. Asaf M - שיחה 07:41, 20 ביולי 2023 (IDT)
- הסתכלתי על ישובי המועצה האזורית הגליל העליון. ברעם וסאסא נמצאים שם באשכולות 2 ו־4 בהתאמה. כל השאר נמצאים בעשירונים 5–8 (בעיקר 7). ברעם וסאסא הם גם הקיבוצים היחידים בה שלא הופרטו (כלומר לא נחשבים „קיבוץ מתחדש״). אני מנחש שכל הקיבוץ הוא יחידה אחת לצורכי מיסים וזה משפיע על החלוקה לעשירונים. כנראה שזה מקרה שהשפעתו על הכלל לא מספיק משמעותית כדי לשנות את דרכי החישוב. באופן כללי רק (או כמעט רק) קיבוצים עשירים ומבוססים יכלו להרשות לעצמם לא לעבור הפרטה. Tzafrir - שיחה 08:00, 20 ביולי 2023 (IDT)
האם החוק מגן על שוטר במילוי תפקידו?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אם אדם א' מכה אדם ב', אז מדובר במעשה פלילי ואדם ב' יכול להגיש תלונה נגד א'. נכון?
עכשיו, מה אם אדם א' הוא שוטר במילוי תפקידו? נגיד מישהו הפעיל מכונה (מכת"זית) ופצע קשה מפגין. המפגין יכול להגיש תלונה נגד השוטר באופן אישי וגם להגיש דרישה לפיצועיים על (לא נגד המשטרה, נגד השוטר עצמו). האם יש חוק או דבר מה אחר שמגן על השוטר מפני תלונה על פציעה וגרימת נזק גופני?
מצד אחד לא הגיוני ששוטר ישב בכלא אחרי כל מבצע. ומצד שני לא הגיוני ששוטר יהיה פטור מאחריות פלילית על מעשי אלימות. ―אנונימי לא חתם
- תכתוב בגוגל "תביעה אזרחית נגד משטרת ישראל". הנה התוצאה הראשונה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 11:27, 20 ביולי 2023 (IDT)
- מבלי להיות עורך דין או מומחה לחוק הישראלי, די ברור לי שיש הגנה על שוטרים שפועלים בהתאם להוראות (כגון הפעלת מכת"זית) אך אין הגנה על שוטרים שלא פועלים לפי ההוראות (דוגמא תיאורטית שלא קרתה בישראל: ירי חי על מפגינים).--2A00:A041:26E4:9500:652A:8DED:98CA:B904 16:55, 23 ביולי 2023 (IDT)
- כשהשר לביטחון לאומי יחליט שמותר ירי חי על מפגינים פלסטינים, בית המשפט לא יוכל (החל ממחרתיים) לבטל את החלטתו בנימוק של חוסר סבירות, אף שזה הנימוק המיידי. אפשר יהיה לנסות להסתמך על הסעיף בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם", אבל אז תקבל הממשלה החלטה ש"אדם" הוא אדם מישראל ולא פלסטיני, ואף להסתמך בהחלטה זו על גרסאות מסוימות של מורשת ישראל (למשל הגרסה הנוסח "כל המאבד נפש אחת מישראל, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא"). דוד שי - שיחה 18:55, 23 ביולי 2023 (IDT)
- הראיה שלך מוכיחה את ההיפך: אם צריך לומר "נפש אחת מישראל", משמע ש"נפש" בסתם אינה דווקא מישראל. אם אתה מעוניין להוכיח שפלסטיני אינו אדם, תצטרך להתסמך (קצת בצורה מעוותת) על מקורות אחרים: "אתם קרויין אדם ואין העובדי כוכבים קרויין אדם" (יבמות סא, א, לגבי טומאת אוהל של גופת מת), למשל. אביתר ג' • שיחה • 16:59, 25 ביולי 2023 (IDT)
- כשהשר לביטחון לאומי יחליט שמותר ירי חי על מפגינים פלסטינים, בית המשפט לא יוכל (החל ממחרתיים) לבטל את החלטתו בנימוק של חוסר סבירות, אף שזה הנימוק המיידי. אפשר יהיה לנסות להסתמך על הסעיף בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם", אבל אז תקבל הממשלה החלטה ש"אדם" הוא אדם מישראל ולא פלסטיני, ואף להסתמך בהחלטה זו על גרסאות מסוימות של מורשת ישראל (למשל הגרסה הנוסח "כל המאבד נפש אחת מישראל, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא"). דוד שי - שיחה 18:55, 23 ביולי 2023 (IDT)
- מבלי להיות עורך דין או מומחה לחוק הישראלי, די ברור לי שיש הגנה על שוטרים שפועלים בהתאם להוראות (כגון הפעלת מכת"זית) אך אין הגנה על שוטרים שלא פועלים לפי ההוראות (דוגמא תיאורטית שלא קרתה בישראל: ירי חי על מפגינים).--2A00:A041:26E4:9500:652A:8DED:98CA:B904 16:55, 23 ביולי 2023 (IDT)
עילת הסבירות[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
(השאלה באמת באה מסקרנות ומחוסר היכרות עם הנושא. בבקשה לא להפוך את זה לוויכוח פוליטי או משהו... תודה.)
בערך עילת הסבירות כתוב שלפי הצעת התיקון לחוק יסוד: השפיטה, "בית המשפט לא ידון בסבירות החלטותיהם של הממשלה, ראש הממשלה והשרים." האם ממשלה (לא דווקא בישראל, כל ממשלה דמוקרטית סטנדטית) באמת יכולה לקבוע במה שופטים ידונו ובמה לא? כלומר, עקרונית ממשלה יכולה להחליט שבית המשפט לא ידון בעבירות מסוג מסוים, למשל? והאם מדובר רק בבג"ץ, או שבאופן כללי אפשר להחליט שבתי משפט לא יעסקו בנושאים מסוימים? לאן (יהודית1000) - שיחה 18:19, 20 ביולי 2023 (IDT)
- הממשלה לא קובעת במה בית המשפט יכול לדון. את הכללים בישראל קובעת הכנסת, וכללים אלו כוללים גם במה מותר ומה אסור לשופטים. הכנסת היא זאת שעוסקת בתיקון החוק. יעקב - שיחה 19:01, 20 ביולי 2023 (IDT)
- לשם ההרחבה נציין שהכנסת קובעת במה מותר לבית משפט שלום לדון, במה מותר לבית משפט מחוזי לדון ובמה מותר לבית משפט לעניינים מינהליים לדון. אכן, ניתן לשאול מי הסמיך את הכנסת להחליט וישנם הטוענים שהכנסת אינה לגיטימית כי היא נבחרה כאסיפה מכוננת כדי להכין חוקה ובמקום לעשות זאת היא החליטה שלא לכונן חוקה אלא להפוך לבית מחוקקים קבוע. יעקב - שיחה 19:05, 20 ביולי 2023 (IDT)
- מעניין. אז תאורטית, נניח שמסיבה כלשהי חברי כנסת רוצים מאוד לבצע איזה פשע בלי לשאת בהשלכות, הם יכולים לקבוע שבית המשפט פשוט לא יכול לשפוט אותם על זה? לאן (יהודית1000) - שיחה 22:50, 20 ביולי 2023 (IDT)
- מכוח מה חשבת שבתי המשפט דנים במשהו בכלל? עוזי ו. - שיחה 17:00, 21 ביולי 2023 (IDT)
- חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם. מאידך גיסא, כשהם מגזימים ויחוקקו חוקים מקוממים ובלתי סבירים לצורך העניין, ייתכן שבית המשפט יפסול את החוק מתוקף עילת הסבירות. אסף השני - שיחה 09:49, 22 ביולי 2023 (IDT)
- חשבתי שמשפט אמור להתנהל לפי איזשהם עקרונות בסיסיים של צדק שתקפים תמיד ולא נתונים לגחמות של חבורת פוליטיקאים. נאיבי, אה? לאן (יהודית1000) - שיחה 11:29, 23 ביולי 2023 (IDT)
- אם זו אמירה לצורך ההקנטה, ניחא. אבל אם את באמת חושבת שמשפט אמור להתנהל רק לפי "עקרונות בסיסיים של צדק", זו אכן נאיביות מבהילה. את מכירה מקום אחד בעולם, בהווה, שבו אין מערכת חוקים שכובלת את השופטים? כל התרבות הפוליטית האנושית היא התרחקות הדרגתית מהחזון הדיסטופי הזה, שבו המלך גוזר דין לפי דעתו. עוזי ו. - שיחה 11:58, 23 ביולי 2023 (IDT)
- לאן (יהודית1000), מה שכתבת נכון בעיקרון, עקרונות בסיסיים של צדק אמורים להיות מצפן של המחוקקים הפורטים את העקרונות לחוקים והשופטים שופטים על פי החוקים. הבעיה מתעוררת כשלמחוקקים אובד המצפן ואז מחוקקים חוקים לא לפי הצדק אלא לפי האינטרסים, ג'ובים, קצבאות, שינוי המערכת, כדי להבטיח שלא ניתן יהיה להחליפם, וכו'. בברכה. ליש - שיחה 12:17, 23 ביולי 2023 (IDT)
- ברור שחייבים להיות חוקים. אבל יש הבדל ענק בין לקבוע חוקים לגבי ההתנהגות של אזרחים במדינה, לבין להחליט על פי איזה היגיון מותר לשופטים להחליט, לא? כלומר, חשבתי שהדרך שבה השופטים קובעים אם נעשתה עבירה על החוקים או לא צריכה להיות פחות או יותר קבועה, לפי היגיון ומוסכמות שהתגבשו בתחום. לא משהו שאפשר לשנות בהחלטה שרירותית. לאן (יהודית1000) - שיחה 12:43, 23 ביולי 2023 (IDT)
- אם זו אמירה לצורך ההקנטה, ניחא. אבל אם את באמת חושבת שמשפט אמור להתנהל רק לפי "עקרונות בסיסיים של צדק", זו אכן נאיביות מבהילה. את מכירה מקום אחד בעולם, בהווה, שבו אין מערכת חוקים שכובלת את השופטים? כל התרבות הפוליטית האנושית היא התרחקות הדרגתית מהחזון הדיסטופי הזה, שבו המלך גוזר דין לפי דעתו. עוזי ו. - שיחה 11:58, 23 ביולי 2023 (IDT)
- חשבתי שמשפט אמור להתנהל לפי איזשהם עקרונות בסיסיים של צדק שתקפים תמיד ולא נתונים לגחמות של חבורת פוליטיקאים. נאיבי, אה? לאן (יהודית1000) - שיחה 11:29, 23 ביולי 2023 (IDT)
- ניטפוק: בישראל, הממשלה, דרך ועדת השרים לענייני חקיקה ויותר מאוחר הקואליציה, קובעת בפועל מה תחליט הכנסת. Tzafrir - שיחה 23:28, 20 ביולי 2023 (IDT)
- עוד לפני הקביעה במה בית המשפט רשאי לדון ישנה הקביעה מהו פשע, כלומר מה מותר ומה אסור. ממשלה אחת קבעה שכניסת ישראלים לחומש אסורה, וממשלה אחרת קבעה שכניסה זו מותרת (פורמלית חברי הכנסת חוקקו זאת, אך למעשה, כפי שהעיר צפריר, הם היו בובות על חוט). ברגע שמעשה מסוים חדל להיות פשע, בית המשפט לא ישפוט לפיו. דוד שי - שיחה 02:52, 22 ביולי 2023 (IDT)
- ליהודית, ממשלה-כנסת לא יכולה לקבוע במה בית המשפט ידון ובמה לא, היא יכולה לקבוע את החוקה או חוקי היסוד ואת החוקים, שהם האכסיומות לפיהם בית המשפט פוסק. העקרונות מה שפיט ומה לא מתגבשים בבית המשפט עצמו בצורה של המשפט המקובל, כלומר פסיקות קודמות. למשל התגבש במשפט הישראלי שמדיניות חוץ ובטחון אינן שפיטות. הרשות השופטת היא עליונה לשתי הרשויות האחרות במובן שהיא יכולה לפסול החלטות שלהן, לכן גם הממשלה-כנסת אינן יכולות להכתיב לבית המשפט לאילו עילות הוא מתייחס, זה מתגבש באותו אופן על ידי בית המשפט. La Nave - שיחה 06:30, 22 ביולי 2023 (IDT)
- אבל כן מוגשת הצעת חוק שקובעת שבית המשפט לא יכול לדון בדברים מסוימים. לאן (יהודית1000) - שיחה 11:29, 23 ביולי 2023 (IDT)
- בסצנת הסיום של המחזמר "בשבילך אני שר" מתכנס בית המשפט העליון של ארצות הברית כדי להכריע בשאלה מה יהיה מינו של התינוק העומד להיוולד לנשיא. זה ממחיש שיש נושאים שבית המשפט לא יכול לדון בהם. הבעיה בתיקון המוצע לחוק יסוד: השפיטה היא שהוא מרחיב יתר על המידה את ההגבלות על בתי המשפט, ובפרט אינו עוסק בשאלה מהו נושא שאינו שפיט, אלא בזהות המחליטים שהחלטותיהם אינן שפיטות. אם התיקון יעבור, שר החינוך יוכל להחליט שפאי = 3, כדי להקל על התלמידים, ושר הספורט יוכל להחליט שבנבחרת ישראל בכדורסל הגובה הממוצע של השחקנים לא יעלה על 170 ס"מ, כדי לתת שוויון הזדמנויות לכל האנשים. כיוון שהן החלטות של שר, בית המשפט לא יוכל לפסול אותן בנימוק שהן לא סבירות, ולא עולה בדעתי נימוק אחר לפסילתן. דוד שי - שיחה 12:55, 23 ביולי 2023 (IDT)
- רק כדי לחדד את השאלה ואת הצדדים, השאלה היא גם הפוכה, מה יקרה אם בית משפט יפסול את החלטתו של שר החינוך שפאי = 3 בטענה כי זה לא סביר להחליט כך, וחובה להכניס בספרי הלימוד כי פאי = 5, האם תוכל הרשות המחוקקת לקבוע כי אין זה בסמכותו של בית המשפט לקבוע כמה הוא הפאי או מה יופיע בספרי הלימוד בעניינו של הפאי? הגזמתם - שיחה 14:35, 23 ביולי 2023 (IDT)
- לא הבנת את הנושא. בית משפט לא מחוקק, הוא מבקר חקיקה. הוא חגיד שמשהו לא בסדר מסיבות כאלה או אחרת, הוא לא יגיד מה לעשות במקום (לפעמים הוא רומז) עדיין הרשות המבצעת או המחוקקת צריכה לעשות את תפקידה ולקבוע כמה זה פאי. בברכה. ליש - שיחה 14:54, 23 ביולי 2023 (IDT)
- השאלה היא בדיוק מה יקרה כאשר משרד החינוך יחליט שפאי = 3.14159... ובית המשפט "יבקר" את הקביעה הזו, (נימוקי השופטים יהיו שפאי =5), האם הרשות המחוקקת תוכל להציע הצעת חוק השוללת מבית המשפט את היכולת למנוע מהרשות המחוקקת לקבוע שפאי = 3.14159... בטענה כי הפאי = 5. הגזמתם - שיחה 15:02, 23 ביולי 2023 (IDT)
- אתה משחק בנדמה לי - כבר עניתי לך, בית המשפט לא קובע במקום בית המחוקקים או במקום הרשות המבצעת, הוא רק מצביע מה לא בסדר ומבטל החלטות רעות. ולא בית המשפט לא יטען שפאי =5, כי בית המשפט נוהג בסבירות ומזמן מומחים לנושאים שאינו בקי בהם. בברכה. ליש - שיחה 15:11, 23 ביולי 2023 (IDT)
- זה לא נכון. בית משפט יכול להוציא צווים ביצועיים (כגון לפנות בכוח יישובים ומבנים פרטיים, לבטל מינויים, לחייב לבצע מינויים, להקצות תקציבים למטרות מסוימות ועוד), להורות על העמדת אדם לדין (בצורת קביעה ש"אי-העמדתו לדין לוקה בחוסר סבירות") וכן לקבוע קביעות עובדתיות (אמיתיות או שקריות) בתגובה לעתירה שכל מי שבא לו יכול להגיש בכל נושא שהוא (זכות העמידה). כך שאם העמותה לשוויון במתמטיקה תחליט להגיש עתירה נגד משרד החינוך שהוא מפלה לרעה תלמידים חלשים בכך שהוא לא קובע שפאי שווה 3 או פאי שווה 5, בית המשפט בהחלט יוכל לקבל את העתירה ולקבוע שעל מערכת החינוך ללמד שפאי=3 או פאי=5, בנימוק שזה לא סביר להקשות סתם על תלמידים עם מספרים אי-רציונליים. בנוסף, לא תמיד בית המשפט נוהג בסבירות. לא מעט פסקי דין הן של בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים והן כבג"ץ לוקים בחוסר סבירות קיצוני (למשל אלו של מזוז, כבוב והשופטים שהחליטו לבטל את פסילת תומכי הטרור מהרשימה המשותפת ובל"ד מהלהתמודד לכנסת, או פסקי הדין המקילים של השופטים בכל הנוגע למעשי אונס ופשעים שמבצעים בני מיעוטים). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:05, 25 ביולי 2023 (IDT)
- אתה משחק בנדמה לי - כבר עניתי לך, בית המשפט לא קובע במקום בית המחוקקים או במקום הרשות המבצעת, הוא רק מצביע מה לא בסדר ומבטל החלטות רעות. ולא בית המשפט לא יטען שפאי =5, כי בית המשפט נוהג בסבירות ומזמן מומחים לנושאים שאינו בקי בהם. בברכה. ליש - שיחה 15:11, 23 ביולי 2023 (IDT)
- השאלה היא בדיוק מה יקרה כאשר משרד החינוך יחליט שפאי = 3.14159... ובית המשפט "יבקר" את הקביעה הזו, (נימוקי השופטים יהיו שפאי =5), האם הרשות המחוקקת תוכל להציע הצעת חוק השוללת מבית המשפט את היכולת למנוע מהרשות המחוקקת לקבוע שפאי = 3.14159... בטענה כי הפאי = 5. הגזמתם - שיחה 15:02, 23 ביולי 2023 (IDT)
- לא הבנת את הנושא. בית משפט לא מחוקק, הוא מבקר חקיקה. הוא חגיד שמשהו לא בסדר מסיבות כאלה או אחרת, הוא לא יגיד מה לעשות במקום (לפעמים הוא רומז) עדיין הרשות המבצעת או המחוקקת צריכה לעשות את תפקידה ולקבוע כמה זה פאי. בברכה. ליש - שיחה 14:54, 23 ביולי 2023 (IDT)
- רק כדי לחדד את השאלה ואת הצדדים, השאלה היא גם הפוכה, מה יקרה אם בית משפט יפסול את החלטתו של שר החינוך שפאי = 3 בטענה כי זה לא סביר להחליט כך, וחובה להכניס בספרי הלימוד כי פאי = 5, האם תוכל הרשות המחוקקת לקבוע כי אין זה בסמכותו של בית המשפט לקבוע כמה הוא הפאי או מה יופיע בספרי הלימוד בעניינו של הפאי? הגזמתם - שיחה 14:35, 23 ביולי 2023 (IDT)
- בסצנת הסיום של המחזמר "בשבילך אני שר" מתכנס בית המשפט העליון של ארצות הברית כדי להכריע בשאלה מה יהיה מינו של התינוק העומד להיוולד לנשיא. זה ממחיש שיש נושאים שבית המשפט לא יכול לדון בהם. הבעיה בתיקון המוצע לחוק יסוד: השפיטה היא שהוא מרחיב יתר על המידה את ההגבלות על בתי המשפט, ובפרט אינו עוסק בשאלה מהו נושא שאינו שפיט, אלא בזהות המחליטים שהחלטותיהם אינן שפיטות. אם התיקון יעבור, שר החינוך יוכל להחליט שפאי = 3, כדי להקל על התלמידים, ושר הספורט יוכל להחליט שבנבחרת ישראל בכדורסל הגובה הממוצע של השחקנים לא יעלה על 170 ס"מ, כדי לתת שוויון הזדמנויות לכל האנשים. כיוון שהן החלטות של שר, בית המשפט לא יוכל לפסול אותן בנימוק שהן לא סבירות, ולא עולה בדעתי נימוק אחר לפסילתן. דוד שי - שיחה 12:55, 23 ביולי 2023 (IDT)
- אבל כן מוגשת הצעת חוק שקובעת שבית המשפט לא יכול לדון בדברים מסוימים. לאן (יהודית1000) - שיחה 11:29, 23 ביולי 2023 (IDT)
- ליהודית, ממשלה-כנסת לא יכולה לקבוע במה בית המשפט ידון ובמה לא, היא יכולה לקבוע את החוקה או חוקי היסוד ואת החוקים, שהם האכסיומות לפיהם בית המשפט פוסק. העקרונות מה שפיט ומה לא מתגבשים בבית המשפט עצמו בצורה של המשפט המקובל, כלומר פסיקות קודמות. למשל התגבש במשפט הישראלי שמדיניות חוץ ובטחון אינן שפיטות. הרשות השופטת היא עליונה לשתי הרשויות האחרות במובן שהיא יכולה לפסול החלטות שלהן, לכן גם הממשלה-כנסת אינן יכולות להכתיב לבית המשפט לאילו עילות הוא מתייחס, זה מתגבש באותו אופן על ידי בית המשפט. La Nave - שיחה 06:30, 22 ביולי 2023 (IDT)
- עוד לפני הקביעה במה בית המשפט רשאי לדון ישנה הקביעה מהו פשע, כלומר מה מותר ומה אסור. ממשלה אחת קבעה שכניסת ישראלים לחומש אסורה, וממשלה אחרת קבעה שכניסה זו מותרת (פורמלית חברי הכנסת חוקקו זאת, אך למעשה, כפי שהעיר צפריר, הם היו בובות על חוט). ברגע שמעשה מסוים חדל להיות פשע, בית המשפט לא ישפוט לפיו. דוד שי - שיחה 02:52, 22 ביולי 2023 (IDT)
- מעניין. אז תאורטית, נניח שמסיבה כלשהי חברי כנסת רוצים מאוד לבצע איזה פשע בלי לשאת בהשלכות, הם יכולים לקבוע שבית המשפט פשוט לא יכול לשפוט אותם על זה? לאן (יהודית1000) - שיחה 22:50, 20 ביולי 2023 (IDT)
- ראו הצעת חוק פאי. אולי יחייך אותכם.
- כשדודי אמסלם או יואב קיש יגישו לכנסת את הצעת חוק פאי, ו-64 חברי הקואליציה יתמכו בה (גלנט יעקם את האף אבל יתמוך) ההצעה הזו כבר לא תצחיק אותך. דוד שי - שיחה 18:46, 23 ביולי 2023 (IDT)
- דוד שי, האמת שאני ממש מתפלא עליך, ציפיתי ליותר, יכולת באותה רמת תגובה לכתוב "כשבית המשפט ימנע מהרשות המחוקקת לקבוע שפאי = 3.14159... זה כבר לא יצחיק אותך", מה העדיפות של העמדת דודי אמסלם בצורה מגוחכת על פני עמדת בית המשפט באותו מקום? (הטענה שהם היותר אמינים/מלומדים וכדומה אינה רלוונטית, זה יכול להשתנות, הטענה צריכה להיות יותר מהותית, הטענה שמהותית בית המשפט הוא מינוי מקצועי ולא הכנסת תהיה נכונה במקרים מסויימים (ביטחון? כלכלה? ועוד), מלהד זאת אין זה מכסה מקרים בהם הדיון יהיה בנושא שיש בו משמעות להשקפת עולמם של השופטים/הכנסת). הגזמתם - שיחה 01:33, 25 ביולי 2023 (IDT)
- אתה מנסה ליצור סימטריה של החלטות שגויות או לא ראויות, אבל סימטריה כזו אינה קיימת, משלל סיבות. אחת הסיבות היא הבדל ב-DNA הארגוני: פוליטיקאים מחפשים כוח, כבוד וכסף, ואילו שופטים מחפשים צדק. אני לא יכול למנוע מפוליטיקאים את הכוח והכסף, אבל אני יכול למנוע מהם את הכבוד, ולכן מודיע שאני בז לכל אחד מ-64 וחברי הקואליציה וכן למי שהניחו את התשתית לפעולתם: פורום קהלת, דניאל פרידמן וחיים רמון. הבוז הוא כל מה שנותר לי. דוד שי - שיחה 10:52, 25 ביולי 2023 (IDT)
- הבעיה היא בהגדרת "צדק", צדק לאריתראים או לתושבי דרום ת"א, צדק למחבלים או לנפגעי הטרור, ועוד ועוד, אין אפשרות להימנע מעירוב השקפות עולם, כל זמן שבית המשפט הינו הומוגני יחסית (ברובו המוחלט) הוא משרת את הגדרות ה"צדק" של המיעוט, אגב להבדיל מדיון ה"פאי" שמעמיד את הצדדים באור מגוחך - חוק הסבירות מעמיד את עצמו כדוגמה מעולה, האם ליגיטימי שבית המשפט יפסוק שהחוק "לא סביר" כשללא ספק לא חסרים מומחים משפטיים התומכים בו? (מלבד הפרדוקס שעלול להיות בפסילת חוק המונע את פסילתו שלו עצמו, פסילת החוק לכאורה תהיה לא חוקית...) שאר דבריך לא ראויים ליחס, אני מופתע, לרעה כמובן, ציפיתי ליותר, אלמד להתאים ציפיות. הגזמתם - שיחה 22:39, 25 ביולי 2023 (IDT)
- אתה מנסה ליצור סימטריה של החלטות שגויות או לא ראויות, אבל סימטריה כזו אינה קיימת, משלל סיבות. אחת הסיבות היא הבדל ב-DNA הארגוני: פוליטיקאים מחפשים כוח, כבוד וכסף, ואילו שופטים מחפשים צדק. אני לא יכול למנוע מפוליטיקאים את הכוח והכסף, אבל אני יכול למנוע מהם את הכבוד, ולכן מודיע שאני בז לכל אחד מ-64 וחברי הקואליציה וכן למי שהניחו את התשתית לפעולתם: פורום קהלת, דניאל פרידמן וחיים רמון. הבוז הוא כל מה שנותר לי. דוד שי - שיחה 10:52, 25 ביולי 2023 (IDT)
- זה יקרה מיד אחרי שהם יגישו את הצעת החוק שיוציא להורג את כל הג'ינג'ים... – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:06, 25 ביולי 2023 (IDT)
- דוד שי, האמת שאני ממש מתפלא עליך, ציפיתי ליותר, יכולת באותה רמת תגובה לכתוב "כשבית המשפט ימנע מהרשות המחוקקת לקבוע שפאי = 3.14159... זה כבר לא יצחיק אותך", מה העדיפות של העמדת דודי אמסלם בצורה מגוחכת על פני עמדת בית המשפט באותו מקום? (הטענה שהם היותר אמינים/מלומדים וכדומה אינה רלוונטית, זה יכול להשתנות, הטענה צריכה להיות יותר מהותית, הטענה שמהותית בית המשפט הוא מינוי מקצועי ולא הכנסת תהיה נכונה במקרים מסויימים (ביטחון? כלכלה? ועוד), מלהד זאת אין זה מכסה מקרים בהם הדיון יהיה בנושא שיש בו משמעות להשקפת עולמם של השופטים/הכנסת). הגזמתם - שיחה 01:33, 25 ביולי 2023 (IDT)
- כשדודי אמסלם או יואב קיש יגישו לכנסת את הצעת חוק פאי, ו-64 חברי הקואליציה יתמכו בה (גלנט יעקם את האף אבל יתמוך) ההצעה הזו כבר לא תצחיק אותך. דוד שי - שיחה 18:46, 23 ביולי 2023 (IDT)
- תודה לכם על התשובות, למדתי דברים מעניינים. לאן (יהודית1000) - שיחה 13:55, 25 ביולי 2023 (IDT)
האם אזרח יכול להגיש הצעת חוק פרטית?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אם אזרח שאינו חבר כנסת בא עם רעיון של חוק חשוב למדינה, האם יש לו דרך להעביר את החוק לשולחן הכנסת?
- לא. עיין בערך החקיקה בישראל#הצעת חוק פרטית. האזרח יכול לפנות לח"כ ולבקש שיקדם את הצעת החוק.
- פנייה לחבר הכנסת (או לשר) היא דרך יעילה לקידום הצעת חוק. עשיתי זאת בהצלחה פעמיים, ובעקיפין עוד פעם אחת. יש לי עוד כמה הצעות לתיקוני חוק, אבל הכנסת המופרעת הנוכחית, שהדבר האחרון שמעניין אותה זה טובת האזרח, אינה מתאימה לקידומן. דוד שי - שיחה 02:43, 22 ביולי 2023 (IDT)
למה צריך רשות מחוקקת?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אין מספיק חוקים שצריך רשות שבאופן קבוע מחוקקת עוד ועוד חוקים? אי אפשר לחיות פשוט לפי ספר חוקים אחד, וזהו? ככה ששינויים בחוקים צריכים לבוא רק במקרים שיש שינוי נסיבות? למה בכלל צריך לבחור מחוקקים כל פעם מחדש? חסר לנו חוקים?
- יש חוקים, כמו חוק התקציב, שצריך עדכון כמעט כל שנה. חוקים זקוקים לעדכון לפי התפתחויות טכנולוגיות, למשל הסדרת ייבוא וטיפול במכוניות חשמליות או כל מכשיר חדש אחר. צריך לעדכן חוקים שמטרתם להגן על האוכלוסייה מפני מוצרים מזיקים, כמו טבק ומשקאות ממותקים, אז מעליפ מסים, כדי להקטין את הצריכה, שיהיו פחות קטועי רגליים בגלל סוכרת. יש גם בית מחוקקים חסר אחריות, שמבטל מיסוי כזה וגורם נזק, אבל מי יקבע מה טוב ומה רע, אולי הם חושבים שטוב שיש הרבה קטועי רגליים? בברכה. ליש - שיחה 03:31, 22 ביולי 2023 (IDT)
- הכנסת, ובפרט הכנסת הנוכחית, ראויה לביקורת רבה, אבל הדוגמה שהבאת אינה רלוונטית, משום שהטלת מס קנייה על משקאות ממותקים וביטול המס הזה נעשו על ידי שרי האוצר, ללא מעורבות של הכנסת. השר האחראי לביטול מס הקנייה על משקאות ממותקים הוא שר האוצר הנוכחי, בצלאל סמוטריץ'. דוד שי - שיחה 03:56, 22 ביולי 2023 (IDT)
- למען האמת נכון, צריך חוקה ורשות שופטת. השיטה הזאת נקראת המשפט המקובל, זה קיים באנגליה ובמידה מסוימת אצלנו, כי פסיקות של בג"ץ נחשבות לחוק. La Nave - שיחה 06:15, 22 ביולי 2023 (IDT)
- הכנסת, ובפרט הכנסת הנוכחית, ראויה לביקורת רבה, אבל הדוגמה שהבאת אינה רלוונטית, משום שהטלת מס קנייה על משקאות ממותקים וביטול המס הזה נעשו על ידי שרי האוצר, ללא מעורבות של הכנסת. השר האחראי לביטול מס הקנייה על משקאות ממותקים הוא שר האוצר הנוכחי, בצלאל סמוטריץ'. דוד שי - שיחה 03:56, 22 ביולי 2023 (IDT)
אבל האם באמת הגיוני שהשיטה להנחיל מדיניות (כלומר אנחנו בוחרים נציגים והם אלו שמחליטים מה המדיניות של המדינה) תבוא בדרך של חקיקה? הזכרתם שינוים טכנולוגיים, ומידע רפואי חדש שמגיע (וגם שאלת צריכת יתר של סוכר רלוונטית היום יותר מאשר בשנת 1940) ועוד. אבל קצב השנוי הזה אינו גבוה כלל. ומדוע השיטה הטכנית להנחיל מדיניות היא לשנות באופן קבוע את ספר החוקים? אני מבין שיש פה שאלות עקרוניות שיש להם רלוונטיות למערכת החוק והמשפט (לדגומה טיפול בעברייני מין, טיפול בתלונות שווא, טיפול במקרים של חייל שיורה במחבל פצוע על הקרקע, דין נהג פוגע ובורח, וכד'). אבל לא נוצר מצב של "אינפלציה של חוקים זוטרים"? שפשוט החוקים משתנים קבוע בלי שבאמת היה שינוי מהותי בנסיבות סתם ככה? אין שיטה אחרת להנחיל מדיניות חוץ דרך חקיקה?
- רשות מחוקקת היא אחת הרשויות הבסיסיות בכל חברה כי בלי חוק אי אפשר להפעיל משטרה וצבא ואי אפשר לשפוט. אין חובה אפילו להשתמש במושג "מדינה" כדי לחשוב על זה; אפשר גם לחשוב על שבט "פרימיטיבי" של בני אדם מלפני 100,000 שנה. גם הם היו צריכים מצבור חוקים (בעל פה נניח) כדי שראש השבט או ראשי השבט יוכלו להפעיל מה שהיום אנחנו מכנים "משטרה" או "צבא" או לשפוט (הם עצמם יכלו לבצע את כל התפקידים). בקיצור, העולם בו אנחנו חיים הוא עולם של חוקים, בלי חוקים, אין כמעט כלום או שום דבר לא מחזיק לאורך זמן. ―אנונימי לא חתם
- בתיאוקרטיה יהודית על מלא-מלא לכאורה אין רשות מחוקקת; ישנו ספר חוקים (התורה שבכתב ושבעל־פה), רשות שופטת בעלת סמכות לפרש את החוק כראות עיניה (סנהדרין), ורשות מבצעת עם יד חופשית מעבר לגבולות החוק (המלך)... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 08:32, יום ראשון בשבת, ה' באב ה'תשפ"ג (IDT).
- אני לא חושב שזה נכון, יש כהנים+לוויים\רבנים שמחוקקים חוקים בעל פה שנמצאים בתורה שבעל פה (עם או בלי מה שלפי הפרושים\רבניים אמר אלוהים למשה), לא?
- האם תקנות חכמים הן חוק? למיטב הבנתי (היא לא כזו טובה) מדובר במין חקיקת משנה שאינה דורשת סמכות של רשות מחוקקת ובדרך־כלל גם תלויה בהסכמה ציבורית... כהנים﬩לוויים שייכים לרשות נפרדת שלא קיימת בשיטות ממשל אחרות. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 16:52, יום ראשון בשבת, ה' באב ה'תשפ"ג (IDT).
- אני לא חושב שזה נכון, יש כהנים+לוויים\רבנים שמחוקקים חוקים בעל פה שנמצאים בתורה שבעל פה (עם או בלי מה שלפי הפרושים\רבניים אמר אלוהים למשה), לא?
- בתיאוקרטיה יהודית על מלא-מלא לכאורה אין רשות מחוקקת; ישנו ספר חוקים (התורה שבכתב ושבעל־פה), רשות שופטת בעלת סמכות לפרש את החוק כראות עיניה (סנהדרין), ורשות מבצעת עם יד חופשית מעבר לגבולות החוק (המלך)... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 08:32, יום ראשון בשבת, ה' באב ה'תשפ"ג (IDT).
תביעת קופת חולים[עריכת קוד מקור]
שלום. האנדוקרינולוגית שלי נתנה לי לעשות בדיקת איסוף שתן במשך יממה, שנקראת בדיקת מתנאפרינים (metanephrine). זו בדיקה קצת מתסכלת כי יש הגבלות תזונה והשתן הראשון בבוקר יום האיסוף לא למיכל והשתן הראשון ביום המסירה כן למיכל. עשיתי את האיסוף, העברתי מהמיכל איסוף לכוסית והגשתי את הכוסית לאחות. עם זאת כבר עברו כבר אולי יותר משבועיים ועדיין לא הגיעו תוצאות. זה ממש מוזר. שאלתי רופאת משפחה והיא אמרה שעדיין מחכים אבל מאז עבר שבוע ועדיין כלום.
השאלה היא כזאת, האם התשובה לבדיקת מתנאפרינים אמורה לארוך כל כך הרבה? אם הייתה פשלה ובטעות השמידו את דגימת השתן, האם אני יכול לתבוע את הקופה? האם החוק לטובתי אם אדרוש מהקופה לעשות את הבדיקה מחדש רק בבית חולים במסגרת יום אשפוז על חשבון קופת החולים?
תודה. שם בדוי שלומי.
- תביעה על מה? נגרם לך נזק ממוני? חזרתי • ∞ • שיחה 00:12, 23 ביולי 2023 (IDT)
- לא יודע. אולי הפסד יום עבודה, אבל אם אאלץ לחזור על הבדיקה בגלל טעות של איש צוות (אם הייתה) הדבר יגרום לי תסכול ויגרע ממני זמן ואנרגיה כי זו בדיקת איסוף שתן מאד קפדנית מבחינת תזונה. בתודה. שם בדוי שלומי.
- אני מודה לאסף השני על הלינק המועיל. בתודה. שם בדוי שלומי.
מלחמת צרפת-ספרד[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
איך נפוליאון וצבאו חצו את הפירנאים?--2A00:A041:26E4:9500:3852:4019:81B:FB3A 07:52, 23 ביולי 2023 (IDT)
- אתה מדבר על מלחמת צרפת–ספרד (1635–1659)? כי נפוליאון נולד יותר מ-100 שנים אחרי שהיא נגמרה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:47, 23 ביולי 2023 (IDT)
- מה גורם לך לחשוב שהוא מדבר על מלחמת צרפת–ספרד (1635–1659)? מאחר שהוא התייחס לנפוליאון, להערכתי הרבה יותר סביר שהוא התכוון למלחמת חצי האי. במקרה זה, למיטב הבנתי, הצבא הצרפתי חצה את הפירנאים בלי כל בעיה, כי זה היה בהסכמת ספרד; הסיבה המקורית לפלישה הייתה כדי לכבוש את פורטוגל (שהעזה להמשיך ולסחור עם הבריטים), וזאת בתיאום מלא עם הספרדים (שהובטחו להם חלקים מפורטוגל). רק לאחר שהפלישה לפורטוגל הוכתרה בהצלחה, הפנה נפוליאון את צבאו נגד ספרד עצמה. ּ - שיחה 17:32, 23 ביולי 2023 (IDT)
- הפירנאים זה מחסום טבעי שלא תלוי ברצונם של הספרדים, כך שלא הבנתי למה הסכמת הספרדים רלוונטית. ואם היו פלישות נוספות של הצרפתים לספרד, אז השאלה תקפה גם להן באותה מידה.--2A00:A041:26E4:9500:652A:8DED:98CA:B904 18:26, 23 ביולי 2023 (IDT)
- מה גורם לך לחשוב שהוא מדבר על מלחמת צרפת–ספרד (1635–1659)? מאחר שהוא התייחס לנפוליאון, להערכתי הרבה יותר סביר שהוא התכוון למלחמת חצי האי. במקרה זה, למיטב הבנתי, הצבא הצרפתי חצה את הפירנאים בלי כל בעיה, כי זה היה בהסכמת ספרד; הסיבה המקורית לפלישה הייתה כדי לכבוש את פורטוגל (שהעזה להמשיך ולסחור עם הבריטים), וזאת בתיאום מלא עם הספרדים (שהובטחו להם חלקים מפורטוגל). רק לאחר שהפלישה לפורטוגל הוכתרה בהצלחה, הפנה נפוליאון את צבאו נגד ספרד עצמה. ּ - שיחה 17:32, 23 ביולי 2023 (IDT)
איזה חוק יסוד מתיר את חוק הסבירות[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
באיזה חוק יסוד כתוב שהכנסת רשאית להתערב, באמצעות חקיקה, בפרקטיקות השיפוטיות של הרשות השופטת? פרקטיקות כמו בחירת הרכב השופטים, כמו דחייה על הסף של נושאים מסוימים או עתירות ללא זכות עמידה, וכמו שימוש בעילה זו או אחרת. הכנסת מחוקקת את החוקים שהם האכסיומות שלפיהן בית המשפט דן, והפרקטיקות והנוהג השיפוטי מתגבשים בבית המשפט עצמו דרך פסיקה. לכן "מתווה סולברג" האמיתי הוא בכלל לא על חקיקה, אלא על נוהג שרצוי שיווצר דרך פסיקה. אז איזה חוק יסוד מתיר לכנסת לקבוע איך הרשות השופטת תשפוט? La Nave - שיחה 15:33, 23 ביולי 2023 (IDT)
- לפי החלטת הררי מן הכנסת הראשונה (שהיתה אמורה להיות האספה המכוננת), הכנסת רשאית לחוקק פרקי חוקה (חוקי יסוד). בהתאם, היא רשאית ליצור ולשנות חוקי יסוד, עם כל מאפיין חוקתי שהוא, ובכלל זאת דרכי מינוי שופטים, שיטת המשפט, הגבלות עליה וכן הלאה (זה היה התירוץ של אהרן ברק לגזילת סמכויות ב-1995, כשהוא ״הכיר בסמכותה של הכנסת כרשות מכוננת״ להעביר לבית המשפט סמכויות לפסילת חוקים (סמכויות שחברי הכנסת התנגדו להעביר)).
- דווקא הנושאים שציינת הם חריגים בישראל ו״הומצאו״ על ידי בית המשפט ללא כל סמכות חוקית: הרחבת זכות העמידה (״העותר הציבורי״) והמצאת עילות לפסילת פעולות חוקיות (בראשן עילת הסבירות). לגבי מינוי שופטים, ברוב הדמוקרטיות בעולם, הפוליטיקאים בוחרים את השופטים, פשוט מפני שהחלופה הדמוקרטית לכך היא בחירה ישירה של השופטים. הדבר אינו פוגע בעצמאות המשפט, שכן לאחר שמונו, השופטים כבר לא תלויים במי שמינה אותם, ואף גורם פוליטי לא רשאי להתערב להם בניהול משפטים או בפסיקה.
- לו בית המשפט היה מתייחס לחוקי המדינה כאל אקסיומות, בכלל לא היינו במצבנו. אמת, בשיטת המשפט המקובל יש חקיקה באמצעות פסיקה, אבל אין פירושה שבית המשפט רשאי לפסוק הפוך מהחוק המפורש ולכנות זאת ״פרשנות״, אלא הוא אמור לטפל כך בלקונות בחוק. זאת הפרה בוטה של הכללים, ובית המשפט הישראלי מצטיין בכך.
- ברמה התאורטית ביותר, בדמוקרטיה ייצוגית, בית הנבחרים הוא הסמכות הבכירה ביותר מבין רשויות השלטון, שכן הוא גם נבחר בידי העם וגם מייצג את מרכיביו השונים (להבדיל, למשל, מנשיא ביצועי, שנבחר על ידי העם אבל לרוב לא מייצג אפילו את רובו, קל וחומר להבדיל משופטים ממונים, שכמו יתר הפקידות אינם נבחרי ציבור). לכן, השאלה שראוי לשאול היא לא מכוח איזה חוק מנסה הכנסת להגביל את בית המשפט, אלא מכוח איזה חוק מעז בית המשפט להתערב בעניינים פוליטיים מבלי שהוסמך לכך חוקית, במיוחד כשהוא פוסק בניגוד למה שמותר לו לפי חוק. Virant (שיחה) 16:06, 23 ביולי 2023 (IDT)
- אני שוב נדהם לראות שאנשים חושבים ברצינות שיש לרשות השופטת סמכות כלשהי שאינה מכוח חוק. עוזי ו. - שיחה 16:20, 23 ביולי 2023 (IDT)
- צר לי, שניכם לא קראתם את השאלה. La Nave - שיחה 16:25, 23 ביולי 2023 (IDT)
- או שפשוט לא נוח לך להודות שלכנסת יש סמכות לחוקק חוקי יסוד, ואלה יכולים להגביל פרקטיקות שיפוטיות. Virant (שיחה) 16:30, 23 ביולי 2023 (IDT)
- ובכן, פרופסור, ודאי תסכים איתי שבפועל יש לה את הסמכות שאנשים מייחסים לה, שאחרת כבר מזמן היינו רואים סירוב של חברי כנסת וממשלה לציית להחלטות לא חוקיות שלה. Virant (שיחה) 16:27, 23 ביולי 2023 (IDT)
- נכון. לך תבדיל בין הסמכות לבין אשליית הסמכות (ואשליית אשליית הסמכות). עוזי ו. - שיחה 16:32, 23 ביולי 2023 (IDT)
- שלום כיתה ד', הרשות המחוקקת מחוקקת חוקים, הרשות השופטת שופטת על פי החוקים האלה.
- איך היא עושה את זה? על ידי נהלי עבודה ונורמות, חלקם בחוקים ותקנות, וחלקם התפתחו ברשות השופטת עצמה דרך פסיקות, זה תפקידה. למשל, אין ולא יהיה חוק מתי לדחות עתירה על הסף, כי זה בדומיין של הרשות השופטת. למשל, בית המשפט דוחהעתירות על ענייני חוץ ובטחון, זאת פרקטיקה שהתפתחה בבית המשפט, למה? אינני יודעת, בעתירה של קהלת נגד הסכם הגבול הימי עם לבנון, בית המשפט אמר שעניין הגבול הוא לא שפיט, כי אין לו ידע כזה והוא ממילא יצטרך לשאול את הרשות המבצעת. לעומת זה לא דוחים על הסף עתירות של אדם שלא נוגע ישירות לנשוא העתירה, זאת נורמה שהתפתחה בתפיסה שבית המשפט פתוח לפני כל אחד. עוד דוגמה, עילת המידתיות שהתפתחה שבבית המשפט, והיא עילה מרכזית בעתירות על פגיעה בזכויות אדם. דוגמה אחרונה, מערכת המשפט בישראל מבוססת חלקית על המשפט המקובל, ופסיקות של בג"ץ מחייבות את כל בתי המשפט כלומר הן כעין חוק. גם זאת נורמה שהתפתחה בעצמה במערכת המשפט, לא ראיתי סעיף כזה בחוק יסוד השפיטה. עוד דוגמה קטנה וטריוויאלית, בית המשפט הוא שקובע, לפי סוג העתירה, כמה שופטים יהיו בהרכב ומיהם.
- השאלה: איזה חוק יסוד מתיר לרשות המחוקקת להתערב בנהלים ובנורמות המקובלות האלה של הרשות השופטת. שאלה שנייה היא עד לאן זה מגיע, מה קהלת ירצו לחוקק אחרי הסבירות. ולבסוף, אין חוק כזה ולא יהיה בגלל עקרון הפרדת הרשויות, ולוא מסיבה זאת גם חוק הסבירות לא יהיה. La Nave - שיחה 17:01, 23 ביולי 2023 (IDT)
- מקומם של נורמות ונהלים פנימיים הוא *בתוך* מסגרת הסמכות שהוענקה בחוק. רוצה לומר – במקום שהמחוקק לא קבע נוהל, או שקבע במפורש שהנוהל יתבצע לפי שיקול דעת גוף כלשהו, הגוף רשאי לגבש נהלים פנימיים ונורמות התנהלותיות – כל עוד אינם סותרים הוראות חיקוק כלשהן. אם ירצה המחוקק להגביל את הגוף על ידי הוראת חקיקה, זאת סמכותו. דגש - שיחה 17:28, 23 ביולי 2023 (IDT)
- ואוסיף לדבריו הנכונים של דגש, את ההפנייה לערך החשוב: עקרון החוקיות. רבים מן החוקים שאמורים להיות מחוקקים במסגרת "הרפורמה המשפטית" (או "המהפכה המשטרית"), באים לתקן את המצב שבו רשות מסמיכה את עצמה לבצע דבר מה ללא הסמכה חוקית מפורשת. משכך, קשה לי להבין מהיכן מגיעה ההתנגדות אליהם. אביתר ג' • שיחה • 17:52, 23 ביולי 2023 (IDT)
- הרשות השופטת מוסמכת לשפוט, והיא עושה זאת בדרכים המקובלות, שאחת מהן היא עילת הסבירות. גם הקואליציה הנוכחית אינה חולקת על הסמכות להשתמש בעילת הסבירות, שהרי אינה מבטלת כליל את עילת הסבירות אלא רק על החלטות של שרים, ולא על החלטות של ראשי ערים או פקידי שומה, למשל. לא כל כלל שיפוטי חייב להיות כתוב בספר החוקים. דוד שי - שיחה 18:42, 23 ביולי 2023 (IDT)
- בליל המיקרופונים, רצה אריאל שרון לפוצץ הצבעה. כששמיר העלה להצבעה, שרון „העלה להצבעה״ במקביל הצעה חלופית: „מי בעד חיסול הטרור?״ ובאמת, מי יכול להיות נגד?
- אני מסכים שחסרים חלקים בחוקה הישראלית. ובהחלט יש צורך לחוקק אותם. אבל צריך לעשות את זה בצורה מסודרת וראויה, כמו בפעם הקודמת שנוספו לחוקה חלקים רציניים: חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו (וחוק יסוד: חופש העיסוק. ר’ פרק ההיסטוריה של הערך). חברי הקואליציה קידמו כאן הליך חקיקה גרוע שבו לא רק שאין ניסיון לגייס את תמיכת חברי כנסת שונים מהאופוזיציה, אלא אין להם אפשרות לתת משוב ראוי לחוקים.
- לגייס תמיכה מחברי אופוזיציה זה אומר גם להבין מה מפריע להם ולתקן במידת האפשר בהתאם. זו תעודת עניות לכשרונות הדיפלומטיה של חברי הקואליציה שהם לא מצליחים לגייס את התמיכה של גדעון סער ושות’ בחוקים שלהם.
- ואגב, חופש הביטוי בישראל הוא עוד אחד מאותם מנהגים מוזרים שקיימים רק בזכות פסיקה של בתי משפט ולא מובטחים בכלל בחקיקה. Tzafrir - שיחה 18:51, 23 ביולי 2023 (IDT)
- אביתר, עקרון החוקיות נוגע להגבלה על המחוקק, והמגבילה היא הרשות השופטת. היא אינה "גוף" כמו שהגדיר דגש, מוסדי או מסחרי או אחר, היא לא המוסד לביטוח לאומי, המחוקק לא יכול לסגור את הרשות השופטת ואינו יכול להחליף אותה באחרת שהשיפוט שלה יותר מוצא חן בעיניו, כפי שהוא יכול לעשות לגופים אחרים. הוא לא יכול להגיף חלקים ממנה, לכן השופט סולברג לא העלה בדעתו ביטול עילת הסבירות בחוק כי זה דבר כל כך מופרך, הוא דיבר על שינוי מתוך בית המשפט עצמו. הכנסת יכולה להכניס פסקת התגברות כדי לחוקק מחדש חוק שבית המשפט ביטל, אבל היא לא יכולה למנוע מבית המשפט לפסוק. אני תוהה אם דבר כזה קרה במדינה אחרת, שהפרלמנט מחוקק איסור להשתמש בעילה כלשהי בעתירות, נניח מידתיות, אי-שווויון, אי-חוקיות. La Nave - שיחה 19:34, 23 ביולי 2023 (IDT)
- הסמכות של הכנסת היא לחוקק. כך היא חוקקה את חוק סדר הדין הפלילי ועוד חוקים רבים שמנחים את הרשות השופטת מתי לקבל בקשה לתביעה ומתי לדחותה על הסף, על פי אילו קריטריונים לגזור גזר דין וכו' וכו'. זו סמכותה מעצם היותה רשות מחוקקת, כפי שגם קובע חוק יסוד: הכנסת. לפי דברי השופט אהרון ברק בפסק דין בנק המזרחי בחקיקת חוקי יסוד הכנסת משתמשת בכובעה כרשות מכוננת, כפי שכבר ציינו לפניי.
- אגב פסקת ההתגברות, הפעם היחידה שהכנסת השתמשה הפסקת ההתגברות שבחוק יסוד: חופש העיסוק דווקא מנעה מבית המשפט לבטל את החוק.
- אני אנסה לכוון אותך למה שאולי את מתכוונת: בבג"ץ שפיר דעת השופטת דפנה ברק ארז היתה כי אחד המבחנים לשימוש לרעה בסמכות המכוננת הוא מבחן המובחנות. קרי: פלישה של הרשות המכוננת לסמכות של אחת מהרשויות האחרות.
- בברכה, משה כוכבי - שיחה 21:57, 23 ביולי 2023 (IDT)
- סדר הדין הפלילי וחוק יסוד הכנסת דנים בהליך הפורמלי, ולא בשיקולי פסיקה. מה הקשר לרשות מכוננת? אין לנו רשות מכוננת, אבל ברור שהכנסת מחוקקת חוקי יסוד וחוקים רגילים, לא הבנתי מה הרבותא. La Nave - שיחה 23:58, 23 ביולי 2023 (IDT)
- La Nave, כל מי שכפוף לחוק, אמור להיות מוגבל בעקרון החוקיות, לכן אחד מהשניים: או שבית המשפט הישראלי אינו כפוף לחוק, או שהוא אכן מוגבל בעקרון החוקיות. גם ההוכחה שלך אינה ברורה. ומה בכך שהמחוקק אינו יכול לסגור את הרשות השופטת? גם את הרשות המבצעת הוא אינו יכול לסגור (במובן זה שהיא תחדל מלהתקיים כלל), ועדיין, איש לא יטען שעקרון החוקיות אינו מגביל את הרשות המבצעת. נסי להתמודד עם הפסקה הבאה, בערך היועץ המשפטי לממשלה: "נגד הגישה שביטא ברק, טענו המבקרים שסמכות כה גורפת, המופקדת בידי אדם שאינו נבחר ציבור, מנוגדת לעקרונות יסוד דמוקרטיים. שרי המשפטים חיים רמון, דניאל פרידמן ואיילת שקד ביקרו את גישת 'הייעוץ המחייב'. גם באקדמיה נמתחה ביקורת על תפיסה זו, בין השאר על ידי פרופ' רות גביזון, וד"ר איתן לבונטין. כמו כן, נמתחה ביקורת על קביעה זו מן הטעם שהיא סותרת את עקרון החוקיות, הקובע כי גוף ציבורי מנוע מלפעול בדברים אליהם לא הוסמך בחוק". אביתר ג' • שיחה • 11:13, 24 ביולי 2023 (IDT)
- סדר הדין הפלילי וחוק יסוד הכנסת דנים בהליך הפורמלי, ולא בשיקולי פסיקה. מה הקשר לרשות מכוננת? אין לנו רשות מכוננת, אבל ברור שהכנסת מחוקקת חוקי יסוד וחוקים רגילים, לא הבנתי מה הרבותא. La Nave - שיחה 23:58, 23 ביולי 2023 (IDT)
- אביתר, עקרון החוקיות נוגע להגבלה על המחוקק, והמגבילה היא הרשות השופטת. היא אינה "גוף" כמו שהגדיר דגש, מוסדי או מסחרי או אחר, היא לא המוסד לביטוח לאומי, המחוקק לא יכול לסגור את הרשות השופטת ואינו יכול להחליף אותה באחרת שהשיפוט שלה יותר מוצא חן בעיניו, כפי שהוא יכול לעשות לגופים אחרים. הוא לא יכול להגיף חלקים ממנה, לכן השופט סולברג לא העלה בדעתו ביטול עילת הסבירות בחוק כי זה דבר כל כך מופרך, הוא דיבר על שינוי מתוך בית המשפט עצמו. הכנסת יכולה להכניס פסקת התגברות כדי לחוקק מחדש חוק שבית המשפט ביטל, אבל היא לא יכולה למנוע מבית המשפט לפסוק. אני תוהה אם דבר כזה קרה במדינה אחרת, שהפרלמנט מחוקק איסור להשתמש בעילה כלשהי בעתירות, נניח מידתיות, אי-שווויון, אי-חוקיות. La Nave - שיחה 19:34, 23 ביולי 2023 (IDT)
- ואוסיף לדבריו הנכונים של דגש, את ההפנייה לערך החשוב: עקרון החוקיות. רבים מן החוקים שאמורים להיות מחוקקים במסגרת "הרפורמה המשפטית" (או "המהפכה המשטרית"), באים לתקן את המצב שבו רשות מסמיכה את עצמה לבצע דבר מה ללא הסמכה חוקית מפורשת. משכך, קשה לי להבין מהיכן מגיעה ההתנגדות אליהם. אביתר ג' • שיחה • 17:52, 23 ביולי 2023 (IDT)
- אולי לפני כיתה ד׳ אפשר להתחיל בכיתה א׳: לבית המשפט מעולם לא היתה שום סמכות חוקית להרחיב את זכות העמידה. לבית המשפט מעולם לא ניתנה סמכות חוקית לבטל חוקים. לבית המשפט אין סמכות חוקית לקרוא חוק ו״לפרש״ את היפוכו. זאת בדיוק הבעיה עם בית המשפט, שהוא מתנהל בניגוד לחוק, ומצליח לעשות זאת רק מפני שהוא ״בית המשפט״, ולכן הן הציבור והן הפוליטיקאים נמנעים מלעשות את הדבר המתבקש, שהוא להתעלם מפסיקות הסותרות את החוק. Virant (שיחה) 17:42, 24 ביולי 2023 (IDT)
- אלה טענות שאין בהן ממש, כולן שקרים מקובלים של הימין הישראלי. דוד שי - שיחה 21:43, 24 ביולי 2023 (IDT)
- לא, אלה אמיתות מקובלות של מי שמצוי במשפט ובמדע המדינה. באף מדינה בעולם לא הוכרזה חוקה ע״י בית המשפט. על סמך אותה הכרזה חריגה ואנטי-דמוקרטית החל אהרן ברק לפסול חוקים מבלי שיש לו סמכות לכך בחוק. הרחבת זכות העמידה איננה חוקית, מעוותת לחלוטין את תפקידו של בית המשפט, והופכת אותו בדיוק למה שאהרן ברק רצה להפוך אותו - רשות שבמקום לתת סעד למי שנפגע, מושלת באמצעות פסיקה בכל עניין שבו מתחשק לה לפסוק, על סמך ארגונים שעותרים אליה. ויכוח לא ישנה את העובדות - אין למצב בישראל אח ורע באף דמוקרטיה בעולם. Virant (שיחה) 23:12, 24 ביולי 2023 (IDT)
- לא צריך להכריז חוקה על ידי בית משפט. בבריטניה יש חוקה לא כתובה שהיא נובעת מנוהג הדין. ArmorredKnight - שיחה 11:23, 31 ביולי 2023 (IDT)
- לא, אלה אמיתות מקובלות של מי שמצוי במשפט ובמדע המדינה. באף מדינה בעולם לא הוכרזה חוקה ע״י בית המשפט. על סמך אותה הכרזה חריגה ואנטי-דמוקרטית החל אהרן ברק לפסול חוקים מבלי שיש לו סמכות לכך בחוק. הרחבת זכות העמידה איננה חוקית, מעוותת לחלוטין את תפקידו של בית המשפט, והופכת אותו בדיוק למה שאהרן ברק רצה להפוך אותו - רשות שבמקום לתת סעד למי שנפגע, מושלת באמצעות פסיקה בכל עניין שבו מתחשק לה לפסוק, על סמך ארגונים שעותרים אליה. ויכוח לא ישנה את העובדות - אין למצב בישראל אח ורע באף דמוקרטיה בעולם. Virant (שיחה) 23:12, 24 ביולי 2023 (IDT)
- אלה טענות שאין בהן ממש, כולן שקרים מקובלים של הימין הישראלי. דוד שי - שיחה 21:43, 24 ביולי 2023 (IDT)
- מקומם של נורמות ונהלים פנימיים הוא *בתוך* מסגרת הסמכות שהוענקה בחוק. רוצה לומר – במקום שהמחוקק לא קבע נוהל, או שקבע במפורש שהנוהל יתבצע לפי שיקול דעת גוף כלשהו, הגוף רשאי לגבש נהלים פנימיים ונורמות התנהלותיות – כל עוד אינם סותרים הוראות חיקוק כלשהן. אם ירצה המחוקק להגביל את הגוף על ידי הוראת חקיקה, זאת סמכותו. דגש - שיחה 17:28, 23 ביולי 2023 (IDT)
- נכון. לך תבדיל בין הסמכות לבין אשליית הסמכות (ואשליית אשליית הסמכות). עוזי ו. - שיחה 16:32, 23 ביולי 2023 (IDT)
- צר לי, שניכם לא קראתם את השאלה. La Nave - שיחה 16:25, 23 ביולי 2023 (IDT)
האם כל חנויות המחשבים העצמאיות בישראל פועלות לפי אותן הוראות מלמעלה?[עריכת קוד מקור]
אני קונה מחשבים וציוד מחשבים לשימוש ביתי כבר המון שנים ועם השנים שמתי לב שבסופו של דבר רוב לוחות האם לשימוש ביתי דומים מאד אחד לשני, רוב כרטיסי המסך לשימוש ביתי "תקועים" עם אותן יכולות טכנולוגיות כבר בערך משנת 2007 והמחירים תואמים יכולות טכנולוגיות אלה ולא השתנו כמעט מאז 2007 (כרטיסי High-End טיפוסיים עדיין עולים 4000-5000ש"ח בערך כמו שהיה ב 2007), רוב המעבדים לשימוש ביתי רק שמצד אחד רק הולכים ומתחזקים מצד שני רק צורכים יותר חשמל ויותר מתחממים והשינוי הטכנולוגי העיקרי או התחום היחיד שהייתה בו פריצת דרך בטכנולוגיה ומחיר זה זיכרון בלתי נדיף ובמיוחד הגעת כרטיסי ה SSD-NVMe.
גם שמתי לב שהחלקים האלה עולים אותו מחיר בכל מדינה שבה בדקתי את המחיר ללא תלות במצב הכלכלי של המדינה עצמה. אני חושב שיש מונופוליזציה כל שהיא. או שהמונופול הוא Intel, AMD, Qualcomm, Apple, Nvidia או שהמונופול הוא ייבואן עיקרי או יחידני בכל מדינה.
כאן בישראל שאלתי בעלים של חנות מחשבים עצמאית קטנה אחת מי מייבא מוצרי Corsair לישראל והוא אמר לי שנהלי החברה אוסרים עליו להגיד לי מי זה. זה היה נשמע לי קצת קיצוני ורק מחזק את דעתי שאולי יש מונופוליזציה לאו דווקא מצד היצרנים הגדולים אלא דווקא מונופוליזם בייבוא מקומי בכל מדינה ומדינה.
אז למה באמת הטכנולוגיות תקועות והמחירים יציבים והדבר העיקרי שידנאמי כאן הוא שיווק? תודה. 2A10:8012:F:9121:ED53:B3CF:8852:2EDD 22:26, 23 ביולי 2023 (IDT)
- אותן טכנולוגיות? כמה שווה היום אותו כרטיס מסך (בהנחה שהוא נשאר באריזתו המקורית ושלא ניזוק כלל. ונזניח חוסר תמיכה בחומרה ישנה)? איך הביצועים שלו בהשוואה לביצועים של כרטיס מקביל שעולה אותו סכום גם היום? החומרה משתפרת בהדרגה ומקבלת משימות נוספות. Tzafrir - שיחה 22:47, 23 ביולי 2023 (IDT)
- "רוב כרטיסי המסך לשימוש ביתי "תקועים" עם אותן יכולות טכנולוגיות כבר בערך משנת 2007" מה? לא זכור לי שהכרטיסים ב2007 תמכו בניתוב קרניים בזמן אמת/DLSS, אז אפילו טסלציה ברמת החומרה היתה בגדר חלום רחוק שהגיע לכדי מימוש רק ב2010. TheStriker - שיחה 23:20, 23 ביולי 2023 (IDT)
- אני חושב שגם כיום כרטיס מסך של 4000 ש"ח לא יריץ את המשחק Crysis במאות frame per second ביציבות מוחלטת. ייתכן בהחלט שהיו לי טעויות מביכות בשאלה ושהטכנולוגיה מאד השתפרה, אבל לדעתי לפחות המחירים נשארו די תקועים, אולי מסיבות של בידול שיווקי והשבתה מתוכננת?. 2A10:8012:F:9121:ED53:B3CF:8852:2EDD 23:26, 23 ביולי 2023 (IDT)
- זה פשוט כי קרייסיס עשוי ברשלנות מופלטה לרעה - שיחה 02:30, 25 ביולי 2023 (IDT)
- אני חושב שגם כיום כרטיס מסך של 4000 ש"ח לא יריץ את המשחק Crysis במאות frame per second ביציבות מוחלטת. ייתכן בהחלט שהיו לי טעויות מביכות בשאלה ושהטכנולוגיה מאד השתפרה, אבל לדעתי לפחות המחירים נשארו די תקועים, אולי מסיבות של בידול שיווקי והשבתה מתוכננת?. 2A10:8012:F:9121:ED53:B3CF:8852:2EDD 23:26, 23 ביולי 2023 (IDT)
מה הכוונה שאין התפתחות מ-2007? כרטיסים גרפיים של היום פשוט לא ברי השוואה לאלו מ-2007. ראה כאן. Corvus,(Nevermore) 23:55, 23 ביולי 2023 (IDT)
- אני מתכוון שאין איזו פרצת דרך טכנולוגית מטורפת שהפכה כרטיס מסך fanless של 300 ש"ח (או 180 ש"ח עם משלוח מ Aliexpress, לאו דווקא משומש) לשווי כוח לאלה שעולים 4000 ו-5000. בכל מקרה כנראה טעיתי ויש התקדמויות טכנולוגיות רבות אבל המחירים והשיווק נשארו זהים. אני טועה? 2A10:8012:F:9121:4C67:C3AE:36D8:C7B6 00:48, 24 ביולי 2023 (IDT)
- ממש לא נכון המחרים היום כאלה שלא היו אף פעם כמו RTX4090 שעולה בארץ משהו כמו 7000 פעם לא היו דברים כאלה בכלל
- חלק מהסיבה זה שהיום צריך טחנולוגיות של 3 ננומטר לציפים! זה עולה הרבה כסף אבל יש מצב שאפשר היה בכל זאת לתת מחיר של 5000 שזה גם הרבה אבל לא כמו 7000
- נכון להיום הקנייה הכי משתלמת זה בכלל של AMD שיש להם כרטיס עם ביצועם של 4080 שזה הRX 7900 XTX ועולה הרבה פחות
- בכלל NVIDIA עושים עכשיו כרטיסים ממש מיותרים כמו ה4060 שנותן פחות בצועים מ 3070!!!! מופלטה לרעה - שיחה 02:36, 25 ביולי 2023 (IDT)
- כל הסיפור המוגזם עם המחירים התחיל מהמחסור בשבבים שהתחיל בתקופת הקורונה. היום, למרות שקצת השתחררנו מהבוץ הזה, אנוידיה ו-AMD (במיוחד אנוידיה) ממשיכות לרכוב על הגל כיוון שאין להן מתחרות רציניות נוספות. (אינטל התחילה קצת להכנס לעניינים, אבל סדרת ARC עדיין לא קרובה לתת פייט לסדרת 4000)
- יש מספיק ביקורות ברשת (מספיק שתראה את הסרטונים של לינוס) על הפרקטיקה המלוכלכת של החברות אבל לא נראה שמשהו יכול לעצור אותן. במיוחד שלאנוידיה יש תחומים אחרים שהיא מרוויחה מהם הרבה יותר משהיא מרוויחה מכרטיסי מסך לשוק הביתי. TheStriker - שיחה 21:26, 29 ביולי 2023 (IDT)
- האם יש אלמנט של מונופול במובן מסוים? במובן היצרנים? במובן השיווק בכל מדינה ומדינה? 2A10:8012:F:9121:4C67:C3AE:36D8:C7B6 00:49, 24 ביולי 2023 (IDT)
- אני לא חושב שיש פה עניין של מונופול. יש לך דגמים מתחרים של GPU של חברות שונות. Nvidia מוביל בשוק, אבל גם אינטל, AMD Radeon וגם אפל עובדים על דגמים משל עצמם של מאיצים גרפיים. אבל כמובן שאי אפשר שלא לשמים לב שNvidia השתלטו על השוק העולמי. הם קרובים למדי להיות מונופול של כרטיסי מסך, אבל עדיין לא שם. בין מדינות שונות לפעמים קצת קשה לעשות השוואה, כי יש גם עניין של הובלה, ייצור, מיסוי, לוגיסטיקה שונה. אז קשה להעביר השוואה ברורה. Corvus,(Nevermore) 13:45, 24 ביולי 2023 (IDT)
האם בג"ץ יכול לפסול את חוק צמצום עילת הסבירות?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
בתחתית השאלה יש צטוט של צמצום עילת הסבירות מויקיפדיה. נראה שכדי להגיע לפשרה בג"ץ איננו צריך לפסול את החוק אלא לצמצם אותו במקצת כפי שהציע פרופ' יובל אלבשן.
"ב-4 ביולי אישרה ועדת החוקה, חוק ומשפט להגיש לקריאה ראשונה[19] את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - עילת הסבירות), שכוללת הוספה של הסעיף הבא לחוק היסוד: "על אף האמור בחוק־יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר וכן של נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, ולא ייתן צו כלפי מי מהם בעניין כאמור". דברי ההסבר להצעת החוק מציינים כי "אין באמור כדי להגביל את סמכותו של בית המשפט לדון או להוציא צו בשל עילות אחרות של ביקורת מינהלית, ובכלל זה עילת המידתיות".[20] ב-11 ביולי אושרה ההצעה בקריאה ראשונה ברוב של 64 חברי הקואליציה מול 56 חברי האופוזיציה.[21]" ―192.114.3.241 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- בג"צ יכול לעשות הכל, משום שמרבית שופטיו כבר אינם מבחינים בין מה שהם מוסמכים לעשות לפי חוק ובין מה שמתחשק להם לעשות. האם הוא מוסמך חוקית לפסול חוקים? לא. האם הוא רשאי לפסול חוקי יסוד? לא.
- בג"צ יתחיל לפעול לפי החוק כששאר הרשויות יתעלמו מפסיקות שלו וממהלכים של פיוניו (היועמ"שים, פרקליטות המדינה ומספר קציני משטרה בכירים) כשהם נעשים בניגוד לחוק. מתי זה יקרה? אפשר רק לקוות שבמהרה בימינו... Virant (שיחה) 17:50, 24 ביולי 2023 (IDT)
- בג"ץ מוסמך לפסול חוקים, ולראיה הוא עושה זאת כבר עשרות שנים, ואיש אינו מונע זאת ממנו, גם לא הכנסת הנוכחית. האם הוא רשאי לפסול חוק יסוד? אם חוק היסוד פוגע בזכויות יסוד, ראוי לפסול אותו. אם, למשל, תחוקק הכנסת את "חוק יסוד: יריב לוין", המורה לתלות את יריב לוין, ברור שאפילו יריב לוין יבקש את פסילתו, הרי הוא רק יריב לוין, לא סוקרטס.
- להערכתי בג"ץ לא יפסול את החוק לצמצום עילת הסבירות, אבל יהיה מעניין לקרוא את פסק הדין. דוד שי - שיחה 21:38, 24 ביולי 2023 (IDT)
- הוא עושה זאת כבר עשרות שנים בלא סמכות. זאת בדיוק הבעיה. העניין שבביטול חוק יסוד הוא פסיכי לגמרי, שכן בניגוד לביטול חוקים רגילים שאהרן ברק כאילו קיבל לגביו הסכמה בחקיקה, הזכות לבטל חוק יסוד אפילו לא נטענה על ידו או על ידי שופטים אחרים, עד שהכנסת למדה את הפטנט והחלה לחוקק חוקי יסוד כדי למנוע מבג״צ לבטלם. זאת גם הסיבה שהתחיל שיח לגבי ״נאמנות למגילת העצמאות״, כדי שאפשר יהיה להסתמך כביכול על איזה חוק-עליון שמעל לחוקי יסוד, מכוחו יהיו רשאים שופטי בג״צ לפסול חוקי יסוד. Virant (שיחה) 22:29, 24 ביולי 2023 (IDT)
- בלא סמכות? פסקת ההגבלה העניקה לו את הסמכות. דבר דומה קרה בארה״ב, שיצר שם את הביקורת השיפוטית, ואף אחד לא הכריז שיש דיקטטורה שיפוטית. שר המשפטים דאז, בדיונים על החוק, דן מרידור מ״הליכוד״, אמר ״זוהי מהפכה קונסטיטוציונית של ממש״. כלומר, אפילו המושג ״מהפכה חוקתית״ הוצג עוד בזמן הדיון על החוק. והתמיכה בפסילת חוקים הייתה קיימת עוד קודם. ולצורך העניין, בגין תמך בסמכות ביהמ״ש העליון לפסול חוקים. (¯`gal´¯) - שיחה 09:14, 25 ביולי 2023 (IDT)
- זה הרבה יותר מורכב מכפי שאתה מציג. היתה הונאה שיטתית מצד יו"ר ועדת חוקה אוריאל לין (שלא מצליח להתאפק מלהתפאר בה), גורמים נוספים תמכו בו, כולל שר המשפטים דן "האהבלים לא הבינו" מרידור, ולכל מי שהתנגד לחוק מחשש שבית המשפט יפסול חקיקה של הכנסת, הבטיחו שהחוקים לא מקנים לבית המשפט סמכות כזאת. יש על כך די והותר מידע. Virant (שיחה) 11:32, 26 ביולי 2023 (IDT)
- הונאה? היו דיונים מעל לעשור, אם אני לא טועה. כך שכל מי שמעורב היה צריך להבין שעיגון זכויות האדם הן העילה לביטול חקיקה בבית משפט לחוקה או עליון. מה גם שמי שקידם את זה היה שר משפטים מטעם הליכוד (ישראל השנייה היא זו שנתנה את הכוח לבג״ץ? זה לא מפורר את כל הקיום של אב״ח?). אמנם היו 32 תומכים, אך היו 67 נמנעים. לא בטוח שאם היה נדרש רוב מיוחס, לא היו מצביעים בעד. היה תמיכה מכל סיעות הבית. וגם היה תיקון לחוק ברוב של 75 שנתיים אחרי. מאז לא נגעו בחוק כבר 30 שנה, למרות שכבר הבינו מה משמעותו וכבר אחרי פסק דין המזרחי והמהפכה החוקתית. ״בעד ההצעה הצביעו כל חברי מפלגת העבודה, מרצ וחד"ש שנכחו במליאה. סיעות אלו מנו אז 51 חברי כנסת. עוד תמכו בהצעה 11 מתוך 13 חברי הליכוד שהצביעו – סיעה בת 38 ח"כים - וח"כ אחד מהמפד"ל. המתנגדים להצעה היו חברי סיעות קטנות-יחסית (דגל התורה, אגודת ישראל, ש"ס, מולדת והתחייה - סיעות שהיו מיוצגות על ידי כעשרים ח"כים) וכן שני חברי כנסת מהליכוד. אחד מחברי המפד"ל נמנע[15].״ [1] [2] [3] (¯`gal´¯) - שיחה 22:09, 6 באוגוסט 2023 (IDT)
- זה הרבה יותר מורכב מכפי שאתה מציג. היתה הונאה שיטתית מצד יו"ר ועדת חוקה אוריאל לין (שלא מצליח להתאפק מלהתפאר בה), גורמים נוספים תמכו בו, כולל שר המשפטים דן "האהבלים לא הבינו" מרידור, ולכל מי שהתנגד לחוק מחשש שבית המשפט יפסול חקיקה של הכנסת, הבטיחו שהחוקים לא מקנים לבית המשפט סמכות כזאת. יש על כך די והותר מידע. Virant (שיחה) 11:32, 26 ביולי 2023 (IDT)
- בלא סמכות? פסקת ההגבלה העניקה לו את הסמכות. דבר דומה קרה בארה״ב, שיצר שם את הביקורת השיפוטית, ואף אחד לא הכריז שיש דיקטטורה שיפוטית. שר המשפטים דאז, בדיונים על החוק, דן מרידור מ״הליכוד״, אמר ״זוהי מהפכה קונסטיטוציונית של ממש״. כלומר, אפילו המושג ״מהפכה חוקתית״ הוצג עוד בזמן הדיון על החוק. והתמיכה בפסילת חוקים הייתה קיימת עוד קודם. ולצורך העניין, בגין תמך בסמכות ביהמ״ש העליון לפסול חוקים. (¯`gal´¯) - שיחה 09:14, 25 ביולי 2023 (IDT)
- תודה. מעניין. 192.114.3.241 09:43, 25 ביולי 2023 (IDT)
- לא הבנתי את הטיעון "ולראיה הוא עושה זאת כבר עשרות שנים". איך פעילות מתמשכת יוצרת סמכות חוקית? חזרתי • ∞ • שיחה 04:43, 29 ביולי 2023 (IDT)
- הוא עושה זאת כבר עשרות שנים בלא סמכות. זאת בדיוק הבעיה. העניין שבביטול חוק יסוד הוא פסיכי לגמרי, שכן בניגוד לביטול חוקים רגילים שאהרן ברק כאילו קיבל לגביו הסכמה בחקיקה, הזכות לבטל חוק יסוד אפילו לא נטענה על ידו או על ידי שופטים אחרים, עד שהכנסת למדה את הפטנט והחלה לחוקק חוקי יסוד כדי למנוע מבג״צ לבטלם. זאת גם הסיבה שהתחיל שיח לגבי ״נאמנות למגילת העצמאות״, כדי שאפשר יהיה להסתמך כביכול על איזה חוק-עליון שמעל לחוקי יסוד, מכוחו יהיו רשאים שופטי בג״צ לפסול חוקי יסוד. Virant (שיחה) 22:29, 24 ביולי 2023 (IDT)
- כן. ראו ערך ביקורת שיפוטית#ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד בישראל.
- למרבה הצער, כל המומחים מעליי התבלבלו בין ביטול חקיקה רגילה לבין ביטול חוקי יסוד.
- בברכה, משה כוכבי - שיחה 09:23, 25 ביולי 2023 (IDT)
- תסביר. צמצום עילת הסבירות זה חוק יסוד? חוק רגיל? 192.114.3.241 09:46, 25 ביולי 2023 (IDT)
- צמצום עילת הסבירות נעשה כתיקון לחוק יסוד: השפיטה. דוד שי - שיחה 11:05, 25 ביולי 2023 (IDT)
- ממליץ מאד הן למתנגדי הרפורמה והן לתומכיה לקרוא את המאמר באתר "תלם", על "התיקון החוקתי שאינו חוקתי". לטעמי, כתומך רפורמה (אם כי לא משפטן בהכשרתי), יש שם כמה קפיצות לוגיות מרשימות וכמה כשלים סמויים שהופכים את המסקנה של המאמר לשגויה, ובכל זאת, נחמד לקרוא מאמר רציני ולאתגר את מה שאני מאמין בו. למי שאינו מעוניין לקרוא אאמל"ק: פרופ' צבי כהנא טוען במאמר שישנם עקרונות יסוד דמוקרטיים שעומדים אף מעל החוקה, ושבגללם בג"צ עשוי לפסול את חלק מחוקי הרפורמה, אפילו אם נחקקו כחוקי יסוד או כתיקונים לחוקי יסוד. מהיכן הסמכות? מי קובע מהם אותם עקרונות יסוד? כל זאת ועוד, במאמר ובמחשבות שלכם אחרי קריאתו. אביתר ג' • שיחה • 15:57, 25 ביולי 2023 (IDT)
- כבר ציינתי קודם, שמכיוון שאין לתומכי ההפיכה השלטונית של אהרן ברק דרך להצדיק ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד (להבדיל מביקורת שיפוטית על חוקים רגילים, שברק גנב באצטלת "הכנסת כרשות מכוננת נתנה לי את הסמכות בחוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק"), ומכיוון שהכנסת מחוקקת חוקי יסוד כדי להימנע מפסילתם ע"י בג"צ, נאלצו תומכי ההפיכה השלטונית של אהרן ברק למצוא לעצמם הסמכה אחרת. מכיוון שאין, הם מלהגים על "עקרונות היסוד של השיטה", ומתוך צורך זה נולדו גם הסטיקרים והשלטים "נאמנים למגילת העצמאות", כאילו יש איזו סמכות מעל חוקי היסוד, שעל בסיסה מותר למחוללי ההפיכה הבג"צית נגד הדמוקרטיה הישראלית להמשיך בגזל השלטון ולהתערב גם בחוקי יסוד.
- את אתר "חלם" שציינת אני מכיר. קראתי בו, אבל מכיוון שההונאה והפרכות הלוגיות הנהוגות בו קלות כל כך לגילוי, הוא בדוחק "דע את היריב", ובעיקר מיותר. אבל, אם אתה נהנה ממנו, מצוין. Virant (שיחה) 16:54, 25 ביולי 2023 (IDT)
- בתור התחלה, שלא יהפכו את חוקי היסוד לפלסטלינה פוליטית. כשחוק יסוד הוא כל מה שנושא את הטייטל ״חוק יסוד״ ויכול לעבור ברוב של 1 מול 0, אז קשה לקחת ברצינות את העליונות של חוקי יסוד מופרכים שפוגעים בשיטה הדמוקרטית. ברוב רגיל ניתן לחוקק, לשנות ולבטל חוקי יסוד. מה אם יחליטו לבטל את סעיפי החוק שמסדרים את הבחירות? גם אז שבג״ץ לא ייתערב? ואת ערכי העל האלו לא ״תלם״ המציאו. זה מופיע בפסיקה של בג״ץ בנושא, שגם הם נתלים בפסקי דין בעולם. ראה את בג״ץ ממשלת חילופים. שודר אז בשידור חי ב״כאן 11״. נראה לי שזמין גם בדף הפייסבוק של התנועה למען איכות השלטון בישראל. (¯`gal´¯) - שיחה 01:55, 26 ביולי 2023 (IDT)
- ישראל הסתדרה מצוין כשבית המשפט כיבד את הכנסת והממשלה ונמנע מהתערבות בפוליטיקה. אז גם כיבדו את הפעמים הספורות שבהן בית המשפט נאלץ להתערב. בתקופה ההיא, לכנות חוק בשם ״חוק יסוד״ היה בעיקר הצהרה עקרונית ולא חלק מקרב על סמכויות בין בית המשפט לכנסת ולממשלה. היה ברור שהפוליטיקאים מתווים את המדיניות ושבית המשפט שופט לפי החוק. זאת הסיבה שלאף אחד לא הפריע שהוועדה בוחרת שופטים, כי לא משנה מי השופטים כל עוד מה שמנחה אותם הוא החוק ולא דעותיהם הפוליטיות.
- מאז שאהרן ברק החל בסיפוח זוחל של סמכויות לבית המשפט העליון, סמכויות שאף אחד לא העניק לו, הכנסת מנסה להחזיר את סמכויותיה הגזולות. הצרה היא שהכנסת משחקת בכללים של אהרן ברק, ולכן כל שנותר לה הוא להשתמש בחוקי יסוד בתקווה שבית המשפט העליון יגביל את עצמו לפחות כאן. גם ההערה שלך לגבי רוב מינימלי להעברת חוקים רלוונטית בראש ובראשונה לאהרן ברק, שהכריז על חוקה המסמיכה אותו לבטל חוקים, על סמך חוקי יסוד שחוקקו על ידי כרבע מחברי הכנסת. האם זה בסדר? הגיוני? מתקבל על הדעת?
- מכיוון שבית המשפט מתעקש לשמר את סמכויותיו הגזולות בידיו, אינו מוכן להתגמש כמלוא הנימה, והאופוזיציה תומכת בו באופן מלא, לקואליציה אין מנוס אלא להתנהל כפי שהיא מתנהלת. גם אני, כתומך הרפורמה, לא שבע רצון מן המצב שבו מפלגה יכולה לדרוש חקיקת חוק יסוד שייטיב עם בוחריה כתנאי לקיום הקואליציה, אבל כרגע פשוט אין ברירה - במקום להגיע לשולחן המו"מ, האופוזיציה נגררת אחרי אהרן ברק מחד שעושה הכל כדי שההפיכה השלטונית שלו לא תבוטל, ומאידך אחרי אהוד ברק ושותפיו שכבר שנים רבות עושים כל פעולה אפשרית כדי להוריד את נתניהו מהשלטון בצורה לא דמוקרטית, והמצב במדינה הוא של טירוף הדעת מצד מתנגדי הרפורמה, שתומכים בדיקטטורת בג"צ וחושבים שהם תומכים בדמוקרטיה.
- מבחינת הימין זה קרב שאסור להפסיד בו. אם בג"צ ופיוניו (בראשם היועמ"שית) לא ייעצרו היום, ישראל תאבד אפילו מראית עין של דמוקרטיה. לכן הנחישות של לוין, רוטמן ושות׳. גם כך הרפורמה מגיעה מאוחר מדי (היה צריך לעצור את מהלכי אהרן ברק עוד ב-1995). Virant (שיחה) 11:27, 26 ביולי 2023 (IDT)
- האם לדעתך בג"ץ קול העם לא היה התערבות בוטה בפוליטיקה ולקיחת סמכויות על ידי בית המשפט העליון? Tzafrir - שיחה 15:06, 26 ביולי 2023 (IDT)
- הימור שלי: החוק לא יפסל על "עקרונות היסוד של השיטה" (זה מידי עמום). יותר צפוי שבג"ץ יעסוק בהליך החקיקה (בדומה לבג"ץ מס ריבוי הדירות). איש עיטי - הבה נשיחה 11:58, 30 ביולי 2023 (IDT)
- תודה Virant. כשיש קרב בין אחים ש"אסור להפסיד בו" כולם עלולים להפסיד. 192.114.3.241 15:36, 30 ביולי 2023 (IDT)
- האם לדעתך בג"ץ קול העם לא היה התערבות בוטה בפוליטיקה ולקיחת סמכויות על ידי בית המשפט העליון? Tzafrir - שיחה 15:06, 26 ביולי 2023 (IDT)
- צודק (¯`gal´¯), אני בהחלט בעד קביעת הליך מסודר לחקיקת חוקי יסוד (אפשר לבדוק מה עושים עם Amendments בארה"ב). אבל חוקי היסוד מאפשרים לבג"ץ לפסול חוקים. הרעיון הוא שחוקי היסוד הם חוקה ובג"ץ הוא בית דין חוקתי לעניין זה. כך שביטול תוקפם כחוקי יסוד מבטל את סמכותו של בג"ץ לעניין פסילת חוקים. 192.114.3.241 15:39, 30 ביולי 2023 (IDT)
- השם המסודר להליך מקובל כזה היא הצעת חוק יסוד: החקיקה. בפרט יש בגרסאות השונות בדרך כלל דרישה שחוק יסוד יעבור ברוב גדול (לדוגמה: לפחות 65 חברי כנסת או לפחות 80) או לפעמים צעד חלופי: יעבור בארבע קריאות, כאשר הרביעית היא של כנסת אחרת (כדי למנוע רוב מקרי זמני).
- בארצות הברית הכוח הרבה יותר מבוזר. תיקון שם חייב אישור ברוב מיוחד של שני בתי הנבחרים ואז גם של בתי הנבחרים בחלק גדול מהמדינות. עדיף להשוות לחוקות של מדינות אחרות. Tzafrir - שיחה 15:59, 30 ביולי 2023 (IDT)
- תודה Tzafrir. יכול להיות רעיון טוב. יהיה קשה מאוד לעשות חוקה מסודרת אבל הליך מסודר של הצעת חוק יסוד: החקיקה, עם התאמות לישראל יכול מתאים. א. 192.114.3.241 13:39, 31 ביולי 2023 (IDT)
- בתור התחלה, שלא יהפכו את חוקי היסוד לפלסטלינה פוליטית. כשחוק יסוד הוא כל מה שנושא את הטייטל ״חוק יסוד״ ויכול לעבור ברוב של 1 מול 0, אז קשה לקחת ברצינות את העליונות של חוקי יסוד מופרכים שפוגעים בשיטה הדמוקרטית. ברוב רגיל ניתן לחוקק, לשנות ולבטל חוקי יסוד. מה אם יחליטו לבטל את סעיפי החוק שמסדרים את הבחירות? גם אז שבג״ץ לא ייתערב? ואת ערכי העל האלו לא ״תלם״ המציאו. זה מופיע בפסיקה של בג״ץ בנושא, שגם הם נתלים בפסקי דין בעולם. ראה את בג״ץ ממשלת חילופים. שודר אז בשידור חי ב״כאן 11״. נראה לי שזמין גם בדף הפייסבוק של התנועה למען איכות השלטון בישראל. (¯`gal´¯) - שיחה 01:55, 26 ביולי 2023 (IDT)
- ממליץ מאד הן למתנגדי הרפורמה והן לתומכיה לקרוא את המאמר באתר "תלם", על "התיקון החוקתי שאינו חוקתי". לטעמי, כתומך רפורמה (אם כי לא משפטן בהכשרתי), יש שם כמה קפיצות לוגיות מרשימות וכמה כשלים סמויים שהופכים את המסקנה של המאמר לשגויה, ובכל זאת, נחמד לקרוא מאמר רציני ולאתגר את מה שאני מאמין בו. למי שאינו מעוניין לקרוא אאמל"ק: פרופ' צבי כהנא טוען במאמר שישנם עקרונות יסוד דמוקרטיים שעומדים אף מעל החוקה, ושבגללם בג"צ עשוי לפסול את חלק מחוקי הרפורמה, אפילו אם נחקקו כחוקי יסוד או כתיקונים לחוקי יסוד. מהיכן הסמכות? מי קובע מהם אותם עקרונות יסוד? כל זאת ועוד, במאמר ובמחשבות שלכם אחרי קריאתו. אביתר ג' • שיחה • 15:57, 25 ביולי 2023 (IDT)
- צמצום עילת הסבירות נעשה כתיקון לחוק יסוד: השפיטה. דוד שי - שיחה 11:05, 25 ביולי 2023 (IDT)
- תסביר. צמצום עילת הסבירות זה חוק יסוד? חוק רגיל? 192.114.3.241 09:46, 25 ביולי 2023 (IDT)
- מאוד מעניין. תודה רבה לכולם. אני מבין שחוקי היסוד מהווים מן תחליף לחוקה ולכן הם מאפשרים לבג"ץ הלכה למעשה לפסול חוקים. רק חוקה יכולה לאפשר לבית משפט במדינה דמוקרטית לפסול חוקים רגילים. אז יוצא שבעניין זה בג"ץ מתפקד כבית משפט חוקתי. וככזה אין לו שום סמכות לפסול את החוקה עצמה כלומר את חוקי יסוד. מאידך, יש זילות של חוקי יסוד שנובעת מכך שאין הליך מסודר לחקיקתם, במיוחד לאור העובדה שאינם נחקקים ברוב מיוחס וכנראה שיש שימוש יתר של חקיקתם. אם בג"ץ ישתמש בטעונים האלו כבסיס לפסילת חוק היסוד הנוכחי הוא ישמיט את הסמכות שלו לפסול חוקים באמצעות חוקי יסוד. במידה ובג"ץ יפסול את חוק היסוד יווצר מצב בעייתי מכיוון שבית המשפט העליון יעמיד את עצמו מעל הכנסת והממשלה. אם זה נכון, בג"ץ יצטרך למצוא עקרון דמוקרטי "על חוקתי" אחר כדי להצדיק את פסילת חוק היסוד. זאת אולי הסיבה שמעלים על נס את מגילת העצמאות בחודשים האחרונים (לדעתי השימוש באחרונה יהיה חסר בסיס רציני). האם זה נכון?192.114.3.241 15:05, 30 ביולי 2023 (IDT)
- אתה לא טועה. רק חשוב לשים לב שבית המשפט לא צריך להמציא עקרונות לפסילת חוק יסוד. הוא כבר פסל בעבר הלא רחוק חוקי יסוד.
- אגב, אפשר להסביר את פסילת חוק היסוד בצורה שלאו דווקא אומרת שבית המשפט נמצא מעל הכנסת כרשות מכוננת. כך: המבחנים שנקבעו בבג"ץ שפיר נועדו להבחין מתי חוק שבכותרת שלו רשום "חוק יסוד" הוא אכן כזה, ומתי הוא חוק רגיל ש"התחפש" לחוק יסוד. אם המסקנה תהיה שמדובר בחוק פרסונלי (ויהיה דיון מעניין מן הסתם על המבחן הזה) - אזי הוא לא באמת חוק יסוד, כלומר לא הכנסת כרשות המכוננת חוקקה אותו, אלא הכנסת כרשות מחוקקת חוקקה אותו תוך שהיא מתחפשת לרשות מכוננת. ועל הכנסת כרשות מחוקקת יש כמובן ביקורת שיפוטית (בהתאם למהפכה החוקתית).
- בברכה, משה כוכבי - שיחה 21:22, 30 ביולי 2023 (IDT)
- כלומר בג"ץ יכול להחליט שלא מדובר בחוק יסוד אמיתי ולפסול אותו באמצעות חוק יסוד אמיתי. מעניין. האמת שצריך הליך מסודר לחקיקת חוקי יסוד (הצעת חוק יסוד: החקיקה). 192.114.3.241 14:03, 31 ביולי 2023 (IDT)
- @משה כוכבי, מתי הוא פסל חוק יסוד? למיטב ידיעתי רק הייתה דעת מיעוט כזו (כנגד חוק הלאום), אך לא פסיקה.
לשאלה בכותרת: ראה בערך תיקון חוקה שאינו חוקתי. שמש מרפא - שיחה 14:10, 31 ביולי 2023 (IDT)- @שמש מרפא ראה בג"ץ 8260/16 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' כנסת ישראל ואחרים, ניתן ב־6 בספטמבר 2017 ובג"ץ 5969/20 סתיו שפיר נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־23 במאי 2021. משלל סיבות, העילה הרלוונטית יותר היא שימוש לרעה בסמכות המכוננת (למרבה הבושה אין לנו ערך כזה עדיין), ולא תיקון חוקה שאינו חוקתי. לקריאת סקירה מקיפה (ואני מקווה שבהירה) בנושא ניתן לקרוא את הפרק ביקורת שיפוטית#ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד בישראל. בברכה, משה כוכבי - שיחה 11:07, 1 באוגוסט 2023 (IDT)
- אז כאן מדובר בחוק יסוד השפיטה שעוסק בסמכויותיו של בית המשפט העליון. יש כזה חוק יסוד גם לכנסת וגם לממשלה למיטב זכרוני. כלומר המוסדות המרכזיים בישראל מעוגנים בחוקי יסוד. שזה מאוד הגיוני. לכן יהיה קשה להגיד שלא מדובר כאן בחוק יסוד אמיתי להבנתי. א. 192.114.3.241 11:11, 2 באוגוסט 2023 (IDT)
- @שמש מרפא ראה בג"ץ 8260/16 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' כנסת ישראל ואחרים, ניתן ב־6 בספטמבר 2017 ובג"ץ 5969/20 סתיו שפיר נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־23 במאי 2021. משלל סיבות, העילה הרלוונטית יותר היא שימוש לרעה בסמכות המכוננת (למרבה הבושה אין לנו ערך כזה עדיין), ולא תיקון חוקה שאינו חוקתי. לקריאת סקירה מקיפה (ואני מקווה שבהירה) בנושא ניתן לקרוא את הפרק ביקורת שיפוטית#ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד בישראל. בברכה, משה כוכבי - שיחה 11:07, 1 באוגוסט 2023 (IDT)
עילת הסבירות לא בוטלה[עריכת קוד מקור]
כל שופט, בכל משפט ישראלי יכול לטעון "לדעתי זה לא סביר" בלי לנמק מעבר לכך.
מה שבוטל זה ממשל עליון על ממשל תחתון.
לא?
תודה. ―2A10:8012:17:7A7C:7890:210F:A65F:2D66 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- כן. Virant (שיחה) 22:29, 24 ביולי 2023 (IDT)
- כמובן שהם צריכים לנמק למה זה לא סביר. העילה לא שימשה את בית המשפט להקים ממשל עליון, אלא לבטל מינויים מושחתים וחסרי היגיון, להכריח את היועמש להגיש כתבי אישום נגד בכירי הבנקים בפרשת ויסות מניות הבנקים, ולהכריח לבנות מקווה ביישוב עם מיעוט גדול של דתיים. בגץ רע! נו נו נו! בא לנו לגנוב גם בפרהסיה! ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 08:20, 25 ביולי 2023 (IDT)
- אז אם עילת הסבירות לא בוטלה לא ברור על מה אנשים מפגינים בכזו נלהבות ועוד יותר לא ברור למה התקשורת מפמפת לנו שזה כי עילת הסבירות בוטלה. מישהו מהמפגינים נימק בכלל למה חשוב לו שיהיו שתי ממשלות?
- עילת הסבירות לא בוטלה, אך צומצמה משמעותית: אין להשתמש בה בדיון על החלטות של הממשלה ושריה. זה חמור מספיק, משום שפותח פתח להחלטות מושחתות רבות מאוד של פוליטיקאים שרודפים אחר כוח וכסף (ולא שחסרות החלטות מושחתות גם טרם צמצום עילת הסבירות). דוד שי - שיחה 11:03, 25 ביולי 2023 (IDT)
- באופן כללי אני לא מוצא בעיה בלחייב אדם לנמק את שיפוטו אבל השאלה היא האם לגבי החלטות הממשלה רק עילת הסבירות בוטלה או שגם נימוקים "לוגיים" בוטלו? לכאורה מה שבוטל זה ממשל עליון על ממשל תחתון...
- עילת הסבירות לא בוטלה, אך צומצמה משמעותית: אין להשתמש בה בדיון על החלטות של הממשלה ושריה. זה חמור מספיק, משום שפותח פתח להחלטות מושחתות רבות מאוד של פוליטיקאים שרודפים אחר כוח וכסף (ולא שחסרות החלטות מושחתות גם טרם צמצום עילת הסבירות). דוד שי - שיחה 11:03, 25 ביולי 2023 (IDT)
- אז אם עילת הסבירות לא בוטלה לא ברור על מה אנשים מפגינים בכזו נלהבות ועוד יותר לא ברור למה התקשורת מפמפת לנו שזה כי עילת הסבירות בוטלה. מישהו מהמפגינים נימק בכלל למה חשוב לו שיהיו שתי ממשלות?
שחרור מכלא מטעמי בריאות[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אם אדם בן 90 נשפט לעונש כלא בפועל, הרי הוא לא יכנס לכלא. זה לא בית אבות סיעודי.
אז מה יהיה דינו? האם יהיו מגבלות כלשהן עליו? לדומה, האם הוא יכול להיות חבר כנסת ?
- לא כל בן 90 הוא סיעודי. יצחק זמיר בן ה-92 הוא מהלוחמים הבולטים בהפיכה המשטרית.
- אופן הענישה אינו רלוונטי. אם נפסק שיש קלון בעבירה שבה הורשע, הוא מנוע מלהיות חבר כנסת במשך שנים אחדות.
- כאשר מסיבות בריאות אדם אינו נשלח לכלא או למעצר, עדיין יש לשלטון דרכים אחרות למנוע ממנו חופש. יצחק יעקב נעצר עקב מצב בריאותו במלונית "אפרופו" הצמודה למרכז הרפואי שיבא. דוד שי - שיחה 10:59, 25 ביולי 2023 (IDT)
נניח לצורך העניין סיפור: פלוני בן 80 עם בעיות רפואיות רבות נשפט ל-10 שנות מאסר. אבל הוועדה הרפואית קובעת שבית הכלא אינו מותאם לבעיות הרפואיות של העצור. אז הוא משתחרר למלונית צמודה למרכז רפואי. האם איש כזה יכול לרוץ לכנסת? 109.253.206.185 11:15, 25 ביולי 2023 (IDT)
- לפי הציטוט שמופיע בערך הבחירות לכנסת, "חוק יסוד: הכנסת שולל את הזכות להיבחר מבעל עבר פלילי "שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים עדיין לא עברו שבע שנים מיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון".[1]". כלומר מספיק שנדון לעונש מאסר בפועל וזה שולל את זכותו להיבחר.
- ^ סעיף 6(א) ל חוק יסוד: הכנסת, באתר הכנסת
תרד[עריכת קוד מקור]
כמה עלי תרד בגודל טיפוסי מיובשים וטחונים ניתן להכניס לכמוסה בגודל טיפוסי?
- מהו גודל של עלה טיפוסי ומהו גודל של כמוסה טיפוסית?
- לא יודע
יציאה ממעקב של Mail Tracker[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
שלום,
גיליתי אצל קולגה בעבודה תוסף chrome בשם Mail Tracker, שמאפשר למי ששולח הודעות מייל לדעת האם ההודעה נפתחה ומתי ההודעה נפתחה לראשונה. אני מאוד לא מרוצה מכך, ובעיניי זאת פגיעה בפרטיותי. בכל מדיום תקשורתי שאני מכיר הפיצ'ר קיים, אבל הנמען בוחר האם לשתף את המידע הזה; ב־Gmail לא מצאתי דרך כזאת. האם יש דרך להתחמק מהתוסף הזה, או שפשוט לא להשתמש בדוא"ל? ושאלה נוספת – האם התוספים האלו עובדים רק להודעות שנשלחות אל ספקי דוא"ל מסוימים, או שכל התיבות נגועות בסרטן הזה? תודה, זבולון 10:19, 25 ביולי 2023 (IDT) ―אנונימי לא חתם
- בעיקרון הדרך הבסיסית לעקוב אחרי קריאה של הודעת דואר היא שתילה של תמונה קטנה (קישור ייחודי לקובץ מינימלי) בתוכה ובדיקה האם היה מישהו שצפה בתמונה הזו. יש לקוחות דואר שאוטומטית לא מציגים תמונות. בתור משתמש בלקוח שמשתדל להראות הרבה פחות (Mutt (אנ')), לא טרחתי לעקוב אחרי חידושים נוספים בתחום, אבל באופן כללי הצעד הראשון הוא להשתמש בלקוח דואר שאכפת לו מהפרטיות שלך. בין אם תוכנה מקומית ובין אם זה שמסופק על ידי הספק, אבל לא ספק שמתפרנס מפרסומות. Tzafrir - שיחה 13:29, 25 ביולי 2023 (IDT)
מחירים פסיכיים בהום סנטר[עריכת קוד מקור]
כבל מאריך לחשמל בערך 45 ש"ח. קופסת צבע לבן קטנה 55-65 ש"ח. כלי מריחת שפכטל הכי קטן סביבות ה 20 ש"ח. אם אני לא טועה אפשר להזמין מאתרי אינטרנט מחו"ל הכל בפחות כסף. אבל למה הום סנטר ככה?
- שיטת מצליח. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:31, 25 ביולי 2023 (IDT)
- סוללת כפתור עולה אצל השען 10 שקלים; בעלי-אקספרס זה בדיוק אותו המחיר (אבל ל-10 יחידות). חזרתי • ∞ • שיחה 04:49, 29 ביולי 2023 (IDT)
האם לנשיא יש סמכות לא לאשר חוקים?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
הבנתי שנשיא המדינה צריך לחתום על חוק חדש שנכנס לספר החוקים, זה נכון? אם כן, האם בסמכותו להחליט שלא לחתום על חוק חדש שלדעתו פוגע במדינה? 109.253.206.185 11:17, 25 ביולי 2023 (IDT)
- נדמה לי שכיום זה ברמה של נוהג. נראה לי שהתנהגות כזו היא חוסר סבירות קיצונית מבחינת הנשיא ולכן אמורה להיפסל. Tzafrir - שיחה 13:31, 25 ביולי 2023 (IDT)
- זה לא נוהג אלא הוראה מפורשת בסעיף 11 לחוק יסוד: נשיא המדינה: ”נשיא המדינה יחתום על כל חוק חוץ מחוקים הנוגעים לסמכויותיו”.
- לפי עילת הסבירות ובמיוחד לפי הלכת דרעי-פנחסי "רשות הופכת לחובה" במקרים בהם השיקולים הרלוונטיים מובילים למסקנה שיש להפעיל את הסמכות. קל וחומר כאן שהחוק לא קובע שהנשיא "רשאי" אלא פשוט קובע שהוא יחתום על החוק. עילת הסבירות אמנם בוטלה, אך רק ביחס לממשלה, לראש הממשלה ולשרים.
- אולם, לנשיא יש חסינות מכל ביקורת שיפוטית: ”לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה” (סעיף 13(א) לחוק יסוד: נשיא המדינה). לכן בכל מקרה ההחלטה לא תיפסל.
- בברכה, משה כוכבי - שיחה 14:29, 25 ביולי 2023 (IDT)
- נניח שלא יחתום. ואז מה? מהיכן ההנחה המובלעת שהאי־חתימה תעכב את תחולת החוק? דגש - שיחה 14:38, 25 ביולי 2023 (IDT)
- משה כוכבי, אם אני קורא נכון, אז החוק אומר במילים פשוטות: "נשיא המדינה הוא רק חותמת גומי, אין לו שום אחריות". Corvus,(Nevermore) 16:38, 25 ביולי 2023 (IDT)
- לפי מה שאני מסיק מן הערך החקיקה בישראל (נכתב ש"החתימה היא טקסית וסמלית", ולגבי פרסום החוק ברשומות נכתב ש"הוא תנאי הכרחי לכניסת החוק לתוקף", מה שלא נכתב לגבי החתימה) ומן הערך תוקף (נכתב ש"הפרסום הוא תנאי הכרחי לכניסת החוק לתוקף", ולא מוזכר דבר לגבי החתימה כתנאי הכרחי), נראה כי חתימת הנשיא אינה דרושה על מנת שהוא ייכנס לתוקף. אעיר רק שגם אם הייתה יכולת לחותמים שלא לחתום ובכך להביא שהחוק לא יחול, אין זו פרקטיקה טובה. ראש ממשלה יוכל שלא לחתום על חוק לפיזור הכנסת, שר מכהן יוכל שלא לחתום על חוק ששאר הקואליציה מעוניינת בו ועבר בכנסת, ועוד ועוד מקרים הזויים שכאלה. אביתר ג' • שיחה • 16:49, 25 ביולי 2023 (IDT)
- @Corvus אני לא אחראי על כישורי האוריינות במיזם. כל שאני יכול לומר הוא שהקריאה שלך היא פרשנות מעניינת למדי.
- עמא דבר שתפקיד הנשיא הוא בעיקר סמלי. אני לא יודע מה המקור המשפטי לכך, אם בכלל יש כזה, אבל זו פרשנות מסתברת מאוד של החוק בעיניי. לכן @דגש אני לא יודע אם התכוונת לדבריי כשכתבת על ההנחה המובלעת שאי החתימה תעכב את תחולת החוק, אך אני כלל לא הנחתי הנחה כזו בדבריי.
- בכל אופן, נכון לרגע זה טרם פורסם החוק ברשומות, למרות שכבר חלפה יממה מאז שהוא התקבל בקריאה שלישית. איני יודע אם הנשיא הוא הגורם המעכב או שישנו עיכוב אחר, אך תוצאה זו מתחילה להיות תמוהה.
- בברכה, משה כוכבי - שיחה 18:00, 25 ביולי 2023 (IDT)
- ההערה שלי התייחסה לניסוח של הכותרת, שמדבר על "אישור", וממנו משתמע במרומז כביכול יש משמעות משפטית לאי־חתימת הנשיא. דגש - שיחה 18:03, 25 ביולי 2023 (IDT)
- ראו ינון גוטל-קליין, הרשות הרביעית: על מוסד הנשיאות, השילוח, בפסקה "חתימה על חוקים" איש עיטי - הבה נשיחה 13:46, 28 ביולי 2023 (IDT)
- ההערה שלי התייחסה לניסוח של הכותרת, שמדבר על "אישור", וממנו משתמע במרומז כביכול יש משמעות משפטית לאי־חתימת הנשיא. דגש - שיחה 18:03, 25 ביולי 2023 (IDT)
- לפי מה שאני מסיק מן הערך החקיקה בישראל (נכתב ש"החתימה היא טקסית וסמלית", ולגבי פרסום החוק ברשומות נכתב ש"הוא תנאי הכרחי לכניסת החוק לתוקף", מה שלא נכתב לגבי החתימה) ומן הערך תוקף (נכתב ש"הפרסום הוא תנאי הכרחי לכניסת החוק לתוקף", ולא מוזכר דבר לגבי החתימה כתנאי הכרחי), נראה כי חתימת הנשיא אינה דרושה על מנת שהוא ייכנס לתוקף. אעיר רק שגם אם הייתה יכולת לחותמים שלא לחתום ובכך להביא שהחוק לא יחול, אין זו פרקטיקה טובה. ראש ממשלה יוכל שלא לחתום על חוק לפיזור הכנסת, שר מכהן יוכל שלא לחתום על חוק ששאר הקואליציה מעוניינת בו ועבר בכנסת, ועוד ועוד מקרים הזויים שכאלה. אביתר ג' • שיחה • 16:49, 25 ביולי 2023 (IDT)
- משה כוכבי, אם אני קורא נכון, אז החוק אומר במילים פשוטות: "נשיא המדינה הוא רק חותמת גומי, אין לו שום אחריות". Corvus,(Nevermore) 16:38, 25 ביולי 2023 (IDT)
- נניח שלא יחתום. ואז מה? מהיכן ההנחה המובלעת שהאי־חתימה תעכב את תחולת החוק? דגש - שיחה 14:38, 25 ביולי 2023 (IDT)
מסך חיצוני, כרטיס מסך[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
איך זה הולך מבחינה טכנית, לחבר מסך למחשב נייד?
יש את החיבור של HDMI, האם הוא מתחבר פיזית לכרטיס מסך?
כאשר מחברים מסך חיצוני ומריצים משחק (הרבה גרפיקה) האם החישובים נעשים על הכרטיס המסך? ואם יש גם מסך של הנייד עצמו וגם מסך חיצוני, איך כרטיס המסך עובד? 176.12.190.157 23:11, 25 ביולי 2023 (IDT)
- לא HDMI אלה USB או תנדרבולט או דיספליי פורט. הכי טוב תנדרבולט. אבל חשוב לדעת שלגיימינג זה לא כל כך טוב אפילו אם זה תנדרבולט כי מאבדים המון בביצועים ועל USB יותר טוב בכלל לא לדבר. ראיתי אנשים עם USB2 ששמו כרטיס חיצוני ואכלו אותה לגמרי. עוד אפשרויות זה תחנת דוקינג אם יש ללפטופ שלך. אם לא תנדרבולט ולא תחנת דוקינג אתה ממש תתכזב מופלטה לרעה - שיחה 01:32, 26 ביולי 2023 (IDT)
- השם כרטיס מסך קיים בהקשר הזה מסיבות היסטוריות. במחשבי IBM PC ותואמיהם משנות השמונים, לוח האם טיפל ישירות בהרבה פחות דברים (בראשונים: אפילו לא בעכבר ודומיו. אבל זה היה ממש מזמן) ונדרשו כרטיסי הרחבה לטיפול בסוגים שונים של ציוד היקפי. עם הזמן התברר שיותר יעיל ופשוט להעביר את הטיפול לתוך לוח האם (יש לנו ערך על מערכת על שבב שמתאר חלק מהתהליך הזה. הוא לא ממש עדכני). יש עדיין כרטיסי מסך נפרדים, אבל באופן כללי למחשבים היום יש תמיכה מובנית בלוח האם בחיבור לכמה מסכים. זה אמור בפרט במחשב נייד שבו הרבה פחות נוח (אם בכלל אפשרי) להוסיף כרטיסי הרחבה.
- מה שכן, במחשבים שונים (בפרט ניידים) יש שני מעבדים גרפיים שונים: אחד חזק יותר (אך צורך יותר זרם ולכן מקצר את חיי הסוללה) ואחד עם צריכת זרם יעילה יותר, כאשר הוא מספיק טוב.
- למחשבים ניידים חדשים יש לרוב חיבור USB-C שמשמש הן לאספקת חשמל והן להעברת נתונים, כולל רוב סוגי חיבורי הווידאו. במקרה הזה העיבוד מתבצע בתוך המחשב עצמו. Tzafrir - שיחה 11:09, 26 ביולי 2023 (IDT)
- לא ממש הבנתי. נניח שכרטיס מסך בוא פשוט חלק מובנה של לוח אם במחשב נייד, בסדר. מה שאני שואל הוא כאשר מחברים מסך חיצוני דרך HDMI, איך מבחינה טכנית המידע מגיע לשני מסכים בו זמנית? זה אומר שכל יחידת חישוב GPU עובדת על מסך אחר? או שאותו הכרטיס מחשב עבור שני המסכים? מחשב הנייד שלי אני רואה שיש לי GPU0 פעיל כמעט קבוע וGPU1 שמתחיל לעבוד רק כאשר אני משחק. 109.253.195.88 11:37, 26 ביולי 2023 (IDT)
- באופן כללי: אותה יחידת עיבוד עובדת לכל המסכים. הרבה דברים קורים במקביל במערכת. כמוכן, לא אותו המידע מגיע לשני המסכים: גם אם ביקשת מהם להציג את אותה תמונה, מה שמגיע בפועל למסכים השונים יהיה מידע גולמי שונה כי מדובר על מסכים קצת שונים (אולי בגדלים ורזולוציות שונות, ואולי נדרשת התאמת הצבאים לפרופילי צבע שונים) וגם ברמה הנמוכה מדברים איתם אולי בדרכים שונות. Tzafrir - שיחה 12:14, 26 ביולי 2023 (IDT)
- תודה. עשיתי ניסוי. ראה תוצאות כאן. במהלך הניסוי בצד שמאל השתמשתי במסך מובנה בלבד. בצד ימין בחיצוני ומובנה ביחד. מה שהפעלתי היה תוכנת עיצוב גרפי 3D, כשהפלט הגרפי היה על המסך המובנה או החיצוני בהתאמה. בשני המקרים ה-GPU1 פעיל. אבל מה שמוזר לי, שגם GPU0 פעל ברמה של 2-3%. מה הוא עשה ולמה? כשאני משתמש בדפדפן או עושה דברים "לא גרפיים" אני רואה שהוא מגיע גם ל-15% או לפעמים יותר. 192.114.1.67 12:47, 26 ביולי 2023 (IDT)
- באופן כללי: אותה יחידת עיבוד עובדת לכל המסכים. הרבה דברים קורים במקביל במערכת. כמוכן, לא אותו המידע מגיע לשני המסכים: גם אם ביקשת מהם להציג את אותה תמונה, מה שמגיע בפועל למסכים השונים יהיה מידע גולמי שונה כי מדובר על מסכים קצת שונים (אולי בגדלים ורזולוציות שונות, ואולי נדרשת התאמת הצבאים לפרופילי צבע שונים) וגם ברמה הנמוכה מדברים איתם אולי בדרכים שונות. Tzafrir - שיחה 12:14, 26 ביולי 2023 (IDT)
- לא ממש הבנתי. נניח שכרטיס מסך בוא פשוט חלק מובנה של לוח אם במחשב נייד, בסדר. מה שאני שואל הוא כאשר מחברים מסך חיצוני דרך HDMI, איך מבחינה טכנית המידע מגיע לשני מסכים בו זמנית? זה אומר שכל יחידת חישוב GPU עובדת על מסך אחר? או שאותו הכרטיס מחשב עבור שני המסכים? מחשב הנייד שלי אני רואה שיש לי GPU0 פעיל כמעט קבוע וGPU1 שמתחיל לעבוד רק כאשר אני משחק. 109.253.195.88 11:37, 26 ביולי 2023 (IDT)
זום או גוגל מיטס או סקייפ[עריכת קוד מקור]
איזה מהן גם חינמית וגם לא מקליטה את השיחות שנעשות בהן?
אגב יש להן אלטרנטיבה? ―אנונימי לא חתם
- לגבי חלופה: אני נוהג להשתמש ב־Jitsi Meet (אנ'). יש שרת ציבורי בכתובת https://meet.jit.si (מתוחזק ע״י חברה מסחרית, לא מקליט). מדובר על תוכנה חופשית ואם זה מספיק חשוב, אפשר להקים שרתים עצמאיים. אני נוהג להשתמש בשרת עצמאי שהקים הגוף שבו אני משתתף. Tzafrir - שיחה 11:17, 26 ביולי 2023 (IDT)
- ,תודה ! האם זה מתאים ללקוח שלא משתמש בתוכנה חופשית? ―אנונימי לא חתם
- ההגדרה לא מובנת לי. מבחינתי תוכנה חופשית היא יתרון. אבל בכל מקרה מדובר על תוכנה שנמצאת בצד השרת ללא דרישה כלשהי מצד הלקוח, למעט דפדפן. Tzafrir - שיחה 14:57, 26 ביולי 2023 (IDT)
- הכוונה שלי בלקוח זה לקוח שלי שאני עושה לו עבודה. האם סביר שהוא יתקין את התוכנה הזאת על ווינדווס? השימוש פשוט כמו בזום וגוגל מיטס נניח? ―אנונימי לא חתם
- ניסית להיכנס לקישור? התוכנה הנדרשת היא דפדפן. Tzafrir - שיחה 18:42, 26 ביולי 2023 (IDT)
- הכוונה שלי בלקוח זה לקוח שלי שאני עושה לו עבודה. האם סביר שהוא יתקין את התוכנה הזאת על ווינדווס? השימוש פשוט כמו בזום וגוגל מיטס נניח? ―אנונימי לא חתם
- ההגדרה לא מובנת לי. מבחינתי תוכנה חופשית היא יתרון. אבל בכל מקרה מדובר על תוכנה שנמצאת בצד השרת ללא דרישה כלשהי מצד הלקוח, למעט דפדפן. Tzafrir - שיחה 14:57, 26 ביולי 2023 (IDT)
- ,תודה ! האם זה מתאים ללקוח שלא משתמש בתוכנה חופשית? ―אנונימי לא חתם
- קח בחשבון שלא משנה באיזה תוכנה אתה משתמש, אפשר להקליט את השיחה דרך תוכנה אחרת שמקליטה את מה שקורה על המסך.
- אני מתכוון שאני לא רוצה הקלטה אוטומטית מצד מפתחיי התוכנה שתישמר אצלם במאגר מידע משלהם.
איך אומרים שליט בערבית עתיקה או בערבית של הקוראן?[עריכת קוד מקור]
האם זה המילה "סולטאן" או שיש מילה אחרת?
תודה.
- Gottesgesandten / خليفة رسول الله
- חליף—-ברם, רבים מצביעים על כך שבאסלאם – חכמי ה"עולמא" הם שהיו אחראים על המורשת הרוחנית, בעוד שהח'ליפה היה אחראי רק לצד הפוליטי והצבאי, במיוחד אחרי ארבעת הח'ליפים הראשונים. מהוויקי 2A02:3038:411:63CF:4C67:362D:AB9C:8059 05:08, 27 ביולי 2023 (IDT)
- האם יש עדויות לשימוש בתואר "חליף" לפני האסלאם?
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Caliphate
- כאן יש הסבר אטימולוגי. לדעתי לא היה שימוש במילה לתאר שליט
מה זה Reading In, במשפט הישראלי?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
בתגובת היועמ"ש לענייין אימוץ על ידי זוגות חד מיניים, היא מתייחסת ל"דרך של in-reading". מה הכוונה? «kotz» «שיחה» 14:36, 27 ביולי 2023 (IDT)
- @Kotz: אמ;לק, מוזמן לתמצת
. חזרתי • ∞ • שיחה 15:58, 29 ביולי 2023 (IDT)
- מש:חזרתי, אני מאמין אותך לקרוא מה ששלחת כדי לוודא שאין קשר למשפט הישראלי. אמתין בסבלנות לתשובות נוספות «kotz» «שיחה» 16:04, 29 ביולי 2023 (IDT)
- המשפט הישראלי נשען על המשפט הבריטי; הנה מה שענה לי ChatGPT:
שאלה:
הסבר לי בבקשה את המושג "READING-IN" בהקשר של חוק ומשפט.
תשובה:
בכינוי "READING-IN" בהקשר של חוק ומשפט מתכוון לתהליך שבו מחלקת משפטים בבית משפט מפעילה גזירה פורמלית ממסמך משפטי שאינו מופיע בפני המשפטים עצמם. ניתן לראות את "READING-IN" ככלי אינטרפרטטיבי אשר משמש להקפיא תוקף חוק או לפרשו על פי תנאים מסוימים או להכניס חוק או סעיף חדש לחוק התקף כאילו כבר הוא חלף.
לדוגמה, במסגרת בית המשפט, יתכן שיופעל כינוי זה במקרים בהם חוק קיים ומסמך משפטי אחר נמצא חסר, והבית משפט משתמש בכלים פורמליים כדי להשלים את המשפט ולמנוע חסרונות במניעי המשפט. או שיופעל גם כאשר על חברת ביטוח לשלם פיצוי על פי חוק אם החברה לא הצליחה להוכיח שהסכום שהיא מחוייבת לשלם גובר על עוגמת דעת חברתי. במקרה זה, המשפט יקבע בהתאם לגזירה של כללים פורמליים ממסמך חוץ הממקיף את התיאור וההגדרה של עוגמת הדעת החברתית.
שימוש ב"READING-IN" נדרש במקרים בהם יש חוסר ווידוי מסוים במשפט, או במקרים בהם חלק מהחוק חסר וידוי או אינו מדויק מספיק לצורך פעולה משפטית. באמצעות תהליך זה, המשפט ניתן לשיפור ולהשלים על מנת להגן על זכויותיו של צד ספציפי או להבטיח את תוקפו של חוק ספציפי. על כל פניו, יש לבצע את התהליך בצורה מסודרת ומבוקרת על ידי עריכה בקפידה של המשפט, על מנת להבטיח יציבות ונכונות משפטית.
שאלה:
.Explain to me in Hebrew what the term "READING-IN" means in the context of law and law
תשובה:
מונח "READING-IN" בהקשר של חוק ומשפט מתכוון לתהליך בו בית משפט מחליט לכלול בתחום התקף של חוק סעיף או פסקה שאינם מופיעים באופן מפורש במסמך המשפטי. התהליך מתבצע באמצעות פרשנות יצירתית של החוק, כך שהמשפט או החלטה יתייחסו לנוסח המשופטי המקורי וגם לחלקים שנכללים בתהליך זה.
לדוגמה, אם קיים חוק שאינו מציין באופן ספציפי את סוגיית מסוימת, ובית המשפט מבין כי בעיה זו צריכה להיות כלולה בהגדרת החוק, הוא יכול לבצע "READING-IN" ולכלול את הנושא הזה בתחום התקף של החוק, כאילו הוא מופיע בו באופן מפורש. כך, תחום הפעולה המשפטית מתרחב והחוק יחול על מקרים נוספים שאינם מוזכרים במסמך המקורי.
"READING-IN" נוצר על ידי הבנת הבית משפטית לכוונת החוק ולמטרותיו, ומטרתו היא למנוע חסרונות בחקיקה ולהבטיח כי החוק יפעל בצורה מדויקת וצודקת. זהו כלי חשוב שבו הבית משפט יכול להתמקד במטרותיו המקוריות של החוק ולהבטיח שהוא יובן ויכול להיות יעיל ומועיל לציבור. חזרתי • ∞ • שיחה 16:18, 29 ביולי 2023 (IDT)
- המשפט הישראלי נשען על המשפט הבריטי; הנה מה שענה לי ChatGPT:
- מש:חזרתי, אני מאמין אותך לקרוא מה ששלחת כדי לוודא שאין קשר למשפט הישראלי. אמתין בסבלנות לתשובות נוספות «kotz» «שיחה» 16:04, 29 ביולי 2023 (IDT)
- @Kotz: "כתיבה אל תוך החוק" – הוזכר לפני כמה דקות בבג"ץ הנבצרות. חזרתי • ∞ • שיחה 12:05, 3 באוגוסט 2023 (IDT)
לתומי חשבתי שזה הכה את המומחה, וחשבתי שאקבל איזה סעד ממומחה למשפט הישראלי. ChatGPT אינו נחשב בעיני מומחה לתחום וכך גם, נראה, המשתמש:חזרתי. אמתין בסבלנות למומחה שאולי יתגייס לעזור; ואם לא, יצא הפסדי בשכרי. «kotz» «שיחה» 18:35, 29 ביולי 2023 (IDT)
- תוּמךָ טועה. חזרתי • ∞ • שיחה 18:40, 29 ביולי 2023 (IDT)
- אתרום את השנקל שלי בלשון בני אדם ובשפה הרגילה בין חובשי בית המדרש. לצורך העניין אשווה את החוק לפרשנות המקרא. למקרא נכתבו אלף ואחד פירושים ו'פירושים-דרושים'. הראשונים מבקשים להבין את הטקסט כפי שהוא. כביכול הפרשן שם בצד את כל העדפותיו והשקפת עולמו ומתמקד בכתובים ומבקש לפרשו בצורה 'אובייקטיבית' כפי כוחו. 'פירוש-דרוש' הקורא בא עם העדפותיו והשקפת עולמו ומחפש בטקסט 'סדק' או 'יתד' להיתלות בו בכדי לבסס את דבריו-הוא כביכול על פי הכתובים. ואגב, בנושא זה נכתב ספר נפלא של משה הלברטל בשם מהפכות פרשניות בהתהוותן. טל ומטר - שיחה 12:20, 3 באוגוסט 2023 (IDT)
וִידּוּי זכר
- הודאה של אדם בדברים שעשה או בתחושותיו ומחשבותיו הפרטיות וראו וידוא הריגה
איסור מוזיקה באסלאם הסוני[עריכת קוד מקור]
לפי מה שהבנתי מוסלמים סונים ובמיוחד "סלאפים" או "את'ארים" (الأثرية) טוענים שהאסלאם אוסר כל סוג של מוזיקה, כולל מוזיקה דתית כמו שיש באסלאם הסופי. על מה מבוסס האיסור הזה שלהם? תודה. ―אנונימי לא חתם
- בוויקי האנגלית יש ערך islam and music
- ] The Qur'an does not specifically refer to music itself. Some scholars, however, have interpreted the phrase "idle talk", which is discouraged, as including music
אוסטרליה ואוסטריה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
ראיתי בערכים אוסטרליה והיסטוריה של אוסטריה שבשתי המדינות משמעות השם קשורה למיקום הגיאוגרפי: מקור השם אוסטרליה הוא בשם הקדום של האי - טרה אוסטרליס אינקוגניטו - הארץ הדרומית הבלתי ידועה, כך שאוסטרליס פירושו הדרומי. אוסטָריכֿי, שהוא מקור שמה של אוסטריה, פירושו בגרמנית קדומה הממלכה המזרחית, אוסטר = מזרחי, ריכי = ממלכה.
עניין אותי איך יכול להיות שלמילים כל כך דומות יש משמעות שונה (דרום vs מזרח). האם זה בגלל ש"אוסטרליס" בא משפה אחת (נגיד, יוונית) ו"אוסטר" בא משפה אחרת (נגיד, לטינית)? האם east האנגלית ו"אוסטר" הגרמנית, קשורות לאותה מילה לטינית? תודות, אביתר ג' • שיחה • 03:56, 28 ביולי 2023 (IDT)
- aus-tero- (adj.) "towards the dawn," from PIE *heus-tero- (source also of Sanskrit usra- "red;
מתישהו לפי המילון באיטלקית חל שינוי ורוח דרומית מקבלת את השם אוסט
למה "הפלאש" נכשל כישלון קופתי?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
למה סרט הקולנוע "הפלאש (סרט, 2023)" מ-2023 נכשל כזה כישלון מחפיר בקופות? הוא הרוויח רק 260 מיליון דולר, כאשר תקציב ההפקה ללא פרסום עמד על 200 מיליון דולר. בסרט מככבים עזרא מילר כפלאש, מייקל קיטון כבאטמן מיקום מקביל, בן אפלק כבאטמן מליגת הצדק והופעות אורח של שחקנים רבים, בהם גל גדות כוונדר וומן. צפיתי בסרט והוא היה בסך הכל בסדר. ההתחלה הייתה קצת מאכזבת וניסתה להצחיק בכל מחיר (כולל על חשבון הכבוד העצמי של הדמויות) ומרדף המכוניות היה לא טוב, כולל קטע הפעולה של בן אפלק. אבל אחר כך זה השתפר. ההופעה של מייקל קיטון כבאטמן כולל קטעי הפעולה שלו הייתה מצוינת וקטעי הפעולה היו טובים מאוד, כולל שריון וציוד לחימה מרשים של באטמן, הן בעיצוב והן ביכולות. בסך הכל הסרט היה בסדר ולא עד כדי כך גרוע.
סיבות אפשריות לכישלון:
- פתיחה חלשה עם ניסיון להצחיק בכל מחיר, גם על חשבון הכבוד העצמי של הדמויות. באחת הביקורות קראו להתחלת הסרט קרינג' מטורף.
- העלילה הדי צפויה שלו, כולל הסיום המתבקש שאפשר היה לנחש מראש.
- השחקן עזרא מילר שהסתבך בשערוריות של סמים, עבירות פליליות וחשד לעבירות מין. אני משער שדבר זה גרם להחרמת הסרט על ידי הקהל.
מה דעתכם? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:42, 28 ביולי 2023 (IDT)
- לא יודע. כשאראה את הסרט אוכל לחוות את דעתי. אבל:
4. לאנשים מתחיל להמאס מטונות של סרטי קומיקס, בלי קשר לטיב הסרטים עצמם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:41, 29 ביולי 2023 (IDT)- שאלתי כמו עילג בגוגל "Why did the Flash fail in sales?", וכצפוי, קיבלתי מיליון תשובות לשאלה שלך. הנה אחת מהן. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:37, 31 ביולי 2023 (IDT)
- כי הסרטים של dcu באופן כללי הם חרא. ככה זה כשעושים סרטים מתוך תאוות בצע ורצון לחקות ולהדביק את הפער מול מארוול (הסרטים הראשונים - בוא נומר עד הנוקמים סוף המשחק - היו רובם ברמה גבוהה) 2A02:14F:170:4B4E:98F8:D173:ACDC:306D 12:29, 1 באוגוסט 2023 (IDT)
- שאלתי כמו עילג בגוגל "Why did the Flash fail in sales?", וכצפוי, קיבלתי מיליון תשובות לשאלה שלך. הנה אחת מהן. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:37, 31 ביולי 2023 (IDT)
דגל פולין ודגל מונקו[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: בטיפול
מי הגאון שעיצב את דגלי 
פולין ו
מונקו? הם נראים אותו דבר רק שבאחד האדום למטה ובשני האדום למעלה. זה לא גורם לרוב האנשים כל הזמן להתבלבל ביניהם? לא יכלו לחשוב על דגל יותר ייחודי ומאפיין למדינות? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 13:09, 29 ביולי 2023 (IDT)
- זה עוד כלום. ראית פעם את דגל
אינדונזיה? כמעט בלתי אפשרי להבדיל בינו לבין דגל 
מונקו (למרות שאם תשים לב, תוכל לראות שהם לא זהים לחלוטין). - דגל מונקו הוא הקדום מבין השלושה, הוא נכנס לשימוש רשמי כבר ב-1881, כך שאי אפשר להאשים אותם בנידון; ואני מניח שהפולנים, שאימצו רשמית את דגלם בצורתו הנוכחית ב-1919, בחרו להתעלם מהעובדה שלמונקו, נסיכות קטנה וזניחה למדי, יש כבר דגל דומה (אך לא זהה), בייחוד בהתחשב בכך שלבן ואדום נחשבו זה מכבר לצבעים הלאומיים של פולין.
- ובאשר לאינדונזיה - ובכן, אני מניח שלהם היה אכפת עוד פחות ממונקו הקטנה, שנמצאת במרחק אלפי קילומטרים ממנה. לפי כתבה זו, כאשר אינדונזיה הכריזה על עצמאותה ב-1949, מונקו באמת התלוננה שהם משתמשים בדגל זהה לשלהם. אבל מאחר שאין זכויות יוצרים על דגלים, ומאחר שלמונקו פשוט לא הייתה מספיק עוצמה פוליטית כדי לכופף את האינדונזים (הם אפילו לא היו חברים באו"ם אז), לאף אחד לא ממש היה אכפת, והאינדונזים המשיכו בשלהם. ּ - שיחה 14:02, 29 ביולי 2023 (IDT)
- לדברים כאלו יש את הדגלן בלוג הדגלים של עמיתינו הוויקפדים. Shannen - שיחה 16:59, 29 ביולי 2023 (IDT)
מה ההיגיון במינוי דודי אמסלם מצד ביבי נתניהו לשר לאנרגיה אטומית?
מחקר גרעיני זו התמחות של פיזיקאי לא?
- פרץ משדרות היה שר בטחון
- מי אמר שצריך היגיון? להזכירך, זה עתה עבר תיקון לחוק יסוד: השפיטה הפוטר את החלטות הממשלה מעילת הסבירות. מאז, למיטב הבנתי, הם שם למעלה לא חייבים לתת הסבר הגיוני לאף אחד, חוץ אולי מל"דין הבוחר", על מה שהם עושים.
- למען ההגינות, יש לציין שגם לפני התיקון הזה לא היה שום חוק, או אפילו נוהג לא-מחייב, הדורש ששרי הממשלה גם יבינו בתחום שהם עוסקים בו (בשביל זה יש מנכ"לי משרדים). כל שנדרש מהשרים הוא שהכנסת תאשר את מינויים ושראש הממשלה יימנע מלפטר אותם. מדי פעם קורה גם שהשר אשכרה מומחה לתחום שהמשרד עוסק בו, אבל זה באמת יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל.
- ומה בכך שעמיר פרץ הינו תושב שדרות? למה שזה כשלעצמו ימנע ממנו להיות שר ביטחון? אדרבה, אני זוקף נקודה זו לזכותו, שהרי כל שר ביטחון משדרות יחוש על בשרו מדיניות לא נכונה בחזית העזתית. נכון אומנם שלפרץ לא ממש היה עבר ביטחוני לפני מינויו לתפקיד, זה דבר שניתן לציין, אבל אינני רואה למה להוציא לעז על עיר ואם בישראל.
- מפתח-רשימה - שיחה 23:09, 29 ביולי 2023 (IDT)
- ביטול ממשל בג"צ על ממשל נבחר ציבור הוא פעולה שיש לה הנמקה הגיונית --- העם בחר את חברי הפרלמנט, לא את בג"צ. אני לא מוצא קשר בין זה לבין מינוי אדם שאינו פיזיקאי מומחה לתפקוד המצריך התמחות בפיזיקה. האם אפשר לתבוע את המדינה על רשלנות מקצועית במקרה כזה? תודה
- אני לא מנסה לצאת פה נגד התיקון האמור לחוק יסוד: השפיטה; אני בהחלט מבין את ההיגיון שמאחוריו. זה לא התפקיד של בג"צ לנקות אחרי הממשלה, אלא זו האחריות של הציבור: אם הוא חושב שהקואליציה עושה מעשים לא סבירים, מה שעליו לעשות זה פשוט לא לבחור בה בבחירות הבאות.
- בהתאם לכך, אם הממשלה ממנה שרים שאינם מתאימים לתפקידם, מה שצריך לעשות זה לא להגיש תביעה בבג"צ, אלא להחליף אותה בבחירות, או לחלופין להחליט שזה לא כל כך נורא ושהאלטרנטיבה גרועה יותר. כמובן שכל זה דורש ציבור אחראי שמבין מה הוא עושה, מה שבכלל לא בטוח שיש לנו פה (ולאו דווקא בקרב תומכי הקואליציה הנוכחית), אבל על מקרים שכאלה כבר אמר שלום חנוך ”הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם”.
- וחוץ מזה, האם השר לאנרגיה אטומית באמת חייב התמחות בפיזיקה? כאמור, שר במדינת ישראל לא צריך להיות מומחה; בשביל זה יש את הדרג המקצועי. כבר היה לנו ראש ממשלה בלי תעודת בגרות, והשמיים לא נפלו; נתמודד גם עם שר לאנרגיה אטומית שהתמחותו היא בכלל בכלכלה. מפתח-רשימה - שיחה 23:59, 29 ביולי 2023 (IDT)
- הסכמתי איתך בהכל חוץ מבהשוואת התמחות בפיזיקה לבחינות בגרות. ראשית עצם השימוש במונח "בגרות" לתיאור בחינות בנושאים טכניים זו טעות אבל אזרום נקודתית ואגיד שרבבות ישראלים למדו באקדמיה בלי תעודת בגרות (או עם בגרות חלקית רק במה שעניין אותם או בלי בגרות כלל). כולם השלימו מגוון קורסים ורבים מהם השלימו תארים כולל במקצועות מדעיים (מכינות, אוניברסיטאות פתוחות ועוד מסלולים). תעודת בגרות היא באמת לא המדד הבלעדי לידע טכני. פוליטיקאי מנוסה ומקושר היטב יוכל לפתור מגוון בעיות אדמיניסטרטיביות בלי שום קשר לבגרות האמורה. מצידי שהשר לאנרגיה אטומית יהיה בוגר תואר בפיזיקה באוניברסיטה הפתוחה בלי בגרות אבל העיקר שיהיה לו ידע אלמנטרי בפיזיקה. זה פשוט נראה עלוב שאדם שאין לו שום רקע אקדמי בפיזיקה ייקח פיקוד על תחום שהוא התמחות ספציפית בפיזיקה. אפילו בחברות היטק ראש צוות חייב לדעת משהו על שפת תכנות ספציפית כדי לתקשר הגיונית עם המתכנתים שמתחתיו שעובדים עם שפה ספציפית זו... ―אנונימי לא חתם
- במערכת הפוליטית הישראלית אין שום חובה ששר יגיע מתחום המקצוע. זה לא מזיק, אבל יש לא מעט שרים מצטיינים שהגיעו מחוץ לתחום. במקרה כזה השר צריך מנכ״ל משרד שמגיע מהתחום וצריך, כמובן, זמן ללמוד את התחום. הבעיה הבסיסית במשפט „שר האנרגיה האטומית דודי אמסלם״ אינה באמסלם (שלצורך העניין אני מניח שהוא משרת ציבור מסור) אלא במשרד עצמו:
- פירקו חלקים ממשרד ראש הממשלה(?) ואולי גם משרד הבטחון ויצרו עוד גוף. הניצוח הזה לוקח זמן שבמהלכו (חודשים שלמים) משתבשת עבודת המדינה. ולאחר שיסתיים הניתוח, נישאר עם עוד גוף שצריך לחוות את דעתו על כל מיני הליכים (ואולי גם לתקוע מקלות בגלגלים) ולקבל תקציבים, כלומר: עוד סיבוך של ניהול המדינה.
- וכזכור, מי שעומד בראש כל זה הוא שר בחצי משרה, החצי השני של המשרה שלו הוא שר נוסף במשרד המשפטים, ומה קורה שם, אין לי מושג. Tzafrir - שיחה 10:17, 30 ביולי 2023 (IDT)
- הסכמתי איתך בהכל חוץ מבהשוואת התמחות בפיזיקה לבחינות בגרות. ראשית עצם השימוש במונח "בגרות" לתיאור בחינות בנושאים טכניים זו טעות אבל אזרום נקודתית ואגיד שרבבות ישראלים למדו באקדמיה בלי תעודת בגרות (או עם בגרות חלקית רק במה שעניין אותם או בלי בגרות כלל). כולם השלימו מגוון קורסים ורבים מהם השלימו תארים כולל במקצועות מדעיים (מכינות, אוניברסיטאות פתוחות ועוד מסלולים). תעודת בגרות היא באמת לא המדד הבלעדי לידע טכני. פוליטיקאי מנוסה ומקושר היטב יוכל לפתור מגוון בעיות אדמיניסטרטיביות בלי שום קשר לבגרות האמורה. מצידי שהשר לאנרגיה אטומית יהיה בוגר תואר בפיזיקה באוניברסיטה הפתוחה בלי בגרות אבל העיקר שיהיה לו ידע אלמנטרי בפיזיקה. זה פשוט נראה עלוב שאדם שאין לו שום רקע אקדמי בפיזיקה ייקח פיקוד על תחום שהוא התמחות ספציפית בפיזיקה. אפילו בחברות היטק ראש צוות חייב לדעת משהו על שפת תכנות ספציפית כדי לתקשר הגיונית עם המתכנתים שמתחתיו שעובדים עם שפה ספציפית זו... ―אנונימי לא חתם
- ביטול ממשל בג"צ על ממשל נבחר ציבור הוא פעולה שיש לה הנמקה הגיונית --- העם בחר את חברי הפרלמנט, לא את בג"צ. אני לא מוצא קשר בין זה לבין מינוי אדם שאינו פיזיקאי מומחה לתפקוד המצריך התמחות בפיזיקה. האם אפשר לתבוע את המדינה על רשלנות מקצועית במקרה כזה? תודה
- יאיר לפיד היה שר האוצר ללא תעודת בגרות וללא תואר אקדמי כלשהו, וגם ללא ניסיון פוליטי קודם. והוא לא הדוגמה היחידה. ליואב קיש, שר החינוך, אין תואר בתחום. וכמובן ישנם עוד.
- עולה מהדיון הזה ש"שר" הוא לא יותר מאיש מרכזייה טלפונית.