ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון180

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

שאלה קוונטית קטנה (סימון דיראק)[עריכת קוד מקור]

למה אם כלומר V ו"ע עם ע"ע למדה של אופרטור T, אז מתקיים  ? תודה מראש. 79.183.211.228 19:55, 19 באפריל 2012 (IDT)

כי
כאשר השתמשתי בכך ש- (נובע מההגדרה של ערך עצמי) ומהומוגניות ברכיב הימני במכפלה הפנימית bracket של דיראק (כלומר: ניתן להוציא סקלר אל מחוץ לסוגרי המכפלה הפנימית). ראו עוד בערך סימון דיראק. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:01, 19 באפריל 2012 (IDT)
האם הסימונים שקולים לגמרי? האם באותה מידה אפשר היה "למחוק את הקו" כך: 79.183.211.228 20:07, 19 באפריל 2012 (IDT)
לשאלתך הראשונה, כן. לשאלתך השנייה לא: (למעשה, הביטוי בצד הימני של המשוואה חסר משמעות). מה שכן נכון זה וראה את הערכים סימון דיראק ואופרטור הרמיטי. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:12, 19 באפריל 2012 (IDT)
זה נכון רק לאופרטורים הרמיטיים. יש גם אנטי-הרמיטיים. ירוןשיחה 20:16, 19 באפריל 2012 (IDT)
החישוב שעשיתי נכון לכל אופרטור לינארי שמוגדר היטב, אם הוא הרמיטי אז ואם הוא אנטי-הרמיטי אז , ובשתי התכונות לא השתמשתי בחישוב, רק בתכונת קיום האופרטור הצמוד. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:19, 19 באפריל 2012 (IDT)
צודק, התכוונתי לאופרטור ליניארי. יש גם אופרטורים אנטי-ליניאריים. ירוןשיחה 20:23, 19 באפריל 2012 (IDT)
 ? עוזי ו. - שיחה 14:51, 20 באפריל 2012 (IDT)
נראה לי שהוא התכוון לאופרטור A כך ש- כאשר למדא סקלר מרוכב. אני לא רואה איך זה משפיע על ההוכחה. בברכה, MathKnight (שיחה) 15:19, 20 באפריל 2012 (IDT)
הם נקראים גם סמי-ליניאריים או sesquilinear. חייכם היו הרבה יותר קלים אם הייתם מוכנים לחשוב על קבוצת הוקטורים כמרחב וקטורי בכמה דרכים שונות (למשל עם סקלרים הפועלים אחרי הצמדה). עוזי ו. - שיחה 18:34, 20 באפריל 2012 (IDT)
אם אני לא טועה, כשהאופרטור אנטי ליניארי, אי אפשר לכתוב . לזאת התכוונתי. ירוןשיחה 19:22, 20 באפריל 2012 (IDT)

נציזם[עריכת קוד מקור]

האם נצים היו ימין או שמאל? מצד אחד "נציונל", מצד שני "סוציאליזם". אז מה הם נחשבו? 79.183.211.228 20:55, 19 באפריל 2012 (IDT)

זה בדיוק הייתה כוונתו של היטלר. לפנות הן לימין והן לשמאל. TZivyAאהמ? • 21:10, 19 באפריל 2012 (IDT)
נראה לי ששמה של המפלגה נבחר לפני שהיטלר הצטרף אליה. לפי יואכים פאסט, היטלר נהג להתגאות בהיותו החבר השביעי שהצטרף אל המפלגה, אולם, הוא היה החבר ה-55 שהצטרף.
ימין של מדינה אחת זה שמאל של מדינה שנייה. ימין של היום זה שמאל של אתמול. המושגים האלה אינם מדויקים.
  • ברמת ההצהרה - כיוון פשיסטי-גזעני. בפועל - כשמדובר במפלגה של דיקטטור אין משמעות אמיתית לימין-שמאל, כי זו לא מפלגה במובן הדמוקרטי, והמנהיג עושה כישר בעיניו. המפלגה הנאצית השתתפה בעיקר בביסוס כוח של דיקטטור, שגרר את העולם למלחמה ולרצח העם הקשים ביותר בהיסטוריה. בהתחשב בתוצאות, ניתן להגדיר את הכיוון שלה כשלילי ביותר (מבחינה אנושית). טורבו - שיחה 23:14, 27 באפריל 2012 (IDT) (במקור מחוץ לחשבון).

כשרות ואכילת ביצים עם כתם דם[עריכת קוד מקור]

ראשית, אשאל מהו כתם הדם שמופיע על ביצים. שנית, למה, לפי היהדות האורתודוקסית אסור לאכול אותו?, שלישית, האם ישנה סכנה מבחינה מדעית?, תודה.

אני מניח שאם יש סכנה רפואית, היא רק באכילת ביצה רכה ולא באכילת הביצה כשזו מבושלת היטב.
לפי ההלכה אסור לאכול דם, כחלק מאיסור זה אסור לאכול דם בביצה. האיסור מהתורה הוא רק כשמדובר בדם של התחלת יצירה של אפרוח. מכיוון שכיום רוב מוחלט של הביצים אינן מופרות הדם אסור רק מדרבנן (יש במסעדות, מאפיות ובתעשייה ביצים מופרות מעודפים של מדגרות). ההבדל בין האיסורים הוא שביצה לא מופרית שנמצא בה דם, אפשר להוציא את הדם ולאכול את השאר. ואילו ביצה מופרית שנמצא בה דם כולה אסורה. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 10:46, 24 באפריל 2012 (IDT)

שאלה קצת יותר גדולה בקוונטים[עריכת קוד מקור]

פה הבעיה שלי שאני לא מבין מה רוצים מחיי:

"מטרת התרגיל למצוא פונקציה של אופרטור נורמלי T. נתון היא פונקציה אנליטית, כלומר פונקציה שניתן לפתחת לטור . חשבו את ."

אני באמת לא מבין מה חוץ מלכתוב אני יכול לעשות. אולי מישהו פה יכול להסביר לי את כוונת השואל? 79.183.211.228 22:54, 19 באפריל 2012 (IDT)

פה זה הכה את המומחה, לא הכה את קורא המחשבות... emanשיחה 03:32, 20 באפריל 2012 (IDT)
הייתי בתקווה שאולי אנשים שכבר למוד קוונטים יוכלו לאתר את הרציונל מאחורי השאלה ובכך לתת לי כיוון. 79.183.211.228 09:46, 20 באפריל 2012 (IDT)
איך למשל היית מחשב את ההצבה של מטריצה נורמלית A, בגודל 2x2, בפונקציה האנליטית e^x? ההגדרה דורשת לכאורה חישוב של כל החזקות A^n וסיכום טור אינסופי מתאים. איך תחשב את רכיבי המטריצה e^A? זו שאלה פרקטית, ויש לה תשובה אלגוריתמית פשוטה. עוזי ו. - שיחה 14:44, 20 באפריל 2012 (IDT)
e בחזקת מטריצה? גורם לי לכאב ראש. מה זה אומר? השאלה שאני הבאתי היא על חזקות של T בi אם אני מבין נכון את מה שאתה כתבת. אבל אני עדיין לא קולט מה חוץ מלכתוב אני יכול לעשות. אז אני מעלה את T בחזקה מלא פעמים וסוכם על כל הטור. ומה עם זה? מה רוצים שאני אבין? 109.65.197.98 15:40, 20 באפריל 2012 (IDT)
קרא את מטריצה נורמלית; היא לכסינה אוניטרית.. ירוןשיחה 16:00, 20 באפריל 2012 (IDT)
רוצים שתדע לחשב דברים כמו שמוגדר, לפי טור טיילור , בתור הסכום . נניח ש- (שהיא נורמלית כי היא סימטרית). מה הרכיב השמאלי העליון של הטור ? עוזי ו. - שיחה 16:03, 20 באפריל 2012 (IDT)
אני מתחיל להבין מה אתה מתכוון מבחינת הרעיון. אבל לא ממש מהבין מבחינה פרקטית. כשמעלים את המטריצה שכתבת בריבוע מקבלים מטריצה . כשכופלים את התוצאה בA מקבלים . אני לא רואה איזה חוקיות חוץ מכפל מטריצות. 109.65.197.98 16:12, 20 באפריל 2012 (IDT)
ירון נתן לך רמז גדול. בברכה, MathKnight (שיחה) 16:21, 20 באפריל 2012 (IDT)
נסה לחשוב קודם כל מה היה קורה בבסיס שבו המטריצה מלוכסנת. emanשיחה 16:25, 20 באפריל 2012 (IDT)
אני כנראה לא מספיק נבון בשביל להבין את הרמזים... אני רואה את הפסקה "מוטיבציה ושימושים" ששם כתוב שאם P היא מלכסנת וD אלכסונית אז ניתן לכתוב את T בחזקת i כ אבל איך כל זה מקדם אותי? המטרה שלי היא לכתוב את כטור חזקות, נכון? אני לא כל כך מבין איך אני עומד במשימה. פשוט לא קולט איך עצם זה שניתן לכתוב את החזקה הNית של T כ-מלכסנת כפול אלכסונית בחזקה N מוביל למה שאני רוצה. נניח שT אלכסונית. אז P=I, ולכן T=P, כלומר (עוזר לי? סתם הצבתי לתוך המשווה T במקום X). אחרת, P שונה מI ואז . אני לא יודע אם מה שאני כתבתי קשור בכלל למה שאני צריך להוכיח. או שאני לא מבין נכון את הרמזים או שאני לא מבין בכלל מה אני צריך לעשות (או הכל יחד). 109.65.197.98 16:41, 20 באפריל 2012 (IDT)
דווקא בכיוון. ועכשיו נשאל אותך, אם D מלוכסנת, מה f(D)?‏emanשיחה 16:47, 20 באפריל 2012 (IDT)
אין לי שום דבר יותר חכם מלהגיד פרט ל:. איזה מידע יש לי? מטריצה אלכסונית שכפלו אותה בעצמה N פעמים, אז העלו כל איבר באלכסון ראשי (שהוא ע"ע) בחזקת N. זה שאיכשהו מתקרב(חם/קר? אני אפילו לא יודע מה אמור להיות הסוף)? 109.65.197.98 17:17, 20 באפריל 2012 (IDT)
תרגיל עזר: חשב את עבור (זה סימן מקוצר למטריצה אלכסונית T) והשווה ל-. בברכה, MathKnight (שיחה) 16:50, 20 באפריל 2012 (IDT)

תרגיל עזר[עריכת קוד מקור]

נציב למשוואה :

נחשב:

אוקי. אני רואה תופעה כלשהי. אני אנסה להגדיר אותה: אם c הוא ע"ע של מטריצה A, אזי C^N הוא ע"ע של A^N ומתקיים ש הוא ע"ע של . זה יפה (כבר קצת מתחיל "לגרד"), אבל עדיין לא מובן לגמרי.

מתחמם. עכשיו הצג את המטריצה כמטריצה אלכסונית באמצעות הערכים העצמיים שלה (שקשורים, כמובן, לערכים העצמיים של T). אחרי שתנסח את המסקנה הנובעת מכך בצורה קומפקטית ואלגנטית (במשוואה מטריציונית אחת פשוטה), יהיה אפשר לעבור לשלב הבא. בברכה, MathKnight (שיחה) 17:34, 20 באפריל 2012 (IDT)
כבר אלכסונית, כלומר הע"ע שלה מופיעים באלכסון הראשי. אני יכול לכתוב אותה כך:

או במילים אחרות, כל ע"ע של הוא צירוף לינארי של ע"ע של T. לזה אתה מתכוון? 109.65.197.98 18:04, 20 באפריל 2012 (IDT)

לא לזה התכוונתי. התכוונתי שתכליל את התוצאה שקיבלת לכל פונקציה אנליטית כלשהי (אפשר בהתחלה למטריצה T שנתתי כאן, אבל זה מיידי להכליל למטריצה אלכסונית כלשהי). בברכה, MathKnight (שיחה) 18:08, 20 באפריל 2012 (IDT)
תהא פונקציה אנליטית וT מטריצה אלכסונית. אם c הוא ע"ע של T אזי הוא ע"ע של . זו הכוונה? 109.65.197.98 18:18, 20 באפריל 2012 (IDT)
כן, עכשיו הצג זאת בצורה מטריציונית - איך נראית המטריצה (הנח שהערכים העצמיים של T הם )? בברכה, MathKnight (שיחה) 18:23, 20 באפריל 2012 (IDT)
או יותר קומפקטי . 109.65.197.98 18:32, 20 באפריל 2012 (IDT)
נכון מאוד. זו המסקנה. עכשיו, עליך להכליל זאת עבור מטריצה הניתנת ללכסון, רמזים לכך קיבלת למעלה ואפשר למצוא גם בערך מטריצה לכסינה#מוטיבציה ושימושים. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:05, 20 באפריל 2012 (IDT)
אוקי, אז במקרה שT אלכוסנית אפשר להגיד ש"סיימנו"( אני לא בטוח שזה מה שצריך לעשות- כתבתי את כמטריצה בזמן שהתבקשתי לכתוב אותה כטור חזקות)? נניח שT לא אלכסונית- אם היא נורמלית אזי היא לכסינה. ולכן קיימת D אלכוסנית וP מלכסנת כך ש . כזכור לי הע"ע של T הם בדיוק הע"ע של D. לומר ניתן לכתוב את D כ ומכאן ש. עכשיו לצעד הבא- (פה אני מועד)- . כבר למדתי להפעיל f על D אלכוסנית, אבל לא על P ולא על מכפלה של מטריצות. הפעם אני לא בכיוון הנכון? 109.65.197.98 19:38, 20 באפריל 2012 (IDT)
עכשיו בא הפיתוח של הפונקציה f לטור חזקות, ושים לב למשל ש- (הסימן שאלה מצביע על הצעד הבא שאתה צריך לעשות בפיתוח השוויון הזה). את הדוגמה שעכשיו נתתי אפשר להכליל לכל טור חזקות שהוא. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:04, 20 באפריל 2012 (IDT)
אני לא בטוח שהבנתי אותך נכון. אולי אתה מתכוון ל? ואז
כיוונתי לתוצאה בסיסית יותר, שבה אין עדיין צורך להציב את הביטוי ל-D. הסתכל בביטוי שכתבתי (עם הריבוע והחזקה השלישית) וחשוב איזו עוד פישוט אפשר לעשות שם (רמז: זה קשור בכינוס איברים). בברכה, MathKnight (שיחה) 20:41, 20 באפריל 2012 (IDT)
מותר לעשות דבר כזה: ? ואז ההכללה לסכום של N הוא . 109.65.197.98 20:58, 20 באפריל 2012 (IDT)
כן, אכן מותר (וגם קל להוכיח זאת). מכאן הדרך לפיתרון התרגיל קצרה, כאשר כאשר הם סקלרים. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:02, 20 באפריל 2012 (IDT)
נראה לי שוב איבתי את הכיוון( לא מפתיע בהתחשב שאני לא ממש מבין לאיפה אני הולך). אני צריך להוכיח שניתן לכתוב את כסכום עם הנחה שT נורמלית וf אנליטית. אני אנסה לכתוב את חלקי הפאזל. הוכחתי: א) אם T אלכסונית אז ניתן לכתוב אותה כ . ב) אחרת היא ניתנת לליכסון ואז נכתוב אותה כ, כאשר D היא אלכסונית המתאימה וP מלכנסת. ג) מתקיים . איך כל זה מתחבר? חסרה לי החוליה "אם T לא אלכסונית, אז " ואני לא רואה איפה אני מחבר את חלק ג'( באיזה שלב הגעתי ללסכום מטריצות?). ועוד חוליה שחסרה לי זה מאיפה באה סדרת הסקלרים? 109.65.197.98 21:44, 20 באפריל 2012 (IDT)
פונקציה אנליטית במשתנה שהוא מספר מרוכב אפשר לפתח לטור חזקות אינסופי כאשר (זה למעשה הכללה של טור טיילור של הפונקציה). כעת, מגדירים את f עבור מטריצות (ריבועיות) באופן הבא: כאשר אנו מסכימים ש- מטריצת היחידה. הטור מוגדר היטב, כי כפל מטריצה ריבועית T בעצמה הוא עדיין מטריצה ריבועית, ולכן החזקה מוגדרת היטב, וכן כי החיבור - או צירוף לינארי של מטריצות ריבועיות גם הוא מוגדר היטב. מאחר שהטור מתכנס (כי f אנליטית) הביטוי מוגדר היטב ומתכנס. למשל: ולכן . כעת נשאר לחבר את הפאזל, קל להוכיח שאם כאשר a ו-b סקלרים מרוכבים ולכן מתחלפים עם כל מטריצה (כלומר: ). בטור טיילור של מטריצות אלכסוניות אתה יודע לטפל. באמצעות מה שאמרתי לעיל והזהות האחרונה שהראתי, עליך לעבור מהצורה הכללית, לצורה שבה יש לך טור טיילור של מטריצה אלכסונית, ואז להשתמש בכל מה שהראנו עד כה. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:00, 20 באפריל 2012 (IDT)
עכשיו- זה נחשב ל"טור לטיילור"? השלב הבא הוא כנראה להציב ע"ע בD: ואז לכתוב את "D הגדולה" : או בצורה יותר קומפקטית . זוהי התשובה? האם הPים לא מפריעים לי? 109.65.197.98 22:57, 20 באפריל 2012 (IDT)
ה P לא מפריע. מה שמפריע (לי) זה שאתה כל כך קרוב לקטע הכי יפה פה, ולא רואה אותו. מה זה למשל ? emanשיחה 23:16, 20 באפריל 2012 (IDT)
לא מזהה. אם C זה ע"ע וa סדרת סקלרים, אז?.. לא רואה משהו מיוחד, אולי טיפה מזכיר טור טיילור. 109.65.197.98 23:27, 20 באפריל 2012 (IDT)
שים לב ש-. בברכה, MathKnight (שיחה) 23:34, 20 באפריל 2012 (IDT)
כלומר אפשר "להריץ" את הi מ-0. אבל אני מנסה להבין איזה "קטע הכי יפה" יש פה? יש פה איזה "פאנץ'-ליין" שאני לא רואה ורוצה לראות. 109.65.197.98 09:27, 21 באפריל 2012 (IDT)
נו, ומה זה הטור הזה? כתבת בעצמך שהוא מזכיר לך משהו. emanשיחה 11:14, 21 באפריל 2012 (IDT)
זה נורה דומה ל. אבל באיזשהו שלב נראה לי התבלבלתי עם האינדקסציה. זה אמור להיות טור עד אינוסף ולא עד n, נכון? אם כך אז התשובה הסופית:
למעשה, אם האופרטור הוא נורמלי, אפשר אפילו להפעיל עליו כל פונקציה רציפה, ולא רק פונקציות אנליטיות. זאת משום שאלגברת הסי-כוכב שנוצרת על ידי T ו- T* היא אלגברת סי-כוכב קומוטטיבית, ועל איברים באלגבראות סי-כוכב קומוטטיביות אפשר להפעיל כל פונקציה ממשית רציפה. לירן (שיחה,תרומות) 18:41, 20 באפריל 2012 (IDT)
אצל פיזיקאים הכל בדרך כלל או אנליטי או אנליטי למקוטעין (כדי לא להתעסק במה מתי מותר לגזור ומתי לא, ומתי דברים מתכנסים או מתבדרים) Face-smile.svg. מה שחשוב הוא, שטור החזקות האינסופי יתכנס לכל סקלר בתחום ההגדרה של f. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:05, 20 באפריל 2012 (IDT)
תבורך על ההנחייה הדידאקטית והסבלנית. כמורה, לא אוכל לעמוד מן הצד מבלי לבטא זאת. שבת שלום, בנצי - שיחה 19:14, 20 באפריל 2012 (IDT)
תודה. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:04, 20 באפריל 2012 (IDT)
לירן. אם כל הכבוד, לא הבנתי מילה ממה שאתה כתבת וזה נשמע בשבילי כמו ג'יבריש מתמטי. ואני גם לא הכי בטוח שבשלב זה של החיים ההבנה של מה זה אלגברה C כוכב תעזור לי. אולי למה שכתבת יש משמעות מתמטית עמוקה, אבל מרמת השאלה שלי אפשר להבין שאני לא מבין באלגברה ברמה כל כך גבוהה. 109.65.197.98 19:38, 20 באפריל 2012 (IDT)
אנונימי, ההערה שלי יועדה ל Mathknight. לירן (שיחה,תרומות) 20:07, 20 באפריל 2012 (IDT)
אוקי. 109.65.197.98 20:31, 20 באפריל 2012 (IDT)

תודות[עריכת קוד מקור]

תודה רבה לכל מי שעזר. לMathKnight תודה כפולה עם 5 אחוז פקטור. 109.65.197.98 12:52, 21 באפריל 2012 (IDT)

מערך דו מימדי ב-JS[עריכת קוד מקור]

אני יוצר מערכים דו ממדיים ב-JS בעזרת spilt. אבל זו מין רמאות. תהיתי אם יש דרך נוספת ליצירת מערכים דו ממדיים ב-JS, שנועדה לכך. רועישיחהמשנה ויקיפדית 23:19, 19 באפריל 2012 (IDT)

ב-JS, מערך דו-מימדי הוא מערך חד-מימדי של מערכים חד-מימדיים. למשל,
var IdentityMatrix = [ [ 1 , 0 , 0 ],
                       [ 0 , 1 , 0 ],
                       [ 0 , 0 , 1 ] ];
alert(IdentityMatrix[1][1]); // 1
alert(IdentityMatrix.join('\n')); /* 1,0,0
                                     0,1,0
                                     0,0,1 */
נו, טוב - שיחה 15:06, 20 באפריל 2012 (IDT)
איזה יופי. לא ידעתי. מה דעתך על זה? :
var p1 = new Array();
        for (i = 1; i <= 10; i++) {
            p1[i] = "0,0,0,0,0,0,0,0,0,0".split(",");
        }

רועישיחה 22:03, 20 באפריל 2012 (IDT)

זה באמת פתרון אלגנטי. בטח התכוונת ל-
for (i = 0; i < 10; i++) //...
(לא שהקודם לא עובד, פשוט מקובל להתחיל מ-0). נו, טוב - שיחה 01:45, 21 באפריל 2012 (IDT)
ידוע. אך, במקרה הספציפי, השתמשתי ב-i כדי לאתחל את המערך הדו מימדי - שהיה חייב להתחיל מ-1 ולא מ-0. המערך הדו מימדי היה בעצם מערך צף לשימור זיכרון ללוח משחק צוללות. הפתרון שאתה הצעת הוא ההגדרה ליצירת מערך דו מימדי ב-JS? המון תודות, רועישיחה 10:23, 21 באפריל 2012 (IDT)

מתח תלת פאזי[עריכת קוד מקור]

במתח תלת פאזי, מה ההפרש בין פאזה לפאזה? (נניח שבין פאזה לאדמה הוא 230 וולט). תודה, ירוןשיחה 01:44, 20 באפריל 2012 (IDT)

ההפרש במתח תלוי ברגע המדידה
כפי שניתן להיווכח מהגרפים שבאיור, ההפרש במתח הרגעי תלוי בזמן.
שאלתך מתייחסת, כפי הנראה, להפרש בין המתחים הרגעיים המתאימים. מאחר ולכל 'פאזה' מופע התחלתי שונה, כפי שרואים באיור שהעלה יוסי, הרי שבזמנים שונים יש למתחים הרגעיים ערכים שונים, ולפיכך, גם ההפרשים המתאימים משתנים בזמן. בנצי - שיחה 18:40, 20 באפריל 2012 (IDT)
כמובן. ועדיין, לפאזה מייחסים '230 וולט' (לעומת האדמה) למרות שזה סינוס שתלוי בזמן. השאלה שלי היא מדוע מייחסים '400 וולט' למתח בין פאזה לפאזה. ירוןשיחה 21:27, 20 באפריל 2012 (IDT)
אני לא מבין בזה, אבל בדיקה פשוטה מראה שבשני המקרים המתח שכתבת הוא ההפרש המקסימלי הרגעי (במקרה של תלת פאזי יצא 398V). ‏Setresetשיחה 08:43, 21 באפריל 2012 (IDT)
הזווית בין כל שתי פאזות היא 120 מעלות, ולכן המרחק הוא אורך המיתר של זווית כזו במעגל שרדיוסו 230, כלומר . אם היה מדובר במתח חמש-פאזי, המרחק בין פאזות סמוכות היה כ-270V, וכן הלאה. עוזי ו. - שיחה 20:58, 21 באפריל 2012 (IDT)

הדבר העגול מעל הבניין הגבוה שבקרייה תל אביב[עריכת קוד מקור]

כל פעם שאני עובר עם האוטובוס ליד מגדלי עזריאלי אני שם לב שממש ממול בבניין הגבוה בקרייה יש כזה דמות קעורה או ליתר דיוק דמות צלחת לויין ענקית על הבניין, מה זה בדיוק מנחת מסוקים או צלחת לווין שמשדרת למרחוק? 176.13.53.142 02:27, 20 באפריל 2012 (IDT)

כמו שכתוב בערך הקריה, זה מנחת מסוקים. 94.159.140.166
זו צלחת לוויין שקולטת ערוצי סרטים וקומדיות מהחלל החיצון, ובנוסף מנחת מסוקים בראש מגדל המטכ"ל. טורבו - שיחה 23:18, 27 באפריל 2012 (IDT) (במקור מחוץ לחשבון).

צעקות ובלאגנים במסחר הבורסה לניירות ערך[עריכת קוד מקור]

רציתי לשאול מדוע פעם (או שזה גם קורה עדיין היום, אינני יודע) הראו קטעים בסרטים שהמסחר בבורסה כולו מתנהל בצעקות ובלאגנים וכד׳. למשל בסרט ׳מה שקורה בווגאס׳ רואים במצב הנ״ל את השחקנית קמרון דיאז. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כפי שמוסבר בערך בורסה לניירות ערך - בחלק מן הבורסות מתבצע מסחר ממוחשב ללא אולם מסחר פיזי, למשל נאסד"ק והבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובחלקן מתבצע עדיין מסחר באולם ("עם צעקות") - למשל הבורסה לניירות ערך בניו יורק. טורבו - שיחה 23:20, 27 באפריל 2012 (IDT) (במקור מחוץ לחשבון).

עברית בנקאית[עריכת קוד מקור]

מנסה לקרוא מכתב מהבנק שבו כתוב הכל בשפה מוזרה. אני צריך תירגום למונחים: ריבית, הפרש והצמדה.

וגם, מה זה אומר:

  • מדד בסיס 103.1000, מדד קובע 104.0000 - זה אומר שההפרש ביניהם הוא עלייה של 0.873 אחוז בקירוב.
  • הפרשי הצמדה על הקרן.
  • הפרשי הצמדה על ריבית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תאנות דרכים[עריכת קוד מקור]

לא יעוץ משפטי- סתם ידע כללי:

תאונה קלסית: רכב א' עוצר בצד ונהג א' פותח את הדלת כי מתכוון לצאת, רכב ב' נוסע אחריו ונכנס בדלת הנפתחת. נזק לשני הרכבים. איזה נהג אשם בתאונה?

תלוי.
באופן כללי, על-פניו, זה שביצע את הפעולה החריגה ישא במרב האשמה.
היינו, זה ששם דלת באמצע של נתיב נסיעה...
מעבר לכך, זה באמת תלוי.

  • האם/כמה בשוליים עצר הרכב העוצר?
  • למה/האם דלתו של הרכב העוצר פלשה לתוך נתיב הנסיעה?
    האם זה כי השוליים לא היו מספיק רחבים על מנת להכיל את הרכב והדלת במצב פתוח?
  • מה היה שדה הראיה של שני הנהגים? זה הפוגע, וזה הנפגע?
  • מדוע בחר נהג הרכב החונה לפתוח את דלתו בעת בה פתח אותה? האם לא היה סיפק בידיו להמתין רגע קט עד לחלוף הרכב הפוגע?

הדברים הבאים נכתבים תוך שימוש בהגיון הבריא שלי בלבד (לחוק אין תמיד קשה להגיון הבריא, בטח לא לזה שלי).
תחושתי היא שזה שנהג באופן החריג (יותר) ישא (במרב) האשמה.
נראה שלנהג העוצר היו יותר דרכים להמנע מן התאונה.
יתכן כי היה יכול לעצור יותר "בעומק" השוּל.
נראה כי יכול היה לצאת מן הדלת הימנית (המושב שלצד הנהג), ולהציב משולש אזהרה כמה עשרות מטרים לפני הרכב. משולש זה היה (אולי) תופס את עיניו של הנהג החולף, ומתריע בפניו לגבי הסכנה הצפויה.
והכי חשוב, נראה כי נהג הרכב העוצר היה יכול פשוט להמתין כמה שניות, לשעת כושר בה לא יחלפו רכבים לצד רכבו.
להבנתי, בעל הרכב העוצר צריך להראות כי היתה סיבה להתנהגותו. אחרת, התנהגותו תוכר כנמהרת.
התנהגות נמהרת היא כזו שלא נוקטת בצעדי הזהירות האפשריים (במידת הסביר).
נראה שהדבר היחיד שיכול היה הרכב החולף לעשות, הוא לבלום (לאחר שהדלת הוטחה לתוך נתיב הנסיעה).
היכולת שלו לבלום במקרה זה היא פקטור של מהירות נסיעתו, ושל... הזמן שניתן לו על-ידי פותח הדלת.
לטעמי, הרכב העוצר צריך להראות שהיה לו נחש ברכב או כל דבר דומה שגרם לו לפרוץ בבהלה מרכבו לתוכו של נתיב נסיעה (המיועד כאמור... לנסיעה).
במידה ויוכיח את המיידיות הנדרשת, כנראה שהוא עדיין יהיה אשם, אך בנסיבות מקלות (נניח ללא כל עונש).
דוד הירושלמי - שיחה 16:41, 21 באפריל 2012 (IDT)

  • המונח "אשם" במובן הרחב הוא סובייקטיבי לחלוטין. מבחינת אכיפה - אם המשטרה חוקרת את התאונה, אפשר שיוגש כתב אישום נגד מי שלדעתה ביצע עבירה. מקרים

רבים מסתיימים בהסדר טיעון, כי הוא אינטרס חזק של כל הצדדים המעורבים - חוסך סיכונים ומשאבים לביהמ"ש, לתביעה ולנאשם. ללא הסדר טיעון - התוצאה תלויה בנסיבות המקרה, בשיפוט ובייצוג המשפטי. מסקנה - חשוב מאוד להיזהר מאוד בדרכים. טורבו - שיחה 22:32, 27 באפריל 2012 (IDT)

כביש 23 מנהרות הכרמל[עריכת קוד מקור]

מדוע כביש 23 "מנהרות הכרמל" קיבל מספר 23? מספרים אי-זוגיים הרי הם כבישים מזרח-מערב.. ואילו כביש 23 הוא צפון-דרום.. הוא מחבר את דרום חיפה עם צפון חיפה או יותר נכון עם צומת הקריות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כפי שמוסבר בערך מנהרות הכרמל ובאופן מפתיע, מדובר בכביש רוחב (מזרח-מערב). מפות נוספות מוצגות באתר החברה המפעילה. טורבו - שיחה 23:25, 27 באפריל 2012 (IDT) (במקור מחוץ לחשבון).

נשים במכנסיים - האם נשים לבשו מכנסיים מעולם או שזו תופעה חדשה של הזמן האחרון?[עריכת קוד מקור]

איך היו סדרי הלבוש בעבר? האם בתחילה רק גברים לבשו מכנסיים ונשים שמלות, או שבהתחלה כולם לבשו שמלות (גם נשים וגם גברים), ואחר כך רק גברים לבשו מכנסיים ונשים שמלות ורק אח"כ מכנסיים? בערך כתוב משפט ערטילאי בנוגע לעניין ללא שום הרחבה או מקור. 176.13.251.148 20:53, 21 באפריל 2012 (IDT)

התשובה אינה אחידה בזמן ובמקום. האם ביקרת בבית התפוצות או במוזיאון ישראל (לא זוכר את האגף המדוייק, ביחוד אחרי הארגון מחדש שם, אבל לא קשה לברר) ? במוזיאונים אלה יש תצוגות של לבוש ממאות קודמות. למשל, במאות הקודמות, נשים יהודיות באזורים מסוימים בצפון אפריקה, וגם בתימן, נהגו ללבוש סוגים מסוימים של מכנסיים מתחת לחלק עליון שהיה מעין חצאית (אנ') או שמלה (אנ'), מסיבות של צניעות, כנראה, ולא כפריט לבוש עצמאי. עיין גם ב-trousers#history. בנצי - שיחה 17:55, 22 באפריל 2012 (IDT)
אם זה נקרא מכנסיים אפשר לסווג גם את התחתוניות הקדומות כסוג של מכנסיים שנלבשו על ידי נשים. TZivyAאהמ? • 17:59, 22 באפריל 2012 (IDT)

2 שאלות על סיפורו של סולי פרל (סולומון פרל)[עריכת קוד מקור]

רבים כאן ראו את הסרט הנפלא "אירופה אירופה". השאלות הן: איך אייתו בגרמנית\אנגלית את השם של חברתו מהנוער ההיטלראי (שר"י) בגרמנית (לני לטש, דומני שכך), ואיפה אפשר לראות תמונות שלו מעברו? חוץ מכמה תמונות ספורות מגוגל לא מצאתי הרבה, אשמח לעזרה. תודה לכם. 79.179.157.36 13:37, 22 באפריל 2012 (IDT)

ראה אירופה אירופה (סרט) ושלמה פרל.אודי - שיחה 11:38, 23 באפריל 2012 (IDT)
זה לא מופיע שם כלל וכלל. 79.181.147.147 02:30, 25 באפריל 2012 (IDT)

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור]

בערך מלחמת העצמאות מופיעים נתונים על הצבאות שהשתתפו בקרב. מופיע שם: "פלסטינים וערביים מקומיים: 4,200". המידע הזה נראה מוזר, האם מתוך יותר ממיליון ערבים שהתגוררו בארץ (בתחומי המנדט), השתתפו בקרבות פחות מחצי אחוז? האם מישהו יכול לאשר, להפריך או להסביר את הנתון הזה?

השאלה הזאת מקומה בשיחה:מלחמת העצמאותעודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 14:53, 22 באפריל 2012 (IDT)
לפי "לא על מגש של כסף" מאת יהודה ואלך ביום הפלישה מנו הערבים כ-30,000 חיילים מצבאות ערב ועוד כ-10,000 מקומיים. בברכה, MathKnight (שיחה) 14:54, 22 באפריל 2012 (IDT)

מה זה דרייברים?[עריכת קוד מקור]

בתחום המחשבים שבה וחוזרת המילה 'דרייברים'. מה הם הדרייברים? 132.66.100.12 16:34, 22 באפריל 2012 (IDT)

ראה דרייבר. בברכה, MathKnight (שיחה) 16:35, 22 באפריל 2012 (IDT)

תרמודינמיקה[עריכת קוד מקור]

האם אפשר לקבוע כ"חוק טבע": בגז אידיאלי בהתפשטות אדיאבטית, אנטרופיה נשארת קבועה? ככה זה נראה במעגל קרנו. האם זה ככה תמיד? מה הסיבות לזה? 109.67.191.245 17:00, 22 באפריל 2012 (IDT)

צריך קצת להזהר. ראה את הערך [:en:Adiabatic process]]. זה נכון עבור התפשטות אדיאבטית הפיכה. בעקרון. תהליך אדיאבטי הוא כזה שלא נכנס חום מהסביבה. וכזכור . אז אם התהליך הפיך זה אומר שdQ=0 גורר שגם dS=0. אבל אם הוא לא הפיך, בכל זאת יכולה להוותר אנטרופיה. emanשיחה 00:24, 23 באפריל 2012 (IDT)

מי הלחין את[עריכת קוד מקור]

"למולדת שובי רוני" של אשר מזרחי, המושר עתה בקולה הנהדר של אורית עטר ? בנצי - שיחה 17:29, 22 באפריל 2012 (IDT)

על פי הערוץ הרשמי שלה ביוטיוב, לחן השיר הוא לחן תוניסאי עממי, שהפיק נדב ביטון ועיבדו ביטון ועטר. על פי אקו"ם קיים גם לחן של יוסף ברדה. רונאלדיניו המלך - שיחה 18:02, 22 באפריל 2012 (IDT)
אני יודע שזהו לחן תוניסאי-עממי. אני מנסה להתחקות אחרי מקורו. היה עוזר מאוד אילו ידענו היכן שמורים רשימותיו ותיעוד יצירותיו. הייתי רוצה מאוד לדעת פרטים על בני משפחתו. זהו הכיוון, בינתיים. בנצי - שיחה 18:28, 22 באפריל 2012 (IDT)
בנצי שלום, ע"פ המידע כאן [1] וכאן [2] (מסנן הספאם לא מאפשר לי להקליד את הכתובת המקורית כקישורית, מחק r אחת ו־b אחת מהמילה שאחרי "musique"), מלחין השיר היה האדי ג'ואיני (בערבית: الهادي الجويني, בצרפתית: Hédi Jouini). מקווה שזה עוזר וכל טוב, Tomn - שיחה 19:09, 22 באפריל 2012 (IDT)
רב תודות לך. אני ממש מוקיר את תשובתך המהירה והמפורטת. הייתי בטוח שאצטרך לעזרתו של חוקר מוזיקה, אבל ניסיתי בכל זאת. מעניין איך הצלחת להגיע לזה. שבוע טוב ומבורך, בנצי - שיחה 21:23, 22 באפריל 2012 (IDT)
בבקשה בנצי, שמח שיכולתי לעזור. ערב נעים, Tomn - שיחה 21:35, 22 באפריל 2012 (IDT)

הקצאת זכרון דינמית[עריכת קוד מקור]

אני כותב תוכנית שמשחקת נגד המשתמש בול פגיעה בשפת C (אם היה "הכה את המומחה" בויקיספר הייתי שואל את זה שם. אבל אין שם). נניח שעשיתי את הקוד הבא:

#include <stdio.h>
int main (void)
{
int *pointer = (int *) malloc(<size>);
p=realloc(p, <size> - 1);
free(p);
}

(כלומר, למי שלא הבין את הקוד, עשיתי הקצאת זיכרון דינמית לבלוק זיכרון ואז הקטנתי את הבלוק ב-1) אחרי שהקטנתי את הבלוק, איזה כתובת מהבלוק שוחררה? האחרונה או הראשונה? תודה. --77.125.95.160 19:48, 22 באפריל 2012 (IDT)

במקרה הזה שום דבר לא שוחרר. הקצאות מיושרות לגודל שלמעבד קל לעבוד איתו (למשל גודל 32 ביט). realloc לא חייב לשחרר כלום גם אם הקטנת בעשרות בתים. בכל מקרה לא יחתך לך הבית הראשון. Shannen - שיחה 21:25, 22 באפריל 2012 (IDT)
שים לב שיש לך מספר טעויות בקוד: לא בדקת מה קיבלת בmalloc, הrealloc מתייחס למשתנה אחר בכלל, אם הrealloc יכשל תאבד גם את המשתנה שכבר הקצאת, לא החזרת ערך לפונקציה main, הגודל לא יכול להיות שלא בגודל int. Shannen - שיחה 08:29, 23 באפריל 2012 (IDT)
נכון, אבל זה לא משנה. לא הרצתי את הקוד במציאות, זאת הייתה סתם דוגמא. 77.125.95.160 13:19, 23 באפריל 2012 (IDT)
אבל אם אני אקטין בגודל שנוח למעבד (למשל, גודל של Integer) אז הוא ישחרר כתובת כלשהי? 77.125.95.160 13:49, 23 באפריל 2012 (IDT)
(הכוונה היא שגם <size> וגם מספר הבתים שהורדתי מהבלוק מתחלקים בגודל של Integer) 77.125.95.160 13:53, 23 באפריל 2012 (IDT)
כנראה שהתשובה היא: תלוי במימוש של realloc/malloc שבפני עצמו תלוי גם במכונה ובמערכת ההפעלה שאתה עובד איתה. לשחרר זיכרון קטן זה יכול להיות מאוד לא יעיל כי זה מגדיל את השברור (פרגמנטציה) בזיכרון. כמובן שזה תלוי בהרבה גורמים. --אלעזר - שיחה 14:19, 23 באפריל 2012 (IDT)
אז איך אפשר להקטין את גודל הבלוק בגודל זיכרון קטן? --77.125.95.160 15:49, 23 באפריל 2012 (IDT)
אם זה ממש ממש קריטי, אתה יכול לעשות ניהול זיכרון משל עצמך. אופציה אחרת (לא מאוד יעילה) היא פשוט לשחרר ולהקצות מחדש. אם תפרט את ההקשר שבשבילו זה חשוב לך יהיה אפשר לתת תשובה טובה יותר. --אלעזר - שיחה 01:29, 24 באפריל 2012 (IDT)
או להשתמש בקריאות מערכת הפעלה מתאימות (אלה שבהן משתמשת realloc). אני חושב שבלינוקס זה אפשרי. אין לי מושג לגבי חלונות. --אלעזר - שיחה 01:31, 24 באפריל 2012 (IDT)
מה זאת אומרת "ניהול זיכרון משל עצמי" (אני לא כל־כל מנוסה בזיכרון דינמי)? כלומר, אני אעשה פרוצדורה משלי שדומה ל-realloc במטרתה אך שונה באלגוריתם שלה (כך שהיא תוכל להקטין את גודל הבלוק בגודל זיכרון קטן)? --77.127.57.229 19:14, 29 באפריל 2012 (IDT)
למשל. הכל תלוי מימוש, מערכת הפעלה ומכונה. --אלעזר - שיחה 00:18, 30 באפריל 2012 (IDT)

מונחים במתמטיקה[עריכת קוד מקור]

מה ההבדל בין "טרנספורם"(התמרה), "פונקציונל", "אופרטור" ו"הרכבת פונקציות"? הכל זה פעולות שעושים על פונקציה ומקבלים פונקציה אחרת, לא? למה לדוגמה "נגזרת" היא אופרטור ולא "התמרה"? 109.67.191.245

אני חושב שעיקר ההבדל הוא מונחים היסטוריים. אופרטור בדרך כלל מציין התאמה שלוקחת פונקציה ממרחב וקטורי V ומחזיר פונקציה אחרת באותו מרחב, כלומר: , ובדרך כלל גם מניחים שהאופרטור הוא ליניארי. "טרנספורם" לוקחת פונקציה ממרחב אחד ומעבירה אותה למרחב שונה (למשל מ"מרחב הזמן" t ל"מרחב התדר" ). הרכבת פונקציות היא התאמה המקבלת 2 פונקציות ומחזירה פונקציה שהיא במרחב אחר לגמרי, והיא לא בהכרח ליניארית. לבסוף, היסטורית פונקציונל היא התאמה שמקבלת פונקציה במרחב וקטורי V ומחזירה סקלר בשדה F מעליו מוגדר V, למשל: ובדרך כלל מוסכם שלפי הגדרה פונקציונל הוא ליניארי (יש כאלה שלא מסכימים, ומציינים במפורש "פונקציונל לינארי" עבור פונקציונל שהוא גם לינארי). בברכה, MathKnight (שיחה) 21:29, 22 באפריל 2012 (IDT)

למה קידום השד העדתי, לגווניו השונים של הקידום, הוא דבר חוקי?[עריכת קוד מקור]

איני דמוקרטי פנאטי, אני דומקרטי ריאלי, ובעד סייגים לדמוקרטיה, אני דמוקרט מתגונן. אני בעד לצנזר ולהעניש אנשים שמקדמים את השד העדתי ומנציחים סטריאוטיפים כוזבים. ואני שואל, למה נותנים לשד העדתי במה בטלוויזיה?, חוץ מהקומוניסטים, איזה עוד קבוצות, הומאניות יותר או פחות, מתנגדות לשדים עדתיים למיניהם?. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יש כאלו שבעיניהם "קידום השד העדתי" נכלל במסגרת חופש הדיבור. עוזי ו. - שיחה 21:40, 22 באפריל 2012 (IDT)
מעניין אותי איזה מה הסיבות שגורמות לדמוקרט פנאטי לשרוף צמיגים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:54, 22 באפריל 2012 (IDT)
הוא טוען שהוא אינו. בנצי - שיחה 08:34, 24 באפריל 2012 (IDT)
למה בדיוק אתה קורא "השד העדתי" ? על איזה "סטריאוטיפים כוזבים" אתה מדבר ? תן דוגמאות קונקרטיות אליהן ניתן להתייחס. יכול להיות שאתה מתכוון לטיפוחו של 'שד' כזה, או שאין מדובר ב'שדים' אלא בדיון לגיטימי כזה או אחר על עוולות חברתיות, דיון שלו היבטים היסטוריים וחברתיים. בנצי - שיחה 08:34, 24 באפריל 2012 (IDT)
אני חושב שהבנת אותי היטב גם בלי דוגמאות קונקרטיות. הפילוג והסיווג האווילי והפטרנליסטי של בני אדם לקבוצות, בלי שבהכרח יזדהו עם קבוצות כאלה, ובלי בסיס רציני לכך, דבר המפצל בני אדם לקבוצות נון-פרקטיות ואף, בנסיבות שונות, יכול לסכנם, חד משמעית. 79.181.147.147 02:29, 25 באפריל 2012 (IDT)
לנחש אני יודע לבד. בכל זאת, דבריך אינם קונקרטיים דיים, ושאלתי לא הועלתה לתפארת המליצה. בנצי - שיחה 19:56, 25 באפריל 2012 (IDT)
החלוקה לקבוצות היא מאפיין ותיק וחזק מאוד באנושות, כנראה משום שהיא מקלה על תפיסת העולם של האדם ומקנה ביטחון. בדומה למאפיינים רבים נוספים, היא כנראה לא תיעלם בקרוב. ולא בטוח שהבנתי לאיזה קומוניסטים נאורים התכוונת, לקיבוצים או לדיקטטורות? טורבו - שיחה 23:28, 27 באפריל 2012 (IDT) (במקור מחוץ לחשבון).
בנצי, עובדה שאחרים הבינו אותי בלי זאת, וגם אתה כמובן. לפלוני, וגם לבנצי, סילחו לי על שלא ציינתי לעיל שאני מדבר על החלוקה העדית הנלעגת כאן בארץ. 79.181.147.147 21:01, 25 באפריל 2012 (IDT)

מי הרג את טרומפלדור[עריכת קוד מקור]

מישהוא יודע איזה צבא ערבי כבש את תל חי? מהערך טרומפלדור לא באמת מובן איזה צבא זה היה213.151.48.139 21:12, 22 באפריל 2012 (IDT)

זה לא היה צבא סדיר אלא כוחות מורדים תחת הנהגתו של כאמיל חוסיין אפנדי. שנילי - שיחה 21:16, 22 באפריל 2012 (IDT)

מה לדעתכם\ן הכוונה במרכבת נדיבי עם?[עריכת קוד מקור]

כפי שמצוטט מתוך פתיחה לשאלה המופנית לרבנו תם: "רבינו יעקב אב נר בן נר זיון וזיהרן כבר בתיה, ומבלעדיך אין איש להרים ידיו ורגליו במרכבת נדיבי עם, כי לך ניתנה (תורה) למורשה, ועל פיך אנו חיים." Anonymous - שיחה 12:59, 23 באפריל 2012 (IDT)

יש פסוק בשיר השירים - "לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב". מרכבת נדיבי העם נשמע כמו ביטוי מליצי למועצת המנהיגים. עוזי ו. - שיחה 13:47, 23 באפריל 2012 (IDT)
תודה! Anonymous - שיחה 15:56, 23 באפריל 2012 (IDT)

שריפת צמיגים[עריכת קוד מקור]

למה שורפים צמיגים בהפגנות לא חוקיות? למה צמיגים ולמה לשרוף? 192.114.105.254 13:16, 23 באפריל 2012 (IDT)

זה עושה המון עשן, שנראה למרחק רב. מה שעונה על שתי השאלות. --אלעזר - שיחה 14:20, 23 באפריל 2012 (IDT)
זה אמצעי שימושי לחסימת כבישים, כי כשהם בוערים קשה להזיז אותם. איתמר ק. - שיחה 16:07, 23 באפריל 2012 (IDT)
פילוסופיה של ונדליזם :) • חיים 7 • (שיחה) • א' באייר ה'תשע"ב • 16:08, 23 באפריל 2012 (IDT)
קשור, אבל לא- את זה ראיתם? [3]

זו שריפת צמיגים! אילן שמעוני - שיחה 20:49, 24 באפריל 2012 (IDT)

ובהקשר הזה, תמיד נחמד להיזכר בגיבוב הצבאי "צמב"רים בוערים" כמו גם "פס סס"ל לבן". אביתר ג'שיחהתרומות • ט' באייר ה'תשע"ב • 12:00, 1 במאי 2012 (IDT).

שאלה חשובה[עריכת קוד מקור]

האם יש יותר מכורסים מבוגרים מצעירים?, אני רואה הרבה יותר מכורסים, בים, בבריכה, בהרבה מקומות, שהם "מבוגרים" גיל 40 פלוס למרות שבשאר הגוף הם לכאורה בסדר, הם לא נראים שמנים יותר מדיי בשאר הגוף. למה יש כרס להרבה גברים מבוגרים? זה משהו הורמונאלי?, למה כל כך קשה להם להוריד אותה. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

באופן כללי, השמנה רווחת יותר אצל מבוגרים מאשר אצל צעירים. (למשל: בערך כתוב ש- 20% מהילדים ו-60% מהמבוגרים בארצות הברית סובלים ממנה) שני גורמים אפשריים: ילדים גדלים, ומנצלים את הקלוריות לגדילה, וצעירים (כולל ילדים) עושים יותר כושר ממבוגרים, ומתרוצצים יותר. בלנק - שיחה 18:27, 24 באפריל 2012 (IDT)
מצאתי מאמר על זה. בלנק - שיחה 18:28, 24 באפריל 2012 (IDT)

שטות צבאית[עריכת קוד מקור]

בארוחות לטירונים וכדומה, יש מה שנקרא "תדרוך" לפני כל ארוחה, ב"תדרוך" הזה, כל פעם ה"אחראי" מסביר איך לאכול נכון, עם סכין ומזלג, ומציין שהסכין והמזלג נמצאים מימין ושמאל. אני רוצה לשאול, איפה התחיל המנהג הזה? וגם, למה לא מבטלים אותו? 79.183.149.192 22:15, 23 באפריל 2012 (IDT)

אתה מדבר בהכללה. האם זה נהוג בכל מקום ? זה נשמע כמו איזה 'הווי' שהתפתח לו בבסיס כלשהו. כבר שמענו על סוגי 'פולקלור' צבאיים, גרועים בהרבה. בנצי - שיחה 08:21, 24 באפריל 2012 (IDT)
בטח מדובר על בסיס מפונק (חיל אוויר? ים?) שלא שייך ל"ירוקים". בבסיסי שריון וחי"ר שהכרתי, היה או רק מזלג או רק כף או רק סכין(!), אבל האוכלים שם לא זוכים לשילוב מתורבת של סכו"ם. דווקא חבל ששם לא עשו הדרכות על איך לאכול מרק עם מזלג או אורז עם סכין. יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:21, 24 באפריל 2012 (IDT)
לא יודע מה אתכם - בכל בסיס שבו הייתי היה סכין, כף ומזלג (לא תמיד נקיים), ואף אחד מעולם לא הסביר לי איך להשתמש בהם. דניאל צבישיחה 09:28, ב' באייר ה'תשע"ב (24.04.12)
בשירותי הצבאי אכלתי במספר לא קטן של בסיסים. באף אחד מהם לא קיבלתי "תדרוך ארוחה" (וכן, יצא לי לאכול נקניקיות עם כף). ממש מסקרן אותי- באיזה בסיס מדובר? Corvus,(שיחה) 14:54, 25 באפריל 2012 (IDT)

דמוגרפיה בצה"ל[עריכת קוד מקור]

צה"ל או גוף מוסמך אחר כלשהו, מספקים נתונים אודות הדמוגרפיה של צה"ל? (כגון אחוז הנשים, אחוז הדתיים וכדו') במידה וכן היכן ניתן לצפות בנתונים? הוי ארצי - שיחה 11:22, 24 באפריל 2012 (IDT)

שגיאות ניסוי[עריכת קוד מקור]

נגיד שבניסוי מודדים שני גדלים x ו-y כדי לחשב בעזרתם את (f(x,y. למה השגיאה ב-f כתוצאה מהשגיאה במדידת x ו-y אינה מוערכת ע"י f'(x)dx +f'(y)dy כאשר dx ו-dy השגיאות ב-x ו-y בהתאמה (קירוב ליניארי), אלא ע"י שורש של סכום הריבועים של הביטויים האלה? תודה, 94.159.188.250

הביטוי הלינארי שכתבת הוא ההערכה הטובה ביותר (מסדר ראשון) לגודל השגיאה. לכן, בכל מקרה קונקרטי (שבו dx,dy ידועים) עדיף להשתמש בנוסחה הזו. עם זאת, אם אינך יודע את גודל השגיאה (וכיוונה!) מראש, אלא רק חסם על השגיאה (או סטיית התקן שלה) תוכל לחסום את השגיאה בעזרת שורש סכום הריבועים המתאים. עוזי ו. - שיחה 15:26, 24 באפריל 2012 (IDT)
תודה, אבל למה דווקא שורש סכום הריבועים? 94.159.188.250
כי זו סטיית התקן של השגיאה, בהנחה שהשגיאות בשני הצירים בלתי תלויות. וגם בגלל שזו הנורמה של וקטור השגיאה, אם חושבים עליה כתוצאה דו-ממדית. עוזי ו. - שיחה 16:34, 24 באפריל 2012 (IDT)

מתי יהיה מאגר DNA של כל אזרחי ישראל?[עריכת קוד מקור]

מתי יהיה מאגר DNA של כל אזרחי ישראל? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא בזמן הקרוב, ואולי אף פעם. חוק המאגר הביומטרי, שצפוי לצאת לפועל בעשור הקרוב, כולל רק טביעות אצבעות ותווי פנים, וגם הוא זוכה לביקורת רבה, למשל של האגודה לזכויות האזרח בישראל. בלנק - שיחה 16:27, 24 באפריל 2012 (IDT)
אין דבר כזה "אף פעם", גם לא תחת אולי. מתישהו, וזו שאלה של זמן, הביוטכנולוגיה תתעצם במידה כזו שהשליטה בכמויות מידע עצומות, מהסוג האצור בגנום, או בגנומים של אוכלוסיות, תהיה דבר של מה בכך. זה יהיה זמין מדי. קל מדי להשגה ולאצירה. יהיה צורך בכלים משפטיים אחרים לגמרי וכלי בקרה טכנולוגיים תואמים שיבטיחו אותם, שכן, עולם האתיקה והמשפט הם אלה שיצטרכו להתמודד עם התנאים והאפשרויות החדשות, ולא להיפך. עם זאת, אינני חושב שהאתיקה תוזנח, משום שזהו ערך אנושי, כל עוד קיימת אינטראקציה בין בני אדם. כך, לפחות, במדינות מתוקנות. אני מודה שהחשש מהבאות גורם לי לחשוב שאולי כדאי לעצור את התקדמות המחקר המוביל לכך. אבל, מסופקני אם ניתן הדבר. דומה הדבר לכניסה לג'ונגל מסוג חדש, מבלי להכיר את עיציו, את החיות שבו, ואת מידת המסוכנות שבהם. עולם חדש לגמרי. בנצי - שיחה 18:33, 24 באפריל 2012 (IDT)

אלוהים מבטל תורה מיהודי?[עריכת קוד מקור]

איך יסבירו דתיים מקרה של דתי שעבר תאונה וקיבל אמנזיה רטרוגרדית חלקית לא עלינו, ומתוקף פגיעתו באנרגם שקורטקס, שכח דברי תורה מסוימים שלמד וצריך ללומדם שוב. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שאלתך איננה רלוונטית משום שהיא סותרת את חוקי הטבע, וכבר קבע הרמב"ם, לפני כ-900 שנה, שאין חריגה מחוקי הטבע. כל זיכרון וכל למידה מבוססים, בסופו של דבר, על תאי עצב ועל הקשרים או האינטראקציות ביניהם. מבחינה נוירולוגית אין הבדל עקרוני בין צבר אחד של קשרים לבין צבר אחר, ועל שניהם חלקים אותם חוקים, פיזיקליים וביוכימיים, ללא קשר ל'תכולה' האצורה בקשרים אלה. אין הפלייה בין נוירון למישנהו. בנצי - שיחה 18:21, 24 באפריל 2012 (IDT)
shwei shwei ya habibi, למה סותרת את חוקי הטבע?. מה ההוכחה שהתשתית ל"מידע" היא כלל-תאית (קרי, שבכל תא וקשריו יש את כל המידע שיש בכל שאר התאים וקשריהם, אם הבנתיוך נכון) ולא פזור בנוירונים עצמם במעין מאגר ביולוגי שטבעו לא ברור כעת?. יש חוקרים שסבורים למשל שהחומר השחור מאחסן זכרון לוקומוטורי פרוצדרואלי, ופגיעה בו מנטרלת יכולות אלה באופן עקיף (לא ישיר כגון פגיעה בקורטקס). מנין לך שאין הפלייה בין נוירון למשנהו?. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. האם אתה השואל המקורי ? נא חתום בסוף תגובתך, כמקובל (4 טילדות (~) בסוף).
ב. לא היבנתי את שאלתך לגבי "כלל תאית". בכל מקרה, סוד המידע טמון במורכבות של אינטראקציות (התלויה, מצידה, בגודל המערכת או הצבר). ככל שרמת המורכבות גבוהה יותר, נוצרות 'ישויות' חדשות. 'ישויות' אלה נמדדות בניסויים. המחקר טרם הושלם, אבל זהו הכיוון.
ג. השאלות שלך אינן מדעיות. נסה למשל, גם להשיב על בעיות יסוד, כמו על בסיס מה, עקרונית, יהיה הבדל בין שני נוירונים, ולא רק להעלות קושיות. דומני שנקודת המוצא שלך איננה מדעית, או לוקה מאוד מבחינה זו. בנצי - שיחה 19:30, 24 באפריל 2012 (IDT)
בנצי, גם אני לא הבנתי מה הבעיה המדעית בדברי השואל (להבדיל מהשאלה עצמה, שנראית לי דמגוגית ללא מטרה). למה לא ייתכן שעקב תאונה אדם יישכח דברי תורה? דניאל תרמו ערך 19:53, 24 באפריל 2012 (IDT)
איפה בדבריי אתה רואה ש"לא יתכן" ? אולי דבריי לא היו חדים דיים: כשאני אומר "אין הפלייה בין נוירון לבין נוירון", כוונתי היא שתהליך אובדן זיכרון לגבי אופן פתרונה של משוואה ריבועית, למשל, אינו שונה, עקרונית, מאובדן זיכרון של תובנה מכל תחום אחר (עד כדי ההבדל בין התהליך המוביל לתובנה מתימטית או פיזיקלית, ויצירת המודעות להן, לבין תובנות מדיסציפלינות אחרות). בנצי - שיחה 20:39, 24 באפריל 2012 (IDT)
א. דבר זה ייתכן בהחלט.
ב. איננו מבינים את מעשיו של הקב"ה.
ג. ניתן לשאול על פי אותו עיקרון מדוע חלק מהאנשים נולדו עם חוסר מסויים שמונע מהם לקיים מצווה כלשהי (עקרות, לדוגמה).

ענה על השאלה? ‏HoboXHobot‏ 20:08, 24 באפריל 2012 (IDT)

א. קביעתך אינה מנומקת. ההסבר למה זה כך, מבחינת חוקי הטבע, נמצא בתשובתי הקודמת.
דבריך בשני הסעיפים הבאים נעדרי משמעות מדעית. אתה משרבב תכלית דתית במערכת טבעית. לשרבוב כזה ישנה משמעות דתית בלבד, ולא טבעית או מדעית. בנצי - שיחה 20:39, 24 באפריל 2012 (IDT)
שלום בנצי, אני הוא שואל השאלה, מי שכתב את התגובות לעיל (א, ב, ו-ג, אינו אני). ובכן, לפי הידוע לי, מה גם שאין הסכמה בנושא, אלא, שמקובל להניח שנוירונים שונים מאחסנים מידע מסוגים שונים, בקורטקס מאוחסן זכרון נון-פרוצדוראלי, סמנטי, ואפיזודי, בעוד שבחומר השחור, למשל, מאוחסן מידע פרוצדוראלי כנזכר לעיל, כמו כן, גם בגרעיני הבסיס, כמו שבאזור V4 (ראייה אסוציאטיבי), מאוחסן מידע על קביעותם של גווני צבע, והרשימה עוד ארוכה. הטענה כי כל הנוריונים, ללא יוצא מן הכלל, מאחסנים את אותו המידע בדיוק (אם הבנתי נכון וזו טענתך), היא שגויה בתכלית.

ככה ש, אם נניח, תיאורטית גרידא, שיוסי חס ושלום עבר תאונה וקיבל כזו אמנזיה, וחלקים מהקורטקס שלו נפגעו, שאוחסן בהם מידע בנוי, קרי, מידע "יהודי-אורתודוקסי", כפי שהמוח שמר אותו, הרי שיאבד מידע זה.

נניח וזה קורה, והשאלה לא מכוונת אליך, אלא אל "דתיים" (למקרה שאינך כזה), האם, האל יבטל תורה מעבדו הנאמן, כביכול..?. 79.181.147.147 02:26, 25 באפריל 2012 (IDT)

  • מנקודת מבט דתית - אין הכרח שאדם יבין את מעשי ה', משום שה' הוא ישות עליונה, ואינו כפוף לכללים אנושיים או להיגיון אנושי. העובדה שהאדם מנסה להבין את מעשי ה' היא עדות לתבונתו וחלק מן העבודה הדתית, אבל אינה מחייבת מציאת תשובה הגיונית (לאדם) לכל שאלה. להזכירך - במהלך ההיסטוריה בני אדם רבים ספגו פגיעות קשות, לרבות היהודים. דוגמה למערכת יחסים דומה במקצת לשם המחשה: אדם יוצר בובות מנייר, ומחליט להשמיד חלק מהן. מנקודת המבט של האדם אין כאן בעיה הגיונית או מוסרית, אך מנקודת המבט של הבובות יש כאן בעיה גדולה שקשה להן להסביר. טורבו - שיחה 23:53, 27 באפריל 2012 (IDT) (במקור מחוץ לחשבון).

יותר בני-אדם יש שלא נולדו משנולדו. עד שאתה מקשה על ביטול תורה של יהודי אחד, תוכל להקשות על כל ההמונים האלה שלא קיימו מצווה אחת מימיהם. עוזי ו. - שיחה 03:32, 25 באפריל 2012 (IDT)

בנצי, השואל הפנה שאלתו לדתיים. כלומר הוא רוצה הסבר על בסיס דתי, לא מדעי. כל מה שקשור לביולוגיה ולפיזיקה הקשורה לא רלוונטי פה. דניאל תרמו ערך 08:56, 25 באפריל 2012 (IDT)
אין ולו אדם אחד שלא נולד. ‏nevuer‏ • שיחה 12:17, 25 באפריל 2012 (IDT)
"תנו רבנן: שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא. עכשיו שנברא - יפשפש במעשיו". מפרש רבינו אלתר: נוח לו לאדם שלא נברא משנברא, אבל מי זוכה לזה - בקושי אחד מאלף. עוזי ו. - שיחה 13:33, 26 באפריל 2012 (IDT)
  • פילוסוף ידוע טען ש"הפרס הכי גדול הוא לא להיוולד", אבל לאנשים חיים קשה להגיע לרמת אובייקטיביות כזו, שתאפשר ניתוח טענה כזו לעומק... טורבו - שיחה 23:53, 27 באפריל 2012 (IDT)

(במקור מחוץ לחשבון).

לא ממש הבנתי את השאלה המקורית. האדם, לפי התפיסה הדתית, מחוייב לקיים את מצוות האל ככל יכולתו. האל לא מחוייב לשום דבר. לכן, אין כלל שאלה. אביתר ג'שיחהתרומות • ט' באייר ה'תשע"ב • 12:07, 1 במאי 2012 (IDT).
ההבטחה של התורה: "כי לא תשכח מפי זרעו" אינה נוגעת לכל יהודי ויהודי אלא נוגעת לכלל כולו, שהתורה לא תשכח מפי עם ישראל כולו. בעצם, כלל לא מדובר בהבטחה אלא בציווי לעם שלא לשכוח את התורה. כאשר אדם אינו יכול לקיים מצווה, כמו זכירת התורה, הוא אנוס ועל כן פטור.
בפרקי אבות כתוב: "רבי דוסתאי ברבי ינאי אומר משום רבי מאיר, כל השוכח דבר אחד ממשנתו--מעלין עליו כאילו הוא מתחייב בנפשו, שנאמר "רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד, פן תשכח את הדברים" (דברים ד,ט). יכול אפילו תקפה עליו משנתו: תלמוד לומר "ופן יסורו מלבבך" (שם)--הא אינו מתחייב בנפשו, עד שיישב לו ויסירם מליבו". כלומר, האיסור הוא כאשר אדם משכיח את הדברים ולא על השוכח מסיבות רפואיות.
לגבי היהודי אשר סיבות רפואיות גורמות לו לשכוח את התורה, הדבר כבר נדון בשולחן ערוך הרב ובו קבע האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי שאדם שאינו מצליח לזכור את הנלמד צריך ללמוד שוב ושוב את המינימום שהוא יכול ללמוד ולזכור ולא ללמוד חומר חדש תוך שכיחת הישן. למעשה, רוב הלומדים כיום נוהגים להיפך ולומדים יותר על חשבון חזרות. כבר התלוננו על כך גדולי עולם, כמו המהר"ל, אבל המציאות חזקה יותר. יש עם זאת את שיטת זילברמן, מפעל הש"ס העולמי ועוד מיזמים כאלו. עדירל - שיחה 12:32, 1 במאי 2012 (IDT)

סימון דיראק[עריכת קוד מקור]

שאלה אולי קצת דבילית, אבל איך רושמים בסימון דיראק (פונקציות מצב) או איך רושמים ? 109.67.191.245 22:03, 24 באפריל 2012 (IDT)

ו-. ראה סימון דיראק. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:17, 25 באפריל 2012 (IDT)

עזרה בזיהוי חיפושית[עריכת קוד מקור]

חיפושית נחמדת

שלום רב, אודה למסייעים בזיהוי החיפושית שבתצלום. הגברת המצודדת צולמה בבורות לוץ לפני כחמש שנים. תודה רבה לעוזרים, Tomn - שיחה 22:49, 24 באפריל 2012 (IDT)

ראה כאן. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:54, 24 באפריל 2012 (IDT)
נהדר MathKnight, תודה רבה על התשובה המהירה וכל טוב, Tomn - שיחה 22:59, 24 באפריל 2012 (IDT)

ג'ון ראסקין - עברית ?????[עריכת קוד מקור]

1. היכן ניתן לקרוא מספריו בעברית?!?? 2. האם הוא זה שכתב את האוטוביוגרפיה "פראטיריה", שהיתה שגורה על לשונו של מרסל פרוסט??!?!? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

סימן שאלה אחד יספיק. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
His last great work was his autobiography, Praeterita (1885–89) (meaning, ‘Of Past Things’ הוא זה שכתב את הספר השפיע על פרוסט. Nachum - שיחה 11:31, 25 באפריל 2012 (IDT)
ויש לקרוא אותו בעברית?! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אי- וודאות[עריכת קוד מקור]

שאלה קצת פילוסופית אולי( אני לומד קוונטים)-

זה שאין לי אפשרות לקבוע מראש חד משמעית את המצב- באמת אומר שהמצב לא נקבע חד משמעית לפני המדידה? נשמע לי מאוד לא ברור ש"כל עוד לא ראית באיזה כד נמצא הכדור הוא נמצא בכל אחד מ4 הכדים בו זמנית" (הרי הוא נמצא רק באחד מהם). זה שאני לא יודע אם החתול חי או מת לא באמת מוכיח שהוא 50% חי 50% מת, אלא רק אמור שאני לא יודע באמת מה המצב שלו.

רק בבקשה בלי תשובות עצבניות של "לך תלמד לפני שאתה שואל שאלות". 79.180.198.37 11:09, 25 באפריל 2012 (IDT)

  • קודם כל אנו חייבים לשאול שאלות, אחרת איך נלמד ונתקדם. אפשר להבין את הטענות שמאתגרות אותך, הן לא סותרות את הניסוח שלך אלא מציגות את המצב

מכיוון אחר. בחשיבה פילוסופית נסה "לפתוח את הראש" לרעיונות אחרים מהרעיונות שאתה רגיל אליהם. מבחינת העובדות אין הבדל. טורבו - שיחה 00:01, 28 באפריל 2012 (IDT) (במקור מחוץ לחשבון).

יותר בני-אדם יש שלא נולדו משנולדו?[עריכת קוד מקור]

שאלה בעקבות מענהו של עוזי ו. לשאלה קודמת. היום יש כ-7 מליארד אנשים. קראתי איפהשהו שעד היום חיו כ-100 מליארד אנשים (לא ברור לי איך חישבו, וממתי קבעו שהאדם הוא אכן אדם, אבל זה לא חשוב).
אז בהתחשב בכל מני נבואות אפוקליפטיות למיניהן, האם באמת מספר האנשים שלא נולדו גבוה מאלה שנולדו? האם יש תחזית מתי זה יקרה (אם ניקח את הזמן הנוכחי כחציון)? ואם המספר 100 מליארד הוא אמיתי, האם אפשר לדעת מתי חיו 50 מליארד אנשים? (סתם הרהור משונה ביום זכרון) Doronve - שיחה 11:31, 25 באפריל 2012 (IDT)

באתר הזה אכן כתוב "The total number of humans that have ever lived has been estimated at 110 billion. Approximately 6% of all those people are alive today." אני מניח שכדי לחשב זאת יש לבצע "אינטגרל מתחת לעקומה" כלומר לסכום את כל המספרים אבל להניח הנחה כלשהיא על מספר האנשים החופפים, כלומר לסכום רק בקפיצות של 70 שנה או משהו כזה. עוזי ו. ידע בוודאי לאמר איך נכון לעשות זאת. שנילי - שיחה 11:52, 25 באפריל 2012 (IDT)
אוכלוסייה גדלה באופן מעריכי, כך שאם ידועים נתונים על גודל האוכלוסייה בזמנים מודרניים אפשר להעריך את גודל האוכלוסייה בעבר. דניאל תרמו ערך 12:49, 25 באפריל 2012 (IDT)
קח בחשבון הכחדות המוניות (המגפה השחורה, כיבוש העולם החדש, מלחמת העולם השנייה והשואה, הטיהורים של סטלין ומאו ועוד). בברכה, MathKnight (שיחה) 13:01, 25 באפריל 2012 (IDT)
למגפה השחורה באמת היתה השפעה הרסנית על אוכלוסיית העולם, אך מאז שהיא נכחדה במאה ה-14 אוכלוסיית העולם צמחה באופן חיובי. שיעורי הלידה דווקא צמחו במלחמת העולם השנייה, וקצב הגידול של אוכלוסיית העולם לא נפגם במהלכה. דניאל תרמו ערך 13:53, 25 באפריל 2012 (IDT)
האם בכל זמן כל אוכלוסיה גדלה באופן מעריכי? האם אין תקופות שגודל האוכלוסין הוא קבוע פחות או יותר? לדוגמא - אוכלסיית בעלי חיים בסוואנה באפריקה (אם נוציא את האדם מהמשוואה) אוכלי העשב מוגבלים בכמות הצמחייה מצד אחד, ומטופריהם מהצד השני. אוכלוסית הטורפים לעומתם גם כן לא גדלה מעריכית - הרי אם יהיו יותר מדי טורפים, לא יהיה להם מספיק מזון. אז אם נחזור לאדם - רק מתקופת המהפכה החקלאית, אפשר לדבר על גידול מעריכי. בקיצור - המשוואות לא כל כך פשוטות מתמטית. Doronve - שיחה 14:33, 25 באפריל 2012 (IDT)
האמירה של עוזי ו עריטלאית לחלוטין ולכן איני רואה המון טעם לעסוק בה. כל אדם שחי אי פעם הוא יחסי, לזמן, למקום, לכימיה שאליה נחשף ברחם, לאנדוקרינולוגיה הייחודית לו, למספר המדוייק של תאים בגופו. הכל יחסי בסופו של דבר. רק החיים משותפים לכולנו, או "הנשמה" אם תרצו, שאני מאמין בקיומה, אך מבין את המושג אחרת לחלוטין מבאופן האברהמי-קלאסי וכו', וזה כבר ענייני שלי. היו בטוחים רק שניתן להבין מונח זה אחרת. 79.181.147.147 20:01, 25 באפריל 2012 (IDT)

סוכר מחזר[עריכת קוד מקור]

מהו סוכר מחזר? אני צריך להסביר את זה בדו"ח מעבדה...62.219.238.215 12:07, 25 באפריל 2012 (IDT)

תתחיל מסוכר מחזר עד כמה שהערך אכן מסביר. שנילי - שיחה 12:10, 25 באפריל 2012 (IDT)
לא ממש מסביר 62.219.238.215 12:26, 25 באפריל 2012 (IDT)
נסה לקרוא את הערכים חמצון חיזור ופחממה. כעקרון, אם שרשרת הפחממתית נפתחת ובקצה יש סוכר שיש לו קצה אלדהידי בצורתו הפתוחה, אז יכול להתרחש תהליך של חמצון-חזור בקצה הפתוח של השרשרת. גילגמש שיחה 12:29, 25 באפריל 2012 (IDT)

שאלה חשבונית[עריכת קוד מקור]

אשמח אם מישהו יבדוק את נכונות השורה הבאה שכתבתי לפני מספר חודשים בערך אימפקט פקטור: "התחומים המדעיים שבלטו בכתבי עת ישראליים בין השנים 2004 ו-2008 הם מתמטיקה (10% מעל הממוצע בשאר העולם), מדעי החלל (57% מעל שאר העולם), פיזיקה (54%), ומדע החומרים (46%)." מספרים זה לא הצד החזק אצלי ואני לא שלם עם הכתוב. המספרים נלקחו מאתר הארגוןשעורך את המדד. תודה, ג'יס - שיחה 12:08, 25 באפריל 2012 (IDT)

לא טעית במספרים אך לא דייקת במשמעות. מדובר במספר הפרסומים המדעיים שלפחות אחד מהכותבים כתובתו בישראל המופיעים באינדקס של Thomson Reuters המכיל מידע על פרסומים מ 170 מדינות. שנילי - שיחה 12:20, 25 באפריל 2012 (IDT)
כלומר לא מדובר כלל בהשוואה? אני כבר מבולבל כהוגן. התוכל לתקן ישירות בערך? ג'יס - שיחה 12:24, 25 באפריל 2012 (IDT)

מדובר בהשוואה, אני אתקן. שנילי - שיחה 12:55, 25 באפריל 2012 (IDT)

לצערי אצטרך למחוק את המידע מהערך, הערך מדבר על מדד המנסה לתאר השפעה של כתבי עת מדעיים. הנתונים עליהם דיברנו לעיל מתייחסים כאמור למספר המאמרים הישראלים בתחומים שונים בהשוואה לממוצע למדינה בעולם ואין להם קשר למדד אימפקט פקטור. יתכן שמקומם בערך מדע וטכנולוגיה בישראל שנילי - שיחה 13:03, 25 באפריל 2012 (IDT)
תודה, ג'יס - שיחה 13:22, 25 באפריל 2012 (IDT)
הטבלה מציגה שם נתון שאינו פחות חשוב מה-Impact factor: אחוז המאמרים בתחום שיש בהם שותף ישראלי, שהוא יותר מכפול מהיחס בין אוכלוסיית ישראל לאוכלוסיית "העולם המדעי" (צפון אמריקה, אירופה, יפן, רוסיה). עוזי ו. - שיחה 14:19, 25 באפריל 2012 (IDT)

ולכן המידע הועבר למקום המתאים, כפי שאמרתי לעיל. שנילי - שיחה 17:24, 25 באפריל 2012 (IDT)

שגיאה בשיפוע[עריכת קוד מקור]

יש לי כמות די גדולה של נתונים של R כפונקציה של T (לא חשוב מה הגדלים אומרים) ויש תלות לינארית בין R לבין T, רואים את זה בקלות מן הגרף כשיש רעשים ושגיאות במדידות. שיפוע הגרף הוא אותה התלות שאני מחפש. איך אני מוצא מה השגיאה (כלומר לרשום אלפה= 0.523 לא מספיק, אני רוצה גם "פלוס מינוס" משהו). איך מחשבים את ה"פלוס מינוס"? 79.180.198.37 12:39, 25 באפריל 2012 (IDT)

אלפא שאתה מחשב מהנתונים הוא אומד חסר הטיה לאלפא האמיתי (בהנחה כמובן שהמודל לינארי). את השונות של האומד הזה אינך יודע (כי אתה לא יודע מה השונות של R בהנתן T), אבל אתה יכול *לאמוד* את השונות לפי הנוסחה , כאשר הוא האומד הלינארי ל-R_i, ו-n הוא מספר הנקודות. עוזי ו. - שיחה 14:32, 25 באפריל 2012 (IDT)

Merge[עריכת קוד מקור]

אני זוכר שהייתה פעם פונקצייה כזו ב-JS. עכשיו אני לא מוצא אותה. משהו יודע לאן היא נעלמה? רועישיחה 12:49, 25 באפריל 2012 (IDT)

(אני לא מחפש את החיקויים הזולים של jQuery) רועישיחה 12:51, 25 באפריל 2012 (IDT)
אם אתה מדבר על שרשור של מערכים, יש את Array.prototype.concat. לדוגמה, [1,2].concat([3,4]) יתן [1,2,3,4]. ראה פרטים נוספים כאן. נו, טוב - שיחה 15:21, 25 באפריל 2012 (IDT)
מאד עזר לי, תודה רבה. רועישיחה 23:29, 27 באפריל 2012 (IDT)

Coreopsis Chippii[עריכת קוד מקור]

מה שמו של הצמח הנ"ל בעברית? בברכה,Avishay - שיחה 13:54, 25 באפריל 2012 (IDT)

פונקציה של שני משתנים[עריכת קוד מקור]

איך אני בודק את השאלה "האם לפונקציה יש נגזרות חלקיות בראשית"( נתון גם ? (אני יודע שהתשובה בספר היא כן) איך אני בודק "האם היא דיפרנציאבלית בראשית"? מה אמורה לכלול הבדיקה? 79.180.213.90 14:23, 25 באפריל 2012 (IDT)

את הנגזרות החלקיות קל לחשב על-ידי גזירה בכל פעם לפי משתנה אחר. ראה פונקציה דיפרנציאבילית להגדרה של דיפרנציאביליות. עוזי ו. - שיחה 14:34, 25 באפריל 2012 (IDT)
אבל שים לב ששואלים לגבי הנקודה הבעייתית (0,0) ואם אני גוזר בכל המרחב אבל לא בנקודה ששאלו זה לא מוכיח כלום. 79.180.213.90 14:38, 25 באפריל 2012 (IDT)
נגזרת זה מקרה פרטי של גבול של פונקציה, ומאחר ש- והיא רציפה בנקודה זו, אפשר לגזור את הפונקציה לפי הכללים הפורמליים, אך אם מתעקש אתה יכול לחשב גם לפי ההגדרה של נגזרת כגבול. בברכה, MathKnight (שיחה) 14:43, 25 באפריל 2012 (IDT)
אבל רציפות לא גוררת גזירות. תתכן פונקציה רציפה שלא גזירה. אולי אתה רומז על משהו שאני לא זוכר/לא מבין? לגבי גזירה כגבול (גזירה לפי ההגדרה)-אם אתה אומר שאפשר להימנע מזה, איך מחשבים את הנגזרת בראשית? 79.180.213.90 14:48, 25 באפריל 2012 (IDT)
אם אתה גוזר לפי כללי הגזירה הרגילים ומציב את (0,0) אתה מגיע לביטוי מהצורה 0/0. לכן תגזור לפי ההגרה (בצורת גבול) ותקבל שהנגזרות הן אפס. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:03, 25 באפריל 2012 (IDT)

מאיפה משמיעים את הצפירות?[עריכת קוד מקור]

מאיפה משמיעים את הצפירות (כמו של יום הזכרון לשואה או יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)? --84.228.237.103 14:28, 25 באפריל 2012 (IDT)

מאותם צופרים של האזעקות. emanשיחה 14:32, 25 באפריל 2012 (IDT)
ההבדל הוא בצליל המופק. באזעקת אמת, מפעילים התקן מסתובב היוצר הפרעה מחזורית בדרכם של גלי הקול, וכתוצאה, מתקבל צליל עולה ויורד. הצליל המונוטוני, כמו הבוקר, מתקבל ללא שימוש בהתקן זה. בנצי - שיחה 19:50, 25 באפריל 2012 (IDT)
בטוח? בצבא היה לנו צופר ידני, ואזעקה עולה ויורדת הייתה מתקבלת פשוט להאצה/האטה של סיבוב המנואלה. אילן שמעוני - שיחה 19:24, 26 באפריל 2012 (IDT)
אני לא מפעיל צופרים, אבל נדמה לי שבימינו הצליל מופק ממסנתזים יעודיים ולא מהתקנים מסתובבים כמו פעם. זו כנראה אחת הסיבות לכך שבימינו לא מסתפקים בצפירות של יום הזיכרון לבדיקת תקינות הצופרים, אלא מקיימים גם ניסויי צופרים עם אזעקה עולה ויורדת. ליאור पॣ • ד' באייר ה'תשע"ב • 21:35, 25 באפריל 2012 (IDT)
א. תלוי באיזה ישוב מדובר. יש ויש.
ב. לגבי האפקט של "זאב, זאב" עליו אתה רומז - נכון, אבל לפחות מודיעים על ניסוי כזה מראש. חג עצמאות שמח, בנצי - שיחה 00:31, 26 באפריל 2012 (IDT)

"הענקת התואר מותנית באישור המל"ג"[עריכת קוד מקור]

יוצא לי לראות הרבה פרסומים של מכללות (וכמדומני גם של אוניברסיטאות) שבהם הם מפרסמים פירסומים לגבי לימודי תארים שונים, אך ליד חלק מהתארים הם מסמנים כוכבית שמציינת את הדבר הבא: "הענקת התואר מותנית באישור המל"ג". אז אני מנסה להבין, בן אדם הולך ללמוד 3 שנים והוא שם את לימודיו על קרן הצבי?! כלומר, יכול להיות שיגידו לו, ת'שמע אדוני, לא קיבלנו אישור מהמל"ג, מצטערים..."? 46.210.214.117 15:41, 25 באפריל 2012 (IDT)

1. כן, יכול להיות. 2. מן הסתם לא היו מפרסמים את התוכנית בלי לבקש במקביל את האישור, אלא שקבלת אישור כזה לוקחת זמן רב. 3. קל יותר לקבל אישור על תוכנית קיימת מאשר על תוכנית עתידית, ולכן יש למוסד תמריץ להתחיל בהרצת התוכנית עוד לפני שהתקבל האישור הסופי. עוזי ו. - שיחה 17:21, 25 באפריל 2012 (IDT)
ביחוד, כאשר תוכניות ראשוניות כאלה מלוות בדר"כ, אקדמית, ע"י מוסד אקדמי אחר, מוכר, הנותן לתהליך גיבוי מקצועי. בנצי - שיחה 19:46, 25 באפריל 2012 (IDT)
מכללות גם יכולות לרמות אתכם ולכתוב כזאת מודעה, כאשר הן כבר יודעות שלא יקבלו אישור, או שאפילו לא ביקשו. צריך להיזהר. ‏Setresetשיחה 07:48, 26 באפריל 2012 (IDT)

אופרטורים וקוונטים[עריכת קוד מקור]

שאלה די מקצועית, אבל אמור לי שיש פה מקוצענים. פה יש שאלה ואחרי את מה שאני העתי אליו. אני תקוע, כמו שניתן לראות ולא יודע לאיפה להמשיך או אולי להתחיל מכיוון אחר. אשמח אם איזה מתמטיקאי או פיזיקאי יעזור לי. 79.180.213.90 20:23, 25 באפריל 2012 (IDT)

מסעות בצה"ל[עריכת קוד מקור]

יש איפשהו רשימה של כמה ק"מ עושה כל יחידה במסע כומתה שלה? 2 שאלות נוספות הן כמה קילומטרים נחשב כל קילומטר שהוא עם אלונקה פתוחה? וכמה קילומטרים נחשב כל קילומטר שהוא בחוף (על חול ים). תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

1. למידע מדוייק תיאלץ לבדוק עם היחידות, כי הנתונים האלה עשויים להשתנות. לתשומת לבך - מסע כומתה אינו החלק הקשה ביותר בהכשרה או בשירות.
2. כל ק"מ בחול נחשב קשה, וכל ק"מ עם אלונקה פתוחה נחשב קשה מאוד, בהצלחה. :). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אפשר להרכיב מים?[עריכת קוד מקור]

אם אערבב (באופן ראוי) 100 אטומי מימן ו200 אטומי חמצן, כנראה אקבל מים, אבל, האם זה כבר נעשה? אגב, איך ייתכן שהאטומים השונים ימצאו "סיר את מכסו", אם ערבבתי אותם במה שמכונה "בלגינא". תודה לכם. 79.181.147.147 01:18, 26 באפריל 2012 (IDT)

לא, לא ניתן להרכיב ככה מים. המים (בניגוד, למשל, לאוויר) הם תרכובת, שמתבססת על קשרים כימיים, ולא תערובת שהיא פשוט "סלט עם חתיכות קטנות". בלנק - שיחה 02:24, 26 באפריל 2012 (IDT)
אין אטומים חופשיים של חמצן ומימן. יש מולקולות שמכילות 2 אטומי חמצן, וכאלו של 2 אטומי מימן. אם תיקח אותן יחד, ותוסיף קצת חום, הן אכן יתחברו יחד ויצרו מים. ‏Setresetשיחה 07:45, 26 באפריל 2012 (IDT)
  • 1. דוגמא לטכנולוגיה קיימת שמייצרת מים כתוצר לוואי היא תא דלק. 2. אטומים ביקום יכולים להסתדר מצוין, כפי שהיקום הבנוי מוכיח לנו. טורבו - שיחה 09:50, 28 באפריל 2012 (IDT) (במקור מחוץ לחשבון).
תוכלו לפרט על החוקיות שעומדת מאחורי ההסתדרות המופלאה והרומנטית הזו בין אטומים לאט' או בין מולקולות למולק'?.. תודה.
כימיה? יוסישיחה 18:01, 26 באפריל 2012 (IDT)

היטל של וקטורים[עריכת קוד מקור]

האם ההיטל של וקטור a על b שווה להיטל של וקטור b על a? ‏94.159.188.250

כן.
emanשיחה 15:09, 26 באפריל 2012 (IDT)
תודה. 94.159.188.250
רק בהנחה שלשני הוקטורים אותו אורך. עוזי ו. - שיחה 16:25, 26 באפריל 2012 (IDT)
שזה מקרה פרטי לגמרי. כנראה שעמנואל התייחס, ללא משים, למכפלה הסקלרית, שאינה תלויה בבחירת ההיטל, במקום להיטל עצמו. בנצי - שיחה 16:45, 26 באפריל 2012 (IDT)
תוכלו להסביר בבקשה? נאמר, כשמחשבים עבודה של כוח, האם יש הבדל בין "הכוח בכיוון ההעתק" לבין "ההעתק בכיוון הכוח"? אם כן, למה ההכפלה של הכוח בהעתק בקוסינוס הזווית שבניהם נותנת דווקא אחד מהשניים? 94.159.188.250
בחישוב עבודה מחשבים - כלומר: את המכפלה הסקלרית, ולא רק את ההיטל. בברכה, MathKnight (שיחה) 18:01, 26 באפריל 2012 (IDT)
נכון. טעיתי. מה שנשאל זה בעצם האם בהכרח , ואת זה כמובן אף אחד לא מבטיח, ובאופן כללי זה לא נכון.
אבל לאור תגובת האלמוני ששאל יכול להיות שגם הוא טעה בניסוח שאלתו, והתכוון למה שאני עניתי... כלורמ שלא משנה אם נותנים את מכפלת הגודל של וקטור אחד בהיטל של השני עליו, או את מכפלת ההיטל של הראשון על השני, בגודלו של השני. emanשיחה 18:17, 26 באפריל 2012 (IDT)
אה, הבנתי, תודה רבה. אכן לכך התכוונתי. 94.159.188.250

שאלה על התמונה מהערך מדי צה"ל[עריכת קוד מקור]

בתמונה רואים "מדי א' של לוחם מגולני בצה"ל (סמל ראשון, חובש, בעל צל"ש אלוף פיקוד ואות מלחמת לבנון השנייה)". שאלתי היא, האם יש בכלל, בכל צה"ל, לוחם שהוא גם חובש, גם שירת בגולני, גם קיבל צל"ש אלוף פיקוד, גם השתתף בלחימה במלחמת לבנון השנייה וגם הגיע לדרגת סמל ראשון? (ואם כן, האם הוא גבוה, רזה ובעל שיער חום כמו בתמונה?) פשוט, הדוגמה הכל כך ספציפית, העלתה בי הרהורי סקרנות קטנוניים קמעה. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תיאורטית, אין זה בלתי אפשרי, אבל כדי לבדוק חיתוך כזה, דרושה גישה למאגר המידע על אוכלוסיית חיילי צה"ל, שהוא חסוי מטבעו. מומלץ לפנות עם השאלה לדובר צה"ל או למשרד הבטחון. בנצי - שיחה 16:51, 26 באפריל 2012 (IDT)
החייל שבמתונה לא הגיוני. ולא רק בגלל שחייל ללא עניים לא יכול להיות חובש קרבי- אלא בגלל שהוא עונד אות מלחמת לבנון השנייה ודרגת סמ"ר ישנה עם פלאפל אדום. סתירה בין מדים מתקופות שונות. 79.181.222.110 17:11, 26 באפריל 2012 (IDT)
אז למה צריך להביא חייל תאורתי ולטרוח לצייר אותו...שהיו תופסים איזה חתיך שלבוש תקנית ומצלמים אותו.
הוא נראה די מצ'וקמק, והדיסקית שלו בחוץ. חזרתישיחה 21:07, 26 באפריל 2012 (IDT)
האמת היא שזה היה אחד הרעיונות שעלו במסגרת מיזם צה"ל - לצלם חיילים בלבוש צבאי מלא, אך זה טרם יצא אל הפועל. אולי נחדש יוזמה זו. גילגמש שיחה 14:57, 27 באפריל 2012 (IDT)
דיסקית בחוץ כי הוא פזמניק. אבל מה הבעיה עם המכנס הזה? הכיסים לא במקום הנכון, אלא נמוך מדי. 79.176.213.201 15:28, 27 באפריל 2012 (IDT)
  • דיסקית על המדים מקובלת מאוד ביחידות קרביות. קצת הופתעתי לגלות שהוא בלי עיניים, ומקפיד על גומיות. טורבו - שיחה 21:57, 27 באפריל 2012 (IDT)

מקצב בשירה[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע אם יש שם למקצב מהסוג הזה:
"...עכשיו את פניך תקדיר
כי אמרתי
כי מתו
כי זוהי חובה
עכשיו תעמוד!
-בחייך, 'מפקד!
עכשיו תעמוד ותשתוק..."

בעצם זה 7 פעימות כל פעם. בדרך כלל השירים מהסוג הזה מסודרים ב-3 שורות כל אחד. מישו? TZivyAאהמ? • 15:36, 26 באפריל 2012 (IDT)

תוחלת של פונקציה[עריכת קוד מקור]

נתונה לי פונקציה . איך אני מחשב את התוחלת שלה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עיין בתוחלת, אם טרם עשית זאת. התוחלת המבוקשת מחושבת ע"י . בנצי - שיחה 17:18, 26 באפריל 2012 (IDT)
ראה התפלגות קושי. בברכה, MathKnight (שיחה) 17:20, 26 באפריל 2012 (IDT)

יכול להיות שהמון גרמנים אתנים הם גם כן בעלי אבהות ישראלית?[עריכת קוד מקור]

אני משתמש במונח ישראלית ולא יהודית בכוונה תחילה: אין לי סיבה להניח שה"יהודים" שהגיעו לשם תחילה כינו את עצמם כך, אלא "ישראלים", כמו שספר הספרים מכנה אותם, ולא מחקר אקדמי (ובבקשה, לא לפתוח איתי דיון על זה, אין זו מטרתי). נראה כאילו הגרמנים אינם "הארים". לרוב הגרמנים שראיתי שיער חום כהה, חום-שחור, ושחור. להיטלר ורוב עוזריו, היה בעיקר שיער שחור או חום, ובכן, יכול להיות שהמון ישראלים שהגיעו לאדמות גרמניה, עוד לפני הנצרות, או לחילופין, בזמנים שבהם הפגנאיזם הגרמני עוד היה די נפוץ, הישראלים האלה (וכמובן, גם בני עמים אחרים) פשוט נטמעו במקומיים, ואותם גרמנים שהזכרתי הם התוצאה של זה?.. תודה... 79.181.147.147 16:41, 26 באפריל 2012 (IDT)

מה אתה שואל בעצם ? נא מקד את שאלתך.
אתה מדבר על היבטים גנטיים, ודורש לא להתייחס למחקר אקדמי ??? איזה מקור ידע מוסמך אחר אתה מכיר ? בנצי - שיחה 16:59, 26 באפריל 2012 (IDT)
בעיקרון אני שואל על היקף התרומה הגנטית לעם הגרמני האתני מתחילתה הכרונולוגית של ה"הומוגניקה" הגנטית שלו, להוציא האינטראקציות הגנטיות במזרח גרמניה ואזורה.
בנצי, לא בהקשר הגנטי, אלא בהקשר הוויכוח הלא-נדוש על ישראליות לעומת יהודיות.. על מה שגנטי אתה מוזמן להפגיז אקדמית.. :)

צמיד ה- POWER BALANCE מהו מבחינה מדעית?[עריכת קוד מקור]

מהו בדיוק צמיד ה-POWER BALANCE האם הכוחות שמיחסים לו הינן בדויות או שהן קיימות מבחינה מדעית? 46.210.217.116 18:19, 26 באפריל 2012 (IDT)

בדויות לחלוטין. גילגמש שיחה 18:21, 26 באפריל 2012 (IDT)
השפעתו מגיעה בשלמותה מאפקט הפלצבו. נו, טובשיחה 18:49, 26 באפריל 2012 (IDT)
ראה באנגלית Power_Balance. לא סתם בדיות, אלא בעיקר רמאות פסיידו-רפואית. Corvus,(שיחה) 21:24, 26 באפריל 2012 (IDT)

מתמטיקה, איך רושמים בקיצור[עריכת קוד מקור]

איך רושמים בקיצור (עם -1 בחזקות N פלוס משהו): תודה מראש. 79.181.222.110 22:19, 26 באפריל 2012 (IDT)

. עוזי ו. - שיחה 00:01, 27 באפריל 2012 (IDT)
איך הגעת לזה שיטתית ? הרי ברור שלא בדרך של 'ניסוי וטעיה'. בנצי - שיחה 12:19, 28 באפריל 2012 (IDT)

תקציב יום העצמאות[עריכת קוד מקור]

למישהו יש מקור/מידע/הערכה אודות סך כל התקציב שהושקע בחגיגות יום הצמאות? 188.64.201.19 00:48, 27 באפריל 2012 (IDT)

אם אתה צריך מידע מדויק, זה אמור להיות כתוב בחוק התקציב. נסה לחפש באתר הכנסת. גילגמש שיחה 14:56, 27 באפריל 2012 (IDT)

נקודות קיצון[עריכת קוד מקור]

נתונה פונקציה אשר נקודות הקיצון שלה ידועות. בנוסף נתונה פונקציה אני צריך להוכיח ששיעור הx (ומספרן כמובן) של נקודות הקיצון של שווה גם לשיעור הx של נקודות הקיצון של הפונקציה השנייה... 89.138.253.194 03:09, 27 באפריל 2012 (IDT)

כלל השרשרת. emanשיחה 03:18, 27 באפריל 2012 (IDT)
נכון, אכן צריך לעשות שימוש בכלל השרשרת, אבל העיקרון של הפתרון הוא שהנגזרת של g היא המנה של 'f ו-f, ולכן בכל פעם ש-'f מתאפסת גם 'g מתאפסת. מכאן משמע שיש ל-g לפחות אותו מספר של נק' קיצון כמו ל-f.
כדי להוכיח שאין לה יותר נק' קיצון, צריך להראות שהיא לא מתאפסת באף מקום אחר. זה כבר מתבקש מצורת הנגזרת. Nachy שיחה 03:25, 27 באפריל 2012 (IDT)
זה לחלוטין לא הגיוני להשתמש בכלל השרשרת בשאלה הזו. לא נתון לנו שהפונקציה גזירה, וממילא אין צורך בנתון הזה בשביל להוכיח את הטענה בשאלה, שנובעת מייד ממונוטוניות הפונקציה ln. לירן (שיחה,תרומות) 10:57, 27 באפריל 2012 (IDT)

אגב, כדי לפשט את העניינים 89.138.253.194 04:29, 27 באפריל 2012 (IDT)

נניח ש היא נקודת מינימום של f. זה אומר שקיים כך שf יורדת בקטע וf עולה בקטע . כעת, אם אז ולכן, ממונוטוניות ln, , כלומר גם הפונקציה g יורדת בקטע . בדומה מראים שg עולה בקטע ולכן יש ל g מינימום מקומי בנקודה . לירן (שיחה,תרומות) 11:01, 27 באפריל 2012 (IDT)
לירן, מה עם sin ו-ln(sin)? לסינוס יש אינסוף מקסימומים ואינסוף מינימומים, וללן של סינוס יש רק אינסוף מקסימומים. (כך זה נראה לפחות לפי התוכנה שציירה לי את הפונקציות). Nachy שיחה 13:41, 27 באפריל 2012 (IDT)
זכור ש ln מוגדרת רק עבור מספרים חיוביים. המינימום של סינוס מתקבל בנקודות שבו הוא שלילי, ולכן בנקודות אלה לן של סינוס אינו מוגדר. עלינו להניח פה שהפונקציה f היא חיובית, כי אחרת הפונקציה g לא תמיד מוגדרת. אתה יכול להסתכל על הגרף של בשביל לפתור את בעית החיוביות. לירן (שיחה,תרומות) 13:48, 27 באפריל 2012 (IDT)
אחלה, תודה. Nachy שיחה 13:57, 27 באפריל 2012 (IDT)

צמח בכרמל[עריכת קוד מקור]

פרח או פטריה?
מופע אחר

מי זה? מה זה? שנילי - שיחה 10:51, 27 באפריל 2012 (IDT)

דבר אחד בטוח: מאוד יפים. התוכל למסור פרטים על מקום הימצאם, ועל גודלם ? בנצי - שיחה 12:24, 27 באפריל 2012 (IDT)
זה נראה כמו "רימונית הלוטם" (ראה כאן:[4]). כל טוב, Tomn - שיחה 12:54, 27 באפריל 2012 (IDT)
תודה Tomn, אכן רִמּוֹנִית הַלֹּטֶם. מתברר לפי האתר של האוניברסיטה העברית לעיל שמדובר בעשב טפיל. על פי האנציקלופדיה "החי והצומח בארץ ישראל" מדובר בטפיל נדיר על שורשי הלטם. גילינו את הצמחים בטיול למרגלות אוניברסיטת חיפה ולאורך כל הדרך ליוו אותנו צמחי לוטם שעיר ומעט לוטם מרווני. שנילי - שיחה
מהו הגודל האופייני של הפרחים (בתמונה משמאל,למשל) ? תודה, בנצי - שיחה 13:46, 27 באפריל 2012 (IDT)

3-4 ס"מ מפני הקרקע, קוטר הפרח כסנטימטר. שנילי - שיחה 14:02, 27 באפריל 2012 (IDT)

מקסימים. תודה, Tomn - שיחה 14:14, 27 באפריל 2012 (IDT)

שאלה לגבי הגדרת הגבול[עריכת קוד מקור]

נגיד שרוצים להוכיח שהגבול של f ב-x0 הוא L, וידוע שעבור סביבה δ1>0 נתונה אכן לכל x שקרוב ל-x0 עד כדי δ1, מתקיים ש-f קרוב ל-L עד כדי ἒ1 נתונה. לכאורה לפי הגדרת הגבול יוצא שזה מספיק כדי להגיד שהגבול הוא אכן L, כי אם נבחר δ2<δ1 ברור שמתקיים ש-f קרובה ל-L עד כדי ἒ2=ἒ1 (אולי היא קרובה אף יותר, אבל התנאי הזה בוודאי מתקיים). מצד שני, ברור שזה לא הגיוני. האם לא צריך להוסיף להגדרת הגבול שכאשר δ2<δ1 גם ἒ2<ἒ1?

דוגמה לבעייתיות: נרצה להוכיח שהגבול של f=x כאשר x שואף ל-2 הוא 3 (גבול שגוי). עבור δ1=1 מתקיים ש-x בין 1 ל-3 כלומר המרחק המירבי בין f ל-L=3 הוא 2 ולכן ἒ1=2. אם נבחר δ2 קטן מ-1 ברור שנוכל לבחור ἒ2=ἒ1=2 ו-f תהיה רחוקה מ-3 עד כדי 2 (המרחק בין f ל-3 ילך ויתקרב ל-1 כאשר δ הולך וקטן, אבל בכל מקרה הוא קטן מ-2. 94.159.188.250

הפכת את ההגדרה של גבול. ההגדרה של גבול היא שלכל אפסילון נתון קיים דלתא, ולא להיפך. דניאל תרמו ערך 11:50, 27 באפריל 2012 (IDT)
האם זה לא אותו דבר? 94.159.188.250
בכל מקרה, נדמה לי שהטיעון הנ"ל לא משתנה גם במקרה זה. 94.159.188.250
ממש לא אותו דבר. הרגע הסברת למה. למשל אם נתון שאפסילון הוא חצי, ההוכחה שלך ש-3 הוא הגבול של x ב-2 נכשלת. דניאל תרמו ערך 11:59, 27 באפריל 2012 (IDT)
אם אפסילון הוא חצי, x בין 3.5 ל-2.5. כלומר הוא מרוחק מ-2 עד כדי 1.5 ולכן דלתא הוא 1.5. אם נבחר אפסילון קטן יותר, דלתא בהכרח שווה (לכל היותר) 1.5 כי כבר ראינו שכשאפסילון הוא חצי אז דלתא הוא 1.5. לכן לכל אפסילון קטן מחצי דלתא הוא 1.5. 94.159.188.250
ועכשיו הפכת את התפקיד של דלתא. אם אפסילון חצי, אז לכל דלתא קיים x שמרחקו מ-2 לכל היותר (ולא לפחות) דלתא, ושהוא קטן מ-2.5, ולכן לא נמצא בטווח של אפסילון. דניאל תרמו ערך 12:08, 27 באפריל 2012 (IDT)
אני לא מצליח להבין מה בדיוק הטעות בחשיבה שלי. תוכל בבקשה לומר במדויק מה הטעות? 94.159.188.250
בחרת להדגים את החשיבה שלך עם הפונקציה x, שהיא אמנם פשוטה, אבל גם מבלבלת כאן, כי יש סימטריה בין התחום לתמונה. אם תדגים את הטיעון של באמצעות הפונקציה יהיה יותר קל להדגים את הטעות. דניאל תרמו ערך 12:20, 27 באפריל 2012 (IDT)
נרצה להוכיח שהגבול של x^2 כאשר x שואף ל-2 הוא 5. אם נבחר אפסילון=1 אז x^2 בין 4 ל-6 ולכן x בין 2 לשורש 6. דלתא שווה למרחק המרבי בין x ל-2 - לכן דלתא שווה שורש 6 פחות 2. לכל אפסילון קטן יותר נוכל לשייך דלתא=שורש 6 פחות 2. 94.159.188.250
הטעות שלך היא שאתה חושב שמספיק שיש x בטווח של דלתא שהתמונה שלו נמצאת בטווח של אפסילון. אבל מה שבאמת צריך הוא שכל x בטווח של דלתא נמצא בטווח של אפסילון. אתה טוען שלכל אפסילון אפשר לבחור . אני אוכיח לך שאתה טועה כאשר (למשל) . אני אבחר . מתקיים כנדרש, אבל , ולכן המרחק שלו מ-5 גדול מאפסילון. דניאל תרמו ערך 12:45, 27 באפריל 2012 (IDT)
נראה לי שאתה לא מבין את משמעות ההגדרה של גבול. הגבול אומר שאפשר להתקרב לערך של פונקציה קרוב כרצוננו ( ). כלומר: לכל אפסילון סביבה של הגבול קיימת סביבה מנוקבת ( ) כך שעבור כל x בסביבה זו אנו באפסילון סביבה של הגבול, כלומר: קרובים עד כדי אפסילון לגבול. ההיגיון והלוגיקה זהים לזה של הגדרת הגבול של סדרות. מדוע שם אתה לא שואל, לכל N נבחר אפסילון? כי זה לא נכון: לכל אפסילון נבחר (או קיים) N כנדרש. בברכה, MathKnight (שיחה) 12:53, 27 באפריל 2012 (IDT)
תודה רבה לשניכם דניאל ו-MathKnight, אני חושב שסופסוף הבנתי. כפי שדניאל ב. כתב הטעות שלי היתה שלא הבנתי שההגדרה דורשת שלכל x בסביבת דלתא f נמצא בסביבת אפסילון ולא רק לחלק מהאיקסים. כנראה לא סתם אומרים שהגדרת הגבול חמקמקה..94.159.188.250

חידה מוזרה[עריכת קוד מקור]

שמעתי חידה שאני לא מבין מה זה יכול להיות: "היחס בין איטלקי לצרפתי הוא גרמני". 79.176.213.201 12:43, 27 באפריל 2012 (IDT)

אני חושב שהכוונה היא שאיטלקים מתייחסים לצרפתים כאילו האיטלקים היו גרמנים (כאשר ב"גרמנים" הכוונה לסטראוטיפ של גרמנים הרואה בהם קשוחים ולא נחמדים). נו, טובשיחה 13:03, 27 באפריל 2012 (IDT)
  • מעניין מאיפה הגיע הסטריאוטיפ על הגרמנים. אפשרות נוספת: אם נגדיר את רמת שמחת החיים של האיטלקי ב-100, ואת זו של הצרפתי ב-100, אז היחס ביניהם

(בפעולת חילוק) הוא אדם שרמת שמחת החיים שלו היא 1. אדם כזה צפוי להיות קצת משעמם, אבל מהנדס מעולה - ראה מרצדס, איירבוס, דולפין (צוללת), סימנס (חברה) וכו'. טורבו - שיחה 22:09, 27 באפריל 2012 (IDT)

איפה הכביש והבניינים וכו'?![עריכת קוד מקור]

כיתוב תמונה

תסתכלו היטב על צד שמאל של התמונה, איפה הכביש שאני מכיר?, הבתים, החנויות, ההעצים, החופים?, מה זה?. 79.181.147.147 13:20, 27 באפריל 2012 (IDT)

חופי החלק הצפון מזרחי של הכנרת הם שמורת טבע (רטובה וחביבה). הכביש שם עובר למרגלות רמת הגולן ולא בסמוך לקו המים. התמונה כמובן במבט דרומה (או במבט לכיוון בערך דרום דרום מזרח). יוסישיחה 13:49, 27 באפריל 2012 (IDT)
אני מנחש\מעריך שהתמונה נעשתה מאזור אלמגור. אולי זה יעזור למקם את התמונה בהשוואה לכנרת ולחופיה. יוסישיחה 14:10, 27 באפריל 2012 (IDT)

ערוץ טלוויזיה "ירוק"?[עריכת קוד מקור]

האם מישהו שמע/מכיר ערוץ טלוויזיה במדינה כלשהי שמשדר תכנים סביבתיים-"ירוקים"? כמו שיש ערוץ ההיסטוריה שעיקר תכניו עוסקים בהיסטוריה, ערוץ לייף סטייל וכו'... יש ערוץ "ירוק"? SharpImpact‏ • What's The Price of a Mile?‏ • 13:32, 27 באפריל 2012 (IDT)

מדוע חיפוש Powered by Google נחות בהשוואה לחיפוש בגוגל?[עריכת קוד מקור]

תוכנת אנטיוירוס בשם AVG השתלטה על חלון החיפוש של הדפדפן, ועכשיו כל החיפושים עוברים דרכה כברירת מחדל. גם כשניסיתי לתקן את ההגדרות, היא מצאה איזו דרך נלוזה לשוב ולהשתלט על דף החיפוש. ברוב חוצפתה היא טוענת שחיפושיה הם 'Powered by Google', למרות שתוצאות החיפוש שלה הרבה פחות טובות מאלה המתקבלות בחיפוש ישיר בגוגל. איך זה יתכן? ליאור पॣ • ה' באייר ה'תשע"ב • 14:07, 27 באפריל 2012 (IDT)

כשאתה מחובר לחשבון גוגל שלך, גוגל לומדת עם הזמן מה אתה אוהב למצוא, ומתקננת את תוצאות החיפוש בהתאם להעדפות אלו שלך. אני מניח שכשאתה מחפש דרך צד שלישי, השפעה זו אובדת. זה יכול להסביר את ההבדל. לירן (שיחה,תרומות) 14:17, 27 באפריל 2012 (IDT)

שאלות לגבי חוקי תנועה של אופנועים ואופניים[עריכת קוד מקור]

יש כמה דברים שאני מתלבט עליהם כל הזמן...

  • 1. האם מותר לאופנועים לנסוע בנתיב אחד במקביל? כלומר נניח ששלושה אופנועים שיכולים להכניס בנתיב אחד במקביל אחד לשני ולנסוע ככה, מותר להם לעשות כך? והאם זה נחשב לעקיפה או מה בדיוק החוק לגבי אופנועים במצבים האלה...
  • 2. תמיד אני רואה שהאופנועים 'משתחלים' לרמזור (וזה כולל שוטרים רכובים על אופנועים..) אף אחד לא בדיוק עומד מאחורי רכב כלשהו, אלא כולם שואפים להגיע לרמזור, ורציתי לדעת האם זה חוקי לפי החוק היבש?
  • 3. השאלה הזו לגבי אופניים. לפי החוק היכן אופניים צריכים לנסוע, האם בכביש או במדרכה? (קראתי שאופניים צריכים לנסוע בכביש! בצידם הימני האם זה נכון או שזו טעות) כלומר אסור לאופניים לנסוע על מדרכה. 176.13.73.177 14:42, 27 באפריל 2012 (IDT)
2.לא חוקי. 3.אכן, אופניים אמורים לנסוע בכביש, להמתין ברמזורים, ולאותת עם היד כמו כל מכונית. כל ילד בכיתה ד' או ה' עובר מין יום כזה שמלמדים אותו איך לנסוע על אופניים בצורה חוקית. במדרכה אסור לנסוע, אלא אם יש שבילי אופניים כמו שיש בתל אביב למשל. בלנק - שיחה 15:58, 27 באפריל 2012 (IDT)
בלנק, לא ברור לאיזו מטרה נכתב המשפט: " כל ילד בכיתה ד' או ה' עובר מין יום כזה שמלמדים אותו איך לנסוע על אופניים בצורה חוקית." האם הכוונה ללגלג על השואל על שלא היה בכיתה ד' או ה' שבה לימדו איך לנסוע על אופניים בצורה חוקית?! [לא כולם היו בבי"ס יסודי; וגם אלה שהיו ברובם לא קיבלו הדרכה כזאת] 46.210.112.153 16:04, 27 באפריל 2012 (IDT)
אני לא רואה לגלוג בדבריו של בלנק, אלא מניעת השאלה "ומאיפה רוכבי אופניים אמורים להכיר את החוק, הרי אין 'רישיון לאופניים'". שמוליק - שיחה 16:15, 27 באפריל 2012 (IDT)
אם כך, אז הדברים ברורים כעת. 46.210.112.153 16:25, 27 באפריל 2012 (IDT)
אכן זאת הייתה הכוונה שלי. מצטער אם השתמע לגלוג מדברי, זאת לא הייתה הכוונה. בלנק - שיחה 17:52, 27 באפריל 2012 (IDT)
אדם קונה אופנוע לא בשביל לשמור על חוקי תנועה, אלא להפיך. כל מי שיש לו אופנוע משתמש בו בשביל לא להיות חלק משורת הרכבים שעומדים בפקק, עושה פרסה דרך אי-תנועה, חונה על המדרכה, עוקף בין מכוניות, פונה במקום שיש בו שלט שאסור, וכדו'. זה כלי ש"מצדיק" עברות (וכמה אופנוענים שבאמת לא עוברים על החוק יש? 15%?) 79.176.213.201 16:41, 27 באפריל 2012 (IDT)
לא נכון. יוסישיחה 16:56, 27 באפריל 2012 (IDT)
נכון וחצי, הַראו לי רוכב אופנוע שלפני רמזור לא יעבור בין המכוניות, אלא יעמוד מאחורי המכונית האחרונה בטור ויחכה לטור להתקדם. אין כזה. ואכן, מי שקונה אופנוע מסתמך על כך שמעכשיו "אין פקקים יותר", וזה אפשרי רק אם אתה עובר על חוקי התעבורה. לא שנהגי ארבעה גלגלים לא עוברים עבירות, אלא שאצל אופנוענים זה מובנה. והכללות מותר לעשות אם הן נכונות :) Gil mo - שיחה 23:18, 4 במאי 2012 (IDT)
  • הכללות גורפות עלולות להיות דבר מזיק, כפי שלומד על בשרו העם היהודי כבר 4,000 שנה. טורבו - שיחה 10:02, 28 באפריל 2012 (IDT)
לגבי 1. בתחלה סברתי שיהיה מותר למספר אופנועים לנוע ב'נתיב' אחד, משום שאם שלושה אופנועים מצליחים להשתחל בו, הוא כבר אינו נתיב אחד לדידם, אלא שלושה. אך לאחר שראיתי כאן את הגדרת נתיב בתקנות התעבורה, "חלק מרחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים", כבר אינני בטוח בכך.
מומלץ לשואל לפנות לקישור המופיע שם, וודאי יקבל מענה לשאלתו. אביתר ג'שיחהתרומות • ט' באייר ה'תשע"ב • 12:29, 1 במאי 2012 (IDT).

מה זה 'בליעה' בפיזיקה?[עריכת קוד מקור]

הקטע הבא מתוך הספר אופטיקה של דוד זינגר:

כאשר אור חודר לגוף שקוף, חלק ממנו נבלע בגוף; וככל שעוביו של הגוף גדול יתר, גדל חלקו של האור הנבלע. מחוק שימור האנרגיה ברור לנו שהבליעה נעשית על חשבון עוצמתו של האור העובר. כך לדוגמה, על אף שהמים נחשבים שקופים הרי שבקרקעית הים שוררת חשכה מוחלטת

מה זה "בליעה" של אור? ומה קשור חוק שימור האנרגיה לאור או לבליעה? [רקע: אין לי שום רקע בפיזיקה, התחלתי ללמוד לבד] המתעניין - שיחה 16:51, 27 באפריל 2012 (IDT)

נסה לקרוא את הערך אנרגיה ואת הערך קרינה אלקטרומגנטית. גילגמש שיחה 16:52, 27 באפריל 2012 (IDT)
ניסיתי לקרוא גם את הערך בליעת אור. אך ערכים אלה ארוכים ומלאים במושגים 'מפוצצים' שלא מתאימים לרמת מתחיל. הייתי שמח לדעת את תמצות הדברים. המתעניין - שיחה 17:13, 27 באפריל 2012 (IDT)
דווקא בספר זה מוסבר לא רע. אפשר לדמות את תהליך הבליעה בצורה כזאת: אור הוא אוסף של הרבה מאוד חלקיקים (פוטונים) שנעים במהירות גבוהה (מהירות האור), כאשר עוצמת ההארה היא כמות החלקיקים. ככל שיש יותר חלקיקים יש להם יותר אנרגיה קינטית. עכשיו במעבר דרך חומר שקוף, חלק מהחלקיקים האלא מתנגשים בחלקיקי החומר ומוסרים להם את כל האנרגיה שלהם. אנרגיה זו הופכת לאנרגיה קינטית של חלקיקי החומר (התנגשות פסלטית, אם תרצה). פוטונים ששרדו את התהליך יוצאים מהחומר השקוף וממשיכים לנוע במהירות האור. הכמות שלהם קטנה יותר כי חלק מהפוטונים המקוריים הפך להיות חלק מהאנרגיה הקינטית של חלקיקי החומר ולכן עוצמת ההארה ירדה. לתהליך כזה קוראים בליעה. זה הסבר די פופולרי ולא מדייק מדעית ב-100 אחוז, אבל מספיק בשביל להבין את הרעיון. Corvus,(שיחה) 17:19, 27 באפריל 2012 (IDT)
א. מילא לא מדוייק, אבל רצוף שגיאות לצערי. אתחיל מתיאור התופעה הבסיסית, ואח"כ אתקן. תהליך הבליעה הוא תהליך בסיסי באינטראקציה בין אור לבין חומר. באינטראקציה זו הפוטונים נבלעים באטומי (או מולקולות) החומר, ומעוררים אותם לרמת אנרגיה גבוהה יותר. לאטומים מעוררים יש זמן חיים ממוצע, שלאחריו הם יורדים לרמות אנרגיה נמוכות יותר (דעיכה או מעבר), תוך פליטת ההפרש בצורות שונות של אנרגיה. באופן כללי, מדובר בשתי צורות בסיסיות: א. מעבר לרמה נמוכה יותר, תוך פליטת ההפרש בצורת פוטונים, מעבר הקרוי מעבר קרינתי, ב. מעבר לא-קרינתי, המתבטא בהגברת קצב התנודות של האטומים, כלומר, בעליית הטמפ' של החומר. זהו מקור הבליעה - החלק שאינו נפלט שוב כקרינה אלקטרו-מגנטית וגורם בדר"כ, להתחממות החומר. אני מקווה שהסבר זה משלים את המובא בספר, ומשלים אותו. עיין גם בערך בליעה אליו הפניתי. הערכים אליהם הפנה גילגמש אינם נחוצים בשלב ראשון.
ב. עוצמת האור אינה מס' הפוטונים, אלא מס' הפוטונים ליחידת זמן ליחידת שטח.
ג. אין קשר בין מספר החלקיקים (או הפוטונים) לבין ה'אנרגיה הקינטית' שלהם, ובכלל, אין זה נכון לדבר על 'אנרגיה קינטית' של פוטונים, אלא על האנרגיה שלהם בכלל, שכן פוטונים אינם מאיטים או משנים מהירות. מהירות האור בתווך נתון היא נמוכה יותר, בשל התהליך הסדרתי של בליעות ופליטות ע"י האטומים או המולקולות המרכיבים את החומר.
ד. לגבי יתר ההסבר - ראה סעיף (א) קודם. ההסבר הוא פשטני, אבל מספק הסבר בסיסי. בנצי - שיחה 18:11, 27 באפריל 2012 (IDT)
Corvus תודה על ההסבר המופשט, נתת לי כיוון להבין את הנושא של הבליעה. בנצי, כנראה שאתה פרפקציוניסט וזה מה שגורם לך להציג דברים ברמה גבוהה בהתאם לידיעתך, אך אני עם רמה מאוד נמוכה כרגע, ונזקק לדברים מופשטים. בכל אופן דבריך הסבירו לי את הנושא של הבליעה. כעת הייתי מעוניין לדעת כיצד קשור "חוק שימור האנרגיה", וכיצד מחוק שימור האנרגיה ברור לנו שהבליעה נעשית על חשבון עוצמתו של האור העובר, והאם הפוטונים הם חומש פיזי ממשי (כגון גז) א"כ, לא מובן לי איך הוא יכול לחדור זכוכית.המתעניין - שיחה 18:30, 27 באפריל 2012 (IDT)
חוק שימור האנרגיה קובע שהאנרגיה בעולם כולו נשארת קבועה תמיד. זה אומר שאם משהו קיבל אנרגיה (מולקולת החומר "התעוררו" לרמת אנרגיה גבוהה יותר) משהו אחר חייב לאבד אנרגיה (האור מאבד עוצמה) הפוטונים הם לא חומר ממשי כמו גז, כי אי להם מסה. בלנק - שיחה 18:41, 27 באפריל 2012 (IDT)
אני מציע לך לרכוש ספר ללימוד פיזיקה בתיכון. תוכל לקבל הסברים לא רעים שיתנו לך רקע מספיק להבנת הנושא. קשה ללמוד פיזיקה בקפיצה מנושא לנושא ויש צורך בלימוד שיטתי של הדבר. גילגמש שיחה 18:55, 27 באפריל 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: כתבתי לפני התנגשות עריכה: (כן, כפולה). א. אתה מתכוון לפשטני. למופשט יש מובן אחר לגמרי, השונה מאוד ממה שאתה מבקש.
ב. השתדלתי לתת הסבר פשטני ככל האפשר. התשובה לשאלתך טמונה בתמצית במילים: "המתבטא בהגברת קצב התנודות של האטומים, כלומר, בעליית הטמפ' של החומר. זהו מקור הבליעה - החלק שאינו נפלט שוב כקרינה אלקטרו-מגנטית וגורם בדר"כ, להתחממות החומר". "פרפקציוניזם" איננו שייך לכאן, שכן התשובה צריכה להיות נכונה, וזו שניתנה קודם איננה כזו. תשובות פשטניות זה בסדר גמור, אבל נקודת היחוס איננה השואל הספציפי אלא התיאור הפיזיקלי הנכון. יתכן ולהבנתו נדרש זמן או תהליך של הבהרות נוספות, תוך העלאת שאלות, כמו שקורה כאן לא אחת. גם השאלות שלך בהמשך מבססות את מה שאני מנסה לומר לך: אינך מבין עדיין את התהליך הבסיסי, אבל שאלותיך האחרונות הן, לפחות, שאלות המקדמות אותנו להבנה מלאה יותר.
ג. אני מציע שתחזור על ההסבר שלי קודם, ובפרט מה שהבלטתי בתגובה זו. 'שימור האנרגיה' נובע מהתהליך עצמו: האנרגיה החודרת = האנרגיה הנפלטת שוב בצורת קרינה + האנרגיה הנשארת בחומר בצורה של תנודות מהירות יותר של חלקיקי החומר (אתה צריך לברר עם עצמך את הבנתה של נקודה זו. אין הסבר אחר להבנה בסיסית של התופעה). פוטונים הם חלקיקים במובן זה שיש להם תנע, אבל אין להם מסה. נקודה זו דווקא מורכבת במקצת, אבל הייתי חייב להעלותה לאור שאלתך האחרונה. הם לא חודרים לחומר במובן הרגיל של חלקיק חומרי, אלא בהיותם מנות אנרגיה, הם נבלעים באטומי החומר, ו'נעלמים', זמנית, עד לפליטה מצד האטום. כלומר, אטום ברמת אנרגיה נמוכה + פוטון = אטום מעורר יותר (ברמת אנרגיה גבוהה יותר). אני מקווה שעתה התמונה הכוללת ברורה יותר, גם לאור השאלות האחרונות שהעלית. בנצי - שיחה 19:01, 27 באפריל 2012 (IDT)
הערה: מחלקו האחרון של הציטוט בשאלתך, נובע שהמושג שקיפות או אטימות הוא יחסי. ככל שהאור מתקדם יותר בתוך החומר, יותר ויותר ממנו נבלע בחומר והופך לאנרגיה תנודתית (במקום קרינתית), ולכן מספיק עמוק במים, המים כבר חשוכים. יש גם את התופעה ההפוכה: מתכות אינן שקופות במציאות היומיומית, אבל רדיד מתכתי דק דיו (כמו זהב) מפגין שקיפות אופטית. בנצי - שיחה 19:13, 27 באפריל 2012 (IDT)

JS כמו תמיד[עריכת קוד מקור]

להלן קוד:

<?php
$boardm=$_POST["array"]; 
?>
<html>
<head>
<script>
    var boardm = "<?= $boardm ?>";
    var tempb = boardm.split(",");
    var board = new Array();
</script>
</head>
<body>

</body>
</html>

המשתנה שה-PHP מקבל הוא merge של מערך דו ממדי מדף קודם המכיל 0 ו-1 כאשר לאחר כל 0 או 1 פסיק. כפי שאתם רואים אני לוקח את המערך הדחוס הזה והופך אותו למערך שוב. המערך החדש הוא איננו מערך דו ממדי, הוא רק מערך של 100 מקומות במקום 10 שורות ו-10 טורים. איך כדאי להחזיר אותו להיות מערך דו ממדי כפי שהיה בעמוד הקודם לפני ה-merge? רוב תודות לעונה מראש, רועישיחה 16:51, 27 באפריל 2012 (IDT)

נ.ב, הדרכים המייגעות ידועות לי. אני רוצה משהו קצר וקולע בלולאות אולי. רועישיחה 16:58, 27 באפריל 2012 (IDT)
לשליחת מידע מורכב (לא מחרוזות ומספרים בודדים) עדיף להשתמש ב־JSON. ב־PHP יש מתודות לזה, וגם ב־JavaScript יש ספריות מוכנות שניתן להשתמש בהן. אם לא מצאת, תגיד לי ואשלח לך. דולבשיחה 19:23, 27 באפריל 2012 (IDT)
אשמח אם תוכל לשלוח לי, בהתחשב בכך שאתה זוכר מה בעייתי. זה יעזור מכיוון שאני וג'ייסון לא חברים. תודה מראש, רועישיחה 23:27, 27 באפריל 2012 (IDT)

לבן זו החזרה של האור נכון?! אז למה אין אפקט מראה?[עריכת קוד מקור]

הימור שלי: קרני אור פוגעות בחומר ("הלבן") הן מגיעות בגלים של כל מיני צבעים וסידור מסוים שנפלט מהעצם, ואז מתבלגנות בעירור אלקטרונים ונפלטות מהחומר הלבן בבלגן. כן? תודה!! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אין קשר בין הדברים. בשביל שתהיה מראה, מה שצריך זה שהקרניים יחזרו כולן באותו כיוון. בשביל זה צריך שפני השטח יהיו חלקים ברמה כמעט אטומית. emanשיחה 17:48, 27 באפריל 2012 (IDT)
יש קשר (אם כי לא לעניין הלבן דווקא). בשפתו של השואל (לפחות בחלקה האחרון של שאלתו) הוא מדבר על מופעים לא תואמים של הגלים המוחזרים. ככל שסדר-הגודל של הגבשושיות עפ"נ השטח מתאים לזה של אורך-הגל הפוגע, כפי שאתה מציין, כך מופעי הגלים המוחזרים תואמים יותר, וההחזרה נעשית מכוונת יותר ודיפוזית פחות - אפקט המראה. בנצי - שיחה 19:44, 27 באפריל 2012 (IDT)

האם פיזיקה הגיונית?[עריכת קוד מקור]

פילוסופיית הפיזיקה- בניגוד למתמטיקה, פיזיקה לא בנויה על הגיון טהור, אלא מדע ניסיוני. האם זה אומר שמבחינה לוגית טהורה פיזיקה לא יכולה להיות נכונה?

אני אסביר: הטענה "כל זוג כוכבים נמשכים זה לזה בכוח הפרופורציוני למכפלת מסתם" שקולה "אין כוכב שלא נמשך לכוכב אחר בכוח השונה מ...(נוסחת גרביטציה)". וזה כמו פרדוקס העורב- זו טענה מבוססת רק על זה שעדיין לא ריאת אף דוגמה נגדית. ראש מתמטי-לוגי יגיד שכל האסטרופיזיקה לא מבוססת כי ההנחה שלה נובעת רק ממספר סופי של דוגמאות.

אם כך, האם כל הפיזיקה היא בגדר השארה בלבד וכל "חוק טבע" שהתגלה רק מחכה לדוגמה נגדית (כמו שאיינשטיין נתן בזמנו)? קצת עצוב, לא? 79.176.213.201 22:03, 27 באפריל 2012 (IDT)

השערה ולא השארה. השאלה שאתה שואל היא בעיית האינדוקציה. הפיזיקאים פותרים אותה באמצעות עיקרון הסימטריה, כלומר: (בניסוח פשטני ולא ריגורוזי) חוק טבע נכון בכל מקום ובכל זמן. כמובן, שעדיין ישנה אפשרות שהתאוריה הנוכחית לא נכונה ויש תאוריה אחרת, כללית יותר, שהיא נכונה יותר. אך מכיוון שהתיאוריה הנוכחית עובדת לכל הצרכים המעשיים, אפשר לומר שהיא די נכונה או בקירוב נכונה. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:18, 27 באפריל 2012 (IDT)
אחת המהפכות הכי גדולות של האנושות, המהפכה המדעית, כללה בתוכה שינוי תפיסתי חשוב: המדע אינו מבוסס על לוגיקה, אלא על תצפיות וניסויים. בעת העתיקה אריסטו התווכח עם דמוקריטוס (פילוסוף אטומי כלשהו, אבל לא דמוקריטוס בלנק - שיחה 22:32, 27 באפריל 2012 (IDT)) והוכיח לו הגיונית שאטומים לא יכולים להיות קיימים. התפיסה החדשה אומרת שאתה מתאים את הלוגיקה שלך לתצפיות, ולא להפך. כך לדוגמא, גיבש איינשטיין את תורת היחסות הפרטית, שסותרת לחלוטין את ההיגיון הישר, בעקבות ניסוי אמפירי- ניסוי מייקלסון-מורלי. בלנק - שיחה 22:29, 27 באפריל 2012 (IDT)
מעניין. אבל זה משאיר מקום לערעור כנ"ל: זה שמדדת 1000 פעם את מהירות האור וקיבלת את אותו המספר לא מוכיח שמהירות זו היא באמת גודל קבוע (כמו שאם כותב פונקציה ומראה שהנגזרת שלה היא אפס). אותה סימטריה שאתם מדברים- בוא ניקח דוגמה שהזכרת לגבי משיכה בין כוכבים. למה אם 1000 כוכבים שראיתי מתנהגים לפי חוק כשלהו זה מוכיח שבכוכב ה1001 אני לא אקבל תלות אקספוננציאלית? 79.176.213.201 23:06, 27 באפריל 2012 (IDT)
בגישה הזו שום דבר לא קבוע או הגיוני בחיים. רועישיחה 23:18, 27 באפריל 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אתה צודק. כאמור: במאה ה-16 הפיסיקה עזבה את מקומה כנספח של הלוגיקה והפילוסופיה, והפכה להיות מדע מבוסס ניסויים ותצפיות. זה אומר שאנחנו כבר לא עוסקים ב"הוכחות" לוגיות או מתמטיות, ויכול להיות שאנחנו טועים. לא רק זה: כל הזמן מסתבר שוב ושוב שאנחנו טועים לגבי כל מיני דברים. (למשל, הדוגמה עם תורת היחסיות). כמו שאתה יכול להיות, המעבר למדע מבוסס תצפיות דווקא הועיל מאוד לפיזיקה, מכל בחינה שהיא. למעשה, כמעט כל התגליות של העידן המודרני נובעות מהמהפכה המדעית, ומהשינוי התפיסתי הזה. בלנק - שיחה 23:20, 27 באפריל 2012 (IDT)
נחמד מאוד. אז הגישה היא "עדיף לא הגיוני ונצפה בניסוי מאשר כן הגיוני אבל לא נצפה בניסוי". אני מבין את החשיבות של זה (תמיד עדיפות היא לניסוי על פני כל תיאוריה הכי הגיונית בעולם), אבל אני רואה גם בעייתיות מסוימת. שום דבר לא וודאי. איך אני יכול לסמוך ב100% על פיזיקאי ששולח את החללית שלי למאדים אם הגישה שלו "כל החלליות שראינו עד כה לא התפוצצו, אז נניח שגם שלך לא תתפוצץ." מצד שני, זה הכי טוב שאפר כנראה. 79.176.213.201 23:34, 27 באפריל 2012 (IDT)
בכל מדע שאינו מתמטיקה אי אפשר לוודא את האמת באופן מוחלט, אפשר רק להפריך (ראה עקרון ההפרכה). הנחה סבירה מאוד שמעולם לא זכתה להפרכה היא עקרון הסימטריה שציין מת'נייט. שחוקי הפיזיקה אינם תלויים במקום, בזמן, בכיוון וכו'. בלי ההנחה הזו אין שום דרך שבה אפשר לעסוק במדע. העובדה שמסקנות המדע תקפות ומועילות לכל צורך שנתקלנו בו עד יום גורמת לנו להאמין ששום דבר לא ישתנה מחר. דניאל תרמו ערך 23:47, 27 באפריל 2012 (IDT)
(לשואל) אני ממליץ לך מאוד לקרוא את הספר שלוש מהפכות קופרניקניות של זאב בכלר (וכן את הערך בעיית האינדוקציה שהפניתי אותך אליך) הדן בבעיה שהעלית. טענתו של בכלר היא שידע על העולם שהוודאות שלו היא מוחלטת, למעשה לא מוסר שום אינפורמציה חדשה, ואילו ידע שכן מוסר אינפורמציה חדשה ("האבן נופלת בגלל כוח הכובד", "F=ma" וכו') מחבר בין שני דברים באופן שאיננו לוגי, ולכן איננו הכרחי או ודאי. אין קשר לוגי בין כוח לתאוצה, יש קשר אינפורמטיבי בין כוח לתאוצה, קשר סיבתי שמוסק באמצעות תצפית וניסיון, ולא רק על סמך חוקי הלוגיקה. לכן, במדע אינפורמטיבי, תמיד תהיה אי-וודאות כלשהי, אך לכל צורך מעשי ובפרט לצורך המחקר המדעי, האי-וודאות הזאת מספיק קטנה בשביל להשתמש בחוקי הטבע לצרכי מדע, טכנולוגיה וצרכי היום יום. בברכה, MathKnight (שיחה) 12:36, 28 באפריל 2012 (IDT)
  • בהמשך לדוגמא שלך - היו כבר חלליות רבות שהתפוצצו, ואכן לא תוכל לסמוך (כמעט) על כלום במאה אחוז, כי בכל מקום שבו מעורבים אנשים - יש גם טעויות (כולל כמובן גם חוקים שניסחו אנשים...), ואלה הם החיים. טורבו - שיחה 00:24, 28 באפריל 2012 (IDT)

הי, על קטניות[עריכת קוד מקור]

למה אנשים משרים קטניות לפני בישולן?

לרכך לקראת בישול ולהפחית את כמות הגזים בזמן העיכול. שנילי - שיחה 10:04, 28 באפריל 2012 (IDT)
הבישול לא מרכך וזהו? איך הגזים מופחתים מכך?
הבישול מרכך, ולפעמים באמת מבשלים בלי להשרות, אבל ההשריה חוסכת זמן בישול. חוץ מזה, אם אני מכין מאכל שכולל קטניות ועוד דברים (נניח, מג'דרה) אני חייב שיהיה להם זמן בישול דומה, אחרת העדשים יצאו קשים או שהאורז יצא שרוף. לגבי הגזים, ראה כאן בלנק - שיחה 16:28, 28 באפריל 2012 (IDT)

אינטגרציה על תחום אינוספי[עריכת קוד מקור]

שאלה כללית (ולא רגיל פרטי). יש לי פונקציה של X סימטרית ביחס לנקודה כלשהי ולא ראשית. ואני עושה אינטגרציה בין מינוס אינסוף לפלוס אינסוף. האם התוצאה תהיה אפס? 79.176.213.201 11:24, 28 באפריל 2012 (IDT)

אני מניח שאתה מתכוון שהיא דווקא אנטי-סימטרית, כלומר ש . במקרה זה, אם האינטגרל מתכנס אז הוא שווה ל0, אבל בהחלט ייתכן שהוא לא מתכנס. לירן (שיחה,תרומות) 11:31, 28 באפריל 2012 (IDT)
הסבר/נמק? למה יתכן שהוא לא יתכנס? 79.176.213.201 11:35, 28 באפריל 2012 (IDT)
הפונקציה x אנטי-סימטרית ביחס לראשית והאינטגרל שלה לא מתכנס. דניאל תרמו ערך 11:39, 28 באפריל 2012 (IDT)
הסיבה העקרונית לכך היא שאין זה נכון ש . לכן, גם תבצע אינטגרציה ל לא תקבל שהתוצאה היא 0 אלא שהיא אינה מוגדרת. זאת משום שמקובל להגדיר את הביטוי הזה להיות בהנחה ששניהם מתכנסים. במקרה זה שניהם לא מתכנסים, ולכן הביטוי לא מוגדר. עם זאת, ניתן לייחס לו ערך הנקרא הערך העיקרי של קושי (Cauchy principal value) המוגדר להיות , ובפונקציה אנטיסימטרית סביב הראשית הוא כמובן יהיה שווה ל0. לירן (שיחה,תרומות) 11:43, 28 באפריל 2012 (IDT)
ואם אני מגדיר אינטגרציה ככה: אז אינטגרל על X כן מתכנס לאפס, לא? ואם אם אותה ההגדרה אני מנסה לאפס פונקציה שהגדרתי בהתחלה(אנטי-סימטרית סביב c שונה מאפס), זה יעבוד? 79.176.213.201 11:47, 28 באפריל 2012 (IDT)
הערך העיקרי של x אכן יהיה אפס. אבל של הפונקציה שאתה דיברת עליה הוא לא בהכרח יהיה אפס, בגלל שבערך העיקרי מחשבים הכל סביב ציר האיקס, בעוד שהסימטריה שלך היא סביב ציר אחר. לירן (שיחה,תרומות) 11:52, 28 באפריל 2012 (IDT)

איך פותריםא את האינטגרל:[עריכת קוד מקור]

כאשר a פרמטר ידוע ואינטגרציה מוגרת כ. בחלקים -נכשל. זהות אוילר לא רואה איפה נכנס. אינטגרל כזה לא מופיע בטבלאות. האם הוא פתיר בכלל? 79.176.213.201 11:57, 28 באפריל 2012 (IDT)

את האיבר שכופל את 1 אפשר לפתור (למשל באמצעות אינטגרציה בחלקים), ראה אינטגרל גאוסיאני. את האיבר עם הקוסינוס: את הקוסינוס אפשר להפוך ל- כאשר b ו-c הם קבועים כלשהם שאפשר לחשב מ-. על החלק התלוי ב-y אתה מפעיל את נוסחת אוילר ועושה השלמה לריבוע והחלפת משתנים מתאימה, ואז מקבל אינטגרל מהצורה כאשר אלפא וביתא הם קבועים שאפשר לחשב. את האינטגרל הנ"ל אפשר לחשב באינטגרציה בחלקים וכאשר אתה מגיע לאינטגרל מהצורה אפשר לחשבו באמצעות אינטגרל מסילתי בהמישור המרוכב, והתוצאה שלו מצויה בערך אינטגרל גאוסיאני. בברכה, MathKnight (שיחה) 12:46, 28 באפריל 2012 (IDT)
הגעתי לשלב של . איך פותרים את הנ"ל? אני מכיר את en.wikipedia.org/wiki/List_of_integrals_of_exponential_functions כטבלה די טובה 79.181.220.228 13:19, 28 באפריל 2012 (IDT)
נסה עם השלמה לריבוע. בברכה, MathKnight (שיחה) 14:09, 28 באפריל 2012 (IDT)
הגעתי למשהו לא הגיוני. ראה כאן. יוצא שיש חלק ממשי וחלק מדומה לפונקציה ממשית. A וX0 זה קובעים של השאלה( ובגלל סעיפים קודמים ניתן היה להחליף חלק מהביטוי). 79.181.220.228 14:45, 28 באפריל 2012 (IDT)

האם יש חסרונות בכיבוש?[עריכת קוד מקור]

שאלה בתזונה:
האם במזון כבוש (לדוגמה - מלפפון חמוץ, דג מלוח) נשארים אותם ערכים תזונתיים כמו במזון טרי? תודה לעונים, דני. Danny-wשיחה 15:54, 28 באפריל 2012 (IDT)

מלפפון משוחרר לא יוחזר. שנילי - שיחה 16:21, 28 באפריל 2012 (IDT)
זה תלוי איך כובשים אותם. ראה כאן. בלנק - שיחה 16:23, 28 באפריל 2012 (IDT)
יתכן שיש איבוד מסוים של ויטמינים מסיסי מים, במיוחד C שנהרס די מהר - למשל במיץ סחוט טרי שקונים בסופר באריזת פלסטיק יש כ-50% מכמות ויטמין C שיש בתפוז רגיל. יחד עם זאת, אני חושב שמרבית הערכים התזונתיים נשמרים היטב. ירקות כבושים שימשו מקור חשוב לוויטמינים לפני פיתוחים בחקלאות שאפשרו הגשת ירקות ופירות בכל עונות השנה. מיץ פירות הדר משומר שימש כתוסף מזון חיוני במסעות ימיים. גם כיום ניתן לקבל מרכיבים חשובים ממזון משומר: למשל חומצות שומן אומגה 3 מדגי הרינג משומרים. יחד עם זאת, תהליך השימור יכול להיות בעייתי בפן אחר. למשל הגברת צריכת הנתרן בדיאטה, לעתים יש שימוש בחומרים משמרים מזיקים וכיוצא באלה. גילגמש שיחה 16:33, 28 באפריל 2012 (IDT)

שאלה מעולה ותשובות מעולות.

שמעתי פעם שבתהליך ההחמצה, חיידקים מיצרים ויטמין B-12, וזה אחד המקורות הבודדים שלו שאינם מן מתעשייה המנצלת בעלי-חיים עילאיים, כדוגמת תעשיית הבשר, החלב והביצים. אשמח לאישור או הפרכה של הטענה. אוריה אורן - שיחה 20:07, 28 באפריל 2012 (IDT)
לא שמעתי דבר כזה וגם לא נראה לי שזה יכול להיות נכון. אילו היה נכון, היתי מודע לזה. גילגמש שיחה 20:19, 28 באפריל 2012 (IDT)
המאמר שקישרתי אליו טוען שזה נכון (לא יודע אם דווקא 12, כתוב פשוט ויטמין בי). " The lactobacillus bacteria that cause the fermentation produce B vitamins and also act as probiotics that help keep your digestive tract healthy.". בלנק - שיחה 22:40, 28 באפריל 2012 (IDT)
אני לא מכיר את טכנולוגיית הכבישה ולא יודע מה בדיוק אמור לתסוס במלפפון חמוץ ואיך קשורים לזה lactobacillus bacteria (לאקטו - משהו הקשור לחומצת חלב (תוצר עיבוד של פירובט); בצילוס סוג של צורת חיידק), אך השם "ויטמין בי" הוא מטעה במידה מסוימת. הקשר בין הוויטמינים בקבוצה זו מסתכם בשמם בלבד. אין קשר בין ויטמין B9 לB12. הם עושים דברים שונים, המבנה הכימי שלהם שונה והם נצרכים ממזונות שונים. ראה פירוט בויטמין B. אילו ויטמין B12 היה מיוצר בדרך זו בוודאי הייתי שומע על זה באחת ההרצאות שנכחתי בהן. אם לא נחשפתי למידע זה, כנראה שזה לא קיים. אתפלא מאוד אם דרך זו אכן יכולה לייצר ויטמין כזה, בין היתר, כי הוא משלב אטום מתכתי. תהליך הייצור שלו הוא מורכב ולא ברור לי כיצד תהליך תסיסה יכול לגרום לו. גילגמש שיחה 08:53, 29 באפריל 2012 (IDT)
התהליך שאתה מדבר עליו הוא כבישה ולא כיבוש, שהוא תוצאה אפשרית של פעולה צבאית. בנצי - שיחה 23:06, 28 באפריל 2012 (IDT)
מן הסתם. אבל המזון שכובשים אותו הוא בכל זאת כָּבוּש, והכותרת היא משחק מילים מצויין. :-) דני. Danny-wשיחה 23:29, 28 באפריל 2012 (IDT)
זה לא מלפפון כבוש, זה "מלפפון משוחרר". דניאל תרמו ערך 10:54, 29 באפריל 2012 (IDT)
אין דבר כזה, עם המלפפונים. זו המצאה של הארגון לשחרור המלפפין. עד 67 היו רק דלועיים. 109.65.9.22 22:49, 29 באפריל 2012 (IDT)

עזרה בזיהוי עץ[עריכת קוד מקור]

בסרטון הבא (3:00-3:010) במהלך 10 השניות הללו רואים עץ יפיפה עם פרחים ורודים בצורה מגניבה מאד. מי שיודע מה שמו של העץ ושל הזן הספציפי בבקשה שיכתוב. בתודה מראש. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

העץ הוא לגרסטרומיה הודית (אנ'). אוריה אורן - שיחה 20:01, 28 באפריל 2012 (IDT)
אכן, עץ יפה מאוד, על פריחתו וגווניו. קצת מזכיר את כליל החורש ‏‏‎(אנ'). שווה לעיין בערך האנגלי, על תמונותיו. בנצי - שיחה 22:22, 3 במאי 2012 (IDT)

מודל בוהר[עריכת קוד מקור]

איך בוהר הסביר את בעיית הקרינה של אלקטרון? בוהר קבע רמות מקוונטטות. מה הנימוק לזה? מה "החזיק" רמות קובעות? (בתיאוריה. אני יודע שניסוי פרנק-הרץ מוכיח רמות בדידות וקבועות). 79.181.229.148 20:50, 28 באפריל 2012 (IDT)

א. הראיות הניסוייות לרמות בדידות (זהו המונח הנכון) היו עוד קודם: סדרות הקווים בספקטרום הפליטה של גז מימן קלוש, שהתקבלו אמפירית. המודל התיאורטי שלו היה חייב להתמודד עם קווים ספקטרליים בדידים קבועים, בניגוד למודל הקלאסי, לפיו האלקטרון קורן ברציפות בהקיפו את גרעין המימן, תוך אובדן אנרגיה, ולפיכך, תוך גידול באורך-הגל הנפלט. התנהגות כזו לא נצפתה מעולם עבור גז מימן קלוש (או גז קלוש בכלל). הוא היה חייב להסיק שהחוק הבסיסי איננו הקלאסי, של פליטה רצופה, אלא של רמות אנרגיה אותם קבע על בסיס ההנחה, המבריקה צריך לומר, שההתנע הזוויתי של אלקטרון שווה לכפולה של גודל בסיסי. הנחה שניה היתה שכל עוד האלקטרון ברמה נתונה, אין הוא קורן, וקרינה תיפלט במעבר מרמת אנרגיה גבוהה לרמה נמוכה יותר. החישובים התיאורטיים הניבו התאמה מצויינת לאורכי-הגל המתאימים לקווים הספקטרליים האמפיריים.
ב. שתי הערות: 1. הפליטה הרציפה של אלקטרון מואץ במודל הקלאסי, נצפית עבור חומרים במצב שאינו גז קלוש, מצב בו קיימות אינטראקציות בין אטומי החומר, ובינם לבין האלקטרונים. כלומר, ספקטרום הפליטה הבדיד שייך לאטום מעורר בודד, ללא אינטראקציות עם אחרים, ואילו בחומר שאינו גז דליל, הספקטרום הוא רציף. 2. מודל בוהר הוא מודל שהצלחתו העיקרית היא יכולתו להסביר ספקטרום בדיד. אבל הוא אינו חף מבעיות איתן הוא אינו מסוגל להתמודד. אחת העיקריות שבהן היא העובדה שעוצמת הקווים בספקטרום אינה אחידה. אבל אבן דרך, גם אם היא קהה חלקית, אבן דרך היא, ועוד איזה אבן דרך ! שבוע טוב, בנצי - שיחה 21:50, 28 באפריל 2012 (IDT)
כמובן, היום למודל בוהר יש בעיקר ערך היסטורי. אני לא ממש הבנתי איך הוא פתר את הסטירה למקסוול (צריכה להיות קרינה)? והאם הוא נתן מנגנון חילופי שיסביר מה גרם לתנע זוויתי להיות בדיד? 79.181.229.148 23:03, 28 באפריל 2012 (IDT)
א. אין סתירה (לא 'סטירה') למקסוול. ניסיתי להסביר זאת קודם. החוק הבסיסי ברמה הקוונטית לגבי אלקטרון לכוד באטום דוגמת מימן ללא אינטראקציה עם הסביבה, הוא דווקא זה שקבע בוהר. החוק הקלאסי הנובע ממשוואות מקסוול הוא תוצאה של אינטראקציה עם שדה הנובע ממספר רב של מטענים (שדה מקרוסקופי).
ב. כפי שכבר אמרתי קודם, נקודת המוצא היתה קיומו של ספקטרום פליטה בדיד. הוא הבין שהדרך היחידה להסביר זאת היא להניח תנע זוויתי בדיד. תקפותה של הנחה זו נובעת מהתאמתה לתוצאות האמפיריות. הוא היה אחד הראשונים שהבין שהעולם המיקרוסקופי הוא באופן בסיסי בדיד. תוצאות רציפות מתקבלות בעולם מרובה אינטראקציות, דוגמת חומרים שאינם גזים קלושים. צריך להבין ש'נקודת המוצא' של המציאות הפיזיקלית היא התמונה הבדידה ולא הרציפה, ואין לנסות להתאים את ה'כללים' המקרוסקופיים על העולם המיקרוסקופי, רק בגלל שהוא 'מוכר' לנו יותר, ואינטואיטיבי יותר. בנצי - שיחה 23:25, 28 באפריל 2012 (IDT)
גז מימן קלוש--ההסבר למעלה טוב. לא מצאתי בוויקי הסבר מהו גז קלוש. גם גוגל לא עזר לי. אפשר לכתוב ערך? תודה. Nachum - שיחה
האם אתה הוא השואל המקורי ? בכל אופן, לא צריך ללכת רחוק. גז קלוש (או דליל) הוא גז פחות צפוף, כלומר כזה שהמרחקים הממוצעים בין חלקיקיו הוא גדול. עובדה זו חשובה משום שבגז כזה האינטראקציה ההדדית בין החלקיקים היא זניחה, מה שמאפשר לבחון את ספקטרום הפליטה של אטומי הגז ללא השפעות חיצוניות (או הדדיות), מאחר והשפעות כאלה יוצרות קווים ספקטרליים נוספים עד יצירת ספקטרום רציף. בנצי - שיחה 13:50, 29 באפריל 2012 (IDT)
אני לא השואל המקורי. התוסיף את תשובתך מכאן לערך גז? תודה. Nachum - שיחה 10:41, 30 באפריל 2012 (IDT)

יחס הזהב וסדרת פיבונאצ'י[עריכת קוד מקור]

איך קושרים בין יחס הזהב לסדרת פיבונאצ'י? לא הבנתי את ההסבר בערך. 109.186.6.238 11:25, 29 באפריל 2012 (IDT)

זו שאלה יפה שהפתרון שלה דורש ידע תיכוני מצומצם בלבד. חבל מאוד שלא מראים את זה בתיכון.
סדרת פיבונאצ'י מוגדרת על ידי שני תנאים. התנאי הראשון הוא נוסחת הנסיגה , והתנאי השני הוא תנאי ההתחלה שאומר ש-. מה שנעשה הוא להתעלם מהתנאי השני ונחפש סדרה פשוטה במיוחד שמקיימת את התנאי הראשון. למעשה, נחפש סדרה הנדסית שהאיברים שלה הם כש- מספר קבוע כלשהו אותו נמצא. אם כן, אנו מצפים שיתקיים . נחלק ב- ונעביר אגפים ונקבל את המשוואה הריבועית . משוואה ריבועית כל ילד יודע לפתור. הפתרון החיובי של המשוואה הוא , הידוע בשמו יחס הזהב. ואת הפתרון השלילי נסמן , והוא שווה ל-, אבל זה לא חשוב כרגע.
אם כן, מצאנו שתי סדרות שמתנהגות כמו סדרת פיבונאצ'י, האחת היא והשנייה היא . לצערנו שתי הסדרות הללו אינן סדרת פיבונאצ'י מכיוון שהן לא עונות על התנאי השני, תנאי ההתחלה. אבל אפשר לפתור את הבעיה הזו בעזרת טריק יפה. נשים לב שאם הם מספרים קבועים כלשהם, אז גם הסדרה היא סדרה שעונה לתנאי הראשון (תבדוק!). לתכונה הזו קוראים לינאריות. כל מה שצריך עכשיו הוא להציב את תנאי ההתחלה ב- ולמצוא שיענו על שני התנאים. מקלים שתי משוואות בשני נעלמים:
מקבלים שהפתרון הוא . אם נחזור ונציב את זה ב-, נקבל נוסחה כללית לאיברי סדרת פיבונאצ'י:
הטריק הזה עובד גם עם נוסחאות נסיגה אחרות, כל עוד הן לינאריות. ההוכחה שמופיעה בערך היא במהותה אותה הוכחה שנתתי כאן, רק ששם מנצלים את הכוח החזק של תורת האלגברה לינארית כדי לקצר הליכים. מסקנה יפה מהנוסחה שהוכחנו היא נוסחה מקורבת ופשוטה יותר לאיברי הסדרה. הוא מספר קטן בערכו המוחלט מ-1, ולכן כשמעלים אותו בחזקה גבוהה הוא קרוב מאוד לאפס. מכאן שהתרומה שלו בנוסחה זניחה יחסית, ואפשר לקבוע ש-, או בנוסח אחר: . למשל 144 מגיע אחרי 89 בסדרת פיבונאצ'י. ואכן: , והדיוק רק ילך וייגדל ככל שהאיברים גדולים יותר. דניאל תרמו ערך 12:03, 29 באפריל 2012 (IDT)
דניאל: אמנם הנושא לא נכלל בתוכנית הלימודים, אבל יש שמראים זאת, ולא רק את זאת. בנצי - שיחה 13:43, 29 באפריל 2012 (IDT)
אכן, תמיד יש בנמצא מורים טובים שמשקיעים מעבר. זו תוכנית הלימוד עצמה שבעייתית בעיני. דניאל תרמו ערך 14:51, 29 באפריל 2012 (IDT)
תוכנית הלימודים אמנם טעונה שיפור, אבל אין זו הבעיה העיקרית. זו נובעת מגישת ההוראה הרווחת, הרואה בבחינת הבגרות את חזות הכל, כששום דבר אחר לא מעניין. ממש כך. בעיה זו מערכתית, וגם שיטות הקבלה ללימודים אקדמיים אשמות בכך, משום שהן גורמות לאבסורד בוטה בצורה של 'צורך' בציון גבוה יותר במתימטיקה כדי להתקבל למשל, למשפטים, מאשר ללימודי מתימטיקה או פיזיקה. מצב מופרך לחלוטין. הלמידה הפכה לכלי במקום לתכלית עצמה. בנצי - שיחה 00:43, 1 במאי 2012 (IDT)
הייתי משנה את ההסבר רק בנקודה קלה אחת: צירוף לינארי של כל שני פתרונות הוא פתרון, ולאו דווקא צירוף לינארי של הפתרונות הקנוניים. עוזי ו. - שיחה 19:46, 29 באפריל 2012 (IDT)
ואם כבר מחדדים את הנקודה הזו, אז לא רק שכל צירוף לינארי של שני פתרונות הוא פתרון, אלא גם שכל פתרון הוא צירוף לינארי של כל שני פתרונות בלתי תלויים (אף אחד מהם אינו כפולה קבועה של השני). זאת מכיוון שלכל שני פתרונות בלתי תלויים קיים פתרון למערכת המשוואות שפותרת את תנאי ההתחלה. דניאל תרמו ערך 20:23, 29 באפריל 2012 (IDT)

הפצצות תל אביב במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע מי התקיף את תל אביב בפעם השנייה (12 ביוני 1941)? בערך הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב כתוב שהצרפתים תקפו ובערך ההפצצות האוויריות על חיפה במלחמת העולם השנייה כתוב שהגרמנים תקפו. מחוץ לויקיפדיה יש מקורות גם לצרפתים גם לגרמנים ואפילו לאיטלקים.--Eitan110 - שיחה 12:10, 29 באפריל 2012 (IDT)

הסכמי אוסלו[עריכת קוד מקור]

לפי מה חולקו השטחים לאזורי A B C? האם היו אדמות בבעלות ישראלים שנמסרו כשטחי A?. האם יש חפיפה ועד כמה בין בעלותפרטית על הקרקע לבין החלוקה לפי הסכמי אוסלו? היכן ניתן למצוא מפה או נתונים על בעלות על הקרקע לפי לאום במובן של זכויות קניין כדי להשוות למפות חלוקת השטחים לאזורי שליטה של הסכמי אוסלו?

ע"פ הזכור לי, בדרך כלל הערים הערביות אזורי A, הכפרים B, יישובים ישראלים אזורי C.
השטחים חולקו לפי כמות האוכלוסייה הערבית והיהודית, לא לפי בעלות. היו מקרים בהם הועברה אדמה יהודית לידי הפלסטינים, אך מעט. ראה למשל:
http://www.amana.co.il/Index.asp?ArticleID=294&CategoryID=106&Page=2
רק חלק קטן מהקרקעות ביש"ע עברו הסדרה, כך שהנתונים לגבי רוב יש"ע פשוט לא קיימים ויש צורך לעבור כפר כפר ולברר את הבעלות באותו כפר. לגבי האזוריםהמוסדרים, במנהל יש רישום, אולם המידע סודי, על מנת למנוע פגיעה בבעלי אדמות שמכרו אותם ליהודים. קצת על ההסדרה בישראל תוכל לקרוא בשיטת רישום זכויות במקרקעין בישראל. אני מציע שתפנה לחגי הוברמן ולאמנה, הם מן הסתם יוכלו להפנות אותך לרוב הקרקעות בבעלות יהודית. כדאי לזכור שרוב האדמות הם בבעלות המדינה והשאר ברובם הגדול בבעלות ערבית שכן ביהודה ושומרון כמעט ולא התגוררו יהודים עד 1967 ובגלל זה הם לא סופחו לישראל במלחמת העצמאות. עדירל - שיחה 14:46, 29 באפריל 2012 (IDT)

האם יש מפות של אדמות מדינה וקק"ל בגדה המערבית שנקנו לפני מלחמת העצמאות?

קק"ל אולי יש, הגם שהיו קרקעות שנקנו אחרי 1967 על ידי הימנותא. אדמות מדינה אין ולא יכל להיות כי לא היחתה הסדרה של הקרקעות. פליאה אלבק נהגה להגיע לקרקעות במסוק כדי למדוד את המרחק מהכפר הקרוב ולחפש שרידים של עיבוד חקלאי כדי להחליט אם מדובר באדמות מדינה או לא. יש הליך של "אדמות סקר" בו בודקים האם יש בעלים לקרקעות. עדירל - שיחה 15:43, 29 באפריל 2012 (IDT)
מהזיכרון - החלוקה הייתה כך: בתחילה רק 6 ערים היו שטחי A ביהודה ושומרון (שהמשמעות היא שליטה בטחונית פלסטינית):ג'נין, טול כרם, רמאללה, שכם, בית לחם, קלקיליה. לגבי חברון נערך בשלב מאוחר יותר הסכם נפרד(הסכם חברון) והעיר חולקה לשטחי H1 וH2. בשלב מאוחר יותר הורחבו באזורים מסוימים שטחי A (למשל באיזור ג'נין שם אין בכלל יישובים ישראליים).

שטחי C הם כל ההתנחלויות והכבישים המובילים אליהן, מתוך הנחה כי יש להשאיר בשליטה ישראלית בטחונית ואזרחית מלאה שטחים אלו (למעט דרכי הגישה ליישובים נגוהות ונצרים שהדרך אליהן עברה בשטחי A). שטחי B הם הרוב המוחלט של הכפרים הפלסטיניים בהן השליטה האזרחית הייתה פלסטינית אך השליטה הבטחונית ישראלית. בשלב מאוחר יותר הוגדרו שטחי B+ שבהן הוקמה נקודת משטרה פלסטינית. כמו כן, עד למבצע חומת מגן נמנע צה"ל בדרך כלל גם מכניסה לכפרים המוגדרים שטחי B. יש לציין כי קיים צו אלוף האוסר כיום על כניסה לשטחי A ליהודים בלבד (לערבים ישראלים מותר). יש שיאמרו: אפרטהייד...

פילוסופיית הקוונטים[עריכת קוד מקור]

1) מה היא בעצם קריסה? הם זה התהליך עם שלבים פנימיים או שיש רק לפני ואחרי?

2) נגיד חלקיק יכול להיות רק בשני מצבים א וב'. כל עוד לא עשיתי מדידה - אומרים שהוא בו זמנית בשניהם. מה המשמעות של זה?

3) מה המנגנון שגורם לחלקיק להחליט להיות במצב א' או מצב ב' ולמה אי אפשר להניח שהוא היה במצב זה בתחילת חייו ואנחנו רק גילינו אותו בסוף?

4) למה מדידה גורמת לקריסה? מה ההבדל בין החלקיק לפני הקריסה ואחרי?

5) האם אפשר להניח שהחלקיק מחליף מציבים כל הזמן ורגע מדידה אנחנו גרמנו לעצירה של ההחלפות. (סטירה ל3)

6) למה אומרים שזה לא רק בעיה טכנית שאנחנו חייבים להשפיע על מנת למדוד? 79.181.207.145 15:28, 29 באפריל 2012 (IDT)

6. כי בעיה טכנית, על פי הגדרה, היא בעייה שניתן היפותטית לפתור. עיקרון אי הוודאות קובע שלעולם, גם אם יהיו לנו כלי מדידה מדוייקים עד אינסוף, לא נוכל לדעת איפה חלקיק מסויים נמצא. 3.כמובן שאפשר עדיין להגיד שהחלקיק נמצא איפה שהוא ואנחנו לא יודעים, אבל בגלל שאף פעם לא נוכל לדעת, מקובל להגיד שהוא רק "נמצא בהסתברות x". ג1. קריסת פונקציית הגל פירושה שהמיקום של חלקיק כבר לא מתואר על ידי פונקציה הסתברותית, אלא על ידי נקודה מסויימת, כי מדדנו ואנחנו יודעים איפה הוא. אגב, היו הרבה פיזיקאים שהתנגדו לפרשנות ההסתברותית הזו. המפורסם שבהם הוא אלברט איינשטיין, עם משפטו המפורסם אלוהים לא משחק בקוביות. בלנק - שיחה 19:31, 29 באפריל 2012 (IDT)
קרא את בעיית המדידה, קריסת פונקציית הגל ופרשנות קופנהאגן. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:53, 29 באפריל 2012 (IDT)