ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון116

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



מה לומדים ילדים חרדים?[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לדעת מה לומדי ילדים מהמגזר החרידי בבתי הספר? שמעתי שהם מאוד לא מרוצים מזה שהמדינה הכריחה אותם ללמוד מקצועות ליב"ה. לא ידע קיצור של מזה זה, אבל אני מניח שמדובר במקצועות לבחינת הבגרות. האם זה אומר שתלמידי תיכון חרדים כולם ניגשים לפי התכנית של היום לבחינת הבגרות?

אז איך נראה יום הלימודים של ילד חרדי? האם הוא לומד מתמטיקה, היסטוריה, ספרות, לשון, מדעים או אנגלית? או שמכיתה א' כל מה שהוא לומד זה תורה, הלכה ותלמוד? ממש מעניין אותי איך מתנהלים החיים ביקום המקביל שבו יש טלפונים כשרים. 109.65.36.141 11:20, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

שיניתי את הכותרת מ"דתיים" ל"חרדים", כי על כך שאלתך (לא שאלת על החינוך הממלכתי-דתי).
לשאלתך, הם ממש לא ניגשים לבחינות הבגרות.
מקצועות הקודש ומה שסביבם הם העיקר. החינוך החרדי נחלק לכמה "זרמים" ווריאציות (למשל החינוך העצמאי), שנבדלים זה מזה במידה מסוימת גם ביחס ללימודי החול. אבל הידיעות שלי כלליות, אשאיר למי שיודע יותר לענות תשובה מפורטת. אכן מעניין. אביעדוס • ח' באלול ה'תש"ע, 11:29, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
נכון. התכוונתי בעיקר לזרם החרידי ולא לכיפות סרוגות( שכידוע לי ברובם המחולט ניגשים לבחינות הבגרות ואם אני לא טועה גם מגיעים בממוצע להישגים טובים יותר לחילונים). מה שאני מתעניין בו - האם ילד בין 17 מהמגזר החרידי יודע לענות על תשובות כמו "מה השורש הריבועי מ256", "באיזו שנה התחילה מלחמת העולם הראשונה", "מה מהירות האור בריק", ולדעת לתרגם משפט בסיסי באנגלית או לכתוב קטע בעברית תיקנית. איפה ניתן להשיג מידע לגבי תכנית לימודים חרדית? 109.65.36.141 11:49, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
ילד חרדי ממוצע לא ידע מה זה בכלל שורש ריבועי, הוא אפילו לא שמע מימיו על נעלמים או על משוואות. סביר להניח שהילד החרדי הקלאסי לא נתקל מימיו במילה "פיסיקה", ואין צריך לומר על מהירות האור וכדומה. לגבי מלחמת העולם הראשונה - סביר להניח שהוא לא ידע לנקוב בשנה המדויקת - אבל לכל הפחות הוא ידע ש"הייתה כזאת מלחמה" (להבדיל מכל המלחמות האחרות שאין לא מושג אודותם) משום שלמלחמה זו הייתה השפעה על היהדות הרבנית באירופה. Rex - שיחה 12:13, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
אני מציע לשאול את המשתמשים שלמדו בעצמם בחינוך חרדי. לדעתי בחורים בני 17, בפרט מהמגזר הליטאי, יודעים מתי נפתחה מלחמת העולם הראשונה (לפחות בתאריך העברי) באחוזים גבוהים יותר מבני גילם החילונים. רובם בהחלט יודעים מה זה פיזיקה ומה זה שורש ריבועי. כמו כן, אין תוכנית לימודים חרדים אחת. יש כאלה שלומדים הרבה לימודי חול בגיל בית ספר יסודי, ואפילו אנגלית (במיוחד בנות), ויש כאלה שלומדים הרבה פחות. נרו יאירשיחה • ח' באלול ה'תש"ע • 12:18, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה:
ולהלן תוכנית לימודים יומית לדוגמה (גיל 12):
  • 9:00 - 13:00 - תלמוד בבלי.
  • 14:00 - 15:30: תלמוד בבלי / משנה / תנ"ך / הלכה (קיצור שולחן ערוך או משנה ברורה).
  • 16:00 - 18:00 - "לימודי חול"; אלגברה בסיסית (ארבע פעולות החשבון, שברים ואחוזים בלבד. / "טבע" (כיצד עובד הטלגרף... פקעת הבצל.. ועוד מיני אנקדוטות) / היסטוריה (מעט היסטוריה על תקופת הבית השני, שביבים היסטוריים על ארה"ב) וזהו פחות או יותר. אין אנגלית, אין פיזיקה או ביולוגיה, אין היסטוריה של העת החדשה, אין דקדוק עברי (למעט מספר אנקדוטות מינימליות).
הבהרה: הכותב עצמו למד בתלמוד תורה חרדי, כמובן. ולנירו יאיר: האם אתה מתכוון לרמוז שמלמדים בתלמודי תורה פיזיקה או שורש ריבועי או את מלחמת העולם הראשונה? השואל לא התכוון לידע אישי אוטודידקטי שלך או של אחר, וגם לא לנעשה בבנות המגזר. (והניסיון להשוות בני 17 מהמגזר שלומדים כל היום רק לימודים תורניים לבין הניגשים לבגרויות הוא מגוחך ביותר, ומזכיר את שקרי גפני) Rex - שיחה 12:30, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
לא התכוונתי לרמוז כלום. עניתי על השאלה שנשאלה באופן ישיר ומדויק. הוא לא שאל מהו סדר היום בת"ת ספציפי אחד של ילדים בני 12. נרו יאירשיחה • ח' באלול ה'תש"ע • 17:37, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
ישראל, מתי תקלוט שאינך יכול להשליך מהחיידר המסוים בו למדת על כלל החינוך החרדי?!
לגופם של דברים: בני בן ה-11 לומד פעולות חשבון, כולל הוצאת שורש, טבע, דקדוק עברי מקיף (שבעת הבניינים, כללי הטיות, גזרות חריגות ועוד), גאומטריה בסיסית ועוד. מקריאה בספרים הוא יודע על מלחמות העולם ועל אירועים חשובים נוספים. אגב, מהיכרותי עם סטודנטים חילונים רבים מהטכניון, אני נתקל בבורות משוועת בתחומי ההיסטוריה, ובמידה פחותה יותר בגאוגרפיה. ברי"אשיחה • ח' באלול ה'תש"ע • 13:04, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
האם יש שיעורי גאוגרפיה והיסטוריה לבני 11-12? האם ישר אחרי הבר מצווה הילד הולך לישיבה שבה הוא לומד אך ורק לימודים תורנים? כך שלמעשה הלימודים המקיפים של הילד החרדי הם בית ספר יסודי בלבד? אם אני מבין נכון, המושגים "נוסחת השורשים", "כוח הכובד", "זרם חשמלי", "חימצון" ו"כדוריות דם" לא מוכרים לחרדי ממוצע בן 17? 79.179.24.235 13:31, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
לשואל הנכבד, אכן הילד החרדי לומד מעט מאד מהמושגים שציינת, שכן החינוך החרדי בהתאם להשקפה החרדית, שואפת לחנך את הילדים לגדול כיהודים שומרי מצוות ולומדי תורה בראש ובראשונה, ואם יגדל הילד לגאון בתורה הרי זה שיא הנחת להורים החרדים, יחד עם זאת מחקרים שנעשו מוכיחים שבעלי רקע תורני, מגלים כישורים יוצאי דופן כאשר הם נדרשים לפתרון שאלות שלא עסקו בהם מעולם, זה גם קיבל ביטוי "ראש של גמרא", לסיכום, החינוך החרדי אכן שונה בתכלית מאשר החינוך הכללי, הן במטרות והן באמצעים אליהן. טיפוסי - שיחה 13:50, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
טיפוסי, דבריך נראים כאגדה אורבנית, רצוי ללוות אותם במקורות ניטרליים (כלומר, לא מהעיתונות החרדית). לפי מה שאני מכיר החינוך החרדי מקביל לבנים מקביל לחינוך החילוני עד גיל 12־13, לאחריו אין נלמדים כמעט כל לימודים שאינם לימודים תורניים. ממילא ההשכלה הממוצעת של הגבר החרדי היא השכלה חילונית של בית ספר יסודי, בכפוף לכך שהמורים המלמדים אינם בהכרח בעלי ידע מקיף בתחומם (זאת מתוך העדפת מורים חרדיים, שלרוב עברו מסלול חינוך דומה), וכאשר ידוע שלימוד מסויים יעצר בגיל 13, לא אמורה להיות מוטיבציה רבה להשקיע בו גם קודם. החינוך החרדי לבנות כולל גם הקניית לימודי חול עד גיל 17־18, אך מאחר ותמיד תהיה עדיפות למורים / מורות ממוצא חרדי ולא חילוני או דתי, המורים אינם בהכרח בעלי השכלה רחבה מדי (אני שמעתי מתלמידה חרדית במקום מסויים על כך שהמורה למחשבים שלה הוא בעל שליטה נמוכה למדי באנגלית...). נת- ה- - שיחה 14:43, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
לפי הגישה שהתלמוד והפוסקים אינם תורמים להשכלה של הלומד אותם, דבריך מדוייקים. טיפוסי - שיחה 14:50, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
מי אמר שהתלמוד והפוסקים אינם תורמים להשכלה של הלומד אותם? הם תורמים בדיוק מה שכתוב בהם. אביעדוס • ח' באלול ה'תש"ע, 14:55, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
בדיוק, בדיעבד אפשר לומר ליכא מידי דלא רמיז באורייתא, באופן עקיף אפשר לטעון שיש סיוע לחשיבה גם בתחומים אחרים מעצם העיסוק בלימוד (גם בזה יש לבדוק האם ישנו סיוע לחשיבה גם בלימוד של תחומים שונים ממדעי הרוח) אבל אף אחד עוד לא למד בצורה ישירה כירורגיה מהתורה, וגם לא תכנות BASH. נת- ה- - שיחה 15:09, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
דווקא ידוע הסיפור, שהחזון איש הביע דעתו בנוגע לניתוח מורכב, שהפרופסור נדהם, כאשר ההבנה שלו נלקחה מהלכות טריפות, אבל לא זה הנושא כאן. טיפוסי - שיחה 15:11, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
אתה בטח מבין לבד שסיפור אינו מקור, והוא גם לא 'ידוע', לי הקטן לפחות. נת- ה- - שיחה 15:16, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
וגם היה ידוע ומאומת והכול, הוא אינו אלא אנקדוטה ותו לא. אביעדוס • ח' באלול ה'תש"ע, 15:20, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
ניקח כדוגמה את הרב פירר (בוגר החינוך החרדי / מוסד פטור) שמעולם לא למד רפואה באופן פורמלי, ושם בכיסו הקטן פרופסורים רבים, אני חוזר ואומר שזה לא הנושא כאן, וגם שסיפורים ואנקדוטות יש לכל אחד מאתנו את היכולת לקבל או לדחות, להסיק מהם משהו או לא, בחירה חופשית ועצמאית. טיפוסי - שיחה 15:23, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
לאלימלך פירר ישנו אלגוריתם לדירוג רופאים פופלארי מאוד באוכלוסייה החרדית, ומוערך גם באוכלוסיות אחרות בשיעורים קטנים יותר. אבל אף אחד אינו בא אליו לניתוח במרפאה הפרטית שלו. נת- ה- - שיחה 15:32, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
האלגוריתם של פירר, מוציא מדעתם פרופסורים ואנשי רפואה עולמיים, וכנראה גם קנאים לא מעטים. טיפוסי - שיחה 15:35, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

לשואל: נראה לך שחילוני ממוצע במדינה יודע: "מה השורש הריבועי מ256", "באיזו שנה התחילה מלחמת העולם הראשונה", "מה מהירות האור בריק", "לכתוב קטע בעברית תיקנית", מהי "נוסחת השורשים", או מה זה "חימצון"? לדעתי התשובה היא לא, לא, לא, לא, לא ולא. אני-ואתהשיחה 14:28, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

שאלתי פעם ילד חילוני, מה זה מהות חג הפסח, הלה חשב וחשב, לבסוף התייאש ואמר לי זה קשור לכוכב נולד? טיפוסי - שיחה 14:33, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה:
כפי שכבר כתב אביעדוס יש שוני בין זרמים שונים בציבור החרדי ואכן ברשת החינוך העצמאי שבה גם אני למדתי מלמדים מקצועות כמו אנגלית, טבע, גאוגרפיה, היסטוריה, פיזיקה ומתמטיקה אך ברוב בתי הספר החרדיים מקצועות אלו לא נלמדים ולכן אנסה לענות בהכללה. בתשובתי אעמוד בעיקר על הסיבות להתבדלות (החיים ביקום המקבילFace-smile.svg) ועל השוני שבין החינוך לבנים לבין החינוך לבנות.
הלימודים במוסדות החינוך החרדיים מתמקדים בעיקר בחינוך לשמירת המצוות ו"רוח התורה" כפי שהיא נתפסת בציבור החרדי, כאשר מטרת החינוך לבנים היא תקוות ההורה החרדי שילדו יגדל להיות "תלמיד חכם וירא שמים המקפיד על שמירת המצוות קלה כבחמורה וקובע עתים לתורה". החרדים רואים בחינוך החרדי המשך ישיר של החינוך היהודי כפי שהיה קיים בגלות ובהתאם להשקפתם הדתית האומרת שייעודו של היהודי הוא "להתקרב להשם ולדבוק בדרכיו" ולהתרחק מ"הבלי העולם הזה" ולראייתם במצוות לימוד התורה ייעוד הם מקדישים את רוב שעות הלימודים (ומדובר אגב ביום לימודים ארוך מאוד) ללימוד תורה (תלמוד בעיקר). הם לא רואים צורך בלימוד חכמות נוספות כמו מתמטיקה ופיזיקה שמקורם בתרבות המערבית (בפיהם תרבות יוון על שם מוצאה) ושתכליתם לא מתמצית בשמירת ההלכה הרבנית ו"רוח ישראל סבא" ומסתפקים בלימוד אלגברה בסיסית. בשל החשש מפני ההשפעות השליליות האפשריות של התרבות המערבית על דור ההמשך החרדי (כמו למשל תנועת ההשכלה) הם נמנעים מללמד מקצועות ואוסרים קריאת ספרים שלא נכתבו במיוחד עבורם. החינוך לבנות קצת שונה ומטרתו שהבת תגדל להיות "אשה טובה לבעלה" ותסייע בגידול ובחינוך הילדים. מושם בהם דגש על חינוך לצניעות ולימודי הקודש נלמדים בהם בצורה אחרת ובלי ללמוד גמרא. בבתי הספר לבנות מלמדים יותר אנגלית ומתמטיקה אך גם הן לא ניגשות לבחינות הבגרות שפם אדום - שיחה‏ 14:39, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
אני די מסכים עם דבריך, זאת אוסיף שבמסגרות החינוך לבנות כיום נכללים אפשרויות רבות ללימוד מקצועות הוראה, מחשבים, גרפיקה, ועוד, במטרה לעמוד לימין הבעל בכלכלת הבית, ובפרט אם הבעל הינו יושב אוהלים. טיפוסי - שיחה 14:44, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
כשהכול תחת צנזורה קיצונית, כמובן (מעט יותר קיצונית מהממוצע במדינות ערב). נפלא. ל"אני ואתה" - איזה שטויות, אלוהים.
לטיפוסי, אשמח לקבל הפניות לאותם "מחקרים שנעשו" ש"מוכיחים שבעלי רקע תורני, מגלים כישורים יוצאי דופן כאשר הם נדרשים לפתרון שאלות שלא עסקו בהם מעולם". נשמע מעניין, ואשמח לעמוד על המהימנות של המחקרים הללו. אביעדוס • ח' באלול ה'תש"ע, 14:52, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
אם אתה מתייחס להנחה של "אני ואתה" לגביי הידע של החילוני הממוצע, אני סבור שהוא צודק. הישראלי הממוצע אכן לא יודע לענות על כל השאלות האלה, אבל אחוז היודעים לענות על השאלות האלה או חלקן גבוה בהרבה מהאחוז בקרב החרדים. (אתה באמת סבור שאם תשאל מה מהירות האור בריק, יותר מ-15% מהאוכלוסייה החילונית יידעו את התשובה?) בברכה, איש המרק - שיחה 15:51, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

מסכים או לא מסכים, הכה את המומחה זה לא כיכר העיר. לכו לכתוב ערכים.שפם אדום - שיחה‏ 14:52, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

זה מעניין. כשאתה כותב "להתרחק מהבלי העולם הזה" משמע, למשל, שיש סבירות אפסית שאדם חרדי יקח חלק מפיתוח טיפולים רפואיים או תרופות, מפיתוח של תשתיות הנדסיות שונות, של כלי רכב, של מוצרי חשמל או מוצרים כימיים כמו חומרי-ניקוי (ואני מתכוון לכל אלה ברמה המדעית, לא היום-יומית) שכן הם אינם לומדים את הנושאים הנדרשים לפיתוח וייצור אלה, למרות שהם עושים בהם שימוש יום יומי? אנדר-ויק • 15:03, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
על פי הגישה שהעולם נברא בשביל ישראל ובשביל התורה, הרי מטרת שאר העולם לעסוק ולפתח מוצרים לרווחתם של לומדי התורה, וכפי שאומרים, שהכל ברא לכבודו. טיפוסי - שיחה 15:09, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
אכן, ההשקפה החרדית רואה את החיים בעולם הזה כזמניים ומשניים בחשיבותם לעומת חיי הנצח המובטחים לצדיקים בעולם הבא, וככאלה חבל לבזבזם על הבלים כמו שיפור תנאי החיים (וכמו שקפץ טיפוסי החברה החרדית רואה במקצועות אלו נתינת שירותים בעלת חשיבות פחותה) ולכן אפשר לומר שאם תמצא בוגר של החינוך החרדי בישראל עוסק במקצוע שנדרשת בו רמת השכלה גבוהה, ככל הנראה החינוך שלו נכשל..שפם אדום - שיחה‏ 15:35, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
גם אם הוא רופא ילדים אשר הציל ממוות בטוח עשרה תינוקות של בית רבן? הרי בלי שנים רבות של לימודים, לא ניתן להיות רופא. תודה על תשובתך, אגב. אנדר-ויק • 15:38, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
אם הוא רופא טוב לשמים וטוב לבריות, הרי שהוא יהא מוערך מאד, ולפי הגישה החרדית הרי שהוא ממלא את תפקידו שיועד לו. טיפוסי - שיחה 15:42, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
כן, במיוחד אם הוא רופא. דווקא מקצוע הרפואה הוא דוגמה טובה למקצוע שלא תמצא חרדי ישראלי לומד (אלא אם כן החינוך שלו נכשל כאמור..) וזאת למרות החשיבות הרבה ביהדות להצלת חיי יהודים. שפם אדום - שיחה‏ 15:54, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
אלפי חרדים לומדים ומגישים עזרה ראשונה, ההבדל הוא שהם לא עושים את זה בשביל כסף או קריירה. טיפוסי - שיחה 22:52, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
אף תלמיד תיכון אינו לומד את "הנושאים הנדרשים לפיתוח וייצור" של טיפולים רפואיים או תרופות, תשתיות הנדסיות שונות, כלי רכב, מוצרי חשמל ומוצרים כימיים כמו חומרי-ניקוי. האם לדעתך מי שאינו בוגר תואר שני או שלישי, נניח, במקצוע מדעי, עושה מעשה בלתי מוסרי כשהוא משתמש בפיתוחים האלה? עוזי ו. - שיחה 15:58, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
אני לא מדבר באופן פרסונאלי, אלא ברמה החברתית-קהילתית. חשבתי שזה די ברור. אנדר-ויק • 16:00, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
אז אם ישראל, על אוסף החברות-קהילות שבה, אינה מייצרת מכוניות, זה לא לגיטימי לקנות אותן ממדינות אחרות? עוזי ו. - שיחה 19:47, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
יפה דיברת. טיפוסי - שיחה 22:52, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

מהירות האור (בריק) היא בערך מיליארד קמ"ש, או 300 אלף קילומטר בשניה. לאור לוקח 8 דקות להגיע מהשמש לכדור הארץ, ובערך שניה ורבע להגיע מהירח לכדור הארץ. לפחות נגדיל את אחוז האוכלוסיה שיודע את התשובה לשאלה הזו. ‏Setresetשיחה 18:39, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

דרך אגב, השאלה המקורית הייתה שגוייה: "מהי מהירות האור בריק?" קריצהOvedcשיחהאמצו ערך יתום! 19:54, 20 באוגוסט 2010 (IDT)
לא הבנתי... דניאל ב. 20:03, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

נמאס לי לכבס מגבות!!![עריכת קוד מקור]

שלום לחבר'ה המלומדים,

אני משתמש במגבת נגיד 6 פעמים ואז, אפילו אחרי שהיא מתייבשת, נהיה לה ריח מסריח של מינרלים, משהו שדומה לריח של קלציום \ כלור \ מגנזיום, ודברים כאלה....

לא יודע מזה הריח הזה, אבל דיי, באמת שאני מחפש פטנט להגיע למצב שלא יהיה את הריח הזה, ואוכל להשתמש באותה מגבת יותר מ7 פעמים במהלך השבוע נגיד..

אז,

אשמח לעצות,

תבורכו!

הפתרון פשוט מאד - תתלה את המגבת במקום מאוורר מייד לאחר השימוש בה, עד שהיא מתייבשת. Gidip - שיחה 14:49, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
מה שגידי אמר. ועדיף שיהיה גם מקום יבש (בירושלים זה עובד יותר טוב). יוסאריאןשיחה 15:13, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
אין לי תשובה, אבל כפי הנראה קיימת אחת (או יותר), כי במלונות שבהם מכבסים מגבות מדי יום (כלומר את אלה שלא נגנבות על ידי האורחים) מצאו את הדרך להשאירן נקיות וריחניות גם לאחר הכביסה ה-5000. ‏Danny-w‏ 15:19, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
אודטה שוורץ כתבה פעם על בעיה דומה כאן. אולי זה יעזור.אודי - שיחה 22:24, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

למה מכבסים מגבות?[עריכת קוד מקור]

נשאלתי פעם ספק ברצינות ספק בצחוק: אם התקלחתי אני אמור להיות נקי, אם כן מה הסיבה שבגינה מכבסים את המגבת בכלל??קריצה שפם אדום - שיחה‏ 16:28, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

שאלה טובה :) גילגמש שיחה
כשמתנגבים נשארים במגבת, נוסף למים, גם שאריות עור וזיעה. אלה חומרים אורגניים המשמשים מזון לבקטריות שונות וכך מתפתחת תת תרבות במגבת ורוצחי המונים מכניסים את המגבות למכונת כביסה ושמים קץ לתרבויות בתחילת התפתחותן... בברכה. ליש - שיחה 17:06, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

מרכך כביסה וחומר ריחני בארון יעשה את העבודה. ומי אמר שהקהילה כאן שוביניסטית - רק גברים משתתפים דיון בנושא כביסת מגבות (דורית, לתשומת לבך). שנילישיחה 22:02, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

מאותה סיבה ששוטפים כלים, גם אם אכלו מהם רק בסכין ומזלג, והמזון לא היה שומני. רוצה לומר: כללי הנימוס וההגיינה של התרבות המערבית הם מעין טקסים בחלקם, ולא תמיד בעלי בסיס רציונלי. אוריה אורן - שיחה 22:06, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

מכבסים את המגבות כי אם משתמשים בהן יותר מדי בלי לכבס, הן מתחילות להסריח. השאלה היא לא למה מכבסים. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 18:53, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

מקור הביטוי "אין לי מושג ירוק"[עריכת קוד מקור]

הבנתי כבר שזה ביטוי נפוץ בפולנית, חשבתי גם שזה בן דודו של הביטוי באידיש "הגרינעם דינסטיק" (יום שלישי ירוק - כביטוי על יום סתמי) האם למישהו יש השערה או מידע נוסף בעניין. טיפוסי - שיחה 14:41, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

רוביק רוזנטל טוען שהמקור הוא בביטוי הפולני "Nie mam zielonego pojęcia", ושלא ידוע מדוע דווקא "ירוק". מה אתה עוד מבקש לדעת? אביעדוס • ח' באלול ה'תש"ע, 15:00, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
ולא בעניין זה - אם יש כאן חובב בלשנות שרוצה לתרגם את Colorless green ideas sleep furiously (="המושגים הירוקים חסרי הצבע ישנים בפראות") - זאת ההזדמנות להרים את הכפפה Face-smile.svg. ‏Danny-w‏ 15:31, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
רציתי לענות, אבל האמת היא שאין לי מושג ירוק. הללשיחה • ח' באלול ה'תש"ע • 15:41, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
ולי אין שמן של מוסך, והמבין יבין. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:49, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

als הוא ניטרלי חומצי או בסיסי[עריכת קוד מקור]

האם המחלה als יוצרת חומר ניטרלי חומצי או בסיסי [אם בכלל] ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אם התכוונת למחלת ALS, עיין/י בעמותת א.ט.ל.ס. לתמיכה ב- ALS. לא ידוע לי על קשר בין השאלה לחומר בסיסי או חומצי. ‏Danny-w‏ 15:38, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
אני מניח שהכוונה שלו היא ל-Acetolactate synthase או ל-Ammonium lauryl sulfate, ולא למחלה. Keleti - שיחה 21:25, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

מהו דבור[עריכת קוד מקור]

שלום, ניסיתי לאתר בויקיפדיה פרטים על חרק גדול שנפוץ בישראל, שמכונה דבור ושאינו צרעה, בעל גוץ מלא (ללא "מותניים" כמו לצרעה). אשמח לקבל פרטים. תודה, חנן בירמן77.127.71.5 17:19, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

שלום ראה צרעה מזרחית Assayasשיחההאם מוריס סראי וג'ורג' מילן יפסיקו להתקוטט? • 18:13, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

קרינה בטלפון סלולרי[עריכת קוד מקור]

כמה קרינה משדר טלפון סלולרי שלא בזמן שיחה, בהשוואה לקרינה בזמן שיחה? אם באזור מסוים הקליטה נמוכה מאוד (לדוגמה: מקלט, מעלית), אבל לא מתבצעת שיחה - האם הטלפון בכל זאת ייצר יותר קרינה? תודה

טלפונים שונים פולטים קרינה בעוצמות שונות. אני מאמין כי במשרד הבריאות או לחילופין אצל משווקי המכשיר ניתן לקבל פירוט ספציפי בנושא. להבנתי (שאיננה מקצועית, אז אסייג את דברי בכך שייתכן ומדובר במיתוס) מכשיר אשר נמצא באזור ללא קליטה דווקא מנסה להגביר מאמציו למוצאה ועל כן פולט יותר קרינה מאשר באופן רגיל. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 22:05, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
תודה על המענה. שים לב בבקשה שאני שואל על המתרחש שלא בזמן שיחה - האם תשובתך מתייחסת גם למצב הזה?
כן, אבל שוב אני מדגיש שאינני יודע אם מדובר באגדה אורבנית או אמת לאמיתה. למשרד הבריאות (ואולי איכות הסביבה?) הפתרונות. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 23:19, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
לענ"ד מכשיר שנמצא באיזור ללא קליטה אינו פולט קרינה כלל. גם אם המכשיר יודע להתאים את עצמת השידור למרחק מן התחנה (ולמיטב ידיעתי המכשירים אינם עושים זאת אלא משדרים בעוצמה קבועה), מן הסתם הפליטה המירבית תהיה במצב בו יש קליטה חלשה אך עדיין קיימת. ברגע שהמכשיר אינו מזהה כל תחנה, אין לו סיבה לשדר בעצמה גבוהה: גם אם השידור שלו ייקלט וייענה, המכשיר לא יקלוט את המענה... קיפודנחש - שיחה 01:53, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

אשמח אם עוד משתמשים שמבינים בנושא יגיבו.

אטימולוגיה של המילה "שאמאן"[עריכת קוד מקור]

המילה הטורקו-מונגולית "שאמאן".

האם גם האינדיאנים של צפון אמריקה היו משתמשים בה כדי לתאר את אותו "רופא מכשף" של כל שבט?.. Etymology

The term "shaman" is a loan from the Turkic[5][6][7][8] word šamán, the term for such a practitioner, which also gained currency in the wider Turko-Mongol and Tungusic cultures in ancient Siberia. Shamanism played an important role in Altaic mythology. Tengriism which was the major belief of Xiongnu, Turkic, Hungarian and Bulgar peoples in ancient times incorporates elements of shamanism. האינדיאנים של צפון אמריקה לא היו משתמשים בה.

שליחת דיסק און קי בדואר[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לשאול: האם אפשר לשלוח דיסק און קי בדואר או שיש סיכוי סביר שזה יהרס? כמו כן, איך כדאי לשלוח את זה? האם מעטפה רגילה תספיק או שצריך מעטפה מרופדת. גילגמש שיחה 07:56, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

אם כבר לשלוח, אז מעטפה מרופדת או חבילה. אני לא הייתי שולח בדואר אלא באינטרנט, יש אתרים שמאפשרים שמירת קבצים בנפחים בלתי מוגבלים והעלאה והורדה ישירים בקצב גבוה. יש גם תוכנות שמאפשרות העברה ישירה. ‏Setresetשיחה 13:00, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
אם אתה רוצה לשמור עליו וגם לשמח את זה שמקבל- תעטוף אותו בפצפצים!!! -ALPR - שיחה 13:02, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
זה החומר שמרפד במעטפה מרופדת. ‏Setresetשיחה 13:03, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
אם תעטוף כך שהוא יהיה מרופד, ותשלח בדואר רשום, אני מניח שזה בטוח. ‏Danny-w‏ 13:11, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
ניסיתי כבר פעמים אחדות לשלוח את הקבצים דרך המייל, אך הצד השני לא הצליח לפתוח אותם. אני מעדיף דרך זו שהיא פשוטה יותר לצד המקבל. גילגמש שיחה 13:14, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
אם כך יכול להיות שמדובר בבעיה אחרת, ולא בבעית תקשורת, האם מדובר בקבצי קול / וידאו? נת- ה- - שיחה 13:45, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
לא. מדובר בקבצי טקסט ותמונות. הצד השני דיווח שהוא לא מצליח להוריד למחשב שלו את הקובץ שנשלח אליו דחוס דרך אתר מיוחד לשליחת קבצים גדלים. הוא פנה לאדם נוסף, אך גם האדם הנוסף כשל במשימה. אציין שכבר שלחתי בדרך זו קבצים ולא היתה בעיה להוריד אותם. אני מניח שמדובר בקושי טכני ובהעדר מיומנויות מחשב. גילגמש שיחה 14:33, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

CD או DVD הוא זול יותר ולא נורא אם נהרס, שולחים עוד אחד. עדיין עדיף מרופד אבל לא קריטי. ‏Setresetשיחה 15:44, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

ועוד פתרון - תוכנת WINRAR מאפשרת דחיסה לקובץ EXE שפותח את עצמו, אחרי הקלקה כפולה. מתאים גם לשלוח לחסרי יכולת טכנית. ‏Setresetשיחה 15:50, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
אפשרות נוספת: שימוש בשרות כמו Dropbox, שמאפשר בין היתר לשלוח קישור לקבצים (בנפח של כמה ג'יגה) גם לנמענים שאין להם חשבון דרופבוקס (או ממש לשתף תיקיה, אם גם לנמען יש חשבון שם). הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 16:07, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
תודה לכולם על העזרה. גילגמש שיחה 20:24, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

האם הייתה מעולם בתלמוד הבבלי מסכת קניינים?[עריכת קוד מקור]

בתלמוד הבבלי מופיעה מסכת קידושין. הפרק הראשון במסכת מעלה מספר שאלות: א. הוא ארוך בצורה לא רגילה ביחס לשאר המסכת (אורכו חצי מאורכה הכולל של המסכת, ושלושת הפרקים האחרונים מתחלקים בחצי השני). ב. המילה "קידושין", או שורש כלשהו שלה, לא מופיעה כלל לאורך כל משניות הפרק הראשון (דבר שנראה מוזר- א"כ, למה קוראים למסכת בשם זה?)

עלתה סברה, על פיה לכאורה המסכת היתה מחולקת בעבר ל-2 מסכתות נפרדות. פרק ראשון- מסכת קניינים, ופרקים ב'-ד'- מסכת קידושין (זה מסביר את האורך החריג של הפרק וגם את היעדר המילה "קידושין" בפרק.) אשמח אם מישהו מכיר כתבי יד עתיקים שמצויינת בהם הפנייה למסכת קניינים.

חיים אורן--95.86.121.191 13:51, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

הרעיון מעניין מאוד, אך לא סביר כל כך שמסכת קניינים הייתה בסדר נשים. יותר מתאים לשבץ אותה בסדר נזיקין, במסכת בבא מציעא, באיזור פרק הזהב, או באיזור פרקי בבא בתרא העוסקים במכירות נדל"ן ומטלטלין. לכן נראה שהתאוריה הזו לוקה בחסר. ברי"אשיחה • ט' באלול ה'תש"ע • 13:55, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
בנוסף לדברי ברי"א הנכוחים:
א. אורכו החריג של הפרק הוא בדפי התלמוד הבבלי, ארבעים מתוך שמונים, אבל במספר המשניות הפרק איננו גדול מחבריו (עשר משניות בראשון ובשני, ואילו בשלישי וברביעי אף יותר). גודל הפרק, אפוא, הוא "טעות אופטית", כתוצאה מאריכות הדיונים בתלמוד על הנושאים הרבים שיש בו.
ב. הפרק הראשון מזכיר את הקידושין בלשון קניין, ואגב כך מפרט סוגי קניינים שונים, כדרכה של משנה שיש בה קשרים אסוציאטיביים. חציו השני של הפרק הראשון אף לא עוסק בקניינים.
ג. אין לי כתבי יד עתיקים, אך בחיפוש בפרויקט השו"ת, הכולל טקסטים מהעת העתיקה וימי הביניים עד ימינו, אין כל איזכור למסכת שכזו. עזר - שיחה 14:00, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
תשובה קצרה ופשוטה: לא. ואגב אין מקום לדבר על מסכתות בתלמוד בניגוד למסכתות במשנה, מלבד מקרים בודדים של פיצול מסכתות גדולות (מסכת נזיקין, ומסכת סנהדרין-מכות). הללשיחה • ט' באלול ה'תש"ע • 14:39, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
המשנה נערכה על ידי רבי יהודה הנשיא מתוך קבצים קדומים יותר של הלכות. אכן סביר שהפרק הראשון בקידושין היה שייך כולו לקובץ קדום שעסק בהלכות קניינים. (אגב, לא ברור ששמות המסכתות נקבעו על ידי רבי יהודה הנשיא, כמה מן השמות המשמשים אותנו היום אינם אותם שמות שהראשונים השתמשו בהם, למשל למסכת ביצה הראשונים קוראים "מסכת יום טוב", ואילו למסכת מועד קטן הם קוראים "מסכת משקין".) אני-ואתהשיחה 15:36, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
המשנה כצורתה שלפנינו קדמה בהרבה לרבי יהודה הנשיא. גם חלק משמות המסכתות קדמו לו. לכן מסכם רבי יוסי, שקדם בדור לרבי, את מסכת כלים במילים הבאות: "אשרייך כלים, שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה!".
מוכח מכאן שהמסכתות כבר היו קיימות בצורתן, בסידורן ובשמותיהן, שהלא כוונת ר' יוסי על סדר המסכת, המתחיל במילים "אבות הטומאות", ומסתיים במילים "והאפרכס של זכוכית טהורה". הרי לנו שמסכת כלים שעמדה בפני ר' יוסי, היא היא מסכת כלים הקיימת לפנינו.
למעלה מכך, בשונה מרוב המסכתות בש"ס, מתייחדת מסכת כלים בפרק פתיחה, שכמעט אינו נוגע לענייני טומאת כלים השנויה במסכת. המתבונן יווכח, כי פרק זה אינו מבוא למסכת כלים, אלא פתיחה כללית לכל סדר טהרות הקשה והמורכב. ברור שרק כאשר היה סדר טהרות מסודר כצורתו הנוכחית, שמסכת כלים היא הפותחת אותו, ויש בו מסכתות נוספות, ארוכות וקשות העוסקות בענייני טהרה, רק אז נדרש היה להקדים פרק מבוא, אשר יקל על הלומד להבין את מסכתות סדר זה. ציונו של ר' יוסי שכלים "נכנסה בטומאה", מתייחס בהכרח לפרק המבוא, שהרי הפרק השני של המסכת אינו "נכנס בטומאה", אלא בטהרה - "כלי עץ וכו' פשוטיהן טהורים". עולה מכאן שלא מסכת כלים בלבד, אלא סדר טהרות כולו כבר היה בצביונו בזמנו של ר' יוסי!
ברי"אשיחה • י' באלול ה'תש"ע • 20:12, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
הדוגמה של מסכת כלים רק אומרת שהיה סוג מסוים של מסכת בשם כלים, הדומה במובן מסוים לזו שלפנינו, לפני ר' יוסי. זה כמובן לא אומר על כל שאר המסכתות. בכל אופן די ברור שהיו הרבה קבצים קטנים, שמהם הורכבה המשנה שלנו, או המשנה הקדומה שממנה נוצרה המשנה שלנו. לגבי מסכת קידושין, יש כאמור לבחון אותה לפי המשנה ולא לפי התלמוד. במשנה יש ארבעה פרקים: השני והשלישי עוסקים באופן ברור בקידושין, והרביעי ביוחסין. הראשון מדבר על דרכי קניין של נשים, של עבדים ושל בהמות (נשמע לא טוב, הא?), ולאחר מכן במצוות שנוהגות באנשים ובנשים. לכאורה אפשר היה באמת לומר שהמסכת הורכבה מארבעה מקורות שונים: פרק א1 - דרכי קניין של דברים בעלי רוח חיים; פרק א2 - מצוות הנוהגות באנשים ובנשים; פרק ב-ג - פרטי דיני קידושין; פרק ד - יוחסין.
כעת הסתכלתי במבואות לספרות התנאים של י"נ אפשטיין, עמ' 414 [1], ובאמת הוא כותב כך: "מסכת קידושין שלנו אינה כלל מעור אחד. מורכבת היא באמת משלש מסכות: א) המסכת הראשונה היא פרק ראשון, פרק קניינים (של אשה, של עבד, נכסים, חילופין) וחיובים (של אנשים ונשים, ארץ וחו"ל), עם סיום אגדי, הרגיל בסוף מסכות. כבר הסבוראים הרגישו בהבדל שבלשון בין פ"א לפ"ב. ואמנם כן לשון פ"א עתיקה וקצרה וקרובה ללשון ב"ק פ"א מ"א - מ"ד, לשון של כללים קצרים בגוף ראשון... ובימים ההם "נקנית" האשה כמו שנקנה עבד...", עיינו שם ותרוו נחת. הללשיחה • י' באלול ה'תש"ע • 15:43, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

שאלה בתורת היחסות[עריכת קוד מקור]

נכון שמערכות יחוס יכולות לנוע במהירות על-אורית אחת ביחס לשניה?

נגיד אני מודד הפרש זמנים בין 2 מאורעות המתרחשים במרחק יודע לי וקבוע עבורי - ומגיע למספר מוגדר ושונה מאפס. האם קיימת מערכת שבה 2 המאורעות הנ"ל היו בו זמנית? ניקח לצורך הבנה דוגמה קיצונית- האם קיימת מערכת יחוס שבה מלחמת העולם הראשונה והשניה התחילו בו זמנית? 79.180.55.18 14:20, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

התשובה עבור שתי השאלות היא - לא. כנראה תצטרך ללמוד יותר לעומק את תורת היחסות הפרטית כדי להבין את העניינים האלו. אני-ואתהשיחה 15:41, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
לשאלה הראשונה: לא. תורת היחסות הפרטית מתקנת את המכניקה הקלאסית כך שהדבר אינו אפשרי. ראה טרנספורמציות לורנץ. לשאלה השנייה: אני ואתה, למה לא? אפשר פירוט. הדוגמה הקיצונית של השואל אולי קיצונית מידי בשביל שתתקיים בממדי היקום הנוכחיים אבל האם זה לא אפשרי תאורטית? דניאל ב. 15:46, 19 באוגוסט 2010 (IDT)


זה מה שאני מנסה לעשות כרגע( לא, לא ע"י שאלות נקודתיות בפורום). איך אתה מסביר את שתי התשובות שלך? האם יש איזו סיבה שצופה א' לא ינוע במהירות 2.5C יחסית לצופה ב'? הרי לצופה אין מסה, הוא רק הפשטה תאורטית.
אם אני רואה 2 התרחשויות בו-זמנית אז בהכרח קיימת מערכת שבה יש הפרש זמנים בין התרחשות א' לבין התרחשות ב'. אז למה זה לא הולך הפוך? 79.180.55.18
לגבי ב, האפשרות נופלת עוד לפני שמכניסים למשוואות, כי לא הגיוני ששני אירועים שיש קשר סיבתי ביניהם יקרו בו-זמנית. על פי המשוואות, שני אירועים שקורים במערכת אחת באותו מקום אך לא בו-זמנית, לא יקרו בשום מערכת אחרת בו-זמנית. גם כאשר לא מדובר בשתי התרחשויות בו-מקומיות לגמרי במערכת הראשונה, התנאי שמאפשר את קיומה של מערכת שבו הן מתרחשות בו-זמנית הוא שבמערכת הראשונה לא הייתה יכולה להיות סיבתיות ביניהן (כלומר, הזמן שעבר בין ההתרחשויות במערכת הראשונה לא היה מאפשר לאור לעבור את המרחק ביניהם במערכת הראשונה). אני-ואתהשיחה 16:05, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
לשואל, הדבר לא תלוי בצופה אלא במערכת הייחוס. לא יכול להיות שגוף ינוע ביחס למערכת ייחוס כלשהי במהירות העולה על מהירות האור. אני-ואתהשיחה 16:09, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
שתי נקודות מבט שעונות על השאלה: המשוואות של תורת היחסות פועלות עבור כל ניסוי ידוע. המשוואות מתחרבשות עבור מהירות שגבוהה ממהירות האור. לכן אין פתרון בפיזיקה למהירות מעל מהירות האור. 2)הצופה הדמיוני הוא לא סתם הפשטה, הוא מסמל באמת צופה (או מכשיר מדידה כלשהו, או חלקיק עזר) שיושב במהירות הזאת ומודד את המערכת. לכן אין מערכת צופה שנעה בדיוק במהירות האור, רק מתחת. ‏Setresetשיחה 16:17, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
האם המונח "מערכת" בהכרח קובע קיום של מכשיר, חלקיק עזר או אדם? אין אפשרות תאורטית לגמרי להגדיר מערכת חסרת גופים כלל? ולגבי הנוסחאות- הם לא מתחרבשות, הם סתם חורגות מהמספרים הממשיים... 79.180.25.6 16:25, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

שאלה נוספת[עריכת קוד מקור]

שאלה בסגנון של "פרדוקס הסולם". נדמיין קצת: קיימת רכבת בעלת ארוך L שעומדת להיכנס למנהרה באורך L במהירות המתקרבת למהירות האור. למנהרה שני פתחים שיכולים להיסגר. צופה בנמצא במערכת המנהרה רואה את הרכבת המתקרבת עליו יותר קטנה מL בגלל אפקט של התקצרות המרחק. הוא אומר לעצמו "אני יכול לסגור את שני הפתחים של המנהרה בו זמנית בזמן שהרכבת בפנים", כי הרכבת קטנה מן המנהרה. נהג הרכבת רואה את המנהרה יותר קצרה מL מהסיבה שהמנהרה מתקרבת עליו במהירות גדולה( בדיוק כמו שהרכבת היא קצרה עבור הצופה במנהרה) ואומר "המנהרה הזאת כל כך קטנה שאין שום מצב, איך שלא ישחקו עם הפתחים, שהרכבת שלי תהיה כולה סגורה בתוך המנהרה." ויוצא ששניהם צודקים. שמו לב- הדלתות לא נפתחות לאחר שהרכבת נכלאה בפנים.

עבור הצופה במנהרה הכל נראה ברור. הוא יודע לחשב מראש את הרגע שבו הוא יכול לסגור את שני הפתחים בו זמנית והוא נועל את הרכבת בפנים. עכשיו נעבור לצופה ברכבת ונתייחס עליו בלבד- הוא רואה קודם את הדלת הקדמית נסגרת, ורק אחרי זה את האחורית נסגרת. וכאן נכנסת הביעה - המנהרה קצרה מן הרכבת. הדלת הקדמית נסגרת לו מול הפרצוף, בזמן שהזנב של הרכבת עדיין בחוץ. ואין שום סיבה שהדלת הקדמית תיפתח או שהמנהרה תתארך כל עוד אין התנגשות בין הרכבת לבין הדלת הקדמית. ככה שהנהג צודק- הוא לא יכול להיות נעול בתוך המנהרה.

וזה למעשה יוצר א-סימטריה שאני לא מצליח להבין - במערכת אחרת הרכבת נעולה כולה בתוך המנהרה ובמערכת אחרת, אין שום מצב שהרכבת תהיה נעולה כולה. הלא זהו פרדוקס? או שאני לא החשבתי משהו, או שלא הבנתי נכון את התאוריה. 79.178.28.195 19:50, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

נראה לי שאתה צודק בחישוב שלך. אכן במערכת אחת הרכבת נעולה כולה בתוך המנהרה ומערכת השניה היא לא. בהנחה שהרכבת לא משנה את המהירות שלה, בשתי המערכות היא תתנגש בדלת הקדמית. אם היא כן תאט ותעצור כשהיא תגיע לדלת הקדמית, אז כבר מתקבלות משוואות מסובכות הרבה יותר, שלוקחות בחשבון את ההאטה (כמו בפרדוקס התאומים). אני-ואתהשיחה 20:05, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
תראה, פרדוקסים לא קיימים בטבע- כל פרדוקס הוא למעשה טעות בהגיון או בחישוב. לדוגמה בפרדוקס התאומים זה הבעיה של מעבר בין מערכות יחוס שונות שמישהו יכול להזניח שלא בצדק ( יש לקחת בחשבון את התאוצה ולהכניס לחישוב עוד מערכת) וגם העניין של מרחק שונה מבחינת מערכות שונות(המרחק שעובר תאום א' שונה מהמרחק שעובר תאום ב'). אם אתה לוקח את שני הדברים בחשבון יוצאת תשובה חד משמעית שהתאום שנשאר בכ"א מזדקן לעט יותר( גם מבחינתו וגם מבחינת התאום שהחליף מערכות. ככה שפרדוקס התאומים הוא לא פרדוקס).
מצד שני, הביעה כאן יש אירוע כלשהו שכן קיים במערכת אחת( הרכבת הנעולה) כל לא קיים במערכת שניה. וזה סתירה לוגית של ממש, לא טעות בחישוב. שמעתי על הסבר שהרכבת אמורה להתכווץ או משהו כזה, אבל זה לא יכול לקרות עבור המערכת של הנהג- עבור הנהג הרכבת היא בעלת אורך יחיד ובלתי משתנה, הוא אמור לצפות שהמנהרה תתארך או משהו.
ואני מזניח בלל את ההתנגשות. הניסוי שלי הוא אך ורק עד לרגע שהרכבת אמורה לגעת בדלת הקדמית, בלי הנגיעה עצמה. אז נוצר מצב בלתי אפשרי- רכבת שנעולה בתוך המנהרה וגם בולטת מחוץ למנהרה- תלוי מי מסתכל. 109.67.5.243 20:56, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
אין בכך סתירה לוגית. על פי תורת היחסות הפרטית, ייתכן שבמערכת ייחוס אחת אירוע x מתרחש לפני אירוע y, ואילו במערכת ייחוס אחרת האירועים מתרחשים בו זמנית או אפילו בסדר הפוך. זה מה שקורה כאן. (כפי שכתבתי קודם, התנאי לכך הוא שהמרחק בין האירועים הוא כזה שלא יכול להיות קשר של סיבתיות ביניהם). אני-ואתהשיחה 21:47, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
הראש שלי עומד להתפוצץ.... איך יתכן שצופה א' סיים את הניסוי בכך שכלא את הרכבת והיה עוד מקום מיותר(האורך של הרכבת קצר מאורך המנהרה) וצופה ב' סיים את הניסוי כשהדלת האחורית לא יכולה להסגר כי הרכבת עוד לא נכנסה בשלמותה למנהרה... והבעיה היותר רצינית היא שהיא גם לא תיסגר אף פעם- גם אם נמשיך את הניסוי( ונחשיב את העצירה הפתאומית של המנהרה ביחס לרכבת שנתקעת בדלת הסגורה) לא יקרה מצב שהרכבת תהפוך לקצרה ביחס למנהרה. אז התופעה של "נעילת הרכבת בין 2 דלתות" פשוט לא קיימת עבור הצופה שברכבת וכן קיימת עבור הצופה שבמנהרה. פשוט משגע... 79.179.34.218 23:27, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
שוב - ברגע שאתה מדבר על רכבת שעוצרת - זה כבר נכנס למשוואות מסובכות הרבה יותר, שפותרות את כל הבעיות. המשוואת הפשוטות מדברות רק על רכבת שממשיכה בנסיעה כל הזמן, ופורצת את הדלת הקדמית בלי להאט. כל ההבדל בין שתי המערכות הוא שבמערכת א' הפריצה נעשית לפני סגירת הדלת האחורית, ובמערכת ב' - הפוך. התוצאה הסופית זהה בשתי המערכות - הדלת האחורית נסגרה, והקדמית נפרצה. אני-ואתהשיחה 00:40, 20 באוגוסט 2010 (IDT)
מה שמבלבל את השואל היא העובדה ש"סימולטניות" אינה אבסולוטית אלא תלויה במערכת הייחוס. לכן עבור הצופה החיצוני (זה שנמצא במנוחה יחסית למנהרה) שתי הדלתות היו סגורות באותו זמן ("סימולטנית") והרכבת הייתה כלואה במנהרה, ואילו עבור הצופה השני, זה שנמצא במנוחה יחסית לרכבת, רואה את הדלת הקדמית נסגרת ונפתחת, ורק אחרי שהקדמית גמרה להיפתח האחורית מתחילה להיסגר - תנועת שתי הדלתות אינה "סימולטנית" עבור צופה זה. קיפודנחש - שיחה 02:07, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

קריסת Control Panel[עריכת קוד מקור]

שלום, יש לי Windows XP Pro(2002 והקונטרול פאנל שלי קורס כל פעם שאני מנסה להכנס אליו. עכשיו, למה? האם זה בגלל וירוס? או האם אני צריך להוריד\להוסיף קובץ ? תודה רבה, Nimrod333 - שיחה 14:47, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

אתה יכול לנסות את האפשרות הבאה: תלחץ עם כפתור ימני על תפריט ההתחלה, תבחר אפשרויות, ושם תבחר התאמה אישית. שם תוכל לבחור להציג את לוח הבקרה כתפריט. יכול להיות שבדרך הזו זה יעבוד. אני-ואתהשיחה 15:49, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
מסתבר שאכן יש לי או היה לי לפחות וירוס והוא די נוראי, עכשיו נראה לי שהעפתי אותו אבל עדיין הנזקים שלו והדברים שהוא עושה עובדים כמו לעשות קריסה לקונטרול פאנל לעשות בעיות אחרות, אז החלטתי שאני צריך להתקין אנטי-וירוס נורמלי, ואז הגעתי למסקנה שכל אנטי-וירוס נורמלי שעובד טוב בתקופה הזאת חייב לפחות SP2 ומעלה(עד אפילו SP4!) ולכן אני אפרמט את המחשב שלי וישים עליו וינדוז 7. Nimrod333 - שיחה 13:06, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

1 בינואר[עריכת קוד מקור]

האם למישהו יש מושג במי מדובר כאן? עמנואל - שיחה 00:20, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

אחזור על עצמי:

איסטולף מת ב-756 והוא לא היה רלוונטי לעניין. לאפיפיורות הייתה בעיה עם איסטולף קודם לכן (הוא דרש מהם דמי אי החרבת רומא או בדומה לכך) והם פנו לשארל הפטיש המיור דומוס הקרולינגי ואחר כך ליורשו פפין הגוץ, שחיסל את איסטולף ככוח של ממש. צריך למחוק את האיזכור הזה. הייתשלהדוס - שיחה 21:17, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

סרטים מצויירים[עריכת קוד מקור]

אני לא מאמין שעושים סרט מצוייר עם הרבה תמונות (אלפי עד מיליוני תמונות) שאדם מצייר. האם זה נכון?

הסרטים המצויירים של פעם היו מורכבים מציורים, כיום לא ידוע לי מה השיטה
אבל זה לא הגיוני לעשות דבר כזה... זה מטורף! או שאני סתם מגזים. לי לוקח שבועיים לצייר ציור שיראה ממש טוב...
אני ממליץ שתקרא ספרים בנושא, כי לא הספקתי ממש להתעמק בנושא, והידע שלי לוקט מכל מיני מקורות והוא חלוד, אבל ממה שאני זוכר:
הסרטים היו הרבה יותר קצרים מהסרטים של היום (ובשחור ולבן, עד זמן מסוים), והחברות השונות הפכו את העבודה למעין פס ייצור, שבו כל אדם עושה חלק אחר בתהליך - כל "תמונה" צוירה/יוצרה על ידי מספר אנשים (אם אני זוכר נכון). בהמשך אנשים כמו דיסני ופליישר פיתחו מכשירים שעזרו להם ביצירת הסרטים.
העובדים לא התייחסו לזה כאל דבר נורמלי - העובדים של פליישר שבתו, ואם אני לא טועה, גם העובדים של דיסני שבתו, בגלל שכר זעום עבור עבודה שוחקת. באותו הזמן אמנים היו צריכים את הכסף, ולא הייתה להם הרבה ברירה אלא לעבוד עבור החברות האלו. בעבר לא התייחסו לאמנים בכבוד - כדאי שתקרא על תעשיית הקומיקס, שמפורסמת בגלל זלזול ביוצרים, חוסר זכויות של היוצרים, מאבקי יוצרים בחברות, הניסיונות של אמנים לשפר את זכויות האמנים ועוד.
למשל, חלק מיוצרי הקומיקס נאלצו לצייר פורנו כדי להרוויח מספיק כסף למחייתם, למרות שהם יצרו דמויות מפורסמות ורווחיות. אני ממליץ שתקרא את en:Tijuana bible. אריה ה. - שיחה 21:16, 20 באוגוסט 2010 (IDT)
תודה!
אמנם היום מפיקים פחות סרטי אנימציה הקלאסית (כלומר, שצויירה ביד), וגם באלו שמפיקים נעזרים במחשבים להאצת התהליך, אך עדיין מציירים מליוני תמונות עבור סרט אנימציה קלאסית.

אל תשכח שגם אם אתה מצייר ציור בודד בשבועיים, עם התרגול באה המהירות, ואם תמשיך לצייר עוד ועוד, תשתפר גם המהירות. בנוסף, כשהציור נראית רק ל-1/18 שניה, לא בהכרח יבחינו בפרטים קטנים, כך שלא צריך להקפיד בה כמו בציור שיסתכלו בו כמה דקות. בנוסף, למרות שבדקה של אנמיציה קלאסית, יש כ-1080 מסגרות (18 מסגרות בשניה), אין זה אומר שצוירו 1080 תמונות. ראשית, מציירים את הדמויות בנפרד מהרקע, כך שהרקעים מצויירים רק פעם אחת. שנית, "ממחזרים" תמונות, על ידי כך שלפעולה רפטיטיבית של הדמות משתמשים בציורים שכבר צוירו. למשל, מציירים צעד בודד, ואז חוזרים על אותם ציורים, כשמשנים מעט את מקום הדמות, כך שנוצרת הליכה, וכו' נסה להסתכל על סרט אנימציה ולזהות את הלופים הללו -- כמו כל מופע קסמים, כשאתה מכיר את הטריק, קל מאוד לזהות אותו. בדרך כלל, העבודה על סרט גם מתחלקת בין רבים: האנימטור הראשי מצייר את התחלת וסוף התנועה, ושאר המסגרות המרכיבות אותה (שנקראות, בעגה המקצועית, inbetweens) מצויירות ע"י שוליות. היום נהוג לעשות את העבודה השחורה הזו בסדנאות יזע באסיה -- אאל"ט, את ה-inbetweens של הסימפסונז מציירים בסינגפור, למשל. הצביעה נעשית בד"כ על ידי צוות אחר, מה שגם תורם לשיפור המהירות. כמו כן, בסרטים מודרנים מחשבים מקלים עוד יותר כשהם מבצעים חלק מהעבודת הצביעה או ה-inbetweens. אם אתה רוצה ללמוד כיצד לצייר סרטי אנימציה, ספר מומלץ (או כך נאמר לי ע"י אנימטוריות מנוסות ומבינות ממני) הוא ה-The Animator's Survival Kit של ריצ'רד וויליאמז (מסת"ב 0571238343)

איידס[עריכת קוד מקור]

בנושא על איידס כתוב: "מסוגל הנגיף לשרוד במשך כ-20 דקות בלבד" ומצד שני כתוב שאפשר להידבק מעירוי דם נגוע.

איך שני העובדות מסתדרות?

בעירוי דם יש תאים שמאפשרים את קיומו של הנגיף. יוסישיחה 11:15, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

שאלה הסתברותית[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#שאלה הסתברותית

בדיקות דם[עריכת קוד מקור]

בעת הבדיקה, איך שהוחדר המחט, פתאום ראיתי מעט מאד דם קצת מעל למחט. כמות הדם בצינורית היתה בערך 3 סנטימטר.. אפילו שטרם החלה לתבצע השאיבה עצמה.. האם יש סיבה כלשהיא לדאגה??..

אין כאן מומחי רפואה שידעו לענות לך. עדיף להתיעץ עם רופא/ת המשפחה מוטי - שיחה 22:06, 20 באוגוסט 2010 (IDT)
מוטי, הוא שאל שאלה לגיטימית, לא ביקש אבחנה עבור מחלה ממנה הוא סובל. אם אין לך מה לתרום, עדיף שלא תאמר דבר. ‏Gridge ۩ שיחה 22:14, 20 באוגוסט 2010 (IDT).
אמנם עוד לא קיבלתי את תואר הדוקטור שלי, אבל אני מניח שלחץ דם משחק כאן תפקיד ולוחץ את הדם לכל הכיוונים, כולל לכיוון המחט. דולבשיחה 23:42, 20 באוגוסט 2010 (IDT)
כמו שנאמר, לחץ הדם הוא גבוה מלחץ הסביבה, ולכן כשהוחדרה המחט מעט דם נדחף מעצמו בגלל הפרשי הלחצים. כמו קולה עם גזים כשפותחים את הפקק. ‏Setresetשיחה 08:28, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

למה ויקיפדיה:הכה את המומחה שייך לקטגוריה:בעלי חיים?[עריכת קוד מקור]

Easy n - שיחה 01:18, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

עכשיו כבר לא. עידושיחה 01:24, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

תיבת הילוכים[עריכת קוד מקור]

קראתי את הערך תיבת הילוכים ועדיין לא הבנתי בדיוק מה ההבדל בין "תיבת הילוכים רובוטית" ו"תיבת הילוכים חצי אוטומטית".
וגם אילו מכוניות לדוגמה משתמשות בתיבת הילוכים כזאת ואילו באחרת? אם מישהו מבין בנושא אשמח גם לקבל יתרונות וחסרונות של כל אחת מתיבות ההילוכים הללו.

תודה רבה, 84.229.11.122 12:41, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

רובוטית: החלפת ההילוכים – אוטומטית, אין דוושת מצמד. התיבה עצמה בנויה כמו תיבה ידנית, והרובוט הוא זה שמחליף הילוכים בהתאם לצורך, כולל תיפעול של המצמד. חסרון בולט – הרכב מתדרדר בעת התחלת נסיעה בעליה כלשהי, ואם יש ברכב מנגנון המונע זאת (Hill Holder), הוא לא משפיע בשיפוע נמוך. יש גם תיבות כאלה עם מצמד כפול (DSG), כמו בגולף, אשר בהן ההחלפה מהירה יותר (לפי מה שהסבירו לי - זה כמו שתי תיבות עם מצמד לכל אחת. הראשונה עבור הילוכים אי זוגיים והשנייה עבור זוגיים. כאשר נוסעים בראשון ומאיצים - התיבה השניה כבר מוכנה בשני, וכך הלאה). חצי אוטומטית – הנהג מחליף הילוכים כרגיל, אין דוושת מצמד. בפיג'ו 404 יש כזו למיטב זכרוני. יש גם רכבים עם תיבות מיוחדות: בדה-שבו של סיטרואן יש דוושת מצמד אך זכור לי שאפשר לעמוד בראשון עם דוושה לא לחוצה. בסאאב 96 (סוף שנות השישים) יש מנגנון שנקרא מצבט חופשי, המאפשר הורדת הילוכים ידנית ללא שימוש בדוושת המצמד (במצב זה אין בלימת מנוע בעת הורדת הילוך). חזרתישיחה 13:44, 21 באוגוסט 2010 (IDT)
אז נגיד בטויוטה קורולה שיש לה בתיבת ההילוכים ניוטרל, רוורס והילוך 'E' שבו אפשר ללחוץ +/- כדי להחליף הילוכים, איזו תיבת הילוכים זו? 84.229.11.122 06:37, 22 באוגוסט 2010 (IDT)
אם אני זוכר נכון, לקורולה יש דגם של תיבה רובוטית. יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:49, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

תל השומר[עריכת קוד מקור]

האם תל השומר קרוי על שם ארגון השומר? (נשמע מובן מאליו, אבל לא כל דבר שמובן מאליו הוא גם נכון.) טוקיוני 16:55, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

לפי הכתוב בפסקה הרביעית בתל ליטוינסקי -כן, אם כי אין שם מקור למידע. אמנון שביטשיחה 14:13, 22 באוגוסט 2010 (IDT)
מעולה, תודה! טוקיוני 14:23, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

המבט האבולוציוני על הומוסקסואליות[עריכת קוד מקור]

האם העובדה שהומוסקסואליות נפוצה בכל הגזעים; אסתיאתים, שחורים, אבוריג'ינים, אינדיאנים דרום אמריקאים, טורקים (Turkic), נורדים וכו', יכולה לערער את הגריסה כי המקור להומוסקסואליות הוא אבולוציוני?...

שימו לב, לא אמרתי לבטל, אמרתי לערער (!).

מה הקשר? טוקיוני 17:51, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

האם העובדה שלבני עמים שונים בעולם יש צבע עור שונה יכולה לערער את הגרסה כי המקור לצבע העור השונה הוא אבולוציוני? הייתשלהדוס - שיחה 21:09, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

שלום היתשלהדוס, אני בעד לבדוק את המקרה לגופו.

העובדה שהומוסקסואליות מצויה בקרב כל החברות מחזקת את התאוריה שלהומוסקסואלית מקור ביולוגי. שכן אם היה זה תלוי חברה הינו מצפים למצוא אותה רק בחברות מסוימות. לאבולוציה אין פה שום קשר. דניאל ב. 03:06, 22 באוגוסט 2010 (IDT)
העובדה שאוננות מצויה בקרב כל החברות מחזקת את התאוריה שלאוננות מקור ביולוגי. שכן אם היה זה תלוי חברה הינו מצפים למצוא אותה רק בחברות מסוימות. לאבולוציה אין פה שום קשר.
העובדה שקלפטומניה מצויה בקרב כל החברות מחזקת את התאוריה שלקלפטומניה מקור ביולוגי. שכן אם היה זה תלוי חברה הינו מצפים למצוא אותה רק בחברות מסוימות. לאבולוציה אין פה שום קשר.
העובדה שעצבנות ויקי מצויה בקרב כל החברות מחזקת את התאוריה שלעצבנות ויקי מקור ביולוגי. שכן אם היה זה תלוי חברה הינו מצפים למצוא אותה רק בחברות מסוימות. לאבולוציה אין פה שום קשר.
-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אכן. הבנת את הרעיון. דניאל ב. 14:19, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

בואו ונשווה את העניין לאבולוציה של השיער. שיער יש בכל החברות האנושיות. לא אותו שיער, לא אותו אחוז שעירים, אבל יש שיער. האמת, שיער יש גם לכל היונקים כמעט. אבל, ופה האבל הגדול, אין שיער לחולינתים שאינם יונקים. בזאת יש חיזוק להשערה שהשיער התפתח יחד עם התפתחות היונקים הראשונים. האבולוציה של האדם כללה שינויים קלים מאוד באבולוציה של השיער. טוב, אז מה הקשר לאבולוציה של ההומוסקסואליזם? הקשר הוא שהתצפית שאנחנו דנים בה היא חלקית ביותר. אז מה אם יש הומוסקסואליזם בכל החברות האנושיות. האם יש בהן אחוז דומה של הומוסקסואליזם (וקשה מאוד להשיג תשובה טובה לזה)? האם יש בהן אותו סוג של הומוסקסואליזם (אולי בעם אחד יש יותר פסיבים ובשני יותר אקטיבים?)? מה קורה בחברות של קופים (ידוע שאצל הבונובו כמעט כל הפרטים הם ביסקסואלים)?. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 18:42, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

שאלה באותו נושא[עריכת קוד מקור]

מי יודע האם בחברות של ציידים לקטים יש פחות או יותר הומואים מאשר בחברות חקלאיות. נ.ב. מי שמכיר מחקר בנושא מתבקש לתת, עד כמה שאפשר, מראה מקום. תודה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 18:44, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

צבי[עריכת קוד מקור]

ראיתי צבי בדרך העפר המובילה מסמוך לזנוח לכוון מערת התאומים. מה ידוע על אוכלוסיית הצבאים באזור זה? חזרתישיחה 18:42, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

ראה השפלה#חי וצומח: "כיום ניתן עוד למצוא באזור חזירי בר ועדרים קטנים של צבאים". אמנון שביטשיחה 13:57, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

בורג לא במקום והכרכרה לא נוסעת[עריכת קוד מקור]

מה הניסוח המדוייק של המשפט המקורי? ומה מקורו?

הכל בגלל מסמר קטן. דניאל צבישיחה 07:55, י"ג באלול ה'תש"ע (23.08.10)

מדוע נעלמה קטגורית אנשי קשר ?איני מצליחה להיכנס לרשימה הקיימת[עריכת קוד מקור]

[[קטגוריה:אנשי קשר]]79.182.8.151 07:56, 22 באוגוסט 2010 (IDT)אירית אלון iritalon.kol

מה? בספר טלפונים בסלולר יש קטגוריה כזו, בויקיפדיה אין. יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:49, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

תן זהוב בתל ערד?[עריכת קוד מקור]

מביט לעברי.
הולך ממני.

שבוע טוב,

בטיול בתל ערד נתקלתי בטורף ממשפחת הכלביים מגיח מבין הריסות העיר הכנענית ונמלט מפנינו, כשמדי פעם הוא עוד עוצר להתבונן בנו. צילמתי כמה תמונות שלו, שבשתיים מהן אפשר לראות אותו די טוב (בוויקישיתוף מסומן מיקומו בתמונה בעזרת מלבן). האם מדובר בתן זהוב או באיזשהוא מין של שועל? האם יש דרך להעריך את גילו ואת מינו? בתודה, ליאור ޖޭ • י"ב באלול ה'תש"ע • 12:36, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

במבט ראשון הוא נראה כמו הצפרדע שלך מיערות ברזיל. במבט שני, הייתי אומר שזה תן, שועל בד"כ נמוך יותר ופרוותו קצת אדמדמה. אין לי די מומחיות לקבוע מין או גיל, ובזום הנוכחי זה נראה לי קשה גם למומחים גדולים ממני. אמנון שביטשיחה 14:06, 22 באוגוסט 2010 (IDT)
טוב, נכנעתי... איפה הוא? • עודד (Damzow)שיחה!For King and Country‏ • 15:08, 22 באוגוסט 2010 (IDT)
התמונות האלה הן כמו יוצא החלציים המפלצתי של חידת חצימר והציור השבועי לילד של ג'קי. יש דברים שלא צריכים לקרות. יוסי מחשבון אחר - שיחה 16:13, 22 באוגוסט 2010 (IDT)
אני יודע שזה לא יפה ואני אף פעם לא עונה כך, אבל אני צוחק כל כך מהתשובות של עודד ויוסי שמרוב דמעות אני כבר לא רואה את התן שחשבתי שאולי ראיתי. תעשה טובה, תצמצם את התמונה כך שנמצא את החיה המדוברת. :-) Shannen - שיחה 19:20, 22 באוגוסט 2010 (IDT)
המלך הוא עירום. זהו, אמרתי את זה. אנדר-ויק • 21:23, 22 באוגוסט 2010 (IDT)
מצאתי!!!!!!!!!!!- תעברו על הקו בין השמיים הכחולים לשטח. בדיוק באמצע יש שני קוצים שחורים אחד על יד השני על רקע השמיים הכחולים- התן נמצא קצת מתחתם וקצת לכיון ימין (בשתי התמונות) --ALPR - שיחה 21:54, 22 באוגוסט 2010 (IDT)
מה לעשות, יש בינינו כמה שעוד שומרים על אינסטינקטים של ציידים-לקטים וראו את התן כבר במבט שני (וגם אריות באפריקה ממרחק 5 קילומטר). אמנון שביטשיחה 23:21, 22 באוגוסט 2010 (IDT)
או-הו, תיכף גם תשים ריצה ותתפוס את התן בשני קרניו :) אני האינסטינקטים שלי קצת התעדנו עם השנים, היום אני יודע להפוך את הסטייק בזמן כדי שיצא בדיוק, וגם למצוא במיה טובה בשוק גרוע. לזהות קווי מתאר של כלב בתוך גל אבנים? אני מודה שלא, יותר קל למצוא חד-קרן בענני קומולוס. יוסישיחה 02:13, 23 באוגוסט 2010 (IDT)
אני חושש שהתן הזה חולה, יש לו כתם מוזר מתחת לעין. עידושיחה 02:21, 23 באוגוסט 2010 (IDT)
וטרינר עם הגב למצלמה
זה רק נראה כמו עלה שדבוק לו ללחי. אבל זה לא עלה, זו צפרדע מהאמזונס. אם אתה עדיין מודאג (גם צפרדע על הלחי היא סיבה לדאגה), אז צירפתי תמונה שיש בה וטרינר. יוסישיחה 02:41, 23 באוגוסט 2010 (IDT)
כאמור, סימנתי את מיקומו של התן בתמונה בעזרת מלבן ([2],[3]). משום מה הסימונים הללו מופיעים רק בוויקישיתוף. אחרי ששיננתם את מקום המלבן בתמונה הקטנה, התבוננו נא בתמונה בגודלה המלא ([4],[5]) ואז תמצאו את התן באותו המקום שבו היה המלבן. כך גם תדעו לאן לשלוח את הווטרינר, בשעת הצורך כמובן. יום טוב, ליאור ޖޭ • י"ג באלול ה'תש"ע • 08:27, 23 באוגוסט 2010 (IDT)
שבעה צבאים בנחל קינה
הנה קישור לתן(?) בלי כל המסביב. [6] הללשיחה • י"ג באלול ה'תש"ע • 14:40, 23 באוגוסט 2010 (IDT)
בפורום שמירת טבע בתפוז ישמחו לראות את תמונותיך, ולספק פרטים נוספים ככל שניתן. אני אישית, אגב, עוד לא מצאתי את התן- נסה לאתגר את מומחי הפורום. אוריה אורן - שיחה 01:34, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

חשבון דוא"ל[עריכת קוד מקור]

אודה מי שיוכל להסביר לי איך יוצרים חשבון דוא"ל? --צפורה מ. - שיחה 16:40, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

שלום ציפורה. לחצי כאן על מנת ליצור חשבון דוא"ל בג'ימייל. בברכה, אנדר-ויק • 16:46, 22 באוגוסט 2010 (IDT)
תודה על השירות ועל האדיבות. צפורה מ. - שיחה 17:07, 22 באוגוסט 2010 (IDT)
בכל עת. אנדר-ויק • 17:08, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

מה ההבדל בין הקשבה לבין האזנה?[עריכת קוד מקור]

יש לי השערה, אך זכות הקדימה נתונה לכל המעוניין. טיפוסי - שיחה 16:50, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

האזנה היא הקשבה מטווח קרוב, ולרוב מראה על קירבה נפשית. --צפורה מ. - שיחה 16:56, 22 באוגוסט 2010 (IDT)
שתיהן שקולות, אך ל"האזנה" לעתים מתווספת משמעות של ציתות, נראה לי שבשל הביטוי "האזנת סתר". Kulystabשיחהשהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • י"ב באלול ה'תש"ע • 17:05, 22 באוגוסט 2010 (IDT)
לי נראה שהקשבה פירושה להקשיב לדברים שנאמרים לאדם או לקבוצה באופן ישיר, והאזנה פירושה להאזין לדברים שאינם נאמרים באופן ישיר לאדם השומע אותם, כמו שידורי רדיו או שירים. טיפוסי - שיחה 17:11, 22 באוגוסט 2010 (IDT)
יש להבהיר קודם האם השאלה מתייחסת להבדלים הסמנטיים בעברית המודרנית כיום (וגם אז, סביר להניח שבחוגי דוברים שונים ישנה סמנטיקה שונה), או שמא השאלה מתייחסת להבדלים בעברית המקראית למשל, או בכל שלב אחר של השפה העברית/השמית/הפרוטו-שמית. Rex - שיחה 18:05, 22 באוגוסט 2010 (IDT)
השאלה מתייחסת לעברית המדוברת מאז מתן תורה ועד תחית השפה העברית על ידי בן יהודה, ולא עד בכלל. טיפוסי - שיחה 15:36, 23 באוגוסט 2010 (IDT)
רק למען הידיעה. בתקופת מתן התורה המקראית לא ידוע על דוברי עברית כלל, רק כנענית. Rex - שיחה 22:24, 23 באוגוסט 2010 (IDT)
אין ספק שיוצאי מצרים ידעו היטב עברית, לא בכדי הצליחו לשיר ביחד כשעלו מקריעת ים סוף, "אז ישיר". טיפוסי - שיחה 00:32, 27 באוגוסט 2010 (IDT)
שמיעה, האזנה, קשב. שמיעה היא קליטת גלי הקול; האזנה מרמזת על הקדשת תשומת לב לנשמע (אני מאזין לדבריך, לידיעת המאזינים); קשב מרמז על הפעלת חשיבה בהבנה ובפיענוח של הנשמע. כך, אדם הולך לשמוע הרצאה, ומאזין לדברי המרצה, אך מחשבתו נודדת וכששואל אותו המרצה שאלה הוא עונה לו: "לא הקשבתי." אם היה עונה לו "לא שמעתי" היה נשלח לבדיקת שמיעה. הייתשלהדוס - שיחה 15:59, 23 באוגוסט 2010 (IDT)
להאזין יכול גם עצם דומם: "האזיני ארץ", "מכשיר האזנה". להקשיב רק אדם יכול. קיפודנחש - שיחה 02:41, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

האם מישהו כתב כבר מילון דיפרנציאלי? מי שיחפש במלון אלקלעי יגלה שהמזח "מאונך לרציף" והרציף "מאונך למזח", ושרשתית היא "חלק בעין, לדוגמא: דלקת הרשתית", בעוד שקשתית היא "חלק בעין, לדוגמא: דלקת הקשתית". השיטה הזו מועילה למי שנתקל במלה זרה וזקוק לקירוב ראשוני של המשמעות. השאלה היא היכן אפשר למצוא מלון למלים נרדפות, שיסביר במה הן *אינן* נרדפות. עוזי ו. - שיחה 16:37, 24 באוגוסט 2010 (IDT)