ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 276
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
פירוש השם חנה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
מה משמעות השם חנה? הניחוש שלי הוא שזה בא משורש חנ"נ והאות ה' בסוף היא ה' הנקבה או לחילופין ה' מהשם המפורש. כלומר גרסה נשית של יוחנן. האם אני צודק? Corvus,(Nevermore) 12:55, 12 בינואר 2018 (IST)
- אינני יודע, אבל אני מציע שבמקביל תאתגר את רוביק רוזנטל בסוגייה. אני מאמין שאתה יודע שמוצא השם תנ"כי, אך זה לא אומר דבר על האטימולוגיה שלו, אם קיימת כזו. אילן שמעוני - שיחה 12:59, 12 בינואר 2018 (IST)
- אכן. שמואל אפרים ליונשטאם מציין לגבי השם שהוא "נתקצר כנראה משם תיאופורי המורכב ביסוד חנן [...], משמעותו: חנן האל. השם חנא ידוע לנו מן הפיניקית כשם זכר" (אנציקלופדיה מקראית, כרך ג', תשכ"ה, טור 203). ראובן מ. - שיחה 14:28, 12 בינואר 2018 (IST)
- גם השם חוני, כמו בחוני המעגל...31.154.81.18 12:44, 13 בינואר 2018 (IST)
- כן, אני מניח שחוני זה קיצור של חוניו/חוניה. יש גם חנן, אלחנן, חננאל, יוחנן, ואני משער שגם חניבעל, להבדיל. ראובן מ. - שיחה 17:02, 13 בינואר 2018 (IST)
- ראובן מ., למה "להבדיל"? סביר לשער שה"אל" המקורי בלפחות אחדים מהשמות שהתגלגלו לשמות ישראליים הוא האל הכנעני אל... אביעדוס • שיחה 22:03, 14 בינואר 2018 (IST)
- בחירה סגנונית. אני משער שגם יהוה של תקופת הברזל לא היה שונה במיוחד מהטיפוס השמי-מערבי הרגיל. ראובן מ. - שיחה 23:44, 14 בינואר 2018 (IST)
- מן הסתם. אביעדוס • שיחה 19:48, 15 בינואר 2018 (IST)
- בחירה סגנונית. אני משער שגם יהוה של תקופת הברזל לא היה שונה במיוחד מהטיפוס השמי-מערבי הרגיל. ראובן מ. - שיחה 23:44, 14 בינואר 2018 (IST)
- ראובן מ., למה "להבדיל"? סביר לשער שה"אל" המקורי בלפחות אחדים מהשמות שהתגלגלו לשמות ישראליים הוא האל הכנעני אל... אביעדוס • שיחה 22:03, 14 בינואר 2018 (IST)
- כן, אני מניח שחוני זה קיצור של חוניו/חוניה. יש גם חנן, אלחנן, חננאל, יוחנן, ואני משער שגם חניבעל, להבדיל. ראובן מ. - שיחה 17:02, 13 בינואר 2018 (IST)
- גם השם חוני, כמו בחוני המעגל...31.154.81.18 12:44, 13 בינואר 2018 (IST)
- שמות נשים אחרית מהמקרא לרוב (כמעט תמיד? תמיד?) אינם תאופוריים. מבין קטגוריה:נשים במקרא השמות התאופוריים היחידים הם: יוכבד (?), יהושבע, יכליהו, עתליה ו(אולי) איזבל. לא עולה בראשי שם אישה תנכי תאופורי. אני נוטה להניח שגם השם „חנה״ לא כולל רכיב תאופורי. השוו לשמואל וכל הגברים בני משפחתו שכוללים כולם רכיב תאופורי. Tzafrir - שיחה 21:10, 14 בינואר 2018 (IST)
- הדברים שאתה כותב אינם מדויקים. זה לא פשוט כמו שזה אולי נראה. רכיבים כמו אבי/אחי- (למשל בשמות אביגיל ואחינעם) הרבה פעמים לא מתייחסים למעשה לבני משפחה אלה הם תאופוריים - לפחות מעיקרם. הרכיב התאופורי יכול גם לעתים להתקצר ואף להיעלם לחלוטין. לפעמים זה יותר ברור ולפעמים פחות, ולפעמים פשוט אי אפשר לדעת בוודאות. זה נכון שיש פחות שמות תאופוריים נשיים במקרא (אצל גברים זו ללא ספק דרך המלך), אבל יש לא מעט. ראובן מ. - שיחה 21:32, 14 בינואר 2018 (IST)
דרכון פלסטיני[עריכת קוד מקור]
- הועבר לשיחה:דרכון#דרכון פלסטיני
מציאת עובדים / שותפים בעבור אחוזים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן, לא נענה
שלום. אני מחפש אתר או דרך למצוא שותפים / עובדים עבור פרויקט שלי. אני רוצה ליצור אפליקציה די מורכבת ובשביל זה אני צריך מעצב גרפי מוכשר ותוכניתן מנוסה. מוכרים לי אתרים שבהם ניתן למצוא פרילנסרים בתשלום דוגמת fiver או Upwork, אבל זה מצריך תקציב מראש. אני מחפש אתר שבו אני מוצא אנשים שיעבדו עבורי בעבור אחוזים מתוך רווחים עתידיים ולא עבור תשלום מראש. יש דבר כזה? פגז - שיחה 18:53, 12 בינואר 2018 (IST).
מקרה תאורטי של פיצוץ בתוך כור אטומי עם המון פצצות בכדור הארץ[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
תאורטית, אם היה פיצוץ בתוך כור אטומי בכדור הארץ אשר בו המון פצצות אטום (לפחות 20 נניח), לא משנה מאיזה סוג ספציפי ובנוסף לכך או אולי בעקבות כך (?) התפוצצו שאר הפצצות, האם ישנו אפקט מצטבר על רדיוס הפיצוץ של כל הפצצות יחדיו? כלומר האם כל פצצה באותו שטח שבו כולן התפוצצו תגרום להרחבה משמעותית (הכפלה?) של רדיוס הפיצוץ הסופי? ―אנונימי לא חתם
- בכור גרעיני (ולא אטומי...) אין פצצות אלא חומר בקיע מדולל. אם ניקח 20 ראשי נפץ גרעיניים ונפוצץ אותם בסמוך רדיוס הפיצוץ לא יוכפל, וייתכן שההשפעה לא תהיה הדדית "חיובית" על הגדלת הפיצוץ, לשם כך צריך לבנות מודל (שישנו מתחומים אחרים בהנדסה) ולבדוק אופטימיזציה של עוצמת הפיצוץ- כלומר איך להרכיב הפצצה או איך לפצוץ ראשי הנפץ. אפשר לדמות זאת להדלקת נורה אחת או הדלקת 20 נורות סמוכות, שטף האור גדל, ובתורו רדיוס תאורה משני נוצר, אבל לא מוכפל הרדיוס בשטף המקורי.31.154.81.18 12:01, 13 בינואר 2018 (IST)
- השואל מניח שפצצות אטום הן בעלות עוצמה דומה. זה לא נכון. פצצות המימן החזקות ביותר שנמצאות בשירות (כ-15 מגטון) חזקות פי אלפים מפצצות אטום קטנות.
- כך או כך - יש גבול עליון לעוצמה שלפצצה גרעינית. בניסויי פיצוץ גדולים (פצצת הצאר, סידרת ניסויי אלפא של האמריקאים) הסתבר שמעבר לעוצמה מסויימת רוב תוספת העוצמה מוקרנת לחלל, כך שהנזק שניגרם אינו גדל לינארית עם עוצמת הפיצוץ. אילן שמעוני - שיחה 13:10, 13 בינואר 2018 (IST)
- הערה: לא הנחתי שכל פצצות האדום זהות אלא שאלו באותו מקרה תאורטי הן זהות. ―אנונימי לא חתם
- אוקי, הבנתי - ואולי אני טועה - שהשאלה הייתה פחות או יותר "מה הפיצוץ האטומי החזק ביותר האפשרי". אין גבול עליון (אחרי הכל גם השמש היא פצצת מימן, שלא לדבר על ענקים כחולים, אבל בפועל יש מגבלות - הפצצה חייבת להיות בגודל שניתן לשאת על ידי מטוס או טיל, ויש שאלת עלות מול תועלת - שכפי שהסברתי מביאה לכך שמעבר לגבול ה10-20 מגטון פשוט לא כדאי להגדיל את הפצצה. אילן שמעוני - שיחה 13:45, 13 בינואר 2018 (IST)
- טעית בהנחה שזה מה ששאלתי. אני מבקש להתייחס לשאלתי כמכלול בו היא מופיעה. 109.67.81.24 16:28, 13 בינואר 2018 (IST)
- אילן שיקולי העלות-תועלת המזעזעים המדוברים הם בעיקר באופטימיזציה של הפגיעה בחיי אדם, שאר בעלי חיים ותשתיות. כאשר אנו ניגשים לשאלת מיקסום או ייתור היקף הפיצוץ, אנו למעשה משיבים או מחשבים מקרה שונה. בכל מקרה לא פצצות אטום אלא פצצות גרעין. עניין סמנטי נוסף, הגם שאתה "אלמונימי" אולי מכוון בשאלת "רדיוס הפיצוץ" להדף מכני וסביבת טמפ' כלשהי, הרי שאפשר להגדיר את רדיוס הפיצוץ על פי השפעת הקרינה ואז נקבל רדיוסי פיצוץ שונים, אם כי בכל מקרה אינם גדלים לינארית-אחד הגורמים המרכזיים הם העובדה שהעולם אינו לינארי אלא מרחבי-תלת-ממדי...וגם לזמן יש משמעות, בגלל המרחקים, מהירויות התגובה...31.154.81.18 14:37, 13 בינואר 2018 (IST)
- האם אתה נופל במלכודת הנפוצה שעושה דמוניזציה לא פרופורציונלית של הקרינה? בהירושימה ונגסאקי למעלה מ-90% של הקורבנות היו נפגעי הדף וקריסת בניינים. הקרינה הרגה מעט אנשים, יחסית. מכך, אגב, עולה שמקלט רגיל בתכלית (או ממ"ד) מספק הגנה לא רעה בכלל במקרה של התקפה גרעינית. אנקדוטה: בנגסאקי שרד אדם שהיה במקלט במרחק של 150 מטר ממוקד הפיצוץ. הוא אפילו לא טרח לסגור את דלת המקלט! רשלנות זו עלתה לו במחלת קרינה, ממנה הבריא לאחר כארבעה חודשים. ההדף האדיר של פצצה גרעינית הוא האויב העיקרי, לא הקרינה. אילן שמעוני - שיחה 16:17, 15 בינואר 2018 (IST)
- על אף שאני לא מתווכח איתך, אילן, ברמת מרכיבי הפיצוץ, אני לא מסכים לגבי "האויב העקרי". בעיני, "האויב העקרי" של פצצה גרעינית איננו אף אחד מהמרכיבים הנ"ל, אלא ההשלכות ארוכות הטווח, פוליטית, אסטרטגית וסביבתית. הבעיה איננה ברמת הפצצה הבודדת, אלא במה שיבוא אחריה. אין בדברי אלו כדי לחלוק על דבריך, למקרה שזה לא היה ברור. משה פרידמן - שיחה 17:04, 15 בינואר 2018 (IST)
- אילן שמעוני, לא יצא לי להעמיק בנתונים, ואני מכיר הערכות שמדברות על כמחצית מההרוגים-כ-70 אלף ברגע הפיצוץ ובסמוך לו, ועוד כ-70 אלף הרוגים מנזקי קרינה. מחלת קרינה היא לא תחלואה שכולם יחלימו ממנה, ואפשר לבדוק מה המחקר מלמד עליה. בכל מקרה אני מעדיף שלא להיחשף לקרינת גמא...לא שאני לא "אוהב" אותה...אבל נראה לי שהיא "אוהבת" מדי את התאים שלי והגרעינים שבהם. ולסיום, שוב עניין סמנטי, לא נראה לי שטרומן וקרטיס למיי שהמיטו השואה על יפן והותירו את כולנו עם המשא הזה של נשק גרעיני, ראו ב"הדף" או ב"קרינה" אויב הפצצה אלא איכותה המשובחת...בזה הם תרמו בעיקר לדמוניזציה של עצמם.31.154.81.18 22:56, 15 בינואר 2018 (IST)
- לי כן יצא. המספרים שהבאתי ממוסמכים. המקור הזמין ביותר עבורם הוא ספרו (המופץ בחינם ברשת) של קרסון קרני(אנ'), והוא חומר קריאה מומלץ בכל מקרה. אילן שמעוני - שיחה 23:06, 15 בינואר 2018 (IST)
- אני מקוה שיזדמן לי לנצל הקישור שהבאת כאן, זו גם נקודה לבדיקת הנתונים על תחלואת קרינה ואולי אף השוואה בין ההפצצות בעלות האופי השונה על הירושימה ונגאסקי...31.154.81.18 23:20, 15 בינואר 2018 (IST)
- אילן זו גם הזדמנות עבורך לשפר הערכים ילד קטן והטלת פצצות האטום על הירושימה ונגאסקי, שם מצוין דווקא הנתון שאני נקבתי...
- לי כן יצא. המספרים שהבאתי ממוסמכים. המקור הזמין ביותר עבורם הוא ספרו (המופץ בחינם ברשת) של קרסון קרני(אנ'), והוא חומר קריאה מומלץ בכל מקרה. אילן שמעוני - שיחה 23:06, 15 בינואר 2018 (IST)
- אילן שמעוני, לא יצא לי להעמיק בנתונים, ואני מכיר הערכות שמדברות על כמחצית מההרוגים-כ-70 אלף ברגע הפיצוץ ובסמוך לו, ועוד כ-70 אלף הרוגים מנזקי קרינה. מחלת קרינה היא לא תחלואה שכולם יחלימו ממנה, ואפשר לבדוק מה המחקר מלמד עליה. בכל מקרה אני מעדיף שלא להיחשף לקרינת גמא...לא שאני לא "אוהב" אותה...אבל נראה לי שהיא "אוהבת" מדי את התאים שלי והגרעינים שבהם. ולסיום, שוב עניין סמנטי, לא נראה לי שטרומן וקרטיס למיי שהמיטו השואה על יפן והותירו את כולנו עם המשא הזה של נשק גרעיני, ראו ב"הדף" או ב"קרינה" אויב הפצצה אלא איכותה המשובחת...בזה הם תרמו בעיקר לדמוניזציה של עצמם.31.154.81.18 22:56, 15 בינואר 2018 (IST)
- על אף שאני לא מתווכח איתך, אילן, ברמת מרכיבי הפיצוץ, אני לא מסכים לגבי "האויב העקרי". בעיני, "האויב העקרי" של פצצה גרעינית איננו אף אחד מהמרכיבים הנ"ל, אלא ההשלכות ארוכות הטווח, פוליטית, אסטרטגית וסביבתית. הבעיה איננה ברמת הפצצה הבודדת, אלא במה שיבוא אחריה. אין בדברי אלו כדי לחלוק על דבריך, למקרה שזה לא היה ברור. משה פרידמן - שיחה 17:04, 15 בינואר 2018 (IST)
- האם אתה נופל במלכודת הנפוצה שעושה דמוניזציה לא פרופורציונלית של הקרינה? בהירושימה ונגסאקי למעלה מ-90% של הקורבנות היו נפגעי הדף וקריסת בניינים. הקרינה הרגה מעט אנשים, יחסית. מכך, אגב, עולה שמקלט רגיל בתכלית (או ממ"ד) מספק הגנה לא רעה בכלל במקרה של התקפה גרעינית. אנקדוטה: בנגסאקי שרד אדם שהיה במקלט במרחק של 150 מטר ממוקד הפיצוץ. הוא אפילו לא טרח לסגור את דלת המקלט! רשלנות זו עלתה לו במחלת קרינה, ממנה הבריא לאחר כארבעה חודשים. ההדף האדיר של פצצה גרעינית הוא האויב העיקרי, לא הקרינה. אילן שמעוני - שיחה 16:17, 15 בינואר 2018 (IST)
- אילן שיקולי העלות-תועלת המזעזעים המדוברים הם בעיקר באופטימיזציה של הפגיעה בחיי אדם, שאר בעלי חיים ותשתיות. כאשר אנו ניגשים לשאלת מיקסום או ייתור היקף הפיצוץ, אנו למעשה משיבים או מחשבים מקרה שונה. בכל מקרה לא פצצות אטום אלא פצצות גרעין. עניין סמנטי נוסף, הגם שאתה "אלמונימי" אולי מכוון בשאלת "רדיוס הפיצוץ" להדף מכני וסביבת טמפ' כלשהי, הרי שאפשר להגדיר את רדיוס הפיצוץ על פי השפעת הקרינה ואז נקבל רדיוסי פיצוץ שונים, אם כי בכל מקרה אינם גדלים לינארית-אחד הגורמים המרכזיים הם העובדה שהעולם אינו לינארי אלא מרחבי-תלת-ממדי...וגם לזמן יש משמעות, בגלל המרחקים, מהירויות התגובה...31.154.81.18 14:37, 13 בינואר 2018 (IST)
- טעית בהנחה שזה מה ששאלתי. אני מבקש להתייחס לשאלתי כמכלול בו היא מופיעה. 109.67.81.24 16:28, 13 בינואר 2018 (IST)
- אוקי, הבנתי - ואולי אני טועה - שהשאלה הייתה פחות או יותר "מה הפיצוץ האטומי החזק ביותר האפשרי". אין גבול עליון (אחרי הכל גם השמש היא פצצת מימן, שלא לדבר על ענקים כחולים, אבל בפועל יש מגבלות - הפצצה חייבת להיות בגודל שניתן לשאת על ידי מטוס או טיל, ויש שאלת עלות מול תועלת - שכפי שהסברתי מביאה לכך שמעבר לגבול ה10-20 מגטון פשוט לא כדאי להגדיל את הפצצה. אילן שמעוני - שיחה 13:45, 13 בינואר 2018 (IST)
- הערה: לא הנחתי שכל פצצות האדום זהות אלא שאלו באותו מקרה תאורטי הן זהות. ―אנונימי לא חתם
31.154.81.18 23:25, 15 בינואר 2018 (IST)
- מתישהו אגיע לזה. בינתיים אני מתייסר על כך ש"אוניברסלים אנושיים" שוכב אצלי שנים בטיוטה. אילן שמעוני - שיחה 08:00, 16 בינואר 2018 (IST)
- קודם כל אני מציע שנדבר על האנרגיה שמשתחררת בפיצוץ. זה הפרמטר הפיזיקלי הרלוונטי. דברים אחרים נגזרים ממנו.
- האנרגיה הזו תלויה בכמה מגרעיני האורניום אכן מתבקעים. עד כנה שזכור לי בפצצה האחוז הוא די קטן. בתגובת שרשרת גרעינית בביקוע משתחררים ניוטריונים שחלק מהם פוגעים בגרעינים אחרים ומצליחים לגרום לביקועים חדשים. אגב, דווקא לניוטרונים איטיים יש סיכוי גדול הרבה יותר לגרום לביקוע. בשביל פיצוץ צריך שהקצב בו הניוטרונים נוצרים יעלה על זה שבו הם בורחים החוצה מגוש האורניום. זה הרעיון של מסה קריטית (שלמרות שמו הרבה פחות קשור למסה, ויותר לגאומטריה - ככל שרדיוס גוש האורניום גדל שטח הפנים ממנו הניוטרונים בורחים גדל כמו הרדיוס בריבוע. אבל כמות גרעיני האורניום, שהמסה הוא אינדיקציה לו, גדל כמו הרדיוס בשלישית). העיניין הוא שברגע שמתחיל הפיצוץ, גרעיני האורניום שטרם התבקעו כבר מתפזרים, והפיצוץ נפסק.
- בכל מקרה, יש פה משחק בין כל מיני גורמים. כשמתחיל פיצוץ גרעיני האורניום שלא התבקעו מתפזרים. אז השאלה היא אם יש פצצה אחת ליד שני, האם הניוטרונים שנפלטו מהפצצה הראשונה יצליחו לגרום לפיצוץ חדש - למרות שאין לנו גוש אורניום במסה קריטית, או שאולי האורניום יתפזר לפני זה. לדעתי רוב האורניום יתפזר לפני שהוא יתרום לפיצוץ, אבל זה ניחוש בלבד. eman • שיחה • ♥ 14:54, 13 בינואר 2018 (IST).
- Eman בחינה אנרגטית מוגבלת מאוד כאשר השאלה שלנו היא שאלה גאומטרית-מרחבית, לאנרגיה אין כיוון, כאשר אנו מפוצצים שתי פצצות זהות בסמוך לא רק שהפיצוץ אינו בהכרח מהווה היזון הדדי אלא שהוא מהווה חיסור הדדי. עוד לפני השאלה ההנדסית של מיקסום תגובת השרשרת ובתורו הפיצוץ- שאלה שאלות בהנדסת הפצצה עצמה, ויש להן תשובות טובות למדי בלפחות שני מודלים של ראשי נפץ. האתגר שאתה מציג אינו קשור כל כך לשאלה שהוצגה, הוא קשור כאמור לאתגר של הנדסת ראש הנפץ, אתגר שבצער מה עמדו לו פיזיקאים ומהנדסי גרעין, וכיום אנו חיים בעולם שנגזר דינו.31.154.81.18 15:28, 13 בינואר 2018 (IST)
- שתי הערות א. בפצצות מודרניות עושים שימוש במחזירי ניוטרונים על מנת להגדיל את היעילות (כלומר כמה מן החומר הבקיע אכן מתבקע ולא מתאייד ומתפזר כנשורת. בפצצות מודרניות היעילות היא לפחות 80% - בזכות מודל הקריסה, השימוש בעדשות פיצוץ, והשימוש במחזירי ניוטרונים. ב. עמנואל צדק בניחוש שלו - פיצוץ פצצהלייד פצצה לא רק שאנו מתניע את הפצצה השנייה, אלא גורם להמרת החומר הבקיע ללא בקיע ולהתפזרות כולו כנשורת. מה שיתקבל זה פצצה מלוכלכת. אילן שמעוני - שיחה 16:37, 13 בינואר 2018 (IST)
- אלה הם דברים שראוי לבחון בניסוי, כיוון שנראה לי שהרעיון הוא שהפצצות מתפוצצות בו זמנית, ולא מפוצצות זו את זו. מעבר לכך גם לאחר פיצוץ ייתכנו ביקועים ספונטניים, שאולי יהוו פיצוצי משנה...אבל כל זה נראה לי חוטא לעיקר השאלה, נניח לרגע לפרטים של פיצוץ גרעיני (שברור שהוא אפקטיבי גם לא במודל הקריסה שמוכר לראשונה מפצצות הפלוטוניום-אחרת לא היו פצצות גרעין) ונתייחס לפיצוץ גנרי, אם תהיה זו בחינה של אנרגיה אזי הכפלתה אין משמעה הכפלת השטח אלא השטף, ואם תהיה זו בחינה שלוקחת בחשבון גם את התפתחות הפיצוץ הרי שפיצוצים סמוכים אינם מתכון להיזון הדדי אלא להתאבכות הורסת.31.154.81.18 16:43, 13 בינואר 2018 (IST)
- זה כבר נבדק בניסוי. התוצאות הובילו לחימוש טילי סייפגארד - הספרינט והספרטן בראשי נפץ גרעיניים. אילן שמעוני - שיחה 18:26, 13 בינואר 2018 (IST)
- אתה שוב מחטיא העיקר שלי, לא התייחסתי לפיצוצים גרעיניים, אלא לפיצוצים בכלל, וכן אני יודע שהדברים הללו נוסו ועברו אופטימיזציה.31.154.81.18 17:14, 14 בינואר 2018 (IST)
- זה כבר נבדק בניסוי. התוצאות הובילו לחימוש טילי סייפגארד - הספרינט והספרטן בראשי נפץ גרעיניים. אילן שמעוני - שיחה 18:26, 13 בינואר 2018 (IST)
- אלה הם דברים שראוי לבחון בניסוי, כיוון שנראה לי שהרעיון הוא שהפצצות מתפוצצות בו זמנית, ולא מפוצצות זו את זו. מעבר לכך גם לאחר פיצוץ ייתכנו ביקועים ספונטניים, שאולי יהוו פיצוצי משנה...אבל כל זה נראה לי חוטא לעיקר השאלה, נניח לרגע לפרטים של פיצוץ גרעיני (שברור שהוא אפקטיבי גם לא במודל הקריסה שמוכר לראשונה מפצצות הפלוטוניום-אחרת לא היו פצצות גרעין) ונתייחס לפיצוץ גנרי, אם תהיה זו בחינה של אנרגיה אזי הכפלתה אין משמעה הכפלת השטח אלא השטף, ואם תהיה זו בחינה שלוקחת בחשבון גם את התפתחות הפיצוץ הרי שפיצוצים סמוכים אינם מתכון להיזון הדדי אלא להתאבכות הורסת.31.154.81.18 16:43, 13 בינואר 2018 (IST)
- שתי הערות א. בפצצות מודרניות עושים שימוש במחזירי ניוטרונים על מנת להגדיל את היעילות (כלומר כמה מן החומר הבקיע אכן מתבקע ולא מתאייד ומתפזר כנשורת. בפצצות מודרניות היעילות היא לפחות 80% - בזכות מודל הקריסה, השימוש בעדשות פיצוץ, והשימוש במחזירי ניוטרונים. ב. עמנואל צדק בניחוש שלו - פיצוץ פצצהלייד פצצה לא רק שאנו מתניע את הפצצה השנייה, אלא גורם להמרת החומר הבקיע ללא בקיע ולהתפזרות כולו כנשורת. מה שיתקבל זה פצצה מלוכלכת. אילן שמעוני - שיחה 16:37, 13 בינואר 2018 (IST)
- Eman בחינה אנרגטית מוגבלת מאוד כאשר השאלה שלנו היא שאלה גאומטרית-מרחבית, לאנרגיה אין כיוון, כאשר אנו מפוצצים שתי פצצות זהות בסמוך לא רק שהפיצוץ אינו בהכרח מהווה היזון הדדי אלא שהוא מהווה חיסור הדדי. עוד לפני השאלה ההנדסית של מיקסום תגובת השרשרת ובתורו הפיצוץ- שאלה שאלות בהנדסת הפצצה עצמה, ויש להן תשובות טובות למדי בלפחות שני מודלים של ראשי נפץ. האתגר שאתה מציג אינו קשור כל כך לשאלה שהוצגה, הוא קשור כאמור לאתגר של הנדסת ראש הנפץ, אתגר שבצער מה עמדו לו פיזיקאים ומהנדסי גרעין, וכיום אנו חיים בעולם שנגזר דינו.31.154.81.18 15:28, 13 בינואר 2018 (IST)
- תשובה לשאלה המקורית אחרי שסוף סוף הבנתי מהי: אין ולא יכול להיות תהליך שרשרת בו פצצת אטום אחת מפעילה את האחרות. ההיפך הגמור - פצצת האטום הראשונה מאיידת את האחרות, ומפזרת את החומר הבקיע שלהן ככמות גדולה של נשורת. תקבל משהו מקביל לאסון צ'רנוביל, אך קטן ממנו. אם בכוונה תחילה מפעילים את כל הפצצות בעת ובעונה אחת התוצאה שתקבל היא העוצמה המצרפית שלהן - אם נאמר שכל אחת מהן היא של 100 קילוטון, מפיצוץ 20 תקבל פיצוץ של שני מגהטון. אילן שמעוני - שיחה 21:17, 13 בינואר 2018 (IST)
- אכן הבנתי אותי כעת. תודה רבה לך אילן. ―אנונימי לא חתם
- מצטרף לתשובתו של אילן שמעוני. משה פרידמן - שיחה 02:27, 14 בינואר 2018 (IST)
- וה"עוצמה" המצרפית הזו איננה מתרגמת לגידול מצרפי בהיקף הפיצוץ, כי ב"עוצמה" מדובר בגודל בלבד, אנרגיה לצורך הדיוק (עוצמה פחות ברור)- בעולם חד ממדי מדובר בהיינו הך, אך במרחב עם ממד זמן (ובתווך עם מקדמים בעלי השפעה) ממש לא.31.154.81.18 17:14, 14 בינואר 2018 (IST)
- כבר הובהר שהחל מעוצמה מסויימת חלק גדל והולך מעוצמת הפיצוץ נפלט לחלל. אילן שמעוני - שיחה 17:18, 14 בינואר 2018 (IST)
- אילן, נראה שאתה הבנת יותר כוונת השואל, והוא נשמע מרוצה מהתשובה שלך, אני רק רציתי להבהיר ששאלת היקף הפיצוץ, איננה שאלה ייחודית לפיצוץ גרעיני, והגם שיש משמעות אולי למקדמים(פרמטרים) כאלו ואחרים ניתן להכליל אותם בביטוי כללי של הספק מדומה כלשהו. עוד לפני "הקרינה" לחלל היקף הפיצוץ אינו מוכפל עם הכפלת האנרגיה (אם כי ייתכן-אולי לא מעשית-שיש שני ערכים שעבורם טיעון שכזה יהיה נכון).31.154.81.18 17:47, 14 בינואר 2018 (IST)
- אמשיך את אנונימי. רדיוס ההרס יחסי לשורש השלישי של האנרגיה בערך. כך שגם אילו כל 20 הפצצות היו מתייזמות יחדיו (וכפי שאילן הסביר, אין זה המצב), רדיוס ההרס היה גדל רק פי 3 בערך. דניאל 01:03, 16 בינואר 2018 (IST)
- אילן, נראה שאתה הבנת יותר כוונת השואל, והוא נשמע מרוצה מהתשובה שלך, אני רק רציתי להבהיר ששאלת היקף הפיצוץ, איננה שאלה ייחודית לפיצוץ גרעיני, והגם שיש משמעות אולי למקדמים(פרמטרים) כאלו ואחרים ניתן להכליל אותם בביטוי כללי של הספק מדומה כלשהו. עוד לפני "הקרינה" לחלל היקף הפיצוץ אינו מוכפל עם הכפלת האנרגיה (אם כי ייתכן-אולי לא מעשית-שיש שני ערכים שעבורם טיעון שכזה יהיה נכון).31.154.81.18 17:47, 14 בינואר 2018 (IST)
- כבר הובהר שהחל מעוצמה מסויימת חלק גדל והולך מעוצמת הפיצוץ נפלט לחלל. אילן שמעוני - שיחה 17:18, 14 בינואר 2018 (IST)
- וה"עוצמה" המצרפית הזו איננה מתרגמת לגידול מצרפי בהיקף הפיצוץ, כי ב"עוצמה" מדובר בגודל בלבד, אנרגיה לצורך הדיוק (עוצמה פחות ברור)- בעולם חד ממדי מדובר בהיינו הך, אך במרחב עם ממד זמן (ובתווך עם מקדמים בעלי השפעה) ממש לא.31.154.81.18 17:14, 14 בינואר 2018 (IST)
אחוזי אלכוהול[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
האם האחוז המצוין הוא לפי נפח או לפי מאסה?
נניח לצורך ההסבר את המקרה הבא. אני מבצע שני ניסויים. האחד: אני מערבב ליטר וודקה עם ליטר מים. מה האחוז שיצא? השני: אני מערבב קילו סוכר בתוך ליטר מים. ואז מערבב את הסירופ עם ליטר וודקה. מה יהיה האחוז?
אם זה לפי נפח אז בשני המקרים קיבלתי אותו דבר. נכון? ואם זה לפי מסה, אז במקרה השני זה משמעותית פחות. אשמח לעזרה. 213.55.176.184 12:25, 13 בינואר 2018 (IST)
זיהוי בוטאני לפי תמונות[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
,20.10.17.jpg)
את הצמח המתואר בשתי התמונות שלהלן צילמנו באחת הפינות בקיסריה העתיקה, באוקטובר 2017. למרות דמיונם לדקליים הם אינם, כנראה. וגם האשכול נראה לא מוכר. אשמח לקבל זיהוי ברור ומקצועי. שבוע טוב, בנצי - שיחה
- ממליץ לשאול בקבוצת גינון בפייסבוק. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:39, 14 בינואר 2018 (IST)
- הי, תומר. על מה אתה 'כועס' כל-כך ??
- שאלתי בפורום זה, כי זכרתי תקופה, לפני שנים מועטות, בה היו כאן לא מעט כותבים עתירי ידע בוטאני, והיה מאוד שווה להתייעץ מעל דף זה. כנראה שההרכב האנושי השתנה פה, ואיתו גם הזמנים . . . אבדוק את שאמרת. בנצי - שיחה 19:17, 14 בינואר 2018 (IST)
- בנצי אל תכעס עלי שאני כותב משהו טריוויאלי אבל אולי יוקה, זה די דומה, או דרקונית...31.154.81.18 20:01, 14 בינואר 2018 (IST)
- העלים נראים דומים, אבל שים לב למבנה האשכול, ולצבעו הסגול. בנצי - שיחה 22:50, 14 בינואר 2018 (IST)
- יש יוקה אלוואית שהפרחים שלה לפעמים גם מוכתמים בסגול (לא בכתום :), גם העובדה שהיא עמידה לקרקע המלחית מוסיפה...31.154.81.18 00:33, 15 בינואר 2018 (IST)
- העלים נראים דומים, אבל שים לב למבנה האשכול, ולצבעו הסגול. בנצי - שיחה 22:50, 14 בינואר 2018 (IST)
- הי בנצי, אני לא כועס בכלל. פשוט לא הייתי פה הרבה זמן ושכחתי שאמורים להגיד שלום בתחילת השורה. נשתמע תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 08:15, 18 בינואר 2018 (IST)
- הי, תומר. בכלל לא חשבתי שאתה כועס. שים לב שרשמתי 'כועס', כאשר זה מרמז על אסוציאציה היתולית למופיע בראש הדף הפרטי שלך. מתנצל על הרמז הרחוק. בנצי - שיחה 18:48, 6 בפברואר 2018 (IST)
- בנצי אל תכעס עלי שאני כותב משהו טריוויאלי אבל אולי יוקה, זה די דומה, או דרקונית...31.154.81.18 20:01, 14 בינואר 2018 (IST)
- הי, תומר. על מה אתה 'כועס' כל-כך ??
בנצי, האם נענתה שאלתך? אילן שמעוני - שיחה 13:21, 23 בינואר 2018 (IST)
- בנצי בערך (אנ') ישנן תמונות שמחזקות ה"חשד" שמדובר ביוקה, דמויי הפעמון הם כנראה פרי ולא תפרחת.213.8.204.14 00:45, 28 בינואר 2018 (IST)
- בנצי לא השבת לשאלת אילן, ראה הערתי הקודמת (תמונות דומות בערך יוקה באנגלית).213.8.204.37 14:26, 6 בפברואר 2018 (IST)
- אני מתנצל על האיחור בתגובתי. קרה לי משהו מצחיק. מאחר ושאלתי גם במרחב האנגלי, התפתח שם דיון מוקדם יותר, שבשל כדי החלטה, וברגע שאלה הסתיימו, סבור הייתי שהעניין הסתיים, מבלי לשים לב לכך שכאן טרם. גם שם הגענו למסקנה שמדובר ביוקה אלוואית, גם בהסתמך על הדף הבא מתוך אתר 'צמח השדה'. אגב, אין מדובר באשכול פירות אלא במכבד פרחים דמויי-פעמון הפונים כלפי מטה, ונפתחים בלילה. תודה לכולם, בנצי - שיחה 18:48, 6 בפברואר 2018 (IST)
מלחמת בוסניה ומלחמת קוסובו[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
לאחרונה מעסיק אותי אירועי חבל הבלקן בשנות התשעים של המאה העשרים. מקריאת הערכים הקיימים בוויקיפשיה שלנו אני מבין שהיו שתי מלחמות: מלחמת בוסניה ומלחמת קוסובו. מה ההבדל ביניהן? מה קדם למה?
אני לא חובב ז'אנר הצבא והמלחמות אבל אני פשוט לא מבין מה קרה שם. מי נגד מי? סרבים נגד בוסנים? ואיפה קרואטיה נכנסת פה? למה נאט"ו הפציצה את סרביה? הכל התחיל בגלל שיוגוסלביה התפרקה? אני מנסה לקרוא את הערכים בנדון ופשוט לא מבין. אשמח אם מישהו יכתוב לי בשפה לי בשפה לא אנציקלופדית, בפשטות, מה קרה שם.
מתייג את בעלי הידע בהיסטוריה צבאית, בעלי הידע בהיסטוריה.
לילה טוב, ניב - שיחה 23:23, 13 בינואר 2018 (IST)
- אתאר זאת רק בקווים כלליים וגסים למדי. מדובר בהתפרקות הפדרציה של יוגוסלביה (שהייתה מורכבת מסרביה עם שני אזורים אוטונומיים - קוסובו וויבודינה, קרואטיה, סלובניה, מונטנגרו, בוסניה-הרצגובינה, מקדוניה). הסלובנים והקרואטים רצו להיפרד מסרביה שהייתה לה הגמוניה בפדרציה ובצבא שלה. בראש סרביה עמד אז מנהיג אוטוריטרי ולאומני -מילושביץ' - שבחר בעימות אלים. אחרי הפרדות סלובניה כמעט ללא קרבות משמעותיים קרואטיה הפכה גם היא לעצמאית. סרביה חששה להיפרדות מסרבים שחיו במדינות האחרות של יוגוסלביה - במיוחד בקרואטיה ובוסניה. חרדת הסרבים כלפי הקרואטים והבוסנים המוסלמים התבססה על זכרון העבר - הדיכוי העות'מאני המוסלמי והזיקה של הקרואטיה בעבר לגרמניה הנאצית תוך טביחת סרבים רבים.
בבוסניה חיים שלושה עמים עיקריים:מוסלמים בוסנים (ממוצא סרבי וקרואטי), סרבים (נוצרים אורתודוקסים) וקרואטים (קתוליים). עם התפרקות יוגוסלביה פרצו קרבות בין שלושת העמים האלה, הנבדלים יותר לפי דתם. מאוחר יותר כשסרביה ביקשה לדכא את תנועת העצמאות של האלבנים בחבל קוסובו שהיה חלק מסרביה פרצה גם מלחמת קוסובו. היו גם התערבויות בינלאומיות. אחרי שנהרגו מספיק אנשים ומעצמות מערביות התערבו בבוסניה להגנת המוסלמים וגם בקוסובו להגנת האלבנים כדי למנוע טבח, הושגו הסכמי שביתת נשק והסכמים נוספים שקבעו את הסטטוס קוו הנוכחי. קמה פדרציה בוסנית-הרצגובינית קטנה מורכבת משלוש רפובליקות וחבל קוסובו השתחרר מנוכחות הצבא הסרבי והכריז על עצמאות, עדיין לא מוכרת על ידי סרביה ועל ידי מדינות רבות. בינתיים גם מונטנגרו שהיא מדינה בעלת זיקה לסרביה ובעלת צביון סרבי נפרדה מסרביה אחרי שהייתה בעלת בריתה. מקדוניה הפכה גם היא לעצמאית ומתמודדת עם נוכחות של מיעוט אלבני גדול. פרטים אפשר לראות בערך מלחמות יוגוסלביה וערכים קשורים אליו.Ewan2 - שיחה 00:27, 14 בינואר 2018 (IST)
- בקווים גסים התיאור של איוואן טוב, רק אוסיף שהסכסוך בין הסרבים ובין האלבנים בחבל קוסובו נובע מסיבות שונות מהסכסוך בחבל בוסניה והרצגובינה. קוסובו היא המולדת העתיקה של הסרבים והיה מאוכלס כולו בסרבים. האלבנים התחילו להגר מאלבניה לחבל קוסובו ובהדרגה הפכו לרוב בו. ככל שגדלה הנוכחות האלבנית כך היגרו משם הסרבים עד שהאלבנים תפסו ביטחון ורצו לגרש את הסרבים הנותרים. מכל מקום מדובר באירועים מורכבים לאורך זמן ועליך לקרוא הרבה, כדי ללמוד את הנושא. בברכה. ליש - שיחה 01:24, 14 בינואר 2018 (IST)
- יש לומר, שאף על פי שההנהגה הסרבית הואשמה בדרך כלל באחריות לפרוץ מלחמות האזרחים העקובות מדם, שפרצו בעקבות פירוק יוגוסלביה, המציאות הייתה מורכבת יותר (בדומה לסכסוך היהודי-ערבי). יוגוסלביה הייתה המדינה הרב לאומית היחידה, שנותרה באירופה שלאחר מלחה"ע השנייה. טיטו חילק אותה לרפובליקות אוטונומיות, שגבולותיהן לא תאמו תמיד את החלוקה האתנית והדתית של האוכלוסייה. כך נוצר מצב, שבחלק מהרפובליקות היה מיעוט סרבי גדול, שהתרכז בד"כ באזורים מסוימים. כאשר אותן רפובליקות החליטו לפרוש מיוגוסלביה, ההנהגה הסרבית דרשה (בצדק מבחינתה), שהאזורים בהם היה רוב סרבי בבוסניה ובקרואטיה, יסופחו לשטח סרביה. אולם מהלך כזה של שינוי גבולות על בסיס חלוקה אתנית, היה עלול לסכן את היציבות הפוליטית באירופה כולה, ולכן מדינות המערב וברית נאט"ו לא היו מוכנים לאפשר זאת. בנוסף, רוסיה נמצאה בקשר ארוך שנים עם סרביה (שתושביה סלאבים אורתודוכסים) ותמכה בה במהלך מלחמות האזרחים ביוגוסלביה, ואילו המערב התייצב כנגדה, כחלק מהמלחמה הקרה נגד ברית המועצות לשעבר. רוסיה, בתקופה שמיד לאחר פירוק בריה"מ, הייתה חלשה מכדי להתנגד לארה"ב וברית נאט"ו, ולכן ההסדרים המדיניים, שסיימו את מלחמות האזרחים ביוגוסלביה, תאמו בדרך כלל את האינטרסים של המערב. איש שלום - שיחה 18:37, 14 בינואר 2018 (IST)
איש שלום, אריה ענבר, Ewan2 - תודה רבה על ההסברים, זה לא מובן מאליו. ניב - שיחה 20:33, 15 בינואר 2018 (IST)
- לא טוב שאי אפשר להבין את זה מהערכים. עוזי ו. - שיחה 02:09, 17 בינואר 2018 (IST)
אורך מחזור דם[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
תוך כמה זמן דם שיוצא מחדר הלב יחזור אליו? 77.138.170.194 20:32, 14 בינואר 2018 (IST)
- כמובן מדובר בממוצעים, נראה לי שיש כאלה אפקטיביים מתפקודי הכליות דווקא, נראה לי שכדקה.31.154.81.18 21:07, 14 בינואר 2018 (IST)
- יש גם היבט הסתברותי בשאלה, אבל הוא ממש יסבך אותי אז פשוט "נלך על בטוח"- "מחזור דם" כדקה.31.154.81.18 00:37, 15 בינואר 2018 (IST)
- יש ברשת הרבה מאוד סוגי חישובים - במיליגרמים, מיליליטרים, אונקיות, לחץ דם וכדומה, וכל מה שפתחתי תומך בהערכה הזאת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:09, 15 בינואר 2018 (IST)
- התשובה קצת טריקית ואני לא בטוח שניתן לענות עליה. קודם כל לא כל הדם שיש ברגע מסוים בלב אכן יוצא ממנו. חלק מהדם שיש בחדר, נותר בחדר. אחרי שהדם יוצא מהחדר השמאלי של הלב הוא נכנס לאבי העורקים - זהו עורק גדול ועבה מאוד אך אחר כך הוא מגיע לעורקים קטנים יותר, עורקיקים ומשם לנימים. כשמדברים על "דם" חשוב להבחין בין מרכיבי הדם. רוב הדם הוא פשוט נוזל - מים. בנוסף אליו יש חומרים שונים כמו סוכרים וכו' ותאים. חלק מהתאים האלה הם תאי הדם האדומים והם אלה שאליהם מתכוונים בדרך כלל כשאומרים "דם". כאן אנו חוזרים לעניין הנימים. נימים הם צרים מאוד וקוטרם ([1] - 8 מיקרון גדול אך במעט מקוטר כדורית הדם האדומה ([https://www.google.sk/search?ei=p8ZcWrrsIM2iwAKewZ6gDg&q=average+erythrocyte+diameter&oq=average+erythrocyte+diam&gs_l=psy-ab.3.0.33i21k1j33i160k1.28448.43094.0.44053.39.37.2.0.0.0.151.3712.19j17.36.0....0...1c.1.64.psy-ab..1.34.3358...0j0i67k1j0i22i30k1j35i39k1.0.Q0AyJkZFlVo) - 6 עד 8 מיקרון. היכולת של כדורית הדם האדומה להדחס לקוטר צר כל כך נובעת מהצורה שלה. לכן, כדי לענות על השאלה שלך צריך לסמן כדורית דם ספציפית בחומר שניתן להבחין בו בבדיקת מעבדה (למשל חומר רדיוקטיבי כלשהו). אני לא יודע אם עושים את הבדיקה הזאת ואם כן אני לא יודע כמה זמן בממוצע לוקח לכדורית דם לחזור אל הלב. גילגמש • שיחה 17:23, 15 בינואר 2018 (IST)
- אין הכרח בסימון כדורית דם כדי לקבל הערכה אמינה. למעשה לא מדובר בשאלה מורכבת כל כך אם אנו מבינים שהתחום לו אנו נדרשים הוא שרברבות, אבל למתקדמים, הנדסת מכונות, ספיקה-לחצים וזרימה. חישובי הספק פשוטים, שמתעלמים מהסתברויות אלא נסמכים על ממוצעים מניבים התשובה שתהיה גם מאוד דומה למדידות רגעיות, למשל eGFR, שמלמד על כלי הדם ברמה הזו. בסופו של על ה"דם" לחמצן התאים באופן יעיל, ולשחרר מהם פחמן חמצניים באופן יעיל. סוגיית הדחיסות לא כל כך ברורה לי, היא תתיחס ללחצים ועומסים אבל לא ממש לזמנים. גם פירוק הדם למרכיבים לא ברור לי, מאחר ומדובר בתערובת שווה כאשר מדובר בדם מחומצן או להבדיל בדם נושא פד"ח, אנחנו לא נראה מקומות שבהם הדם הוא ממש מימי ומקומות שבהם עתיר תאים אדומים (באופן רגעי כן, אבל במידות נשנות לא באופן מיוחד) או סוכרים. העובדה שחלוקת מרכיבי הדם היא שווה במבט-על מייתרת הבחינה לפי מרכיבים, אנו יכולים להגדיר "יחידת דם" לפיה בכל יחידה יש שבע יחידות מים, שבר יחידת סוכר... פירוק הדם לרכיביו אולי רלבנטי לצנטריפוגה במעבדה. 31.154.81.18 22:47, 15 בינואר 2018 (IST)
- התייחסתי לכדורית הדם האדומה כי בדרך כלל מתכוונים אליה כשאומרים "דם". פרט לכדוריות דם אדומות, יש בדם עוד הרבה מאוד דברים כמו חלבונים, תאים, פחמימות וכו'. השאלה לא דומה לשאלת שרברבות בגלל המסלול שעובר הדם. לא מספיק לחשב את אורך הצינור, את ההתנגדות, הקוטר וכו' כדי לדעת את המהירות. בנוסף, כמו שאמרתי רק חלק מהדם נפלט מהלב וחלק ממה שזורם ללב נשאר בחדר. צריך לדעת מתי בדיוק יחזור החלק שאתה רוצה למדוד ללב ואז לעשות כמה מדידות כדי להשיג ממוצע כלשהו. לדם תפקידים רבים. נשיאת חמצן היא רק אחד מהם. אין קשר לדם "מחומצן" לעומת "דם נושא פחמן דו חמצני". אפילו לכדורית הדם האדומה תפקידים אחדים שרק אחד מהם הוא נשיאת חמצן. רוב הפחמן הדו חמצני מומס בדם בצורת ביקרבונט ולא קשור לתא כלשהו. גילגמש • שיחה 22:54, 16 בינואר 2018 (IST)
- כעת שמתי לב שחשבון הIP 31.154.81.18 מופיע בעיקר בדיונים בהכה את המומחה. בגלל סיבות אישיות אני לא אקח חלק נוסף בדיון הזה. אמרתי את כל מה שהיה לי לומר. אני מקווה שתשובתי תספיק לשואל ואם לא אפשר לעיין בספרות ענפה שנכתבה על הנושא. גילגמש • שיחה 22:58, 16 בינואר 2018 (IST)
- יש לך רקע בשרברבות או בכלי דם... אני יודע שמחקרים ביומכניים נעשים במשותף עם מי שמומחים בצנרת. אני שב לציון של "דם" ככדורית דם, מה זה משנה, לכדורית מחובר מנוע? הלב דוחף-מניע את "גוף הנוזל", גם בהינתן הישארות הדם, אנו עושים מממוצע של מסלול הזרימה, אני לא יודע בכל רגע נתון את מהירות הזרימה(אף על פי שזה דבר שפשוט יחסית להעריך) אבל בסך הכל אני יכול לקבל מושג שימושי למיחזור הדם. באשר למחזור הדם בוודאי שיש חשיבות לדם מחומצן או דם נושא פד"ח, כיוון שמדובר בשתי צנרות שונות, והן אכן נתונות למאמצים מעט שונים. אתה מפזר הרבה ערפל כאשר השאלה פשוטה יותר, אתה מוסיף הרבה פרטים שפשוט אינם משפיעים על השאלה. ההערה לגבי העריכות שלי סתומה עבורי, ומרגישה לי כמו איזה נסיון הטלת רפש מיותר. הספרות הענפה בנושא לא מלמדת על שום קשר בין מחזור הדם והימצאות חלבונים בדם, אם מציינים עובדות כדאי שיהיה להן הקשר.31.154.81.18 23:23, 16 בינואר 2018 (IST)
- שאלה בחשבון לכיתה ג':
לב האדם פועם כ-70 פעימות בדקה (זה כתוב רק בסוף הערך לב (אדם), בפסקה הלב אצל בעלי חיים אחרים). בכל פעימה הלב מזרים 100-60 סמ"ק, נניח 80 (זה כתוב בפסקה תפקוד הלב). בגוף האדם 6-5 ליטר דם (מוזר, אבל זה לא כתוב בערך דם). תוך כמה זמן עובר כל הדם דרך הלב?
תשובה: 70 פעימות בדקה כפול 80 סמ"ק בפעימה = 5.6 ליטר בדקה, כלומר כל כמות הדם בגוף עוברת דרך הלב בערך בדקה אחת. רון חל (HLron) - שיחה 21:01, 20 בינואר 2018 (IST)- גילגמש אני מניח שהפירוט היה עבורך...מה אתה אומר, או שהכדוריות האדומות שלך עדין בדרך...31.154.81.64 01:02, 21 בינואר 2018 (IST)
- שאלה בחשבון לכיתה ג':
- יש לך רקע בשרברבות או בכלי דם... אני יודע שמחקרים ביומכניים נעשים במשותף עם מי שמומחים בצנרת. אני שב לציון של "דם" ככדורית דם, מה זה משנה, לכדורית מחובר מנוע? הלב דוחף-מניע את "גוף הנוזל", גם בהינתן הישארות הדם, אנו עושים מממוצע של מסלול הזרימה, אני לא יודע בכל רגע נתון את מהירות הזרימה(אף על פי שזה דבר שפשוט יחסית להעריך) אבל בסך הכל אני יכול לקבל מושג שימושי למיחזור הדם. באשר למחזור הדם בוודאי שיש חשיבות לדם מחומצן או דם נושא פד"ח, כיוון שמדובר בשתי צנרות שונות, והן אכן נתונות למאמצים מעט שונים. אתה מפזר הרבה ערפל כאשר השאלה פשוטה יותר, אתה מוסיף הרבה פרטים שפשוט אינם משפיעים על השאלה. ההערה לגבי העריכות שלי סתומה עבורי, ומרגישה לי כמו איזה נסיון הטלת רפש מיותר. הספרות הענפה בנושא לא מלמדת על שום קשר בין מחזור הדם והימצאות חלבונים בדם, אם מציינים עובדות כדאי שיהיה להן הקשר.31.154.81.18 23:23, 16 בינואר 2018 (IST)
- אין הכרח בסימון כדורית דם כדי לקבל הערכה אמינה. למעשה לא מדובר בשאלה מורכבת כל כך אם אנו מבינים שהתחום לו אנו נדרשים הוא שרברבות, אבל למתקדמים, הנדסת מכונות, ספיקה-לחצים וזרימה. חישובי הספק פשוטים, שמתעלמים מהסתברויות אלא נסמכים על ממוצעים מניבים התשובה שתהיה גם מאוד דומה למדידות רגעיות, למשל eGFR, שמלמד על כלי הדם ברמה הזו. בסופו של על ה"דם" לחמצן התאים באופן יעיל, ולשחרר מהם פחמן חמצניים באופן יעיל. סוגיית הדחיסות לא כל כך ברורה לי, היא תתיחס ללחצים ועומסים אבל לא ממש לזמנים. גם פירוק הדם למרכיבים לא ברור לי, מאחר ומדובר בתערובת שווה כאשר מדובר בדם מחומצן או להבדיל בדם נושא פד"ח, אנחנו לא נראה מקומות שבהם הדם הוא ממש מימי ומקומות שבהם עתיר תאים אדומים (באופן רגעי כן, אבל במידות נשנות לא באופן מיוחד) או סוכרים. העובדה שחלוקת מרכיבי הדם היא שווה במבט-על מייתרת הבחינה לפי מרכיבים, אנו יכולים להגדיר "יחידת דם" לפיה בכל יחידה יש שבע יחידות מים, שבר יחידת סוכר... פירוק הדם לרכיביו אולי רלבנטי לצנטריפוגה במעבדה. 31.154.81.18 22:47, 15 בינואר 2018 (IST)
- התשובה קצת טריקית ואני לא בטוח שניתן לענות עליה. קודם כל לא כל הדם שיש ברגע מסוים בלב אכן יוצא ממנו. חלק מהדם שיש בחדר, נותר בחדר. אחרי שהדם יוצא מהחדר השמאלי של הלב הוא נכנס לאבי העורקים - זהו עורק גדול ועבה מאוד אך אחר כך הוא מגיע לעורקים קטנים יותר, עורקיקים ומשם לנימים. כשמדברים על "דם" חשוב להבחין בין מרכיבי הדם. רוב הדם הוא פשוט נוזל - מים. בנוסף אליו יש חומרים שונים כמו סוכרים וכו' ותאים. חלק מהתאים האלה הם תאי הדם האדומים והם אלה שאליהם מתכוונים בדרך כלל כשאומרים "דם". כאן אנו חוזרים לעניין הנימים. נימים הם צרים מאוד וקוטרם ([1] - 8 מיקרון גדול אך במעט מקוטר כדורית הדם האדומה ([https://www.google.sk/search?ei=p8ZcWrrsIM2iwAKewZ6gDg&q=average+erythrocyte+diameter&oq=average+erythrocyte+diam&gs_l=psy-ab.3.0.33i21k1j33i160k1.28448.43094.0.44053.39.37.2.0.0.0.151.3712.19j17.36.0....0...1c.1.64.psy-ab..1.34.3358...0j0i67k1j0i22i30k1j35i39k1.0.Q0AyJkZFlVo) - 6 עד 8 מיקרון. היכולת של כדורית הדם האדומה להדחס לקוטר צר כל כך נובעת מהצורה שלה. לכן, כדי לענות על השאלה שלך צריך לסמן כדורית דם ספציפית בחומר שניתן להבחין בו בבדיקת מעבדה (למשל חומר רדיוקטיבי כלשהו). אני לא יודע אם עושים את הבדיקה הזאת ואם כן אני לא יודע כמה זמן בממוצע לוקח לכדורית דם לחזור אל הלב. גילגמש • שיחה 17:23, 15 בינואר 2018 (IST)
- יש ברשת הרבה מאוד סוגי חישובים - במיליגרמים, מיליליטרים, אונקיות, לחץ דם וכדומה, וכל מה שפתחתי תומך בהערכה הזאת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:09, 15 בינואר 2018 (IST)
- יש גם היבט הסתברותי בשאלה, אבל הוא ממש יסבך אותי אז פשוט "נלך על בטוח"- "מחזור דם" כדקה.31.154.81.18 00:37, 15 בינואר 2018 (IST)
גודל של שייקר[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
מה הנפח המומלץ לשייקר ביתי, מסוג קובלר. רכשתי אחד ב250 מ"ל והוא נראה קטן מאוד. מה הגדול שהייתם ממליצים? שואל השאלות - שיחה 17:34, 16 בינואר 2018 (IST)
- זה אכן קטן, למיטב ידיעתי כדי להכין משקה לשנים נדרשים לאחד בגודל של כ-700 מ"ל ויש כאלה גדולים יותר.31.154.81.18 18:42, 16 בינואר 2018 (IST)
הכרה בלימודים באוניברסיטה הפתוחה על ידי הצבא[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן
היה ועשיתי כמה קורסים באוניברסיטה הפתוחה והצבא הציע לימודים - האם הקורסים שעשיתי יחשבו לי ?
וכן אם סיימתי תואר (זכאי לתעודה) באוניברסיטה הפתוחה, הצבא יכיר בתעודה (בהקשר המשכורת ודרגה ?) ?
אציין שאני קצין (לא נגד). ―אנונימי לא חתם
- היה ותצא ללימודים "מטעם" הצבא, ההכרה בלימודים קודמים מתבצעת על-ידי המוסד האקדמי שאליו תרשם (יעני, האוניברסיטה החדשה שלך). לכל מוסד אקדמי יש תקנון שקובע בכמה נקודות הוא רשאי להכיר מטעם מוסד אקדמי אחר. סביר להניח שלפחות חלק מהקורסים שלמדת באו"פ יוכרו על-ידי המוסד החדש ותקבל עבורם נקודות זכות חיצוניות ו/או פטורים.
- התשובה לשאלה השניה תלויה באופן שבו למדת. החוקים בטח השתנו מאז שהשתחררתי ב-2007, אבל בתקופתי היתה נהוגה שיטה שנקראה "אבגד". מדובר בארבע דרגות הכרה שהגבוהה מתוכן היא א' - לימודים מלאים, דרך ב' וג' שהם לימודים חלקיים (יום בשבוע ומימון חלקי עבור ב' ויום בשבוע ללא מימון עבור ג') ועד לד' - "תעשה מה שאתה רוצה בזמנך הפנוי, אנחנו נכיר בתואר בסופו של דבר". אם קיבלת אישור ד' (לא מסובך, דרש חתימה של סא"ל על טופס מהשלישות) הצבא יכיר בתואר לצורכי שכר ודרגה. אם לא קיבלת אישור כזה, הצבא אינו מחויב להכיר בתואר והדבר נתון לשיקול דעתו של מישהו (אין לי מושג של מי). אני ממליץ לך לפנות לקש"ל שידע/תדע לענות על השאלות האלה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 08:12, 18 בינואר 2018 (IST)
אולר לטיולי של"ח?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן
שלום. יש לי אולר שוויצרי של חברת victorinox (דגם climber בכחול שקוף) (תמונה: https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/01/Victorinox_climber.jpg/800px-Victorinox_climber.jpg). אני בדקתי את החוק לנשיאת סכינים והאולר חוקי לנשיאה ברוב המקומות שאני מסתובב בהם בטיולים של בית הספר. כדי להבהיר לכם: אני לא הולך לדקור אף אחד, אני בן אדם שוחר שלום, ואני יודע שאני לא רוצה ללכת לכלא על רצח רק בגלל שמישהו הרגיז אותי. אני לא מאמין באלימות, ויודע שזוהי לא הדרך לפתור סכסוכים. אני לוקח את האולר לטיולי של"ח. לקחתי אותו גם לטיול השנתי. אני בכיתה ט'. אני לא הולך איתו ביום-יום כמובן. זה בסדר שאני אביא אותו לביה"ס בתיק בימים שיש לנו טיול? כאילו, לפי החוק, אם תופסים אותי בבית הספר איתו, אני רק צריך להוכיח שיש לי סיבה כשרה לנשוא אותו, נכון? כאילו אני משתמש בו בטיולים כדי לפתוח שקיות של חטיפים, לחתוך חוטים שנפרמו במכנס, לפתוח בקבוקים של מי סודה, לפתוח קופסאות שימורים, לגלף מקלות בשביל יתדות לאוהל, לתקן את משקפי השמש שלי... אם אני אגלה שהוא לא חוקי, אני אפסיק לנשוא אותו ואביא במקומו מספריים רגילות. אז זה נורמלי? Sargon the true king - שיחה 23:02, 16 בינואר 2018 (IST)
- תיקון: זה משקפי ראייה לא משקפי שמש. רשמתי את זה בטעות.
- מישהו יכול לענות?
- חוק העונשין מבחין בין סכין לבין אולר. החוק קובע כי "סכין" הוא כלי להב או כלי אחר שמסוגל לדקור או לחתוך. "אולר" הינו סכין שאורך להבה אינו עולה על ---עשרה ס"מ-- ושלא ניתן להפכה בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה ---קבוע.
- מישהו יכול לענות?
ממשיך וקובע החוק, כי מי שנתפס שברשותו סכין עליו מוטל נטל הראייה להוכיח כי החזיק את הסכין למטרה כשרה.
לעומת הסכין הדין לגבי האולר שונה. החוק קובע כי מי שנתפס כשהוא נושא ברשותו אולר ההנחה היא כי הוא החזיק את האולר למטרה כשרה, אלא אם כן תוכיח התביעה אחרת. משכך לגבי אולר עקרון היסוד בדבר נטל הבאת הראייה וההוכחה נשמר וזאת עקב גודלו הקטן של האולר עפ"י הגדרתו בחוק, ומשכך הסיכון הנמוך הנשקף ממנו לציבור.
אך ממשיך וקובע החוק, כי הדין של החזקת אולר זהה לדין של החזקת סכין, בשני מקרים: האחד- כאשר הלבה קצרה מ- 10 ס"מ אך ניתן לקבע אותה.
השני - וזאת עפ"י תיקון בחוק העונשין שנכנס לתוקפו בשנת 2000 לפיו הוראת החוק המורה כי החזקת אולר מחוץ לבית הינה למטרה כשרה (אלא אם תוכיח המדינה אחרת) לא תחול ביחס להחזקת אולר במקומות המפורטים בתוספת לתיקון כגון: ---מוסדות חינוך,--- מועדון, דיסקוטק, מגרשי ספורט, אצטדיונים, בתי קולנוע, תיאטראות וכו'. התכלית של הוראת סעיף חוק זה באשר להחזקת אולר אשר תחשב כהחזקת סכין הינה באשר לסיכון הנשקף לציבור באותם מקומות אשר מטיבם הינם ---הומי אדם---. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 11:55, 20 בינואר 2018 (IST)
- אני נושא את האולר בתיק, ובביה"ס לא עושים לנו חיפוש בתיקים וכאלו דברים... אין לנו אפילו מאבטח... ואני לא מביא אותו ככל יום. רק במי של"ח. אני מתאר לעצמי ששימוש באולר ככלי מחנאות היא מטרה כשרה. --Sargon the true king - שיחה 12:38, 20 בינואר 2018 (IST)
- לא במוסדות חינוך.
- מוזר. המורה שלי לשל"ח ממש לא נבהלה כששלפתי אחד כדי לפתוח שקית צ'יטוס. בנוסף, הוא במעמקי תיק הטיולים שלי, שבכלל לא נכנס לכיתה איתי אלא ישר מועלה על האוטובוס. בנוסף אני תמיד יכול להגיד ששכחתי אותו שם מהטיול השנתי...
- לא במוסדות חינוך.
דרך אגב, רק כדי להבהיר, אני ממש לא כמו הילד הזה... ואני די יכול להבין למה החוקים בנוגע לסכינים כה הדוקים, במדינה שאפילו מברגים הופכים לכלי רצח בידיהם של אנשים רשעים. --Sargon the true king - שיחה 15:23, 20 בינואר 2018 (IST)
Sargon the true king, האם נענתה שאלתך? אילן שמעוני - שיחה 17:19, 23 בינואר 2018 (IST)
לוודא שהבנתי מה זה התקפת CSRF בתמצית[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
מצב בו שותלים למישהו תוכנה זדונית בדפדפן ודפדפדנו מבצע פעולות זדון שלא המשתמש שלו ביצע? תודה ―אנונימי לא חתם
- על פי אתר זה זו התקפה שמנצלת את העובדה שלמשתמש יש זכויות גישה לגיטימיות מול השרת, ומשנה חלק מנתוני המשתמש על מנת לבצע פעולה זדגונית שאמורה להיות חסומה לביצוע. לדוגמה: הפורץ מעוניין להשתיל קוד זדוני בקוד מקור שמאוכסן על השרת. במקום לנסות לפרוץ לשרת ישירות, הפורץ משתמש במטרה קלה הרבה יותר - המחשב של משתמש שיש לו זכויות גישה לאותו קוד המקור שעל השרת, אותו הפורץ רוצה לערוך. הפורץ יגרום לדפדפן המשתמש (שכזכור, יש לו זכויות גישה לגיטימיות לקוד המקור אותו הפורץ מעוניין לשנות) לבצע עריכה זדונית, ובכך יעקוף את מנגנוני ההגנה של השרת. אילן שמעוני - שיחה 09:04, 17 בינואר 2018 (IST)
- ע"ע CSRF. ערן - שיחה 09:40, 18 בינואר 2018 (IST)
הרמת מסך[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן, לא נענה
לא מבין חוק החברות 7(ג). היה שיוך חובות לבעל מניה, ניתן צו הגבלה, הוא הפר אותו ורוצים לשייך שוב חובות של אותה חברה? או של חברה חדשה שהוא היה מעורב בה? מה זה הניסוח 'שלגביה הופר הצו'? ―אנונימי לא חתם
מה מיוחד במלכת שבא?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן
מה מיוחד במלכת שבא? איך מלכת שבא שמעה בכלל על שלמה? ―אנונימי לא חתם
- מישהו אמר שיש משהו מיוחד במלכת שבא? אנחנו אפילו לא יודעים את שמה...לפחות לא מהכתובים היהודים (בכברה נאגאשט שמה מאקדה בקוראן יש לה גם שם). מדובר במונרך-מלכה שממלכתה קיימה יחסי מסחר כלשהם עם האזור והגיעה לביקור, הדבר נתפש בעיני סופרי המלך שלמה כאירוע ראוי לציון...זה המלמד על "זרועו המדינית הארוכה" ואולי על דברים ארוכים נוספים ;-). מלכים נוספים נזכרים בעלילות שלמה, פרעונים בהם בת-פרעה, חירום... זה בעיקר מלמד שהממלכה מוסדה והפכה גורם בעל השפעה אזורית.31.154.81.64 15:12, 17 בינואר 2018 (IST)
- חוץ מזה היו לה רגליים שעירות, לפי המסורת המוסלמית. אבל ברצינות - דמותה מקשרת בין יהודה, תימן ואתיופיה מכיוון שלפי האגדה מנליק הראשון, מלך אקסום היה בנם של שלמה ומלכת שבא. Ewan2 - שיחה 17:15, 18 בינואר 2018 (IST)
שאלה בקשר לאיבר המין[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
למה הזקפה מתפתחת מאוד מהר, אבל מפסיקה מאוד לאט? מה המנגנון שגורם לזקפה להיות לא סימטרית בזמן? הסיבה האבולוציות בשביל מה המנגנון הזה טוב היא ברורה. 213.55.211.119 11:49, 18 בינואר 2018 (IST)
- לא לכל דבר יש "סיבה", לאבולוציה עצמה אין כל סיבה. מדובר בסיבה שהיא במנגנון, אם זקפה תרד מהר אז צריך יהיה לשמור על סף גירוי גבוה כל הזמן, יש גם שיטה להורדת הזקפה יחסית מהר, כווץ את שרירי העכוז, הכיווץ "ימשוך" דם, יעלה את לחץ הדם ויוריד הזקפה.31.154.81.64 14:19, 18 בינואר 2018 (IST)
- כן לכל דבר יש סיבה, די עם הפילוסופיה בשקל. שאלתי שאלה מוגדרת ולא ביקשתי התפלצפות או טיפים. מקווה שמישהו בעל ידע יתגייס ויסביר את המנגנון הפיזיולוגי. 213.55.184.211 01:33, 19 בינואר 2018 (IST)
- וואלה לא, לכל הדברים אין סיבה, המוטציות הן אקראיות, למה לבני אדם יש שיער על הראש ועל הפנים שהם מגלחים? בכל מקרה לא מדובר באיזה יתרון אבולוציוני, ישנם בעלי חיים המזריעים בלא יותר משניה וחצי. אם לא הבנת העיקר פה הוא שימור הזיקפה כי זו היעילות הנדרשת מהמערכת, אם תרד מהר כמו שהיא עולה, היא כל הזמן תעלה ותרד ולא יהיה שימור של הזיקפה. המנגנון השומר על הזיקפה הוא למעשה מבנה הרקמה הספוגית וכלי הדם, מרגע שהרקמה התנפחה היא מכווצת את כלי הדם והזיקפה נשמרת די זמן אם לא יותר מדי. מעט הכרת תודה, אף אחד כאן לא חייב לך שום דבר, הגינות יסודית תהיה להניח שלא מבקשים להזיק לך ולכן ההערה שלך מיותרת.31.154.81.64 10:55, 19 בינואר 2018 (IST)
- יכול להיות שהאלמוני כאן הוא אותו האלמוני שהסתכסך עם גילגמש בדיון על מחזור הדם והחליף IP כבר בפעם השלישית או הרביעית בעמוד הזה? במקום להטיף לשואל מוסר, היה מועיל אילו היית מבין מה הוא שואל ועונה לשאלה שלו. או שותק, כפי שעשו שאר המשיבים כאן שלא ידעו את התשובה. משה פרידמן - שיחה 15:16, 19 בינואר 2018 (IST)
- אולי היה מועיל לקרוא מה שכתבתי, ובמידה ואתה לא מבין, לשאול או לשתוק. אני לא הסתכסכתי עם גילגמש, ואני לא מחליף כתובות IP...הן לעתים מתחלפות, אתה יודע מכבים מחשב, מחליפים מחשב...אני סברתי שהבנתי במידה למה מכוון השואל והשבתי לו, השואל כפוי הטובה הטיף לי על "התפלספות" כאילו השאלה שלו איננה בעלת מרכיב פילוסופי ומתחכם. השואל זרק כל מיני מושגים כאילו הם קשורים, הוא זה שהחל מתפלסף, ואני בסך הכל המשכתי עם שהתווה לי. איני יכול להבין מניין התעוזה להרגיש חופשי לכתוב כאוות נפשך, לשאול ולציין דברים אבל למהר לבקר אחרים כאשר לא השיבו לך במספר התווים והמילים שציפית, במיוחד כאשר התשובה נמצאת שם, ולא רק היא, אלא גם דיוק-חידוד השאלה.31.154.81.64 16:31, 19 בינואר 2018 (IST)
- ואולי ראוי להעיר משה פרידמן שלהבדיל מגילגמש אני הבאתי תשובה ממש לשאלה שנשאלה לגבי "מחזור הדם" ואילו גילגמש היטיב לפזר ערפל במשתנים שאינם קשורים.31.154.81.64 16:33, 19 בינואר 2018 (IST)
- כמה דיבורים, ולשאלה של השואל, כרגיל, לא ענית. השאלה שלו לא הייתה עם מרכיב פילוסופי ומתחכם, הוא גם שאל בצורה ממוקדת, וגם ביקש לנטרל מראש דיון פילוסופי והבהיר מה הוא לא שואל. אתה גם לא הבנת את השאלה, גם ענית על מה שהוא לא שאל, וגם לא ענית על מה שהוא כן שאל. עדיין. שבת שלום. משה פרידמן - שיחה 16:40, 19 בינואר 2018 (IST)
- חשבת אולי שאתה הוא שנכשל בהבנת הנקרא...אנו עוברים זאת מדיון לדיון... כתבתי לו שברגע שהרקמה הספוגית מתנפחת היא מצרה כלי הדם ומונעת את הירידה של הזיקפה אלא בבקרה... הוא כתב "הסיבה האבולוציונית טובה וברורה", מה הקשר בין הסיבתיות ובין אבולוציה...אני הסברתי הסיבתיות, שאין לה קשר לאבולוציה, ואתה התערבת בלי לתרום אף פיסת מידע לעניין. אתה מרבה לבקר אותי על היעדר ענייניות אך אינך תורם כאן לדיונים אלא ויכוחים מתמשכים איתי...31.154.81.64 18:12, 19 בינואר 2018 (IST)
- יתכן שכדאי להגביל את האפשרות של האנונימים לערוך את הדף הזה כך שיתאפשר להם לשאול שאלות בלבד. אעלה את העניין לדיון במועד מאוחר יותר. האנונימי שהכתובת שלו מסתיימת ב64 כתב שטויות גמורות. לגופו של דבר: השאלה לא כל כך ברורה. מה הכוונה ב"מתפתחת"? האם הכוונה היא לשאול למה הפין נותר זקור במשך זמן מה? גילגמש • שיחה 18:34, 19 בינואר 2018 (IST)
- חשבת אולי שאתה הוא שנכשל בהבנת הנקרא...אנו עוברים זאת מדיון לדיון... כתבתי לו שברגע שהרקמה הספוגית מתנפחת היא מצרה כלי הדם ומונעת את הירידה של הזיקפה אלא בבקרה... הוא כתב "הסיבה האבולוציונית טובה וברורה", מה הקשר בין הסיבתיות ובין אבולוציה...אני הסברתי הסיבתיות, שאין לה קשר לאבולוציה, ואתה התערבת בלי לתרום אף פיסת מידע לעניין. אתה מרבה לבקר אותי על היעדר ענייניות אך אינך תורם כאן לדיונים אלא ויכוחים מתמשכים איתי...31.154.81.64 18:12, 19 בינואר 2018 (IST)
- כמה דיבורים, ולשאלה של השואל, כרגיל, לא ענית. השאלה שלו לא הייתה עם מרכיב פילוסופי ומתחכם, הוא גם שאל בצורה ממוקדת, וגם ביקש לנטרל מראש דיון פילוסופי והבהיר מה הוא לא שואל. אתה גם לא הבנת את השאלה, גם ענית על מה שהוא לא שאל, וגם לא ענית על מה שהוא כן שאל. עדיין. שבת שלום. משה פרידמן - שיחה 16:40, 19 בינואר 2018 (IST)
- יכול להיות שהאלמוני כאן הוא אותו האלמוני שהסתכסך עם גילגמש בדיון על מחזור הדם והחליף IP כבר בפעם השלישית או הרביעית בעמוד הזה? במקום להטיף לשואל מוסר, היה מועיל אילו היית מבין מה הוא שואל ועונה לשאלה שלו. או שותק, כפי שעשו שאר המשיבים כאן שלא ידעו את התשובה. משה פרידמן - שיחה 15:16, 19 בינואר 2018 (IST)
- וואלה לא, לכל הדברים אין סיבה, המוטציות הן אקראיות, למה לבני אדם יש שיער על הראש ועל הפנים שהם מגלחים? בכל מקרה לא מדובר באיזה יתרון אבולוציוני, ישנם בעלי חיים המזריעים בלא יותר משניה וחצי. אם לא הבנת העיקר פה הוא שימור הזיקפה כי זו היעילות הנדרשת מהמערכת, אם תרד מהר כמו שהיא עולה, היא כל הזמן תעלה ותרד ולא יהיה שימור של הזיקפה. המנגנון השומר על הזיקפה הוא למעשה מבנה הרקמה הספוגית וכלי הדם, מרגע שהרקמה התנפחה היא מכווצת את כלי הדם והזיקפה נשמרת די זמן אם לא יותר מדי. מעט הכרת תודה, אף אחד כאן לא חייב לך שום דבר, הגינות יסודית תהיה להניח שלא מבקשים להזיק לך ולכן ההערה שלך מיותרת.31.154.81.64 10:55, 19 בינואר 2018 (IST)
- כן לכל דבר יש סיבה, די עם הפילוסופיה בשקל. שאלתי שאלה מוגדרת ולא ביקשתי התפלצפות או טיפים. מקווה שמישהו בעל ידע יתגייס ויסביר את המנגנון הפיזיולוגי. 213.55.184.211 01:33, 19 בינואר 2018 (IST)
תודה על ההתייחסות. נראה שהבחור שעונה תשובות לא לעניין מאוד נהנה מתשומת לב. אני אחדד את התשובה לגלגמש(היחיד שהתייחס ברצינות): תהליך קבלת זקפה הוא מהיר מאוד(שניות) ותהליך הפסקת הזקפה לוקח מספר דקות. מה המנגנון הפיזיולוגי שמאפשר זקפה מהירה מצד אחד ומונע הפסקת זקפה באותה המהירות מצד שני? ―אנונימי לא חתם
- מה לעשות שזרימת דם בכלי דם רחבים היא מהירה, אך כאשר הרקמה הספוגית מתנפחת היא לוחצת על כלי הדם וכך הזיקפה נשמרת... האלמונימי ההוא שנגמר ב-64 היחידי שכותב כאן לעניין... ובמקרה הזה גם ממש צודק...31.154.81.64 20:18, 19 בינואר 2018 (IST)
- אגב הבולשביזם של הביטוי כאן...אם לאלמונימי כזה או אחר לא טובה תשובה, ימתין למשיב אחר..במיוחד למומחה מהסוג של גילגמש, שיודע לכתוב כל כך יפה על התשובות של אחרים שהן "שטויות גמורות", אפילו שאינו בטוח מה השאלה כלל.31.154.81.64 20:35, 19 בינואר 2018 (IST)31.154.81.64 20:42, 19 בינואר 2018 (IST)
- אני באופן עקרוני לא מתווכח עם אנונימים. ציינתי שדבריך הם שטויות כדי להסביר את תשובתך לקורא לא כדי להגיב לך. לדברים החדשים כמובן שלא אגיב. בהמשך כאמור נבדוק מה לעשות במקרה הזה. לגבי השאלה עצמה - הזקפה עובדת בדרך הבאה: בגוף יש מערכת עצבית אוטונומית (לא רצונית) המורכת משני חלקים: מערכת העצבים הסימפתטית ומערכת העצבים הפאראסימפתטית. היא שולטת על פעולות לא רצוניות שונות כמו נשימה, קצב לב, פעולות מעיים ועוד. מערכת העצבים הפאראסימפתטית אחראית לזרימת הדם לרקמה ספוגית (corpus cavernosum) בעזרת מנגנון מסוים שלא נכנס אליו. הדם נותר ברקמה זו על ידי כיווץ שרירים המיועדים לכך. כשהגירוי של מערכת העצבים הפאראסימפתטית יורד הזקפה יורדת. פליטת הזרע נשלטת על ידי מערכת העצבים הסימפטתית. כל עוד הגירוי של המערכת הפאראסיפטתית נמשך הזקפה אמורה להמשך. אפשר להשפיע על זה בעזרת תרופות (אחת המפורסמות היא ויאגרה). גילגמש • שיחה 00:10, 20 בינואר 2018 (IST)
- ההסבר שלי קולע יותר לשימור הזיקפה ולעובדה שאינה יורדת "באחת" כפי שנוצרת...הדברים שכתבת כלל לא קשורים לשאלת האלמונימי, כיוון שתהליך "הפסקת הזיקפה" אינו קשור (בלבד) בגירוי-מערכת העצבים, אלא בביומכניזם של הצרת כלי הדם ע"י הרקמה הספוגית המנופחת. אל תתווכח עם אלמונימי, אם זה כל כך ירגש אותך אני יכול לפתוח משתמש, זו סתם ביורוקרטיה, אבל אתה עוסק בעיקר...אני באופן כללי לא חושב שיש מה להתווכח, ההתערבות שלך נראת לי משוחדת, כיוון שחלקתי עליך בדיון אחר קפצת כמוצא שלל רב על ויכוח שלי עם אלמוני, ואתה בכלל לא אוהב אלמונים...31.154.81.64 00:42, 20 בינואר 2018 (IST)
- אני באופן עקרוני לא מתווכח עם אנונימים. ציינתי שדבריך הם שטויות כדי להסביר את תשובתך לקורא לא כדי להגיב לך. לדברים החדשים כמובן שלא אגיב. בהמשך כאמור נבדוק מה לעשות במקרה הזה. לגבי השאלה עצמה - הזקפה עובדת בדרך הבאה: בגוף יש מערכת עצבית אוטונומית (לא רצונית) המורכת משני חלקים: מערכת העצבים הסימפתטית ומערכת העצבים הפאראסימפתטית. היא שולטת על פעולות לא רצוניות שונות כמו נשימה, קצב לב, פעולות מעיים ועוד. מערכת העצבים הפאראסימפתטית אחראית לזרימת הדם לרקמה ספוגית (corpus cavernosum) בעזרת מנגנון מסוים שלא נכנס אליו. הדם נותר ברקמה זו על ידי כיווץ שרירים המיועדים לכך. כשהגירוי של מערכת העצבים הפאראסימפתטית יורד הזקפה יורדת. פליטת הזרע נשלטת על ידי מערכת העצבים הסימפטתית. כל עוד הגירוי של המערכת הפאראסיפטתית נמשך הזקפה אמורה להמשך. אפשר להשפיע על זה בעזרת תרופות (אחת המפורסמות היא ויאגרה). גילגמש • שיחה 00:10, 20 בינואר 2018 (IST)
- אגב הבולשביזם של הביטוי כאן...אם לאלמונימי כזה או אחר לא טובה תשובה, ימתין למשיב אחר..במיוחד למומחה מהסוג של גילגמש, שיודע לכתוב כל כך יפה על התשובות של אחרים שהן "שטויות גמורות", אפילו שאינו בטוח מה השאלה כלל.31.154.81.64 20:35, 19 בינואר 2018 (IST)31.154.81.64 20:42, 19 בינואר 2018 (IST)
- אגב גילגמש אתה מוזמן להסביר מה בדיוק בהסבר שלי נופל ב"שטויות גמורות", גם אם כפי שאני טוען לגבי התשובה שלך, איננה קולעת, מה שגוי בה...?31.154.81.64 01:10, 20 בינואר 2018 (IST)
- תשובה דרכי מסקסולוג, זה לא מלה במלה, אבל קרוב: "זה לא נכון. אצל מטופלים רבים יש תופעה של אובדן זקפה מהיר, בשניה או שתיים, לרוב עקב הפרשת פרולקטין". אני חושב שהוא התכוון תוך כדי האקט. לא שאלתי אותו. אילן שמעוני - שיחה 02:21, 23 בינואר 2018 (IST)
- חשוב באמת להתייחס למערכת האנדוקרינית ושכחתי אותה. גילגמש • שיחה 22:22, 27 בינואר 2018 (IST)
איחודי מדינות שהצליחו[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
שאלה במדעי המדינה: האם יש איחודים בין מדינות ו/או אימפריות שהצליחו במובן שהניבו מדינה חזקה למאות שנים ויותר? מה הם התנאים המרכזיים לכך לפי הספרות המקצועית בתחום מדע המדינה? 176.13.248.163 00:53, 19 בינואר 2018 (IST)
איחודי מדינות כן - פחות או יותר מוצלחות (ארצות הברית, איחוד פולין וליטא, האימפריה הרומית הקדושה שהייתה איחוד רופף,איחוד מדינות גרמניות סביב פרוסיה עם הקמת האימפריה הגרמנית, איחוד נורבגיה ודנמרק, ולאכיה ומולדובה, צ'כו-סלובקיה, יוגוסלביה, אוסטרו-הונגריה, האיחוד לכאורה של אוקראינה - שלא הייתה ממש עצמאית, עם רוסיה בימי חמלניצקי). חלק מהאיחודים בוצעו למעשה בכוח או אחרי ניצחונות במלחמות. אז ההצלחה הייתה של צד אחד. חלק לא נמשכו מאות שנים אלא עשרות בלבד. איחודי אימפריות לא ממש ידועים לי.Ewan2 - שיחה 01:53, 19 בינואר 2018 (IST)
- פרס וההלניסטית. כל המדינות הן יציר מלאכותי וכל מדינה היא איחוד כלשהו, ולכן כל מדינה מוצלחת היא איחוד מוצלח, בכל מקרה צריך להבין את המרקם החברתי, ולנסות לכפות כלל אחיד מועד לכישלון.31.154.81.64 10:47, 19 בינואר 2018 (IST)
- הממלכה המאוחדת ואם ללכת רחוק יותר: אנגליה (ר' הפטרכיה וכדומה). לא חסרות דוגמאות. דוגמה ידועה אחרת: רומא, שספחה לתוכה עמים מאזורה. אני לא מתחום מדעי המדינה, אבל לא ברור לי אם ישנם תנאים. התנאי הבסיסי הוא להצליח להתקיים כמה מאות שנים, וזה מוציא מהתמונה את צ'כיה (בוהמיה ומורביה), טנזניה (טנגנייקה וזנזיבר), עירק, איחוד האמירויות הערביות ומדינות מודרניות אחרות.
- איחוד פולין ליטא והממלכה המאוחדת הן דוגמאות למדינות שאוחדו על ידי שליטים. כל אירופה הייתה פסיפס של יחידות שלטון פאודליות ושטחים שונים אוחדו לעיתים תחת שלטונו של אותו השליט. היום זה כבר לא עובד כך. הריבונות מגיעה מהעם (הגדרה עצמית) ולכן (למעט החריג הסמלי של חבר הלאומים הבריטי) זה כבר לא קיים. לכן לא ברור מהי השלכתן של הדוגמאות ההיסטוריות לעולם המודרני. Tzafrir - שיחה 18:55, 19 בינואר 2018 (IST)
- אני חוזר על זה, כל מדינה היא יציר מלאכותי- כלומר איחוד כפוי, גם סין אוחדה בכיבושים, וגם ישראל הקדומה הייתה ערי מדינה ויחידות אזוריות שחוברו על ידי מלך ריכוזי, יהיה זה דוד יהיה זה בן לבית-דוד.31.154.81.64 20:25, 19 בינואר 2018 (IST)
- אם הבנתי נכון השאלה הייתה על איחוד בין מדינות או אימפריות קיימות (לא בין עמים או שבטים) ושהמשיך זמן רב או מאות שנים. הדוגמאות שנתן צפריר על הממלכה המאוחדת, וכן טנזניה או איחוד האמירויות הערביות שהן גם דוגמאות נכונות על איחודי מדינות - שנעשו במידה רבה או מלאה מרצון - הממשיך עשרות שנים (במקרה של בריטניה - האיחוד אנגליה-סקוטלנד משך שלוש מאות שנה). שווייץ היא גם כן קונפדרציה של קנטונים - מעין מיני-מדינות - שנעשתה מרצון ומחזיקה מעמד הרבה מאוד זמן. קנדה ואוסטרליה קמו גם כן כקונפדרציות - איחודים מרצון - של מדינות מושבות ומחזיקות מעמד עד לימינו.דוגמה מוצלחת של איחוד בין מיני-מדינות - בעקבות מלחמות - היו הפרובינקיות המאוחדות של ארצות השפלה שהיוו בסיס לממלכה ההולנדית. אליה הצטרפו שטחי בלגיה ואחר כך נפרדו ממנה.
הפדרציה המלזית הוקמה פחות או יותר מרצון בלחץ בריטניה והיא מחזיקה מעמד עד ימינו. איטליה וצרפת וספרד הן תוצאה של איחוד וסיפוח של מדינות יותר קטנות תוך כדי מלחמות. האימפריה הרוסית נוצרה לרוב דרך מלחמות וכיבושים. ברית המועצות ובתוכה הפדרציה הרוסית - בהתחלה בגרסתה הסובייטית כחלק מברית המועצות -, קמו על חורבות האימפריה הרוסית כפדרציות של מדינות עצמאיות ומדינות אוטונומיות חדשות שאיחודן נכפה בכוח תוך זמן קצר על רבים ממרכיביהן.
פדרציות מסוג הרפובליקה הערבית המאוחדת או הפדרציה של הרפובליקות הערביות מיסודן של מצרים, סוריה ותימן, או מיוזמתה של לוב (עם מצרים ועם תוניסיה) היו שטחיות ולא החזיקו מעמד או היו וירטואליות וקיקיוניות. כך גם הפדרציה של מאלי, הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של עבר הקווקז ותחליפתה הסובייטית, הפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה, קונפדרציית פרו -ובוליביה ועוד ניסיונות איחוד דומים של מדינות או מושבות לשעבר Ewan2 - שיחה 19:18, 20 בינואר 2018 (IST)
- אני מרוצה שהועלת לאשש לנו מדינה אחר מדינה, שכל מדינה היא איחוד מלאכותי. גם דנמרק בעבר ואחר כך שבדיה שלטו בארצות הצפון-סקנדינביה(ופינלנד), ועד היום הן משתפות פעולה במערכת בריתות. האיחוד האירופי, הוא ניסיון להעמיד שוק תחרותי לאיחוד המצליח של ארה"ב. שווייץ היא דוגמה מעניינת במיוחד בנוף האירופי כיוון שהיא הקדימה את המהפכות האמריקאית והצרפתית באיחוד שקרא תיגר על הסמיכה הדתית של המלוכה והאצולה, ולמעשה על הסדר החברתי האירופי. ישראל היא איחוד המכונה הרבה פעמים "קיבוץ גלויות" יחד עם תושביה המקומיים של הארץ, עיקרם מוסלמים, אחרים יהודים, דרוזים, נוצרים ובני דתות אחרות. מבחינה פוליטית היא איחוד של תנועות אידאולוגיות שונות, סוציאליסטיות(חילוניות), דתיות(יהודה אלקלעי), משיחיות (קוק, גורן), קומוניסטיות, לאומיות...31.154.81.64 01:15, 21 בינואר 2018 (IST)
שאלה על רשתות מחשבים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן
אני לא מומחה בנושא רשתות תקשורת וניסיתי לקרוא קצת על port לעומת socket ולהלן מה שהבנתי. אני מבקש לדעת אם התיאור שלי נכון ואיפה שגיתי אם שגיתי:
”כל פורט מכיל שני סוקטים; סוקט מידע נכנס וסוקט מידע יוצא. מידע יכול להיכנס או לצאת בפרוטוקול TCP ו\או UPD. תוכנה יכולה להאזין לפורט ומכאן לקבל או לשלוח מידע דרכו. המידע הנשלח יושם בפקטת IP אחת לפחות.” ―אנונימי לא חתם
- אני לא יודע עד כמה זה כללי. המימוש הראשון של TCP/IP (מה מקור השם? במקור הפרוטוקול היחיד מעל IP היה TCP. זה מזמן כבר לא כך, אך השם נשאר) נכתב בברקלי ומומש על מערכת ההפעלה BSD שנכתבה שם. הוא מכונה w:Berkeley sockets. בממשק הזה החיבור משול לחוט שמקשר בין שני שקעים (כזכור: במקור זה היה TCP: מציג מצג של חיבור). סוקט (בעברית: שקע) הוא המקום שאליו מתחבר אותו חיבור. במודל היוניקסי הוא מקבל w:File descriptor ושקול ל־file handle. זהו עיין שבין מערכת ההפעלה לתהליך. מספר פורט הוא מספר לוגי שהמערכת מציגה: בחיבורי TCP ו־UDP רוצים לאפשר מספר חיבורים שונים בו־זמנית. לכן מקצים 65535 מקומות (למה כל כך מעט? זה היה בשנות ה־70 של המאה העשרים) בכל חיבור רשת. כל מספר כזה הוא פורט. מספר הפורט חשוף כלפי חוץ: אם אני מתחבר ב־TCP או UDP אני צריך להגדיר לא רק לאיזו כתובת אני רוצה להתחבר אלא גם לאיזה מספר פורט (מספר חיבור) באותה הכתובת. במשל של בכבל שמחבר שני שקעים, מספר הפורט הוא כתובת שכתובה על השקע מבחוץ. Tzafrir - שיחה 19:10, 19 בינואר 2018 (IST)
שבת בבית-קברות[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
האם יש הלכה האוסרת על יהודי לבקר בבית-קברות בשבת? מנהג? מה המקור? רון חל (HLron) - שיחה 07:28, 20 בינואר 2018 (IST)
- אין נכנסים לבית עלמין בשבת. אולם מי שרואה בית-קברות בשבת, צריך לברך על ראיית הקברים. ואף שאין אומרים צידוק הדין בשבת, מכל מקום ברכה זו אינה נחשבת לצידוק הדין, ומברכים אותה גם בשבת או ביום-טוב. כל טוב (משיב: הרב שמואל סלוטקי, רב קיבוץ עין הנצי"ב).
- תודה לאלמוני המביא דברים בשם אומרם, אבל תשובה אמיתית לא קיבלתי. שאלתי האם יש הלכה מסוימת, ונעניתי במשפט שלמעשה מצטט את השאלה.
אשמח אם אפשר יהיה לפרט האם מדובר במצוה בתרי"ג, אמירה מהגמרא, פסיקה מאוחרת יותר וכו'. האם ההלכה הזו תקפה בכל קהילות ישראל או שיש הבדלים. האם יש הבדל בין בית-קברות יהודי לבית-קברות שאין בו יהודים. מה עושה מי שבכל זאת נכנס לבית-קברות בשבת - האם יש דרך לכפרה ספציפית לכך. תודה. רון חל (HLron) - שיחה 21:13, 20 בינואר 2018 (IST)- לא ניתן לומר כי הדבר אסור הלכתית ממש (ראו תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק', עמוד ב' ובמפרשים שם), אך הוא "מנהג הלכתי" מוקדם. המקור המוקדם לכך הוא מרבי אהרון הכהן מלוניל (תחילת המאה ה-14), אורחות חיים, הלכות אבל, סוף אות י"ב - לעניין ראש חודש; וכפי שציינו הפוסקים המאוחרים יותר קל וחומר שבשבת אין לבקר בבית הקברות. ראה עוד: הרב יוסף שווארץ, הדרת קודש, חלק המכתבים, אות נ"ב, תרצ"א, עמ' 76; כל בו על אבילות, חלק א', פרק שלישי, סעיף ח', ניו יורק תש"ז עמ' 165, בשם הדרת קודש הנ"ל; רבי אברהם ישעיהו קרליץ (החזו"א), פסקי החזו"א, ס"ק ק"ג; הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, גשר החיים, חלק א', פרק כ"ט, אות ו', ירושלים תש"כ, עמ' ש"ח; הרב יהושע ישעיה נויבירט, שמירת שבת כהלכתה, חלק ב', פרק ס"ה, הע' רפ"ג, ירושלים תשמ"ט עמ' ש"מ. בנוסף, על פי קבלה יש בכך גם כן בעיה, והמקור לכך הוא מהאר"י, כפי שמופיע אצל רבי חיים ויטאל כמה פעמים בספריו, ראו לדוגמה שער הגלגולים, הקדמה ל"ח, ד"ה גם צוה אותי, ירושלים תשמ"ד עמ' קל"ב. קיום המנהג מופיע בפשיטות בספרים בני זמננו, כולל לבני עדות המזרח - בילקוט יוסף (הלכות אבלות, פרק מ', סעיף כ"ה ואילך), וכן בפסקי הרב הראשי מרדכי אליהו (שו"ת הרב הראשי תש"נ–תשנ"ג, סימן ק"א, ירושלים תשס"ט, עמ' 236). כפי שמופיע אצל ר"ח ויטאל, הנקודה היא שהנשמות אינן נמצאות בשבת בקבריהן. גם משאר הפוסקים לא נראה כי צריך בכלל כפרה למי שנכנס, וכך לדוגמה יש המתירים במקרה של חולה מסוכן להתפלל בקבר של צדיק או של אבותיו (שלום שכנא צ'רניאק, חיים וברכה, הלכות שמחות, אות ה', סעיף כ"ט, ורשה תר"צ, עמ' ק). קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 22:42, 20 בינואר 2018 (IST)
- או, עכשיו הבנתי. בשבת הנשמות אינן נמצאות בבית הקברות, לכן אין ליהודי מה לעשות שם, וכך המנהג הפך ל"הלכה בפועל". אני מבין שאין כל בעיה בביקור (למשל לצורך תיירות) בבית קברות שאינו יהודי, למשל בפר לשז. רון חל (HLron) - שיחה 00:58, 21 בינואר 2018 (IST)
- לעתים בבתי קברות שאינם יהודיים נקברים יהודים...31.154.81.64 17:40, 21 בינואר 2018 (IST)
- HLron, שים לב שהסיבה הקבלית אינה בהכרח הסיבה ההלכתית. אילן שמעוני - שיחה 18:38, 21 בינואר 2018 (IST)
- הגר"א סלד מרוח החסידות ובעלי השם, בפסיקתו של קארו אין התייחסות לקבלה לעומת תלמידו קורדובירו, החזרת עטרה ליושנה של יוסף על פני הבן איש חי...31.154.81.64 19:24, 21 בינואר 2018 (IST)
- את ההגיון הקבלי (העדר הנשמות וגו') אני מבין. קראתי את בבא בתרא ולא מצאתי (לא הבנתי?) שם התיחסות מפורשת. את כל הספרים שצוינו קצת קשה לי למצוא מכאן, אבל אני מבין שיש התייחסות לסוגיה החל ממאה 14, אם כי לא ברור לי אם יש איסור מפורש או רק חוסר צורך. וגם, לא הבנתי מה הסיכום לגבי בתי קברות של נוכרים. מדברי 31.154.81.64 אני נאלץ לצערי להתעלם מהסיבה הפשוטה שלא הבנתי אם המשפט אומר שאסור או שלא רצוי או שלא נהוג או שבכלל מותר... רון חל (HLron) - שיחה 19:28, 21 בינואר 2018 (IST)
- אני בסך הכל הצטרפתי להערה של אילן, הלכה וקבלה לא תמיד הולכות יחד...שיים לב שהצטרפתי לשאלה שלך, ישנם שרידי יהודים גם בבתי קברות לא יהודים (גם בפר לשז שהובא כדוגמה), מה הפסיקה אז...31.154.81.64 19:58, 21 בינואר 2018 (IST)
- את ההגיון הקבלי (העדר הנשמות וגו') אני מבין. קראתי את בבא בתרא ולא מצאתי (לא הבנתי?) שם התיחסות מפורשת. את כל הספרים שצוינו קצת קשה לי למצוא מכאן, אבל אני מבין שיש התייחסות לסוגיה החל ממאה 14, אם כי לא ברור לי אם יש איסור מפורש או רק חוסר צורך. וגם, לא הבנתי מה הסיכום לגבי בתי קברות של נוכרים. מדברי 31.154.81.64 אני נאלץ לצערי להתעלם מהסיבה הפשוטה שלא הבנתי אם המשפט אומר שאסור או שלא רצוי או שלא נהוג או שבכלל מותר... רון חל (HLron) - שיחה 19:28, 21 בינואר 2018 (IST)
- הגר"א סלד מרוח החסידות ובעלי השם, בפסיקתו של קארו אין התייחסות לקבלה לעומת תלמידו קורדובירו, החזרת עטרה ליושנה של יוסף על פני הבן איש חי...31.154.81.64 19:24, 21 בינואר 2018 (IST)
- או, עכשיו הבנתי. בשבת הנשמות אינן נמצאות בבית הקברות, לכן אין ליהודי מה לעשות שם, וכך המנהג הפך ל"הלכה בפועל". אני מבין שאין כל בעיה בביקור (למשל לצורך תיירות) בבית קברות שאינו יהודי, למשל בפר לשז. רון חל (HLron) - שיחה 00:58, 21 בינואר 2018 (IST)
- לא ניתן לומר כי הדבר אסור הלכתית ממש (ראו תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק', עמוד ב' ובמפרשים שם), אך הוא "מנהג הלכתי" מוקדם. המקור המוקדם לכך הוא מרבי אהרון הכהן מלוניל (תחילת המאה ה-14), אורחות חיים, הלכות אבל, סוף אות י"ב - לעניין ראש חודש; וכפי שציינו הפוסקים המאוחרים יותר קל וחומר שבשבת אין לבקר בבית הקברות. ראה עוד: הרב יוסף שווארץ, הדרת קודש, חלק המכתבים, אות נ"ב, תרצ"א, עמ' 76; כל בו על אבילות, חלק א', פרק שלישי, סעיף ח', ניו יורק תש"ז עמ' 165, בשם הדרת קודש הנ"ל; רבי אברהם ישעיהו קרליץ (החזו"א), פסקי החזו"א, ס"ק ק"ג; הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, גשר החיים, חלק א', פרק כ"ט, אות ו', ירושלים תש"כ, עמ' ש"ח; הרב יהושע ישעיה נויבירט, שמירת שבת כהלכתה, חלק ב', פרק ס"ה, הע' רפ"ג, ירושלים תשמ"ט עמ' ש"מ. בנוסף, על פי קבלה יש בכך גם כן בעיה, והמקור לכך הוא מהאר"י, כפי שמופיע אצל רבי חיים ויטאל כמה פעמים בספריו, ראו לדוגמה שער הגלגולים, הקדמה ל"ח, ד"ה גם צוה אותי, ירושלים תשמ"ד עמ' קל"ב. קיום המנהג מופיע בפשיטות בספרים בני זמננו, כולל לבני עדות המזרח - בילקוט יוסף (הלכות אבלות, פרק מ', סעיף כ"ה ואילך), וכן בפסקי הרב הראשי מרדכי אליהו (שו"ת הרב הראשי תש"נ–תשנ"ג, סימן ק"א, ירושלים תשס"ט, עמ' 236). כפי שמופיע אצל ר"ח ויטאל, הנקודה היא שהנשמות אינן נמצאות בשבת בקבריהן. גם משאר הפוסקים לא נראה כי צריך בכלל כפרה למי שנכנס, וכך לדוגמה יש המתירים במקרה של חולה מסוכן להתפלל בקבר של צדיק או של אבותיו (שלום שכנא צ'רניאק, חיים וברכה, הלכות שמחות, אות ה', סעיף כ"ט, ורשה תר"צ, עמ' ק). קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 22:42, 20 בינואר 2018 (IST)
- תודה לאלמוני המביא דברים בשם אומרם, אבל תשובה אמיתית לא קיבלתי. שאלתי האם יש הלכה מסוימת, ונעניתי במשפט שלמעשה מצטט את השאלה.
HLron, האם נענתה שאלתך? אילן שמעוני - שיחה 13:12, 23 בינואר 2018 (IST)
- חלקית בלבד. קיבלתי מראי מקום למנהגים, אבל לא אמירה חד-משמעית האם האיסור הוא מצווה או מנהג. רון חל (HLron) - שיחה 22:06, 26 בינואר 2018 (IST)
- מה הכוונה "מצווה"? מצוות לא תעשה? ברור שלא. זה לא איסור תורה וגם לא גזירה דרבנן; זה רק מנהג. המנהג אמנם עם יסודות עתיקים (יחסית) וגם רווח בקהילות ומגזרים רבים, אך עדיין מנהג. לא נראה כי מדובר ב"איסור", שכן סיבת הדבר היא רק העדר הנשמות מבית הקברות. מה שאומר שבית הקברות הריהו כסתם שדה. מה שנראה ברור הוא שמי שנכנס לא צריך כפרה מיוחדת על כך. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 22:52, 27 בינואר 2018 (IST)
- נראה לי שזה סיכום ממצה. תודה לקובץ. רון חל (HLron) - שיחה 23:56, 27 בינואר 2018 (IST)
- מה הכוונה "מצווה"? מצוות לא תעשה? ברור שלא. זה לא איסור תורה וגם לא גזירה דרבנן; זה רק מנהג. המנהג אמנם עם יסודות עתיקים (יחסית) וגם רווח בקהילות ומגזרים רבים, אך עדיין מנהג. לא נראה כי מדובר ב"איסור", שכן סיבת הדבר היא רק העדר הנשמות מבית הקברות. מה שאומר שבית הקברות הריהו כסתם שדה. מה שנראה ברור הוא שמי שנכנס לא צריך כפרה מיוחדת על כך. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 22:52, 27 בינואר 2018 (IST)
מה ההבדל בין פאב לבין בר.[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
השאלה בכותרת. ―אנונימי לא חתם
- טוב זה לא שיש תקינה גורפת בעניין, אבל "פאב" מגיע מהמילה Public, כלומר מקום מפגש ציבורי, והוא חלק מהתרבות של בריטניה ואירלנד. לעומת זאת "בר" הוא מונח מאוחר יותר, המתאר מקום שנועד לשתייה חריפה על ה"בר" (פס). באמריקה נהוג להשתמש במונח "בר" ובבריטניה ואירלנד ישנה תרבות אפשר עמוקה ורחבה יותר של שתייה ושל פאבים.31.154.81.64 12:24, 20 בינואר 2018 (IST)
צורך בשני ערכים בתחום ההשכלה הגבוהה[עריכת קוד מקור]
הועבר אל:ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#צורך בשני ערכים בתחום ההשכלה הגבוהה
שעות עבודה לפי מין[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
האם יש מידע לגבי כמו שעות עבודה שבועיות/חודשיות בממוצע יש לגבר בישראל מול אישה בישראל?
תודה מראש. אני מחפש מספרים, לא דיון פילוסופי ולא "תגדיר לי מה אתה מתכוון". 213.55.211.49 14:17, 21 בינואר 2018 (IST)
- תעשה גוגל. מופיע בדוח של הלמ"ס. רמז: נשים בממוצע עובדות פחות שעות. • צִבְיָה • שיחה • ה' בשבט ה'תשע"ח 14:21, 21 בינואר 2018 (IST)
- לפי הלמ"ס בשנת 2011 גבר מועסק עבד בממוצע 41 שעות בשבוע, ואישה - 31 שעות. מבקר המדינה - שיחה 14:56, 21 בינואר 2018 (IST)
- 7 שנים זה הרבה. האם יש משהו יותר מעודכן? 213.55.211.49 15:18, 21 בינואר 2018 (IST)
- ב-2016 זה היה 40.6 לגבר ו31.6 לאשה לפי הלמ"ס. אמיר מלכי-אור - שיחה 17:12, 21 בינואר 2018 (IST)
- הערך שכר נשים בישראל מפנה לנתונים משנת 2013. נדמה לי שהמקורות השונים שם מפנים גם לנתונים עדכניים יותר. Tzafrir - שיחה 17:32, 21 בינואר 2018 (IST)
- ב-2016 זה היה 40.6 לגבר ו31.6 לאשה לפי הלמ"ס. אמיר מלכי-אור - שיחה 17:12, 21 בינואר 2018 (IST)
- 7 שנים זה הרבה. האם יש משהו יותר מעודכן? 213.55.211.49 15:18, 21 בינואר 2018 (IST)
- לפי הלמ"ס בשנת 2011 גבר מועסק עבד בממוצע 41 שעות בשבוע, ואישה - 31 שעות. מבקר המדינה - שיחה 14:56, 21 בינואר 2018 (IST)
מי זכאי לישיבה באוטובוס?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן, לא נענה
אני הרבה מתלבט, האם ילד מתחת לגיל 5 שנוסע עם אחד ההורים בחינם זכאי למקום ישיבה באוטובוס? כלומר, די ברור לי שהוא זכאי, אבל מעניין אותי האם זה כתוב בחוק באנשהוא? כי, לדוגמא, מה אם אני רוצה לשים על המושב שלידי את סלי קניות שלי? לכאורה מסתבר שאין באפשרותי לעשות זאת על חשבון נוסע אחר שיעמוד, וכמו"כ ברור שאני לא יכול לשכב על שני מושבים על חשבון נוסע אחר, וההיגיון הבריא אומר שגם בשביל תינוק בן חודשיים אני לא בדיוק יכול להחליט שאני מקצה לו את המושב שעל ידי באוטובוס, במידה ונוסע אחר יאלץ לעמוד, אפילו שעד עשרה אנשים הנהג יכול לקחת בעמידה, אם כן, אני שואל, יש מקום כלשהו שמגדיר את זכויות הישיבה בתחבורה הציבורית, או שמשאירים את זה לשיקול דעת הנוסעים?--חריך שקי - שיחה 18:04, 21 בינואר 2018 (IST)
- תשובה חלקית מאד: תינוק בעגלה פטור מתשלום, מה שמקנה לו למעשה מקום ישיבה מובטח (העגלה). אילן שמעוני - שיחה 22:31, 21 בינואר 2018 (IST)
מי הוא "נסיך הזמר"?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן
שלום! תוכלו לעזור לחבר שלי שזקוק לעזרה לצורך עבודה? "בשיר "עגילי דמאר" של דודו ברק ששרה ירדנה ארזי על שושנה דמארי. מופיע המשפט "ובמזמור הגואה נשמת נסיך הזמר אשר היה לה למאור בדרך העולה". מיהו נסיך הזמר המדובר? מה היה הקשר שלו לשושנה דמארי?" תודה רבה, עמיחי • שיחה 21:12, 21 בינואר 2018 (IST)
- אביה של דמארי.31.154.81.64 21:18, 21 בינואר 2018 (IST)
- "ציפור השיר יורשת את כל הניגונים אשר אביה שר...נשמת נסיך הזמר אשר היה לה למאור".31.154.81.64 03:02, 22 בינואר 2018 (IST)
atbannett, האם שאלתך נענתה? אילן שמעוני - שיחה 21:18, 23 בינואר 2018 (IST)
- לא בוודאות. עמיחי • שיחה 23:42, 23 בינואר 2018 (IST)
לא רשום מה משך אותו לספרות[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: סגור
לא רשום מה משך אותו לתחום הספרות
- את מי? Corvus,(Nevermore) 22:42, 22 בינואר 2018 (IST)
- אותו. אילן שמעוני - שיחה 02:16, 23 בינואר 2018 (IST)
- ברור. חזרתי • ∞ • שיחה 13:59, 23 בינואר 2018 (IST)
- אותו. אילן שמעוני - שיחה 02:16, 23 בינואר 2018 (IST)
הכרה בזכויות האדם[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
מהו ציון הדרך המשמעותי בהכרה בזכויות האדם שהתרחש בשנת 1948?
- ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם שאומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ב-10 בדצמבר 1948, ומתארת את זכויות האדם היסודיות שצריכות לחול בכל מדינות האו"ם. מבקר המדינה - שיחה 21:08, 23 בינואר 2018 (IST)
תוכן חשיבות[עריכת קוד מקור]
הועבר אל: ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#תוכן חשיבות
מהו ה-Camel ב-"Behind My Camel" של הפוליס?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן
לטובת קטע "הידעת?" שעתיד להיות מוצג מחרתיים. בקטע נכתב
- הזמר הבריטי סטינג זכה בפרס גראמי על הקטע הכליי "מאחורי הקאמל שלי" בתור חבר בלהקת פוליס, על אף שלא ניגן בהקלטה, שנא את הקטע, וקבר את הקלטת בחצר.
מהו "Camel", המתועתק "קאמל"? (בהנחה שזה לא גמל, כפי שכתוב, למרבה העניין, בקטע פורטל:פופ/הידעת?/3...). סיגריית קאמל (אנ')? אביעדוס • שיחה 14:53, 25 בינואר 2018 (IST)
- ההערכה היא כי מדובר בבדיחה פנימית "מה יש מאחורי הגמל שלי? - הר של חרא". יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:25, 25 בינואר 2018 (IST)
- כן, זה מה שהנחתי. חמויישה? אביעדוס • שיחה 22:52, 25 בינואר 2018 (IST)
- לא רואה צורך לעדכן את הקטע. אלא אם מישהו יכתוב קטע על השיר עצמו (קיים באנגלית). אפשר לשנות את הקטע בפורטל. אין לי נגיעה לקטעים שמוצגים בפורטלים. כל אחד יכול לכתוב שם ככל העולה על רוחו. אין על זה שום ביקורת. חמויישֶה - שיחה 09:37, 28 בינואר 2018 (IST)
- כן, זה מה שהנחתי. חמויישה? אביעדוס • שיחה 22:52, 25 בינואר 2018 (IST)
סיוע בתרגום נושא מחקר בהנדסת חומרים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
הי, אם רשום כי המחקר היה בנושא His dissertation involved evaluating the effect of crystalline defects and sample purity on the superconducting properties of niobium. במסגרת תואר שלישי בהנדסת חומרים, על מה הוא חקר בדיוק? איך אנסח / אתרגם? אני שואלת כאן כי נראה לי צריך מומחה בהנדסת חומרים ... תודה אמא של גולן - שיחה 17:36, 25 בינואר 2018 (IST)
- ניסיון שלי: " נושא הדיסרטציה (אופציה ב' התזה) שלו כלל הערכת פגמים בגבישים ודגימת טוהר של על-מוליכות בניאביום." Corvus,(Nevermore) 17:47, 25 בינואר 2018 (IST)
- משהו כמו "השפעת פגמים במבנה הגבישי וטוהר הדגימה על תכונות מוליכות-העל של ניוביום. eman • שיחה • ♥ 17:50, 25 בינואר 2018 (IST)
- Eman צודק. הגרסה שלי לא משמרת נכון את הלוגיקה של המשפט. Corvus,(Nevermore) 17:58, 25 בינואר 2018 (IST)
- משהו כמו "השפעת פגמים במבנה הגבישי וטוהר הדגימה על תכונות מוליכות-העל של ניוביום. eman • שיחה • ♥ 17:50, 25 בינואר 2018 (IST)
סתירה בערך "ארס"[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
שלום, בפיסקא "המניע להתפתחות הארס" שמופיעפה כתוב שהטאיפן פנים-יבשתי פיתח את הארס כדי להתמודד עם טרף ארסי, בתור דוגמא לאחד כזה הביאו את הסולנודוניים. איך זה ייתכן אם הסולנודוניים נפוצים בעיקר באזורי אמריקה הלטינית? וגם בערך של הנחש עצמו לא מצאתי דוגמא לחיה ארסית אחרת שהוא ניזון ממנה ויש סיבה שיפתח בשבילה את הארס (לא כתוב שהוא אוכל פרוקי רגליים, וברווזנים לא חיים במדבר). יש הסבר? ישראל שבט - שיחה 18:33, 25 בינואר 2018 (IST)
- בברור, תודה. אילן שמעוני - שיחה 20:29, 25 בינואר 2018 (IST)
- ישראל שבט, זו בברור הייתה טעות, לא בדקתי מי הוסיף אותה. גם חצי משמשפט שקדם לכך כלל אינו מצוי במקור שמצויין שם. תיקנתי את הערך בהתאם. אתה מוזמן בעתיד לבצע תיקונים כאלה בעצמך, זו ויקיפדיה.... אילן שמעוני - שיחה 20:37, 25 בינואר 2018 (IST)
שיר ספרדי - Amor de mis amores[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
אני מעוניין במידע על השיר Amor de mis amores שדומו מאוד בלחן שלו ל-Que nadie sepa mi sufrir של אנחל קברל. מי המלחין? מי המבצעים הידועים? מה לגבי ביצוע של אמן בשם Paco? במה עוסק השיר - מעבר לכך שמדובר במשהו על אהבה? באיזה אלבום יצא השיר ומתי? MathKnight ✡ (שיחה) 23:21, 25 בינואר 2018 (IST)
- עד כמה שאני יודע זה בדיוק אותו השיר. ראה כאן גם לגרסה בעברית. יש בדף גם קישורים למילות השיר בספרדית ולתרגומים שלהן. Dov - שיחה 23:28, 25 בינואר 2018 (IST)
- תודה רבה על המידע. ומה לגבי הביצוע הזה? MathKnight ✡ (שיחה) 23:42, 25 בינואר 2018 (IST)
- אכן, אחד הביצועים לאותו שיר. לפי הדף על השיר הוא הולחן ב-1936, ובגלל הפופולריות שלו היו לו הרבה מאוד ביצועים לאורך כל כך הרבה שנים והוא תורגם למספר שפות (כמו שאצלנו היתה הגרסה של חווה אלברשטיין, בצרפתית היתה גרסה של אדית פיאף וכו'). אני לא מכיר את Paco שמבצע את הגרסה הספציפית שקישרת. Dov - שיחה 23:54, 25 בינואר 2018 (IST)
- תודה רבה על המידע. ומה לגבי הביצוע הזה? MathKnight ✡ (שיחה) 23:42, 25 בינואר 2018 (IST)
- Paco במקרה זה הוא זמר צרפתי בעל שם אמנותי ספרדי, שמו האמיתי פרנסואה ברטלו (Francois Berthelot) והוא נודע בעיקר בשנות ה-1980.
ראו בין השאר פאקו.Ewan2 - שיחה 02:40, 26 בינואר 2018 (IST)
- תודה. חשבתי שזה ביצוע מוכר ומסתבר שהזמר די אלמוני. MathKnight ✡ (שיחה) 23:30, 28 בינואר 2018 (IST)
מקורות לערך חדש[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
שלום. אני מעוניין לתרגם מאגנלית את הערך Urban Aeronautics AirMule על כלי הטייס "שפירית", אשר פותח ע"י חברה ישראלית ונועד לשימוש צה"ל. הבעיה היא שלא מצאתי ולו מקור אחד בעברית על הנושא. גם לא על הדגם הזה שפיתח אותו הממציא. איך ייתכן שיש אפס מידע על כך בעברית בכל רחבי האינטרנט? אם אני מפספס משהו, אודה למי שיוכל לצרף כאן מקורות אפשריים בעברית שאפשר יהיה להסתמך עלהים. Shalom11111 - שיחה 18:44, 26 בינואר 2018 (IST)
- [2], [3], [4], [5], [6]. יש עוד הרבה, אבל נמאס לי להעתיק. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:01, 26 בינואר 2018 (IST)
- https://www.themarker.com/technation/1.1767368 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 12:03, 27 בינואר 2018 (IST)
- תודה יגאל ותודה לאי.פי האנונימי כל הקישורים! אני רואה שהייתי צריך לנסות מילות חיפוש שונות בגוגל. אשתמש בהם בערך החדש בהמשך. Shalom11111 - שיחה 13:29, 28 בינואר 2018 (IST)
- https://www.themarker.com/technation/1.1767368 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 12:03, 27 בינואר 2018 (IST)
האם חור שחור הוא סוג של חור-תולעת (wormhole)?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
האם חור שחור הוא סוג של חור-תולעת (wormhole) במובן זה שהוא מוביל מנקודה A לנקודה B במרחב? האם המחקר מאשש את ההנחה הטמונה בשאלה? תודה ―אנונימי לא חתם
- לא באמת. זה רעיון פופולרי במדע בדיוני, אבל אין מחקר אמתי שמקשר בין השניים. Corvus,(Nevermore) 00:36, 28 בינואר 2018 (IST)
במבה בטעם "קורן"[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן, לא נענה
במבה יוצרה בתחילתה בטעם גבינה (כחיקוי לחטיפי cheese puffs), ולאחר כשנה יצאה בטעמים נוספים: בוטנים, גריל, קורן וקימל;
מהו בעצם טעם "קורן"? האם מדובר ב־corn=תירס? כלומר במבה בטעם "טבעי"? ברוך [ShoobyD] • שיחה – 17:44, 28 בינואר 2018 (IST)
מה הקשר בין מין למגדר?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן
במשפט אחד או שתיים: מה הקשר (לא מה ההבדל) בין מין לבין מגדר?
- מבלי להכנס לדיוני עומק, המגדר הנשי הוא המגדר המאפיין, בפועל, את רובן של הנקבות וכן לגבי הגברים והזכרים, וכך מצופה תרבותית מהזכרים והנקבות ברוב התרבויות המוכרות כיום. משה פרידמן - שיחה 22:44, 28 בינואר 2018 (IST)
- מגדר היא מילה נגזרת מהגדרה. לטענת חסידי נושא המגדר, האופן בו אנשים מגדירים עצמם הוא הקובע, ולא המין הביולוגי. כמו שאמר משה, ברוב המקרים אין הבדל בין מין למגדר. טענת המגדר חשופה לביקורת קשה, אך צברה תאוצה פוליטית לא מבוטלת ונקבעה בחקיקה, למשל בארה"ב. אילן שמעוני - שיחה 08:55, 29 בינואר 2018 (IST)
- הייתי מסייג את "מצופה תרבותית מהזכרים והנקבות ברוב התרבויות המוכרות כיום" ומנסח "מצופה תרבותית מהזכרים והנקבות אצל רוב האוכלוסייה שברוב התרבויות המוכרות כיום". שכן יש תרבויות בהן מיעוט האוכלוסייה אינו מוכן שהרוב יורה לו מה מצופה ממנו. זה עשוי לעורר פה מהומה על מאומה. אני לדוגמה יכול להיות אישה (על פי הגדרתי) שמעוניין שיפנו אליי בלשון זכר, ואני גם לסבי (נשוי לאישה). במקרה אני גבר ביולוגית. לעניין מה אני אישה? לעניין איך שאני מגדיר את עצמי. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 10:05, 29 בינואר 2018 (IST)
- בדרך כלל או יותר נכון - כמעט בכל המקרים יש התאמה בין המין הביולוגי, שמוגדר על ידי כרומוזומים ובא לידי ביטוי באברי מין וסימני מין משניים למינו של האדם כפי שהוא מגדיר את עצמו. רוב רובם של אלה שיש להם אברי מין זכריים יגדירו את עצמם כזכרים וכך גם החברה תגדיר אותם. כנ"ל לגבי נשים. יש הבדלים הורמונליים משמעותיים שיש להם השפעה מכרעת גם על המראה החיצוני וגם על הרכב הגוף (אחוז שומן ושריר, הפרשת הורמונים, נטיה למחלות ועוד). אברי המין הם לא ההבדל היחיד בין המינים. יש מקרי קצה משני סוגים. האחד הוא אינטרסקס שהוא אדם שיש לו אברי מין של שני המינים. מדובר בתופעה נדירה למדי, אך קיימת (אפשר לראות סטטיסטיקה בערך). מקרה שני הוא אדם שיש לו אברי מין המשיוכים למין ביולוגי מסוים (זכר או נקבה) אך אותו אדם לא רואה עצמו כשייך לאותו מין. אדם כזה יכול לעבור או לא לעבור ניתוח לשינוי מין. אלה הם הטרנסג'נדרים. בנוסף לשתי הקטגוריות האלה קיימות תופעות נוספות של אנשים שלא מגדירים את מינם כלל ועוד, אבל אלה עד כמה שידוע לי עוד יותר מעטים.
- בנוסף לכך, מגדר קשור גם ללימודי מגדר וזה תחום שנלמד באוניברסיטה. אני לא בקיא בנושא הזה אבל עד כמה שידוע לי לא עוסקים שם בעניינים ביולוגיים אלא בשאלות חברתיות הקשורות למגדר. גילגמש • שיחה 10:47, 29 בינואר 2018 (IST)
- הוספתי הסתייגות בניתוח לשינוי מין - השינוי אינו כולל חילופי תפקיד ביכולת ההתרבות. אילן שמעוני - שיחה 11:19, 29 בינואר 2018 (IST)
- הייתי מסייג את "מצופה תרבותית מהזכרים והנקבות ברוב התרבויות המוכרות כיום" ומנסח "מצופה תרבותית מהזכרים והנקבות אצל רוב האוכלוסייה שברוב התרבויות המוכרות כיום". שכן יש תרבויות בהן מיעוט האוכלוסייה אינו מוכן שהרוב יורה לו מה מצופה ממנו. זה עשוי לעורר פה מהומה על מאומה. אני לדוגמה יכול להיות אישה (על פי הגדרתי) שמעוניין שיפנו אליי בלשון זכר, ואני גם לסבי (נשוי לאישה). במקרה אני גבר ביולוגית. לעניין מה אני אישה? לעניין איך שאני מגדיר את עצמי. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 10:05, 29 בינואר 2018 (IST)
- מגדר היא מילה נגזרת מהגדרה. לטענת חסידי נושא המגדר, האופן בו אנשים מגדירים עצמם הוא הקובע, ולא המין הביולוגי. כמו שאמר משה, ברוב המקרים אין הבדל בין מין למגדר. טענת המגדר חשופה לביקורת קשה, אך צברה תאוצה פוליטית לא מבוטלת ונקבעה בחקיקה, למשל בארה"ב. אילן שמעוני - שיחה 08:55, 29 בינואר 2018 (IST)
- היתי מתייג את משתמשת:TMagen כאן. Corvus,(Nevermore) 13:24, 29 בינואר 2018 (IST)
יש פה קצת בלגן :) מגדר זה קודם כל - לפני שכל אחד מגדיר את עצמו - קשור לחברה. זה פחות נושא אינדיווידואלי, ויותר נושא סוציולוגי. מדובר בגישה של החברה לקבוצות וליחידים על פי מיונם לקבוצות, על פי תיוג של המין. כך שמין ומגדר קשורים, אך אינם זהים. כשמדברים על מין מדובר בקיטלוג ביולוגי, בדרך כלל מחולק לזכר או נקבה (שאף חלוקה זו יותר מורכבת ממה שאוהבים לחשוב, אבל לצורך ההבנה נשאיר את זה כך). הגדרת מין קשורה למספר מאפיינים, ביניהם כרומוזומי המין, איברי רבייה, מאפייני מין משניים (מה שבחברה הוא האמצעי העיקרי לזיהוי, משהו שמזהים בעיניים ועל כן מוגבל), ודברים נוספים כמו קיום או כמות של אנזימים והורמונים שמיוחסים למין זה או זה.
מגדר זה מה שקשור לגישה החברתית. בלי להיכנס בכלל לנושא הגדרה עצמית - אם בחברה יש תפקידי מגדר (האישה מנקה את הבית והגבר מפרנס, לדוגמה), או ציפיות מגדריות (למשל שעל נשים להיות רכות ומכילות ועל גברים להיות קשוחים וספורטיבים), או התייחסות מפולגת בין המינים/מגדרים (נגיד - סלחנות כלפי בנים/גברים בקיום יחסי מין, או עידוד לעשות כן כמה שיותר אפילו, אך ביזוי או ביוש לגבי אותה התנהלות אצל בנות/נשים) או הבדלים משפטיים (נגיד, גבר רשום כראש משפחה) או דתיים (למשל, כמה פעמים ביום מתפללים או מי מדליקה נרות) - כל הדברים האלה הם תכתיבים מידי בני אדם, הם המשמעות שהחברה כחברה מייחסת להיות אדם מקוטלג זכר ולכן ילד/נער/גבר, או נקבה ולכן ילדה/נערה/אישה. כמו בכל מה שקשור לנושא חברה/סוציולוגיה, אין שום צורך שכל פרט ופרט יהיו מתואמים או יסכימו מבחינה אידאולוגית, אינטלקטואלית או אחרת לדברים - מדובר באיך זה נראה בעדשה רחבה. וככל שדת ומשפט משפיעים - זה בכלל לא תלוי באינדיווידואל.
זה בגדול ההבדל בין מין ומגדר.
עכשיו מגדר מתקדם יותר:
לגבי דברים אחרים שבאו לבלבל איתם פה - כמו בחירה אישית של מגדר, או "דוגלים במגדר" - אלה התייחסויות שלא מבינות את התחום. לגבי האחרון: אין באמת ויכוח האם קיים מגדר, קיים ויכוח לגבי הטבע או המקור שלו. יש הטוענים שמין ומגדר הם אחד לאחד - זכר=גבר ונקבה=אישה, ושההתנהלות האינדיווידואלית והחברתית נובעת מהבדלים מהותיים/טבעיים/ביולוגיים בין המינים, ושלכן צריך לקבל את מה שיש כמות שהוא. גישה זו נקראת לפעמים מהותנות ביולוגית. בשני הקיצונים של הגישה הזאת נמצאים שמרנים (ביניהם מסיבות דתיות אך ממש לא רק) וגם לפחות זרם אחד מתוך הפמיניזם הרדיקלי. יש גישה הפוכה שגורסת שהכל נלמד והכל חברתי, וחיברות (socialization) הוא האחראי להבדלים מגדריים, ושניתן לשנות הבדלים אלה על ידי שינוי חברתי. גישה זו נכללת במספר זרמים פמיניסטיים (אבל לא רק), ובאה כבסיס אידאולוגי לשינוי אפליה/הדרה/שוליוּת/דיכוי חברתי. הרוב (לפחות בעוסקים בנושא מבחנה מקצועית) סבורים שיש השפעה ביולוגית על מגדר, והשפעה סביבתית על מגדר, והשאלה הגדולה היא כיצד להבחין, וכמה צריך להבחין, ואם זה בכלל משנה. רוב הגישה הליברלית (בין היתר) נופלת בסל הגדול הזה של אמצע - ולמשל, מבקשת לשנות מציאות חברתית דרך חקיקה. זה הכל קצת פשטני, אבל זה בגדול.
לגבי שאלת זיהוי עצמי של מגדר: יש פנים נוספים של מגדר מעבר למה שהסברתי לעיל, מבחינת אבחנה בין מין ומגדר. אם עושים זום אין ובוחנים את נושא המגדר, נהוג להתייחס למספר אספקטים:
- אחד זה תפקידי מגדר, לזה התייחסתי.
- השני זה ניראות מגדרית, או מבע מגדרי - לפעמים "פרפורמנס מגדרי" - שקשור לחיצוניות של הפרט, וכן לאיך החברה תזהה את החיצוניות הזו. חלק מזה זה, שוב, קשור לביולוגיה: אם אנו רואים זקן, או גרוגרת, אנו מסמנים זאת כגברי/זכרי, לעומת שדיים או צורת אגן מסוימת, שאנו מתייגים כנשי/נקבי. אך יש גם דברים שהם, שוב, חברתיים - ורוד של ילדות וכחול של בנים, או שיער ארוך וקצר, או לבוש - מכנסיים וחצאית. איפור, תכשיטים, נעלי עקב - כל מיני דברים שהם בבירור לא מהותיים (פעם גברים היו הולכים על עקבים או לובשים דברים שהיום היו נראים לנו כשמלות) אלא קשורים לסטנדרטים ומנהגים בחברה.
- האחרון (לא באמת אבל אני צריכה גם לעבוד :) ואולי החשוב מבחינת התשובה שלי - הוא זהות מגדרית. כאן אבן המחלוקת הגדולה ביותר. אסכולת המהותנות הביולוגית לא כל כך מתייחסת לזהות מגדרית, כי you are what you are. וגם, ברגע שמכניסים את המילה "זהות" אז יש קשר לפסיכולוגיה, ולתחומי סוציולוגיה ספציפיים, ואף לתחום פוליטיקת הזהויות, וכל אלה הם דברים שנסובים סביבם ויכוחים אידאולוגיים ואחרים. אך לצורך ההסבר מה זה: זהות מגדרית היא לגמרי סובייקטיבית. זה איך הפרט מרגיש בינו לבין עצמו. ואם הוא כן או לא מרגיש כבן, על אף שחברה רואה בו בן, או שהוא קצת מרגיש כבן, אבל לא כמו שהחברה רוצה, או לפעמים הוא מרגיש כבן, אבל לא תמיד - עכשיו נכנסים לתחום זהויות טרנסג'נדריות. יש מחקרים שמנסים למצוא בסיס ביולוגי לתחושה הפנימית הזו, ויש מי שמניח את הסוגיה לגמרי בתחום זכויות הפרט, ויש מי שמתכחשים לקיום הזהות, ויש מי שמכירים שזה קיים אך רואים בזה חטא ורוצים למגר, אני באמת לא נכנסת עכשיו לתשובות לכל הגישות השונות לגבי הנושא - רק מסבירה את קיומו. אז, ברגע שקיים הדיסוננס הזה, בין מה שהחברה "מסמנת" לבין התחושה הפנימית - יש מספר דברים שהאדם המדובר יכול לעשות עם זה. הוא יכול לשנות את הופעתו (איפור, בגדים), מניירות ודיבור, ולהגדיר עצמו על פי זהות, להתייחס אל עצמו ולבקש פנייה מגדרית שמתאימה לו, וכדומה. הוא יכול גם לעשות שינויים פיזיים - החל מפרוצדורות פחות פולשניות (נגיד, הסרת שיער או פיתוח שרירים), ליטול הורמונים, או לעשות מגוון ניתוחים - בין אם לשינוי מאפיינים חזותיים, או שינויים שמיוחסים למין, מה שנקרא בשפה מדוברת ניתוח עליון וניתוח תחתון (שהוא די נדיר, מכל מיני סיבות). ההגדרה "טרנס"ג'נדר (מתייחס למעבר מגדרי, מהלטינית "צד שני" - כלומר, מעבר, כמו טיסה טרנס-אטלנטית, מצד אחד של האוקיינוס לצדו השני) ובדומה, מי שיש התאמה בין המין/מגדר המיוחסים לו בחברה ובחוק מוגדר "סיס"ג'נדר (ציס בלטינית - באותו צד, ללא מעבר).
יש כמובן עוד, אבל זה בכללי. TMagen • שיחה • מיזם ויקי נשים 14:26, 29 בינואר 2018 (IST)
- TMagen, תודה על התשובה המקיפה והמעניינת. ראובן מ. - שיחה 14:39, 29 בינואר 2018 (IST)
- אם כבר נכנסו לפרטים (שהשתדלתי להמנע מהם על פי בקשת השואל), יש גם את העמדה שהמגדר הוא סיווג חסר אחיזה ממשית במציאות. כלומר, לא רק השאלה מהי הסיבה לזהות המגדרית, כניגוד לעמדה המהותנית שהוצגה לעיל, אלא שלילה של הטענה שניתן בכלל לסווג את האנשים ל"גברים" ול"נשים" (בסיווג בעל משמעות, כמובן). משה פרידמן - שיחה 16:55, 29 בינואר 2018 (IST)
- התשובה של TMagen מצויינת ומאוזנת, אבל בכל זאת יש שני פרטים חשובים (בעיני) שכדאי להוסיף:
ישנן תרבויות שמכירות במגדר אמצע. לא מדובר דווקא בתרבויות ליברליות. לפחות תרבות מסורתית אחת, מבין אינדיאנים (או אמריקאים-ילידים במונח המדוייק יותר) הכירה בתפקיד אמצע שכזה. גם בתרבויות קרובות יותר יש מקום לעמוד על מעמד הסריסים - בחלק מהזמן ובחלק מהתרבויות סירוס לא זוהה מגדרית עם נשיות - היו סריסים לוחמים, בינהם מפקדים ומנהיגים.
אבל יש עניין חוצה תרבויות חשוב מאין כמוהו לסוגייה: ברשימת האוניברסלים האנושיים (תופעות אנושיות שקיימות בכל התרבויות כולן) נמצאים כמה תפקידי מגדר קלאסיים, - אך לא כולם. מנהיגות שהיא בעיקרה גברית, בהפרש גדול. מעורבות גברים בלוחמה ובאלימות בכלל מחד, וטיפול בעיקר נשי בצאצאים (מעבר לגיל גמילה) מאידך, ונדמה לי, בלי לעיין ברשימה, שיש עוד. כאן אני מכה על חטא - מזה שנים שהערך על אוניברסלים אנושיים יושב אצלי בטיוטא. זה אולי הערך החשוב ביותר שאני יכול לתרום לויקיפדיה, אבל אני ממש לא מצליח להיות סגור על עצמי איך לכתוב אותו. קשה להאמין שאוניברסל אנושי הוא מובנה חברתית - אין סיבה שהבנייה זהה או דומה מאד תופיע בתרבויות שונות מאד אלו מאלו.
אני חושב שהסיכום המתבקש הוא שעניין המגדר עומד על הגבול בין תרבות לביולוגיה, כשחלק מהמאפיינים יושבים במקום קרוב יותר לביולוגי, ומאפיינים אחרים בצד התרבותי.
כל זה אינו אומר דבר וחצי דבר על היחס לאילו מביננו שזהותם המגדרים אינה מתיישרת עם הזהויות השולטות. חברה סובלנית ומקבלת, כמו שהיא מקבלת נכי נפש ולא מדירה אותם כמשוגעים, יכולה (ולדעתי צריכה) לקבל ולהכיל את השונה והמוזר. קיימות הסתייגויות - לא ניתן לאפשר לנער בן 16 להשתחרר מבית הספר ולצאת מאפוטרופסות הוריו על סמך זה שהוא מגדיר עצמו כבן 60. המשחק פה הוא עדין ביותר בין מה שראוי לקבל ומה שאסור לקבל. בעולם המערבי השאלות האלו נתונות במחלוקת עזה. אילן שמעוני - שיחה 19:01, 29 בינואר 2018 (IST) - "קשה להאמין שאוניברסל אנושי הוא מובנה חברתית" -- יתכן שהבנייתו החברתית היא-היא אוניברסל אנושי. עוזי ו. - שיחה 19:38, 29 בינואר 2018 (IST)
- הסבירות לכך אפסית. מדובר בתרבויות נבדלות, שההשפעה ההדדית בינהן הייתה אפס. הרעיון שבכולן צמח אותו דגם באופן מקרי פשוט לא רציני. כל עוד אני מתמיד ברשלנותי כל שאני יכול לעשות הוא להפנות אותך לספרו של דונלד בראון, או לאחד ממשיכיו המעודכנים יותר. אילן שמעוני - שיחה 20:18, 29 בינואר 2018 (IST)
- נראה לי שלא הבנת את מה שעוזי אמר. משה פרידמן - שיחה 20:23, 29 בינואר 2018 (IST)
- אני מבין מהר כשמסבירים לי לאט... ולעוזי יש נטייה ללאקוניות שלעתים קרובות מותירה אותי מבולבל. עזרה בהבנה תתקבל בברכה. אילן שמעוני - שיחה 21:04, 29 בינואר 2018 (IST)
- הוא מתמטיקאי... אם אני מבין אותו נכון, הוא אומר שעקרונית יכול להיות שההבניה החברתית עצמה היא אוניברסל אנושי. נניח, נשים וגברים יכולים להיות לוחמים באותה המידה, אבל יש אוניברסל אנושי שחברתית הנשים מודרות מהתפקיד הנחשק הזה. זה מסביר בקלות את התצפית שלך שישנם הבדלים מגדריים שהם אוניברסל אנושי, מבלי לסתור את האפשרות שמדובר בהבניה חברתית. משה פרידמן - שיחה 21:24, 29 בינואר 2018 (IST)
- אז כן הבנתי אותו נכון. לדעתי זה שגוי מבסיסו. הבנייה חברתית ספציפית היא תלויית תרבות מעצם הגדרתה. הבנייה מלשון בנייה - משהו שנבנה ונוצר בחברה. היא לא תהיה זהה בתרבויות שונות. אם אותה תופעה מתרחשת בכל התרבויות אז פר הגדרה לא מדובר בהבנייה חברתית אלא בדבר מה שבסיסו ביולוגי ונוירולוגי. אילן שמעוני - שיחה 05:05, 30 בינואר 2018 (IST)
- קצת מוזר לי לדברר את עוזי, מה גם שזה לא נראה לי מאוד חשוב. אם אתה מגדיר הבניה חברתית כמשהו שלא יהיה זהה בתרבויות שונות, אז זה סתם עניין של הגדרה. נראה לי שרוב האנשים תופסים ההבניה החברתית כהתנהגות של הפרט שלא נובעת מהתכונות של הפרט, אלא ממה שהחברה מצפה ממנו להיות. עוזי בסך הכל ציין שגם ההבניה החברתית יכולה להיות אוניברסלית. משה פרידמן - שיחה 06:48, 30 בינואר 2018 (IST)
- בוא נבדיל בין שתי פרשנויות אפשרויות לדברי עוזי ולדבריך:
א. אוניברסל אנהושי הוא לבנות הבניות חברתיות. זה נכון ללא ספק ומופיע באוניברסלים.
ב. הבנייה חברתית ספציפית, הכוללת הן את תחום ההבנייה והן מהי, נקבעת חברתית או תרבותית. זה כבר עניין אחר שסבירותו אפסית ממש.
אז, על מה אנחנו מדברים. על א' או על ב'? אילן שמעוני - שיחה 15:32, 30 בינואר 2018 (IST)- לא זה ולא זה. אם תופעה מסויימת מופיעה בחברה אנושית מסויימת, יתכן שזה (1) אוניברסל אנושי (כלומר תופעה מחוייבת המציאות בכל חברה אנושית), (2) הבניה חברתית (כלומר תוצאה של תהליכים חברתיים המוליכים לאותה תופעה).
- אם תופעה מופיעה בכל חברה אנושית ידועה, יתכן שזה משום שהיא אוניברסל אנושי ישיר, ויתכן שתהליכי ההבניה החברתית המוליכים לאותה תופעה הם בעצמם אוניברסל אנושי בלתי נמנע. עוזי ו. - שיחה 16:34, 30 בינואר 2018 (IST)
- ברור שזה בטבע האדם לסווג, לקטלג ולבנות ציפיות ממראה והתנהגות של קבוצות הסיווג. כך גם "ילד" ו"זקנה" זה הבניות חברתיות. עניין הוא שהבניה חברתית בשם "גבר" קיימת בכל תרבות שהיא, בדיוק כמו הבניה חברתית של "ילדה". אולי בחלק מהתרבויות יהיה מקובל ששיער אורך פזור יהיה סימן זיהוי של נערה לפני הנישאין ובחלק חצאית תהיה סימן היכר של גבר לוחם. אבל כולן יסווגו את בני האדם לפי סימני מין חיצוניים. אני חושב שזה בפני עצמו כבר אוניברסל. Corvus,(Nevermore) 16:38, 30 בינואר 2018 (IST)
- דגש על "יתכן". תופעה יכולה להיות אוניברסלית בנקודת זמן נתונה (כלומר, קיימת בכל החברות הידועות עד לאותה נקודה) גם מסיבות אחרות, שאינן בהכרח בלתי נמנעות. ראובן מ. - שיחה 17:52, 30 בינואר 2018 (IST)
- בוא נבדיל בין שתי פרשנויות אפשרויות לדברי עוזי ולדבריך:
- קצת מוזר לי לדברר את עוזי, מה גם שזה לא נראה לי מאוד חשוב. אם אתה מגדיר הבניה חברתית כמשהו שלא יהיה זהה בתרבויות שונות, אז זה סתם עניין של הגדרה. נראה לי שרוב האנשים תופסים ההבניה החברתית כהתנהגות של הפרט שלא נובעת מהתכונות של הפרט, אלא ממה שהחברה מצפה ממנו להיות. עוזי בסך הכל ציין שגם ההבניה החברתית יכולה להיות אוניברסלית. משה פרידמן - שיחה 06:48, 30 בינואר 2018 (IST)
- אז כן הבנתי אותו נכון. לדעתי זה שגוי מבסיסו. הבנייה חברתית ספציפית היא תלויית תרבות מעצם הגדרתה. הבנייה מלשון בנייה - משהו שנבנה ונוצר בחברה. היא לא תהיה זהה בתרבויות שונות. אם אותה תופעה מתרחשת בכל התרבויות אז פר הגדרה לא מדובר בהבנייה חברתית אלא בדבר מה שבסיסו ביולוגי ונוירולוגי. אילן שמעוני - שיחה 05:05, 30 בינואר 2018 (IST)
- הוא מתמטיקאי... אם אני מבין אותו נכון, הוא אומר שעקרונית יכול להיות שההבניה החברתית עצמה היא אוניברסל אנושי. נניח, נשים וגברים יכולים להיות לוחמים באותה המידה, אבל יש אוניברסל אנושי שחברתית הנשים מודרות מהתפקיד הנחשק הזה. זה מסביר בקלות את התצפית שלך שישנם הבדלים מגדריים שהם אוניברסל אנושי, מבלי לסתור את האפשרות שמדובר בהבניה חברתית. משה פרידמן - שיחה 21:24, 29 בינואר 2018 (IST)
- אני מבין מהר כשמסבירים לי לאט... ולעוזי יש נטייה ללאקוניות שלעתים קרובות מותירה אותי מבולבל. עזרה בהבנה תתקבל בברכה. אילן שמעוני - שיחה 21:04, 29 בינואר 2018 (IST)
- נראה לי שלא הבנת את מה שעוזי אמר. משה פרידמן - שיחה 20:23, 29 בינואר 2018 (IST)
- הסבירות לכך אפסית. מדובר בתרבויות נבדלות, שההשפעה ההדדית בינהן הייתה אפס. הרעיון שבכולן צמח אותו דגם באופן מקרי פשוט לא רציני. כל עוד אני מתמיד ברשלנותי כל שאני יכול לעשות הוא להפנות אותך לספרו של דונלד בראון, או לאחד ממשיכיו המעודכנים יותר. אילן שמעוני - שיחה 20:18, 29 בינואר 2018 (IST)
בשלב זה אני מרים ידיים ומוותר על הנסיון להבין את ההגיון בתשובות שלכם. מזכיר לי את הפרק הבלתי נשכח שבו אדם מתעורר ומגלה שכולם סביבו משתמשים במלים אחרת לגמרי ממה שהוא מכיר. אילן שמעוני - שיחה 20:54, 31 בינואר 2018 (IST)
- הפרק בלתי נשכח, אך הסדרה אינה נזכרת... ראובן מ. - שיחה 21:02, 31 בינואר 2018 (IST)
בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך. Ovedc • שיחה 21:29, 3 בפברואר 2018 (IST)
שבירה[עריכת קוד מקור]
תודה על התשובה המפורטת, השכלתי ממנה. אבל, התשובה שמה דגש על ההבדלים בין מין ומגדר ועל חוסר הוודאות של המגדר. אני מחפש משפט או הגדרה קצרה וקולעת שמתאר את הקשר בין "גבר" לבין "זכר". כלומר להבין שזה לא אותו דבר - אנחנו מבינים. אבל מה ה"סוכן" שמקשר בין השניים? בתשובה שלך אהבתי את זה ש"הגדרה עצמית" היא לא הסוכן האמתי. כלומר זה לא שכל מי שמגדיר את עצמו כגבר יהיה גבר. אני חושב שהסוכן כאן הוא הסכמה חברתית. האם את יכולה לנסח משפט קצר וקולע שמסביר את היחס בין "אישה" לבין "נקבה"?
- הסוכן שמקשר בין "זכר" לבין "גבר" הוא פרידיספוזיציה ביולוגית. המוח השתנה להיות "מוח זכרי מספיק" ו"מוח זכרי מספיק" יונק מאפייני מגדר "גבריים" מן הסביבה הרבה יותר בקלות (על "מוח נקבי מספיק" אין טעם לדבר, כי הרי, נקביות היא ברירת המחדל של הטבע, ראו "היווצרות הזוויג", מה גם שזה מינוח מגעיל לטעמי האישי). כמובן שמה גברי או נשי משתנה מעט בזמן ומקום וכמובן שיש מצבי ביניים של אינטרסקסואליות כך שהמוח יונק מאפיינים מגדריים בצורה פחות חד משמעית אם כי זה ייתכן גם בלי מה שהוגדר כ"אינטרסקסואליות". ―אנונימי לא חתם
- אתה מחפש תשובה לגבי קשר מהותני? אם כן, זה נשמע כמו פרדוקס. עושה רושם שהמונח מגדר במשמעותו המדוברת נולד על מנת ליצור מתח מובנה בינו ובין המונח מין כדי לטעון לחוסר הכרחיות של קשר בין השניים. אם אתה לא מחפש תשובה מהותנית, אוכל להציע תשובות טריוויאליות. הקשר הוא אמפיריציסטי/אינדוקטיבי (קשר של התאמת רוב, כפי שהשיב משה בתגובתו הראשונה), או היסטורי: המונח "מגדר" היה בשימוש עוד לפני שנתייחדה לו המשמעות המבדלת. R.G. - שיחה 01:44, 30 בינואר 2018 (IST)
שאלות קטנות בקשר למכס[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן
1) אם מישהו אינו מתגורר בישראל, ומגיע לביקור בארץ ומביא איתו מתנה, האם עליו לשלם עליה מכס?
2) אדם (פרטי, לא סוחר) שרוכש מוצר בחו"ל משלם עליו מס בחו"ל. ואז כשהוא מביא אותו לארץ הוא צריך לשלם עוד הפעם מס. נכון? הלא זה אבסורד?
3) שמעתי על דבר כזה כמו זיכוי על מס במקרה שקונים דבר שלא נועד לצריכה במדינת הקנייה. זה קיים אם נניח כאשר יוצאים מהאיחוד האירופאי למדינה כמו שווייץ (ואז אפשר על ידי מעבר דרך שווייץ לקבל הנחה די גדולה) . האם זה קיים בישראל? שואל השאלות - שיחה 13:51, 29 בינואר 2018 (IST)
- למיטב ידיעתי התשובה לשלות השאלות היא חיובית. משה פרידמן - שיחה 16:57, 29 בינואר 2018 (IST)
כשאני מלטפת את השרקן שלי בגב הוא עושה קולות מה זה אומר[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן
כשאני מלטפת את השרקן שלי בגב הוא עושה קולות, מה זה אומר?
- שרקנים נקשרים לבעלים שלהם ולומדים מהר לזהות את קולות פתיחת המקרר או שקית האוכל ומשמיעים קולות שריקה והתרגשות בידיעה שהאוכל מגיע.
איך לשמר נענע לאורך זמן?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
נענע היא מוצר יקר בטירוף במקומות מסוימים (כ-400 שקל לקילו). ובעיה היא שהמוצר נהרס די מהר (לא שורד יותר מ-3 שבועות). השאלה היא איך לשמר נענע כמה שיותר זמן? Corvus,(Nevermore) 13:16, 30 בינואר 2018 (IST)
- 1. להקפיא. 2. קל מאד לגדל נענע, בתנאי שיש לך מקום עם שמש ישירה. בחר עציץ גדול שייתן לך יבול מספיק. אם תרצה הנחיות נוספות תקבל תמורת 0.00 שקלים לשעה+מע"מ. אילן שמעוני - שיחה 14:23, 30 בינואר 2018 (IST)
- הקפאה הרסה לחלוטין את הצמח. הוא הפך מירוק לשחור וקיבל טעם מוזר וקצת רקוב. להשיג שמש ישירה טיפה בעייתי בחורף (אולי זאת הבעיה). שמתי כמה גבעולים בכוס מים במטרה לגרום להם לגדל שורשים. אך במקום זה, העלים תחילו לאבד את הצבע לנשור. ככה שאני אוסף עלים חצי רקובים מהמים ומכין כבר שטויות בסגנון "קפה מנטה" (לא, לא מומלץ במיוחד) כי חבל על הצמח. הוא יקר וכנראה די רגיש. Corvus,(Nevermore) 14:30, 30 בינואר 2018 (IST)
- מוזר, הנסיון שלי שונה בשני הסעיפים.
אתה מוזמן לבניין בו אני עובד. מאחרוי הבניין יש המון נענע, לגמרי בחינם. גם לייד קפה לואיז יש אדניות נענע מצויינות. אילן שמעוני - שיחה 15:29, 30 בינואר 2018 (IST)- כנראה שאקלים זה כל הסיפור. בארץ בקושי יש חורף: כמות שעות האור והטמפרטורה מאפשרים צמיחה של מנטה כעשב רחוב. במרכז אירופה זה לא הולך ככה. Corvus,(Nevermore) 16:42, 30 בינואר 2018 (IST)
- באזור, בסוריה ובטורקיה מקובל להשתמש בנענע מיובשת כתבלין, אך טעמה שונה. נענע תשגשג לא בהכרח באור ישיר, אבל נענע סובלת מאוד ממזיקים, מה שמלמד שכנראה מדובר בגידול מסחרי מרוסס.213.8.204.3 16:44, 30 בינואר 2018 (IST)
- זכורה לי במיוחד נענע יפהפיה ושופעת שצמחה מהמים המתנקזים מביתן השירותים במוצב ליד עזה. כה רעננה ופתיינית היתה היא, כשם שהרעיון להשתמש בה היה מעורר חלחלה. R.G. - שיחה 21:46, 30 בינואר 2018 (IST)
- Corvus בתעשיית התה והחליטות, נעזרים בתמצית נענע (Spearmint extract)- תוכל לחפש כאלה שיים לב שהן מיועדות לבישול ולא לקוסמטיקה בלבד.213.8.204.3 11:34, 1 בפברואר 2018 (IST)
- כנראה שאקלים זה כל הסיפור. בארץ בקושי יש חורף: כמות שעות האור והטמפרטורה מאפשרים צמיחה של מנטה כעשב רחוב. במרכז אירופה זה לא הולך ככה. Corvus,(Nevermore) 16:42, 30 בינואר 2018 (IST)
- מוזר, הנסיון שלי שונה בשני הסעיפים.
- הקפאה הרסה לחלוטין את הצמח. הוא הפך מירוק לשחור וקיבל טעם מוזר וקצת רקוב. להשיג שמש ישירה טיפה בעייתי בחורף (אולי זאת הבעיה). שמתי כמה גבעולים בכוס מים במטרה לגרום להם לגדל שורשים. אך במקום זה, העלים תחילו לאבד את הצבע לנשור. ככה שאני אוסף עלים חצי רקובים מהמים ומכין כבר שטויות בסגנון "קפה מנטה" (לא, לא מומלץ במיוחד) כי חבל על הצמח. הוא יקר וכנראה די רגיש. Corvus,(Nevermore) 14:30, 30 בינואר 2018 (IST)
למה הסחוק הירוק של זהבי הכרם כהה?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
אני הכנתי סחוק ירוק לבד בבית מפלפלים ירוקים חריפים קטנים כהים עם כוסברה, שום ולימון והסחוג יצא בהיר יחסית לסחוק הירוק של זהבי הכרם; אחרי כמה ימים מה שטיפה התייבש במקרר נהיה כהה יותר. האם זה בגלל שזהבי הכרם מסננים את הסחוק ממים או אולי בכלל בגלל החומר המשמר פוטסיום סורבט? תודה ―אנונימי לא חתם
- ה"השחרה" שאתה מכוון אליה היא תהליך חמצון טבעי, פוטסיום סורבט הוא חומר משמר, כלומר הוא שומר על תכונות המזון, ולכן להפך הוא מונע את החמצון וההשחרה. ייתכן והפלפל שמשתמשים בו כהה יותר, אף על פי שיש לקחת בחשבון שככל שפלפל ירוק יותר הוא למעשה פחות בשל ונוטה למרירות. איני בקיא ברזי הכנת הסחוג- לא בן העדה הנכונה ;-), אך במחיקו יש הקולים ומעשנים את הפלפלים עד שהם הופכים שחורים- צ'יפוטלה. קח בחשבון שלסחוג מוסיפים גם תבלינים כמו כמון שמכהים התערובת.213.8.204.3 14:13, 31 בינואר 2018 (IST)
- אתה לא צריך לשייך עצמך שייך לשום "עדה" בכדי להיות בקיא ברזי הכנת מה שמכונה "סחוק". הקלייה שאתה מדבר עליה היא הליך סביר, אמנם מרקם הפלפלים בסחוק זה לטעמי הוא טרי וגם, לטעמי האישי, אין טעם חזק במיוחד של כמון אך זה כמובן מסייע כפי שאתה מתאר. מעבר לכך, יש גם המון ממרחי פסטו כהים שיש בהם חומר משמר אבל שום רכיב שיהפכם ככה - זה מקטין הסבירות שמדובר בייבוש\סינון ומגדיל הסיכוי שמדובר בפוטסיום סורבט. ―אנונימי לא חתם
- בערך סחוג מצוין שמדובר תמיד בפלפלים טריים. הסורבט לא יכהה התערובת, תוכל לנסות זאת בעצמך, אך למיטב ידיעתי תצטרך לקנות לפחות ק"ג...אני מניח שמדובר בסוג הפלפל ובתבלינים, מניח שאתה משתמש באנהיים ניו-מקסיקו השכיח בישראל, אך איני מכיר הפלפל המשמש את היצרנים המסחריים (אך באורח מבלבל סביר שמדובר באותו תת-זן), תוכל להתקשר ליצרן ואני לא רואה סיבה שהם לא יסכימו להגיד באיזה פלפל משתמשים. בנוגע לפסטו, פסטו מוכן איכותי(כמה שניתן) דווקא יהיה בהיר בגלל תכולת שמן הזית (התחליב שנוצר) והבחירה בריחן מעלים צעירים. פסטו "כהה" בוודאי יוצר מזנים כהים יותר, ומעלים בוגרים יותר (ואלי גם גידול בתאני עודף חנקן בקרקע), ייתכן ונחשף במידה לחמצון לפני הוספת המשמר. והשערה אחרונה היא בסוג השמן, איני מכיר פסטו שלא הוכן עם שמן זית, וייתכן ושמנים אחרים יניבו תוצאות אחרות (כאן אולי ראוי לציין שגם כאשר הכנתי פסטו עם שמני זית כהים למדי- אף על פי שמעדיף משמן לצ'ינו- התוצאה בהירה).213.8.204.3 00:44, 1 בפברואר 2018 (IST)
- אתה לא צריך לשייך עצמך שייך לשום "עדה" בכדי להיות בקיא ברזי הכנת מה שמכונה "סחוק". הקלייה שאתה מדבר עליה היא הליך סביר, אמנם מרקם הפלפלים בסחוק זה לטעמי הוא טרי וגם, לטעמי האישי, אין טעם חזק במיוחד של כמון אך זה כמובן מסייע כפי שאתה מתאר. מעבר לכך, יש גם המון ממרחי פסטו כהים שיש בהם חומר משמר אבל שום רכיב שיהפכם ככה - זה מקטין הסבירות שמדובר בייבוש\סינון ומגדיל הסיכוי שמדובר בפוטסיום סורבט. ―אנונימי לא חתם
למה פירקו את תחנת החלל מיר?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
זה לא ברור לי מהערך. אפשר הסבר במשפט? תודה מראש. ―אנונימי לא חתם
- היא הייתה מיושנת. רבים מהרכיבים שלה עברו את תוחלת החיים שתוכננו להם וכבר היוו סכנה. זה לא היה תאורטי - ממירי החמצן התלקחו והעמידו את כל הצוות בסכנת נפשות. תיקון והחלפת רכיבים כה רבים היה בלתי אפשרי. גריטה הייתה האופציה המעשית היחידה. אילן שמעוני - שיחה 07:11, 31 בינואר 2018 (IST)
- תחנת החלל מיר היתה אחת הישגים הגדולים של האנושות בזמנה. היא פעלה במשך 15 שנה שזה הרבה מאוד זמן עבור משימת חלל מאוישת בסדר גודל שכזה. בנוסף לבלאי שאילן ציין, היתה לפי שמועות עוד בעיה: מערכת האוורור. תחנת חלל הסריחה כמו צואה. ליטרלי. Corvus,(Nevermore) 11:38, 31 בינואר 2018 (IST)
- מה, במסגרת תחלופת אנשי הצוות לא היה פינוי פסולת מן התחנה כלל? לא שתלו צמחי אינדור שיסייעו קצת למערכת האיוורור להחלם בהצטברות הריח? ―אנונימי לא חתם
- אז פליטת גזי אדם בחללית היא בעיה טכנית שההתמודדות איתה היא על אחריות מערכת העצבים של האסטרונאוטים. מערכות הפילטרים לא היו מספיק יעילות (ויש מצב שגם עכשיו לא עדיין לא) בשביל להוריד את מפלס הריח לרמה סבירה. בסרטי חלל ובסרטי תדמית לא ממש מראים די הרבה דברים מגעילים שהם חלק מהשגרה בחללית (חיתולים, צינור דמוי שואב אבק שיש להשתין לתוכו ואחר שיש להפליץ לתוכו, חגורות בטיחות שצריך לשים כשיושבים על האסלה ועוד. ראו גם שירותים בחלל ). בחלליות ישנות הריח הרע הולך ומצטבר, עד לרמה שהצוות מתחנן שהחללית תיפול כבר... בקיצור ילדים: לא תהיו אסטרונאוטים. Corvus,(Nevermore) 14:44, 31 בינואר 2018 (IST)
- אני אומר, ילדים, תהיו אסטרונאטים אם בא לכם, אך תדאגו לצמחיי אינדור ריחניים וטכנולוגיות טיהור אוויר מתקדמות ולמקסימום בטיחות. ―אנונימי לא חתם
- אז פליטת גזי אדם בחללית היא בעיה טכנית שההתמודדות איתה היא על אחריות מערכת העצבים של האסטרונאוטים. מערכות הפילטרים לא היו מספיק יעילות (ויש מצב שגם עכשיו לא עדיין לא) בשביל להוריד את מפלס הריח לרמה סבירה. בסרטי חלל ובסרטי תדמית לא ממש מראים די הרבה דברים מגעילים שהם חלק מהשגרה בחללית (חיתולים, צינור דמוי שואב אבק שיש להשתין לתוכו ואחר שיש להפליץ לתוכו, חגורות בטיחות שצריך לשים כשיושבים על האסלה ועוד. ראו גם שירותים בחלל ). בחלליות ישנות הריח הרע הולך ומצטבר, עד לרמה שהצוות מתחנן שהחללית תיפול כבר... בקיצור ילדים: לא תהיו אסטרונאוטים. Corvus,(Nevermore) 14:44, 31 בינואר 2018 (IST)
- מה, במסגרת תחלופת אנשי הצוות לא היה פינוי פסולת מן התחנה כלל? לא שתלו צמחי אינדור שיסייעו קצת למערכת האיוורור להחלם בהצטברות הריח? ―אנונימי לא חתם
- תחנת החלל מיר היתה אחת הישגים הגדולים של האנושות בזמנה. היא פעלה במשך 15 שנה שזה הרבה מאוד זמן עבור משימת חלל מאוישת בסדר גודל שכזה. בנוסף לבלאי שאילן ציין, היתה לפי שמועות עוד בעיה: מערכת האוורור. תחנת חלל הסריחה כמו צואה. ליטרלי. Corvus,(Nevermore) 11:38, 31 בינואר 2018 (IST)
על היהודאים והישראלים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
1.האם היהודאים והישראלים היו חלק מאותו עם? אם כן, מה הביא אותם להקים דווקא שתי ממלכות (לפי הדעה כמובן שלא הייתה ממלכה מאוחדת), ולא פשוט ממלכה אחת ויחידה לעצמם? מדוע הם החליטו להתפצל? ואם לא, מדוע בחרו הפליטים מממלכת ישראל, שזה עתה נחרבה בידי אשור, להימלט דווקא אל ממלכת יהודה - כלומר - מדוע הם הרגישו קשר מיוחד דווקא ליהודאים? למה הם לא ברחו לממלכה אחרת (נראה לכאורה כי היה קשר מסוים ביניהם, במה שהביא אותם להרגיש ב״בית״ אצל היהודאים)?
2. מתי ולמה החליטו לשנות את שמם של היהודאים ל״יהודים״? אני רואה במקורות שונים כי בזמן מסוים הם היו נקראים "judeans", ולאחר מכן פשוט "Jews". באיזו נקודת זמן בדיוק אירע השינוי, ומהו הנימוק אליו?
- 1. לפי המקור הכתוב היחיד שקיים בעניין זה, התנ"ך, מדובר באותו עם והפיצול היה פוליטי בעיקרו. אתה ודאי מכיר את הסיפור. מבחינה ארכיאולוגית הממצא החומרי בצפון ובדרום די דומה (יש כמובן הבדלים אזורייים וכלכליים) וקצת הכתובות שנשמרו הן באותה שפה, אבל מן הראוי להבהיר שלפי הקריטריון הזה גם הכנענים/פיניקים שייכים לאותה קבוצה.
- 2. יהודאי = איש ממלכת יהודה (כמו ישראלי במובן המודרני, אם תרצה). יהודי = בן לעם ישראל. Reuveny - שיחה 11:09, 31 בינואר 2018 (IST)
- Reuveny, מאין הגיעה אלינו המילה "יהודאי"? היא מופיעה במקורות העבריים? Liad Malone - שיחה 14:49, 31 בינואר 2018 (IST)
- (אני מבין שזה אינו דיון משני, כי קשור לשאלה בטבורו...) "יהודאי" יכול לכוון לצורה הארמית למילה יהודים או עבריים (שהעדיפו בתרגום אונקלוס), אך למעשה זהו מונח שהתקבל בביקורת המקרא ובארכאולוגיה להבחנה בין ממלכת יהודה, ממלכת ישראל ובין המושג המודרני "יהודי".213.8.204.3 14:55, 31 בינואר 2018 (IST)
- אכן, כדברי האנונימי, "יהודאי" זה מילה ארמית שפירושה "יהודי", והיא מופיעה בשני התלמודים וגם בתרגום אונקלוס והלאה. השימוש במילה זו לשם תיאור בן ממלכת יהודה הוא מודרני לחלוטין. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 16:42, 31 בינואר 2018 (IST)
- (אני מבין שזה אינו דיון משני, כי קשור לשאלה בטבורו...) "יהודאי" יכול לכוון לצורה הארמית למילה יהודים או עבריים (שהעדיפו בתרגום אונקלוס), אך למעשה זהו מונח שהתקבל בביקורת המקרא ובארכאולוגיה להבחנה בין ממלכת יהודה, ממלכת ישראל ובין המושג המודרני "יהודי".213.8.204.3 14:55, 31 בינואר 2018 (IST)
- 1. מכיוון שאתה כבר יוצא מנקודת ההנחה שלא הייתה ממלכה מאוחדת, לא חייבים להניח שמראש היה עם. שהרי אם הדיווח של ספר שמואל על הממלכה המאוחדת אינו מדוייק, בהחלט סביר שגם הדיווח של ספר שופטים וספר יהושע. אפשרות סבירה אחרת היא שממלכת יהודה הייתה בראשיתה ממלכה נלווית לממלכת ישראל (או שומרון, או בית עמרי) החזקה והמתקדמת ממנה. היא התחילה לעמוד בפני עצמה לאחר חורבן ממלכת ישראל. Tzafrir - שיחה 02:13, 2 בפברואר 2018 (IST)
- Tzafrir הדיווח בספר שופטים הוא לא בדיוק של ממלכה מאוחדת אלא של חברה שבטית, השבטים היו נערכים בקואליציות אזוריות בעתות מצוקה אך כמעט תמיד היו שבטים בלתי מעורבים ואף סכסוכים בין השבטים(פילגש בגבעה). התשובה לשאלה 1, היא שבמקור לא היו שתי ממלכות אלא ממלכות רבות, גם על פי התיאור המקראי (מלך סדום, מלך עמורה, מלך צוער, מלך הבשן, מלך שלם...) המבנה המדיני המקובל היה למעשה של ערי-מדינה. במחקר קשה לראות קשר עמוק יותר בין ישראל ובין יהודה, כיוון שגם בתיאור המקראי מדובר על עוינות וסכסוך בין הממלכות, גם בגלל הקשיים הטכניים (בכל זאת עברו 3000 שנה) וגם כיוון שישנו מקור משותף, ככל הנראה, לממלכות האזור כמו מואב, עמון, צידון, צור... המקור המשותף הזה קיים גם על פי המקרא. בנוגע ל"שארית הפליטה" מכיבושי אשור- ובכן ערי ישראל נפגעו, אנחנו לא באמת יודעים שרק אוכלוסיית יהודה גדלה משמעותית בשנים סמוכות. השערות שאפשר להעלות הן שיהודה הייתה קרובה ונכונה במידה לקבל הפליטים. אפשר אולי להביט לדגמה במלחמת האזרחים הסורית, המקומות עם הפליטים הרבים ביותר הם ירדן, טורקיה ולבנון, המקומות הסמוכים שאינם אזור מלחמה.31.154.81.17 20:32, 4 בפברואר 2018 (IST)
- בספר שופטים עוד לא היתה ממלכה, אלא ברית של שבטים. הממלכה הריבונית מתחילה כמדומני רק בספר שמואל. Liad Malone - שיחה 01:37, 5 בפברואר 2018 (IST)
- גם ברית השבטים לא הייתה מלאה באופן תמידי באותה תקופה. ראו לדוגמה מלחמת סיסרא#הכנות למרד. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 09:53, 5 בפברואר 2018 (IST)
- בספר שופטים עוד לא היתה ממלכה, אלא ברית של שבטים. הממלכה הריבונית מתחילה כמדומני רק בספר שמואל. Liad Malone - שיחה 01:37, 5 בפברואר 2018 (IST)
- Tzafrir הדיווח בספר שופטים הוא לא בדיוק של ממלכה מאוחדת אלא של חברה שבטית, השבטים היו נערכים בקואליציות אזוריות בעתות מצוקה אך כמעט תמיד היו שבטים בלתי מעורבים ואף סכסוכים בין השבטים(פילגש בגבעה). התשובה לשאלה 1, היא שבמקור לא היו שתי ממלכות אלא ממלכות רבות, גם על פי התיאור המקראי (מלך סדום, מלך עמורה, מלך צוער, מלך הבשן, מלך שלם...) המבנה המדיני המקובל היה למעשה של ערי-מדינה. במחקר קשה לראות קשר עמוק יותר בין ישראל ובין יהודה, כיוון שגם בתיאור המקראי מדובר על עוינות וסכסוך בין הממלכות, גם בגלל הקשיים הטכניים (בכל זאת עברו 3000 שנה) וגם כיוון שישנו מקור משותף, ככל הנראה, לממלכות האזור כמו מואב, עמון, צידון, צור... המקור המשותף הזה קיים גם על פי המקרא. בנוגע ל"שארית הפליטה" מכיבושי אשור- ובכן ערי ישראל נפגעו, אנחנו לא באמת יודעים שרק אוכלוסיית יהודה גדלה משמעותית בשנים סמוכות. השערות שאפשר להעלות הן שיהודה הייתה קרובה ונכונה במידה לקבל הפליטים. אפשר אולי להביט לדגמה במלחמת האזרחים הסורית, המקומות עם הפליטים הרבים ביותר הם ירדן, טורקיה ולבנון, המקומות הסמוכים שאינם אזור מלחמה.31.154.81.17 20:32, 4 בפברואר 2018 (IST)
- Reuveny, מאין הגיעה אלינו המילה "יהודאי"? היא מופיעה במקורות העבריים? Liad Malone - שיחה 14:49, 31 בינואר 2018 (IST)
מתי החל ומתי הסתיים השלטון המצרי על ארץ ישראל וסביבתה (לפני הספירה)?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
אפשר לצרף ערך בנושא? תודה. ―אנונימי לא חתם
- ראה, גם וגם. הפרעונים שכבשו את אזור כנען היו מתחילת השושלת ה-18, כראקציה לשלטון כנעני שקדם להם, כיבושים אלה נשנו בשושלת ה-19 גם כחלק מקרב קדש, אך קשרי המסחר והתלות קדמו לכיבוש האימפריאליסטי המצרי, כפי שתוכל לקרוא גם בערך חיקסוס (אולי "הדור של יוסף"). התלות במצרים לא חלפה גם בימות הממלכה הישראלית כפי שניתן ללמוד מהנישואים הפוליטיים המתוארים בספר מלכים של שלמה ובת פרעה, כמו גם בריחתו של ירבעם למצרים של שישק, אך הם השתנו כמובן נוכח ההתפתחות הפוליטית והשלטונית באזור, וגם נוכח קשרים שהתהדקו עם ממלכות אחרות. בספרי הנביאים עולה תמונה, מקובלת גם ממקורות חוץ מקראיים, של חידוש הברית עם מצרים בימי צדקיהו, דבר שהוביל לחורבן ירושלים ויהודה.213.8.204.3 00:59, 1 בפברואר 2018 (IST)
- בשאלת סיום השלטון המצרי, מדובר היה בתהליך בו נכנסו גויי הים וקנו אחיזה משלהם בשטחי החוף, וכנראה במקביל, מלכים מקומיים שונים מרדו בשלטון המצרי, וערים מסוימות היו נתונות להשפעות מעמים אחרים, אין כל כך שקט כבר אז במזרח הקרוב, שליטים התחלפו תדיר, וערים עברו מהשפעה אחת לאחרת.213.8.204.3 01:05, 1 בפברואר 2018 (IST)
- יש ערך: תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל. Reuveny - שיחה 09:20, 1 בפברואר 2018 (IST)
- זה נראה לי מעט כללי, בטח תסכים שמוטב שייכתב ערך ייעודי (שאינני יודע איך הוא אמור להיקרא). ―אנונימי לא חתם
- כיצד ניתן למקד יותר ערך, לא רק שהוא עוסק ביחידה גאוגרפית מוגדרת, הוא עוסק בה ביחידת זמן מוגדרת. מלבד זאת, תוכל לבחון הקישורים הנוספים שהובאו, שהם למעשה חופפים בדברים רבים. עליך לקחת בחשבון שהיסטוריה איננה סיפור רציף בו יודעים הכל, אנו יודעים דברים מסוימים והאחרים נתונים להשערות בלבד, לעיתים השערות אלה מבוססות יותר, ולעיתים האפשרויות רבות יותר.213.8.204.3 11:12, 1 בפברואר 2018 (IST)
- אני לא חושב כך. הערך הזה (כפי שמוצהר כבר במשפט הראשון) סוקר בדיוק את תקופת השלטון המצרי בכנען מהיבטים שונים, ולא שום דבר אחר. Reuveny - שיחה 11:49, 1 בפברואר 2018 (IST)
- אז למה לא לשנות את שמו לכזה שיתאים לעיקר תוכנו? ―אנונימי לא חתם
- השם הנוכחי הוא השם המתאים ביותר, זהו חלק מכרוניקה המגוללת את קורות ארץ ישראל, וזו גם הדרך היעילה ביותר לחפש המידע (ולמצוא אותו)- היסטוריה של ארץ ישראל. את המידע ניתן למצוא גם בחיפוש לא ארוך במיוחד אחר מידע על האימפריה המצרית, או על "מצרים העתיקה" (גם כן היסטוריה). אם יש לך הצעה לשם שנראה לך כמו חיפוש שכיח אפשר אולי לערוך הפניה.213.8.204.3 13:22, 1 בפברואר 2018 (IST)
- אז למה לא לשנות את שמו לכזה שיתאים לעיקר תוכנו? ―אנונימי לא חתם
- זה נראה לי מעט כללי, בטח תסכים שמוטב שייכתב ערך ייעודי (שאינני יודע איך הוא אמור להיקרא). ―אנונימי לא חתם
- יש ערך: תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל. Reuveny - שיחה 09:20, 1 בפברואר 2018 (IST)
- בשאלת סיום השלטון המצרי, מדובר היה בתהליך בו נכנסו גויי הים וקנו אחיזה משלהם בשטחי החוף, וכנראה במקביל, מלכים מקומיים שונים מרדו בשלטון המצרי, וערים מסוימות היו נתונות להשפעות מעמים אחרים, אין כל כך שקט כבר אז במזרח הקרוב, שליטים התחלפו תדיר, וערים עברו מהשפעה אחת לאחרת.213.8.204.3 01:05, 1 בפברואר 2018 (IST)
טיול הלוך ושוב של 4.2 שנות אור בלי חור תולעת - כמה שנים יחלפו בכדור הארץ?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
נניח שאסטרונאוט טס למערכת השמש אלפא קנטאורי במשך 4.2 שנות אור, ישירות, בלי שימוש בחור תולעת. כאשר הוא יגיע לשם וישהה שם נניח שנה רגילה ואח"כ יחזור לכדור הארץ באותה דרך ישירה (גם ללא חור תולעת), כמה שנים יחלפו בכדור הארץ, בהתבסס על תורת היחסות הכללית? תודה ―אנונימי לא חתם
- זה תלוי במהירות הטיסה. אם מהירות האסטרונאוט קרובה מאוד למהירות האור, זה יהיה בערך 9.5 שנים. תורת היחסות לא עוסקת בזה, אלא ביחס בין הזמן שמודד האסטרונאוט לזמן שעובר בכדור הארץ. משה פרידמן - שיחה 02:19, 1 בפברואר 2018 (IST)
- מה שכן קשור כאן לתורת היחסות, זה שלאסטרונאוט המסע כולו ייקח שנייה... בהנחה שהחללית מהירה די הצורך. אילן שמעוני - שיחה 07:12, 1 בפברואר 2018 (IST)
- חשוב לציין, בטח אם אתה האלמונימי ששאל לגבי חורים שחורים וחורי תולעת, שאין התייחסות לחורי תולעת במחקר למעט השערות בקצהו של המחקר האסטרופיזיקלי, במקום שהוא כבר לא כל כך מחקר. השאלה שלך מעט טריקית, כיוון שאתה שואל כמה שנים יעברו בכדור הארץ מבלי לציין באיזו מהירות הוא נוסע. באשר להערות המהותיות לגבי מדידת הזמן השונה תוכל לקרוא בערך טרנספורמציות לורנץ, ואולי להקדים בהכנה עם טרנספורמציית גליליי, זו פיזיקה שנוגעים בה גם בתיכון.213.8.204.3 11:26, 1 בפברואר 2018 (IST)
- האסטרונאוט לא יכול לטוס "במשך 4.2 שנות אור". שנת אור היא מידת אורך ולא מידת
מרחקזמן. עוזי ו. - שיחה 20:27, 1 בפברואר 2018 (IST)- עוזי ו., התכוונת לזמן? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:29, 1 בפברואר 2018 (IST)
- "שנת אור" היא כ9.5 טריליון (10 בחזקת 12) ק"מ ולא יחידת זמן, עוזי כנראה עלה על מקור הבלבול של השואל (לכן השואל לא ציין מהירות).213.8.204.14 21:10, 1 בפברואר 2018 (IST)
- עוזי ו., התכוונת לזמן? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:29, 1 בפברואר 2018 (IST)
- מה שכן קשור כאן לתורת היחסות, זה שלאסטרונאוט המסע כולו ייקח שנייה... בהנחה שהחללית מהירה די הצורך. אילן שמעוני - שיחה 07:12, 1 בפברואר 2018 (IST)
למה קיים בכלל הקונספט של שכר ברוטו?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
למה לא לשלם לבן אדם שאכן עושה עבודתו ולא מנצל את מקום העבודה את שכרו לפי שעה? כלומר, אם שכרו לשעה הוא נניח 40 ש"ח לשעה, למה לא פשוט לשלם לו לפי שכר זה + נסיעות, פנסיה, חופשות, ימי מחלה אם ישנם, וביטוח בסיסי? Thanks in advance. ―אנונימי לא חתם
- למען האמת שאלתך לא ברורה, שכן זה בדיוק מה שקורה בדרך כלל. הסכם השכר הרגיל הוא שכר ברוטו. המעסיק והעובד מסכמים שכר לשעה או לחודש, והמעסיק משלם לו את השכר הזה, בתוספת סכומים נוספים שהעובד זכאי להם לפי החוק. אלא שהעובד, כמו כל אדם במדינה, חייב בתשלום מס הכנסה, וכן חייב בתשלומים נוספים לפי חוק (ביטוח לאומי) או לפי הסכמי העבודה הקיבוציים (הפרשה לפנסיה). בעקרון היה אפשר להגיד שהעובד ישלם בעצמו את המס ואת הסכומים האחרים, אבל בגלל שזה יכול להיות מסובך לחשב, ובגלל שיותר קל לרשויות המס לעבוד מול המעסיקים מאשר מול העובדים, העיקרון הוא של ניכוי במקור. המעסיק מוריד מהתשלום שהוא מעביר לעובד את הסכומים שאמורים להשתלם לגופים האחרים והוא אחראי להעביר אותם ישירות אליהם. לפעמים, עובדים ומעסיקים מגיעים להסכם שכר נטו שלפיו העובד יקבל סכום קבוע לשעה או לחודש אחרי הניכויים. המשמעות של זה היא שהמעסיק עושה את החישובים שלו כדי לשלם לעובד שכר ברוטו שיביא לשכר הנטו המוסכם. בתיאוריה,אם תסתכל בתלוש של עובד שאינך מכיר את תנאי ההעסקה שלו, לא תדע אם הוא מועסק לפי שכר נטו או שכר ברוטו (מעשית, בהרבה מקרים אפשר לדעת לפי דרך הרישום, או בגלל הנטייה האנושית להסכים על מספרים עגולים). ההבדל המשמעותי בין הסכם שכר נטו להסכם שכר ברוטו הוא כשיש שינוי בתנאים של העובד, מבחינת התשלומים, למשל אם הוא מקבל נקודת זיכוי נוספת בשל לידת ילד. לגבי עובד בשכר נטו לא יהיה שום שינוי בכסף שיקבל בפועל על עבודתו, אלא שהמעביד ישלם לו פחות בברוטו (כלומר יעביר פחות לרשות המסים). לעומת זאת, עובד בשכר ברוטו, יקבל את הזיכוי באופן ישיר, כך שבעוד שמבחינת המעביד הוא ישלם את אותו הסכום, העובד יקבל תשלום גבוה יותר בנטו. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:07, 1 בפברואר 2018 (IST)
- נראה שכוונת השואל היא מדוע נטל המס נופל על המועסק ולא על המעסיק ביחסי העבודה. האם אני צודק אלמונימי שאתה מכוון לכך שהמעסיק יסכם עם המועסק על שכר ואת מסי השכר ישלם בעצמו ולא שירדו-ינוכו משכרו של המועסק? במידה וכן, אתה מכוון לביטול "מס הכנסה" לטובת "מס חברות" בלבד... זה לא נשמע הוגן במיוחד. בכל מקרה בבואך למקום עבודה, בתנאי שישנו משא ומתן אפקטיבי (לא מתקיים עבור עובדים רבים בעבודות דוחק- לכן הן מכונות "דוחק") אתה יכול לדרוש שכר נטו מסוים, זה יותר ממקובל, זהו חלק מתכנון מס, ואחד לא אגרסיבי בכלל.213.8.204.3 11:06, 1 בפברואר 2018 (IST)
- זה לא פשוט כל כך - בעבר הרחוק סיכמתי עם המעסיק שלי על שכר נטו ומזה חושב לי שכר הברוטו. כשנולד לי ילד נוסף המס על שכרי הצטמצם והמרוויח היה... המעסיק שלי. בברכה. ליש - שיחה 19:09, 1 בפברואר 2018 (IST)
- זה לא כל כך עונה על השאלה. שכר ברוטו קיים בגלל שיטת המיסוי הנהוגה ברוב המדינות המודרניות. בעבר לא היה שכר ברוטו וכל השכר היה "שכר נטו". לא הטילו מס על העבודה, אלא על דברים אחרים (למשל מס גולגולת). גילגמש • שיחה 06:02, 9 בפברואר 2018 (IST)
- זה לא פשוט כל כך - בעבר הרחוק סיכמתי עם המעסיק שלי על שכר נטו ומזה חושב לי שכר הברוטו. כשנולד לי ילד נוסף המס על שכרי הצטמצם והמרוויח היה... המעסיק שלי. בברכה. ליש - שיחה 19:09, 1 בפברואר 2018 (IST)
- נראה שכוונת השואל היא מדוע נטל המס נופל על המועסק ולא על המעסיק ביחסי העבודה. האם אני צודק אלמונימי שאתה מכוון לכך שהמעסיק יסכם עם המועסק על שכר ואת מסי השכר ישלם בעצמו ולא שירדו-ינוכו משכרו של המועסק? במידה וכן, אתה מכוון לביטול "מס הכנסה" לטובת "מס חברות" בלבד... זה לא נשמע הוגן במיוחד. בכל מקרה בבואך למקום עבודה, בתנאי שישנו משא ומתן אפקטיבי (לא מתקיים עבור עובדים רבים בעבודות דוחק- לכן הן מכונות "דוחק") אתה יכול לדרוש שכר נטו מסוים, זה יותר ממקובל, זהו חלק מתכנון מס, ואחד לא אגרסיבי בכלל.213.8.204.3 11:06, 1 בפברואר 2018 (IST)
זיהוי מולאי מוחמד כובש מרוקו[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן
בערך דוד אבוחצירא מובא :בשנת ה'תרע"ז (1917) כבש צבא צרפת את מרוקו. הערבים התארגנו בראשות מולאי מוחמד בן קאסם ונלחמו בצרפתים" מישהו יכול להפנות אותי למלחמה זו או לאיש זה אפילו בויקיפדיות בשפות שונות אבי84 - שיחה 12:06, 1 בפברואר 2018 (IST)
- תוכל לקרוא בערך (אנ'). המעורבות הצרפתית במרוקו החלה במאה ה-19, וב-1904 החלו ניסיונות הכיבוש. ב-1912 מוסד הכיבוש הצרפתי, ראה הסכם פס ובאנגלית גם. עד 1934 מחוזות רבים מרדו בכיבוש הזר ראה מלחמת ריף. מולאי הוא תואר הנסיך במרוקו.213.8.204.3 13:42, 1 בפברואר 2018 (IST)
- תודה, אם כן הוא אחיו של עבד אל-כרים אל-ח'טאבי?אבי84 - שיחה 14:58, 1 בפברואר 2018 (IST)
- נראה לי שהזיהוי הזה שגוי, עבד אל-כרים היה ברברי, מצפון מרוקו (הרחק מתאפילאלת), אחיו היה צעיר ממנו, והמאבק שלהם התחיל כנגד הספרדים ב-1920-1921, אם המידע מבוסס אז אפשר להניח שמדובר במנהיג מורד ממשפחת המלוכה (או כזה שביקש לקנות מעמד עם התואר), בכל מקרה כנראה מדובר בדמות משנית, כי לא נמצאים איזכורים שלו לבד מזה בהקשר של אבוחצירא- קח בחשבון שהיו מרידות רבות בשנים הללו בערים שונות במרוקו, גם בתאפילאלת.213.8.204.3 15:15, 1 בפברואר 2018 (IST)
- מעניין, גם אני תוהה על מה המידע בערך מבוסס, לא מצאתי מלך או שר בשם זה 'מוחמד בן קאסם' ולכן שאלתי. אולי בויקיפדיה המרוקאית? בכל אופן תודהאבי84 - שיחה 19:47, 1 בפברואר 2018 (IST)
- אני נוטה לחשוב שמדובר או בדמות משנית או בבלבול השם, בכל מקרה ערך רלבנטי יותר הוא, תאפילאלת נכבשה בדצמבר 1917, מנהיג המקומיים היה מוחא או-סיד שחבר למלך הגולה עבד אל עזיז.213.8.204.14 20:47, 1 בפברואר 2018 (IST)
- אבי84 במקרה שלא קראת התגובה האחרונה שלי, ראה למעלה...31.154.81.17 20:10, 4 בפברואר 2018 (IST)
- אופס, תודה על ההיענות והתיוג. כנראה 'מוחמד בן קאסם' היה דמות משנית, מתחתיו של 'מוחא או-סיד', ולכן אין לה התייחסות מפורשת. בכל אופן ניסינו לאתרו. בברכה אבי84 - שיחה 20:14, 4 בפברואר 2018 (IST)
- אבי84 במקרה שלא קראת התגובה האחרונה שלי, ראה למעלה...31.154.81.17 20:10, 4 בפברואר 2018 (IST)
- אני נוטה לחשוב שמדובר או בדמות משנית או בבלבול השם, בכל מקרה ערך רלבנטי יותר הוא, תאפילאלת נכבשה בדצמבר 1917, מנהיג המקומיים היה מוחא או-סיד שחבר למלך הגולה עבד אל עזיז.213.8.204.14 20:47, 1 בפברואר 2018 (IST)
- מעניין, גם אני תוהה על מה המידע בערך מבוסס, לא מצאתי מלך או שר בשם זה 'מוחמד בן קאסם' ולכן שאלתי. אולי בויקיפדיה המרוקאית? בכל אופן תודהאבי84 - שיחה 19:47, 1 בפברואר 2018 (IST)
- נראה לי שהזיהוי הזה שגוי, עבד אל-כרים היה ברברי, מצפון מרוקו (הרחק מתאפילאלת), אחיו היה צעיר ממנו, והמאבק שלהם התחיל כנגד הספרדים ב-1920-1921, אם המידע מבוסס אז אפשר להניח שמדובר במנהיג מורד ממשפחת המלוכה (או כזה שביקש לקנות מעמד עם התואר), בכל מקרה כנראה מדובר בדמות משנית, כי לא נמצאים איזכורים שלו לבד מזה בהקשר של אבוחצירא- קח בחשבון שהיו מרידות רבות בשנים הללו בערים שונות במרוקו, גם בתאפילאלת.213.8.204.3 15:15, 1 בפברואר 2018 (IST)
- תודה, אם כן הוא אחיו של עבד אל-כרים אל-ח'טאבי?אבי84 - שיחה 14:58, 1 בפברואר 2018 (IST)
שאלת לינוקס[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
האם ניתן להריץ פקודת unzip שכוללת ביטוי case insensitive? המטרה היא לפתוח את כל הקבצים שמתחילים בביטוי xyz בין אם נכתב xyz/XYZ/xYz או כל וריאציה אחרת. אולי בכל זאת אפשר לסגור את זה עם unzip לפני שאני מערב סינטקס מגעיל של find. תודה רבה ―אנונימי לא חתם
- שאלת הבהרה: האם הכוונה היא לכל הארכיונים עם שם כזה שיש באזור או לכל הקבצים עם שם כזה מתוך ארכיון נתון? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:05, 1 בפברואר 2018 (IST)
- לכל הארכיונים שיש עם שמות כאלה בתיקייה הנוכחית. ―אנונימי לא חתם
- נסה יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:33, 1 בפברואר 2018 (IST)
unzip [xX][yY][zZ]*
- אחלה פיתרון, נראה שהטוב ביותר גם בשמות קבצים ארוכים כמו phpminiadmin.zip שיכול להיות גם phpMiniAdmin, נניח. בגלל שאצלי שם הקובץ ארוך, פשוט איחסנתי את ה regex במשתנה ואח"כ עשיתי הרחבת משתנה בכל מקום שהייתי צריך. ―אנונימי לא חתם
- נסה
- לכל הארכיונים שיש עם שמות כאלה בתיקייה הנוכחית. ―אנונימי לא חתם
- את כל הקבצים? unzip מקבלת רק פרמטר אחד של שם ארכיון. צריך לזכור שמי שמפרש את הפקודה הזו הוא המעטפת (לרוב: באש) והיא יוצרת שורת פקודה עם קבצים מוגדרים. אם לא מובטח שיש רק קובץ אחד, זה חייב ממילא להעשות בלולאת for או משהו דומה. דרך קצת יותר פשוטה מ־find (אבל פחות עמידה בשמות קבצים עם תווים מוזרים: ls -d * | grep -i ^xyz #. Tzafrir - שיחה 02:07, 2 בפברואר 2018 (IST)
מה נחשב ליבוא?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
הבנתי שלפי חוקי ישראל יבוא של טלפון נייד דורש אישור ממשרד התקשורת. אז מה פוטר תייר שנכנס עם הטלפון שלו לישראל מלעבור על החוק? כלומר איך זה שהטלפון שלו לא נחשב "יבוא"? Corvus,(Nevermore) 19:00, 1 בפברואר 2018 (IST)
- למיטב זיכרוני פריט עד שווה ערך ל-200$ אינו נדרש בדיווח, זה נוגע לישראלים, אך מי שאינו ישראלי, נכנס ויוצא מישראל אינו חייב במס על פריטים שלא נרכשו בישראל.213.8.204.14 20:19, 1 בפברואר 2018 (IST)
- השאלה איננה על מכסים. משה פרידמן - שיחה 20:25, 1 בפברואר 2018 (IST)
- גם שאלת המכס זה רלוונטי אם חושבים על זה. איך תייר שלוקח איתו נייד (שעולה יותר מ-200$ אולי) לא נחשב לעבריין לפי חוקי ישראל? לא נראה לי שחוקי המכס מבחינים פה בין ישראלי ל"לא ישראלי". Corvus,(Nevermore) 20:27, 1 בפברואר 2018 (IST)
- הוא בפירוש לא עבריין, אנשים נכנסים בהמוניהם עם טבעות זהב ויקרי ערך עליהם, הם לא ישראלים, והם נכנסים ויוצאים עם הפריטים. בעיקרון אם מביאים מתנה (לא עוזבת את ישראל) מערך מסוים יש לשלם מסים, לבני משפחה הערך גבוה יותר. אגב הערך 200$ מכוון למע"מ ולא רק למכס.213.8.204.14 20:38, 1 בפברואר 2018 (IST)
- אני רואה לפי אתר המכס שעבור תיירים להביא טלפון נייד זה כן עבירה (לא מופיע ברשימת הדברים הפטורים ממכס). אבל תכשיטים, סנדוויץ' ומצלמה זה לא. וגם מותר לסחוב איתך טלוויזיה ומכונות כתיבה. Corvus,(Nevermore) 20:46, 1 בפברואר 2018 (IST)
- לקונה אינה עבירה.213.8.204.14 20:48, 1 בפברואר 2018 (IST)
- לשון החוק אומר שכן, אתה אומר שלא. משום מה אני מאמין יותר ללשון החוק. Corvus,(Nevermore) 20:55, 1 בפברואר 2018 (IST)
- איפה כתוב שצריך להצהיר על טלפון...? זו בסך הכל לקונה, אבל אם אתה מתעקש, תעבור במסלול האדום.213.8.204.14 21:08, 1 בפברואר 2018 (IST)
- בקישור. קרא את המידע בקישור המצורף, בהחלט יכול להועיל. בסעיף א' כתוב במפורש שמותר לייבא רק דברים מהרשימה. "מידע נוסף" בסעיף ב' מפנים למקרה של טלפון נייד לאישור ממשרד התקשרות. אני יודע שפועל ההוראות לא מיושמות, אבל אין זה לאקונה, מכיוון שהוראות כן קיימות. הדבר היחיד שיכול להיות בו קטצ' זה המילה "ייבוא" וזה מהות השאלה (קרא את כותרת. רואה?). Corvus,(Nevermore) 22:20, 1 בפברואר 2018 (IST)
- התקנה לגבי "אישור ממשרד התקשורת" היא תקנה שלא נאכפת לגבי פלאפונים, בעיקרון כל מכשיר משדר-מקלט (אתה בתור פיזיקאי מבין המשמעות של מכשור שכזה- מכ"מים, לוחמה אלקטרונית...) נדרש באישור משרד התקשורת- לכן גם רמקול בלוטות' ששוויו עשרה דולרים צריך לקבל אישור (זה לוקח כשלשה שבועות לקבל האישור) ממשרד התקשורת.213.8.204.14 22:36, 1 בפברואר 2018 (IST)
- בקישור. קרא את המידע בקישור המצורף, בהחלט יכול להועיל. בסעיף א' כתוב במפורש שמותר לייבא רק דברים מהרשימה. "מידע נוסף" בסעיף ב' מפנים למקרה של טלפון נייד לאישור ממשרד התקשרות. אני יודע שפועל ההוראות לא מיושמות, אבל אין זה לאקונה, מכיוון שהוראות כן קיימות. הדבר היחיד שיכול להיות בו קטצ' זה המילה "ייבוא" וזה מהות השאלה (קרא את כותרת. רואה?). Corvus,(Nevermore) 22:20, 1 בפברואר 2018 (IST)
- איפה כתוב שצריך להצהיר על טלפון...? זו בסך הכל לקונה, אבל אם אתה מתעקש, תעבור במסלול האדום.213.8.204.14 21:08, 1 בפברואר 2018 (IST)
- לשון החוק אומר שכן, אתה אומר שלא. משום מה אני מאמין יותר ללשון החוק. Corvus,(Nevermore) 20:55, 1 בפברואר 2018 (IST)
- לקונה אינה עבירה.213.8.204.14 20:48, 1 בפברואר 2018 (IST)
- אני רואה לפי אתר המכס שעבור תיירים להביא טלפון נייד זה כן עבירה (לא מופיע ברשימת הדברים הפטורים ממכס). אבל תכשיטים, סנדוויץ' ומצלמה זה לא. וגם מותר לסחוב איתך טלוויזיה ומכונות כתיבה. Corvus,(Nevermore) 20:46, 1 בפברואר 2018 (IST)
- הוא בפירוש לא עבריין, אנשים נכנסים בהמוניהם עם טבעות זהב ויקרי ערך עליהם, הם לא ישראלים, והם נכנסים ויוצאים עם הפריטים. בעיקרון אם מביאים מתנה (לא עוזבת את ישראל) מערך מסוים יש לשלם מסים, לבני משפחה הערך גבוה יותר. אגב הערך 200$ מכוון למע"מ ולא רק למכס.213.8.204.14 20:38, 1 בפברואר 2018 (IST)
- גם שאלת המכס זה רלוונטי אם חושבים על זה. איך תייר שלוקח איתו נייד (שעולה יותר מ-200$ אולי) לא נחשב לעבריין לפי חוקי ישראל? לא נראה לי שחוקי המכס מבחינים פה בין ישראלי ל"לא ישראלי". Corvus,(Nevermore) 20:27, 1 בפברואר 2018 (IST)
- השאלה איננה על מכסים. משה פרידמן - שיחה 20:25, 1 בפברואר 2018 (IST)
- Corvus בפקודת המכס אין הגדרה ל"יבוא" ישנן הגדרות ל"בעל" (בעלים-בעלות) ו"טובין", אפשר שמדובר ב"יבוא אישי", אך הוא מותר על פי חוק.213.8.204.14 23:04, 1 בפברואר 2018 (IST)
- אני מוסיף, שאפילו במציאות המשפטית שאנו חיים בה אי אפשר לנהל מדינה רק על בסיס הגדרות משפטיות ללא שכל ישר. וכאנקדוטה אוסיף, שכשבתמימותי עברתי במסלול האדום כדי להצהיר על צעצועים פשוטים שקניתי לילדים במחיר מצטבר החייב במכס, פקיד המכס ההמום ביטל את דברי בחוסר סבלנות ואפילו לא פתח את המזוודה. לא זוכר מה בדיוק הוא אמר, אבל המסר היה שהמכס לא מיועד לאבא שחוזר מחו"ל עם פליימוביל לילדים. משה פרידמן - שיחה 15:19, 2 בפברואר 2018 (IST)
- מעניין שבמקור הזה אנשי המכס מתגאים בכך שתופסים אנשים מפורסמים עם שעון חדש על היד. כנראה שספר ההוראות מבחינתם הוא המלצה בלבד. Corvus,(Nevermore) 15:51, 2 בפברואר 2018 (IST)
- דווקא הכתבה שקישרת מתייחסת לדברים יקרים. הם מתייחסים שם לחפצי ערך בשווי של עשרות אלפים, לא מאתיים דולר. משה פרידמן - שיחה 16:26, 2 בפברואר 2018 (IST)
- מעניין שבמקור הזה אנשי המכס מתגאים בכך שתופסים אנשים מפורסמים עם שעון חדש על היד. כנראה שספר ההוראות מבחינתם הוא המלצה בלבד. Corvus,(Nevermore) 15:51, 2 בפברואר 2018 (IST)
- אני מוסיף, שאפילו במציאות המשפטית שאנו חיים בה אי אפשר לנהל מדינה רק על בסיס הגדרות משפטיות ללא שכל ישר. וכאנקדוטה אוסיף, שכשבתמימותי עברתי במסלול האדום כדי להצהיר על צעצועים פשוטים שקניתי לילדים במחיר מצטבר החייב במכס, פקיד המכס ההמום ביטל את דברי בחוסר סבלנות ואפילו לא פתח את המזוודה. לא זוכר מה בדיוק הוא אמר, אבל המסר היה שהמכס לא מיועד לאבא שחוזר מחו"ל עם פליימוביל לילדים. משה פרידמן - שיחה 15:19, 2 בפברואר 2018 (IST)
- Corvus, האם נענתה שאלתך? אילן שמעוני - שיחה 19:49, 6 בפברואר 2018 (IST)
- Corvus אני מדגיש באשר לשאלה "מהו יבוא?", אז יבוא הוא העברת טובין אל גבולות המדינה, כל טובין הנכנס נחשב ליבוא (כאשר ישנם יוצאים מן הכלל על פי פקודת המכס וחוקי המסים השונים), אך לא בהכרח כזה החייב במס (למשל מוצר ששולם עליו כבר מס בישראל) וכפי שנדון למעלה...213.8.204.37 20:38, 6 בפברואר 2018 (IST)
יצירת עובי לקו svg[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן, לא נענה
שלום לכם. נתון קובץ svg, שיש בו, בין השאר, קו לא ישר. האם יש אפשרות, נגיד כלי ברשת, שנותנת ליצור לו opacity? כלומר, להוסיף נקודות מסביב כל נקודה בקו, בעובי כלשהו, נגיד 3 מילימטר. כדי שהקו יהיה "שמן" יותר? הקו החדש יעבור מסביב לנקודות של הקו הישן, משהו כמו:
\--------------------------/ | | | \----------------------\ | | /---\
תודה רבה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:32, 2 בפברואר 2018 (IST)
- אני לא יודע אם זה יעזור לך, אבל מה שאתה מחפש נקרא anti-aliasing. אילן שמעוני - שיחה 23:28, 2 בפברואר 2018 (IST)
- מה שאני צריך לא תואם את מה שכתוב בערך האנגלי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:31, 3 בפברואר 2018 (IST)
האם מוטב לי להשתמש ב VPN כאשר אני מתחבר לתוכנת ניהול בסיס נתונים מרוחקת?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
תודה מראש למי שייתן לי ייעוץ. אני מודה שאף פעם לא היה לי צורך משמעותי להשתמש ב VPN, לכן אף פעם לא התקנתי תוכנת VPN בשום מערכת הפעלה (Windows/Linux). כשאני מתחבר למכונת לינוקס מרוחקת, אני עושה זאת עם SSH, דרך פורט 22, אבל לעתים, כאשר אני מתחבר ל phpmyadmin אזי אני עושה זאת עם הדפדפן, דרך פורט 80. לפחות 2 אנשי אבטחת מידע המליצו לי לדאוג ל ssh tunneling דרך פורט 80, כלומר למנהר את המידע שיוצא ונכנס דרך פורט 80 (אם הבנתי נכון) כך שמידע שאני מוסר ומקבל דרכו באותו זמן העבודה עם phpmyadmin, יהיה מוצפן.
כמובן שאני יכול לעשות זאת עם OpenSSH או לחלופין עם Putty ולמעשה כבר עושה זאת עימם, אבל במקום לדאוג שכל פעם אעשה כך עם OpenSSH או Putty, האם שימוש ב VPN יכול לחסוך את ה"מנהור" הזה? אין לי בעיה לרכוש ידע בסיסי בתורת ה VPN ולהתקין תוכנה כזו גם בשביל המטרה הזו וגם בשביל ידע כללי, אבל אני עומד בפני 2 התלבטויות: 1. האם זה באמת יכול להחליף מנהור SSH, כלומר לספק את אותה תוצאה (או תוצאה מספיק קרובה), ו-2, האם זה יאיט לי את האינטרנט באופן משמעותי (קו עם מהירות העלאה של בערך 2 מגה והורדה של בערך 40 מגה)? ―אנונימי לא חתם
- במקרים שתארת (ממשק CLI) לא תהייה האטה מורגשת. זה בהחלט יחסוך לך את המינהור - ב VPN כל המידע מוצפן בצד שלך ועובר דקריפשן בצד השני כך שכל התקפות man in the middle ייתקלו במחסום ההצפנה. אינני בקיא כלל בSSH כך שאני לא יכול להשוות בין שתי השיטות. אילן שמעוני - שיחה 10:54, 3 בפברואר 2018 (IST) אילן שמעוני - שיחה 10:55, 3 בפברואר 2018 (IST)
הבדל בין חלום למציאות[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן
מדוע כשחולמים חלום לא שואפים למצוא היגיון ב"עלילה" שלו ? איזה חלק במוח מנוטרל כך שאנחנו מקבלים את החוויה כמו שהיא בלי שום שאיפה לתהות על חוסר ההיגון שלה (לדוגמה כשחולמים חלום בו שני אנשים ממעגלים שונים בחיי החלום מופיעים יחדיו, אדם רחוק שמנוהל איתו שיח בחלום וכו')
- למיטב ידיעתי זו שאלה פתוחה, שיש כמה הצעות לתשובה לה, אבל שום דבר מוכח. הסברות שאני זוכר הן הסברה הפרוידנית - חלומות הן ביטוי של התת מודע, והתת מודע חסר מאפיינים רבים - אין לו תפיסה של מוקדם ומאוחר, סיבה ותוצאה מאד מעורפלות וכך הלאה, והסברה שמדובר בצפיה של התודעה את תהליך אחסון וקיטלוג זיכרון. מן הסתם יש נוספות. יש גם ראיות שחלימה היא אירוע חד-אונתי. אילן שמעוני - שיחה 16:48, 3 בפברואר 2018 (IST)
- רק הערה אחת: נקודת היסוד של השאלה לא תמיד נכונה. בכשמונים אחוז מחלומותיי הרבים אני מודע לעצמי, מסיק שמדובר בחלום, ואם זה מתחיל להיות לא נעים מקבל החלטה מודעת להתעורר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:29, 3 בפברואר 2018 (IST)
- יגאל, יש לך ראש של מתכנת; לא עובד, מפסיקים את ההרצה. אצלי זה עובד שכשהחלום מסתבך עם עצמו הוא מפסיק ואני מתעורר... בלי זה, לא אכפת לי (או אין לי ברירה) להקשיב לו לכל השטויות. :) קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 09:41, 4 בפברואר 2018 (IST)
- לי היתה תקופה בה מרבית החלומות שלי היו חצי מודעים: הבנתי שאני חולם, אבל "זרמתי" עם המציאות המוזרה. היו לי גם חלומות מוזרים שבהם בכלל לא השתתפתי כעצמי, אלא גילמתי דמות (באמת) והיה חלום אחד שבו היתה שקופית חסות של קוקה-קולה באמצע (לא בדיחה! באמת היה לי חלום כזה!).
- אני חושב שהתודעה שלנו יודעת להבחין היטב בין מציאות לבין חלום ולא מפעילה את המנגנונים שנועדו למצוא סדר והיגיון כמו שאנחנו עושים בזמן ערנות. Corvus,(Nevermore) 14:15, 4 בפברואר 2018 (IST)
- ככל שמרבים במעקב ותיעוד של חלומות, כך המודעות בזמן החלימה לכך שמדובר בחלום הולכת ומשתפרת. ככל הנראה זה קשור למנגנון שגורם לשכחה מכוונת של תוכן החלום. אילן שמעוני - שיחה 19:47, 6 בפברואר 2018 (IST)
- יגאל, יש לך ראש של מתכנת; לא עובד, מפסיקים את ההרצה. אצלי זה עובד שכשהחלום מסתבך עם עצמו הוא מפסיק ואני מתעורר... בלי זה, לא אכפת לי (או אין לי ברירה) להקשיב לו לכל השטויות. :) קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 09:41, 4 בפברואר 2018 (IST)
- רק הערה אחת: נקודת היסוד של השאלה לא תמיד נכונה. בכשמונים אחוז מחלומותיי הרבים אני מודע לעצמי, מסיק שמדובר בחלום, ואם זה מתחיל להיות לא נעים מקבל החלטה מודעת להתעורר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:29, 3 בפברואר 2018 (IST)
- בשבוע שעבר העירו לי רבים שאני מהגג ועל חריגה ממהות השאלה...כנראה שאיני היחיד ש"נופל" במכשלה. אני הייתי מציע לקרוא קודם כל את המעט שיש לנו בויקיפדיה בעברית שינה#שנת REM. בזמן שנת חלום, תפקודי המוח שונים (חלקם מואצים אחרים מואטים) מאלה שבזמן ערות או בזמן שינה (שאינה REM). המקום של תודעה בשינה הוא שאלה מעניינת, מה שברור הוא שהיא שונה מזו שבזמן ערות, ולו בגלל אוסף הגירויים השונה מזה שהמוח חווה בזמן ערות, אם כי כנראה לא "לא קיימת", גם בשינה שאינה מלווה בחלום.31.154.81.17 20:07, 4 בפברואר 2018 (IST)
- על פי ספרון ישן של פרץ לביא התודעה קיימת בכל שלבי השינה. בשנת סף היא אסוציאטיבית ונטולת ביקורת. בשנת חלום - חולמת, ובשינה עמוקה עסוקה במחשבה על מאורעות היום. אילן שמעוני - שיחה 19:39, 5 בפברואר 2018 (IST)
חוש הריח בסביבה מימית[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
האם קיים חוש ריח - או חוש מקביל או דומה לו, או לחלופין מנגנון שמקביל לאיתות באמצעות פרומונים - בקרב בעלי חיים ימיים, בתוך הסביבה המימית? ואם התשובה חיובית, בהתחשב בכך שלתווך המימי יש תכונות פיזיקליות שונות משל האוויר, האם יש לחוש הזה ולריחות (או ה"ריחות" או האותות) הנישאים במים מאפיינים מיוחדים? ראובן מ. - שיחה 16:33, 3 בפברואר 2018 (IST)
- כן, לכל השאלות. הנה כמה מקורות: [7], [8], [9]. בברכה, אילן שמעוני - שיחה 16:45, 3 בפברואר 2018 (IST)
- תודה, אילן. אלקטרורצפציה זה כמובן עניין מגניב לא פחות. אביעדוס • שיחה 17:02, 3 בפברואר 2018 (IST)
- תודה רבה אילן. הרבה חומר לקריאה :) זה גם מעלה בי שאלות על האבולוציה של חוש הריח, ואני רואה עכשיו שיש ערך בנושא באנגלית, מקווה שהוא מקיף ומדויק דיו לצרכיי (אני לא מתכוון ללמוד את הנושא ביסודיות, רק מסתקרן). ואביעד, בהחלט מסכים אתך :) ראובן מ. - שיחה 19:45, 3 בפברואר 2018 (IST)
- בערך האנגלי יש מעט מאוד על חוש ריח בדגים. יצויין שזהו אולי החוש החשוב ביותר בדגים, ובשבילו התפתח המוח הגדול שאצלנו עבר אחר-כך הסבה לכל מיני פונקציות משניות כמו שפה ומודעות. בין היישומים המפורסמים של חוש ריח בדגים: האופן שבו כרישים נמשכים לדם במים, והיכולת של דגי אלתית לחזור בבגרותם מן הים אל הפלג שבו בקעו מן הביצה על פי הריח הייחודי שלו. H. sapiens - שיחה 19:55, 4 בפברואר 2018 (IST)
שמות עבריים בגרמנית[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
שמתי לב ששמות עבריים נשמעים ממש דומה בגרמנית! יוזף, מיכאל, רחל וכדומה. אם משיווים לשפות אחרות ומקבלים כל מיני ג'וזפה, מייקל, רייצ'יל וכדומה אז גרמנית שימרה את ההגייה העברית. למה זה? ―אנונימי לא חתם, 4/2/18
- גרמנית שימרה באופן יחסי כיוון שהעיצורים קיימים ושכיחים, ומכיוון שגרמנית פחות או יותר קוראים בצורה פונטית- פשוט לקרוא כי ההגייה קשורה למדי לאותיות הכתיבה (להבדיל מצרפתית למשל ומאותיות שקטות באנגלית למשל WRITE). התנ"ך היה חומר קריאה, ולכן בכל שפה הוא נקרא מעט אחרת, בהתאם לנוחות המקומית, זה נכון לשמות בכלל. בכל זאת גרמנית לא משמרת ההגייה לחלוטין, יעקב הופך יעקבּ(מתרחש בהרבה שפות אירופאיות, הצליל V בעייתי במעבר בין גרמנית, אנגלית ושפות אחרות), שלמה הופך זאלומו(ן) וכן הלאה. כמו כן בהשראת הרפורמציה לימוד עברית הפך ערך משמעותי בחלקים מגרמניה, הולנד, אנגליה, שוויץ וב"עולם החדש".(הוא היה במידה כזה גם קודם לכן בקרב הכמורה, אך לאחר לטינית ויוונית, ברגע שהפרוטסטנטים זנחו את אלה במופגן (במיוחד את הלטינית) העברית קיבלה מקום רחב יותר).31.154.81.17 19:55, 4 בפברואר 2018 (IST)
שכירת דירה בדרום הארץ (סביבת באר שבע)[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן
אם אני מגיע לבאר-שבע\ערד\דימונה או מצפה רמון האם סביר שאוכל למצוא שם דירה להשכרה עוד באותו היום דרך מתווך מקומי? תודה. ―אנונימי לא חתם
- זו שאלה שעדיף לשאול בפייסבוק או משהו כזה, ולא פה. אפשר לנסות לשאול בקבוצת הפייסבוק הזו. eman • שיחה • ♥ 20:38, 4 בפברואר 2018 (IST)
- כאשר שוכרים דירה יש לתאם ביקור עם המתווך. לא תמיד ניתן לראותה מעכשיו לעכשיו. כמו כן יש לוודא שהדירה פנויה לכניסה מיידית. יש סיכוי להכנס מהיום לעוד מספר ימים Nirvadel - שיחה 21:42, 5 בפברואר 2018 (IST)
- מניסיון אישי של חיפוש - אתה צריך יום כדי למצוא דירה, וכמה חודשים כדי למצוא דירה ראויה למגורים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:48, 5 בפברואר 2018 (IST)
- כאשר שוכרים דירה יש לתאם ביקור עם המתווך. לא תמיד ניתן לראותה מעכשיו לעכשיו. כמו כן יש לוודא שהדירה פנויה לכניסה מיידית. יש סיכוי להכנס מהיום לעוד מספר ימים Nirvadel - שיחה 21:42, 5 בפברואר 2018 (IST)
פרטים מלאים בנוגע[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
למאמר המוזכר בכיתוב של 'תמונת היום' היום, המתייחס למגוון צבעיהן של כלניות בארץ. היש יודע באיזה מאמר מדובר ? חיפוש קצר בגוגל לא הניב את המצופה, ואולי אני טועה. רבותי - זה זמנה ! פברואר. בנצי - שיחה 17:44, 4 בפברואר 2018 (IST)
- שאלה טובה. את זה צריך כנראה לשאול את MathKnight, שכתב את הטקסט. אביעדוס • שיחה 19:22, 4 בפברואר 2018 (IST)
- תודה על תשובתך. ברגע שיש יעד ברור, זו חצי תשובה. איך אתה יודע שהוא כתב שם ? זה מופיע איפשהו ? בנצי - שיחה 21:00, 4 בפברואר 2018 (IST)
- מה פירוש? רואים שהוא זה שהציג את הטקסט... ואם לא בטוחים, הרי תמיד אפשר להציץ בהיסטוריה של הגרסאות. אביעדוס • שיחה 21:05, 4 בפברואר 2018 (IST)
- צודק לגבי בדיקת 'היסטוריה'. אבל איך רואים אחרת ? בנצי - שיחה 21:16, 4 בפברואר 2018 (IST)
- ובכל זאת, איך רואים אחרת ?? בנצי - שיחה 16:45, 5 בפברואר 2018 (IST)
- בנצי, מהקישור שאביעדוס הציג ("כתב את הטקסט"), ניתן להבין שהאביר כתב את הטקסט, כי הוא זה שהציע אותו להצבעה. Liad Malone - שיחה 18:43, 5 בפברואר 2018 (IST)
- ובכל זאת, איך רואים אחרת ?? בנצי - שיחה 16:45, 5 בפברואר 2018 (IST)
- צודק לגבי בדיקת 'היסטוריה'. אבל איך רואים אחרת ? בנצי - שיחה 21:16, 4 בפברואר 2018 (IST)
- מה פירוש? רואים שהוא זה שהציג את הטקסט... ואם לא בטוחים, הרי תמיד אפשר להציץ בהיסטוריה של הגרסאות. אביעדוס • שיחה 21:05, 4 בפברואר 2018 (IST)
- תודה על תשובתך. ברגע שיש יעד ברור, זו חצי תשובה. איך אתה יודע שהוא כתב שם ? זה מופיע איפשהו ? בנצי - שיחה 21:00, 4 בפברואר 2018 (IST)
- התשובה נמצאת בערך המומלץ כלנית מצויה, בפרק כלנית מצויה#צבעי הכלניות, הער"ש 3 ו-8: אורה הורוביץ, מיכה לבנה, יריב עברי, האדומים, "טבע וארץ", אדר-ניסן ה'תשמ"ח, מרץ 1988, חוברת 306 (באתר סנונית). MathKnight ✡ (שיחה) 21:40, 4 בפברואר 2018 (IST)
- תודה לך. הקדמת אותי - עמדתי לפנות אליך. בכל אופן, רצוי שהערה כזו תכלול קישור למקור הרלוונטי. פרח מופלא. בנצי - שיחה 22:06, 4 בפברואר 2018 (IST)
- אין הערות שוליים בעמוד הראשי או הפניה למקורות. גילגמש • שיחה 05:58, 9 בפברואר 2018 (IST)
- תודה לך. הקדמת אותי - עמדתי לפנות אליך. בכל אופן, רצוי שהערה כזו תכלול קישור למקור הרלוונטי. פרח מופלא. בנצי - שיחה 22:06, 4 בפברואר 2018 (IST)
הקבלן של השכנים הוריד לי את הסורגים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן, לא נענה
הקבלן שמשפץ אצל השכנים הוריד את הסורג בחדר הילדים שלי בשביל לשים צמוד לקיר את הפיגומים,לא שאל רשות, קיבל צעקות.
הבטיח להחזיר או להחזיר בלילה בכאילו (שיחשבו שיש סורג) ולא עושה שום דבר.
מה ההיבט החוקי? האם החוק מתיר אם אנחנו מסרבים?--חריך שקי - שיחה 19:52, 4 בפברואר 2018 (IST)
- אני מניח שתשיג יותר עם "דבש" מאשר עם "חומץ"...מבחינה חוקית, סכסוכים כאלה (האירוע שאתה מתאר אינו מתמשך במיוחד ולכן אני לא רואה איך ניתן לערב החוק...) בדרך כלל נפתרים בגישור, כיוון שהחוק מכיר בצרכים ובזכויות של שני הצדדים (השכן לא יכול לשפץ בלי ל"פלוש" לשטח שלך, יום יבוא ואתה תצטרך לשפץ...הצורך וההדדיות הם יסוד מספיק כדי לאשר דברים שאינם חריגים בזמן ובסיכון). לא ייעוץ משפטי...31.154.81.17 20:42, 4 בפברואר 2018 (IST)
- ויקיפדיה היא לא המקום לייעוץ משפטי ולכן כדאי שתיוועץ במומחה בעל הסמכה. MathKnight ✡ (שיחה) 21:42, 4 בפברואר 2018 (IST)
- האם הסורג היה בשטח ששייך לך? אם כן, מעשהו של הקבלן הוא גרימת נזק ואולי גם השגת גבול. זו עבירה פלילית קלה ואתה יכול להגיש תלונה במשטרה. המשטרה ממש חסרת עבודה, לכן מחכה שתגיש תלונה וללא דיחוי תשלח מחלקה של שוטרים לטפל בכך. ואולי לא. אולי לא יעשו דבר ויודיעו לך על "אי תביעה" ובקיצור, "אין לנו זמן לשטויות". בברכה. ליש - שיחה 21:50, 4 בפברואר 2018 (IST)
- ממש תודה!
- האם הסורג היה בשטח ששייך לך? אם כן, מעשהו של הקבלן הוא גרימת נזק ואולי גם השגת גבול. זו עבירה פלילית קלה ואתה יכול להגיש תלונה במשטרה. המשטרה ממש חסרת עבודה, לכן מחכה שתגיש תלונה וללא דיחוי תשלח מחלקה של שוטרים לטפל בכך. ואולי לא. אולי לא יעשו דבר ויודיעו לך על "אי תביעה" ובקיצור, "אין לנו זמן לשטויות". בברכה. ליש - שיחה 21:50, 4 בפברואר 2018 (IST)
- ובאמת מעניין, הקיר שמחוץ לבית שלי שאליו אני מחבר את הסורגים, ועליו, למשל, אני גם תולה את המנוע של המזגן, הוא אכן שייך לי? מותר לי באמת לתלות את זה שם? או, מותר לשכן שלי לתלות את המנוע מזגן שלו על הקיר שלי? מה החוק בזה? זה שטח משותף או שלכל דייר שייך הצד החיצוני של הקיר שלו?--חריך שקי - שיחה 22:16, 4 בפברואר 2018 (IST)
מחיקה מרושעת של העמוד שלי[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: הועבר לדף הנכון
הועבר לויקיפדיה:דלפק ייעוץ#מחיקה מרושעת של העמוד שלי
חתימה בקנייה בחנות כשמשלמים באשראי[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן, לא נענה
מדוע בעבר בכל פעם שלקוח שילם באשראי הוא נדרש לחתום על הקבלה, ואילו כיום חנויות רבות מוותרות על הצורך בחתימה? Nirvadel - שיחה 21:39, 5 בפברואר 2018 (IST)
- בגדול נדרשת איזשוהי הוכחה לזהותו של מחזיק הכרטיס, ברוב המדינות היום משתמשים בקוד PIN של הכרטיס (הקוד שאתה משתמש בכספומט) שהלקוח מכניס לטרמינל שהמוכר צריך להביא לך. אצלנו השיטה הישנה היא הוכחה בחתימה. אם אתה מוצא חיוב שאתה לא מכיר בתדפיס האשראי אתה יכול תוך ארבעה חודשים אם אני זוכר נכון לערער עליו, וחברת האשראי תהיה חייבת לך כסף. החשבוניות הללו עם החתימה הן ההוכחה שאתה אכן ביצעת את העסקה. יש חברות שעל רכישות קטנות יחסית לא יתעסקו עם החתימה אבל הן פותחות את עצמן לתביעות מחברות האשראי כי הן לא יוכלו להוכיח שהלקוח אכן היה האדם שביצע את העסקה. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 04:43, 6 בפברואר 2018 (IST)
הקפאת חומוס[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
אם יש לי חומוס קנוי (צבר, ירושלמי) שאני מחזיק במקרר, האם ניתן לשמר אותו לזמן אורך על ידי הקפאה? ―אנונימי לא חתם 5 בפברואר 2018
- אני לא יודע כמה זמן החזקתיו במקרר, ובאילו תנאים ומה מצבו כעת אבל אני משוכנע שניתן לשמור חומוס טרי מבושל בהקפאה סטנדרטית (מינוס 18 מעלות צלזיוס ומטה) כמה זמן שרק תרצה כל עוד ההקפאה אחידה ורציפה. 79.180.143.104 10:05, 6 בפברואר 2018 (IST)
- גרגרי חומוס אפשר להקפיא לאחר בישול- כפי שעושות חברות המזון הקפוא, אך לגבי ממרח איני יודע. אני מציע שתנסה עם כמות קטנה, אם המרקם והטעם אינם נפגמים אז לא אמורה להיות בעיה, אך קשה לי להאמין שזה פתרון מיטבי. בתעשייה מוכרים אפילו אבוקדו קפוא...213.8.204.37 12:43, 6 בפברואר 2018 (IST)
כמה זמן חולף מרגע שאדם מפסיק לנשום באופן רצוני עד שמתרחש נקרוזיס (מוות טראגי של תאי מוח במערכת העצבים המרכזית)?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
כמה זמן חולף מרגע שאדם מפסיק לנשום באופן רצוני עד שמתרחש נקרוזיס (מוות טראגי של תאי מוח במערכת העצבים המרכזית)? הכוונה למצב שבו אדם, באופן מודע ורצוני גורם לעצמו להפסיק לנשום לפחות 7 שניות (למשל בצלילה), או לא נושם בגלל שטף דיבור. כמה זמן יחלוף מרגע זה עד שייתרחש נקרוזיס, אפילו מינורי ביותר וחסר כל השפעה?
אני הבנתי שמרגע שאדם מפסיק לנשום יש פחות מ-7 שניות שבהן מוחו חייב לקבל חמצן אחרת רקמת מוחו תמות (אני מניח בזהירות שזה בערך סביב ה-6 וחצי שניות). עם זאת אם אינני טועה יש אנשים שצללו בערך 10 שניות או 12 שניות ונשארו בחיים בלי שום נזק מוחי משמעותי. אולי נהיה להם נקרוזיס חלקי שיכול להיות נזק מצטבר?
אולי הנחת היסוד שלי שגויה. אשמח להבהרה בנושא.
תודה מראש. ―אנונימי לא חתם 6 בפברואר 2018
- העובדה שלא נושמים איננה אומרת שאין בגוף חמצן, וליתר דיוק הנתון המהותי הוא רמת-ריווי החמצן בדם (מדדים שונים כמו עורקי או ורידי ילמדו על מאפייני חילוף חומרים מסוימים), כמו כן ייתכנו בעיות מקומיות כמו חסימת או קטיעת הזרימה (אז אין משמעות לרמת החמצן הכללית אלא למקומית). אני מניח שבמספרים שנקבת אתה מכוון לדקות ולא לשניות (אף על פי ש-12 דקות נשמע לי מוגזם, הצלילות האנושיות הארוכות ביותר למיטב זכרוני הן בנות 7-9 דקות). היפוקסיה היא תהליך נבנה ומוגדרת החל מירידה מ-90% ריווי חמצן בעורקים. בנוגע לחנק או "אנ-וקסיה" (בדומה להיפו-וקסיה) אנחנו מדברים על מצב המתרחש במהירות רבה יותר למשל בדום לב או שבץ, מרגע שנמנע חמצן מהמוח (לא הרגע בו עוצרים הנשימה) מדובר על דקה שבה יתחילו תאים מסוימים בתהליך מיתה, מקובל שלאחר כ-4 דקות הנזק המוחי הופך בלתי הפיך, וכאן השאלה היא כמה הוא נרחב. 10-15 דקות של היעדר חמצון המוח מותירות סיכויים נמוכים עד אפסיים להישרדות.213.8.204.37 12:39, 6 בפברואר 2018 (IST)
- אין בעיה לא לנשום כמה שניות. בני אדם יכולים לעצור באופן מודע את נשימתם. הגבול הבטוח הוא כמה דקות לאדם לא מיומן. משהו כמו חמש אם אני לא טועה. אדם שמתאמן על עצירת נשימה יכול לשרוד זמן רב יותר ללא נשימה. בעת העתיקה כשלא הייתה אפשרות לקחת בלוני חמצן הצוללנים נהגו לנשום נשימות עמוקות במשך זמן מה לפני הצלילה. אני לא זוכר לכמה זמן זה מספיק אבל כנראה שליותר מ-5 דקות. כנ"ל צוללנים שצללו בשביל קונכיות עם פנינים. בכל אופן, מדובר בזמן קצר ואי אפשר לא לנשום זמן רב. יונקים אחרים כמו דולפינים וכו' יכולים להסתדר בלי נשימה הרבה יותר זמן. גילגמש • שיחה 12:45, 6 בפברואר 2018 (IST)
- אני כמובן מברך הדיון הפתוח (כמו שהיטבתי לציין בדיונים אחרים), אבל לפי הסרגל שבו אתה מדדת אותי, התשובה שלך מפוזרת (יונקים אחרים...). כיוון שלהבדיל ממך אני דווקא מעריך הדיון הפתוח, אני מחדד הכיוון שלך עם עובדה מעניינת שהיונקים המאריכים ביותר בצלילה הם לווייתנים מהזנים ראשתן וזיפיוס חלול-חרטום (המאריכים והמעמיקים ביותר). בערכים באנגלית (אנ') ו(אנ') ישנן תוצאות שיא שונות לגבי "עצירת הנשימה", כמעט 12 דקות, כפי שכנראה ציין השואל בשאלתו.213.8.204.37 13:11, 6 בפברואר 2018 (IST)
01.10.2013 - 22,5 Minuten ohne Sauerstoff unter Wasser - Der Kroate Goran Colak sicherte sich einen Eintrag ins Guinness-Buch der Rekorde.
- 22 דקות בלי חמצן. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:06, 6 בפברואר 2018 (IST)
- הקישור כנראה פגום... התוצאה שאתה מציג היא לאחר צריכת חמצן טהור- באוויר יש רק כ-20 אחוז חמצן (וכנראה גם צריכת חוסמי בטא), בענף זה ישנן כנראה תוצאות אף ארוכות יותר.213.8.204.37 13:17, 6 בפברואר 2018 (IST)
- 22 דקות בלי חמצן. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:06, 6 בפברואר 2018 (IST)
- גורם נוסף הוא צפיפות כדוריות הדם האדומות בדם. ככל שיש יותר מהן, כמות גדולה יותר של חמצן מוחזקת בגוף על מנת להזין את התאים עם ארוע הפסקת נשימה. אני חושב שאפילו במקרה של דום לב זה ישפיע - שכן הכדוריות שנמצאות בכלי הדם במוח תהיינה רבות יותר ותשאנה יותר חמצן. זו אחת הסיבות, אגב, לצורך בהתרגלות של מטפסי הרים - כשהגוף מגלה מצב של עקת חמצן הוא מגביר את קצב ייצור הכדוריות האדומות. ודבר אחרון - כך (בין השאר) רימה לאנס ארמסטרונג, שאגר באופן קבוע דם שלו בעל צפיפות גדולה של כדויות אדומות, וקיבל עירוי מאסיבי של דם זה מייד לפני תחרויות. אילן שמעוני - שיחה 16:56, 6 בפברואר 2018 (IST)
- גם צרך אריתרופויאטין שמגביר את ייצור הכדוריות.213.8.204.37 20:31, 6 בפברואר 2018 (IST)
- יותר מדי כדוריות דם זה גם לא טוב. גילגמש • שיחה 17:32, 6 בפברואר 2018 (IST)
- כן, זה מעיד על מצב פתולוגי. הצפיפות המיטבית נקבעת על פי הגובה. אילן שמעוני - שיחה 17:36, 6 בפברואר 2018 (IST)
- דם סמיך מדם...213.8.204.37 18:49, 6 בפברואר 2018 (IST)
- כן, זה מעיד על מצב פתולוגי. הצפיפות המיטבית נקבעת על פי הגובה. אילן שמעוני - שיחה 17:36, 6 בפברואר 2018 (IST)
אני חושב שכל הנחת היסוד בשאלה שלי הייתה שגויה[עריכת קוד מקור]
אני התבססתי על מצבים שבהם אדם הוצא להורג וראשו נכרת. במקרים כאלה מדובר על בערך 6 שניות בהן האדם אולי ממשיך לחיות מנותק מגופו למשך הכמה שניות הבודדות הללו (ויוכל להמשיך לחיות אם יוחדר לראשו דם מחומצן), אחרת יתחיל נקרוזיס טוטאלי, אבל לא ברור לי למה באדם חי אנשים יכולים לא לנשום עד 15 שניות ואולי אפילו דקה ולהישאר בחיים בלי נקרוזיס משמעותי לכאורה אבל אדם שהוצא להורג וראשו נכרת אולי ישרוד לכל היותר 6 שניות, כביכול.
הסבר על כך יסביר את הסתירה בין מה שהנחתי בהתחלה לבין התגובות. ―אנונימי לא חתם
- אני לא יודע מאיפה ההנחה הזאת של שש שניות. גילגמש • שיחה 04:14, 7 בפברואר 2018 (IST)
- {{{טקסט שנמחק מאת משתמש:213.8.204.15}}} ―אנונימי לא חתם
- אין שום שריפה אורגנית ובוודאי שהקישור לאש הוא מגוחך. אין אש בגוף האדם. הגלוקוז מתחמצן ולא נשרף או בוער או משהו כזה. גילגמש • שיחה 15:18, 7 בפברואר 2018 (IST)
- {{{טקסט שנמחק מאת משתמש:213.8.204.15}}} ―אנונימי לא חתם
- אני לא בטוח שהקטע הזה נכון. לא כל חמצון הוא בעירה (אפשר לבדוק בקלות שבערך האנגלי למשל לא מוזכרת נשימה תאית בערך על בעירה) אשתדל לבדוק את זה בספר ביולוגיה בעברית. אמנם אומרים בשפת היום יום על "שריפת קלוריות" אך זה מונח לא אקדמי. אני לא מכיר מאמרים אקדמיים בביולוגיה בעברית אבל יתכן שבאמת משתמשים במונח הזה בכתבי עת בעברית. יש הבדל ניכר בין בעירה לנשימה תאית. גילגמש • שיחה 15:47, 7 בפברואר 2018 (IST)
- {{{טקסט שנמחק מאת משתמש:213.8.204.15}}} ―אנונימי לא חתם
- אין שום שריפה אורגנית ובוודאי שהקישור לאש הוא מגוחך. אין אש בגוף האדם. הגלוקוז מתחמצן ולא נשרף או בוער או משהו כזה. גילגמש • שיחה 15:18, 7 בפברואר 2018 (IST)
- {{{טקסט שנמחק מאת משתמש:213.8.204.15}}} ―אנונימי לא חתם
- הנחת היסוד שלך מושתתת על מקרה קיצון רחוק מאוד מהתרחיש של עצירת נשימה. הבה נבחין בין שלוש מדרגות: (1) עצירת נשימה באדם חי: במקרה זה הלב פועם ומספק דם לאברי הגוף, רק הריאות אינן מאווררות. במקרה זה ישנו דם מחומצן בעורקים, וישנו חמצון פעיל של הדם מעודפי חמצן בריאות (בנשימה רגילה אינך מנצל אחוד גבוה במיוחד של החמצן מהריאה, ויש שם עודפים שניתנים לניצול מספר דקות). עד שלא ירד ריכוז החמצן בריאה, ואח"כ בדם, לא יתרחש כל נזק משמעותי. (2) דום לב: במקרה זה הן הריאה והן הלב לא פועלים, כך שהחמצן שבדם בתוך הרקמה הוא המלאי היחיד לאספקה לרקמה. גם כאן, אפילו ללא החייאה מדברים על כ-4 דקות עד לנזק מוחי בלתי-הפיך, וגם אח"כ ניתן להציל את האדם בסיכויים הולכים ויורדים. עיסוי לב והנשמות מקטינים את סיכויי התמותה עד להשבת הדופק היות והם מאווררים את הריאה ומאפשרים תחלופת דם ברקמות. (3) עריפת ראש: כפי שאתה בוודאי מבין מדובר בהליך קיצוני מאוד המערב איבוד דם מסיבי, גדיעת עצבים, טראומה וכו'. גם העדויות על 6 שניות אינן על נקרוזיס בתוך המוח, אלא על אבדן תגובה, והן בעייתיות ממגוון סיבות נוספות. בברכה, gal m 10:55, 8 בפברואר 2018 (IST)
- ואוו איזה פירוט, תודה גל! ―אנונימי לא חתם
אטמור דוש מקצר אחרי X זמן (בין 7 דקות ל-14 דקות) וחשמלאי מוסמך ומקצועי טען שהוא בסדר גמור[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
הבהרה: אין לי רקע בטכנאות חשמל בניין ואין לי כוונה לנסות לטפל בבעיות בהקשר זה בעצמי. אני רק רוצה להשכיל לידע כללי ולהבין מה אולי גרם לבעיה. סליחה מראש אם משהו שכתבתי לא היה מדויק. תודה מראש לכם על תשובותיכם:
יש לנו דוש עם אטמור סטנדרטי (3 רמות חום) שפעל ללא בעיה כבר שנתיים לפחות. בחצי השנה האחרונה החל לקצר אחרי X זמן (בין 7 ל 14 דקות). לקצר פירושו שהאטמור עצמו נכבה (שאר מוצרי החשמל בבית ממשיכים לעבוד).
האטמור עצמו מקבל זרם ישיר מקו חד-פאזי ייעודי, ואין עוד שום מכשיר חשמל שיונק חשמל מן הקו הזה.
חשמלאי מוסמך ואחראי ואיש מקצוע רציני שפתר לנו כבר מגוון בעיות בבית במחירים הוגנים בעליל בהשוואה למתחריו ותוך הסבר מפורט על כל הנעשה, בדק את האטמור עם טסטר (עם כבל שחור וכבל אדום) ואמר שהאטמור בסדר גמור ושאין איתו שום בעיה. הוא חזר על קביעה זו כמה פעמים. לכל מקרה, החלפנו את האטמור באטמור אחר וחדש ושמרנו את הקודם שהוחלף כאטמור חלופי, משום שהוא כשלעצמו על פניו עובד טוב.
עם זאת, חשוב לי לשאול מה יכול לגרום לאטמור לקצר אחרי X זמן, אם כך? איזה עוד משתנה (variable) יכול לגרום לכך? הרי האטמור יושב על קו חד-פאזי ייעודי שאותו חשמלאי הכין עבורו בעבר.
הימים שבהם האטמור קיצר הם ימי חורף חריפים ביותר (תחילת ינואר).
אולי חדרו אדי מים אל תוך האטטמור (למרות שהיה סגור היטב)? אולי אבנית בתוך הצנרת שלו גרמה לאגירת חום והפעלה של חיישן טמפרטורה בטרם עת? אולי עומס חשמלי מכל בניין המגורים עצמו בגלל הפעלת מכשירי חשמל של השכנים בבניין המשותף?
בתודה שוב. 79.180.143.104 09:56, 6 בפברואר 2018 (IST)
- על פניו, נראה שבאטמור התחולל תהליך בעקבות ההפעלה שהנמיך את התנגדותו עד לגרימת קצר. אפשר שמדובר בזליגה איטית של מים חמים לתוך גוף החימום. החשמלאי שבדק את האטמור וידא שלאטמור יש התנגדות מספקת לפני הפעלה - אבל ככל הנראה לא בדק את האטמור מייד אחרי שנגרם קצר. אילן שמעוני - שיחה 10:15, 6 בפברואר 2018 (IST)
- הנמיך את התנגדותו? זליגה איטית של מים חמים (חשוב לי לדעת איך זה מסתדר עם הזמן המשתנה שבו האטמור קיצר). תודה רבה אילן, 79.180.143.104 11:58, 6 בפברואר 2018 (IST)
- כן. על מנת שמכשיר חשמלי לא יקצר, עליו לקיים התנגדות מסויימת (אינני יודע מה ההתנגדות הנמוכה ביותר שעדיין לא תקפיץ את הפקק, אבל התנגדות-גבולית כזו קיימת). במצב נורמלי ההתנגדות של האטמור גבוהה מהתנגדות הסף הזו, ובבירור אירע כאן תהליך בו התנגדות האטמור הולכת ויורדת, עד שהיא חוצה את התנגדות הסף כלפי מטה, מה שמקפיץ את הפקק- על מנת למנוע מצב של זרימת זרם גבוה מדי (ככל שההתגדות נמוכה יותר, הזרם עולה) שתביא לשריפת חוטים בקירות. פעמים רבות כשאתה קורא על "נגרמה שריפה בשל קצר חשמלי" זו הכוונה, אם כי יש גם מקרים אחרים.
נשאלת השאלה, מהו אותו תהליך שהביא לירידת ההתנגדות? מן הסתם תשובות רבות תתכנה, אבל אני עם ידע מוגבל בנושא. על כל פנים ברור שההצעה שלי אפשרית. אם זולגים מים לתוך גוף החימום, במקום שגוף החימום (שהוא בעל התנגדות גבוהה מהתנגדות הסף) יוליך את הזרם, תתקיים הולכה הן דרך גוף החימום והן דרך המים. כלומר - ההתנגדות תרד. זה יהיה תהליך הדרגתי, מה שמסביר מדוע הקצר יקרה אחרי זמן מה. גם התיאור שהבעייה קורית בזמנים קרים מתאים - המעטה הקרמי סביב גוף החימום מתכווץ בקור, והוא בנוי מחוליות. לכן הפער בין החוליות גדל בזמן קור. עם זאת יש לזכור שזו רק אפשרות אחת.
בלי להיות חשמלאי, אני ממליץ בחום להשליך את האטמור התקול. קצר חשמלי אינו דבר להקל בו ראש. אילן שמעוני - שיחה 16:32, 6 בפברואר 2018 (IST)- אילן, לצערי לא הצלחתי להבין את רוב ההסבר. יש מצב שתנסה לפשטו מעט על ידי פיצולו לפסקאות והוספת הערות סוגריים למונחים שונים? תודה בכל מקרה. 79.180.143.104 07:41, 7 בפברואר 2018 (IST)
- אנסה. נתחיל בכמה מונחים יסודיים. ההגדרות שאתן כאן פשטניות ולא לגמרי מדוייקות, אך הן תספקנה:
חומר מוליך הוא חומר שיכול להעביר חשמל.
חומר מבודד הוא חומר שאינו מעביר חשמל.
חשמל הוא תנועה של אלקטרונים במוליך.
מתח חשמלי הוא מהירות מעבר האלקטרונים במוליך.
זרם חשמלי הוא כמות האלקטרונים העוברים במוליך.
התנגדות חשמלית היא האטה של מהירות האלקטרונים כשהם עוברים במוליך, ולכן ירידה במתח החשמלי.
כלל חשוב הוא שככל שההתנגדות גדולה יותר, הזרם קטן יותר.
"פקק" הוא מתקן שתכליתו לנתק מעבר זרם גדול מדי. מדוע? מכייוון שאם הזרם גבוה מדי החוטים בקירות מתלהטים ועלולה לפרוץ שריפה.
במצב נורמלי לכל מה שמחובר לחשמל יש התנגדות, וכך מוגבל הזרם, והפקק אינו קופץ.
במצב קצר ההתנגדות נמוכה כל כך שעובר זרם חשמלי גבוה מאד בחוטים.
אז עכשיו נגיע לאטמור שלך. ברור שבהתחלה המצב נורמלי - מפני שהפקק לא קופץ. זה אומר שההתנגדות של גוף החימום בתוך האטמור מספיק גבוהה.
אבל אחרי כמה דקות הפקק קופץ. זה אומר שאיכשהו ההתנגדות של האטמור ירדה, ועכשיו עבר זרם גבוה מדי באטמור.
למה ירדה ההתנגדות? זו שאלה שהתשובה לה לא בטוחה.
אפשרות אחת היא שטיפטפו מים לתוך גוף החימום של האטמור. מי ברז מוליכים חשמל, ולכן:
עכשיו עובר חשמל גם דרך גוף החימום וגם דרך המים. מכיוון שלזרם החשמל יש עכשיו שתי דרכי מעבר, ההתנגדות יורדת, והפקק קופץ בשביל להציל אותך משריפה בבית.
מסקנה חשובה: למרות בדיקת החשמלאי, האטמור הישן מקולקל ומסוכן.
על מנת לסבר את האוזן: החשמלאי בדק את התנגדות האטמור על ידי מד התנגדות ומצא שהיא מספיק גבוהה. אבל הוא לא בדק את התנגדות האטמור כשהוא מקצר, ולכן טעה והכריז שהאטמור תקין.
זרוק את האטמור הישן, הוא מסוכן!
בברכה, אילן שמעוני - שיחה 08:54, 7 בפברואר 2018 (IST)
- אנסה. נתחיל בכמה מונחים יסודיים. ההגדרות שאתן כאן פשטניות ולא לגמרי מדוייקות, אך הן תספקנה:
- אילן, לצערי לא הצלחתי להבין את רוב ההסבר. יש מצב שתנסה לפשטו מעט על ידי פיצולו לפסקאות והוספת הערות סוגריים למונחים שונים? תודה בכל מקרה. 79.180.143.104 07:41, 7 בפברואר 2018 (IST)
- כן. על מנת שמכשיר חשמלי לא יקצר, עליו לקיים התנגדות מסויימת (אינני יודע מה ההתנגדות הנמוכה ביותר שעדיין לא תקפיץ את הפקק, אבל התנגדות-גבולית כזו קיימת). במצב נורמלי ההתנגדות של האטמור גבוהה מהתנגדות הסף הזו, ובבירור אירע כאן תהליך בו התנגדות האטמור הולכת ויורדת, עד שהיא חוצה את התנגדות הסף כלפי מטה, מה שמקפיץ את הפקק- על מנת למנוע מצב של זרימת זרם גבוה מדי (ככל שההתגדות נמוכה יותר, הזרם עולה) שתביא לשריפת חוטים בקירות. פעמים רבות כשאתה קורא על "נגרמה שריפה בשל קצר חשמלי" זו הכוונה, אם כי יש גם מקרים אחרים.
- הנמיך את התנגדותו? זליגה איטית של מים חמים (חשוב לי לדעת איך זה מסתדר עם הזמן המשתנה שבו האטמור קיצר). תודה רבה אילן, 79.180.143.104 11:58, 6 בפברואר 2018 (IST)
- אילן, תודה על הפירוט הטכני הרב והדאגה המתבטאת בהצעה החוזרת להשליך האטמור לאשפה. ככלל אין לי כוונה שאני או קרוביי נשתמש באטמור המקצר כך וככלל אתריע את קרוביי על כך. אני כמובן יודע מה זה אלקטרונים\מוליך\מבודד (אם כי לא ממש מכיר חלק מהמונחים בהמשך ואקרא עליהם עוד). אציין שהאטמור עצמו היה סגור לחלוטין ותושבתו מוקמה מחוץ לתא המקלחת, לכן אין זה סביר שנכנסו אליו טיפות מים מבחוץ, אלא אולי רק מים בצורת אדים שכן היו אלה ימים קרים במיוחד (וגם זה אינו סביר כי האטמור הותקן על ידי אותו חשמלאי מספר שנים לפניכן והיה מקובע היטב במקומו). כמו כן, כלל האטמורים אצלנו ממוקמים במקום גבוה, מחוץ למקלחת כך שאין סכנה לגעת באטמור גם אם תאורטית היה מורכב מחדש (אינני בא להצדיק בכך התקנה של אטמורים תקולים והשימוש בהם). אני רק מנסה להבין, וייתכן שפספסתי פה משהו, מלבד זליגת מים מצינור אל גוף החימום בתוך האטמור, או הצטברות מים על גוף החימום בשל אדים (מתוקף התכווצות המגן הכרמי של גוף החימום הנובעת מקור כפי שתיארת), מה עוד ייתכן, האם ייתכן ואבנית משחקת תפקיד במקרה כזה? ובכל מקרה, אם אדם אינו נוגע באטמור שקיצר כמתואר, איך האטמור מסכן אותו גם אם הוא נכבה 100 פעמים? אלו הן 2 שאלותיי, שנשאלות בשיא הרצינות ובאופן תאורטי גרידא. 79.180.143.104 11:56, 7 בפברואר 2018 (IST)
- אל תשכח שמים זורמים בתוך האטמור- ככה הומחמם אותם. במצב נורמלי יש בידוד מוחלט בין הגוף חימום (דרכו זורם חשמל) לבין הזרימה של המים. אם הבידוד הזה נשחק או נסדק יכולה לקרות התופעה.
הסכנה בקצר באטמור היא לא רק התחשמלות! אם הפקק נתקע מסיבה כלשהי ולא יקפוץ מתי שיש קצר זה מתכון בטוח לשריפה בבית.
אני לא חושב שהצטברות אבנית יכולה לגרום לזה, אבל אני לא בטוח בזה. אילן שמעוני - שיחה 12:34, 7 בפברואר 2018 (IST)- הרבה פעמים הצטברות אבנית בגוף החימום, או היחידה הכללית המכונה בעגה "פלאנג'" הופכים פחות ופחות יעילים בהולכת החום ונפרצים לבסוף (כנראה בשל ההתנגדות המתגברת והיעדר ההולכה= חום עודף), דבר המצריך החלפתם התכופה למדי בתנאי המים הקשים במחוזותינו (עולה לי שאלה למומחה!).213.8.204.15 13:08, 7 בפברואר 2018 (IST)
- אל תשכח שמים זורמים בתוך האטמור- ככה הומחמם אותם. במצב נורמלי יש בידוד מוחלט בין הגוף חימום (דרכו זורם חשמל) לבין הזרימה של המים. אם הבידוד הזה נשחק או נסדק יכולה לקרות התופעה.
- אילן, תודה על הפירוט הטכני הרב והדאגה המתבטאת בהצעה החוזרת להשליך האטמור לאשפה. ככלל אין לי כוונה שאני או קרוביי נשתמש באטמור המקצר כך וככלל אתריע את קרוביי על כך. אני כמובן יודע מה זה אלקטרונים\מוליך\מבודד (אם כי לא ממש מכיר חלק מהמונחים בהמשך ואקרא עליהם עוד). אציין שהאטמור עצמו היה סגור לחלוטין ותושבתו מוקמה מחוץ לתא המקלחת, לכן אין זה סביר שנכנסו אליו טיפות מים מבחוץ, אלא אולי רק מים בצורת אדים שכן היו אלה ימים קרים במיוחד (וגם זה אינו סביר כי האטמור הותקן על ידי אותו חשמלאי מספר שנים לפניכן והיה מקובע היטב במקומו). כמו כן, כלל האטמורים אצלנו ממוקמים במקום גבוה, מחוץ למקלחת כך שאין סכנה לגעת באטמור גם אם תאורטית היה מורכב מחדש (אינני בא להצדיק בכך התקנה של אטמורים תקולים והשימוש בהם). אני רק מנסה להבין, וייתכן שפספסתי פה משהו, מלבד זליגת מים מצינור אל גוף החימום בתוך האטמור, או הצטברות מים על גוף החימום בשל אדים (מתוקף התכווצות המגן הכרמי של גוף החימום הנובעת מקור כפי שתיארת), מה עוד ייתכן, האם ייתכן ואבנית משחקת תפקיד במקרה כזה? ובכל מקרה, אם אדם אינו נוגע באטמור שקיצר כמתואר, איך האטמור מסכן אותו גם אם הוא נכבה 100 פעמים? אלו הן 2 שאלותיי, שנשאלות בשיא הרצינות ובאופן תאורטי גרידא. 79.180.143.104 11:56, 7 בפברואר 2018 (IST)
שבירה[עריכת קוד מקור]
אילן, "פקק" או מאמ"ת מדרגים על ידי המתח או הזרם שבהם פועלים (נגזר כמובן מההתנגדות). שימוש בדירה לא אמור ל"הקפיץ" הבניין כולו. מצטרף להמלצה של אילן "לא לשחק באש" ובחשמל ;-).213.8.204.37 19:49, 6 בפברואר 2018 (IST)
- ה כמובן ידוע, אבל אני לא מבין את ההקשר בו זה נאמר. השואל כתב שרק פקק האטמור הוקפץ.
עניין נוסף, שאינו ממש קשור לשאלה אבל אני כבר בשוונג... ל"פקקים" יש תהליך הזדקנות, בו הם מופעלים בזרם הולך ופוחת. על כל פנים בשאלה הזו ברור שלא זו הסיבה, שכן האטמור החדש לא הקפיץ את הפקק. אילן שמעוני - שיחה 20:02, 6 בפברואר 2018 (IST)- אילן השואל הוסיף " אולי עומס חשמלי מכל בניין המגורים"...עקרונית למאמ"ת יש תוחלת חיים ארוכה למדי.213.8.204.37 20:28, 6 בפברואר 2018 (IST)
- כן. המקרים שנתקלתי בהם של מאמ"תים שדרשו החלפה הם היו בני למעלה משלושים שנה. וקפצו אם צריך ואם לא צריך. אילן שמעוני - שיחה 08:58, 7 בפברואר 2018 (IST)
- אילן השואל הוסיף " אולי עומס חשמלי מכל בניין המגורים"...עקרונית למאמ"ת יש תוחלת חיים ארוכה למדי.213.8.204.37 20:28, 6 בפברואר 2018 (IST)
על מקרני-קול ורמקולים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
שאלתי מחולקת לשתיים, שתיהן טכנולוגיות במהותן.
- מה יתרונו הטכנולוגי של מקרן-קול עפ"נ רמקול, או להיפך ? (שניהם נמצאים בשימוש).
- בנוגע למקרני-קול. מופיעים בשוק מכשירים בתחום מחירים גדול מאוד. מלבד ההיבט המותגי, מהו יתרונו המשמעותי מבחינה טכנולוגית, של מקרן העולה, נניח, 2,000 ש"ח לבין כזה שמחירו, נניח, 500 ש"ח ? מהשוואת המפרטים הטכניים של שניים כאלה, לא ראיתי הבדלים משמעותיים, ובכל זאת, מחיר האחד פי 3-4 מזה של השני. חייב להיות הבדל טכנולוגי-איכותי משמעותי, ואני תוהה מהו. בנצי - שיחה 13:15, 6 בפברואר 2018 (IST)
- מקרן קול מורכב ממספר רמקולים, עובדה זו מקנה לו שני יתרונות, אחד הוא שניתן לפזר את הפקת הצלילים לפי גובה הצליל- כך שכל רמקול מתייחד בהפקת צלילים בטווח גבהים (פיצ') וגם כך ניתן להפיק עוצמה גבוהה יותר מבלי לפגוע באיכות השמע.
- הבדלים ברמקולים יהיו באיכות הרכיבים מהם עשויים (ישנם עצים דחוסים יותר ופחות, עם יותר או פחות פגמים), אך גם ברכיבים החשמליים עצמם ישנו מגוון אפשרויות בהתאם לעלות. גם באיכות ההרכבה של כל רכיב לכשצעמו, אך גם למשל בהגברה נפרדת לכל רמקול. העקרונות המנחים הם יעילות המערכת כך שנוצר כמה שפחות המהום-רעשי רקע הפוגעים בהאזנה ובהתאם כמה שיותר הספק מופנה לייצור הצליל המקורי.
- הערה: ישנם היבטים שהם שיווקיים בלבד, למשל המעבר הנוכחי לקבצי HI-RES ("רזולוציה גבוהה") כאשר טרם הוכח שבשמיעה אנושית ניתן להבחין בהבדלים- הגם שישנם כאלה אוביקטיבית.213.8.204.37 13:29, 6 בפברואר 2018 (IST)
- הדברים שאתה מעלה ידועים לי. העליתי את השאלות לאחר עיון די יסודי. בפשטות: מה מצדיק, טכנולוגית, מחיר משולש או מרובע של מקרן-קול מדגם מסוים בהשוואה לאחר ? ובאשר לרמקולים - מה יתרונם עפ"נ מקרנים ? מה עם להיפך ? בנצי - שיחה 13:52, 6 בפברואר 2018 (IST)
- מחיר חומרי הגלם (עץ לתיבות תהודה, מגנטים ושאר הרכיבים), מחיר שעות העבודה (מדובר הרבה פעמים בהרכבות שעושים אמנים בתחומם) וייתכן שגם הוצאות כמו תמלוגי פטנטים (אף על פי שנראה לי שפחות), כל אלה תורמים למחיר עלות התחלתי גבוה למדי, לזה יש להוסיף שבדרך כלל ישנן הוצאות הכרוכות בעיצוב (שהופך משמעותי במוצרי יוקרה) ולבסוף לקחת בחשבון שכל רכיב בתורו (מהעץ או רכיב חשמלי בהזמנה) הופך יקר בהתאם להיצע-ביקוש.
- בין רמקול ל"מקרן קול"- אין הבדל מהותי כל כך, "מקרן קול" הוא למעשה צירופם של מספר רמקולים, ומאפשר בחיבור בודד ליהנות מכל הרמוקלים על פני הטרחה שבחיבור כל אחד מהם (לעיתים מצריך רסיבר...). לרמקול בודד יהיה יתרון בכך שמערכת ההגברה שלו עצמאית, אך אם הוא יעבוד לבדו ייתכן וביצועיו ירדו מאלו של מקרן קול, אבל גם כאן יש עניינים של מפרט טכני.
- לגבי שאלת התמחור, איני יודע להשיב האם הרווחיות של רמקולים איכותיים גדולה יותר (אני סובר שכן, בדרך כלל מוצרים יקרים יותר, ומוצרי יוקרה הם רווחיים יותר ביחס למוצר בודד) מזו של רמקולים זולים- הבחנה כזו מייתרת נקודת המוצא שלך "מה מצדיק?" (ההצדקה למחיר היא למעשה המחיר- נובעת מביקוש והיצע כפי שכבר עלה בתגובתי)....213.8.204.37 14:23, 6 בפברואר 2018 (IST)
- התשובות שנתנו נכונות, אך נותרו לי מספר נקודות להוסיף:
א. קשה מאד לתכנן ולבנות רמקול שלא יעוות את הצליל. לאורך השנים נתווספו מספר שיפורים טכנולוגיים, מהם אציין שניים שאני מכיר: שימוש בשמן בעל קיבולת חום גבוהה ברמקולים לתדירות גבוהה (טוויטר) מאפשר תנודה מהירה של הסליל ללא התחממות עד כדי נתיכה. ברור שיש הבדל בין סוגי שמנים אלה. שמן אידאלי יהיה בעל צמיגות נמוכה מאד (יפריע במידה מינימלית לתנודות הסליל) ובעל קיבולת חום גבוהה ככל האפשר. ברמקולים לתדירויות נמוכות (וופר) הבעייה היא שהתנועה של קונוס הרמקול היא ממש גדולה - קל לראות את זה בוופר בזמן פעולה. לכן קצות הקונוס צריכים מחד להיות מחוברים למשכך תנודות שלא יעביר את התנודה לגוף הרמקול ויעוות את הצליל, ומאידך יאפשר תנועת קדימה-אחורה של הקונוס עם הפרעה מינימלית. יש התקדמות גדולה בפיתוח חומרים כאלה, וקל לראות שיפור מתמיד בין דור לדור.
ב. הבדל גדול נוסף הוא איכות יחידת הקרוסאובר - מעגל סינון אלקטרוני שמנתב את התדירויות לרמקולים השונים. יש הבדל עצום באיכויות קרוסאוברים שונים. קרוסאובר פשוט מורכב מסליל אחד וקבל אחד. הוא מייצר הפרדה נמוכה יחסית של כ-5 דציבל. ככל שרמת המורכבות של הקרוסאובר גדלה, קשה יותר ויותר למנוע מן הקרוסאובר לעוות את הצליל, אך הקרוסאובר מייצר הפרדה טובה יותר ויותר בין התדירויות. קרוסאוברים טובים ממש הם מורכבים ויקרים.
הבדל חשוב בין מקרני קול לרמקולים הוא שמקרני קול מנצלים את העובדה שאוזן האדם אינה מבחינה בכיווניותצלילים נמוכים - מה שמאפשר שימוש ביחידה בודדת של סאב-וופר, אבל רגישות לכיווניות צלילים גבוהים. מכאן שבמקום לייצר מספר רמקולים שיכללו כולם הן וופר והן טוויטר אפשר להסתפק בסאב-וופר בודד (ומושקע יותר).
בכל העניין הזה לא ברור לי להיכן נעלמו רמקולי המיד-ריינג' שבין הוופר לטוויטר. בעניין זה כדאי לשאול מישהו שמבין יותר ממני.
לסיכום, הפרש מחיר גדול בין רמקולים עשוי בהחלט להצביע על הבדל ניכר באיכות. כמובן שגם סיבות שיווקיות, כמו מותג, גם הן משפיעות. האזנה נעימה! אילן שמעוני - שיחה 16:48, 6 בפברואר 2018 (IST) - בנצי במקרה שאתה לא מכיר, סרטון שיווקי אבל גם נחמד-בידור :-)...וגם במסגרת (Know your enemy (overpricing. אם אנחנו לוקחים בחשבון המחיר של כלי נגינה איכותיים יש ל"סאונד" מחיר והוא יקר.213.8.204.37 19:37, 6 בפברואר 2018 (IST)
בנצי, האם נענתה שאלתך?
במשך שנים רבות יואב אביב שידר את משחקי מכבי תל אביב ביורוליג[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
האם רשת ב' החדשה של כאן עדיין משדרת את המשחקים? האם יואב אביב עדיין משדר משחקי מכבי, או ספורט כלשהו בפלטפורמה כלשהי? Mr. W ~ T ~ בית המשפטים העליון 13:53, 6 בפברואר 2018 (IST)
- לא משדרים. נסה אולי בגל"ץ. לא, הוא לא משדר עכשיו, אבל מפעם לפעם משחרר פודקאסטים בנושאים ספורטיביים בוערים מטעם אגודת העיתונאים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:26, 6 בפברואר 2018 (IST)
- תודה רבה. Mr. W ~ T ~ בית המשפטים העליון 17:42, 6 בפברואר 2018 (IST)
נס נעלית הדלת[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
מצאתי את הסרטון הזה. מה המדע אור על זה? למה הדלת ננעלת ולא סתם נטרקת? 213.55.211.54 01:40, 8 בפברואר 2018 (IST)
- שרלטן ומשוגע. או שהוא עושה כאילו הוא מסובב או ש
אלוהיםאשתו מסובבת מבפנים. חזרתי • ∞ • שיחה 03:44, 8 בפברואר 2018 (IST)- זה יוסף זמירי המפורסם, מייסד תורת "מיקסומיה" וטרחן כפייתי ברמה אחרת. ניתן למצוא באתר שלו מאות עמודים של חומר מבולגן שהוא אפילו לא שגוי, שממנו ניתן לקבל מסר אחד ברור: האיש לוקה בנפשו. ככה שאני בטוח שלא מדובר בשרלטן, אלא באיש שבאמת ותמים בטוח שהקדוש ברוך הוא מתגלה לו דרך דלת ביתו. אני מדמיין לי את השכנים מספרים שהשכן שלהם מדבר קבוע עם הדלת ואז טורק ופותח אותה במשך שעות כל יום. Corvus,(Nevermore) 12:37, 8 בפברואר 2018 (IST)
האם ביטוח מנהלים הוא כינוי לקרן השתלמות?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
הכוונה למינוח הנוגע לעבודה כשכיר. תודה. ―אנונימי לא חתם
- עבור עם העכבר על שאלתך. חזרתי • ∞ • שיחה 06:48, 8 בפברואר 2018 (IST)
- מעיון בשתי הערכים (שאני מודה שלא אהבתי את סגנון כתיבתם) אני מבין כך:
- ביטוח מנהלים הוא כינוי לפוליסת ביטוח חיים רבת-מאפיינים (אשר על מאפייניה הספציפיים ניתן להרחיב בערך שלה) והיא יכולה להירכש הן באופן פרטי והן על ידי מעסיק עבור עובדו, כניסיון לבוא לקראת העובד ולחסוך בהוצאותיו.
- קרן השתלמות היא קרן חיסכון אליה מופרש כסף על ידי אדם פרטי (ככלל, עובד עצמאי) או על ידי מעסיקו של עובד שכיר, עבור המטרות שנזכרו בערך, כמו מימון השתלמויות מקצועיות או לימודי המשך וכו', של העובד השכיר.
- אין קשר בין השניים; אדם יכול להיות מבוטח בפוליסת "ביטוח מנהלים" מבלי להיתמך כלכלית על ידי קרן השתלמות וההפך.
- בברכה. ―אנונימי לא חתם
- מעיון בשתי הערכים (שאני מודה שלא אהבתי את סגנון כתיבתם) אני מבין כך:
לפי מה המחשב יודע איפה ובאיזה גדול לפתוח חלון חדש?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
יש לי windows 7 ותכונה בה אני מייצר PDF שנפתח דרך adobe reader. החלון תמיד נפתח במקום כלשהו ובגדול כשלהו, שאותם אני לא רוצה (קטן מדי על המסך ובדיוק בקום שבו אני עובד). איפה משנים את זה? הוא לא זוכר את ההגדרות של החולון שאני סוגר. Corvus,(Nevermore) 15:38, 8 בפברואר 2018 (IST)
- נסה את תרופת האליל הבאה:
- . מקם את החלון לרצונך.
- . גרור את הטאסק באר לאיפושהו
- . סגור את החלון.
- . החזר את הטאסקבאר למקומו.
- בחלק מהמקרים זה עובד. אילן שמעוני - שיחה 17:22, 8 בפברואר 2018 (IST)
מצאתי שיטה. יש לסגור את כל חלונות הPDF הפתוחים כך שהאחרון שיסגר יהיה במקום שאני מעוניין. ואז החדש יפתח במקומו. Corvus,(Nevermore) 17:34, 8 בפברואר 2018 (IST)
חוזי שכירות קצרים בישראל[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן, לא נענה
ברצוני לשכור דירה איפה שהוא בישראל עד 3-4 חודשים או חצי שנה לכל היותר. האם פרקי זמן כאלה הם סבירים לשכירות פורמלית עם חוזה אם פונים למתווך או ללוח כל שהוא? 176.12.220.24 04:34, 9 בפברואר 2018 (IST)
תודה! 176.12.220.24
- למה לא? אם שני הצדדים מסכימים. אני פעם חתמתי לחודשיים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 04:33, 9 בפברואר 2018 (IST)
- יגאל, האם תגיד שזו הייתה מציאה נדירה? אני קיבלתי רושם שרוב המשכירים יעדיפו ששוכר ישלם לטווח ארוך ״שיהיה להם שקט מתחלופת שוכרים״. 176.12.220.24 07:26, 9 בפברואר 2018 (IST)
- תלוי בסכום שתסכים לשלם. אני מציע שתבדוק באתרים להשכרת דירות או אצל מתווכי דירות. גילגמש • שיחה 19:04, 9 בפברואר 2018 (IST)
- לא, חיפשתי משהו לא שבור עם מחיר סביר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:11, 9 בפברואר 2018 (IST)
- תלוי בסכום שתסכים לשלם. אני מציע שתבדוק באתרים להשכרת דירות או אצל מתווכי דירות. גילגמש • שיחה 19:04, 9 בפברואר 2018 (IST)
- יגאל, האם תגיד שזו הייתה מציאה נדירה? אני קיבלתי רושם שרוב המשכירים יעדיפו ששוכר ישלם לטווח ארוך ״שיהיה להם שקט מתחלופת שוכרים״. 176.12.220.24 07:26, 9 בפברואר 2018 (IST)
צבא סריסים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: ישן
האם יש דוגמאות היסטוריות לצבא המורכב מסריסים? 213.55.211.54 11:38, 9 בפברואר 2018 (IST)
- למיטב ידיעתי לא, אך סריסים שרתו בצבא סין ההיסטורית, וחלק מהם בתפקידים בכירים מאד. בהודו עלה כעת רעיון להקמת גדוד סריסים. אילן שמעוני - שיחה 13:32, 9 בפברואר 2018 (IST)
- הדבר בלתי סביר היות שסירוס מונע יצירת הורמוני מין גבריים כמו טסטוסטרון. הורמון זה אחראי לפיתוח כוח אצל גברים. לכן, סריס יהיה מראש חלש יותר מגבר שלא עבר את הניתוח הזה. בנוסף לכך, גירוי מיני קשור לתוקפנות. זה גם כן משהו שיכול לשמש ללחימה. לא ידוע לי על יחידה צבאית כלשהי שהייתה מורכבת מסריסים. גילגמש • שיחה 19:03, 9 בפברואר 2018 (IST)
- דווקא נראה שרב סריס הבבלי מקושר לצבא וכיבוש. Corvus,(Nevermore) 19:12, 9 בפברואר 2018 (IST)
- היו מפקדי צבא שהיו סריסים. סריסים הגיעו גם לעמדות בכירות בממשל. אבל השאלה הייתה על צבא שמורכב מסריסיסים. זה שונה מסריס שמפקד על יחידה צבאית. גילגמש • שיחה 19:16, 9 בפברואר 2018 (IST)
- לפי אילן אבקסיס, „המילה סריס היא מילה אכדית 'sha reshi'. מילולית – 'של הראש'). רק בתקופה הפרסית המילה תקבל משמעות של גבר נטול אשכים״. לתקן בערכים סריס ורב סריס? Tzafrir - שיחה 11:04, 10 בפברואר 2018 (IST)
- השאלה מה אתה מתכוון לתקן. בפסקה על אטימולוגיה זה בסדר, בתור שינוי משמעות המונח בפתיח לדעתי לא. אילן שמעוני - שיחה 13:04, 10 בפברואר 2018 (IST)
- דווקא נראה שרב סריס הבבלי מקושר לצבא וכיבוש. Corvus,(Nevermore) 19:12, 9 בפברואר 2018 (IST)
- הדבר בלתי סביר היות שסירוס מונע יצירת הורמוני מין גבריים כמו טסטוסטרון. הורמון זה אחראי לפיתוח כוח אצל גברים. לכן, סריס יהיה מראש חלש יותר מגבר שלא עבר את הניתוח הזה. בנוסף לכך, גירוי מיני קשור לתוקפנות. זה גם כן משהו שיכול לשמש ללחימה. לא ידוע לי על יחידה צבאית כלשהי שהייתה מורכבת מסריסים. גילגמש • שיחה 19:03, 9 בפברואר 2018 (IST)