ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פיזיקה/2
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
קוי מתח גבוה[עריכת קוד מקור]
שלום לכולם. רציתי לדעת מה יוצר את הרעש שיש ליד קוי מתח וגם ליד מכשירים ביתיים שונים? תודה רבה. 20:50, 3 במרץ 2009 (IST) ―אנונימי לא חתם
- כשהאוויר לח (והאוויר תמיד לח, במידה זו או אחרת), המתח עשוי לעלות על מתח הפריצה, ואז החשמל שוכח שהוא אמור לזרום דווקא בחוטים, מדלג דרך האוויר, ומחמם אותו רגעית. ההתנפצויות שזה גורם יוצרות רעש. במכשירי חשמל ביתיים הרעש הזה הוא דרכו של המכשיר להגיד לנו שיש בו מגעים לא תקינים. עוזי ו. - שיחה 21:00, 3 במרץ 2009 (IST)
- תודה רבה על התשובה. הרבה פעמים הארון חשמל הביתי (ובמיוחד השעון) עושה רעש וכאשר דופקים עליו הוא מפסיק. מה ההסבר לתופעה זו? שוב תודה רבה. 212.76.101.149 22:10, 3 במרץ 2009 (IST)
- תחילתה של תשובתך, עוזי, מתאימה מאוד גם לשאלה דומה קודמת שהופיעה לפני כשבוע, כאן, ואשר לא זכתה לתשובה של ממש. אינני יודע אם עדיין רלוונטי להשיב על שאלה שכבר אורכבה, או שאולי כדאי להעלותה שוב. היא אמנם מורכבת יותר, אבל התשובה שנתת כאן, לפחות חלקה הראשון, נותנת מענה חלקי לשאלה ההיא. כשלעצמי, הייתי עסוק מדי וגם השתהיתי מדי. נראה. בנצי - שיחה 10:38, 4 במרץ 2009 (IST)
נפילה מגובה רב[עריכת קוד מקור]
האם בנפילה מגובה מסויים נפילה למים הופכת להיות קשה (המכה תיהיה חזקה יותר) יותר מנפילה על בטון? 89.138.175.166 09:46, 8 במרץ 2009 (IST)
- השאלה שלך אינה מוגדרת היטב.
- אם השאלה היא: האם מגובה מסויים נפילה למים הופכת להיות קשה יותר מנפילה על בטון מאותו הגובה? התשובה היא לא. בהינתן שהנפילה היא מגובה זהה אזי תמיד מי שנופל על הבטון יקבל מכה חזקה יותר.
- לעומת זאת, אם ניקח כנקודה השוואה איזה שהוא גובה ספציפי, נגיד נפילה על בטון מגובה של שני מטר, אזי נוכל למצוא גובה שהחל ממנו נפילה על מים תהיה קשה יותר.
- בכל מקרה, החל מגובה מסויים המכה שתקבל מהמים תהיה מאוד כואבת.
- Fal - שיחה 10:33, 8 במרץ 2009 (IST)
- זה גם תלוי על איזה איבר נופלים :) miniature • שיחה • הדף האדום 10:48, 8 במרץ 2009 (IST)
- אציין גם שמגובה מסויים זה כבר לא משנה. תומר א. • ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד. • שיחה • 11:02, 8 במרץ 2009 (IST)
- {נכתב אחרי התנגשות עריכה עם אחד משני קודמיי}. התשובות, בפרט הראשונה, אינן מדויקות. הדבר תלוי במהירות הכניסה למים, מאחר ואנרגיית הגובה של הגוף מומרת במהלך נפילתו לאנרגיה קינטית. הדבר תלוי במהירות החדירה למים, משום שהחדירה היא סוג של הפרעה בתווך החומרי (בטון או מים, או בכלל), ותוצאתה של תגובה לחדירה כזו תלויה בזמן התגובה של החומר. מעל מהירות כניסה מסוימת, מולקולות המים לא מספיקות לזוז הצידה מספיק מהר, והן מגיבות כמו משטח קשוח שאינו סופג את האנרגיה. אם יותר או פחות מבטון, זו כבר שאלה של נתונים ספציפיים, התלויה במידת ה'קשיחות' של החומר, כלומר תלויה בזמן התגובה האופייני שלו. דוגמאות: א. הקופצים למים מגובה רב מקפידים להיכנס למים בחתך קטן ככל האפשר, דרך הראש או דרך כפות הרגליים. ב. מכת קראטה מכוונת היטב לראשו של בקבוק, מתיזה את ראשו כשיתר הבקבוק נותר במקומו. ג. ירי במהירות לוע גבוהה לתוך מים גורם לקליע להפוך לשטוח, דמוי מטבע.
- הערה: מדוגמאות א' וב', רואים שהתופעה תלויה גם בשטח חתך הפגיעה, כלומר ההשוואה בין משטחי פגיעה צריכה להתייחס לגוף נתון. בנצי - שיחה 11:24, 8 במרץ 2009 (IST)
- אציין גם שמגובה מסויים זה כבר לא משנה. תומר א. • ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד. • שיחה • 11:02, 8 במרץ 2009 (IST)
- זה גם תלוי על איזה איבר נופלים :) miniature • שיחה • הדף האדום 10:48, 8 במרץ 2009 (IST)
- אתם שואלים, ססיל עונה. דוד - שיחה 14:51, 8 במרץ 2009 (IST)
- ראיתי את מה שססיל משיב, ותשובתו אמנם גדושה תיאורים ציוריים ומעניינים, אבל כמעט ואין בה הסבר פיזיקלי של ממש. הדוגמאות וההסברים שלו מבוססים בסופו של דבר על מה שניסיתי לתאר בתשובתי הקודמת, אבל אין הוא מוסיף עליה מבחינת הסבר פיזיקלי. בנצי - שיחה 15:28, 8 במרץ 2009 (IST)
שאלה בקשר לאטמוספירת כדור הארץ[עריכת קוד מקור]
אם מסביב לכדור הארץ יש אטמוספירה, איך זה שאנחנו רואים את השמש והירח? miniature • שיחה • הדף האדום 10:50, 8 במרץ 2009 (IST)
- למה שלא נראה? תומר א. • ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד. • שיחה • 11:03, 8 במרץ 2009 (IST)
- כי האוויר שקוף. המורה - שיחה 11:05, 8 במרץ 2009 (IST)
- זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע, והשאלה מצויינת. באופן כללי, הדבר תלוי בכושר הבליעה של התווך בתלות באורך הגל בספקטרום האלקטרומגנטי. האטמוספרה הארצית מאופיינת בכושר בליעה נמוך בתחום הנראה ולכן היא שקופה. בנוגה, למשל, המצב שונה, בשל הרכב שונה של האטמוספרה שלה, הגורם לה להיות אטומה לאור בתחום הנראה, אבל שקופה לגלי מכ"מ. הדבר נכון גם לגבי מים וזכוכית שהם חומרים בעלי כושר בליעה נמוך בתחום הנראה ולכן שקיפותם הרבה. Cest tout, בנצי - שיחה 11:40, 8 במרץ 2009 (IST)
- זה אפילו יותר מעניין, החלקיקים שבאוויר כן מפזרים מעט את האור שמגיע אלינו מהשמש (כי אור הוא גל אלקטרומגנטי ורוב האטמוספירה היא N2 שאפשר להסתכל אליו כעל דיפול, אבל זה לא כל כך משנה) והוא עושה זאת ביעילות קצת שונה לכל אורך גל. הוא מפזר טוב יותר את הצבעים בעלי אורכי הגל הארוכים (סגול וכחול) ולכן הגלים הארוכים יותר האלה מגיעים אלינו לא רק מהכיוון של השמש אלא מכל עברי השמיים ולכן השמיים סגולים ומסתירים לנו את הכוכבים בשעות היום. (סגולים? כן. סגולים. הסיבה שאנחנו רואים אותם בכחול היא ביולוגית. העין שלנו רגישה הרבה יות לתחום שאנחנו קוראים לו כחול מאשר לתחום שאנחנו קוראים לו סגול). בלילה, כאשר השמש בצד השני ואין קרניים אשר יכולות להגיע אל מולקולות האוויר שמעלינו שבתורם יפזרו לכיווננו קצת מהאור הכחול אנחנו רואים את הכוכים. בהקשר ערך מעניין הוא ההבזק הירוק. Fal - שיחה 12:56, 8 במרץ 2009 (IST)
- התשובות שלך נכונות כשלעצמן, הן בנוגע לפיזור, והן בנוגע לשיא רגישות בכחול של התאים קולטי האור ברשתית העין, אבל רק פיזור הוא רלוונטי באופן חלקי לשאלה. השאלה היתה איך רואים את הירח ואת השמש. כלומר מדובר באור שדווקא 'שורד' את הפיזור, וזה מורכב מאורכי הגל שעוברים את המידה הקטנה ביותר של פיזור בתחום הנראה. ברור שהפיזור תורם במידה מסוימת, אבל מידת הבליעה היא הגורם העיקרי. בנצי - שיחה 15:19, 8 במרץ 2009 (IST)
- זה אפילו יותר מעניין, החלקיקים שבאוויר כן מפזרים מעט את האור שמגיע אלינו מהשמש (כי אור הוא גל אלקטרומגנטי ורוב האטמוספירה היא N2 שאפשר להסתכל אליו כעל דיפול, אבל זה לא כל כך משנה) והוא עושה זאת ביעילות קצת שונה לכל אורך גל. הוא מפזר טוב יותר את הצבעים בעלי אורכי הגל הארוכים (סגול וכחול) ולכן הגלים הארוכים יותר האלה מגיעים אלינו לא רק מהכיוון של השמש אלא מכל עברי השמיים ולכן השמיים סגולים ומסתירים לנו את הכוכבים בשעות היום. (סגולים? כן. סגולים. הסיבה שאנחנו רואים אותם בכחול היא ביולוגית. העין שלנו רגישה הרבה יות לתחום שאנחנו קוראים לו כחול מאשר לתחום שאנחנו קוראים לו סגול). בלילה, כאשר השמש בצד השני ואין קרניים אשר יכולות להגיע אל מולקולות האוויר שמעלינו שבתורם יפזרו לכיווננו קצת מהאור הכחול אנחנו רואים את הכוכים. בהקשר ערך מעניין הוא ההבזק הירוק. Fal - שיחה 12:56, 8 במרץ 2009 (IST)
- זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע, והשאלה מצויינת. באופן כללי, הדבר תלוי בכושר הבליעה של התווך בתלות באורך הגל בספקטרום האלקטרומגנטי. האטמוספרה הארצית מאופיינת בכושר בליעה נמוך בתחום הנראה ולכן היא שקופה. בנוגה, למשל, המצב שונה, בשל הרכב שונה של האטמוספרה שלה, הגורם לה להיות אטומה לאור בתחום הנראה, אבל שקופה לגלי מכ"מ. הדבר נכון גם לגבי מים וזכוכית שהם חומרים בעלי כושר בליעה נמוך בתחום הנראה ולכן שקיפותם הרבה. Cest tout, בנצי - שיחה 11:40, 8 במרץ 2009 (IST)
- סגול וכחול הם אורכי הגל הקצרים יותר (שאכן מפוזרים יותר על ידי מולקולות האוויר). Easy n - שיחה 15:27, 8 במרץ 2009 (IST)
- צודק לגמרי. לא הבחנתי בכך בתשובתי הקודמת. בנצי - שיחה 15:31, 8 במרץ 2009 (IST)
- תודה לשניכם. רק לא הבנתי ממש מהתשובות למה אנו רואים את השמש? הקרניים שלה לא מתפזרות באטמוספירה? ואז אנחנו צריכים לראות אותן כחולות-סגולות. או שחלק מתפזר וחלק עובר? איך זה עובד? :) miniature • שיחה • הדף האדום 19:09, 9 במרץ 2009 (IST)
- חלק מהקרניים, בעיקר בתחום האדום והצהוב של הספקטרום מתפזר מעט יחסית (ראה פיזור ריילי) וממשיך לעבור באטמוספירה במסלול ישיר. לכן רואים את השמש בצבעים צהוב (צהוב-לבן, בגלל עוצמת האור), ולקראת השקיעה באדום. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:19, 9 במרץ 2009 (IST)
- עכשיו הבנתי. תודה. miniature • שיחה • הדף האדום 21:02, 9 במרץ 2009 (IST)
- אנסה לחדד יותר את מה שהוסיף הגותי, בהמשך להסבר הקודם שלי. מאחר והאור הכחול והסגול מתפזרים במידה הרבה ביותר, הרי שבכל הכיוונים, מלבד בכיוון השמש, הם יהיו הנפוצים ביותר, במידה ההולכת וגוברת ככל שהקרניים מעמיקות חדור. לעומת זאת, בכיוון השמש, דווקא נשארות פחות ופחות קרניים מהקצה הכחול והסגול ! בנצי - שיחה 22:28, 9 במרץ 2009 (IST)
- אז למה כל השמיים, בין קרוב לשמש ובין רחוק מהשמש, נראים לנו באותו הצבע בערך (כחול-תכלת) ביום בהיר? לפי מה שאתה אומר באיזורי השמיים היותר רחוקים מהשמש היינו צריכים לראות את השמיים כחולים יותר מהאיזורים הקרובים לשמש! miniature • שיחה • הדף האדום 01:04, 10 במרץ 2009 (IST)
- אנסה לחדד יותר את מה שהוסיף הגותי, בהמשך להסבר הקודם שלי. מאחר והאור הכחול והסגול מתפזרים במידה הרבה ביותר, הרי שבכל הכיוונים, מלבד בכיוון השמש, הם יהיו הנפוצים ביותר, במידה ההולכת וגוברת ככל שהקרניים מעמיקות חדור. לעומת זאת, בכיוון השמש, דווקא נשארות פחות ופחות קרניים מהקצה הכחול והסגול ! בנצי - שיחה 22:28, 9 במרץ 2009 (IST)
- עכשיו הבנתי. תודה. miniature • שיחה • הדף האדום 21:02, 9 במרץ 2009 (IST)
- חלק מהקרניים, בעיקר בתחום האדום והצהוב של הספקטרום מתפזר מעט יחסית (ראה פיזור ריילי) וממשיך לעבור באטמוספירה במסלול ישיר. לכן רואים את השמש בצבעים צהוב (צהוב-לבן, בגלל עוצמת האור), ולקראת השקיעה באדום. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:19, 9 במרץ 2009 (IST)
- סגול וכחול הם אורכי הגל הקצרים יותר (שאכן מפוזרים יותר על ידי מולקולות האוויר). Easy n - שיחה 15:27, 8 במרץ 2009 (IST)
- נדמה לי שהכי פשוט יהיה להסביר את זה שוב בעזרת שרטוט..
- משמאל תיאור סכמטי (מאוד) של פיזור קרן אור אדומה וקרן אור כחולה באטמוספירה. לצורך פשטות נניח שעוצמת האור הכחול ועוצמת האור האדום שמגיעות אל האטמוספירה זהות וכי האטמוספירה היא שכבה יחידה של חומר אחיד. אורך החצים מציין את עוצמת האור (או אולי עדיף החלק היחסי מעוצמת האור) אשר נע לכיוון מסויים. לעין הצופה מגיע רק החלק של האור אשר פונה לכיוונו בסוף.
- כאשר אנחנו מסתכלים לאורך הקו הישר בין העין שלנו לבין השמש, אנחנו נראה עוצמה גדולה של אור אדום, כי האור האדום מתפזר יחסית מעט כאשר הוא עובר באטמוספירה וכברירת מחדל קרן אור תנועה בקו ישר. אנחנו נראה עוצמה פחותה של אור כחול כיוון שהוא מתפזר הרבה יותר במעבר ולכן חלק ניכר מהקרינה נע לכיוונים אחרים. האור שמורכב מעוצמות שכאלו של קרני אור אדומות וכחולות יראה לנו יותר אדום.
- כאשר אנחנו מסתכלים לנקודה אחרת כל שהיא בשמיים אנחנו נראה עוצמה קטנה ביותר של אור אדום אבל עוצמה גדולה יחסית לכך של אור כחול, כי כזכור הוא התפזר לכל הכיוונים. ולכן אנחנו רואים את השמיים בכחול, ובאופן לא מפתיע, בוהקים פחות מאשר הקו הישר בינינו לבין השמש.
- בכל מקרה, לאיזה נקודה שלא נסתכל בשמיים, כאשר השמש בזנית המרחק שקרן האור עוברת בתוך האטמוספירה בדרכה אל העין של הצופה הינו בקירוב טוב זהה. (המרחק הרלוונטי אינו המרחק מהשמש, 150 מליון קילומטרים, כי המרחק הזה ברובו חלל ריק אשר אין בו מה שיפזר את קרני האור). כדי להמחיש נקודה זאת אפשר לדמיין מבט דרך תחתית של קערת זכוכית. בכל כיוון שתסתכל המרחק שהאור עובר דרך הזכוכית שווה בערך לעובי הזכוכית.
- לעומת זאת, כאשר השמש קרובה לאופק, קרני האור שמגיעות אליך צריכות לעבור מרחק הרבה יותר גדול. נסה להסתכל דרך תחתית של קערת זכוכית אך מהצד (אתה משחק את השמש), עובי הזכוכית שקרן אור צריכה לעבור כדי להגיע למרכז הקערה עבר הרבה יותר מאשר עובי הקערה. לכן כאשר אנחנו מסתכלים לכיוון השקיעה או הזריחה אנחנו נראה את השמיים באדום.
- נ.ב - סליחה על הטעות מקודם ותודה על התיקון. חשבתי על תדירות וכתבתי על אורך גל..
- Fal - שיחה 12:54, 10 במרץ 2009 (IST)
נורת להט[עריכת קוד מקור]
האם האור שמפיקה נורת להט הוא מונוכרומטי? ירון • שיחה 17:28, 14 במרץ 2009 (IST)
- אני חושב שלא. גילגמש • שיחה 17:35, 14 במרץ 2009 (IST)
- ממש ממש לא. הוא כמעט הדבר ההפוך לזה. הספקטרום של נורת הלהט הוא למעשה ספקטרום של קרינת גוף שחור, לכן העוצמה בכל תדירות היא פונקציה רציפה שנמשכת לאורך כל תחום התדרים, ושהשיא שלה (שנקבע על ידי הטמפרטורה) נמצא באזור תחום התדרים של האור הנראה. eman • שיחה • ♥ 17:48, 14 במרץ 2009 (IST)
- ראה גם ספקטרום רציף. miniature • שיחה • הדף האדום 18:51, 14 במרץ 2009 (IST)
- שתי הערות: א. נורת להט פולטת אור לבן. אור לבן דומה מגיע גם מהשמש, ובתנאים מתאימים מתקבלת ממנו הקשת, המורכבת מרצף של אורכי גל בתחום הנראה, מה שמעיד על הרכבו הספקטרלי של אור לבן. מכאן ברור שאורה של נורת להט לא יכול להיות מונוכרומטי. ב. אור מונוכרומטי מתקבל בתהליכים ייחודיים היוצרים ספקטרום בדיד (בניגוד לרציף), כמו עירור של גז. אחד היישומים החשובים ביותר לעירור כזה הוא בלייזרים, אם כי בטכנולוגיית לייזרים עושים שימוש גם בתווכים שאינם גז (שם עירור אטומי התווך נעשה באופן סלקטיבי, מה שמאפשר פליטה באורכי גל נבחרים בלבד). ולבסוף, אין אור מונוכרומטי מושלם, במובן של אורך גל יחיד השרוי בבדידות זוהרת (תרתי משמע). תהליך הפליטה כרוך בהרחבות קו שלא כאן המקום להיכנס אליהם, חלקן מקורן בסיסי-אינהרנטי וחלקן קשור במערכת הניסויית. בנצי - שיחה 11:44, 15 במרץ 2009 (IST)
מטען המחובר לחשמל[עריכת קוד מקור]
שלום שלום! אני וידידה נכנסו לדיון לגבי הנושא הבא- מטען המחובר לשקע, ללא פלאפון בקצהו האחר, האם צורך חשמל?
זה הדיון הפשטני. בנוסף, כמובן מעניין אותי ההסבר הפיזיקלי לעניין. אם המטען אכן צורך חשמל, באיזו מידה ביחס למטען המחובר לפלאפון? מכאן צצה שאלה נוספת- האם מטען המחובר לפלאפון שסוללתו כבר מלאה, ממשיך לצרוך חשמל? כמובן שאשמח להסבר הכללי והרחב, לאו דווקא בקשר למטען. (אם אכן צורך המטען חשמל כאשר לא מחובר לפלאפון, האם דינה של מנורה כבויה זהה? הרי זה אותו עיקרון, לא ?).
ידידתי היקרה העלתה נושאים כגון שחרור אלקטרונים... אני מעדיף לשאול אתכם =]. בברכה, תומר07 - שיחה 23:10, 17 במרץ 2009 (IST)
- התשובה הפשוטה אומרת שכן צורך חשמל. הראיה הפשוטה היא שהמטען מתחמם. בחשמל אני חלש, אז עד שתגיע תשובה מדויקת, אנחש שמדובר בענייני צריכה של סלילים שקרוב לודאי נמצאים במטען. יוסי • שיחה 23:26, 17 במרץ 2009 (IST)
- המטען ממיר מתח גבוה (מתח הרשת - ~220 וולט) למתח נמוך. המרה זו אינה יעילה במאה אחוזים, וחלק מהאנרגיה הולך לאיבוד תוך כדי. המרת מתח זו נעשית גם כאשר המטען אינו מספק זרם, ןמכאן צריכת החשמל שלו גם כשהוא לא טוען טלפונים. מנורה כבויה אינה צורכת חשמל - אין שם המרת מתח כמו במטען.יואלפ - שיחה 07:38, 18 במרץ 2009 (IST)
- וזה בדיוק מה שגורם למטען להתחמם. אלעזר - שיחה 10:11, 27 בינואר 2011 (IST)
- המטען ממיר מתח גבוה (מתח הרשת - ~220 וולט) למתח נמוך. המרה זו אינה יעילה במאה אחוזים, וחלק מהאנרגיה הולך לאיבוד תוך כדי. המרת מתח זו נעשית גם כאשר המטען אינו מספק זרם, ןמכאן צריכת החשמל שלו גם כשהוא לא טוען טלפונים. מנורה כבויה אינה צורכת חשמל - אין שם המרת מתח כמו במטען.יואלפ - שיחה 07:38, 18 במרץ 2009 (IST)
שאלה קטנה לגבי ספין[עריכת קוד מקור]
הספין נוצר כשאלקטרון נמצא בשדה מגנטי או בשדה חשמלי? בבקשה לענות תשובה קצרה בלי ההסבר המפורט, אני לא צריך אותו (את ההסבר :)). תודה, miniature • שיחה • הדף האדום 22:28, 19 במרץ 2009 (IST)
- הספין הוא תכונה יסודית של כל חלקיק, שאינה מושפעת משום שדה. ברק שושני - שיחה 23:03, 19 במרץ 2009 (IST)
- אני אנסח את השאלה שלי אחרת. למדתי שבאכלוס אלקטרונים באורביטלים צריך לאכלס אלקטרונים עם ספין מנוגד, ונאמר כי תנועת האלקטרון (בכיוון השעון/נגד כיוון השעון) יוצרת שדה מגנטי כך שנוצרים שני שדות מגנטיים הפוכים בסימנם והם אלו הספינים המנוגדים. לכן האלקטרונים יכולים להיות קרובים זה לזה באורביטל למרות הדחייה ביניהם. לא הבנתי למה זה שדה מגנטי? miniature • שיחה • הדף האדום 23:36, 19 במרץ 2009 (IST)
- רק להבהיר משהו - האלקטרונים לא נעים בשום כיוון, לא בכיוון השעון, ולא נגדו. ספין, למרות שמו, אינו קשור לשום תנועה פיזית. זוהי תכונה בסיסית של החומר, שלא קשורה לתנועה. אני לא בטוח שאני מבין את השאלה שלך, אבל אם כן, התשובה היא - ככה. ספין קשור באופן בסיסי למגנטיות, ואני לא חושב שיש הסבר טוב יותר לזה. עופר קדם - שיחה 23:49, 19 במרץ 2009 (IST)
- אני אנסח את השאלה שלי אחרת. למדתי שבאכלוס אלקטרונים באורביטלים צריך לאכלס אלקטרונים עם ספין מנוגד, ונאמר כי תנועת האלקטרון (בכיוון השעון/נגד כיוון השעון) יוצרת שדה מגנטי כך שנוצרים שני שדות מגנטיים הפוכים בסימנם והם אלו הספינים המנוגדים. לכן האלקטרונים יכולים להיות קרובים זה לזה באורביטל למרות הדחייה ביניהם. לא הבנתי למה זה שדה מגנטי? miniature • שיחה • הדף האדום 23:36, 19 במרץ 2009 (IST)
- הספין מושפע משדה ,(אם זה חשמלי או מגנטי, על ההבדלים בינהם אני לא שולט כל כך) ואפשר לראות הסטה של המסלול של האלקטרון (או פוטון נדמה לי) כאשר בשל הכוח שפועל על האלקטרון במעבר בשדה יש תגובה ופעולה והספין מושפע (משהו כמו לכל פעולה תגובה של ניוטון) . תודה ,--מים נושפים - שיחה 08:13, 20 במרץ 2009 (IST)
- מה, מה? ספין קשור למגנטיזציה, והוא מושפע משדות מגנטיים.
- בלי קשר, האלקטרון נע בשדה חשמלי (נמשך לכיוון החיובי של השדה, עקב מטענו השלילי). המשיכה תתקיים גם אם האלקטרון במנוחה, ואז מפעילים את השדה. לעומת זאת, שדה מגנטי יפעיל כוח על האלקטרון רק אם הוא נע, והכוח יהיה בניצב לכיוון השדה המגנטי. כל זה לא קורה לפוטונים, שבכלל לא קשורים לעניין.
- למיטב ידיעתי, הספין לא מושפע מהסטה של מסלול האלקטרון. עופר קדם - שיחה 08:45, 20 במרץ 2009 (IST)
- אם ההסטה מושפעת מהספין - הספין מושפע מההסטה - הגיוני ? ,--מים נושפים - שיחה 09:03, 20 במרץ 2009 (IST)
- ההסטה, בתיאור הנ"ל, לא מושפעת מהספין. אפשר להפריד אלקטרונים בעלי ספין שונה בעזרת שדה מגנטי נוסף, אבל זה לא אותו מנגנון. שדה מגנטי גורם ליצירת הפרש אנרגיה בין מצבי הספין - הספין שמקביל לשדה והספין שמנוגד לשדה, ועקב הפרש האנרגיה הזה חלק מהאלקטרונים יעברו ממצב אחד לשני. אבל זה לא תלוי בתנועה והסטה. ראה כאן. עופר קדם - שיחה 09:13, 20 במרץ 2009 (IST)
- אנרגיה ?, גירו ? , אם אתה ממשיך לסופרפוזיציה בו לדף השיחה שלי . תודה --מים נושפים - שיחה 09:26, 20 במרץ 2009 (IST)
- ההסטה, בתיאור הנ"ל, לא מושפעת מהספין. אפשר להפריד אלקטרונים בעלי ספין שונה בעזרת שדה מגנטי נוסף, אבל זה לא אותו מנגנון. שדה מגנטי גורם ליצירת הפרש אנרגיה בין מצבי הספין - הספין שמקביל לשדה והספין שמנוגד לשדה, ועקב הפרש האנרגיה הזה חלק מהאלקטרונים יעברו ממצב אחד לשני. אבל זה לא תלוי בתנועה והסטה. ראה כאן. עופר קדם - שיחה 09:13, 20 במרץ 2009 (IST)
- אם ההסטה מושפעת מהספין - הספין מושפע מההסטה - הגיוני ? ,--מים נושפים - שיחה 09:03, 20 במרץ 2009 (IST)
בועות סבון[עריכת קוד מקור]
שלום רב רציתי לדעת איך זה שאפשר להקפיץ בועת סבון על חומרים כמו פליס והבועה לא תתפוצץ? אחרי קריאה בערך בועת סבון עלו לי הרבה שאלות נוספות, אבל אשאל רק לגבי המשפט הבא "בועות סבון הן ההתגלמות הפיזית של בעיית מינימום שטח הפנים של נפח נתון" אם אפשר הסבר מהי בעית המינימום ... תודה רבה יורי 79.179.126.73 02:55, 25 במרץ 2009 (IST)
- נראה לי שחלק מהתשובה תוכל לקבל בערך מתח פנים. עִדוֹ (Eddau) - שיחה 03:29, 25 במרץ 2009 (IST)
- הבעיה המתמטית היא כזאת - מה הצורה של גוף בעל נפח נתון ששטח הפנים שלו הוא מינימאלי. יוסי ישראלי - שיחה 14:28, 25 במרץ 2009 (IST)
- נחדד קודם את השאלה, בהמשך לתשובה האחרונה: מאחר והגוף הנתון אינו 'יודע' מתימטיקה, למה שירצה בכלל להסתדר כך ? התשובה היא כמובן פיזיקלית: בדרך זו המערכת (או הגוף) מצליחה 'לארוז' נפח נתון תוך שהיא משקיעה אנרגיה מינימלית לשם כך. בנצי - שיחה 14:25, 26 במרץ 2009 (IST)
- הבעיה המתמטית היא כזאת - מה הצורה של גוף בעל נפח נתון ששטח הפנים שלו הוא מינימאלי. יוסי ישראלי - שיחה 14:28, 25 במרץ 2009 (IST)
שאלות פתוחות בפיזיקה[עריכת קוד מקור]
האם בפיזיקה של ימנו ישנם תופעות( או ניסוים) שאין עוד תאוריה המסבירה אותם? האם ישנם עוד תאוריות "פעילות" שהממצאים בפועל סותרים אותם? האם יש עוד מה לחקור בפיזיקה התאורטית והניסיונית? --79.179.145.90 16:54, 28 במרץ 2009 (IDT)
- בוודאי. ראה Unsolved problems in physics (באנגלית). ברק שושני - שיחה 17:00, 28 במרץ 2009 (IDT)
- חבל שאין לזה גרסת כחול-לבן(רמז עבה).... תודה רבה. --79.179.145.90 17:05, 28 במרץ 2009 (IDT)
- מה מפריע לך לתרגם את הערך?. עִדוֹ (Eddau) - שיחה 02:02, 29 במרץ 2009 (IDT)
- חבל שאין לזה גרסת כחול-לבן(רמז עבה).... תודה רבה. --79.179.145.90 17:05, 28 במרץ 2009 (IDT)
- אני חושב שהבעיה היא פחות תופעות שאין תיאוריה שתסביר אותן, אלא יותר תיאוריות סותרות, שאין עדיין ניסויים שיכריעו בינהן.
- למשל כל מיני תיאוריות שקשורות ליסודות של החלקיקים והזמן והמרחב, שבשביל לבדוק אותן צריך ניסויים שיגיעו לאנרגיות שעדיין הניסויים שלנו לא מגיעים אליהן. eman • שיחה • ♥ 17:01, 28 במרץ 2009 (IDT)
- תאוריות סותרות? כלומר ידוע בוודעות שרק אחת מהם יכולה לחזות נכון תוצאות? 79.179.145.90 17:05, 28 במרץ 2009 (IDT)
- כן, אם כי לפעמים מתברר שכן אפשר ליישב סתירות.
- בכל מקרה קרא את הפסקה השניה בערך תורת המיתרים: "בשל גודלם הזעיר של המיתרים (כאורך פלאנק), ובגלל המספר הגדול של הפתרונות השונים של משוואות התאוריה, וכן בגלל קשיים מתמטיים, לא ניתן כיום לבחון תאוריה זו בניסויי מעבדה, ולכן יש פיזיקאים המתייחסים אליה כאל תאוריה פילוסופית או מתמטית בלבד." eman • שיחה • ♥ 17:26, 28 במרץ 2009 (IDT)
- תאוריות סותרות? כלומר ידוע בוודעות שרק אחת מהם יכולה לחזות נכון תוצאות? 79.179.145.90 17:05, 28 במרץ 2009 (IDT)
עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בישראל[עריכת קוד מקור]
אני מעוניין לדעת מהי עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בישראל. בערך עצמו מצויין רק שהעוצמה הכללית היא בין 30 ל-60 מיקרוטסלה, מה שלא ממש עוזר לי. אשמח להפניה למקור מידע מתאים (ואולי כדאי לרשום את המידע גם בערך). תודה, ברק שושני - שיחה 21:37, 29 במרץ 2009 (IDT)
- כאן אפשר לבדוק את עצמת השדה לפי מיקום. הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 22:44, 29 במרץ 2009 (IDT)
- תודה, הכנסתי את המידע לערך.
ברק שושני - שיחה 22:51, 29 במרץ 2009 (IDT)
- תודה, הכנסתי את המידע לערך.
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה -חשבתי לעדכן ערכים אלה בעצמי בזמנו, אבל נראה שהקדמת, ותבוא עליך הברכה. זווית הרכינה (inclination) באזור ישראל היא בקירוב 460, כלומר רכיבי השדה המגנטי הארצי הם בערך שווים זה לזה, וערכיהם: 0.29 גאוס לרכיב האופקי ו-0.3 גאוס לרכיב האנכי, מה שנותן ערך שקול של 0.417 גאוס. ערכים אלה הם כמובן ממוצעים. התבססתי על פיזיקה תיכונית של סירס וזימנסקי, הוצאת יבנה (תשל"ב), כרך חשמל ומגנטיות ח"ב, עמ' 111. התעכבתי כדי למצוא טבלאות מפורטות יותר, בהן השתמשתי לפני מספר חודשים. אבל כבר יש לך כאלה, כך שמה שהוספתי כאן, לשם השוואה הוספתי. בנצי - שיחה 23:36, 29 במרץ 2009 (IDT)
מכליות דלק[עריכת קוד מקור]
קראתי שבכל מכליות הדלק הנוסעות בישראל יש שרשרת מתכת שמחוברת למיכל ומשתפשפת בכביש בעת הנסיעה. צויין שזה כדי ליצור חשמל סטטי, אבל לא הבנתי למה צריך את החשמל. מישהו יודע? 18:59, 3 באפריל 2009 (IDT) ―אנונימי לא חתם
- להיפך, המטרה של השרשרת היא הארקת החשמל הסטטי שמצטבר על המיכלית. כדי שהחשמל לא יפרוק כניצוץ שעשוי לגרום להתלקחות בעת מילוי או ריקון המיכלית. יוסי • שיחה 20:17, 3 באפריל 2009 (IDT)
- ומה מקורו של החשמל הסטטי שמצטבר במיכלית? 21:29, 4 באפריל 2009 (IDT) ―אנונימי לא חתם
- ראשית, נא הקפד לחתום בסוף חתימתך בצורה נכונה. שנית, כבר השיבו לך ששרשרת כזו דרושה לשם העברת מטען חשמלי בין גוף המיכלית לבין האדמה (הארקה היא חיבור לאדמה, והיא מונח מודרני הנגזר מארקין בארמית, שמשמעו אדמה). מטען חשמלי, שלילי או חיובי, יכול להצטבר בגוף המיכלית בכמה דרכים אפשריות, בין היתר הוא יכול לעבור בין צמיגי המשאית והאספלט תוך כדי גלגול ובמהלך בלימה (חיכוך הדדי), או במעבר דרך האויר תוך כדי תנועה (עוד סוג של חיכוך הדדי). חיכוך הדדי כזה גורם למעבר מטענים מגוף אחד לגוף אחר, ולגרום לטעינתם במטענים מנוגדים בהתאמה. מעבר לשיעור מסוים של מטען, השדה החשמלי הנוצר בין הגופים הטעונים לבין עצמם או לבין סביבתם נעשה מספיק חזק כדי לפרוץ את האויר ביניהם או בין כל אחד מהם לגופים אחרים בסביבתם. פריצה כזו היא הניצוץ החשמלי שהוזכר קודם. ניצוץ כזה עלול לחולל תגובה כימית באדי דלק הנמצאים באויר. תגובה כזו הינה מהירה מאוד, והיא קרויה פיצוץ. אגב, חיכוך הדדי כזה הוא אחד הגורמים לטעינתם של עננים, והניצוץ שהם מחוללים הוא הברק. ועוד טיפ ניסויי, בהנחה שאתה גבר בוגר: נסה לשפשף את זרועך כנגד בגד מתאים, ולקרב אותה למסך TV מהסוג הישן (CRT) מייד לאחר כיבויו. בנצי - שיחה 08:55, 4 באפריל 2009 (IDT)
- ומה מקורו של החשמל הסטטי שמצטבר במיכלית? 21:29, 4 באפריל 2009 (IDT) ―אנונימי לא חתם
קרינה של טלפון נייד[עריכת קוד מקור]
שאלה חשובה - אם יש עליי פלאפון, רוב הסיכויים שבכיס, לפי כל המחקרים הוא יסב לי נזק בריאותי וכו' בגלל הקרינה, אבל רציתי לדעת - הקרינה היא גם כשהפלאפון כבוי? וכשהוא לא כבוי, אבל אף אחד לא מתקשר ואני לא מתקשרת לאף אחד?
אשמח מאד להסבר מפורט. הנושא מדאיג אותי ^^ 84.228.229.37 19:57, 3 באפריל 2009 (IDT)
- אתה יכול להיות רגוע. אין בקרינת הפלאפון כדי לגרום לך לנזק משמעותי כלשהו בין אם הוא כבוי ובין אם הוא פועל. מה שכן, כשהפלאפון פועל, הוא פולט חום וזה יכול לחמם את האזור הצמוד אליו (בדרך כלל האוזן). טוענים שחימום זה יש בו סכנה מסוימת. גילגמש • שיחה 20:16, 3 באפריל 2009 (IDT)
משמעותי או לא משמעותי - המחקרים הצליחו להפחיד אותי. אמרו שם דברים כמו סרטן וכו', שזה מלחיץ. בטוח? 84.228.229.37 20:35, 3 באפריל 2009 (IDT)
- על כל 100 מחקרים יש מחקר אחד שמצביע על קשר קלוש כלשהו בין קרינה של טלפון נייד לסרטן, אבל כמובן שרק המחקר האחד הזה יקבל כותרות בעיתון, ולא משנה כמה שהוא מפוקפק... הקונצנזוס המדעי הוא שקרינה מטלפונים סלולריים אינה מזיקה ובוודאי שאינה גורמת לסרטן. את מוזמנת לקרוא בערך קרינת טלפון סלולרי ובריאות למידע נוסף, ובערך האנגלי Mobile phone radiation and health יש אפילו יותר פרטים בנושא. ברק שושני - שיחה 20:47, 3 באפריל 2009 (IDT)
- הבנתי, ועכשיו אני הרבה פחות לחוצה. תודה! 84.228.229.37 20:55, 3 באפריל 2009 (IDT)
- בסוללות high yield יש בעייה נדירה (אבל בהחלט קיימת) של התפוצצות הסוללה. לפני כחודש נהרג סיני שהתפוצץ האייפוד בכיס חולצתו. אילן שמעוני - שיחה 21:46, 3 באפריל 2009 (IDT)
- לפי מה שהבנתי, זה קורה בעיקר (אם לא רק) עם סוללות תחליפיות זולות, ולא המקוריות. כך או כך מדובר במקרים נדירים ביותר. עופר קדם - שיחה 22:48, 3 באפריל 2009 (IDT)
- בסוללות high yield יש בעייה נדירה (אבל בהחלט קיימת) של התפוצצות הסוללה. לפני כחודש נהרג סיני שהתפוצץ האייפוד בכיס חולצתו. אילן שמעוני - שיחה 21:46, 3 באפריל 2009 (IDT)
שאלה שפשוט יהיה מעניין לשמוע את התשובות של אנשים שונים אליה[עריכת קוד מקור]
כשמסתכלים במראה, חל היפוך בין הימין לשמאל - מה שבשמאל נראה לנו בימין ומה שבימין בשמאל. למה לא חל היפוך דומה גם בציר למעלה-למטה? למה אנחנו לא רואים את הרגליים למעלה ואת הראש למטה? מה מייחד את הציר האופקי על הציר האנכי? טוסברהינדי (שיחה) 11:42, 4 באפריל 2009 (IDT)
- למעשה אין היפוך. החלק השמאלי שלנו נשאר בצד שמאל, החלק הימני בצד ימין, ושם אנחנו רואים אותם. אם אדם אחר עומד מולנו, הוא צריך להסתובב 180 מעלות כדי לפנות אלינו, וכאן מתבצע ההיפוך. צד שמאל שלו נמצא מול צד ימין שלנו, צדו הימני בשמאלנו, ושם אנחנו רואים אותם. דולב • שיחה 12:04, 4 באפריל 2009 (IDT)
- קודם כל, שאלה נהדרת, אם כי הכותרת של השואל איננה מוצלחת, משום שמדובר בשאלה מדעית ולא שאלה של דעות. דולב, לא היבנתי איך תשובתך משיבה על השאלה. השואל פשוט מציג את העובדה שהשיקוף במקרה המתואר לא שומר על הסימטריה בכל הצירים. נתחיל ממהלך קרני האור בהחזרה. מבחינה זו מייד נמצא שהאופטיקה אינה תלויה במישור ההחזרה. ההבדל נעוץ בהבדל בין האופנים בהם מעובדים במוח ציר שמאל-ימין (מישור אופקי) וציר מעלה-מטה (מישור אנכי). כלומר השוני הוא שוני תפיסתי. אם יש מי שמעוניין במאמר לא ארוך וחביב המנתח את הבעיה, אשמח לעשות זאת. שבת שלום, בנצי - שיחה 13:14, 4 באפריל 2009 (IDT)
- א. מה שכתבת נכון אם אתה מסתכל במראה שמוצבת אנכית. אם תסתכל במראה שנמצאת על הרצפה או התקרה, גם הלמעלה למטה יתהפכו.
- ב. הבדל חשוב זה שלמעלה למטה הם כיוונים קבועים. אבל ימינה ושמאלה הם יחסיים לבן אדם. אז נניח שהמראה מוצבת על הקיר המזרחי בביתך. הימין שלך הוא דרומה, ושמאל שלך הוא צפונה. הדמות שנמצאת ממולך הראש שלו הוא מול הראש שלך (למעלה שלכם זה אותו דבר). היד הדרומית שלו נמצאת מול היד הדרומית שלך. אבל היד הדרומית שלו זו דווקא היד השמאלית שלו.
- מה שקורה זה שכשאתה רואה את הדמות במראה, אתה כאילו שם את עצמך במקומו, ואז מתבצע ההיפוך שאתה מדבר עליו. eman • שיחה • ♥ 13:46, 4 באפריל 2009 (IDT)
- הסיבה היא שקדימה-אחורה ולמעלה-למטה הם כיוונים מוחלטים ואילו ימין-שמאל הוא פסאודו-וקטור הנקבע על ידי מכפלה וקטורית של קדימה עם למעלה. המראה למעשה משקפת בציר קדימה-אחורה ומהאחר שהימין הוא פסאודו-וקטור גם הוא עובר היפוך סימן. לכן, הכיוון ימין מתהפך בעוד שהדמות עצמה לא מתהפכת בציר זה, ולכן ימין של המראה הוא בעצם שמאל שלנו. ראה עוד ימין ושמאל (כיוונים במרחב). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:08, 4 באפריל 2009 (IDT)
- זה שאתה משוויץ במונחים כמו "פסאודו וקטור" לא עושה את התשובה שלך לפחות מוטעה. קדימה אחורה גם הם כיוונים יחסיים. לעומת זאת למעלה למטה הם (מקומית) כיוונים אבסולוטיים שנקבעים לפי כיוון כוח המשיכה של כדור הארץ (באותו מקום). eman • שיחה • ♥ 14:16, 4 באפריל 2009 (IDT)
- מה שאתה מתאר בסוף תשובתך הקודמת ("כאילו שם את עצמך") ובנוגע לכיוון הכבידה בתשובתך כאן, שניהם ביטויים לעיבוד מידע ותפיסה. אני מניח שראית את תשובתי הקודמת. בנצי - שיחה 14:48, 4 באפריל 2009 (IDT)
- לא, אני מדבר על הגדרות. למה ההגדרות האלה נבחרו זה אולי עיניין של תפיסה ועיבוד מידע.
- כשהוא שואל: "מה מייחד את הציר האופקי על הציר האנכי?" השאלה שלו (בהקשר הזה) לא נכונה, כי אם הוא היה מדבר בציר האופקי על "דרום צפון" במקום על "ימין ושמאל" לא היה ייחוד.
- פה בא נושא התפיסה. והוא מתייחס לשאלה: למה באופן טבעי אנחנו בוחרים לציר האנכי את הכיוונים "למעלה למטה", ואילו למישור האופקי כיוונים של ימינה שמאלה וקדימה אחורה, ולא צפון דרום מזרח מערב?. ופה השאלה של טוסברהינדי היא קריטית (גם אם היא מוצאת מההקשר) "מה מייחד את הציר האופקי על הציר האנכי?", או יותר מדוייק: "מה מייחד את הציר האנכי על הצירים האופקיים?". והתשובה היא שבציר האנכי יש כיוון מועדף שאנחנו מרגישים אותו בכל רגע ורגע- כיוון משיכת כדור הארץ. לעומת זאת בלי מצפן אנחנו לא מרגישים בכל רגע ורגע היכן הוא הצפון, לכן הנטיה שלנו היא לעבוד בכיוונים יחסיים. eman • שיחה • ♥ 15:01, 4 באפריל 2009 (IDT)
- קדימה ואחורה גם הם כיוונים מוחלטים (כלומר: מוגדרים עצמאית, בניגוד לכיוונים ימין-שמאל שמוגדרים יחסית לכיוונים האחרים), קדימה = הכיוון אליו פונות הפנים שלנו. (את השאלה הזאת קיבלתי בזמנו בתרגיל בית בפיזיקה ועל התשובה הנ"ל קיבלתי את מלוא הנקודות.) לתוקפנות הרגילה והמיותרת שלך אני לא מעוניין להתייחס. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:55, 4 באפריל 2009 (IDT)
- ממש לא אכפת לי כמה נקודות קיבלת בתרגיל בפיזיקה על שטות שכתבת והמתרגל לא הבין, או על שטות שהמתרגל או המרצה לימוד, וחזרת עליה כמו תוכי ובגלל זה קיבלת את כל הנקודות + טפיחה על הראש.
- לומר שקדימה ואחורה הם כיוונים מוחלטים, זו שטות. כשאתה מסתובב, הכיוונים קדימה ואחורה מסתובבים איתך. לעומת זאת גם אם תעמוד או תשכב על הגב, או על הבטן, או תשב בהסבה שמאלה בליל הסדר, למעלה ולמטה לא יסתובבו איתך. eman • שיחה • ♥ 15:05, 4 באפריל 2009 (IDT)
- אתה מסרב לקרוא מה שכותבים לך וסתם תוקף בשביל הכיף. כאשר אתה שוכב הלמעלה של הגוף הוא לא בכיוון ציר הכבידה ולכן הכיוון הזה יחסי באותה מידה כמו קדימה-אחורה. הכוונה היא שהצירים למעלה-למטה, קדימה-אחורה נקבעים באופן עצמאי ובלתי תלוי בכיוונים האחרים, בניגוד לכיוון ימין-שמאל שמוגדר ביחס ללמעלה ולקדימה (על ידי מכפלה וקטורית). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:15, 4 באפריל 2009 (IDT)
- נניח שאתה שוכב על גבך בחדר שכל קיר בכיוון אחד מרוחות השמיים, וראשך מופנה לכיוון הקיר המזרחי, ורגליך לכיוון המערבי.
- מה נמצא מעליך - התקרה או הקיר המזרחי?
- מה נמצא מתחתיך - הרצפה או הקיר המערבי
- אפשר להשמש ב"למעלה ולמטה" גם בצורה יחסית, אבל אז הכיוון הזה לא שונה מקדימה אחורה או מימין שמאל. אבל לרוב נמשתמש בו באופן אבסולוטי (אם כי גם כשאתה שוכב, אני אוכל לומר לך להושיט את ידך מעלה מעבר לראשך, אבל שים לב שפה הייתי צריך להבהיר שזה "למעלה" יחסי).
- בכל מקרה המושגים של למעלה למטה ימין ושמאל הוגדרו אלפי שנים לפני שהוגדר הפסאדו-וקטור. המושג הזה לא עוזר במאום בשביל לענות לשאלה. להפך. עושה רושם שמה שקרה זה שלימדו אותך משהו בקשר לפסאדו וקטור והשתמשו לצורך כך בדוגמה. ואתה מסיק ממנה דברים שלא קשורים לשאל המקורית, אלא רק לדוגמה שלמדתם. אפשר להגדיר תמיד כיוון ניצב לשני כיוונים אחרים בעזרת מכפלה וקטורית. אז מה? זה לא מלמד אותנו כלום על מה שטוברסהינדי שאל. eman • שיחה • ♥ 15:34, 4 באפריל 2009 (IDT)
- אתה מסרב לקרוא מה שכותבים לך וסתם תוקף בשביל הכיף. כאשר אתה שוכב הלמעלה של הגוף הוא לא בכיוון ציר הכבידה ולכן הכיוון הזה יחסי באותה מידה כמו קדימה-אחורה. הכוונה היא שהצירים למעלה-למטה, קדימה-אחורה נקבעים באופן עצמאי ובלתי תלוי בכיוונים האחרים, בניגוד לכיוון ימין-שמאל שמוגדר ביחס ללמעלה ולקדימה (על ידי מכפלה וקטורית). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:15, 4 באפריל 2009 (IDT)
- מה שאתה מתאר בסוף תשובתך הקודמת ("כאילו שם את עצמך") ובנוגע לכיוון הכבידה בתשובתך כאן, שניהם ביטויים לעיבוד מידע ותפיסה. אני מניח שראית את תשובתי הקודמת. בנצי - שיחה 14:48, 4 באפריל 2009 (IDT)
- זה שאתה משוויץ במונחים כמו "פסאודו וקטור" לא עושה את התשובה שלך לפחות מוטעה. קדימה אחורה גם הם כיוונים יחסיים. לעומת זאת למעלה למטה הם (מקומית) כיוונים אבסולוטיים שנקבעים לפי כיוון כוח המשיכה של כדור הארץ (באותו מקום). eman • שיחה • ♥ 14:16, 4 באפריל 2009 (IDT)
- אין לי תשובה, אבל אני חייב לציין שהשאלה באמת מעניינת. עִדוֹ (Eddau) - שיחה 14:43, 4 באפריל 2009 (IDT)
להלן תשובתי לשאלה (שאני מקווה שמנוסחת בצורה ברורה ככל האפשר): כדי להבין מדוע מתרחשת התופעה, צריך קודם כל להבין שהמראה בכלל לא הופכת ימין ושמאל. מה שמימין נשאר בימין, מה שלמעלה נשאר למעלה, מה שמשמאל נשאר משמאל, מה שלמטה נשאר למטה. ההיפוך היחיד שמתרחש הוא היפוך של ציר z (הציר המאונך למראה), כלומר - קרוב הופך רחוק ורחוק הופך קרוב. כעת, חשוב להבין כי אנו רגילים שאם בנאדם עומד מולנו, בעולם האמיתי, אז יד ימין שלו נמצאת מצד שמאל שלנו ויד שמאל שלנו נמצאת מצד ימין שלנו. אבל כאשר אנו מסתכלים בהשתקפות שלנו במראה, אנחנו רואים דמות עם ציר z הפוך ולא בנאדם אמיתי. המוח שלנו לא מכיר צירים הפוכים (אולי כי בטבע התופעה נדירה מאוד), אך הוא כן מכיר סיבובים סביב צירים, ולכן כאשר הוא מנסה לפרש את מה שהוא רואה, הוא מסיק כי הדמות חייבת להיות אדם שעומד במקום בו אנחנו עומדים, מסובב ב-180 מעלות סביב ציר y (הציר מהתקרה לרצפה), וזאת כמובן משום שסימטריית הגוף שלנו היא מימין לשמאל ולכן הסיבוב הכי טבעי הוא סביב הציר האנכי. בגלל הסיבוב הזה, אנו רואים שהכיוונים התהפכו סביב ציר y (כלומר, ימין הופך לשמאל) ולא סביב ציר אחר. לסיכום, התשובה לשאלה שנשאלה לעיל היא שבמראה אף כיוון אינו מיוחד, אך המוח הוא זה שמבחינתו כיוון ימין-שמאל הוא מיוחד. ברק שושני - שיחה 15:25, 4 באפריל 2009 (IDT)
- התשובה נורא פשוטה, והיא כלולה בתשובה הקודמת. אני פשוט אתמצת: הגוף שלנו סימטרי על ציר ימין-שמאל ולא על ציר מעלה-מטה. אם היה סימטרי על ציר מעלה-מטה, גם שם היה 'היפוך'. Gidip - שיחה 16:33, 4 באפריל 2009 (IDT)
התשובה של ברק מושלמת מבחינתי. ברק, שיחקת אותה. אם אני מבין אותך נכון, המסקנה הסופית היא זו: המוח שלנו "רואה" היפוך לאורך ציר z, לא ממש מבין את זה ככה ומשליך את זה על סיבוב סביב ציר y. אם כך, יש לי שתי שאלות:
- בהמשך לדבריו של גידי - אם בגוף שלנו היתה גם סימטריה של היפוך לאורך ציר y (רגליים שווים לראש), אזי מה היה קורה?
- בהמשך לדברים המוזרים שנאמרו פה על כבידה - בואו ננטרל הכל לכדי אדם הניצב בחלל מול מראה. אין למעלה, אין למטה, אין ימינה ואין שמאלה. מה יקרה אז?
טוסברהינדי (שיחה) 18:19, 4 באפריל 2009 (IDT)
- אוף, מצאתי פגם בהסבר של ברק. למה כשאנחנו מסתכלים על גוף בלתי סימטרי בעליל דרך מראה, הוא מתהפך ימין-שמאל ולא מעלה-מטה? טוסברהינדי (שיחה) 18:28, 4 באפריל 2009 (IDT)
- ההסבר הוא אותו הסבר בדיוק - אין שום הבדל אם אתה מסתכל על אדם או על גוף אחר. כאמור, המוח מפרש את הגוף כהפוך מימין לשמאל משום שסימטריית הגוף שלנו היא מימין לשמאל, בלי קשר לסימטריית הגוף הנראה במראה. ברק שושני - שיחה 18:54, 4 באפריל 2009 (IDT)
- לתשומת לבך, דבריו של ברק תואמים את מה שכתבתי עוד בתשובתי הראשונה. אתייחס עתה רק לשאלתך לפני האחרונה: הדברים בנוגע לכבידה אינם מוזרים. כלומר, המעבר לחלל או לסביבה נטולת כבידה לא תעזור לך, משום שהתפתחותו האבולוציונית של המוח הביאה אותו למצב שבו ההתייחסות לכבידה כבר מובנית, ולכן לא חשוב היכן תהיה. התייחסות מובנית זו מכתיבה את עיבוד המידע ואת תפיסת המרחב שלנו (ושל אחרים, באופן עקרוני), כפי שכבר ציינתי בתשובתי האמורה - אמנם לא הזכרתי 'מוח', אבל ברור שעיבוד מידע ותפיסה הן פונקציות שלו. שאלתך האחרונה אגב, דומה עקרונית לזו של Gidip קודם. שבוע טוב, בנצי - שיחה 18:54, 4 באפריל 2009 (IDT)
- הערת אגב, בהקשר שונה לגמרי: הבנייה אחרת קיימת אצל בע"ח דוגמת האדם, אצלם המחזור החודשי (ביוץ) הובנה באופן התואם את המחזור הירחי. התואם איננו מקרי. בנצי - שיחה 18:59, 4 באפריל 2009 (IDT)
- ההסבר של ריצ'רד פיינמן: [1] ―אנונימי לא חתם
- תודה רבה! ההסבר של פיינמן הוא הנכון. אני טעיתי. Gidip - שיחה 20:24, 4 באפריל 2009 (IDT)
- אני לא חושב שנכון לומר שטעית, ואני אפרט על זה עוד מעט. eman • שיחה • ♥ 23:32, 4 באפריל 2009 (IDT)
- מעניין. יש פה גם בבסיס את ההסבר של ברק, אבל גם יש את האלמנט של מה שאמרתי על צפון מזרל דרום ומערב. eman • שיחה • ♥ 23:32, 4 באפריל 2009 (IDT)
- תודה רבה! ההסבר של פיינמן הוא הנכון. אני טעיתי. Gidip - שיחה 20:24, 4 באפריל 2009 (IDT)
- ההסבר של ריצ'רד פיינמן: [1] ―אנונימי לא חתם
- הערת אגב, בהקשר שונה לגמרי: הבנייה אחרת קיימת אצל בע"ח דוגמת האדם, אצלם המחזור החודשי (ביוץ) הובנה באופן התואם את המחזור הירחי. התואם איננו מקרי. בנצי - שיחה 18:59, 4 באפריל 2009 (IDT)
-
תרשים 1 -
תרשים 2 -
תרשים 3
לא מבין מה מסובך כאן, התשובה של דולב הייתה הכי מדוייקת לדעתי.. אולי התרשימים שהכנתי יעזרו P: בפשטות, אין כאן שום היפוך, המראה מציגה את ה"למעלה" למעלה, את ה"למטה" למטה, את ה"ימין" בימין ואת ה"שמאל" בשמאל (ראו תרשים 1). הבלבול נובע מהעובדה שגוף האדם הוא סימטרי ביחס לימין-שמאל, ולכן צד ימין בבבואה המשתקפת נראה לנו כצד שמאל של אדם אנושי רגיל ולא צד ימין מהופך, אבל ברגע ששוברים את הסימטריה הזאת (ע"י זיהוי צדדים עם צבעים לדוגמא), ניתן באמת לראות שלמעשה אין היפוך. בתרשים 2, צד ימין-אדום נשאר בימין-אדום, וצד שמאל-ירוק נשאר בשמאל-ירוק, שמאל-אדום לא קיים בעולמנו.. בתרשים 3 ניתן לראות עוד שבירה של הסימטריה באדם1 הנושא אדם2 כאשר "ציר" ימין-שמאל של אדם1 הם "ציר" למטה-למעלה של אדם2. אילו לכל האנשים בעולם הייתה לדוגמא רק זרוע ימין לא היה בלבול.. ShoobyD - שיחה 07:19, 6 באפריל 2009 (IDT)
- אני כותב פה שוב את ההסבר (הנכון כמובן) של פיינמן, לטובת מי שלא עוקב אחרי כל הדיון: הציר היחיד שהתהפך כאן הוא לא ציר מעלה-מטה ולא ציר ימין-שמאל, אלא ציר קדימה-אחורה. במראה מופיע בדיוק אותו אדם שעומד מולה, אלא שהחלק הקדמי שלו נמצא בעצם "מאחור". צד ימין עדיין נמצא בצד ימין, ומה שלמעלה עדיין נמצא למעלה, והכל בסדר. למעשה, חלק מהתשובות כאן אומרות את אותו דבר, בניסוח אחר. --אלעזר - שיחה 00:31, 27 בינואר 2011 (IST)
למה מיכלי גז קופאים[עריכת קוד מקור]
שלום רב רציתי לדעת למה כאשר אני משתמש בבלון גז בישול החצי הנמוך קופא? והאם זה מפחית או מגביר את הלחץ שאני מקבל? תודה רבה שמרל - שיחה 18:35, 5 באפריל 2009 (IDT)
- אני עונה שלא מתוך מומחיות ורק בגלל שלא ענו לך במשך יום שלם. כאשר דוחסים גז הטמפרטורה שלו עולה. ולהיפך, כאשר יורד הלחץ (בזמן השימוש בבלון), הטמפרטורה יורדת. בנוסף, הורדת טמפרטורת גז השרוי בנפח קבוע, מורידה את הלחץ שלו.
- אני מקווה שלא עשיתי מישמש גדול מדי מכל העניין :) יוסי • שיחה 21:21, 6 באפריל 2009 (IDT)
- באיזה סוג של כירה ובאיזה בלון מדובר? אם מדובר בכירה ניידת המולבשת על בלון הגז אז כנראה שעם יציאת הגז מהמיכל (בלון) המיכל כולו מתקרר כתוצאה של ירידת הלחץ במיכל אבל ניתן להבחין בקרור בחלק התחתון של המיכל הרחוק מן האש. הדבר לא מגביר או מפחית את כמות הגז היוצאת מן המיכל.--Avin • שיחה 11:31, 8 באפריל 2009 (IDT)
- ככל שאתה מעלה את הלחץ של גז גם הטמפרטורה שלו עולה ולהיפך. זה אחד המקרים הכי פשוטים של משוואת המצב של גז אידאלי.
שאלה בפיזיקה[עריכת קוד מקור]
האם חוקי הפיזיקה הפיכים (במערכת סגורה)? (כלומר בהינתן המצב של כל החלקיקים בזמן נתון, האם ניתן לדעת את המצב של החלקיקים בזמנים קודמים לכך?) --כרוז • שיחה • חידות 14:20, 7 באפריל 2009 (IDT)
- למעשה, בשל עקרון האי-ודאות, השאלה חסרת משמעות - משום שממילא לא תוכל לדעת את המצב של כל החלקיקים בזמן נתון. ברק שושני - שיחה 15:00, 7 באפריל 2009 (IDT)
- וע"פ המכניקה הניטונית/תורת היחסות? ―אנונימי לא חתם
- מכניקה קלאסית היא דטרמיניסטית, ואכן גורסת כי אם תדע את המצב המדויק של כל החלקיקים בזמן נתון, תוכל לדעת מה היה בעבר או לחזות מה יהיה בעתיד. אך זו תאוריה שאבד עליה הכלח (לפחות בסדרי גודל של אטומים ומטה) וכמובן שבעולם האמיתי לא ניתן לבצע חיזוי שכזה. על פי מכניקת הקוונטים ניתן לכל היותר לחזות את ההסתברות שחלקיק יהיה במצב מסוים. ברק שושני - שיחה 12:21, 12 באפריל 2009 (IDT)
- גם משוואת שרדינגר היא דטרמיניסטית אז למעשה גם לפי התורה הזו, זה עדיין נכון שאם תדע את המצב המדויק של כל החלקיקים בזמן נתון תוכל לדעת מה היה בעבר או לחזות מה יהיה בעתיד. אבל כמו שברק כתב, מלבד בתרגילים תיאורטיים, אי אפשר לדעת מה המצב ברגע נתון בשל עקרון אי הודאות Fal - שיחה 11:54, 13 באפריל 2009 (IDT)
- מבחינה תיאורטית, בפיזיקה הניוטונית, אם יודעים את כל תכונותיו של חלקיק מסוים ניתן לקבוע את כל תכונותיו (כולל מיקום ומהירות) בעבר וכן את כל תכונותיו בעתיד. אולם, הוכח באמצעות עיקרון האי ודאות כי לא ניתן לקבוע גם את המיקום וגם את המהירות של כל חלקיק ולכן אי אפשר לקיים את התנאים הראשוניים לשאלה (לקבוע את המצב של כל החלקיקים). עוגיה - שיחה 00:53, 18 באפריל 2009 (IDT)
- גם משוואת שרדינגר היא דטרמיניסטית אז למעשה גם לפי התורה הזו, זה עדיין נכון שאם תדע את המצב המדויק של כל החלקיקים בזמן נתון תוכל לדעת מה היה בעבר או לחזות מה יהיה בעתיד. אבל כמו שברק כתב, מלבד בתרגילים תיאורטיים, אי אפשר לדעת מה המצב ברגע נתון בשל עקרון אי הודאות Fal - שיחה 11:54, 13 באפריל 2009 (IDT)
- מכניקה קלאסית היא דטרמיניסטית, ואכן גורסת כי אם תדע את המצב המדויק של כל החלקיקים בזמן נתון, תוכל לדעת מה היה בעבר או לחזות מה יהיה בעתיד. אך זו תאוריה שאבד עליה הכלח (לפחות בסדרי גודל של אטומים ומטה) וכמובן שבעולם האמיתי לא ניתן לבצע חיזוי שכזה. על פי מכניקת הקוונטים ניתן לכל היותר לחזות את ההסתברות שחלקיק יהיה במצב מסוים. ברק שושני - שיחה 12:21, 12 באפריל 2009 (IDT)
- וע"פ המכניקה הניטונית/תורת היחסות? ―אנונימי לא חתם
- ומלבד כל התשובות האלה, עקרונית: חוקי הפיזיקה אינם סימטריים ביחס לזמן, בפרט אי הסימטריה הנובעת מהחוק השני של התרמודינמיקה ואי הסימטריה של הכוח החלש. --אלעזר - שיחה 00:24, 27 בינואר 2011 (IST)
השמש[עריכת קוד מקור]
בעקבות ברכת השמש. השמש עומדת כל הזמן באותו מקום הוא שכל מערכת השמש מסתובב סביב משהו? ―אנונימי לא חתם
- ובכן, כדור הארץ ושאר כוכבי הלכת במערכת השמש מסתובבים סביב השמש. השמש עצמה מסתובבת במהירות של כ-200 ק"מ בשניה סביב מרכז גלקסיית שביל החלב. גם הגלקסיה עצמה מסתובבת סביר מרכז צביר הגלקסיות שנקרא הקבוצה המקומית, וכך הלאה. למעשה, שום דבר ביקום לא "עומד במקום": הכל תלוי במתבונן. ברק שושני - שיחה 01:39, 8 באפריל 2009 (IDT)
- הרבה זמן שמפריע לי העניין הזה. ההצהרה של ברק אולי מדוייקת תאורטית (היא קיימת בספרי לימוד רבים רבים), אך לא מעשית. מאז מדידות לוויין קובה (ועוד יותר מאז WMAP) ידוע שיש מהירות יחסית לקרינת הרקע הקוסמולוגית. מאחר ועל פי ההבר המקובל קרינה זו היא שריד למפץ הגדול מדובר למעשה במערכת מדידת מהירות אבסולוטית ביקום כולו. אילן שמעוני - שיחה 04:33, 17 באפריל 2009 (IDT)
- אין כאן שום סתירה. לפי תורת היחסות, אף מערכת ייחוס אינה "אבסולוטית", אבל זה לא אומר שאתה לא יכול לבחור לעצמך מערכת ייחוס כלשהי ולמדוד לפיה. אם אתה רוצה למדוד מהירויות ביחס לקרינת הרקע הקוסמית, אתה יכול לעשות זאת ואף אחד לא יעצור אותך, אבל זה לא אומר שהמערכת הזו היא "טובה" יותר ממערכות ייחוס אחרות. ברק שושני - שיחה 18:53, 17 באפריל 2009 (IDT)
- לקרינת הרקע יש מעמד מיוחד: היא כלל יקומית. בכל מקום ביקום תוכל למדוד את מהירותך יחסית לקרינת הרקע. זה לא נכון עבור שום דבר פרט לקרינת הרקע.
- יתר על כן: ביקום שנוצר במפץ אפשר למדוד תנועה אבסולוטית ללא הזדקקות לעקרון מאך הבעייתי, מטחר וניתן למדוד תנועה מול קרינת הרקע.
- אלו שתי נקודות מהותיות שמפרידות את מערכת היחוס הזו מכל מערכת אחרת. על כן הטענה שזו אינה מערכת מיוחסת אינה נכונה. אילן שמעוני - שיחה 19:30, 17 באפריל 2009 (IDT)
- אלו שתי נקודות טכניות שעשויות לגרום לכך שיהיה נוח בהקשרים מסוימים להתייחס למערכת הזאת. ברמה המהותית, אין הבדל - היא לא עדיפה על כל מערכת אחרת, ולא אבסולוטית יותר מכל מערכת אחרת. אחרי הכל, "מערכת ייחוס" איננה נמצאת במקום מסוים, אלא רק ראשית הצירים (השרירותית) שלה. --אלעזר - שיחה 00:13, 27 בינואר 2011 (IST)
- אין כאן שום סתירה. לפי תורת היחסות, אף מערכת ייחוס אינה "אבסולוטית", אבל זה לא אומר שאתה לא יכול לבחור לעצמך מערכת ייחוס כלשהי ולמדוד לפיה. אם אתה רוצה למדוד מהירויות ביחס לקרינת הרקע הקוסמית, אתה יכול לעשות זאת ואף אחד לא יעצור אותך, אבל זה לא אומר שהמערכת הזו היא "טובה" יותר ממערכות ייחוס אחרות. ברק שושני - שיחה 18:53, 17 באפריל 2009 (IDT)
- הרבה זמן שמפריע לי העניין הזה. ההצהרה של ברק אולי מדוייקת תאורטית (היא קיימת בספרי לימוד רבים רבים), אך לא מעשית. מאז מדידות לוויין קובה (ועוד יותר מאז WMAP) ידוע שיש מהירות יחסית לקרינת הרקע הקוסמולוגית. מאחר ועל פי ההבר המקובל קרינה זו היא שריד למפץ הגדול מדובר למעשה במערכת מדידת מהירות אבסולוטית ביקום כולו. אילן שמעוני - שיחה 04:33, 17 באפריל 2009 (IDT)
ייחודיות (חור שחור)[עריכת קוד מקור]
אם בחורים שחורים העיקום של המרחב זמן אינסופי, אז למה המרחב זמן אינו מתעקם לתוכם ומתקפל כמו כדור?--ע.מ - שיחה 09:37, 14 באפריל 2009 (IDT)
- לצערי לא ממש הבנתי את השאלה, אך אולי הערכים סינגולריות כבידתית ומרחב-זמן יוכלו לסייע לך. ברק שושני - שיחה 20:21, 14 באפריל 2009 (IDT)
תודה, אך הערכים לא ענו על שאלתי; אם חור שחור עושה עיקום אינסופי, אז למה המרחב זמן אינו מתקפל אליו כמו שהוא היה מתקפל למסה אינסופית? --ע.מ - שיחה 10:09, 16 באפריל 2009 (IDT)
- ראשית ענה על השאלות הבאות: מי אמר שהמרחב-זמן יכול "להתקפל"? כיצד מוגדרת ה"התקפלות" הזו ובמה היא שונה מעיקום? וכיצד מתקפלים אל משהו או מתעקמים לתוך משהו? ברק שושני - שיחה 12:22, 16 באפריל 2009 (IDT)
ב-"להתקפל" התכוונתי שאם לוקחים את המרחב זמן כסדין, עיקום מספיק גדול של הסדין יגרום לכך שהסדין ילבש צורה של מעין בור שבתחתיתו החפץ שמעקם אותו. במקרה של מרחב זמן, הקצוות של ה-"בור"- של מרחב הזמן המעוקם, ימשכו לתוך החור השחור המעקם את המרחב זמן- בהשפעת הכבידה, וכך המרחב זמן יהיה ככדור. --ע.מ - שיחה 13:08, 17 באפריל 2009 (IDT)
- ובכן, לדעתי אתה קצת מבלבל בין המושגים
מה שאתה מתאר לא יכול לקרות. המרחב-זמן הוא לא באמת סדין, הוא לא "חפץ" ממשי בעל מסה ובוודאי שהוא אינו יכול להימשך לתוך חפצים אחרים. בפרט, חשוב להבין שהמרחב הוא תלת-ממדי ואילו באנלוגיה של הסדין יש רק שני ממדים. אנחנו לא מסוגלים לדמיין במוח המוגבל שלנו מרחב תלת-ממדי שמתעקם, ולכן משתמשים בסדין דו-ממדי שהעיקום שלו מיוצג על ידי שינוי בגובה בממד השלישי. כמובן שבמציאות זה לא כך, זו רק דוגמה שמסייעת להבנה שלנו את הקונספט המוזר של "מרחב מתעקם". ברק שושני - שיחה 18:50, 17 באפריל 2009 (IDT)
- אני לא ממש בטוחה שהבנתי את השאלה, אבל- המרחב-זמן לא יכול להתעקם לתוך חורים שחורים, כי הם נמצאים בתוך המרחב-זמן. לצורך העניין, דמיין את המרחב כבמה שעליה נמצאים כל החלקיקים ביקום. קרני האור, למשל, יכולות להתעקם ולהיבלע בחור שחור מפני שהן, כמו החור השחור, נמצאת על ה"במה". אולם, החור השחור לא היה קיים בלי הבמה עצמה, ולכן הוא לא יכול לבלוע אותה (היא תנאי בסיסי להיווצרותו וקיומו). עוגיה - שיחה 00:29, 18 באפריל 2009 (IDT)
גלים אלקטרומגנטיים[עריכת קוד מקור]
― הועבר מהדף שיחת משתמש:ברק שושני
איך גלי האור יכולים להפוך לגלי קול (כמו בטלפון) ? --ע.מ - שיחה 14:29, 14 באפריל 2009 (IDT)
- פשוט מאוד, בטלפון יש אנטנה שקולטת את הגלים האלקטרומגנטיים, ושולחת אותם למעגלים חשמליים שמרעידים רמקול, אשר בתורו מרעיד את האוויר ויוצר גלי קול. אגב, בעתיד כדאי לפרסם שאלות כאלה בויקיפדיה:הכה את המומחה (לשם העברתי את שאלתך כעת). ברק שושני - שיחה 18:24, 14 באפריל 2009 (IDT)
- ליתר דיוק, כדי לאפשר את ההמרה מגלים א"מ לגלי קול, נדרש צימוד שמאפשר זאת. אחת הטכנולוגיות המתקדמות יותר, מבוססת על גביש המתנודד תחת השפעת אות חשמלי, שהוא בעצם גל א"מ, ותנודות אלה מועברות לקרומית הרמקול (ממברנה). גבישים כאלה מכונים גבישים פיאזואלקטריים. חג שמח, בנצי - שיחה 20:32, 14 באפריל 2009 (IDT)
- השאלה הייתה איך יכולים להפוך גלי אור לגלי קול, השאלה היא באיזה שימוש דרושה ההמרה הזו מאור לקול. הדבר הראשון שעלה בדעתי הוא בסרט קולנוע בו פס הקול מודפס בצורה אופטית על הסרט, בתהליך הקרנת הסרט גלי אור העוברים דרך הסרט פוגעים בתא פוטואלקטרי והופכים לצליל המוגבר על ידי מגבר ומועבר לרמקולים. אגב אוזניות פיאזואלקטריות מיקרופונים וגם ראשים לפטיפונים פיאזואלקטריים היו כבר בשנות השישים ואולי גם לפני זה, הם הצטיינו ברגישות גבוהה וגם בתפוקה גבוהה אבל איכות הצליל לא הייתה גבוהה.--Avin • שיחה 02:44, 15 באפריל 2009 (IDT)
- השואל כתב במפורש "כמו בטלפון", כאשר אני מניח שכוונתו הייתה לטלפון סלולרי הקולט, לרוב, גלי מיקרו. הוא התכוון לגלים אלקטרומגנטיים באופן כללי ולא לגלי אור באופן ספציפי. ברק שושני - שיחה 03:08, 15 באפריל 2009 (IDT)
- "איך גלי האור יכולים להפוך לגלי קול (כמו בטלפון) ?" אכן הטלפון מפיק גלי קול אבל הוא לא קולט קרינה אלקטרומגנטית של גלי אור. ומי אמר שהכוונה היא לטלפון סלולארי או אלחוטי אולי מדובר בטלפון רגיל שלא עובד על גלי רדיו. --Avin • שיחה 14:42, 15 באפריל 2009 (IDT)
- אולי זה טלפון שמחובר למרכזיה (או בין מרכזיה למרכזיה) בסיב אופטי. יוסי • שיחה 20:57, 15 באפריל 2009 (IDT)
- "איך גלי האור יכולים להפוך לגלי קול (כמו בטלפון) ?" אכן הטלפון מפיק גלי קול אבל הוא לא קולט קרינה אלקטרומגנטית של גלי אור. ומי אמר שהכוונה היא לטלפון סלולארי או אלחוטי אולי מדובר בטלפון רגיל שלא עובד על גלי רדיו. --Avin • שיחה 14:42, 15 באפריל 2009 (IDT)
- השואל כתב במפורש "כמו בטלפון", כאשר אני מניח שכוונתו הייתה לטלפון סלולרי הקולט, לרוב, גלי מיקרו. הוא התכוון לגלים אלקטרומגנטיים באופן כללי ולא לגלי אור באופן ספציפי. ברק שושני - שיחה 03:08, 15 באפריל 2009 (IDT)
- השאלה הייתה איך יכולים להפוך גלי אור לגלי קול, השאלה היא באיזה שימוש דרושה ההמרה הזו מאור לקול. הדבר הראשון שעלה בדעתי הוא בסרט קולנוע בו פס הקול מודפס בצורה אופטית על הסרט, בתהליך הקרנת הסרט גלי אור העוברים דרך הסרט פוגעים בתא פוטואלקטרי והופכים לצליל המוגבר על ידי מגבר ומועבר לרמקולים. אגב אוזניות פיאזואלקטריות מיקרופונים וגם ראשים לפטיפונים פיאזואלקטריים היו כבר בשנות השישים ואולי גם לפני זה, הם הצטיינו ברגישות גבוהה וגם בתפוקה גבוהה אבל איכות הצליל לא הייתה גבוהה.--Avin • שיחה 02:44, 15 באפריל 2009 (IDT)
- ליתר דיוק, כדי לאפשר את ההמרה מגלים א"מ לגלי קול, נדרש צימוד שמאפשר זאת. אחת הטכנולוגיות המתקדמות יותר, מבוססת על גביש המתנודד תחת השפעת אות חשמלי, שהוא בעצם גל א"מ, ותנודות אלה מועברות לקרומית הרמקול (ממברנה). גבישים כאלה מכונים גבישים פיאזואלקטריים. חג שמח, בנצי - שיחה 20:32, 14 באפריל 2009 (IDT)
התכוונתי בשאלתי ל-"איך גלים אלקטרומגנטיים יכולים להפוך לגלי קול". תודה על תשובותיכם. --ע.מ - שיחה 10:06, 16 באפריל 2009 (IDT)
- גלי קול הם זעזעוע פיזי, מכאני. ישנן שיטות רבות שמאפשרות המרה מגל אלקטרומגנטי לגל קול. הדוגמה הנפוצה ביותר היא רמקול: כשגל אלקטרומגנטי פוגע במוליך הוא יוצר במוליך מתח חשמלי משתנה על פי צורת הגל (בכך מושג תרגום של הגל האלקטרומגנטי למתח חשמלי). מוליך שנמצא תחת שדה מגנטי קבוע (כלומר מגנט) ימשך וידחה מהמגנט בהתאם לשינויי המתח החשמלי עליו - ובכך קיבלנו את השלב האחרון בתהליך, כלומר הפכנו את המתח המשתנה לזעזוע שמתפשט באוויר - גל קול.
- במציאות המתחים והזרמים הנוצרים במוליך על ידי גל אלקטרומגנטי קלושים, וחייבים להשתמש בהגברה על מנת לקבל קול שניתן לשמוע אותו. עם זאת קיימת אפשרות להשתמש באזניות רגישות מאד ולשמוע באמצעותן שידורי רדיו ללא צורך במגבר.
- אילן שמעוני - שיחה 04:14, 17 באפריל 2009 (IDT)
המודל הסטנדרטי[עריכת קוד מקור]
לפי מיטב הבנתי לכל אחד מארבעת כוחות היסוד ישנו בוזון משלו האחראי על הכוח עצמו. אני יודע שלכוח האלקטרומגנטי הבוזון הוא הפוטון, תהיתי האם גם מגנט אשר יוצר שדה מגנטי מייצר פוטונים כמו שמייצר פנס או רדיו?
אני יודע שישנו יחס מסויים בין מסת הבוזון של הכוח לתחום השפעתו, פוטון וגרביטון חסרי מסה כך שהכוח האלקטרומגנטי והכבידה בעלי השפעה מסויימת לכל אורך נתון ואילו הבוזונים האחראיים על הכוח החלש בעלי מסה גבוהה ולכן כוח זה לא משפיע כלל אחרי אורך של פרוטון אחד. אני גם יודע שהגלואון אשר נושא את הכוח הגרעיני החזק גם חסר מסה ואף על פי כן השפעת הכוח החזק פועל רק למרחקים תת-אטומיים זאת אומרת קטנים מאוד ולא למרחק אינסופי, איך זה מסתדר ?
תודה מראש 89.138.21.198 16:13, 3 ביוני 2009 (IDT)
- האם עיינת כבר במודל הסטנדרטי ? רצוי להתחיל משם. בנצי - שיחה 18:32, 3 ביוני 2009 (IDT)
- לגבי השאלה השניה, הפתרון נמצא בהכוח הגרעיני החזק שם כתוב: "שלא כמו כוחות יסוד אחרים, האינטראקציה החזקה פועלת גם על נושאי הכוח עצמם, מכיוון שגלואונים נושאים גם הם מטען צבע. זה מוביל לטווח מוגבל מאוד של הכוח החזק (לא הרבה יותר מרדיוס של האדרון) על-אף שלגלואון אין מסה."
- לגבי שאלתך הראשונה, התשובה היא כן ולא. כוח חשמלי, ואפילו כוח מגנטי מלווה בשיגור וקבלה של פוטונים, אבל הם "פוטונים וירטואליים". eman • שיחה • ♥ 00:36, 4 ביוני 2009 (IDT)